You are on page 1of 3

‫הגות יהודית‬

‫שיעור מס' ‪20.03.2007 – 3‬‬

‫שיעור שעבר דיברנו על משה מנדלסון‪ .‬על כמה נקודות מרכזיות בספרו "ירושלים"‪ ,‬הרקע‬
‫של המאה ה‪ ,18-‬רקע של תפסית עולם מדאיסטית‪ ,‬השקפה של ההשכלה הגרמנית‬
‫שמדברת על איזשהי דת אוניברסלית שהיא דת תבונית ומאחדת או נמצאת מעבר לדתות‬
‫השונות (דתות מונותיאסטיות – איסלם‪ ,‬יהדות ונצרות)‪ .‬אחד המאפיינים של העת החדשה זו‬
‫ההתפתחות של שאר הדתות שהגיעו לשיאן באיזור המאה ה‪.19-‬‬
‫מנדלסון שואל אותה שאלה ששפינוזה שואל בספרו‪ .‬שפינוזה משיב תשובות‬
‫חיוביות‪ .‬מנדלסון מבחין בין שלושה סוגי אמת‪:‬‬

‫‪.1‬האמת הנצחית ההכרחית – א‪ .‬ההכרחית; ב‪ .‬המקרית‪ :‬האמת האחת היא‬


‫האמת הלוגית וחוקי הטבע‪ ,‬האמת השניה היא האמת ההיסטורית שהיא אמת‬
‫מסוג אחר‪ .‬אמת שבעצם ההוכחה שלה היא העדות – אם יש עדות אז יש לה‬
‫תוקף‪ .‬הדתות הן אמיתות היסטוריות‪ .‬הטענה שלהן לאמת היא טענה לאמת‬
‫היסטורית‪ .‬במועד ומקום כזה ניתנה התורה מסיני‪ ,‬במועד ומקום אחר ניתנה‬
‫התורה למוחמד וכן הלאה‪ .‬ההבחנה בין אמת נצחית להיסטורית מסייעת לו‬
‫לאבחן את הדרישה לפלורליזם‪ .‬לפי מנדלסון (עמ' ‪ ,)42‬האמת ההיסטורית‬
‫היהודית‪ ,‬התוכן של היהדות הוא תוכן של חוקים מעשיים‪ ,‬האמונות שהן הרקע‬
‫לחוקים האלו הן בגדר הבנות ולא ציוויים‪ ,‬והוא טוען שהתורה לא רק עוסקת‬
‫באמונות ולא רק בחוקים של "עשה ואל‪-‬תעשה" אלא שהיא מלא בתכנים‬
‫מעשיים‪ .‬כך מנדלסון פותר מספר בעיות‪ ,‬בין השאר את בעית המתח בין האמת‬
‫ההיסטורית לאמת הנצחית‪ .‬אם זו אמת נצחית – היא פתוחה לכל בני האדם‪ .‬זו‬
‫הדרך בה מנדלסון פותר את הבעיה שעלתה אצל שפינוזה‪ .‬שפינוזה אומר שהם‬
‫חוקים מעשיים אך המערכת חוקים חייבת מדינה שתיישם אותה ואילו מנדלסון‬
‫אומר שצריך בשביל המערכת הזו להיות בעלי תובנות‪.‬‬

‫זו התמצית של הספר של מנדלסון‪.‬‬


‫עמנואל קאנט‪ ,‬פילוסוף גרמני בן תקופתו של מנדלסון‪ .1724-1806 ,‬קאנט היה צעיר‬
‫ממנדלסון‪ .‬בטקסט בעמ' ‪ ,46‬ישנה סקירת חייו של קאנט‪ .‬קאנט התחיל לכתוב את ספריו‬
‫באיזור גיל ‪ .56‬קאנט הבשיל במשך שנים שכל ההשפעה שלו על המחשבה המערבית‬
‫התגבשה בשנים המאוחרות לחייו‪ .‬במאה ה‪ ,18-‬כתביו של קאנט היוו מהפכה שנקראה‬
‫בשם‪ ,‬ובכן‪ ,‬המהפכה הקאנטיאנית‪.‬‬
‫המהפכה של קאנט בחברה המערבית ביחס למעמד התבונה גורסת שהתבונה שאנו‬
‫פועלים דרכה מוגבלת מראש בצורה שבה אנו תופסים את המציאות‪ .‬אנו תופסים את‬
‫המציאות בקטגוריות של זמן ומקום‪ .‬הדרך בה אנו תופסים את העולם מוגבלת באופנים‬
‫אנושיים‪ .‬אנו לא תופסים מהות העולם‪.‬‬
‫נוצר שבר בין המסורת הדתית הרציונליסטית לבין התפיסה התבונית‪ .‬אנחנו לא‬
‫יכולים לדעת אם יש או אין‪ ,‬לדבר על מה שבעצם נמצא מעבר לגבולות של התבונה שלנו‪.‬‬
‫מושג האל הוא מושג של על‪-‬זמניות‪ ,‬מעבר לזמן ומעבר למקום‪.‬‬
‫השבר הגדול שיוצר קאנט‪ ,‬שגדל בבית מאוד דתי‪-‬שמרני‪.‬‬
‫קאנט מבין את ההשלכות הגדולות של דבריו‪ .‬קאנט אומר שאדם לא יכול להיות‬
‫מצווה משמיים מה לעשות או מה לא לעשות‪ .‬קאנט לוקח על עצמו מחוייבות מאוד גדולה‬
‫לנסות לנסח את תורת המוסר לא בזכות צו שמיים (עשרת הדיברות‪ ,‬למשל) אלא עקרונות‬
‫תבונתיים שהם יהיו התשתית של האתיקה לפיה החברה צריכה להתנהל‪.‬‬
‫קאנט מדבר על האוטונומית מול ההתרונומית‪ :‬התרונומית הכוונה זה שהדבר הגיע‬
‫מבחוץ (הגרסה הדתית); אוטונומי הכוונה שהדבר הגיע מבפנים‪ ,‬שכל אדם מגיע למסקנה‬
‫האתית תוך כדי תהליך נפשי‪-‬מחשבתי (הגרסה הקאנטיאנית)‪ .‬זו האופטימיות שקאנט‬
‫משרה‪.‬‬
‫מנדלסון‪ ,‬ערב מותו‪ ,‬בחר שלא להגיב לספרו של קאנט‪ ,‬כנראה בגלל שהוא צפה‬
‫איזה בעיה הולכת לצוץ‪.‬‬
‫בשלב הראשון‪ ,‬אין ספק שהיהדות המחשבתית הראשונה (ולא דוגמטית) צצה‬
‫בגרמניה‪ ,‬בקרב יהודי גרמניה‪.‬‬
‫האלטרנטיבה של קאנט החלה להכות הדים בחוגים מסוימים של העולם היהודי‪.‬‬
‫הדבר האופייני מהבחינה הזאת זה השבר שיוצר קאנט ביכולת של הטענה הבסיסית‬
‫הזאת שהאל מחוץ לעולם יכול להעביר לנו בצורה מילולית את הצווים האלוהיים‪ .‬כבר מעל‬
‫מאתיים שנה שבעולם המודרני ישנה סקפטיות בנוגע לדת ובנוגע לאל‪.‬‬
‫למנדלסון לא היה בעיה עם ההתגלות‪ .‬הוא לא התייחס לזה בכלל‪ .‬מנדלסון דיבר אך‬
‫ורק על תבונה ועל‪-‬כך שהצווים האלוהיים הם צווים תבוניים‪ .‬הקושי של היהדות בתחום הזה‬
‫הוא למצוא מענה לשאלת ההתגלות‪.‬‬
‫אך היהדות יכולה להתקיים גם ללא ההתגלות‪ .‬העולם‪ ,‬לפי חז"ל‪ ,‬פועל בתחום‬
‫המעשי‪ .‬חז"ל יצרו את המנגנון שאנחנו חיים לפיו היום‪ .‬היא שונה לחלוטין מהדרך בה הם‬
‫חיו ‪ 500‬שנה לפנה"ס‪ ,‬שחלק גדול מנוהלי חז"ל לא היו קיימים‪ .‬כשהיה מעמד של כוהנים‬
‫מול שאר העם‪ ,‬ביטוי של הקרבת קורבנות‪ ,‬עלייה ברגל לירושלים ועוד‪ .‬יש פער עצום בין‬
‫מנהגי הדת של לפני חז"ל ואחריו‪.‬‬

‫המטאפיסיקה של קאנט‬

‫‪.1‬הטענה הראשונה של קאנט מבחינה בין מה שטוב כשלעצמו ומה‬


‫שטוב כאמצעי‪.‬‬
‫‪.2‬הטענה השניה‪ ,‬בעמ' ‪ ,53‬קאנט אומר שכשאני עושה פעולה לא‬
‫בשביל חובה שאמרו לי שאני חייב לעשות אותה‪ ,‬אלא בגלל שאני מבין‬
‫אותה ורוצה לעשות אותה‪ ,‬יש פה שילוב בין כוונה למעשה‪ .‬אני מבין‬
‫באופן תבוני שאני צריך להתנהג כך ולא אחרת‪ .‬היושר הוא עיקרון‪-‬על‬
‫שאני מחויב לגביו ואני לא מתאים את עצמי לסיטואציות אחרות‪ .‬אני‬
‫מחויב לכלל של היושר‪ .‬מדובר פה על ניסוח של הכללים האתיים‬
‫והבנתם בצורה רציונלית ולא בגלל שאלוהים אמר לי להתנהג כך‪ ,‬כי‬
‫אם אלוהים לא היה אומר כלום אז הייתי מתנהג ככה או אחרת‪.‬‬
‫‪.3‬הטענה השלישית מדברת על‪-‬כך שצריך להסתכל על האדם לא רק‬
‫כאמצעי אלא כתכלית‪.‬‬

‫קאנט ביקש להפוך את האתיקה‪ ,‬תורת המוסר למחשבה הלוגית הכללית‪ .‬להתנסח‬
‫במושגים מדעיים בכדי לנסח את האתיקה כפי שהתנהגות הטבע מנוסחת ע"י הלוגיקה‪.‬‬
‫החברה הגרמנית הבינה בצורה שגויה את האידיאולוגיה הקאנטיאנית ‪ -‬לא להסתכל‬
‫על האדם כאמצעי אלא כתכלית‪ .‬האידיאולוגיה הנאצית התעלמה מכך‪ .‬הנאצים שינו את‬
‫שלושת מושגי היסוד האלו שיתאימו לקו המחשבה שלהם‪ .‬הם סיגלו את השניים הראשונים‬
‫והתעלמו מהשלישי‪.‬‬
‫בשביל שהתורה שהאסכולה הקאנטיאנית תעבוד צריך לקיים את שלושת הטענות‬
‫שלו‪.‬‬
‫מחשבה קאנטיאנית הובילה להתרחקות מודעת ועמוקה מהמסורת הדתית (יהודית)‬
‫מתוך הבנה שאני יכול ליצור שיטה מודרנית שתוביל אותי להישגים גדולים יותר מבחינה‬
‫מוסרית‪ .‬פרויד היה אחד מאלה‪ .‬פרויד הצליח לגרום לכך שהחברה תטפל בבעיות המיניות‬
‫שלה בצורה הרבה יותר מודרנית מהצורה הדתית‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬התפיסה הקאנטיאנית היא תפיסה שאנו לא צריכים להיות דוגמטיים‪ .‬פרויד‬
‫לקח בחשבון גם את הכוחות היצריים שפועלים בנו ואיפשר לנו‪ ,‬דרך התבונה‪ ,‬לקדם ולשמר‬
‫את התרבות דרך התבונה יותר מאשר דרך הדת‪ .‬בשביל פרויד‪ ,‬הפסיכו‪-‬אנליזה היא סוג של‬
‫דת‪.‬‬
‫דרך אגב‪ ,‬פרויד היה יהודי‪.‬‬
‫שמואל דוד לוצאטו (שד"ל)‬

‫כתב את הספר "מהות היהדות"‪ ,‬שהתפרסם ב‪ .1850-‬בין השאר הוא כתב מספר‬
‫מחזות וכתבים אחרים והיה בן למשפחה ידועה ומכובדת‪.‬‬
‫במאה ה‪ 16-‬וה‪ 17-‬היו מגעים עמוקים בין יהודים לאיטלקים‪ .‬שד"ל מייצג את הדגם‬
‫הזה‪ .‬שד"ל שלט בשפות אירופאיות‪ ,‬היה תלמיד מאוד חכם‪ ,‬היה לו שליטה מלאה במקרא‬
‫ובשירה עברית בימי הביניים‪ ,‬ואחד הפועלים הדומיננטיים שעשה זה שהוא בנה בית מדרש‬
‫אורתודוכסי שעסק בחקר היהדות ההלכתית‪.‬‬
‫שד"ל הכיר את מחשבת המאה ה‪ 19-‬ואת המחשבות של המאות שלפני בנוגע‬
‫לזהות היהודית‪ .‬מבחינתו‪ ,‬כל אוסף המצוות המקראיות (שנת שמיטה‪ ,‬היתום והאלמנה) אין‬
‫להם הסבר אלא הדגשה מכוונת של התנהגויות שמקורן בתחושת חמלה לסובל ולחלש כנגד‬
‫הנטייה הטבעית של האנשים להתעלם ולהתגבר‪ .‬החמלה היא רגש טבעי באדם‪.‬‬
‫תכלית התורה לפי שד"ל (עמ' ‪ )57‬היא שהתכלית המרכזית של חוקי התורה הם‬
‫חמלה‪ .‬כיוון שזו התכלית הבסיסית הרי היא אוניברסלית‪ .‬זה עניין אנושי הרבה מעבר למובן‬
‫יהודי‪ .‬אלוהי היהודים הוא אלוהי השמיים‪ ,‬אלוהים של כולם‪ .‬החוקים הספציפיים‪ ,‬התוכן‬
‫שלהם‪ ,‬הוא אוניברסלי לגמרי‪.‬‬
‫אז מה לא אוניברסלי? בכדי ליישם את הדרישות האוניברסליות האלה אתה צריך‬
‫לעשות את זה בחברה‪ .‬בכדי שזה יהיה בר‪-‬יישום אתה צריך לעצב חברה שתקבל אותם על‬
‫עצמה‪ .‬אתה צריך לממש את זה במסגרת חברתית‪ .‬לכן‪ ,‬התכלית של כל שאר המצוות שהם‬
‫לא מוסריות לפי רגש החמלה הטבעי של האדם‪ ,‬כל מה שמייחד את היהודים‪ ,‬בא לעצב‬
‫מסגרת ספציפית בהן ניתן לקיים מצוות מוסריות שקשורות ליהודים‪.‬‬
‫הייחודיות של היהדות לפי שד"ל היא הנימוק האוניברסלי‪ .‬אנחנו מקיימים את עצמנו‬
‫בצורה נפרדת בכדי לממש את הרעיונות האוניברסליים של חברה מוסרית‪ .‬אתה לא יכול‬
‫לממש אותם בנפרד אלא להוריד אותם למושג הקבוצה‪.‬‬
‫שד"ל לקח מקאנט את הרעיון שהאתיקה היא ענף של הדת‪.‬‬
‫הראיה היא ראיה שמסתכלת על מערכת יחסים אחרת בין היהודים לעולם הנוצרי‪.‬‬
‫היה חיכוך בין העליונות ולמי זכות הראשונות על האל‪ .‬לשד"ל היה תשובות מאוד חריפות‬
‫בנוגע לכך‪ .‬היהדות האיטלקית בעת החדשה עוצבה ע"פ רעיונותיו של שד"ל‪.‬‬