You are on page 1of 4

‫‪360‬‬

‫אקולוגיה וסביבה‬

‫עידו ליבן‬

‫מת לחיות‬

‫העלמה הנעלמת‬

‫איי גלפאגוס (‪ )Galápagos‬נחשבים‬
‫לסמל בכל מה שקשור לעושר טבעי‬
‫בזכות המגוון העצום של מיני הצמחים‬
‫ובעלי החיים הייחודיים לאיים האלה‪,‬‬
‫שהמפורסם בהם הוא צב הגלפאגוס‬
‫(‪ .)Chelonoidis nigra‬אולם לצד הצבים‬
‫אדירי הממדים שתרמו להפיכת‬
‫קבוצת האיים הגעשיים לאטרקציה‬
‫לחוקרים ולתיירים כאחד‪ ,‬חיים מינים‬
‫אחרים‪ ,‬צנועים הרבה יותר‪ ,‬שמקצתם‬
‫נסתרים מהעין או אף נעלמו כליל‪.‬‬
‫אחד מהם הוא דג המכונה “עלמת‬
‫גלפאגוס" (‪.)Azurina eupalama‬‬
‫את הדג הזה‪ ,‬הניזון בעיקר מפלנקטון‬
‫ושאינו עולה באורכו על ‪ 15‬סנטימטר‪,‬‬
‫היה אפשר למצוא בעבר בתחומי‬
‫הארכיפלג בעומקים של ‪ 30‑5‬מטר‪.‬‬
‫ואולם מאז ‪ 1983‬לא נראה שוב הדג‪,‬‬
‫למרות סקרים חוזרים ונשנים‪ ,‬ורבים‬
‫מעריכים כי נכחד‪ .‬הסיבה‪ ,‬משערים‬
‫החוקרים‪ ,‬היא "אל–ניניו" עוצמתי‬
‫במיוחד שהתרחש בשנים ‪-­1982‬‬
‫‪ ,1983‬שבו חלה עלייה דרמטית‬
‫של טמפרטורת מי האוקיינוס‪.‬‬
‫אל–ניניו ‪ -‬התחממות פני השטח של‬
‫האוקיינוס ‪ -‬הוא תופעה אקלימית‬
‫טבעית המתרחשת מדי שנה באזור‬
‫מזרח האוקיינוס השקט‪ ,‬ואולם מדי‬
‫כמה שנים מתרחש אל ניניו ממושך‬
‫וחזק מהרגיל‪ ,‬הגורר אחריו שינויים‬
‫אקלימיים ואקולוגיים‪ .‬מחקרים‬
‫מראים כי בשל שינויי האקלים‬
‫תדירותה של תופעת אל–ניניו ומשכה‬
‫צפויים לעלות בעתיד‪ .‬בעקבות‬
‫האל–ניניו של ‪ 1982‬נפסק ייצור‬
‫הפלנקטון באזור למשך כשנה‪ ,‬והדבר‬
‫פגע אנושות בכמה וכמה מיני דגים‪,‬‬
‫בהם דג עלמת הגלפאגוס הנדיר‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לעלמת הגלפאגוס יש תקווה‬
‫מסוימת‪ ,‬דווקא בשל הידע המדעי‬
‫המועט על מין הדג הזה‪ .‬אף שהמין לא‬
‫נצפה כבר יותר מ–‪ 20‬שנה‪ ,‬החוקרים‬
‫אינם ממהרים להספידו‪ ,‬ולו מפני‬
‫שתחום התפוצה שלו אינו ברור דיו‪.‬‬
‫היום מוגדר הדג בקטגוריה של מין‬
‫בסכנת הכחדה חמורה‪ ,‬והוא אף נכלל‬
‫בספר "מאה המינים המאוימים ביותר‬
‫בעולם" שראה אור בשנה שעברה‪.‬‬
‫חוקרים מאמינים שהוא עשוי להימצא‬
‫לחופי אקוודור ופרו‪ ,‬בפרט בסביבות‬
‫איי לובוס (‪ ,)Islas Lobos‬באזורים‬
‫שטרם נסקרו כהלכה‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫| מסע אחר‬

‫עולם הולך ונעלם?‬

‫ב–‪ 22‬במאי מציינים את יום המגוון הביולוגי הבינלאומי‪.‬‬
‫על פי הערכות בכל עשור נכחדים בין ‪ 0.01‬אחוז לחמישה‬
‫אחוזים מכלל האורגניזמים בעולם‪ .‬המיון השיטתי של כלל‬
‫האורגניזמים מתבצע במסגרת ענף מדעי הקרוי טקסונומיה‪.‬‬
‫ענף זה ‪ -‬כך גורסים מקצת החוקרים ‪ -‬נמצא אף הוא‬
‫במשבר‪ ,‬אם כי יש כאלה שמציגים תמונה אחרת‬

‫‪ ,Scaturiginichthys vermeilipinnis‬חיים במרכז‬
‫ובמערב קווינסלנד‪ ,‬אוסטרליה‪ 4000-2000 .‬פרטים‬
‫צילום‪Adam Kerezsy :‬‬

‫בנושא המגוון הביולוגי ושימורו‪.‬‬
‫הכל יודעים שמיני צמחים ובעלי חיים נכחדים‪ ,‬ובקצב‬
‫אחד ההיבטים הפחות מוּכרים של משבר המגוון הביולוגי‬
‫מדאיג‪ .‬אלא שרבים מאלה‪ ,‬מתברר‪ ,‬נעלמים מעל פני‬
‫האדמה עוד לפני שהתגלו למדע אפילו‪ .‬בכל עשור נעלמים הוא החוסר בידע מדעי חשוב הנחוץ להבנת היקף הבעיה‪.‬‬
‫עד היום תיעדו מדענים כמיליון וחצי מינים‪ ,‬ובכל שנה‬
‫בין ‪ 0.01‬אחוז לחמישה אחוזים מכלל האורגניזמים בעולם‪.‬‬
‫הסיבות רבות ומגוונות ‪ -‬צמצום שטחים פתוחים לצורך‬
‫מתווספים לרישום המדעי עוד כ–‪ 18‬אלף מינים‪ .‬באשר‬
‫חקלאות ופיתוח אורבני‪ ,‬זיהום‪ ,‬ציד וסחר בלתי חוקי בבעלי למספר המינים הביולוגיים הקיימים בעולם‪ ,‬ההערכות‬
‫נעות בטווח שבין שני מיליון ל–‪ 100‬מיליון מינים‪.‬‬
‫חיים‪ ,‬התפשטות מינים פולשים‪ ,‬שינויי אקלים‪ ,‬ולעתים‬
‫המיון השיטתי של כלל האורגניזמים מתבצע במסגרת‬
‫קרובות שילוב של כמה מאלה‪.‬‬
‫המגוון הביולוגי ‪ -‬פסיפס היצורים המרכיבים את המערכות הענף המדעי הקרוי טקסונומיה‪ .‬זיהוי היצורים וקטלוגם‬
‫האקולוגיות השונות ‪ -‬הוא תנאי הכרחי גם לקיומם של בני המדעי משמשים למגוון רחב של תחומים מחקריים‬
‫האדם‪ ,‬והוא נמצא במשבר‪ .‬האו"ם הכריז על ‪ 22‬במאי כ"יום ויישומיים ‪ -‬מרפואה ועד ייצור מזון ‪ -‬ויש להם חשיבות‬
‫המגוון הביולוגי הבינלאומי"‪ ,‬ומאז ‪ 2001‬מציינים אותו בכל מרכזית בשימור המגוון הביולוגי‪ .‬הטקסונומים מזהים‬
‫שנה כדי להגביר את המּודעות הציבורית לסוגיות הנוגעות צמחים ובעלי חיים‪ ,‬משייכים אותם לקבוצה ההיררכית‬

‫המתאימה (מין‪ ,‬סוג‪ ,‬משפחה וכו')‪ ,‬נותנים להם שמות‬
‫וגם מזהים את הקשרים האבולוציוניים ביניהם‪ .‬על פניה‬
‫מלאכה זו אולי נשמעת כמו עבודה פקידותית משמימה‪,‬‬
‫ואכן התדמית האפרורית של ענף המחקר הזה היא אחת‬
‫הסיבות למה שרבים מתארים כמשבר של ממש עקב‬
‫מיעוט משאבים כספיים ואנושיים‪ .‬החוקרים העוסקים‬
‫בתחום הזה‪ ,‬מתברר‪ ,‬הולכים ונהיים זן נדיר‪ ,‬והתוצאה‬
‫היא התקדמות מוגבלת במחקר ואובדן של ידע חשוב‪.‬‬

‫שלוש מאות שישים שנה להשלמת המשימה‬

‫מינים רבים שעדיין לא תוארו ממתינים להגדרה במרתפי‬
‫מוזיאונים ואוניברסיטאות‪ .‬על פי מאמר שפרסמו‬
‫חוקרים ממוזיאון הטבע הלאומי בצרפת בנובמבר ‪2012‬‬

‫בכתב העת ‪ Current Biology‬מתברר כי עוברות ‪ 21‬שנים‬
‫בממוצע מרגע הגילוי הראשוני‪ ,‬כשפרט נאסף בטבע‪,‬‬
‫ועד שתיאורו כמין חדש מתפרסם בספרות המדעית‪.‬‬
‫משמעות הדבר היא שבקצב הזה מינים רבים עלולים‬
‫להיכחד בתקופת "חיי המדף" שלהם‪ ,‬כמו שכינו זאת‬
‫מחברי המאמר‪.‬‬
‫יתרה מזו‪ ,‬מדענים ופעילי סביבה חוששים שמשבר‬
‫ענף הטקסונומיה‪ ,‬הפוגע בידע המדעי על המגוון‬
‫הביולוגי‪ ,‬מגביל את היכולת להתמודד באופן יעיל עם גל‬
‫ההכחדה‪ .‬לדברי פרופ' תמר דיין מאוניברסיטת תל אביב‪,‬‬
‫יותר מדי צעדי שמירת טבע נעשים עם פחות מדי ידע‪.‬‬
‫"אנחנו יודעים הרבה‪ ,‬אבל אנחנו לא יודעים מספיק"‪,‬‬
‫היא אומרת‪" .‬יש לנו כנראה מעט מאוד זמן בשביל‬

‫‪ | allmag.co.il‬מסע אחר |‬

‫‪21‬‬

‫‪Erythrina schliebenii‬‬
‫צילום‪Cosmas Mligo :‬‬

‫‪ Actinote zikani‬חיים ליד סאו‬
‫פאלו‪ ,‬ברזיל‪ .‬מספרם אינו ידוע‬
‫צילום‪Andre Freitas :‬‬

‫‪Ardeotis nigriceps‬‬

‫‪ Antilophia bokermanni‬חיים בשטח של ‪ 28‬קילומטר‬
‫רבוע בברזיל‪ .‬אוכלוסייתם מונה ‪ 779‬פרטים‬
‫צילום‪Ciro Albano wwwnebrazilbirdingcom :‬‬

‫חיים בכמה ממחוזות‬
‫הודו‪ .‬אוכלוסייתם מונה‬
‫‪ 249-50‬פרטים‬
‫צילום‪Rahul Sachdev :‬‬

‫‪ Aythya innotata‬חיים באגם‬
‫ששטחו קילומטר רבוע במדגסקר‪.‬‬
‫על פי הערכות אוכלוסייתם‬
‫מונה כ–‪ 20‬בוגרים‬
‫צילום‪Peter Cranswick :‬‬

‫‪ Eurynorhynchus pygmeus‬מקננות ברוסיה‪.‬‬
‫אוכלוסייתם בעולם מונה כמאה זוגות‬
‫צילום‪Baz Scampion :‬‬

‫‪Lophura edwardsi‬‬

‫חיים בוויטנאם‪ ,‬מספר‬
‫הפרטים אינו ידוע‬
‫צילום‪Tom Friedel :‬‬
‫‪©BirdPhotos.com‬‬

‫התמונות מתוך הספר ‪ Priceless or Worthless? The World's Most Threatened Species‬בהוצאת ‪IUCN‬‬

‫‪22‬‬

‫| מסע אחר‬

‫ללמוד איך אנחנו משמרים את המערכות הביולוגיות‪,‬‬
‫איך מנהלים אותן ומנצלים אותן באורח בר–קיימא‪ .‬יש‬
‫צורך דחוף להגדיל את הידע האקולוגי שלנו"‪.‬‬
‫השלמת פערי הידע על עולם הטבע היא בלי ספק‬
‫משימה בקנה מידה ענקי‪ ,‬שמצריכה משאבים בהיקף‬
‫ניכר‪ ,‬אם כי אינה בלתי אפשרית‪ .‬בשנת ‪ 2011‬חוקרים‬
‫ברזילאים חישבו ומצאו שכדי להשלים את תיאור‬
‫כלל מיני בעלי החיים בטבע (בלי להחשיב צמחים‬
‫ואורגניזמים אחרים) תידרש השקעה של יותר מ–‪263‬‬
‫מיליארד דולר‪ ,‬אך המכשול האמיתי לטענתם הוא‬
‫מספרם המצומצם של העוסקים בטקסונומיה‪ .‬בקצב‬
‫הנוכחי‪ ,‬כתבו החוקרים‪ ,‬יידרשו כ–‪ 360‬שנה לצורך‬
‫השלמת המשימה‪.‬‬
‫גם בארץ מצבה של הטקסונומיה דומה‪ .‬ד"ר מנחם גורן‬
‫מאוניברסיטת תל אביב וד"ר בלה גליל מהמכון לחקר‬
‫ימים ואגמים בחיפה הגישו בספטמבר ‪ 2011‬מסמך‬
‫לאקדמיה הלאומית למדעים הנושא את הכותרת‪:‬‬
‫"הטקסונומיה ‪ -‬תחום מחקר בסכנת הכחדה"‪ .‬במסמך‬
‫נכתב כי בישראל יש ‪ 33‬טקסונומים פעילים‪ ,‬מתוכם‬
‫‪ 15‬בגמלאות‪ .‬אם לא ייקלטו חוקרים חדשים‪ ,‬כתבו‬
‫המחברים‪ ,‬בסוף ‪ 2018‬צפויים לפעול בארץ ‪14-10‬‬
‫טקסונומים‪" .‬משמעות הדבר היא קריסת המחקר‬
‫הטקסונומי בישראל ופגיעה קשה בכל המחקרים‬
‫הקשורים למגוון הביולוגי ולתחומי מחקר רבים אחרים‬
‫הנשענים על ידע טקסונומי ‪ -‬כגון אקולוגיה‪ ,‬שימור‬
‫הסביבה האקווטית (סביבת מים ‪ -‬נהרות‪/‬אגמים‪/‬‬
‫בריכות חורף‪/‬ים ‪ -‬ע‪.‬ל‪ ).‬והיבשתית‪ ,‬מציאת תרופות‬
‫חדשות שמקורן באורגניזמים חיים‪ ,‬חקר מזיקים‪ ,‬הדברה‬
‫ביולוגית‪ ,‬האבקה למטרות חקלאות ועוד"‪.‬‬
‫המסמך הוא עדכון לסקר שנערך בשנת ‪ ,2007‬שבדק את‬
‫מצבה של הטקסונומיה בארץ ובעקבות ממצאיו הוחלט‬
‫על השקתה של "היוזמה לטקסונומיה בישראל"‬
‫(‪ .)http://taxonomy.tau.ac.il‬מטרתו של הפרויקט‬
‫ שהתאפשר בזכות שילוב זרועות של אוניברסיטאות‪,‬‬‫מכוני מחקר ומשרדי ממשלה ‪ -‬היא הרחבת הידע על‬
‫המגוון הביולוגי העשיר והייחודי בישראל‪ ,‬מתוך כוונה‬
‫לסייע בשימורו‪ .‬לשם כך הוא מבקש לא רק למשוך‬
‫סטודנטים לנבור בנבכי אוספי הטבע המעלים אבק‪,‬‬
‫אלא גם לעודד מחקר בתחום שנזנח‪ .‬במסגרת הפרויקט‬
‫מוענקים לחוקרים מענקים ומלגות‪ ,‬מתקיימות‬
‫השתלמויות בארץ ובחו"ל ונערכים סקרי טבע‪.‬‬
‫כבר היום יש בארץ כעשרה דוקטורנטים המתמחים‬
‫בטקסונומיה‪ ,‬מספרת פרופ' דיין השותפה להובלת‬
‫היוזמה‪" .‬האתגרים עדיין גדולים"‪ ,‬היא מבהירה‪ ,‬אך‬
‫בעיניה ההישג העיקרי הוא ש"הולכת ונבנית מחדש‬
‫קהילה מדעית שהיתה על סף הכחדה"‪.‬‬

‫כוחה של רשת האינטרנט‬

‫אך יש גם מי שמציגים תמונה אחרת‪ .‬במאמר שפורסם‬
‫בכתב העת ‪ Science‬בינואר ‪ 2013‬נכתב כי בד בבד עם‬
‫משבר המגוון הביולוגי גברה המודעות הציבורית לנושא‪,‬‬
‫היכולות הטכנולוגיות השתפרו‪ ,‬ובעקבות אלה עלה‬

‫גם היקף התגליות‪ .‬ד"ר מארק קוסטלו מאוניברסיטת‬
‫אוקלנד בניו זילנד‪ ,‬ממחברי המאמר‪ ,‬אמר בריאיון‬
‫לבי‪.‬בי‪.‬סי כי מספר האנשים העוסקים היום במתן‬
‫שמות למינים גדול מאי פעם‪" .‬אנחנו בתור הזהב של‬
‫הטקסונומיה"‪ ,‬הדגיש קוסטלו‪ .‬במאמר נטען כי בפועל‬
‫לא זו בלבד שמספר העוסקים בטקסונומיה נמצא‬
‫בעלייה‪ ,‬אלא שמספר המינים הכולל קטן ממה שמקובל‬
‫לחשוב‪ ,‬וקצב ההכחדה‪ ,‬אף שהוא מטריד כשלעצמו‪ ,‬אינו‬
‫מהיר כפי שהעריכו‪ .‬לפיכך‪ ,‬מאמינים מחברי המאמר‪ ,‬אם‬
‫תישמר המגמה‪ ,‬המדע עשוי להשלים את מיפוי עולם‬
‫הטבע כולו עוד במהלך המאה הנוכחית‪" .‬אנו מאמינים‬
‫שעם מאמץ מוגבר בטקסונומיה ובשימור יהיה אפשר‬
‫לגלות את מרבית המינים ולמנוע את הכחדתם"‪ ,‬סיכמו‬
‫החוקרים את המאמר‪.‬‬
‫מדענים אחרים מצביעים על התפתחויות התורמות‬
‫למאמצי הטקסונומיה‪ ,‬ובהתאם ‪ -‬לבלימת הכחדת‬
‫המינים‪ .‬אחד מהם הוא הפוטנציאל‪ ,‬שעדיין נמצא‬
‫בחיתוליו‪ ,‬ברתימת האינטרנט למאמץ‪ .‬חילופי ידע וגישה‬
‫לנתונים נעשו יעילים ופשוטים מאי פעם‪ .‬היום פועלים‬
‫הרבה אתרים המשמשים מאגרי מידע לנתונים מרחבי‬
‫העולם‪ ,‬ונראה שזו רק תחילת הדרך בכל מה שנוגע‬
‫לשיתוף מקוון של מידע טקסונומי‪.‬‬
‫גם לחובבי הטבע יש חלק חשוב בגילוי של מינים‬
‫חדשים‪ .‬על פי מאמר שפורסם במאי ‪ 2012‬בכתב העת‬
‫‪ ,PLOS-One‬במהלך ‪ 60‬השנים האחרונות תועדו מדי‬
‫יום בממוצע יותר משני מינים חדשים למדע באירופה‬
‫לבדה‪ .‬על המאמר חתומים לא פחות מ–‪ 51‬מחברים‬
‫מרחבי היבשת‪ ,‬ומתברר כי יותר מ–‪ 60‬אחוז מהמינים‬
‫החדשים למדע תוארו דווקא בידי חובבים‪" .‬אני סבור‬
‫שלתפקיד של חובבים בשמירת הטבע ככלל יש ותק‬
‫ארוך מאוד‪ ,‬של כמה מאות שנים‪ ,‬ובהחלט בתחום‬
‫הטקסונומיה"‪ ,‬אומר בריאיון למסע אחר ד"ר תומס‬
‫ברוקס מהאיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (‪.)IUCN‬‬
‫"אבל בשני העשורים האחרונים"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬הופעת‬
‫האינטרנט אפשרה התרחבות עצומה של הדרכים שבהן‬
‫חובבים יכולים להתחבר לשימור המגוון הביולוגי"‪.‬‬
‫האינטרנט כבר מוכיח את הפוטנציאל שלו‪ ,‬והוא משמש‬
‫כר פורה לשיתוף פעולה בין חובבים למדענים‪ .‬כך למשל‬
‫הפורומים של ארגון ‪ ,BirdLife International‬העוסק‬
‫בשמירת טבע ובפרט בעופות ובבתי הגידול שלהם‪,‬‬
‫מאפשרים לאנשי מקצוע ולחובבים כאחד לתרום‪,‬‬
‫באמצעות דיון פתוח‪ ,‬להערכה של מידת האיום על מיני‬
‫עופות שונים‪ .‬העדויות וחוות הדעת שנאספות שם‬
‫משמשות אחר כך את מדעני הארגון לגיבוש סיווגם של‬
‫מינים ברשימה האדומה של ‪.IUCN‬‬
‫פרופ' דיין מאוניברסיטת תל אביב אופטימית‪ ,‬אך היא‬
‫מבהירה שבספרות המדעית המבקשת להעריך את‬
‫מצבה של הטקסונומיה ואת היקף הידע שלנו על עולם‬
‫הטבע הנושא עדיין שנוי במחלוקת‪" .‬עצם העובדה‬
‫שעוסקים בספרות המדעית במצבו של תחום ובשאלה‬
‫איך הוא משפיע על המדע‪ ,‬זה כבר סימן שיש לנו בעיה‬
‫גדולה"‪ ,‬היא אומרת‪.‬‬

‫מינים רבים‬
‫שעדיין לא‬
‫תוארו ממתינים‬
‫להגדרה במרתפי‬
‫מוזיאונים‬
‫ואוניברסיטאות‪.‬‬
‫על פי מאמר‬
‫מדעי שפורסם‬
‫לאחרונה עוברות‬
‫‪ 21‬שנים בממוצע‬
‫מרגע הגילוי‬
‫הראשוני‪ ,‬כשפרט‬
‫נאסף בטבע‪ ,‬ועד‬
‫שתיאורו כמין‬
‫חדש מתפרסם‬
‫בספרות המדעית‪.‬‬
‫בקצב הזה‪ ,‬מינים‬
‫רבים עלולים‬
‫להיכחד בתקופת‬
‫"חיי המדף"‬
‫שלהם‬
‫יש חוקרים‬
‫הטוענים כי לא‬
‫זו בלבד שמספר‬
‫העוסקים‬
‫בטקסונומיה‬
‫נמצא בעלייה‪,‬‬
‫אלא שמספר‬
‫המינים‬
‫הביולוגיים‬
‫הכולל קטן ממה‬
‫שמקובל לחשוב‪,‬‬
‫וקצב ההכחדה‬
‫אינו מהיר כפי‬
‫שהוערך‬

‫‪ | allmag.co.il‬מסע אחר |‬

‫‪23‬‬