‫‪ ‬‬

‫מנהל הישיבה‬

‫‪ *‬‬
‫בחודש שבט שעבר‪ ,‬לצערי לא הספקתי לקדש את הלבנה בזמנה‪.‬‬
‫כל לילה ולילה בחציו הראשון של החודש‪ ,‬השמים היו מעוננים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫בלילה האחרון הראוי לברכה‪ ,‬מתחילתו עד כמעט חצות‪ ,‬גשם ירד‪ .‬חזרתי אז‬
‫מחתונה‪ ,‬וכאשר יצאתי מהרכב‪ ,‬לשמחתי‪ ,‬ראיתי את הלבנה מציצה בין חרכי‬
‫העננים‪ .‬עליתי מהר הביתה להביא סידור‪ .‬אך עד שחזרתי החוצה תוך כמה‬
‫דקות‪ ,‬שוב לא נראתה הלבנה‪ .‬יגעתי והלכתי אנה ואנה‪ ,‬ביקשתיה ולא‬
‫מצאתיה‪ .‬חזרתי הביתה מאוכזב‪ .‬כמעט התיאשתי מלראות את הלבנה בשעתה‬
‫שאוכל עוד לקדשה‪ ,‬והחלפתי לבגדי שינה‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬בפתע פתאום ראיתיה שנית דרך החלון‪ .‬בחיפזון שמתי את‬
‫מעילי מעל הפּיג'מה ומהרתי החוצה‪ .‬לדאבוני‪ ,‬עוד הפעם הלבנה נעלמה‪.‬‬
‫בכל זאת המשכתי והתחלתי במירוץ לחצות את הכביש ליכנס לגן ציבורי‬
‫מול ביתי‪ ,‬ולרדת לדשא בתוך הגן שמשם יותר נוח לראות את הרקיע בהיקפו‪.‬‬
‫אבל לא די הזהרתי ונתקלתי על מכסה כוית )מאנהו"ל( שלא הוחזר נכון‪.‬‬
‫ברכּי‪ ,‬לא חשתי לשבירת עצם‪ ,‬והמשכתי‬
‫אע"פ שהרגשתי דם זורם משתי ַ‬
‫והלכתי בפסיעה גסה הלוך וחזור קרוב לשני מילין‪ ,‬ולא מצאתי את הלבנה‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬מתוך אכזבה גדולה יותר מקודם‪ ,‬חזרתי הביתה‪.‬‬
‫והנה אחרי שובי הביתה‪ ,‬נגלה אור הירח פעם שלישית‪ ,‬ועכשיו‬
‫מאחורי הבית‪ .‬רצתי החוצה‪ ,‬ולא יאומן – נפלתי עוד פעם‪ .‬אמנם‪ ,‬למרות‬
‫הכאבים שהוקשו ברגלי המשכתי לחפש‪ ,‬אבל בסוף גם בפעם הזאת לא‬
‫מצאתי את הלבנה‪.‬‬
‫בלילה שלמחרת )ט"ז בשבט( השמים היו נקיים מכל ענן‪ ,‬והלבנה‬
‫לפי ראות העין עוד היתה מלאה‪ ,‬אף על פי שלפי החשבון התחילה להתמעט‪.‬‬
‫* אני אסיר תודה לתלמידנו המצויין חיים הורוויץ נ"י שעזר לי בהכנת מאמר זה‪.‬‬

‫בית יצחק מ' ● תשס"ח‬

‫‪280‬‬

‫מוה"ר זבולון חרל"פ‬

‫ואם תשאלו אותי למה התעקשתי כל כך‪ ,‬ולמה היתה לי תשוקה כל‬
‫כך גדולה לקיים מצות קידוש הלבנה עד כדי כך שחפשתיה במסירת נפש ממש‬
‫וברכתי אותה לילה אחרי זמנה‪ ,‬אספר לכם סיפור שלא גיליתי אותו בפומבי‬
‫עד כה‪.‬‬
‫לפני ארבעים וחמש שנה‪ ,‬בני הראשון יעקב משה )על שם זקני הגאון‬
‫הצדיק זללה"ה( חלה נורא‪ .‬מצאו סרטן בראשו‪ ,‬וכל הטיפולים והניתוח‬
‫של רופא מפורסם כהכירורג המוכשר ביותר בעולם לא הועילו‪ .‬אולם‪ ,‬מצאנו‬
‫רופא צעיר מבאפעלו‪ ,‬ניו יורק‪ ,‬מלא אמון בעצמו שהוא יכול להציל את בני‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬הסכמנו לניתוח השני‪ ,‬אף על פי שהרופא הראשון‪ ,‬המפואר ביותר‪,‬‬
‫התנגד בתקיפות לניתוח שני‪ .‬לא היתה לנו ברירה!‬
‫הניתוח נעשה בין יום הכיפורים לחג הסוכות‪ ,‬ואני ואשתי עמדנו ע"י‬
‫מטתו של בננו היקר‪ .‬רגעים ספורים אחרי שיצאו הימים הראשונים של החג‪,‬‬
‫בנינו הפסיק מלנשום‪ .‬רופאים מכל פינת בית החולים מהרו בתכיפות לחדרנו‬
‫ובקשו מאתנו לצאת והתחילו לעבוד עליו‪ .‬אחרי חצי שעה‪ ,‬הרופאים יצאו עם‬
‫פנים עצובות ואמרו לנו שהוא נפטר ואין עוד מה לעשות‪ֵ .‬א ֶבל כבד ומר‬
‫נפל עלינו‪ .‬באותו רגע שקבלנו את השמועה הרעה‪ ,‬אחת מהאחיות הודיעה לי‬
‫שיש לי טלפון‪ .‬כשהרמתי‪ ,‬שמעתי את קול אבא זצ"ל שואל על שלום הבן‪.‬‬
‫כאשר סיפרתי לו מתוך בכי מה שקרה‪ ,‬הוא לא בכה ולא הגיב כלל וכלל‬
‫לדברי‪ .‬הוא רק שאל אותי אם עוד קידשתי את הלבנה‪ .‬חזרתי ואמרתי לו‪:‬‬
‫"לפני רגע בני מת‪ ,‬נכדך החביב מת‪ ,‬ואתה שואל על קידוש לבנה? בין כך עבר‬
‫זמנו!" הוא הרים את קולו וענה‪" :‬אם עוד לא קידשת את הלבנה‪ ,‬מהר צא‬
‫מבית החולים‪ ,‬תמצא את הלבנה‪ ,‬ותקדש אותה!"‬
‫בית החולים היה מסובב בבנינים גבוהים שלא נתנו לראות את הרקיע‬
‫במלואו‪ .‬רצתי יותר ממיל )ט"ו‪-‬כ' דקות( עד שמצאתי את הלבנה‪ ,‬וקידשתי‬
‫אותה ע"פ ציוויו של אבא‪ .‬בחזרי‪ ,‬כשקרבתי לביה"ח ראיתי את אשתי – לפלא‬
‫מראה שקט על פניה – הולכת בחוץ לקראתי ולוחשת "יעקב משה חזר לחיים‬
‫– יעקב משה חי"‪ .‬כל הרופאים אמרו שאף פעם בחייהם לא ראו דבר כזה‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬הם הזהירו אותנו שהוא עדיין חולה אנושי והסיכויים שיתרפא הם‬
‫לא טובים‪ .‬וכן היה‪ ,‬במוצאי שמחת תורה בני נפטר‪ ,‬בדיוק שבוע אחרי‬
‫המאורע הנורא‪ .‬מאז‪ ,‬כמדומני שלא עבר חודש אחד שלא קידשתי את הלבנה‪.‬‬

‫קידוש לבנה אחרי זמנה‬

‫‪281‬‬

‫אף פעם לא שאלתי את אבא מארי מה הוא הכוח המיוחד של קידוש‬
‫הלבנה שהוא למעלה מן הטבע‪ ,‬שדחף אותו לזרז אותי‪ ,‬בחושך חיי‪ ,‬לעזוב את‬
‫‪1‬‬
‫בית החולים ולקדש את הלבנה אע"פ שכבר עבר זמנה‪.‬‬
‫לתמיהה זו חייבים אנו לדון בשתי שאלות‪ :‬עד מתי מותר לקדש את‬
‫הלבנה‪ ,‬ושנית‪ ,‬מהו הדין לגבי הברכה לאלה הפוסקים כהחת"ס שבשעת הדחק‬
‫‪ ‬לקדש את הלבנה עד אחר י"ח שעות שהוא שש שעות בליל ט"ז‪.‬‬
‫השו"ע )או"ח סי' תכו( בעקבות הרמב"ם‪ 2‬פסק‪" :‬עד אימתי מברכין‬
‫עליה‪ ,‬עד י"ו מיום המולד‪ ,‬ולא י"ו בכלל"‪ .‬אבל שיטה זו אינה מוסכמת‪ .‬החתם‬
‫סופר מצא טעם להקל בתשובה )או"ח ק"ב( ששלח להאב"ד של ק"ק קראקא‬
‫בזמנו בשנת מגפת הקאלרא הנוראה‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫‪ ...‬ולא עלתה בידם כי חזרה ונתכסה ]הלבנה[ בעבים ויען כי‬
‫נצטערו ההמון מאוד על סימנא מילתא וידוע כי הרופאים‬
‫מזהירים מאוד בזמן המגפה בכלל ובפרט בחולי הנ"ל שלא‬
‫יצטערו ולא יתנו על לב שום דאגה ע"כ התחכם הר"מ‬
‫להשקיט לב הדואגים להורות להם כי עוד יש תקוה גם בליל‬
‫ט"ז וכן היה בליל ט"ז בהיר ‪ ...‬וברכו כמה מאות ברכת החדש‬
‫ושמחו שמחה גדולה ופרמכ"ת סמך עצמו עמ"ש בס' שיירי‬
‫כה"ג לש"ע א"ח סי' תכ"ו ‪ ...‬במס' סנהדרין בשם ר' פרץ ורב‬
‫המאירי שם ט"ז בכלל הכשר ברכת הלבנה ואמנם בתשו' דבר‬
‫שמואל סס"י רי"ו מסיים על זה וז"ל ולא נתברר לנו הטעם‬
‫עכ"ל ונפשו היפה בשאלתו להודיעו דעתי הצעירה מה אומר‪.‬‬
‫וממשיך ומשיב החתם סופר‪:‬‬
‫ואי משום דפוחתת והולכת י"ל הנה בתחלת התחדשה לא‬
‫נראי' בעליל תמני סרי שעי כמבואר בר"ה כ' ע"ב דאע"ג‬
‫דלבני מערבא נראית אחר שש שעות מ"מ להראות בעליל לכל‬
‫‪ 1‬ברם‪ ,‬עיין בבאר היטב )או"ח תרב‪:‬ד( שהביא דמי שמקדש הלבנה שוב לא ידאג שימות באותו‬
‫חודש מאותו יום ואילך‪ ,‬ע"ש‪.‬‬
‫‪ 2‬הרמב"ם עצמו בהלכות ברכות )י‪:‬יז( אינו פוסק להדיא עד ולא עד בכלל‪ ,‬אלא זהו חידושו‬
‫של רבנו מנוח המובא בכסף משנה‪ .‬אמנם לכאורה זהו פשטות הרמב"ם‪.‬‬

‫‪282‬‬

‫מוה"ר זבולון חרל"פ‬

‫באי עולם אינה נרגש אורה עד י"ח שעות ולבני מערבא נמי‬
‫היינו לעדי' המביטי' ומציצי' בין החרכי' להעיד וכמה פעמים‬
‫אינה נראית להם ומעברי' החדש הואיל ולא באו העדי' והשתא‬
‫ק"ו אם אורה אינה נראה עד אחר י"ח שעות כ"ש כשהיא‬
‫מלאה ומאירה לכל עבר רק שמתחסר מעט מעט שלא יהי'‬
‫נרגש החסרון עד אחר י"ח שעות לכל הפחו' וא"כ הי' יכול‬
‫לברך לכל הפחות עד י"ח שעות אחר חצי כ"ט י"ב השל"ג‬
‫שהוא כמו שש שעות ביום ט"ז ולפע"ד יש לסמוך ע"ז אפי'‬
‫לכתחלה בשעת הדחק‪.‬‬
‫אך נ"ל עוד יותר כי היכי דאמרי' אחר ז' כבר נתבסמה וכמילו‬
‫פגימתה דמי וכמ"ש בתשו' מ"ע ]ר' מנחם עזריה מפאנו( הנ"ל‬
‫עד ז' נראית פגימתה וגנאי הוא לה אם כן לפ"ז הי' ראוי לומר‬
‫כתחלתה כן סופה ועד ז' ימים האחרוני' שבחדש יכול לברך‬
‫שאז הוה פגימה שלה כמו ז' ימי' הראשוני' והא דלא מברכי'‬
‫אלא עד ט"ז היינו לפי מה שסיים תשו' מ"ע דימי ברכתה הם‬
‫ט' מתחלת ז' עד תחלת ט"ז לדיד' ה"ל ט' ימים נגד ט' גלגלי'‬
‫עד גלגל הירח ע"ש ולדידן מסוף ז' עד סוף יום ט"ז שהוא‬
‫תחלת יום י"ז הם ט' ימים קבעו לברכה ומשום פחת וחסרון‬
‫ליכא עדיין ‪‬‬
‫‪‬‬
‫ויעיין ברכו' נ"ט הרואה חמה בתקופתה וכו' ובערוך ערך חמה‬
‫ומייתי לי' בהגה' מיימו' פ"י מהל' ברכות בשם הירושלמי‬
‫דבימות הגשמים כשמתכסה החמה ג' ימים מעננים כשמאירה‬
‫אח"כ מברכי' וא"כ פשיטא שהי' ראוי' לברך על הירח החדשה‬
‫שלא נראה אורה החדש כלל שהי' מכוסה ושוב האירה הארץ‬
‫מכבודה אמאי לא נברך אפי' בסוף החדש ועכצ"ל מפני שאינו‬
‫שמחה מפני מיעוט הלבנה וא"כ יש לדון קצת בנידון שלפנינו‬
‫שהי' העם שמחים לקראת בואה כי חושבים זה לסימן טוב‬
‫‪         ‬‬
‫‪ .‬‬
‫ונראה שאבא מארי היה ער לצפיה זאת‪.‬‬

‫קידוש לבנה אחרי זמנה‬

‫‪283‬‬

‫שיטתו של החתם סופר מופיעה ג"כ ביד רמ"ה לסנהדרין‪" :‬דכי אמר‬
‫עד שתמלא פגימתו ועד בכלל קאמר‪ ,‬ועד שיתסר ממלא מלא וקמא"‪.‬‬
‫ועכשיו לחקירה השניה מהו הדין לגבי ברכה? הבאור הלכה )סי' תכו‬
‫ד"ה ולא( בשם הפרי חדש מציע שבגלל המח' אם מותר לקדש את הלבנה‬
‫אפילו בליל ט"ז אחרי שעבר זמנה‪ ,‬י"ל בענין זה "דבדיעבד אם לא קידש‬
‫עד ט"ז יקדש בליל ט"ז בלי שם ומלכות"‪.‬‬
‫ואמנם אפי' לאלה הסוברים שמותר בשעת הדחק ‪ ‬לקדש את‬
‫הלבנה אינו ברור אם מותר אפי' לשיטתם בענין כזה לברך בשם ומלכות – לכל‬
‫הפחות על ידי לימוד הגמרא בסנהדרין )מב‪ (.‬המצטטת את ברכת קידוש‬
‫לבנה כולה מלה במלה בשם ובמלכות‪ ,‬וקורא את הברכה מתוך הגמרא‪ .‬רוב‬
‫הפוסקים סוברים דלהזכיר שם ומלכות המופיע בפסוק בתלמוד מותר לקרותו‪,‬‬
‫אבל בברכות יותר מסובך‪.‬‬
‫היעב"ץ )שאילת יעבץ א‪:‬פא( התיר לקרוא כל הברכות בתלמוד עם‬
‫האזכרות שבהן‪ .‬אבל כתב המגן אברהם )רטו‪:‬ה(‪" ,‬בשעה שלומד הברכות‬
‫בגמרא אומר בלא הזכרת השם וכ"מ בפי' המשניות להרמב"ם בפ' הרואה ובתו'‬
‫ר"פ הרואה"‪ .‬המחצית השקל )רטו‪:‬ה( מסביר את דבריו‪:‬‬
‫וכתבו התוספות וז"ל‪ :‬פירש"י דכל הני ברכות צריכים‬
‫להזכרת שם ומלכות בא"י אמ"ה כו‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וכ"כ בפירוש‬
‫המשנה‪ .‬וא"כ על רבי מסדר המשנה למה לא הזכיר בכל הני‬
‫ברכות שם ומלכות ונתן מקום לטעות? אע"כ דבשעת למודו‬
‫אסור לגדול להזכיר השם ולכן גם רבי שסדר המשניות לגורסן‬
‫לא הזכיר שלא יבואו להזכיר השם בשעת למודו‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬הרמב"ם בפירושו לריש פרק כיצד מברכין מביא טעם אחר‬
‫למה לא הזכיר רבי את כל נוסח הברכה‪" :‬ולא הזכיר תחלת כל ברכה לפי‬
‫שהוא נוסח משותף לכל הברכות‪ ,‬כלומר ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם‪".‬‬
‫ונראה לפי דעתו‪ ,‬רבי לא חשש ש"יבואו להזכיר השם בשעת למודו" אלא‬
‫רק רצה לקצר לשון‪ ,‬כדרך המשנה בהרבה מקומות‪.‬‬
‫השדי חמד )מערכת ברכות א‪:‬מג‪ ,‬ע"ש שמאריך בענין זה( מביא טענה‬
‫יותר חזקה על מחצית השקל‪:‬‬
‫ותמיה לי מה יענה למה שנינו במסכת פסחים קטז‪ :‬עד היכן‬
‫הוא אומר וכו' ר' עקיבא אומר כן ה' אלוקינו וכו' עד‬

‫‪284‬‬

‫מוה"ר זבולון חרל"פ‬

‫ברוך אתה ה' גאל ישראל וכן בפרק שני דתענית תני תנה‬
‫כמה זימני ברוך אתה ה' וכו' עי"ש ומאי שנא התם דלא‬
‫חייש להכי ומאי שנא בפרק הרואה דחייש להכי‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬בברכת הלבנה אפשר להסביר שמסדרי הגמרא היו מוכרחים‬
‫לכתוב את הברכה המלאה בגלל שגופא המחלוקת התם היתה אם לברך בשם!‬
‫כדאיתא התם )סנהדרין מב‪:(.‬‬
‫אמר ליה רב אחא לרב אשי‪ :‬במערבא מברכי ברוך‬
‫מחדש חדשים‪ ,‬אמר ליה‪ :‬האי – נשי דידן נמי מברכי‪.‬‬
‫אלא כדרב יהודה‪ .‬דאמר רב יהודה‪ :‬ברוך ]וכו'[ ‪ ...‬ברוך‬
‫אתה ה' מחדש חדשים‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬היה נראה לי לצרף שני הספקות שעליהם דננו‪ :‬אם מותר‬
‫לקדש את הלבנה ביום ט"ז לחודש‪ ,‬ואף את"ל אסור‪ ,‬שמא ע"י לימוד מותר‬
‫להזכיר שם ה' בברכות שבתלמוד‪ ,‬לעשות ספק ספקא‪ .‬אולם המ"ב )רטו‪:‬כ(‬
‫פסק בפירוש דלגבי ברכות לא אמרינן ס"ס‪ ,‬וכל הספקות נחשבים לספק אחד‪,‬‬
‫וספק ברכות להקל‪.‬‬
‫ובאמת צריכים להעיר דבמהדורות שלנו אפילו היכן שכתובה כל‬
‫הברכה בשם ובמלכות ‪"   ‬ה' "‪ .‬אלא אם נאמר שבמהדורות‬
‫של הגמרא הקודמות אלה הברכות ברם כתובות במלואן ולא בשום כינוי‪,‬‬
‫או י"ל שהמפרשים הראשונים הבינו כוונת חז"ל עורכי הש"ס‪ ,‬למה הם‬
‫הסתפקו ברוב ברכות ב"ברוך" בלבד ובברכות מיוחדות כתבו אותם בשם‬
‫ומלכות אע"פ שהשם כתוב בכינוי‪.‬‬
‫ונראה דלסוגיא זו נדרש חקירה ודרישה מקיפה‪ ,‬ועוד חזון יבוא‪.‬‬
‫ואני מסיים במה שהערני חתני היקר‪ ,‬מראשי ישיבתנו הקדושה‪,‬‬
‫הרה"ג ר' יעקב נויברגר שליט"א‪ ,‬לעיין ביחוה דעת למרן ר' עובדיה יוסף‬
‫שליט"א )ח"ד סי' טז עמ' פא(‪ ,‬בענין אם מברכים ברכת שחלק מחכמתו‬
‫ליראיו על חכם בזמן הזה‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫]בספר זכרון למשה[ כתב שהג"ר משה סופר בעל חת"ס‬
‫היה מסופק אם לברך ברכה זו על רבו הג"ר משולם‪,‬‬
‫מכיון שהרמב"ם השמיט ברכה זו מחיבורו‪ ,‬ובלי ספק דה"ט‬
‫דסבירא ליה שאין לנו חכמים בזמן הזה שראויים לברכה זו‪.‬‬

‫קידוש לבנה אחרי זמנה‬

‫‪285‬‬

‫אבל אפשר שלא נאמר כן על גאון עוז כמו רבינו משולם‪,‬‬
‫וכשהקביל פני הגאון‪ ,‬פתח ואמר‪ ,‬תנו רבנן‪ ,‬הרואה חכמי‬
‫ישראל אומר ברוך אתה ה' א‪-‬להינו מלך העולם שחלק‬
‫מחכמתו ליראיו‪ ,‬ובירך בשם ומלכות בקול רם‪ .‬‬
‫‪       ‬ותירץ לו‬
‫תירוץ על פי דרך החריפות והפלפול‪ .‬ע"ש‪ .‬וראה בשהמטות‬
‫)שם דף צז ע"ב( מה שהעיר בזה‪) .‬וראה עוד בשו"ת דברי‬
‫ישראל וועלץ אורח חיים סימן מז(‪ .‬אולם באמת זה אינו‪,‬‬
‫כי הרמב"ם הביא דין זה במפורש )בפרק י' מהלכות ברכות‬
‫הלכה יא( ולא השמיטו כלל‪ .‬ונראה ששמע השומע וטעה‪.‬‬
‫ומה שעה מעשה רבינו החתם סופר לברך בשם ומלכות דרך‬
‫לימודו בש"ס‪ ,‬נראה שמעיקר הדין היה סובר החתם סופר‬
‫לברך בשם ומלכות דרך לימודו בש"ס‪ ,‬נראה שמעיקר הדין‬
‫היה סובר החתם סופר שצריך לברך ברכה זו בשם ומלכות‬
‫אף בזה"ז על גדולי הדור‪ ,‬כמבואר בשלחן ערוך‪ ,‬ורק לרווחא‬
‫דמילתא בירך בהזכרת השם דרך לימודו בש"ס‪ ,‬שאלמלא כן‪,‬‬
‫בודאי שבזה לא יצא מידי ספק ברכה לבטלה‪ ,‬וכמבואר במגן‬
‫אברהם )סימן רטו סק"ה(‪ ,‬שהקורא ברכה דרך לימודו בש"ס‬
‫צריך לאומרה בלי הזכרת השם‪ .‬ומצאנו תנא דמסייע ליה הוא‬
‫רב נחשון גאון בתשובה‪ ,‬הובא באוצר הגאונים )ברכות נד‪:‬‬
‫סימן שנב(‪ ,‬שהקורא בש"ס ברכה כיון שאינה שעת מעשה‬
‫לברך‪ ,‬אם יאמר הברכה בהזכרת השם נמצא שמוציא‬
‫ש"ש לבטלה‪ .‬וכן כתב המהר"ם מרוטנבורג בס' תשב"ץ‬
‫)סימן תיט(‪ .‬אלא ודאי שמעיקר הדין הי' סובר שיש לברך‬
‫בשו"מ‪ ,‬ומהיות טוב עשה כן כדרך לימודו בש"ס‪) .‬שדעת‬
‫הגיעב"ץ שהקורא בש"ס יכול לומר מטבע הברכות כהוייתן‪.‬‬
‫ועיין מ"ש על דבריו בברכי יוסף )סי' רטו(‪ .‬ובמה שכתבנו‬
‫בשו"ת יחוה דעת ח"ג )סי' יג(‪ .‬ודו"ק(‪.‬‬
‫אולם קשה מאד לתאר לעצמנו שבעל המחבר ספר זכרון למשה טעה‬
‫ברמב"ם פתוח כזה‪ .‬וברם‪ ,‬עיין ברמב"ם מהדורת פרנקל בשינויי נוסחאות‪,‬‬
‫שמביא גירסא "אומר ברוך" וכו' במקום "מברך" )דמשמע בלא שם ומלכות(‪.‬‬
‫ומצאנו במהדורות אחרות עוד שינויי גרסאות דמורים שכוונת הרמב"ם כאן‬
‫אינה פשוטה‪ .‬ובהזמניות אחרות נתרכז בעזהשי"ת על סוגיא זו‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful