נחשולים - תגובה לערר מאת ברק רובין

‫לכבוד‪:‬‬

‫‪ 20‬פברואר ‪2013‬‬
‫בפני ועדת הערר‬
‫שליד המועצה הארצית לתכנון ולבניה‬
‫בעניין‪:‬‬
‫תכנית חכ‪ 336 /‬כפר הנופש נחשולים‬
‫תגובת לערר מאת המשיב ברק רובין‪ ,‬עו"ד‬
‫אני הח"מ‪ ,‬ברק רובין‪ ,‬מגיש בזאת את תגובתי לערר כנגד החלטת ועדת המשנה להתנגדויות של‬
‫הועדה המחוזית חיפה‪) .‬החלטה מיום ‪ 31/7/12‬ישיבה מס' ‪.(2012017‬‬
‫"‪...‬בל נשכח כי חופי הים בישראל הם משאב טבע ייחודי ומוגבל המיועד לשימוש כלל הציבור‬
‫ולתועלתו‪ .‬חובתן של רשויות המדינה למנוע את השתלטותם של בעלי הון וגורמים אחרים על‬
‫קרקעות ציבוריות אלו ולהבטיח כי חופי הים במדינת ישראל )בכללם‪ ,‬כמובן‪ ,‬חופי הכנרת(‪,‬‬
‫יישארו בידי הציבור וימשיכו לשמש אתרי בילוי ופנאי לכל האוכלוסייה‪ ,‬בדור הזה ובדורות הבאים‪.‬‬
‫אנו חיים במדינה אשר גבולותיה צרים וצפיפות האוכלוסייה בה גדולה‪ ,‬ומכאן חשיבותן הרבה של‬
‫הקרקעות בישראל כמשאב הלאום‪".‬‬
‫)מתוך דו"ח מבקר המדינה )‪ (2009‬על הקמת כפר הנופש בפלמחים(‪.‬‬
‫בראשית דברי אציין כי מצער מאד‪ ,‬שעל אף הדברים הכה ברורים‪ ,‬שנאמרו לגבי חוסר חוקיות‬
‫‪.1‬‬
‫התוכנית בועדת הולנת"ע‪ ,‬על אף שנקבע מפורשות שהתוכנית הסותרת את חוקי התכנון ותוכניות המתאר‬
‫וכי מבחינה פרוצדוראלית היזם למעשה יצר פיקציה שאינה כדין‪ ,‬על אף ההתנגדות הציבורית חסרת‬
‫התקדים לתוכנית‪ ,‬על אף מסקנותיה הנחרצות והמנומקות היטב של האדריכלית‪ ,‬הגב' מיכל הלוי‪,‬‬
‫שמונתה לשמש כבודקת של אלפי ההתנגדויות לתוכנית ואשר זימנה ושמעה את מקצתם‪ ,‬על אף החלטות‬
‫הועדה המחוזית שאימצה את חוות דעתה של גב' הלוי וקבעה שאין לאשר את התכנית‪ ,‬על אף כל אלה‪,‬‬
‫בוחרים אנשי מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬משרד השיכון והתיירות להגיש ערר מיותר זה‪.‬‬
‫הסביבה הקרובה והגובלת לשטח בו מתוכנן כפר הנופש נחשולים הנה נכס נדיר למדינת‬
‫‪.2‬‬
‫ישראל ולתושביה‪ .‬בצדו המערבי של כפר הנופש המתוכנן גובל הגן הלאומי תל דור‪ ,‬אתר עתיקות‬
‫מהגדולים והמיוחדים בארץ‪ ,‬העשיר בשרידים מהתקופה הביזאנטית ובצדו הדרום מזרחי גובלת‬
‫שמורת הטבע דור‪ -‬הבונים המשופעת במגוון גדול של מיני בעלי חיים וצמחים נדירים ובעלי כנף‬
‫הפוקדים את בריכות המים שבמקום‪ .‬בריכות אלה‪ ,‬אם התוכנית תעבור‪ ,‬לא יוכלו עוד לשמש עושר‬
‫טבעי זה ודין טבע חי ונושם לכליה‪ .‬מרחב טבע נדיר ביופיו‪ ,‬המכיל שפע של ערכי טבע ומורשת‬
‫אדם פשוט יעלם מהעולם‪.‬‬
‫מר שי אגמון‪ ,‬מומחה בעל שם לצפרות‪ ,‬ציין בדיונים בפני האדריכלית מיכל הלוי‪ ,‬כי הקמת‬
‫‪.3‬‬
‫הפרוייקט במקום זה היא הרס כל המארג העדין של בעלי הבית האמיתיים במקום‪ ,‬בעלי החיים‬
‫והכנף‪ ,‬שזהו בית גידולם ומקור מחייתם‪.‬‬
‫הועדה המחוזית‪ ,‬באומץ ציבורי ראוי להערכה‪ ,‬החליטה לבטל את התוכנית‪ .‬ההחלטה‬
‫‪.4‬‬
‫נתקבלה לאחר שהועדה‪ ,‬בין בעצמה ובין באמצעות האדריכלית הלוי‪ ,‬בחנה היטב את טענות‬
‫הצדדים‪ .‬הועדה הוציאה תחת ידה החלטה מנומקת היטב ועל פני הדברים ניכר בעליל כי הועדה‬
‫פעלה כדין והגיעה לכלל החלטה לאחר שהפעילה שקול דעת אחראי וסביר‪ .‬נדגיש‪ ,‬בערר המונח‬
‫לפנינו אין כל חדש‪ ,‬מדובר במחזור טענות ללא הצגת כל עילה משפטית ו‪/‬או עובדתית‪ ,‬המעלה דבר‬
‫טעות או שגגה היורדת לשורשו של עניין מצד הגוף הממונה‪ .‬אין כל ספק כי לא ניתן לומר במקרה‬
‫זה כי טעתה הועדה המחוזית בהחלטתה וכי לו הפעילה את שקול דעתה באופן סביר‪ ,‬הייתה מגיעה‬
‫הועדה להחלטה הפוכה‪ .‬ולו רק מטעם זה‪ ,‬דין הערר להידחות‪ .‬אכן‪ ,‬צדקה הועדה המחוזית‬
‫בהחלטתה אין צל של ספק כי מבחינה ציבורית‪ ,‬מבחינה תכנונית‪ ,‬מבחינה ערכית ומוסרית אין‬

‫‪2‬‬

‫לאפשר הקמת פרוייקט גרנדיוזי זה במתחם נחשולים וכי מדובר באיתור שגוי בעליל של מיקום‪ ,‬תוך‬
‫פגיעה חמורה בסביבה החופית‪ ,‬בערכי טבע ומורשת מוגנים או ראויים להגנה‪.‬‬
‫אבקש לציין ולהדגיש כי ההתנגדות הציבורית לתוכנית נעשתה בדרך כל כך מכובדת‪ ,‬שהיא‬
‫‪.5‬‬
‫חגיגה לדמוקרטיה ממש‪ ,‬התנגדות טבעית‪ ,‬אותנטית‪ ,‬שבאה מהאזרח הקטן‪ ,‬מכל רובדי החברה‪ ,‬ללא‬
‫מימון וללא שיוך פוליטי‪ .‬לא נדרש מאמץ לגרום לכל כך הרבה אנשים להגיש את התנגדותם לתוכנית‪ ,‬שכן‬
‫מדובר בתוכנית שהיא נזק ציבורי בעליל‪ ,‬נזק לטבע ולמורשת‪ ,‬נזק לציבור הפשוט‪ ,‬הרואה איך ערכי טבע‬
‫ונוף נעלמים לנו בקצב רצחני ובקרוב לא תהיה לנו כל נגישות לחופים ולסביבתם הקרובה‪ ,‬חופים שהם‬
‫שלנו‪ ,‬של כולנו‪.‬‬
‫כאן ההזדמנות לציין את זכרה של חברתנו הטובה‪ ,‬לירונה ארד ז"ל‪ ,‬אשר החלה את המאבק‬
‫‪.6‬‬
‫לבדה וסחפה אחריה אלפי אנשים טובים‪ .‬לירונה‪ ,‬שזכתה לחגוג איתנו את החלטת הועדה המחוזית לבטל‬
‫את הפרוייקט‪ ,‬לא יכלה למחלה שפקדה אותה ולא נמצאת איתנו כעת בישורת האחרונה של המאבק‪.‬‬
‫המאבק הזה הוא גם לזכרה של לירונה‪ .‬יהי זכרה ברוך‪.‬‬
‫מדובר בהתנגדות ציבורית רחבת היקף למהלך לא הוגן ולא ראוי של גופי שלטון דווקא ולא של‬
‫‪.7‬‬
‫יזמים פרטיים‪ .‬דווקא גופים אלה‪ ,‬שאמורים לייצג אותנו‪ ,‬שהם שליחים של כולנו‪ ,‬איבדו למרבה הצער כל‬
‫קשב לרצון הרחב של הציבור בכלל‪ ,‬ולחובתם לשמור על החופים וסביבתם בפרט‪.‬‬
‫טענות העוררים ‪ -‬טענתם העיקרית של העוררים היא כי החלטת הועדה המחוזית "סותרת‬
‫‪.8‬‬
‫חוות דעת שאושרו על ידה בעבר ומתעלמת מדו"חות חשובים ומעמיקים שאושרו על ידה בעבר"‪ .‬מה‬
‫בעצם אומרים לנו כאן העוררים? אין שום טעם בכלל לתת לציבור זכות להתנגד לתוכנית‪ ,‬להגיש אלפי‬
‫התנגדויות‪ ,‬המינהל הרי כבר קנה זכותו בעצם העובדה שחוות דעת לתוכנית הצליחו לעבור דרגים‬
‫מסוימים‪ .‬טענה זו‪ ,‬מוטב היה‪ ,‬לו לא נשמעה כלל‪.‬‬
‫אכן המינהל בזבז הון עתק של כספי ציבור‪ ,‬על חוות דעת‪ ,‬תכנון אדריכלי‪ ,‬עורכי דין לוביסטים‬
‫‪.9‬‬
‫ועוד ועוד‪ ,‬אך אין בכך בכדי להקנות לו זכות עודפת כלשהי על כל אזרח במדינה הזאת‪ ,‬קטן ככל שיהיה‪.‬‬
‫האם באמת מישהו מהעוררים מאמין שדי בחוות דעת‪ ,‬מוזמנות מראש וממוקדות אינטרס‪ ,‬בכדי לקנות‬
‫זכות כלשהי לאישור התוכנית? התשובה היא לא רבתי‪ .‬מדובר בטענה בלתי דמוקרטית‪ ,‬בלשון המעטה‪.‬‬
‫נציין כי דווקא מהגוף השלטוני‪ ,‬שאמור לשמש כדוגמא ומופת לציבור‪ ,‬יש לצפות‪ ,‬שלא רק שיקיים את כל‬
‫כללי המשחק הדמוקרטי באדיקות‪ ,‬אלא גם יקפיד לטעון טיעונים המראים שהוא מכבד את המשיבים‪ ,‬את‬
‫הנהלים ואת הדין הנוהג‪ .‬לאורך הערר כולו מקפידים העוררים‪ ,‬נציגי ציבור מכובדים‪ ,‬לעלוב ולהטיל ספק‬
‫בציבור המתנגדים הרחב ובנציגי ציבור שכל פשעם שהעזו לתת החלטה אמיצה התואמת את חוקי התכנון‬
‫ותוכניות המתאר‪ ,‬שהעזו לעמוד בפרץ מול עוצמת היזם ומשרדי התיירות והשיכון‪ .‬ואולי כאן המקום‬
‫לתהות מדוע בכלל תומכים משרדי השיכון והתיירות במהלך בלתי ראוי זה? שמא כפר הנופש‪ ,‬המתוכנן‬
‫לבעלי כיס עמוק בלבד‪ ,‬ישמש את מחוסרי הדיור בארצנו? או אולי הרס הטבע והמורשת יעודד את‬
‫התיירות בישראל‪.‬‬
‫מוסיפים ואומרים לנו העוררים בהקדמתם כי‪" :‬המסקנה "הסופית" של הועדה המחוזית כי‬
‫‪.10‬‬
‫השטח ראוי לשימור ולא לפיתוח‪ ,‬ראוי היה שתוצג באופן מיידי עוד בשנת ‪ 2003‬לפני היזם‪ ,‬ולא יתכן‬
‫שטיעון זה יעלה בשלב זה של התכנית"‪ .‬על כך נאמר‪ ,‬מוטב מאוחר מאשר מאוחר מדי‪ .‬הציבור הרחב‬
‫כלל לא ידע שבמשך שנים מתנהלים דיונים להקמת הפרוייקט‪ ,‬רק משראינו מודעות במתחם החל הציבור‬
‫הרחב להביע את דברו ולומר את האמת הפשוטה שגם היזם ידע אך אולי העלים עין ‪ -‬השטח בו חשק‬
‫המינהל להקים פרוייקט נדל"ני ענק זה‪ ,‬הנו שטח ראוי לשימור‪ ,‬הן מבחינת ערכי טבע והן מבחינת‬
‫ממצאים ארכיאולוגים נדירים שבמקום‪ .‬בין אם נאמר הדבר למינהל ובין אם לא‪ ,‬אין בדברים כשלעצמם‬
‫בכדי להקנות ליזם כל זכות קנויה לאישור התכנית‪ .‬שאם לא כך‪ ,‬לשם מה בכלל צורך בהליכי תכנון‬
‫ובנייה?‬
‫חזקה על המינהל שידע כי מדובר בקרקע שיש לה אלמנטים מובהקים של ייחודיות‪ ,‬ערכי טבע‬
‫‪.11‬‬
‫ומורשת‪ .‬סביר שלא נטעה אם נעריך כי גם מסיבה זו רצה המינהל בקבלת אישור לפרוייקט‪ .‬מדובר הרי‬
‫בפנינה ממש‪ ,‬שאם קבלת האישורים הדרושים שווה קופון של מיליונים רבים‪ .‬הרי אף אחד לא חושב‬
‫שהמינהל יבצע את הפרוייקט וינהל אותו‪ .‬האוצר הזה יימכר לכל המרבה במחיר‪ ,‬גוף פרטי שישלם הון‬
‫עתק עבור הקמת הפרוייקט ולאחר מכן יעשה גוף פרטי זה כל שיוכל בכדי למקסם את רווחיו‪ ,‬וודאי לא‬
‫ייתן לציבור חובבי הטבע והים להפריע לו בעסקיו‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬החלטה להקים פרוייקט ראוותני שכזה במיקום הספציפי הזה‪ ,‬היא החלטה שגויה בלשון‬
‫‪.12‬‬
‫עדינה‪ .‬מדובר באיתור שגוי בעליל של המקום להקמת הפרוייקט‪ .‬החלטת הועדה המחוזית בעניין‪ ,‬רק‬

