You are on page 1of 12

‫בס"ד‬

‫תיאור‬

‫התוועדויות יו"ד שבט‬


‫תשי"ג; תשט"ו‬

‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד‬

‫פתח דבר‬
‫בעמדינו ביום שלפני היום הגדול והקדוש, היום העשירי‬ ‫בשבט,‬ ‫הננו מוציאים לאור קובץ זה, המכיל בתוכו תיאורים של שני‬ ‫התוועדויות של כ"ק אדמו"ר מה"מ ביו"ד שבט – תשי"ג, ותשט"ו,‬ ‫מפרי עטם של סופרי העתים ההם, וכפי שנתפרסמו בעיתונים דאז,‬ ‫בסגנונם ובלשונם המקורי.‬ ‫***‬ ‫יומנים אלו, שנכתבו ע"י הרב חיים דוב רבינוביץ, מחבר ספרי‬ ‫"דעת סופרים" על התנ"ך, ועוד; והרב אוריאל צימער, הסופר החסידי‬ ‫המפורסם – שופכים אור רב על פני הדברים הנאמרים בהתוועדויות‬ ‫ההם, ומעוררים ומחזקים את הלבבות בהתקשרות אמיתית לרבינו‬ ‫נשיאינו, וההליכה באורחותיו אשר הורנו.‬ ‫***‬ ‫ויהי רצון, כלשון כ"ק אדמו"ר מה"מ במאמרו, "שנזכה זעהן‬ ‫זיך מיט'ן רבי'ן דא למטה מעשרה טפחים והוא יגאלנו".‬

‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מל המשיח לעול ועד!‬


‫ימי ההכנה ליו"ד-י"א שבט, ה'תשס"ט, שנת הקהל‬ ‫איגוד תלמידי הישיבות‬ ‫מתיבתא אהלי תורה‬

