You are on page 1of 2

‫הגות יהודית – שיעור מס' ‪5‬‬

‫‪29.05.2007‬‬

‫הגדרתו של גרץ לגבי מהות היהדות‪ ,‬בשונה מהתשובות האחרות (מנדלסון דיבר על יהדות כדת של‬
‫מצוות ומעשיות‪ ,‬למשל)‪ ,‬שההיסטוריה של היהדות מגדירה את עצמה‪ .‬זו מהפכה מאוד מאוד גדולה כיוון‬
‫שזו לא אמונות‪ ,‬לא חוקים דתיים‪ ,‬לא מוסר‪ ,‬לא התוכן אלא ההיסטוריה‪ .‬ההיסטוריה הזאת של ‪2000‬‬
‫שנה בראשה היא היצירה הספרותית שהתפזרה בעולם בעקבות פיזורם של היהודים בגולה‪.‬‬

‫משה הס‬

‫משה הס הוא דמות מאוד חשובה‪ .‬יהודי יליד גרמניה‪ .1812-1875 ,‬הוא גדל על הפילוסופיה של הגל‪ .‬הס‬
‫הצטרף למחשבה הסוציאליסטית שנתוותה בעקבות הגל‪ .‬הס היה בראשית דרכו שותף רעיוני של מרקס‬
‫וראה בעיצוב המחשבה הסוציאליסטית כדרך לשחרר את התרבות המערבית מהמעצורים של הדת בכך‬
‫שהדת לא פותרת בעיות אלא יוצרת איזשהו פיתרון "דמה"‪ .‬הס מתחבר לעניין הסוציאליסטי‪ ,‬לערכים‬
‫השוויוניים‪.‬‬
‫הס לא חושב כמו מארקס שהדרך לשוויון ולגאולה צריכה להיות דרך ביטולם של ההשתייכות‬
‫הלאומיות אלא הגשמה דרך המסגרות הללו‪ .‬ההתפתחות הלאומית שאירופה עוברת במאה ה‪ 19-‬צריכה‬
‫להשתלב באידיאלים הסוציאליסטיים‪ ,‬וכאן הדרך מובילה אותו להסתכלות אחרת על ההוויה היהודית‪.‬‬
‫בעמ' ‪ 87‬בחוברת‪ ,‬הס מנתח את הסיטואציה על רקע האירועים ההיסטוריים ואומר במפורש‬
‫שהפתרון יגיע לאחר המהפכה הצרפתית‪.‬‬
‫החשיבות של האיום בספר הזה של הס הוא רעיוני פילוסופי ולא היסטורית מעשית‪ .‬אפילו‬
‫הרצל‪ ,‬כמעט ארבעים שנה מאוחר יותר‪ ,‬אמר שלו היה מכיר את הספר הזה הוא לא היה כותב את "מדינת‬
‫היהודים"‪ .‬הבעיה שלא הספר הזה הוביל אותו אל הרעיון הלאומי‪.‬‬
‫כאן אנחנו רואים את ההיווצרות המהלך של החשיבה הלאומית נטו‪ .‬המהלך הזה אחר‪-‬כך תופס‬
‫כמה שיותר יהודים‪ .‬הדגם הזה שמופיע בספר של הס נהיה דגם שמוביל אנשים ללכת בעקבותיו ולייסד‬
‫את הרעיון של מדינה יהודית‪-‬לאומית‪ .‬הספר נקרא "רומי וירושלים" כיוון שבאותם שנים רומא הופכת‬
‫להיות הבירה של איטליה ומדינת הותיקן מצטמצמת‪ .‬האיטלקיים מתאחדים ויוצרים מדינה איטלקית‬
‫שלמה‪ .‬עד אז איטליה הייתה מחולקת באיזשהו אופן‪ .‬לכן‪ ,‬אם האיטלקים יכולים להתאחד סביב בירתם‬
‫העתיקה רומא – היהודים יכולים ללכת סביב הדגם הזה ולבנות את עצמם סביב ירושלים‪.‬‬
‫גרץ אמר שהמהות היא העם והדת שלו היא זאת שמאפשרת את הקיום הלאומי שלו‪ .‬במאה ה‪-‬‬
‫‪ 19‬מעמד הדת מתחיל להתערער‪ ,‬אך אין זה אומר שהיהדות תיעלם מהעולם‪ .‬למעשה‪ ,‬נחשפת כאן הטענה‬
‫שהעם עומד בפני עצמו‪ ,‬הוא יכול להמשיך לתהקיים כיוון שכך מתקיימים גם העמים האחרים‪ .‬כך גם‬
‫האיטלקים שהתלכדו סביב הדת הקתולית‪ .‬העמים הם בעלי קיום שאיננו מזוהה עם התרבות‪ ,‬הדת‪ ,‬אלא‬
‫סביב ההיסטוריה שלהם כעם‪.‬‬
‫לכן הס מדבר על "המהות הגזעית"‪ .‬המהות האתנית‪ .‬עם‪ .‬זוהי תופעה אתנית‪ .‬יש עמים שונים –‬
‫היהודים הם עם ככל העמים‪ .‬הקיום של היהודים הוא קיום לאומי גם‪-‬כן‪ .‬היו תקופות קודמות שהתשתית‬
‫המשותפת של ארץ ישראל הייתה התשתית הטבעית לקיומם וביסוסם‪.‬‬
‫יש כאן טענה רווחת‪ :‬מהי יהדות? קבוצה לאומית שבתקופות מסויימות הדת היא זאת שביססה‬
‫והחזיקה את קיומה‪.‬‬
‫אם המהות היא ההיסטוריה וההיסטוריה היא זאת המעצבת את הקיום הלאומי‪...‬‬
‫המהלך הזה‪ ,‬אנחנו לא נותנים לנו מאז ועד היום דין וחשבון מלא על כל המשמעויות שלו‪ .‬אחת‬
‫מהמשמעויות‪ :‬שההגדרה היא הגדרה אתנית‪/‬גזעית‪ .‬צריך להיות מודע לעניין שהתפיסה ההיסטורית הזאת‬
‫שמה במוקד את ההשתייכות האתנית‪ ,‬את העובדה שכולנו בני משפחה אחת מורחבת‪ .‬הגדרה אתנית היא‬
‫למעשה הגדרה שהתשתית שלה היא ביולוגית – קשרי דם‪ ,‬קשרי הולדה‪ ,‬קשרי נישואין‪ .‬זוהי נקודה‬
‫שאנחנו לא מוכנים להסתכל במראה ולומר שזה הדבר הבסיסי שעומד ביסוד הטענה של קבוצה לאומית‪.‬‬
‫אחר‪-‬כך עלינו לשאול מה המשמעות של זה‪.‬‬
‫הס הגדיר את עצמו כשפינוזיסט‪ .‬לכן הוא גם פירש את האלוהות במסורת היהודית ברוח‬
‫התפיסה השפינוזיסטית‪ .‬היו לו תשובות לשאלות הדתיות אך לא לשאלות האתניות‪.‬‬
‫נאום הפתיחה של נורדאו בעמ' ‪ .96‬נורדאו היה סופר מאוד מפורסם ורופא‪ .‬היה לו ספרים‬
‫ביקורתיים על החיים הדתיים הקיצוניים‪ .‬הכנסייה החרימה את הספרים מה שהעלה את רמת העניין‬
‫בספריו והקנה להם פרסום רב‪ .‬נורדאו מאוד התלהב מהמהלך של הס‪ .‬שניהם עברו תהליכים מאוד דומים‬
‫של הצלחה עמוקה והשתלבות בחברה והתרבות המרכז‪-‬אירופאית‪ ,‬השתלבות בתרבויות הגרמניות‬
‫והצרפתיות (שהם היו הטופ)‪ .‬נורדאו מתפרסם מהר יותר מהרצל‪ .‬הרקע לתחושות הקשות עלו במחזה‬
‫שהרצל כתב שבו הוא מעלה את הבעייתיות הקשה של היהודי להשתלב במקום האירופאי מבחינה‬
‫סוציאלית אך הוא עדיין חש שהוא בתוך גטו מדומה‪ ,‬גטו פסיכולוגי המשדר לסביבה של היהודי המוצלח‬
‫ביותר שהוא חש שהוא תמיד צריך להוכיח לחברה שהוא חלק ממנה‪.‬‬
‫ליהודי אין סיכוי להיות אותנטי בחברה האירופאית כי כל הזמן הוא עסוק בלחשוב איך הוא‬
‫נראה בעיני החברה‪ .‬היהודי איננו חופשי להיות הוא עצמו‪ ,‬הוא כל הזמן במשחק סביב החברה הקיצונית‬
‫שלו‪.‬‬
‫בסוף הנאום הוא מדבר על האלטרנטיבות‪ .‬זו הייתה המטרה לכבודה התכנסנו שם – למה אנחנו‬
‫מכנסים אותכם ומציעים לכם אלטרנטיבה חדשה? הוא מנתח את האופציות שיש ליהודים‪ :‬להתחיל את‬
‫המהפכה הסוציאלית או להקים מדינה יהודית‪-‬לאומית‪.‬‬
‫בסיכומו של עניין‪ ,‬הוא מבדיל בגישה האקטיביסטית‪ .‬הוא מזדהה עם ההיסטוריה הארוכה והוא‬
‫מבין שהרעיון הלאומי רלוונטי לעולם היהודי והגורם החיצוני השני הוא שנאת היהודים‪ ,‬התחייה שאיננה‬
‫נפתרת ע"י אמנסיפציה‪ .‬החידוש של ציונות מדינית היה הרעיון של ליצור ולשאוף‪ .‬המאמינים הטהורים‬
‫באמת דיברו על מדינה יהודית ועל תפיסה של מדינה המאפשרת ליהודים לחיות חיים אותנטיים ולשחרר‬
‫אותם מאותם בעיות האופייניות להם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הליכה אל ארץ ישראל זה תוצר של הזדהות עם ההסטוריה היהודית של ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫יש כאן משהו מהפכני – ההתייחסות אל היהדות כתופעה אתנית שיוצרת תשתית לקבוצה‬
‫לאומית וההסתכלות על המסורת הדתית כשלב שקיים את הזהות הזאת ולא להיפך‪ .‬זה היפוך היוצרות‬
‫בתפיסת חז"ל ובמיטבה‪.‬‬
‫•נורדאו וז'בוטינסקי היו אנשים חילוניים אך חלקו כבוד לאורח החיים‬
‫המסורתי‪/‬דתי‪.‬‬
‫בסוף המאה ה‪ 19-‬החל החילון הגדול באירופה‪.‬‬
‫לאשר צבי גינזבורג (אחד העם) הייתה תגובה לעניין הזה‪ ,‬במאמר "מדינת היהודים וצרת‬
‫היהודים‪ ".‬אחד העם מגיב ישירות לדברים של נורדאו תוך כדי שהוא מזכיר את שמו ומעלה ציטוטים‪.‬‬
‫דבר ראשון שהוא אומר זה שהצעד המדיני הוא הצעד הכי דמיוני שקיים ברעיון הזה – בשביל‬
‫זה צריך להביא מסה של אנשים ואמצעים‪ ,‬דבר שהוא בלתי אפשרי‪ ,‬לפי דעתו‪.‬‬
‫דבר שני שהוא אומר זה שהניתוח של נורדאו זה ניתוח של מערביים‪ .‬אנחנו‪ ,‬המזרחיים‪ ,‬נמצאים‬
‫במקום אחר‪ .‬למה הכוונה? למזרח‪-‬אירופה‪ .‬אנחנו המסורתיים‪ .‬אנחנו שגדלנו על ברכי המסורת ולא באנו‬
‫ממשפחות מתבוללות – יש לנו בעיה עם המודרניות‪ .‬למעשה הוא חוזר על הסיפור הכללי שחזר על עצמו‬
‫בישראל‪ .‬המושג "מזרחי" בציונות נתבע עוד לפני העליות הראשונות‪ .‬המושג "מזרח" היה מושג של‬
‫מסורת‪ .‬הוא השתלב עם העניין הגיאוגרפי‪ .‬רוב היהודים שהיו גרים במזרח (אירופה) היו‬
‫דתיים‪/‬מסורתיים‪ .‬הבעיה של היהודי המסורתי והמזרחי זה שהוא גדל על ברכי התרבות הדתית‪ ,‬הוא החל‬
‫בתהליך המודרניזציה השונה מהתרבות של אבא וסבא שלו‪ ,‬אך בכל‪-‬זאת – הוא לא יכול להתנתק‬
‫מהתרבות ההיסטורית שלו‪ .‬בעולם שהוא כבר שונה מהעולם של העיירה והחדר – איך ניתן להמשיך‬
‫לקיים את המצוות ואת התרבות הדתית? שתי הבעיות שצצו‪:‬‬
‫‪.1‬בעיה כלכלית‪ ,‬שהיא גדולה יותר אצל המזרחיים‪.‬‬
‫‪.2‬בעיה תרבותית‪ ,‬הקריעה בין המודרניזציה לדת‪ ,‬הנסיון למצוא את הפשרה‪ ,‬את‬
‫ההסתגלות לשני העולמות‪ .‬את הרצון להתקדם אך לא להתנתק מהמסורת‪.‬‬
‫•מנדלסון הוא בן‪-‬זמנו של קאנט אך הוא עדיין לא חש שבר טוטאלי‪ .‬אחד‪-‬העם הוא‬
‫פוסט‪-‬קאנטיאני‪ ,‬הוא מבין את הבעיה ומציב את העניין היהודי כעניין תרבותי‪.‬‬