‫‪1‬‬

‫ר' צדוק ‪ -‬תפיסת המציאות‬
‫‪ .1‬ר' צדוק הכהן מלובלין ‪ -‬צדקת הצדיק אות קמ‬
‫כל זמן שאין האדם בשלימות כל מה שמדמה לו ידע שהוא ממש להיפך כענין (ישעיה ה' כ')‬
‫האומרים לרע טוב וגו' וכמו שאמרו (פסחים נ' א) ‪1‬עולם הפוך ראיתי ששם במקום האמת הוא‬
‫ממש להיפך מבעולם הזה ומה שנדמה לו לטוב יוכל להיות שאין בו ממש וכן להיפך‪ .‬רק מי‬
‫שהאיר השם יתברך עיניו בדברי תורה דכתיב בה אמת כמו שאמרו ז"ל (עבודה זרה ד' ב) על ידה‬
‫יכול לבוא על האמת כמו שאמרו (פסחים שם) ואנן פירוש תלמידי חכמים היכי התם כי היכי‬
‫‪2‬‬
‫דאיתו אנן הכא וכו' שהתורה מאירה בזה לאדם לעמוד על האמת‪ .‬ועל זה אמרו (סנהדרין כ"ו ב)‬
‫עצה שיש בה דבר ה' היא תקום‪ .‬אבל בלאו הכי מחשבה מועלת לבטל פירוש שיהיה הסוף ממש‬
‫להיפך ממה שחשב‪ .‬והסוף הוא גילוי האמת שיש באותו דבר כי בהווה הכל אחד רק בסוף ניכר‬
‫כמו שנאמר (משלי י"ב י"ט) שפת אמת תכון וגו' ואיתא בזוהר (ח"ב קפ"ח ב) כוננת לא כתיב אלא‬
‫תכון‪:‬‬

‫ועל זה אמרו (ברכות נ"ה א) חלמא טבא חדוותיה מסתייה בישא עציבותא מסתייה פירוש כל‬
‫מעשה עולם הזה נקרא חלמא כמו שנאמר (תהלים קכ"ו א') בשוב וגו'‪ ,‬ומכל מקום אמרו ז"ל‬
‫(ברכות נ"ז ב) חלום אחד מששים בנבואה וכן שבת‪ ,‬אחד מששים בעולם הבא‪ ,‬שקצת טעם נרגש‬
‫גם כן בעולם הזה כענין אחד מששים שהוא התחלת הרגשת הטעם היותר מועט כי אחד מששים‬
‫ואחד אין טעם והתחלתו אחד מששים‪ .‬כי המעשים הם רשמים מועטים לאמיתות הנקודה שבלב‬
‫הנעלם‪:‬‬

‫ועל זה אמרו ז"ל (שם נ"ה ב) החלומות הולכים אחר הפה היינו בדברי תורה שעל ידי דברי תורה‬
‫יכול לברר כל מעשים שעשה יהיה לטוב ואף על פי שהיו איך שהיו על ידי הפה הוא נעשה טוב‬
‫שהשם יתברך מאיר עיניו בזה ואז נקבע החלום לאמת כנ"ל דתורה היא אמת ומי שדבוק בתורה‬
‫‪1‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נ עמוד א ‪:‬‬
‫"‪...‬כי הא דרב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי חלש ואיתנגיד‪ .‬כי הדר‪ ,‬אמר ליה אבוה‪ :‬מאי חזית? אמר ליה‪:‬‬
‫עולם הפוך ראיתי‪ ,‬עליונים למטה ותחתונים למעלה‪ .‬אמר לו‪ :‬בני‪ ,‬עולם ברור ראית‪ - .‬ואנן היכי התם? ‪ -‬כי היכי‬
‫דאיתו אנן הכא‪ ,‬הכי איתינן התם‪ .‬ושמעתי שהיו אומרים‪ :‬אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו‪ .‬ושמעתי שהיו‬
‫אומרים‪ :‬הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתן‪".. .‬‬
‫‪2‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כו עמוד ב‬
‫אמר עולא‪ :‬מחשבה מועלת אפילו לדברי תורה‪ ,‬שנאמר ‪+‬איוב ה'‪ +‬מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם‬
‫תושיה‪ .‬אמר רבה‪ :‬אם עסוקין לשמה ‪ -‬אינה מועלת‪ ,‬שנאמר ‪+‬משלי יט‪ +‬רבות מחשבות בלב ‪ -‬איש ועצת ה'‬
‫היא תקום עצה שיש בה דבר ה' ‪ -‬היא תקום לעולם‪.‬‬
‫רש"י מסכת סנהדרין דף כו עמוד ב‬
‫מחשבה ‪ -‬דאגת הלב על מזונותיו של אדם‪.‬‬
‫מועלת ‪ -‬מהניא לשכח למודו‪.‬‬
‫מפר מחשבות ערומים ‪ -‬נותן להם מזונות ומבטל מחשבות מלבם‪ ,‬שלא היו מניחין אותן לעשות תושיה‪ ,‬לישנא‬
‫אחרינא‪ :‬מחשבה שאדם מחשב כך וכך אעשה כך וכך תעלה בידי ‪ -‬מועלת להשבית הדבר‪ ,‬שאין מחשבתו‬
‫מתקיימת אפילו לדבר תורה‪ ,‬כגון האומר עד יום פלוני אסיים כך וכך מסכתות בגירסא‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫הרי דבוק בחיי עולם האמיתים ממילא כל המעשים שלו על כרחו כן‪ ,‬כי במקום שהוא האדם שם‬
‫הוא כולו‪:‬‬
‫‪ .2‬ר' צדוק הכהן מלובלין ‪ -‬רסיסי לילה אות טז‬
‫טז) בכל חידושין דאורייתא אי אפשר להיות דבר מבורר שלא יהיה נטיה לכאן ולכאן כמו שאמרו‬
‫(חגיגה ג ב) הללו מטמאין וכו' ואלו ואלו דברי אלוקים חיים (עירובין יג ב) פירוש אלהים בעל‬
‫הכוחות כולם הנפרדים שבעולם וזהו לשון רבים וכן חיים לשון רבים דדברי תורה הוא חיות‬
‫הבריאה כולה‪ .‬ויש חלוקות של חיים ועל זה נאמר (משלי כא‪ ,‬א) פלגי מים לב מלך ביד וגו' מאן‬
‫מלכי רבנן (גיטין סב א) ואין מים אלא תורה (בבא קמא יז א) והם נפלגים למעיינות שונים לאסור‬
‫ולהתיר וכסבורים אנו דהוא בדעתו של חכם ואינו כן אלא גם זה ביד ה' שמאיר עיניו ומטה לבבו‬
‫כפי החפץ ורצון אלהי לבד‪ .‬ולכך נקרא דברי אלהים חיים דבאמת הן דברי השם יתברך כמו‬
‫שאמרו (בבא בתרא יב א) דמן החכמים לא ניטלה נבואה דבאמת הוא מהשם יתברך כנבואה רק‬
‫החילוק דנבואה הוא כה אמר ה' היינו כזה ממש ואין בו הטיה וחילוק ושני נביאים המכחישים זה‬
‫את זה האחד נביא שקר‪ .‬כי נביא מלשון ניב כמו שפירש רש"י בחומש (שמות ז‪ ,‬א) והיינו דיבורו‬
‫דהשם יתברך דהדיבור דהשם יתברך ממש בגרונו של נביא והדיבור הוא התגלות לפועל ובהתגלות‬
‫אי אפשר להיות שני הפכים בנושא אחד כידוע דשכל בני אדם מכחיש זה כנודע מדברי רמב"ם‪.‬‬
‫אבל חכם הוא דבוק בחכמתו של השם יתברך שהוא במחשבה שבמוח שם אפשר להיות שני‬
‫הפכים בנושא אחד‪:‬‬

‫ולא עוד אלא שהוא כמעט מוכרח כפי מה שיסד השם יתברך כל הבריאה דבר והיפוכו כידוע מספר‬
‫יצירה אין לך דבר בעולם שלא יהיה היפוכו ממש גם כן ובודאי יש לזה רשימו בחכמתו יתברך‬
‫שהוא שורש הרצון המוציא לפועל‪ .‬רק שבפועל שני ההפכים אינם בנושא אחד כשהוא יום אינו‬
‫לילה וכשהוא לילה אינו יום מה שאין כן במקור שם כולא חד‪ .‬ולכך כל חידוש דברי תורה שיוצא‬
‫לעולם על ידי איזה חכם בהכרח יוצא אז גם כן ההיפך‪ .‬וזה טעם (משלי יז‪ ,‬יד) פוטר מים ראשית‬
‫מדון מים היינו תורה מי שפותח איזה שער ודבר הוא ראשית מדון ומחלוקת‪:‬‬

‫ואמרו ז"ל פרק קמא דסנהדרין (ז א) ריש מאה דיני פירוש כי יש חמישים שערי בינה וזה טעם‬
‫מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור כי שער החמישים אין מושג‪ .‬והיינו דפנים פירוש גילויים מה‬
‫שהחכם מראה פנים מפני מה אומר כן וידוע מ"ט הם שבע פעמים שבע נגד שבע מידות הבנין של‬
‫כח ההתגלות ושער חמישים נגד הבינה שבלב שזה אי אפשר לגלות כלל לחבירו הרגשת הלב מה‬
‫שהוא מרגיש בלבו הטעם לדבר דטעם אי אפשר להסביר ולגלות כלל וכדרך שאמרו בסנהדרין (לה‬
‫א) ליבא דאינשי אינשי שאי אפשר לגלותו בכתב וכן בדיבור אי אפשר רק הרשימו שבלב מתלבש‬
‫בדיבור שכפי הרגשת הטעם שלו בלב כך הוא כח הדיבור וניכר על הדיבור הרגשת הלב אבל‬
‫אמיתות טעם שהוא מרגיש זה אי אפשר לגלות‪ .‬ולכן אמרו (שוחר טוב תהלים מזמור יב) תלמיד‬
‫ותיק היה אומר מ"ט פנים וכו' פירוש אומר לגלות אי אפשר רק מ"ט פנים‪:‬‬

‫‪3‬‬

‫וכן משה רבינו ע"ה דקיבל תורה מן השמים שהוא חכמתו של השם יתברך מה שאינו מושג לבני‬
‫אדם לחדש מלבבם כמו תורה שבעל פה אמרו (ראש השנה כא ב) דלא השיג שער חמישים דשער‬
‫חמישים מתורה שבכתב הוא הרגשתו של השם יתברך בלב שלמעלה שאי אפשר לגלות וליבא‬
‫לפומא לא גליא אבל מה שמחדשים חכמי ישראל מי שהוא מחדש הוא משיג באותו דבר כל‬
‫החמישים שערי בינה והן מאה דיני חמישים לכל צד‪ .‬ובמחלוקת שהוא לשם שמים כמחלוקת‬
‫שמאי והלל דבית הלל היו שונין דבריהם ודברי בית שמאי (עירובין יג ב) היינו שהיו משיגין גם‬
‫דברי בית שמאי והטעימה של ההיפך וכענין אותו תלמיד ותיק שהיה אומר שני הפנים כי מצד‬
‫דביקותו בחכמת השם יתברך הוא משיג באותו דבר שני ההפכים שבמחשבה העליונה ונמצא לכל‬
‫אחד מאה‪ .‬וזה טעם הגמרא בשבת (קכט ב) מאה קרי בזוזי וכו' ואין כאן מקומו‪:‬‬
‫‪ .3‬ר' צדוק הכהן מלובלין ‪ -‬צדקת הצדיק אות רסא‬
‫הקדוש ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה רק שהוא בהעלם גדול וישת חושך‬
‫סתרו (תהלים י"ח י"ב)‪ .‬וכאשר מאיר ללב האדם הכרה זו איך השם יתברך מלא כל הארץ כבודו‬
‫זה נקרא הוציאנו מאפילה לאור גדול כמו שאומרים בהגדה‪ .‬דיציאת מצרים שהוא הוצאה מן‬
‫ההעלם הכרת השם יתברך אל הגילוי‪ .‬והוא הארה לגבי האדם וגם לגבי השם יתברך כמו שאמרו‬
‫ז"ל (בראשית רבה סוף פרשה ל' י') משל למלך שהיה מהלך במבואות אפילות ובא אוהבו והדליק‬
‫את הנר‪ .‬שאברהם אבינו ע"ה האיר לפני השם יתברך כי זה נקרא שכינה בגלות כאשר שכינתו‬
‫יתברך בתחתונים הוא בהעלם עצום ואינו בהתגלות ובפרסום הרי זה כמהלך במבואות אפילות‪:‬‬

‫ומשל חז"ל (שם ריש פרשה ל"ט א') לבירה דולקת היינו דהוא אפילה ועם כל זה דולקת היינו‬
‫הארת אברהם אבינו ע"ה שיש בורא ואם כן איך חשב שהעולם בלא מנהיג‪ .‬רק הכוונה דהכיר כבר‬
‫באור כשדים באמיתות השם יתברך שהוא מלא כל הארץ כבודו וכל הנהגת הטבע ממנו ואין עוד‬
‫מלבדו‪ .‬רק ידיעת ההנהגה הפרטית מהשם יתברך בשידוד ובלא שלוחי הטבע והתלבשותו בלבושי‬
‫העולם שמזה נמשך כל ענין התורה והמצוות לא נודע לו‪ .‬כי עדיין לא השיג ענין הנבואה שידבר ה'‬
‫עם האדם ויצוהו על איזה דבר דהיינו שהשם יתברך המנהיג בפרט ללב‪ .‬ועד ששייך ויש מציאות‬
‫לעבודה ושכר ועונש‪ .‬שעל זה נאמר (בראשית י"ב א') לך לך וגו' שנתגלה לו זה אחר שראה בירה‬
‫דולקת פירוש שדולק בלבו אור זה דהשם יתברך אמר אפשר שזה מעצמו ולמה מאיר זה בלבו וכל‬
‫העולם בתוהו ואפילה ודאי יש מנהיג בפרטות לכל פרט נפש שלא על פי הטבע הכללי‪ .‬ואמר דולקת‬
‫כי נר מצוה ותורה אור (משלי ו' כ"ג) פירוש המצוה מעשית הוא הנר שהוא הכלי קיבול שבו נתפס‬
‫האור‪ .‬והתורה הוא עצם האור שבלב שמאיר לו הדברי תורה בלב לדעת את ה'‪:‬‬

‫וזה טעם שמן למאור כמו שאמרו ז"ל (שיר השירים רבה א' ג') דשמן רומז לחכמה והחכמה היא‬
‫המאירה‪ .‬וזהו האור המורגש בלב מצד התורה והמצוות נקרא אור ונר‪ .‬אבל אור דאברהם אבינו‬
‫ע"ה אז קודם מאמר לך לך שלא היה נתפס בתורה ומצוות כלל רק השגה זו בוער בלבו שיש אלוה‬
‫בעולם וזה לא נקרא אור כיון שאין לו הגדרה רק דולקת שמצד זה מסר עצמו לאור כשדים מצד‬

‫‪4‬‬

‫גודל התבערה שהיה בלבו והיה אש אוכלת אש ולכן לא נשרף אבל לא זו הדרך ישכון אור רק‬
‫תבערה ודליקה‪:‬‬

‫וזה טעם שם המקום תבערה כי בערה בם אש ה' (במדבר י"א ג') ואש דשם הוי"ה שהוא מלא‬
‫רחמים ודאי‪ ,‬רצה לומר אורו יתברך המאיר בלב והוא אש אוכלת אש‪ .‬והיינו כי המתאוננים‬
‫שמעתי דרצה לומר שהיו בעצבות ומרה שחורה וזה טעם רע באזני ה' (שם פסוק א') כי זה ענין‬
‫טמא מת משתלח חוץ למחנה שכינה אבל במחנה לויה אף במקום משה רבינו ע"ה מותר רק השם‬
‫יתברך אין יכול לסבלו‪ .‬ועצבותן היינו מפני טמטום הלב כי חפיצים לדבקה בו‪ .‬וידוע דבעת המרה‬
‫שחורה הוא מצפה לאור ה' שיבוא בקרבו בדרך תבערה והתלהבות שלא על ידי הגדרת ויגיעת‬
‫התורה והמצוות ועל זה הוא התאוננותם‪ .‬ואז בדור המדבר כל מה שהיו מבקשים היה נפעל תיכף‬
‫והגיעו לתבערה עד שהיה אש אוכלת אש דנר ה' נשמת אדם שנתכללה במקורה כטבע נר הקטן‬
‫באור גדול עד שצעקו העם היינו כטעם (שמות כ' ט"ז) אל ידבר עמנו אלהים פן נמות ונשקעה‬
‫האש‪ .‬ואז נולד להם תאוה כי תבערת האש הוא מצד תוקף חום האהבה דאברהם אבינו ע"ה‬
‫להשם יתברך‪:‬‬

‫וידוע דכל מדה מתפשטת עד אין קץ ואהבת אברהם אבינו ע"ה כוללת כל מיני אהבות מריש כל‬
‫דרגין ועד אהבות וחמדות דעולם העשייה גופני והכל היה אצלו להשם יתברך‪ .‬וכאשר נשקע האש‬
‫ואמרו ז"ל (בספרי הובא ברש"י במדבר י"א ב') דשקעה במקומה היינו לא שניטלה למעלה‬
‫ונסתלק האהבה מהם רק שנשאר שקוע ומכוסה בהם‪ .‬וידוע דבכל מקום הרשימו נשאר ונשאר‬
‫בהם מדת אהבה‪ .‬וכאשר הם נתייראו מלשקוע בתוקף אהבת השם יתברך עד כלות הנפש אז נפלו‬
‫לתאוות וסיגי האהבה [ובאמת גם תאוה דשם היה הכל להשם יתברך וכמו שנתבאר במקום אחר]‬
‫ואז זכו למדריגת קברות התאוה שהוא זיכוך מדת אהבת השם יתברך מן הסיגים‪:‬‬

‫ואברהם אבינו ע"ה להיותו אב כולל כל הנפשות והוצרך להאיר לכל העולם כולו היה כלי לסבול‬
‫תבערה ולדליקה זו גם כן עד שהאיר לו השם יתברך בנר דציווים שונים ונעשו כליותיו נובעות‬
‫חכמה (בראשית רבה ס"א א') וזכו בניו לנר מקדש‪ .‬ואמרו ז"ל (תנחומא תצוה ב') הקדוש ברוך‬
‫הוא מאיר לכל העולם כולו וצוה להאיר לפניו והיינו כי באמת השם יתברך המאיר מה שמאיר‬
‫בלב רק שהוא אומר להאיר לפניו שהוא אומר שמה שמאיר בלבבות בני ישראל בזה הם מאירים‬
‫לפניו שלא ילך במבואות אפילות ולא הוא מאיר להם‪ .‬והוא כטעם לא זז מחבבה עד וכו' (שמות‬
‫רבה סוף פרשה נ"ב ה') וכטעם תנו עוז לאלהים (תהלים ס"ח ל"ה)‪:‬‬