You are on page 1of 3

‫הגות יהודית – שיעור מס' ‪7‬‬

‫‪05.06.2007‬‬

‫שיעור שעבר‪ :‬א‪.‬ד‪ .‬גורדון‪ .‬מאוחר יותר נערוך השוואה בין הטקסטים שלו ושל הרב קוק שהגיעו בעלייה‬
‫השניה‪ .‬הטקסט המרכזי מכתביו של גורדון נקרא "עם אדם" (עמ' ‪ )112‬היה גם נאום בפני הצעירים‬
‫בפראג‪ .‬הוא דיבר בפני ציבור רחב של צעירים שהיוו את העלייה השלישית‪ .‬שם הוא רשם את מסקנותיו‬
‫על מלחמת העולם הראשונה‪ .‬הרעיון של גורדון – העם צריך להיות עם‪-‬אדם – מתכוון לכך שהאידיאל‬
‫לכך שהיהודים כן יתאגדו לעם אך עם זאת מסקנותיו על מלחמת העולם הראשונה היא שהייתה הפרדה‬
‫בין החברות באירופה‪ .‬כקבוצה מותר לנו לעשות את כל הזוועות כיוון שחוקי המוסר המחייבים את היחיד‬
‫לא מחייבים את המדינה הלאומית וכמדינה הלאומית היא יכולה לטבוח ולהרוס ולהשתולל כיוון שאין דבר‬
‫אחד שמגביל אותה‪ .‬לכן הוא מציג לחבורה הציונית של ראשית המאה ה‪ 20-‬שהוא נמנה על ראשיה ועל‬
‫מוביליה את האתגר הזה ליצור עם שהוא קורא לו עם‪-‬אדם‪ ,‬כלומר‪ ,‬לקחת את הרעיון שהאדם נברא‬
‫בצלם אלוהים ולראות את ההתנהגות הלאומית קבצותית ולא רק את היחיד‪ .‬הדברים האלה ישמשו לרקע‬
‫לרב קוק‪.‬‬
‫גורדון היה מסתגר רוב זמנו בחדרו על גדות הירדן והכתיבה הזאת הייתה כתיבה שנוצרה בסוף‬
‫ימי העבודה האינטנסיביים ביותר שהוא קיבל על עצמו כאדם מבוגר ועד יום מותו הוא עבד כחלקאי כי‬
‫הוא ראה את העבודה החקלאית ככלי המרכזי להחייאתו של העם היהודי בארץ ישראל‪.‬‬
‫היהדות‪ ,‬באופן היסטורי‪ ,‬לא היה הבחנה בין לאום לדת‪ .‬היהודים לא תיפקדו כלאום במשך‬
‫אלפיים שנה‪ .‬במקרה הטוב ביותר הם תיפקדו כקהילות‪ .‬במקרים מסויימים זה תיפקד אך ורק כחברי בית‪-‬‬
‫הכנסת המאוגדים ביחד‪ .‬קהילה דתית זה לא עם‪ .‬יהודי ארה"ב לא נקראים עם אלא קהילה גדולה מאוד‬
‫שמזדהה עם יושבי ארץ ישראל‪ .‬עד המאה ה‪ 19-‬יהודים לא תיפקדו במסגרת של לאום‪ .‬מקהילה לעם‬
‫עובר נהר רחב מאוד‪.‬‬
‫לגבי הסיטואצייה של הציונות‪ ,‬גורדון לא חשב במושגים של מדינה‪ .‬הויכוח הגדול שלו עם‬
‫אנשים לאחר מלחה"ע הראשונה הייתה בנוגע להתארגנות הצבאית‪ .‬הוא התנגד להתארגנויות הצבאיות‬
‫המחתרתיות‪ .‬הנאום עם‪-‬אדם פותח בדברי הסתייגויות גדולים מהצהרת בלפור‪ .‬בפסקה השלישית הוא‬
‫מדבר על‪-‬כך שתחיית העם קודמת לגאולת הארץ ועל‪-‬כך שאנשי העלייה השנייה לא חיכו להתחייבויות‬
‫מן השלטון הבריטי ו‪/‬או התורכי – הם פשוט עלו לארץ במטרה להחייאת העם בארץ ישראל‪ .‬גורדון מעיד‬
‫על עצמו שהוא אדם לא פוליטי‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא חושב שהפעילות צריכה להיות הרבה יותר פיסית‪,‬‬
‫מאסיבית ואקטיבית‪ ,‬בניגוד לאחד‪-‬העם שחשב יותר בכיוון של אנשי רוח‪.‬‬
‫עמ' ‪ ,122‬גורדון מדבר על העיקר והתפל בדת‪ .‬זו הפסקה המרכזית ביותר בכתביו שבו הוא‬
‫מביע את השקפת עולמו על יהדות והדת בכלל‪ .‬גורדון היה בן‪-‬אדם מאוד מסורתי‪ .‬כשעלה לארץ ב‪-‬‬
‫‪ ,1904‬בגיל ‪ ,48‬הוא חי יחד עם הפועלים החלקאים‪ ,‬אנשי העלייה השנייה‪ ,‬והפסיק לקיים מצוות שהיה‬
‫מקיים בביתו באוקראינה‪ .‬לכן‪ ,‬השאלה הזאת מאוד מעניינת לגבי הגותו‪.‬‬
‫בעמ' ‪ 122‬בצד השמאלי‪ ,‬פסקה ראשונה מלמעלה הוא מדבר על‪-‬כך‪ .‬התשתית של הדת היא‬
‫היחס המקורי לחיים והיא מתלבשת בצורות שונות על צורות שונות‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬דתיות היא הדבר‬
‫העמוק ביותר שישנו בחיים‪ .‬מה שהוא העיקר הוא התפל ומה שהוא התפל הוא העיקר בדת‪ ,‬לפי גורדון‪.‬‬
‫ששפינוזה מדבר על אפיסטמולוגיה הוא מדבר על ההכרה ועל החוויה‪ .‬היום‪ ,‬העברית המודרנית‬
‫הפכה את המילה חוויה ל‪ ,experience-‬אבל אז הוא דיבר על תפיסה שמדברת על הכרה והוויה‪ .‬הכרה‬
‫שנחווית ע"י כל המערכות הרוחניות של האדם‪ .‬גורדון לעומת זאת‪ ,‬מתסייג מהתפיסה האינטלקטואלית‬
‫ועובר אל התכל'ס – אל העבודה האמיתית‪.‬‬
‫החיים בארץ ישראל הם הצ'אנס ליצור צורת חיים אחרת‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬כל צורת התיישבות‬
‫שקמה בארץ אפשרה את הצ'אנס הזה‪.‬‬
‫האם העם היהודי בעקבות המודרניזציה עובר לתהליך התבוללות או שהמודרניזציה תביא‬
‫לדחייה מחדש של החיים היהודים?‬
‫הויכוח הגדול היה לגבי התוכן של המציאות הזאת‪ .‬אם התוכן שלה הסתכם במציאות אתנית‬
‫(לקחנו את הקבוצה הזאת שנקראת יהודים ואפשרנו להם להיות במקום אחד ופתרנו את בעיית הרדיפה‬
‫שלהם) או שיש כאן משהו שהוא מעבר לשינוי אתני‪/‬דמוגרפי‪.‬‬
‫•לאחר מותו של גורדון הוקמה תנועת נוער בשם "גורדוניה"‪.‬‬
‫אחד האירועים שעיצבו את גורדון היה שהוא הלך ברגל מיפו לרחובות‪ ,‬ובראשון לציון הוא‬
‫הותקף ובמזל לא נפגע‪.‬‬
‫התפיסה הייתה שיש מקום לכולם‪ .‬כך הם העבירו זאת מפה לאוזן "יהיה מקום לכולם!"‪ ,‬מבלי‬
‫שלקחו בחשבון את התושבים הקיימים (הערבים)‪ .‬הם היו מאוד נאיביים ומאוד תמימים‪ .‬הם שכחו בכלל‬
‫מהאוכלוסיה הערבית‪ .‬הם לא תפסו את המציאות הזאת כמאבק פוליטי המתממש‪ .‬היו להם כל הנתונים‬
‫להתייחס לבעיה הזאת אך הם פספסו אותם‪.‬‬
‫התנועה המדינית הייתה מאוד חלשה לאחר מותו של הרצל‪ .‬גורדון‪ ,‬בן‪-‬גוריון והרב קוק עלו‬
‫לישראל ב‪ .1904-‬עד ‪ ,1917‬התחושה הייתה שהתנועה הציונית גמרה את התפקיד‪.‬‬
‫מדובר על עם של ‪ 16‬מיליון איש (לפני השואה)‪ .‬מתוך כל אלה היו אולי אלפים בודדים שדגלו‬
‫בהחייאת העם ובעלייה לארץ ישראל‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬זה היה רעיון של אנשים חולמים‪ ,‬אנשים‬
‫רדיקליים‪.‬‬
‫התוצר של המדיניות הזאת הייתה שהמציאות החיצונית נתנה לו מינוף‪.‬‬

‫הרב קוק‬

‫הגותו מאוד ספירטואלית‪ ,‬הרבה יותר מזאת של גורדון‪ .‬אך היא השפיעה אז ועדיין משפיעה על חיינו‬
‫כיום‪ ,‬הרבה יותר מזאת של גורדון‪ .‬הוא נולד ב‪ ,1865-‬צעיר ב‪ 10-‬שנים מגורדון‪ .‬כבר בצעירותו הוא‬
‫בלט מאוד בלמדנותו‪ .‬למד בישיבה מפורסמת בוילוז'י מגיל ‪ .19-24‬כבר מהיותו אדם צעיר‪ ,‬והוא בניגוד‬
‫לאנשים כמו ביאליק שעזבו את עולם ההלכה‪ ,‬הזדהה מאוד עם הרעיון הציוני ועלה לארץ כשהוזמן לכהן‬
‫כרב ביפו‪ .‬בתחילה באמת חי ביפו בנווה‪-‬צדק ובמלחמת העולם הראשונה הוא נסע לאירופה ולא יכל‬
‫לחזור ומאוחר יותר הוא הגיע להיות רב בלונדון‪ .‬באותם שנים שהיה בלונדון הוא ניצל את התפקיד לסייע‬
‫לחיים וייצמן לגבש את הצהרת בלפור‪ .‬בסוף המלחמה הוא חזר לארץ והוזמן ע"י השלטונות הבריטית‬
‫לכהן כרב ראשי‪ .‬הוא קיבל על עצמו את הרב הראשי של ארץ ישראל‪ ,‬שם עבר לירושלים עד יום מותו‪.‬‬
‫הוא ספג ביקורת איומה מאנשי הישוב הישן‪ .‬היהודים החרדים של ירושלים בשנות ה‪ 20-‬וה‪-‬‬
‫‪ ,30‬אנשי הרובע ואנשי השכונות הראשונות שהוקמו ביזו אותו בצורה משפילה ביותר בגלל דעותיו‬
‫הציוניות‪ .‬עמדתו כלפי הציונות והנסיונות החינוכיים שלו (כגון הקמת ישיבה מאוד קטנה שסדר הלימודים‬
‫היה שונה מישיבות מסורתיות) היו‪...‬‬
‫ביומנו מופיע קטע מאוד מפורסם על הגיגיו בנוגע לציונות ויהדות‪ .‬החלוצים‪ ,‬עולי העלייה‬
‫השניה‪ ,‬הפסיקו להתפלל‪ ,‬להניח תפילין ולשמור שבת – הם בעיניו נקראים פושעים‪ .‬אך עם זאת – אלה‬
‫האנשים שלקחו על עצמם להחיות את עם ישראל ואת היהדות‪ .‬אותם פושעים‪ ,‬במה שנוגע לכלל ישראל‬
‫ולאפשרות להחיות את ישראל (ולביאת המשיח) הם שומרי ישראל ולכן צריך לאחד את שתי המחנות‬
‫הללו – הדתיים והחילונים‪ .‬התפיסה איננה עניין של יהיה נחמד וטוב‪.‬‬
‫החלוצים לא אהבו אותו‪ .‬כשהוא הגיע לביקור בקבוצת מרחביה הם לא רצו בכלל לצאת לפגוש‬
‫אותו בחדר האוכל‪ .‬רבנים כמוהו היה להם כבר בבית ולא בשביל זה הם באו לישראל – כך אמרו‪.‬‬
‫התפיסה המהותית של הרב קוק הייתה שהיהדות המסורתית לא מסוגלת לבנות את ישראל במובן‬
‫האקטביסטי‪ .‬הרב קוק כן חשב במובנים של מדינה‪ .‬בכדי באמת להקים מדינה יהודית הכרחי החיבור בין‬
‫יהודים רדיקליים לבין יהודים שומרי‪-‬מצוות שישמרו על השילוב על הרצף עם המסורת היהודית‪.‬‬
‫חלק גדול מהדמויות המובילות‪ ,‬אם זה רבנים ואם זה אנשי ציבור שהצטרפו לתנועה הציונית‪,‬‬
‫עשו זאת תוך מחשבה מעשית שבמציאות העכשווית זה הדבר הנכון לעשות ולא נמצא אצלם היסודות‬
‫האידאולוגיים והמיסטיים‪ .‬הרב קוק אומר שהציונות היא הדרך הנכונה לביאת המשיח‪.‬‬
‫אז מי הוא בעצם מבשרו של המשיח? בנימין זאב הרצל החילוני‪.‬‬
‫את הגאולה עצמה מביאים אנשים חילוניים לארץ ישראל‪ .‬זה הקושי החרדי עם הציונות‪.‬‬
‫הציונות החרדית הפוליטית עזבה את השאלה הזאת בצד ואמרה שזה המהלך הנכון‪ .‬הרב קוק‪ ,‬במעמד של‬
‫איש רוח‪ ,‬הגדיר את הרצון להחיות את ארץ ישראל כדרך הנכונה למשיחיות‪.‬‬
‫השואה מוגדרת כמלחמת גוג ומגוג‪ .‬הדבר הבא שאמור להגיע אחריה זה הגאולה – העלייה‬
‫לארץ ישראל‪.‬‬
‫במאמר "אורות" בעמ' ‪ ,151‬הרב קוק מדבר על‪-‬כך שארץ ישראל היא חטיבה עוצמתית‬
‫הקשורה קשר חזק מאוד לעם היהודי‪.‬‬
‫אפילו גורדון‪ ,‬ההוגה הספיריטואלי הגדול ביותר בקרב ההתישבות החילונית יש לו מטרה ברורה‬
‫– להחיות את העם ע"י התחברות פיסית עם הארץ‪ .‬אך גם גורדון‪ ,‬עם כל הקרבה שניתן לחוש‬
‫בעולמותיהם של שני האישים האלו עושה הדרגתיות‪.‬‬
‫הרב קוק קובע ששני הדברים הללו חשובים באותו משקל – הקמת הארץ ושמירת היהדות‪.‬‬
‫המעמד של הארץ באידיאולוגיה שלו הוא מקסימלי‪.‬‬