‫תיאוריה של המוזיקה‬

‫לתלמידי תיכון‬
‫ספר לימוד ותרגול‬

‫©‬
‫המחברות‪:‬‬
‫צילה שורץ מדיני‬
‫סימה רולניק‬
‫אביטל גפן‬
‫איה גל‬
‫ירדנה אורבך‪-‬פרידמן‬

‫דוגמאות תווים ועריכה גרפית‪:‬‬
‫צילה שורץ מדיני‬

‫‪4263‬‬
‫‪4.10.2010‬‬

2

‫תוכן‬
‫מבוא ‪V .............................................................................................‬‬
‫מכינה ‪1 .............................................................................................‬‬
‫שמות התווים ‪1.................................................................................................................‬‬
‫המקלדת ‪1.......................................................................................................................‬‬
‫שמות האוקטבות ‪2............................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪3.....................................................................................................................................................................‬‬

‫תיווי‪5..............................................................................................................................‬‬
‫תיווי גובה ‪5......................................................................................................................‬‬
‫שה ‪5 .......................................................................................................................................‬‬
‫הח ְמ ָ‬
‫ַ‬
‫מפתחות ‪6 .......................................................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪10 ...................................................................................................................................................................‬‬

‫סימני ההיתק ‪17................................................................................................................‬‬
‫אנהרמוניה ‪18...................................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪19 ...................................................................................................................................................................‬‬

‫ש ך ‪23....................................................................................................................‬‬
‫תיווי ֶמ ֶ‬
‫ערכי מקצב‪ :‬תווים והפסקות ‪23 ...........................................................................................................‬‬
‫מבנה התו‪ :‬ראש‪ ,‬רגל‪ ,‬דגל‪ ,‬קורה ‪23 ....................................................................................................‬‬
‫קשת הארכה ‪25 ...............................................................................................................................‬‬
‫הנקודה ‪25 ......................................................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪26 ...................................................................................................................................................................‬‬

‫סימני חזרה ‪28..................................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪30 ...................................................................................................................................................................‬‬

‫מרווחים ‪31 ........................................................................................‬‬
‫מבוא ‪31..........................................................................................................................‬‬
‫הגדרות ‪33.......................................................................................................................‬‬
‫ציון המרווחים ‪33...............................................................................................................‬‬
‫סוגי המרווחים ‪34..............................................................................................................‬‬
‫קונסוננס ‪35 .....................................................................................................................................‬‬
‫דיסוננס ‪35 ......................................................................................................................................‬‬

‫מרווחים משלימים )היפוכי מרווחים( ‪35.................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪36 ...................................................................................................................................................................‬‬

‫בנייה וזיהוי של מרווחים ‪37.................................................................................................‬‬
‫פרימות ואוקטבות ‪37 ........................................................................................................................‬‬
‫סקונדות וספטימות ‪37 .......................................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪39 ...................................................................................................................................................................‬‬

‫טרצות וסקסטות ‪42 ..........................................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪44 ...................................................................................................................................................................‬‬

‫קוורטות וקווינטות‪46 .........................................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪48 ...................................................................................................................................................................‬‬

‫מרווחים דיאטוניים‪49.........................................................................................................‬‬
‫מרווחים מוגדלים ומוקטנים ‪49.............................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪50 ...................................................................................................................................................................‬‬

‫מרווחים אנהרמונים ‪52.......................................................................................................‬‬
‫מרווחים מורכבים ‪52..........................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪53 ...................................................................................................................................................................‬‬

‫‪i‬‬

‫סולמות ‪56 .........................................................................................‬‬
‫מבוא ‪56..........................................................................................................................‬‬
‫קשרים בין סולמות‪57 ........................................................................................................................‬‬

‫המערכת הדיאטונית ‪58.......................................................................................................‬‬
‫מאפייני הסולמות הדיאטוניים ‪58 .........................................................................................................‬‬
‫טטרקורדים ‪59 .................................................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪60 ...................................................................................................................................................................‬‬

‫סולמות מז'וריי ומינוריי ‪62..............................................................................................‬‬
‫מבוא ‪62 .........................................................................................................................................‬‬
‫תפקידם של צלילים בסולם ‪62 .............................................................................................................‬‬
‫חלוקה לטטרקורדים ‪66 .....................................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪67 ...................................................................................................................................................................‬‬

‫סולמות מז'וריים ‪69 ...........................................................................................................................‬‬
‫מעגל הקווינטות העולות ‪69 ................................................................................................................‬‬
‫מעגל הקווינטות היורדות ‪71 ...............................................................................................................‬‬
‫הסולמות המז'וריים וסימניהם ‪72 .........................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪74 ...................................................................................................................................................................‬‬

‫סולמות מינוריים ‪79 ...........................................................................................................................‬‬
‫הסולמות המינוריים וסימניהם ‪79 .........................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪81 ...................................................................................................................................................................‬‬

‫הווריאנטים של הסולם המינורי ‪83 .......................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪85 ...................................................................................................................................................................‬‬

‫טרנספוזיציה ‪88 ...............................................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪89 ...................................................................................................................................................................‬‬

‫מודוסים‪90.......................................................................................................................‬‬
‫המבנה הטטרקורדי של המודוסים ‪92 ...................................................................................................‬‬
‫רישום המודוסים ‪92 ..........................................................................................................................‬‬
‫בניית מודוסים ‪93 .............................................................................................................................‬‬
‫המודוס הלוקרי ‪94 ............................................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪95 ...................................................................................................................................................................‬‬

‫סולמות לא דיאטוניים ‪98.....................................................................................................‬‬
‫מודוסים לא דיאטוניים ‪98 ...................................................................................................................‬‬
‫סולמות פנטטוניים ‪99 ........................................................................................................................‬‬
‫סולמות סימטריים ‪100 .......................................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪101 .................................................................................................................................................................‬‬

‫אקורדים ‪102 ......................................................................................‬‬
‫מבוא ‪102........................................................................................................................‬‬
‫הרמוניה טרציאלית‪102......................................................................................................‬‬
‫אקורדים משולשים ‪103......................................................................................................‬‬
‫סוגי האקורדים המשולשים ואופיים ‪103 ................................................................................................‬‬
‫אקורדים משולשים דיאטוניים ולא דיאטוניים ‪104 ....................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪105 .................................................................................................................................................................‬‬

‫היפוכי האקורדים המשולשים‪109 ........................................................................................................‬‬

‫ארפז'ים ‪110....................................................................................................................‬‬
‫אקורדים במצב סגור ובמצב פתוח ‪113..................................................................................‬‬
‫תמצית הרמונית‪113..........................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪114 .................................................................................................................................................................‬‬

‫‪ii‬‬

‫אקורדים מרובעים ‪120.......................................................................................................‬‬
‫אקורדים מרובעים דיאטוניים ‪120 ........................................................................................................‬‬
‫אקורדים מרובעים לא דיאטוניים ‪121 ....................................................................................................‬‬
‫היפוכי האקורדים המרובעים‪121 .........................................................................................................‬‬
‫ספטאקורד דומיננטי )‪122 ........................................................................................................... ( V 7‬‬
‫תרגילים ‪123 .................................................................................................................................................................‬‬

‫דרגות בסולם )משולשי( ‪129..............................................................................................‬‬
‫דרגות דיאטוניות ‪129 ........................................................................................................................‬‬
‫דרגות בווריאנטים השונים של הסולם המינורי )משולשים(‪130 ..................................................................‬‬
‫תרגילים ‪131 .................................................................................................................................................................‬‬

‫דרגות בסולם )מרובעי( ‪133...............................................................................................‬‬
‫דרגות בווריאנטים השונים של הסולם המינורי )מרובעים(‪134 ...................................................................‬‬
‫תרגילים ‪135 .................................................................................................................................................................‬‬

‫סיכום תכונות האקורד ‪139..................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪140 .................................................................................................................................................................‬‬

‫אקורדים לא טרציאליים ‪141................................................................................................‬‬
‫סימול אקורדים במוזיקה קלה ובג'אז ‪143...............................................................................‬‬
‫תרגילים ‪145 .................................................................................................................................................................‬‬

‫הזמן במוזיקה ‪147 ..............................................................................‬‬
‫מושגים ‪147.....................................................................................................................‬‬
‫הפעמה ‪147.....................................................................................................................‬‬
‫תיווי המקצב ‪147...............................................................................................................‬‬
‫צמצום והרחבה ‪148 ..........................................................................................................................‬‬
‫חלוקות לא רגילות ‪148 ......................................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪150 .................................................................................................................................................................‬‬

‫המשקל ‪152.....................................................................................................................‬‬
‫קדמה ‪152 ......................................................................................................................................‬‬
‫משקלים פשוטים ‪152 ........................................................................................................................‬‬
‫משקלים מורכבים ‪153 .......................................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪154 .................................................................................................................................................................‬‬

‫משקלים מעורבים ‪159 ......................................................................................................................‬‬
‫שינויי משקל ‪160 ..............................................................................................................................‬‬
‫פולימטריה( ‪162 ...........................................................................................................‬‬
‫ֶ‬
‫רב‪-‬משקליות )‬
‫תבניות ניצוח ‪163 .............................................................................................................................‬‬

‫סינקופה ‪163....................................................................................................................‬‬
‫תרגילים ‪165 .................................................................................................................................................................‬‬

‫מהירות ‪166.....................................................................................................................‬‬
‫ציון המהירות ‪166 .............................................................................................................................‬‬
‫שינויי מהירות ‪166 ............................................................................................................................‬‬

‫‪iii‬‬

iv

‫מבוא‬
‫ספר זה הוא פרי יוזמתה של ד"ר יעל שי‪ ,‬המפקחת על לימודי המוזיקה‪ ,‬והוא מיועד לתלמידי מגמות המוזיקה בבתי הספר‬
‫התיכוניי‪ .‬הספר מקי את הנושאי התיאורטיי הנכללי בבחינת הבגרות הארצית במוזיקה‪.‬‬
‫מספר עקרונות התוו את דר עבודתנו‪:‬‬
‫‪ .1‬הספר מציע הסברי‪ ,‬הגדרות ותרגול בחומר הנלמד‪ ,‬ואינו מציע את אופ‪ #‬ההוראה והלימוד‪ .‬לדעתנו‪ ,‬על כל מורה‬
‫להתאי לתלמידיו שלו את דר הלימוד‪ ,‬ולבחור את אופ‪ #‬ההוראה המועד עליו‪.‬‬
‫‪ .2‬למורה מציע הספר‪:‬‬
‫• מונחי מוסכמי וסימול מקובל‬
‫• הגדרות ברורות‬
‫• הצעות לתרגול‬
‫• דוגמאות מ‪ #‬הספרות המוזיקלית‪.‬‬
‫לתלמיד מציע הספר סיכו תמציתי של הנושאי‪ ,‬ואיננו מחלי את הלימוד‪ ,‬ההסבר וההדגמה של המורה בכיתה‪.‬‬
‫‪ .3‬התרגילי מופיעי בעמודי נפרדי‪ ,‬כדי שכל מורה וכל תלמיד יוכלו להדפיס אות בשעת הצור ‪.‬‬
‫‪ .4‬סדר הנושאי בספר אינו מחייב‪ ,‬והנושאי בנויי כ שהאחד אינו מוביל בהכרח לשני‪.‬‬
‫בראש כל פרק ותת'פרק מצויני הנושאי שעל התלמיד לדעת לצור לימוד פרק זה‪ ,‬ואנו מזמינות כל מורה לבחור‬
‫ברצ הנכו‪ #‬לו ולתלמידיו ‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬תת הנושא "סינקופה" מופיע בסו הפרק המוקדש לחלוקת הזמ‪ #‬במוזיקה‪ ,‬בהיותו נושא הקשור ג‬
‫למשקלי וג למקצבי‪ .‬אול אפשר להתייחס לסינקופה וללמד נושא זה כבר בשלב מוקד‪ ,‬כאשר עוסקי‬
‫במשקלי פשוטי או בנושא הפעמה‪.‬‬
‫‪ .5‬פרק ה"מכינה" נועד לבסס ידע ראשוני לפני תחילת לימודי התיאוריה‪ .‬הוא מיועד בעיקר למכינת קי) או ללימוד‬
‫עצמי של תלמידי שאינ קוראי תווי‪.‬‬
‫‪ .6‬השתדלנו להציע לאור הספר סוגי שוני של תרגול על כל נושא‪ ,‬א בדר כלל מופיע תרגיל אחד מכל סוג‪ .‬בעבור‬
‫תלמידי רבי תרגיל אחד מכל סוג איננו מספיק‪ ,‬ועל המורה להציע תרגול נוס על פי התרגילי המופיעי בספר‪.‬‬
‫‪ .7‬דעתנו היא כי על החומר התיאורטי להיות מעוג‪ #‬בתו עול המוזיקה‪ .‬בספר יש דוגמאות מוזיקליות לכל נושא‪.‬‬
‫הדוגמאות מאפשרות לנג‪ ,#‬לשיר ולהדגי בכתה‪ ,‬ואנו מזמינות את המורי להוסי ולהעשיר את הדוגמאות‪.‬‬
‫‪ .8‬במקומות מסויימי בספר ישנ‪ #‬דוגמאות בצורת תווי על חמשה ללא מפתח‪ .‬בדוגמאות אלה )כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬מבנה‬
‫סכמטי של סול( כוונתנו להראות מבנה כללי ולא צלילי מסוימי‪.‬‬

‫‪v‬‬

‫ברצוננו להודות לעמיתינו‪ :‬ד"ר שרה גרינבאו‪ ,‬ד"ר אילנה איבצ‪ ,#‬עמיק קימלמ‪ ,#‬ד"ר ד‪ #‬כה‪ #‬ויאיר לרו‪ ,#‬על עזרת‬
‫ועצת ועל הידע שהסכימו לחלוק עימנו‪.‬‬
‫תודה מיוחדת אנו רוצות להפנות לשושנה ברטוב‪ .‬אוס היצירות שליקטה בש "ריתמיקה" היה לנו לעזר רב‪.‬‬

‫המח ְ‪.‬רות‪,‬‬
‫ַ‬
‫צילה שור) מדיני‪ ,‬סימה רולניק‪ ,‬אביטל גפ‪ ,#‬איה גל‪ ,‬ירדנה אורב 'פרידמ‪.#‬‬

‫סיו‪ #‬תש"ע‬

‫‪vi‬‬

vii

‫מכינה‬
‫שמות התווים‬
‫• שמות התווי בעלייה ה‪ :‬דו‪ ,‬רה‪ ,‬מי‪ ,‬פה‪ ,‬סול‪ ,‬לה‪ ,‬סי )ושוב דו‪ ,‬וכ‪ #‬הלאה(‪.‬‬
‫• אפשר לסמל את שמות התווים גם בעזרת אותיות לטיניות‪:‬‬
‫אות לטינית‬

‫‪G‬‬

‫‪F‬‬

‫‪E‬‬

‫‪D‬‬

‫‪C‬‬

‫‪B‬‬

‫‪A‬‬

‫צליל‬

‫סול‬

‫פה‬

‫מי‬

‫רה‬

‫דו‬

‫סי‬

‫לה‬

‫• להתקדמות בשמות התווי לפי הסדר‪ ,‬ללא דילוגי‪ ,‬קוראי התקדמות בצעדי‪.‬‬
‫• התקדמות מש אחד לש שאינו עוקב בעליה או בירידה‪ ,‬נקראת התקדמות בקפיצות‪.‬‬
‫• כאשר מתקדמי בצעדי ‪ 8‬שמות‪ ,‬מגיעי שוב לצליל גבוה יותר או נמו יותר בעל אותו ש כמו הצליל הראשו‪.#‬‬
‫המרווח בי‪ #‬שני צלילי אלה נקרא אוקטבה‪.‬‬

‫המקלדת‬
‫• הקלידי מסודרי כ שהצלילי הנמוכי נמצאי בצד שמאל‪ ,‬והגבוהי בצד ימי‪.#‬‬
‫• שמותיה של שבעת התווי )דו‪ ,‬רה‪ ,‬מי‪ ,‬פה‪ ,‬סול‪ ,‬לה‪ ,‬סי( ה ג שמותיה של שבעת הקלידי הלבני‪.‬‬
‫הכרות ע מיקומ ביחס לקלידי השחורי עוזרת להתמצאות במקלדת‪:‬‬

‫עליה‬

‫סי‬

‫לה‬

‫סול‬

‫מימין‬

‫מימין‬

‫משמאל‬

‫לקליד‬
‫השחור‬
‫האמצעי‬
‫בשלישייה‬

‫פה‬
‫משמאל‬

‫מי‬

‫רה‬

‫דו‬

‫מימין‬

‫בין‬

‫משמאל‬

‫לקליד‬
‫השחור‬
‫האמצעי‬
‫לקליד‬
‫השחור‬
‫האמצעי‬
‫בשלישייה‬

‫מיקום ביחס לשלישיית‬
‫קלידים שחורים‬

‫‪1‬‬

‫ירידה‬

‫מיקום ביחס לזוג‬
‫קלידים שחורים‬

‫• בכל אוקטבה יש שני זוגות קלידי לבני שאי‪ #‬ביניה קליד שחור‪ :‬מי‪-‬פה‪ ,‬וסי‪-‬דו‪.‬‬

‫מי‪-‬‬
‫פה‬

‫מי‪-‬‬
‫פה‬

‫סי‪-‬‬
‫דו‬

‫• המרחק בי‪ #‬כל קליד לקליד הסמו לו‪ ,‬לב‪ #‬או שחור‪ ,‬נקרא חצי טו‪.#‬‬
‫מרחק זה נחשב למרווח הקט‪ #‬ביותר במוזיקה המערבית‪.‬‬
‫• בי‪ #‬קלידי לבני סמוכי‪:‬‬
‫‪ o‬המרחק הוא של חצי טו
כאשר אי
ביניה קליד שחור‬
‫‪ o‬המרחק הוא של טו
כאשר יש ביניה קליד שחור‬

‫½‬

‫½‬

‫טון טון טון טון טון טון טון טון טון‬

‫• הקלידי השחורי נקראי על ש קליד לב‪ #‬הסמו לה‪ ,‬בתוספת ציו‪ #‬של הגבהה או הנמכה‪:‬‬
‫‪ o‬הקליד השחור שבי‪ #‬דו לרה יכול להקרא דו מוגב‪ =) 0‬דו דיאז = דו‪ (#‬או רה מונמ )= רה במול = רה ‪( b‬‬
‫‪ o‬הקליד השחור שבי‪ #‬פה לסול יכול להקרא פה מוגב‪ =) 0‬פה דיאז = פה‪ (#‬או סול מונמ‬
‫)= סול במול =סול ‪( b‬‬

‫שמות האוקטבות‬
‫• כדי להבדיל בי‪ #‬צלילי בעלי אותו ש א באוקטבות שונות‪ ,‬נית‪ #‬לכל אוקטבה כינוי‪.‬‬
‫• הכינוי מתייחס לרצ הצלילי בעלייה מדו עד סי או בירידה מסי עד דו‪.‬‬
‫• צלילי האוקטבה הראשונה מכוני דו ראשו‪ ,#‬רה ראשו‪ #‬וכ‪ #‬הלאה‪ .‬אוקטבה זו נמצאת במרכז הפסנתר‪.‬‬
‫• צלילי האוקטבה הקטנה מכוני‪ :‬לה קט‪ ,#‬פה קט‪ #‬וכ‪ #‬הלאה; צלילי האוקטבה השנייה מכוני סול שני )סול‪ ,(2‬סי‬

‫שלישי )סי‪ (3‬וכ‪ #‬הלאה‪.‬‬

‫אוקטבה‬
‫רביעית‬

‫אוקטבה‬
‫שלישית‬

‫אוקטבה‬
‫שנייה‬

‫אוקטבה‬
‫ראשונה‬

‫אוקטבה‬
‫קטנה‬

‫אוקטבה‬
‫גדולה‬

‫אוקטבה‬
‫נגדית‬

‫‪2‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .1‬שמות התווים‪ :‬למדו לומר בעל‪-‬פה ובשטף את סדר שמות התווים מדו עד דו‪ ,‬בעלייה ובירידה‪.‬‬
‫בעלייה‪ :‬דו‪ ,‬רה‪ ,‬מי‪ ,‬פה‪ ,‬סול‪ ,‬לה‪ ,‬סי‪ ,‬דו‬
‫בירידה‪ :‬דו‪ ,‬סי‪ ,‬לה‪ ,‬סול‪ ,‬פה‪ ,‬מי‪ ,‬רה‪ ,‬דו‬
‫‪ .2‬שמות התווים‪ :‬למדו לעלות בשמות התווים לפי הסדר כאשר אתם מתחילים בכל פעם מתו אחר‬
‫‪ .3‬שמות התווים‪ :‬למדו לרדת בשמות התווים לפי הסדר כאשר אתם מתחילים בכל פעם מתו אחר‪.‬‬
‫‪ .4‬שמות התווים‪ :‬כתבו את שם הצליל השני לפי הכיוון ומספר שמות התווים )כולל ראשון ואחרון(‬
‫צליל ראשון‬
‫מס' שמות תווים‬
‫כיוון‬

‫פה‬

‫מי‬

‫לה‬

‫רה‬

‫סי‬

‫דו‬

‫סול‬

‫מי‬

‫רה‬

‫פה‬

‫דו‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫‪3‬‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫‪4‬‬

‫ירידה עלייה ירידה ירידה עלייה ירידה עלייה ירידה עלייה ירידה ירידה‬

‫צליל שני‬

‫רה‬

‫לה‬

‫‪ .5‬המקלדת‪ :‬סמנו על ציור המקלדת את הקליד הנמצא אוקטבה מעל הקליד המסומן ב •‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪ .6‬המקלדת‪ :‬כתבו על המקלדת את שמות הקלידים הלבנים המסומנים ב •‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫‪ .7‬המקלדת‪ :‬כתבו כמה טונים יש בין שני הקלידים הלבנים המסומנים‬

‫‪ .8‬המקלדת‪ :‬כתבו כמה טונים יש בין שני הקלידים המסומנים )שחורים ולבנים (‬

‫‪3‬‬

‫•‬

‫•‬

‫‪ .9‬המקלדת‪ :‬כתבו שני שמות לכל קליד שחור המסומן ב • )ראו דוגמה(‪.‬‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫•‬

‫דו‪#‬‬
‫רה‪b‬‬
‫דוגמה‬

‫‪ .10‬המקלדת‪ :‬התקדמו לפי מספר הטונים והכיוון המצוינים וכתבו את שם הקליד שאליו הגעתם;‬
‫אם הגעתם לקליד שחור‪ ,‬ציינו את שני השמות האפשריים )ראו דוגמה(‬
‫דוגמה‬
‫קליד ראשון‬
‫מס' טונים‬
‫כיוון‬
‫קליד שני‬

‫פה‬

‫½‪2‬‬
‫עליה‬

‫דו‪#‬‬

‫מי‬

‫סי‬

‫לה‪b‬‬

‫רה‬

‫סול‪#‬‬

‫לה‬

‫מי‪b‬‬

‫סי‪b‬‬

‫סול‬

‫½‪3‬‬
‫½‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3‬‬
‫½‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫עליה ירידה ירידה עליה ירידה ירידה עליה עליה ירידה ירידה‬

‫סי‪b‬‬
‫לה‪#‬‬

‫‪ .11‬המקלדת )נגינה(‪ :‬מצאו את דו ב‪ 5-‬אוקטבות שונות‪ .‬נסו גם בעיניים עצומות!‬
‫‪ .12‬המקלדת )נגינה(‪ :‬מצאו את פה ב‪ 5-‬אוקטבות שונות‪ .‬נסו גם בעיניים עצומות!‬
‫‪ .13‬המקלדת )נגינה(‪ :‬מצאו את דו ראשון; דו קטן; דו שני; דו גדול; דו שלישי‪.‬‬
‫‪ .14‬המקלדת )נגינה(‪ :‬נגנו את שרשרת הצלילים דו‪ ,‬מי‪ ,‬סול‪ ,‬סי‪ ,‬רה‪ ,‬פה‪ ,‬לה‪ ,‬דו בעלייה; אמרו את שמות התווים‪.‬‬
‫השתמשו בשתי הידיים!‬
‫‪ .15‬המקלדת )נגינה(‪ :‬נגנו את שרשרת הצלילים דו‪ ,‬מי‪ ,‬סול‪ ,‬סי‪ ,‬רה‪ ,‬פה‪ ,‬לה‪ ,‬דו בירידה; אמרו את שמות התווים‪.‬‬
‫השתמשו בשתי הידיים!‬
‫‪ .16‬המקלדת )נגינה(‪ :‬התחילו מהצליל דו ועלו בחצאי טון‪ .‬אמרו את שמות התווים‪ .‬לקלידים השחורים‪ ,‬השתמשו בשמות‬
‫עם דיאזים‪ .‬המשיכו עד שתגיעו שוב לדו‪ .‬חזרו על התרגיל מדו בירידה‪.‬‬
‫‪ .17‬המקלדת )נגינה(‪ :‬התחילו מהצליל דו ועלו בחצאי טון‪ .‬אמרו את שמות התווים‪ .‬לקלידים השחורים‪ ,‬השתמשו בשמות‬
‫עם במולים‪ .‬המשיכו עד שתגיעו שוב לדו‪ .‬חזרו על התרגיל מדו בירידה‪.‬‬
‫‪ .18‬המקלדת )נגינה(‪ :‬התחילו מהצליל פה ועלו בטונים שלמים‪ .‬אמרו את שמות התווים‪ .‬לקלידים השחורים‪ ,‬השתמשו‬
‫בשמות עם דיאזים‪ .‬המשיכו עד שתגיעו שוב לפה‪ .‬חזרו על התרגיל בירידה החל מהצליל סי‪.‬‬
‫‪ .19‬המקלדת )נגינה(‪ :‬התחילו מהצליל פה ועלו בטונים שלמים‪ .‬אמרו את שמות התווים‪ .‬לקלידים השחורים‪ ,‬השתמשו‬
‫בשמות עם במולים‪ .‬המשיכו עד שתגיעו שוב לפה‪ .‬חזרו על התרגיל בירידה החל מהצליל סי‪.‬‬
‫‪ .20‬המקלדת )נגינה(‪ :‬נגנו שרשרת של שלושה צעדים )=ארבעה צלילים( בעלייה על קלידים לבנים‪ ,‬החל מכל אחד‬
‫מהצלילים הבאים‪ ,‬בסדר זה )הצליל המצוין הוא הצליל הנמוך בשרשרת(‪ :‬פה‪ ,‬דו‪ ,‬סול‪ ,‬רה‪ ,‬לה‪ ,‬מי‪ ,‬סי‪ .‬החליפו‬
‫ידיים‪ .‬אמרו את שמות התווים! חזרו על התרגיל מהצלילים הבאים‪ ,‬בסדר זה )הצליל המצוין הוא הצליל הגבוה‬
‫בשרשרת(‪ :‬סי‪ ,‬מי‪ ,‬לה‪ ,‬רה‪ ,‬סול‪ ,‬דו‪ ,‬פה‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫תיווי‬
‫ומ ֶש ‪.‬‬
‫• רישו התו משק שתי תכונות‪ :‬גובה ֶ‬
‫• צורת התו משקפת את המש היחסי שלו‪.‬‬
‫• מיקומו של ראש התו )= העיגול( משק את גבהו היחסי‪.‬‬

‫תיווי גובה‬
‫שה‬
‫מָ‬
‫הח ְ‬
‫ַ‬
‫• תווי נכתבי על חמישה קווי מקבילי הנקראי ַח ְמ ָשה‪.‬‬
‫• נית‪ #‬למק את התווי‪:‬‬
‫על כל קו‬

‫בצמוד לחמשה‬
‫)מלמטה או מלמעלה(‬

‫בין הקווים‬
‫)=בּבֵינה(‬

‫בעזרת קווי עזר‬

‫• החמשה משקפת את הגובה היחסי של התווי‪:‬‬
‫‪ o‬תו מס' ‪ 1‬גבוה מתו מס' ‪.2‬‬
‫‪ o‬תו מס' ‪ 3‬נמו מתו מס' ‪. 4‬‬
‫‪ o‬תווי ‪ 5‬ו'‪ 6‬זהי בגובה‪.‬‬

‫מ‪.‬ינה‬
‫ל‪.‬ינה הקרובה או ֵ‬
‫• כל התקדמות מקו ֵ‬
‫לקו הקרוב היא התקדמות בצעד‪.‬‬

‫• בצמוד לחמשה‪ ,‬על הקווי ובבינות‪ ,‬נית‪ #‬לכתוב בס הכל אחד'עשר תווי‪.‬‬
‫• כדי להמשי ולעלות מעל החמשה או לרדת מתחתיה‪ ,‬יש להשתמש בקווי עזר המגדירי את המרחק בי‪ #‬התו לחמשה‪.‬‬
‫כמו על קווי החמשה עצמה‪ ,‬נית‪ #‬לכתוב תווי על קו העזר עצמו‪ ,‬מתחתיו )כאשר קווי העזר מתחת לחמשה( או מעליו‬
‫)כאשר קווי העזר מעל החמשה(‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫• צלילי המושמעי זה אחר זה נכתבי על החמשה משמאל לימי‪ #‬אופקית(‪.‬‬
‫זוג צלילי המושמעי זה אחר זה מכוני "מרווח מלודי"‪.‬‬

‫• צלילי המושמעי בו'זמנית נכתבי על החמשה זה מעל זה )אנכית(‪.‬‬
‫‪o‬‬

‫זוג צלילי המושמעי בו זמנית מכונה "מרווח הרמוני"‬

‫‪ o‬שלושה צלילי או יותר המושמעי בו זמנית מכוני " אקורד"‪.‬‬

‫• צלילי במרחק צעד )"סקונדה"‪ ,‬או שני צלילי עוקבי( המושמעי בו'זמנית‬
‫נכתבי זה בצד זה‪ ,‬בתווי צמודי‪.‬‬

‫מפתחות‬
‫• אחד עשר המקומות שעל החמשה אינ מספיקי להכיל את מנעד הצלילי )טווח הצלילי( הנמצאי בשימוש‬
‫במוזיקה‪ ,‬וג תוספת של כמה קווי עזר בכל צד לא תספיק‪ .‬לכ‪ #‬כל חמשה מתחילה במפתח המציי‪ #‬את מנעד הצלילי‬
‫היכולי להיכתב על חמשה זו‪.‬‬
‫• בדוגמה שלפנינו כתוב אותו צליל בדיוק )דו ראשו‪ ,(#‬בשלושה מפתחות שוני‪ ,‬כא שר בכל מפתח הוא ממוק אחרת‬
‫ביחס לחמשה‪.‬‬

‫• בדוגמה שלפנינו כתוב תו על הקו השלישי‪ ,‬בשלושת המפתחות‪ ,‬א בכל מפתח הוא מייצג צליל שונה‪:‬‬
‫במפתח דו אלט )המפתח האמצעי( זהו דו ראשו‪) #‬כמו בדוגמה הקודמת(‪ ,‬במפתח סול )המפתח השמאלי( הוא גבוה‬
‫יותר‪ ,‬ובמפתח פה )המפתח הימני( הוא נמו יותר‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫מפתח סול‬
‫• מפתח סול מאפשר לכתוב על החמשה צלילי גבוהי יחסית‪ .‬הוא משמש לכתיבה לקולות נשי )סופר‪ #‬ואלט(‪ ,‬לכלי‬
‫מלודיי גבוהי כמו כינור‪ ,‬חליל‪ ,‬אבוב‪ ,‬וכ‪ #‬לצלילי הגבוהי של הפסנתר המנוגני בדר כלל ביד ימי‪.#‬‬
‫• חלקו האמצעי של המפתח מקי את הקו השני של החמשה‪ ,‬שעליו נכתב הצליל סול באוקטבה הראשונה‪.‬‬
‫משת מפתח סול‪:‬‬
‫• התווי העיקריי של ַח ַ‬

‫צליל‪:‬‬
‫אוקטבה‪:‬‬

‫דו‬
‫שלישית‬

‫סי‬

‫לה‬

‫פה‬
‫סול‬
‫שנייה‬

‫מי‬

‫רה‬

‫סי‬

‫דו‬

‫לה‬

‫פה‬
‫סול‬
‫ראשונה‬

‫מי‬

‫דו‬

‫רה‬

‫• על הקווי של החמשה במפתח סול נית‪ #‬לכתוב בקלות יחסית את סדרת הצלילי ב"דילוגי" )=טרצות( מדו עד דו‪,‬‬
‫כאשר מתחילי בדו ראשו‪ #‬ע קו עזר אחד‪ ,‬ומסיימי בדו שלישי ע שני קווי עזר מעל החמשה‪.‬‬

