‫הרב יצחק משה הכהן כהן‬

‫ראש ישיבה‬

‫הנהגת החיים‪ ,‬תלמוד תורה‪ ,‬ואהבת אשתו‬
‫לדברי המשגיח זצ"ל אע"פ שיש דין של ואהבת לרעך כמוך יש דין‬
‫מיוחד לאשתו כמו שמצינו גמרא יבמות סב‪ .‬ת"ר האוהב את אשתו כגופו‬
‫והמכבדה יותר מגופו וכו' אהבת אשתו מפני שהוא רואה תמיד את‬
‫חסרונותיה‪ ,‬דבר העשוי להאפיל על האהבה‪ ,‬ואי לזאת ראו חז"ל צורך לחזק‬
‫במיוחד את האהבה לאשתו‪.‬‬
‫ואפשר לומר טעם אחר לדין אהבת אשתו שהיא משונה מדין אהבת‬
‫חברו‪ .‬הרי המנחת חינוך מצוה מב מביא שיש חיוב לרב לפרנס עבד עברי‬
‫שלו במזונות‪ ,‬כסות ומדור‪ .‬ויש עוד דין הובא ברמב"ם פ"א הל' עבדים הל'‬
‫ט של "כי טוב לו עמך"‪ ,‬שלא תהא אתה אוכל פת נקי' והוא אוכל פת קיבר‪,‬‬
‫אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש‪ ,‬אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן ע"ג‬
‫תבן‪ ,‬וכו'‪ .‬ותוס' קידושין כף כ‪ .‬תד"ה כל מביא הירושלמי שכתב דפעמים אין‬
‫לו אלא כר אחת‪ ,‬אם שוכב עליו בעצמו אינו מקיים כי טוב לו עמך ואם אינו‬
‫שוכב עליו וגם אינו מוסרו לעבדו זו מדת סדום נמצא שע"כ צריך למסור‬
‫לעבדו‪ ,‬והיינו אדון לעצמו‪ .‬אבל הרמב"ם לא הביא דין הירושלמי זו וסבר‬
‫שדין כי טוב לו עמך רק חייב לנהוג בו מנהג אחוה שיתן לעבד מה שאדון‬
‫עצמו רגיל בו‪ .‬וסבר המנ"ח ששיטת הרמב"ם היא שיטת הבבלי המפורסמת‬
‫בב"מ איזהו נשך דף סב‪ .‬במקרה של שני אנשים שיש להם קיתון א' של מים‬
‫ואם ישתה האחד יחי' וחבירו ימות חייך קודמין שנאמר וחי אחיך עמך חייך‬
‫קודמין‪ .‬ואם כן הרמב"ם סבר כבבלי וחייך קודמין ולא צריך ליתן כר אחת‬
‫וכו' לעבד‪ .‬אבל זה תמיה על הירושלמי היאך יכול לומר חיי חברך קודם‬
‫וצריך ליתן לעבדו הכר אחת ולא לעצמו זה כנגד וחייך קודמין‪ .‬וצ"ל לפי‬
‫הירושלמי הדין של ואהבת לרעך כמוך הוי כמוך ממש‪ .‬וזהו שיטת הירושלמי‬
‫נדרים פרק ט' הלכה ד הוה מקטע קופד ומחת סכינה לידו תחזור ותמחי‬
‫לידי'? פירוש הפני משה )שם( שמחתך בשר בסכין והכה הסכין על ידו שאם‬
‫תעלה על דעתך לחזור ולהכות להיד שהכתה בסכין על ידו האחרת ולגרום‬
‫בית יצחק לה • תשס"ג‬