‫‪3‬‬

‫מוכיחה עד כמה מוטב לו למינהל לעסוק בשיווק מקרקעין ולא בייזום נדל"ן‪ .‬כל גורם פרטי‪ ,‬שלא מסונוור‬
‫מהכח של עצמו‪ ,‬ושאין לו גב עוצמתי במסדרונות השונים‪ ,‬לא היה מעז להיכנס לפרוייקט שכזה‪ ,‬ביודעו‬
‫שזה פשוט לא יעבור‪ .‬העלויות האדירות‪ ,‬לא מצדיקות את הסיכוי הקלוש לאישור התוכנית לאור הדין‬
‫הנוהג והערכים החברתיים והערכיים של המקום והיותו ראוי לשימור לטובת הציבור כולו‪ .‬המינהל פשוט‬
‫התעקש במשך שנים וכעת ממשיך להתעקש ולהוציא הון עתק‪ ,‬על אף דברים כה נחרצים בעניין הן מועדת‬
‫הולנת"ע‪ ,‬הן מהחוקרת הממונה והן מהוועדה המחוזית‪ .‬נבקש להכניס מעט סדר בדברים‪ ,‬אין ליזם כל‬
‫זכות קנויה לבנות בשטח כרצונו‪ ,‬גם אם קוראים לו במקרה מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬ובעצם – קל וחומר אם‬
‫זהו שמו‪.‬‬
‫הלגונה ותעשיית המלח העתיקה בבריכות הדגים‪ -‬העוררים טוענים כי אין בעובדה‬
‫‪.13‬‬
‫שבמקום יש שרידים לתעשיית מלח עתיקה בכדי לשנות דבר‪ ,‬שכן המקום לא הוכרז כאתר עתיקות‬
‫והשרידים לא הוכרזו כעתיקות‪ .‬אולי היה ניתן להבין טענה שכזו לו נשמעה מכיוונו של אדם או גוף פרטי‪,‬‬
‫שהנו בעל הקרקע‪ ,‬אבל לשמוע זאת מגוף ציבורי ועוד ממשרד התיירות? משרד אשר מורשת הטבע‬
‫והאדם צריכה להיות נר לרגליו!‬
‫למעשה שואלים אותנו העוררים על מה המהומה? הרי מדובר בסך הכול בבריכות דגים לא‬
‫‪.14‬‬
‫מופעלות‪ .‬בסעיף ‪ 4‬לוקח היזם טענה זו צעד אחד קדימה ומראים לנו מה הם באמת חושבים על המתחם‪,‬‬
‫ושואלים אותנו בתמימות ממש‪ ,‬ממה נרעשים המתנגדים? "האמנם בריכות לטיפול בשפכים הם ערך‬
‫חופי‪/‬סביבתי?" מסתבר שמדובר בכלל בביוב והיזם עושה טובה לציבור שהוא מטפל בזה על חשבונו‪ .‬לא‬
‫יאומן ממש‪ .‬אם זה לא היה מפחיד כל כך זה וודאי היה מצחיק‪ .‬ניתן אולי להסביר טענה מופרכת זו בכך‬
‫שמתכנני הפרוייקט פשוט לא מצאו לנכון לבקר במקום‪ .‬לו היו באים והיו נהנים מהפלמינגו‪ ,‬הצפרדעים‪,‬‬
‫הברווזים‪ ,‬הקומראנים‪ ,‬הצבים‪ ,‬הסרטנים‪ ,‬שאר מיני החיות הרבות והצמחייה הייחודית הענפה שבמקום‪,‬‬
‫הממצאים הארכיאולוגים או סתם נהנים מהנוף המדהים‪ ,‬לא היו מעיזים הם להציג את מאגרי המים‬
‫שבמקום כ"בריכות לטיפול בשפכים"‪ .‬אמירה זו נותנת הסבר איך‪ ,‬בלי הנד עפעף‪ ,‬יכול היזם לייבש‬
‫מקורות חיים אלה‪.‬‬
‫אז כאן המקום להדגיש ‪ -‬העובדה שבעבר קיבוץ נחשולים עשה שימוש במקום זה לבריכות‬
‫‪.15‬‬
‫דגים‪ ,‬לא אומר כי יש לנו כאן בריכות דגים חקלאיות מלאכותיות‪ .‬לא!!! בריכות הדגים הם נצר מודרני‬
‫למאגר מים שקיים במקום מאות ואלפי שנים‪ .‬חוקרים מצאו כי בעת העתיקה‪ ,‬לפני כ ‪ 4000‬שנה‪ ,‬ממש‬
‫במקום בו מתוכנן כפר הנופש‪ ,‬הייתה לגונה‪ ,‬ששימשה כמעגן לספינות‪ .‬הפרופ' אהוד גלילי ‪ ,‬מהחוג‬
‫לארכיאולוגיה באונ' ירושלים‪ ,‬הגיש לוועדת הערר מצגת בעניין זה ובין המוצגים אף צירף ציור מאת‬
‫פרופ' אבנר רבן‪ ,‬מומחה לנמלים עתיקים‪ ,‬ומורו של הפרופ' גלילי‪ .‬בציור יפה זה משחזר הפרופ' רבן את‬
‫הלגונה והנמל של דור‪) .‬מתוך מאמרו המדעי‪" :‬נמלי ארץ ישראל בתקופת המקרא"(‪.‬‬
‫בהמשך הזמנים שימשו מאגרי המים כאגני אידוי של מרכז תעשיית המלח בארץ ישראל‬
‫‪.16‬‬
‫הקדומה‪ .‬אך גם אם לא נרחיק לכת ונשאר בתקופתנו המודרנית‪ ,‬נציין כי יש עדויות ברורות לקיום‬
‫הבריכות הללו הרבה לפני שמישהו בכלל העלה בדמיונו להקים קיבוץ ולקרוא לו בשם נחשולים‪ .‬חברי‬
‫ועדת הערר מוזמנים לעיין בתמונת צילום אוויר שצירף הפרופ' גלילי למצגת האמורה‪ .‬תמונה נדירה זו‪,‬‬
‫מראה בבירור את קווי שתי וערב של שרידי בריכות המלח הקדומות‪ ,‬בדומה לבריכות המלח הפעילות כיום‬
‫בעתלית‪.‬‬
‫אכן אין כל ספק כיום‪ ,‬לא מדובר כלל בבריכות דגים חקלאיות‪ ,‬מדובר באוצר תרבותי ממש‪.‬‬
‫‪.17‬‬
‫חברי ועדת הערר מתבקשים לעיין היטב במצגת שהוגשה לועדה ע"י הפרופ אהוד גלילי‪ ,‬וכן‬
‫במכתבה של מנהלת המשלחת הארכיאולוגית הבינלאומית בתל דור‪ ,‬דר‪ .‬איילת גלבוע‪ ,‬מהחוג‬
‫לארכיאולוגיה של אונ' חיפה‪ .‬נציין כי דר‪ .‬גלבוע‪ ,‬בתגובתה לערר‪ ,‬מעלה את חרדתה של המשלחת‬
‫אם יאושר פרוייקט הבנייה במקום‪ .‬דר‪ .‬גלבוע מדגישה כי "למעטים מן האתרים הארכיאולוגים‬
‫המרכזיים בארץ יש את הנוף הייחודי שיש לדור – הים מצד אחד ובריכות הדגים וסביבותיהן מן‬
‫העבר השני‪ ,‬המשמרות במידה רבה את הנוף הביצתי של העת העתיקה‪ .‬זה הנוף שבו פעלו גויי‬
‫הים‪ ,‬הפיניקיים והישראלים ששרידי תרבותם נחשפים בתל וסביבו‪ ....‬ייחודו של התל לא רק במה‬
‫שיש עליו אלא גם בנוף הנשקף ממנו‪ .‬ובאפשרות של הציבור לחוות אותו גם באופן בלתי אמצעי‪,‬‬
‫בטיולים באזורים שממזרח התל‪ ,‬בלי פגיעה של מבנים‪ ,‬כבישים ומגרשי חניה‪ .‬הבניה המתוכננת‬
‫תפגע אנושות בנוף זה וניתוק התל מסביבתו העתיקה מזכיר גישות תכנוניות שאבד עליהן הכלח‬
‫ושבמדינה מתוקנת‪ ,‬עם נכסים תרבותיים כשלנו‪ ,‬אין להן מקום"‪ .‬למקרא הדברים המאלפים ניתן‬