‫צליל‪:‬‬
‫אוקטבה‪:‬‬

‫דו‬
‫שלישית‬

‫פה‬
‫שנייה‬

‫לה‬

‫רה‬

‫סי‬

‫סול‬

‫דו‬

‫מי‬
‫ראשונה‬

‫• מתחת לדו ראשו‪ #‬מתחילה האוקטבה הקטנה; צלילי אלו נכתבי במפתח סול ע קווי עזר מתחת לחמשה‪,‬‬
‫ומכוני‪ :‬סי קט‪ ,#‬לה קט‪ #‬וכו'‪.‬‬

‫צליל‪:‬‬
‫אוקטבה‪:‬‬

‫‪7‬‬

‫מי‬

‫פה‬

‫סול‬
‫קטנה‬

‫לה‬

‫סי‬

‫דו‬
‫ראשונה‬

‫מפתח פה‬
‫• מפתח פה משמש לתיווי צלילי נמוכי יחסית‪ ,‬כמו אלו של זמרי בס‪ ,‬או כלי כמו צ'לו‪ ,‬בסו‪ ,#‬וכד'‪ ,‬וכ‪ #‬לצלילי‬
‫הנמוכי של הפסנתר המנוגני בדר כלל ביד שמאל‪.‬‬
‫• המפתח מראה את מקומו של התו פה קט‪) #‬שמתחת לדו ראשו‪ ,(#‬הנכתב על הקו שבי‪ #‬שתי הנקודות שבמפתח‪.‬‬

‫• בי‪ #‬החמשה של מפתח סול לחמשה של מפתח פה מפריד קו אחד‪,‬‬
‫משת מפתח סול‬
‫כ שדו ראשו‪ ,#‬הנכתב ע קו עזר אחד מתחת ל ַח ַ‬
‫משת מפתח פה‪.‬‬
‫הוא אותו דו ראשו‪ #‬הנכתב ע קו עזר אחד מעל ל ַח ַ‬

‫• האוקטבה שמתחת לדו ראשו‪ #‬נקראת האוקטבה הקטנה‪ ,‬וצליליה מכוני‪ :‬דו קט‪ ,#‬רה קט‪ ,#‬וכו'‪ .‬רוב הצלילי‬
‫הנכתבי על החמשה של מפתח פה ה באוקטבה הקטנה‪.‬‬

‫• האוקטבה שמתחת לאוקטבה הקטנה נקראת האוקטבה הגדולה‪ ,‬וצליליה מכוני‪ :‬דו גדול‪ ,‬רה גדול וכו'‪.‬‬

‫משת מפתח פה היא האוקטבה הראשונה )אותה אוקטבה המתחילה בקו‬
‫• האוקטבה הנכתבת בעזרת קווי עזר מעל ַח ַ‬
‫משת מפתח סול(‬
‫עזר אחד מתחת ל ַח ַ‬

‫משת מפתח פה‪ ,‬ה‪,‬‬
‫• התווי הנכתבי על הקווי ב ַח ַ‬
‫מומל) לזכור סדר זה בעל פה )למי שמכיר את האקורד‬

‫מלמטה למעלה‪ :‬סול ‪ ,‬סי ‪ ,‬רה‪ ,‬פה ולה‪.‬‬

‫‪ ' G‬אלו ה צלילי האקורד(‪.‬‬

‫לה‬

‫פה‬

‫רה‬

‫סי‬

‫סול‬

‫‪8‬‬

‫סיסטמת הפסנתר‬
‫• סיסטמה היא קבוצת חמשות המאוגדת בתחילתה )בצידה השמאלי( ונקראת בו'זמנית‪,‬‬
‫כשורה אחת‪.‬‬
‫• בסיסטמה אחת יכולות להיות חמשות בעלות מפתחות שוני או זהי‪.‬‬

‫• בסיסטמת הפסנתר שתי חמשות‪ ,‬לרוב העליונה במפתח סול והתחתונה במפתח פה‪ ,‬כ שדו ראשו‪#‬‬
‫נכתב בי‪ #‬החמשות על קו עזר אחד‪.‬‬

‫משת מפתח סול‪.‬‬
‫• כאשר ממשיכי לעלות מעל דו ראשו‪ #‬במפתח פה‪ ,‬הצלילי זהי לאלו הנכתבי ב ַח ַ‬

‫משת מפתח פה‪.‬‬
‫• כאשר ממשיכי לרדת מתחת לדו ראשו‪ #‬במפתח סול‪ ,‬הצלילי זהי לאלו הנכתבי ב ַח ַ‬

‫• האוקטבות ושמותיה‪ #‬במפתחות סול ופה‪:‬‬

‫‪9‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .21‬החמשה‪ :‬עלו בצעד מכל תו נתון‪.‬‬

‫‪ .22‬החמשה‪ :‬רדו בצעד מכל תו נתון‪.‬‬

‫‪ .23‬החמשה‪ :‬עלו ‪ 3‬שמות מכל תו נתון‪.‬‬

‫‪ .24‬החמשה‪ :‬רדו ‪ 3‬שמות מכל תו נתון‪.‬‬

‫‪ .25‬החמשה‪ :‬כתבו את מספר שמות התווים בין כל זוג צלילים )כולל ראשון ואחרון(‪.‬‬

‫‪ .26‬החמשה‪ :‬התקדמו לפי מספר שמות התווים )כולל ראשון ואחרון( ובכיוון החץ‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫‪ .27‬מפתח סול‪ :‬התאמנו בכתיבת מפתח סול‪:‬‬
‫א‪ .‬התחילו מהקו השני והקיפו אותו בספירלה כאשר אתם מתקדמים תחילה למעלה וימינה‬
‫ב‪ .‬עלו באלכסון אל מעל החמשה‬
‫ג‪ .‬הסתובבו שמאלה ורדו אל מתחת לחמשה‬
‫ד‪ .‬סיימו בחצי עיגול כלפי שמאל‪.‬‬

‫‪ .28‬מפתח סול‪ :‬כתבו את התווים במפתח סול‪ .‬השתמשו בקווי החמשה ובקווי עזר בלבד )ללא שימוש בבינות(‪.‬‬
‫כתבו מפתח בראשית כל חמשה‪.‬‬

‫‪ .29‬מפתח סול‪ :‬כתבו את כל התווים האפשריים בבינות של מפתח סול‪ :‬התחילו מתחת לחמשה בצמוד לקו הראשון‪,‬‬
‫וסיימו מעליה בצמוד לקו החמישי‪ .‬כתבו את שמות התווים‪.‬‬

‫‪ .30‬מפתח סול‪ :‬כתבו את התווים במפתח סול )על קווים או בבינות‪ ,‬לפי הצורך(‪.‬‬
‫כתבו מפתח בראשית כל חמשה‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫‪ .31‬מפתח סול‪ :‬כתבו את שמו של כל תו ואת שם האוקטבה שלו )לתווי האוקטבה הראשונה אין צורך לציין את שם‬
‫האוקטבה(‪.‬‬

‫‪ .32‬מפתח סול‪ :‬ציירו מפתח סול וכתבו את התווים באוקטבות המצוינות )שם צליל ללא שם האוקטבה מציין צליל‬
‫באוקטבה הראשונה(‪.‬‬

‫‪ .33‬מפתח סול‪ :‬התקדמו לפי מספר שמות התווים )כולל ראשון ואחרון( ובכיוון החץ‪ .‬כתבו את שמו של כל תו ואת שם‬
‫האוקטבה )להסבר השמות האיטלקיים שבסוגריים ראו בהמשך‪ ,‬בעמ' ‪.(33‬‬

‫‪12‬‬

‫‪ .34‬מפתח פה‪ :‬התאמנו בכתיבת מפתח פה‪:‬‬
‫א‪ .‬התחילו מהקו הרביעי וציירו קשת לצד ימין העולה עד הקו‬
‫החמישי‬
‫ב‪ .‬המשיכו באלכסון למטה ושמאלה עד מתחת לקו השני‬
‫ג‪ .‬סיימו בשתי נקודות משני צידי הקו הרביעי‪.‬‬

‫‪ .35‬מפתח פה‪ :‬ציירו מפתח פה בתחילת החמשה וכתבו את התווים הבאים על קווי החמשה )ללא שימוש בבינות ובקווי‬
‫עזר(‪.‬‬

‫פה‬

‫סול‬

‫לה‬

‫רה‬

‫סי‬

‫פה‬

‫לה‬

‫פה‬

‫סול‬

‫פה‬

‫סי‬

‫רה‬

‫סול‬

‫‪ .36‬מפתח פה‪ :‬כתבו את התווים הבאים )ללא שימוש בקווי עזר(; במידת האפשר כתבו אותם בשתי אוקטבות שונות‪.‬‬

‫‪ .37‬מפתח פה‪ :‬כתבו את שמות התווים‪.‬‬

‫‪ .38‬מפתח פה‪ :‬כתבו את שמות התווים ואת שמות האוקטבות )שלושת התווים האחרונים הם באוקטבה הנקראת "נגדית"(‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫‪ .39‬מפתח פה‪ :‬כתבו את התווים הבאים בכל האוקטבות האפשריות‪ ,‬עד שלושה קווי עזר‪ .‬ציירו מפתח פה בתחילת‬
‫החמשה‪.‬‬

‫‪ .40‬מפתח פה‪ :‬כתבו את שמות התווים והעלו אותם באוקטבה‪ .‬ציינו את שמות שתי האוקטבות‪.‬‬

‫‪ .41‬מפתח פה‪ :‬כתבו את שמות התווים והורידו אותם באוקטבה‪ .‬ציינו את שמות שתי האוקטבות‪.‬‬

‫‪ .42‬מפתח פה‪ :‬התקדמו לפי המרווח הנתון ובכיוון החץ‪ .‬כתבו את שמו של כל תו ואת שם האוקטבה )להסבר השמות‬
‫האיטלקיים שבסוגריים ראו בהמשך‪ ,‬בעמ' ‪.(33‬‬

‫‪14‬‬

‫‪ .43‬מפתחות סול ופה‪ :‬כתבו במפתח סול את הצלילים הזהים לצלילים שבמפתח פה )הישארו באותה אוקטבה !(‬

‫‪ .44‬מפתחות סול ופה‪ :‬כתבו במפתח פה את הצלילים הזהים לצלילים שבמפתח סול )השארו באותה אוקטבה !(‪.‬‬

‫‪ .45‬מפתחות סול ופה‪ :‬הורידו כל תו באוקטבה אחת וכתבו אותו במפתח פה‪.‬‬

‫‪ .46‬מפתחות סול ופה‪ :‬העלו כל תו באוקטבה אחת וכתבו אותו במפתח סול‪.‬‬

‫‪ .47‬מפתחות סול ופה‪ :‬כתבו על הקווים את שרשרת הצלילים בעלייה‪ :‬דו‪ ,‬מי‪ ,‬סול‪ ,‬סי‪ ,‬רה‪ ,‬פה‪ ,‬לה‪ ,‬דו )טרצות( במפתח‬
‫סול ובמפתח פה‪ .‬השתמשו בקווים בלבד )ולא בבינות(‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫‪ .48‬סיסטמת הפסנתר‪ :‬כתבו כמה אוקטבות יש בין כל זוג צלילים‪.‬‬

‫‪ .49‬סיסטמת הפסנתר‪ :‬כתבו את מספר שמות התווים בין כל זוג צלילים )כולל ראשון ואחרון(‪.‬‬

‫‪ .50‬סיסטמת הפסנתר‪ :‬התקדמו לפי מספר שמות התווים הנתון ובכיוון החץ‪ ,‬וכתבו את התווים על החמשות‪ .‬כתבו את‬
‫משת מפתח פה‪,‬‬
‫משת מפתח סול או ַח ַ‬
‫שמות התווים והאוקטבות על הקווים שמתחת לסיסטמה‪ .‬השתמשו ב ַח ַ‬
‫בהתאם לגובה )ללא קווי עזר מלבד דו ראשון(‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫סימני ההיתק‬
‫• סימני ההנמכה וההגבהה נקראי "סימני היתק" וה יכולי להגביה או להנמי צליל בחצי טו‪ #‬או בטו‪:#‬‬
‫‪ o‬דיאז‬

‫‪#‬‬

‫מגביה בחצי טו‪#‬‬

‫‪ o‬במול‬

‫‪b‬‬

‫מנמי בחצי טו‪#‬‬

‫‪ o‬דיאז כפול‬

‫‪X‬‬

‫מגביה בטו‪#‬‬

‫‪ o‬במול כפול‬

‫‪bb‬‬

‫מנמי בטו‪#‬‬

‫‪ַ .ֶ o‬קר‬

‫מבטל סימני היתק קודמי‬

‫• סימני ההיתק מופיעי לפני התו )כלומר משמאלו(‪ ,‬וכתובי בגובה התו‪ .‬כ ‪ ,‬במרווח הרמוני או באקורד‪ ,‬נית‪ #‬להבי‪#‬‬
‫לפי מיקו סימ‪ #‬ההיתק על החמשה לאיזה מצלילי האקורד הוא מתייחס‪.‬‬

‫• כאשר יש יותר מסימ‪ #‬היתק אחד באקורד‪ ,‬יש לרווח את סימני ההיתק לצדדי למע‪ #‬הבהיר‪6‬ת‪ ,‬ולא לכתוב אות‬
‫אנכית זה מעל זה‪.‬‬

‫• סימני המופיעי ליד המפתח תקפי לכל אור החמשה ובכל‬
‫ה‪ָ .‬קר ‪.n‬‬
‫אוקטבה‪ ,‬אלא א כ‪ #‬בוטלו על ידי סימ‪ֶ #‬‬
‫הביטול תק לאוקטבה שבה הופיע‪ ,‬ועד לסו אותה תיבה‪.‬‬

‫• סימני היתק המופיעי ליד התווי תקפי לגבי אות תווי‪ ,‬באותה אוקטבה‪ ,‬עד לסו התיבה שבה הופיעו‪ ,‬אלא א‬
‫ה‪ָ .‬קר‪.‬‬
‫כ‪ #‬בוטלו על ידי סימ‪ֶ #‬‬

‫‪17‬‬

‫אנהרמוניה‬
‫• אנהרמוניה היא האפשרות לקרוא לקליד אחד בשני שמות שוני‪.‬‬
‫• כבר ראינו כיצד קליד שחור יכול לקבל שני שמות; א כל קליד‪ ,‬שחור או לב‪ ,#‬יכול להיקרא על ש קליד לב‪ #‬הסמו‬
‫לו‪ ,‬וא על ש קליד לב‪ #‬הרחוק ממנו בטו‪ ,#‬כמוב‪ #‬בתוספת סימ‪ #‬היתק מתאי‪.‬‬

‫• לכל קליד‪ ,‬שחור או לב‪ ,#‬יש שלושה שמות אנהרמוני‪ .‬החריג היחידי הוא הקליד השחור שבי‪ #‬סול ללה‪ .‬לקליד זה שני‬
‫שמות אנהרמוני בלבד‪ :‬סול‪ #‬ולה ‪.b‬‬

‫‪18‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .51‬סימני ההיתק‪ :‬הוסיפו לכל תו ‪ #‬להגבהה או ‪ b‬להנמכה‪ ,‬לפי כיוון החץ‪ .‬הקפידו למקם את סימן ההיתק בדיוק על הקו או‬
‫בבינה של התו‪.‬‬

‫‪ .52‬סימני ההיתק‪ :‬הוסיפו לכל אקורד את סימני ההיתק המצוינים‪.‬‬

‫‪ .53‬סימני ההיתק‪ :‬סמנו את מיקומו של כל צליל על המקלדת על ידי כתיבת מספרו של התו מעל הקליד שאליו הוא‬
‫מתייחס‪.‬‬

‫דוגמה‬
‫‪1‬‬
‫דו‬
‫דו‬
‫ראשון‬
‫ראשון‬

‫‪ .54‬סימני ההיתק‪ :‬הוסיפו סימני היתק לכל תו כדי שיתאים לקליד בעל אותו מספר‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪7‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬
‫דו‬
‫ראשון‬

‫‪19‬‬

‫‪1‬‬

‫‪4‬‬

‫דוגמה‬

‫‪ .55‬סימני ההיתק‪ :‬כתבו על הסיסטמה את הצלילים הממוספרים שעל המקלדת‪ .‬הקפידו למקם את התווים באוקטבות‬
‫המתאימות ובמפתחות המתאימים‪.‬‬
‫דו ראשון‬

‫‪10‬‬

‫‪7‬‬

‫‪3‬‬

‫‪12‬‬

‫‪2‬‬

‫‪6‬‬

‫‪1‬‬

‫‪9‬‬

‫‪4‬‬

‫‪11‬‬

‫‪5‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ .56‬סימני ההיתק‪ :‬כתבו במילים את שמות התווים והאוקטבות של כל אקורד‪ .‬שימו לב למיקום סימני ההיתק‪.‬‬

‫‪ .57‬סימני ההיתק‪ :‬הגביהו כל צליל בחצי טון על ידי הוספה או שינוי של סימן היתק )מבלי לשנות את מיקום התו על‬
‫החמשה(‪.‬‬

‫‪ .58‬סימני ההיתק‪ :‬הנמיכו כל צליל בחצי טון על ידי הוספה או שינוי של סימן היתק )מבלי לשנות את מיקום התו על‬
‫החמשה(‪.‬‬

‫‪ .59‬סימני ההיתק‪ :‬הגביהו כל צליל בטון על ידי הוספה או שינוי של סימן היתק )מבלי לשנות את מיקום התו על החמשה(‪.‬‬

‫‪ .60‬סימני ההיתק‪ :‬הנמיכו כל צליל בטון על ידי הוספה או שינוי של סימן היתק )מבלי לשנות את מיקום התו על החמשה(‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫‪ .61‬סימני ההיתק‪ :‬בכל זוג תווים‪ ,‬הקיפו את הצליל הגבוה יותר‪.‬‬

‫‪ .62‬סימני ההיתק‪ :‬הוסיפו סימן לתו השני כך שיהיה גבוה בחצי טון מהתו הראשון‪.‬‬

‫‪ .63‬סימני ההיתק‪ :‬הוסיפו סימן לתו השני כך שיהיה נמוך בחצי טון מהתו הראשון‪.‬‬

‫‪ .64‬סימני ההיתק‪ :‬הוסיפו סימן לתו השני כך שיהיה גבוה בטון מהתו הראשון‪.‬‬

‫‪ .65‬סימני ההיתק‪ :‬הוסיפו סימן לתו השני כך שיהיה נמוך בטון מהתו הראשון‪.‬‬

‫‪ .66‬סימני ההיתק‪ :‬כתבו את גודל המרווחים בין הצלילים )טון ‪ /‬חצי טון(‪.‬‬

‫‪ .67‬סימני ההיתק‪ :‬כתבו את שמות התווים; שימו לב לסימנים שליד המפתחות‪ ,‬ולסימנים שליד התווים‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫‪ .68‬סימני ההיתק‪ :‬כתבו את שמות התווים; שימו לב לסימנים שליד המפתחות‪ ,‬לסימנים שליד התווים‪ ,‬ולקווי התיבות‪.‬‬

‫‪ .69‬אנהרמוניה‪ :‬השלימו את טבלת השמות האנהרמונים‪.‬‬
‫שם א'‬
‫)שם התו שמעל שם ב'(‬

‫רה‪bb‬‬

‫שם ב'‬

‫דו‬
‫שם ג'‬
‫)שם התו שמתחת לשם ב'(‬

‫דו‪b‬‬

‫דו‪#‬‬

‫רה‬

‫מי ‪b‬‬

‫מי‬

‫פה‬

‫סי‪#‬‬

‫פה‪#‬‬

‫סול‬

‫סול‪#‬‬

‫לה‬

‫סי‪b‬‬

‫סי‬

‫לה‬

‫‪ .70‬אנהרמוניה‪ :‬כתבו לכל תו את כל צורות הכתיב האנהרמוני האפשריות‪.‬‬

‫‪ .71‬אנהרמוניה‪ :‬הקיפו את זוגות הצלילים האנהרמונים‪.‬‬

‫‪ .72‬אנהרמוניה‪ :‬הוסיפו סימן לתו השני כך שיהיה אנהרמוני לראשון‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫שך‬
‫תיווי ֶמ ֶ‬
‫ערכי מקצב‪ :‬תווים והפסקות‬
‫שם הסימן )ערך ריתמי(‬

‫חצאים‬

‫רבעים‬

‫שמיניות‬

‫חלקי ‪16‬‬

‫• שמות הערכי הריתמיי מבטאי את יחסי המש ביניה‪ .‬לדוגמה‪ :‬תו שערכו חצי‪ ,‬נמש כפליי מתו שערכו רבע‪.‬‬

‫מבנה התו‪ :‬ראש‪ ,‬רגל‪ ,‬דגל‪ ,‬קורה‬
‫• ראש התו יכול להיות שחור )לרבעי וערכי קטני יותר( או לב‪) #‬לחצאי וערכי גדולי יותר(‬

‫• הרגל צמודה לכל תו בעל ער של חצי או פחות‪.‬‬
‫‪ o‬למע‪ #‬נוחות הקריאה‪ ,‬יש להשתדל שהרגליי הצמודות לתו יישארו בתו החמשה ולא יבלטו ממנה‪.‬‬
‫‬

‫לתווי גבוהי )מהקו השלישי ומעלה( מוצמדת רגל כלפי מטה )משמאל לתו(‪.‬‬

‫‬

‫לתווי נמוכי )מהקו השלישי ומטה( מוצמדת רגל כלפי מעלה )מימי
לתו(‪.‬‬

‫‬

‫כאשר מופיעי תווי בגבהי שוני תחת קורה אחת‪ ,‬מופנות הרגליי לכיוו‪ #‬אחד לפי מיקומ‬
‫של רוב התווי‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫• דגל או קורה צמודי לכל תו בעל ער של שמינית או פחות‪.‬‬
‫‪ o‬לתו בודד צמוד דגל‪ ,‬תמיד מימי‪ #‬לראש התו‪.‬‬

‫‪ o‬לקבוצות של תווי צמודה קורה‬

‫‬

‫מספר הקורות או הדגלי קובע את הער הריתמי של התווי‪.‬‬

‫‬

‫ככל שמספר הקורות או הדגלי גדול יותר‪ ,‬ערכ הרתמי של התווי קט‪ #‬יותר‪.‬‬
‫•‬

‫הער הריתמי של תווי המחוברי בקורה אחת )או בעלי דגל אחד( הוא שמיניות‪,‬‬
‫ללא קשר למספר התווי תחת הקורה‬

‫•‬

‫הער הריתמי של תווי המחוברי בשתי קורות )או בעלי שני דגלי( הוא חלקי ‪,16‬‬
‫ללא קשר למספר התווי תחת הקורות‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫קשת הארכה‬
‫• קשת הארכה היא קשת המחברת שני תווי עוקבי בגובה זהה‪ ,‬והופכת אות לצליל אחד ארו‬
‫‪ o‬יש תווי המחוברי בקשת הארכה‪ ,‬א נית‪ #‬לכתוב אות ג על ידי תו אחד‪.‬‬

‫=‬

‫=‬

‫‪ o‬יש תווי המחוברי בקשת הארכה שאי אפשר לכתב על ידי תו אחד‪.‬‬

‫‪ o‬לעיתי קשת הארכה מחברת תווי הנמצאי משני עברי קו התיבה‪.‬‬

‫הנקודה‬
‫• נקודה מאריכה צליל בחצי מהער הריתמי שלו‪:‬‬

‫‪o‬‬

‫נקודה הצמודה ל מוסיפה לו חצי‪.‬‬

‫=‬

‫‪o‬‬

‫נקודה הצמודה לחצי מוסיפה לו רבע‪.‬‬

‫=‬

‫‪o‬‬

‫נקודה הצמודה לרבע מוסיפה לו שמינית‪.‬‬

‫=‬

‫‪o‬‬

‫נקודה הצמודה לשמינית מוסיפה לו חלק ‪.16‬‬

‫=‬

‫• ניקוד כפול )שתי נקודות צמודות לתו( מארי צליל בשלושת'רבעי הער הריתמי שלו‪:‬‬

‫‪o‬‬

‫הנקודה הראשונה מוסיפה לתו חצי מערכו הריתמי‬

‫=‬

‫‪o‬‬

‫הנקודה השנייה מוסיפה לתו חצי מערכה הריתמי של הנקודה הראשונה‬

‫=‬

‫‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .73‬ערכי מקצב‪ :‬כתבו את ערכו הרתמי של כל תו‪.‬‬

‫‪ .74‬ערכי מקצב‪ :‬התאימו את סימני ההפסקות לתווים בעלי ערך ריתמי זהה‪.‬‬

‫‪ .75‬ערכי מקצב‪ :‬כתבו כמה שמיניות בכל תו‪.‬‬

‫‪ .76‬ערכי מקצב‪ :‬חברו בכל תיבה צירופי משך שונים‪ ,‬השווים בערכם ל‪ 4-‬רבעים לפי הדוגמה‪.‬‬

‫‪ .77‬מבנה התו‪ :‬כתבו את התווים הבאים בערכים הריתמיים הבאים‪:‬‬

‫•‬

‫רבעים‬

‫•‬

‫שמיניות בודדות;‬

‫•‬

‫שמיניות‪ ,‬כשכל זוג שמיניות‬
‫מחובר בקורה;‬

‫•‬

‫חלקי ‪,16‬‬
‫כשכל ארבעה חלקי ‪16‬‬
‫מחוברים בקורה‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫‪ .78‬קשתות הארכה ונקודות‪ :‬כתבו את הערך הריתמי של הנקודה בכל תו‪.‬‬

‫‪ .79‬קשתות הארכה ונקודות‪ :‬כתבו את התווים המנוקדים בעזרת קשתות הארכה‪.‬‬

‫‪ .80‬קשתות הארכה ונקודות‪ :‬כתבו כמה רבעים בכל תו‪.‬‬

‫‪ .81‬קשתות הארכה ונקודות‪ :‬כתבו כמה שמיניות בכל תו‪.‬‬

‫‪ .82‬קשתות הארכה ונקודות‪ :‬החליפו את הקשתות בנקודות במידת האפשר‪.‬‬

‫‪ .83‬קשתות הארכה ונקודות‪ :‬חברו בכל תיבה צירופי משך שונים‪ ,‬השווים בערכם ל‪ 3-‬רבעים; השתמשו בנקודות ובקשתות‬
‫הארכה )ל פי הדוגמה(‪.‬‬

‫‪ .84‬קשתות הארכה ונקודות‪ :‬סמנו קווי תיבה כך שערכן של כל התיבות יהיה זהה‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫סימני חזרה‬
‫• סימני חזרה נועדו לקצר את רישום התווים‪ ,‬ולציין את החלקים החוזרים‪.‬‬
‫• סימן חזרה‬

‫מורה לחזור לסימן‬

‫הראשון המופיע‪ ,‬ואם אינו מופיע‪ ,‬לחזור להתחלה‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬הקטע יבוצע‬

‫פעמיים‪.‬‬

‫סימן חזרה להתחלה‬

‫סימן חזרה ל‪-‬‬

‫‪ o‬סימני וולטה ראשונה‪ ,‬וולטה שנייה )סיום ראשון‪ ,‬סיום שני או שער ראשון‪ ,‬שער שני( מורים על שתי גרסאות‬
‫לסיום הקטע‪ :‬בפעם הראשונה מבוצע הקטע שתחת סימן הוולטה הראשונה‪ ,‬ובפעם השנייה מדלגים על הקטע‬
‫שתחת סימן הוולטה הראשונה ועוברים לוולטה השנייה‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫‪o‬‬

‫‪ D.C. al Fine‬מורה לחזור מהתחלה עד לנקודה בה כתוב מעל התווים "‪=) "Fine‬סוף(‪ .‬בחזרה זו נהוג להתעלם‬
‫מסימני חזרה המופיעים בדרך‪.‬‬

‫‪ D. % al Fine o‬או ‪ D. S. al Fine‬מורה לחזור מהסימן‪ ,‬המכונה "סֶניו" )‪ ' % - (Segno‬עד לנקודה שבה‬
‫כתוב מעל התווי "‪."Fine‬‬

‫‪D. % al Coda o‬‬
‫המסומן ב‪-‬‬

‫‪29‬‬

‫מורה לחזור מהסימ‪ ( % ) #‬עד לסימן ‪ .P‬אחרי הסימן ‪ P‬יש לדלג לסיום )קודה(‬

‫‪P Coda‬‬

‫‪.‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .85‬סימני חזרה‪ :‬כתבו את השיר ללא שימוש בסימני חזרה‪.‬‬

‫‪ .86‬סימני חזרה‪ :‬כתבו את השיר עם שימוש בסימני חזרה‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫מרווחי‬
‫ידע מוקדם פרק המכינה‪ ,‬מלבד נושא המשך‬

‫מבוא‬
‫מרווח הוא הצרוף הקטן ביותר של צלילים – שני צלילים בלבד‪ .‬זהו הגרעין שממנו צומחים צירופי הצלילים שאנו מכנים מלודיה‬
‫או אקורדים‪ .‬שירה או נגינה בשני קולות מרתקים אותנו בזכות שרשרת המרווחים שנוצרת כאשר הקולות נעים אחד ביחס לשני‪.‬‬

‫• תנועה מקבילה )עלייה וירידה של שני הקולות יחד( יוצרת אווירה מיוחדת בהתא לאופיי של המרווחי(‪.‬‬
‫‪ o‬טרצות מקבילות מאפיינות מוזיקה ממזרח אירופה או מארצות הבלק‪) #‬הקשיבו‪ ,‬למשל‪ ,‬ל"מסתרי הקול‬
‫הבולגרי"(‪.‬‬
‫‪ o‬קווינטות מקבילות מאפיינות מוזיקה מ‪ #‬המזרח הרחוק‪ ,‬מוזיקה אירופית מימי הביניי ועוד‪.‬‬
‫מלחיני משתמשי במרווחי מקבילי כדי "לצבוע" את המוזיקה שלה בצבע מסוי‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬

‫‪31‬‬

‫‬

‫טרצות מקבילות‬

‫‬

‫קווינטות מקבילות‬

‫‬

‫סקונדות מקבילות‬

‫‬

‫ספטימות מקבילות‬

‫• תנועה מגוונת )התקרבות והתרחקות של הקולות על פי החלטת המלחי‪ (#‬יוצרת שורה של צירופי מרווחי שיש בה‬
‫מתח‪ ,‬פתרו‪ #‬וגווני מוזיקליי משתני‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬

‫• המרווחי משמשי ג אב‪ #‬בניי‪ #‬מלודית‪ .‬ההבדל בי‪ #‬מרווחי קטני וגדולי משפיע על האינטנסיביות של המלודיה‬
‫ועל ההבעה הטמונה בה‪ .‬למשל‪ :‬קפיצה במרווח גדול בי‪ #‬שני צלילי גורמת בדר כלל לריגוש ולמתח‪ ,‬ויוצרת הרגשה‬
‫של חלל שיש למלאו‪.‬‬

‫• במלודיות רבות מאזני המלחיני בי‪ #‬צעדי )עלייה או ירידה בצלילי סמוכי( לבי‪ #‬קפיצות )עלייה או ירידה בי‪#‬‬
‫צלילי שאינ סמוכי(‬

‫• בתקופות שונות יוחסו למרווחי תכונות שונות‪.‬‬
‫‪ o‬פיתגורס והוגי ימי הביניי והרנסנס ייחסו לה תכונות אסתטיות )מרווחי טובי ולא טובי‪ ,‬מושלמי‬
‫ולא מושלמי(‪.‬‬
‫‪ o‬בתקופת הברוק יוחסו למרווחי מסוימי תכונות הבעתיות‪ :‬אנחה )סקונדה קטנה בירידה(‪ ,‬אהבה‬
‫)סקסטה קטנה בעליה( ועוד‪ .‬כאשר שולבו מרווחי אלה בתו מלודיה‪ ,‬היה לה מסר רגשי מקובל וידוע‪.‬‬
‫• ע זאת‪ ,‬משמעות המלאה של המרווחי השוני מתגלה רק בהיות בתו הקשר מוזיקלי מלודי‪ ,‬הרמוני‪ ,‬ריתמי‪,‬‬
‫וסולמי‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫הגדרות‬
‫•‬

‫מרווח – יחס בי‪ #‬שני צלילי המושמעי באותו הקשר‪.‬‬

‫•‬

‫מרווח מלודי – מרווח בו שני הצלילי מושמעי בזה אחר זה‪.‬‬

‫•‬

‫מרווח הרמוני – מרווח בו שני הצלילי מושמעי יחד‪ ,‬בו זמנית‪.‬‬

‫ציון המרווחים‬
‫•‬

‫ציו‪ #‬המרווח נקבע על ידי שני גורמי‪ :‬ש וגודל‪.‬‬
‫א‪ .‬ש המרווח נקבע על ידי ספירת שמות התווי העוקבי‪) ,‬כולל התו הראשו‪ #‬והתו האחרו‪ ,(#‬או ספירת‬
‫המקומות על החמשה )כולל הראשו‪ #‬האחרו‪.(#‬‬

‫‪ o‬השמות לקוחי מהספירה הסידורית בלטינית )התווי בלטינית ה בלשו‪ #‬בנקבה(‪.‬‬
‫שם המרווח בלטינית‬
‫תרגום לעברית‬
‫מס' שמות תווים‬

‫פרימה סקונדה טרצה קוורטה קווינטה סקסטה ספטימה אוקטבה‬
‫ראשונה שנייה שלישית רביעית חמישית שישית שביעית שמינית‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫ב‪ .‬גודל המרווח נקבע על פי מספר הטוני בי
שני צליליו‪.‬‬

‫•‬

‫מרווחי זוגיי ואי זוגיי‪:‬‬
‫‪ o‬מרווחי אי זוגיי )‪ (1,3,5,7‬נכתבי על החמשה כששני התווי ה על הקו‪ ,‬או ששניה בבינה‪.‬‬

‫‪ o‬מרווחי זוגיי )‪ (2,4,6,8‬נכתבי על החמשה כשאחד התווי על הקו והאחר על הבינה‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫סוגי המרווחים‬
‫•‬

‫נית‪ #‬למיי‪ #‬את המרווחי באופני שוני‪ ,‬לפי תכונות המרווח ואופיו‪.‬‬
‫מס' שמות‬
‫תווים‬
‫‪1‬‬

‫פרימה‬

‫‪2‬‬

‫סקונדה‬

‫√‬

‫‪3‬‬

‫טרצה‬

‫√‬

‫שם‬

‫כינוי גודל‬
‫גדול ‪ /‬קטן זך‬
‫√‬

‫אופי‬
‫קונסוננטי** דיסוננטי**‬
‫√‬
‫√‬
‫√‬

‫‪4‬‬

‫קוורטה‬

‫√‬

‫√*‬

‫‪5‬‬

‫קווינטה‬

‫√‬

‫√‬

‫‪6‬‬

‫סקסטה‬

‫√‬

‫‪7‬‬

‫ספטימה‬

‫√‬

‫‪8‬‬

‫אוקטבה‬

‫√*‬

‫√‬
‫√‬
‫√‬

‫√‬

‫*תלוי בהקשר‪ ,‬בתקופה ובסגנון‬

‫**המושגי "קונסוננס" ו"דיסוננס" יוסברו בהמש פרק זה‪.‬‬

‫•‬

‫בנוס לכינויי הגודל שבטבלה‪ ,‬קיימי ג מרווחי מוגדלי ומוקטני‪.‬‬
‫‪ o‬מרווח מוקט‪ #‬הוא מרווח קט‪ #‬או ז שהוקט‪ #‬בחצי טו‪ #‬על ידי שינוי סימני ההיתק )מבלי לשנות את שמות‬
‫הצלילי(‪.‬‬
‫‪ o‬מרווח מוגדל הוא מרווח גדול או ז שהוגדל בחצי טו‪ #‬על ידי שינוי סימני ההיתק )מבלי לשנות את שמות‬
‫הצלילי(‪.‬‬
‫‪ o‬כל מרווח ז או גדול‪ ,‬נית‪ #‬להגדלה; כל מרווח ז או קט‪ ,#‬נית‪ #‬להקטנה‪ ,‬למעט הפרימה הזכה‪.‬‬

‫מוקטן‬
‫קטן‬

‫זך‬

‫= ½ טון‬
‫גדול‬
‫מוגדל‬

‫‪34‬‬

‫קונסוננס‬
‫•‬

‫צירו צלילי יציב שאינו יוצר מתח‪.‬‬

‫•‬

‫המרווחי הבאי נחשבי קונסוננטיי‪:‬‬
‫‪ o‬טרצות וסקסטות‬
‫‪o‬‬

‫המרווחי הזכי – פרימה‪ ,‬קווינטה‪ ,‬אוקטבה ולפעמי ג קוורטה‪.‬‬

‫דיסוננס‬
‫•‬

‫צירו צלילי היוצר מתח ודורש פתרו‪.#‬‬

‫•‬

‫המרווחי הבאי נחשבי דיסוננטיי‪ :‬סקונדות‪ ,‬ספטימות וכל המרווחי המוגדלי והמוקטני‪.‬‬

‫השימוש במושגים קונסוננס – דיסוננס הינו תלוי תקופה וסגנון‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬באורגנום בימי הביניים‪ ,‬נחשבה הקוורטה למרווח יציב )קונסוננטי(‪ ,‬והטרצה – למרווח הנפתר לקוורטה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בתקופת הרנסאנס ואף מאוחר יותר‪ ,‬נחשבה הקוורטה למרווח דיסוננטי‪ ,‬הדורש פתרון לטרצה‪.‬‬

‫מרווחים משלימים‬

‫)היפוכי מרווחים(‬

‫•‬

‫לכל מרווח נתו‪ #‬יש מרווח המשלי אותו לאוקטבה‪.‬‬

‫•‬

‫מרווחי משלימי ה שני מרווחי הבנויי מאות צלילי א בסדר הפו ‪:‬‬
‫‪ o‬מרווח גדול )מז'ורי( משלי מרווח קט‪) #‬מינורי( ולהיפ ‪.‬‬
‫‪ o‬מרווח ז משלי מרווח ז ‪.‬‬
‫‪ o‬מרווח מוגדל משלי מרווח מוקט‪ #‬ולהיפ ‪.‬‬

‫•‬

‫‪35‬‬

‫אופי המרווחי נשמר בי‪ #‬כל מרווח למשלימו‪.‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .1‬מרווחים‪ :‬ספרו את המקומות על החמשה )כולל ראשון ואחרון( וכתבו במילים ובמספרים את שם המרווח‪.‬‬

‫‪ .2‬מרווחים‪ :‬בנו את המרווחים הבאים בעלייה מהצלילים הנתונים‪.‬‬

‫‪ .3‬מרווחים‪ :‬בנו את המרווחים הבאים בירידה מהצלילים הנתונים‪.‬‬

‫‪ .4‬מרווחים משלימים‪ :‬בנו את המרווח המשלים לאוקטבה )בעלייה או בירידה(‪ .‬כתבו את שם המרווח ואת שם המרווח‬
‫המשלים‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫בנייה וזיהוי של מרווחים‬
‫פרימות ואוקטבות‬
‫פרימה זכה )‪1‬ז'( – שני צלילי זהי בש ובגובה‪.‬‬
‫אוקטבה זכה )‪8‬ז'( – שני צלילי זהי בש‪ ,‬א במרחק של שמונה שמות )כולל ראשו‪ #‬ואחרו‪.(#‬‬

‫סקונדות וספטימות‬
‫סקונדה – שני צלילי בעלי שמות עוקבי )רה מי; סי לה(‪.‬‬
‫•‬

‫הסקונדות ה‪ #‬אב‪ #‬הבניי‪ #‬של הסולמות‪.‬‬

‫•‬

‫הסקונדה מופיעה לרוב בשני גדלי‪:‬‬
‫‪ o‬סקונדה קטנה )‪2‬ק'( – חצי טו‪.#‬‬
‫‪ o‬סקונדה גדולה )‪2‬ג'( – טו‪.#‬‬

‫•‬

‫ללא סימני היתק יש שתי סקונדות קטנות )מי‬

‫‬

‫‪37‬‬

‫סקונדות מלודיות‪:‬‬

‫פה; סי‬

‫דו(‪ ,‬והשאר גדולות‪.‬‬

‫ספטימה – שני צלילי במרחק שבעה שמות עוקבי שוני )רה‬

‫•‬

‫דו; לה סי(‪.‬‬

‫הספטימה מופיעה לרוב בשני גדלי הנבדלי זה מזה בחצי טו‪:#‬‬
‫‪ o‬ספטימה קטנה )‪7‬ק'(‬
‫‪ o‬ספטימה גדולה )‪7‬ג'(‬

‫•‬

‫ללא סימני היתק יש שתי ספטימות גדולות )פה‬

‫•‬

‫סקונדה וספטימה משלימות זו את זו לאוקטבה‪.‬‬

‫מי;‬

‫דו‬

‫סי(‪ ,‬והשאר קטנות‪.‬‬

‫‪ o‬סקונדה גדולה וספטימה קטנה משלימות זו את זו‪.‬‬
‫‪ o‬סקונדה קטנה וספטימה גדולה משלימות זו את זו‪.‬‬

‫‬

‫ספטימות מלודיות‪:‬‬

‫‪38‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .5‬סקונדות‪ :‬הקיפו רק את הסקונדות וכתבו את גודלן )ק'‪ ,‬ג'(‪.‬‬

‫‪ .6‬סקונדות‪ :‬כתבו את גודל הסקונדות‪.‬‬

‫‪ .7‬סקונדות‪ :‬בנו סקונדות גדולות בכיוון החץ‪.‬‬

‫‪ .8‬סקונדות‪ :‬בנו סקונדות קטנות בכיוון החץ‪.‬‬

‫‪ .9‬סקונדות‪ :‬כתבו שרשרת סקונדות בעלייה על פי הגודל הנתון )נתון צליל ראשון ואחרון(‪.‬‬

‫‪ .10‬סקונדות‪ :‬כתבו שרשרת סקונדות בירידה על פי הגודל הנתון )נתון צליל ראשון ואחרון(‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫‪ .11‬סקונדות‪ :‬כתבו את גודל הסקונדות‪.‬‬

‫‪ .12‬סקונדות‪ :‬זהו וכתבו את גודלן של הסקונדות המופיעות בחמשה העליונה שבכל סיסטמה‪ ,‬לפי הדוגמה שלפניכם‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫‪ .13‬ספטימות‪ :‬כתבו את גודל הספטימות על פי גודלן של הסקונדות המשלימות‪.‬‬

‫‪ .14‬ספטימות‪ :‬בנו את הספטימות הבאות בכיוון החץ‪ ,‬על פי גודלן של הסקונדות המשלימות‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫טרצות וסקסטות‬
‫טרצה‬

‫– שני צלילי במרחק שלושה שמות עוקבי שוני )פה‬

‫•‬

‫טרצות ה‪ #‬אב‪ #‬הבניי‪ #‬של האקורדי‪.‬‬

‫•‬

‫הטרצה מופיעה לרוב בשני גדלי‪:‬‬

‫לה; רה‬

‫סי(‪.‬‬

‫‪ o‬טרצה קטנה )‪3‬ק'( – טו‪ #‬וחצי‪.‬‬
‫‪ o‬טרצה גדולה )‪3‬ג'( – שני טוני‪.‬‬

‫•‬

‫ללא סימני היתק יש שלוש טרצות גדולות )דו‬

‫‬

‫טרצות מלודיות‪:‬‬

‫‬

‫טרצות הרמוניות‪:‬‬

‫מי; פה‬

‫סקסטה – שני צלילי במרחק שישה שמות עוקבי שוני )סול‬

‫•‬

‫לה ; סול‬

‫מי; פה‬

‫סי(‪ ,‬והשאר קטנות‪.‬‬

‫לה(‪.‬‬

‫הסקסטה מופיעה לרוב בשני גדלי הנבדלי זה מזה בחצי טו‪:#‬‬
‫‪ o‬סקסטה קטנה )‪6‬ק'(‬
‫‪ o‬סקסטה גדולה )‪6‬ג'(‬

‫‪42‬‬

‫•‬

‫ללא סימני היתק יש שלוש סקסטות קטנות )מי‬

‫•‬

‫טרצה וסקסטה משלימות זו את זו לאוקטבה‪:‬‬

‫דו; לה‬

‫‪ o‬טרצה גדולה וסקסטה קטנה משלימות זו את זו‪.‬‬
‫‪ o‬טרצה קטנה וסקסטה גדולה משלימות זו את זו‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫‬

‫סקסטות הרמוניות‪:‬‬

‫‬

‫סקסטות קטנות עולות בסולם כרומטי‪:‬‬

‫פה; סי‬

‫סול(‪ ,‬והשאר גדולות‪.‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .15‬טרצות‪ :‬הקיפו רק את הטרצות וכתבו את גודלן‪.‬‬

‫‪ .16‬טרצות‪ :‬בנו טרצות גדולות בכיוון החץ‪.‬‬

‫‪ .17‬טרצות‪ :‬בנו טרצות קטנות בכיוון החץ‪.‬‬

‫‪ .18‬טרצות‪ :‬כתבו מעל כל טרצה או מתחתיה את גודלה )התייחסו לטרצות מלודיות ולטרצות הרמוניות(‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫‪ .19‬סקסטות‪ :‬כתבו את גודל הסקסטות על פי גודלן של הטרצות המשלימות‪.‬‬

‫‪ .20‬סקסטות‪ :‬בנו את הסקסטות בכיוון החץ‪ ,‬על פי גודלן של הטרצות המשלימות‪.‬‬

‫‪ .21‬סקסטות‪ :‬מצאו והקיפו את הסקסטות הקטנות בשתי החמשות‪.‬‬

‫‪ .22‬סקונדות‪ ,‬טרצות וסקסטות‪ :‬חברו מנגינה בת שמונה תיבות לפחות‪ ,‬המורכבת מסקונדות וטרצות בלבד;‬
‫הוסיפו לה קול שני בסקסטות מקבילות‪.‬‬

‫‪ .23‬סקונדות‪ ,‬טרצות‪ ,‬סקסטות וספטימות‪ :‬חברו מנגינה בת שמונה תיבות לפחות‪ ,‬שתכלול את המרווחים הבאים‪:‬‬
‫סקונדות‪ ,‬טרצות‪ ,‬סקסטות וספטימות‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫קוורטות וקווינטות‬
‫קוורטה‬
‫•‬

‫– שני צלילי במרחק ארבעה שמות עוקבי שוני )לה‬

‫רה; דו‬

‫סול(‪.‬‬

‫הקוורטות מופיעות לרוב בשני גדלי הנבדלי זה מזה בחצי טו‪:#‬‬
‫‪ o‬הקוורטה הזכה )‪4‬ז'( שכיחה יותר‪.‬‬
‫‪ o‬הקוורטה המוגדלת )‪4‬מוג'( נדירה יותר‪.‬‬

‫•‬

‫שירי רבי ויצירות רבות נפתחי בקפיצה של קוורטה זכה בעלייה‪.‬‬
‫‬

‫•‬

‫דוגמאות‪:‬‬

‫ללא סימני היתק יש קוורטה אחת מוגדלת )פה‬

‫סי(‪,‬‬

‫והשאר זכות‪.‬‬

‫• כאשר לשני התווי בקוורטה יש אותו סימ‪ ,#‬הקוורטה זכה‪ ,‬מלבד הקוורטה פה'סי‪.‬‬

‫קווינטה – שני צלילי במרחק חמישה שמות עוקבי שוני )מי סי; לה רה(‪.‬‬

‫•‬

‫הקווינטות מופיעות לרוב בשני גדלי הנבדלי זה מזה בחצי טו‪:#‬‬
‫‪ o‬הקווינטה הזכה )‪5‬ז'( שכיחה יותר‪.‬‬
‫‪ o‬הקווינטה המוקטנת )‪5‬מוק'( נדירה יותר‪.‬‬

‫•‬

‫ללא סימני היתק‪ ,‬יש קווינטה אחת מוקטנת )סי פה(‪,‬‬
‫והשאר זכות‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫•‬

‫קוורטה וקווינטה משלימות זו את זו לאוקטבה‬

‫‪ o‬קוורטה זכה וקווינטה זכה משלימות זו את זו‪.‬‬
‫‪ o‬קוורטה מוגדלת וקווינטה מוקטנת משלימות זו את זו‪.‬‬
‫•‬

‫כאשר לשני התווי בקווינטה יש אותו סימ‪ , #‬הקווינטה זכה‪ ,‬מלבד הקווינטה סי‬

‫‬

‫פה ‪.‬‬

‫קוורטות וקווינטות מלודיות‪:‬‬

‫הטריטון‬
‫•‬

‫הטריטו‪ #‬הוא כינוי למרווח שגודלו שלושה טוני‪.‬‬

‫•‬

‫מבחינת גודלו המרווח ממוק בדיוק בי‪ #‬הקוורטה הזכה‬
‫לקווינטה הזכה והוא חוצה את האוקטבה‪.‬‬

‫•‬

‫הטריטו‪ #‬יכול להופיע ה‪ #‬כקוורטה מוגדלת וה‪ #‬כקווינטה מוקטנת‪.‬‬

‫‪5‬מוק'‬

‫‪47‬‬

‫‪4‬מוג'‬

‫תרגילי‬
‫‪ .24‬קוורטות‪ :‬הקיפו את הקוורטות וכתבו את גודלן )ז'‪ ,‬מוג'(‪.‬‬

‫‪ .25‬קוורטות‪ :‬בנו את הקוורטות הבאות בכיוון החץ‪.‬‬

‫‪ .26‬קוורטות‪ :‬חברו קול שני בקוורטות מתחת למנגינת הפיוט "דרור יקרא"‪ ,‬ובצעו אותו בנגינה או בשירה בשני קולות‪.‬‬

‫‪ .27‬קווינטות‪ :‬הקיפו את הקווינטות וכתבו את גודלן )ז'‪ ,‬מוק'(‪.‬‬

‫‪ .28‬קווינטות‪ :‬בנו את הקווינטות הבאות בכיוון החץ‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫מרווחים דיאטוניים‬
‫ידע מוקדם סולמות מז'וריים‬

‫•‬

‫מרווחי דיאטוניי ה מרווחי שנית‪ #‬לבנות תו שימוש בצלילי סול מז'ורי מסוי‪.‬‬

‫•‬

‫במרווחי כאלה‪ ,‬כמו בסולמות המז'וריי‪ ,‬לא יופיעו ‪ #‬ו – ‪ b‬באותו מרווח‪.‬‬

‫•‬

‫בי‪ #‬המרווחי הדיאטוניי‪ ,‬יש רק מרווח מוגדל אחד ומרווח מוקט‪ #‬אחד‪ :‬קוורטה מוגדלת‪ ,‬וקווינטה מוקטנת‪.‬‬

‫•‬

‫בסול מז'ורי כל המרווחי בעלייה מהטוניקה ה גדולי או זכי‪ ,‬ובירידה מהטוניקה ה קטני או זכי‪.‬‬
‫‪ o‬בעלייה‪:‬‬

‫‪ o‬בירידה‪:‬‬

‫מרווחים מוגדלים ומוקטנים‬
‫•‬

‫כפי שכבר ראינו בתרגילי קודמי‪ ,‬נית‪ #‬להגדיל כל מרווח ז למרווח מוגדל באופ‪ #‬כרומטי )על ידי שינוי סימני‬
‫היתק( ולהקטי‪ #‬כל מרווח ז למרווח מוקט‪) #‬מלבד פרימה זכה אותה נית‪ #‬רק להגדיל(‪.‬‬

‫•‬

‫באותה דר נית‪ #‬להגדיל כל מרווח גדול למוגדל ולהקטי‪ #‬כל מרווח קט‪ #‬למוקט‪ #‬באופ‪ #‬כרומטי )על ידי שינוי סימני‬
‫היתק(‪.‬‬
‫‬

‫‪49‬‬

‫דוגמה למרווחי מוגדלי ומוקטני )‪7‬מוק'‪5 ,‬מוק'(‪:‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .29‬מרווחים דיאטוניים‪ :‬חברו מנגינה בת שמונה תיבות לפחות‪ ,‬שתכלול את כל המרוחים הדיאטוניים‪.‬‬

‫‪ .30‬מרווחים דיאטוניים‪ :‬כתבו את שמות כל המרווחים ההרמוניים המופיעים בדוגמה בחמשה העליונה‪ .‬ערכו רשימה של‬
‫כל המרווחים )עד אוקטבה( שאינם מופיעים בה‪.‬‬

‫המרווחים המופיעים בדוגמה‪:‬‬

‫המרווחים שאינם מופיעים בדוגמה‪:‬‬

‫‪50‬‬

‫‪ .31‬מרווחים דיאטוניים‪ :‬בדקו את המרווחים בתחילת כל משפט מוזיקלי‪ .‬מהו העיקרון המנחה ביצירה?‬

‫‪ .32‬מרווחים לא דיאטוניים‪ :‬הקיפו את האוקטבות וזהו את גודלן )ז'‪ ,‬מוק'‪ ,‬מוג'(‪.‬‬

‫‪ .33‬מרווחים לא דיאטוניים‪ :‬כתבו את שמם ואת גודלם של המרווחים הבאים‪.‬‬

‫‪ .34‬מרווחים לא דיאטוניים‪ :‬בנו את המרווחים הבאים בכיוון החץ‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫מרווחים אנהרמונים‬
‫•‬

‫שני צלילי בעלי שמות שוני אול בעלי אותו גובה )בכיוו‪ #‬המושווה(‪ ,‬נקראי צלילי אנהרמוני‪.‬‬

‫רה‪j‬‬

‫•‬

‫דו‪#‬‬

‫סי‪x‬‬

‫השימוש בשמות אנהרמוני‪ ,‬מאפשר לבנות שני מרווחי בעלי שמות שוני ואופי שונה‪ ,‬למרות שצליליה ה‬
‫באותו גובה )בכיוו‪ #‬מושווה(‪.‬‬

‫•‬

‫כדי לבנות מרווח אנהרמוני זהה למרווח נתו‪ ,#‬נית‪ #‬לשנות את שני הצלילי של המרווח המקורי )דוגמאות ‪ (3,4‬או‬
‫צליל אחד בלבד )דוגמאות ‪.(1,2‬‬

‫מרווחים מורכבים‬
‫•‬

‫מרווחי מורכבי ה מרווחי הגדולי מאוקטבה‪ ,‬א מתפקדי כמו המרווחי במסגרת האוקטבה‪.‬‬

‫‪ o‬לדוגמה‪:‬‬
‫ נונה )‪(9‬‬

‫= אוקטבה ‪ +‬סקונדה‪.‬‬

‫ דצימה )‪(10‬‬

‫= אוקטבה ‪ +‬טרצה‪.‬‬

‫ אּונדצימה )‪(11‬‬

‫= אוקטבה ‪ +‬קוורטה ‪.‬‬

‫ דּואודצימה )‪(12‬‬

‫= אוקטבה ‪ +‬קווינטה‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .35‬מרווחים אנהרמונים‪ :‬בנו מרווח אנהרמוני לכל אחד מהמרווחים הנתונים‪ .‬כתבו את שמם וגודלם של כל המרווחים‪.‬‬

‫‪ .36‬מרווחים מורכבים‪ :‬כתבו את שמם ואת גודלם של המרווחים הבאים‪.‬‬

‫‪ .37‬מרווחים מורכבים‪ :‬בנו את המרווחים הבאים בכיוון החץ‪.‬‬

‫‪ .38‬סיכום‪ :‬על פי אילו מרכיבים מזהים מרווח?‬

‫‪ .39‬סיכום‪ :‬כתבו את שמות המרווחים בסדר עולה‪.‬‬

‫‪ .40‬סיכום‪ :‬מנו את המרווחים הזכים‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫‪ .41‬סיכום‪ :‬מה מאפיין את המרווחים הזכים?‬

‫‪ .42‬סיכום‪ :‬מנו את המרווחים הקונסוננטיים שאינם זכים‪.‬‬

‫‪ .43‬סיכום‪ :‬מנו את המרווחים הדיסוננטיים‪.‬‬

‫‪ .44‬סיכום‪ :‬הסבירו מהו מרווח משלים )היפוך של מרווח(‪.‬‬

‫‪ .45‬סיכום‪ :‬השלימו‪ :‬נונה= אוקטבה ‪_______________ +‬‬

‫‪ .46‬סיכום‪ :‬אוקטבה ‪+‬קווינטה =_____________________‬

‫‪ .47‬סיכום‪ :‬בנו את המרווחים הבאים בכיוון החץ‪.‬‬

‫‪54‬‬

‫‪ .48‬סיכום המרווחים‪:‬‬
‫א‪ .‬חברו בקו את שם המרווח עם המרווח המתאים על החמשות‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחמשה הריקה )מעל למרווח או מתחתיו( כתבו את המרווח המשלים )בתווים( ומתחת לו את שמו וגודלו‪.‬‬

‫‪1‬ז '‬

‫‪1‬מוג'‬

‫‪2‬ק'‬

‫‪2‬ג'‬

‫‪2‬מוג'‬

‫‪3‬מוק'‬

‫‪3‬ק'‬

‫‪3‬ג'‬

‫‪4‬מוק'‬

‫‪4‬ז '‬

‫‪4‬מוג'‬

‫‪5‬מוק'‬

‫‪5‬ז '‬

‫‪7‬מוק'‬

‫‪55‬‬

‫‪5‬מוג'‬

‫‪7‬ק'‬

‫‪6‬ק '‬

‫‪ 7‬ג'‬

‫‪6‬ג'‬

‫‪8‬ז '‬

‫‪6‬מוג'‬

‫‪8‬מוג'‬

‫סולמות‬
‫ידע מוקדם אנהרמוניה‪ ,‬סקונדות‬

‫מבוא‬
‫•‬

‫סול הוא קבוצת צלילי הקשורי אחד לשני בקשרי מסוימי‪ .‬הסול מהווה מסד נתוני להיווצרות החומרי‬
‫המלודיי וההרמוניי של היצירה‪.‬‬

‫•‬

‫את צלילי הסול נהוג לסדר ברצ על פי גובה‪.‬‬

‫•‬

‫ש הסול )מז'ור‪ ,‬מינור‪ ,‬חג'אז וכו'( מצביע על המבנה המרווחי של הסול‪.‬‬

‫•‬

‫הסולמות ה רבי ושוני באופיי ובשמותיה‪ .‬בתרבויות שונות קיימות מערכות סולמיות אופייניות‪:‬‬
‫‪ o‬המודוסי בתרבויות המערב העתיקות ובמוזיקה אתנית‬
‫‪ o‬המקאמאת במזרח הקרוב‬
‫‪ o‬הראגות בהודו‬
‫‪ o‬הסולמות הפנטטוניי במזרח הרחוק‬
‫‪ o‬השטייגרי במזרח אירופה‬
‫‪ o‬הסולמות המז'וריי והמינוריי במערב אירופה במאות האחרונות‬

‫•‬

‫האופייני לכל הסולמות הללו הוא חוסר סימטריה – המרחקי בי‪ #‬הצלילי )בדר כלל סקונדות( אינ פרושי‬
‫בחלוקה שווה על פני הסול‪ ,‬ותכונה זו מעניקה לסול את הדינמיות שלו – יחסי לא שווי בי‪ #‬הצלילי השוני‪.‬‬
‫בסולמות אלה קיי צליל אחד מרכזי‪ ,‬על שמו נקרא הסול ואליו מתייחסי שאר הצלילי‪ .‬צליל זה מקנה תחושת‬
‫יציבות‪ ,‬ולכ‪ ' #‬ברוב המקרי ' הוא ג הצליל המסיי את היצירה ‪ .‬שמו של צליל זה הוא טוניקה )ובמקרי‬
‫מסויימי ג פינאליס(‪) .‬הערה‪ :‬הסול הפנטטוני שונה במקצת מבחינה זו‪ .‬הסבר על כ – בהמש הפרק(‪.‬‬

‫•‬

‫בחלק מהמערכות הסולמיות נית‪ #‬לבנות כל סול החל מכל אחד מ'‪ 12‬הצלילי‪.‬‬

‫•‬

‫לצד סולמות אלה קיימי ג סולמות סימטריי שבה אי‪ #‬צליל מרכזי‪ .‬הנפוצי ביניה‪:‬‬
‫‪ o‬סול הטוני השלמי‬
‫‪ o‬סול כרומטי‬
‫‪ o‬סול אוקטטוני )הסבר ופרוט לגבי סולמות אלה – בסו הפרק(‬

‫‪56‬‬

‫קשרים בין סולמות‬
‫• בי‪ #‬סולמות שוני ישנ קשרי‪ ,‬הנקבעי לפי מבחר הצלילי שבכל סול‪.‬‬
‫‪ o‬סולמות קרובי – סולמות ששמותיה שוני )הטוניקה שונה(‪ ,‬א מבחר הצלילי שלה דומה‪ ,‬ויש‬
‫ביניה הבדל רק בצליל אחד או שניי‪.‬‬
‫‬

‫דו מז'ור וסול מז'ור‬

‫‪ o‬סולמות רחוקי – סולמות שחלק גדול מצליליה שונה‪.‬‬
‫‬

‫דו מז'ור ודו‪ #‬מז'ור‪.‬‬

‫‪ o‬סולמות מקבילי )‪ – (relative‬סולמות שהטוניקה שלה שונה א צליליה זהי‪ .‬למשל‪:‬‬

‫‪57‬‬

‫‬

‫מקא דו ַרסת דו ומקא מי‪ b‬סיקה )‪ = f‬הנמכה של רבע טו‪(#‬‬

‫‬

‫רה מז'ור וסי מינור‬

‫‪ o‬סולמות הומונימיי )‪ – (parallel‬סולמות שהטוניקה שלה זהה‪ ,‬א צליליה שוני‪.‬‬
‫‬

‫דו מז'ור ודו מינור‬

‫‪ o‬סולמות אנהרמוני – סולמות שהטוניקה שלה אנהרמונית )וכמוב‪ #‬ג כל שאר הצלילי(‪.‬‬
‫‬

‫פה‪ #‬מז'ור וסול ‪ b‬מז'ור‪.‬‬

‫המערכת הדיאטונית‬
‫•‬

‫המערכת הדיאטונית היא מערכת של סולמות בעלי ‪ 7‬צלילי שוני במסגרת האוקטבה‪ ,‬אשר אחד מה משמש‬
‫כטוניקה‪ 7 .‬צלילי אלה נקראי צלילי דיאטוניי‪.‬‬

‫•‬

‫מערכת זו כוללת את כל הנגזרות של סול דו מז'ור )הסול הנית‪ #‬לנגינה על הקלידי הלבני(‪.‬‬

‫•‬

‫ישנ שני סוגי של נגזרות‪:‬‬
‫‪ o‬סולמות מקבילי‬
‫‪ o‬סולמות בעלי מבנה מרווחי זהה המתחילי מצליל אחר )טרנספוזיציה(‬

‫• ביצירות רבות מופיעי ג צלילי השוני מצלילי הסול‪ ,‬לצור קישוט‪ ,‬מעבר‪ ,‬הדגשה ומת‪ #‬צבע מיוחד‪ .‬צלילי‬
‫אלה נקראי צלילי כרומטיי )כרומה=צבע ביוונית(‪ .‬מהל המשלב צלילי כרומטיי נקרא מהל כרומטי‪.‬‬
‫הצלילי הכרומטיי מוסיפי ומעשירי את היצירה‪ ,‬א אינ משני את הסול‪.‬‬

‫מאפייני הסולמות הדיאטוניים‬
‫‪ o‬כל סול במערכת זו בנוי מ'‪ 5‬סקונדות גדולות ו'‪ 2‬סקונדות קטנות‪.‬‬
‫‪ o‬המרחק בי‪ #‬שתי הסקונדות הקטנות הוא הגדול ביותר האפשרי‪.‬‬
‫‪ o‬בסולמות דיאטוניי שיש בה סימני היתק יכולי להופיע רק דיאזי או רק במולי‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫טטרקורדים‬
‫• טטרקורד הוא רצ של ארבעה צלילי שביניה סקונדות‪.‬‬

‫• הסולמות הרבי שה בעלי שבעה צלילי שוני )מז'ור‪ ,‬מינור‪ ,‬מודוסי כנסייתיי‪ ,‬שטייגרי ועוד( בנויי מחיבור‬
‫של שני טטרקורדי – אחד העולה אל הטוניקה ואחד היורד אליה‪.‬‬

‫• ישנ טטרקורדי רבי‪ ,‬א הנפוצי מביניה )במוזיקה המערבית( ה אלה שבי‪ #‬צליליה שתי סקונדות גדולות‬
‫וסקונדה אחת קטנה‪.‬‬
‫‪ o‬טטרקורד יוני )מז'ורי( ' הסקונדה הקטנה למעלה‬
‫‪ o‬טטרקורד דורי )מינורי( – הסקונדה הקטנה באמצע‬
‫‪ o‬טטרקורד פריגי – הסקונדה הקטנה למטה‬

‫‪ o‬טטרקורד נוס שכדאי להכיר הוא טטרקורד לידי הבנוי מסקונדות גדולות בלבד‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .1‬קשרים בין סולמות‪ :‬קבעו מה היחס בין כל זוג סולמות‪.‬‬

‫סולמות‬

‫סולמות‬

‫סולמות‬

‫סולמות‬

‫סולמות‬

‫סולמות‬

‫‪60‬‬

‫‪ .2‬קשרים בין סולמות‪ :‬כתבו סולם אנהרמוני לסולם הנתון‪.‬‬

‫‪ .3‬טטרקורדים‪ :‬כתבו את שמם של הטטרקורדים הבאים‪.‬‬

‫‪ .4‬טטרקורדים‪ :‬בנו את הטטרקורדים המצוינים בעלייה מן הצליל הנתון‪.‬‬

‫‪ .5‬טטרקורדים‪ :‬בנו את הטטרקורדים המצוינים בירידה מן הצליל הנתון‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫סולמות מז'וריי ומינוריי‬
‫ידע מוקדם סולם‪ ,‬טטרקורד‪ ,‬סקונדות‬

‫מבוא‬
‫• סולמות מז' וריי וסולמות מינוריי ה הסולמות העיקריי בתרבות המערבית מאז המאה ה'‪.16‬‬
‫• סולמות אלה מסודרי כרצ של ‪ 7‬צלילי שוני‪ ,‬שביניה סקונדות‪ .‬צליל הטוניקה מופיע בסידור זה פעמיי –‬
‫בתחילת הסול ובסופו‪.‬‬

‫• צלילי הסול אינ שווי בחשיבות‪ ,‬ובמוזיקה המולחנת בסול מסוי יש לצלילי שוני תפקיד מלודי או הרמוני‬
‫שונה‪ ,‬הנובע ממיקומ בסול‪.‬‬

‫תפקידם של צלילים בסולם‬
‫• לצלילי מסוימי בסול תפקיד מלודי‪ ,‬ה‪ #‬בסול עצמו וה‪ #‬ביצירות הכתובות בסול זה‪.‬‬
‫הטוניקה ‪ -‬הצליל המתחיל והמסיי את הסול‪.‬‬
‫‪ o‬ש הסול נקבע על פי המבנה המרווחי והטוניקה‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫‬

‫מי מז'ור – סול מז'ורי שהטוניקה שלו מי‪.‬‬

‫‬

‫סי ‪ b‬מינור – סול מינורי שהטוניקה שלו סי ‪.b‬‬

‫‪ o‬בכל יצירה הכתובה בסול מז'ורי או מינורי צליל הטוניקה הוא הצליל היציב ביותר‪ ,‬וברוב המקרי הוא‬
‫הצליל המסיי את היצירה ‪.‬‬
‫‪ o‬צליל הטוניקה איננו חייב להופיע ביצירה עצמה‪ ,‬כי חשיבותו ויציבותו מוקני לו מתו מהלכי הצלילי‬
‫האחרי‪ .‬יש יצירות בה‪ #‬הטוניקה מופיעה רק כצליל מסיי‪ ,‬או אינה מופיעה כלל! )וע זאת‪ ,‬אפשר‬
‫להרגיש בה ולזהותה(‪.‬‬
‫‪ o‬מיקו הצלילי השוני ביחס לטוניקה יוצר את הדינמיקה של הסול – המתחי והפתרונות במלודיה‬
‫ובהרמוניה‪ ,‬והתנועתיות של הסול‪.‬‬

‫‪ o‬ההתייחסות לטוניקה יכולה לאפיי‪ #‬את ההתפתחות של היצירה‪.‬‬
‫‪62‬‬

‫דוגמאות להתפתחות המבוססת על התרחקות מהטוניקה‪:‬‬
‫‬

‫בשיר "הליכה לקיסריה" ההתפתחות היא בקו ארו ‪ ,‬ולכ‪ #‬יש הימנעות משימוש יתר בטוניקה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬במשפט האחרו‪ #‬מתרחקי מ‪ #‬הטוניקה בקפיצה גדולה‪ ,‬וחוזרי אליה רק בצליל‬
‫האחרו‪.#‬‬

‫‬

‫ההתפתחות מעגלית‪ ,‬ולכ‪ #‬המנגינה מתחילה מחזרה על צליל הטוניקה ומסיבוב סביבה‪.‬‬

‫‬

‫המנגינה מתחלקת למשפטי קצרי וסגורי‪ ,‬שכל אחד מה מסתיי בטוניקה‪ .‬התפתחות נוצרת‬
‫ע"י כ שהצליל הגבוה בכל משפט מתרחק מעט יותר מצליל הטוניקה‪ ,‬בהדרגה‪ ,‬והסיו סובב‬
‫סביבה‪.‬‬

‫‬

‫הפרלוד מתחיל בקפיצה אל הצליל החמישי של הסול‪ ,‬ומש ועד סו הפרלוד המנגינה מתקדמת‬
‫בירידה ארוכה ואיטית‪ ,‬בשאיפה אל צליל הטוניקה‪.‬‬

‫הדומיננטה – הצליל החמישי בסול‪ .‬תפקידו ליצור קוטב נגדי לטוניקה‪ ,‬ולגרו למתח שימשו חזרה אל‬
‫הטוניקה‪ .‬מבי‪ #‬הצלילי היוצרי מתח‪ ,‬צליל הדומיננטה הוא צליל יציב יחסית‪ ,‬ולכ‪ #‬אפשר לשהות עליו זמ‪ #‬מה‪,‬‬
‫וא להשתמש בו לסיו פתוח )מעי‪ #‬פסיק( או לאתנחתא‪ .‬הוא איננו דורש פתרו‪ #‬מיידי‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫דוגמאות למנגינות המבליטות את היחס הקוטבי בי‪ #‬הדומיננטה והטוניקה‪:‬‬
‫ מנגינה הנעה בי‪ #‬שני הקטבי‬

‫‬

‫מנגינה שהחלק הראשו‪ #‬שלה סביב הטוניקה והשני סביב הדומיננטה‬

‫‬

‫מנגינה שבה צליל הדומיננטה משמש ליצירת אתנחתא באמצע השיר‬

‫‪ o‬קפיצה או צעדי מצליל הדומיננטה אל צליל הטוניקה ולהיפ ה‪ #‬תבניות פתיחה מקובלות מאד במנגינות‬
‫המבוססות על סולמות מז'וריי או סולמות מינוריי‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬

‫‪64‬‬

‫הצליל המוביל )הטו‪ #‬המוביל( – הוא הצליל הנמצא סקונדה קטנה מתחת לטוניקה‪ .‬בסולמות מז'וריי הוא נמצא‬
‫במקו השביעי בסול‪ ,‬והוא מאפיי‪ #‬חשוב של הסול‪ .‬בסולמות מינוריי הוא איננו חלק מ‪ #‬הצלילי‬
‫הדיאטוניי‪ ,‬אבל נהוג לצר אותו לסול בעת הצור ‪ .‬הצליל המוביל הוא הצליל היוצר את המשיכה החזקה ביותר‬
‫אל הטוניקה‪ .‬זהו צליל בלתי יציב‪ ,‬ולכ‪ #‬אי אפשר לשהות עליו והוא דורש פתרו‪) #‬מיידי או דחוי מעט( אל הטוניקה‪.‬‬

‫צלילים יציבים וצלילים פעילים‬
‫• בסולמות מז'וריי ומינוריי ישנ צלילי יציבי )הצלילי ‪ (1,3,5‬וצלילי פעילי )‪.(2,4,6,7‬‬
‫• במלודיה או במהל הרמוני הכתובי בסול מסוי‪ ,‬הצלילי הפעילי שואפי להיפתר אל הצלילי היציבי‪.‬‬
‫הצלילי ‪ 2,4,6‬נפתרי בירידה‪ ,‬והצליל ‪ 7‬נפתר בעליה‪.‬‬

‫הדוקטוס המלודי‬
‫• מערכת המתחי בי‪ #‬הצלילי במנגינה נקבעת על פי מקומ בסול ונקראת "הדוקטוס המלודי"‪.‬‬
‫• מעניי‪ #‬לראות אי אות צלילי בדיוק מתנהגי באופ‪ #‬שונה בסולמות שוני‪ ,‬ו"מושכי" אל טוניקה אחרת בכל‬
‫פע‪.‬‬
‫דוגמאות‪ :‬שלוש המנגינות הבאות משתמשות באות ארבעה צלילי‪ ,‬א כל אחת מה‪ #‬מובילה לטוניקה‬
‫אחרת )ובה היא מסתיימת(‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫חלוקה לטטרקורדים‬
‫•‬

‫שמונת הצלילי של הסול מתחלקי לשני טטרקורדי‪ :‬הטטרקורד העליו‪ #‬מוביל אל הטוניקה בכיוו‪ #‬מעלה‪,‬‬
‫והטטרקורד התחתו‪ #‬מוביל אל הטוניקה בכיוו‪ #‬מטה‪.‬‬

‫•‬

‫שני הטטרקורדי מהווי מסגרת מבנית‪ ,‬ומשמשי לעתי קרובות כתבניות פתיחה‪ ,‬כתבניות סיו וכשלד‬
‫למהלכי מלודיי והרמוניי‪.‬‬
‫‬

‫סיו בעזרת הטטרקורד היורד‬

‫‬

‫סיו בעזרת הטטרקורד העולה‬

‫‪66‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .6‬תפקידם של צלילים בסולם‪ :‬סמנו בסולמות הבאים את הטוניקה‪ ,‬את הדומיננטה ואת הצליל המוביל‪.‬‬

‫‪ .7‬תפקידם של צלילים בסולם‪ :‬נתון הצליל המוביל‪ .‬מהו הסולם?‬

‫א‪ .‬סי ___________________‬

‫ד‪ .‬רה‪_______________________ #‬‬

‫ב‪ .‬סי ‪__________________ b‬‬

‫ה‪ .‬מי ________________________‬

‫ג‪ .‬סי‪___________________ #‬‬

‫ו‪ .‬מי ‪_______________________ b‬‬

‫‪ .8‬תפקידם של צלילים בסולם‪ :‬נתונה הטוניקה‪ .‬מצאו את הדומיננטה ואת הצליל המוביל‪.‬‬

‫טוניקה צליל מוביל דומיננטה‬
‫סול‬
‫לה‬

‫סי ‪j‬‬
‫פה‬

‫‪ .9‬הדוקטוס המלודי‪ :‬הוסיפו את צליל הטוניקה כצליל סיום לכל אחת מהמנגינות )לכל אחת מהמנגינות טוניקה שונה(‪.‬‬
‫;‬

‫‪67‬‬

‫‪ .10‬חלוקה לטטרקורדים‪ :‬חברו מנגינה קצרה המסתיימת בטטרקורד העולה אל הטוניקה‪.‬‬

‫‪ .11‬חלוקה לטטרקורדים‪ :‬חברו מנגינה קצרה המסתיימת בטטרקורד היורד אל הטוניקה‪.‬‬

‫‪ .12‬חלוקה לטטרקורדים‪ :‬מצאו יצירות או שירים המסתיימים בטטרקורד עולה אל הטוניקה או יורד אליה‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫סולמות מז'וריים‬
‫ידע מוקדם טטרקורד מז'ורי‪ ,‬קווינטה‪ ,‬טוניקה‪ ,‬דומיננטה‪ ,‬צליל מוביל‬

‫המבנה הסכמטי של הסולם המז'ורי‬
‫‪ o‬הסול המז'ורי בנוי משני טטרקורדי יוניי )מז'וריי( שביניה סקונדה גדולה‪.‬‬

‫•‬

‫אפשר לבנות סול מז'ורי מכל אחד משני עשר הצלילי השוני שעליה מתבססת התרבות המוזיקלית המערבית‪,‬‬
‫והמיוצגי במקלדת על ידי שני עשר קלידי שוני‪.‬‬

‫•‬

‫כל הסולמות המז'וריי שנבנה יהיו בעלי אותו מבנה טטרקורדי‪ ,‬א שמות הצלילי יהיו שוני‪.‬‬
‫אחד המרכיבים החשובים בשפה הטונלית המערבית הוא הקִרבה בין הסולמות‪.‬‬
‫סידור הסולמות על פי הקִרבה ביניהם נקרא מעגל הקווינטות‪.‬‬

‫מעגל הקווינטות העולות‬
‫•‬

‫אחת הדרכי לבניית מעגל הקווינטות היא "שיטת הדומינו"‪ :‬כל סול ייבנה על ידי צרו טטרקורד חדש בהמש‬
‫לטטרקורד העליו
של הסול הקוד )כלומר‪ :‬הסול החדש ייבנה על הצליל החמישי של הסול הקוד(‬
‫‪ o‬הסול הבסיסי שממנו מתחילי הוא סול דו מז'ור‪ ,‬שאי‪ #‬בו סימני היתק‪.‬‬

‫•‬

‫שימו לב לעובדה‪ ,‬כי בכל הסולמות המז'וריי שאות בנינו יש רק דיאזי‪.‬‬
‫)בהמש נתייחס לסולמות שבה יש רק במולי(‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫•‬

‫נסכ את הצלילי שהיה צור לשנות בכל סול‪ ,‬אלה שלשמ נוס "דיאז"‪:‬‬
‫דו מז'ור‬
‫סול מז'ור‬

‫פה‪#‬‬

‫רה מז'ור‬

‫פה‪ #‬דו‪#‬‬

‫לה מז'ור‬

‫פה‪ #‬דו‪#‬‬

‫סול‪#‬‬

‫מי מז'ור‬

‫פה‪ #‬דו‪#‬‬

‫סול‪#‬‬

‫רה ‪#‬‬
‫וכן הלאה‪.‬‬

‫•‬

‫אפשר לראות‪ ,‬כי א מסדרי את הסולמות באופ‪ #‬כזה שכל סול מתחיל בצליל החמישי )צליל הדומיננטה( של‬
‫הסול הקוד‪ ,‬נצטר לשנות בסול החדש רק צליל אחד‪.‬‬

‫•‬

‫מסקנות‪:‬‬
‫‪ o‬הסולמות מסודרי בקווינטות עולות )מכא‪ #‬הש "מעגל הקווינטות"(‪.‬‬
‫‪ o‬בכל פע מוגבה הצליל השביעי של הסול‪ ,‬כדי ליצור צליל מוביל‪ .‬הגבהה זו מוסיפה לסול דיאז חדש‪.‬‬
‫‪ o‬סדר הצטרפות הדיאזי הוא קבוע‪ ,‬והדיאז החדש נוס לאלה שכבר היו בסולמות הקודמי‪.‬‬
‫‪ o‬הדיאז האחרו‪ #‬בסדר ההצטרפות הוא הצליל המוביל של הסול‪.‬‬
‫מעגל הקווינטות הוא אופן של סידור הסולמות כך שהטוניקות של סולמות עוקבים נמצאות במרחק קווינטה זו מזו‪.‬‬
‫סולמות עוקבים בתוך מעגל הקווינטות שונים זה מזה בצליל אחד בלבד‪ ,‬ולכן הם סולמות קרובים‪.‬‬

‫•‬

‫הסדר הקבוע של הצטרפות הדיאזי על פי מעגל הקווינטות‪:‬‬
‫פה‪ #‬דו‪ #‬סול‪ #‬רה‪ #‬לה‪ #‬מי‪ #‬סי‪#‬‬

‫‪ o‬בסולמות הבאי יוחל פה‪ #‬ב'פה‪ x‬וכ הלאה‪.‬‬

‫•‬

‫המיקו המקובל של רישו הדיאזי ליד המפתח‪:‬‬

‫•‬

‫בכל שורה ושורה של היצירה‪ ,‬ליד המפתח‪ ,‬רושמי את הדיאזי של הסול על פי הסדר המצוי‪ #‬למעלה‪.‬‬
‫‪ o‬ההקפדה על סדר זה מאפשרת לקורא המנוסה לזהות מייד את הסול‪ ,‬על פי מספר הדיאזי או על פי‬
‫הדיאז האחרו‪ ,#‬בלי שיצטר לקרוא את כל הסימני אחד אחד‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫מעגל הקווינטות היורדות‬
‫•‬

‫במעגל הקווינטות היורדות נית‪ #‬להשתמש ב"שיטת הדומינו" בכיוו‪ #‬ההפו ‪ :‬כל סול ייבנה על ידי צרו טטרקורד‬
‫חדש בהמש לטטרקורד התחתו
של הסול הקוד‪.‬‬

‫•‬

‫נסכ את צלילי הסולמות‪ .‬ג כא‪ #‬נציי‪ #‬רק את הצלילי שלשמ נוס "במול"‪:‬‬
‫דו מז'ור‬
‫פה מז'ור‬

‫סי ‪b‬‬

‫סי ‪b‬‬

‫מז'ור‬

‫סי ‪ b‬מי ‪b‬‬

‫מי‪b‬‬

‫מז'ור‬

‫סי ‪ b‬מי ‪ b‬לה ‪b‬‬

‫לה ‪b‬‬

‫מז'ור‬

‫סי ‪ b‬מי ‪ b‬לה ‪ b‬רה ‪b‬‬
‫וכן הלאה‪.‬‬

‫• מסקנות‪:‬‬
‫‪ o‬הסולמות מסודרי בקווינטות יורדות‪.‬‬
‫‪ o‬בכל פע נוס במול אחד‪ ,‬בצליל הרביעי של הסול‪.‬‬
‫‪ o‬סדר הצטרפות הבמולי הוא קבוע‪ ,‬והבמול החדש נוס לאלה שכבר היו בסולמות הקודמי‪.‬‬
‫‪ o‬הבמול החדש הוא תמיד בצליל ה'‪ 4‬של הסול‪.‬‬
‫‪ o‬הבמול הלפני'אחרו‪ #‬הוא ש הסול ולהפ ‪.‬‬
‫•‬

‫הסדר הקבוע של הצטרפות הבמולי הוא‪:‬‬

‫סי ‪b‬‬

‫מי ‪b‬‬

‫לה ‪b‬‬

‫רה ‪b‬‬

‫‪ o‬בסולמות הבאי יוחל סי‪ b‬ב'סי ‪ b b‬וכ הלאה‪.‬‬
‫• המיקו המקובל של רישו הבמולי ליד המפתח‪:‬‬

‫•‬

‫אפשר לראות‪ ,‬כי סדר הצטרפות הבמולי הפו בדיוק לסדר הצטרפות הדיאזי‪.‬‬
‫הסיבה לכ היא‪ ,‬שמעגל הקווינטות היורדות הוא תמונת ראי של מעגל הקווינטות העולות‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫סול ‪b‬‬

‫דו ‪b‬‬

‫פה ‪b‬‬

‫הסולמות המז'וריים וסימניהם‬
‫•‬

‫בסולמות מז'וריי ע דיאזי – הדיאז האחרו
הוא הצליל המוביל‪ ,‬ולהיפ ‪.‬‬
‫מציאת הטוניקה על פי סימני הסולם‬
‫ נתוני שלושה דיאזי‬
‫ ‪ .‬הדיאז האחרו
הוא סול‪.#‬‬
‫ זהו ג הצליל המוביל‪ ,‬ולכ‪ #‬הסול הוא לה מז'ור‪.‬‬

‫מציאת סימני הסולם על פי הטוניקה‬
‫ נתו‪ #‬ש הסול רה מז'ור‪.‬‬
‫ הצליל המוביל הוא דו‪.#‬‬
‫ זהו ג הדיאז האחרו
‪ ,‬ולכ‪ #‬בסול זה שני דיאזי – פה‪ #‬ו ‪-‬דו‪#‬‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫בסולמות מז'וריי ע במולי – הבמול הלפני אחרו
הוא ש הסול‪ ,‬ולהיפ ‪) .‬כלל זה אינו מתאי לפה מז'ור‪,‬‬
‫שבו במול אחד בלבד(‪.‬‬
‫מציאת הטוניקה על פי סימני הסולם‬
‫ נתוני שלשה במולי‬
‫ הבמול הלפני אחרו
הוא מי‪ , b‬לכ‪ #‬זהו ש הסול‪.‬‬

‫מציאת סימני הסולם על פי הטוניקה‬
‫ נתו‪ #‬ש הסול רה ‪ b‬מז'ור‪.‬‬
‫ הבמול הלפני אחרו
הוא רה ‪ , b‬לכ‪ #‬הבמול האחרו‪ #‬הוא סול ‪.b‬‬
‫ כלומר‪ :‬בסול זה יהיו חמישה במולי‬

‫‪.‬‬

‫כדי למצוא את סימני הסולם על פי הטוניקה שלו‪ ,‬יש להחליט קודם כל האם מדובר בסולם עם דיאזים או בסולם עם במולים‪.‬‬
‫לשם כך כדאי לבדוק את הצליל המוביל‪:‬‬

‫בסולמות מז'וריים עם דיאזים הצליל המוביל תמיד יהיה עם דיאז‪.‬‬
‫‪72‬‬

‫הסכמה של מעגלי הקווינטות )סולמות מז'וריים(‬
‫•‬

‫דמיינו כי העיגול הוא שעו‪ #‬המחולק באופ‪ #‬שווה לשני עשר חלקי‪.‬‬
‫‪ o‬הצלילי הרשומי סביב המעגל ה צלילי הטוניקה של הסולמות המז'וריי )דו הוא דו מז'ור‪ ,‬רה הוא‬
‫רה מז'ור וכד'(‪.‬‬
‫‪ o‬מעגל הקווינטות העולות ומעגל הקווינטות היורדות ה אנהרמוני‪.‬‬
‫‪ o‬מעגל הקווינטות העולות )מחו) לעיגול( נע ע כיוו‪ #‬השעו‪ ,#‬והמספר המציי‪ #‬את השעה הוא מספר הדיאזי‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‬

‫בסול הממוק בשעה שלוש יש שלושה דיאזי‪.‬‬

‫‬

‫בסול הממוק בשעה עשר יש עשרה דיאזי )כל דיאז כפול נספר כשני דיאזי(‪.‬‬

‫‪ o‬מעגל הקווינטות היורדות )בתו העיגול( נע נגד כיוו‪ #‬השעו‪ ,#‬ומספר הבמולי בכל סול הוא המספר‬
‫המשלי לשתי עשרה ‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‬

‫בסול הממוק בשעה תשע יש שלושה במולי‪.‬‬

‫‬

‫בסול הממוק בשעה ארבע יש שמונה במולי‪) .‬כל במול כפול כשני במולי(‬

‫‪ o‬סכמה זו כוללת את כל האפשרויות התיאורטיות‪ ,‬א באופ‪ #‬מעשי חלק מ‪ #‬הסולמות אינ שימושיי‪ .‬ל‪:‬‬
‫סולמות שיש בה במול כפול או דיאז כפול אינ משמשי כסול עיקרי של יצירה‪.‬‬

‫עולה‬

‫דו‬

‫יורד‬

‫סי‪#‬‬
‫רה‪bb‬‬

‫סול‬
‫רה‬

‫לה‬

‫פה‬

‫לה‪bb‬‬

‫סי‪b‬‬

‫מי‪bb‬‬

‫לה‪#‬‬

‫מי‪b‬‬

‫סי‪bb‬‬

‫מי‬

‫לה ‪b‬‬

‫פה‪b‬‬

‫סי דו ‪b‬‬

‫רה ‪b‬‬
‫סול‪b‬‬

‫פה‪#‬‬
‫‪73‬‬

‫מי‪#‬‬

‫דו‪#‬‬

‫רה‪#‬‬

‫סול‪#‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .13‬מבנה הסולם המז'ורי‪ :‬בנו סולמות מז'וריים מן הצלילים הבאים‪.‬‬

‫‪ .14‬מעגל הקווינטות העולות‪ :‬כתבו את שם הסולם המז'ורי‪.‬‬

‫‪ .15‬מעגל הקווינטות העולות‪ :‬כתבו את סימני הסולם‪ .‬הקפידו על סדר הסימנים ועל מיקומם הנכון על החמשה‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫‪ .16‬מעגל הקווינטות העולות‪ :‬השלימו במחברת את מעגל הקווינטות‪ ,‬על פי הדוגמה שבעמ' ‪ .69‬עליכם לבנות עוד שבעה‬
‫סולמות‪ ,‬שכל אחד מהם בנוי החל מן הטטרקורד העליון של הסולם הקודם‪ .‬הסולם האחרון יהיה אנהרמוני לסולם דו‬
‫מז'ור‪.‬‬
‫‪ .17‬מעגל הקווינטות העולות‪ :‬השלימו את הטבלה‪.‬‬
‫שם הסולם‬

‫הצליל המוביל‬

‫הדומיננטה‬

‫הסימנים‬

‫רה מז'ור‬

‫סול‪#‬‬

‫סול‬

‫מי מז'ור‬

‫מי‪#‬‬

‫פה‪#‬‬

‫‪ .18‬מעגל הקווינטות העולות‪ :‬למדו בעל פה את סדר הצטרפות הדיאזים ואת רישומם ליד המפתח‪.‬‬

‫‪75‬‬

‫‪ .19‬מעגל הקווינטות היורדות‪ :‬כתבו את שם הסולם המז'ורי‪.‬‬

‫‪ .20‬מעגל הקווינטות היורדות‪ :‬כתבו את סימני הסולמות המז'וריים‪ .‬הקפידו על סדר הסימנים ועל מיקומם הנכון על‬
‫החמשה‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫‪ .21‬מעגל הקווינטות היורדות‪ :‬השלימו את הטבלה‪.‬‬

‫שם הסולם‬

‫סי ‪b‬‬

‫מז'ור‬

‫לה ‪b‬‬

‫מז'ור‬

‫הצליל המוביל‬

‫הדומיננטה‬

‫הסימנים‬

‫מי‬

‫סול ‪b‬‬

‫רה‬

‫רה ‪b‬‬

‫‪ .22‬מעגלי הקווינטות‪ :‬נגנו ושירו סולמות מז'וריים מכל צליל‪ .‬שירו עם שמות הצלילים‪ ,‬והקפידו לומר את סימני הסולם‬
‫הנכונים‪ ,‬בהתאם לכלל הראשון‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫‪ .23‬מעגלי הקווינטות‪ :‬כתבו את שמות הסולמות המז'וריים הבאים‪.‬‬

‫‪ .24‬מעגלי הקווינטות‪ :‬כתבו את סימני הסולמות המז'וריים‪ .‬שימו לב לשינויי המפתחות‪.‬‬
‫הקפידו על סדר הסימנים ועל מיקומם הנכון על החמשה‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫סולמות מינוריים‬
‫ידע מוקדם סולמות מז'וריים‪ ,‬טרצה קטנה‪ ,‬טטרקורד דורי‪ ,‬טטרקורד פריגי‪ ,‬סולמות מקבילים‬

‫המבנה הסכמטי של הסולם המינורי‬
‫•‬

‫הסול המינורי הטבעי בנוי משני טטרקורדי לא זהי שביניה סקונדה גדולה‪.‬‬
‫‪ o‬הטטרקורד התחתו‪ #‬הוא טטרקורד דורי )‪2‬ג'‪2 ,‬ק'‪2 ,‬ג'(‪.‬‬
‫‪ o‬הטטרקורד העליו‪ #‬הוא טטרקורד פריגי )‪2‬ק'‪2 ,‬ג'‪2 ,‬ג'(‪.‬‬

‫הסולמות המינוריים וסימניהם‬
‫•‬

‫הסולמות המינוריי מקבילי לסולמות המז'וריי‪ ,‬כלומר‪ :‬לכל סול מינורי יש סול מז'ורי מקביל בעל אותו‬
‫מבחר צלילי‪ .‬לכ‪ #‬לא נבצע שוב את התהלי של בניית הסולמות על פי מעגלי הקווינטות‪ ,‬אלא נשתמש בהיכרותנו‬
‫ע הסולמות המז'וריי‪.‬‬

‫•‬

‫הטוניקה של כל סול מינורי נמצאת בטרצה קטנה מתחת לטוניקה של המז'ור המקביל )בעל אות סימני( ולהיפ ‪.‬‬

‫•‬

‫הצליל המוביל של הסול המז'ורי ) שהוא הצליל השני של הסול המינורי( נמצא בי‪ #‬שתי הטוניקות )המז'ורית‬
‫והמינורית(‪.‬‬
‫דוגמאות‬

‫‪79‬‬

‫מציאת הטוניקה על פי סימני הסולם‬
‫•‬

‫כדי למצוא את הטוניקה של סול מינורי יש למצוא את הסול המז'ורי המקביל על פי הסימני‪ ,‬ואז‬
‫למצוא את הטוניקה של הסול המינורי‪ ,‬טרצה קטנה מתחתיו‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫‬

‫נתוני שלושה דיאזי ליד המפתח‪.‬‬

‫‬

‫מוצאי תחילה את הסול המז'ורי בעל שלושה דיאזי – לה מז'ור‪.‬‬

‫‬

‫המינור המקביל בעל אות סימני הוא פה‪ #‬מינור )טרצה קטנה מתחת ללה(‪.‬‬

‫מציאת סימני הסולם על פי הטוניקה‬
‫‪ o‬אפשרות ראשונה‪ :‬כדי למצוא את הסימני של סול מינורי '‬
‫יש למצוא את סימניו של המז'ור המקביל‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫ נתו‪ #‬ש הסול רה מינור‪.‬‬
‫‬

‫המז'ור המקביל הוא פה מז'ור‪.‬‬

‫‬

‫הסימ‪ #‬של פה מז'ור )סי ‪ (b‬הוא ג סימנו של רה מינור‪.‬‬

‫‪ o‬אפשרות שנייה‪ :‬כדי למצוא את הסימני סול מינורי‪:‬‬
‫‬

‫יש למצוא את סימניו של המז'ור ההומונימי )בעל אותה טוניקה(‬

‫‬

‫יש להנמי בשלשה סימני לפי סדר הדיאזי או הבמולי‪.‬‬

‫דוגמאות‬
‫‬
‫‬

‫נתו‪ #‬ש הסול דו מינור‪.‬‬
‫לסול ההומונימי דו מז'ור אי‪ #‬סימני‪.‬‬

‫‬

‫כדי להנמי ‪ ,‬יש להוסי שלושה במולי לפי הסדר‪ :‬סי ‪ ,b‬מי ‪ ,b‬לה ‪. b‬‬

‫‬

‫נתו‪ #‬ש הסול מי מינור‪.‬‬

‫‬

‫לסול ההומונימי מי מז'ור ‪ 4‬דיאזי‪.‬‬

‫‬

‫כדי להנמי ‪ ,‬יש לבטל את שלושת הדיאזי האחרוני‪.‬‬

‫‬

‫נשאר דיאז אחד – פה ‪.#‬‬

‫‪80‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .25‬סולמות מינוריים‪ :‬כתבו את שם המינור המקביל ‪.‬‬

‫א‪ .‬מי ‪b‬‬

‫מז'ור‬

‫ד‪ .‬פה מז'ור‬

‫ב‪ .‬רה ‪b‬‬

‫מז'ור‬

‫ה‪ .‬פה‪ #‬מז'ור‬

‫ג‪ .‬סול מז'ור‬

‫ו‪ .‬סי מז'ור‬

‫‪ .26‬סולמות מינוריים‪ :‬כתבו את שם המז'ור המקביל‪.‬‬
‫א‪ .‬מי מינור‬
‫ב‪ .‬פה‪ #‬מינור‬

‫ג‪ .‬סי ‪b‬‬

‫מינור‬

‫‪ .27‬סולמות מינוריים‪ :‬כתבו את שם הסולם‪.‬‬

‫‪ .28‬סולמות מינוריים כתבו את סימני הסולם‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫ד‪ .‬לה מינור‬

‫ה‪ .‬לה ‪b‬‬

‫מינור‬

‫ו‪ .‬דו‪ #‬מינור‬

‫‪ .29‬סולמות מינוריים‪ :‬שירו סולמות מינוריים עם שמות הצלילים‪.‬‬
‫‪ .30‬סולמות מינוריים‪ :‬השלימו את הטבלה על פי הדוגמה שבשורה הראשונה‪.‬‬

‫טוניקה מז'ורית‬

‫טוניקה מינורית‬

‫סי‬

‫סול‪#‬‬

‫סימני הסולם‬

‫פה‪#‬‬

‫מי ‪b‬‬

‫לה‬

‫‪82‬‬

‫הווריאנטים של הסולם המינורי‬
‫‪ o‬הסול המינורי הדיאטוני מכונה ג מינור טבעי‪.‬‬
‫‪ o‬הצליל השביעי במינור הטבעי נמצא סקונדה גדולה מתחת לטוניקה‪ ,‬דבר שאינו מאפשר ליצור את המתח‬
‫החזק שנוצר על ידי צליל מוביל‪.‬‬
‫‪ o‬המתח בי‪ #‬הצליל המוביל לטוניקה הוא מרכיב חשוב בשפה הטונלית המערבית‪ ,‬ולכ‪ #‬נוצרו למינור הטבעי‬
‫שני ווריאנטי נפוצי‪ ,‬שיש בה צליל מוביל‪.‬‬
‫ווריאנט ראשון – מינור הרמוני‬
‫•‬

‫הצליל המוביל נוצר על ידי הגבהת הצליל השביעי בחצי טו‪.#‬‬

‫•‬

‫הגבהה זו אינה משנה את הסול‪ ,‬כי הצליל השביעי המוגבה איננו מחלי את הצליל הטבעי )הבלתי'מוגבה(‪ ,‬אלא‬
‫נוס אליו‪ .‬הסימני ליד המפתח אינ משתני‪ ,‬והשינוי נעשה רק בתו התווי‪ ,‬ליד הצליל‪ ,‬ורק בשעת הצור ‪.‬‬

‫•‬

‫הטטרקורד העליו‪ #‬של המינור ההרמוני זהה במבנהו המרווחי לטטרקורד חג'אז‪ ,‬הטטרקורד המרכיב את מקא‬
‫חג'אז )פרוט בהמש ‪ ,‬תחת "מודוסי לא דיאטוניי"(‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬

‫ווריאנט שני – מינור מלודי‬
‫•‬

‫הגבהת הצליל השביעי יוצרת סקונדה מוגדלת בינו לבי‪ #‬הצליל השישי‪ .‬לסקונדה המוגדלת צבע מוזיקלי בולט וייחודי‬
‫)היא מאפיינת מוזיקה ערבית‪ ,‬צוענית‪ ,‬חסידית ועוד(‪ ,‬ולכ‪ #‬בדר כלל אינה רצויה בתו המהל המלודי של‬
‫הטטרקורד העולה )מצליל הדומיננטה לצליל הטוניקה(‪.‬‬

‫•‬

‫כדי לבטל את הסקונדה המוגדלת מקובל להגביה ג את הצליל השישי‪ .‬הגבהה זו תיעשה א ורק במהל מלודי עולה‬
‫שבו ג הצליל השביעי מוגבה‪.‬‬

‫‪83‬‬

‫‪ o‬במקרה זה הופ הטטרקורד העליו‪ #‬של הסול המינורי לטטרקורד מז'ורי‪ .‬הסול מאבד משהו מ‪ #‬האופי‬
‫המינורי שלו‪ ,‬כי בינו לבי‪ #‬הסול המז'ורי ההומונימי נותר הבדל של צליל אחד בלבד‪ ,‬הצליל השלישי של‬
‫הסול‪.‬‬
‫‪ o‬יש להדגיש כי מהל זה‪ ,‬ע צליל שביעי וצליל שישי מוגבהי‪ ,‬קיי בעיקר בכיוו‪ #‬עלייה‪ .‬בירידה אי‪ #‬צור‬
‫בצליל המוביל‪ ,‬ולכ‪ #‬לא נוצרת סקונדה מוגדלת‪.‬‬

‫‪ o‬כמו הצליל השביעי המוגבה‪ ,‬כ‪ #‬ג הצליל השישי המוגבה איננו משנה את הסול ואינו מחלי את הצליל‬
‫השישי הטבעי‪ .‬הסימני ליד המפתח אינ משתני‪ ,‬והשינוי נעשה רק בתו התווי‪ ,‬בשעת הצור ‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬

‫•‬

‫כאמור‪ ,‬שני השינויי המקובלי שצוינו כא‪) #‬הגבהת הצליל השביעי; הגבהת הצליל השביעי והצליל השישי( ה‬
‫שינויי מקומיי בלבד ואינ משני את הסול של היצירה‪ .‬למרות זאת נוהגי להתייחס אליה מבחינה‬
‫תיאורטית כאילו ה ווריאנטי של הסול המינורי‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .31‬הווריאנטים של הסולם המינורי‪ :‬הוסיפו מפתח בכל חמשה ובנו את שלשת הווריאנטים של הסולמות המינוריים הבאים‬
‫)מינור טבעי‪ ,‬מינור הרמוני ומינור מלודי(‪ .‬למינור המלודי הוסיפו גם את הירידה במינור הטבעי‪.‬‬
‫סי מינור‬

‫רה מינור‬

‫פה מינור‬

‫‪85‬‬

‫דו‪ #‬מינור‬

‫‪ .32‬הווריאנטים של הסולם המינורי‪ :‬לפניכם קנון מאת המלחין כרוביני )‪ .(Cherubini‬הקנון כתוב בסולם מינורי‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו הסולם?‬
‫ב‪ .‬הוסיפו סימני היתק ליד התווים במקומות שבהם מתבקשת הגבהה של הצליל השביעי או של הצליל השביעי והצליל‬
‫השישי בסולם‪.‬‬

‫‪ .33‬הווריאנטים של הסולם המינורי‪ :‬ענו על השאלות הבאות‪.‬‬
‫א‪ .‬אילו צלילים מגביהים בסולם המינורי‪ ,‬ולאיזה צורך?‬
‫ב‪ .‬היכן יירשמו הצלילים המוגבהים – האם ליד המפתח או רק ליד התווים?‬
‫ג‪ .‬תנו דוגמה לווריאנט של סולם מינורי שיש בו גם במול וגם דיאז‪.‬‬
‫והיכן יירשם?‬

‫מהו הבמול בסולם זה‪,‬‬

‫מהו הדיאז בסולם זה‪ ,‬והיכן יירשם?‬

‫ד‪ .‬מהו הסולם המינורי‪ ,‬שיש בו שלשה במולים ליד המפתח‪ ,‬אך שניים מהם מתבטלים בתוך התווים?‬
‫אילו מהם מתבטלים?‬

‫מה הם הבמולים?‬

‫ה‪ְ .‬למה קוראים "מינור טבעי"? "מינור הרמוני"? "מינור מלודי"?‬

‫ו‪ .‬מהו הצליל השלישי בסולמות הבאים‪:‬‬
‫דו מינור‬

‫סול מינור‬

‫רה‪ #‬מינור‬

‫ז‪ .‬מהו הצליל השביעי בסולמות הבאים‪:‬‬
‫דו‪ #‬מינור טבעי‬
‫דו‪ #‬מינור מלודי‬

‫דו‪ #‬מינור הרמוני‬

‫מי ‪b‬‬

‫מינור הרמוני‬

‫‪86‬‬

‫‪ .34‬מעגל הקווינטות‪ :‬השלימו את הטבלה בעזרת סולמות קרובים‪ ,‬מקבילים או הומונימיים במקומות הריקים‪ .‬כל סולם‬
‫צריך להתקשר לכל הסולמות הכתובים משני צידיו‪ ,‬מעליו ומתחתיו‪.‬‬

‫סי ‪b‬‬

‫מז'ור‬

‫לה ‪b‬‬

‫מז'ור‬

‫סול מז'ור‬

‫דו מז'ור‬

‫פה מינור‬

‫מי מז'ור‬

‫לה מינור‬

‫לה מז'ור‬

‫פה מז'ור‬

‫‪ .35‬סולמות מז'וריים ומינוריים‪ :‬ענו "נכון" ו"לא נכון"‪:‬‬

‫א‪ .‬בכל הסולמות המז'וריים סימני הסולם הם רק דיאזים‬
‫ב‪ .‬בכל הסולמות המז'וריים סימני הסולם הם רק במולים‬
‫ג‪ .‬בסולמות מז'וריים סימני הסולם הם רק דיאזים או רק במולים‬
‫ד‪ .‬לכל סולם מינורי יש סולם מינורי מקביל‬
‫ה‪ .‬לכל סולם מז'ורי יש סולם מינורי מקביל‬
‫ו‪ .‬לכל סולם מז'ורי יש סולם מז'ורי מקביל‬
‫ז‪ .‬הצליל רה יכול להיות צליל שביעי בסולם מי מז'ור‬

‫ח‪ .‬הצליל רה יכול להיות צליל שביעי בסולם מי ‪b‬‬

‫מז'ור‬

‫ט‪ .‬הצליל רה יכול להיות צליל שביעי בסולם מי ‪b‬‬

‫מינור טבעי‬

‫י‪ .‬הצליל החמישי בסולם מז'ורי ובסולם המינורי המקביל לו זהים‬
‫י"א‪ .‬הצליל החמישי בסולם מז'ורי ובסולם המינורי ההומונימי לו זהים‬

‫‪ .36‬סולמות מז'וריים ומינוריים‪ :‬כתבו במחברת את כל הסולמות )מז'וריים ומינוריים עם ווריאנטים( בהם יופיע הצליל‬
‫סול‪ .#‬ציינו באיזה מקום בסולם יופיע הצליל ואם יש לו תפקיד מיוחד )טוניקה‪ ,‬דומיננטה‪ ,‬צליל מוביל( יש לציין לפחות‬
‫ארבעה עשר סולמות‪.‬‬

‫‪87‬‬

‫טרנספוזיציה‬
‫•‬

‫טרנספוזיציה היא העתקת המנגינה בשלמותה ועל כל תכונותיה מסול לסול‪.‬‬
‫‪ o‬מנגינה מז'ורית תועתק לסול מז'ורי ומנגינה מינורית לסול מינורי‪ ,‬וכ‪ #‬יישמרו כל השינויי הכרומטיי‪.‬‬

‫•‬

‫שלבי העתקת המנגינה מסול לסול‪:‬‬
‫‪ o‬זיהוי סול המקור ומקומו של הצליל הראשו‪ #‬של המנגינה בסול זה‪.‬‬
‫‪ o‬קביעת הסול החדש ומקומו של הצליל הראשו‪ #‬של המנגינה בסול זה‪.‬‬
‫‪ o‬רישו סימני הסול החדש ליד המפתח‪ ,‬וכתיבת המנגינה החל מ‪ #‬הצליל החדש‪) .‬אפשר להעתיק כל צליל‬
‫על פי מספרו בסול‪ ,‬או על פי היחס שלו לצליל שלפניו(‪.‬‬
‫‪ o‬יש להקפיד על העתקת ההגבהות וההנמכות הרשומות בתו התווי‪ ,‬על פי הסול החדש‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬נתונה מנגינה‪ ,‬ויש להעתיקה טרצה קטנה בירידה‪.‬‬

‫‪ o‬מנגינה זו היא בסול מינור‪ ,‬ומתחילה בצליל החמישי של הסול )רה(‬
‫‪ o‬הסול שהטוניקה שלו היא טרצה קטנה מתחת לסול הוא סול מי מינור‪ ,‬ולכ‪ #‬נרשו פה‪ #‬ליד המפתח‪.‬‬
‫צליל ההתחלה הוא הצליל החמישי בסול – הצליל סי‪.‬‬
‫‪ o‬נעתיק את כל התווי על פי גובה היחסי‪ ,‬החל מהצליל סי‪.‬‬
‫‪ o‬נוסי הגבהה בצליל הלפני אחרו‪.#‬‬

‫‪88‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .37‬טרנספוזיציה‪ :‬העתיקו לסולם שסימניו נתונים‪.‬‬

‫‪ .38‬טרנספוזיציה‪ :‬העתיקו החל מן הצליל סול‪.‬‬

‫‪ .39‬טרנספוזיציה‪ :‬העתיקו לסולם פה מז'ור‪.‬‬

‫‪ .40‬טרנספוזיציה‪ :‬העתיקו בקווינטה זכה נמוך יותר‪.‬‬

‫‪89‬‬

‫מודוסים‬
‫ידע מוקדם טטרקורדים; סולמות מז'וריים ומינוריים‬

‫•‬

‫המילה "מודוס" היא מילה נרדפת למילה "סול"‪ .‬מקורה הוא יווני‪ ,‬ופירושה "אופ‪ ,"#‬או "מצב"‪.‬‬

‫•‬

‫השימוש במילה זו מעיד על כ ‪ ,‬כי היווני ייחסו לכל סול השפעה מסוימת על הנפש‪.‬‬

‫•‬

‫בספר זה נשתמש במושג "מודוסי" לציו‪ #‬מערכת של סולמות מקבילי‪ ,‬שהוגדרו ע"י גלריאנוס )‪ (Glareanus‬במאה‬
‫ה'‪ 16‬כ"מודוסי אותנטיי"‪ ,‬ושמותיה שמות יווניי‪ .‬מודוסי אלה משמשי בתרבות המערבית מ‪ #‬העת‬
‫העתיקה ועד ימינו‪ .‬יש הנוהגי לקרוא לה "המודוסי הכנסייתיי"‪ ,‬בעקבות ספר המזמורי הגרגוריאני המסודר‬
‫על פי המודוסי‪ .‬ש זה מטעה‪ ,‬כי מוזיקה חילונית השתמשה במודוסי אלה באותה מידה‪.‬‬

‫•‬

‫המודוסי שייכי למערכת הדיאטונית‪ ,‬ולכ‪ #‬המבנה שלה דומה לזה של הסולמות המז'וריי והמינוריי‪ :‬ה‬
‫בעלי שבעה צלילי שוני‪ ,‬ובנויי משני טטרקורדי שביניה סקונדה‪.‬‬

‫•‬

‫הסול המז'ורי והסול המינורי התפתחו מ‪ #‬המודוסי האחרוני שהצטרפו למערכת – המודוס היוני והמודוס‬
‫האאולי‪.‬‬

‫•‬

‫למרות המבנה הדומה‪ ,‬המוזיקה המולחנת על בסיס המודוסי אינה פונקציונלית כמו המוזיקה המולחנת במז'ור‬
‫ובמינור‪ ,‬ואינה מצייתת לאות כללי הרמוניי ולאותו דוקטוס מלודי‪.‬‬

‫•‬

‫מחקרי מראי כי בעבר אופיינו המודוסי על ידי תבניות מלודיות שהתקשרו לכל אחד מה‪ ,‬וכל אחד מ‪#‬‬
‫המודוסי היה בעל גובה אבסולוטי מסוי‪ .‬במוזיקה המולחנת כיו אי‪ #‬תכונות אלה של המודוסי באות לידי‬
‫ביטוי‪.‬‬

‫•‬

‫צליל הטוניקה של המודוס נקרא "פי ַנליס"‪ .‬אי‪ #‬למודוסי צליל דומיננטה היוצר מתח‪ ,‬א בגלל המבנה של שני‬
‫טטרקורדי‪ ,‬הצליל החמישי מהווה לעיתי קרובות קוטב נגדי לפינַליס‪.‬‬

‫‪90‬‬

‫•‬

‫להל‪ #‬ששת המודוסי‪ ,‬מסודרי על פי צליל הפינַליס המקורי שלה‪ .‬נית‪ #‬לראות כי כל המודוסי הללו מקבילי זה‬
‫לזה ואי‪ #‬לה סימני סול )את כול נית‪ #‬לנג‪ #‬על הקלידי הלבני של הפסנתר(‪.‬‬

‫•‬

‫המודוסי ניתני ג לטרנספוזיציה‪ ,‬ואז ה ייקראו על פי צליל הפינַליס החדש‪ .‬למשל‪ :‬מי דורי‪ ,‬פה יוני וכד'‪.‬‬
‫‪ o‬הערה‪ :‬המודוס על הפינַליס סי )סי לוקרי( אינו שיי למערכת המודוסי שהוגדרו על ידי גלריאנוס‬
‫)התייחסות למודוס זה – בהמש הפרק(‪.‬‬

‫•‬

‫ששת המודוסי הבנויי על אותו פינַליס ניתני לסידור ג על פי קרבת זה לזה‪ ,‬בדומה למעגל הקווינטות‪ ,‬כאשר‬
‫ההבדל בי‪ #‬מודוסי סמוכי הוא הגבהה אחת )מז'וריזציה(‪ ,‬ובכיוו‪ #‬ההפו – הנמכה אחת )מינוריזציה(‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬

‫‪91‬‬

‫•‬

‫סידור זה של המודוסי מגלה כי ישנ שלושה מודוסי בעלי אופי מינורי‪ ,‬ושלושה מודוסי בעלי אופי מז'ורי‪:‬‬

‫•‬

‫המודוסים המינוריים‪:‬‬
‫‪ o‬פריגי )אאולי ע הנמכה(‬
‫‪ o‬אאולי )זהה במבנהו למינור הטבעי(‬
‫‪ o‬דורי )אאולי ע הגבהה(‬

‫•‬

‫המודוסים המז'וריים‪:‬‬
‫‪ o‬מיקסולידי )יוני ע הנמכה(‬
‫‪ o‬יוני )זהה במבנהו לסול המז'ורי(‬
‫‪ o‬לידי )יוני ע הגבהה(‬

‫המבנה הטטרקורדי של המודוסים‬
‫•‬

‫כל המודוסי בנויי משני טטרקורדי שביניה סקונדה‪ .‬ברוב המודוסי סקונדה גדולה‪ ,‬ובמודוס הלידי )וג‬
‫במודוס הלוקרי( סקונדה קטנה‪.‬‬

‫•‬

‫ישנ שלושה מודוסי בה שני הטטרקורדי זהי‪ ,‬ושלושה אחרי המשלבי שני טטרקורדי שוני מ‪#‬‬
‫המודוסי הקרובי לה‪ .‬הטבלה הבאה מדגימה את הקרבה בי‪ #‬המודוסי על פי המבנה הטטרקורדי שלה‪.‬‬
‫המודוס‬

‫טטרקורד ראשון טטרקורד שני‬

‫לידי‬

‫לידי‬

‫יוני‬

‫יוני‬

‫יוני‬

‫יוני‬

‫מיקסולידי‬

‫יוני‬

‫דורי‬

‫דורי‬

‫דורי‬

‫דורי‬

‫אאולי‬

‫דורי‬

‫פריגי‬

‫פריגי‬

‫פריגי‬

‫פריגי‬

‫רישום המודוסים‬
‫•‬

‫ישנ‪ #‬שלוש דרכי מקובלות לרישו המודוסי‪:‬‬
‫‪ o‬ללא סימני ליד המפתח‪ .‬כל סימני ההיתק בתו התווי‪.‬‬

‫‪ o‬כל סימני ההיתק של המודוס ליד המפתח‪.‬‬

‫‪ o‬ליד המפתח מופיעי סימני הסול המז'ורי או המינורי הקרובי למודוס‪ ,‬ואילו סימני ההגבהה או‬
‫ההנמכה מופיעי בתו התווי‪.‬‬

‫•‬

‫האפשרות השלישית מקובלת בספרות המוזיקלית הקלאסית מ‪ #‬המאה ה'‪ ,19‬ולכ‪ #‬נשתמש בה ג בספר זה‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬

‫‪92‬‬

‫בניית מודוסים‬
‫•‬

‫נית‪ #‬לבנות את המודוסי במספר דרכי )אות עקרונות ישמשו ג לזיהוי מודוסי כתובי(‪.‬‬
‫‪ o‬בהשוואה לסימני הסולמות המז'וריי והמינוריי‪:‬‬
‫‬

‫המודוס היוני והמודוס האאולי נבני כמו הסולמות המז'וריי והמינוריי‪.‬‬

‫‬

‫שאר המודוסי נבני על ידי הגבהה אחת או הנמכה אחת ביחס אליה‪.‬‬

‫‬

‫ההגבהה וההנמכה יהיו תמיד על פי סדר הצטרפות הדיאזי והבמולי במעגל הקווינטות‪.‬‬
‫)הגבהה = ביטול ‪ b‬אחרו‪ #‬או הוספת ‪ .#‬הנמכה = ביטול ‪ #‬אחרו‪ #‬או הוספת ‪( b‬‬
‫ מודוס פריגי = אאולי עם צליל שני מונמך‬
‫ מודוס דורי = אאולי עם צליל שישי מוגבה‬
‫ מודוס מיקסולידי = יוני עם צליל שביעי מונמך‬
‫ מודוס לידי = יוני עם צליל רביעי מוגבה‬

‫דוגמאות‬
‫‬

‫‬

‫נתו‪ #‬ש המודוס רה פריגי‪ .‬המודוס הפריגי דומה למודוס אאולי )מינור( בתוספת הנמכה‪.‬‬
‫•‬

‫רה אאולי זהה במבנהו לרה מינור שסימניו ה סי‪. b‬‬

‫•‬

‫נוסי הנמכה על פי סדר הבמולי )מי‪.( b‬‬

‫•‬

‫התשובה‪ :‬במודוס רה פריגי יש שני במולי‪.‬‬

‫נתו‪ #‬ש המודוס סי‪ b‬לידי‪ .‬המודוס הלידי דומה למודוס יוני )מז'ור( בתוספת הגבהה‪.‬‬
‫•‬

‫סי‪ b‬לידי זהה במבנהו לסי‪ j‬מז'ור שסימניו ה סי‪ , b‬מי‪. b‬‬

‫•‬

‫נוסי הגבהה על ידי ביטול הבמול האחרו‪.#‬‬

‫• התשובה‪ :‬במודוס סי‪ b‬לידי יש במול אחד‪.‬‬
‫‪ o‬על פי מיקומו של הפי ַנליס במודוס היוני המקביל‪.‬‬
‫‬

‫לכל מודוס יוני שישה מודוסי מקבילי )בעלי אות סימני(‪:‬‬
‫מודוס‬

‫מיקום הפינַליס‬
‫במודוס היוני‬

‫‪93‬‬

‫יוני‬

‫צליל ‪1‬‬

‫דורי‬

‫צליל ‪2‬‬

‫פריגי‬

‫צליל ‪3‬‬

‫לידי‬

‫צליל ‪4‬‬

‫מיקסולידי‬

‫צליל ‪5‬‬

‫אאולי‬

‫צליל ‪6‬‬

‫לוקרי‬

‫צליל ‪7‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫‬

‫נתו‪ #‬ש המודוס סול דורי‪.‬‬

‫‬

‫המודוס הדורי נמצא על הצליל השני של המודוס היוני המקביל‪ ,‬פה‪.‬‬

‫‬

‫סימנו של פה יוני‪ ,‬כמו פה מז'ור‪ ,‬הוא סי‪ , b‬ולכ‪ #‬זהו ג סימנו של סול דורי ‪.‬‬

‫‪ o‬על פי המבנה הטטרקורדי של כל מודוס‪ .‬דר זו נוחה במיוחד כאשר שני הטטרקורדי זהי‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫‬

‫כדי לבנו ת סול דורי ' בוני מ‪ #‬הצליל סול שני טטרקורדי דוריי שביניה סקונדה גדולה‪.‬‬

‫המודוס הלוקרי‬
‫•‬

‫ששת המודוסי המקבילי בנויי על שישה צלילי עוקבי‪ .‬המודוס הלוקרי הוא המודוס הבנוי על הצליל השביעי‬
‫)במערכת ללא סימני סול הוא בנוי על הפינַליס סי(‪.‬‬

‫•‬

‫מבחינה תיאורטית משלי המודוס הלוקרי את מעגל המודוסי‪ :‬הוא מהווה פריגי ע הנמכה‪ ,‬לידי ע הגבהה‬
‫ושילוב של טטרקורד פריגי ע טטרקורד לידי‪ ,‬כשביניה סקונדה קטנה‪ .‬א זהו מודוס בלתי יציב‪ ,‬בו הצליל‬
‫החמישי נמצא במרחק טריטו‪ #‬מ‪ #‬הפינַליס‪ ,‬ולכ‪ #‬איננו מקובל כבסיס ליצירה‪.‬‬

‫‪94‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .41‬מודוסים‪ :‬כתבו מעל לכל מודוס את שמו )כולל הפינַליס( – סימני הסולם בתוך התווים‪.‬‬

‫‪ .42‬מודוסים‪ :‬כתבו מעל לכל מודוס את שמו )כולל ה פינַליס( – סימני הסולם ליד המפתח‪.‬‬

‫‪ .43‬מודוסים‪ :‬כתבו מעל לכל מודוס את שמו )כולל הפינַליס( – סימני הסולם הקרוב ליד המפתח‪ ,‬הצליל המוגבה או המונמך‬
‫בתווים‪.‬‬

‫‪ .44‬מודוסים‪ :‬כתבו בתווים את המודוסים )סימני הסולם הקרוב ליד המפתח(‪.‬‬

‫מי מיקסולידי‬

‫דו‪ #‬דורי‬

‫סי‪ b‬לידי‬

‫רה פריגי‬

‫‪95‬‬

‫‪ .45‬מודוסים‪ :‬זהו את המודוס במנגינות הבאות‪ .‬כתבו את שם המודוס ואת ה פינַליס‪.‬‬
‫שימו לב‪ -‬לא כל הדוגמאות מסתיימות ב פינַליס!‬

‫‪ .46‬מודוסים‪ :‬כתבו את ששת המודוסים האותנטיים על ה פינַליס פה‪.‬‬

‫‪ .47‬מודוסים‪ :‬שירו )עם שמות הצלילים( את ששת המודוסים על ה פינַליס לה‪.‬‬

‫‪96‬‬

‫‪ .48‬מודוסים‪ :‬מהם ששת המודוסים שיש בהם‪:‬‬
‫שני דיאזים?‬
‫שלשה במולים?‬
‫במול אחד?‬

‫‪ .49‬מודוסים‪ :‬חברו מנגינה קצרה במודוס דורי‪ ,‬במודוס פריגי‪ ,‬במודוס מיקסולידי‪.‬‬

‫‪97‬‬

‫סולמות לא דיאטוניים‬
‫מודוסים לא דיאטוניים‬
‫•‬

‫בנוס לששת המודוסי האותנטיי ולמודוס הלוקרי‪ ,‬קיימי ג מודוסי אחרי האופייניי לתרבויות אתניות‬
‫שונות‪.‬‬
‫‪ o‬השטייגר "אהבה רבה" מוכר לנו מ‪ #‬המוזיקה החסידית‪ ,‬היוונית ועוד‪ .‬מודוס זה מכיל סקונדה מוגדלת‪,‬‬
‫ומורכב מטטרקורד חג'אז ומטטרקורד פריגי‪.‬‬

‫‪ o‬במוזיקה הערבית עשרות מודוסי הנקראי "מקאמאת"‪ .‬חלק דומי למודוסי המוכרי לנו‪ ,‬ורבי‬
‫מה כוללי רבעי טוני‪.‬‬
‫‬

‫מקא חג'אז )זהה במבנהו לשטייגר אהבה רבה(‬

‫‬

‫מקא חג'אז קאר ) שני טטרקורדי זהי(‬

‫דוגמה‪:‬‬

‫‬

‫מקא ַרסת ) ‪ = f‬הנמכה של רבע טו‪(#‬‬

‫‪98‬‬

‫סולמות פנטטוניים‬
‫•‬

‫הסולמות הפנטטוניי ה סולמות בני חמישה צלילי הפרושי על פני אוקטבה‪.‬‬

‫סולמות פנטטוניים סיניים‬
‫• המרווחי בי‪ #‬חמשת הצלילי ה סקונדה גדולה או טרצה קטנה )סול כזה אפשר לנג‪ #‬על הקלידי השחורי של‬
‫הפסנתר(‪.‬‬

‫•‬

‫בסולמות אלה אי‪ #‬משיכה בי‪ #‬הצלילי‪ .‬לכ‪ #‬אי‪ #‬טוניקה קבועה‪ ,‬ואפשר לסיי בכל צליל מצלילי הסול‪.‬‬

‫•‬

‫במרבית המנגינות נוצרת טוניקה זמנית כתוצאה מחזרה על צליל או על מהל מסוי‪ ,‬או כתוצאה משימוש בתבניות‬
‫מלודיות האופייניות לסולמות מז'וריי ומינוריי‪.‬‬
‫דוגמה למנגינה פנטטונית בה אי‪ #‬טוניקה מבוססת‬

‫דוגמה למנגינה פנטטונית בה מתבססת טוניקה מסוימת‬

‫•‬

‫סולמות פנטטוניים יפניים‬
‫סולמות אלה דומי לסולמות הפנטטוניי הסיניי‪ ,‬א המרווחי האופייניי לה ה סקונדה קטנה וטרצה גדולה‪.‬‬
‫;=י‬
‫דוגמה‪ :‬סול ִאיוָט;'ג' ִ‬

‫סולמות פנטטוניים אחרים‬
‫•‬

‫סולמות פנטטוניי נוספי קיימי במוסיקת ה ַג ֶמ ַל‪ #‬האופיינית לאיי אינדונזיה‪.‬‬

‫•‬

‫בסולמות אלה סקונדות שגודל‪ #‬שונה מטו‪ ,#‬וה דומי בתחושה לסול הטוני השלמי )על סול הטוני השלמי‬
‫– בהמש הפרק(‪.‬‬

‫•‬

‫הסולמות הפנטטוניי נמצאי בשימוש ג בתרבויות שאינ‪ #‬קשורות למזרח אסיה – בארצות צפו‪ #‬אירופה‪ ,‬בארצות‬
‫אפריקה ועוד‪.‬‬

‫•‬
‫‪99‬‬

‫נגני הג'אז מאלתרי לעתי בסול פנטטוני שמבנהו כמו זה של הסול הסיני‪ .‬המושגי "פנטטוני מינורי" ו"פנטטוני‬
‫מז'ורי" בפי נגני ג'אז מתייחסי לביסוס של טוניקה מסוימת בסול זה‪.‬‬

‫סולם פנטטוני מינורי‬

‫סולם פנטטוני מז'ורי‬

‫סולמות סימטריים‬
‫•‬

‫הסולמות הסימטריי ה סולמות שהמרחק בי‪ #‬צליליה קבוע‪ ,‬ולכ‪ #‬אי‪ #‬לה טוניקה ואי‪ #‬מתחי כיווניי בי‪#‬‬
‫צליליה‪.‬‬

‫•‬

‫ביצירה הכתובה בסול כזה אי‪ #‬סימני סול ליד המפתח‪ ,‬א במקרה שהקטע המולח‪ #‬בסול כזה הוא חלק מיצירה‬
‫גדולה יותר‪ ,‬אפשר להשאיר את סימני הסול של היצירה ולשנות בתווי את הצליל הדורש שינוי‪.‬‬

‫•‬

‫מאחר שסולמות אלה אינ פונקציונליי‪ ,‬אפשר להשתמש באופ‪ #‬אנהרמוני בצליל מונמ או בצליל מוגבה‪ ,‬א‬
‫לעתי מקובל לכתוב דיאזי במהל עולה ובמולי במהל יורד‪ .‬בדוגמאות הבאות הבחירה בבמול או בדיאז היא‬
‫אקראית‬
‫הסולם הכרומטי – סול ב‪ #‬שני עשר צלילי שוני שהמרחק ביניה חצי טו‪.#‬‬

‫•‬

‫סול זה כולל את כל הצלילי של המוזיקה המערבית‪ ,‬ולכ‪ #‬יש רק סול אחד כזה‪.‬‬
‫סולם הטונים השלמים – סול ב‪ #‬שישה צלילי שוני‪ ,‬שהמרחק ביניה טו‪.#‬‬

‫•‬

‫קיימי שני סולמות של טוני שלמי‪ ,‬במרחק חצי טו‪ #‬האחד מ‪ #‬השני‪ ,‬כשבכל אחד מה שישה צלילי שוני‪.‬‬

‫•‬

‫כל סול כזה כולל בדיוק את מחצית הצלילי של הסול הכרומטי‪.‬‬
‫הסולם האוקטטוני – סול ב‪ #‬שמונה צלילי שהמרחק ביניה הוא חצי טו‪ #‬וטו‪ #‬לסירוגי‪.#‬‬

‫סולמות נוספים‪ :‬בנוס לסולמות אלה קיימי ג סולמות קוורטליי‪ ,‬סולמות טרציאליי ועוד‪.‬‬

‫‪100‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .50‬סולמות לא דיאטוניים‪ :‬זהו את הסולם בו כתובה כל מנגינה‪.‬‬

‫‪ .51‬סולמות פנטטוניים‪ :‬בנו סולם פנטטוני סיני מן הצלילים הבאים‪.‬‬

‫‪ .52‬סולמות פנטטוניים‪ :‬הלחינו מנגינה בסולם פנטטוני ושירו אותה עם שמות הצלילים‪ .‬האם למנגינה שלכם צליל טוניקה‬
‫ברור? כתבו את המנגינה במחברת‪.‬‬
‫‪ .53‬סולמות פנטטוניים‪ :‬הלחינו מנגינה פנטטונית נוספת באותו משקל ועם אותו מספר תיבות‪ .‬בצעו את שתי המנגינות‬
‫יחד‪ .‬האם הן מתאימות לביצוע יחד‪ ,‬למרות שלא התאמתם אותן מבחינה הרמונית? נסו זאת גם עם זוג מנגינות‬
‫אחר‪.‬‬
‫‪ .54‬סולמות סימטריים‪ :‬נגנו ושירו את הסולם הכרומטי‪ ,‬סולם הטונים השלמים והסולם האוקטטוני כשאתם מתחילים בכל‬
‫פעם בצליל אחר‪ .‬נסו לסיים בצלילים שונים מן הצליל שבו התחלתם‪ .‬מה דעתכם – האם צליל הסיום מתבקש מתוך‬
‫הסולם? האם הוא שרירותי?‬
‫‪ .55‬סולמות סימטריים‪ :‬הלחינו וכתבו מנגינה קצרה בכל אחד משלשת הסולמות‪ .‬לאחר שכתבתם את המנגינה‪ ,‬נסו‬
‫להתחיל אותה שוב באותו צליל ולסיים בצליל שונה‪.‬‬

‫‪101‬‬

‫אקורדי‬
‫ידע מוקדם שמות המרווחים‬

‫מבוא‬
‫• אקורד הוא צרו של שלושה צלילי או יותר המושמעי בו זמנית‪.‬‬
‫• האקורדי במוזיקה טונאלית מערבית בנויי מסדרה של צלילי שנית‪ #‬לסדר במרווחי אי זוגיי מעל צליל‬
‫הנקרא צליל יסודי‪.‬‬
‫‪ o‬המרווחי של אקורד יסודי משולש )=בעל שלושה צלילי( יהיו‪.3,5 :‬‬

‫‪ o‬המרווחי של אקורד יסודי מרובע )=בעל ארבעה צלילי( יהיו‪.3,5,7 :‬‬

‫•‬

‫מאחר שאקורדי יסודיי אלו יוצרי מעי‪ #‬מגדל של טרצות‪ ,‬ההרמוניה הטונאלית מכונה ג "הרמוניה טרציאלית"‪.‬‬

‫•‬

‫במוזיקה של המאה העשרי נעשה שימוש ג באקורדי הבנויי ממרווחי אחרי )סקונדות‪ ,‬קוורטות וכד'(‪.‬‬

‫הרמוניה טרציאלית‬
‫•‬

‫האקורדי הטרציאליי ה אבני בניי‪ #‬מרכזיות של השפה הטונאלית‪ ,‬ומהווי מעי‪ #‬ביטויי שגורי בשפה זו‪.‬‬
‫צורות השימוש בה מגוונות‪.‬‬
‫א‪ .‬במרק כורלי‪:‬‬

‫ב‪ .‬במרק הומופוני )מנגינה וליווי( ‪:‬‬
‫‬

‫לרוב מופיעי האקורדי בקולות הנמוכי‪ ,‬ומעליה המנגינה‪.‬‬

‫‬

‫לעיתי מופיעי האקורדי מעל המנגינה‪.‬‬

‫‪102‬‬

‫אקורדים משולשים‬
‫ידע מוקדם‪ :‬המרו וחים הדיאטוניים‪ :‬טרצות‪ ,‬קווינטה זכה ומוקטנת‪ ,‬וכן קווינטה מוגדלת; קונסוננס ‪ /‬דיסוננס;‬
‫מז'ור ‪ /‬מינור )במשמעות גדול ‪ /‬קטן(; סולמות מז'וריים‬

‫סוגי האקורדים המשולשים ואופיים‬
‫• אקורד משולש בנוי מצליל יסודי )צליל שורש(‪ ,‬צליל טרצה וצליל קווינטה‪.‬‬
‫• סוג האקורד ואופיו נקבעי על פי המרווחי של כל צליל ע הצליל היסודי‪.‬‬

‫‪ o‬במשולשי הנחשבי קונסוננטיי )מז'וריי ומינוריי(‪:‬‬
‫‬

‫הטרצה בהתא לסוג המשולש‪ :‬גדולה במז'ור‪ ,‬וקטנה במינור‪.‬‬

‫‬

‫הקווינטה זכה‪.‬‬

‫‪ o‬במשולשי הנחשבי דיסוננטיי )מוקטני ומוגדלי(‪:‬‬
‫‬

‫הטרצה גדולה במוגדל‪ ,‬וקטנה במוקט‪.#‬‬

‫‬

‫הקווינטה אינה זכה‪ ,‬ובהתא לסוג המשולש‪ :‬מוגדלת במוגדל‪ ,‬ומוקטנת במוקט‪.#‬‬

‫סיכום מבנה המשולשים היסודיים‪:‬‬
‫סוג המשולש מז'ור מינור‬

‫מוקטן‬

‫מוגדל‬

‫הטרצה‬

‫גדולה‬

‫קטנה‬

‫קטנה‬

‫גדולה‬

‫הקווינטה‬

‫זכה‬

‫זכה‬

‫מוקטנת‬

‫מוגדלת‬

‫מ'‬

‫מי'‬

‫מוק'‬

‫מוג'‬

‫‪M‬‬

‫‪m‬‬

‫צורות סימול‬

‫‪103‬‬

‫‪o‬‬

‫) ( ‪dim‬‬

‫‪+‬‬

‫) ( ‪aug‬‬

‫אקורדים משולשים דיאטוניים ולא דיאטוניים‬
‫ידע מוקדם‪ :‬סוגי המשולשים‪ ,‬המערכת הדיאטונית‪ ,‬סולמות מז'וריים‪ ,‬שרשרת הקווינטות‬

‫• אקורד משולש דיאטוני הוא אקורד שנית‪ #‬לבנות תו שימוש בצלילי סול מז'ורי מסוי )או סול מקביל לו(‪.‬‬
‫• דרגה היא אקורד הנקרא על ש מספרו של הצליל היסודי בסול מסוי‪ :‬כ ‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬דרגה ‪ ii‬בסול סי‪ b‬מז'ור היא‬
‫אקורד שהצליל היסודי שלו הוא הצליל השני בסול – דו‪.‬‬
‫• נהוג לסמל דרגות על ידי ספרות רומיות‪.‬‬
‫מס' הדרגה‬

‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫סימול לאקורד מז'ורי‬
‫סימול לאקורד מינורי ‪vii‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪I II III‬‬
‫‪vi‬‬

‫‪v‬‬

‫‪iv‬‬

‫‪iii‬‬

‫‪i ii‬‬

‫• דרגות דיאטוניות ה‪ #‬דרגות המשתמשות בצלילי הסול בלבד‪ .‬דרגות כרומטיות ה‪ #‬דרגות המכילות לפחות צליל אחד‬
‫שאינו דיאטוני לסול‪.‬‬
‫‪ o‬האקורדי הדיאטוניי לסול דו מז'ור‬
‫)דרגה מז'ורית מסומלת על ידי ספרה רומית גדולה‪ ,‬ודרגה מינורית על ידי ספרה רומית קטנה(‪:‬‬

‫‪ o‬בכל סול מז'ורי‪ ,‬יהיה אותו סוג אקורד על אותה דרגה בסול‪:‬‬
‫כ ‪ ,‬דרגה ‪ I‬בכל סול מז'ורי תהייה אקורד מז'ורי‪ ,‬דרגה ‪ ii‬תהייה תמיד מינורית וכ הלאה‪.‬‬
‫‪ o‬משולש מוגדל אינו דיאטוני לסול המז'ורי‪.‬‬
‫‪ o‬על שרשרת הקווינטות )פה‪ ,‬דו‪ ,‬סול‪ ,‬רה‪ ,‬לה‪ ,‬מי‪ ,‬סי( ובאופ‪ #‬דיאטוני לסול דו מז'ור‪ :‬שלושת האקורדי‬
‫המשולשי הראשוני ה מז'וריי )פה‪ ,‬דו וסול(‪ ,‬שלושת הבאי ה מינוריי )רה‪ ,‬לה ומי( והאחרו‪ #‬הוא‬
‫מוקט‪) #‬סי(‪.‬‬

‫‪104‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .1‬משולשים יסודיים‪ :‬בנו אקורדים משולשים יסודיים מעל הצלילים הבאים‪.‬‬

‫‪ .2‬משולשים יסודיים‪ :‬הקיפו את האקורדים המשולשים היסודיים‪.‬‬

‫‪ .3‬משולשים קונסוננטיים‪ :‬בנו משולשים קונסוננטיים )=מז'ור ‪ +‬מינור( מעל כל צליל נתון‪ ,‬לפי הדוגמה‪.‬‬

‫‪ .4‬משולשים קונסוננטיים‪ :‬כתבו את סוג המשולש )מז'ור‪" :‬מ' " או "‪ / "M‬מינור‪" :‬מי' " או "‪.("m‬‬

‫‪105‬‬

‫‪ .5‬משולשים קונסוננטיים‪:‬‬
‫א‪.‬כתבו את התווים של כל אקורד על חמשה אחת‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקיפו את המשולשים היסודיים וכתבו את סוג המשולש‪.‬‬

‫‪ .6‬משולשים קונסוננטיים‪ :‬בנו את המשולשים הבאים בירידה מהצליל הנתון )נתון צליל הקווינטה של האקורד(‪.‬‬

‫‪ .7‬משולשים דיאטוניים‪ :‬זהו את המרווחים באקורדים הדיאטוניים לסולם דו מז'ור‪ ,‬וכתבו את סוג המשולש‬
‫)השתמשו באחת מצורות הסימול שבטבלה בעמ' ‪.(103‬‬

‫‪106‬‬

‫‪ .8‬משולשים דיאטוניים ולא דיאטוניים‪ :‬מחקו את המיותר‪:‬‬
‫• כדי להפוך משולש מז'ורי למינורי יש להגביה ‪ /‬להנמיך את צליל הטרצה ‪ /‬הקווינטה‪.‬‬
‫• כדי להפוך משולש מז'ורי למוגדל יש להגביה ‪ /‬להנמיך את צליל הטרצה ‪ /‬הקווינטה‪.‬‬
‫• כדי להפוך משולש מינורי למוקטן יש להגביה ‪ /‬להנמיך את צליל הטרצה ‪ /‬הקווינטה‪.‬‬

‫‪ .9‬משולשים דיאטוניים ולא דיאטוניים‪ :‬בנו את ארבעת הסוגים של המשולשים מעל כל צליל נתון‪ ,‬לפי הדוגמה‪.‬‬

‫‪107‬‬

‫‪ .10‬משולשים דיאטוניים ולא דיאטוניים‪ :‬בדקו כמה פעמים מופיע כל אחד מסוגי האקורדים בתרגיל ‪.7‬‬

‫סוג המשולש‬

‫מז'ורי‬

‫מינורי‬

‫מוגדל‬

‫מוקטן‬

‫מס' הופעות‬
‫בסולם המז'ורי‬

‫‪ .11‬משולשים דיאטוניים ולא דיאטוניים‪:‬‬
‫א‪ .‬הקיפו את המשולשים הקונסוננטיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬כתבו את סוג המשולש )השתמשו באחת מצורות הסימול שבטבלה בעמ' ‪.(103‬‬

‫‪ .12‬משולשים דיאטוניים ולא דיאטוניים‪ :‬בנו את המשולשים הבאים בירידה מהצליל הנתון‬
‫)נתון צליל הקווינטה של האקורד(‪.‬‬

‫‪108‬‬

‫היפוכי האקורדים המשולשים‬
‫ידע מוקדם‪ :‬המרווחים הדיאטוניים‪ :‬טרצות‪ ,‬קוורטות‪ ,‬קווינטות וסקסטות‪ ,‬וכן קווינטה מוגדלת‬
‫קונסוננס ‪ /‬דיסוננס מז'ור ‪ /‬מינור )במשמעות גדול ‪ /‬קטן(; אקורדים משולשים‪.‬‬

‫• אקורד שבו הצליל הנמו ביותר הוא הצליל היסודי‪ ,‬נקרא אקורד יסודי‪.‬‬
‫• אקורד שבו הצליל הנמו ביותר אינו הצליל היסודי‪ ,‬נקרא היפו ‪.‬‬
‫• לאקורד משולש יש מצב יסודי ושני היפוכי‪.‬‬
‫• השמות של היפוכי המשולשי וסימול נקבעי על פי המרווחי של כל צליל מהצליל הנמו ‪.‬‬
‫‪ o‬בניגוד לאקורד יסודי הבנוי ממרווחי אי זוגיי‪ ,‬בהיפוכי המשולשי מופיעי ג מרווחי זוגיי‪,‬‬
‫ובשמות ההיפוכי מופיעי המרווחי הזוגיי בלבד‪.‬‬
‫‪ o‬כאשר מופיע מרווח של טרצה מהצליל הנמו ‪ ,‬אי‪ #‬מצייני אותו כי זהו המרווח השכיח ביותר באקורדי‪.‬‬
‫‪ o‬אקורד שבו הצליל הנמו ביותר הוא צליל הטרצה של האקורד נקרא ֶסקסט"קורד )היפו ראשו‪ (#‬על ש‬
‫הסקסטה שמעל הצליל הנמו ‪ ,‬ומסומ‪ #‬על ידי הספרה ‪.6‬‬
‫)זהו קיצור של הש " ֶטרצ ֶסקסט" מכיוו‪ #‬שאי‪ #‬נוהגי לציי‪ #‬את מרווח הטרצה(‪.‬‬

‫‪ o‬אקורד שבו הצליל הנמו ביותר הוא צליל הקווינטה של האקורד נקרא קוורט ֶסקסטאקורד )היפו שני( על‬
‫ש הקוורטה והסקסטה מעל הצליל הנמו ‪ ,‬ומסומ‪ #‬על ידי הספרות ‪.‬‬

‫• לבדיקת המרווחי של היפוכי המשולשי‪ ,‬ראו תרגילי ‪ 19 ,18‬שבהמש ‪.‬‬
‫‪ o‬דוגמאות לשימוש בהיפוכי המשולשי‬
‫‬

‫מנדלסו‪ #‬פותח את קטע המקהלה "שא עיני אל הרי" באקורד רה מז'ור יסודי‪ ,‬ומייד לאחריו‬
‫בשני ההיפוכי שלו‪:‬‬

‫‬

‫השימוש בסקסטאקורדי מקבילי נפו) במיוחד במרק לשלושה קולות מקהלה גבוהי )מקהלת‬
‫ילדי או מקהלת נשי( וידוע ג בכינוי פו‪6.‬רדו‪) #‬בס מדומה – ‪ . (Fauxbourdon‬וילה'לובוס‬
‫משתמש בשרשרת של סקסטאקורדי בירידה כדי לתאר את המילי "ירד משמיי"‪.‬‬

‫‪109‬‬

‫‬

‫הקוורטסקסטאקורד פחות יציב מהאקורד היסודי ומהסקסטאקורד‪ ,‬ופחות שכיח מה‪ .‬הוא‬
‫ומופיע פעמי רבות בי‪ #‬שני אקורדי יציבי יותר‪ ,‬ולא ברצ של קוורטסקסטאקורדי‪.‬‬

‫•‬

‫קוורטסקסטאקורד בי‪ #‬שני אקורדי זהי‬

‫•‬

‫קוורטסקסטאקורד בי‪ #‬שני אקורדי שוני‬

‫ארפז'ים‬
‫ידע מוקדם אקורדים משולשים; היפוכי האקורדים המשולשים; מתוך פרק "הזמן במוזיקה"‪ :‬משקלים פשוטים‬

‫•‬

‫ארפז' הוא אקורד "מפורק" שצליליו מופיעי בזה אחר זה )מלודית( ולא בו'זמנית )הרמונית(‪.‬‬

‫א‪ .‬ארפז' כתבנית ליווי‬

‫‬

‫דוגמה לתבנית ארפז' הנקראת "בס אלברטי"‪.‬‬

‫‪110‬‬

‫ב‪ .‬ארפז' כמלודיה‬
‫‬

‫השימוש בארפז'י במלודיה נפו) מאוד‪ ,‬ונית‪ #‬לראותו בדוגמאות שלמעלה‪ .‬מה‪ ,‬א כ‪ ,#‬מבדיל בי‪#‬‬
‫המלודיה לבי‪ #‬הליווי? תבנית הליווי מונוטונית יותר )בעיקר מבחינה ריתמית(‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫המלודיה מאופיינת יותר בריתמוס ובקו המתאר שלה‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬

‫‬

‫קוורטסקסטאקורד מז'ורי או מינורי כחלק מהמלודיה‪ .‬זאת משו‬
‫ֶ‬
‫בשירי רבי מופיע‬
‫קוורטסקסטאקורד מכיל בתוכו את הקדמה הנפוצה‬
‫ֶ‬
‫שה‬
‫בפתיחה‪ ,‬א יכול להפו ג לחומר מוטיבי בהמש ‪.‬‬
‫קוורטסקסט מז'ורי‪:‬‬
‫ֶ‬

‫‪111‬‬

‫‪ .‬לכ‪ #‬מופיע ארפז' זה לרוב‬

‫קוורטסקסט מינורי )שתי דוגמאות(‪:‬‬
‫ֶ‬

‫ג‪ .‬ארפז' כמרקם היצירה‬
‫‬

‫תבנית חוזרת של ארפז' יכולה לשמש כחומר המוזיקלי העיקרי של היצירה‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬

‫‪112‬‬

‫אקורדים במצב סגור ובמצב פתוח‬
‫ידע מוקדם‪ :‬אקורדים משולשים‪ ,‬היפוכי המשולשים‬

‫• אקורד במצב סגור הוא אקורד שצליליו מופיעי קרוב ככל האפשר לצליל הנמו ‪.‬‬
‫• אקורד במצב פתוח הוא אקורד שנית‪ #‬להוסי בי‪ #‬צליליו צליל נוס מצלילי האקורד‪.‬‬
‫• ההיפו נקבע על פי הצליל הנמו בלבד‪.‬‬

‫תמצית הרמונית‬
‫• כאשר האקורד מופיע במצב פתוח‪ ,‬קשה יותר לזהות את סוג האקורד ואת היפוכו‪ .‬לכ‪ #‬נית‪ #‬להיעזר בעריכת תמצית‪.‬‬
‫‪ o‬יש להשאיר את הצליל הנמו ביותר במקומו ולא להוסי צלילי מתחתיו )כדי שהתמצית תשק את‬
‫ההיפו (‪.‬‬
‫‪ o‬יש לכתוב את שאר צלילי האקורד מעל הצליל הנמו ‪ ,‬קרוב אליו ככל האפשר‬
‫)לש כ נית‪ #‬להוריד אות באוקטבה במידת הצור (‪.‬‬
‫‪ o‬צלילי המופיעי באקורד יותר מפע אחת )כולל צלילי המופיעי‬
‫באוקטבות שונות( יופיעו בתמצית פע אחת בלבד‪.‬‬

‫‪113‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .13‬היפוכי המשולשים‪ :‬בנו סקסטאקורד מעל כל צליל נתון; השתמשו בצלילים דיאטוניים לדו מז'ור‪.‬‬

‫‪ .14‬היפוכי המשולשים‪ :‬בנו קוורטסקסטאקורד מעל כל צליל נתון; השתמשו בצלילים דיאטוניים לדו מז'ור‪.‬‬

‫‪ .15‬היפוכי המשולשים‪ :‬בנו את האקורד המבוקש בירידה מהצליל הנתון )אקורד ללא ציון מספר הוא אקורד יסודי(;‬
‫השתמשו בצלילים דיאטוניים לדו מז'ור‪.‬‬

‫‪ .16‬היפוכי המשולשים‪ :‬סמנו ב‪ x-‬את הצליל היסודי‪.‬‬

‫‪ .17‬היפוכי המשולשים‪ :‬זהו את סוג האקורד וההיפוך;‬
‫א‪ .‬סמנו ב‪ x-‬את הצליל היסודי של כל אקורד‬
‫ב‪ .‬אם האקורד אינו יסודי‪:‬‬
‫ב‪ .1.‬כתבו את שם ההיפוך )סקסט‪ /‬קוורטסקסט(‪.‬‬
‫ב‪ .2.‬כתבו את סוג האקורד )השתמשו באחת מצורות הסימול שבטבלה בעמ' ‪.(103‬‬

‫‪114‬‬

‫‪ .18‬היפוכי המשולשים‪ :‬בדקו את גודל המרווחים בכל אקורד מהצליל הנמוך‪.‬‬

‫יסודי‬

‫‪6‬‬

‫טרצה קווינטה טרצה סקסטה קוורטה סקסטה‬
‫מז'ור‬
‫מינור‬
‫מוגדל‬
‫מוקטן‬

‫‪ .19‬היפוכי המשולשים‪ :‬בדקו את גודל המרווחים בכל אקורד בין כל זוג צלילים קרובים‪.‬‬

‫יסודי‬
‫טרצה‬

‫‪6‬‬
‫טרצה‬

‫טרצה‬

‫קוורטה‬

‫קוורטה‬

‫טרצה‬

‫מז'ור‬
‫מינור‬
‫מוגדל‬
‫מוקטן‬

‫‪ .20‬היפוכי המשולשים‪ :‬כתבו את כל צלילי האקורד על חמשה אחת‪ .‬הקיפו את הסקסטאקורדים וכתבו מז'ור ‪ /‬מינור‪.‬‬

‫‪115‬‬

‫‪ .21‬היפוכי המשולשים‪ :‬בנו את האקורדים המבוקשים מעל הצלילים הנתונים‪.‬‬

‫‪ .22‬היפוכי המשולשים‪ :‬הוסיפו מפתח ובנו את האקורדים הבאים‪.‬‬

‫‪ .23‬היפוכי המשולשים‪ :‬בנו את האקורדים המבוקשים בירידה מהצלילים הנתונים‪.‬‬

‫‪ .24‬היפוכי המשולשים‪ :‬מצאו את האקורדים המשולשים וציינו לכל אחד מהם סוג והיפוך‬
‫)מז'ור ‪ /‬מינור ‪ /‬מוקטן ‪ /‬מוגדל; ‪,6 ,5‬‬

‫(‪.‬‬

‫‪116‬‬

‫‪ .25‬ארפז'ים‪ :‬כתבו את התווים שבכל תיבה כאקורד )לפי הדוגמה שבתיבה הראשונה(‪.‬‬

‫‪ .26‬ארפז'ים‪ :‬חברו מנגינה שבה כל תיבה משתמשת בצלילי האקורד הנתון )ניתן לשנות אוקטבות; מפתח ומשקל‬
‫לבחירתכם(‪.‬‬

‫‪ .27‬ארפז'ים‪ :‬חברו תבניות ליווי שונות לאקורד הנתון‪:‬‬

‫‪117‬‬

‫‪ .28‬אקורדים במצב פתוח‪:‬‬
‫• כתבו את מצב האקורד )פתוח ‪ /‬סגור(‪.‬‬
‫• לאקורדים פתוחים‪ ,‬הוסיפו את כל צלילי האקורד האפשריים בין הצלילים הנתונים‪.‬‬

‫‪ .29‬אקורדים במצב פתוח‪:‬‬
‫• כתבו את מצב האקורד )פתוח ‪ /‬סגור(‪.‬‬
‫• לאקורדים הפתוחים‪ ,‬הוסיפו את כל צלילי האקורד האפשריים בין הצלילים הנתונים‪.‬‬

‫‪ .30‬אקורדים במצב פתוח‪:‬‬
‫• צמצמו כל אקורד ממצב פתוח למצב סגור בחמשה אחת‪.‬‬
‫• סמנו ב‪ x-‬את הצליל היסודי‪.‬‬
‫• קבעו את ההיפוך )או ציינו‬

‫לאקורד יסודי( ואת סוג האקורד )השתמשו באחת מצורות הסימול שבטבלה בעמ' ‪.(103‬‬

‫‪ .31‬אקורדים במצב פתוח‪:‬‬
‫• צמצמו כל אקורד ממצב פתוח למצב סגור בחמשה אחת‪.‬‬
‫• השמיטו הכפלות צלילים )כולל הכפלות באוקטבות גבוהות יותר(‪.‬‬
‫• סמנו ב‪ x-‬את הצליל היסודי‪.‬‬
‫• קבעו את ההיפוך )או ציינו‬

‫לאקורד יסודי( ואת סוג האקורד )השתמשו באחת מצורות הסימול שבטבלה בעמ' ‪.(103‬‬

‫‪118‬‬

‫‪ .32‬סיכום משולשים‪ :‬בנו את האקורדים הבאים במצב סגור )אקורד ללא ציון היפוך הוא אקורד יסודי(‪.‬‬

‫סי‪ b‬מינור ‪6‬‬

‫פה מוגדל‬

‫דו ‪ #‬מוקטן ‪6‬‬

‫סול ‪ #‬מינור‬

‫לה‪ b‬מז' ור‬

‫לה ‪ #‬מוקטן‬

‫‪ .33‬סיכום משולשים‪ :‬בנו את האקורדים הבאים במצב הנתון‪.‬‬

‫לה מז'ור ‪6‬‬
‫מצב פתוח‬

‫מי מוקטן‬
‫מצב סגור‬

‫סי ‪ b‬מוגדל ‪6‬‬
‫מצב פתוח‬

‫רה ‪ b‬מז'ור‬
‫מצב פתוח‬

‫‪ .34‬סיכום משולשים‪ :‬מצאו את המשולשים וכתבו אותם על חמשה אחת‪ .‬כתבו סוג והיפוך‪.‬‬
‫לאקורדים פתוחים ציינו "פ"‪.‬‬

‫‪119‬‬

‫פה‪ #‬מינור‬
‫מצב סגור‬

‫סי מינור‬
‫מצב פתוח‬

‫אקורדים מרובעים‬
‫ידע מוקדם אקורדים משולשים; המרווחים הדיאטוניים‪ :‬טרצות‪ ,‬קווינטות וספטימות; שרשרת הקווינטות‬

‫• אקורדי מרובעי בנויי מהמרווחי‪ :‬טרצה‪ ,‬קווינטה וספטימה מעל הצליל היסודי‪.‬‬
‫• כל האקורדי המרובעי נחשבי דיסוננטיי בשפה הטונאלית המסורתית‪ ,‬בגלל צליל הספטימה‪.‬‬
‫• אקורדי מרובעי נקראי על פי ש המשולש הנמצא בבסיס‪ ,‬ועל פי גודל הספטימה‪.‬‬
‫‪ o‬לדוגמה‪ :‬מז'ור גדול = משולש מז'ורי ‪ +‬ספטימה גדולה‪.‬‬

‫אקורדים מרובעים דיאטוניים‬
‫• קיימי ארבעה סוגי של מרובעי דיאטוניי‪ :‬מז'ור גדול‪ ,‬מז'ור קט‪ ,#‬מינור קט‪ ,#‬ומוקט‪ #‬קט‪.#‬‬
‫מבנה‬
‫משולש ספטימה‬

‫שמות‬
‫שם‬

‫צורות סימול‬
‫כינוי‬

‫כך‬

‫או כך‬

‫מז'ורי‬

‫גדולה‬

‫מז'ור גדול‬

‫ספט מז'ור י‬

‫מ' ג'‬

‫‪MM‬‬

‫מז'ורי‬

‫קטנה‬

‫מז'ור קטן‬

‫ספט דומיננטי*‬

‫מ' ק'‬

‫‪Mm‬‬

‫מינורי‬

‫קטנה‬

‫מינור קטן‬

‫ספט מינורי‬

‫מי' ק'‬

‫‪mm‬‬

‫מוקטן‬

‫קטנה‬

‫מוקטן קטן ספט חצי מוקטן מוק' ק' ‪dim m‬‬

‫וגם כך‬

‫‪ø‬‬

‫*משמעות השם "דומיננטי" תוסבר בהמשך פרק זה‬

‫• על שרשרת הקווינטות )פה‪ ,‬דו‪ ,‬סול‪ ,‬רה‪ ,‬לה‪ ,‬מי‪ ,‬סי( ובאופ‪ #‬דיאטוני לסול דו מז'ור‪:‬‬
‫‪ o‬שני האקורדי המרובעי הראשוני ה מז'וריי )פה‪ ,‬דו(‪.‬‬
‫‪ o‬האקורד המרובע השלישי הוא דומיננטי )סול(‪.‬‬
‫‪ o‬שלושת האקורדי המרובעי הבאי ה מינוריי )רה‪ ,‬לה ומי(‪.‬‬
‫‪ o‬האקורד המרובע האחרו‪ #‬הוא חצי מוקט‪) #‬סי(‪.‬‬

‫‪120‬‬

‫אקורדים מרובעים לא דיאטוניים‬
‫ידע מוקדם מרובעים דיאטוניים‪ ,‬מרווחים מוקטנים ומוגדלים‪ ,‬הווריאנטים של הסולם המינורי‬
‫)מינור טבעי‪ ,‬הרמוני ומלודי(‬

‫• השימוש במינור הרמוני ומינור מלודי מעשיר את אוצר האקורדי‪.‬‬
‫• בנוס לארבעת המרובעי הדיאטוניי‪ ,‬נוצרי עוד שלושה סוגי מרובעי‪ :‬מוגדל גדול‪ ,‬מינור גדול ומוקט‪ #‬מוקט‪.#‬‬
‫מבנה‬
‫משולש‬

‫ספטימה‬

‫שמות‬
‫שם‬

‫צורות סימול‬
‫כינוי‬

‫כך‬

‫או כך‬

‫וגם כך‬
‫‪+‬‬

‫מוגדל‬

‫גדולה‬

‫מוגדל גדול‬

‫ספט מוגדל‬

‫מוג' ג'‬

‫‪7 aug 7‬‬

‫מינורי‬

‫גדולה‬

‫מינור גדול‬

‫‪/‬‬

‫מי' ג'‬

‫‪mM‬‬

‫מוקטן‬

‫מוקטנת מוקטן מוקטן ספט מוקטן מוק' מוק' ‪7 dim 7‬‬

‫‪o‬‬

‫היפוכי האקורדים המרובעים‬
‫ידע מוקדם מרובעים‪ ,‬היפוכי המרווחים‬

‫• לאקורד מרובע יש מצב יסודי ושלושה היפוכי‪.‬‬
‫• ההיפוכי נקבעי על פי הצליל הנמצא בבס )הטרצה‪ ,‬הקווינטה או הספטימה(‬

‫• בהיפוכי האקורד המרובע )במצב סגור(‪ ,‬מרווח הספטימה הופ לסקונדה‪.‬‬
‫• בכל ההיפוכי‪:‬‬
‫‪o‬‬

‫הצליל היסודי הוא הצליל העליו‪ #‬בסקונדה )הצליל המסומ‪ #‬ב'‪ x‬בדוגמת התווי(‬

‫‪ o‬צליל הספטימה הוא הצליל התחתו‪ #‬בסקונדה‪.‬‬

‫• שמות היפוכי המרובעי נקבעי על פי המרווח בי‪ #‬כל אחד מצלילי הסקונדה לבי‪ #‬הצליל הנמו )הבס(‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫סקונדאקורד‬

