You are on page 1of 6

‫התמונות מתוך הספר‬

Priceless or Worthless? The World's most threatened species
IUCN ‫בהוצאת‬

‫ קילומטר‬28 ‫ חיים בשטח של‬.Antilophia bokermanni
‫ פרטים‬779 ‫ אוכלוסייתם מונה‬.‫רבוע בברזיל‬
Ciro Albano wwwnebrazilbirdingcom :‫צילום‬

allmag.co.il 2013 ‫גליליאו | מאי‬

22

‫זה‬
‫עולם‬
‫קטן‬
‫מאוד‬
‫עידו ליבן‬

‫ב‪ 22-‬במאי מציינים את יום המגוון‬
‫הביולוגי הבינלאומי‪ .‬על פי הנתונים‪,‬‬
‫בכל עשור נכחדים בין ‪0.01%‬‬
‫ל‪ 5%-‬מכלל האורגניזמים בעולם‪ .‬ענף‬
‫הטקסומוניה‪ ,‬שעשוי לעזור למדע‬
‫להתמודד עם נתונים אלה‪ ,‬נמצא אף‬
‫הוא ‪ -‬על פי טענת חלק מהחוקרים‪-‬‬
‫במשבר‪ .‬אך יש כאלה שרואים דווקא‬
‫את חצי הכוס המלאה‪ .‬ענף מדעי‬
‫במשבר או בפריחה?‬

‫‪ .Ardeotis nigriceps‬חיים בכמה ממחוזות הודו‪,‬‬
‫אוכלוסייתם מונה ‪ 249-50‬פרטים‬
‫צילום‪Rahul Sachdev :‬‬

‫ [זה עולם קטן מאוד]‬

‫‪fl‬‬

‫‪24‬‬

‫גליליאו | מאי ‪allmag.co.il 2013‬‬

‫צילום‪Ken Wood :‬‬

‫כולם יודעים שמיני צמחים ובעלי‬
‫חיים נכחדים‪ ,‬ובקצב מדאיג במיוחד‪.‬‬
‫רבים מהם‪ ,‬מתברר‪ ,‬נעלמים מעל‬
‫פני האדמה עוד לפני שאפילו התגלו למדע‪ .‬במה‬
‫שמכונה "גל ההכחדה השישי" (לאורך ההיסטוריה‬
‫של כדור הארץ‪ ,‬ב–‪ 500‬מיליון השנים האחרונות‪,‬‬
‫מזהים מדענים חמישה אירועי הכחדה גדולים‬
‫קודמים‪ .‬האחרון שבהם השמיד את הדינוזאורים‪,‬‬
‫עם ‪ 75%‬מכלל המינים שהיו אז בעולם) נעלמים‬
‫בכל עשור בין ‪ 0.01%‬ל–‪ 5%‬מכלל האורגניזמים‬
‫בעולם‪ .‬הסיבות הן רבות ומגוונות ‪ -‬צמצום שטחים‬
‫פתוחים לצורך חקלאות ופיתוח אורבני‪ ,‬זיהום‪,‬‬
‫ציד וסחר בלתי חוקי בבעלי חיים‪ ,‬התפשטות‬
‫מינים פולשים‪ ,‬שינויי אקלים‪ ,‬ובמקרים רבים‬
‫שילוב של כמה מאלה‪.‬‬
‫המגוון הביולוגי ‪ -‬פסיפס היצורים המרכיב‬
‫את המערכות האקולוגיות השונות ‪ -‬הוא תנאי‬
‫הכרחי גם עבור קיומם של בני האדם‪ ,‬והוא נמצא‬
‫במשבר‪ .‬ה–‪ 22‬במאי הוכרז על ידי האו"ם כ"יום‬
‫המגוון הביולוגי הבינלאומי"‪ ,‬ומציינים אותו בכל‬
‫שנה מאז ‪ 2002‬כדי להגביר את המּודעות הציבורית‬
‫לסוגיות השונות הנוגעות בנושא המגוון הביולוגי‬
‫ושימורו‪ .‬מטרתו המרכזית של יום זה היא להעלות‬
‫לתודעה את אובדן המינים המחריף ולהגביר את‬
‫המאמצים לבלום אותו‪.‬‬
‫אחד ההיבטים הפחות מוּכרים של משבר‬
‫המגוון הביולוגי הוא החוסר בידע מדעי חשוב‬
‫הנחוץ להבנת היקף הבעיה‪ .‬עד היום תיעדו‬
‫מדענים כ–‪ 1.5‬מיליון מינים שונים‪ ,‬ובכל שנה‬
‫מתווספים לרישום המדעי קרוב ל–‪ 18‬אלף מינים‬
‫נוספים‪ .‬לפי ההערכות‪ ,‬בעולם קיימים כיום בין ‪2‬‬
‫מיליון ל–‪ 100‬מיליון מינים–ביולוגיים‪.‬‬
‫המיון השיטתי של כלל האורגניזמים מתבצע‬
‫במסגרת הענף המדעי הקרוי טקסונומיה‪ .‬זיהוי‬
‫היצורים וקטלוגם המדעי משמשים למגוון רחב‬
‫של תחומים מחקריים ויישומיים ‪ -‬מרפואה ועד‬
‫מזון ‪ -‬ויש להם חשיבות מרכזית בשימור המגוון‬
‫הביולוגי‪ .‬טקסונומים מזהים צמחים ובעלי חיים‪,‬‬
‫משייכים אותם לקבוצה ההיררכית המתאימה‬
‫(מין–ביולוגי‪ ,‬סוג‪ ,‬משפחה וכו')‪ ,‬נותנים להם‬
‫שמות‪ ,‬וכן מזהים את הקשרים האבולוציוניים‬
‫ביניהם‪ .‬על פניו זה אולי נשמע כמו עבודה‬
‫פקידותית משמימה ולמעשה התדמית האפרורית‬
‫של ענף המחקר הזה היא אחת הסיבות למה‬
‫שרבים מתארים כמשבר של ממש עקב מיעוט‬
‫משאבים‪ .‬החוקרים העוסקים בתחום זה‪ ,‬מתברר‪,‬‬
‫הופכים להיות זן נדיר‪ ,‬והתוצאה היא התקדמות‬
‫מוגבלת במחקר ואובדן ידע חשוב‪.‬‬

‫בתוך מרתפי המוזיאונים‬
‫למעשה‪ ,‬מינים–ביולוגיים רבים שעדיין לא‬
‫תוארו ממתינים להגדרה במרתפי מוזיאונים‬
‫ואוניברסיטאות‪ .‬על פי מאמר שפרסמו חוקרים‬
‫ממוזיאון הטבע הלאומי בצרפת בנובמבר ‪2012‬‬
‫בכתב–העת ‪ ,Current Biology‬מתברר כי עוברות ‪21‬‬
‫שנים בממוצע מרגע הגילוי הראשוני‪ ,‬כשפרט נאסף‬
‫בטבע‪ ,‬ועד שתיאורו כמין–ביולוגי חדש מתפרסם‬
‫בספרות המדעית‪ .‬המשמעות היא שבקצב הזה‬
‫מינים רבים עלולים להיכחד בתקופת "חיי המדף"‬
‫שלהם‪ ,‬כפי שכינו זאת מחברי המאמר‪.‬‬
‫יותר מכך‪ ,‬מדענים ופעילי סביבה מודאגים‬
‫שמשבר הטקסונומיה‪ ,‬והידע המדעי החלקי על‬
‫המגוון הביולוגי כתוצאה ממנו‪ ,‬מגבילים את‬
‫היכולת להתמודד באופן יעיל עם גל ההכחדה‪.‬‬
‫לדברי פרופ' תמר דיין מהמחלקה לזואולוגיה‬
‫אוניברסיטת תל–אביב‪ ,‬ביותר מדי מקרים נעשים‬
‫צעדי שמירת טבע עם פחות מדי ידע‪" .‬אנחנו‬
‫יודעים הרבה אבל אנחנו לא יודעים מספיק"‪ ,‬היא‬
‫אומרת‪" .‬יש לנו כנראה מעט מאוד זמן בשביל‬
‫ללמוד איך לשמר את המערכות הביולוגיות‪ ,‬איך‬
‫לנהל אותן ולנצל אותן באורח בר–קיימא‪ .‬יש צורך‬
‫דחוף להגדיל את הידע האקולוגי שלנו‪".‬‬
‫ד"ר תומס ברוקס (‪ ,)Brooks‬ראש היחידה למדע‬
‫וידע באיגוד הבינלאומי לשמירת טבע (‪,)IUCN‬‬

‫זיהוי מינים–‬
‫ביולוגים וקטלוגם‬
‫המדעי משמש‬
‫למגוון רחב של‬
‫תחומים מחקריים‬
‫ויישומיים‪.‬‬
‫טקסונומים מזהים‬
‫צמחים ובעלי חיים‪,‬‬
‫משייכים אותם‬
‫לקבוצה ההיררכית‬
‫המתאימה‪,‬‬
‫נותנים להם‬
‫שמות‪ ,‬וכן מזהים‬
‫את הקשרים‬
‫האבולוציוניים‬
‫ביניהם‬

‫‪ .Hibiscadelphus woodii‬צומחים‬
‫באזורים מסוימים בהוואי‪ .‬אוכלוסייתם‬
‫מונה מספר לא ידוע של פרטים‬

‫חדשות טובות‪ ,‬חדשות רעות‬

‫מדענים עסוקים כל הזמן בחיפוש אחר מינים–ביולוגיים חדשים‪ ,‬אך לעתים‬
‫עם התגלית מתברר גם שסיכוייו של המין שזה אך תואר בספרות המדעית‬
‫להמשיך ולהתקיים אינם מובטחים‪ .‬מין הטריטון (‪ )Calotriton arnoldi‬למשל‪,‬‬
‫המוּכר רק משבעה ערוצי נחל פארק הטבע מונטסני (‪ )Montseny‬שבחבל‬
‫קטלוניה הספרדי‪ ,‬תואר לראשונה בספרות המדעית בשנת ‪ .2005‬אך קיים‬
‫סימן שאלה רציני ביחס לאוכלוסייה הקטנה ומצטמצמת של מין הדו–חי‬
‫המיוחד הזה‪ ,‬בשל החשש שתעשיית מים מינרליים הפועלת במקום עלולה‬
‫להביא להתייבשותם של הנחלים שבהם הוא חי‪ .‬בקולומביה‪ ,‬ציפור שיר‬
‫בשם ‪ Grallaria fenwickorum‬הופיעה לראשונה בספרות המדעית לפני שלוש‬
‫שנים בלבד‪ .‬אוכלוסייתה הזעירה של הציפור מוערכת בלא יותר מ–‪400‬‬
‫פרטים והיא מוגבלת לשטח מחייה קטן במיוחד בתחומי שמורת ציפורים‬
‫ובסביבתה במערב הרי האנדים‪ .‬צוות החוקרים שגילה מין חדש למדע‬
‫של זיקיות בסקר שערך בשנת ‪ 2009‬במקטע קטן של יער גשם במזרח‬
‫מדגסקר‪ ,‬צריך היה אולי להיות מרוצה כשפרטים נוספים של מין זיקיות זה‬
‫נמצאו באתרים נוספים מאוחר יותר‪ .‬אך אוכלוסייתה של הזיקית‪ ,‬מתברר‪,‬‬
‫מקוטעת ומתפרסת על שטח המסתכם בכעשרה ק"מ רבועים‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫כריתת עצים נרחבת‪ ,‬כתבו החוקרים‪ ,‬מהווה איום מהותי על בית הגידול‬
‫שלה שעדיין קיים‪ .‬כדי לקדם את שימורו של הזוחל הנדיר הזה ובית גידולו‬
‫החליטו החוקרים להעניק לו את השם האטרקטיבי זיקית טרזן (‪Calumma‬‬
‫‪ ,)tarzan‬הן בהשראת הגיבור המפורסם‪ ,‬והן על שמו של כפר סמוך שבעבר‬
‫נקרא טרזנוויל (‪ .)Tarzanville‬המקרים האלה הם דוגמאות חיות מעטות‬
‫מני רבות לנקודת ההשקה הקריטית של משבר המגוון הביולוגי ומשבר‬
‫הטקסונומיה‪ ,‬שכן לידע על המינים–הביולוגיים החדשים למדע עשויה‬
‫להיות חשיבות קריטית בשימורם‪.‬‬

‫מתייחס אף הוא לדחיפות של הצורך במתן מענה‬
‫למשבר המגוון הביולוגי‪" .‬בשום ענף במדע אין‬
‫נתונים מושלמים‪ ,‬ידע מושלם‪ ,‬כך שתמיד צריך‬
‫לפעול עם הידע הטוב ביותר שיש"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬
‫"אז כן‪ ,‬אני חושב שיש לנו מספיק ידע כדי ליישם‬
‫שמירת טבע במידה אפקטיבית ככל האפשר‪".‬‬
‫השלמת פערי הידע על עולם הטבע היא ללא‬
‫ספק משימה בקנה מידה ענק‪ ,‬שמצריכה משאבים‬
‫בהיקף ניכר‪ ,‬אך אינה בלתי אפשרית‪ .‬ב–‪2011‬‬

‫צילום‪Frank Gaw :‬‬

‫זיקית הטרזן (‪ .)Calumma tarzan‬חיה במזרח מדגסקר‪.‬‬
‫אוכלוסייתן מונה מספר לא ידוע של פרטים‬

‫חישבו חוקרים ברזילאים כי כדי להשלים את‬
‫תיאורם של כלל מיני בעלי החיים בטבע (כלומר‪,‬‬
‫לא כולל צמחים ואורגניזמים אחרים) תידרש‬
‫השקעה של יותר מרבע טריליון דולר‪ ,‬אך לטענתם‪,‬‬
‫המכשול האמיתי הוא מספרם המצומצם של‬
‫העוסקים בטקסונומיה‪ .‬בקצב הנוכחי‪ ,‬הם כתבו‪,‬‬
‫יידרשו כ–‪ 360‬שנה לצורך השלמת המשימה‪.‬‬
‫גם בארץ מצבה של הטקסונומיה דומה‪ .‬ד"ר‬
‫מנחם גורן מאוניברסיטת תל–אביב וד"ר בלה‬
‫גליל מהמכון לחקר ימים ואגמים הגישו לאקדמיה‬
‫הלאומית למדעים מסמך בשם‪" :‬הטקסונומיה‬
‫ תחום מחקר בסכנת הכחדה"‪ .‬במסמך נכתב כי‬‫בישראל יש כ–‪ 33‬טקסונומים פעילים‪ ,‬ומתוכם‬
‫‪ 15‬בגמלאות‪ .‬אם לא ייקלטו חוקרים חדשים‪,‬‬
‫כתבו המחברים‪ ,‬בסוף ‪ 2018‬צפויים לפעול בארץ‬
‫‪ 14-10‬טקסונומים‪" .‬משמעות הדבר קריסת‬
‫המחקר הטקסונומי בישראל ופגיעה קשה בכל‬
‫המחקרים הקשורים למגוון הביולוגי ולתחומי‬
‫מחקר רבים אחרים הנשענים על ידע טקסונומי‬
‫ כגון אקולוגיה‪ ,‬שימור הסביבה האקווטית‬‫(סביבת מים ‪ -‬ימים‪ ,‬נהרות‪ ,‬אגמים ובריכות‬
‫חורף) והיבשתית‪ ,‬מציאת תרופות חדשות שמקורן‬
‫באורגניזמים חיים‪ ,‬חקר מזיקים‪ ,‬הדברה ביולוגית‬
‫והאבקה למטרות חקלאות וכו'‪".‬‬
‫המסמך נכתב כעדכון לסקר שנערך בשנת‬
‫‪ ,2007‬שבדק את מצבה של הטקסונומיה‬
‫בארץ‪ ,‬ובעקבות ממצאיו הוחלט על השקתה‬
‫של "היוזמה לטקסונומיה בישראל"‪ .‬מטרתו של‬
‫הפרויקט ‪ -‬שהתאפשר בזכות שילוב זרועות של‬
‫אוניברסיטאות‪ ,‬מכוני מחקר ומשרדי ממשלה‬
‫ היא הרחבת הידע על המגוון הביולוגי העשיר‬‫והייחודי בישראל מתוך כוונה לסייע בשימורו‪.‬‬
‫לשם כך הפרויקט מבקש לא רק למשוך סטודנטים‬
‫לנבור בנבכי אוספי הטבע המעלים אבק‪ ,‬אלא גם‬

‫גליליאו | מאי ‪ 25 allmag.co.il 2013‬‬

‫‬

‫צילום‪Sarafutsu Itou no Kai :‬‬

‫‪ .Cavia intermedia‬חיים בעיקר באזורים באיסלנד‬
‫ובברזיל‪ .‬אוכלוסייתם מונה בין ‪ 60-40‬פרטים‬
‫צילום‪Luciano Candisani :‬‬

‫‪ Hucho perryi‬חיים באזורי מסוימים‬
‫ברוסיה‪ ,‬במזרח הרחוק וביפן‪ .‬אוכלוסייתם‬
‫מונה מספר לא ידוע של פרטים‬

‫על פי חוקרים‬
‫ממוזיאון הטבע‬
‫הלאומי בצרפת‪,‬‬
‫עוברות ‪ 21‬שנים‬
‫מרגע הגילוי של‬
‫מין–ביולוגי חדש‪,‬‬
‫ועד שתיאורו‬
‫מתפרסם‬
‫בספרות‬
‫המדעית‪ .‬בזמן‬
‫ההמתנה מינים‬
‫רבים עלולים‬
‫להיכחד‬

‫‪26‬‬

‫גליליאו | מאי ‪allmag.co.il 2013‬‬

‫לעודד מחקר בתחום שנזנח‪ .‬במסגרת הפרויקט מוענקים‬
‫מלגות ומענקים לחוקרים‪ ,‬מתקיימות השתלמויות בארץ‬
‫ובחו"ל ונערכים סקרי טבע‪.‬‬
‫כבר היום יש כעשרה דוקטורנטים המתמחים‬
‫בטקסונומיה‪ ,‬מספרת פרופ' דיין‪ ,‬השותפה להובלת‬
‫היוזמה‪" .‬האתגרים עדיין גדולים"‪ ,‬היא מבהירה‪ ,‬אך‬
‫בעיניה ההישג העיקרי הוא כי הולכת ונבנית מחדש‬
‫קהילה מדעית שהיתה על סף הכחדה‪.‬‬

‫הצד השני של המטבע‬
‫אך יש גם את אלה שרואים את חצי הכוס המלאה‪.‬‬
‫במאמר שפורסם בכתב–העת ‪ Science‬בינואר השנה‪,‬‬
‫נכתב כי במקביל למשבר המגוון הביולוגי‪ ,‬המודעות‬
‫הציבורית לנושא גדולה מאי פעם‪ ,‬וכתוצאה מהיכולות‬
‫הטכנולוגיות המשופרות חלה עלייה בהיקף התגליות‪.‬‬
‫ד"ר מארק קוסטלו (‪ )Costello‬מאוניברסיטת אוקלנד‬
‫בניו–זילנד‪ ,‬ממחברי המאמר‪ ,‬אמר בריאיון לבי‪.‬בי‪.‬סי‬
‫כי מספר האנשים העוסקים כיום במתן שמות למינים‬
‫גדול פי שלושה משהיה אי פעם‪" .‬אנחנו בתור הזהב‬
‫של הטקסונומיה"‪ ,‬הוא הוסיף‪ .‬במאמר טענו החוקרים‪,‬‬
‫כי בפועל לא רק שמספר העוסקים בטקסונומיה נמצא‬
‫בעלייה‪ ,‬אלא שמספר המינים–הביולוגיים הכולל קטן‬
‫יותר ממה שמקובל לחשוב‪ ,‬וקצב ההכחדה ‪ -‬אף שהוא‬
‫מטריד לכשעצמו ‪ -‬אינו מהיר כפי שגורסות הערכות‬
‫מסוימות‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם המגמה תישמר‪ ,‬מאמינים החוקרים‪,‬‬
‫עשוי המדע להשלים את מיפויו של עולם הטבע כולו עוד‬
‫במהלך המאה הנוכחית‪" .‬אנחנו מאמינים שעם מאמץ‬
‫מוגבר בטקסונומיה ובשימור‪ ,‬אפשר יהיה לגלות את‬
‫מרבית המינים–הביולוגיים ולמנוע את הכחדתם"‪ ,‬סיכמו‬
‫החוקרים את מאמרם‪.‬‬

‫טקסונומיה בע"מ‬

‫כיצד עוזרת הטקסונומיה למינים–ביולוגים?‬
‫טקסונומיה היא תורת המיון של היצורים‬
‫החיים‪ .‬טקסונומים עוסקים במתן שמות‬
‫לאורגניזמים השונים‪ ,‬תיאור שלהם וסיווגם‬
‫השיטתי לפי הקבוצות השונות בהיררכיה‬
‫הביולוגית ‪ -‬מממלכה‪ ,‬דרך משפחה ועד‬
‫למין–ביולוגי‪ .‬לשם כך הם נעזרים במידע‬
‫מסוגים שונים על המינים–הביולוגיים שאותם‬
‫הם בוחנים‪ :‬אנטומי‪ ,‬פיזיולוגי‪ ,‬גנטי‪ ,‬התנהגותי‬
‫ועוד‪ .‬מי שנחשב לאבי הטקסונומיה הוא‬
‫המדען השבדי קארולוס ליניאוס (‪;Linnæus‬‬
‫קארל לינ ֶה)‪ ,‬בזכות המערך ההיררכי שהציע‬
‫בספרו ‪ Systema Naturae‬מ–‪ .1735‬הענף המדעי‬
‫שהתפתח בעקבות זאת משרטט את המפה‬
‫המראה את הידוע למדע על עולם החי‪ ,‬אך הוא‬
‫מגלה גם עד כמה עדיין לא ידוע‪ .‬ואמנם‪ ,‬רק‬
‫מעט יחסית מהמינים–הביולוגיים בעולם זכו‬
‫לתיאור מדעי רשמי‪ .‬אבל העובדה שמין–ביולוגי‬
‫טרם תואר בספרות המדעית פירושו אינו שהוא‬
‫לא מוּכר כבר לאדם‪ .‬במקרים רבים מגלים‬
‫מדענים יצורים דורות לאחר שהיו מוּכרים‬
‫לתושבים החיים בשכנות לבית הגידול שלהם‪,‬‬
‫או אף חולקים אותו איתם‪ .‬עדות לכך היא‬
‫השמות בשפות המקומיות שניתנו לצמחים‬
‫ובעלי חיים עוד לפני שתוארו על ידי מדענים‪.‬‬

‫צילום‪Jaclyn Woods Fort Worth Zoo :‬‬

‫‪ .Cyclura collei‬חיים‬
‫בגבעות הלשייר‬
‫בג'מייקה‪ .‬אוכלוסייתם‬
‫מונה מספר לא‬
‫ידוע של פרטים‬

‫את אחת הדוגמאות המוחשיות ביותר להשלכות של המשבר הטקסונומי על ההתמודדות עם‬
‫גל הכחדת המינים הנוכחי אפשר למצוא במחקר של מדעני מוזיאון הטבע הלאומי בצרפת‪.‬‬
‫במחקר זה‪ ,‬שהתפרסם בנובמבר ‪ ,2012‬בחנו החוקרים ‪ 600‬מינים אקראיים מתוך כ–‪ 17‬אלף‬
‫מינים שתוארו במהלך שנת ‪ 2007‬כדי לאמוד את משך הזמן שעובר מרגע שנאסף הפרט‬
‫הראשון של מין חדש למדע ועד שהוא מתואר בספרות המדעית‪ ,‬ואת הגורמים המשפיעים‬
‫על כך‪ .‬תקופה זו‪ ,‬שכונתה "חיי המדף" במאמר שסיכם את המחקר‪ ,‬היא ‪ 21‬שנים בממוצע‪.‬‬
‫בין היתר מצאו החוקרים שמשך חיי המדף של מינים החיים במים קצר מזה של מינים‬
‫יבשתיים‪ ,‬ושמיני צמחים וחולייתנים ממתינים לתיאורם המדעי זמן רב יותר מאשר מינים–‬
‫ביולוגיים אחרים‪.‬‬
‫השיא היה של נחש מאינדונזיה שהמתין לא פחות מ–‪ 206‬שנים עד שזכה לתיאורו המדעי‬
‫הראשון‪ .‬כדי לתעד את מין הנחש הזה (‪ )Tropidolaemus laticinctus‬הסתמכו חוקרים על‬
‫חמישה פרטים שנאספו באי סולאווסי (‪ )Sulawesi‬באינדונזיה ולאחר מכן נתרמו לאוספי‬
‫מוזיאונים שונים באירופה‪ ,‬המוקדם שביניהם ב–‪ .1801‬גם במקרה של דג הזנב השרוף‬
‫(‪ )Balantiocheilos ambusticauda‬היו צריכות לעבור ‪ 145‬שנים מאז שנאסף הפרט הראשון‬
‫בתאילנד ועד שתיאורו המדעי עלה על הכתב‪ .‬ולמעשה‪ ,‬ייתכן שעבור הדג הזה‪ ,‬החי במים‬
‫מתוקים‪ ,‬זה היה מאוחר מדי‪ :‬כבר במאמר המדעי הראשון שהוקדש לתיאורו הביעו החוקרים‬
‫חשש שייתכן שכבר נכחד מהטבע‪ ,‬קרוב לוודאי עקב דיג יתר במסגרת הסחר הבינלאומי‬
‫בדגים לאקווריומים‪ .‬אין זה המקרה היחיד‪ .‬בשנת ‪ 1856‬נאסף הפרט הראשון של עטלף‬
‫הניזון מפירות (‪ )Pteropus allenorum‬במדינת האיים סמואה (‪ ,)Samoa‬ונתרם שנה לאחר מכן‬
‫לאקדמיה למדעי הטבע בפילדלפיה‪ 152 .‬שנה מאוחר יותר‪ ,‬כשזכה סוף סוף להיות מתואר‬
‫כמין–ביולוגי חדש למדע‪ ,‬התברר שבסמואה אין עוד עטלפי פירות‪ ,‬ולכן נחשב המין לנכחד‪.‬‬
‫על פי בנואה פונטיין (‪ ,)Fontaine‬החוקר הראשי במחקר "חיי המדף"‪ ,‬יש עוד לפחות שני מינים‬
‫אחרים‪ ,‬מאיטליה ומברזיל‪ ,‬שסביר שנכחדו במהלך תקופת חיי המדף שלהם‪ .‬אמנם קשה‬
‫לומר אם אפשר היה למנוע פגיעה בבית הגידול שלהם‪ ,‬אך ייתכן שהכרה מדעית בהם היתה‬
‫מאפשרת מחקר נוסף שיכול היה לסייע בשימורם‪.‬‬
‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫מחקר חיי מדף‪http://bit.ly/XHKusp :‬‬
‫נחש מאינדונזיה‪http://bit.ly/14xOote :‬‬
‫דג מתאילנד‪http://bit.ly/13k0zFb :‬‬
‫עטלף מסמואה‪http://bit.ly/XHKF74 :‬‬

‫מדענים מצביעים על כמה התפתחויות שלהן‬
‫תרומה משמעותית למאמצי הטקסונומיה‪,‬‬
‫ובהתאם לבלימת הכחדת המינים–הביולוגיים‪.‬‬
‫אחד מהם הוא הפוטנציאל‪ ,‬שעדיין נמצא‬
‫בחיתוליו‪ ,‬ברתימת האינטרנט‪ .‬חילופי ידע‬
‫וגישה לנתונים הפכו יעילים ופשוטים יותר‬
‫מאי פעם‪ .‬היום פועלים שורה של אתרים‬
‫המשמשים כמאגרי מידע לנתונים מרחבי‬
‫העולם‪ ,‬ונראה שזוהי רק תחילת הדרך בכל‬
‫מה שנוגע לשיתוף מקוון של מידע טקסונומי‪.‬‬
‫גורם נוסף הוא חלקם של חובבי הטבע בגילוים‬
‫של מינים חדשים‪ .‬על פי מאמר שפורסם במאי‬
‫‪ 2012‬בכתב–העת ‪ ,PLOS-One‬באירופה לבדה‬
‫תועדו בכל יום במהלך ‪ 60‬השנים האחרונות‬
‫בממוצע יותר משני מינים–ביולוגיים חדשים‬
‫למדע‪ .‬המאמר חתום על ידי לא פחות מ–‪51‬‬
‫מחברים מרחבי היבשת; ומתברר כי למעלה‬
‫מ–‪ 60%‬מהמינים החדשים למדע תוארו דווקא‬
‫על ידי חובבים‪" .‬חובבים משחקים תפקיד‬
‫בשמירת המגוון הביולוגי כבר מאות שנים‪,‬‬
‫ובהחלט בטקסונומיה"‪ ,‬אומר ד"ר ברוקס מ–‬

‫‪" .IUCN‬אבל בשני העשורים האחרונים‪ ,‬הופעת‬
‫האינטרנט אפשרה התרחבות עצומה של הדרכים‬
‫שבהן חובבים יכולים להתחבר לשימור המגוון‬
‫הביולוגי‪ ".‬האינטרנט כבר מוכיח את הפוטנציאל‬
‫שלו ככר פורה במיוחד לשיתוף פעולה בין‬
‫חובבים ובין מדענים‪ .‬למשל‪ ,‬הפורומים של ארגון‬
‫‪ ,BirdLife International‬שעוסק בשמירת טבע ובפרט‬
‫בעופות ובבתי הגידול שלהם‪ ,‬מאפשרים לאנשי‬
‫מקצוע ולחובבים כאחד לתרום‪ ,‬באמצעות דיון‬
‫פתוח‪ ,‬להערכה של מידת האיום על מיני עופות‬
‫שונים‪ .‬העדויות וחוות הדעת שנאספות שם‬
‫משמשות אחר כך את מדעני הארגון לגיבוש‬
‫הסיווג של המינים–הביולוגיים השונים ברשימה‬
‫האדומה של ‪.IUCN‬‬
‫פרופ' דיין מאוניברסיטת תל–אביב אופטימית‪,‬‬
‫אך מבהירה שבספרות המדעית‪ ,‬המבקשת להעריך‬
‫את מצבה של הטקסונומיה‪ ,‬היקף הידע שלנו על‬
‫עולם הטבע עדיין שנוי במחלוקת‪" .‬עצם העובדה‬
‫שעוסקים בספרות המדעית במצבו של תחום ואיך‬
‫הוא משפיע על המדע זה כבר אומר שיש לנו בעיה‬
‫גדולה"‪ ,‬היא אומרת‪v .‬‬

‫לקריאה נוספת‪:‬‬
‫היוזמה לטקסונומיה‬
‫בישראל‪:‬‬
‫‪http://taxonomy.tau.ac.il‬‬
‫מאמר על חלקם של‬
‫החובבים בגילוי מינים‬
‫ביולוגיים באירופה‪:‬‬
‫‪http://bit.ly/LB9EBV‬‬
‫מאמר אופטימי על מצב‬
‫הטקסונומיה‪http://bit. :‬‬
‫‪ly/YonK3i‬‬
‫מאמר על העלות של‬
‫תיאור כל המינים בעולם‬
‫‪http://bit.ly/16RfWYF‬‬
‫סקירה כללית של מצב‬
‫הטקסונומיה‪http://ind. :‬‬
‫‪pn/fLoCOW‬‬
‫מאמר על פרטים‬
‫של מינים ביולוגיים‬
‫שממתינים במרתפי‬
‫האוניברסיטאות ‪http://‬‬
‫‪bit.ly/14gkeJo‬‬
‫הפורומים של בירדלייף‬
‫‪http://bit.ly/qqMvGK‬‬
‫כתבה על תרומתו של‬
‫האינטרנט בזיהוי מינים‬
‫ביולוגיים חדשים‬
‫‪http://bit.ly/Snq3hv‬‬
‫יוזמת הטקסונומיה‬
‫העולמית ‪http://bit.‬‬
‫‪ly/YxqHMg‬‬

‫עידו ליבן הוא עיתונאי‬
‫עצמאי המסקר בעיקר‬
‫את תחומי הסביבה‬
‫ויחסים בינלאומיים‬
‫עבור כלי תקשורת‬
‫בישראל ובעולם‪.‬‬

‫גליליאו | מאי ‪27 allmag.co.il 2013‬‬

‫צילום‪Eric van der Vlistׂ :‬‬

‫חיי מדף‬

‫מינים–ביולוגים חדשים ‪ -‬מזמן הגילוי ועד פרסומם‬

‫‪.Diomedea amsterdamensis‬‬
‫חיים באמסטרדם‪ ,‬באיסלנד ובהודו‪.‬‬
‫אוכלוסייתם מונה כ‪ 100-‬פרטים‬