‫‪4‬‬

‫להבין עד כמה בניה במיקום ספציפי זה הנה הרסנית מבחינת המורשת הארכיאולוגית המצויה‬
‫במקום‪.‬‬
‫הפרופ' גלילי קובע כי מפעלי המלח הקדומים בחוף הכרמל היו המוקד העיקרי להפקת‬
‫‪.18‬‬
‫מלח בחופי ישראל וכי "בריכות הדגים מצפון לקיבוץ נחשולים‪ ,‬בהן מתוכננות דירות נופש‪ ,‬שימשו‬
‫כאגני אידוי והיו חלק מתעשיית המלח הקדומה בדור‪ .‬הבריכות מהוות חלק בלתי נפרד מהעיר‬
‫העתיקה‪ ,‬והתעשיות הנלוות אליה‪ ,‬כולל‪ :‬המעגנים‪ ,‬הפעילות הימית מחצבות לאבני בניה ותעשיות‬
‫הארגמן‪ .‬באזור בריכות הדגים בהן מתוכננת בניית דירות הנופש התקיימה תעשיית מתכת‪ ,‬תעשיות‬
‫כלי חרס‪ ,‬מפעלי המים )אמת מים( ותעשיית המלח‪ .‬הקמת כפר הנופש בשטח הבריכות תפגע‬
‫קשות בשלמות המכלול הייחודי של תל דור וסביבתו‪ .‬יש להשאיר את אזור הבריכות והמרחב‬
‫שממזרח ומצפון לתל דור וגן לאומי דור‪ ,‬כאזור חיץ פתוח עם גופי מים‪ .‬יש לשמר את המרחב החופי‬
‫שבין קיבוץ נחשולים לקיבוץ נוה ים כשטח פתוח עם חוף מפורץ וטבעי‪ .‬יש להכריז על אזור הבריכות‬
‫והמרחב החופי שבין קיבוץ נחשולים לקיבוץ נווה ים כשטח פתוח‪ ,‬עם חוף מפורץ וטבעי‪ ,‬יש להכריז‬
‫על אזור דור‪ ,‬הבונים‪ ,‬עתלית כ"ארץ המלח"‪ ...‬בדור יש לשמר את אגני האידוי העתיקים הנמצאים‬
‫בבריכות הדגים ממזרח לתל‪ .‬בריכות אלו משמרות את נוף הלגונות והביצות הקדום‪ ,‬שהוסב בעת‬
‫העתיקה לאגני אידוי למלח ובמאה העשרים לבריכות דגים‪ .‬יש לשחזר בבריכות שממזרח לתל דור‬
‫את אמת המים‪ ,‬מפעלי התעשייה העתיקים ותעשיית המלח הקדומה‪ ,‬על כל מרכיביה‪ ,‬מתחנת‬
‫השאיבה שמצפון לתל ועד אגני הייבוש הנמצאים בבריכות הדגים‪ ,‬כחלק מתוכנית גן הלאומי דור"‪.‬‬
‫ומסכם הפרופ' גלילי בציטוט מספר קהלת פרק ז' פסוק יג' "ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל‬
‫לתקן את אשר עותו"‪ .‬די בממצאים אלו כדי לייתר את הדיון כולו ולדחות את הערר‪.‬‬
‫אכן מדובר בחומר מרתק על המורשת הקדומה במקום‪ .‬ברור לכל כי יש למקום זה‬
‫‪.19‬‬
‫פוטנציאל חינוכי ותיירותי ממדרגה ראשונה‪ .‬לשם מה לנו עוד כפר נופש‪ ,‬שעולה הון עתק ומיועד‪ ,‬על‬
‫פי תכנונו הראוותני‪ ,‬רק לעשירי ארצנו אם ניתן בסכום נמוך בהרבה לאפשר פיתוח תיירות‬
‫היסטורית‪ ,‬שמרכזה החפירות בתל דור והטבע המקראי הצמוד לה ואולי אף שחזור הלאגונה‪ .‬הקמת‬
‫הפרוייקט של המינהל יהרוס פוטנציאל תיירותי וחינוכי אדיר זה לעד‪.‬‬
‫מהמצגת של פרופ' גלילי עולה בבירור כי כפר הנופש המתוכנן‪ ,‬נמצא ממש באגני האידוי‬
‫‪.20‬‬
‫הקדומים‪ .‬דברים אלו מקעקעים עד דק את טענתם המיותרת של העוררים בהקדמה לערר‪ ,‬לפיה אין כל‬
‫ייחוד בממצאים החדשים בעניין תעשיית המלח העתיקה במקום‪ .‬הטענה כי גם בעתלית נמצאו שרידים‬
‫שכאלה לא רלוונטית כלל‪ .‬השאלה היא אם יש להסכים ליזם להרוס ממצאים אלה ‪ -‬היא השאלה‬
‫הרלוונטית כאן‪ .‬ושוב נדגיש‪ ,‬מוטב לו לשר התיירות שיהיה נאמן לתפקידו וינחה את נציג משרדו להתנגד‬
‫לתוכנית המוצעת‪ .‬כפי שעשה‪ ,‬באומץ רב‪ ,‬השר ארדן‪ ,‬השר הנאמן על איכות הסביבה‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬קיבוץ נחשולים כבר לא מפעיל בריכות אלה כבר שנים רבות‪ .‬לו היה לנו כאן רק בריכות‬
‫‪.21‬‬
‫דגים מלאכותיות הרי וודאי בריכות אלה היו מתייבשות‪ .‬לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שמדובר‬
‫בבריכות טבעיות יציר הטבע‪ ,‬ולכן על פי שאין לנו כאן בריכות דגים מלאכותיות ויש לנו כאן טבע אותנטי חי‬
‫ונושם‪ ,‬בית גידול אדיר לאינספור חיות‪ ,‬אין לאדם כל זכות לבוא ולהרוס את המקום‪.‬‬
‫האידיאולוגיה שמאחורי הפרוייקט – החזר חובות ואיזה טעמים יש ליזם להצדיק‬
‫‪.22‬‬
‫הרס זה? הופתענו לגלות‪ ,‬על פי הפרוטוקולים של הועדות שדנו בתוכנית‪ ,‬כי הטעם היחיד של היזם‬
‫להצדקת התכנית הנו שיש להשיב למדינה כספים שירדו לטמיון בעקבות הסדר הקיבוצים‪ .‬אם יש טעם‬
‫בטענה זו‪ ,‬הרי הוא רק טעם רע ומר‪.‬‬
‫נצרף כאן מקצת מהדברים‪ .‬מר עמיר ריטוב‪ ,‬מבקש הדיון החוזר‪ ,‬מגלה לנו בפה מלא מה‬
‫‪.23‬‬
‫הוא למעשה הרציונאל שמאחורי התוכנית‪ ...." :‬המדינה 'מחקה' חוב של ‪ 50‬מליון ‪ ₪‬לקיבוץ‬
‫נחשולים עבור הקרקע הנדונה‪ .‬לא ניתן להתעלם מסכום זה וכפר הנופש יאפשר למדינה לקבל‬
‫בחזרה חלק מסכום זה"‪) .‬עמ' ‪ 9‬לפרוטוקול הדיון(‪ .‬כך גם נימק מר אלמליח את תמיכתו בתוכנית‪:‬‬
‫"‪ ...‬מדינת ישראל‪ ,‬במסגרת הסדר הקיבוצים נתנה אשרות למימוש פיתוח נדל"ן ע"מ להשיב‬
‫את החובות"‪) .‬עמ' ‪ 12‬לפרוטוקול הדיון בולנת" ע מיום ‪ .(17/8/10‬תודה על הכנות לא תודה על‬
‫המהות‪ .‬בדבריהם אלה מוכיחים הה"ה ריטוב ואלמליח את טענת הועדה המחוזית‪ ,‬כי מדובר‬
‫בפיקציה ותו לא‪ .‬מה למעשה אומרים כאן לציבור‪ ,‬המדינה‪ ,‬משיקוליה הפוליטיים‪ ,‬מחקה‪ ,‬על‬
‫חשבון כולנו‪ ,‬חוב אדיר לקיבוץ וקיבלה תמורתו אדמה חקלאית ובריכות דגים‪ .‬כעת המדינה‪,‬‬
‫באמצעות מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬שמה על ראשה כובע של "ממ"י ‪ -‬יזמות נדל"ן בע"מ"‬

‫‪5‬‬

‫ורוצה להפוך את האדמות החקלאיות לכסף‪ .‬על חשבון מי? על חשבון הציבור הרחב‪ .‬הבעיה –‬
‫על פי חוקי המדינה לא ניתן לעשות זאת‪ .‬הפתרון‪ :‬פיקציה משפטית‪ ,‬עוקפת סמכות‪,‬עוקפת תמ"א‬
‫ותמ"מ‪ ,‬באמצעות שינוי ומתיחת גבולות ותוך פגיעה אנושה בערכי טבע ומורשת של הכלל‪ .‬המדינה‬
‫מעידה למעשה כי אין כאן כל דאגה להרחבת התעסוקה והתיירות‪ ,‬אלא רצון להחזיר כספים‬
‫אבודים לקופתה‪.‬‬
‫הטרטור ‪ -‬בהקדמה לערר אומרים לנו העוררים‪ ,‬ללא בושה‪ ,‬כי מבחינתם כל ההליך הזה הוא‬
‫‪.24‬‬
‫"טרטור" אחד ארוך ומתמשך של ‪ 10‬שנים‪ .‬לזה הם קוראים טרטור? מזל גדול הוא שהיו בועדות השונות‬
‫פקידים אמיצים מספיק‪ ,‬שמנעו מהמינהל לעשות במקום כרצונו‪ .‬והם עשו זאת בזמן שעוד לא היה להם‬
‫את גב הציבור הרחב עמם‪ .‬לא‪ ,‬לא מדובר בטרטור‪ ,‬מדובר בחוק‪ .‬מה שעושה היזם לציבור זה טרטור‪.‬‬
‫המתנגדים לתוכנית הנם ברובם המכריע אנשים פרטיים‪ ,‬שאין להם כל אינטרס כלכלי בשטח מלבד האמת‬
‫שלהם ‪ -‬שאין לאפשר לפרוייקט נורא זה לקום במקום‪.‬‬
‫די לטרטור‪ .‬היזמים מתבקשים לאתר לעצמם מקום ראוי ונכון‪ .‬רק חשוב שידעו‪ ,‬כבר עתה‪,‬‬
‫‪.25‬‬
‫לפני שיזרקו מיליוני שקלים נוספים מכספי הציבור‪ ,‬כי מקום שכזה לא יכול להיות בקרבת החופים וחייב‬
‫לעמוד בכל חוקי התכנון‪ ,‬תוכניות המתאר והדין‪.‬‬
‫יש מספיק מקומות נופש תיירות קיימים שאותם אפשר לעבות‪ ,‬במידת הצורך‪ .‬אין מקום לכפר‬
‫‪.26‬‬
‫נופש חדש‪ ,‬אין צורך כלכלי בכפר נופש חדש קל וחומר במקום שבמרחק הליכה ממש ממנו יש שני כפרי‬
‫נופש פעילים שתפוסתם רחוקה מלהיות מלאה‪ .‬והפרויקט הזה עלול לתת בהם מכת מוות ממש‪.‬‬
‫פיקציית הבניה צמודת הדופן‪ -‬בסעיפים ‪ 1-3‬אומרים לנו העוררים‪ ,‬וביניהם כידוע‬
‫‪.27‬‬
‫משרד התיירות‪ ,‬שאין המקום בגדר סביבה חופית הראויה להגנה וכי יש לאפשר פיתוח‪ .‬העוררים לא‬
‫מקבלים את ממצאי החוקרת‪ ,‬שאומצו ע"י הועדה המחוזית‪ ,‬שיש לראות בשטח כמושפע ומשפיע על‬
‫החוף ולכן על פי תמ"א ‪ 13‬נקבע כאזור חקלאי פתוח‪ .‬העוררים מנסים להעזר בתמ" א ‪ ,31‬המאוחרת‬
‫לתמ"א ‪ ,13‬אשר כדבריהם "מאפשרת שילוב בניה צמודת דופן גם בשטחים רגישים" )סעיף ‪ 3‬לערר(‪.‬‬
‫יאמר מייד‪ ,‬שגם אם‪ ,‬עקרונית‪ ,‬חוקי המתאר מאפשרים בניה‪ ,‬הרי בניה שכזאת צריכה להיות בניה צמודת‬
‫דופן‪ ,‬כלומר‪ ,‬במילים פשוטות‪ ,‬לא יצירת חדש בבחינת יש מאין‪ ,‬אלא הרחבה הרמונית של הבסיס‪.‬‬
‫הרי לא מדובר כאן בהרחבה של קיבוץ נחשולים‪ .‬מדובר כאן ביצירת פיקציה משפטית‪ ,‬כ א י ל‬
‫‪.28‬‬
‫ו מרחיבים את הקיבוץ‪ ,‬רק כדי להכשיר מהלך שלקיבוץ נחשולים אין כל עניין בו וכל כולו הוא תולדה של‬
‫שמיטת חוב עתק לקיבוץ‪ ,‬במסגרת הסדר מחיקת חובות הקיבוצים‪ .‬בבחינת חטא על פשע‪ .‬הציבור הרחב‬
‫גם נדרש לשאת על גבו את הסדרי החוב וכעת גם ניסיון לגזול ממנו משאבי טבע ונגישות לחוף‪.‬‬
‫בסוף סעיף ‪ 4‬טוענים העוררים "ואיך ניתן להתעלם מהעובדה שהשטח המדובר צמוד דופן‬
‫‪.29‬‬
‫ליישוב קיים )נחשולים( ולשטח המיועד לבניה בישוב זה? )בסעיף ‪ 8‬לערר הם חוזרים על טענתם זו(‪ .‬על‬
‫כך נאמר לא צמוד דופן כי אם יוצא דופן‪ .‬אכן חוקי התכנון קובעים תנאי לפיו בנייה שכזו תיתכן רק בנסגרת‬
‫עיבוי קיים בבחינת צמוד דופן‪ .‬אין כל צמוד דופן בבניה זו‪ .‬המתחם מרוחק מהקיבוץ והנו ממש כמובלעת‬
‫עצמאית ומלאכותית‪ ,‬מבחינת היקף מדובר למעשה בישוב חדש שמוקם במקום שאסור להקים בו כל‬
‫יישוב‪ .‬הבנייה אינה בנייה של הקיבוץ‪ ,‬אין פה הרחבה ולא במקרה הקיבוץ כלל לא תומך בבניה זו‪ .‬גם‬
‫הטענה כי המקום מיועד לבנייה אינה נכונה‪ .‬מדובר בשטח חקלאי שעבר לידי המינהל בהסדר החובות‬
‫לקיבוצים‪ .‬אשר על כן‪ ,‬אין לאשר את התוכנית על סמך הפיקציה של הרחבת גבולות קיבוץ‬
‫נחשולים ושינוי יעוד מקרקע חקלאית לקרקע לבניה‪.‬‬
‫מי יערוב לנו כי מחר לא יבוא גורם כלשהו‪ ,‬שעל סמך שינוי הייעוד והרחבת הגבולות‬
‫‪.30‬‬
‫ידרוש להקים פרוייקט מגורים בשטח שאינו חקלאי עוד‪ .‬המצדדים בתוכנית וודאי יאמרו לנו שאיך זה‬
‫ייתכן הרי השטח בחזקת המינהל ולא בידי הקיבוץ ולכן אין חשש‪ .‬מדובר בטענה אבסורדית‪ .‬הרי‬
‫המינהל הוא היזם כאן ומה ימנע מהמינהל ליזום תוכניות עתידיות נוספת במובלעת שמדרום לכפר‬
‫הנופש ועד לקיבוץ‪ .‬רק שאז תהיה המלאכה קלה הרבה יותר שכן הייעוד כבר לא יהיה חקלאי‪.‬‬
‫ועדת הולנת"ע‪ ,‬הועדה המקצועית שבחנה את תקיפות התוכנית ביחס לחוקי המתאר‪ ,‬קבעה‬
‫‪.31‬‬
‫נחרצות שאין לנו כל בניה צמודת דופן" אלא פיקציה ממש וכי התוכנית עומדת בסתירה מהותית‬
‫לתמ"א ‪ .13‬הולנת" ע החליטה‪ ,‬על פי הצעת יו" ר הועדה‪ ) ,‬ברוב של ‪ 7‬חברים נגד דעת מיעוט‬
‫יחידה של מר אלמליח‪ ,‬נציג המינהל‪ ,‬היזם‪ ,‬שישב והצביע בדיון בעניין שלמינהל יש אינטרס מובהק‬
‫בו(‪ ,‬כי "הועדה מחליטה שלא לאשר את שינוי גבולות היעודים מקרקע חקלאית ובריכות לשימוש‬
‫חקלאי‪ ,‬לשטח ישוב כפרי בהתאם להוראות תמ"א ‪ 13‬וכן שלא לאשר התכנית בהתאם לסעיף ‪)6‬א(‬