‫‪121‬‬

‫ֶטרצקווַרטאקורד‬

‫קווִינט ֶסקסט‪5‬קורד‬

‫ספטאקורד דומיננטי )‪( V 7‬‬
‫ידע מוקדם סולמות מז'וריים וסימניהם‪ ,‬מרובעים דיאטוניים‪ ,‬טוניקה‪ ,‬דומיננטה‪ ,‬דרגות בסולם‬

‫• המרובע שמבנהו מז'ור קט‪ ,#‬מיוחד משו שהוא נמצא רק במקו אחד בסול המז'ורי – מעל הצליל החמישי בסול‪.‬‬
‫• כאשר שומעי ספטאקורד מסוג זה‪ ,‬מפרשי אותו מייד כדומיננטי‪ ,‬ושומעי את הובלתו לטוניקה‪ .‬לכ‪ #‬אקורד מז'ור‬
‫קט‪ #‬מכונה ג ספטאקורד דומיננטי )או דומיננט'ספטאקורד(‪ ,‬ומסומ‪ #‬כ ‪:‬‬

‫• רישומו בתווי של ה'‬

‫‪.‬‬

‫מצביע על פתרו‪ #‬לטוניקה אחת )כפי שנית‪ #‬לזהות ג משמיעה(‪.‬‬
‫דוגמה ב'‪:‬‬

‫דוגמה א'‪:‬‬
‫ האקורד יכול להיות רק בסולם מז'ורי עם ‪.#‬‬

‫ האקורד יכול להיות רק בסולם מז'ורי עם ‪.b‬‬

‫ הוא חייב להיות בסולם מז'ורי עם לפחות ‪,# 3‬‬
‫כי מופיע בו הצליל סול ‪.#‬‬

‫ הוא חייב להיות בסולם מז'ורי עם לפחות‬
‫‪ ,b 4‬כי מופיע בו הצליל רה ‪.b‬‬

‫ הוא לא יכול להיות בסולם מז'ורי עם ‪,# 4‬‬
‫כי מופיע בו הצליל רה‪ ,‬ולכן אין בו רה ‪.#‬‬

‫ הוא לא יכול להיות בסולם מז'ורי עם ‪,b 5‬‬
‫כי מופיע בו הצליל סול‪ ,‬ולכן אין בו סול‪.b‬‬

‫ לכן הוא שייך לסולם לה מז'ור )או למינור‬

‫ לכן הוא שייך לסולם לה‪ b‬מז'ור )או למינור‬

‫ההומונימי – לה מינור(‪.‬‬

‫פתרונות ה‪-‬‬

‫ההומונימי – לה‪ b‬מינור(‪.‬‬

‫– יסודי והיפוכים‬

‫• פתרונ של ארבעת צלילי ה'‬

‫לאקורד הטוניקה נשע‪ #‬על כיוו‪ #‬המשיכה של הצלילי בסול‪.‬‬

‫‪ o‬הצליל המוביל ייפתר בעלייה לצליל הטוניקה )‪.(7 8‬‬
‫‪ o‬הצליל השני בסול ייפתר בירידה לצליל הטוניקה )‪1‬‬

‫‪.(2‬‬

‫‪ o‬הצליל הרביעי בסול ייפתר בירידה לצליל הטרצה של הסול )‪3‬‬

‫‪.(4‬‬

‫‪ o‬צליל הדומיננטה יישאר במקומו בשלושת ההיפוכי‪ ,‬וייפתר לצליל הטוניקה באקורד היסודי‪.‬‬

‫‪122‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .35‬מרובעים דיאטוניים‪:‬‬
‫א‪ .‬בנו אקורד מרובע דיאטוני מעל כל צליל בסולם לה מז'ור‪.‬‬
‫ב ‪ .‬כתבו את סוג המשולש )מז'ור‪ /‬מינור‪ /‬מוקטן‪ /‬מוגדל( ואת גודל הספטימה בכל אקורד‪.‬‬

‫‪ .36‬מרובעים דיאטוניים‪:‬‬
‫א‪ .‬בנו אקורד מרובע דיאטוני מעל כל צליל בסולם פה מינור )השתמשו במינור טבעי(‪.‬‬
‫ב ‪ .‬כתבו את סוג המשולש )מז'ור‪ /‬מינור‪ /‬מוקטן‪ /‬מוגדל( ואת גודל הספטימה בכל אקורד‪.‬‬

‫‪ .37‬מרובעים דיאטוניים‪ :‬כתבו כמה פעמים מופיע כל מרובע בסולם המז'ורי ובסולם המינורי‪.‬‬
‫מז'ור גדול‬

‫בסולם מז'ורי‬

‫מז'ור קטן‬

‫מינור קטן‬

‫מוקטן קטן‬

‫‪2‬‬

‫בסולם מינורי‬

‫‪ .38‬מרובעים דיאטוניים‪ :‬הקיפו את הארפז'ים המופיעים במנגינה‪ .‬כתבו אותם בצורת אקורד‪ ,‬וכתבו את סוג האקורד‬

‫‪123‬‬

‫‪ .39‬מרובעים דיאטוניים‪ :‬בנו את המרובעים הבאים מעל הצלילים הנתונים‪.‬‬

‫‪ .40‬מרובעים דיאטוניים‪ :‬כתבו את שמות המרובעים הבאים )השתמשו באחת מצורות הסימול שבטבלה בעמ' ‪.(120‬‬

‫‪ .41‬מרובעים לא דיאטוניים‪:‬‬
‫א‪ .‬בנו את סולם מי מינור; השתמשו במינור הרמוני‪.‬‬
‫ב ‪ .‬בנו את המרובעים‪ :‬מוגדל גדול‪ ,‬מינור גדול‪ ,‬מוקטן מוקטן‪ ,‬על הדרגות המתאימות תוך שימוש בצלילי המינור‬
‫ההרמוני‪.‬‬
‫ג‪ .‬כתבו את הדרגות בטבלה שלמטה‪.‬‬

‫מרובעים במינור ההרמוני‬
‫סוג המרובע דרגה‬
‫מוגדל גדול‬
‫מינור גדול‬
‫מוקטן מוקטן‬

‫‪ .42‬שבעת המרובעים‪ :‬השלימו את הטבלה‪.‬‬
‫שם המרובע‬

‫סוג המשולש‬

‫גודל הספטימה‬

‫דיאטוני‬
‫)כן‪ /‬לא(‬

‫מוגדל גדול‬
‫מז'ור גדול‬
‫מז'ור קטן‬
‫מינור גדול‬
‫מינור קטן‬
‫מוקטן קטן‬
‫מוקטן מוקטן‬

‫‪124‬‬

‫‪ .43‬שבעת המרובעים‪ :‬בנו את המרובעים הבאים מעל הצלילים הנתונים‪.‬‬

‫‪ .44‬שבעת המרובעים‪ :‬כתבו את שמות המרובעים הבאים‬
‫)השתמשו באחת מצורות הסימול שבטבלאות בעמ' ‪ 120‬ו‪.(121-‬‬

‫‪ .45‬היפוכי המרובעים‪ :‬הפכו את האקורד הבא עד שתגיעו שוב למצבו היסודי‪.‬‬

‫• מסקנות‪:‬‬
‫‪ o‬לאקורד מרובע יש מצב יסודי ו‬

‫היפוכים‪.‬‬

‫‪ o‬בהיפוכי האקורד המרובע‪ ,‬הספטימה הופכת ל‬
‫‪ o‬הצליל היסודי בכל ההיפוכים נמצא‬

‫‪.‬‬
‫)למעלה‪ /‬למטה( ב‬

‫)שם המרווח(‪.‬‬

‫‪ .46‬היפוכי המרובעים‪ :‬זהו את המרובעים הבאים‪.‬‬
‫א‪ .‬סמנו ב‪ x-‬את הצליל היסודי‪.‬‬
‫ב ‪ .‬כתבו את שם ההיפוך‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפכו את האקורד ליסודי‪ ,‬וכתבו את סוג המרובע )השתמשו באחת מצורות הסימול שבטבלה בעמ' ‪ 120‬ו‪.(121-‬‬

‫‪ .47‬היפוכי המרובעים‪ :‬בנו את המרובעים הבאים בהיפוכים המצוינים‪ .‬בנו את המשולש בהיפוך המתאים‪ ,‬והוסיפו את צליל‬
‫הספטימה‪ .‬שימו לב‪ :‬נתון הצליל הנמוך )שאינו בהכרח הצליל היסודי(‪.‬‬

‫‪125‬‬

‫‪ .48‬היפוכי המרובעים‪ :‬בנו את המרובעים הבאים בהיפוכים המצוינים‪ ,‬מעל הצליל הנתון‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬נתון הצליל הנמוך )שאינו בהכרח הצליל היסודי(‪.‬‬
‫שלבי העבודה‪:‬‬
‫א‪ .‬מקמו את העיגולים על החמשה‪.‬‬
‫ב ‪ .‬מצאו והוסיפו את סימני ההיתק‪ ,‬על פי הספטאקורד במצבו היסודי‪.‬‬

‫‪ .49‬היפוכי המרובעים‪:‬‬
‫א‪ .‬ערכו תמצית הרמונית )שימו לב לשינויי המפתח(‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקיפו את המרובעים והיפוכיהם‪.‬‬
‫ג‪ .‬סמנו ב‪ x-‬את הצליל היסודי‪.‬‬
‫ד‪ .‬ציינו סוג והיפוך‪.‬‬

‫‪126‬‬

‫‪ .50‬היפוכי המרובעים‪ :‬בנו את האקורדים הבאים‪ .‬שימו לב למפתחות השונים‪.‬‬

‫‪ .51‬ספטאקורד דומיננטי‪ :‬בנו‬

‫בכל אחד מהסולמות המז'וריים הנתונים‬

‫)הסולמות מסומלים על ידי אותיות לטיניות(‪.‬‬
‫רצוי לבנות בדרך אחת‪ ,‬ולבדוק בדרך שנייה‪:‬‬
‫א‪ .‬על ידי מציאת סימני הסולם‬
‫ב‪ .‬על ידי בניית משולש מז'ורי וספטימה קטנה‬

‫‪ .52‬ספטאקורד דומיננטי‪ :‬כתבו את הסולם המז'ורי שאליו שייך כל אחד מה‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫פתרו כל אקורד על פי כיווני המשיכה של הצלילים בסולם‪.‬‬

‫‪ .53‬היפוכי ה‪-‬‬

‫‪ :‬בנו‬

‫בהיפוכים המצוינים‪ .‬שימו לב‪ :‬נתון הצליל הנמוך )שאינו בהכרח הצליל היסודי(‪.‬‬

‫זהו את הסולם של כל אקורד ופתרו אותו על פי כיווני המשיכה של הצלילים בסולם‪.‬‬

‫‪127‬‬

‫‪ .54‬היפוכי ה‪-‬‬

‫‪ :‬מצאו את היפוכי ה‪-‬‬

‫וכתבו אותם בחמשה אחת‪ .‬כתבו את שם ההיפוך‪.‬‬

‫‪128‬‬

‫דרגות בסולם‬

‫)משולשי(‬

‫ידע מוקדם סולמות מז'וריים ומינוריים‪ ,‬אקורדים משולשים‬

‫דרגות דיאטוניות‬
‫• דרגה היא אקורד הנבנה על צליל מצלילי הסול‪.‬‬
‫• בפרק זה נעסוק בדרגות דיאטוניות בלבד‪ ,‬כלומר אקורדי הבנויי מצלילי הסול‪ ,‬ללא צלילי זרי‪.‬‬
‫• בכל סול מז'ורי יש שלוש דרגות מז'וריות‪ ,‬שלוש מינוריות ואחת מוקטנת‪ .‬אות אקורדי מופיעי‪ ,‬כמוב‪ ,#‬בסול‬
‫המינורי המקביל‪ ,‬א על דרגות אחרות‪.‬‬

‫• יש הנוהגי לסמל דרגות מז'וריות בספרות רומיות גדולות )…‬

‫‪ ,(I,‬ודרגות מינוריות בספרות רומיות קטנות‬

‫)…‪ .(iii, iv‬בשיטת סימול זו דרגה מוקטנת מסומלת בספרה רומית קטנה ע עיגול )‪ ,(viio‬ודרגה מוגדלת בספרה‬
‫רומית גדולה ע ‪) +‬‬

‫(*‪.‬‬

‫• הדרגות הראשיות בסול )‬

‫‪,‬‬

‫‪ (I,‬מתאימות לסול )אקורדי מז'וריי בסול מז'ורי‪ ,‬ואקורדי מינוריי‬

‫בסול מינורי(‪.‬‬
‫*דרגה מוגדלת אינה דיאטונית לסול המז'ורי או למינור הטבעי‪.‬‬

‫‪129‬‬

‫דרגות בווריאנטים השונים של הסולם המינורי‬

‫)משולשים(‬

‫ידע מוקדם הווריאנטים של הסולם המינורי )טבעי‪ ,‬הרמוני ומלודי(‪ ,‬אקורדים משולשים‬

‫• שינוי כרומטי של צליל אחד בסול משפיע על המבנה של שלוש דרגות שונות‪:‬‬
‫‪ o‬הדרגה בה הוא הצליל היסודי‬
‫‪ o‬הדרגה בה הוא צליל הטרצה‬
‫‪ o‬הדרגה בה הוא צליל הקווינטה‬
‫‬

‫הגבהת צליל מס' ‪ 7‬במינור ההרמוני משפיעה על הדרגות‪:‬‬

‫‪viio,‬‬

‫‪,‬‬

‫)הדרגות האי זוגיות מלבד ‪.(i‬‬

‫‬

‫הגבהת צלילי מס' ‪ 6‬ומס' ‪ 7‬במינור המלודי משפיעה על המבנה של כל הדרגות מלבד דרגה ‪.i‬‬

‫טבלת הדרגות בסולם המז'ורי ובסולמות המינוריים – אקורדים משולשים‬
‫סולם‬

‫מינורי‬

‫מז'ורי‬
‫טבעי‬

‫מלודי‬

‫הרמוני‬

‫דרגה‬

‫סימול‬
‫הדרגה‬

‫סוג‬
‫האקורד‬

‫סימול‬
‫הדרגה‬

‫סוג‬
‫האקורד‬

‫סימול‬
‫הדרגה‬

‫סוג‬
‫האקורד‬

‫סימול‬
‫הדרגה‬

‫ראשונה‬

‫‪I‬‬

‫מז'ורי‬

‫‪i‬‬

‫מינורי‬

‫‪i‬‬

‫מינורי‬

‫‪i‬‬

‫שנייה‬

‫‪ii‬‬

‫מינורי‬

‫מוקטן‬

‫‪ii‬‬

‫שלישית‬

‫‪iii‬‬

‫מינורי‬

‫‪o‬‬

‫‪ii‬‬

‫מוקטן‬

‫‪o‬‬

‫‪ii‬‬

‫מז'ורי‬

‫מינורי‬

‫מז'ורי*‬
‫מז'ורי*‬

‫רביעית‬

‫מז'ורי‬

‫חמישית‬

‫מז'ורי‬

‫‪v‬‬

‫מינורי‬

‫מז'ורי*‬

‫מינורי‬

‫מז'ורי‬

‫מז'ורי‬

‫מוקטן‬

‫מז'ורי‬

‫שישית‬
‫שביעית‬

‫‪o‬‬

‫‪vii‬‬

‫‪o‬‬

‫‪vii‬‬

‫מינורי*‬

‫מוגדל‬

‫‪iv‬‬

‫‪vi‬‬

‫מינורי‬

‫מוגדל‬

‫מינורי‬

‫‪iv‬‬

‫סוג‬
‫האקורד‬

‫מוקטן*‬

‫‪vio‬‬

‫מוקטן‬

‫‪o‬‬

‫מוקטן*‬

‫‪vii‬‬

‫*סוג האקורד בדרגה זו הפך להיות זהה לסוג האקורד באותה דרגה בסולם המז'ורי‬

‫‪130‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .55‬דרגות דיאטוניות )משולשים(‪ :‬השלימו את הטבלה‪.‬‬
‫סולם מז'ורי‬
‫דרגה סוג האקורד‬

‫סולם מינורי )טבעי(‬
‫דרגה סוג האקורד‬

‫‪i‬‬
‫‪iio‬‬
‫מז'ורי‬

‫‪I‬‬

‫מז'ורי‬

‫‪ii‬‬
‫‪iii‬‬

‫‪ .56‬דרגות דיאטוניות )משולשים(‪ :‬כתבו בתווים את הדרגות הנתונות בסולמות הנתונים‬
‫)מז'וריים ומינוריים טבעיים(‪.‬‬

‫‪ .57‬דרגות דיאטוניות )משולשים(‪ :‬זהו את סוג האקורד‪ ,‬מצאו לכמה סולמות ולאילו סולמות הוא דיאטוני‪.‬‬
‫השתמשו בשתי דרכים שונות והשוו את התוצאות‪.‬‬
‫סוג האקורד )מ‪ /‬מי‪ /‬מוק‪ /‬מוג(‬
‫דרך ב' – לפי סולם‬

‫דרך א' – לפי דרגות‬
‫•‬

‫סוג זה מופיע בסולם מז'ורי בדרגות‪:‬‬

‫•‬

‫דיאזים ‪ /‬במולים )מחקו את המיותר(‬

‫מרווח מהטוניקה = המרווח בירידה מהצליל היסודי של‬
‫האקורד אל הטוניקה של הסולם‬
‫דרגה‬

‫מרווח‬
‫מהטוניקה‬

‫שם הסולם‬
‫המז'ורי‬

‫האקורד דיאטוני לסולם עם לפחות‬

‫•‬

‫האקורד דיאטוני לסולם עם לא יותר מ‬
‫דיאזים ‪ /‬במולים )מחקו את המיותר(‬

‫• האקורד דיאטוני ל‬
‫)כתבו לכמה סולמות(‬
‫•‬

‫סוג זה מופיע בסולם מינור טבעי בדרגות‪:‬‬
‫דרגה‬

‫‪131‬‬

‫מרווח‬
‫מטוניקה‬

‫שם סולם‬
‫המינורי‬

‫סולמות מז'וריים‪:‬‬

‫)כתבו את שמות הסולמות(‬
‫סולם מז'ורי‬

‫דרגה‬

‫סולם‬
‫מינורי מקביל‬

‫דרגה‬

‫‪ .58‬דרגות דיאטוניות )משולשים(‪ :‬ציינו את כל הסולמות שלהם האקורד הנתון דיאטוני )מז'וריים ומינוריים טבעיים(;‬

‫‪Eb: I‬‬
‫סולמות‬
‫מז'וריים‬

‫‪Ab:‬‬
‫‪Bb:‬‬
‫‪Cm:‬‬

‫סולמות‬
‫מינוריים‬

‫‪Fm:‬‬
‫‪Gm:‬‬

‫‪ .59‬דרגות דיאטוניות )משולשים והיפוכים(‪ :‬כתבו בתווים את הדרגות הנתונות בסולמות הנתונים‪.‬‬

‫‪ .60‬דרגות בווריאנטים השונים של הסולם המינורי )משולשים(‪:‬‬
‫• כתבו כל דרגה בסולם המינורי הנתון שלוש פעמים‪ :‬טבעי‪ ,‬הרמוני ומלודי‪.‬‬
‫• השתמשו בסימני המינור הטבעי ליד המפתח‪ ,‬והוסיפו סימני היתק ליד התווים בהתאם לווריאנט המינורי ‪.‬‬
‫• הוסיפו את סימול הדרגה בספרות הרומיות למינור ההרמוני והמלודי; התאימו את סוג הספרה לסוג האקורד )אות גדולה‬
‫למז'ור‪ ,‬קטנה למינור‪ ,‬וכד'(‪.‬‬

‫‪132‬‬

‫דרגות בסולם‬

‫)מרובעי(‬

‫ידע מוקדם סולמות מז'וריים ומינוריים )טבעיים(‪ ,‬דרגות בסולם )משולשים(‪ ,‬אקורדים מרובע ים‬

‫• המרובעי הדיאטוניי לסול המז'ורי ולמינור הטבעי ה‪:‬‬

‫‪133‬‬

‫סוג‬
‫האקורד‬

‫מס'‬
‫ההופעות‬
‫בסולם‬

‫מז'ור גדול‬

‫‪2‬‬

‫מז'ור קטן‬

‫‪1‬‬

‫דרגה‬
‫בסולם‬
‫המז'ורי‬
‫‪M7‬‬

‫‪I M7,‬‬

‫דרגה‬
‫בסולם‬
‫מינור טבעי‬
‫‪M7‬‬

‫‪III M7,‬‬

‫מינור קטן‬

‫‪3‬‬

‫‪ii7, iii7, vi7‬‬

‫‪i7, iv7, v7‬‬

‫מוקטן קטן‬

‫‪1‬‬

‫‪vii ø7‬‬

‫‪ii ø7‬‬

‫דרגות בווריאנטים השונים של הסולם המינורי‬

‫)מרובעים(‬

‫ידע מוקדם הווריאנטים של הסולם המינורי‪ ,‬דרגות בסולם )מרובעים(‬

‫• הווריאנטי השוני של המינור מגדילות ג את מגוו‪ #‬האקורדי המרובעי‪ ,‬כ שכל שינוי כרומטי בצליל‬
‫משפיע על ארבע דרגות שונות‪.‬‬
‫• דרגות המופיעות בצורה זהה בשני ווריאנטי של המינור מוקפות במסגרת‪.‬‬

‫טבלת הדרגות בסולם המז'ורי ובסולמות המינוריים – אקורדים מרובעים‬

‫מז'ורי‬

‫סולם‬

‫טבעי‬
‫דרגה‬

‫סימול‬
‫הדרגה‬

‫סוג‬
‫האקורד‬

‫סימול‬
‫הדרגה‬

‫סוג‬
‫האקורד‬

‫סימול‬
‫הדרגה‬

‫ראשונה‬

‫‪I M7‬‬

‫שנייה‬

‫‪ii7‬‬

‫שלישית‬

‫‪iii7‬‬

‫ספט מז'ורי‬
‫‪MM‬‬
‫ספט מינורי‬
‫‪mm‬‬
‫ספט מינורי‬
‫‪mm‬‬
‫ספט מז'ורי‬
‫‪MM‬‬
‫ספט דומיננטי‬
‫‪Mm‬‬
‫ספט מינורי‬
‫‪mm‬‬
‫חצי מוקטן‬
‫‪dim m‬‬

‫‪i7‬‬

‫ספט מינורי‬
‫‪mm‬‬
‫חצי מוקטן‬
‫‪dim m‬‬
‫ספט מז'ורי‬
‫‪MM‬‬
‫ספט מינורי‬
‫‪mm‬‬
‫ספט מינורי‬
‫‪mm‬‬
‫ספט מז'ורי‬
‫‪MM‬‬
‫ספט דומיננטי‬
‫‪Mm‬‬

‫‪i7‬‬

‫רביעית‬

‫‪M7‬‬

‫חמישית‬
‫שישית‬

‫‪vi7‬‬

‫שביעית‬

‫‪viiø7‬‬

‫‪iiø7‬‬
‫‪M7‬‬

‫‪iv7‬‬
‫‪v7‬‬
‫‪M7‬‬

‫‪iiø7‬‬
‫‪M7‬‬

‫‪iv7‬‬

‫‪M7‬‬

‫‪viio7‬‬

‫מינורי‬
‫הרמוני‬
‫סוג‬
‫האקורד‬

‫מינור גדול‬
‫‪mM‬‬
‫חצי מוקטן‬
‫‪dim m‬‬
‫ספט מוגדל‬
‫‪aug7‬‬
‫ספט מינורי‬
‫‪mm‬‬
‫ספט דומיננטי*‬
‫‪Mm‬‬
‫ספט מז'ורי‬
‫‪MM‬‬
‫ספט מוקטן‬
‫‪dim 7‬‬

‫מלודי‬
‫סימול‬
‫הדרגה‬

‫סוג‬
‫האקורד‬

‫‪i7‬‬

‫מינור גדול‬
‫‪mM‬‬
‫ספט מינורי*‬
‫‪mm‬‬
‫ספט מוגדל‬
‫‪aug7‬‬
‫ספט דומיננטי‬
‫‪Mm‬‬
‫ספט דומיננטי*‬
‫‪Mm‬‬
‫חצי מוקטן‬
‫‪dim m‬‬
‫חצי מוקטן*‬
‫‪dim m‬‬

‫‪ii7‬‬
‫‪M7‬‬

‫‪vi ø7‬‬
‫‪vii ø7‬‬

‫*סוג האקורד בדרגה זו הפך להיות זהה לסוג האקורד באותה דרגה בסולם המז'ורי‬

‫‪134‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .61‬דרגות דיאטוניות )מרובעים(‪ :‬בנו את הדרגות הבאות בסולמות הבאים )מז'וריים ומינוריים טבעיים(‪.‬‬

‫‪ .62‬דרגות דיאטוניות )מרובעים(‪ :‬ציינו את כל הסולמות שלהם האקורד הנתון דיאטוני; לכל אקורד‪ ,‬ציינו סולם ודרגה‬
‫)מז'וריים ומינוריים טבעיים(‪.‬‬

‫‪F#:‬‬
‫סולמות‬
‫מז'וריים‬

‫‪/‬‬
‫‪/‬‬
‫‪D#m:‬‬

‫סולמות‬
‫מינוריים‬

‫‪/‬‬
‫‪/‬‬

‫‪ .63‬דרגות דיאטוניות )משולשים ומרובעים(‪ :‬בנו את כל הדרגות הדיאטוניות לכל אחד מהסולמות המז'וריים הבאים –‬
‫משולשים ומרובעים‪ .‬ציינו את הדרגה ואת סוג האקורד‪.‬‬

‫‪135‬‬

‫‪ .64‬דרגות דיאטוניות )משולשים ומרובעים(‪ :‬בנו את כל הדרגות הדיאטוניות לכל אחד מהסולמות המינוריים הבאים –‬
‫משולשים ומרובעים‪ .‬ציינו את הדרגה ואת סוג האקורד )השתמשו במינור טבעי(‪.‬‬

‫‪ .65‬דרגות בווריאנטים השונים של הסולם המינורי )מרובעים(‪ :‬בנו‬
‫המפתח‪ ,‬והוסיפו את סימן ההיתק של המינור ההרמוני ליד התווים‪.‬‬

‫בכל סולם מינורי נתון‪ .‬השתמשו בסימני סולם ליד‬

‫‪136‬‬

‫‪ .66‬דרגות בווריאנטים השונים של הסולם המינורי )מרובעים(‪:‬‬
‫• כתבו כל דרגה בסולם המינורי הנתון שלוש פעמים‪ :‬טבעי‪ ,‬הרמוני ומלודי‪.‬‬
‫• השתמשו בסימני המינור הטבעי ליד המפתח‪ ,‬והוסיפו סימני היתק ליד התווים בהתאם לווריאנט המינורי‪.‬‬
‫• הוסיפו את סימול הדרגה בספרות הרומיות למינור ההרמוני והמלודי; התאימו את סוג הספרה לסוג האקורד‬
‫)אות גדולה למז'ור‪ ,‬קטנה למינור‪ ,‬וכד'(‪.‬‬

‫‪ .67‬דרגות בווריאנטים השונים של הסולם המינורי )משולשים ומרובעים(‪ :‬בנו את כל הדרגות הדיאטוניות לכל אחד‬
‫מהסולמות המינוריים הבאים – משולשים ומרובעים‪ .‬השתמשו במינור הרמוני‪ .‬ציינו את הדרגה ואת סוג האקורד‪.‬‬

‫‪137‬‬

‫‪ .68‬דרגות בווריאנטים השונים של הסולם המינורי )משולשים ומרובעים(‪ :‬בנו את כל הדרגות הדיאטוניות לכל אחד‬
‫מהסולמות המינוריים הבאים – משולשים ומרובעים‪ .‬השתמשו במינור מלודי‪ .‬ציינו את הדרגה ואת סוג האקורד‪.‬‬

‫‪138‬‬

‫סיכום תכונות האקורד‬
‫ידע מוקדם אקורדים משולשים ומרובעים‪ ,‬היפוכי המשולשים והמרובעים‪ ,‬אקורדים במצב פתוח‬

‫לאקורדי שנלמדו בפרק זה נית‪ #‬לייחס את התכונות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬דיסוננטי ‪ /‬קונסוננטי‪ :‬משולשי מז'וריי ומינוריי נחשבי קונסוננטיי; משולשי מוקטני ומוגדלי‪ ,‬וכ‪ #‬כל‬
‫המרובעי נחשבי דיסוננטיי בשפה הטונאלית המסורתית‪.‬‬

‫ב‪ .‬יסודי ‪ /‬היפו‪ :‬אקורד שהצליל הנמו ביותר שלו הוא הצליל היסודי‪ ,‬הוא אקורד יסודי‪ .‬כשהאקורד במצב סגור‪,‬‬
‫צליליו ייצרו רצ של טרצות זה מעל זה‪ ,‬או‪ ,‬במילי אחרות‪ ,‬רצ של מרווחי אי זוגיי מעל הצליל היסודי‪.‬‬

‫ג‪ .‬משולש ‪ /‬מרובע‪:‬‬
‫•‬

‫אקורד בעל צליל יסודי‪ ,‬צליל טרצה וצליל קווינטה‪ ,‬הוא אקורד משולש; אקורד המכיל בנוס צליל ספטימה‬
‫הוא אקורד מרובע‪.‬‬

‫ד‪ .‬מלא ‪ /‬חסר‪:‬‬
‫• אקורד המכיל את כל רצ המרווחי האי זוגיי )‪ (3,5,7‬הוא אקורד מלא‪.‬‬
‫‪ o‬אקורד משולש מלא יכיל את המרווחי טרצה וקווינטה מעל הצליל היסודי‪.‬‬
‫‪ o‬אקורד מרובע מלא יכיל את המרווחי טרצה‪ ,‬קווינטה וספטימה מעל הצליל היסודי‪.‬‬
‫• באקורד חסר בדר כלל חסרה הקווינטה‪.‬‬
‫‪ o‬השימוש באקורד חסר נפו) יותר באקורדי מרובעי ופחות במשולשי‪.‬‬

‫ה‪ .‬פתוח ‪ /‬סגור‪:‬‬
‫• אקורד סגור הוא אקורד שצליליו קרובי ככל האפשר אל הצליל הנמו ‪.‬‬
‫• אקורד פתוח הוא אקורד שנית‪ #‬להוסי צליל מצליליו בי‪ #‬הצלילי הקיימי‪.‬‬

‫‪139‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .69‬אקורד מלא ‪ /‬חסר‪ :‬לכל אקורד‪ ,‬קבעו אם הוא מלא או חסר; אקורדים במצב פתוח יש לצמצם תחילה למצב סגור‪.‬‬

‫‪ .70‬אקורד מלא ‪ /‬חסר‪ :‬מצאו והקיפו את הספטאקורדים החסרים‪.‬‬

‫‪ .71‬סיכום תכונות האקורד‪ :‬ערכו תמצית לכל אקורד וכתבו את חמש תכונותיו‪:‬‬
‫דיס'‪/‬קונס'‪ ,‬יסודי‪/‬היפוך‪ ,‬משולש‪/‬מרובע‪ ,‬מלא‪/‬חסר‪ ,‬פתוח‪/‬סגור‪.‬‬

‫דיס ‪ /‬קונס‪.‬‬

‫דיס'‪.‬‬

‫יסודי ‪ /‬היפוך‬

‫היפוך‬

‫משולש ‪ /‬מרובע‬

‫מרובע‬

‫מלא ‪ /‬חסר‬

‫מלא‬

‫פתוח ‪ /‬סגור‬

‫פתוח‬

‫‪140‬‬

‫אקורדים לא טרציאליים‬
‫ידע מוקדם מרווחים‪ :‬סקונדות וקוורטות; סולמות‪ :‬דיאטוני‪ ,‬כרומטי‪ ,‬פנטטוני‪,‬‬

‫•‬

‫במוזיקה של המאה העשרי מופיעי ג אקורדי שאינ בנויי בשיטה הטרציאלית‪.‬‬
‫‪ o‬אקורדי קוורטאליי – אקורדי הבנויי מקוורטות‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬הקונצ'רטו לתזמורת של ברטוק נפתח בנושא הבנוי על קוורטות מלודיות‪.‬‬

‫מאוחר יותר באותו פרק‪ ,‬ברטוק משתמש בקוורטות ה‪ #‬כחומר מלודי וה‪ #‬כחומר הרמוני‪.‬‬

‫‪ o‬קלסטרי‪ ,‬או "אשכולות" – אקורדי הבנויי ברוב מסקונדות‪.‬‬

‫‪141‬‬

‫‬

‫קלסטרי דיאטוניי – בנויי מצלילי עוקבי של סול דיאטוני‪.‬‬

‫‬

‫קלסטרי כרומטיי – בנויי מצלילי "צפופי" יותר‪ ,‬יכולי לשלב סקונדות קטנות וגדולות‪.‬‬

‫דוגמה‪ :‬ביצירתו של ליגטי " אור נצחי" )‪ (Lux aeterna‬מצטרפי הקולות בזה אחר זה )בדוגמה‬
‫מופיעי שמונה קולות‪ ,‬א בהמש מגיעה היצירה לששה עשר קולות(‪ .‬היצירה מתחילה באוניסו‪ #‬על‬
‫הצליל פה‪ ,‬בתיבה ארבע מתווס הצליל מי‪ ,‬ובתיבה חמש מתווספי סול ופה‪ #‬ויוצרי קלסטר שהול‬
‫ומתרחב בהמש ‪.‬‬

‫‬

‫קלסטרי פנטטוניי – משלבי סקונדות וטרצות‪.‬‬

‫דוגמה‪ :‬הפרק "נסיכת הפגודות" מיצירתו של מוריס ראוול מופיע פה בגרסה לפסנתר בארבע ידיי‬
‫)א קיי ג בגרסת המלחי‪ #‬לתזמורת(‪ .‬רובו של הפרק כתוב בסול פנטטוני המשתמש בקלידי‬
‫השחורי של הפסנתר‪ ,‬ומסתיי בקלסטר פנטטוני על קלידי אלו‪.‬‬

‫‪142‬‬

‫סימול אקורדים במוזיקה קלה ובג'אז‬
‫• אקורדי במוזיקה קלה ובג'אז מסומלי על ידי אותיות לטיניות‪.‬‬
‫• ברירת המחדל היא צלילי הסול המז'ורי‪ ,‬וכל סימ‪ #‬לשינוי מתייחס לצלילי אילו‪.‬‬
‫מפתח הסימנים‬
‫במרובעים‬
‫במשולשים‬
‫סימן‬
‫משולש מינורי‬
‫משולש מינורי‬
‫‪m‬‬
‫משולש מינורי‬
‫משולש מינורי‬
‫‬‫קווינטה מונמכת )=מוקטנת( קווינטה מונמכת )=מוקטנת(‬
‫)‪(b5‬‬
‫משולש מוקטן‬
‫משולש מוקטן‬
‫‪dim‬‬
‫‪o‬‬
‫משולש מוקטן וספטימה מוקטנת‬
‫משולש מוקטן‬
‫קווינטה מוגבהת )=מוגדלת( קווינטה מוגבהת )=מוגדלת(‬
‫)‪(#5‬‬
‫משולש מוגדל‬
‫משולש מוגדל‬
‫‪aug‬‬
‫משולש מוגדל‬
‫משולש מוגדל‬
‫‪+‬‬
‫ספטימה קטנה‬
‫‪7‬‬
‫ספטימה גדולה‬
‫)‪(Maj7‬‬
‫ספטימה גדולה )ללא ציון הספרה ‪(7‬‬
‫∆‬
‫‪±‬‬
‫משולש מוקטן‪ ,‬ספטימה קטנה‬

‫דוגמאות‬
‫שם האקורד‬

‫דוגמאות נוספות‬

‫סימול‬
‫מ ש ו ל ש י ם‬

‫מז'ור‬

‫‪C‬‬
‫)‪(CM‬‬

‫‪b‬‬

‫מינור‬

‫‪Cm‬‬
‫‪C-‬‬

‫‪#‬‬

‫מוקטן‬
‫מוגדל‬

‫)‪Cm(b5‬‬
‫‪C dim‬‬
‫‪Co‬‬
‫)‪C(#5‬‬
‫‪C aug‬‬
‫‪C+‬‬

‫‪A‬‬

‫‪#‬‬

‫‪F‬‬

‫‪b‬‬

‫‪G m‬‬

‫‪B -‬‬

‫)‪D m (b5‬‬

‫‪Eo‬‬

‫‪B aug‬‬

‫‪G+‬‬

‫‪#‬‬

‫‪b‬‬

‫מ ר ו ב ע י ם‬
‫מז'ור גדול‬

‫)‪C (Maj7‬‬
‫∆‪C‬‬

‫‪b‬‬

‫מז'ור קטן‬

‫‪C7‬‬

‫‪E 7‬‬

‫‪b‬‬

‫מינור גדול‬

‫)‪Cm (Maj7‬‬
‫)‪C- (Maj7‬‬
‫∆‪Cm‬‬
‫∆‪C-‬‬

‫)‪G - (Maj7‬‬

‫∆‪C -‬‬

‫מינור קטן‬

‫‪Cm7‬‬
‫‪C-7‬‬

‫‪F m7‬‬

‫‪D-7‬‬

‫מוקטן קטן‬

‫)‪Cm7(b5‬‬
‫)‪C-7(b5‬‬
‫‪±‬‬
‫‪C‬‬

‫‪#‬‬

‫‪#‬‬

‫מוקטן מוקטן‬
‫מוגדל גדול‬

‫‪143‬‬

‫)‪D (Maj7‬‬

‫∆‪B‬‬
‫‪A7‬‬

‫‪#‬‬

‫‪#‬‬

‫)‪A -7(b5‬‬

‫)‪G - 7(b5‬‬

‫‪Co7‬‬

‫‪C o7‬‬

‫‪Bo7‬‬

‫)‪C (Maj7) (#5‬‬
‫)‪C+ (Maj7‬‬

‫)‪F (Maj7) (#5‬‬

‫‪b‬‬

‫)‪G + (Maj7‬‬

‫• כאשר צליל הבס של האקורד אינו הצליל היסודי שלו‪ ,‬הוא יצויי‪ #‬מתחת לקו נטוי‪ .‬צליל זה יכול להיות צליל מצלילי‬
‫האקורד )כמו בהיפוכי( או צליל זר לאקורד‪.‬‬
‫אקורד‬
‫דו מז'ור על בס מי‬

‫סימול‬
‫‪C/E‬‬

‫דו מינור על בס סול‬

‫‪Cm/G‬‬

‫דומיננט ספטאקורד סול על בס סי‬

‫‪G7/B‬‬

‫דו מינור על בס פה‬

‫‪Cm/F‬‬

‫• בנוס לאקורדי המופיעי בטבלה שלמעלה‪ ,‬ישנ בג'אז עוד אקורדי שימושיי כמו מושהה )‪ ,(Sus4‬מוגדל קט‪,#‬‬
‫מוקט‪ #‬גדול‪.‬‬

‫‪144‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .72‬סימול אקורדים במוזיקה קלה ובג'אז‪ :‬זהו וכנו את האקורדים המשולשים הבאים‪.‬‬

‫‪ .73‬סימול אקורדים במוזיקה קלה ובג'אז‪ :‬זהו וכנו את האקורדים המרובעים הבאים‪.‬‬

‫‪ .74‬סימול אקורדים במוזיקה קלה ובג'אז‪ :‬כתבו בתווים את המשולשים הבאים‪.‬‬

‫‪145‬‬

‫‪ .75‬סימול אקורדים במוזיקה קלה ובג'אז‪ :‬כתבו בתווים את המרובעים הבאים‪.‬‬

‫‪146‬‬

‫הזמ
במוזיקה‬
‫מושגים‬
‫• פעמה )‪ :(beat‬יחידת מש בסיסית וקבועה‪ ,‬המשמשת מעי‪ #‬דופק ביצירה‬
‫‪ o‬הפעמה לא תמיד נשמעת כאשר היצירה נשמעת‪.‬‬
‫‪ o‬הפעמה איננה מאפיינת את היצירה )יש יצירות רבות ע אותה פעמה(‪.‬‬
‫‪ o‬יש יצירות ללא פעמה‪.‬‬
‫• מקצב )ריתמוס‪ :(rhythm ,‬צירו של משכי צליל )המשכי יכולי להופיע כצלילי או כהפסקות(‪.‬‬
‫‪ o‬המקצב תמיד נשמע כאשר היצירה נשמעת‪.‬‬
‫‪ o‬המקצב מאפיי‪ #‬את היצירה‪.‬‬
‫‪ o‬המקצב אינו תלוי במהירות )כאשר המהירות משתנה‪ ,‬יחסי ַה ֶמ ֶש נשמרי(‪.‬‬
‫• משקל )מטרו‪ :(meter ,‬תדירות הטעמת הפעמות ‪.‬‬
‫‪ o‬במוזיקה שיש בה משקל‪ ,‬יש פעמות מוטעמות )"כבדות"( שביניה‪ #‬פעמות לא מוטעמות‪.‬‬
‫‪ o‬במקרי רבי יש מרחק קבוע בי‪ #‬הפעמות המוטעמות‪ ,‬ואז נוצר משקל סדיר‪ ,‬כמו משקל זוגי או משקל‬
‫משולש‪.‬‬
‫‪ o‬המשקל יכול להיות לא סדיר‪ ,‬ואז הוא נקרא משקל מתחל‪.‬‬
‫• מהירות )מפע‪ ,‬קצב‪ :(tempo ,‬תדירות הפעמות )מספר הפעמות ביחידת זמ‪(#‬‬

‫הפעמה‬
‫• כל ער רתמי יכול לשמש כפעמה‬
‫• פעמות ה‪ #‬בדר כלל ִ‪.‬ינאריות )מתחלקות לשני חלקי שווי( או ֶטרנאריות )מתחלקות לשלשה חלקי שווי(‪.‬‬
‫דוגמה לפעמות בינאריות‪:‬‬
‫דוגמה לפעמות טרנאריות‪:‬‬

‫תיווי המקצב‬
‫• תיווי המקצב הוא על בסיס הפעמה כיחידה‪.‬‬
‫• למע‪ #‬נוחות הקריאה‪ ,‬נהוג לחבר )במידת האפשר( תווי השייכי לאותה פעמה‬
‫פעמה =‬
‫פעמה =‬
‫פעמה =‬
‫פעמה =‬
‫‪147‬‬

‫צמצום והרחבה‬
‫• הרחבה )אוגמנטציה( היא רישו של אותו המקצב בערכי גדולי יותר‪.‬‬
‫• צמצו )דימינוציה( הוא רישו של אותו המקצב בערכי קטני יותר‪.‬‬

‫הרחבה‬
‫צמצום‬

‫דוגמה לצמצו והרחבה בתו מלודיה‬

‫חלוקות לא רגילות‬
‫המ ֶש מתחלקת לחלקי שווי שאינ במסגרת החלוקה הרגילה )בינארית או טרנארית בהתא לסוג‬
‫• כאשר יחידת ֶ‬
‫ט;לה(‪.‬‬
‫ט;לה‪ֶ ,‬ס ְק ְס ָ‬
‫י;לה‪ְ ,‬קוִ ינְ ָ‬
‫ד‪6‬א;לה‪ְ ,‬ט ִר ָ‬
‫ָ‬
‫הפעמה(‪ ,‬קוראי לחלוקה בש לטיני המציי‪ #‬את מספר החלקי השווי )‬
‫• מספר זה מצוי‪ #‬מעל ליחידה המחולקת‪.‬‬

‫טריולה‬
‫טריולה‬
‫קווינטולה‬
‫קווינטולה‬
‫דואולה‬
‫דואולה‬

‫‪148‬‬

‫דוגמה‬

‫‪149‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .1‬תיווי המקצב‪:‬‬
‫• הקיפו תווים השייכים לאותה פעמה‪.‬‬
‫• העתיקו את המקצבים לשורה הריקה וחברו בעזרת קורות שמיניות השייכות לאותה פעמה )לפי הדוגמה(‪.‬‬

‫‪ .2‬תיווי המקצב‪:‬‬
‫• הקיפו תווים השייכים לאותה פעמה‪.‬‬
‫• העתיקו את המקצבים לשורה הריקה וחברו בעזרת קורות שמיניות השייכות לאותה פעמה‪.‬‬

‫‪ .3‬תיווי המקצב‪:‬‬
‫• הקיפו תווים השייכים לאותה פעמה‪.‬‬
‫• העתיקו את המקצבים לשורה הריקה וחברו בעזרת קורות שמיניות השייכות לאותה פעמה‪.‬‬

‫‪ .4‬צמצום והרחבה‪ :‬כתבו את המקצב בצמצום בהתאם לפעמה הנתונה‪.‬‬

‫‪150‬‬

‫‪ .5‬צמצום והרחבה‪ :‬כתבו את המקצב בצמצום או בהרחבה בהתאם לפעמה הנתונה‪.‬‬

‫צמצום‪:‬‬

‫הרחבה‪:‬‬

‫‪ .6‬צמצום והרחבה‪ :‬הקיפו תבניות מקצב המהוות צמצום או הרחבה אחת ביחס לשנייה‪.‬‬

‫‪151‬‬

‫המשקל‬
‫• המשקל מצויי‪ #‬על ידי סימו‪ #‬בספרות בתחילת הקטע ועל ידי חלוקה לתיבות בעזרת קוי‪.‬‬
‫‪ o‬סימו‪ #‬המשקל מופיע אחרי המפתח וסימני הסול‪.‬‬
‫‪ o‬הסימו‪ #‬מורכב משתי ספרות‪ ,‬זו מעל זו‪ ,‬כאשר הספרה העליונה מציינת מספר יחידות‪ ,‬ואילו הספרה‬
‫התחתונה מציינת את היחידה הנספרת )הפעמה‪ ,‬או יחידת החלוקה של הפעמה(‪.‬‬
‫‪ o‬קו התיבה מציי‪ #‬את סו התיבה‪ ,‬ולאחריו תבוא הפעמה המוטעמת‪.‬‬
‫‪ 2‬יחידות‬
‫)פעמות(‬
‫פעמה =‬

‫‪ 3‬יחידות‬
‫)פעמות(‬

‫=‬

‫‪ 6‬יחידות‬
‫)חלוקות הפעמה(‬

‫=‬

‫פעמה =‬

‫חלוקת הפעמה =‬

‫=‬

‫קדמה‬
‫• כאשר היצירה אינה מתחילה בפעמה מוטעמת‪ ,‬הצלילי שלפני הפעמה המוטעמת נכתבי לפני קו התיבה‪.‬‬
‫• צלילי אלה מובילי אל הפעמה המוטעמת ונקראי " קדמה" )אקד‪ ,‬אנקרוזיס‪.(anacrusis ,‬‬
‫• התיבה האחרונה של היצירה תהיה קצרה יותר‪ ,‬באותה מידה של הקדמה‪ ,‬כדי להשלי את המשקל‪.‬‬
‫• בדר כלל הקדמה מאפיינת את מקצב היצירה‪ ,‬וא המקצב חוזר על עצמו‪ ,‬הקדמה חוזרת אתו‪.‬‬

‫משקלים פשוטים‬
‫• במשקלי פשוטי הפעמות מתחלקות באופ‪ #‬זוגי )פעמות בינאריות(‪.‬‬
‫• כל אחד מהערכי הריתמיי שבדוגמה בעמ' ‪ 147‬יכול לסמל פעמה במשקלי פשוטי‪.‬‬
‫• הער הריתמי הנפו) ביותר במשקלי פשוטי הוא רבע‪ ,‬א ג החצי והשמינית מקובלי‪.‬‬
‫• סימו‪ #‬המשקל במשקלי פשוטי‪:‬‬
‫‪ o‬הספרה העליונה מציינת את מספר הפעמות בתיבה‪.‬‬
‫‪ o‬הספרה התחתונה מציינת את הסימ‪ #‬לפעמה אחת‪.‬‬
‫‪ 3‬פעמות‬

‫‪ 2‬פעמות‬

‫פעמה =‬

‫פעמה =‬

‫‪ 5‬פעמות‬
‫פעמה =‬

‫• סימו‪ #‬מקוצר למשקלי‪:‬‬
‫את המשקל‬

‫נהוג לסמן בקיצור גם כך‪:‬‬

‫נהוג לסמן בקיצור גם כך‪:‬‬
‫את המשקל‬
‫והוא מכונה לעיתים "אלה ברווה" ‪Alla Breve‬‬

‫‪152‬‬

‫משקלים מורכבים‬
‫• במשקלי מורכבי הפעמות מתחלקות באופ‪ #‬משולש )פעמות טרנאריות(‪.‬‬
‫• הפעמה במשקלי מורכבי מסומלת על ידי ער ריתמי מנוקד‪.‬‬
‫• תת החלוקה של הפעמות היא זוגית‪.‬‬

‫פעמה = רבע מנוקד‬

‫פעמה = חצי מנוקד‬

‫• סימו‪ #‬המשקל במשקלי מורכבי‪:‬‬
‫‪ o‬הספרה העליונה מציינת את מספר חלוקות הפעמה בתיבה‪.‬‬
‫‪ o‬הספרה התחתונה מציינת את ש הסימ‪ #‬לחלוקה אחת של הפעמה‪.‬‬
‫‪ o‬כדי לדעת את מספר הפעמות בתיבה‪ ,‬יש לחלק את הספרה העליונה בשלוש‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫יחידות‬
‫היחידות‬
‫הן‬
‫חלוקה‬
‫של‬
‫הפעמה‬

‫‪2‬‬
‫פעמות‬

‫=‬
‫פעמה‬
‫=‬

‫‪9‬‬
‫יחידות‬
‫היחידות‬
‫הן‬
‫חלוקה‬
‫של‬
‫הפעמה‬

‫‪3‬‬
‫פעמות‬

‫=‬
‫פעמה‬
‫=‬

‫‪12‬‬
‫יחידות‬

‫‪4‬‬
‫פעמות‬

‫היחידות‬
‫הן‬
‫חלוקה‬
‫של‬
‫הפעמה‬

‫=‬
‫פעמה‬
‫=‬

‫דוגמאות למשקלי פשוטי ומורכבי‬
‫משקל‬
‫מס' פעמות בתיבה‬
‫חלוקת הפעמה‬

‫‪2‬‬
‫זוגית‬

‫תת החלוקה של הפעמה זוגית‬

‫‪153‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫משולשת זוגית משולשת‬
‫זוגית‬

‫זוגית זוגית‬

‫תרגילי‬
‫‪ .7‬משקלים פשוטים ומורכבים‪ :‬כתבו לכל סימן משקל‪ :‬כמה פעמות בתיבה‪ ,‬מהו הערך הריתמי של הפעמה )במילים(‬
‫מהו סימן הפעמה )בתווים(‪ ,‬והאם המשקל פשוט או מורכב‪.‬‬

‫משקל‬
‫מס'‬
‫פעמות‬
‫בתיבה‬
‫ערך‬
‫ריתמי‬
‫של‬
‫פעמה‬

‫‪2‬‬
‫רבע‬

‫‪3‬‬
‫רבע‬
‫מנוקד‬

‫סימן‬
‫הפעמה‬
‫פשוט‪/‬‬
‫מורכב‬

‫פשוט‬

‫מורכב‬

‫‪ .8‬משקלים פשוטים ומורכבים‪ :‬כתבו את ערך התווים הבאים בפעמות‪ ,‬לפי המשקלים הנתונים‬
‫) פעמה‪ ,‬חצי פעמה‪ ,‬שתי פעמות‪ ,‬וכו'(‬

‫‪154‬‬

‫‪ .9‬מקצבים במשקלים פשוטים‪ :‬כתבו צירופי מקצב שונים לפי המשקלים המסומנים‪.‬‬

‫‪ .10‬מקצבים במשקלים פשוטים‪ :‬העתיקו את הקול השני לשורה הריקה שמתחת לקול הראשון‪ .‬מקמו את התווים על‬
‫השורה בהתאם לתווי הקול הראשון‪.‬‬

‫קול ראשון‪:‬‬

‫קול שני‪:‬‬

‫‪155‬‬

‫‪ .11‬מקצבים במשקלים פשוטים‪ :‬העתיקו את הקול התחתון לחמשה הריקה שמתחת לקול העליון‪ .‬מקמו את התווים על‬
‫החמשה בהתאם לתווי הקול העליון ‪.‬‬
‫קול עליון‪:‬‬

‫קול תחתון‪:‬‬

‫‪ .12‬מקצבים במשקלים פשוטים‪ :‬העתיקו את הקול התחתון לחמשה הריקה שמתחת לקול העליון‪ .‬מקמו את התווים על‬
‫החמשה בהתאם לתווי הקול העליון ‪.‬‬
‫קול עליון‪:‬‬

‫קול תחתון‪:‬‬

‫‪ .13‬מקצבים במשקלים פשוטים‪ :‬העתיקו את הקול העליון לחמשה הריקה שמעל לקול התחתון‪ .‬מקמו את התווים על‬
‫החמשה בהתאם לתווי הקול התחתון‪.‬‬
‫קול תחתון‪:‬‬

‫קול עליון‪:‬‬

‫‪156‬‬

‫‪ .14‬מקצבים במשקלים פשוטים‪ :‬העתיקו את הקול העליון לחמשה הריקה שמעל לקול התחתון‪ .‬מקמו את התווים על‬
‫החמשה בהתאם לתווי הקול התחתון‪.‬‬
‫קול תחתון‪:‬‬

‫קול עליון‪:‬‬

‫‪ .15‬משקלים מורכבים‪:‬‬
‫• הקיפו צלילים השייכים לאותה פעמה‬
‫• העתיקו את המקצבים לשורה הריקה וחברו בעזרת קורות שמיניות השייכות לאותה פעמה‪.‬‬
‫• הוסיפו בשורה התחתונה קווי תיבה בסוף כל תיבה לפי המשקל המסומן‪.‬‬

‫‪ .16‬משקלים מורכבים‪:‬‬
‫• הקיפו צלילים השייכים לאותה פעמה‬
‫• העתיקו את המקצבים לשורה הריקה וחברו בעזרת קורות שמיניות וחלקי ‪ 16‬השייכים לאותה פעמה‪.‬‬
‫• הוסיפו בשורה התחתונה קווי תיבה בסוף כל תיבה לפי המשקל המסומן‪.‬‬

‫‪157‬‬

‫‪ .17‬משקלים מורכבים‪ :‬כתבו צירופי מקצב שונים לפי המשקלים המסומנים‪.‬‬

‫‪158‬‬

‫משקלים מעורבים‬
‫• משקלי מעורבי ה משקלי שבה יש באותה תיבה פעמות בינריות ופעמות טרנריות‪.‬‬
‫• סימול המשקלי המעורבי דומה לסימול המשקלי המורכבי‬
‫‪ 7‬יחידות‬

‫‪ 11‬יחידות‬

‫היחידות הן חלוקה של הפעמה‬

‫היחידות הן חלוקה של הפעמה‬

‫• שלא כמו במשקלי אחרי )פשוטי או מורכבי( ארגו‪ #‬התיבה לפעמות אינו אחיד‪.‬‬
‫‪o‬‬

‫במשקל‬

‫נפוצות צורות הארגו‪ #‬הבאות‪:‬‬

‫‪o‬‬

‫במשקל‬

‫נפוצות צורות הארגו‪ #‬הבאות‪:‬‬

‫דוגמה‬

‫‪159‬‬

‫• קיימי סוגי רבי של משקלי מעורבי‪ ,‬ובכל אחד מה ייתכנו מספר צורות ארגו‪.#‬‬

‫• משקלים מסוימים יכולים להתארגן הן כמשקל מעורב והן כמשקל מורכב‪.‬‬
‫דוגמה‬

‫שינויי משקל‬
‫• יש מקרי שבה משתנה המשקל תו כדי היצירה‪ .‬המשקל החדש יכול להימש זמ‪ #‬קצר )תיבה או מספר תיבות( או‬
‫ארו )קטע של היצירה(‪ .‬כאשר המשקל משתנה‪ ,‬אפילו לזמ‪ #‬קצר‪ ,‬נהוג לציי‪ #‬את סימול המשקל החדש בתיבה‬
‫הראשונה שלו‪ ,‬אחרי קו התיבה‪.‬‬

‫‪ o‬בשינויי בי‪ #‬משקלי בעלי פעמה זהה‪ ,‬בדר כלל מש הפעמה נשמר ומש התיבה משתנה‬
‫(‪.‬‬
‫ל'‬
‫)למשל‪ :‬במעבר מ'‬
‫‪ o‬בשינויי בי‪ #‬משקלי שבה הפעמה איננה זהה‪ ,‬לעתי מש התיבה נשמר והחלוקה הפנימית‬
‫(‪.‬‬
‫ל'‬
‫שלה משתנה )למשל‪ :‬במעבר מ'‬
‫• במקרה של שינוי בי‪ #‬משקלי שהפעמות שלה שונות‪ ,‬יש לציי‪ #‬מעל לתווי‪ ,‬בפע הראשונה של השינוי‪ ,‬את יחסי‬
‫המ ֶש בי‪ #‬הפעמות השונות‪.‬‬
‫ֶ‬

‫‪160‬‬

‫משקל מתחלף‬
‫• משקל מתחלף הוא משקל שבו השינויים הם תכופים‪ ,‬ולא סדירים‪.‬‬
‫‪ o‬דוגמה‬

‫• משקל מתחל יכול להופיע ג ללא סימו‪ #‬משקל חדש‪ ,‬אלא בעזרת אמצעי מוזיקליי כגו‪ #‬הדגשות‪ ,‬חזרות‪ ,‬או שינוי‬
‫הליווי‪ .‬שינוי כזה שומר על מתח בי‪ #‬המשקל הכתוב והמשקל הנשמע‪.‬‬

‫משקל משולב‬
‫• משקל משולב הוא משקל שבו השינויים הם תכופים וסדירים‪.‬‬
‫• נהוג לציי‪ #‬את שני המשקלי זה לצד זה בתחילת היצירה‪ ,‬ולא בכל תיבה‪.‬‬
‫‪ o‬דוגמה‬

‫• ישנ‪ #‬דוגמאות שבה‪ #‬החילו ברור‪ ,‬א המלחי‪ #‬אינו מציי‪ #‬את שני המשקלי בהתחלה‪ ,‬כמקובל‪ .‬ייתכ‪ #‬כי המטרה היא‬
‫להדגיש את המתח במעבר ממשקל למשקל‪.‬‬
‫‪ o‬דוגמה‬

‫‪161‬‬

‫המיולה‬
‫• המיולה היא שינוי משקל על ידי חלוקה פנימית שונה בי‪ #‬התיבות במשקל משולש‪:‬‬
‫במקו שתי תיבות של שלוש פעמות במשקל הרגיל‪ ,‬נוצרת תחושה של שלוש פעמות כפולות‪:‬‬

‫• ההמיולה מופיעה בדר כלל לקראת קדנצה מסיימת‪ ,‬ומאיטה את הזרימה לקראת הסיו‪.‬‬

‫• במקרי יוצאי דופ‪ #‬מופיעה ההמיולה כאמצעי לערעור המשקל ג במש היצירה‪.‬‬

‫פולימטריה(‬
‫ֶ‬
‫רב‪-‬משקליות )‬
‫• פולימטריה היא שימוש בו'זמני במשקלי שוני בקולות שוני‪.‬‬
‫‪ o‬דוגמה‪ :‬הקול העליו‪– #‬‬

‫‪ ,‬הקול התחתו‪– #‬‬

‫‪ o‬דוגמה )כל אחד מהמשקלי מייצג את אחת מהדמויות בבלט(‪.‬‬

‫‪162‬‬

‫תבניות ניצוח‬
‫‪ o‬משקל זוגי‪:‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ o‬משקל משולש‪:‬‬
‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ o‬משקל מרובע‪:‬‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬
‫‪3‬‬

‫סינקופה‬
‫• הסינקופה היא הזזת הטע ממקו מוטע למקו לא מוטע‪ .‬הזזה זו יכולה לערער את תחושת הסדירות של‬
‫המשקל‪.‬‬
‫• סינקופה יכולה להיווצר כאשר‪:‬‬
‫‪ o‬הצליל הראשו‪ #‬בתיבה חסר ויש במקומו הפסקה‬

‫‪ o‬הצליל הראשו‪ #‬בתיבה קשור בקשת לצליל שלפניו‬

‫‪163‬‬

‫‬

‫סינקופות מסוג זה אופייניות מאד למוזיקה מתקופת הרנסנס והברוק‪ ,‬ויש לה‪ #‬תפקיד הרמוני‪:‬‬
‫ה‪ #‬יוצרות עיכוב של צליל במעבר מאקורד לאקורד‪ ,‬וכ נוצר דיסוננס שנפתר בירידה‪.‬‬

‫‪o‬‬

‫הצליל שעל הפעמה קצר מפעמה ואחריו צליל ארו יותר‪ ,‬המטעי את החלק החלש בפעמה‪.‬‬
‫למשל‪ :‬במשקל שבו הפעמה היא רבע‪ ,‬הצליל הראשו‪ #‬הוא שמינית והצליל השני הוא רבע‪.‬‬

‫‪ o‬לעתי נוצרת שרשרת של סינקופות‪.‬‬

‫‪ o‬שרשרת ארוכה כזו יכולה לערער כליל את תחושת המשקל‪ ,‬ולכ‪ #‬במקרי רבי מציבי מולה קול נוס‬
‫שאינו סינקופי‪.‬‬

‫‪164‬‬

‫תרגילי‬
‫‪ .18‬סינקופה‪ :‬בשיר שלפניכם סינקופות מסוגים שונים‪.‬‬
‫‪ .1‬הקיפו את הסינקופות‬
‫‪ .2‬הקישו את המקצב‬
‫‪ .3‬קִראו את המקצב בקול בשפת מקצב‪.‬‬

‫‪ .19‬סינקופה‪ :‬חברו מקצבים בני ארבע תיבות במשקלים שונים‪ ,‬ושלבו בהם חלק מן התבניות הסינקופיות הבאות‪.‬‬

‫‪165‬‬

‫מהירות‬
‫ציון המהירות‬
‫• המהירות אינה נרשמת בתו התווי‪ ,‬אלא נוספת כציו‪ #‬מעל לחמשה‪.‬‬
‫• יש דרכי אחדות לרישו המהירות‪:‬‬
‫‪ o‬רישו מספר הפעמות בדקה‪ ,‬לפיו אפשר לכוו‪ #‬את המטרונו‪q = 80 :‬‬
‫‪ o‬שימוש במילה המציינת מהירות יחסית ואופי כאחד )אלגרו ‪ ,Allegro‬מודרטו ‪,Moderato‬‬
‫וויווצ'ה ‪.(Vivace‬‬
‫‪ o‬ציו‪ #‬מש הזמ‪ #‬הכולל שהקטע אמור להימש ‪ .‬דר זו נהוגה בעיקר במוזיקה מ‪ #‬המאה ה'‪ 20‬והלאה‪.‬‬

‫שינויי מהירות‬
‫• שינוי מהירות יכול להיות פתאומי או הדרגתי‪.‬‬

‫שינויים פתאומיים‬
‫‪ o‬שינוי פתאומי מצוי‪ #‬על ידי ציו‪ #‬מהירות חדש‪.‬‬
‫‪ o‬חזרה למהירות הקודמת מצוינת על ידי ‪.Tempo Primo‬‬
‫‪ o‬מעבר פתאומי לטמפו איטי יותר מצוי‪ #‬על ידי ‪.meno mosso‬‬
‫‪ o‬מעבר פתאומי לטמפו מהיר יותר מצוי‪ #‬על ידי ‪.piú mosso‬‬

‫שינויים הדרגתיים‬
‫‪ o‬האטה מצוינת על ידי‪) rit. :‬קיצור לריטנוטו או ריטרדנדו( או ‪=) allargando‬להרחיב(‪.‬‬
‫‪ o‬האצה מצוינת על ידי‪) accel. :‬קיצור לאצ'לרנדו( ולעיתי ג ‪.stretto, stringendo‬‬
‫‪ o‬לעיתי מוסיפי את המילי ‪ poco a poco‬כדי להדגיש את ההדרגתיות‪.‬‬
‫‪ o‬חזרה למהירות הקודמת מצוינת ‪.a tempo‬‬

‫‪166‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful