‫הרב ברוך פסח הכהן מנדלסון‬

‫ר"מ במתיבתא דישיבת רבנו יצחק אלחנן‬

‫הערה בענין נזק היינו חבלות‬
‫התוס' בריש סנהדרין )ג‪ .‬ד"ה נזק( הביאו שתי דעות בהבנת הנזק‬
‫של המשנה דצריך שלשה מומחין לגבותו‪ :‬א( הנזק הוא רק נזקי שור באדם;‬
‫ב( הנזק שהוזכר במשנה כולל אפילו נזקי שור בשור‪ .‬המחלוקת בין שתי‬
‫הדעות היא באם אמרינן שליחותייהו בנזקי שור בשור‪.‬‬
‫ועיין בפרק החובל )ב"ק פד‪-.‬פד‪ ,(:‬דאמר שם רבא דשור שהזיק‬
‫שור ואדם שהזיק שור גובין נזקן בבבל אבל שור שהזיק אדם ואדם שהזיק‬
‫אדם אין גובין נזקן‪ ,‬ושואלת הגמ' מאי שנא‪ .‬וגם מקשה הגמרא שהרי יש‬
‫סתירה בדברי רבא‪ ,‬שהרי כבר אמר ששור שהזיק שור גובין נזקו וגם אמר‬
‫"שור שהזיק אין גובין אותו בבבל‪ ".‬ומתרצת הגמ' דודאי זה דוגמה של שור‬
‫שהזיק שור‪ ,‬דאם הדוגמה היא של שור שהזיק אדם‪ ,‬אז יותר ראוי היה לכתוב‬
‫הדוגמה של אדם שהזיק אדם‪ ,‬דשכיח טפי‪ ,‬ואעפ"כ לרבא אין שליחותייהו‬
‫ואין דנין בבבל )ע"ש בפירש"י(‪ .‬ותירצה הגמ' במסקנה שהיזק לשור הוי‬
‫שכיח ע"י אדם או ע"י שור בשן ורגל ולכן עבדינן שליחותייהו וגובין בבבל‪,‬‬
‫אבל היזק לאדם אינו שכיח ע"י אדם ואינו שכיח ע"י שור בקרן ולכן לא‬
‫עבדינן שליחותייהו ואין גובין בבבל‪.‬‬
‫ופלא על דעה הראשונה של התוס' שתופס רק את ההו"א של הגמ'‬
‫בב"ק )דיש שליחותייהו אפילו בקרן( ולא את מסקנת הגמ' שם‪ ,‬וצע"ג‪.‬‬
‫כדי לתרץ קושייתינו‪ ,‬צריכים להסביר שורש המחלוקת בין שתי‬
‫הדעות בתוס' לגבי דין דשליחותייהו בקרן‪ .‬עיין בגמ' קידושין )סב‪-.‬סב‪(:‬‬
‫וז"ל‪" ,‬דאמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן גר צריך שלשה מ"ט משפט‬
‫כתיב ביה כדין‪ ".‬ועיין בתוס' שם )ד"ה גר( דדין היינו גזילות וחבלות ולעולם‬
‫בעי ג'‪ .‬ומקשים דא"כ ליבעי נמי מומחין כמו בגזילות וחבלות‪ .‬ותירצו שם‪,‬‬
‫א( דשליחותייהו עבדינן‪ ,‬וב( בשם הר"ר נתנאל דבגר כתיב "לדורותיכם"‪,‬‬
‫ולומדים מכאן שאפשר להתגייר אף כשאין מומחין‪ .‬וצריך ביאור מהו נקודת‬
‫המחלוקת‪.‬‬
‫ואפשר להסביר המחלוקת בגירות ע"י מה שכתב הנתיבות )חו"מ‬
‫סי' א(‪ ,‬וז"ל הנה בהא דעבדינן שליחותייהו משמע מהש"ס שהוא רק דרבנן‬
‫דקאמר משום נעילת דלת‪ ,‬ולפע"ד דבאמת הוא מדאורייתא רק שנמסר‬
‫לחכמים ולא עשו אותנו לשלוחים רק במקום דאיכא נעילת דלת‪ .‬תדע דהא‬
‫מקבלין גרים בזמן הזה מטעם דעבדינן שליחותייהו וכו'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וברור שיש‬
‫מחלוקת ראשונים אם הדין דשליחותייהו דין מדאורייתא או מדרבנן‪ ,‬ונ"מ אם‬
‫בית יצחק לו • תשס"ד‬

‫הרב ברוך פסח הכהן מנדלסון‬

‫‪109‬‬

‫פועל בדיני תורה כמו גירות‪ .‬ואפשר דזהו יסוד המחלוקת בין התוס' לר'‬
‫נתנאל‪ .‬תוס' סוברים שיש דין שליחותייהו מדאורייתא ולכן יש לפעול גירות‬
‫בזמן הזה ע"י‪ ,‬ור' נתנאל סובר דדין שליחותייהו מועיל רק מדרבנן ולכן א"א‬
‫לפעול גירות ע"י אלא על ידי גזירת הכתוב של "ולדורותיכם"‪.‬‬
‫אבל קשה‪ ,‬דאם משמע מכל סוגיות הש"ס דשליחותייהו הוי רק דין‬
‫מדרבנן‪ ,‬היאך יכולים הנתיבות והראשונים שתופסים שיטה זו לומר שהוא דין‬
‫דאורייתא? וצ"ל שהם סוברים שהאמוראים חלקו בנידון‪ ,‬ודוקא אלו‬
‫אמוראים שבהם דנים הראשונים הנ"ל סוברים דשליחותייהו הוי דין מה"ת‪.‬‬
‫ולאור הערה זו אפשר להסביר המחלוקת בין שתי הדעות בתוס'‬
‫בסנהדרין‪ .‬הדיעה השניה סוברת דשליחותייהו דין דרבנן‪ ,‬ולכן משום דקיי"ל‬
‫)ב"ק טו‪ (:‬דפלגא נזקא קנסא וסתם שוורים אינם נגחנים‪ ,‬קרן אינו שכיח‬
‫וצריך מומחין‪ 1,‬ורק שן ורגל דמועדין מתחילתן שכיחין ואפשר לגבות נזקן‬
‫בבבל ע"י שליחותייהו‪.‬‬
‫אבל הדיעה הראשונה סוברת דשליחותייהו דין דאורייתא‪ ,‬ולכן‬
‫אפשר שדין שליחותייהו פועל אפילו בקרן‪ .‬וזה משום דשליחותייהו פועל‬
‫אפילו במקום דאינו שכיח‪ ,‬וכמ"ש הנתיבות‪ ,‬דמסרה הכתוב לחכמים דין זה‬
‫במקום נעילת דלת ואע"פ דאינו שכיח‪ .‬ואפשר לומר דיש נעילת דלת אצל‬
‫קרן – נעילת דלת בפני בעלים שאינם שומרים בהמתם כראוי‪ .‬וראיה לדבר‬
‫שתוס' לעיל )בד"ה שלא( כתבו דנזקי שור בשור "הוי בכלל הודאות‬
‫והלואות" וא"צ מומחין‪ .‬וזה משום דאפשר לומר משום נעילת דלת גם שם‬
‫ויש דין דשליחותייהו‪ 2.‬וא"ת והלא אין שייך נעילת דלת אצל קרן כיון‬
‫שהבעלים אינם צריכים לשמור שווריהם יותר שהרי קיי"ל פלגא נזקא קנסא‬
‫ושסתם שוורים אינם נגחנים‪ .‬י"ל שהחיוב לשמור יותר נובע מהקנס‪ ,‬כדכתב‬
‫רש"י )ד"ה חבלות( "דקנסיה רחמנא כדי שירבה בשמירת שוורים"‪ .‬ולכן‬
‫אפשר לומר דיש נעילת דלת גם בקרן ואפשר לפעול דין שליחותייהו‪.‬‬
‫וכיון שדיעה זו בתוס' חולקת על מסקנת הסוגיא בב"ק‪ ,‬צריכים‬
‫ליישב שיטת רבא שם בדרך אחרת‪ .‬הגמ' שאלה מאי שנא בין היזק אדם‬
‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫אפשר לומר דהיכא דדוגמה אינו שכיח אין שליחותייהו‪ ,‬משום דבמילתא דלא שכיחא‬
‫לא גזרו בה רבנן‪ .‬וגם לענ"ד נראה דבמילתא דלא שכיחא א"א לחכמים לגזור משום‬
‫דהכח של החכמים לגזור בא מהפסוקים "לא תסור" ו"שאל אביך ויגדך"‪ ,‬ואם אין "שאל‬
‫אביך"‪ ,‬לא נתנה הכתוב לחכמים רשות של "ויגדך"‪ .‬ואכמ"ל‪.‬‬
‫עיין מהר"ם שכתב בדעת התוס' דנעילת דלת ושליחותייהו הוי חד טעמא‪.‬‬

‫‪110‬‬

‫הערה בענין נזק היינו חבלות‬

‫להיזק שור‪ .‬ואפשר לומר שצריך לנעול דלת כדי שבעלי שוורים ישתדלו יותר‬
‫לשמור שוורן מלהזיק ממון חביריהם‪ ,‬ואין צריך לנעול דלת כדי שבעלי‬
‫שוורים ישתדלו יותר לשמור שוורן מנזיקת אדם‪ ,‬כיון שבטבע הבעל משתדל‬
‫כל מה דאפשר שנכסיו לא יזיקו לחבריו ולאנשים אחרים‪ .‬ומשום הך נעילת‬
‫דלת אין צורך לומר שליחותייהו‪ ,‬דאע"פ שע"י שליחותייהו היה אפשר לדון‬
‫בבבל ע"י הדיוטות‪ ,‬מ"מ אין זו מספיק סיבה לחייב את הבעלים להשתדל‬
‫יותר לשמור בהמתם‪ ,‬דלגבי נזקי אדם הרי כבר משתדל כל מה דאפשר‪.‬‬
‫בפתח המאמר ראינו סתירה בדברי רבא שאמר ששור שהזיק שור‬
‫גובין נזקו בבבל אבל גם אמר "שור שהזיק אין גובין"‪ .‬ואפשר לתרץ קושיא‬
‫זו ג"כ ע"י הסברה הנ"ל‪ ,‬דשור שהזיק היינו שור שהזיק אדם וא"כ אין‬
‫שליחותייהו‪ ,‬וכסברת הנ"ל‪ .‬ואין להקשות קושיית הגמ' "מאי איריא שור‬
‫דאזיק אדם‪ ,‬אפילו אדם דאזיק אדם נמי אין גובין אותו בבבל"‪ ,‬דדין באדם‬
‫שהזיק אדם אינו חידוש כלל דאין כאן שליחותייהו דאורייתא‪ ,‬משום דכ"ש‬
‫דאין נעילת דלת בדוגמה זו משום דטבע האדם הוא להשתדל כל מה דאפשר‬
‫שלא להזיק חבירו אפילו יותר מהשתדלותו למנוע בהמותיו מלהזיק לאדם‪.‬‬
‫אין שליחותייהו בשור דהזיק אדם‪ ,‬אבל לכה"פ חידוש הוא וצריך לשנותו‪.‬‬