‫בס"ד‬

‫"כל עצמותי תאמרנה" – לעבוד את בוראנו בכל איברינו‬
‫פרשת ויקהל‪-‬פקודי [החודש]‪ ,‬שנת תשע"ג‬
‫ישיבת רבינו יצחק אלחנן‬
‫‪ )1‬שמות (פקודי) – פרק לח‪ ,‬פסוק כא‪-‬כב‬
‫ַאהרֹן‬
‫ית ָּמר‪ֶּ ,‬בן ֲ‬
‫ֻקד ַעל ִּפי מ ֶֹּשה‪ֲ :‬עב ַֹדת ַה ְלוִּ יִּ ם‪ְ ,‬ביַד ִּא ָּ‬
‫קּודי ַה ִּמ ְש ָּכן ִּמ ְש ַכן ָּה ֵעדֻת‪ֲ ,‬א ֶּשר פ ַ‬
‫ֵא ֶּלה ְפ ֵ‬
‫ֹשה‪.‬‬
‫הּודה‪ָ ,‬ע ָשה ֵאת ָכל ֲא ֶׁשר ִצּוָה ד' ֶׁאת מ ֶׁ‬
‫אּורי ֶּבן חּור‪ְ ,‬ל ַמ ֵטה יְ ָּ‬
‫ַהכ ֵֹהן‪ּ .‬ו ְב ַצ ְל ֵאל ֶּבן ִּ‬
‫‪ )2‬רש"י (שם; ומקורו במסכת ברכות דף נה‪).‬‬
‫"אשר ֻצ ָּוה [אותו משה]" אין כתיב כאן‪ ,‬אלא "כל אשר צוה ד' את משה"‪ ,‬אפילו דברים שלא‬
‫אמר לו רבו‪ ,‬הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני‪ ,‬כי משה צוה לבצלאל לעשות תחלה‬
‫כלים ואחר כך משכן‪ ,‬אמר לו בצלאל מנהג עולם לעשות תחלה בית ואחר כך משים כלים‬
‫בתוכו‪ .‬אמר לו כך שמעתי מפי הקב"ה‪ .‬אמר לו משה בצל א‪-‬ל היית‪ ,‬כי בוודאי כך צוה לי‬
‫הקב"ה! וכן עשה‪ :‬המשכן תחלה‪ ,‬ואחר כך עשה הכלים‪.‬‬
‫‪ )3‬מסכת יומא ‪ -‬דף כח עמוד ב‬
‫ַאב ָּר ָּהם ְבק ִֹּלי וגו'"‬
‫אמר רב‪ :‬קיים אברהם אבינו כל התורה כולה‪ ,‬שנאמר " ֵע ֶּקב ֲא ֶּשר ָּש ַמע ְ‬
‫(בראשית כו‪ ,‬ה)‪ .‬אמר ליה רב שימי בר חייא לרב‪ :‬ואימא שבע מצות! הא איכא נמי מילה‪.‬‬
‫ואימא שבע מצות ומילה! אמר ליה‪ :‬אם כן " ִּמ ְצֹו ַתי‪ ...‬וְ תֹור ָֹּתי" למה לי? אמר רבא ואיתימא‬
‫רב אשי‪ :‬קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין‪ ,‬שנאמר "תֹור ָֹתי" ‪ -‬אחת תורה שבכתב‬
‫ואחת תורה שבעל פה‪.‬‬
‫‪ )4‬נפש החיים – שער א‪ ,‬פרק כא‬
‫וזו היתה גם כל ענין עבודתם של האבות וכל הצדיקים הראשונים‪ .‬שקיימו את התורה קודם‬
‫נתינתה‪ .‬כמו שדרז"ל ע"פ מן הבהמה הטהורה גו' ואמרו מכאן שלמד נח תורה‪ .‬ואמרו (יומא‬
‫כ"ח ב) קיים א"א את כל התורה‪ .1‬לא שהיו מצווים ועושים כך מצד הדין‪ .‬דא"כ לא היו‬
‫מעמידים ח"ו על דעתם והשגתם‪ ,‬אף שהשיגו שלפי ענין שרש נשמתם ההכרח להם לעבור‬
‫ולשנות אף מקצת מאחת מכל מצות ה'‪ .‬ולא היה יעקב אע"ה נושא ב' אחיות ולא היה עמרם‬
‫נושא דודתו ח"ו‪ .‬רק מצד השגתם בטהר שכלם התיקונים הנוראים הנעשים בכל מצוה‬
‫בהעולמות וכחות העליונים ותחתונים‪ .‬והפגמים הגדולים והחורבן והריסה ח"ו שיגרמו בהם‬
‫אם לא יקיימום‪ ...‬וזה ג"כ א' מהטעמים‪ ,‬שלא ניתנה התורה לנח והאבות הקדושים‪ .‬שאם‬
‫היתה ניתנת להם לא היה יעקב רשאי לישא ב' אחיות‪ .‬ולא עמרם דודתו‪ .‬אף אם היו משיגים‬
‫שכן ראוי להם לפי שרש נשמתם‪ .‬ובאמת זה היה כל בניית בית ישראל עם סגולה‪ .‬ותיקון כל‬
‫העולמות עליונים ותחתונים‪ .‬כענין מאמרם ז"ל וא"ת קין נשא אחותו‪ .‬עולם חסד יבנה‪.‬‬
‫‪ )5‬אוהב ישראל – ליקוטים חדשים‪ ,‬פרשת לך לך‬
‫מה שהקשו הקדמונים מפני מה לא מל אברהם אבינו ע"ה את עצמו טרם שנצטוה מפי‬
‫הגבורה? הלא אמרו חכמינו ז"ל (יומא כח‪ ):‬שקיים אברהם אבינו את כל מצות התורה ואפילו‬
‫דקדוקי סופרים? ואם כן מדוע לא עשה המצוה הזאת בעצמו מבלי צוות ד'? עד כאן לשונם‪.‬‬
‫והנה צריך לדעת מנין בא לו הידיעה לאברהם אבינו ע"ה להבין את התורה הקדושה טרם‬
‫שניתנה כי לא היה בשני האלפים הראשונים שום התגלות התורה רק סודות ויחודים עליונים‬
‫ואחר כך כאשר נמסר לנו התורה הקדושה על ידי משה רבינו במעמד הר סיני הנקראת תורה‬
‫‪1‬‬

‫וכ"א בב"ר פצ"ב ובבמדבר רבה פי"ד‪ .‬ובתנחומא בהר ובמדרש תהלים מזמור א‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫בס"ד‬
‫שבכתב‪ .‬אז נתגלה לנו דקדוקי מצות על ידי לבושי התורה הנקראים פרד"ס ועל ידי י"ג מדות‬
‫אשר נמסר לנו בעל פה‪ ,‬וזהו נקרא תורה שבעל פה‪ .‬אכן שורש הדבר‪ ,‬כי אברהם אבינו ע"ה‬
‫מאז הכיר את הבורא ברוך הוא וברוך שמו שיעבד נפשו ורוחו ונשמתו לעבודתו ית"ש שלא‬
‫לעשות שום תנועה קלה באחד מאבריו להנאת עצמו וכל כוונתו היה לעשות נחת רוח ליוצרו‪.‬‬
‫ועל ידי זה נתקשרו כל הרמ"ח איבריו בשורש העליון להיות מרכבה להשכינה הקדושה‪ .‬ועל‬
‫ידי האיברים השיג את כל מצות התורה‪ .‬כי רמ"ח איברים של אדם הם רמ"ח מצוות עשה‬
‫ושס"ה גידיו הם מצות לא תעשה (זוה"ק וישלח קע ב)‪ .‬ועל ידי כל אבר ואבר נגלה לו שורש‬
‫המצוה השייך לאותו אבר‪ ,‬ולזה קודם שמל את עצמו לא נתגלה לו שורש מצות מילה כי עדיין‬
‫היה אז האבר מכוסה‪ ,‬ואחר כך כאשר חתך את הערלה אז ראו עיניו שורש המצוה הזאת על‬
‫ידי אבר השלם והבן‪.‬‬
‫‪ )6‬קובץ באר יצחק [אלול‪ ,‬שנת תשנ"ב‪ ,‬עמ' ‪ ]5‬בשם כ"ק מרן אדמו"ר מבוהוש זצוק"ל‬
‫"וירא אליו ד' באלני ממרא"‪ .‬איתא ברש"י‪ ,‬הוא שנתן לו עצה על המילה‪ ,‬לפיכך נתגלה אליו‬
‫בחלקו‪ .‬וצריך להבין איך אברהם אע"ה שנקרא "אברהם אוהבי"‪ ,‬לאחר שציוה לו הקב"ה‬
‫מצות מילה הוצרך לילך וליטול עצה מממרא ע"ז? אלא הענין הוא דהקשו הרבה מהמפרשים‪,‬‬
‫הרי איתא דקיים אאע"ה כל התורה קודם שנתנה‪ ,‬מדוע לא קיים מצות מילה עד שנצטוה מפי‬
‫הקב"ה? ונראה לומר בזה‪ ,‬דזה שיכלו האבות לקיים התורה קודם שנתנה כיון שקדשו וטהרו‬
‫עצמם בעבודת ד'‪ ,‬זכו שנזדככו איבריהם כ"כ עד שכל אבר וגיד השיג המצוה שכנגד‪ ,‬שהרי‬
‫הרמ"ח מצוות עשה ושס"ה לא תעשה הם כנגד הרמ"ח איברים ושס"ה גידים‪ .‬אך מצות מילה‬
‫כיון שהאבר עוד נצרך תיקון לא יכל להשיג המצוה שכנגדו‪ .‬והנה ידוע שקיימות ארבע‬
‫ערלות‪ :‬הלב‪ ,‬הפה‪ ,‬האזנים‪ ,‬והבשר‪ .‬וכיון שאאע"ה לא השיג מעצמו מצות מילה‪ ,‬אחר‬
‫שנצטוה לא ידע על איזה ערלה נצטוה‪ .‬וע"ז שאל עצה מממרא‪ .‬והשיב לו דהכוונה היא על‬
‫ערלת הבשר‪ .‬דממרא ידע ששאר הערלות אאע"ה תיקן‪ ,‬ולכן זכה ונתגלה הקב"ה בחלקו‪.‬‬
‫‪ )7‬בראשית (וירא) – פרק כב‪ ,‬פסוקים ט‪-‬י‬
‫ַאב ָּר ָּהם ֶּאת ַה ִּמ ְז ֵב ַח‪ַ ,‬ו ַי ֲער ְֹך ֶּאת ָּה ֵע ִּצים;‬
‫ָאמר לֹו ָּה ֱאלֹקים‪ ,‬וַיִּ ֶּבן ָּשם ְ‬
‫ַיבֹאּו ֶּאל ַה ָּמקֹום ֲא ֶּשר ַ‬
‫ט ו ָּ‬
‫ַאב ָר ָהם ֶׁאת יָדֹו וַיִּ ַקח ֶּאת‬
‫ָּשם אֹתֹו ַעל ַה ִּמ ְז ֵב ַח ִּמ ַמ ַעל ָּל ֵע ִּצים‪ .‬י וַיִ ְש ַלח ְ‬
‫ַו ַי ֲעקֹד ֶּאת יִּ ְצ ָּחק ְבנֹו‪ ,‬וַי ֶּ‬
‫ַה ַמ ֲא ֶּכ ֶּלת ִּל ְשחֹט ֶּאת ְבנֹו‪.‬‬
‫‪ )8‬נתיבות שלום – פרשת וירא‪ ,‬עמ' כ‬
‫ַאב ָּר ָּהם ֶּאת יָּדֹו וַיִּ ַקח ֶּאת ַה ַמ ֲא ֶּכ ֶּלת ִּל ְשחֹט ֶּאת‬
‫ויש להסביר ע"פ מאמר הצדיקים‪ 2‬עה"פ "וַיִּ ְש ַלח ְ‬
‫ְבנֹו"‪ ,‬שהיל"ל "ויקח את המאכלת" ומהו הלשון "וישלח את ידו"? אלא שאברהם אבינו קידש‬
‫את אבריו שיעשו רק את רצון ד'‪ ,‬וכיון שרצון ד' הרי היה באמת שלא ישחוט את יצחק מאנה‬
‫ידו של אברהם אבינו לזוז ממקומה לשוחטו בניגוד לרצון ד'‪ ,‬והוצרך להתאמץ בכח ולשלוח‬
‫את ידו להכריחה לקחת את המאכלת‪.‬‬
‫‪ )9‬שם משמואל – פרשת ויצא‪ ,‬שנת תרע"א‪ ,‬עמ' שיח‬
‫במד"ר (פ' ס"ט) "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי"‪ ,‬כשם שנפשי צמאה לך‪ ,‬כך רמ"ח אברי שיש‬
‫בי צמאים לך‪ .‬מבואר מזה דיעקב אע"ה הי' גופו ג"כ במדריגת הנפש‪ .‬ובזה יובן מה שיעקב‬
‫אבינו תיקן תפלת ערבית‪ ,‬דתפילות כנגד תמידים תקנום‪ ,‬ותפילת שחר ותפילת מנחה כנגד‬
‫זריקת דם התמידין‪ ,‬ותפילת הערב כנגד האברים והפדרים שהיו מתעכלין והולכין כל הלילה‪.‬‬
‫והנה הדם הוא הנפש‪ ,‬ותבא נפש ותכפר על הנפש‪ ,‬ועיקר הכפרה היא בדם‪ ,‬ע"כ הוא כפרה על‬
‫הנפש לבד‪ ,‬ואברים ופדרים אין עיקר הכפרה תלוי' בהם‪ ,‬וממילא גופו של אדם שהוא‬
‫‪2‬‬

‫עיין דברי מנחם (מר' מנחם מענדל מרימאנוב זי"ע) ‪ -‬פרשת וירא; ובאוהב ישראל – ליקוטים חדשים‪ ,‬פרשת לך לך‬

‫‪2‬‬

‫בס"ד‬
‫בהתדמות אברים ופדרים אין לו עיקר כפרה בקרבן‪ ,‬ולכך קודם יעקב לא תיקנו תפילה כנגד‬
‫זה‪ ,‬אבל יעקב שהעלה את הגוף למדרגת הנפש‪ ,‬תיקן תפילת הערב‪ ,‬שגם הגוף תהי' לו כפרה‬
‫כמו הנפש‪.‬‬
‫‪ )11‬שם משמואל – פרשת ויחי‪ ,‬שנת תרע"ד‪ ,‬עמ' שלז‪-‬שלח‬
‫"שכל את ידיו כי מנשה הבכור"‪ ,‬ובתרגום אחכמינון לידוהי‪ .‬ויש לפרש שהכניס החכמה גם‬
‫באברי הידים ולא שהמוח לבד השכיל‪ .‬וכן הוא בא"ע שכתב כאילו ידיו השכילו מה שהוא‬
‫ּוב ְתבּונֹות ַכ ָּפיו יַנְ ֵחם" (תהלים עח‪ ,‬עב) שנתן ד' תבונה‬
‫רוצה לעשות‪ .‬ולדעתי הוא כענין שנאמר " ִּ‬
‫ּותבּונָּה‬
‫ָּתן ד' ָּח ְכ ָּמה ְ‬
‫בכפים‪ .‬וכמ"ש בספר קול שמחה אהא דכתיב במלאכת המשכן " ֲא ֶּשר נ ַ‬
‫ָּב ֵה ָּמה"‪ 3‬שדרשו ז"ל אפי' בהמות‪ ,‬ופירש הוא ז"ל שאפי' חלק הבהמיות שבאדם‪ ,‬וכן פירשנו‬
‫במק"א הכתוב "ותעש בחפץ כפי'" (משלי לא)‪ .‬והוא כענין שאמר דוד המע"ה " ִּח ַש ְב ִּתי ְד ָּר ָּכי;‬
‫יך" (תהלים קיט‪ ,‬נט) ובמדרש (ריש פ' בחקותי) בכל יום אני מחשב‬
‫יבה ַרגְ ַלי‪ֶּ ,‬אל ֵעד ֶֹּת ָּ‬
‫ָָּאש ָּ‬
‫ו ִּ‬
‫למקום פלוני ולבית דירה פלונית אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי‬
‫מדרשות‪ .‬וזו היתה מדתו של יעק"א ע"ה שגופו שב להיות שכלי וגם גופו השכיל להקדים את‬
‫אפרים‪ ...‬ובזה יש לפרש הא דאיתא בזוה"ק ששבת הוא יומא דנשמתא‪ ,‬אף שיש נשמה באדם‬
‫גם בימי החול‪ ,‬היינו דשבת הוא נחלת יעקב וכמו שיעקב הי' גם גופו במדרגת נשמה‪ ,‬כן שבת‬
‫יומא דנשמתא‪ ,‬היינו דגם הגוף צריך להיות במדרגת נשמה‪ ,‬וע"כ אכילת שבת היא קודש ואינה‬
‫מגשמת כדאיתא בשם האר"י ז"ל‪.‬‬
‫‪ )11‬מלבים – שמות פרק ב‪ ,‬פסוק ג‬
‫"ותקח לו תבת גמא"‪ ,‬ע"ד הרמז‪ ,‬אחר ששלשה חדשים מיום לדת משה בז' באדר נשלמו בז'‬
‫סיון‪ ,‬יום שבו עתיד לעלות אל האלהים במתן תורה‪ ,‬נרמז בתיבה זו ענין כולל עצמותו של משה‬
‫וענינו‪ ,‬כי האדם מרכב מגוף ונפש‪ ,‬והנפש סגורה בבית ֶׁכ ֶׁלא במאסר הגויה‪ ,‬ואחר חטא אדה"ר‬
‫נתמזגו כוחות הגוף עם הנפש ולא תוכל להפרד ממנו עד יום המות‪ ,‬אולם משה היה מדרגתו‬
‫כמו אדם קודם החטא שהיתה נפשו נפרדת מגופו ויכולה להפשיט שמלת החומר מעליה בכל‬
‫עת‪ ,‬והיתה כבת מלך שוכנת בהיכל ורשות בידה לצאת מן ההיכל לפי רצונה‪ ,‬ומורגל בפי חכמי‬
‫חידות להמשיל את הגויה כאניה שבה תעבור הנפש האלקית את ים החיים הזועף כל ימי חייה‪,‬‬
‫שכמו שא"א לבעל חי לעבור בים אם לא ע"י אניה כי הוא יסוד אחר‪ ,‬כן א"א להנשמה‬
‫הרוחניית לשוטט בעולם הגשמי‪ ,‬אם לא ע"י התלבשה בגויה שהיא האניה הנבנית מעולם הזה‬
‫החומריי‪ ,‬אשר יעבירנה ארחות ימים‪ ,‬אמנם אנית משה שהוא גופו גבר בו יסוד האוירי ככלי‬
‫גומא שהוא קל על פני מים‪ ...‬ולא הושם בתוך היאור ומצולת משבריו רק על שפת היאור‬
‫ובסוף‪ ,‬להזכיר כי האיש האלהי הלז נפשו לא תעבור בהמון ים החיים וגלי תאוותיו כי מן‬
‫המים משיתהו ותעמוד תמיד בחוף ובסוף מופרדת מן המים הרעים והמרים‪.‬‬
‫‪ )12‬גבורות שלמה – פרשת בראשית (ר' שלמה קלוגר זצ"ל)‬
‫הנה האדם מורכב בגוף ונפש ואיזה מהם נקרא "ראשית" בע"כ החשוב יותר קורא ראשית‪ ,‬אם‬
‫הנפש חשוב יותר נקראת הנפש ראשית ואם הגוף חשוב יותר נקרא הגוף ראשית דלמי שהוי‬
‫משפט הבכורה נקראת ראשית והנה כשמת משה רבינו נפשו עלתה לשמים וגופו נקבר בחלק‬
‫גד‪ ,‬ולכך הנה גופו של משה נזדכך כ"כ עד שנעשה גופו יקר מהנפש וכמ"ש בחידושינו מכבר‬
‫שהשכל נותן כל למשל שני אומנין אחד עושה מכסף וזהב כלי יקר מאוד ונאה ואחד עושה‬
‫מעפר כלי נאה שדומה ככלי זהב של חבירו למי משבחין יותר ודאי לזה שעושה מעפר וכלי שלו‬
‫משובח יותר‪ ,‬כן ה"נ מה שהנשמה משובחת אין זה חידוש כיון ששורש מחצבתה הי' מדבר‬
‫קדוש וממקום קדוש יהלך‪ ,‬אבל הגוף שהוא עפר אם נעשה קודש כמו הנפש ממילא הוא חשוב‬
‫‪3‬‬

‫ַעת‬
‫ָה ָמה‪ָ ,‬לד ַ‬
‫ּותבּונָה ב ֵ‬
‫ְמה ְ‬
‫ָתן ד' ָחכ ָ‬
‫ׁשר נ ַ‬
‫ְָאהלִיָאב וְכֹל ִאיׁש ֲחכַם לֵב‪ֲ ,‬א ֶׁ‬
‫ְאל ו ֳ‬
‫ָשה ְב ַצל ֵ‬
‫שמות (ויקהל) פרק לו‪ ,‬פסוק א ‪" -‬וְע ָ‬
‫ׁשר ִצּוָה ד‪".‬‬
‫ַלעֲשֹת ֶׁאת ָכל ְמלֶׁאכֶׁת עֲבֹדַת ַהקֹדֶׁׁש לְכֹל ֲא ֶׁ‬

‫‪3‬‬

‫בס"ד‬
‫יותר כי הוא יותר חידוש וז"ש הכתוב כי בחלקו של גד שנטמן בו הגוף לא הנפש לא נאמר‬
‫ַרא ֵרא ִשית לֹו‪ִ ,‬כי ָשם ֶׁח ְל ַקת ְמח ֵֹקק ָספּון" (וזאת הברכה לג‪,‬‬
‫שנשאר בו הטפל רק אדרבה " ַוי ְ‬
‫כא) והראשית נשאר בחלקו כי הגוף נקרא ראשית נגד נפשו‪...‬‬
‫‪ )13‬נתיבות שלום – פרשת וירא‪ ,‬עמ' כ‬
‫ועד"ז בארנו גם ענין חטא מי מריבה‪ ,‬שלכאורה איך עשו משה רבינו נגד רצון ד'‪ ,‬שהקב"ה‬
‫ציוהו לדבר אל הסלע והוא היכהו? אלא כאמור אבריו של משה רבינו עשו מאליהם את רצון‬
‫ד'‪ ,‬וזה היה רצון ד' שמשה לא יקיים הציווי וממילא לא יכנס לארץ ישראל כדאיתא‬
‫(אוחה"ק דברים ג‪ ,‬כה) שאם היה נכנס לארץ ישראל ובונה ביהמ"ק לא היה ביהמ"ק יכול‬
‫להיחרב והיה הקב"ה שופך ח"ו חמתו על כלל ישראל‪ ,‬ע"כ עשו אבריו של משה מעצמם את‬
‫רצון ד' והיכו את הסלע‪ .‬ובזה בארנו מד"כ (דברים לד) "וימת שם משה עבד ד'"‪ ,‬שלכאורה מה‬
‫ענין להזכיר כאן את התואר "עבד ד'"? אלא מפני שמיתתו היתה מתוך שהיה עבד ד' וכל‬
‫אבריו היו משועבדים לעשות את רצון ד'‪ ,‬וכיון שרצון ה' היה שלא יכנס לארץ ישראל ע"כ‬
‫עברו אבריו על הציווי כדי לקיים רצונו ית'‪.‬‬
‫‪ )14‬מסכת סוכה – דף נג עמוד א‬
‫תניא‪ ,‬אמרו עליו על הלל הזקן‪ ,‬כשהיה שמח בשמחת בית השואבה אמר כן‪ :‬אם אני כאן ‪-‬‬
‫הכל כאן‪ ,‬ואם איני כאן ‪ -‬מי כאן‪ .‬הוא היה אומר כן‪ :‬למקום שאני אוהב שם רגלי מוליכות‬
‫אותי‪ ,‬אם תבא אל ביתי ‪ -‬אני אבא אל ביתך‪ ,‬אם אתה לא תבא אל ביתי ‪ -‬אני לא אבא אל‬
‫ביתך‪ ,‬שנאמר "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך" (שמות כ‪ ,‬כא)‪.‬‬
‫‪ )15‬ספר הליקוטים – פרשת שמות‪ ,‬עמ' קלח (ר' יצחק לוריא‪ ,‬האריז"ל הקדוש)‬
‫"מסת נדבת ידך אשר תתן" (דברים טז‪ ,‬י)‪ ,‬ולא אמר "נדבת לבך"‪ ,‬כי הנדבה היא מן הלב‪,‬‬
‫אלא לרמוז‪ ,‬שצריך האדם להרגיל עצמו כל כך במעשה הצדקה‪ ,‬עד שהיד מעצמה תהיה‬
‫מורגלת בה‪ ,‬וכמ"ש הלל בשמחת בית השואבה אם אני כאן הכל כאן‪ ,‬כי הלל זקן היה מאד‪,‬‬
‫ולכן הזכיר אותו שמה בגמ' בלשון זקנה‪ ,‬והזקן שאינו יכול לעלות ברגליו פטור ממצות ראיה‪,‬‬
‫ולזה אמר הלל אף שאני זקן מאד ואני פטור מן הראיה‪ ,‬אף על פי כן אני מצער עצמי כדי‬
‫שיבואו כל ישראל‪ ,‬שישאו קל וחומר ממני‪ ,‬ויאמרו ומה הלל הזקן שהוא פטור ממצות ראיה‬
‫מצער עצמו ועולה‪ ,‬מכל שכן מי שיוכל לעלות‪ ,‬וזהו שאמר [אם אני כאן] הכל כאן‪ ,‬ואם איני‬
‫כאן ילפי מקלקלתא‪ ,‬וילמדו ממני ולא יאמרו שאני פטור‪ ,‬אלא [יאמרו] שאין מצוה בעלייה‪,‬‬
‫ולא ילמדו משאר החכמים העולים‪ ,‬דלא ילפי מתקנתא‪ .‬וכי תימא האיך אני יכול לעלות אחר‬
‫שאני זקן בן ק"כ שנה‪ ,‬לזה אמר למקום שאני רוצה רגלי מוליות אותי‪ ,‬שהם מורגלים לעשות‬
‫רצון קוניהם‪ ,‬כענין "וישא יעקב רגליו" (בראשית כט‪ ,‬א)‪ ,‬ברצונו הטוב נעשה קל ללכת‪.‬‬
‫‪ )16‬אורח לצדיק – פרשת תזריע (בנו של הרה"ק ר' אלימלך מליזענסק זי"ע)‬
‫כמו ששמעתי מאאמו"ר ז"ל שאמר כמה פעמים הלואי שיהיה לב"א נשמה טהורה מזוככה‬
‫כמו הגוף שלי‪ ,‬וכל זה גרמה הנשמה בתורתה ובשכל עליון עד שנעשה הגוף מרכבה שלמה‬
‫לקדושתו יתברך‪ ,‬וזהו שאמר דוד המלך ע"ה "אחור וקדם צרתני" כלומר שגם הגוף שנקרא‬
‫אחור גם הוא נעשה צורה‪...‬‬
‫‪ )17‬קדושת לוי – פורים‪ ,‬קדושה ראשונה‬
‫ונראה‪ ,‬כי צריכין להבין מה שקדמו ישראל עשיה לשמיעה‪ ,‬האיך עושין קודם ששומעין?‬
‫אפס נראה לי‪ ,‬כי צריכין להבין על מאמר הגדה "אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את‬
‫התורה דיינו"‪ ,‬וצריכין להבין מה טובה היה בקרבנו לפני הר סיני בלתי קבלת התורה?‬
‫ונראה‪ ,‬שאמרו חכמינו ז"ל (יומא דף כח‪ ):‬קיים אברהם אבינו עליו השלום כל התורה אפילו‬
‫ערובי תבשילין עד שלא נתנה‪ ,‬והנה צריכין להבין מאין ידע אברהם אבינו עליו השלום תורה‬
‫‪4‬‬

‫בס"ד‬
‫עד שלא ניתנה? אפס הנה ידוע‪ ,‬כי הרמ"ח מצוות עשה כנגד הרמ"ח אברים הרוחניים‪ ,‬והשס"ה‬
‫מצוות לא תעשה כנגד שס"ה גידים הרוחניים (מכות דף כג‪ ,:‬זוה"ק ח"א דף קע‪ ,):‬והמסתכל‬
‫ברוחניות אברים שלו וברוחניות הגידין שלו הוא משיג הרמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא‬
‫תעשה‪ .‬וכמו שאברי הגוף צריכין למזון הגשמיות שלו ולדברים הגשמיים הצריכין לכל אבר‬
‫ואבר‪ ,‬כן האברים הרוחניים צריכין לכל אבר ואבר למצוות שלו‪ .‬וכשם שאברים הגשמיים אין‬
‫צריך ללמוד אותם הגשמיות שלהם‪ ,‬כן כל אבר ואבר הרוחניים אין צריך ללמד אותם‪ ,‬כי‬
‫מעצמם משיגים להמצוות שלהם‪ .‬וגם כי האברים הרוחניים החיות שלהם הם בעצמם‬
‫המצוות עשה‪ ,‬והשס"ה גידין החיות שלהם בעצמם שס"ה לא תעשה‪ ,‬כי הרוחניות הוא דקות‬
‫השכל ודקות המחשבה‪ ,‬והזדככות המחשבות הוא רק המצוות‪ .‬נמצא מי שיש לו התפשטות‬
‫הגשמיות כמעמד הר סיני‪ ,‬הוא מדובק באור השכל שלו במצוות עשה ובמצוות לא תעשה‪ ,‬כי‬
‫האור השכל אינו רק לקיים מצוות עשה ולהזהר מלא תעשה‪ ,‬והפונה ממצוות עשה ומלא‬
‫תעשה הוא נקרא "כסיל" בפי אדון כל החכמים שלמה המלך עליו השלום‪ ,‬כי אור השכל אינו‬
‫רק בקיום מצוות עשה ולא תעשה‪ ,‬והשכל בעצמו אינו רק להזהר מלא תעשה ולקיים מצוות‬
‫עשה‪ .‬ולכן קודם שנתנה התורה הקדושה היו יכולים להשיג כל התורה רמ"ח מצוות עשה‬
‫ושס"ה לא תעשה‪ .‬אפס מה שאנחנו אין משיגין התורה מעצמנו ומשכלנו‪ ,‬הוא מחמת‬
‫החומריות אשר הוא מסך המבדיל להשיג אור הרוחניות‪ ,‬אמנם מי שיש לו התפשטות‬
‫הגשמיות והתגברות הרוחניות‪ ,‬הוא יכול להשיג בעין שכלו מעצמו התורה‪ .‬כי הרמ"ח אברים‬
‫הרוחניים הם בעצמם מצוות עשה‪ ,‬ושס"ה גידים בעצמם מצוות לא תעשה‪ .‬ולכן אברהם אבינו‬
‫ע"ה אשר נזדכך החומר שלו‪ ,‬השיג מרמ"ח איבריו ושס"ה גידיו שלו הרוחניות של כל התורה‬
‫כולה עד שלא ניתנה‪ .‬וזה אשר יסד בעל הגדה "אלו קרבנו לפני הר סיני כו'"‪ ,‬כי הנה נודע‬
‫שבמעמד הר סיני פסקה זוהמתן (שבת דף קמו‪ ,).‬כלומר שבהכנת מתן תורה‪ ,‬דהיינו בהגבלות‬
‫העם סביב (שמות יט‪ ,‬יב‪-‬יג)‪ ,‬ובפרישתן שלשה ימים מנשותיהן אשר היו דומין למלאכים (שם‪,‬‬
‫פסוק טו)‪ ,‬ובקרבנות של נערי בני ישראל (שמות כד‪ ,‬ד‪-‬ה וברש"י שם)‪ ,‬נזדכך החומר שלהם‬
‫והשיגו התורה עד שלא ניתנה‪ .4‬ולכן אמרו "במעמד הר סיני פסקו זוהמתן"‪ ,‬ולא אמרו "במתן‬
‫תורה פסקו זוהמתן"‪ ,‬שבמעמד הר סיני בעצמו והכנתן למתן תורה נפסקה זוהמתן‪ .‬וכיון‬
‫שפסקו זוהמתן השיגו התורה‪ ...‬וזה "אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו"‪,‬‬
‫כלומר כיון שקרבנו להר סיני אז פסקה זוהמתן והשיגו את התורה עד שלא ניתנה כמו שהשיג‬
‫אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬ולכן אפילו לא נתן לנו את התורה דיינו‪ .‬ועיין באלשיך הקדוש על שיר‬
‫השירים אשר הוא כתב כדברים האלה‪.‬‬
‫‪ )18‬קרבן העני ‪ -‬פרשת בשלח‪ ,‬עמ' פט‪( 5‬מאת ר' יעקב קטינא זצ"ל)‬
‫"עם נבל ולא חכם"‪ ,‬פירש התרגום "דא עמא דקבילו אוריתא ולא חכימו"‪ .‬ובזה שמעתי לפרש‬
‫קֹותי וְ תֹור ָֹּתי"‬
‫בשם הגאון מווילנא‪ ,‬דהנה כתיב באברהם אבינו ע"ה "וַיִּ ְשמֹר ִּמ ְש ַמ ְר ִּתי ִּמ ְצֹו ַתי ֻח ַ‬
‫(בראשית כו‪ ,‬ה)‪ ,‬ומאין ידע זאת? ופירשו המפרשים‪ ,‬דאברהם אבינו עליו השלום קידש וטיהר‬
‫רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו‪ ,‬באופן שכל אבר וגיד השיג את המצוה התלויה בו‪ ,‬ולא היה צריך‬
‫לקבל את התורה‪ .‬בזה פירש התרגום על "על נבל ולא חכם"‪" ,‬עמא דקבילו אוריתא ולא‬
‫חכימו"‪ ,‬דזה הוי נבלה שהיו צריכים לקבל את התורה‪ ,‬ולא היו במדרגת אברהם אבינו‪.‬‬
‫‪ )19‬הכתב והקבלה – בראשית פרק ד‪ ,‬פסוק ב (ר' יעקב צבי מעקלענבורג זצ"ל)‬
‫"רעה צאן"‪ .‬לא לתקות תועלת ושכר בחר לו הבל להיות רועה צאן‪ ,‬כי להיותו לבדו עם אחותו‬
‫שהיא אשתו ואין בכל הארץ רק אביו ואמו קין ואחותו‪ ,‬מה לו להרבות בעדרי צאן? ‪...‬לכן‬
‫נראה כי רועה צאן הוא שם תאר לכל איש המופרש מדרכי ההמון ומתבודד ללון במקומות‬
‫‪4‬‬

‫וע"ע בספר מלחמות יהודה (עה"ת חלק ב‪ ,‬עמ' לח) בעניני הג דה של פסח שפי' "אלו קרבנו לפני הר סיני‪ "...‬כעין הקדושת‬
‫לוי‪ .‬ועוד הביא דברי החת"ס (תורת משה‪ ,‬תצוה ד"ה וימי הפורים) שזה הפירוש האמיתי של "מצוות בטלות לעתיד לבא" –‬
‫שאין הכוונה כפשוטו שיתבטל קיום המצוות‪ ,‬אלא שהגוף יהי' מזוכך כ"כ עד שלא צריך ציווי על המצוות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫נדפס מחדש בברוקלין‪ ,‬שנת תשנ"ב‬

‫‪5‬‬

‫בס"ד‬
‫הרחוקים מבני אדם בל יטרידוהו המיון הבלי מעשי אנשי תבל‪ ,‬והשדה הוא לו מקום מנוחה‬
‫והשקט כי שם ימצא את נפשו יותר מוכנת להתעורר ולהתרומם להסתכל ברוממות ד' בברואיו‬
‫הנפלאים‪ ,‬ולסבה זו בחרו אבותינו אברהם יצחק יעקב שבטי יה משה ודוד‪ ,‬להיות רועי צאן‪,‬‬
‫כי זה הוא עסק שאינו מטריד את המחשבה ואינו מכביד עול על הגוף‪ .‬ובזה הנפש פנויה מכל‬
‫טרדה‪ ,‬ותוכל לשוטט ברעיונות נשגבות להביט בנפלאות תמים דעים ית' המביאים את האדם‬
‫אל השלמות האמתי‪ ,‬והבל אף שבשעתו כל המקומות היו ראויים להתבודדות נפשו‪ ,‬מ"מ יכנה‬
‫הכתוב התבודדותו בשם רועה צאן כמו לדורות הבאים אחריו‪ ,‬ויש בענין רעיית צאן עוד‬
‫תועלת נפשי כי מעלית נפשיות שבכנסי' המתקדשים והמתטהרים לעבודת ד' ומתרחקים מכל‬
‫דבר הפוגם את הנפש ימשילנה בכתבי קודש אל עדר הרחלים‪ ,‬כאמור בשיר הקדש (שה"ש ו‪ ,‬ו)‪,‬‬
‫ֻלה ֵאין ָּב ֶּהם"‪ ,‬כמ"ש רש"י שם‪,‬‬
‫ֻלם ַמ ְת ִּאימֹות‪ ,‬וְ ַשכ ָּ‬
‫" ִּשנַיִּ ְך ְכ ֵע ֶּדר ָּה ְר ֵח ִּלים ֶּש ָּעלּו ִּמן ָּה ַר ְח ָּצה‪ֶּ :‬שכ ָּ‬
‫הרחלה הזאת כולה קדושה‪ :‬צמרה לתכלת‪ ,‬בשרה לקרבן‪ ,‬קרני' לשופרות‪ ,‬שוקי' לחלילין‪,‬‬
‫מעי' לכנורות‪ ,‬עורה לתוף (עיין במשנה סוף קנים‪ ,‬ובפדר"א פכ"א) הנה עדר הרחלים הוא‬
‫לעיני הרועה מזכרת גדולה להתנהגות נפשו‪ ,‬ילמוד ממנו שלא יהיה אדם נופל למטה מן‬
‫הבהמה‪ ,‬ויקדש גם הוא כל בנין גופו רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו לעבודת ד' להיותו כלי קדוש‪,‬‬
‫והמשים את מחשבתו ורעיונו על דבר נקרא רועה‪ ,‬כענין "ורעה אמונה (תהלים ל"ז)‪ ,‬היוצא לנו‬
‫שלא היה הבל רועה צאן להתעשר בם או לאכול בשרם לשתות חלבם ולהתכסות מעורם‬
‫וצמרם‪ ,‬רק לענין הנרצה לפני ד'‪.‬‬
‫‪ )19‬מסכת מגילה – דף י עמוד ב‬
‫כתיב "ויהי ביום השמיני"‪ ,‬ותניא‪ :‬אותו היום היתה שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כיום‬
‫שנבראו בו שמים וארץ‪ ,‬כתיב הכא "ויהי ביום השמיני"‪ ,‬וכתיב התם "ויהי ערב ויהי בקר יום‬
‫אחד"‪...‬‬
‫‪ )21‬אמונת עתיך – פרשת נשא‪ ,‬עמ' קכב (ר' משה וואלפסאן שליט"א)‬
‫ויתבאר ע"פ הידוע כי האדם נברא בצל"ם אלקי"ם בגימט' רמ"ח‪ .‬שרמ"ח אברי האדם הם‬
‫כדוגמת פרקי המרכבה העליונה‪ .‬והאדם צריך לתקן אבריו בקדושה שיהיו ראויים להיות‬
‫מרכבה לקדושה העליונה‪ .‬ושם אד"ם הוא מלשון אדמ"ה לעליון‪ .‬שהאדם נברא בצורה דומה‬
‫למרכבה העליונה‪ .‬וכמ"ש המאור עינים ר"פ שמות שהאיש הישראלי הוא מלא שמות‬
‫הקדושים וכל אבר רומז לשם הוי"ה‪ .‬ולדוגמא ב' העינים הנה ב' פעמים עין בגי' ר"ס שהוא‬
‫מספר עשר פעמים של הוי"ה‪ .‬וע"י שמקדש עיניו נעשים עיניו מרכבה לקדושה‪ .‬ושמעתי‬
‫מהרה"ק מסאטמאר זצ"ל‪ 6‬על אמרנו בתפלה – "כל פה לך יודה וכל לשון לך תשבע וכו' וכל‬
‫הלבבות יראוך וכו'"‪ .‬ולכאו' הדבר תמוה וכי אמת הדבר שכל הלבבות יראים את השי"ת?‬
‫והלא העוה"ר כמה לבבות ישנם שאינם יראים מהשי"ת? אך הכוונה עפי"מ השלה"ק דכל‬
‫שמות האיברים הם נקראים בהשאלה ע"ש שנקראים כן בשרשם הרוחני למעלה‪ .‬ואם‬
‫משתמשים בהם כראוי ראויים הם להקרא בשמות אלו‪ .‬ואם אין משתמשים בהם כראוי אין‬
‫ראויים ליקרא כן‪ .‬וע"כ שפיר אמר כל הלבבות יראוך‪ .‬כי אלה הלבבות שאינם יראים אין‬
‫נקראים כלל לב‪ ,‬שכל שמם בא בהשאלה משרשם הרוחני כנ"ל‪ .‬עכת"ד‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫וע"ע באמונת עתיך‪ ,‬פרשת מצורע‪ ,‬עמ' מד‬

‫‪6‬‬