‫התועדות יו"ד שבט‬ ‫תשי"ג‬


‫מאת הרב חיים דוב רבינוביץ " "המודיע", תשי"ג‬
‫הרחובות הרחבים ביותר בעולם. בכל‬ ‫הכבישים של רחוב ענק זה מכוניות‬ ‫שיעור‬ ‫לאין‬ ‫בשני‬ ‫הדוהרות‬ ‫בין‬ ‫הכוונים‬ ‫רמי‬ ‫העצמים‬ ‫ביקשתי‬ ‫הקומה.‬ ‫מלים‬ ‫למצוא‬ ‫להגדיר בהם את כח‬ ‫ישראל סבא, היודע‬ ‫להתגבר על כל‬ ‫תלאה ולהקים בתי‬ ‫מדרשות, שעקבות‬ ‫חורבנותיו וצרותיו,‬ ‫אינם ניכרים כלל‬ ‫וכלל עליהם, גם‬ ‫בלב לבו של העולם‬ ‫הזר, ממש בבחינת‬ ‫נשמה‬ ‫הפחת‬ ‫מתים‬ ‫בפגרים‬ ‫מבחינה רוחנית.‬ ‫מה שהיה מענין‬ ‫לי ביותר הוא אם‬ ‫אשמע מפי הרבי דברים חדשים,‬ ‫מתאימים למקום ולאנשים הנמצאים‬ ‫כאן; אם יושמעו כאן דברי תורה‬ ‫וחסידות בצורתם זו בלבד או שהם‬ ‫יותאמו לקהל זה, המתלך כל היום‬ ‫בתוך תוכה של עושרה וגשמיותה‬ ‫התאוותנית של אמריקה. ידוע שהנכנס‬ ‫לחנותו של בשם מתבשם וכך המתהלך‬ ‫בתוך גיא רווה חמריות מצוחצחת‬ ‫ומהודרת זה – בודאי אינו נקי מלכלוך‬ ‫– למעשה או מתאוה אליו. מה יאמר‬ ‫הרבי לקהל גדול זה שנתכנס לשמוע‬ ‫אותו בצמאון?‬ ‫בית המדרש, שאינו גדול ביותר של‬ ‫הרבי מליובאוויטש היה גדוש אנשים‬ ‫לארכו ולרחבו ואף‬ ‫לגבהו. לפי שיטות‬ ‫ומנוסות‬ ‫בדוקות‬ ‫בבתי חסידים נתלו‬ ‫למעלה,‬ ‫אנשים‬ ‫נאחזו בכל מה‬ ‫שאפשר כדי לא רק‬ ‫לשמוע אלא אף‬ ‫לראות. הרבי, שהוא‬ ‫בגיל צעיר למדי‬ ‫וזקנו שחור, היה‬ ‫חבורת‬ ‫מוקף‬ ‫בעלי‬ ‫ישישים,‬ ‫מבהיקים‬ ‫זקנים‬ ‫ופנים‬ ‫ליובאוויצאי‬ ‫ו ת מאירות. בחנתי‬ ‫האנשים‬ ‫את‬ ‫שמסביב: חלק מהם‬ ‫דומה היה לאותם‬ ‫שנראו‬ ‫החסידים‬ ‫בערי פולין וליטא‬ ‫אבל חלק רב מאד הי' אמריקאי‬ ‫טיפוסי. בית ליובאוויטש הוא בשעה זו‬ ‫הוותיק בין בתי הרביים הגדולים‬ ‫הפועלים בארצות הברית. הוא כבר‬ ‫הצליח לחדור לתוך תוכה של הארץ‬ ‫ולא מעטים הם ילידי ארצות הברית‬ ‫שנמשכו לכאן, ביניהם כאלה שהגיעו‬ ‫אף לגידול זקן.‬ ‫הסתכלתי חליפות פנים ואחור. פנים‬ ‫– לצד בית המדרש המלא ואחור –‬ ‫לצד הרחוב – הפארק המשתרע גם‬ ‫ברחבו על פני שטח גדול מחולק‬ ‫לשדרות רחבות והוא אולי אחד‬

‫הוא גמר לאכול ועזב את השולחן ולא‬ ‫עלה על דעתו כלל וכלל להמתין לברכת‬ ‫המזון יחד אתנו ובכל זאת אין לי ספק‬ ‫שהוא ממשיך להאמין שיכנס ישר לגן‬ ‫עדן... הנני מעיד על תיאור דברים זה‬ ‫שהוא ללא כל הפרזה ואפשר להוסיף‬ ‫עליו רבים מאד.‬ ‫זוהי דוגמא קיצונית אבל אפשר‬ ‫להראות בחיי כל אדם כמעט משהו‬ ‫מעין זה אדם עובר עבירות לרוב ונדמה‬ ‫לו שבכל זאת עדיין הוא בסדר גמור.‬ ‫ולרוב אין מדבר על כך ויש סבורים‬ ‫שאדרבה השתיקה יפה בשטח זה.‬ ‫והנה אומר הרבי מליובאוויטש:‬ ‫"איש ישראלי מצד‬ ‫עצמו אי אפשר כלל‬ ‫שיעבור איזה עבירה‬ ‫וכו' בטבע כל ישראל‬ ‫שאינו רוצה ואינו‬ ‫יכול להיות נפרד‬ ‫מאלקות, אלא שעל‬ ‫רוח שטות‬ ‫ידי‬ ‫שמכסה על האמת‬ ‫ונדמה לו שגם‬ ‫כאשר הוא עובר‬ ‫עודנו‬ ‫עבירה‬ ‫ביהדותו מצד זה‬ ‫שיעבור‬ ‫אפשר‬ ‫עבירה, אבל כאשר‬ ‫יאיר בו האמת וכו',‬ ‫אז הוא מרגיש שע"י‬ ‫ואפילו‬ ‫העבירה‬ ‫דרבנן‬ ‫באיסור‬ ‫ודקדוק קל של סופרים – נפרד‬ ‫בתכלית מאלקות וכו' וכו'.‬ ‫)העתקתי שורות חטופות של‬ ‫הענינים הנגלים, המבוססים על יסודות‬ ‫לחסידות‬ ‫המיוחדים‬ ‫עיוניים‬ ‫ליובאוויטש בצורה ברורה ובשפה‬ ‫בהירה ומלוטשת(.‬ ‫ולהלן: "אמנם מצד הרוח שטות‬ ‫שנכנס בו, הרי אפשר שיעבור עבירה,‬ ‫דענין הרוח שטות הוא – תוקף החמדה‬ ‫בתענוגים גשמיים ובא מזה דאף שהוא‬ ‫בדברים מותרים, אבל ע"י שהוא‬ ‫מושקע בזה ובפרט החיות והתענוג‬

‫דברי הרבי הוקלטו לתוך רם-קול‬ ‫משובח. המלים שפעו בעוז ובהדר‬ ‫מיוחד, בלתי מצוי. הרושם הכללי‬ ‫שנשאר לי היה כי אכן היו הדברים‬ ‫מכוונים ביותר לקהל האמריקאי ולא‬ ‫פעם הרהרתי בלבי היכן אוכל למצוא‬ ‫את הדברים האלה בכתב, כדי לעבור‬ ‫עליהם בעיון.‬ ‫לכן שמחתי במיוחד לקראת "פרדס‬ ‫התמים", שמסר את המאמר הזה.‬ ‫שתי הנחות יסודיות מכוונות לחיי‬ ‫ישראל באמריקה, ובמידה מסוימת לכל‬ ‫מקום, נמצאים במאמר זה.‬ ‫אחת החולשות‬ ‫העיקריות של יהדות‬ ‫היא‬ ‫אמריקה‬ ‫הגבולין‬ ‫בטשטוש‬ ‫בין מותר לאסור, בין‬ ‫למצוה,‬ ‫עבירה‬ ‫מוחשית:‬ ‫דוגמה‬ ‫יושבים ליד שולחן‬ ‫במשפחה‬ ‫שבת‬ ‫שומרת שבת תורה‬ ‫באצמע‬ ‫ומצוה.‬ ‫הסעודה הופיע אדם‬ ‫שבא מחוץ לעיר‬ ‫בשבת, הוא הוזמן‬ ‫לאכול, לא נטל ידיו,‬ ‫לא בירך על הלחם‬ ‫וראשו היה מגולה‬ ‫כל הזמן, אף כי מנהג‬ ‫מקובל הוא בחו"ל‬ ‫שהבא לשולחן דתי‬ ‫– מכסה את ראשו בכפה. נתגלגלו‬ ‫הדברים על עניני שבת ויהדות. היהודי‬ ‫שבא לפי עשרות שנים מלודז סיפר‬ ‫מדאבון לב ניכר שגם הוא היה‬ ‫בצעירותו פעם שומר שבת ולא עמד‬ ‫בנסיון שהיה קשה מאד בימי סבלו‬ ‫ועניו, והיום הוא חי בעושר רב, בעיר‬ ‫שמעטים היהודים בתוכה וחייו – חיי‬ ‫גוי כמעט. בכל זאת הסביר לי בבטחון‬ ‫גמור, ובפשטות מוחלטת, אשר, פניו‬ ‫נתאדמו קצת, שבגלל מעשיו הטובים‬ ‫הרבים שאינו נלאה לעשותם במרץ,‬ ‫הוא בטוח שייכנס ישר לגן עדן וכי‬ ‫חשבונו עם הקב"ה הוא בסדר גמור!‬

‫השומרת על השיטה העתיקה ויחד עם‬ ‫זה מותאמת ליצרי הדור וחולשותיו –‬ ‫מבטיחה שהעבודה תישא פרי, אף כי‬ ‫אפשר שלצורך ההמונים ראוי למצוא‬ ‫מתורגמנים שיקבלו את תפיסת‬ ‫הענינים גם את הצד הנסתר שבתוכם‬ ‫שבאוירה השוררת באמריקא, יש‬ ‫סיכויים שתהיה נשמעת.‬ ‫נקודה נוספת במאמר זה היא‬ ‫ההבדלה העמוקה בין ישראל לעמים‬ ‫בעניני אמונה: גם כאן יש דברים‬ ‫פשוטים כמו המשפט "אותו דבר עצמו‬ ‫אצל אומות העולם אין זה מרידה‬ ‫בישראל היא מרידה", אבל רוב הדברים‬ ‫שייכים לתורת הנסתר, שאין כאן‬ ‫המקום להם, אבל במידה ידועה חשוב‬ ‫וההסברה‬ ‫הפרסום‬ ‫זה‬ ‫בשטח‬ ‫הפופולרית עוד יותר מאשר בנקודה‬ ‫הראשונה. הדימוקרטיה האמריקאית‬ ‫מחדירה בלב היהודי האמריקאי את‬ ‫ההרגשה, שגם בשטח הרוחני אפשר‬ ‫להשיג השתוות. הדברים מגיעים‬ ‫לממדים מחרידים בין הקונסרבטיבים‬ ‫והריפורימיים למיניהם ואף שבתוכם‬ ‫קשה לפעול משהו ממשי, חשובה‬ ‫ביותר פעולת מניעה של טעויות אלה‬ ‫בין צעירי הישיבות – המנהיגים‬ ‫הדתיים לעתיד.‬

‫)דער קאָך און דער געשמאַק( שיש לו‬ ‫בזה, הרי הוא מקרר אותו ולוקח מעמו‬ ‫הטעם באלקות וכו' וכו'. וא"כ וכו' וכו'‬ ‫כאשר יודע שע"י התענוגים גשמיים‬ ‫יחסר לו התענוג באלקות, הרי זה‬ ‫שטות גדול, שהוא מחליף תענוג אלקי‬ ‫שהוא עיקר התענוג – בתענוג גשמי‬ ‫שהוא פסולת באמת. לפי שהוא וכו' –‬ ‫חסר הדעת דקדושה, דזוהי הסיבה‬ ‫להחמדה בדברים הגשמיים, שהוא‬ ‫שטות, ומצד זה יכול לטעות ולחשוב‬ ‫שבהעבירה שעושה אינו נפרד מאלקות‬ ‫וכו' וכו' והעדר הדעת – זהו הסיבה‬ ‫להרוח שטות, המכסה על האמת‬ ‫ומטעה את האדם, שנדמה לו שגם הוא‬ ‫כשהוא עובר על רצון העליון עודנו‬ ‫ביהדותו וכו' וכו'" )גם אלו הן שורות‬ ‫מלוקטות מבין המון היסודות‬ ‫המפליאים הבנויים על תורת הנסתר‬ ‫בכלל ושיטת ליובאוויטש בפרט‬ ‫הנאמרים בהסברה טובה ביותר(.‬ ‫אכן אף כי ליובאוויטש שבאיסטרן‬ ‫פארקוויי נראית לכאורה כליובאוויטש‬ ‫של רוסיא וליטא, בכל זאת בפנימיות‬ ‫הדברים הם אחרים במידה רבה. אבל‬ ‫העובדה שראש הציבור הזה, יודע את‬ ‫המצב ואף מוצא את המלים‬ ‫המתאימות לדבר אליהם, בצורה‬

‫***‬

‫כך חגגו חסידי חב"ד‬ ‫את יום ההילולא של‬ ‫רבם )תשט"ו(‬
‫מאת הרב אוריאל צימער " "הקול", תשט"ו‬
‫החסידים לחוג את יום פטירתם של‬ ‫צדיקים בתנועה של הילולא ושמחה,‬ ‫אשר לכאורה אין זה בהתאם למובא‬ ‫בכמה מקומות אשר יום היא"צ הוא‬ ‫יום תענית וכד', וכן לנהוג בכמה‬ ‫קהילות כי ביום ז'‬ ‫אדר יום פטירת‬ ‫רבנו‬ ‫משה‬ ‫שמתענים ואומרים‬ ‫סליחות.‬ ‫על‬ ‫בהסתמכו‬ ‫שונים‬ ‫מקורות‬ ‫בנגלה ונסתר באר‬ ‫אדמו"ר שליט"א‬ ‫את טעם המנהג‬ ‫סעודה‬ ‫לעריכת‬ ‫ביום היא"צ של‬ ‫צדיקים, מנהג אשר מקורו עוד בימים‬ ‫קדומים מאד, כפי המוכח ע"י דוגמת‬ ‫ל"ג בעומר שהוא יום פטירת התנא‬ ‫רשב"י, מנהג השייך ביחוד אצל אותם‬ ‫הצדיקים שהביאו את פנימיות התורה‬ ‫אל תוך הנגלה בתורה.‬ ‫כפי הנהוג בליובאוויטש בשנים‬ ‫האחרונות, פתח אדמו"ר שליט"א את‬ ‫מאמר החסידות המוקדש לי' שבט‬ ‫בפסוק "באתי לגני", מלים אלה הם‬ ‫פתיחת מאמר החסידות אשר אותו‬ ‫הכין בעל ההילולא, האדמו"ר הקודם‬ ‫זצ"ל, ליום י' שבט תש"י. כ"ק אדמו"ר‬ ‫שליט"א באר באריכות את המאמר‬ ‫והסתמך אגב כך – גם זה בהתאם‬ ‫לנוהג בשנים האחרונות – על מימרות‬ ‫ודברי תורה שונים של נשיאי החסידות‬ ‫קהל עצום התאסף השנה באולם‬ ‫גדול שנשכר במיוחד למטרה זו )מאחר‬ ‫שבית המדרש צר מהכיל את הקהל‬ ‫בלעה"ר( לכבוד ההילולא דיום י' שבט,‬ ‫יום מלאת חמש שנים לה סתלקותו של‬ ‫אדמו"ר רבי יוסף‬ ‫יצחק שניאורסון‬ ‫זצ"ל מליובאוויטש.‬ ‫י'‬ ‫יום‬ ‫כל‬ ‫מוקדש‬ ‫שבט‬ ‫לעריכת‬ ‫היה‬ ‫היאהרצייט. מאות‬ ‫חסידים נתקבצו‬ ‫מכל קצות ניו-יורק‬ ‫וכן מיתר ערי‬ ‫וקנדה‬ ‫ארה"ב‬ ‫לכבוד היום.‬ ‫נשיא חב"ד הנוכחי כ"ק אדמו"ר רבי‬ ‫מנחם מענדל שניאורסון שליט"א עבר‬ ‫לפני התיבה בכל שלש התפלות. לאחר‬ ‫תפלת שחרית יצא קהל עצום‬ ‫באוטובוסים מיוחדים ומכוניות לבית‬ ‫החיים אשר בו ציון האדמו"ר זצ"ל, על‬ ‫אף השלג והכפור הגדול. בערב נתקבצו‬ ‫לערוך את מסבת ההילולא. על אף מזג‬ ‫האויר הרע, ועל אף העובדא כי יום‬ ‫ההילולא חל השנה ביום הרביעי‬ ‫לשבוע, בעצם ימי המעשה, נהרו‬ ‫המונים המונים חסידים וסתם יהודים‬ ‫אל האולם הגדול אשר בו נערכה‬ ‫ההתועדות.‬ ‫אדמו"ר שליט"א פתח את דבריו‬ ‫בהסבר מעמיק למנהג הנהוג בעיקר בין‬

‫לדאוג גם ל"תכלית" עבורו. אולם‬ ‫לצערנו הפוכה כיום המציאות, ביחוד‬ ‫באמריקה, אך נולד הילד – כבר‬ ‫מתחילים לחשב על "תכלית" ורק אח"כ‬ ‫מתחילים להביא בחשבון גם לעשותו‬ ‫ליהודי.‬ ‫אף סדר יומו של היחיד בישראל‬ ‫צריך להיות בדרך זו, מיד לכשיתעורר‬ ‫משנתו חייב הוא לאמר מודה אני‬ ‫לפניך, ואח"כ לקיים דיני נטילת ידים‬ ‫כתורה, להתפלל וללמוד את שעוריו,‬ ‫ורק אח"כ יכול לצאת אל הרחוב – ולא‬ ‫להיפך.‬ ‫כך היתה דרכם של ישראל בכל‬ ‫הדורות. בעבר היה החינוך היסודי ניתן‬ ‫בבתי ישראל, עוד בטרם הגיע הילד‬ ‫לגיל הליכה לחדר,‬ ‫וממילא יכול היה‬ ‫להסתפק‬ ‫החדר‬ ‫ידיעות‬ ‫בהקנאת‬ ‫וחידוד המח, אולם‬ ‫כיום, וביחוד בארה"ב,‬ ‫אשר רוב ההורים או‬ ‫שטרודים הם או‬ ‫יודעים‬ ‫שאינם‬ ‫ואשר‬ ‫ומבינים,‬ ‫הסביבה והרחוב אינם‬ ‫כדבעי – מוטלת חובה‬ ‫זו על המחנכים הן‬ ‫בחנוך הבנים והן‬ ‫בחנוך הבנות. השעות‬ ‫המעטות אשר הילד נמצא תחת חסותו‬ ‫של המחנך מחוייב המחנך לנצל על‬ ‫מנת לתת לילד את אשר מחסיר בית‬ ‫ההורים לעתים קרובות, ללמדו כיצד‬ ‫חייב יהודי לנהוג במצוות מעשיות,‬ ‫ללמדו אמונה פשוטה, כי הקב"ה הוא‬ ‫אדון כל העולם כולו, לעשותו ליהודי‬ ‫שלם, ורק אח"כ יוכל לעסוק בפתוח‬ ‫ידיעותיו וחידוד שכלו. ראשית חובתם‬ ‫של המחנכים היא ללמד את חניכיהם‬ ‫כי היהדות )אידישקייט( אינה דבר‬ ‫הנמצא ברקיע השביעי, אלא נוגעת‬ ‫היא לו עצמו בחייו היום יומיים. זהו‬ ‫היסוד לבנין, ורק אם היסוד הוא בריא‬ ‫אפשר להקים עליו את הקומות‬ ‫העליונות, כי אם היסוד אינו מוצק, אין‬ ‫כל הבנין יכול להחזיק מעמד.‬

‫מימי הבעש"ט, המגיד ממעזריטש, וכל‬ ‫דורות נשיאי חב"ד עד לבעל ההילולא.‬ ‫את השיחה שלאחר מאמר החסידות‬ ‫פתח האדמו"ר שליט"א בבירור הלכתי‬ ‫וציין בין השאר כי בכל אוכל יש ג'‬ ‫תנאים העושים אותו אסור באכילה או‬ ‫בהנאה. א( שיהי' הדבר ראוי לאכילה,‬ ‫היינו מציאות של אוכל. ב( כי יהיה‬ ‫האיסור בקיומו. ג( כי האכילה או‬ ‫ההנאה תהיה כדרכה הרגילה, וכן הדין‬ ‫בצד החיוב.‬ ‫אולם ברוחניות הפוך הוא הסדר.‬ ‫בבריאת העולם היתה מחשבתן של‬ ‫ישראל קדמה לתורה ו"תורה קדמה‬ ‫לעולם". היינו כי מחשבתו כביכול‬ ‫לברוא את ישראל המקשרים את‬ ‫התורה עם העולם‬ ‫ועושים את העולם‬ ‫משכן לתורה, קדמה‬ ‫לתורה עצמה, והתורה‬ ‫עצמה קדמה לבריאת‬ ‫העולם. הוא הדין‬ ‫בעבודת האדם, וביחוד‬ ‫בענין החינוך, כאשר‬ ‫באים לגדל ולחנך אדם‬ ‫רבים‬ ‫מישראל.‬ ‫מחשבים תחלה כיצד‬ ‫לעשות מהילד "איש",‬ ‫"מציאות",‬ ‫לעשותו‬ ‫ורק לאחר כך ידאגו‬ ‫שיהיה יהודי ויחיה כפי‬ ‫שיהודי צריך לחיות. אולם דרך האמת‬ ‫היא ההיפך מזה. עוד בטרם נולד הילד,‬ ‫ומרגע הולדו חייבת עצם הורתו ולידתו‬ ‫להיות באופן שהוריו יתנהגו כדרכה של‬ ‫תורה, ומשנולד ועוד בטרם הוא שייך‬ ‫לכל עניין של שכל והבנה בכלל חייבים‬ ‫למולו ע"י מוהל כדת וכדין, והגם‬ ‫שמצוות מילה חמורה מאד ונוגעת עד‬ ‫עצם הנפש, אעפי"כ חייבים לקיימה‬ ‫עוד בטרם הגיע הילד לכלל הבנה‬ ‫כלשהי, ועוד בהיותו תינוק רך, כבר‬ ‫חייבים להדריכו בדרך של קדושה,‬ ‫להלבישו ציצית, ובהגיעו לגיל שלש‬ ‫לגזוז את שערו ולגדל פיאותיו וכדו',‬ ‫וכן צריך לחנכו במצוות עד הגיעו לגיל‬ ‫מצוות, ורק אז הוא הופך למציאות,‬ ‫ורק זמן מאוחר מאד לאחר מכן צריך‬

‫להורות לאחרים, ומכאן יוצאים‬ ‫מכשולים קשים ואפילו באיסורים‬ ‫חמורים מאד.‬ ‫שואפים לגדל גאונים – ושוכחים‬ ‫הלכות פשוטות. אדמו"ר שליט"א פנה‬ ‫בקריאה נלבבת אל כל אלה העוסקים‬ ‫בחינוך לשים לב יותר ללמוד דינים‬ ‫והלכות למעשה ובפרט בחיים היום‬ ‫יומיים, ולדחות את ההדרכה ל"גאונות"‬ ‫לאחר מכן. ואל ידאגו מנין יבואו לנו‬ ‫גאונים. צרה כללית היא שפשטה ביחוד‬ ‫בארה"ב כי מקדישים סכומי-ענק‬ ‫להקמת בנייני פאר לבתי כנסיות וכדו'‬ ‫מבלי לחשוב מי יתפלל בתוכם. החובה‬ ‫הראשונה היא לגדל דור אשר יהא בו‬ ‫מי שירצה להקשיב‬ ‫לחדושי-תורה. רק אם‬ ‫יגדלו ויחנכו ילדים‬ ‫לאמר מודה אני, שמע‬ ‫ישראל, ללבוש טלית‬ ‫קטן, פיאות לגדל,‬ ‫להיות נזהרים בעניני‬ ‫אכילה וכדו' – רק אז‬ ‫אפשר לקוות כי אם‬ ‫אלף יכנסו למקרא –‬ ‫יוצא‬ ‫אחד‬ ‫יהא‬ ‫להוראה.‬ ‫דבריו‬ ‫בהמשך‬ ‫אדמו"ר‬ ‫הכריז‬ ‫שליט"א על מפעל‬ ‫התנדבות של בחורים‬ ‫שיקבלו על עצמם‬ ‫לשבת וללמוד מספר‬ ‫שנים מבלי לדאוג לתכלית, וכן על‬ ‫מפעל התנדבות של מתנדבים שיחזיקו‬ ‫בבחורים אלה. כל ההתנדבויות האלה‬ ‫– הן מצד הבחורים והן מצד התומכים‬ ‫תהיינה בניגוד גמור לנוהג המדינה –‬ ‫ללא כל פרסום שהוא ואף התרומות‬ ‫ימסרו בעילום שם המנדבים.‬ ‫עד שעה מאוחרת לאחר חצות‬ ‫המשיך הקהל העצום בנגונים וריקודים‬ ‫בנוסח חב"ד, וההתועדות נסתיימה‬ ‫בשירת נגון אדמו"ר הזקן.‬ ‫כך חגגו חסידי חב"ד בברוקלין את‬ ‫יום ההילולא של מנהיגם הגדול.‬

‫בהמשך דבריו מתח כ"ק אדמו"ר‬ ‫שליט"א בקורת חריפה על הדרך‬ ‫שהתפשטה בזמן האחרון בכמה‬ ‫ישיבות, אשר מתחילים ללמד פלפולים‬ ‫מסובכים ושקלות וטריות קשות עם‬ ‫תלמידים כאלה, אשר אצלם חסרים‬ ‫עדיין יסודות היהדות או שאינם חזקים‬ ‫למדי.‬ ‫מתחילים ללמד את התלמידים‬ ‫סוגיות ו"רמב"ם" במקום שאין בטחון‬ ‫גמור כי אומרים הם "מודה אני", אם‬ ‫לובשים הם ציצית כדין, אם הולכים‬ ‫הם בדרך התורה, וכל אותם הדינים‬ ‫היסודיים אין לומדים אתם, ואת‬ ‫יסודות היהדות – כל שכן שאין‬ ‫לומדים מבלי שים לב‬ ‫לעובדא כי בימים‬ ‫וביחוד‬ ‫–‬ ‫אלה‬ ‫בארה"ב – אין תמיד‬ ‫בית הורים וסביבה‬ ‫לסמוך‬ ‫שאפשר‬ ‫עליהם, וכל האחריות‬ ‫מוטלת על המחנך‬ ‫במצב‬ ‫והמלמד.‬ ‫הנוכחי, אשר הזמן‬ ‫המוקדש לתורה הוא‬ ‫כה מועט, יש לנצל כל‬ ‫רגע לשם חיזוק‬ ‫היסודות. אולם אם‬ ‫מתחילים לבנות את‬ ‫בקומה‬ ‫הבנין‬ ‫עלולות‬ ‫השביעית,‬ ‫התוצאות ח"ו להיות‬ ‫רציניות מאד, כי הלימוד ינוצל ח"ו‬ ‫לאחר כך בדרך הפכית ממה שצריכה‬ ‫היתה להיות. כל הדברים הללו –‬ ‫הדגיש כ"ק אדמו"ר שליט"א – אינם‬ ‫מכוונים רק לילדים קטנים אלא אף –‬ ‫ומבחינה ידועה אף ביתר שאת –‬ ‫בכתות גבוהות יותר, וכן שייך אותו‬ ‫העקרון בחינוך הבנות כשם שהוא שייך‬ ‫בחינוך הבנים לפי דרך הלימוד שנוהגים‬ ‫בה עתה בכמה ישיבות אין לומדים‬ ‫וממילא קשה שידעו – דין פשוט‬ ‫בשולחן ערוך. כבר היום אפשר למצוא‬ ‫כאלה החושבים את עצמם ללמדנים‬ ‫גדולים ואינם יודעים דין באורח חיים‬ ‫או יורה דעה אפילו לעצמם ומכ"ש‬

‫מוקדש‬
‫לכ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א‬
‫נשיא דורנו‬ ‫לחיזוק ההתקשרות‬

‫תשורה‬

‫למשתתפי 'מבצע השכם'‬


‫– הכנה ליו"ד שבט –‬