‫הרב יצחק משה הכהן כהן‬

‫‪61‬‬

‫נקמת היד שהוכתה? וה"נ כמו כן שהרי אמרה תורה ואהבת לרעך כמוך‬
‫עכ"ל‪ .‬משמע ששיטת הירושלמי היא שואהבת לרעך כמוך‪ ,‬פירושו כמוך‬
‫ממש‪ ,‬וזהו שיטת הירושלמי קידושין לנוגע לטוב לו עמך‪.‬‬
‫ונחזור לדברינו‪ ,‬אפשר שבאהבת אשתו ג"כ יש דין מיוחד כמו דין‬
‫של הירושלמי‪ ,‬כמוך ממש‪ .‬צריך לאהוב אשתו כמוך ממש ולא רק במקום‬
‫שיש שני דברים צריכים לחלק בשותפות‪ .‬נשואין לא הוי דין של שותפין אלא‬
‫כגופו ממש‪ .‬ומטעם זה יש דין מיוחד לאהוב אשתו‪ .‬וראי' לדבר אפשר‬
‫מנוסח הרמב"ם‪ ,‬שז"ל הגמרא יבמות סב‪" :‬ת"ר האוהב את אשתו כגופו‬
‫והמכבדה יותר מגופו"‪ ,‬הרי האבת אשתו קודמת לכיבוד אשתו‪ .‬אבל‬
‫כשהרמב"ם בהל' אישות פרק טו הל' יט מביא גמ' זו‪ ,‬הסדר הפוך‪ ,‬וז"ל וכן‬
‫צוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו‪ .‬הרמב"ם מביא כיבוד‬

‫אשתו קודם אהבת אשתו‪ .‬וצ"ל משום שלומד שדין אהבת אשתו הוי כמו דין‬
‫הירושלמי בחיוב אדון לעבדו‪ ,‬שהוא דין מיוחד כגופו ממש )אע"פ‬
‫שהרמב"ם לא סבר כשיטות הירושלמי לענין חיובי אדון לעבדו‪ ,‬לענין אהבת‬
‫אשתו סבר דהוא דין מיוחד ולא כמו אהבת רעך(‪ .‬אבל לקיים ענין של אהבת‬
‫אשתו כדבעי‪ ,‬צריך להקדים קודם כל כיבוד אשתו‪ .‬וממילא כתב הרמב"ם‬
‫להיפוך מגירסת הגמ'‪ ,‬כיבוד אשתו יותר מגופו‪ ,‬וממילא יהיה אוהבו כגופו‪,‬‬
‫כגופו ממש‪.‬‬
‫עיין גמ' סנהדרין דף כ‪ .‬שקר החן זה דורו של משה ויהושע והבל‬
‫היופי זה דורו של חזקי'‪ ,‬יראת ד' היא תתהלל זה דורו של ר' יהודה בר אלעאי‬
‫שהיו ששה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה‪ .‬וגמ' כתובות דף‬
‫יז‪ .‬מביא הברייתא תנו רבנן מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה‬
‫אמרו עליו על רבי יהודה ברבי אלעאי וכו'‪ .‬אפילו ר' יהודה בר אלעאי שמסר‬
‫נפשו בכל יום ויום על לימוד התורה היה מבטל לימוד התורה בשביל הוצאת‬
‫המת ולהכנסת כלה לשמח חתן וכלה‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫הנהגת החיים‪ ,‬תלמוד תורה‪ ,‬ואהבת אשתו‬

‫יש דין מיוחד לבטל לימוד תורה בשביל שמחת חתן וכלה והלויית‬
‫המת‪ .‬והמשגיח הרב יעקב משה הכהן זצ"ל הסביר ששני דברים האלו לא‬
‫הוו שני דברים זה כנגד זה‪ .‬אלא באמת שניהם סוג אחד ומתאימים לתכלית‬
‫הרצוי' אחרי שתכליתם של החתן והכלה היא לבנות להם עולם חדש‬
‫ולהשאיר אחריהם דור קיים בבנים ובנות‪ .‬ואפשר להקשות מגמ' מועד קטן‬
‫דף ט‪ :‬כתיב יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה‪ ,‬הא חפצי שמים ישוו‬
‫בה‪ ,‬וכתיב כל חפצים לא ישוו בה‪ ,‬דאפילו חפצי שמים לא ישוו בה‪ ,‬תירוץ‬
‫הגמרא כאן במצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים‪ ,‬כאן במצוה שאי אפשר‬
‫לעשותה א"י אחרים‪ .‬וקשה שהרי מצות שמחת חתן וכלה יכול לעשות ע"י‬
‫אחרים ולמה דוחה ת"ת? ויכול לתרץ לפי שיטות הראשונים שבמצוות‬
‫שבגופו אין דין שליחות ואין דין של אפשר לעשותן ע"י אחרים‪.‬‬
‫ויכול לומר גם יסוד אחר‪ ,‬שז"ל הגמ' יומא דף יט‪ :‬ת"ר ודברת בם‬
‫בם ולא בדברים אחרים‪ .‬וקשה הלא לא ניתנה התורה למלאכי השרת ואי‬
‫אפשר שלא לדבר דברים אחרים לצורך פרנסה וחיים? וע' ספר "מעלות‬
‫התורה" שהובא בספר "המאור שבתורה" של המשגיח זצ"ל הלשון "ודברת‬
‫בם" סובל שני פירושים‪ ,‬אחד הלשון דבור ממש וכו'‪ ,‬וגם דבור משמע לשון‬
‫הנהגה כמו "ידבר עמים תחתינו" )תהלים מז( תהא כל הנהגתו על פי תורה‪.‬‬
‫ודברת בם שפרשה ראשונה מורה על הדיבור ממש‪ .‬ומה שנכתב בפרשה שני'‬
‫מורה על הנהגה שצריך לנהוג על פי התורה כדי שילמדו ממנו בני אדם‬
‫כדאיתא בזוהר הק' וזהו שכתוב ולמדתם את בניכם לדבר בם – פירושו ע"י‬
‫הנהגותיכם תלמדו לבניכם ג"כ להתנהג בכל על פי התורה והמצוה‪.‬‬
‫מכאן אנחנו לומדים שיש דין של תלמוד תורה רק לדבר בם בלי‬
‫הפסקות ובלי בטול דברים בטלים ובטול זמן‪ .‬וגם שיש דין לדבר בם לנהוג‬
‫כמו בן תורה להתנהג בכל על פי התורה והמצות‪ .‬ויש זמנים שפטור אם‬
‫אפשר לעשות ע"י אחרים‪ .‬אבל בנוגע מצות שמחת חתן וכלה ולוית המת‬
‫שהם זמנים של הכנסת חיים של אדם בעולם )כמו שאמר הגמ' יבמות דף סב‪:‬‬
‫כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה‪ .‬יש חסרון‬

‫הרב יצחק משה הכהן כהן‬

‫‪63‬‬

‫בשלמותו ויש חסרון בחיים שלו( וגם בזמן הסתלקות מעולם יש ענין של‬
‫סלוק הנפש מן העולם צריך להנהיג ודברת בם על פי התורה הקדושה‪.‬‬
‫ושמחת חתן וכלה הוא מקום השראת השכינה וזה תכלית של חיות בעולם‬
‫הזה וצריך לבטל תלמוד תורה מפני שביטולו זו קיומו‪ .‬כמו שמצינו אנשי‬
‫מעשה וגדולי הדור כמו ר' יהודה בר אלעאי שהיה מבטל ת"ת שהוא מסר‬
‫נפשו עליו לשמחת חתן וכלה אנחנו צריכים לחזק הלימוד תורה שלנו ודע‬
‫כמו שצריך ללמוד התורה ודברת בם בלי הפסק ובלי בטלה בכל כחות וגם כן‬
‫צריך לשמח חתן וכלה בכל כחותינו‪ .‬וכמו דברת בם צריך להתנהג על התורה‬
‫כדי שילמדו ממנו בני אדם א"כ ג"כ בלימוד תורתנו ג"כ צריך ללמוד בכל‬
‫כחות כדי ללמוד ממנו בני אדם שבכל כחות עבדתי הקב"ה‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful