You are on page 1of 3

‫הגות יהודית‬

‫שיעור מס' ‪27.02.2007 – 1‬‬

‫הנושא בהגות יהודית הוא רחב מאוד משום שאין אנו יכולים לנתק את הדיון בעת היהודית החדשה‬
‫ובשאלות החדשות בנוגע ליהדות מהתפתחויות רוחניות מהשלוש מאות שנים האחרונות והשפעתן על‬
‫יהודי העולם‪ .‬הקורס גם עוסק בהתפתחויות אידיאולוגיות גדולות של העולם המודרני והעולם המערבי‪,‬‬
‫אידיאולוגיות של אוניברסליזציה‪ ,‬לאומניות ועוד שהשפיעו על התפתחות היהודים בעת החדשה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם תהליכים פנימיים יהודיים שהם תוצר של ההיסטוריה היהודית והדת היהודית‪ ,‬האופי הספציפי‬
‫המיוחד של היהדות‪ ,‬התשתית הפרשנית של התרבות היהודית‪ ,‬דברים שקיימים עוד הרבה לפני התרבות‬
‫המודרנית ועיצבו אותם איך שהם באים לידי ביטוי היום‪.‬‬
‫ישנם ארבעה גורמים שהשפיעו בצורה עמוקה מאוד על אפיונו של העולם המערבי שראשיתם‬
‫לפני שלוש מאות שנה בעולם האירופאי‪:‬‬
‫‪.1‬צמיחתו של האינדבידאוליזם של העולם המערבי – היתרונות והחסרונות‪ .‬מרבית‬
‫מהתפתחות האינבידאוליסטית השפיעה רבות על המבנה החברתי של העולם שלנו‪ ,‬כמו‬
‫זכויות הנשים למשל‪ .‬היום אנחנו רחוקים מהתרבות הקהילתית שהיא לא תרבות שבטית‬
‫אבל במרכזה עומדת השתייכות האדם אל הקבוצה בה הוא חי ואליה הוא שייך‪ .‬הדברים‬
‫האלה רחוקים מאוד ממה שאנו מכירים היום והדבר התפתח במשך זמן מה‪ .‬ישנו תהליך‬
‫הסרקוליזציה שמשמעו הפרדת המדינה מהדת‪ .‬מהותו הראשונה הוא ליצור את המדינות‬
‫המודרניות שהופכות להיות המדינות של האזרחים‪" .‬האזרח" הוא אחד המושגים הבסיסיים‬
‫של האינבידואליזם‪ .‬אחד מהאירועים הקריטיים שמסמנים את הבשלות של התהליך הזה‬
‫הוא המהפכה של התרבות הצרפתית‪ .‬גם באנגליה שלא הייתה במהפכה‪ ,‬התהליך היה תהליך‬
‫איטי‪ ,‬מדובר על אותו דבר שהתקבל באופן מהפכני‪ .‬אך בסופו של דבר‪ ,‬המהפכה בצרפת‬
‫וארה"ב הכתיבו את התרבות הזאת‪.‬‬
‫‪.2‬התעצמות החשיבה המדעית בתחומי מדעי הטבע‪ ,‬הרוח והחברה – התפתחויות סוציולוגיות‪,‬‬
‫פסיכולוגיות‪ ,‬טכנולוגיות ועוד‪ ,‬כל אלו יצרו עולם חדש לגמרי‪ .‬ההתפתחות המדעית במאה‬
‫ה‪ 19-‬וה‪ ,20-‬יש לה השלכות עצומות בנוגע לדת‪ .‬אנו מדברים על התפתחות של מדעים‬
‫שפרשו מתחום הפילוסופיה (פסיכולוגיה וסוציולוגיה)‪ ,‬ויצרו תחומים נפרדים ללמוד על‬
‫האדם ועל פועלו‪ .‬אי‪-‬אפשר להבין את הסוציאליזם והמרקסיזם לולא הבנת התהליכים‬
‫האלו‪ .‬להיסטוריה יש חשיבות נכבדת לגורמים הללו‪ .‬היסטוריה‪ ,‬כביכול‪ ,‬זהו תחום מאוד‬
‫צעיר‪ .‬מה שהיה קודם היה זכרון היסטורי‪ ,‬אך זכרון היסטורי הוא דבר מאוד סלקטיבי אך‬
‫זהו לא היסטוריה‪ .‬שאיפתה של ההיסטוריה להיות כאחד המדעים היא דבר שאפשר להעמיד‬
‫אותו בפני עצמו‪.‬‬
‫‪.3‬מושג התרבות – היווצרותו של מרכיב בתרבות שהוא לכאורה סותר את היסוד‬
‫האובייקטיבי של החשיבה המדעית‪ .‬רק במאתיים‪-‬שלוש מאות שנים האחרונות‪ ,‬האירופאים‬
‫החלו לצאת מהחשיבה של העליונות הנוצרית‪ .‬השינויים הגדולים החלו להיווצר בשנים‬
‫האלו‪ .‬בתרבויות שונות‪ ,‬הדת היא חלק מהתרבות והייחוס האלוהי שלה אינה מקנה לדת‬
‫אחת עליונות מוחלטת על דתות אחרות‪ ,‬דבר שלאחרונה חל על אמריקה‪ ,‬אפריקה ואסיה‪.‬‬
‫מכאן נוצרת חשיבה שבהקשר התרבותי היא חשביה סובייקטיבית ובעלת ערך עצמי משלה‬
‫ויש לה השלכות לגבי גורמים נוספים כמו היווצרותו של היחיד‪ ,‬האינדיבידואל‪.‬‬

‫איך ניגשים לשאלת ההגות היהודית בעת החדשה? אין זה דיון טכני משום שאם אנו מסתכלים‬
‫מבחינה היסטוריה‪ ,‬השאלות שנשאלות כאן‪ ,‬ניתן למיין אותם לפי מידת ההתפתחות על אותן דמויות‬
‫מפתח בעולם היהודי‪ .‬השאלה המרכזית של מנדלסון הייתה "למה להמשיך לחיות כיהודי?"‪ ,‬מה היא‬
‫יהדות ומי הוא יהודי? בימי הביניים‪ ,‬אם היית רוצה לעבור ממקום למקום היית צריך להמיר את דתך‪ .‬כאן‬
‫אנו מדברים על שינוי או ביטול השייכות לעולם היהודי‪ ,‬וכאן הוא נמצא בסיטואציה שמאפשרת מעבר‬
‫כזה בלי אפשרות של המרת דת‪.‬‬
‫שינוי השייכות נעשה במאה ה‪ ,19-‬העם הקוזרי שמתגייר למשל‪ ,‬השינוי הזה הוא שינוי של‬
‫המרה דתית‪ .‬אנו מדברים על אופציה שלא הייתה קיימת קודם – השתייכות למדינה האזרחית החדשה‪.‬‬
‫אנו מדברים על הגות יהודית בעת החדשה שיכולה להיות הגות חילונית או הגות דתית‪ .‬יכולים להיות לנו‬
‫הוגים דתיים‪/‬חרדיים או הוגים רפורמים או הוגים חילוניים לגמרי המתנכרים למסורת היהדות‪ ,‬אך בכל‬
‫זאת שואלים לגבי המסורת היהודית והרצון לדבוק בה‪.‬‬
‫הנקודה שעולה בעת החדשה היא באמת שאלה שמחייבת לשאול האם התשובה למהי יהדות היא‬
‫התשובה שמה שמקיים אותנו במובן הרחב של המושג היא שמירה על השקפות ומסורות יהודיות שנוצרו‬
‫מלפני שנים רבות (‪ 1500‬לפחות) ואז לשאול אם אני מעוניין להמשיך בתורה הזאת בלבד‪ ,‬או ממשיך‬
‫להחזיק בה אך עם שימת דגש על דברים האחרים שיאפיינו אותי כיהודי (הארץ‪ ,‬ההיסטוריה‪ ,‬העם וכד')‪.‬‬
‫אם הנושא שלנו מוגדר בצורה כזאת של תשובות מחודשות לשאלה "מה היא יהדות?"‪ ,‬נפנה‬
‫לשפינוזה‪ .‬ברוך שפינוזה נולד ב‪ 1632-‬ונפטר ב‪ .1677-‬שפינוזה‪ ,‬כבר בגיל ‪ ,24‬הוחרם ע"י הקהילת‬
‫היהודית במקום מחייתו (אמסטרדם)‪ ,‬אך הוא לא התנצר אלא ראה את עצמו כאזרח המדינה שבה הוא חי‬
‫יותר מאשר איש דתי‪ .‬שפינוזה היה הראשון שניסח בספרו את השאלות המודרניות של ההוויה היהודית‬
‫(לו ולקוראים) ובכל מקום שנתן תשובה שלילית הוא היווה אתגר להוגים אחריו למצוא את הנטייה‬
‫החיובית‪.‬‬
‫הולנד הייתה אחת המדינות הראשונות שהחלו את התהליך של הפרדת הדת מהמדינה ופתחה את‬
‫שעריה בפני יהודים רבים‪ .‬שפינוזה הוא בן למשפחה שהשתייכה לקהילה הפורטוגזית עד שנאלצו לעזוב‬
‫את פורטוגל עקב רצונו של השליט שכל היהודים יתנצרו או שיעזבו את המדינה‪.‬‬
‫המאמר התיאולוגי שלו עורר הרבה כעסים ושאלות בנוגע לזהות היהודית‪.‬‬
‫ההקדמה של שפינוזה מוסרת בכמה משפטים את הכוונה שלו‪ .‬הפסקה הקצרה הזאת היא מאוד‬
‫מהפכנית‪ ,‬בלתי‪-‬אפשרית ולא תעלה על הדעת במאה ה‪ .17-‬שפינוזה כותב על‪-‬כך שכל דבר הוא יבחן‬
‫באופן שכלי בלבד ומה שיסתור אותו עם הדעות השכליות שלו – הוא לא יעסוק בו‪ .‬היה לו הרבה השגות‬
‫על ההתנהגות הנורמטיבית הדתית‪ ,‬על התופעה הנבואית שעליה מושתתת כל התורה (כמו משה עם‬
‫עשרת הדברות) ומיוחס לה טיעון אלוהי ולכן עלינו לקבל אותה‪ .‬שפינוזה לא מוכן לקבל אותה כדוגמה‬
‫אלא מעוניין לבחון אותה עם שכלו‪.‬‬
‫שפינוזה הוא בעצם המנסח הראשון של חופש הדעות בתרבות המערבית‪ .‬אין זה אומר שזה‬
‫חופש המעשים או שאין המדינה יכולה להגביל את האדם‪ ,‬אבל ההבחנה היא בין חופש מעשים לחופש‬
‫דעות‪ .‬יש כאן הכרה בכך שהדת חופשית להתנהל בדיוק כמו שרשאיות להתנהל תפיסות עולם הסותרות‬
‫אותה‪.‬‬
‫שפינוזה הוא מייסדו של חקר המקרא המודרני‪ .‬המקרא עד שפינוזה זכה לפרשנות אחת מסוימת‬
‫– הפרשנות האלוהית‪ ,‬המעמד האלוהי‪.‬‬
‫אבל מה בעצם הטריד את שפינוזה? מה שהטריד אותו יותר מאחרים היה עניין הבחירה‪ .‬מה זאת‬
‫אומרת טענת הבחירה של עם ישראל במקרא ולאחר‪-‬מכן ע"י חז"ל‪ .‬אבות הנצרות שאלו גם את השאלה‬
‫הזאת אך מכיוון אחר – "מה הבחירה הראויה ביותר?" ואילו שפינוזה שואל מהו רעיון הבחירה למקרא?‬
‫לפי איזה קריטריונים? בתרבות הימי‪-‬הביניים‪ ,‬זוהי התשתית של המלחמה היהודית‪-‬נוצרית‪ .‬שהבחירה‬
‫עברה מהברית הישנה לברית החדשה היא הסיבה שהמון יהודים עונו בתקופה ההיא‪.‬‬
‫ההבנה והפירוש של פריבילגיית יתר היא לא נכונה כיוון שלא ייתכן שהוא ייאבק על החחלטה‬
‫זאת (נוצרים? יהודים?)‪ .‬בזכות זה שהבן‪-‬אדם נבחר עושה אותו שונה‪ .‬הבעיה היא השאלה של‬
‫הפריבילגיה של יתרון לעומת חסרונם של אחרים‪ .‬לכן‪ ,‬שפינוזה אומר שאין ברצוננו להכחיש שהיהודים‬
‫הם הנבחרים‪ ,‬אך מה יש באותם חוקים שבכל זאת מאפשר למשה לעשות את המהלך הפסיכולוגי הזה?‬
‫מה היתרון (אם יש יתרון) טמון בחוקים האלו‪ .‬שפינוזה עושה הפסקה ומסביר את המשנה הפילוסופית‬
‫שלו‪.‬‬
‫תפיסת העולם של שפינוזה היא דטרמניסטית‪ .‬החוקיות מתבטאת בחוקיות שבטבע‪ .‬יש משהו‬
‫שכופה אותו עלינו‪ ,‬על המציאות‪ ,‬על הטבע כולו‪ ,‬זו הסיבתיות שמנהלת אותו‪ .‬ולכן‪ ,‬אם יש מובן שהוא‬
‫לא אנושי ולמושג בחוק זה כשהחוק מתפקד כסיבתיות הכרחית ונצחית‪ ,‬או במילים אחרות‪ ,‬הכרחיות‬
‫אלוהית‪ .‬יש משמעות למושג האלוהים אצל שפינוזה‪ ,‬אך מה שחשוב לו זה להגדיר את אלוהים באופן‬
‫שהוא יגדיר אותו‪.‬‬
‫אך צריך לבדוק‪ ,‬מה בתורה קשור לדברים האלו ומה לא‪ .‬מהם החוקים התלויי תקופה‪ ,‬תלויים‬
‫במצב‪ ,‬תלויים בסביבה ומהם החוקים הנצחיים‪ .‬צריך לדעת להבדיל בניהם‪ .‬אם הם נצחיים אז הם חייבים‬
‫להיות אוניברסליים‪ .‬לא יוכלו לטעון טענות אלוהיות ולהגיד שהם חלים רק על קבוצה אחת קטנה‬
‫(היהודים)‪ .‬זה חייב לחול על כל בני האדם‪.‬‬
‫וכאן הבעיה מתחילה‪ .‬הכוונה כאן היא לא לבצע המרה מיהדות לנצרות‪ ,‬אלא לבקר את המקרא‬
‫על שאר נקודותיו‪ .‬שפינוזה אומר שאין לו בעיה שככה כתוב המקרא‪ ,‬שפינוזה מבין את אלמנט‬
‫הרטוריקה‪ .‬זה בעצם מה שמוביל אותו לטפח את הרעיון ולמצוא את התשובה לשאלה "מהי יהדות‪/‬מיהם‬
‫יהודים?"‪.‬‬
‫המשמעות שנותן שפינוזה לעקרון הבחירה היא שהבחירה משמעותה ההצלחה‪ .‬תקיימו את‬
‫החוקים שנתתי‪ ,‬שאלו חוקים שנועדו לקיום של עם מוצלח בארץ ישראל‪ ,‬תזכו לכמה שיותר הצלחה‬
‫בחייכם‪ .‬לא תקיימו אותם – הברכות יהפכו לקללות‪ .‬הוא קורא את הקריאה של שכר ועונש שמסבירה‬
‫שעקרון הבחירה הוא רעיון שבא להצביע על כך שהם בעצם מחייבים קיום מוצלח של עם היושב על‬
‫אדמתו‪ .‬יש לו התנגדות מוחלטת לקריאות גזעניות‪.‬‬
‫לדבר הזה יש השלכות מאוד מאוד גדולות בנוגע למהי יהדות היום‪ .‬לפי שפינוזה‪ ,‬החוקים‪ ,‬חוקי‬
‫היהדות היא למעשה אוסף של חוקים לעם היושב על ארצו בכדי לזכות בקיום מוצלח‪ .‬חוקי התורה איבדו‬
‫את התכלית שלהם‪ .‬מסקנתו‪ ,‬שברגע שפותחים ליהודים את הדלת‪ ,‬אין שום ערך עצמי לחוקים כיוון שהם‬
‫אינם ממששים את הייעוד שלהם‪.‬‬
‫בסוף הפרק הוא לא בורח מהשאלה הזאת‪ .‬שפינוזה‪ ,‬בעמוד האחרון של המאמר‪ ,‬מערער‬
‫לחלוטין על הטענה הזאת וטוען שמה שמקיים את העם היהודי במהלך כל תקופת הגולה ומסביר כיצד‬
‫העם הזה ממשיך להתקיים למרות שהוא איבד את הטעם הפנימי שלו – בגלל עקשנותם לשמור על‬
‫ייחודם‪ .‬העיקרון של לקיים את עצמם ע"פ המצוות והחוקים שלהם – ברית‪-‬המילה‪ ,‬למשל‪ ,‬יש לה‬
‫השפעה רבה כל‪-‬כך שהיא לבדה תוכל לשמור על זהותם של היהודים‪ .‬השפה של היהודים גם מצליחה‬
‫להחזיק אותם‪.‬‬
‫שפינוזה אמר שהשכל מחייב אותו להגיד שהוא מרגיש צורך לפרוש מכל זה‪ ,‬ומעגל השנאה‬
‫(אנטישמיות) נוצרת אך ורק בעקבות ההפרדה הזאת ושמירת הייחוד הקבוצתי‪ .‬רעיון הבחירה יכול‬
‫להתקיים רק כשהיהודים מתיישבים בארץ ישראל‪ ,‬כלומר‪ ,‬ארץ אחת שתהיה ארץ ליהודים‪ .‬לפי שפינוזה‪,‬‬
‫היהדות מושתת על המקרא היהודית שנוצרה כחוקה המדינית‪ .‬שפינוזה מתייחס לכל המצוות (התפילות‪,‬‬
‫החגים‪ ,‬המנהגים) הם התופעות שמשאירים את היהודים כקבוצה‪ ,‬כאינדיבידואלי‪.‬‬
‫הוגים יהודים רבים קיבלו את הניתוח הזה‪ ,‬ודיברו על‪-‬כך שנוצר מצב שהוא בלתי‪-‬נסבל ואי‪-‬‬
‫אפשר להמשיך לדבוק בחוקי המקרא והם העדיפו את הפתרונות של שפינוזה בנוגע להתמקם בארץ‬
‫ישראל ואז לדבוק בחוקי‪/‬מנהגי‪/‬מצוות התורה‪.‬‬
‫‪.1‬הגישה של שפינוזה שכלית‪-‬ביקורתית ועל סמך הגישה הזאת – המסקנה שלה היא‬
‫שהתורה היא חוקת המדינה‪ .‬ההגדרה היא צרה והיא חוקה של עם היושב במדינתו‪.‬‬
‫קיומם כקבוצה מותנה בקיומה של המדינה‪ .‬כאנשים‪ ,‬כבני‪-‬אדם אין להם יתרון על‬
‫עמים אחרים‪ ,‬אין פה אפיון גזעי‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬החוק האלוהי הוא החוק הנצחי‪ ,‬הטבעי‪ ,‬והתורה‪ ,‬מבחינת הדברים הספציפיים‪,‬‬
‫ההגדרה שלה כחוקת מדינה‪ ,‬שהחוקים חלים על הקבוצה הספציפית הזאת‪.‬‬
‫‪.4‬קיום היהודים ללא המדינה הוא ביטוי לעקשנותם ולרצונם לשמור על המשך‬
‫הקיום שלהם באופן טבעי שזהו סוד קיומו של העם היהודי‪ .‬התורה היא מה‬
‫שמייחדת אותם‪ .‬שמירה על התורה איחדה אותם‪ ,‬למרות שמאז החורבן‪ ,‬השפה‬
‫הפכה רק לשפת תפילה‪ ,‬השפה היומ‪-‬יומית שונה מאיזור לאיזור‪ ,‬חבל הארץ שונה‬
‫ומגוון לחלוטין‪ ,‬ולכן ההיסטוריה של היהודים היא היסטוריה של קהילות (יהודי‬
‫תימן‪ ,‬יהודי גרמניה‪ ,‬יהודי מרוקו וכד') ומכאן המסקנה שלו שהעקשנות הזאת היא‬
‫גם הסיכוי שבתנאים היסטורים חדשים יתקיים הקיום ההיסטורי היהודי בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬הארץ הטבעית של היהודים‪.‬‬