‫‪6‬‬

‫‪ .1‬התוכנית אינה‬

‫)‪ (2‬לתוספת הראשונה לחוק‪ ,‬מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫תואמת את מדיניות תמ"א ‪ ,1/12‬שהומלצה לאחרונה לאישור הממשלה ע" י המועצה‬
‫הארצית‪ .‬בהוראות התמ"א ישנה עדיפות לתיירות העירונית וכן נקבעה בה מדיניות‬
‫לעניין אכסון מלונאי מיוחד )דירות נופש(‪ ,‬התוכנית הנדונה אינה תואמת עקרונות אלו‬
‫שהותוו בתמ"א ‪.12/1‬‬
‫‪ .2‬התוכנית אינה תואמת את מדיניות התכנון הארצי לפיה יש חשיבות בחיזוק‬

‫העירוניות ובשמירה על המרחב הכפרי ושמירת היקפי השטח הפתוח בין הישובים‬
‫לטובת איכות החיים לכלל הציבור‪.‬‬
‫‪ .3‬בעשור האחרון ‪ ,‬בו קודמה התוכנית‪ ,‬חלו שינויים משמעותיים במדיניות פיתוח החופים‬
‫בארץ‪ ,‬והחשיבות בשימורם של חופי הים‪.‬‬
‫‪ .4‬יוער שהתכנית עומדת בסתירה משמעותית לתמ"א ‪13‬‬

‫המייעדת את האזור לחקלאות ולבריכות דגים‪ .‬על פניו נראה שהשטח מצוי בלב‬
‫שטח חקלאי והבקשה לשינוי גבולות היא פיקציה שנועדה להימנע משינוי‬
‫לתמ"א‪ ,‬הדורש את אישור הממשלה"‪.‬‬
‫ניגוד אינטרסים ‪ -‬על החלטה זו של הולנת"ע‪ ,‬החלטה שהיא לא רק נכונה משפטית‬
‫‪.32‬‬
‫אלא גם ראויה ציבורית‪ ,‬הגיש היזם‪ ,‬מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬באמצעות נציגו‪ ,‬מר אלמליח‪ ,‬שהיה‬
‫כאמור במיעוט מזהיר בועדה‪ ,‬בקשה לדיון חוזר במועצה הארצית‪.‬‬

‫נזכיר ונדגיש כי על פי סעיף ‪ 47‬א לחוק התכנון והבניה חבר מוסד‬
‫‪.33‬‬
‫תכנון לא ישתתף בדיון ובהצבעה אם הוא נציג של גוף אשר יזם את התוכנית‬
‫המובאת לדיון‪ .‬שאלה היא האם כלל היה רשאי מר אלמליח להשתתף בדיון‪ ,‬קל וחומר‬

‫להצביע ולבקש דיון חוזר לאור העובדה ששימש בתור סמנכ"ל תכנון מינהל מקרקעי ישראל‪.‬‬
‫את טענותיי בעניין ההתנהלות המנוגדת למינהל תקין של המינהל בעניין זה‪ ,‬פירטתי בהתנגדותי‬
‫בפני ועדת המשנה להתנגדויות‪ .‬למען הסדר הטוב‪ ,‬אבקש כי התנגדותי זו תהיה חלק בלתי נפרד‬
‫מתשובתי לערר‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬הסדר הציבורי מחייב בדיקה מעמיקה של נהלי העבודה של המינהל ונציגיו‪ ,‬בכובעם‬
‫‪.34‬‬
‫כיזמי התכנית‪ ,‬תוך דגש על השאלה האם עמדו נציגי היזם במצב אסור של ניגוד אינטרסים‪ .‬אין‬
‫לאפשר ליזם‪ ,‬חזק ככל שיהיה‪ ,‬להיות נוכח ולהצביע בהצבעות בתוכניות בהם קיים לו אינטרס‬
‫מובהק‪ ,‬אין כאן צל צילו של חשש לניגוד אינטרסים‪ ,‬אלא ניגוד אינטרסים באותיות של קידוש לבנה‪.‬‬
‫הדיון במועצה הארצית ‪ -‬על כל גוף שלטוני‪ ,‬קל וחומר טריבונאל משפטי‪ ,‬המקנה‬
‫‪.35‬‬
‫זכויות משפטיות‪ ,‬כדוגמת שינוי גבולות ייעודיים לשם הקמת כפר נופש על אדמה חקלאית ‪ -‬חלה‬
‫החובה להפעיל את הסמכות אשר לו על פי כל כללי הדין‪ ,‬תוך הפעלת שקול דעתו‪ ,‬בסבירות ובתם‬
‫לב‪ .‬המועצה הארצית קיימה את הדיון החוזר בניגוד לדרישות הדין‪ ,‬ונתנה החלטה לאשר את‬
‫התוכנית‪ ,‬ללא בדיקה נאותה וללא דיון רציני‪ ,‬תוך הפיכת החלטה קודמת שנתקבלה אצל הגורם‬
‫המקצועי‪ ,‬הוא הולנת"ע‪.‬‬
‫נדגיש כי הגב' כפיר‪ ,‬מרשות התכנון‪ ,‬ציינה מפורשות בפני המועצה הארצית בעת הדיון‬
‫‪.36‬‬
‫החוזר כי‪" :‬תמ"א ‪ 13‬מסמנת ייעוד נרחב למלונאות בשטח שמדרום לכפר הנופש הנדון אך לא‬
‫בצמוד לו‪ .‬בעלי העניין מבקשים שינוי גבולות יעודיים ובתוך כך מחיקתו לחלוטין של יעוד‬
‫בריכות חקלאיות‪ .‬לא סבורה שסעיף שעניינו שינוי גבולות בין יעודים מאפשר‬
‫מחיקת יעוד לחלוטין‪) ".‬עמ' ‪ 11‬לפרוטוקול(‪.‬‬
‫אף אחד‪ ,‬מאלה שהצביעו בעד אישור התוכנית‪ ,‬לא התייחס לדברים ברורים אלה‪ ,‬או הציג‬
‫‪.37‬‬
‫חוות דעת משפטית נוגדת‪ .‬מר לייטרסטורף‪ ,‬עורך התוכנית ואיילת השחר‪ ,‬היועצת המשפטית‬
‫לתכנית‪ ,‬ניסו לפתור את העניין בטענה עמומה לפיה אין ללמוד מתמ"א ‪ 13‬כאילו "‪ ..‬היעוד הקבוע‬
‫לשטח זה מעתה ועד עולם הוא בריכות דגים‪) "...‬עמ' ‪ 10‬לפרוטוקול(‪ .‬מדובר בטענה עמומה שכלל‬
‫לא עונה לשאלה המשפטית כאן‪ :‬האם רשאית המועצה הארצית‪ ,‬במסגרת דיון חוזר על החלטת‬
‫הולנת"ע‪ ,‬לבטל‪ ,‬באמצעות שינוי גבולות ויעודים‪ ,‬את הייעוד הקבוע בתמ"א ‪ ,13‬לפיו המקום מוגדר‬
‫כבריכת דגים‪ .‬זאת השאלה‪ .‬הגוף שבחן את הדברים לעומקם‪ ,‬הולנת"ע‪ ,‬פסק נחרצות כי לא ניתן‬

‫‪7‬‬

‫לעשות זאת‪ ,‬המועצה הארצית‪ ,‬באמצעות מחטף פרוצדורלי מהיר ועל בסיס סברות מתכנני‬
‫התוכנית‪ ,‬פסקו כי ניתן בלי שדן בעניין כלל ובלי שהציג ולו חוות דעת משפטית מנומקת אחת‪ .‬מה‬
‫שנעשה כאן חמור מאד ברמה הציבורית‪ ,‬יש כאן שימוש לא ראוי בכוחו הפוליטי של המינהל לאור‬
‫יחסי הכוחות במועצה הארצית‪.‬‬
‫ועדות התכנון חייבות לזכור‪ ,‬בכל החלטה והחלטה‪ ,‬כי הן נציגות הציבור‪ ,‬ועליהן לפעול על‬
‫‪.38‬‬
‫פי הדין‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬גם אם לצורך העניין‪ ,‬נצא מתוך הנחה כי הדיון החוזר התקיים כדין‪ ,‬הרי‬
‫משהועלתה‪ ,‬ע"י גב' כפיר‪ ,‬נציגת מינהל התכנון‪ ,‬אשר השתתפה גם בדיוני הולנת"ע‪ ,‬שאלת עצם‬
‫סמכות המועצה להחליט בניגוד לתמ"א ‪ ,13‬וטיעונים מהותיים אחרים בדבר חוסר סמכות לאשר את‬
‫הבקשה עקב היותה נוגדת את התמ"אות והתמ"מים הקיימים‪ ,‬היה על המועצה לדרוש ולקבל‬
‫חוות דעת משפטית אובייקטיבית בעניין בטרם קבלת החלטה‪ .‬או‪ ,‬לחילופין‪ ,‬להחזיר את העניין‬
‫לדיון בועדת המשנה עם הוראות או בלעדיהן‪) .‬סעיף ‪ 4‬לתקנות(‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬מפרוטוקול הדיון עולה בבירור כי מדובר היה בדיון סרק‪ ,‬שסופו היה ידוע מראש‪ .‬לא‬
‫‪.39‬‬
‫היה כל דיון מהותי בבקשה‪ ,‬דברי המצדדים בהצעת ההחלטה של מר אלמליח‪ ,‬כלל לא התייחסו‬
‫לדבריה המפורשים של הגב' כפיר‪ .‬האם די בדבריה העמומים של היועצת המשפטית של התוכנית‬
‫באומרה‪" :‬סבורה כי אם ישנה אי בהירות סטטוטורית בנוגע לשטח מסויים‪ ,‬על מוסד התכנון לראות‬
‫את התמ"אות והתמ"מים החלות בו כמכלול ולאשר את מטרתן המשולבת‪ .‬במקרה זה ניתן לאשר‬
‫את התוכנית המוצעת" )עמ' ‪ 12‬לפרוטוקול(‪ .‬אין כאן כל הנמקה משפטית אלא דברים בעלמא‪.‬‬
‫לא התקיים כל דיון חוזר ורציני מדוע ‪ -‬על אף התמא"ות והתמ"מים‪ ,‬על אף הבעיה המשפטית ועל‬
‫אף החלטה המנומקת והברורה של הגורם המקצועי הממונה ‪ -‬ראוי ונכון לקבל את הבקשה‪.‬‬
‫נדגיש‪ ,‬בפני המועצה לא הוצגו כל נתונים חדשים‪ .‬גב' תמר כפיר ציינה מפורשות בדיון‬
‫‪.40‬‬
‫בפני המועצה הארצית כי‪" :‬מבקשת להבהיר לחברי המועצה הארצית כי הטענות שהוצגו היום‬
‫נדחו כבר ע"י הולנת"ע"‪ .‬הגב' כפיר הדגישה כי רק מידע חדש יכול לשמש בסיס לשינוי‬
‫ההחלטה בדיון החוזר‪ .‬אך חברי המועצה התעלמו גם מדברים ברורים אלה‪.‬‬
‫אכן דיון חוזר כשמו כן הוא‪ .‬אין לאפשר ביטול החלטה חוקית‪ ,‬שנתקבלה ע"י הגוף‬
‫‪.41‬‬
‫המקצועי הממונה‪ ,‬רק משום שחלקים מהגוף‪ ,‬מאציל הסמכות‪ ,‬אינם שמחים עם ההחלטה‪ .‬אם‬
‫נאפשר מצב זה אין לנו אלא אנארכיה בחסות השלטון‪ .‬ניתן לבטל החלטה אם מתקיים דיון מהותי‬
‫כדין‪ ,‬אליו הוזמנו מראש כל הנוגעים בדבר ואם מוצגים בדיון טעמים חדשים המראים כי ועדת‬
‫המשנה הממונה הגיע להחלטה לא נכונה על בסיס ממצאים שגויים‪ .‬הרי לא יתכן כי המועצה‬
‫הארצית‪ ,‬הגורם הממונה על התכנון והבניה‪ ,‬יבטל באופן סיטונאי החלטות שקיבלו ועדות המשנה‬
‫שמונו על ידו‪ ,‬על פי סמכות שניתנה כדין‪ .‬זו לא כוונת המחוקק בהקמת ועדות המשנה‪ ,‬זו לא תכלית‬
‫החוק וזה לא עומד בשום מבחן של משפט חוקתי ומינהל תקין‪.‬‬
‫גב' כפיר‪ ,‬נציגת מינהל התכנון‪ ,‬אף הדגישה בדיון כי תמ"א ‪ 1/12‬שאושרה‪ ,‬מובילה‬
‫‪.42‬‬
‫מדיניות תכנונית חדשה לתיירות בדגש על ירושלים תל אביב כל זאת לאור הקביעה כי לישראל אין‬
‫יתרון יחסי בחופיה המצומצמים והצפופים ממילא ולכן אל לה לנסות להביא תיירות מחו"ל על בסיס‬
‫כפרי נופש לאורך החוף‪ .‬גב' כפיר מזכירה לנציגי המועצה כי במרחב דור נחשולים מוצעת הרחבה‬
‫של ‪ 1500‬יחידות אחסון מעבר לתוכנית שבנדון‪ .‬לטענתה תמ" מ ‪ 6‬מטרתה "חיזוק הישוב הכפרי‬
‫ואולם התוכנית הנוכחית מציעה כפר נופש בנוסף על זה הקיים כבר ביישוב " )עמ' ‪11‬‬
‫לפרוטוקול(‪.‬‬
‫זוהי גם תשובתנו לטענת העוררים בסעיף ‪ 10‬לערר בעניין תמ"מ ‪ :6‬לא רק שכפר הנופש‬
‫‪.43‬‬
‫לא תואם את התכנית המחוזית תמ"מ ‪ ,6‬המייעדת את המקום למוקד פיתוח תיירי כפרי חופי‪ ,‬אלא‬
‫שפרשנות תכליתית של תוכנית זו כפי שציינה הגב' כפיר‪ ,‬וראיית מכלול התוכנית‪ ,‬מעלה בבירור כי‬
‫כפר הנופש נוגד גם את תמ"מ ‪ ,6‬בין היתר לאור העובדה שאין כאן כל חיזוק של הישוב הכפרי‬
‫הקיים בדור ובנחשולים אלא דווקא החלשתו בדרך של יצירת מתחרה עסקי ותוך פגיעה קשה בכפרי‬
‫הנופש הקיימים‪ .‬האם משהו מהנציגים התומכים בתוכנית התייחס לדברים מהותיים אלה? לא‪.‬‬
‫האם מישהו ראה מסמך המעיד כי במתחם זה רב הביקוש לחדרי אירוח על ההיצע? האם‬
‫משהו הציג חוות דעת מה היתרון הכלכלי של המתחם מבחינת יצירת מקומות תעסוקה לתושבי‬
‫האזור? האם כמות כה מצומצמת של מקומות עבודה שקולה להרס הסביבתי הנורא שתוכנית‬
‫זו תביא על נקודת חן נדירה זו?‬

‫‪8‬‬

‫במאמר מוסגר נציין כי הדרישה לדיון חוזר ע"י מר אלמליח ו‪/‬או מר ריטוב‪ ,‬יחד או לחוד‪,‬‬
‫‪.44‬‬
‫על החלטות הולנת"ע והפיכתם במועצה הארצית הנה כבר ריטואל קבוע‪ .‬ראה התוכנית להרחבת‬
‫בית דגן‪ ,‬התוכנית לכריית חול בפארק התעשיה פלמחים‪ ,‬התוכנית להקמת תחנת דלק בעין בוקק‪,‬‬
‫הקמת אזור תעסוקה בתל מונד‪ ,‬הרפסודה הלבנה באילת‪.‬‬

‫נשאלת השאלה מדוע באופן תדיר מתהפכות ההחלטות של הגוף‬
‫‪.45‬‬
‫המקצועי הממונה‪ ,‬הוא הולנת"ע‪ ,‬בישיבות המועצה הארצית? – התשובה פשוטה‪:‬‬
‫הרכב המועצה הארצית נותן לממשלה‪ ,‬בחבירה עם נציגי השלטון המקומי‪ ,‬כוח אדיר וכנגזרת כח‬
‫למינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬ולכן כוחם של נציגי הציבור ואיכות הסביבה במועצה הפך לשולי לחלוטין‪.‬‬
‫לא לשם כך קבע המחוקק את הליך הדיון החוזר‪ .‬אין לנו אלא לחזור על הציטוט מבג"ץ הקובע כי‬
‫המועצה הארצית רשאית לקיים דיון חוזר על החלטות הולנת"ע "‪..‬אלא מאינטרס ציבורי כבד‬
‫משקל‪ ."..‬היכן הוא אותו אינטרס ציבורי כבד משקל במקרה דנן?‬
‫דו"ח כושר הנשיאה – באים העוררים ואומרים לנו‪ ,‬מה שכבר הפך כמנטרה בפיהם –‬
‫‪.46‬‬
‫יש לנו זכות לבנות‪ ,‬הרי הצגנו דו"ח כושר נשיאה‪ .‬האם הם באמת מאמינים שדי בדו"ח זה‪ ,‬דו"ח‬
‫מוזמן וממומן ע"י בעל אינטרס‪ ,‬בכדי להקנות להם זכות בניה להקמת הפרוייקט הראוותני הזה‪ ,‬תוך‬
‫הרס ערכי טבע ומורשת?‬
‫חוסר רלוונטיות דו"ח כושר הנשיאה ‪ -‬כפר הנופש המיועד מתוכנן ל‪ 500 -‬יחידות נופש‬
‫‪.47‬‬
‫אשר יתפרסו על פני ‪ 190‬דונמים‪ .‬בתפוסת שיא מספר השוהים בכפר הנופש יעמוד על ‪1,250‬‬
‫איש לערך‪ .‬מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬המחזיק בזכויות בקרקע‪ ,‬טוען כי למקום דרוש פיתוח תיירותי‬
‫ומנסה לחזק טענתו בדו"ח כושר נשיאה שהוכן בשנת ‪ .2006‬נדגיש כי הדו" ח כלל לא מתייחס‬
‫ספציפית למתחם ולמוגבלויות הטבעיות והטכניות שבו‪ ,‬אלא למתחם רחב היקף שבין קיסריה‬
‫לעתלית‪ .‬מזמין חוות הדעת היה כנראה מודע לכך שמדובר ברצועת חוף צרה מאד‪ ,‬אשר מתוחמת‬
‫בקו החוף ממערב‪ ,‬קיבוץ נחשולים ושמורת טבע תל דור מהדרום‪ ,‬פסי רכבת‪ ,‬כביש ‪ 2‬ושטחים‬
‫חקלאיים פעילים ממזרח ושמורת טבע הבונים מצפון‪ .‬כאמור‪ ,‬במתחם צר זה יש כבר שני כפרי נופש‬
‫רחבים בדור ובקיבוץ נחשולים‪ ,‬שאושרה להם לא מכבר הרחבה נוספת של ‪ 1000‬חדרי אירוח‪ .‬רק‬
‫מטעם זה עולה בבירור חוסר הרלוונטיות של הדוח כיום‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא ראינו כל חוות דעת המעלה כי‬
‫כפרי הנופש הקיימים בדור ובנחשולים הנם בתפוסה מלאה וכי רב הביקוש על ההיצע‪ .‬נהפוך הוא ‪-‬‬
‫ידוע כי לא כך הדבר כלל‪ .‬אין כלל כושר נשיאה נוסף במתחם שנבדק קל וחומר לו המתחם הנבדק‬
‫היה המתחם של דור נחשולים‪.‬‬
‫שאלת תם‪ ,‬המינהל הרי הוציא הון עתק לאישור תוכנית זו‪ ,‬דו"ח כושר הנשיאה הנו דו"ח‬
‫‪.48‬‬
‫ישן משנת ‪ ,2006‬שהעדר הרלוונטיות שלו הוצגה באופן הברור ביותר בהחלטת הועדה המחוזית‪.‬‬
‫מדוע אם כן‪ ,‬מבקש המינהל להסתמך על דו"ח בלתי רלוונטי זה ולא מציג בפני הועדה דו"ח נשיאה‬
‫חדש?‬

‫אך נדגיש‪ ,‬גם אם היה דו"ח נשיאה עכשווי שכזה‪ ,‬חתום בידי מיטב‬
‫‪.49‬‬
‫המומחים‪ ,‬הטוענים כי מבחינת צרכים תיירותיים יש מקום לאשר עוד ‪500‬‬
‫יחידות דיור במתחם‪ ,‬אין בכך לשנות דבר וחצי דבר‪ .‬שכן‪ ,‬הסיבה העיקרית‬
‫לביטול הפרוייקט‪ ,‬אינה בכושר הנשיאה הקיים במתחם הגיאוגרפי שבין עתלית‬
‫לקיסריה‪ ,‬אלא בחוסר ההגיון המוחלט להקימו דווקא על מתחם בריכות הדגים‬
‫ובדרך להרוס את הטבע הנדיר שבו ואוצרותיו התרבותיים וכל זאת בעבור חופן‬
‫יחידות דיור‪ .‬דירות אפשר להקים במקום אחר‪ ,‬ערכי טבע נדירים‪ ,‬תרבות‬
‫והיסטוריה של עם – לא‪.‬‬

‫העדר כושר נשיאה של החוף וסביבתו הקרובה ‪ -‬כידוע‪ ,‬רצועת החוף במקום‬
‫‪.50‬‬
‫היא סלעית‪ ,‬מפורצת‪ ,‬מצומצמת היקף‪ ,‬מתוחמת בגבעות כורכר ולא צריך חוות דעת מומחה כדי‬
‫לומר בוודאות כי לחוף עצמו אין כל כושר נשיאה נוסף‪ .‬כל בר בי רב‪ ,‬המגיע לחוף נחשולים בחודשי‬
‫הקיץ‪ ,‬יודע שלחוף אין כל כושר נשיאה שכזה‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫חוות הדעת הסביבתית ‪ -‬בעמ' ‪ 51‬לתשריט‪ ,‬המופקד לעיון הציבור‪ ,‬מצוין כי להערכתם‬
‫‪.51‬‬
‫המקצועית של גברת ורדה שפיר ומר אהרון‪) ,‬אשר על חוות דעתם הסביבתית לתוכנית מסתמכים‬
‫מגישי התוכנית(‪ ,‬מספר המתרחצים בשעת שיא לא יגיע ליותר ממאה מתרחצים בחוף הים הקרוב‬
‫)שמורת הטבע דור‪-‬הבונים(‪ .‬אין אמת בטענה זו‪ .‬הרי בחודשי הקיץ כיום‪ ,‬עוד בטרם הבניה‪ ,‬מצויים‬
‫בחוף יותר אנשים מהמספר הנקוב‪ .‬כל מי שמכיר ואוהב את חוף נחשולים‪ ,‬ולא רואה בו רק‬
‫הזדמנות עסקית‪ ,‬יודע שבחודשי הקיץ החוף מלא במבקרים‪ ,‬הן מבקרים חד יומיים והן מבקרים‬
‫לשהייה של מספר ימים‪ .‬בנוסף‪ ,‬מבקרים בחוף קבוצות סיור מאורגנות‪ ,‬אשר מטיילות לאורך‬
‫החופים‪ ,‬שמורת הבונים ושמורת תל דור‪ .‬בחודשי הקיץ החוף מלא עד אפס מקום וקשה למצוא‬
‫מקום להחניית רכבים‪.‬‬
‫לא צריך חוות דעת סביבתית לדעת בבירור כי לאחר בניית המתחם והפיתוח הסביבתי‪,‬‬
‫‪.52‬‬
‫לרבות יצירת נגישות נוחה לחוף לכלי רכב‪ ,‬החוף פשוט ייסתם מאנשים‪ .‬הרי בחודשי הקיץ‪ ,‬בשעת‬
‫שיא‪ ,‬מספר הנופשים בבית המלון עלול להגיע ל ‪ 1,250‬לערך ובצירוף אלפי תושבי הסביבה‬
‫הקרובה והטיילים העצמאיים‪ ,‬אשר אינם נופשים בכפר הנופש‪ ,‬יגיע מספר האנשים שיפקדו את‬
‫החוף והמתחם הסמוך לו לאלפים‪ .‬למקום אין כושר נשיאה לכמות שכזו‪ .‬לחי ולצומח אין כושר‬
‫נשיאה לכמות שכזו‪ .‬המתחם ייהרס‪ .‬כל העניין הגלום בו יעלם‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬למיקום שנבחר אין כל כושר נשיאה לפרוייקט אדיר שכזה‪ ,‬לא מבחינת‬
‫‪.53‬‬
‫תשתית כבישים‪ ,‬לא מבחינת הקרבה לפסי רכבת והסכנה הברורה מעניין זה‪ ,‬לא מבחינת סכנת‬
‫הרחצה בחופים לא מוסדרים‪ ,‬לא מבחינת הנזק הנורא לטבע‪ ,‬לא מבחינת חוקי התכנון והבניה‪,‬‬
‫המגדירים את האזור כחלק מהמרקם החופי‪ ,‬לא מבחינת חוקי המתאר הקובעים שיש לרכז פיתוח‬
‫תיירותי במסגרת מקומות תיירותיים קיימים‪.‬‬
‫העדר כושר נשיאה לכביש ‪ – 7011‬כבר כיום כביש ‪ 7011‬אינו ערוך לקליטת כל‬
‫‪.54‬‬
‫הנופשים החוזרים מהחופים לעת ערב ויש פקק תנועה גדול בצומת כביש זה עם כביש ‪ .4‬מדובר‬
‫בסכנה תחבורתית ממש ובמהרה יידרש פתרון לפקק בצורת מחלפים‪ ,‬רימזור ככרות תנועה‪,‬‬
‫הפרדות דו מפלסיות וכו'‪ .‬ומי יישא בעלות? משלם המיסים‪ ,‬כלומר כולנו‪ ,‬כל נפגעי הקמת הפרויקט‪.‬‬
‫אולי כאן המקום להזכיר – התוכנית במקורה נועדה לקבל אישור לאכלוס מלונאי מיוחד –‬
‫‪.55‬‬
‫כלומר בתי דירות נופש לעשירים‪ ,‬גם התכנון האדריכלי מלמד זאת‪ ,‬התכנון יותר קרוב לסוויטות‬
‫לשועי ארץ מאשרי לתיירות כפרית‪ .‬יום יבוא ואנו עלולים להיפגש שוב בדיון בבקשה חורגת לתת‬
‫לכפר הזה מעמד של אכלוס מלונאי מיוחד‪ ,‬אולי לאור אחוזי התפוסה הנמוכים של יחידות הדיור‬
‫הרבות מדי במתחם כה מצומצם‪ ,‬את דו"ח כושר הנשיאה וודאי יפתרו כטעות מצערת של מנסח‬
‫הדו"ח‪.‬‬
‫הצפה במבקרים התסקיר סותר את עצמו‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הוא טוען כי הסדרת הגישה לתל‪-‬‬
‫‪.56‬‬
‫דור ולשמורת חוף הבונים תציף את המקום במבקרים אשר יוכלו "לטייל בשמורה ובתחום הגן‬
‫הלאומי דור‪ ,‬וכן להתרחץ בחוף הים" )עמ ‪ .(51‬ומיד אחר כך‪ ,‬בעמ ‪ " ,52‬השפעת אורחי המלון‬
‫תהיה שולית אם בכלל על חוף הרחצה"‪ .‬זו טענה מגוחכת שרק מדגישה כי גם המתכננים יודעים‬
‫שאם באי הכפר יגיעו לחוף מדובר בבעיה בלתי פתירה‪ ,‬שכן מדובר ברצועת חוף קטנה וצרה שכבר‬
‫כיום מתקשה להכיל את הבאים לחוף‪ .‬ומה הפתרון הרע שמבקש היזם להציע – שאטלים ופיקוח על‬
‫כניסת מבקרים לחוף ובמילים אחרות הגבלת הנגישות של הציבור הרחב לחוף‪ ,‬חוף שהוא שלהם‬
‫בדיוק כפי שהוא שייך לאנשים הפועלים בשם היזם‪ .‬חשוב להדגיש כי הצפת המקום בבני אדם תביא‬
‫לפגיעה אנושה בבעלי החיים במקום‪ ,‬להיעלמותם מהאזור ואף להכחדתן‪.‬‬
‫חופים הם לפעמים געגוע ‪ -‬לציבור כבר אין חופים‪ .‬מדינתנו קטנה וצפופה‪ ,‬שטחי‬
‫‪.57‬‬
‫חופי הים תיכון לא עולים על ‪ 190‬ק"מ‪ ,‬אשר ברובם מוחזקים בידי צה"ל‪ ,‬מפעלים ותעשיה‪ ,‬חברות‬
‫אנרגיה ונמלי ים‪ .‬רק כ ‪ 50‬ק"מ הנם חוף פתוח ומתוכם ‪ 17‬ק"מ הינם חופים מוכרזים‪ .‬ועדת הערר‬
‫חייבת למנוע בניה גרנדיוזית ועתירת תשתיות לרבות צריכה מופקרת של מים לבריכותיה ולשמור‬
‫על החוף וסביבתו הקרובה בנאמנות לטובת הציבור כולו‪.‬‬
‫תוכנית שהיא בזבוז מים וזה זועק לשמיים ‪ -‬חלופת גוף המים‪ .‬על פי התסקיר‬
‫‪.58‬‬
‫הסביבתי‪ ,‬עמ' ‪ ,49‬לא יהיה שימוש במים שפירים‪ ,‬אך בסעיף הבא נאמר שיהיה צורך במים‬
‫מותפלים כדי לא להמליח את מקורות המים‪ .‬בסעיף ההמלצות‪ ,‬בסתירה לאמור לעיל‪ ,‬נאמר כי יהיה‬
‫צורך במהילה במים שפירים‪ /‬מותפלים ) עמ ‪ .(55‬בכל מקרה‪ ,‬המדובר במים המיועדים להשקיה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ידרשו להשתמש ב ‪ 10%‬עד ‪ 15%‬מהמים המופקים‪ .‬בתקופה זאת‪ ,‬בה כולנו מקצצים‬

‫‪10‬‬

‫בשימוש במים‪ ,‬מייבשים גינות ונדרשים לשלם הון עתק עבור כל מ"ק‪ ,‬היצירה של כפר ענק המוקף‬
‫אגם מלאכותי‪ ,‬משל היינו בטורקיה‪ ,‬הוא מנקר עיניים‪ ,‬בזבזני ולא חברתי‪ .‬אין לאשר התוכנית ולו‬
‫מטעם זה בלבד‪ .‬מדובר בתוכנית שמתאימה לאנטליה‪ ,‬שם המים מצויים בשפע ולא לארץ ישראל‪.‬‬
‫בפרט מיותר הדבר כאשר הכפר שוכן לחופו של הים‪ .‬התכנון הנוכחי מנותק לחלוטין מערכי הסביבה‬
‫והמקום‪.‬‬
‫עמדת השר לאיכות הסביבה ‪ -‬חשוב מאד לתת תשומת לב לתגובת המשרד להגנת‬
‫‪.59‬‬
‫הסביבה לערר‪ .‬נזכיר לכולם‪ ,‬השר‪ ,‬גלעד ארדן מצא לנכון לעשות סיור מקיף במקום‪ ,‬מלווה באנשי‬
‫משרדו וראש המועצה האזורית חוף הכרמל‪ ,‬קיבל הרצאה ממתכנן הפרוייקט‪ ,‬מר לייטרסטורף‪,‬‬
‫נפגש את נציגי המתנגדים והגיע למסקנה ברורה – אין לאפשר את תוכנית הבניה במקום‪ .‬בנייר‬
‫התגובה שצירף לערר זה קבע המשרד כי החלטת הועדה המחוזית מקובלת על המשרד‪ .‬המשרד‬
‫מדגיש במסמך את הייחודיות של המתחם‪ ,‬את רכסי הכורכר‪ ,‬נתיב נדידת העופות‪ ,‬בריכות הדגים‬
‫והמלח‪ ,‬שטחי המרזבה וכי מדובר במערכת אקולוגית – נופית ייחודית‪ .‬המשרד קובע כי הפיתוח‬
‫התיירותי באזור חשוב מאד אך יש לעשותו בשלושה מוקדים עיקריים‪ :‬עתלית‪-‬נווה ים‪ ,‬דור –‬
‫נחשולים וקיסריה‪ .‬המשרד מדגיש כי גישה זו תואמת את מדיניות התכנון העכשווית "שנקבעה‬
‫בתמ"א ‪ 35‬ובחוק הסביבה החופית‪ ,‬לשמר את הערכים הנופיים‪ ,‬האקולוגיים והתרבותיים הרבים‬
‫הקיימים גם במוקדים אלה ולבחון את פיתוח התיירותי המוצע בצורה מושכלת ומידתית‪ ,‬תוך מתן‬
‫עדיפות לפיתוח והרעבה של מוקדים קיימים בתוך הישובים על פגיעה בשטחים פתוחים מחוץ‬
‫לישובים‪ ,‬גם אם הם צמודי דופן"‪.‬‬
‫נזקי הפרוייקט – הפרוייקט יגרום להרס פנינת טבע זו‪ .‬החופים המפורצים‪ ,‬שבילי‬
‫‪.60‬‬
‫הדרך הלא סלולים בגבעות צפונית לקיבוץ נחשולים‪ ,‬הצמחייה הטבעית‪ ,‬החול‪ ,‬בריכות הדגים‪,‬‬
‫שכבר מזמן התמזגו עם הטבע במקום‪ ,‬על שלל בעלי החיים שהמקום הנו בית גידולם‪ :‬חתולי ביצות‪,‬‬
‫כינון צבי ים‪ ,‬סרטנים‪ ,‬מכרסמים שונים‪ ,‬חרקים ובעלי כנף רבים‪ ,‬הגן הלאומי דור‪-‬הבונים כל אלה‬
‫יהרסו עם הפיכת המתחם לאזור תיירותי שוקק ומופרע בקווי תשתית המתוחים שתי וערב‪ .‬הנזק‬
‫שיגרם לסביבה חופית זו‪ ,‬עקב יישום התוכנית שבנדון‪ ,‬הנו נזק בלתי הפיך ובכייה לדורות! הקמת‬
‫כפר הנופש‪ ,‬תחייב פיתוח והקמת תשתיות נלוות‪ ,‬כגון‪ :‬כרייה‪ ,‬חציבה‪ ,‬סלילת כבישים ודרכי גישה‬
‫אל הכפר וכן מהכפר לחוף הים ושמורת תל דור‪ ,‬שבילים להולכי רגל‪ ,‬גידור השטח בגדר היקפית‬
‫בגובה ‪ 2‬מטר מתוכן ‪ 60‬ס"מ מחומר אטום‪ ,‬פיתוח תשתיות חשמל‪ ,‬ביוב ומים‪ ,‬ייבוש בריכות הדגים‬
‫ובמקומה הקמת בריכה קטנה נמוכה ומבוטנת‪ .‬כל אלה יביאו להרס המתחם כבר בעת הבנייה‪.‬‬
‫הבניה תפגע גם בשני רכסי הכורכר הנמצאים במתחם והמוכרים כנכס טבע מוגן‪ .‬משיבואו בני‬
‫האדם להתגורר לעבוד ולהתגורר במקום‪ ,‬בעלי החיים והצמחים שזהו בית גידולם הטבעי מדורי‬
‫על כן‪ ,‬ועדת הערר מתבקשת לסמוך ידיה על‬
‫דורות – כבר לא יהיו‪ ,‬הם יברחו או יכחדו‪.‬‬
‫החלטת ועדת המשנה להתנגדויות שביטלה את אישור התוכנית שבנדון‪ .‬זו החלטה ראויה‬
‫ואמיצה שמשמרת פנינת טבע נדירה זו‪ ,‬לרווחת תושבי מדינת ישראל ולמען הדורות הבאים‪.‬‬
‫זלזול העוררים בציבור המתנגדים ‪ -‬העוררים מצטטים בסעיף ‪ 7‬לערר ממסקנות‬
‫‪.61‬‬
‫הועדה המחוזית‪" :‬מההתנגדויות הרבות שהוגשו לתוכנית עולה כי מדובר בשטח בעל ערך רב עבור‬
‫הציבור אשר רואה בו משאב ציבורי ראוי להגנה‪ .‬התוכנית עוררה קונפליקטים רבים בהיבט תפיסת‬
‫מרחב החוף ושימורו אל מול פיתוח והפרת רצף השטחים הפתוחים של המרחב החופי‪ .‬המספר‬
‫הרב של ההתנגדויות מעיד על מעורבות ציבורית רבה בהליך התכנוני ובחשיבות שהציבור הרחב‬
‫מייחס לשימור המרחב החופי‪ .‬הועדה לקחה בחשבון‪ ,‬בין יתר שיקוליה‪ ,‬גם את ההתנגדויות הרבות‬
‫שהוגשו לתכנית"‪ .‬אכן יפה עשתה הועדה המחוזית שציינה זאת מפורש‪ .‬יש כאן אקט חינוכי‬
‫ממדרגה ראשונה‪ .‬הציבור איבד את אמונו בועדות תכנון ובניה שאישרו פרויקטים נוראיים כדוגמת‬
‫הולילנד ורבים אחרים‪ .‬למרבה הצער לעיני הציבור מתגלה לא אחת כי לעתים יותר מדי קרובות‬
‫עוברים כספים אסורים במסדרונות ומביאים לכך שהחלטות אסורות יעברו‪ .‬החלטת הועדה המחוזית‬
‫היא החלטה אמיצה וחשובה כי היא מכבדת רצון שעד כה לא קיבל כל מעמד‪ ,‬רצון הציבור‪ .‬החלטת‬
‫הועדה היא למעשה מאבני היסוד בבניית אמון הציבור מחדש בגופי התכנון בארצנו ועל כל הברכה‪.‬‬
‫אך מינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬נאמן קרקעות אזרחי ישראל‪ ,‬חושב אחרת‪ .‬בעיניו מדובר‬
‫‪.62‬‬
‫בקומץ מתלהם של אנשים מובלים והם מפרטים זאת בסעיף ‪ 7‬האמור‪ .‬לטענתם מדובר בכלל‬
‫בהתנגדויות משוכפלות‪ ,‬החוזרות על הטענות המודפסות‪ .‬יודגש‪ ,‬אין כל מניעה שאדם יבחר להגיש‬

‫‪11‬‬

‫תצהיר שהוכן בפניו‪ .‬עורכי הדין הרבים‪ ,‬שבאו בהתנדבות להחתים את המתנגדים לתוכנית‪ ,‬וכותב‬
‫שורות אלה ביניהם‪ ,‬חזרו וביקשו מהחותמים לקרוא היטב את תוכן התצהיר ואף להוסיף במקום‬
‫המיועד את אמירתם האישית‪ .‬כך היה‪ .‬כל התנגדות שנחתמה כדין הנה התנגדות תקיפה וראויה‪.‬‬
‫מה שלא ראוי כאן זה הזילזול המתנשא של נציגי ציבור באזרחים נעדרי אינטרסים‬
‫‪.63‬‬
‫המשקיעים מזמנם וממרצם כדי להתנגד לתוכנית שבעיניהם היא רעה והרסנית להם‪ ,‬לילדיהם‬
‫ולדורות הבאים‪ .‬המינהל רשאי להציג את עמדותיו אבל הוא לא רשאי בהינף קולמוס לבטל תנועה‬
‫רחבה ויפה כל כך של אנשים טובים וישרי דרך‪ ,‬הנאמנים לעצמם‪ ,‬לחברה ולטבע בהם הם חיים‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 7‬ד ו‪ -‬ה מעלים העוררים טענה מקוממת ומעליבה חדשה‪ .‬העוררים מנסים להציג‬
‫‪.64‬‬
‫את ציבור המתנגדים הרחב כעדר קרנפים נבער‪ ,‬שלא יודע משמאלו ומימינו‪ ,‬שגורם כלשהו הציג‬
‫בפניו שקרים ממש כדי שיחתום על התצהירים‪ .‬מצער מאד שזהו יחס משרד השיכון והתיירות ואף‬
‫מינהל מקרקעי ישראל לציבור הרחב שבחר בהם כנאמניו‪ .‬מדובר בטענה שאין שמץ אמת בה‪ ,‬אף‬
‫אדם לא הציג בפני הציבור הרחב כאילו תוכנית הבנייה היא על החוף וכי מתוכננת מסעדה על החוף‪,‬‬
‫העוררים פשוט מערבבים לענייננו את ההתנגדות לחוף הבונים‪ .‬כל מתנגד ומתנגדת ידעו היטב כי‬
‫הבנייה מתוכננת באזור הבריכות וכך גם כתוב בהתנגדויות עליהם הם חתמו‪ .‬רוב האנשים הוסיפו‬
‫את התנגדותם האישית בכתב יד‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 7‬ה טוענים העוררים כי "חלק גדול מהמתנגדים לא ידע בכלל להצביע על השטח‬
‫‪.65‬‬
‫שבו מצויה התוכנית"‪ .‬כל מי שנכח בדיון יעיד בפה מלא כי לא היו דברים מעולם‪ .‬מדובר בטענת‬
‫שווא רעה‪ .‬ואיך הם מתמודדים עם העובדה שהחוקרת כלל לא ציינה עובדה זו? "החוקרת לא טרחה‬
‫לכתוב על כך"‪ .‬אין מילים מלבד לומר חוצפה‪ .‬האם הם רומזים שהחוקרת‪ ,‬שהינה בעלת מקצוע‬
‫מוערכת וותיקה‪ ,‬שניהלה את הדיונים במקצועיות ובהוגנות‪ ,‬האם הם טוענים כי לא עשתה עבודתה‬
‫נאמנה? שיאמרו זאת במפורש ולא תחת מעטה ציניות מיותר‪.‬‬
‫חשיבות עידוד מעורבות הציבור בשיח התכנוני – יש להוקיע דברים לא ראויים‬
‫‪.66‬‬
‫אלה של נציגי שלטון כנגד ציבור כה רב‪ ,‬המגלה עניין ואכפתיות בתכנון הסביבתי והשמירה על‬
‫אוצרות הטבע‪ .‬דווקא לאור הדברים הללו ראוי לתת את מלוא הערכה לשר ארדן‪ ,‬השר לאיכות‬
‫הסביבה‪ ,‬אשר תגובת משרדו בעניין זה צריכה לשמש כמראה מול שרי השיכון והתיירות ויו"ר מינהל‬
‫מקרקעי ישראל‪ .." :‬גם הציבור עצמו יותר ויותר מעורב בשמירה על חופים במגוון תחומי‬
‫פעילות‪ ,‬כולל מעורבות בתהליכים תכנוניים והגשת התנגדויות ליוזמות פיתוח‪ .‬לדעתנו מגמה‬
‫זו היא חיובית ובמקרה של כפר נופש נחשולים ניכר כי לציבור המקומי והכלל ארצי יש עניין רב‬
‫בשמירה על אזור החוף והעורף שלו‪ .‬על כן גם אם הועדה המחוזית החליטה להפקיד את‬
‫התוכנית‪ ,‬גם אם בוצעו בדיקות וסקרים עליהם התבססה הועדה בהחלטתה‪ ,‬וגם אם המועצה‬
‫הארצית החליטה לאשר את שינוי גבולות היעודיים של תמ"א ‪ ,13‬תהליך ההפקדה נועד בדיוק‬
‫לאפשר לציבורי להשמיע את עמדתו ולאפשר לוועדה המחוזית לשקול בכובד ראש את החלטתו‬
‫להפקיד את התכנית‪ .‬כך עשתה ועדת המשנה להתנגדויות בהחלטתה בה משרדנו לקח חלק‪ ,‬ועל כן‬
‫אנו בדעה יש לדחות את הערר"‪.‬‬
‫"העדרם" של הגופים הירוקים הגדולים ‪ -‬בסעיף ‪ 7‬ב' אומרים לנו העוררים כי‬
‫‪.67‬‬
‫"דווקא הגופים הירוקים הגדולים לא התנגדו לתכנית – לא אדם טבע דין‪ ,‬לא החברה להגנת הטבע‬
‫ולא רשות הטבע והגנים"‪ .‬ראשית נציין‪ ,‬למען הסדר הטוב‪ ,‬כי הגוף הירוק הגדול ביותר‬
‫במדינה הוא הציבור הרחב‪ .‬אנשים פרטיים‪ ,‬שאינם שייכים לעמותה או גוף ירוק כלשהו‪,‬‬
‫אנשים שאהבתם לטבע לא מחייבת התאגדות‪ .‬אנחנו‪ ,‬המתנגדים לתוכנית זו ולתוכניות דומות‬
‫אחרות‪ ,‬אנחנו הגופים הירוקים הגדולים ומוטב שהגופים המתכננים כבר יפנימו זאת היטב‪.‬‬
‫מוטב שהעוררים יחפשו תמיכה מגופים בצבעים אחרים‪ .‬הן אדם טבע דין והן החברה‬
‫‪.68‬‬
‫להגנת הטבע הגישו את תגובתם לועדת הערר‪ .‬גם כאן מתבררת טענת העוררים כטענת סרק‪.‬‬
‫ה"גופים הירוקים הגדולים" מציינים מפורשות כי הם תומכים בביטול התוכנית ובהחלטת הועדה‬
‫המחוזית וכי אי הגשת ההתנגדות נבעה משיקולי סדרי עדיפויות וחלוקת משאביהם המצומצמים‬
‫ממילא‪ .‬נציין כי גם הפורום הישראלי לשמירה על החופים‪ ) ,‬בו חברים נציגים מכלל מטות‬
‫המאבקים בתחום החופים וביניהם‪ :‬החברה להגנת הטבע‪ ,‬אדם טבע דין‪,‬מגמה ירוקה‪ ,‬חיים וסביבה‬
‫כחול ירוק וצלול(‪ ,‬הגישו תגובתה לערר ובין היתר מעלים כי "הניסיון של העוררים להמעיט בעוצמת‬
‫ההתנגדות הציבורית ולהציג את המתנגדים כקומץ הזוי שמעדיף לישון באוהלים ולא בכפר נופש‬

‫‪12‬‬

‫מוסדר – הוא ניסיון לא ראוי‪ ,‬מה גם שהעוררים הם נציגי משרדי ממשלה שאמורים לשרת את‬
‫הציבור‪ ,‬לשמור על האינטרס הציבורי ולבחון את הנתונים בראייה כוללת"‪.‬‬
‫תוכנית השאטלים ‪ -‬אומרים לנו העוררים כי רוב המתנגדים טענו לחששם מפגיעת‬
‫‪.69‬‬
‫התוכנית בנגישות החופשית לחוף‪ ,‬ועל פי שהתוכנית הנה לבניה מעבר לקו ה ‪ 300‬מ'‪ ,‬הרי‬
‫התנגדות שכזו לא התנגדות היא‪ .‬על כך נאמר – חשש המתנגדים לנגישות חופשית לחוף‪ ,‬הנו חשש‬
‫מהותי ומוצדק והתנגדותם התנגדות תקיפה וראויה‪ .‬די בתוכנית השאטלים והסדרת הנגישות לחוף‪,‬‬
‫שהנו הפתרון המוצע של היזם למניעת סתימת החוף בהמוני מתרחצים‪ ,‬כדי להבהיר לכל חושש כי‬
‫חששו אמיתי מאד‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬בין היתר קובעת התוכנית כי יתבצעו הסעות בשאטל מכפר הנופש לחוף הים‪ .‬מי‬
‫‪.70‬‬
‫יהיה האחראי על שאטלים אלה? האם יהיו אלה מנהלי הכפר? האם הם יוכלו להחליט מי יעלה‬
‫לשאטלים ומי לא? האם יוכלו למנוע כניסת רכבים באופן חופשי למתחם? האם יהיו רשאים לגבות‬
‫תשלום עבור השאטלים או לגבות דמי חניה? האם יהיו רשאים לחסום מעבר חופשי של רכבים‬
‫לחוף? נדגיש כפר הנופש יושב בדיוק על הדרך המובילה לחוף‪ .‬מדובר בערוץ כניסה צר‪ .‬האם‬
‫תוכנית השאטלים תבוא על חשבון מתחם החניה הקיים כיום בקרבת החוף? ותמנע כל נגישות‬
‫חופשית לציבור כפי שקיימת כיום? לכל אלה אין תשובות ולא במקרה‪ .‬הסיבה פשוטה – תוכנית‬
‫השאטלים הנה תוכנית המנוגדת לאיסור הבניה בקו החוף‪ .‬למינהל אין כל זכות חוקית לבנות‬
‫במתחם זה והוא מנסה לזכות באישור הועדה כדי לקבל עלה טענה לכיסוי מעשים אסורים על פי‬
‫חוק‪.‬‬
‫"בקרה על כניסת מבקרים" ‪ -‬בעמוד ‪ 55‬לתשריט פרק ד'‪ :‬סיכום‪ ,‬המלצות והנחיות‬
‫‪.71‬‬
‫סביבתיות‪ ,‬ניתנה ההמלצה כי יש להסדיר את תנועת המבקרים באזור שמספרם כנראה יגדל עם‬
‫סיום התוכנית‪ .‬מבין המילים המכובסות‪ ,‬שנשזרו היטב בתוכנית המוצעת‪ ,‬עולה בבירור כי כחלק‬
‫מהתכנון של מגישי התוכנית להפוך את הגן הלאומי תל‪-‬דור וכן את אזור החוף הצפוני של חוף‬
‫נחשולים‪ ,‬למאגר לגביית כספים מהציבור‪ .‬ואולי אף חמור מכך – להכין את הקרקע ליצירת חוף‬
‫פרטי לבאי כפר הנופש‪.‬‬
‫הרי ברור לכל אחד כי מרגע שהתוכנית תקבל את כל האישורים‪ ,‬המינהל ימכור את‬
‫‪.72‬‬
‫האדמות למרבה במחיר‪ .‬הרי המינהל לא ינהל בעצמו את כפר הנופש‪ .‬הרוכש מצדו יעשה ככל‬
‫יכולתו להרוויח מהשקעתו האדירה לרכישת הכפר‪ .‬מטרתו היחידה תהיה מקסום רווחיו האישיים‪,‬‬
‫ללא כל ראיה כוללת של טובת הציבור וחמור מכך ‪ -‬האינטרס הציבורי יהיה מנוגד לאינטרס האישי‬
‫שלו – מטרתו הברורה היא שהחופים ישמשו את באי כפר הנופש שלו ועל כן החשש מפגיעה‬
‫בנגישות לחוף חשש מוצדק ביותר‪.‬‬
‫כבר למודים נסיון מר אנו ‪ -‬מי ששולט בכביש הגישה לחוף‪ ,‬מנצל זאת לגביית כספים‬
‫‪.73‬‬
‫מהציבור‪ .‬אסור לאפשר למתכננים הקמת כפר במיקום שיחלוש על ערוץ הכניסה לחוף‪ .‬אסור‬
‫לאפשר להם כל שליטה והסדרה של הכניסה לחוף‪ .‬החוף כלל לא שייך להם ואין להם כל זכות‬
‫להסדיר את הכניסה אליו‪ .‬הרי מדובר בהפרה של ההוראה האוסרת בניה במרחק של ‪ 300‬מר‬
‫לחוף‪ .‬סעיף "הסדרת הכניסה" רק מראה כי המינהל חושב שהחוף שייך לו‪ .‬הציבור כבר לא אדיש‬
‫לזכותו הטבעית לנגישות חופשית לחוף‪.‬‬
‫טענות סרק ‪ -‬בסעיף ‪ 7‬ו' וסעיף ‪ 8‬על סעיפיהם הקטנים מנסים העוררים לתת מענה‬
‫‪.74‬‬
‫לקביעות החוקרת‪ ,‬שהמליצה לבטל את אישור התוכנית‪ .‬ניכר בעליל כי המענה שהם נותנים הנו‬
‫מענה סרק‪ ,‬בלא כל ניסיון אמיתי להתמודד עם מהות הדברים ותוקפם המשפטי והמוסרי‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 7‬ו' ‪ 1‬טוענים העוררים כי מדובר בשטח חקלאי פרטי שניתן בכלל לגדרו ורק‬
‫‪.75‬‬
‫בזכות התוכנית המוצעת יזכה הציבור הרחב ושטח זה יפתח לרווחתו‪ .‬תודה רבה אך לא תודה‪ .‬זוהי‬
‫רק טענת שווא נוספת‪ .‬שטח הבריכות אינו משמש עוד לחקלאות‪ .‬שטח זה הועבר למדינת ישראל‬
‫במסגרת הסדר החובות לקיבוצים‪ .‬חוב של מליונים נמחק באחת‪ .‬במילים אחרות הציבור כולו‪,‬‬
‫משלמי המיסים‪ ,‬שילמו במיטב כספם עבור שטח זה ונגישותו לחוף הנה זכות מוגנת‪ ,‬גם לו היה‬
‫מקים המינהל לתחייה את השימוש החקלאי בבריכות הדגים‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 7‬ו' ‪ 2-5‬אומרים לנו העוררים כי טעתה החוקרת עת שקבעה כי מדובר בערכי‬
‫‪.76‬‬
‫טבע ייחודיים וראויים לשימור‪ ,‬אין כל צורך בתוספות יחידות אירוח וכי תוכנית הבנייה ישנה ואינה‬
‫תואמת את מדיניות התכנון העכשווית‪ ,‬בדבר שמירת החופים כמשאב ציבורי ושיתוף הציבור בתכנון‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫וכיצד משיבים לכך העוררים? כהרגלם‪ ,‬במנטרה הידועה‪ ,‬הם הרי הציגו סקרים ודוחות הנשיאה‪.‬‬
‫כבר אמרנו‪ ,‬לא הוכחתם דבר בסקרים ודוחות מיושנים אלה‪ .‬המציאות כיום היא שיש מאות יחידות‬
‫דיור שכבר כיום אינם מתקרבים כלל לתפוסה מלאה ובעתיד הקרוב יצטרפו אליהם מאות ואלפי‬
‫יחידות דיור‪ ,‬שקיבלו אישורים והנם עיבוי של מתחמים קיימים‪ .‬אין כל צורך בפרוייקט ראוותני זה‪.‬‬
‫מדובר בפרוייקט גרנדיוזי שהנו תלוש לחלוטין מאופי המקום ומייחודו‪ ,‬תלוש מבחינת צריכת המים‬
‫האדירה שהוא מחייב‪ ,‬תלוש מבחינת חוסר הכבוד לערכי הטבע והמורשת של סביבתו ומוטב היה‬
‫לולא ראה אור יום‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 7‬ו' ‪ 5‬כבר נדמה שהעוררים מגלגלים עיניהם לשמיים – טוענים הם שדו" ח כושר‬
‫‪.77‬‬
‫הנשיאה‪ ,‬שהחוקרת טוענת כי התיישן‪ ,‬כלל לא הוזמן ע"י היזם‪ ,‬אלא ע"י המועצה המקומית חוף‬
‫הכרמל ואף תמהים מדוע המתנגדים לא הגישו חוות דעת מטעמם? כפי שציינו‪ ,‬אין ביכולת‬
‫המתנגדים לממן דו"ח שכזה‪ ,‬מדובר באנשים פרטיים‪ ,‬חדורי אמונה אך נעדרי גב כלכלי או תמיכה‬
‫ממסדית‪ .‬כל שעשינו בהתנדבות עשינו‪ ,‬מתוך אמונה בצדקתנו‪ .‬השאלה‪ ,‬אם כן‪ ,‬היא לא מדוע אנו‪,‬‬
‫ציבור המתנגדים‪ ,‬לא הצגנו דו"ח נשיאה חלופי‪ ,‬השאלה האמיתית היא מדוע היזם‪ ,‬עם כל כיסו‬
‫העמוק ונגישותו הקלה לאנשי מקצוע בכירים‪ ,‬מדוע‪ ,‬על אף האינטרס המובהק שלו להוכיח שדו"ח‬
‫הנשיאה תקף כיום‪ ,‬מדוע לא מצא לנכון להציג בפני ועדת הערר דו"ח עדכני מימים אלו? ‪.‬‬
‫המינהל כיזם – האם ראוי? אין זה מתפקידו של המינהל לתכנן וליזום תוכניות‬
‫‪.78‬‬
‫שכאלה‪ ,‬ודאי לא על אדמה חקלאית בקרבת החוף‪ .‬לא לשם כך הוקם המינהל‪ .‬נדגיש‪ ,‬מדובר‬
‫באדמות הנמצאות במרקם הסביבתי החופי הראוי לכל משמר‪ .‬על המינהל לשמור באדיקות‬
‫ובנאמנות נכסים ייחודיים אלה לטובת כלל אזרחי ישראל‪ ,‬תושביה‪ ,‬ועבור החי והצומח בה‪.‬‬
‫של מי חוסר סבירות? ‪ -‬בסעיף ‪ 9‬קובלים העוררים כי אסור היה על הועדה‬
‫‪.79‬‬
‫המחוזית‪ ,‬בשלב כה מתקדם של התוכנית לעלות את הטענה כי כפר הנופש לא עומד בכפיפה אחת‬
‫ולא משתלב עם אפיון האזור כבעל רגישות וערכיות סביבתית ונופית‪ .‬מדובר לטענתם בטענה בלתי‬
‫סבירה בשלב זה וכי הועדה המחוזית הייתה צריכה לטעון טענה זו עוד ב ‪ ,2003‬שאם היו עושים‬
‫זאת היה בכך כדי למנוע "הפקדתה וביצוע סקרים וחוות דעת והוצאת הון ומשאבי אנוש רבים על‬
‫תוכנית זו"‪ .‬מעניין‪ ,‬הרי את הסקר המרכזי מימנה בכלל המועצה האזורית חוף הכרמל‪ .‬לא?‬
‫אכן‪ ,‬צודקים העוררים‪ ,‬יש לנו כאן חוסר סבירות קיצוני‪ ,‬עניין לנו בפגם מהותי היורד‬
‫‪.80‬‬
‫לשורשו של עניין‪ ,‬פגם הגורם לכך שהחלטת הרשות הנה החלטה בלתי סבירה‪ ,‬עד כי מוטב היה‬
‫שהחלטה זו לא הייתה באה לעולם‪ .‬אכן‪ ,‬ההחלטה המיותרת של היזם להקים פרוייקט‬

‫גרנדיוזי ותלוש מציאות‪ ,‬במקום כה ייחודי‪ ,‬במרקם החופי הצר שלמורדות‬
‫הכרמל‪ ,‬בואך לחוף הים‪ ,‬מקום אוצרות טבע ומורשת לרוב‪ .‬אכן‪ ,‬זוהי החלטה‬
‫בלתי סבירה ממש‪ ,‬שמיליונים רבים מכספי ציבור ירדו לטמיון בעטייה‪.‬‬
‫אך אם לא די בחוסר סבירות זועק לשמיים זה‪ ,‬ממשיך היזם ומשקיע הון עתק‪ ,‬על חשבון‬
‫‪.81‬‬
‫כולנו‪ ,‬בניסיונו הבלתי נלאה להחיות תוכנית רעה זו‪ .‬תבורך החוקרת האמיצה ויבורכו האנשים‬
‫הטובים שישבו בוועדה המחוזית אשר עמדו בשלהם‪ ,‬על אף לחצים שאולי היו‪ ,‬ונתנו החלטה שהיא‬
‫מקור גאווה לציבור הרחב‪ .‬יודגש‪ ,‬לא מדובר רק בהחלטה סבירה‪ ,‬מדובר בהחלטה היחידה‬
‫האפשרית על פי החוק‪.‬‬
‫טענת היזם לאי סבירות מוצאים אנו גם בסעיף ‪ 9‬ג' לערר שם מנסים העוררים לטעון כנגד‬
‫‪.82‬‬
‫סבירות מסקנת הועדה המחוזית לפיה‪" :‬לאחר בדיקה נוספת סבורה הועדה כי יחידות האכסון‬
‫שאושרו בתוכניות אחרות כפי שיפורט להלן‪ ,‬נותנות מענה לצרכים התיירותיים הקיימים‪ ,‬ויש לעודד‬
‫ולהעדיף פיתוח בישובים ובשטחי פיתוח קיימים‪ ,‬בטרם מאפשרים פיתוח בשטחים הפתוחים‪,‬‬
‫בהתאם למדיניות התכנון של תמ"א ‪ ."35‬לטענת העוררים החלטה זו " אינה סבירה‪ ,‬אינה נכונה‬
‫ואינה יכולה להתקבל"‪ .‬ומדוע? ושוב חוזר הניגון‪ ,‬יש לנו הרי סקר‪ ,‬שבכלל לא אנחנו ערכנו‪) ,‬אבל‬
‫יתכן שעלה לנו לא מעט(‪.‬‬
‫לו באמת חשבו במינהל שהסקר עליו הם מתבססים‪ ,‬עדיין רלוונטי כיום ועומד הוא בכפיפה‬
‫‪.83‬‬
‫אחת עם חוק הגנת החופים ותואם הוא למדיניות התכנון הארצית בכלל ומדיניות התכנון במרקם‬
‫החופי בפרט‪ ,‬וכי גם לאחר לעיבוי יחידות הדיור המאסיבי במתחם הקרוב עדיין לא איבד כושר‬

‫‪14‬‬

‫הנשיאה מכוחו‪ ,‬היו ממהרים להציג לנו דו"ח נשיאה עכשווי‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 9‬ב טוענים העוררים כי האינטרס לקיום הפרוייקט הוא בכלל לא של היזם‪ ,‬אלא‬
‫‪.84‬‬
‫בכלל של המועצה המקומית חוף הכרמל‪ .‬יתכן שכך אכן היה בראשית הדברים‪ ,‬אך משראה ראש‬
‫המועצה עד כמה רחבה התנגדות לתוכנית‪ ,‬שקל את הדברים מחדש ובחר לשנות כיוון‪ .‬ראש‬
‫המועצה האזורית חבר לעמותת כחול ירוק אשר עמלו יחד והציגו בפני הציבור תוכנית חלופית‬
‫להקמת מתחם אקולוגי במקום‪ .‬אשר על כן‪ ,‬כיום‪ ,‬לא ניתן עוד לטעון כי מדובר באינטרס של‬
‫המועצה האזורית חוף הכרמל‪.‬‬
‫לסיום התנגדותי זו אבקש לצטט מדבריה של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה" בדורות‬
‫‪.85‬‬
‫האחרונים‪ ,‬התגברה ההכרה כי מקרקעין הם משאב ציבורי החשוף לכלייה באם ניצולו יעשה‬
‫בלא שים לב לצרכי הדורות הבאים‪ .‬את מקומה של תפיסת התכנון המסורתית‪ ,‬אשר התירה‬
‫מיצוי מירבי של ערכה הכלכלי של הקרקע בטווח הזמן הקצר‪ ,‬תפסו דיני התכנון המודרניים‪,‬‬
‫הקשובים במיוחד לצורך בשמירה על אינטרסים ארוכי טווח של החברה‪ ,‬ולצורך בנקיטת גישה‬
‫זהירה בהיקף ניצולה של הקרקע‪ ,‬ובוחנים את השפעותיהן הכלכליות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬חלוקתיות‬
‫ואקולוגיות של תוכניות‪ ,‬לצד ההכרה בצורך בפיתוח ובבנייה"‪.‬‬
‫)עע"מ ‪ 2273/03‬אי התכלת שותפות‬
‫כללית נ‪ .‬החברה להגנת הטבע פסקה ‪ ,38‬טרם פורסם‪ ,7/12/06 ,‬צוטט בבג"ץ‬
‫‪.(3017/05‬‬

‫ועדת הערר מתבקשת לדחות את הערר ולאשרר את ההחלטה הראויה‬
‫‪.86‬‬
‫והנכונה שקיבלה ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית חיפה מיום‬
‫‪.31/7/12‬‬
‫_________‬
‫________‬
‫ברק רובין‪,‬‬
‫עו"ד‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful