P. 1
Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

|Views: 65|Likes:
Published by shirii

More info:

Published by: shirii on May 09, 2013
Copyright:Attribution Non-commercial


Read on Scribd mobile: iPhone, iPad and Android.
download as PDF, TXT or read online from Scribd
See more
See less





Kabbalah: Journal for the Study of Jewish Mystical Texts 19 (2009), pp.

The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets
New Evidence for the Early Activity of the Zoharic Circle
Elliot R. Wolfson
םירעש חתפב םירשימ דיגמ בתכמהו
םלעתמ וניא ובתוכ םלעתהבו
םלשי לעכ תולמג לעכ
ויכלהמ םלועל דיגמו
Isaac Ibn Sahula, Meshal ha-
Qadmoni, III.81-84
Anonymity, the Ban on Circulation, and the Keeping of Secrets
In an age of increasing accessibility to archives and libraries, largely due to
advancements in digital technology, we are even more wont to determine the
importance of the written word by quantitative measures. This can be seen in at
least two ways. First, the worth of a text is often gauged from the standpoint of
the number of readers it will command. Even academic publishers of late have
succumbed to the economic pressures of assessing the value of a work by its
potential market appeal. Secondly, the politics of reading is such that the pool
of readers expands or contracts in proportion to the notoriety of the author.
Pragmatically, this is one of the crucial ways that we deal with the surfeit of
material available to us on any given topic. The consequence of this manner of
control, however, can be demoralizing, as the lion’s share of thinkers endure, at
least in the span of their lifetime, the encumbrance of obscurity and the
conspicuity of disregard.
Against this background, it is humbling to present to the academic
community of kabbalah scholars a text that puts these assumptions into sharp
relief, a composition that celebrates anonymity and looks askance at
widespread circulation as a violation of the code of confidentiality suitable to
the diffusion of esoteric wisdom. In a word, the treatise I am herewith making
available after centuries of occlusion may be called a ‘secret scroll’
( תליגמ םירתס ) in the precise sense that Solomon ben Isaac (Rashi) imparted to
the talmudic idiom: ‘They hid it because it was not permitted to be written, but
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

when they heard the novel words of an individual that were not studied in the
schoolhouse, they would write them so that they would not be forgotten, and
they would hide the scroll’.
An obvious difference to be noted is that,
according to the rabbinic source commented upon by Rashi, the content of the
hidden scroll, which Rav ostensibly found from the school of R. Ḥiyya, dealt
with legal matters, whereas the hidden scroll I am here unveiling is concerned
with secrets. If we bracket this divergence, the rest of Rashi’s description is
surely apposite. However, beyond the formal criterion of concealing the
document that contains the inventory of what should not have been registered
in writing, the characteristics of discretion and withholding are proffered as
virtues essential to those to whom the mysteries may be disclosed, referred to
variously as the ‘humble kabbalists’ (םיעונצה םילבוקמה),
those who ‘enter the
chambers of the king’ (ךלמה ירדחב םיאבה),
the ‘enlightened ones’
members of the fraternity (אירבח)
that coalesced in the academy
(שרדמ תיב)
of the ‘old master’ (ןקזה ברה),
also designated as the ‘pious
master of the secrets’ (תודוסה לעב דיסחה)
or as the ‘elderly kabbalist’
( ןקזה לבקמה ).
It is possible that the group described in this work, which as a
matter of convenience I shall call the ‘Gates of the Elder’ (ןקזה ירעש), is a
fictional ruse on the part of its author, in a manner similar to the imaginary
fellowship of Simeon ben Yohai that figures prominently in the literary
narratives of the zoharic anthology. It is my assumption, conversely, that not
only is this not the case, but the very opposite is true, that is, the treatise of the
zaqen preserves the record of an actual group, an embodied community,

1 Commentary of Rashi to Babylonian Talmud, Shabbat 6b, s.v. םירתס תליגמ. See
also ibid., 96b, and Babylonian Talmud, Bava Mesi‘a 92a, and the commentary of
Rashi ad locum: ‘Megillat setarim—a hidden scroll, for it is forbidden to write the
regulations, but when he heard a novel matter, and he was fearful of forgetting it,
he would write it, and conceal it from the eye’.
2 MS Oxford-Bodleian 2396, fols. 11b, 50b. On the designation senu‘in, see ibid.,
fols. 12b, 13b, 29a, 30a, 58b. The expression sanu‘a maskil, ‘an enlightened
humble one’, is used in a parabolic context on fol. 50b.
3 Ibid., fol. 2b.
4 Ibid., fols. 2a, 3b, 4b, 7a, 9a, 12a, 14a, 19a, 22a, 22b-23a, 28a, 31b, 37a, 37b, 46a,
50a, 51b, 52a, 52b, 56b, 57a, 57b, 58a, 58b, 62a. 63a.
5 Ibid., fol. 14a. See below at n. 88.
6 Ibid., fols. 11b, 26b. See also the reference to the academy of Moses on fol. 31a.
7 Ibid., fols. 7a, 14b, 58b.
8 Ibid., fol. 13b.
9 Ibid., fol. 28a.
10 For a helpful discussion of this terminology, which has impacted my own
Elliot R. Wolfson

which organized itself around the ‘elderly master of secrets’ (תודוס לעב ןקז),

and that this community, whose social structure was determined primarily by
the ritual of Torah study in its esoteric valence, may have been the one
responsible for the early stages of the production of the microforms that in due
course were braided together into the macroform preserved in manuscripts and
eventually printed as Sefer ha-Zohar.
I surmise, accordingly, that this circle should be situated geographically in
Spain, though either Castile or Aragon are viable locations and there is nothing
in the text that allows one to decide conclusively between these options.

Furthermore, I cannot affix a definitive date to the composition. In some
passages, Nahmanides is referred to with the notation ז " ל , ‘may his memory be
a blessing’,
and since he died circa 1270, it is plausible to assume that it
could not have been written earlier than that date. Another clue may be elicited
from the fact that the citation of the zoharic passages, as I will show in greater
detail below, are directly or indirectly related to the Midrash ha-Ne‘elam
stratum, and since the earliest known allusions or citations to the latter are
attested in the Meshal ha-Qadmoni of Isaac Ibn Sahula and in the treatises of
Ṭodros ben Joseph ha-Levi Abulafia, which were composed in the 1280’s,

thinking, see Barbara A. Holdrege, Veda and Torah: Transcending the Textuality
of Scripture, Albany 1996, pp. 397-413.
11 Ibid., fol. 3b.
12 Although not determinative of locating the place of composition, it is of interest to
note that the text displays an engagement with Christianity, usually in the guise of
the biblical prism of Esau, but totally ignores Islam. See MS Oxford-Bodleian
2396, fols. 10b, 24b, 40a-b, 46b, 60a. Mention should also be made here of the
interpretation of Psalm 90:10 attributed to ‘the Edomite’ (ינומדאה) on fol. 22a. See
also fol. 27a, where ‘the Edomite’ ( נומדאה י ) is juxtaposed with ‘the humble one’
(ונעה). I assume the latter refers to Moses, and I wonder if the former is a
reference to Jesus.
13 MS Oxford-Bodleian 2396, fols. 6b, 34b, 57a. In the first and last of these
references, Nahmanides is designated as ha-rav ha-nahmani and in the second
instance as ha-rav. See below, nn. 57-58. It should be noted, however, that in
several other passages Nahmanides is referred to as ha-rav ha-nahmani without
the notation ז " ל . See ibid., fols. 29b, 35b, 36b, 38a, 48b, 50b, 52b. In fol. 50b,
Nahmanides is also referred to as ha-rav without any indication that he is
14 Gershom Scholem, ‘Did Rabbi Moses de León Compose the Book of the Zohar?’
Madda‘ei ha-Yahadut 1 (1926), pp. 26-27 [Hebrew]; idem, ‘The First Citation
from the Midrash ha-Ne‘elam’, Tarbis 3 (1932), pp. 181-183 [Hebrew]; Samuel
M. Stern, ‘Rationalists and Kabbalists in Medieval Allegory’, Journal of Jewish
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

seems reasonable that the Sha‘arei ha-Zaqen is roughly from this period.

Noteworthy in this regard is the delineation of the ‘great rabbis’ of the Mishnah
that appears at the end of section ninety-two, which includes an explicit
reference to Sefer ha-Zohar: R. Eliezer the Great, R. Joshua, R. Ḥiyya Rabba,
R. Pinheas, and R. Aqiva.
No mention is made of Simeon ben Yohai, which
lends support to the surmise that the zaqen text was composed at a time before
the imaginary zoharic fraternity with a distinct leader crystallized.
Manuscript Witnesses
Fragments of the zaqen text appear in three codices: MS Paris, Bibliothèque
Nationale 806, fols. 227b-228a,
MS Sassoon 919, fols. 205-206,
and MS
New York, Jewish Theological Seminary of America 1848, fols. 5a, 12a-b.

The sole complete manuscript of the zaqen text is MS Reggio 26 in the

Studies 6 (1955), pp. 73-86, esp. 74-75; Arthur Green, ‘Rabbi Isaac Sahula’s
Commentary on the Song of Songs’, Jerusalem Studies in Jewish Thought 6:3-4
(1987), pp. 393-491, esp. 400-401 [Hebrew]; Todros ben Joseph Abulafia, Sha‘ar
ha-Razim, edited from manuscript with introduction and annotations by Michal
Kushnir-Oron, Jerusalem 1989, p. 35. The connections between this Castilian
kabbalist and the fraternity of the Zohar is underscored by the suggestion of
Liebes that Todros ben Joseph Abulafia may have served as the historical model
for the fictional Simeon ben Yohai of the zoharic narratives. See Yehuda Liebes,
‘How the Zohar Was Written’, Jerusalem Studies in Jewish Thought 8 (1989), pp.
68-71 [Hebrew] (idem, Studies in the Zohar, translated by Arnold Schwartz,
Stephanie Nakache, Penina Peli, Albany 1993, pp. 135-138). See, however, the
modification offered by Liebes, ‘Zohar and Tiqqunei Zohar: From Renaissance to
Revolution’, Te‘uda 21-22 (2007), p. 284 n. 219 [Hebrew].
15 In the fortieth section (MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 26b), an exposition of the
mystery of sacrifices, reference is made to the ‘festival of our master’ אבוט אמוי (
) ונברל , a day in which ‘the rabbis were in the study house of our master, blessed
be his memory’ ( ז וניבר לש אשרדמ יבב ןנבר ווה " ל ). See also fol. 56a, where
reference is made to a ‘great feast’ (הלודג הדועס) provided by ‘our master, blessed
be his memory’ ( ז ונבר " ל ). From these passages, it would appear that the treatise
was composed after the demise of the elder.
16 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 51b.
17 Three sections of the text are copied in this codex, the first corresponds to MS
Oxford-Bodleian 2396, fols. 3b-4a, the second to fol. 5a, and the third to fols. 3a-b.
18 Two sections are copied in this codex, the first corresponds to MS Oxford-
Bodleian 2396, fols. 51b-52a, and the second to fols. 52b-53a.
19 Four sections of the text are copied in this codex, the first two correspond to MS
Oxford-Bodleian 2396, fols. 59a-60b, the third to fols. 25b-26b, and the fourth to
fols. 40a-41a.
Elliot R. Wolfson

Bodleian Library. The codex consists of two treatises written by different
scribes; the first, which is without title, was catalogued by Neubauer (2396) as
She‘arim, described further as the ‘112 Kabbalistic chapters’, and the second,
the Sefer ha-Orah, which is attributed to Moses de León. With regard to the
second treatise, both the name and the attribution are erroneous; the text is the
anonymous Sefer ha-Shem, extant in several manuscripts and included in
Yehiel Ashkenazi’s anthology Heikhal ha-Shem (Venice 1594). The colophon
at the end of the first treatise (fol. 63b) records the name of the scribe, Yahya
bar Shelomo ben al-Dahan, but the exact date and provenance are not given.

According to Malachi Beit-Arie, it was copied in Morocco around 1500.
title given to the text by Neubauer is based on the initial statement,
הלאב ריבדלו לכיהל םילדתשמה וסנכי םירעשה , ‘Through these gates shall enter
those striving for the vestibule and the shrine’.
The word she‘arim obviously
has a double connotation, the sections into which the treatise is divided and the
portals through which one must pass to reach the inner chamber where the
mysteries are revealed. It is possible that the opening line was interpolated by the
scribe, though it may also have been original to the composition; I am inclined to
accept the latter explanation as more plausible, but the former cannot be dismissed
as impossible.
Neubauer’s assumption that there are 112 gates is based on the
enumeration of the sections of the text added by a second hand in the margin of
the manuscript. The fact is, however, that there are 113 sections, as the one that
comes after the twenty-second was not counted independently.
The theme of
this brief segment is the ‘secret of Ezekiel’ ( דוס לאקזחי ), a subject that is

20 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 63b.
21 The information was conveyed in an e-mail by Benjamin Richler to Daniel
Abrams, who then forwarded it to me (June 12, 2008).
22 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 1b.
23 While not definitive evidence, it is of interest to recall how Moses Cordovero, Or
Ne‘erav, Tel-Aviv, 1965, pt. 3, ch. 2, p. 23, refers to the text of the zaqen to
support the idea that it is customary to sit on the floor when secrets are transmitted
) וירעשו ןקזה תודוסב חכומ יכהו ( , ‘and thus it is proven in the secrets of the elder and
in his gates’. Ira Robinson, Moses Cordovero’s Introduction to Kabbalah: An
Annotated Translation of His Or Ne‘erav, New York 1994, p. 62, erroneously
translated the reference as ‘the Secret of the Beard and Its Hair’, obviously
misreading zaqen as zaqan and she‘arav as se‘arav. In the continuation of
Cordovero’s text, he mentions finding collaboration for the custom of sitting down
when engaged in the reception of secrets in the zoharic section on Aharei Mot.
Robinson similarly pointed to Zohar 3:59b, but for a different reason.
24 MS Oxford-Bodleian 2396, fols. 11b-12a.
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

explicated at much greater length in what is enumerated as section seventy-two,
the secret connected to the opening verse of Ezekiel (הנש םישלשב יהיו דוס),
in section one hundred and two, a fuller exposition of the ‘secret of the matter of
Ezekiel’s chariot’ ( תבכרמ ןינע דוס לאקזחי ).

Previous Discussions of the Zaqen Text
Although the text I am presenting is extant in its entirety in only one
manuscript, and the identities of its author and leading protagonist are
concealed, it is a work, I submit, that may have major implications for
understanding the socio-anthropological status of kabbalistic fraternities in
Spain in the late-thirteenth and the early-fourteenth centuries, including
especially, as I have already indicated, the circle responsible for the formative
stages of the production of the zoharic anthology. Hithertofore, the treatise has
been mentioned briefly by only a handful of scholars. Gershom Scholem
surmised that the text, to which he refers as She’elot ha-Zaqen, ‘Questions of
the Old Man’, was composed by ‘an important anonymous Spanish author of
the early fourteenth century.
On the basis of a passage in the section on the
‘secret of the permutation’ (ףוריצה דוס) wherein the title Sefer Yeṣirah is
connected to Abraham’s having almost reached the level of being able to
produce ‘creations of thought’ (תויבשחמ תוריצי), Scholem draws a connection
between the zaqen text and the contemplative interpretation of the act of
fashioning a golem enunciated in the ecstatic kabbalah of Abulafia. In a second
publication, Scholem includes this work in the category of pseudepigraphic
texts written as an imitation of the Zohar. In that context, Scholem suggests
again that She’elot ha-Zaqen, also assigned the name Sefer ha-She‘arim, was
written in ‘the first quarter of the fourteenth century’. He offers the following
The old man [zaken] who replies to the questions of his disciples is none other than
Moses himself. The bulk of the book is written in Hebrew and only a minor section
in the zoharic style. Also a completely independent work, it relies a great deal on
allusion without fully explaining its ideas.

25 Ibid., fols. 42b-43a.
26 Ibid., fols. 56a-57a.
27 Gershom Scholem, On the Kabbalah and Its Symbolism, translated by Ralph
Manheim, New York 1965, p. 188.
28 Gershom Scholem, Kabbalah, Jerusalem 1974, p. 61.
Elliot R. Wolfson

All three topics mentioned by Scholem, the status of Moses, the relationship to
the Zohar, and the rhetorical technique of allusion, which is related to the
larger question of esotericism, will be discussed below. Suffice it here to
underscore that Scholem’s characterization is based on his assumption that the
main part of the zoharic anthology—that is, the earliest stratum, Midrash ha-
Ne‘elam, and the other literary units that constitute what he calls the ‘real
or, according to the taxonomy used by other scholars, most notably,
Isaiah Tishby
and Yehuda Liebes,
the ‘main body of the Zohar’ (רהוזה ףוג),
which can be traced to Jacob Emden’s locution ‘the body of the holy book’
( ףוג שודקה רפסה )
— was written in the 1280’s.
Another scholar who has discussed the zaqen text is Moshe Idel. In
consonance with Scholem, Idel classifies the work, which he designates
She‘arim, as a ‘late thirteenth or early fourteenth century kabbalistic text’.

29 Gershom Scholem, Major Trends in Jewish Mysticism, New York 1956, pp. 162-
30 Isaiah Tishby, The Wisdom of the Zohar: An Anthology of Texts, translated by
David Goldstein, Oxford 1989, vol. 1, pp. 9, 12.
31 Yehuda Liebes, ‘The Messiah of the Zohar’, in The Messianic Idea in Jewish
Thought: A Study Conference in Honour of the Eightieth Birthday of Gershom
Scholem Held 4-5 December 1977, Jerusalem 1982, pp. 106, 170 [Hebrew]
(Studies in the Zohar, p. 48); idem, ‘How the Zohar Was Written’, pp. 3, 4, 6
(Studies in the Zohar, pp. 86, 87, 88); idem, ‘Zohar and Tiqqunei Zohar’, pp. 253,
256, 280, 294; idem, ‘The Power of the Word as the Basis for Its Meaning in
Kabbalah’, in A Word Fitly Spoken: Studies in Mediaeval Exegesis of the Hebrew
Bible and the Qur’ān Presented to Haggai Ben-Shammai, ed. Meir M. Bar Asher,
Simon Hopkins, Sarah Stroumsa and Bruno Chiesa, Jerusalem 2007, p. 175
[Hebrew]. Finally, let me note that in idem, ‘The Messiah of the Zohar’, p. 89
(Studies in the Zohar, p. 2), Liebes speaks of ‘the main body of the Zohar’
) ףוג ירקיעה רהוזה ( , the precise idiom found in Elyaqim Milzahagi, Sefer Raviah,
Ofen 1837, 32b. I am indebted for this information to a section on Milzahagi in
Daniel Abrams, ‘The Invention of the Zohar as a Book: On the Assumptions and
Expectations of the Kabbalists and Modern Scholars’, included in this volume. I
thank the author for allowing me to consult the study prior to its publication. On
Milzahagi’s approach to zoharic literature, see also Tishby, Wisdom of the Zohar,
vol. 1, pp. 46-47.
32 Jacob Emden, Mitpahat Sefarim, Jerusalem 1995, p. 20. The suggestion that
Emden is the source for the modern scholarly classification ‘body of the Zohar’
(רהוזה ףוג) was made by Abrams, ‘The Zohar as a Book’, p. 223. In the English
rendering, Abrams discusses the terminology in greater detail, especially as it
appears in the work of Liebes.
33 Moshe Idel, Golem: Jewish Magical and Mystical Traditions On the Artificial
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

Moreover, the passage analyzed by Idel is the same as the one mentioned by
Scholem, though he offers a different interpretation. Leaving aside the details
of Idel’s critique and counter explanation, what is noteworthy for our purposes
is the alternative provenance that he proposes, which is based largely on
comparing the aforementioned passage with a comment of Isaac of Acre.

Admittedly, the suggestion is tendered tentatively due to lack of sufficient
textual evidence. Idel does, however, buttress the surmise by noting that in at
least one manuscript (New York, Jewish Theological Seminary of America
1777), which contains material from Isaac of Acre, there is a passage from a
kabbalistic commentary on the beginning to Midrash Konen attributed to Isaac
the Elder. Scholem, and following him Joseph Dan, attributed the text to Isaac
the Blind of Provence,
but Idel suggests that this title may refer to Isaac of
Acre. Additionally, Idel notes that in another manuscript (Sassoon 919), there
is material from Isaac of Acre—specifically, his discussion of the golem—and
some fragments from the zaqen text. Stringing together all of these claims, Idel
wonders if the zaqen is a veiled allusion to Isaac of Acre in his old age, or,
alternatively, if Isaac of Acre was himself a student in the circle of the zaqen.

As I shall note at a later juncture, there are interesting affinities between the
hermeneutical orientation of the elder and Isaac of Acre, especially as it relates
to the appropriation and modification of the Nahmanidean perspective on the
nature of the kabbalah,
as well as the adaptation of the Maimonidean ideal of

Anthropoid, Albany 1990, p. 111. See idem, ‘Introduction’, to The Hebrew
Writings of the Author of Tiqqunei Zohar and Ra‘aya Mehemna, edited and
annotated by Ephraim Gottlieb, Jerusalem 2003, p. 36 [Hebrew].
34 Idel, Golem, pp. 112-113.
35 Scholem, On the Kabbalah and Its Symbolism, pp. 48-50; The Early Kabbalah,
Edited and Introduced by Joseph Dan, Texts Translated by Ronald C. Kiener,
Preface by Moshe Idel, New York 1986, pp. 71-79.
36 Idel, Golem, p. 113. The references offered on p. 118 nn. 68-69 should be
inverted, as MS New York, Jewish Theological Seminary of America 1777
supports the claim that there is a manuscript that includes both material of Isaac of
Acre and a passage attributed to Isaac the Elder, whereas MS Sassoon 919
supports the claim that there is a manuscript that includes both a text of Isaac of
Acre and fragments of the zaqen text. The material contained in the
aforementioned manuscipt from the Jewish Theological Seminary of America,
including the fragments from Isaac of Acre, is discussed by Moshe Idel,
‘Kabbalistic Material From the School of R. David ben Yehudah he-Hasid’,
Jerusalem Studies in Jewish Thought 2 (1983), p. 170 [Hebrew].
37 Eitan Fishbane, ‘Contemplative Practice and the Transmission of Kabbalah: A
Study of Isaac of Acre’s Me’irat ‘Einayim’, Ph.D. thesis, Brandeis University
Elliot R. Wolfson

intellectual conjunction to articulate the experiential datum of the unio
I do not think, however, that either of Idel’s suggestions is
defensible, since the text, as I have already intimated, is likely to have been
composed in Spain and in the penultimate decade of the thirteenth century.
Nevertheless, the similarities between Isaac and the zaqen are intriguing and
demand further clarification.
In several previous publications, I, too, have had the occasion to mention
the text of the zaqen,
focusing especially on the role of orality and the
transmission of secrets promulgated therein.
To summarize the main points of

2003, pp. 63-135. See idem, ‘Authority, Tradition, and the Creation of Meaning in
Medieval Kabbalah: Isaac of Acre's Illumination of the Eyes’, Journal of the
American Academy of Religion 72 (2004), pp. 59-95.
38 Fishbane, ‘Contemplative Practice’, pp. 299-312, esp. p. 310 n. 539. Fishbane (p.
311 n. 540) recalls the passage delineating the unio mystica from Isaac of Acre’s
Osar Hayyim, MS Moscow-Günzberg 775, fol. 111a, cited by Idel, Kabbalah:
New Perspectives, New Haven and London 1988, p. 67. Mention should also be
made of Osar Hayyim, MS Moscow-Günzberg 775, fol.132a, where the mystical
union is applied specifically to Moses, who is designated the ‘man of God’ שיא (
םיהלא). The apotheosis of Moses is also expressed in the same work, fol. 197b,
םשה השמ ודוס, that is, the secret of Moses is his identification as the name, since
השמ and םשה have the same consonants. Concerning this jeu de mots, see Moshe
Idel, ‘The Writings of Abraham Abulafia and His Teaching’, Ph.d. thesis, Hebrew
University 1976, pp. 93, 115 n. 62 [Hebrew]; idem, Enchanted Chains:
Techniques and Rituals in Jewish Mysticism, Los Angeles 2005, pp. 87-88; idem,
Ben: Sonship and Jewish Mysticism, New York 2007, p. 296. In the extract from
Amos Goldreich, ‘Sefer Me’irat Einayim by R. Isaac of Acre: A Critical Edition’,
Ph.D. thesis, Hebrew University, Jerusalem 1981, pp. 222-223 [Hebrew], cited
and discussed by Idel, Studies in Ecstatic Kabbalah, Albany 1988, pp. 116-118,
and, again, in idem, Ascensions on High in Jewish Mysticism: Pillars, Lines,
Ladders, Budapest 2005, pp. 39-40, the term ‘man of God’ is applied to anyone
that merits to be conjoined to the divine intellect (יהולאה לכשה), which is
positioned on a rung higher than the ‘active intellect’ (לעופה לכשה), which is
higher than the ‘acquired intellect’ ( לכשה הנקנה ). The passage is also analyzed by
Fishbane, ‘Contemplative Practice’, pp. 308-309. Compare the text cited below, n.
39 Elliot R. Wolfson, Through a Speculum That Shines: Vision and Imagination in
Medieval Jewish Mysticism, Princeton 1994, p. 284 n. 50. In that context, I
referred to the passage of the treatise that deals with the secret of the crown of
Moses, without entering into a discussion about the text or its author.
40 Elliot R. Wolfson, ‘Beyond the Spoken Word: Oral Tradition and Written
Transmission in Medieval Jewish Mysticism’, in Transmitting Jewish Traditions:
Orality, Textuality, and Cultural Diffusion, edited by Yaakov Elman and Israel
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

my argument, the anonymous author of this treatise, which purports to transmit
the secrets disclosed by an anonymous master—thus the reader is caught
throughout in a web of double anonymity, at times even in a web of triple
anonymity, when the secret is reported as a matter that the elder received from
his teacher whose name is likewise withheld
—insists repeatedly that esoteric
knowledge is attained through the reception of an oral tradition,
and, in
consonance with Nahmanides,
he avers that the exercise of reason in these
matters proves to be of no avail.
Why, then, do we have a written record of
the diffusion, however partial, of these secrets? A justification offered at
several points in the text itself is the fear that the traditions would be
But beyond that rationale, an older trope (as we saw beforehand in
Rashi’s explanation of the talmudic expression megillat setarim) also found in
other sources of roughly the same period, including Moses Maimonides and
Abraham Abulafia,
the hermeneutic of esotericism sponsored in this
composition revolves about the paradox that the secret is revealed only to the
extent that it remains concealed, for if it were not concealed, it would not be a
secret that is revealed. Typifying the point is the following comment made in
the context of presenting a hint regarding the secret of the cloud in which the
divine glory appeared to Moses (Exod. 34:5): ‘So that the matter will not flee
from the heart, we mention here an allusion from the allusions of its secret in
order that it may be concealed’ יזמרמ זמרב הנה ונרכזנ בלה ןמ ףפועתי אל ןעמלו (

Gershoni, New Haven 2000, pp. 182-184 and the accompanying notes on pp. 214-
216. The ensuing summary and the examples I cite are drawn from the analysis in
that essay, which, to the best of my knowledge, has been ignored by scholars of
kabbalah. For a more recent discussion, see Elliot R. Wolfson, ‘Murmuring
Secrets: Eroticism and Esotericism in Medieval Kabbalah’, in Hidden Intercourse:
Eros and Sexuality in the History of Western Esotericism, edited by Jeffrey Kripal
and Wouter Hanegraff, Leiden 2008, pp. 66-67, 90-91.
41 MS Oxford-Bodleian 2396, fols. 33b, 35a, 50a, 54a.
42 Ibid., fols. 4b, 24b, 26a, 29a, 33b, 52a.
43 Perushei ha-Torah le-Rabbenu Moshe ben Nahman, ed. Hayyim D. Chavel,
Jerusalem 1959, vol. 1, p. 7 (Introduction). For scholarly discussions, see Moshe
Idel, ‘We Have No Kabbalistic Tradition on This’, in Rabbi Moses Nahmanides
(Ramban): Explorations in His Religious and Literary Virtuosity, edited by
Isadore Twersky, Cambridge, MA 1983, pp. 52-63; Elliot R. Wolfson, ‘By Way
of Truth: Aspects of Nahmanides’ Kabbalistic Hermeneutic’, Association for
Jewish Studies Review 14 (1989), pp. 104-105.
44 MS Oxford-Bodleian 2396, fols. 6b, 35a.
45 Ibid., fols. 7a, 51b, 52a, 62b.
46 Wolfson, ‘Beyond the Spoken Word’, pp. 183-184.
Elliot R. Wolfson

) וריתסה ןעמל ודוס .
Insofar as the secret must persist in its secrecy even as it is
exposed, the appropriate manner to disclose the secret is through insinuation,
marked by the word remez, a terminus technicus that appears frequently in the
text. The secret, therefore, is both revealed and concealed, indeed concealed in
the very manner that it is revealed. And yet, the communication of the secret
through intimation presupposes that the recipient possess the exegetical
dexterity to draw out the full implications of what has been transmitted
allusively. I shall return to this topic below, but suffice it here to remark that
the two criteria are blended together in this treatise: the disciple worthy of
entering the chambers of the king must demonstrate both the requisite passivity
to receive the secret communicated orally by the master and the interpretative
acumen to emulate the master by actively extracting more details about the
secret from the biblical verse or the rabbinic aphorism.

Previously, I surmised that the synthesis of the hermeneutic modalities
demonstrated by the anonymous author of this text is in accord with
I would add that the affirmation of the dual approach to esoteric
matters, not as competing strategies of reading but as two facets of the
selfsame phenomenon, also displays affinity with Nahmanides. Without
denying the emphasis he placed on the necessity for an oral transmission, his
biblical commentary and other sermons exhibit the prowess to elicit hidden
meaning from the letters of the text.
If one takes seriously the claim of
Nahmanides that ‘everything is written in Scripture either explicitly or
implicitly’ (זמרב וא שוריפב הרותב בתכנ לכה),
then it is feasible to assume as

47 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 3b. For analysis of this passage, see Wolfson,
‘Murmuring Secrets’, p. 66. See also MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 6b, where
the author states with respect to the mysteries of the Torah, ‘Perhaps most of them
will be alluded to in this book in several places in order to conceal them’
) ילואו ןריתסהל ידכ תומוקמ המכב הז רפסב ןבור וזמרי ( .
48 For instance, ibid., fol. 20b.
49 Wolfson, ‘Beyond the Spoken Word’, p. 183, and the reference given on p. 215 n.
50 Wolfson, ‘By Way of Truth’, pp. 103-178; idem, ‘Beyond the Spoken Word’, pp.
202-205. See also Haviva Pedaya, Nahmanides: Cyclical Time and Holy Text, Tel
Aviv 2003, pp. 120-157 [Hebrew]. For a recent study that displays greater affinity
with my own, see Shalem Yahalom, ‘Kabbalah (as Received Tradition) and
Innovation in the Writings of Nahmanides and Related Scholarship: The Cases of
the Joints of the Sinews and the "Killer Wife"’, Kabbalah 17 (2008), pp. 201-231
[Hebrew]. See below, n. 52.
51 Perushei ha-Torah, vol. 1, p. 3; see Wolfson, ‘Beyond the Spoken Word’, p. 203.
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

well that he would have affirmed that the task of the exegete is to elicit the
hidden meaning alluded to in the text, and if that is the case, it makes no sense
to assign an ultra-conservative hermeneutic to him, in spite of his own
protestations. There is no point to informing the reader about these hints if
there is no way for the reader to decode them, even if Nahmanides insists that
the hints cannot be properly decoded without relying on an oral tradition that
can be traced back in an uninterrupted way to Sinai.
Independently, Daniel
Abrams referred to a passage from the zaqen text
to show that its author
affirmed that the secrets are either received from a teacher or elicited from
Scripture, a position that Abrams maintains is consonant with Eleazar of
The dual hermeneutic linked to the Rhineland Jewish Pietist is in
accord with the orientation that I have attributed to Nahmanides,
though it

52 Perushei ha-Torah, vol. 1, p. 11. Recently, Moshe Halbertal, Concealment and
Revelation: Esotericism in Jewish Thought and Its Philosophical Implications,
translated by Jackie Feldman, Princeton 2007, p. 84, has observed that the concept
of kabbalah as ‘an esoteric tradition transmitted from generation to generation’ is
in tension with the motif of the ‘totalistic nature of the biblical text, a text that
contains everything and whose revealed level is only one interpretive possibility,
the tip of the iceberg of the entire text. … The concept of the complete semantic
fullness of the Torah seemingly enables an approach to the esoteric which depends
not on tradition, but on the use of an exegetical technique’. Halbertal goes on to
say that Nahmanides ‘blocks the infinite exegetical breadth which would result
from his exegetical approach by determining that not only is the knowledge
transmitted from generation to generation, but the exegetical hints are part of that
tradition’. I do not disagree that, for Nahmanides, the hints are part of the
tradition, and indeed, as I have argued in my previous essays on this figure, the
exegetical innovations, too, are part of the tradition. Halbertal’s attempt to resolve
the tension is subject to the same false binary that has overwhelmed the scholarly
discussion of esotericism in medieval kabbalah. Closer to an accurate account of
the innovative implications of the approach adopted by Nahmanides is given by
Halbertal, op. cit., p. 89: ‘Although Nahmanides was obliged to write down his
hints, he encouraged the instructed one to complete the hint through his own
wisdom and reasoning, even in areas where reasoning is useless or even
dangerous’. For a more extensive discussion, see Moshe Halbertal, By Way of
Truth: Nahmanides and the Creation of Tradition, Jerusalem 2006, pp. 297-333,
esp. 318-321 [Hebrew].
53 MS Oxford-Bodleian 2396, fols. 51b-52b.
54 Daniel Abrams, ‘The Shekhinah Prays Before the Holy One, blessed be He: A
New Source for the Theosophic Orientation of Hasidei Ashkenaz and Their
Approach in Transmitting Secrets’, Tarbis 63 (1994), pp. 531-532 [Hebrew].
55 Wolfson, ‘Beyond the Spoken Word’, pp. 223-224 n. 184.
Elliot R. Wolfson

differs from Abrams’s own approach to the latter, which is in greater
agreement with the conservative mindset ascribed to Nahmanides by Idel, the
valorization of a secret based exclusively on its being received orally from a
living master.

Sources Mentioned in the Zaqen Text
In addition to biblical and rabbinic sources, there are several other authors
and/or compositions that are mentioned in the gates of the elderly sage. The
figure invoked more often than any other is Nahmanides; in the majority of
instances, he is designated as ha-rav ha-nahmani
and on occasion simply as
the same honorific term applied to the zaqen. In two passages, the
author deploys the signature locution of Nahmanides, the ‘way of truth’
( ךרד תמאה ), to demarcate the sphere of esoteric gnosis.
In one passage, he
even makes a point of noting that the explanation that Nahmanides offers on
Exodus 12:12 lends support to the allusion offered by the elderly master
( ברהו ז ינמחנה " כו הז ןינעב זמר ל ןקזה וניבר זמרש המל תכמסנ ותנוו ).
Most of the
references are to the Torah commentary by Nahmanides, but the Torat Adam is
cited on one occasion.
In at least two contexts, there is a reference to untitled
works, the ‘concealed epistle’ (המותח תרגא),
which on the face of it does not

56 Abrams, ‘Shekhinah’, p. 531. For a more elaborate discussion, see Daniel Abrams,
‘Orality in the Kabbalistic School of Nahmanides: Preserving and Interpreting
Esoteric Traditions and Texts’, Jewish Studies Quarterly 3 (1996), pp. 85-102.
The view of Idel is expressed in several of his studies, and here I will mention
what I consider to be the main publications relevant to the issue at hand: ‘We
Have No Kabbalistic Tradition on This’; idem, Kabbalah: New Perspectives, pp.
20-22, 253-254; idem, ‘R. Moses ben Nahman: Kabbalah, Halakhah, and Spiritual
Leadership’, Tarbis 64 (1995), pp. 535-580 (English translation in Jewish
Mystical Leaders and Leadership in the 13
Century, ed. Moshe Idel and
Mortimer Ostow, Northvale 1998, pp. 15-96); idem, Absorbing Perfections:
Kabbalah and Interpretation, New Haven and London 2002, pp. 390-396, 400-
57 MS Oxford-Bodleian 2396, fols. 6b, 29b, 35b, 36b, 38a, 48b, 50b, 52b, 57a.
58 Ibid., fols. 34b, 50b.
59 Ibid., fols. 33b, 55a. The expression ‘sages of truth’ (תמאה ימכח) appears on fol.
26a, and the ‘enlightened ones who comprehend the truth’ (תמאה יגישמ םיליכשמ)
on fol. 37b.
60 Ibid., fol. 6b.
61 Ibid., fol. 38a. The passage corresponds to Kitvei Rabbenu Moshe ben Nahman,
edited by Hayyim D. Chavel, Jerusalem 1964, vol. 2, p. 275.
62 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 54b.
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

seem to be dealing with esoteric matters, and the ‘small book’ (ןטק רפס), which
the elder shared with his disciples whence they copied a secret elicited from the
translation of Onkelos to Leviticus 16:1.
The other sources mentioned by
name include Sefer Arukh of Nathaniel ben Yehiel of Rome,
Abraham Ibn
Sefer ha-Bahir,
Sefer Or Navi,
Sefer ha-Ṣeruf,
Sefer ha-Zohar.

Given the importance of this document to the study of the zoharic
literature, I will delineate these references in more detail. The first, which
appears as the thirtieth section, is a lengthy citation from Midrash ha-Ne‘elam
that is introduced as ‘the section from the book of the Zohar’
( רעש רפסב רהוזה ).
The passage is a homiletical reflection on the verse ‘And
Adam knew Eve his wife, and she conceived and gave birth to Cain, saying ‘I
acquired a male child with the Lord’ (Gen. 4:1). The second reference, which
is in the forty-first section, recalls the motif of the battle (המחלמ) that is
mentioned by the ‘rabbis, blessed be their memory, in the book of the Zohar’

( זר וב ורמא " רהוזה רפסב ל ), that is, the description of the sages engaged like

63 Ibid., fol. 58a. The Aramaic translation of Onkelos also figures prominently in
several other passages in the text. See ibid., fols. 19a-20a, 24b, 39b, 58b. In the
last context, it is stated explicitly that ‘Onkelos the Proselyte comprehended the
true concepts as an inner tradition that he received from R. Eliezer the Great and
from R. Joshua’.
64 MS Oxford-Bodleian 2396, fols. 33a, 49a-b.
65 Ibid., fol. 50b. Ibn Ezra is referred to as ר " א , that is, R. Abraham.
66 Ibid., fol. 48b. The reference is to Maimonides, Guide of the Perplexed, I.36, and
to the criticism made by Nahmanides in his commentary on Exodus 20:3 (ed.
Chavel, 1:391).
67 MS Oxford-Bodleian 2396, fols. 14b, 32a. Neither reference is a direct citation
from the versions of the Bahir with which I am familiar, though the second one
shows some affinity with a section from the received text. See The Book Bahir:
An Edition Based on the Earliest Manuscripts, edited by Daniel Abrams, Los
Angeles 1994, §§ 89-80, pp. 175-177. Apparently, a third passage from the Bahir
(§ 83, p. 169), is cited as a dictum of the rabbis on fol. 15b. It is possible,
however, that the direct source for the last reference was not the bahiric text, since
the idea that the vowels are comparable to the soul circulated widely in medieval
rabbinic literature.
68 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 33a.
69 Ibid., fol. 39a.
70 Ibid., fols. 15b-17b, 28a, 45a, 51b.
71 MS Oxford-Bodleian 2396, fols. 15b-17b. The passage corresponds to Zohar
Hadash, edited by Reuven Margaliot, Jerusalem 1978, 19c-d.
72 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 28a.
Elliot R. Wolfson

warriors in the battle of Torah, a rabbinic theme
reworked in various parts of
the zoharic anthology,
including the Midrash ha-Ne‘elam stratum,
which I
assume is the text alluded to here. The third reference, which occurs in the
seventy-sixth section, is the interpretation of the verse ‘God said, "Let there be
lights in the expanse of the sky"’ (Gen. 1:14) attributed to Sefer ha-Zohar.
was not able to find an exact parallel, but it does bear a strong similarity to an
explanation of this verse found in a passage from Midrash ha-Ne‘elam.
fourth reference, which is found in the ninety-second section, concerns the
diminution of the moon, which is ‘also hinted at in Sefer ha-Zohar’.
aggadic topos, a favorite amongst the early kabbalists, appears in several
zoharic contexts, but it seems to me probable that in this case as well a passage
from the Midrash ha-Ne‘elam stratum is intended.
The fifth and final
reference, which occurs in the ninety-third section, is an exegesis of the verse
‘My spirit shall not abide in man forever’ (Gen. 6:3) attributed to R. Abbahu
and supposedly found in Sefer ha-Zohar.
However, I have not located a
corresponding passage in any of the printed versions of the text. In sum, the
explicit zoharic references in the Sha‘arei ha-Zaqen are most likely limited to
the Midrash ha-Ne‘elam. It is noteworthy that excerpts from this stratum are
labeled as Sefer ha-Zohar, and if my dating of the zaqen treatise is correct, then
this may be the earliest source to use this classification, as it predates the others
that make use of the expression, including the various works of Menahem
the Ṣeror ha-Ḥayyim of Shemaiah ben Isaac ha-Levi,
the Ra‘aya

73 Babylonian Talmud, Shabbat 63a.
74 Zohar 2:111b, 2: 190b-191a; Liebes, Studies in the Zohar, pp. 21-22, 39.
75 Zohar Hadash, 14a.
76 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 45a.
77 Zohar Hadash, 15d.
78 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 51b.
79 Zohar Hadash, 14a.
80 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 51b.
81 Tishby, Wisdom of the Zohar, vol. 1, p. 22; Boaz Huss, Like the Radiance of the
Sky: Chapters in the Reception History of the Zohar and Construction of Its
Symbolic Value, Jerusalem 2008, p. 62 [Hebrew], and see the convenient
delineation in Zvia Rubin, The Passages from the Book of the Zohar in the
Commentary on the Torah by Menahem Recanati, Jerusalem 1994 [Hebrew].
82 MS Leiden 24, fols. 191a-b, transcribed by Raphael Kohen, Bundle of Life: A
Critical Edition, Jerusalem 2000, pp. 25-27, and MS Leiden 24, fol. 200a,
transcribed in Kohen, op. cit., p. 61; see discussion in the editor’s introduction, pp.
13-15; Huss, Like the Radiance of the Sky, pp. 62-63 n. 71. Kohen concurs with
the surmise of Idel that this author was active at the end of the thirteenth century;
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

Meheimna and Tiqqunei Zohar,
the Qupat Rokhlin of Joseph Angeleṭ,
the Oṣar Ḥayyim of Isaac of Acre.
I note, moreover, that in the zaqen text we
find at least one passage with a verbatim parallel in Midrash ha-Ne‘elam,

though it is not marked as such, and additionally, there are some extracts that
are composed in zoharic-like Aramaic.
Finally, in the beginning of the
twenty-eighth chapter, which comprises the disclosure of the secret connected
to Exodus 15:26, the opening contains the following notable comment in

the relevant sources are cited in the aforementioned note of Huss.
83 Zohar 3:124b (Ra‘aya Meheimna), 153b (Ra‘aya Meheimna); Tiqqunei Zohar,
edited by Reuven Margaliot, Jerusalem 1978, Introduction, 3a, 17a; Huss, Like the
Radiance of the Sky, pp. 65-66.
84 Liebes, ‘How the Zohar Was Written’, pp. 64-65 n. 293 (Studies in the Zohar, p.
224 n. 298); Huss, Like the Radiance of the Sky, p. 63 n. 74. See the recent
detailed analysis of Ronit Meroz, ‘R. Joseph Angelet and His ‘Zoharic Writings’,
Te‘uda 21-22 (2007), pp. 303-404 [Hebrew].
85 MS Moscow, Günzberg 775, fols. 95a, 183a; Huss, Like the Radiance of the Sky,
p. 63 n. 76. In the first passage from Osar Hayyim, Simeon ben Yohai, Eleazar,
and the ten ‘great ones’ (םילודגה הרשעה) were said to have written the book of the
Zohar (רהוזה רפס ובתכו) when they were in the cave. Isaac emphasizes, moreover,
that they composed it in Aramaic, which is referred to as ‘the language of the
Yerushalmi’ (ימלשורי ןושל), as opposed to Hebrew, the ‘holy language’
( ןושל שדקה ). The designation of Aramaic in this way may be a clue to why some
of the earliest references to zoharic passages (including in the works of Moses de
León) are cited as midrash yerushalmi. On the other hand, this title is also used by
some thirteenth-century kabbalists to refer to Sefer ha-Bahir and to passages from
Midrash ha-Ne‘elam, both of which were composed in Hebrew. Regarding this
designation, see Gershom Scholem, ‘Chapters in the History of Kabbalistic
Literature’, Qiryat Sefer 6 (1929-30), p. 117 [Hebrew]; idem, Major Trends, p.
185; idem, Kabbalah, pp. 213, 231; The Book of the Pomegranate: Moses de
León’s Sefer ha-Rimmon, edited by Elliot R. Wolfson, Atlanta 1988, pp. 6-7 n. 18,
49 n. 199 (Introduction); Elliot R. Wolfson, ‘Hai Gaon’s Letter and Commentary
on ‘Aleynu: Further Evidence of R. Moses de León’s Pseudepigraphic Activity’,
Jewish Quarterly Review 81 (1991), pp. 367-368; Green, ‘Rabbi Isaac Sahula’s
Commentary’, p. 400; Charles Mopsik, R. Moses de Leon’s Sefer Sheqel ha-
Qodesh: Critically Edited and Introduced, Los Angeles 1996, pp. 42 n. 343, 84 n.
646; Yehuda Liebes, ‘Review Essay, Charles Mopsik, Moses de Leon’s Sefer
Sheqel ha-Qodesh’, Kabbalah 2 (1997), p. 277 [Hebrew]; Charles Mopsik, ‘Moise
de León, le Sheqel ha-Qodesh et la rédaction du Zohar: Une réponse à Yehuda
Liebes’, Kabbalah 3 (1998), pp. 203-204; Huss, Like the Radiance of the Sky, pp.
46 n. 17. 47 n. 20, 59 n. 61.
86 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 54a.
87 Ibid., fols. 14b-15a, 26b-27a.
Elliot R. Wolfson

Aramaic ןיזר ןילג אבס ימק ימייק אירבח ווה, ‘The colleagues, who were standing
before the elder, were revealing mysteries’.

Remez, the Hermeneutic of Secrecy, and the Nahmanidean Orientation
Above, I briefly commented on the salient approach of the zaqen text to the
question of the propagation of esoteric gnosis. A meticulous policy of secrecy
is endorsed throughout the treatise; in one context, the master even warns the
disciple to make sure that the mystery is handed over only to one who has a
‘storage space in his room to hide it’.
Recurrently, the author affirms the
nexus between secrecy and orality, maintaining that the most fitting way for
the secret to be disclosed is through oral communication. The general
hermeneutical claim is illustrated in each section of the text in which a
particular secret—most often linked to a scriptural verse—is revealed by the
elder to his disciples, or, as it is sometimes emphasized, to an advanced
disciple (קיתו דימלת),
or in the particularly noteworthy idiom of one passage,
to the student identified as ‘the man in whom is the spirit of God’ חור רשא שיא (
) וב םיהלא (Gen. 41:38),
the ‘lion of the group’ (הרובחבש ירא)
who is
deemed worthy to ‘receive the allusions’ (םיזמר).
According to a number of
passages, the disclosure of the gnosis occurs by the master whispering it into
the ear of the recipient,
a technique of transmission attested in older sources;
in some passages, this mode of dissemination is said to occur within the
confines of an inner chamber.
But there is also ample evidence that the master
would speak about that wisdom before a whole group of students, albeit in a

88 Ibid., fol. 14a.
89 Ibid., fol. 48a.
90 Ibid., fols. 6a, 7b, 8b-9a, 28a, 42b, 43b, 48a, 58b.
91 This scriptural idiom is used by other kabbalists as well. See, for instance,
Alexander Altmann, ‘Moses de León’s Sefer Or Zaru‘a: Introduction, Critical
Edition, and Notes’, Kobez al Yad: Minora Manuscripta Hebraica 9 (1980), pp.
248, 282, 290; Abraham Abulafia, Hayyei ha-Olam ha-Ba, Jerusalem 2001, p.
105; idem, Mafteah ha-Ra‘ayon, Jerusalem 2002, p. 4; and the reference to Isaac
of Acre cited below at n. 109.
92 Babylonian Talmud, Shabbat 111b, where the expression is applied to R. Hiyya.
On the figurative use of the image of the lion to refer to sages, see also
Babylonian Talmud, Gittin 83a; Bava Qama 117a; Bava Mesi‘a 84b. The image of
a lion is employed in a second passage in MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 11b.
93 Ibid., fol. 5b.
94 Ibid., fols. 6b, 7a, 26b, 30b, 36b, 41a.
95 Ibid., fols. 7a, 11b, 30b, 35a, 40a.
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

manner so cryptic that it would be comprehensible only to the student who
possesses the gnosis. To acquire knowledge of the secret, one must have
known the secret, an epistemic doubling affirmed by many masters through
time, including Plato, according to his theory of anamnesis—we can only
acquire what we already possess.
I will cite one passage that sheds light on the hermeneutic of esotericism at
play in this circle. The elder revealed the secret of prayer derived from 2
Chronicles 32:20 to his ‘exceptional student’ (קיתוה ודימלת), but the other
students, even though there were ‘great sages’ amongst them, ‘did not
understand the allusions at all, as this is the way of kabbalists, to speak in a
concealed language, and there is no capacity in the one who hears to
understand their hidden words’ פעאו " אל םילודג םימכח םידימלתה ראשב ויהש י (
םהירבד ועמשב חכ ןיאו םותס ןושלב םירבדמש םילבוקמה ךרד ןכ יכ ללכ םיזמרב ןיניבמ
) םימותסה .
The secrets were committed to writing, at least to some extent, by
one of the students in the master’s academy—a full written exposition is
explicitly ruled out by the master
—but the primacy of orality is not
compromised entirely, since the written diffusion is highly laconic and requires
the expository power of the recipient to tease out the implications of what is
revealed. As the author puts it in one passage, ‘the intent of this book is to
allude and not to explicate entirely’ (ירמגל שרפל אל זומרל ותנוכ הזה רפסה), and
hence, ‘for the wise a clue is enough and for those who seek the truths a small
hint will suffice’ (טעומה זמרה םהל קיפסי תותימאה ישקבמלו הרעהב םימכחל יד).

The mysteries may be transmitted orally from master to disciple, but their
elucidation is dependent on the exegetical prowess of the recipient.
hermeneutic of esoteric disclosure affirmed by the elder is well captured in Hai
Gaon’s explication of the maxim attributed to R. Ami that the ‘mysteries of
Torah’ are not transmitted except to one who has five qualities, which are
derived from the verse ‘Captain of fifty, magnate, counselor, skilled artisan,
and expert enchanter’ (Isa. 3:3).
Concentrating on the last characteristic,
nevon lahash, Hai Gaon remarked that the secrets ‘are whispered in whispers’
to the sage (ול ןישחול תושיחלבו), ‘the principles are given to him, and he
comprehends them, and from heaven they show him the mysteries of his heart
( בבל ירתסב ותוא ןיארמ םימשה ןמו םהב ןיבמ אוהו ול ןינתונ תוללכו ו ), as it says in

96 Ibid., fol. 6a.
97 Ibid., fols. 4a, 50b.
98 Ibid., fol. 24b.
99 Ibid., fols. 24b, 28a, 39a, 40a, 50a-b.
100 Babylonian Talmud, Hagigah 13a.
Elliot R. Wolfson

the midrash,
the ‘expert enchanter’ (שחל ןובנ), the ‘expert’ (ןובנ), the one
who understands one thing from another (רבד ךותמ רבד ןיבמה), the ‘enchanter’
(שחל), the one to whom it is worthy to transmit the mysteries of Torah, which
are given in a whisper ( הז שחלב ןינתונש הרות ירתס ול רוסמל יוארש )’.
principle expressed in these words can be read as a veritable précis of the
practice that may be educed from the Sha‘arei ha-Zaqen. Thus, in the section
where the secret of Leviticus 2:23 is revealed, the ‘elderly kabbalist’
( ןקזה לבקמה ) warns his ‘exceptional student’, ‘Place your heart to understand
what I have given you as a hint, for it is from the mystery of the mysteries, and
guard it like the pupil of your eye,
and do not contravene to enlighten
someone other than yourself, except for one who has investigated and
scrutinized with regard to the knowledge of the secrets’ ינאש המ ןיבהל ךבל םיש (
אוהש ךל זמור ןיע תבבכ והרמשו םירתסה ירתסמ ימל אלא ךיתלוזל ליכשהל סורהת לאו
) תעידיב קדקדו לפלפש תורתסנה .
The restriction on transmitting the esoteric
knowledge is not open-ended; the secrets may be revealed to someone that has
demonstrated the commitment to comprehend them through analysis (לופלפ)
and inquiry (קודקד). The specification is sometimes expressed in the talmudic
as the comprehension of ‘one thing through another thing’
( רבד ךותמ רבד ).
In my judgment, the position staked in the zaqen text also
demonstrates perfect affinity with the following remark of Isaac of Acre: ‘The

101 The reference appears to be the explanation of the five qualities derived from
Isaiah 3:3 in Babylonian Talmud, Hagigah 14a. The expression nevon lahash is
explained as follows: הרות ירבד ול רוסמל יוארש הז שחל רבד ךותמ רבד ןיבמה הז ןובנו
שחלב הנתינש.
102 Otzar ha-Geonim: Thesaurus of the Gaonic Responsa and Commentaries, edited
by Bernard M. Lewin, Jerusalem 1931, vol. 4, p. 12 [Hebrew]. This responsum
has been cited and discussed by a number of scholars. See Gershom Scholem,
Jewish Gnosticism, Merkabah Mysticism, and Talmudic Tradition, New York
1960, p. 58 n. 10; Moshe Idel, ‘The Concept of Torah in Heikhalot Literature and
Its Metamorphosis in the Kabbalah’, Jerusalem Studies in Jewish Thought 1
(1981), p. 39 n. 41 [Hebrew]; idem, Language, Torah, and Hermeneutics in
Abraham Abulafia, Albany 1989, p. 176 n. 125; idem, ‘Secrecy, Binah and
Derishah’, in Secrecy and Concealment: Studies in the History of Mediterranean
and Near Eastern Religions, edited by Hans G. Kippenberg and Guy G. Stroumsa,
Leiden 1995, pp. 326-327; Wolfson, ‘Beyond the Spoken Word’, p. 215 n. 82;
idem, ‘Murmuring Secrets’, pp. 85-86.
103 Based on the verse ‘Guard me like the apple of your eye’ (Ps. 17:8).
104 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 28a.
105 Babylonian Talmud, Shabbat 31a, Hagigah 14a, Sanhedrin 93b.
106 MS Oxford-Bodleian 2396, fols. 33a, 36b.
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

reason I mentioned my reasoning here is because in the way of truth it should
not fall upon or rest with supposition but rather with tradition alone, and
whoever produces a supposition in these matters and fabricates things from his
heart, and writes them or speaks them in the language of tradition, his iniquity
is greater than he can bear,
for he proffers a false testimony regarding
himself and desecrates the name of heaven. … Therefore, whoever has the
spirit of God within himself,
with acuity and circumspection, and he
understands one thing from another, it is permissible for him to write or to
speak that matter that he comprehends in his own name, and he is obligated to
do so’ הלבק אלא ארבס חונת אלו לופת אל תמאה ךרדבש יפל ןאכ יתרבס יריכזה םעטו (
ס השועה לכו דבלב הלבק ןושלב םרמוא וא םבתוכו ובלמ םירבד הדובו ולא םירבדב ארב
םימש םש ללחמו ומצעב רקש תודע דיעמ אוה יכ אושנמ ונוע לודג ... חור רשא לכ ךכיפל
וא ובתכל ול רתומ ןיבהש רבד ותוא רבד ךותמ רבד ןיבמו לופלפבו דודחב וב םיהלא
) ךכב אוה בייחו ומצע םשב ורמאל .

Even if one were to argue that the stance articulated in this passage is at
odds with Nahmanides,
a perspective that I do not share,
the fusion of
reception and innovation in the pursuit of the ‘way of truth’ (תמאה ךרד)
what is affirmed by the anonymous zaqen. Following the Nahmanidean
orientation, tradition (הלבק) is upheld as superior to supposition (ארבס). In the

107 Based on the words ascribed to Cain in Genesis 4:13.
108 Based on Genesis 41:38. The same locution is applied to the worthy disciple in the
zaqen text; see reference above, n. 93.
109 Goldreich, ‘Sefer Me’irat Einayim’, p. 90. For analysis of this passage and an
alternative translation, see Fishbane, ‘Contemplative Practice’, pp.129-132; idem,
‘Authority’, pp. 87-89.
110 This is the perspective taken repeatedly by Idel. See references cited above, n. 56.
In Absorbing Perfections, p. 434, Idel includes Isaac of Acre amongst the
‘innovative kabbalists’ from the late thirteenth century and the early fourteenth,
which he describes ‘as belonging to the secondary elite, educated individuals who
were continuously searching for new types of thought and were uneasy with the
authoritative philosophical theology of Maimonides or the perception of Kabbalah
by another great authority, Nahmanides’. For more on this notion of the secondary
elite, see Moshe Idel, ‘Kabbalah and Elites in Thirteenth-Century Spain’,
Mediterranean Historical Review 9 (1994), pp. 5-19.
111 See above, n. 50, and the remark of Halbertal cited at the end of n. 52.
112 On the various permutations of this Nahmanidean locution in the writings of Isaac
of Acre, see Boaz Huss, ‘Nisan—The Wife of the Infinite: The Mystical
Hermeneutics of Rabbi Isaac of Acre’, Kabbalah 5 (2000), pp. 158-160. See also
Fishbane, ‘Contemplative Practice’, pp. 100-101, 120, 130, 215 n. 363; idem,
‘Authority’, pp. 72, 73, 76, 87.
Elliot R. Wolfson

fifty-seventh gate, the author communicates what is presumably the counsel of
the master, ‘When I give you hints about these wondrous matters, remember
the great principle that I alerted you to in the beginning when you entered the
chamber, and that is that you should not exert your reason to comprehend these
hints, for reason is not advantageous in relation to them, but only a
tradition’ לאמ ךל זומראשכו וילע ךיתוריעה רשא לודגה רקעה רוכז םיארונה םיניינעה ו (
הניא הרבסה יכ הלאה םיזמרה ןיבהל ךתרבס חירטת אלש אוהו הרדחה ךאב תלחתב
דבל הלבק קר םהב הליעומ).
This warning notwithstanding, the exercise of
deductive reason is not ruled out as an illegitimate enterprise in the quest for
esoteric gnosis; on the contrary, it is avowed as a bona fide facet of the
exegetical acumen that justifies the creative expansion of what has been
Let us recall that Isaac of Acre illustrates the point by the following
exemplum: Simeon ben Yohai requested of his son Eleazar to explicate the
‘secret of the sacrifices’ (תונברקה דוס) in accord with what he had received;
after Eleazar expounded the secret of the sacrifices of animals, Simeon ben
Yohai commanded him to converse further about the secret of the sacrifice of
birds, to which Eleazar responded that he knew of the secret of the birds from
what he had received concerning the sacrifice of the animals, but since he did
not receive the former directly from a kabbalist but rather on the basis of his
acuity and circumspection, he did not want to let it out of his mouth until he
received permission from his father ודודחמ אלא לבוקמ שיא יפמ ולבק אלש יפלו (
ר והשרהש דע ויפמ ואיצוהל הצר אל ולפלפו ' ויבא ןועמש ). Isaac draws the obvious
moral from this story: ‘Therefore, in the way of truth, whoever says matters in
the name of the one who has said them, and that which has been understood in
the name of the one who has understood, he sanctifies the name of
heaven’ אוה ירה ןיבמה םשב ןבומהו םרמוא םשב םירבד תמאה ךרדב רמואה לכ ךכיפלו (
) םימש םש שדקמ .
The way of truth can be ascertained through reception of an
oral tradition or through analytic scrutiny—Isaac uses the terms pilpul and
hiddud, whereas the author of the zaqen text uses the former and, in place of
the latter, diqduq
—on the basis of what is known. What is invalid from

113 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 35a.
114 Goldreich, ‘Me’irat Einayim’, p. 90.
115 Compare MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 12a, where Ezekiel is described as
having scrutinized the unity of God ( בה לש ודוחייב קדקדמ היהש " ה ), and fol. 25a
cited below at n. 199. On the use of the term ‘scrutinize’ (קדקד), see also fols. 13b,
42b, 43b, 47a, 52b. And compare the related forumulation in ibid., fol. 6b: ‘All the
allusions alluded to in this book did not come about accidentially but rather after
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

Isaac’s perspective is confusing theses two sources of knowledge in the act of
transmission, that is, to proffer something that one has deduced analytically as
if it were a teaching that was simply received. The augmentation of the
tradition through exegesis is not only not deplorable, it is encouraged.

analysis’ (קויד רחא אלא הרקמב ולפנ אל הזה רפסב םיזמרנה םיזמרה לכש). I note,
finally, that the expression diqduq is used by other medieval biblical
commentaries to denote the exegetical activity of investigating the philological
meaning of the text. For example, see Solomon ben Isaac, Perushei Rashi al ha-
Torah, edited by Hayyim D. Chavel, Jerusalem 1983, pp. 148 (Gen. 42:9), 225
(Exod. 15:13), 544 (Deut. 12:30); Abraham Ibn Ezra, Perushei ha-Torah le-
Rabbenu Avraham Ibn Ezra, edited by Asher Weiser, Jerusalem 1977, vol. 2, p.
115 (Exod. 18:10); Solomon ben Meir, Perush ha-Rashbam, in Torat Hayyim:
Hamishah Humshei Torah, Jerusalem 1986, vol. 2, p. 136 (Gen. 36:24); idem,
Torat Hayyim: Hamishah Humshei Torah, Jerusalem 1988, vol. 4, p. 146 (Exod.
29:9); Bahya ben Asher, Rabbenu Bahya Be’ur al ha-Torah, edited by Hayyim D.
Chavel, Jerusalem 1981, vol. 2, pp. 177 (Exod. 19:24), 347 (Exod. 33:18), 398
(Lev. 1:7). Compare also Moses de León, Book of the Pomegranate, p. 74
(Hebrew section): קודקדה יקדקדמ םישרפמה. Interestingly, the context in which this
occurs is a discussion about elongating the dalet in the word דחא at the end of the
confession of the divine unity in the Shema (Deut. 6:4), which is precisely the
theme in the reference to Ezekiel’s scrutiny of the divine unity in the zaqen text.
See also ibid., p. 101, where de León mentions that there are ‘commentators’
(םישרפמ) who ‘circumspectly explain’ (םיקדקדמ) the language ‘consider it in your
hearts’ (Deut. 4:39) as alluding to the ‘secret of the good inclination and the evil
inclination, and the secret of the two of them comprised together, and everything
becomes one’. As I remarked in n. 7 ad locum, what de León attributes to the
‘commentators’ corresponds to the explanation of this verse found in a homily in
Zohar 2:26b, a parallel noted in the margins of MS Oxford, Bodleian 1607, which
I used as the base text for my critical edition. On the use of the term
‘commentators’ (םישרפמ) in conjunction with a zoharic interpretation, see ibid., p.
90 (corresponding to a passage from the Piqqudin stratum in Zohar 3:93a). It
should be noted that de León on occasion uses the same term to allude to Spanish
kabbalists who preceded him, for example, Ezra ben Solomon, Jacob ben Sheshet,
and Moses ben Nahman. See Book of the Pomegranate, pp. 40 nn. 141-143 and 49
n. 200 (Introduction).
116 To mention one of many potential examples from Isaac of Acre’s ‘Me’irat
Einayim’, p. 52, that illustrates the point: ‘I have come to explain (שרפל) the
language of daughter and sister … from what I have received (יתלבקש המ ךותמ)’.
For more extensive discussion of Isaac of Acre’s hermeneutics, which is attuned
to the complex balance of authoritative tradition and exegetical innovation, see
Fishbane, ‘Contemplative Practice’, pp. 63-135. For alternative approaches, see
Huss, ‘Nisan—The Wife of the Infinite’, pp. 155-181; Idel, Absorbing
Perfections, pp. 449-460.
Elliot R. Wolfson

Parenthetically, it is worth noting that the narrative mentioned by Isaac of Acre
has the tone of the imaginary world attested in the zoharic anthology, though I
have not been able to locate a source either in the printed versions or in the

Along these lines, it is of interest to note as well the following comment
found in a section from the zaqen text to which I have already referred, the
discourse on the mystical meaning of sacrifices: ‘You, the inquirer, when you
contemplate, look, and gaze through the windows of your tradition
) ינולח ךתלבק ( , and you peer through the lattices of your intellect (ךלכש יכרח),
you will find in the inner path of the divine wisdom המכחה ןמ ימינפה ליבש (
) תיהלאה , why in all of the account of creation there is not written but the name
that is known and why in all of the matter of the sacrifices this name is not
mentioned at all except for the name alluded to above’.
Leaving aside the
specifics of the issue being discussed here, what is critical to our analysis is the
claim of the anonymous elder to one of his students that contemplation of the
‘inner path of divine wisdom’ can be attained either by gazing through the
windows of the tradition or by peering though the lattices of the intellect, a
juxtaposition—derived from Song of Songs 2:9—that elevates the act of
textual reasoning to the same status as the gesture of passively receiving. I do
not mean to suggest that authority of the oral tradition is ever fully abandoned
by the author of this text. The following remark connected to the mystical
import of Enoch’s immortality, which is explained in terms of his conjunction
with the divine ( שב ותוקבד " י ), can be taken as emblematic of the overall
commitment to a baseline conservatism: ‘And the elder hinted at in this hint in
accord with what he received’ (לבקש ומכ זמר הזב ןקזה זמרו).
However, in

117 On the allusion to zoharic passages in Me’irat Einayim, see Scholem, ‘Did Rabbi
Moses de León Compose the Book of the Zohar?’ p. 19; Tishby, Wisdom of the
Zohar, vol. 1, p. 16; Huss, Like the Radiance of the Sky, p. 45 n. 7. According to
Goldreich, ‘Sefer Me’irat Einayim’, p. 103 n. 18, the zoharic citations in this work
of Isaac of Acre, as well as passages from the kabbalistic responsa of Moses de
León, are taken from an intermediary source. See op. cit., pp. 390-391 n. 21, 414
n. 35, and 415 n. 4. The connection of Isaac of Acre to the Zohar, based primarily
on the passage from his diary cited in Abraham Zacuto’s Sefer Yuhasin, has been
discussed by a number of scholars. For a representative sampling, see Scholem,
Major Trends, pp. 190-192; Tishby, Wisdom of the Zohar, vol. 1, pp. 13-17, 30-
31; Huss, Like the Radiance of the Sky, pp. 65, 285-286, 297-299; Fishbane,
‘Contemplative Practice’, pp. 54-55.
118 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 27b.
119 Ibid., fol. 44b.
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

addition to this crucial factor, the exegetical initiative of the recipient is also
Indeed, the ability to contemplate (ןייעל) the exegetical hints is
what justifies the attribution of the title ‘master of the image’ (רויצה לעב) to the
that is, discerning the inner meaning of the text is an act of
envisioning the divine; the imaginative faculty is predominantly hermeneutical.
An exemplary illustration of this combination is in the sixteenth section
where the secret linked to the verse ‘That night an angel of the Lord went out
and struck down one hundred and eighty-five thousand in the Assyrian camp,
and the following morning they were all dead corpses’ (2 Kings 19:35) is laid
bare. The sensitivity of the secret, which, as we come to learn, is related to the
name of the destroying angel and the other angels who accompanied him to
execute the Assyrians, is underscored by the fact that a double transmission is
recorded, that is, the master first reveals it to an anonymous ‘wise man’
( םכח דחא ) in the privacy of a room into which they entered, and then he reveals
it a second time by whispering the esoteric matter into the ear of the author of
the text. Prior to doing so, the master expresses his worry that the secret name
might fall into the hands of a wicked man, who would destroy the world by
availing himself of it, but the disciple relates that he saw fit ‘to write it in a
greatly concealed hint out of the fear of forgetfulness’ רתסנ זמרב ובתכל יתיארו (
) החכשה תארימ . Even so, the author warns future readers that if anyone
considers the matter of the names, he will not understand anything except by
means of a tradition םהמ ודיב הלעי אל תומשה ןינעב טיבהל םדא םוש םודהי םאו (
) אלא המואמ הלבק ידי לע . And yet, after repeating that it is not possible to gain

120 Compare the description of Onkelos cited above at the end of n. 63.
121 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 63a. On the verb רייצל and the noun רויצ, see
ibid., fols. 42a-b. Compare also the formulation in ibid., fol. 42b: ‘The elder said
to his exceptional student, ‘My son, this question needs subtle contemplation, and
I will set its response on three pillars; place your heart on those three, and the one
that settles in your imagination is the one you should appropriate’ ןקזה רמא (
ג לע התבושת לע ךדימעאו קד ןויע הכירצ וז הלאש ינב קיתוה ודימלתל ' ךבל םישו םידומע
) התוא םהמ ךרויצב בשיתת רשאו ןתשלש לע ךל חק . Mention should also be made of
the fact that in section eighty-seven there is a lengthy citation from the Sefer
Arukh of Nathan ben Yeḥiel of Rome that deals with the nature of prophecy, and
the author of the zaqen text adds ‘there is in the word “imaged” (המדא) a great
secret’ (MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 49b). I surmise that the reference is to the
mystical intent of Hosea 12:11, ‘And through the prophets I was imaged’
) דיבו המדא םיאיבנה ( , which entails the configuration of the imaginal body of the
divine in the human imagination. See Wolfson, Through a Speculum, pp. 69-70,
147-148, 152, 154-155, 200, 214, 220, 232-233, 314-315, 323.
Elliot R. Wolfson

this knowledge without tradition, the author remarks that if the ‘enlightened
one’, who is described as ‘filled with eyes’ (םיניע אלמ אוה רשא ליכשמהו),
searches out the matter in the words of Isaiah detailing the fall of Sennacherib,
he will find allusions to them.
Precisely in the context of emphasizing that a
tradition is necessary to attain gnosis, encouragement is given to the
enlightened one, described in an idiom that is used in one zoharic passage to
depict the sages (ןימיכח),
to uncover hints to the secret in the biblical text.
Presumably, that effort cannot be achieved unless the enlightened one exercises
a form of textual reasoning. Analogously, in the ninety-fifth section, the author
induces the reader to contemplate the commentary of Nahmanides to Numbers
20:8 with the ‘eye of the intellect’ (לכשה ןיע), for by so doing, the secret of the
matter will be discerned.
This locution is all the more noteworthy in light of
the fact that the term ‘eye of the heart’ appears more frequently in the text,

an idiom that likely denotes, as it does for other kabbalists in the thirteenth and
fourteenth centuries, who particularly followed the lead of Judah Halevi, the
faculty of the imagination.
Accordingly, it should come as no surprise that
towards the end of section sixty-two, wherein the seven elemental principles
(תודוסי העבש), referred to figuratively as the ‘seven candles’ (תורנה העבש), are
the elder reportedly vowed by the powers of the ‘roots of the

122 Ibid., fols. 7a-b.
123 Zohar 2:98b. See Elliot R. Wolfson, ‘Beautiful Maiden Without Eyes: Peshat and
Sod in Zoharic Hermeneutics’, in The Midrashic Imagination: Jewish Exegesis,
Thought, and History, edited by Michael Fishbane, Albany 1993, pp. 169-170,
185-186 (corrected version in Elliot R. Wolfson, Luminal Darkness: Imaginal
Gleanings from Zoharic Literature, London 2007, pp. 73-74, 93-94); idem,
Through a Speculum, pp. 384-385.
124 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 52b.
125 Ibid., fols. 6b, 23a, 25a, 26a, 38b, 41a, 41b, 48a. See the similar elocution in Isaac
of Acre, ‘Me’irat Einayim’, p. 92: ‘Thus it is advisable for every enlightened
kabbalist (ליכשמ לבוקמ), who has eyes in his heart (ובלב םיניע), if he wants to
comprehend the truth, he should draw himself with all his power after the words
of the master, Rabbi Moshe ben Nahman, of blessed memory, until he
comprehends them, and he should endeavor after them until he says ‘I have
endeavored and I have found,’ and then he will be complete in the way of truth
without any doubt’. For an alternate translation and analysis, see Fishbane,
‘Contemplative Practice’, pp. 106-108.
126 Wolfson, Through a Speculum, pp. 170-171, 178, 294-295.
127 MS Oxford-Bodleian 2396, fols. 37b-38a. The seven principles are: (1) unity of
God; (2) exclusive worship of God; (3) creation of the world; (4) individual
providence; (5) true prophecy; (6) true worship of God through the 613
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

truth’ (תמאה ישרש) that God should ensure that ‘every man in Israel will
deserve to comprehend what we have mentioned, so that his name will already
be sealed and engraved in the book of life’
—a remarkable statement to
consign to a master committed to uphold a scrupulous code of esotericism.
Particularly revealing is another comment in the zaqen text connected to the
secret related to the gesture of Yael covering Sisera with a blanket והסכתו
הכימשב (Judges 4:18). After mentioning the midrashic gloss that decodes
semikhah (הכימש) as shemi koh (הכ ימש),
the author writes that one can
discern the encoded mystery if one scrutinizes the two words יתש לע קדקדת (
) תוזמרנה תולמ , or if one receives it from a ‘true kabbalist’ (יתימא לבקמ).
model for the kabbalistic sage is Moses, who used the technique of allusion
(זמר) in the Torah to hint at ‘inner matters’ (םיימינפ םירבד), as we find, for
instance, in the account of the Tabernacle.
The intimations must be
expounded, the secret uncovered, through hermeneutical recovery. The zaqen,
accordingly, speaks of the esoteric wisdom in such a way that what he reveals
are ‘concealed matters’ (םימותס םירבד), matters that need further explication by
the disciples who receive them.
The circularity of this retrieval is epitomized
in a passage where the zaqen encourages a disciple to discern the secrets by
contemplating the scriptural text, ‘for the Torah speaks openly and hints
surreptitiously’ ( א הרותה יכ רתסנב תזמורו הלגנב תרמו ),
a locution that is
reminiscent of the exegetical method espoused by Nahmanides.

We may conclude, therefore, that attested in the text of the zaqen is a living
embodiment of a circle that betrays neither a neat distinction between a
conservative and an innovative hermeneutic nor a clearly demarcated shift
from esotericism to exotericism. To appreciate the thrust of my claim, it would
be beneficial to contrast it with the following surmise on the part of Idel:
‘Some of the contemporaries of Nahmanides and of his disciple Rashba,
however, envisaged kabbalah in a very different way; it was seen not only as a
collection of fragments of esoteric lore of hoary antiquity but also as an open

commandments; and (7) immortality.
128 Ibid., fol. 38a.
129 Midrash Wayyikra Rabbah: A Critical Edition Based on Manuscripts and Genizah
Fragments With Variants and Notes, by Mordecai Margulies, New York and
Jerusalem 1993, 23:10, pp. 542-543.
130 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 26a.
131 Ibid., fol. 36b.
132 Ibid., fol. 50b.
133 Ibid., fol. 59b.
134 Wolfson, ‘By Way of Truth’, pp. 110-114.
Elliot R. Wolfson

science to be furthered by experiences of the individual and his ability
creatively to interpret the Holy Scriptures or other canonic texts. Kabbalah was
regarded no longer as only a single esoteric meaning but as the totality of the
mystical-mythical senses that could be extracted or infused into the
authoritative texts’.
It is unlikely that the fraternity described in the zaqen
text is contemporary with Nahmanides (1194-c. 1270), but there is no reason to
doubt that the members thereof were contemporaries of Solomon ben Aderet
(1235-1310). If we assent to this proposition, then the treatise of the zaqen
presents an important exception to the binarian approach enunciated by Idel.
Again and again, the anonymous disciple of the elder affirms the conservative
orientation, insisting that the secret can only be known by one who receives it
orally from the master, but, at the same time, he also affirms a more innovative
orientation, encouraging the enlightened disciple to expound the secrets he has
received by drawing out the further nuances of the relevant scriptural verse.
The contrast that Idel offers between the ‘production of secrets’ and the
‘custodian of secret lore’ cannot be applied effectively to this treatise. The
aphorisms attributed to the elder bespeak the preservation of a secret lore
( תסנה תמכח ר ) but they also promote the proliferation of secrets (תורתסנ)
through the agency of an inspired exegesis that accords the interpreter an
experience that is phenomenologically on a par with prophecy. The following
prayer offered at the end of section eighty-three, which is focused on the
mysteries that may be mined from Psalm 96, can be considered a pithy
summary of the midrashic condition
that informed the Sitz im Leben of the
group: ‘May the Lord in his mercy lead us in a straight way, to find the maters
of his will, and may he illumine the eye of our hearts to contemplate the
mysteries of his Torah and his prophets’ אוצמל הרשי ךרדב ונכירדי וימחרב םשה (
ןיע ריאיו וצפח ירבד ויאיבנו ותרות ירתסב לכתסהל ונבל ).
The plea is to be
enlightened, so that one may be able to gaze on the secrets encoded
in Scripture. The exemplar of the hermeneut is presented in the one hundred
and sixth section, where it is written of the ‘great prophets’ of old that when
they were ‘contemplating’ and ‘meditating’
upon the Torah, referred to as

135 Idel, Kabbalah: New Perspectives, p. 254.
136 Regarding this fecund terminology, see Ithamar Gruenwald, ‘The Midrashic
Condition: From Talmudic to Zoharic Homiletics’, Jerusalem Studies in Jewish
Thought 8 (1989), pp. 255-298 [Hebrew]; idem, ‘Midrash and the ‘Midrashic
Condition’: Preliminary Considerations’, in The Midrashic Imagination, pp. 6-22.
137 MS Oxford-Bodleian 2396, fols. 48a-b.
138 ןיעשעתשמ. Compare MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 30a: ותרותב םיעשעתשמ.
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

the ‘book of truth’ (תמאה רפס), they ‘would be aroused immediately to
contemplate the true contemplation, and they would prophecy’ םיאיבנהו (
גישהל םיררועתמ ויה דימו וב ןיעשעתשמ ויה הזה רפסה לא ןיגישמ ויהשכ םילודגה
) םיאבנתמ ויהו תיתמאה הגשהה .
Meditation on the text yields a prophetic
experience—a feature that narrows the chasm separating the poles of
interpretation and revelation. The position articulated here, moreover, resonates
with the worldview—both notionally and linguistically—that may be
excavated from the homiletical pericopae that at some stage were framed as the
dicta of Simeon ben Yohai and the members of his fraternity.
The noetic
eros underlying the exegetical activity in many zoharic homilies is also marked
by the two key terms ‘arousal’ (תוררועתה)
and ‘jouissance’ (עושעש).
mantic dimension of the hermeneutical is enhanced in another passage
according to which the elder recounts that once his teacher told him that when
they were in a state of ascent (היילע) they would ascertain the meaning of a
particular verse.

The evidence that can be adduced from the zaqen text demonstrates that
there is no need to set in diametric opposition the oral transmission of
kabbalistic secrets and the exegetical extraction of those secrets from the
sacred scriptures. The juxtaposition of the two is a distinctive trait of the circle

139 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 59a.
140 Wolfson, Through a Speculum, pp. 326-392, and more recently, idem, ‘"Sage Is
Preferable to Prophet": Revisioning Midrashic Imagination’, in Scriptural
Exegesis: The Shapes of Culture and the Religious Imagination: A Festschrift in
Honor of Michael Fishbane, edited by Deborah A. Green and Laura S. Lieber,
Oxford, 2008, pp. 186-210. On the prophetic status of Moses de León, see
Mopsik, R. Moses de Leon’s Sefer Sheqel ha-Qodesh, pp. 6-8 (Introduction). See
also Roland Goetschel, ‘The Conception of Prophecy in the Works of Moses de
León and Joseph Gikatilla’, Jerusalem Studies in Jewish Thought 8 (1989), pp.
217-238 [Hebrew]; Boaz Huss, ‘A Sage is Preferable to a Prophet: R. Simeon bar
Yohai and Moses in the Zohar’, Kabbalah 4 (1999), pp. 103-139 [Hebrew]; idem,
Like the Radiance of the Sky, pp. 11-42; Melila Hellner-Eshed, A River Issues
Forth From Eden: On the Language of Mystical Experience in the Zohar, Tel
Aviv 2005, pp. 91-99 [Hebrew].
141 Hellner-Eshed, A River Issues Forth, pp. 99-104, 237-279.
142 Yehuda Liebes, ‘Zohar and Eros’, Alpayyim 9 (1994), pp. 67-115, esp. 80-81
[Hebrew]; Wolfson, Language, Eros, Being: Kabbalistic Hermeneutics and the
Poetic Imagination, New York 2005, pp. 271-287; Pinchas Giller, Reading the
Zohar: The Sacred Texts of the Kabbalah, Oxford 2001, pp. 85-86; Hellner-
Eshed, A River Issues Forth, pp. 149-176.
143 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 54a.
Elliot R. Wolfson

of the elder; indeed, it is this concurrence that shaped the contours of the circle,
which was a textual community in a strict sense;
the canons of interpretation
that impacted its members were determined by the cultivation of traditions that
were faithfully received and imaginatively expanded.
The study of kabbalah
has not been well served by the rigid distinction between innovative and
conservative hermeneutical approaches and the correlative distinction between
orality and writing.
On the contrary, as I have argued elsewhere,
history of kabbalism as a religious phenomenon illustrates that it is the
presumed immutability of system that occasions novel interpretation. In the
wisdom of the tradition, if a teaching is old, it is because it is new, but it is new
because it is old. The simultaneity of truth as novel and erstwhile is a
fundamental axiom of interpretation—linked to the conception of time in its
most rudimentary form as an instant of diremptive reiteration, the repetition of
the same as different in the renewal of the different as same—legitimated not
by reason but by prophetic experience that confirms in cultural memory the
alleged chain of an unbroken oral tradition.
The production of something
new—equally for the kabbalist and for the scholar of kabbalah—comes about
through the mechanism of repeating that proceeds from the formlessness of
time’s form; indeed, the absolutely new is nothing but recurrence, albeit the
recurrence of what is yet-to-come. Following the logic of this temporal
comportment, we are led to the conclusion that the distinction between
conservative and innovative orientations, at least if treated in a binary fashion,
is not a reliable translation of the complex hermeneutical interplay that

144 The expression ‘textual community’ is derived from Brian Stock, The
Implications of Literacy: Written Language and Models of Interpretation in the
Eleventh and Twelfth Centuries, Princeton 1983, p. 90. On its application to
medieval kabbalistic fraternities, see Wolfson, ‘Beyond the Spoken Word’, p. 193.
145 I am here responding to Idel, Absorbing Perfections, pp. 395-396, in part using his
own language. Idel’s binarian orientation is embraced as well by Liebes, ‘Zohar
and Tiqqunei Zohar’, p. 259.
146 I have challenged the rigid dichotomy of orality versus writing in my ‘Beyond the
Spoken Word’, pp. 166-224.
147 I have here reproduced my argument in Elliot R. Wolfson, ‘Structure, Innovation,
and Diremptive Temporality: The Use of Models to Study Continuity and
Discontinuity in Kabbalistic Tradition’, Journal for the Study of Religions and
Ideologies 18 (2007), pp. 156 and 159. The reader interested in the fuller scope of
my thinking is encouraged to consult that essay.
148 Elliot R. Wolfson, Alef, Mem, Tau: Kabbalistic Musings on Time, Truth, and
Death, Berkeley 2005, pp. 64-65.
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

characterizes the creativity of the kabbalist. On the face of it, some kabbalists
may have preferred the rhetoric of conservatism to the rhetoric of innovation,
but in the final analysis, one as the other would have maintained that the
expansion of the tradition is itself part of the perpetuation of the tradition, just
as the perpetuation of the tradition is part of its expansion. Kabbalists singled
out as most representative of the conservative slant are apt to conceal the
innovativeness of their thinking in the guise of a received wisdom, whereas
kabbalists singled out as most representative of the innovative slant repeatedly
affirm the antiquity of the ideas they transmit. In the domain of esotericism, it
is especially naïve to interpret pronouncements of authorial intent literally—
whether they mask originality as replication or replication as originality—and
not to see them as an integral part of the dissimilitude of secrecy.
Scholars of medieval kabbalah, therefore, would be wise to replace the
reigning dualistic conception with a notion of complentarity.
According to
this model, the conservative and innovative perspectives would not have to be
set in diametric opposition; on the contrary, the two tendencies may be viewed
as complementary pairs entangled in the sameness of their difference. If we
adopt a heuristic along these lines, there is no compelling reason to presume
that the more inventive pattern chronologically replaced, or polemically
responded to, the more derivative. The linear explanation for the development
of kabbalistic hermeneutics as a transformation ‘from a traditional lore into an
is one that is easy to assimilate and, for that reason, it has gained
significant currency in the discipline, but the historical situation, I submit, was
far more intricate, and hence it demands a more nuanced interpretive scheme,
one that would resist positing productivity and receptivity as antinomical
cultural factors.
The Fraternity of the Zaqen and the Zoharic Fellowship
As I observed above, in at least one context, Scholem did mention the Zohar in
his account of the anthology of secrets transmitted in the name of the zaqen,
but the full importance of the latter for the study of the former has not yet been
appreciated. To put the matter more brashly, the main scholars engaged in
zoharic research have ignored this important resource. As is well known, one

149 My thinking here is indebted to Timothy E. Eastman, ‘Duality Without Dualism’,
in Physics and Whitehead: Quantum, Process, and Experience, edited by Timothy
E. Eastman and Hank Keeton, Albany 2004, p. 14-30.
150 Idel, Absorbing Perfections, p. 402.
Elliot R. Wolfson

of the more challenging aspects of kabbalah scholarship for the last two
decades has been a reevaluation of the assumptions regarding the contours of
this work. The reigning view in the past century that all parts of the zoharic
corpus with the exclusion of Ra‘aya Meheimna and Tiqqunei Zohar were
composed by a single author is no longer taken to be the unassailable truth.

The revivification of the older thesis that a circle of kabbalists was responsible
for the composition of the text
has been augmented with a more nuanced
attempt to reconstruct the redactional history from a series of careful textual
and philological analyses, prompting the tentative conjecture that we would be
wise to speak of a multiplicity of zoharic circles and not just one circle with a
multiplicity of authors.
A greater appreciation of the textual production has
even led to the view that the literary structure as such is, properly speaking, the
construct of those responsible of preparing zoharic manuscripts for print in the
Mantua and Cremona editions (1558-1560).

151 Scholem, Major Trends, pp. 159-163; Tishby, Wisdom of the Zohar, vol. 1, pp. 1-7.
152 Liebes, ‘How the Zohar Was Written’, pp. 1-71 (Studies in the Zohar, pp. 85-
138). For a critical assessment of the thesis put forth by Liebes, see Mopsik, R.
Moses de Leon’s Sefer Sheqel ha-Qodesh, pp. 4-5 (Introduction). See Liebes,
‘Review Essay’, pp. 271-285, and the rejoinder by Mopsik, ‘Moise de León’, pp.
177-218. See also Charles Mopsik, ‘Le corpus zoharique, ses titres et ses
amplifications,” in La formation des canons scripturaires, edited by Michel
Tardieu, Paris 1993, pp. 75-105.
153 Ronit Meroz, ‘Zoharic Narratives and Their Adaptations’, Hispania Judaica 3
(2000), pp. 3-63. Meroz has elaborated and refined her thesis in a number of other
studies: ‘The Chariot of Ezekiel—An Unknown Zoharic Commentary’, Te‘udah
16/17 (2001), pp. 567-616 [Hebrew]; idem, ‘"And I Was Not There?! " The
Complaints of Rabbi Simeon bar Yohai According to an Unknown Zoharic Story’,
Tarbis 71 (2002), pp. 163-193 [Hebrew]; idem, ‘Der Aufbau des Buches Sohar’,
PaRDeS: Zeitschrift der Vereinigung für Jüdische Studien 11 (2005), pp. 16-36;
idem, ‘The Weaving of a Myth: An Analysis of Two Stories in the Zohar’, in
Study and Knowledge in Jewish Thought, vol. 2, edited by Howard Kreisel, Beer-
Sheva 2006, pp. 167-205 [Hebrew]; idem, ‘The Middle Eastern Origins of
Kabbalah’, Journal for the Study of Sephardic and Mizrahi Jewry (2007), pp. 39-
56; idem, ‘R. Joseph Angelet and His ‘Zoharic Writings’, pp. 303-404; idem, ‘The
Path of Silence: An Unknown Story from a Zohar Manuscript’, European Journal
of Jewish Studies 1 (2008), pp. 319-342.
154 Daniel Abrams, ‘Critical and Post-Critical Textual Scholarship of Jewish Mystical
Literature: Notes on the History and Development of Modern Editing
Techniques’, Kabbalah 1 (1996), pp. 17-71; idem, ‘The Zohar as a Book’, pp.
201-232; Huss, Like the Radiance of the Sky, pp. 43-139. On the formation of the
zoharic canon and the history of the commentarial literature, see also Giller,
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

I am inclined to accept the perspective, which has been argued most
vociferously by Abrams, that the notion of a ‘book’ with clearly defined
boundaries is a result of the editing process in the sixteenth century.
Just as
the field of kabbalah scholars benefited from the suggestion of Liebes to shift
the emphasis from posing the question ‘who wrote the Zohar’ to ‘how the
Zohar was written’, it is time to modify the working assumption that there is a
‘distinct composition’ (םיוסמ רוביח).
Indeed, it would be prudent to speak of
zoharic literature, as Liebes himself has argued,
but we should do so
without presuming that there is a ‘book’ underlying what I have called the
‘layers that constitute the brocaded weave of the zoharic corpus’.
Even the
phrase sefer ha-zohar in its earliest appearances, including the Sha‘arei ha-
does not necessarily denote a book with a definite literary structure.
If we divest ourselves of the view that there is a ‘primary composition’ ( רובח א
האמדק) that constitutes the main body of the zoharic text,
then it also

Reading the Zohar, pp. 3-33.
155 To date, the earliest manuscript of zoharic homilies to have survived, which by a
turn of fate happens to have been the Zohar of Sabbatai Ṣevi, MS University of
Toronto, Friedberg Collection 5-015, indicates clearly the fluid nature of the text.
For a detailed study, see Avraham Elqayam, ‘Sabbatai Sevi’s Manuscript Copy of
the Zohar’, Kabbalah 3 (1998), pp. 345-387 [Hebrew].
156 Liebes, ‘Zohar and Tiqqunei Zohar’, p. 253, uses this expression to describe the
attitude of the anonymous author of the Tiqqunim vis-à-vis what he considers to
be the ‘main body’ of the zoharic text.
157 Although not the first to do so, Liebes is to be credited with emphasizing the
notion of ‘zoharic literature’ (רהוזה תורפס or פס תירהוזה תור ), which comprises all
the literary strata from Midrash ha-Ne‘elam to Tiqqunei ha-Zohar, but he
continues to think of a ‘core’ text or a ‘main’ book. See Liebes, ‘Zohar and
Tiqqunei Zohar’, pp. 251, 253. On the shift from thinking of the term zohar as a
denotation of a book (רפס) to thinking of it as signifying a corpus of ‘literature’
(תורפס), see Yehuda Liebes, ‘Zohar as Renaissance’, Da‘at 46 (2001), p. 4
158 Wolfson, Language, Eros, Being, p. 284. Lamentably, though not surprisingly,
insights regarding the composition and redactional nature of the zoharic material
strewn through my work have been basically ignored by the scholars who have
written on this topic. An exception is Abrams in ‘The Zohar as a Book’, p. 232,
and in greater detail in the revised English version of that study.
159 See above, nn. 81-85.
160 Liebes, ‘Zohar and Tiqqunei Zohar’, pp. 261, 268, 284, 290, 293, 294, 296. The
expression ‘primary composition’ (האמדק ארובח) appears in passages from the
Ra‘aya Meheimna stratum. See Zohar 3:218a, 219a, 219b, 224a , 232a, 238b,
256a. According to Liebes, it refers to the main body of the Zohar (op. cit., p. 252
Elliot R. Wolfson

becomes irrelevant to ask about its author in any conventional sense, whether
we consider the latter in the singular or in the plural.
It would seem more
advantageous to think of the matter in terms of authorship, though even this
term may presume too much with respect to authorial intent. More work
remains to be done in sorting out the paradigm shift from presuming that there
is a definable structure evident in the incipient stages of composition and
redaction to viewing the zoharic phenomenon as a loose aggregate of homilies
that were eventually woven into the fabric of a text. One thing that seems clear
is that the new approaches lend support to the hypothesis, articulated already
by Yitzhak Baer, that cloaked in the fictional fraternity that appears in the
zoharic narrative is the ‘real-life setting’
of an actual group of Spanish
In an essay on the ritual of midnight study and the ecstatic
experience of visionary ascent attested in a plethora of zoharic homilies, I
concluded by noting that the aforementioned change in focus might result in
scholars both acknowledging more readily the historical group behind the
fictional fellowship of Simeon ben Yohai and appreciating, as a consequence,
the lived experiences underlying the theoretical and exegetical deliberations

n. 3). On the use of the term ארובח, referring ostensibly to the Zohar, see Tiqqunei
Zohar, § 6, 24a, § 69, 111b, and compare Liebes, ‘The Messiah of the Zohar’, pp.
104 n. 65 and 106 n. 78.
161 Abrams, ‘The Zohar as a Book’, p. 224.
162 Liebes, ‘How the Zohar Was Written’, p. 7, used a similar expression to describe
the historical situation of the zoharic fraternity, ‘the real existence’
) תואיצמ תילאיר ( , though he does not credit Baer.
163 Yitzhak Baer, A History of the Jews in Christian Spain, translated by Louis
Schoffman, Philadelphia 1978, vol. 1, p. 267. See also Scholem, Kabbalah, p. 58,
and Elliot R. Wolfson, ‘Re/membering the Covenant: Memory, Forgetfulness, and
the Construction of History in the Zohar’, in Jewish History and Jewish Memory:
Essays in Honor of Yosef Hayim Yerushalmi, edited by Elisheva Carlebach, John
M. Efron, and David N. Myers, Hanover and London 1998, p. 215, reprinted with
corrections in Wolfson, Luminal Darkness, pp. 186-187. See also idem, ‘Forms of
Visionary Ascent as Ecstatic Experience in the Zoharic Literature’, in Gershom
Scholem’s Major Trends in Jewish Mysticism 50 Years After: Proceedings of the
Sixth International Conference on the History of Jewish Mysticism, edited by
Peter Schäfer and Joseph Dan, Tübingen 1993, pp. 209-235. Meroz, ‘Zoharic
Narratives’, p. 11, cites the passage of Baer in support of the contention that the
fictional fellowship of Simeon ben Yohai alludes to an actual social group, an idea
argued most forcibly in recent decades by Liebes, but regrettably, she makes no
mention of my essay in that study (see especially the critical passage referred to in
the following note). By contrast, see Meroz, ‘Path of Silence’, p. 333 n. 43.
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

preserved in the text.
This is not to say that I am prepared to accept the
proposal of Liebes that the Zohar was produced by a ‘religious-cultural
movement’ ( תיתוברת העונת - תיתד ),
which he labels variously as ‘the spiritual
zoharic movement’ (תירהוזה תינחורה העונתה),
‘the zoharic movement’
(תירהוזה העונתה),
or ‘the spiritual and messianic zoharic movement’ העונת (
תירהוזה תיחישמהו תינחורה).
This terminology is problematic, in my
judgment, as it presumes too much regarding the sociological dimension of the
phenomenon. So convinced is Liebes of the ‘movement’ that he is able to
pronounce that some kabbalists, who continued the zoharic kabbalah, ‘were not
worthy to be in the fraternity of the Zohar’. The example he gives is Joseph of
Hamadan, who allegedly turned the ‘zoharic erotic myth’ into ‘actual
I will not here evaluate the merit of the distinction between a
presumably acceptable myth of eros and the illicit pornographic rendition, a
distinction that I find both conceptually anachronistic and unduly moralizing in
tone, but what I wish to underline is that the fictitious notion of a movement
has led the contemporary scholar to render the historical judgment about who
did and did not belong to a circle of kabbalists presumed to have been active in
the thirteenth and fourteenth centuries. In another context, Liebes even goes so
far as to interpret a passage in the zoharic corpus (1:217a) as a chastisement of
a group of kabbalists, who ‘did not belong in truth to the circle of the Zohar’,
but ‘who continued in the zoharic literature’, after the death of the leader
represented by the figure of Simeon ben Yohai.
Here, again, we see how the
hypothetical construct of the scholar becomes in his own hands a measuring
rod to ascertain what he reckons to be factual veracity. However, mention
should be made of the elocution ‘spiritual, literary movement’ תינחור העונת (
) תיתורפס employed by Liebes,
as well as the related expressions ‘the world
of the literary and spiritual zoharic movement’ תינחורהו תיתורפסה העונתה םלוע (
) תירהוזה
and ‘the zoharic literary movement’ (תירהוזה תיתורפסה העונתה),

terminology chosen to reinforce the view that the Zohar consists of a ‘spiritual

164 Wolfson, ‘Forms of Visionary Ascent’, pp. 234-235.
165 Liebes, ‘Zohar and Tiqqunei Zohar’, p. 252.
166 Ibid., p. 251.
167 Ibid., pp. 252, 256, 261, 284, 285, 288, 289, 290, 293, 297.
168 Ibid., p. 260, and see p. 287.
169 Ibid’., p. 296.
170 Liebes, ‘The Power of the Word’, pp. 174-175.
171 Liebes, ‘Zohar as Renaissance’, p. 5.
172 Liebes, ‘Zohar and Tiqqunei Zohar’, p. 279.
173 Ibid., p. 297.
Elliot R. Wolfson

renaissance of the Jewish religion’ (תידוהיה תדה לש ינחור סנסנר אוה רהוזה), that
is, a revival of Judaism in the spirit of the ancient tannaitic figures of the
Mishnah provides the underlying ethos of the engendering myth of the zoharic
narrative, which is connected as well to its messianic impulse.
expressions are more acceptable to me, though I still think that additional
material evidence would have to be forthcoming to make a credible
ethnographic case for the existence of a movement, let alone the notion of a
secondary or less genuine faction that was in competition with members of a
purportedly original group. In my own work, I have argued for a need to
appreciate the lived experience behind the zoharic homilies, a point
consistently ignored by Liebes, but I find the language of a ‘movement’
dedicated to a national renewal to be too grandiose to name the reality of a
relatively small community responsible for the production of documents that
were compressed into a book with an identifiable structure at a much later

The existence of mystical fraternities in thirteenth-century Spain, in the
regions of Catalonia, Castile, and Aragon, is well attested. There is evidence
that kabbalists in all of these areas were routinely referred to as ‘fellows’
(םירבח) or as belonging to a ‘fellowship’ (הרובח).
In this regard, a

174 Liebes, ‘Zohar as Renaissance’, p. 6. In the same essay, (p. 9), Liebes uses the
phrase ‘spiritual movement’ (תינחורה העונתה) to refer to the German Pietists, but it
is not at all clear that we are justified to infer from the texts attributed to the key
figures of this group anything about an actual social movement. Regarding the
question of the historical facticity and the literary works of the German Pietists,
see Ivan Marcus, ‘The Historical Meaning of Hasidei Ashkenaz: Fact, Fiction, or
Cultural Self-Image?’ in Gershom Scholem’s Major Trends in Jewish Mysticism
50 Years After, pp. 103-114; Elliot R. Wolfson, ‘Martyrdom, Eroticism, and
Asceticism in Twelfth-Century Ashkenazi Piety’, in Jews and Christians in
Twelfth-Century Europe, edited by Michael A. Signer and John Van Engen, Notre
Dame 2001, p. 177 and reference to other scholars cited on p. 207 n. 27.
Moreover, in my own work on the Rhineland Jewish Pietists, I have presumed that
we can reconstruct the nature of the mystical experiences underlying the texts
without assuming further that there was an actual social movement. See especially
Wolfson, Through a Speculum That Shines, pp. 188-269, and idem, ‘Sacred Space
and Mental Iconography: Imago Templi and Contemplation in Rhineland Jewish
Pietism’, in Ki Baruch Hu: Ancient Near Eastern, Biblical, and Judaic Studies in
Honor of Baruch A. Levine, edited by Robert Chazan, William Hallo, and
Lawrence H. Schiffman, Winona Lake 1999, pp. 593-634.
175 See above, n. 154.
176 Meroz, ‘Zoharic Narratives’, pp. 15-16.
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

particularly important source, already noted by Ronit Meroz, is the Meshal ha-
Qadmoni written in 1281 by Isaac Ibn Abu Sahula, pupil of Moses of Burgos,
fellow townsman of Moses de León, and the author of the kabbalistic
commentary on Song of Songs (1283).
To be sure, the connection of this text
to the zoharic literature was established long ago by Scholem, who noted that
this is the first work in which there is citation from Midrash ha-Ne‘elam.

Moreover, Scholem suggested that kabbalah may have been a ‘motivating
force’ (עינמ חכ) in Ibn Sahula’s waging a battle against non-Hebraic forms of
What Meroz has emphasized, however, is that the connection to the
zoharic phenomenon is not merely a literary matter, but it entails a social
dimension. Here it is pertinent to recall the suggestion of Liebes that in Ibn
Sahula’s commentary to Song of Songs 2:12, an interpretation attributed to the
rabbis refers to the custom of nocturnal study, which he relates more
specifically to the aforementioned ritual of midnight study attested in many
zoharic homilies.

If we suppose, and I think there is no reason not to do so, that the
descriptions in the Sha‘arei ha-Zaqen are not purely rhetorical, but that they
relate to an existing fellowship, then in this source we have evidence for a
group that looks remarkably close to what is fictionally depicted in the zoharic
narrative. That is, there is a constellation of disciples, who congregate about
the master, an elder that reveals secrets chiefly through the method of allusion.
Rather than attempt to identify the zoharic Simeon ben Yohai with an actual
historical figure, as Liebes attempted to do by suggesting Ṭodros Abulafia, I
would propose that the anonymity of the zaqen sheds light on the fact that this
lack of knowledge is intrinsic to the mystical depths of the phenomenon. As is
the case with Nahmanides and the authors of the zoharic homilies, the secrets
are principally connected to biblical verses. Astonishingly, there is virtually no
explicit reference to the sefirot, and only occasionally to terminology that may
be linked to the symbolism cultivated routinely by kabbalists of the time. This

177 Scholem, ‘Chapters in the History of Kabbalistic Literature’, pp. 109-118.
178 See above, n. 14.
179 Scholem, ‘Chapters’, p. 109. The matter of the kabbalistic dimensions of Meshal
ha-Qadmoni has been reexamined more recently by Hartley Lachter, ‘Spreading
Secrets: Kabbalah and Esotericism in Isaac ibn Sahula’s Meshal ha-Qadmoni’. I
thank the author for sharing his work with me prior to its publication.
180 Liebes, ‘How the Zohar Was Written’, p. 5 n. 16 (Studies in the Zohar, p. 196 n.
19). It is interesting to note that the final section of Sha‘arei ha-Zaqen (MS
Oxford-Bodleian 2396, fols. 62b-63b) deals with the phenomenon of midnight,
though no mention is made of the ritual of nocturnal study.
Elliot R. Wolfson

may come as a surprise; academic study has been lopsidedly dominated by
identifying the sefirot as the key doctrine to determine the content of the
esoteric speculation and mystical practice of what has been called the
theosophic kabbalah. It is worthwhile recalling the following comment of Idel:
‘it may well be that the theosophical content, which serves modern scholarship
as the principal criterion for the definition of mystical lore, did not serve as the
main organizing parameter in Nahmanides’ vision of Kabbalah’.
I would
like to extend this insight to the zaqen material, which offers us a different
vantage point from which to consider the nature of kabbalistic esotericism in
the late thirteenth and early fourteenth centuries. To avoid misunderstanding,
let me be clear: I am not suggesting that the sefirotic theosophy does not
underlie many of the secrets clandestinely revealed in the Sha‘arei ha-Zaqen. It
is evidently so, but it is also obvious that the ‘vision’ of the kabbalah
comprised herein is not centered on the sefirotic nomenclature; the kabbalah is,
first and foremost, an exegetical enterprise of deciphering the mysteries of
Torah, but in such a way that the mysteries remain occluded.
To provide but one example from many that I could have chosen: in the
fifty-eighth gate, which is a succinct account of a talmudic dictum (attributed
to Rav and transmitted by R. Judah) concerning the Messiah,
the author
writes, ‘If you know the secret that is in the name ‘David,’ you will merit to
see the kingship of the Messiah, which will be renewed quickly in our days.
And I will give you a hint in this matter and, if you have the power of
discernment, you will comprehend that all the potencies that cause the potency
of kingship to overflow upon David the son of Jesse come forth from one
potency, blessed be he, the potency that does not cease. There is no doubt that
in the repetition of the name ‘David’ two times, there is a very great power’
ונימיב הרהמב שדחתתש חישמה תוכלמב תוארל הכזת דוד םשב שיש דוסה תעדי םאו (
עב ךל זומראו תוכלמה חכ תועיפשמה תוחכה לכ יכ ןיבת הנבהה חכ ךב שי םאו זמר ןינ
דוד םש לפכהב יכ קפס ןיאו קסופ וניאש חכ ךרבתי דחא חכמ תואב ןלכ ישי ןב דוד לע
דאמ דאמ לודג חכ וב שי םימעפ ינש).
To one familiar with the theosophic
symbolism, this passage is not hard to decipher: the messianic rule is connected
to the attribute of Malkhut, the last of the sefirotic emanations, which is linked
to the person of David, and all the potencies are bestowed upon that attribute
through the attribute of Yesod, the phallic potency that does not cease. The
magnified power alluded to in the duplication of the name relates to the secret

181 Idel, Absorbing Perfections, p. 395.
182 Babylonian Talmud, Sanhedrin 98b.
183 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 35a.
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

of the hieros gamos, the male donor overflowing to the female vessel. All this
is transparent enough, but one should not lose sight of the fact that the secret is
disclosed in a way that its secrecy is conserved.
This, I submit, is another indication of the link between the group described
in the zaqen text and the zoharic fraternity. Not only are there explicit
references in this treatise to the Zohar, as well as several passages written in an
Aramaic idiom that is zoharic in tone,
but the manner of concealing the
theosophic doctrine is comparable. I would go so far as to say that the
technique of withholding by exposing provides a key to comprehending the
esotericism that is operative in both the homilies that have been organized in
the redactional process around the sections of the Pentateuch and in the other
strata of what is considered to be the main body of the zoharic anthology.
Given the propensity to decode the language of the Zohar in terms of the
sefirot, a bias that is attested in the traditional kabbalistic commentaries on the
Zohar and continued in modern critical scholarship, it is easy to lose sight of
the fact that those responsible for these texts consciously decided to conceal
the intent of their words by not referring directly to the theosophic intent. In
speaking by not-speaking, or speaking indirectly, the zoharic kabbalists were
emulating what they believed to be the esoteric nature of Scripture, to hide the
secrets in the cloak of the text — according to an oft-cited remark in the Sabba
de-Mishpaṭim stratum,
the wise ones, who are ‘full of eyes’,
can see the
secret radiating through the garment of the letters, mi-go levusha, through the

184 For three relatively recent discussions of this topic, see Ada Rapoport-Albert and
Theodore Kwasman, ‘Late Aramaic: The Literary and Linguistic Context of the
Zohar’, Aramaic Studies 4 (2006), pp. 5-19, Charles Mopsik, ‘Late Judeo-
Aramaic: The Language of Theosophic Kabbalah’, op. cit., pp. 21-33; Yehuda
Liebes, ‘Hebrew and Aramaic as Languages of the Zohar’, op. cit., pp. 35-52.
185 A number of scholars have examined this literary stratum. For a representative
sampling, see Wolfson, ‘Beautiful Maiden’, pp. 155-203; Michal Oron, ‘"Place
Me As a Seal Upon Your Heart": Reflections on the Poetics of the Author of the
Zohar in the Section Sabba de-Mishpatim’, Massu’ot: Studies in Kabbalistic
Literature and Jewish Philosophy in Memory of Prof. Ephraim Gottlieb, edited by
Michal Oron and Amos Goldreich, Jerusalem 1994, pp. 1-24 [Hebrew]; Giller,
Reading the Zohar, pp. 35-68; Daniel Abrams, ‘Knowing the Maiden Without
Eyes: Reading the Sexual Reconstruction of the Jewish Mystic in a Zoharic
Parable’, Da‘at 50/52 (2003), pp. lix-lxxxiii; Oded Yisraeli, The Interpretation of
Secrets and the Secret of Interpretation: Midrashic and Hermeneutic Strategies in
Sabba de-Mishpatim of the Zohar, Los Angeles 2005 [Hebrew].
186 See above, n. 123.
Elliot R. Wolfson

garment and not by removing the garment.
If the secret can be seen only
through the garment, this must imply that every disclosure is perforce a
What strikes me as a rather extreme denial of this elemental feature of the
zoharic kabbalah has been articulated by Liebes. In contrast to an earlier study
in which he acknowledged the dialectic between concealment and disclosure
that characterizes the Zohar, and especially the figure of Simeon ben Yohai,
who stands symbolically for the phallic attribute of Yesod,
he has, more
recently, argued that not only should the very term qabbalah not be applied to
the Zohar, but that the latter displays an ‘anti-kabbalistic orientation’
( המגמ יטנא
תילבק ), ‘since the zoharic literature opposes … the foundation of
the kabbalistic method, according to which the task of the kabbalist is to
conceal, to preserve and to transmit in secret what he has received of the arcane
and ancient tradition. The matter of the Zohar is precisely innovation (שודיח),
it is entirely the innovation of novelties (םישודיח ישודיח), and it is wholly
known for its originality (ותונשדח)’.
Liebes goes on to suggest that the
pseudepigraphic attribution of the ‘book’ to Simeon ben Yohai and his
fraternity was meant to affirm this creative element for this group and to
exclude thereby others with a weaker sense of innovation. Only in the ‘final’
stratum of zoharic literature, viz., Tiqqunei Zohar and Ra‘aya Meheimna, is the
term qabbalah used because, at this stage, ‘the innovative tendency of the
Zohar itself was also transformed into convention and tradition’.

Needless to say, I have grave doubts about this assessment and the standing
of the messenger should not obscure the fallacy of the message. In effect,
Liebes has accepted the binarian distinction between the innovative and
conservative that has shaped Idel’s approach as well, but there are serious
flaws in the argument. The allegation that the term qabbalah does not appear in
most of the strata of zoharic literature is irrelevant, as it reflects the mistake of
assuming that the primary and determinative substantiation of a phenomenon is

187 See Wolfson, Language, Eros, Being, pp. 222-224.
188 Liebes, ‘The Messiah of the Zohar’, pp. 138-145 (Studies in the Zohar, pp. 26-30).
See also idem, ‘Zohar and Eros’, p. 71 n. 22. In that context, Liebes contrasts the
innovative approach of zoharic kabbalah with that of Nahmanides, but he also
notes (referring to his previous essay) that the zoharic attitude towards disclosure
and concealment of secrets is ‘ambivalent’. I venture to say that his earlier
position is more balanced and tenable.
189 Liebes, ‘Zohar as Renaissance’, p. 6.
190 Ibid.
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

lexicographic—the logic of Liebes’s argument is equivalent, therefore, to those
who would contend that zoharic kabbalah (or perhaps even kabbalah more
generally) is not to be studied under the rubric of mysticism, since the latter
term is not indigenous to the kabbalistic lexicon; as it happens, Liebes is not
adverse to using the term ‘mystical’ to describe the zoharic corpus, though,
logically, he should refrain from doing so.
More importantly, the claim that
zoharic literature is not kabbalistic because it rejects the fundamental principle
of concealment profoundly fails in understanding the duplicitous role of
secrecy in this material. This can be seen through multiple prisms, and much of
my work has been dedicated to articulating the paradox that undergirds the
hermeneutic of esotericism,
but here I will just mention two.
First, if it is agreed that a common current that runs through the zoharic
landscape (with the possible exception of Midrash ha-Ne‘elam, though I am
not convinced that even this caveat is necessary) is that the Torah is the name,
and the name is the expression of the inexpressible, then it must follow that the
secret meaning of the text is a disclosure of what is inherently concealed, and if
this is so, then it makes no sense to say that the suspected members of the
zoharic circle utterly rejected the kabbalistic principle of concealing the secret.
Secondly, characteristic of the zoharic homily is the uncovering of the secret
by recovering the secret, which is to say, endemic to the hermeneutic embraced
by the kabbalists camouflaged in the mythic personae of the Zohar is the
paradox of exposing by hiding. Invariably, what these kabbalists produced
were written texts that still required oral exposition, and hence the seal of
esotericism was not entirely broken. In principle, this is not in conflict with the
so-called conservative approach of Nahmanides, as Idel’s typological

191 Joseph Dan, ‘In Quest of a Historical Definition of Mysticism: The Contingental
Approach’, in Jewish Mysticism: The Modern Period, Northvale 1999, pp. 1-46,
esp. 6-7, and, more recently, Boaz Huss, ‘The Mystification of Kabbalah and the
Myth of Jewish Mysticism’, Pe‘amim 110 (2007), pp. 9-30 [Hebrew]; idem,
‘Jewish Mysticism in the University: Academic Study or Theological Practice?’
Zeek (December 2007), and Shaul Magid, ‘Is Kabbalah Mysticism? Another
View’, published together with the rejoinder of Boaz Huss, ‘"Paying Extra": A
Response to Shaul Magid’, Zeek (March 2008).
192 The paradox is already operative in my early studies on circumcision and served
as the general framework for the argument in Through a Speculum That Shines,
especially in the chapter on the revelatory nature of the interpretative enterprise of
the zoharic fraternity, pp. 326-392. In this matter, too, Liebes has virtually ignored
my work. For an independent discussion, see Hellner-Eshed, A River Issues
Elliot R. Wolfson

distinction would suggest. The recommendation of Idel has even fostered the
view, which is argued most strongly by Huss but echoed in other scholars,

that the zoharic literature was created as an attempt to subvert the conservative
and elitist school of the disciples of Nahmanides.
At the very least, this way
of construing the history of kabbalah in the late thirteenth and early fourteenth
centuries is problematized by the Sha‘arei ha-Zaqen. In this text, we find a
hybrid of the innovative and conservative, the very amalgam that is essential to
understanding the hermeneutic at play in many of the homilies that are
contained within the textual topography of what was eventually produced as
Sefer ha-Zohar.
Moreover, in the zaqen text, the challenge for the
enlightened likewise is to discern the secret within the secret.
It is hardly
insignificant that this tract presents us as well with the closest account of what
looks like the fraternity of Simeon ben Yohai, which provided the narrative
framework at a crucial stage in the evolution of the zoharic literature.
Sons of Seth: Ascesis and the Circle of the Old Master
I conclude with a discussion of a hint concerning the identity of the members
of the elder’s fellowship given in the opening paragraph of the treatise: the
enlightened one is impelled to consider that prior to the birth of Seth, Adam
and Eve had the twins, Cain and Abel. Echoing the biblical narrative, the
descendants of Cain, the offspring of Adah and Zillah, the wives of Lamech,
are described as tent-dwellers and shepherds, or as craftsmen, who forged
implements of iron and copper, and musicians, who played the lyre and the
pipe (Gen. 4:19-22). Collectively, the offspring of Cain ‘instruct about the
physical matters that are necessary for corporeal beings’. In contrast to them is
Seth, the ‘other seed’ (רחא ערז) that issued from Adam to take the place of

193 Mopsik, R. Moses de Leon’s Sefer Sheqel ha-Qodesh, p. 6 (Introduction);
Halbertal, Concealment and Revelation, pp. 94-96; Arthur Green, A Guide to the
Zohar, Stanford 2004, p. 168.
194 Huss, Like the Radiance of the Sky, pp. 40-42, 75-77. The thesis proffered by Huss
is predicated on the tension in zoharic texts between the creative exegetical
posture of Simeon ben Yohai set in opposition to the more conservative stance of
Moses. See also Liebes, ‘Zohar and Tiqqunei Zohar’, p. 288.
195 This insight also figures prominently in Daniel C. Matt, ‘New-Ancient Words’:
The Aura of Secrecy in the Zohar’, in Gershom Scholem’s Major Trends in Jewish
Mysticism 50 Years After, pp. 181-207.
196 Compare MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 3b, where reference is made to ‘the
enlightened who comprehend the secret from within the secret’ םיניבמה םיליכשמה (
) דוס ךותמ דוס .
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

Abel (ibid., 4:25), and concerning whom it is written that he was begotten in
the likeness and the image of Adam, who was created in the likeness of God
(ibid., 5:2-3). Though not stated explicitly, we may further presume that the
progeny of Seth represent the spirituality that complements the marked
corporeality of the lineage of Cain. The matter is not belabored in the text; on
the contrary, the section ends abruptly with the statement, ‘This intimation is
sufficient for those who are the sons of Seth’ ינב םהש ןתואל הרעהה הזב ידו (
It is plausible that this name was chosen to serve as a coded reference
to the circle of kabbalists led by the elder, since they adopted an austere
lifestyle, rejecting carnal enfleshment for a spiritual incarnality that turned
around the axis of a textual embodiment, a characteristic that I have argued is
endemic to the ascetic eroticism that informed the teachings of the zoharic
The following passage from the thirty-eighth section, an
exposition of the verse ‘wisdom sustains the life of those who master it’
(Eccles. 7:12), is offered as internal evidence to substantiate the point: ‘When a
person scrutinizes the Torah of the blessed holy One and his commandments,
and he has no will for any physical matter and no desire for any love in the
world, but only for the love of the blessed holy One, he is a sage amongst
sages’ בה לש ותרותב םדאה קדקדמש יכ " אלו ינפוג ןינע םושב ןוצר ול ןיאו ויתוצמבו ה (
בה לש ותבהאב לבא םלועב הבהא םושב קשח " םימכחבש םכח אוה ה ).
to a second passage, which is found in the fortieth section, the disciple is
instructed that he should not ‘rush to see’, if he has not already ascended the
‘ladder of the tradition’ (הלבקה םלסב ןיידע תילע אל םא תוארל ץירהת אלש), and
he should not request to enter the ‘holy tent’—that is, the dwelling where the
secrets are revealed— until the ‘one who has eyes in his head’, that is, the
‘is summoned’ to him, and with him he ‘begins to enter provided that
this man is conjoined to the name and he fears God’ להאב סנכהל שקבת אלו (
שיאה היהיש תנמ לעו סנכהל ליחתת ומעו ושארב ויניעש ימ ךל ןמדזיש דע הזה שודקה
םיהלא ארי םשב קבד אוהה), and ‘all of his thoughts and actions are to flee this

197 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 1b. See also the reference to Seth in section
seventy-five (fol. 44b), which is an explication of the secret in the verse ‘Enoch
walked with God’ (Gen. 5:24).
198 Elliot R. Wolfson, ‘Eunuchs Who Keep the Sabbath: Becoming Male and the
Ascetic Ideal in Thirteenth-Century Jewish Mysticism’, in Becoming Male in the
Middle Ages, edited by Jeremy J. Cohen and Bonnie Wheeler, New York 1997,
pp. 151-185; idem, Language, Eros, Being, pp. 307-332, 345-356, 363-371.
199 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 25a.
200 Based on the verse ‘A wise man has his eyes in his head’ (Eccles. 2:14).
Elliot R. Wolfson

illusory world’ ) ויתובשחמ לכ הזה המדמה םלועה ןמ טלמהל וישעמ לכו ( , and thus
he ‘despises the world of desires’ (תוואתה םלועב סאמ).
The section whence
this comment is elicited appears is the explication of the ‘secret of the hint of
the sacrifices’ ( דוס זמר תונברקה ), the first part of which is composed in
Aramaic. The mystical intent of the sacrificial rite alludes to the denunciation
of physical pleasures, a spiritualized interpretation attested in other kabbalistic
sources, including the various strata of the zoharic compilation.
The lofty
matters revealed by the elder cannot be divulged except to one in whom there
is no more ‘filth and stain of desires’, the one ‘who has no engagement with
corporeal matters’, except in the measure of what is necessary for the sentient
soul to exist. Just as the desiccated piece of wood burns most easily, so it is
when the enlightened man grows old and he is purified of the muck of carnal
passions that the ‘luminous desires of the intellect’ radiate, the ‘fire of wisdom’
is lit in his heart, and he sees the ‘candles glowing to every side’, instructing
him in the ways of God ‘until his will is completely bound to do the will of his

The quietistic ideal,
which is indebted to the via contemplativa
enunciated by Maimonides and appropriated by other kabbalists in the
thirteenth and fourteenth centuries, including those responsible for the homilies
that in due course were assembled as the corpus of zoharic literature, is worded
very strongly and without any ambiguity: one’s total focus must be on
comprehending the will of the divine—a stipulation that elsewhere is offered as
the mark of the level of the perfect ones (םימילשה)
—and this can be
achieved only if one casts off the pleasures of the animal soul and discards the
vanities of the physical world. As we read in the eighty-first section, which is
dedicated to an explication of the notion of the evil inclination, ‘There is no
doubt that the hearts of the pious ones, who are conjoined to God, all of their
thoughts and all of their imaginings are only with respect to the love of their
Creator and to his will’ לכו םבשחמ לכ םשב םיקבדה םידיסחה תובל יכ קפס ןיאו (
) ניא םרויצ ונוצרלו םארוב תבהאב אלא ם .
In a third passage from the one

201 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 27b.
202 Tishby, Wisdom of the Zohar, vol. 3, pp. 897-898.
203 MS Oxford-Bodleian 2396, fols. 27b-28a.
204 Ibid., fol. 27b: ‘all the wills were created to comprehend the will concerning
which there is no will that is desirable but the comprehension of his will’
) לכש ונוצר תגשהב אלא יוצר ןוצר ןיא רשא ןוצרה גישהל וארבנ םינוצרה ( .
205 Ibid., fol. 52b. On the term םימלש, see ibid., fol. 51a.
206 Ibid., fol. 47a.
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

hundred and first section, which is an explication of the verse ‘O Throne of
Glory exalted from of old’ (Jer. 17:12), the author forewarns the reader that
this secret will only be apprehended by one ‘who has given his soul for the
love of God’ ) ךרבתי םשה תבהא לע ושפנ ןתנ אלש ימל הזה דוסב הלגנ אל יכ ( .

In this matter, as is the case with other features of the circle’s demeanor, the
prototype is Moses, the prophetic figure that served as the ideal of the
contemplative ascetic consumed with erotic craving for the divine.
Thus, in
the third section, the author urges the unnamed recipient of his text, which we
may assume initially applied to another member of the elder’s fraternity,
though across time it is extended to all potential readers, to contemplate
(לכתשה) the ‘great matter’ insinuated in the verse, ‘But you remain here with
me’ (Deut. 5:27). When the scriptural matter is examined through the prism of
contemplation (תולכתשה), God’s charge to Moses, the ‘most honorable of all
mortals’ (דלונ לכמ דבכנ) and the ‘master of the prophets’ (םיאיבנה ןודא),
distinguishes him from the rest of the Israelites, referred to as the ‘honorable
faction’ (תדבכנה תכ). The men of Israel were commanded to return to their
tents, that is, they resumed carnal relations with their wives,
whereas Moses
continued to exercise celibate renunciation, since he was erotically bound to
God. It is emphasized, therefore, that the decree ‘But you remain here with me’
can only be understood by one who knows the secret (דוס) of the verse ‘You
have made him a little less than divine’ (Ps. 8:6), which served as the prooftext
to ground the rabbinic dictum that forty-nine of the fifty gates of understanding
(הניב ירעש) were revealed to Moses.
Standing with God, therefore, signifies
the philosophical ideal of the conjunction (dibbuq) of intellect with intellect.
The mystical explanation of the biblical description of Moses offered here is in
accord with what may be considered the esoteric perspective of Maimonides
regarding the uniqueness of Mosaic prophecy and the implied assumption that
Moses attained the status of the angels — an interpretation enhanced by the
much older idea that the typical posture of the angels is to stand and not to
— by becoming pure intellect,
an idea affirmed as well by Abraham

207 Ibid., fol. 56a.
208 Ibid., fols. 21b-22a, 54a.
209 Babylonian Talmud, Shabbat 87a, Yevamot 62a.
210 Babylonian Talmud, Rosh ha-Shanah 21b, Nedarim 38a. The aggadic tradition is
paraphrased in the twenty-ninth section of the zaqen text, MS Oxford-Bodleian
2396, fol. 15a.
211 For references, see Elliot R. Wolfson, ‘Yeridah la-Merkavah: Typology of Ecstasy
and Enthronement in Ancient Jewish Mysticism’, in Mystics of the Book: Themes,
Elliot R. Wolfson

Abulafia in his explicit identification of Moses and the Active Intellect
by other kabbalists, such as Isaac of Acre, who betrayed his influence.

Topics, and Typologies, edited and with an introduction by Robert A. Herrera,
New York 1993, p. 37 n. 70.
212 See especially Maimonides, Mishneh Torah, Yesodei Torah, 7:6; idem, The Guide
of the Perplexed, Translated with an Introduction and Notes by Shlomo Pines,
with an Introductory Essay by Leo Strauss, Chicago 1963, Introduction, p. 7; I.13,
p. 40; III.51, p. 623. On the question of the divine/angelic versus human status of
Moses in Maimonides, see Alfred L. Ivry, ‘Ismā‘īlī Theology and Maimonides’
Philosophy’, in The Jews of Medieval Islam: Community, Society, and Identity,
edited by Daniel Frank, Leiden 1995, pp. 288-291; idem, ‘The Image of Moses in
Maimonides’ Thought’, in Maimonides After 800 Years: Essays on Maimonides
and His Influence, edited by Jay M. Harris, Cambridge, MA 2007, pp.113-134,
esp. 129-133. See also Kalman P. Bland, ‘Moses and the Law According to
Maimonides’, in Mystics, Philosophers, and Politicians: Essays in Jewish
Intellectual History in Honor of Alexander Altmann, edited by Jehuda Reinharz
and Daniel Swetschinski, with the collaboration of Kalman P. Bland, Durham
1982, pp. 49-66, esp. 50-53; Howard Kriesel, Prophecy: The History of an Idea in
Medieval Jewish Philosophy, Dordrecht 2001, pp. 172-174, 189-190. On the
Maimonidean depiction of Mosaic prophecy as the model of intellectual
conjunction, see Alvin Reines, ‘Maimonides’ Concept of Mosaic Prophecy’,
Hebrew Union College Annual 40-41 (1969-70), pp. 325-362.
213 Idel, ‘The Writings of Abraham Abulafia, p. 93. See also Liebes, ‘The Messiah of
the Zohar’, p. 107. On the transfiguration of Moses in Abulafia’s teaching, see
Idel, Studies in the Ecstatic Kabbalah, p. 8. See also the tradition in Abulafia
concerning the divine name, the son of God, Moses, and Elijah discussed in idem,
Messianic Mystics, New Haven and London 1998, pp. 91-92; idem, Ben: Sonship
and Jewish Mysticism, pp. 295-296.
214 Isaac of Acre, Osar Hayyim, MS Moscow-Günzberg 775, fol. 163a: ‘This spirit
comes to all the prophets on occasion in accord with the divine will, however,
with respect to the master of all the prophets, Moses our master, peace be upon
him, the holy spirit endured permanently, it was not removed from him for even
one hour, except when his soul was immersed in the sensible of the sensibles, to
hear the words of the Israelites, to guide them and to instruct them in the demands
of the hour or in the demands of the generations. And thus it was necessary to say
‘Stand by, and let me hear [what instructions the Lord gives about you]’ (Num.
9:8), he stood and separated from them, isolating himself, and separating his soul
from this sensible matter in which he was garbed on their behalf, and the spirit
dwelt upon him and spoke through him. It was in his hands to achieve this
constantly, and this is alluded to in ‘But you remain here with me’ (Deut. 5:27), I
am prepared and ready for you in every hour that you desire’ אובת םיאיבנה לכלו (
ערמ אוה םיאיבנה לכ ןודאב םנמא יהלאה ןוצרה יפכ םיתעל הז חור " השודק חור דומעת ה
יפא ונממ רוסת אל דימת ' א העש ' משל תושגרומהמ שגרומב ושפנ עיקשמ ודועב קר ירבד עו
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

divinization of Moses is rendered unequivocally by the author of the zaqen text
as well: ‘In truth, there is nothing separating the two intellects, for this is the cause
and this is the effect’ (לולע הזו הלע הזש םילכש ינש ןיב לידבמ ןיאשכ יכ תמאו).
several other passages, the asceticism of Moses is emphasized
as is his erotic
conjunction with the divine.
We may infer that in these matters, Moses, who
is described in the sixty-first section as the ‘central point’ (יזכרמה תדוקנ)
whence all the lines emerge and to which they return,
served as the
prototype for the members of the elder’s group, and indeed they may have
thought of him as an avatar of Moses, in a manner similar to the relationship of

מול ךרצוה ןכ לעש תורוד תארוה וא העש תארוה םהל תורוהלו םגיהנהל לארשי ינב ' ודמע
לע השבלתנ רשא אוהה שגרומהמ ושפנ תא טישפמו דדובתמו םהל שרופו דמוע העמשאו
הפ התאו זמור הזלש דימת הז תושעל אוה ודיבו וב תרבדתמו חורה וילע תורושו וב םדי
) ןכומ יכנא ידמע דומע הצרתש העש לכ ךל ןמוזמו . For an alternative translation and
analysis of this passage, see Moshe Idel, The Mystical Experience of Abraham
Abulafia, Albany 1988, pp. 92-94. Idel duly notes the Abulafian influence in Isaac
of Acre’s text, though the final portion is not translated and the indebtedness to
Maimonides is not acknowledged. The messianic and prophetic implications of
Abulafia’s relationship to Moses are discussed by Idel, op. cit., pp. 140-141. See
idem, Studies in Ecstatic Kabbalah, pp. 50-51. The superiority of the Messiah to
Moses in the writings of Abulafia and Isaac of Acre are noted by Idel, Messianic
Mystics, p. 116. On the detachment from physicality as the religious ideal in Isaac
of Acre, see Fishbane, ‘Contemplative Practice’, pp. 313-324. See above, n. 38.
215 MS Oxford-Bodleian 2396, fols. 1b-2a. Compare the description of the
relationship of the divine and the angel in Abraham Abulafia, Hayyei Olam ha-Ba,
third edition, Jerusalem 2001, p. 40: ‘God accomplishes naught but the will of the
angel, and the angel accomplishes naught but the will of God. It is almost as if
God and the angel were one thing except that the one is the cause and the other is
the effect’ (לולע הזו הליע הזש ילול דחא רבד ךאלמהו םיהלאה טעמכו). Abulafia
invokes this philosophical principle to elucidate the relationship of the master to
the disciple. It is also worth recalling that similar expressions regarding the cause
and the effect are used by other kabbalists, for example, David ben Yehudah he-
Hasid and Joseph ben Shalom Ashkenazi, to mark the identity and difference
between the Infinite (Ein Sof) and the first of the emanations (Keter). See David
ben Yehudah he-Hasid, The Book of Mirrors: Sefer Mar’ot ha-Ṣove’ot, edited by
Daniel C. Matt, Chico 1982, p. 22 (Introduction).
216 MS Oxford-Bodleian 2396, fols. 21b-22a.
217 Ibid., fols. 30a, 34b.
218 Ibid., fol. 53a. It is possible that underlying the attribution of the image of the
‘central point’ to Moses is the symbolic understanding of the point as a reference
to the Active Intellect. See Idel, ‘The Writings of Abraham Abulafia’, pp. 94-95.
Elliot R. Wolfson

the zoharic portrayal of Simeon ben Yohai and the Mosaic figure,
though I
do not agree with Scholem that the identity of the zaqen is Moses.

The depiction of Moses as an erotic ascetic, I would argue, is related to the
demarcation ‘sons of Seth’. It is of interest to recall the link between Seth and
Moses established in a passage from Tiqqunei Zohar on the basis that the name
of the former (תש) is connected to the verse regarding the derivation of the
name of the latter, ‘I drew him out of the water’ (והתישמ םימה ןמ יכ) (Exod.
2:10), an exegesis that bolsters the notion that Seth was the transmigration of
Abel, and Moses the transmigration of Seth,
an idea that in Lurianic sources
is encoded acrostically in the name of Moses, that is, השמ stands for תש השמ
In light of this thematic nexus, it is significant to note that in another
passage, which deals with the mysteries connected to Amaleq, the elderly
master is described as choosing two of his greatest students, ushering them into
a ‘room within a room’, and transmitting to them the ‘chapter headings’. The
author of the text adds, ‘some of their allusions are hinted at here, and the one
who is from the disciples of Moses our master, peace be upon him, will
understand’ ( ערמ ידימלת אוהש ימ םנביו םהיזמר תצקמ הנה םיזמרנ " ה ).

219 A number of scholars have opined on the relationship of Moses and Simeon ben
Yohai in the various strata of the zoharic corpus. See Liebes, ‘The Messiah of the
Zohar’, pp. 105-107, 112-113, 122-123, 125-126, 132, 144-145, 200, 205 (Studies
in the Zohar, pp. 15, 17, 21, 30, 43-44, 69, 73); idem, ‘Zohar and Tiqqunei
Zohar’, pp. 256-264; Wolfson, Through a Speculum That Shines, pp. 386-392;
idem, ‘"Sage Is Preferable to Prophet"’, pp. 198-204; Boaz Huss, ‘A Sage is
Preferable to a Prophet: R. Simeon bar Yohai and Moses in the Zohar’, Kabbalah
4 (1999), pp. 103-139 [Hebrew]; idem, Like the Radiance of the Sky, pp. 11-42,
202-203; Hellner-Eshed, A River Issues Forth From Eden, pp. 48-54. On the
figure of Moses and the author of the Tiqqunim and the Ra‘aya Meheimna, see
also Amos Goldreich, ‘Clarifications of the Self-Understanding of the Author of
Tiqqunei ha-Zohar’, in Massu’ot: Studies in Kabbalistic Literature and Jewish
Philosophy in Memory of Prof. Ephraim Gottlieb, pp. 459-496 [Hebrew].
220 Scholem, Kabbalah, p. 61.
221 Tiqqunei Zohar, § 69, 117b, and § 70, 119b. See ibid., § 69, 110b and 114a. For
later reverberations of this motif, see Sefer ha-Qanah, Korets 1776, 99b; Hayyim
Vital, Sha‘ar ha-Kawwanot, Jerusalem 1963, 79b; idem, Sha‘ar ha-Gilgulim,
Jerusalem 1903, Introduction, § 29, 29b; compare Liebes, ‘How the Zohar Was
Written’, p. 66 (Studies in the Zohar, p. 134).
222 Hayyim Vital, Es Hayyim, Jerusalem 1910, 32:7, 39b.; idem, Sha‘ar ha-Pesuqim,
Jerusalem 1912, 21b. See also Sha‘ar ha-Kelalim, 10, printed in Es Hayyim, 9a.
223 MS Oxford-Bodleian 2396, fol. 40a. I have transcribed the text in accord with the
version extant in MS New York, Jewish Theological Seminary of America 1848,
fol. 12b, cited in the apparatus ad locum as well as in the appendix to the critical
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

asceticism promoted by the adepts who participated in the elder’s fellowship is
in emulation of Moses but it also was an integral component to their
identifying themselves as the pedigree of Seth, the progenitor of the spiritual
I am here deliberating avoiding the question of whether there is any
historical link between these medieval kabbalists and the group identified by
ancient heresiologists and modern scholars as Sethian gnostics, the pure and
spiritual stock that stood in opposition to the corruptible and carnal Cainites.
Even if we grant that there was an identifiable social sect to which this label
refers, a point not conceded by all scholars, I think it unlikely, at least not
likely to be demonstrable, that there is any connection between the kabbalists
and the figures from Late Antiquity.
A more plausible explanation is that the

224 Regarding the not altogether unproblematic term ‘Sethian gnosticism’, much has
been written, and here I will mention only few representative studies: A. F. J.
Klijn, Seth in Jewish, Christian and Gnostic Literature, Leiden 1977, pp. 81-117;
Birger A. Pearson, ‘The Figure of Seth in Gnostic Literature’, in The Rediscovery
of Gnosticism: Proceedings of the International Conference on Gnosticism at Yale
New Haven, Connecticut, March 28-21, 1978, volume two, edited by Bentley
Layton, Leiden 1982, pp. 472-504; Frederik Wisse, ‘Stalking Those Elusive
Sethians’, op. cit., pp. 563-576; Hans-Martin Schenke, ‘The Phenomenon and
Significance of Gnostic Sethianism’, op. cit., pp. 588-616; Gedaliahu A. G.
Stroumsa, Another Seed: Studies in Gnostic Mythology, Leiden, 1984; John D.
Turner, ‘Sethian Gnosticism: A Literary History’, in Nag Hammadi, Gnosticism,
and Early Christianity, edited by Charles W. Hedrick and Robert Hodgson, Jr.,
Peabody 1986, pp. 55-86; idem, ‘Typologies of the Sethian Gnostic Treatises from
Nag Hammadi’, in Les textes de Nag Hammadi et le problème de leur
classification: actes du colloque tenu à Québec du 15 au 22 septembre, 1993,
edited by Louis Painchaud and Anne Pasquier, Laval, 1995, pp. 169-217. For a
more critical assessment of this taxonomy, see Michael A. Williams, Rethinking
‘Gnosticism’: An Argument for Dismantling A Dubious Category, Princeton 1996,
pp. 90-93, 198-199. On the descendants of Seth as bearers of the divine image, see
also Karen L. King, The Secret Revelation of John, Cambridge, MA and London
2006, pp. 120-121. Finally, I note that another characteristic associated with the
Sethians, the ascent of mind or spirit, is also attested in one passage; see above, n.
143. Regarding this theme in Sethian literature, see John D. Turner, ‘The Gnostic
Threefold Path to Enlightenment: The Ascent of Mind and the Descent of
Wisdom’, Novum Testamentum 22 (1980), pp. 324-351. This affinity, however, is
not decisive, as the visionary ascent is attested in other literary genre. On the
techniques of ascension in medieval Jewish mystical sources, see Idel, Enchanted
Chains, pp. 64-69; idem, Ascensions on High, pp. 37-56.
Elliot R. Wolfson

glorification of Seth expressed in this text, and the parallel we find in zoharic
passages as well as in other contemporary kabbalistic sources,
exegetically out of a number of midrashic dicta.
The important point is the
utilization of this taxon by the disciples of the elder to name the social identity
of the members of their own secret community, and the various conceptual
affinities implied thereby. Further support to corroborate this conjecture is the
fact that the longest citation from the zoharic literature found in the treatise, as
I have already noted, is the homily on the biblical section delineating the birth
of Cain and Abel, though the critical part of the Midrash ha-Ne‘elam passage
that deals with Seth is not copied.
It would defy reason to assume that it is a
mere coincidence that the most extensive and direct citation from the book of
the Zohar is focused on the very part of Scripture that provoked the distinction
between the Cainites and the Sethians. In this scribal gesture, I detect a telltale
sign that the disciples who considered themselves worthy of receiving the
secrets from the elder harbored a sectarian mentality that set them apart from
other Jews, including other masters of esoteric lore, believing, as they did, that
they alone were capable of divulging the mysteries of the Torah by keeping
them undercover. I submit that one can fathom the same hermeneutic resolve at
work in the homilies of the zoharic compilation.

225 The dualistic distinction between Cain and Abel, representative respectively of
the forces of evil and good, is a motif affirmed in the later strata of zoharic
literature as well as in other kabbalistic sources, largely based on an earlier
aggadic tradition to the effect that Cain issued from the seed of the serpent with
which Eve was inseminated. See Zohar 1:36b; Zohar Hadash, 83b (Midrash
Ruth); Tiqqunei Zohar, § 69, 118a; Menahem Recanati, Perush al ha-Torah,
Jerusalem 1961, 15c-d; Joseph Angelet, Livnat ha-Sappir, Jerusalem 1913, 7b-d.
226 Pirqei Rabbi Eliezer, Jerusalem 1970, ch. 22, 50a-b. On the implied messianic
status of Seth, see Midrash Bereshit Rabba, critical edition with notes and
commentary by Julius Theodor and Chanoch Albeck, Jerusalem 1965, 23:5, p.
226. Louis Ginzberg, The Legends of the Jews, Philadelphia 1968, vol. 5, p. 149 n.
5, surmised that both of these sources exerted a possible influence on medieval
kabbalistic writings. On the binarian distinction between Abel/Seth and Cain, see
also Judah Halevi, Sefer ha-Kuzari, translated by Yehudah Even Shmuel, Tel
Aviv 1972, I.95, p. 32. In that context, Halevi uses the imagery of the seed and the
shells to depict the dichotomy.
227 MS Oxford-Bodleian 2396, fols. 15b-17b. The passage from Midrash ha-Ne‘elam
appears in Zohar Hadash, 19d.
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets


Ms. Oxford 2396, fol. 1b
Elliot R. Wolfson


Ms. Sassoon 919, fol. 205
The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets


MS New York, JTSA 1848, fol. 12a
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

םירהה דחא לע בצנ תויהל רעצב םייורש לארשיש תע לכב יכ יתיוצ ןכ יכ בשא הפ העבגה
תועבגהמ תחא לע וא . ידמע דומע הפ התאו ךינמיסו . ידיב םיהלאה הטמ תחקל יל שי דועו
תא יתישע וב רשא תותואה . ימע הבישיה ילודג םהש רוחו ןרהא ימע תולעהל יל שי דועו
םהישעמ ןויפרב לכתסאשכ םידבכ ידי הנייהתש ארייתמ ינאש ידיב םיכמוס תויהל ינררועל
השעמה היה ןכו לארשי לש . דחא הזמ וידיב רוחו ןרהא וכמסו ויתחת ומשש ןבאה ילול
נובתה לכה םעה לע אלא קלמע בנז אל דחא הזמו בקעי תוכז םידקה ךיא לא תואלפנ ן
הילע השמ בשיתיש ידכ ויתושארמ ןבאה םשש . הזו םיהלא תיב םא יכ הז ןיא םידקה םגו
םימשה רעש . רוח לש הזלו ןרהא לש הזל . עו קלמע שלחנו ףלעתנ ןכבו " גה י ' םידבכנ
ולכ וחצנ ' ע " רוחו ןרהא השמ י . י לש ורדעל העורה אב תאזה ןבאה ןמ יכ לכשהו עדו בקע
אנש ומכ ' לארשי ןבא העור םשמ . שמ לש וידי ויה הלאה םיסנה לכ ךותמו [ אב דע הנומא
ברח יפלוש לכל חכ ןתונה ימודאה לש וחכ ששתש דע שמשה . כעו " מאנ אל ז ' עשוהי ךיו
איהה תעב םוצעו קזח קלמע לש וחכ היהש ינפמ עשוהי שולחיו אלא . יכ ליכשתו ןיבתו
תיילע וכרצוה המחלמה ןינעב ע עשוהיו רוחו ןרהאו ןבאו הטמו השמו העבגה " כ .
ןוספלוו טוילא

יפ ברה ' אנש םעל השעא המ םירפא ךל השעא המ ' ולכ בורל וגדיו םהילע ' יכ ןקזה םכריב
ימב לארשי ובריו ורפי םימב הבר גדהש ומכ ' יתכדכ הרותה איהש ' םימל וכל אמצ לכ יוה
ולכ םהו ' םיזחאנ אלא קופקפ אלו הנצה םהל ןיאש םיררוקמ םהש םיגדכ םה לארשי
נצה םהל ןיאש םיגדכ תותשרב ה . רקב ןנעכ םכידסחו לארשי ךל השעא המ . איבנה רזח
םדסחש ינפמ הניב אלו לכש אל םהב ןיאש םימע ראשכ תויהל לארשיל םהל םרג ימ רמאו
םניאש רחאמו והועדי אלו וב וחיגשה אל ול ןיגהל םהרבאל ןתינש דסחה רמולכ רקב ןנעכ
בקה םהל למוגש דסחב םיליכשמ " שוע אוהש תואלפנב וניבי ךיא ה יה ה " ת . עו " הרמא כ
ה םש יכ רחבנה םעה םהש לארשי ועדי םישנב תכרובמה ' רקנ ' מכ יניק תיב לע " ןתיא ש
ולכ ךבשומ ' םימעל םהמ איצוהש ארונה םשה ותוא . ןכ לעו םימ םוקמב בלח תתל ינעייס
לודגה זמרה ךב אצויכ לעו ךילע זמרנ תוררועתה רשא התא ררועתהו הכימשב והתסכ
שא םימכחה וזמרש זר תמאה ימכח םה ר " הכ ימש הכימשב ל . ךיא אלפו אלפה אלפהו
ולכ תוזמרנה תולמה יתש לע קדקדת םאש וירוב לע ןינעה ולבק ' וא הכימשב והסכתו
זר וזמרש המ ךבל ןיעב אצמת םיהלא ארי יתמא לבקממ םלבקת " חתפ ךל חותפל אלשו ל
פא יא ןינעב ' . פטי ךידי םיקרפ ישאר ןינעהמ ךל זומראשב לבא תופכ לע רבוע רומ ו
לוענמה . תוחכב תעדויו הבושחו הלודג התיהש ילולא יניקה רבח תשא לע יכ לכשהו עד
םייתמאה םילבוקמל םיזמרנה םינוילעה תומשה חכב עבטה תונשמה תונוילעה . אל
חכב יכ התארש ךותמו דבכנה םשב אלא ארסיסכ לודג רש תימהל הנכסב המצע הסינכה
ורסמי דבכנה םשה תרכזה וילע םשה הרכזש רחאו הכימשב והתסכ םישלחה דיב םירובגה
ותקר הפלחו הצחמו ושאר הקחמ ארסיס המלה . ארומה ילול ןינעה יזמרב ךיראמ יתייהו
כעו לודגה " חבשמה ןיבי םיקלח השלשל הכימשב והסכתו קלוח קולחי םאש יל הארי ז
כע " ל .

כ " קרוי וינ י , מהב " ל 1848 , ףד 12 ע " ב
ןקזה רפסמ אש קלמע אביו תשרפ ןקזל וידימלת ול . םאיבהו םהילודגמ םינש ןקזה רחב
םיקרפ ישאר םהל רסמו רדחב רדח . ידימלתמ אוהש ימ םנביו םהיזמר תצקמ הנה םיזמרנ
ערמ " ה . םידיפרב לארשי ויהש יפל בנגכ אב קלמע אביו . םיהלא תוכרעמ יכ תעדי רבכ
תי ןומדקה ןוצרה תושעל םירדוסמ םה םייח ' יה הזו לכ דיב חכ ןתנו םיוג ןוילע ליחנהב ה
ולרוג לע שיא בציתהל םימורמ תואבצ . יפא התרבחב תעגונ תוכלמ ןיאש ךותמו ' אלמכ
רבכ רשאמ ימודאה עשרה ושעו הנה דע ירומאה ןוע םלש אל יכ בוהאה ןקזל רמאנ אמינ
ותוכלמ תכשמהל ךורא ןמז ול ןתנו הקזחהו השקה וברחב םצעתנו הלעתנ . נב זפילאו ו
םירצמב םידבענ לארשי תויהב תולודג תוכלממ לעו תוצרא לע רבגתה . היה ונב קלמעו
ןינע לע ושע ונקז ןובלע שקבל ובלב הלעש דע הברה חקפתנו םיחקפ םירזממה בורו רזממ
הכרבהו הרוכבה . א " הרותה ןמ םיפרנ םהש העשב אלא וז המואל עורזת אל ויבא זפילא ל
םחכ יכ םימשבש םהיבא תכאלמב ונוצר םישוע םהש העשב חכ לכמ םוצעו קזח . ערמו " ה
יי שיה רמאש לע הז אוה חילש יאדו רמא ץופיקב קלמע אבש הארשכ ' ןיא םא ונברקב .
השע המ . םירבגתמ ונא ןיאו דאמ דאמ הקזח תאזה המחלמה יכ עדת עודי עשוהיל רמא
םידיפרב והז םהידי הפר לארשיו המר ודי יכ וישכע קלמע לע . למה ןיאו תישענ תאזה המח
ע אלא " סנ םהמע תושעל םייואר םהש םישנאה רחבמ י . שארל תולעל יל שי ינא םגו
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

םיאבנתמ ויהו תיתמאה הגשהה גישהל ןיררועתמ ויה . הערפ הוצש העשב ןקזה רמא
וילעה ועזעדזנ הרש תא תחקל ותדלוממו וצראמ ןקזה תאצוה םלוע לש ונובר ורמאו םינ
ותרבחב עשר שיא ללועתהל וז הסלק דיל אב התעו . ה עגניו דימ ' םילודג םיעגנ הערפ תא .
ע םדאל ול ןיעיגמש םירבד םילודג םיעגנ המ " ולכ העיגנ י ' יאנג אוהש רבדב עגונ םדאשכ
ע םדאל םירבחתמה םירבדב ועגנמ םשה יבהואל " העיגנ י . דודו םימכחל רוסמ הז רבדו
ךליאו ךאלמה תואר תעשמ הז עדי . ותואמ םהרבאל ופסותינש החגשההו דובכה הארו אבו
היה אלא דבכנו רישע םהרבא היה אל ירש רבד לע הערפ עגניש םדוק יכ םולהו העש
ואכ ליחתמ ' ושו םידבעו רקבו ןאצ ול יהיו " מאנ אלו א ' ןידע תובר ןאצ אלו ףסכו בהז וב .
או ח " בקה רמא וחלשל הערפ וילע הוצש רחא םירצממ הלעשכ כ " אוה יבהוא הז ןקז ה
םשל דרי אל בהזו ףסכ ול היה ולאש םירצמל ודרי בערה ינפמו . אצומ ול הארמ ינא ירה
םשמש בגנב עודי םוקמ ול הארהו תרחא ץרא לא תאצל ךרטצי אלש ידכ ףסכהו בהזה
אנש בהזהו ףסכה םיחקול ' םירצממ םרבא לעיו הבגנה ומע טולו ול רשא לכו ותשאו אוה
בהזבו ףסכב הנקמב דאמ דבכ םרבאו דימ . לודג רשוע םדאה רשעתי דחא םויב יכו . אלא
ע " בקה ינפל ושפנו ומצע רסומ םדאש י " ורכש ליפכמו לפוכ ה . מאת אלו ' הבורמ ןמזב
עגרב אלא תוקוחר םיתעלו . ונוצרב םייח ופאב עגר םאו . אצמת השרפב ןייעת םאו הז לכ
יקוספה חכב ' רתסנב תזמורו הלגנב תרמוא הרותה יכ . המ םתלאשש המו ןקזה רמא דוע
ונב קחצי תא ול דלוהב זמרנש . ודילוהב רמאנ אל המל . תיבב בשוי ךאלמ שיש תמא
םדה לוכאל םיקחרתמו םילומנ םהו אוהש ינפמ וערזלו ול םהרבאל אנוש אוהש ישימחה
יח אוהש ינפמ ושעל רזועו בהואו םדב ךלכלתמו םדב . תירב לטב רשא גרטקמה םגו
וב קיזחהל שקבו וקלחב הלעש יפל ותנוכ התיה תאז וב םינימאמל םדה ריתהו הלימה
ונממ ותדלותש ינפמ . יפלו ' בקה ול ןימזהו ךאלמ ותואמ וליצהל רזוגו םהרבא ךרצוה " ה
ישש תיב ותיבו דבכנ ךאלמ וב ותריחבב . ו ותקדצב ישימחה ךאלמה חירכהו ורשויב
ע איבנה זמרש ומכ ותוכזבו " קדצב והיתוריעה יכנא ה . מכ " תארקו םרבאב תרחב רשא ש
םהרבא ומש . הה תוא לע זמר " החרכוה איהה תדבכנה הריחבה ךותמ רמולכ ול דלוהבש א
הה " ודגנכ היהיש עדוי אוהש קחצי תודלותב עייסל א . יפו ' ולכ ול דלו הב דלוהב ' ול
הה חרכה " הרבאל דלו היהיש א ע ם " הה תפסות י " א . םארבהב ונעה זמר הזו . המתת לאו
המכב ונזמר רבכש וללה תולובחתה לכ ודגנכ ול תושעל ךאלמב תלוכי היהי ךאיה רמאתו
וניינע תומוקמ . ןכש הרבדמה לזאזעל ותוא חלשל ןינעב זמרנש המ תומוקמה ןמ דחאו
דחוש לבקל הז ךאלמה ךרד . יסו ' ע לש וערז ילולאש ךדיב היהי הז אל דחוש לבקמ וש
ה ןורחאה תולגה ךרואב םלועב לארשי לש ןהיאנושמ ורייתשנ הז . בורקב ונלאגי םוקמה
רב ' ןמא .

כ " קרוי וינ י , מהב " ל 1848 , ףד 12 ע " א - ע " ב
ןקזה רפסמ הכימשב והיסכתו . אנש יניקה רבח תשאל התיה אל יכו ברל םידימלתה ולאש '
ב תוסכל תחא הכימש םא יכ ךבשומ ןתיא וילע הערפמ לודג היהש ארסיסכ לודג רש ה
קתתל קיפסה הזו בכר תואמ ששל םא יכ ולכי אל הערפ יכ יצחו םעפ . השעא המ ברה רמא
רקב ןנעכ םכדסחו לארשי ךל השעא המ םירפא ךל . םידימלתה לכ לש םהינפ ומכרכתנ .
ח הזל הז ורמא " םינבא לש לג השענו הלאשה לע ונילע ויניע ברה ןתי אמש ו . וקתש . רמא
ןוספלוו טוילא

ערמ לבק " ה . יי דריו רחא הרומאה תדבכנה השרפה התוא לכ ' ןנעב . תמאתנ רשא ירחאו
שה יעדויל הלגנ תוחכה לכ דבכנה אוהה ץילמה די לע השמל הארה הניכשהש ונל ם
ומע חולשה ךאלמה . ךינפל ךלי יכאלמ הנה ורמא . דוס םיניבמו םיליכשמהמ היהת םאו
מ ךל יתזמרש המ אצמת הנה דוס ךותמ " וי ם " כ ד " לא ף " מל ף " יי ירחא ירפסבו ד ' הז וכלת
ןנע .

כ " ןושש י 919 , ףד 205 ­ 206
ז ןקזה רפסמ " ל רעש החכשה ינפמ הנה ובתכ וברמ דימלתה לבקש המ . וסה הז ונלבק ד
ךותמ ןיבי ליכשמ לכו עודיה לודגה םכחה ןמ וב תוללכנ תומכחה לכ רשא לודגה אלפומה
הבחרה ותמכחו ולכש עיגה ןכיה דע וירבד . םירבדב םילודג םיללכ ךאראו אב םכחה רמא
תולעותהו תוכאלמהו תודלותה לכל הטחה ירגרג םה םזמרא רשא הלאה םירבדהו םיטועמ
םהמ םיאצויה תולועפהו . ןיבה תי םשה םניכהש רחא םירבדה לכ ולשלתשנ םימשה ןמ יכ '
תיו ' שרש לכ שרש םהמ איצוהל . זר תמאה ימכח ונל וזמרו " וגילפהו םימו שא םימש ל
תומשה ינש ולאב זומרל הזה רבדב . המ זומרא לובג רובעא אלש הארונה האריהו דחפהמו
שא םילבקמה ןמ םולבק רשא קר םוגישי אל םירבדב זומרל יתלחתהש יפמ םועמש ר
דוס לעב םכחה . ש " מוי א " צור ם " וחר ה " ומ םהו ם " ורו ח " איה חומ וב שיש רבד לכו ק
תויח וב שיו ותרוצ . ור לכו " ומ אלב ק " מצי ח " היחי אל לבא א . נשא " ונממ ינוראשה ה
בה איצמה " דע ידעל םיעדומ םה רשא ה . ןתנש םע גשומ רוצה לעב איצמה םהירחאו
ומב " ור טעמ ח " ה ןמ אצויה ק ורה ריבגה םהירחאו םינוילעה םימ " ומה שילחהו ק " ואציו ח
תושולח תוירב . ומה תויה םעו " ורהו קחרתמ ח " תודלות םילבקמה ודילוי ברקתמ ק
איצוי דחא ליכשמ הארתש ומכ םישגרומ םניאש םהמו םייח חור םהב שיש םהמ תונושמ
לכשומ ןיבי אלש ימ םלועל םגישי אל םירבד ולופלפמ . ב ךיראהל ןיאו תלבק םאש הז ןינע
אצומ ןמ ליכשתו עדתו ןדע ןג ירעשל תורשיימה תוביתנה שקבל ררועתה בתכנה טעמה
םיאצמנה לכ ףוס דע רבד . יי תא ךרבו שדק ךידי אש והלבקתש הכזת םאו ' שי איצומ
ןיאמ . םתנווכ לכ רשא םימילשה הילא ועיגה רשא הגרדמה לא עיגהל ונכזי אוה
םתבשחמו ] [ ע " כ .

כ " ןושש י 919 , ףד 206
רעש םימש תלמ לעו םיקחש תלמ לע םכחה ברה לאשנ . ואציו קוספמ ןיבי ליכשמה בישה
חתפ םימש יתלדו לעממ םיקחש . הנממ תקחשו ןמ םה םיקחש יכ ררושמה איבנה זמר
ררושמה תמכח תגלפה הארו לוגלגב ענענמ קחושה יכ קדה םיתלד םימשב ריכזהש . אלו
סנכי םיתלד וינפל חתפל יוארה אובישכלו םימש יתלדו אלא חתפ םימשו רמא . ןועטי םאו
עה המלש רמאש המ ןעוט " יפ לע דאמ לודג ןינע הז ןינעב שי םימשה ימשו םימשה ה
הלבקה . וניניע םשה ריאי ומייקל ויתוצמב . כע " ז ןקזה ל " ל .

כ " קרוי וינ י , מהב " ל 1848 , ד ף 5 ע " א
רעש ערמ וארק ןכ יכ תמאה רפסב יתאצמ ןקזה רמא " ה . ערמ ובתכ רפסה הזו " ורסמו ה
דימו וב ןיעשעתשמ ויה הזה רפסה לא ןיגישמ ויהשכ םילודגה םיאיבנהו ןונ ןב עשוהי דיב


כ " סירפ י 806 , ףד 227 ב
רעש וא דוס לע ןקזל תולאש תונטקו תולודג תוית . ה לע תודוסה לעב ןקזל ולאש '
ה ןיבתוכ המל םארבהבש ' יריעז . מאו הנע ' ה לע ןילאוש םתאש לע ' אוהש םארבהבש
ב לע יריעז ' הלודג אוהש תישארב . ומכ םכתלאש לע הלחת בישהל לכשה ינבייח ינא לבא
אש ' ז " ןורחא ןורחא לעו ןושאר ןושאר לע בישמ ל . מא ' ז " ב םארבהב ל ה ' םהרבאב םארב .
ה התואש ונל וזמר ' מאש ומכ הדלוהה ןינע םהרבאב ףיסוהל הדיתע םארבהבש ' םרבא
דילומ םהרבא דילומ וניא . ונא לבא םילשמ וקיפסי אל הזה דוסה ןינעב ךיראהל ונאב םאו
םיימינפה םינינעב תוטטושמה תובשחמה ררועל ונגהנמכ םיזמר זומרנ . הב ןיינעב ' םארב
וה הזה םוקמב ויב א " גל תקלחתמ איהש ינפמ ד ' ןהילא תעגמ תעדה ןיאש םיקומע םינינע
הפ לא הפ תלבקב אלא . בותכת םימעפלש הזו לובסל הלוכי תרחא ןיאש המ תלבוס איה
ה " הו א " הו י " ה . הו " ויב הבותכ ותלאשב ןיקוסע ונאש י " ןישועשכו הבש דוסה ינפמ ד
נמיסו רחא דוס תוארהל טעמ הנתשמ תובית יתש הנממ ה ו " וי א " ד . ה תעדי רבכו " וי א " ד
התא הלבק לעב םא . זחא ןכ לעו " בה האר ל " המע ףתשו ןידה תדמב דמוע םלועה ןיאש ה
יניאו םימחר תדמ ] [ רתוי ןאכב ךיראהל יש .

כ " סירפ י 806 , ףד 227 ב - 228 א
רעש יי אריו דוס וידימלת ול ולאש ' ידש לא ינא וילא רמאיו םרבא לא . יי היארב ' הרימאבו
אהמתא ידש לא . מא ' תויוה ךותב תויוה םישודקה תומשהש דמלמ ןהל . וניבר ול ורמא
ונניע תא הסכמ התא המל . םהילע סעכ . מא ' דוסה תא םכל יתיליג רבכ הדובעה םהל . אלא
וי " ה ד " או א " ה ו " מאו םהרבאל הארנ א ' ךנב ךכלו ידש לאב ךילא ידש לא ינא וילא
והיב " ל ןבה ןב האר באה הארש המו ה ישה דב " היה אלש ינפמ םהרבאל תגרטקמ התיהש ן
ישהו תיארנה היארה ונממ הענמו לוהמ " ךומס רצי ול שיש ימל העודי ן . המב ןנובתהו
מאש ' םלש םש אצמתו םימת היהו ינפל ךלהתה רחא ול . םדא םושב חכ ןיא יכ אוה ןכו
תי םשה תותמא םלועב ' ומשב לוהמה אלא ללכב לוהמ לכ אלו . האר אל םעלבו אוה אלא
מוא אוה ןכו לפונ ' פעאו לפונ לבא הזחי ידש הזחמ " ינוילע תעד עדוי אוהש י . דעהו
יי וילא אריו ןמאנה ' ארממ ינולאב . ימשל לאשת הז המל דוסו .

כ " סירפ י 806 , ףד 228 א
רעש יי דריו דוס ' ןנעב . תי הלגנ וב רשא ןנעה יכ ןקזה יפמ ונעמש ' ראשכ וניא השמל
גנ םהב רשא םיננע ול רבדש ותאובנב רוכזי איבנ םלועל ונאצמ אל יכ םיאיבנ ראשל הל
ןנעה ךותמ םשה . דבכנה ךזה אוהה ןנעב םשה דרי השמ לש ותלעמ ךותמ רבד ףוס . ודוסו
ויניעמ ובל ןנע ראוהש ימל עדונ . רסמי אל רשא םיארונה תודוסה ןמ דחא אוה הזה דוסהו
בה לש ומש יבשוח םיבשוחה םיאריל אלא " לבקו ה םירדחל הפ לא הפמ ות . אל ןעמלו
וריתסה ןעמל ודוס יזמרמ זמרב הנה ונרכז בלהמ ףפועתי . יפ ןיע ' יע " וי ן " ונ ד " וכו ן ' ונממ
ןוספלוו טוילא

םילצעתמה בל טקשה רעסמו םיליכשמה בל תרעס טיקשמ . ינש םה לצעתמהו ליכשמהו
חה ךרד זחוא הז םיבעה הלעיש ןכתי ןהיניב יעצמא שישכ לבא תומה ךרד רחוב הזו םיי
הלאה עויסה די לע ןותחתה . היהי הזו ] 63 ב [ תילכש הלחתה ול ןמדזישכ . הדבא אל ןכ םא
בצמ םלסהש תמאהו תולעל ררועתמה תלחות
אלש הבלב הלעי תולעל שקבמהו דמוע
םלועל הלעי אל הזש םירביא רסוחמ וא רגח היהי . הזב לשמהו שרחה םכחה רמאש המ
גלדי המב חספה בותכי המב סירגה רבדי המב ןושלה רסוחמ הארי המב רועה עמשי המב .
ישמוח השמחב קלח םהל ןיא רשא ליסכה ליואה לכסה יתפה שפטה דגנכ ולא השמח
לכו תויעיברה לכו תוישילשה לכו תוינשה לכו תודחאה לכ וזמרנ ןתשמחב רשא הרות
תוישישה לכו תוישימחה תוירישעה לכו תויעישתה לכו תוינימשה לכו תויעיבשה לכו . ידו
תוררועתה הזב . לנב " עאו ך " י .

רב איחי ינא םירעשה הז יתבתכו ' ס ןאהדלא ןב עודיה המלש " ט .
ביצי ןמ יהי ךורב
םוהדוכי אלו ללז ףחצמלא דאה יפ . הלס ןמא ןמא .

963 בי חכ םש .
964 חכ ףעיל ןתונ ךורב ךרבתי םלוע ןודאו .
965 בוט ופוס .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

הילילה .
ירצמ תאיציב תחא ם
החגשהה ןינע לע הרומש ינפמ תולודגבש הלודג איהש
יוג ברקמ יוג ול תחקל אבל םיהלא הסנה וא ביתכדכ תיטרפה .
יהיו רמאנש זעובב תחאו
תפליו שיאה דרחיו הלילה יצחב .
ג דגנכ ןתשלשו ' בהל ול שיש תומש " ג דגנכ ה '
ןותחתהו יעצמאהו ןוילעה םלועה םהו םהב ארבש תומלוע .
גה ומשבו גיהנמ ךרבתי לוד
ומא ול הרטעש הרטעב םלכ תא
ול תביוחמה תינומדקה המכחה רמולכ . ןוהמת המתו
ןיעממ םלכ ותש ךיא םייתמאה םיאיבנה תגשהמ אלפה רחא אלפ אלפהו ןוהמת רחא
םיאצוי המה שדקמה ןמ וימימ רשא הגשהה . פעאו " תוגשהה לכ ןיאש י ] 63 א [ ןבבש תווש
ייו רמאנ םרמע ' וכב לכ הכה ר
םינש יפ לטונ רוכבה יכ קפס ןיאו . ינפמ רמאנ ןושמשבו
ןד ינבמ אוהש
ריעה יתלדב קזחיו ינשה חכה אוהש . גרוה ןיב שי שרפה המכ ןנובתהו
ופיתכ לע םיתלדה זחוא ןיבו תורוכב .
דגנכ אוהש תפליו שיאה דרחיו וב רמאנ ישילשהו
צ ןוילע יעצמא ןותחתל ינותחתה חכה ריוצמה ישילשה חכה תורוצה תורוש תורו . ןכ לע
ז וניתובר ורמא " םיאיבנו םיאיבנ יבג לע יעצמא הרות ןוילע שא ילחגב םהירבד לכ רשא ל
ןותחת םיבותכ יבג לע . יעצמא ןוילע השלש תוחכה יכ ןיבהל לכות הזה ןינעה יפלו
ןותחת . עיפשמ ופוסבו ותלחתב דבכב עפש לבקמ יעצמאהו תועפשהה לכ עיפשמ ןוילעה
לש ימל לכהש ודיב תועפשהה לכש ןושארה עיפשמל הדומו חקלתמו ותעפשה ונממ הטמ
ולצאמ עפשנ . אלו ינא רמאנ הז ןינע לעש רויצה לעב התא םא הז לכב ןייעל ךל שיו
ול ינשה ןיבו רוכבה ןיב ןיחבהל ךאלמה חכב ןיא רמולכ . תושרו חכ ןתנו
תותלדב זוחאלו הלילה יצחב םוקל ןושמשל
חכ ןתנו תופלחל ישילשל תושרו .
םדא השענ םיהלא רמאיו רמאנ .
ושפנש ימל םיעודי םיבותכהו םיאיבנהו הרותהו
ןהב תטטושמ תלכשמה . בקה תותלד ונרגסו ] ל [ אוהש רבד אוהש ינפמ ןינעה הזב ה

950 יוטיבה יכ רורב אל ' הלילה יצחב יהיו ' עפ קר עיפומ ארקמב םימ , ח ג תורו טכ בי תומש . ןכו
וללה םיקוספ ינש ריכזמ רבחמה ךשמהב . ד אי תומשל הנווכה ילוא ' אצוי ינא הלילה תוצחכ
םירצמ ךותנ ' יוטיבל וא ' הלילה יצחב םקיו ' יפכ ןושמשל רשקב ג זט םיטפושב עיפומש
טסקטה ךשמהב זומרש .
951 טכ בי תומש .
952 דל ד םירבד .
953 ח ג תור .
954 שה חז הוו " ע טנק ג " א : ' בקל היל תיא ןימלע תלת " והייווגב זינג והיאד ה ' . ע צק םשו " ב :
' תושודק תלת והיילבקל ןימלע תלת ' . תילטוטסיראה היגולומסוקב
ימיב הרוגשה תיברעה
םיכאלמה םלוע םה תומלועה השלש םיניבה , םילגלגה םלוע , לפשה םלועו , לצא ךא
תוליצאה םלוע איה הגרדהה םילבוקמה , םיכאלמה םלוע , עבטה םלועו . םולש םשרג האר ,
' םינושארה תלבקב תומלועה תרות תוחתפתה ,' ץיברת 3 ) צרת " ה ( , מע ' 66-33 .
955 אי ג םירישה ריש .
956 טכ בי תומש .
957 ב גי םיטפוש .
958 םש .
959 הרעה ליעל האר 147 .
960 םיטפוש
961 בי די םש - גי .
962 וכ א תישארב .
ןוספלוו טוילא

הקתמבו רפש רהב םינוח ויה בשחמ לא תבשחממ .
מ בשחמ ןיב המ זמר ימלשוריה התע
לאמשה דגנכ תבשחמ ןימיה דגנכ בשחמ תבשחמל . ךאלמ עסיוב תורשקנ ןלוכ תועסמהו
םיהלאה .
העוטה העטיו ליכשמה ןיבי ךליאו ןאכמ . ןיריע רמאמב רורבו ןוכנ רבדהו
הקתמל הקפדמ הדרחמ םיעסונ םוקמ לש ונוצר םישוע לארשיש העשבש
ע לארשיש העשבו ימלשוריה ירבדכ םלועלו הרמל הקתממ םיעסונ ןוצרה לע ןירבו .
> יק < רעש םהרבא ןתיו קחציל ול רשא לכ תא
שודקה םשה דוס ול רסמ רמולכ .
תונתמ םהרבא ןתנ םהרבאל רשא םישגליפה ינבלו .
רסח הנה תנתמ יכ לכשהו עד
> ו " ו < וה חכ םהמ הסכ רמולכ " בה לש ומש איהש ו " ה
דק םשב ושמתשי לבל שו
האמוטב . ורמא ןכ לעו > וניתובר < ז " האמוטב םש םהל רסמש דמלמ ל .
רמאש המו
יח ונדועב ונב קחצי לעמ םחלשיו
יי והחלשיו ומכ ' ןדע ןגמ םיהלא .
ןאכמ דמלמ
םינימאמ ויה אלו תומהבה תואת רחא םיכלוה םלכ ויה םהש ינפמ םתואתכ םהל ןתנש
לא םחלש ךכיפלו תומדקב אלא החגשהה ןינעב םדק ץרא
שודקה וערזו יח ונדוע קחציו
םייחה ץראב ומע .
> איק < רעש יי שש רשאכ '
ךיתובא לע שש רשאכ .
שרדמה תיבב הלאש הלאשנ
] 62 ב [ םיעשר לש ןתתימב ץפח ךרבתי םשהש םיזומרה ולאה םיקוספהמ הארנ . והמ ןכ םא
לאקזחי רמאש
עשרה תומב ץופחא אל יכ .
דימלתל אישק ברל אישק . שק אל אי
ןכ תלמב איה הערכההו שישי תלמבו שא תלמב רמולכ זמרהו איה תחא םהינש תנווכש
יי בושי ' בוטל ךילע שושל .
םודקה ןוצרב יונש הרותה הקיחרה ךיא אלפו אלפה אלפהו
ןורסח יונש לכש ךתעדמו . יונש שישכ לבא יונש וניא רומגה בוטהש תיתימאה ךל הזימר
ילחו ןורסח וב רבחתנ יונש בוטב ןורסחו יונש םלשה ןוצרב תויהמ הל . ךירצ התאש הממו
הזה טעמה רכזנ אלו הרומג הלבקו ןושל תבחרה ןיכירצ הלאה םיקרפה רשאכ יכ תעדל
םיזומרה םיקוספה תנווכ תחכש דחפמ אלא הנה .
> ביק < רעש יצחב יהיו הלילה . גב ןאכ שי לודג ןינע ' יצחב יהיו רמאנ תומוקמ

935 ח גל רבדמב - חכ .
936 טי די תומש .
937 ע " די ד לאינד פ .
938 ה הכ תישארב .
939 ו הכ םש .
940 חזב תקיודמ הליבקמ " ע פק ב " ב : ' ו אהד ' בקד אמש " והיא ה ' . ל תיפוסואיתה הקילובמיסה יפ
או תוא " והי םשב הנוכמה תראפת תריפסל הרושק ו " ה .
941 ע אצ ןירדהנס ילבב " א .
942 ו הכ תישארב .
943 גכ ג םש .
944 ו הכ םש .
945 גס חכ םירבד .
946 ט ל םש .
947 בל חי לאקזחי .
948 ארקמב ' תמה תומב ' .
949 ט ל םירבד .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

לכו רשב לכל תוחורה יהלא זמרש ומכ לוגלגה רמולכ שרפה שי תשרוי הבקנהשכו רכז
תובקנ ןיב םירכז ןיב ללכ אוה רשב . יאיבנה ןודא בישהו בה ןימזיש ןוצר יהי רמאו ם " ה
החפשמב ראש אלשכ יכ קומעה ןידהו הזה לודגה ןינעה םהל הלגיש הדעה לע יואר שיא
ותחפשמ ךותמ לארשימ דחא םש ערגי אל ןעמל הלחנה תבה שריתש שרוי ןיב . ןכ לעו
ןייהת אלו דוע זמר
יי תדע ' העור םהל ןיא רשא ןאצכ
לארשי ינב ויהי אלש רמולכ
אה ראשכ םתומדאל בושי םחור אצת ןאצכ ןיבושח ןהש תומו . ןינע ןכ םג זמר ןקזה וניבאו
ףסוי לש ותשק ןתיאב הבשיש העשב רמולכ לארשי ןבא העור םשמ ורמאב הז
ינב ושרי ןעמל ויאיריל שירומו ליחנמ לארשי העורש המ שריל וערז ךרבתנ
ויתובא תלחנ שיא לארשי .
בא לש וערזמ חדי אלו חדנ וניבא םהר . רמאשכו ] 61 ב [
דוע ןינעה הזב רבדי אלש םימעפ עבשנו וילגר לע דמע הארתש ומכ זמרב הלאה םירבדה
שוריפב אלו זמרב אל . םהבש םייוארה אלא הז רבדב ונתיו אשי אלש וידימלתל הוצ דועו
םירדח ירדחבו . בו וינפל הלוע םתושפנ םיבירקמה םע הכזנו וירדח ונאיבי וימחרב םשה הז
ויבהואל ןופצה אבה םלועה ייחל היחנ .
> טק < רעש יעסמ הלא תשרפ .
ילבב דחאו ימלשורי דחא םלוע ילודג ינש . רמא דח
תועסמה תונמל םרמע ןב היה ידכ רמא דחו יעסמ הלא ןינע לבקל יאדכ םלועה לכ ןיא
תחא תחא . תועסמה לכ ויהש יפל יעסמ הלא ןינע לבקל ידכ םלועה לכ ןיא רמאד ןאמ
א ועסי םשה יפ לעו ונחי םשה יפ לע רמאנש תויהול
ונחי םשה יפ לע רמול לוכי היהו
ת המו ועסיו " ל
ועסי םשה יפ לעו ונחי םשה יפ לע . הלילה תדמו םויב םויה תדמ אלא
הליל שאה דומעו םמוי ןנעה דומע שימי אל רמאנש הלילב .
םרמע ןב ידכ רמא דחו
חכה לכ רמולכ תחא תחא תועסמה תונמל לארשיל רשיל ןינעב תומכסומ ויה תונוילעה תו
םהינפל ךלוה םשהו רמאנש יפל החונמ םהל רותלו
אלו וחולש דיב הנפו ךלמה הארי ימ
וירחא ךלי
אהמתא . לכב םיננולתמ לארשי ויהש םוקמ לכב ימלשוריה רמא אלא
תולילב דחפמ הנחמה תא םיבבוס םירמושה ויה תועסמה .
הנווכה הרמא ןכ לעו
אה תוכרעמה לכ יכ םתורוד ועדי ןעמל תועסמה לכ בותכ םרמע ןבל תינוילעה תיתמ ] 62 א [
תונתשה יפלו ןוצרהו קובידה תעשב תומיכסמ םודקה ןוברה רמאמב םלועב תוטלושה
םעסנ יפלו הרמבו הקפדבו הדרחב םינוח ויה תבשחמ לא בשחממ םיעסונה בשחמ

923 כב אוה ךכ " ארקמב ךא י ' היהת ' .
924 זי זכ רבדמב .
925 ע " דכ טמ תישארב פ .
926 הלטבל ערז תיחשה אל רמולכ .
927 מב ח ול רבד .
928 א גל םש .
929 כ ט םש .
930 רמול דומלת .
931 בכ גי תומש .
932 אכ גי םש .
933 רחא בתכב םיילושב ' נ " וינפל א ' .
934 ח ג םירישה ריש .
ןוספלוו טוילא

זמרנש המ תומוקמה הרבדמה לזאזעל ותוא חלשל ןינעב
לבקל הז ךאלמה ךרד ןכש
דחש . אהי הז ןמיסו
וערזש ילולאש ךידיב
ורייתשנ אל דחש לבקמ ושע לש
ןורחאה תולגה ךרואב םלועב לארשי לש ] 60 ב [ הזה . הרהמ ונלאגי םוקמה
ןמא .
> חק < רעש לצ תונב ןינעב סחנפ תשרפב ונירקנ הרקנ ןקזה רמא תצק ולאשו דחפ
ונ ןינע והמ םידימלתה " ןטפשמ לש ן
ינונה ראש לכמ הלודג איהש דחפלצ תונב לש " ן .
יי ןמיו ןקזה רמא ' לודג גד םיהלא .
ובר לבקל ךרצוה םיאיבנה ןודא יכ קומע ןינע ונינעו
דחפלצ תונב ורמאש לודגה רבדה ותוא ןינעב . ינפמ ותחפשמ ךותמ וניבא םש ערגי המל
ןב ול ןיאש ושריל היואר איהש רחא היבא תלחנ שרית אל תבה רמולכ . היהו > המת <
ןהל הלגמו תוינקדצה תלאש לע םיאיבנה ןודא > תודוס <
שריל היוארה תקדצה תבה
םישנ אערז ול ןיא רשא רחא היבא תא . ע הנעו " ותוא לאשאש דע ילש וניא הז רבד ה
הל ןתת ןותנ תורבוד דחפלצ תונב ןכ ול רמאו לכה ארובל יחא ךותב הלחנ תזוחא ם
םהיבא .
ערז לבקל תנכומו תנקותמ הבקנהש העשבש הדוהיו רמת ןינעב ךיתעדוה רבכ
בקה םישנא " בורקה ראשה וא היבא חא וא החפשמה ינבמ רחא די לע התוכז לגלגמ ה
תמה םש םיקהל .
רבג בבוסת הבקנ רמאו דוע הימתמ ןודאה דמעו .
לכ ארוב ול רמא
לא הלע דימ תומשנה הזה םירבעה רה
בהש הרבעהה ןינע םשמ הארת רשא רמולכ " ה
הזל הזמ תולחנה תא ריבעמ . םירוביעה אלא םירבעה ירקת לא . לא תפסאנו התוא תיארו
התא םג ךימע
ר " הארתש דע הזה ארונה רבדה לא עיגהל לכות אל ל ] 61 א [ ךמצעמ .
התיארו בתכ ןכ לעו אצי ונממש ינשה םדא ןכ ןינע ול זמרש דמלמ הב הז " םיאיבנה יכ א
תחא תוא זמרב םהל יד . ע םיאיבנה ןודא ןיבהשכו " רמאיו רמאו ליחתה דוסה קמוע ה

יי דוקפי רומאל םשה לא השמ ' רשב לכל תוחורה יהלא
םירכזה ןיב שרפה םש אלו
הלחנב תובקנו . ז םישודקה וניתובר וזמר ןכ לעו " לע םוחינ םירמואש העשבש ווצו ל
ושלב ורמאיש הבקנה אשפנ תוחינ רמוא רכזה לעו רשב לכל תוחורה יהלא םשה דוקפי ן .
שרוי ןיאשכ אוה שרפההש הבקנל רכזה ןיב לודג שרפה האור ינא ירה רמאתו המתת לאו

908 י זט ארקיו .
909 נ היהי .
910 נ וערז .
911 נ ןהיאנוש .
912 נ רב בורקב ונלאגי ] וימח . [
913 ה זכ רבדמב .
914 וי א ב הנ .
915 כב " י ' תודוא ' םיילושב ןקותמו .
916 ז זכ רבדמב .
917 ה ד תור .
918 אכ אל הימרי .
919 בי זכ רבדמב .
920 גי זכ םש .
921 כב אוה ךכ " ארקמב ךא י ' רבדיו ' .
922 וט זכ רבדמב - זט .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

בהזבו .
םדא רשעתי דחא םויב יכו
לודג רשוע . ושפנו ומצע רסומ םדאש ידי לע אלא
בה ינפל " ורכש ליפכמו לפוכ ה . עגרב אלא תוקוחר םיתעלו הבורמ ןמזב רמאת אלו . םאו
צרב םייח ופאב עגר ונו .
הרותה יכ םיקוספה חכב הז לכ אצמת השרפב ןייעת םאו
רתסנב תזמורו הלגנב תרמוא .

] 60 א [ > זק < רעש
םתלאששו ןקזה רמא דוע
קחצי תא ול דלוהב זמרנש המ
ונב .
ודילוהב רמאנ אל המל . תמא םימשב ךאלמ שיש
אוהש ישימחה תיבב בשוי
ילומנ םהו אוהש ינפמ וערזלו ול םהרבאל אנוש לוכאלמ םיקחרתמו ם
רזועו בהואו םדה
םדב ךלכלתמו םדב יח אוהש ינפמ ושעל . גרטקמה םגו
ריתהו הלימה תירב לטב רשא
ותדלותש ינפמ וב קיזחהל שקבו וקלחב הלעש יפל ותנווכ התיה תאז וב םינימאמל םדה
ונממ . בה ול ןימזהו ךאלמ ותואמ וליצהל רזוגו םהרבא ךרצוה ךכיפלו " וב ותריחבב ה
ישש תיב ותיבו דבכנ ךאלמ . ורשויבו ותוכזבו ותקדצב ישימחה ךאלמה חירכהו
ע איבנה זמרש " והיתוריעה ה
קדצב . איבנה רמאש ומכו
תארקו םרבאב תרחב רשא
םהרבא ומש .
התוא לע זמר
הה " איהה תדבכנה הריחבה ךותמ רמולכ ול דלוהבש א
הה החרכוה " עויסל א
פעאו קחצי תודלותב " י
הש ודגנכ היהיש עדוי או . שוריפו
קחצי תא ול דלוהב
חירכה ול רמולכ ול דלו הב
הה " ידי לע םהרבאל דלו היהיש א
ה תפסות " א .
םארבהב ונעה זמר הזו .
ךאלמב תלוכי היהי ךאיה רמאתו המתת לאו
ונינע תומוקמ המכב ונזמר רבכש וללה תולובחתה לכ ודגנכ . ןמ דחאו

886 ב גי תישארב .
887 נ םדאה .
888 ו ל םילהת .
889 מרה לש הקיטונימרהב תוליפכל המוד הסיפת ב " ותלכסאו ן . ירמאמב האר ‘By Way of
Truth’, pp. 110-114 .
890 כב קתעוה םג הז רעש " קרוי וינ י , מהב " ל 1848 , ףד 5 ע " א .
891 נ םתלאשש המו .
892 ה אכ תישארב .
893 נ אתיל .
894 נ לוכאל .
895 מ אוהש יפכ ושיל הנווכה הארנכ ראות םיניבה ימיב תינבר תורפסב ללכ ךרדב .
896 נ ותוכזבו ורשויבו .
897 נ והיתוריעה יכנא .
898 נ שמכ ' .
899 ע " ז ט הימחנ פ .
900 נ תוא .
901 נ עייסל .
902 נ אתיל .
903 נ אתיל קחצי תא .
904 נ חרכה .
905 נ הה " א .
906 ד ב תישארב . הרעה ליעל האר 75 .
907 נ ול תושעל .
ןוספלוו טוילא

> וק < רעש
וניבר השמ וארק ןכ יכ תמאה רפסב יתאצמ ןקזה רמא ע " ה . רפסה הזו
ע השמ ובתכ " ה
רפסה לא ןיגישמ ויהשכ םילודגה םיאיבנהו ןונ ןב עשוהי דיב ורסמו
םיעשעתשמ ויה הזה
םיררועתמ ויה דימו וב
םיאבנתמ ויהו תיתמאה הגשהה גישהל .
יכ ןקזה רמא
ירש תא תחקל הערפ הוצש העשב
לש ונובר ורמאו םינוילעה ועזעדזנ
צראמ ןקזה תאצוה םלוע התעו ותדלוממו ו ] 59 ב [ עשר שיא ללועתהל וז הסלק דיל אב
ותרבחב . יי עגניו דימ ' םילודג םיעגנ הערפ תא .
ול ןיעיגמש םירבד םילודג םיעגנ
העיגנה ידי לע םדאל
םירבדב ועגנמ םשה יבהואל יאנג אוהש רבדב עגונ םדאשכ רמולכ
העיגנ ידי לע םדאל םירבחתמה . םימכחל רוסמ הז רבדו תיאר תעשמ הז עדי דודו

ךליאו ךאלמה . אובו
םרבאל ופסותנש החגשההו דובכה הארו
יכ םולהו העש ותואמ
םרבא היה אל ירש רבד לע הערפ עגניש םדוק
ורמאכ ליחתמ היה אלא דבכנו רישע

תונותאו תוחפשו םידבעו רקבו ןאצ ול יהיו
ןאצ אלו ףסכו בהז וב רמאנ אלו
ןיידע . םישנא הערפ וילע הוצש רחא םירצממ הלעשכ ךכ רחאו
רמא וחלשל
בה " אוה יבהוא הז ןקז ה
דרי בערה ינפמו
הברה בהזו ףסכ ול היה ולאש םירצמל

םשל דרי אל . םא ירה
ףסכהו בהזה אצומ ול הארמ
ץרא לא תאצל ךרטצי אלש ידכ
ש בהזהו ףסכה םיחקול םשמש בגנב עודי םוקמ ול הארהו תרחא םרבא לעיו רמאנ
הבגנה ומע טולו ול רשא לכו ותשאו אוה םירצממ
ףסכב הנקמב דאמ דבכ םרבאו דימ

862 כב קתעוה הז רעש " קרוי וינ י , מהב " ל 1848 , ףד 5 ע " א .
863 נ ערמ " ה .
864 נ ןיעשעתשמ .
865 נ ןיררועתמ .
866 נ אתיל .
867 נ הרש .
868 זי בי תישארב .
869 נ המ .
870 נ העיגנ .
871 נ תואר .
872 נ אבו .
873 נ םהרבאל .
874 נ םהרבאל .
875 זט בי תישארב .
876 נ וש " א .
877 נ אתיל .
878 תישארב גמ ל .
879 נ אתיל .
880 ע " ח אמ היעשי פ .
881 נ ודרי .
882 נ אתיל .
883 נ ינא .
884 ע " א חכ בויא פ .
885 א גי תישארב . כב " דרופסקוא י
הלמה קיתעה תועטב רפוסה ילדוב ' הבגנה ' חכוהו םימעפ
כמ " י נ וקוחמל שיש .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

ש וארשכ םה םג םהו תותמאהש ובשח איהה העשה םתקחד אל וגישה . לכ ובשייתהשכו
התואו ריטקהל תוא ונל אוהיבאו בדנ רמולכ םהינש ורמא יוארכ דעומ להאב םיניינעה
ןושארה ןתגשהב ןתוא התמכש שאה םינפל םאיבהל הנוציחה שאהמ תחקל ןתאיבה
ןפוג אל ןתמשנ הפרשו שאה האצי הפי ונווכ אלש ךותמו . ימ וניביו וליכשי םיליכשמהו
יהלא תא וארו ] 58 ב [ ריפסה תנבל השעמכ וילגר תחתו לארשי . הרזה שאה וליכשיו
םתפרשו םשה ינפלמ האצי רשא שאהו אוהיבאו בדנ ובירקהש . סולקנא יכ קפס ןיאו רגה
רמ לבקש תימינפה הלבקכ תויתמא תוגשה גישה ' רמו לודגה רזעילא ' עשוהי . העש לכבו
ינזאב םאיבמו הלבקה יכרד יזמר זחוא םשרפל לוכי וניאו םיקוספה ותוא ןיקחודש
ז ויתובר תעד המכסה אל ולאש יתמאהו םבלב םיהלאה עגנ רשא םידיחיה " אל וישורפב ל
תש םילודג םיזמר םגרתל והוחינה וניבי םיליכשמהו םגר .
> הק < רעש ןקזה ברה תא קיתו דימלת לאש תולוגס םארקנה םיעונצל לודג דוס הז .
םלכ תלמ םיבותכה לכבו םיאיבנה לכבו הרותה לכב בתכנ המל וניניע ראה וננודא ול רמא
אלמ ונאצמ הימריב דחוימ דחא םוקמבו רסח .
הקעצ קעצו ודמע לע ןקזה ברה דמע
ה ימ רמאו הלודג תיהלא הבשחמ ילול קימעהלו לואשל לזוג ריע . ויפמו הבושת בישה
וכולהי םידיפל .
לע בתכתו םיברקב הרותה ןתנת השדחה תירבה שדוחיש תעב רמאו
םלודג דעו םנטקמל םתוא ועדי םלכ יכ םשה תעידי דמלל הזל הז וכרטצי אלו תובבלה .

רכזי אל אטחהו ןועה תחילס רחא םא יכ ןכתי אל הז ןינעו תפסותב היהי תושדחתההו דוע
וה תעידי " כה רחא הבותכה ו " ף
הז תלוז רשפא יא יכ . תעב לארשי לכ םיעדוי תויהלו
ןכתי אל הז לודגה םשה תעידי םיךודגו םינטק אוהה . וה תועידי ועדי לבא " איה המל ו
הריסח ] 59 א [ םיעודי תומוקמב ףסותינ המלו םיעודי תומוקמב . יתשש זמור הז ןינעו
יתוא וי תחא םשב םהב שי תו " או תחאו ד " יתלוז התעידיל עיגהל םדאה תלוכי ןיא תחאהו ו
ע וניבר השמ " ה . הלגיש חישמה דובכ ינפמ וב אצויכ ונרמא וב אצויכ תויהל לכוי םאו
ונימיב הרהמב . העשב לבא התעידיל רמולכ הילא עיגהל תלוכיו תושר ןתנ תרחאהו
תאטח תאו ונניאו לארשי ןוע תא שקוביש הנאצמת אלו הדוהי .
אלפומה לודגה ןינעהו
הממשו היצ ץרא לא החדיו ינופצה קחרתיש תעב תמאתי הזה .
םיהלא ויצח היהי זאו
וליפאו הילע ףודרל לכוי אלו השודקה ץראל ברקתי אלו ןורחאה םיהלא ויצחו ינומדקה
הידדצ לע . קדצ הב ןיליו הבירחה הנבת איהה תעבו
דצהש ןמזב יכ קפס ןיאו הב ןילי ק
לכו עשרה המש קדצה םוקמ תויהל איהה תעב ןכתי אל יכ הנממ םיצחורמה קחרתי
וה בוש םויב ןתומדקל הנבושת ןלכ תויתואה " םלכב ו . םהה םיתעל ונכזי וימחרב םשה
ןמא ןמא םיכוזה לכ םע תעדלו גישהלו חומשלו תוארל .

855 גל אל הימרי .
856 אי אמ בויא .
857 ל אל הימרי - גל .
858 תלמ לש אלמ ביתכב רמולכ ' םלוכ ' גל אל הימריב .
859 כ נ הימרי .
860 ע " כ ב לאוי פ .
861 ע " אכ א היעשי פ .
ןוספלוו טוילא

תאז החקול שיאמ
המורתה תאזוב זמר
הכרבה תאז וב זמר .
רמולכ תאז ןקזה רמא
הזומרה תא ] 57 ב [ םלועל תזמור ןאכ הרומאה המוקו רמתל התמד ךתמוק יכ תמא .
ירתל רמולכ ךיא ןיבי ליכשמהו " כו תוצמ ג " ויתוא ז םינוילעה םירבדה לכ םילולכ ןהבש ת
םינוילעה םע םינותחתהו םינותחתה םע . תולוכשאל ךידשו
תא תוסנרפמ םידשהש עודי
ןיבהל םלכש ןידדחמש םירבד הרותה ירבדמ םיקנוי םהש םידימלת לע לשמ םהו םיקנויה
ומעוט אוהשכו ותוא ותוארב לוכשאל הוואתמו דמוח בערהש ומכ אלה דע םאיבה ימ
צומ קנויה תיוג םייקתהש ומכ ושפנ םייקתה תובירעה תואבו תובירעו תוקיתמ וב א
דשה ןמ ךשמנה בלחה תובירעב . הוואתמו תדמוח םכחה שפנש םידמח םיניינעה הלא לכו
הדוסי לא תולעל תדמוח איהש רמתב העובקה שפנה ומכ תולעל . רמתה הלוע הז לעו
נפמ הז רמתב םקידצה לשמנו תונליאה לכמ הלעמל ותנוכו םינותחתה לא רבחתמ וניאש י
תולעל דימת . וינסנסב הזחוא רמתב הלעא רמא הז ינפמו
םילוע םילועה רמולכ
הגרדמל הגירדממ . ךתקר ןומרה חלפכ רמאת אמשו
םהילע אהת המ . םגש םחיטבה
בלה תא םיקיזחמ םהש תלעותו תובירע שי םהב . ז וניתובר ורמאש הזו " ל
צמ םיאילמ ןומרכ תו . האורה הרמא ןכ לעו חרופ רמתהמ בלולה יכ ןבהו עדו
םימשבש ויבאל דחא בל אלא ול ןיא םולחב בלול .
םימשה בל אוהש לע ררועתהו .

] 58 א [ > דק < רעש םגרתל סלקנא האר המ הז ונממ ונקתעה ןטק רפס ןקזה ול הארה
יי ינפל םתברקב ' ותומיו
יי םדק אתירכונ אתשא ןוהיבורקב ' . אר השמ חלשש העשבש ה
ע " םשל םימלש ושגיו תולוע ולעיו לארשי ינב ירענ תא ה . אוהיבאו בדנ ןרהאו השמ היהו
הארש המ דחאו דחא לכ האר רהב םינקזה םיעבשו .
לארשי ינב יליצאו
בדנ םהו
הה אהשמ הלעמל ןיאש םתבשחמב הלעו התתחונ השא ואר אוהיבאו " הבס אוהש ןוילע ז
לה " תחתו רמאש והזו ז השעמכ וילגר .
ןמ םתבשחמ הגישה אלש קוספה ןהילע ריעה
םילגרה דע אלא ןינבה . וגישה אל הרזה שאה םליהבהש יפלו םיברל םיעדוי םילגרהו
םיהלאה ינפלמ אצויה שאה תותמא . ולאש וז הייזח רחא תותשלו לוכאל ורזח ןכ לעו
התש אלו לכא אלש ומכ דוע ותש אלו ולכא אל תיתימא הייזחה התיה ןמ םתלוז
םייתמאה . החמשה בברעתת אלש ושנענ אל אמוי תב העש התואב העפשהה התיהש ינפמו

841 גכ ב תישארב .
842 ג הכ תומש .
843 א גל םירבד .
844 ח ז םירישה ריש .
845 ט ז םש .
846 ג ד םש .
847 בב ע זנ תוכרב יל " א .
848 רוקמב ' ךבש ' ןקתל שיש רורבו .
849 ע זנ תוכרב ילבב " א .
850 אי ד םירבד .
851 א זט ארקיו .
852 א דכ תומש - י .
853 אי דכ םש .
854 י דכ םש .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

ש ןאכמ חינא רמאו הב בשיו םיטרפה לכו ןלוכ תוכרעמה לכ םהל תולגל תושר ול ןנכוי
םיאפחמה ןיבו םיאיבנה ןיב שי רשא לודגה לדבהה וליכשי ןעמל םיללכהמ םיאצויה
יי רמא הכ םהילא תרמאו ול רמאנו ' ולדחי םאו ועמשי םא המהו םיהלא .
התא ןאכמ
ש המ ןינעוט ויה םשה רובד םיעמוש םידירומה םתוא ויהש העשבש דמל ליעל ונזמר . ןכו
ע והיעשי ימיב ןירמוא ויה " לארשי שודק תא ונינפמ ותיבשה ה
הכ םהל רמוא היה דימו
יי רמא ' לארשי שודק
םהינש תוהקל . אל םלכ םירבדה לכ זומרלו רפסל ליחתה השע ןכו
טרפ אלש םיבבוסמה ןמ אלו תובסה ןמ אל םינותחתה ןמ אלו םינוילעה ןמ אל רבד חינה
דע זמרב םהל ןינעה לכ םהמ םיליכשמה וליכשהש . םיברס םהילע רמאנ רשא ראשהו
] 57 א [ בל יקזחו םינפ ישק
ירמ תיבו םיברקע
םירבד םירמואו ןימגמגמ ויה
ןכ אל רשא . לא םהירבדמ ול רמאנש דע םהינפמ ןירוחאל עתרנכ איבנה היהו ] ארית [
םהילא תרבדו תחת לא םהינפמו
ו הזה ירקשה ןינעה יכ םלגה הזה םוצעה ירמה
תרחא ץרא לא םכילשהו . לכה םהל רומאו . יי רמא הכב ' יי ינודא ' והי " ה
לא יכ םעידוהו
וכלי תכלל חורה המש היהי רשא
עוטנלו תונבל רבדא עגרו םיניינעה לכ .
ינפל םבל לכב םיבשל אפראו בושא רחאו ץחמא יפצקבו אפרא . ע איבנה יכ עדו " הכז ה
תא לוכאל הליגמה
םיקותמ םירבד םינפב רוחאו םינפ הבותכ התיה הלגמה יכ ןיבהו
יהו הגהו םיניק םירמ םירבד רוחאבו םקידצל
םיעשרל . חתפש חתפב סנכיל לכות ןאכמו
ע וניבא " עודיה רפסב רוחאו םינפב ה . קותמל שבדכ ויפב היה ונטב אלמתנש רחאו

םהינפא לע םיניינעה לכ וגישהב . ועמה חיטבי לאו דע ויפמ תורירמה רוסיש ומצע גנ
וכח ויחקרמב זמר ונממ םעטשכ דידיה ךלמהו תורירמה לכ קתממה שבדה ותואמ םעטיש
םיקתממ .
תיבב דוס קיתמנ וידחי רשא ויאירי םע וניקלח ןתיו ונרזעי ךרבתי םשהו
ןמא ותראפת .
> גק < רעש רמתל התמד ךתמוק תאז עודיה ןקזה שרד .
ומכ םיליכשמל עודי תאז
ז ינמחנה ברה זמרש " ל
יכב זמר הרותב שריפ רשא יתמאה ושורפמ תומוקמ המכב

825 ד ב םש - ה .
826 אי ל היעשי .
827 ע " בי ל היעשי פ .
828 כב " י ' םינולח ' ע יתנקיתו " ו ב לאקזחי פ .
829 ד ב לאקזחי .
830 ו ב םש .
831 ו ב לאקזחי - ז .
832 ד ב םש .
833 בי א םש .
834 ע " ט חי הימרי פ .
835 ב ג לאקזחי .
836 י ב םש .
837 ע " ג ג םש פ .
838 זט ה םירישה ריש .
839 ח ז םש .
840 ירמאמב הוושה ‘By Way of Truth’, pp. 115-116 .
ןוספלוו טוילא

> אק < רעש אסכ ןושארמ םורמ דובכ .
בהל שי םוקמ יכ ןקזה רמא " אסכ ומשו ה
רו לפשה םלועב חיגשמשכו םינושמק ולכ הלע יכ האו
הדרמו סעוכו אסכ ותוא לע בשוי
וב ומלוע תא . אסכ ותוא עזעדזמ ויניעב ורשי אלו לארשילש םהישעמב חיגשמשכו
בה לש וימחר ילולו םלועה תא בירחהל שקבמו " ןהיאנושמ רייתשנ אל ותוא ןיחצנמש ה
לארשילש . ע םידלונה לכ ןודא עיגהשכו " ודמו אסכה תנוכת תגרדמל ה ללפתהו לפנתה וית
ותלפת לבקו וינפל ןיסיעכמ לארשיש העשב אסכ ותוא לע בשי אלש םימחרה לעב ינפל
השע ןכו תושפנה תבישממ תומוקמה ןמ םוקמב והמתחיש ךרבתי וינפלמ דוע שקבו .
ע וינעה הנענשכו " תאז םג ףאו תונושארה תוללקה רחא םתח תאז לכב ה .
ןמ טהלמ שא אצי איהה החטבהה םלכ םינותחתה תא הטהלו אסכה ] . 56 א [ ררועתמהו
ושפנ ןתנ אלש ימל הזה דוסב הלגנ אל יכ והניבי אל םא ופאו ותמח הלע אל הז דוס תעדל
ךרבתי םשה תבהא לע . עגר ומכ הזה ךופהה תונדעממ וסרכ אלמל וייואמ לכ םישמה לכו
וב םשה ףא הרחי
ךכל יכ אסכה ןמ תובהלתשמה תוצוצינה והולכאיו ןמ ערפהל רצונ
דעו םלועל םיבכוככ םיברה יקידצמו םיעשרה .

> בק < רעש ןינע דוס האלמתנ הרות ןתמ םוי לאקזחי תבכרמ . ונמדזנו ןקזה תילגנ
בבל ישנא םהינב ויהו ןקזה לצא ןיליגר ויה אלש תושדח םינפ םוי ותואב . םהמע חמש
לבח הב חומשל ןודאה םדעיי רשא םידבכנה םימיה לכ רמאו ןקזה ודי תא אלמי אבה לכ ו
תלוכיה יפכ ןיבישמ ונחנאש לואשל . לוחכל ןיכירצ ונאו הרוא תיבה לכ אלמתנ התעו
וניניע . םיניינעה ןתוא דבכנה ורפסב ליחתהל לאקזחי האר המ וניתובר ונודמליו לאשנ
ןבכ םירבד םיאור ונחנא רפכ ןבכ אוהש וליפאו םאיבנה לכ ךרדכ אלש םיאלפנה םיארונה
ךרכ .
ו םישדוחמה ןמ אלו הנושאר םיבשויה ןמ אל רבד ותוא ונע אל . וילגר לע דמע
ינא רובג רמאי שלחה רמאו
חתפו . ז ונבר השע הלודג הדועס " המ ונממ ונלבקש םוי ל
עימשא יתעמשש הממו םידימלת לש תותכ םש ויהו זומרנש . םוקממ םילוגה יכ עודי
או ןירפסמ ןניא לפשו דבכנ םוקממ יבשנהו םוקמל רבדמ ןני ןינתונו ןיאשונ ןניאו ןי ] 56 ב [
םתובש ןינעבו םתולג ןינעב אלא . ןיבו םילוגה ןיב ןוכנ היה םולשה וילע איבנה לאקזחיו
םהינב ויהו שדקמה תפירש לעו ןברח לע םיחנאנו םיגאוד ויהש ןתוא הארו םייובשה
בל ישקו חצמ יקזח םישנא
ע אוה אבנתהש ומכ " ה . םיעשופהו םידרומה רמאו
תומואה ראשמ םה ונתשנ המ םירמוא . הזו הלוע הז הלגמ הזו הלוג הזו תוכרעמה ולגלגתי
דרוי . איבנה ןיבהו םינמוזמה םיקלחהו תונכומה תועטה ןיגישמ םלועבש םימכח המכו
ע " ע םירבד םיחיטמ םה ןיידעו חפה ךותב םנה רמאו םהילע להבנו םהירבד ה " הנוע ג

816 בי זי הימרי .
817 כב " י ' םינומשק ' ע יתנקיתו " אל דכ ילשמ פ ' םינשמק ולכ הלע הנהו ' .
818 דמ וכ ארקיו .
819 ע " וט ו םירבד פ .
820 ג בי לאינד .
821 ע גי הגיגח ילבב " ב : ' בר רמא ןבל המוד לאקזחי המל היעשי האר לאקזחי הארש המ לכ א
היעשי המלו ךלמה תא הארש רפכ ךלמה תא הארש ךרכ ןבל המוד ' .
822 י ד לאוי .
823 ז ג לאקזחי .
824 חל כ םש .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

יממ תמאה ריכמו עדויו וינפל ןיאב ןיד ילעב האור ןיידהש העשבו ונממ םיאצוי תוכלמהו
ומעזו ותמח ךפוש זאו הנעט וינפל ןועטל וב תלוכי ןיאש דע רקשמה הז לע אצוק ורמואש
דוק תמאה עדוי ןיידה יכ ןידה ילעב ןישיגרמ ויה וליאו וילע ויה אל םהיתונעט ונעטיש ם
תמא םהב ןיאש םילטב םירבדב וינפב םהינפ םיזיעמ . ןינעל הושב הוש אוה הזה ןינעהו
המותח תרגאב בותכ ונאצמש . תלבונ דחא ךרדב ןיאבו ויה םישנא ינש תרגאה ןושל הזו
תלבונה תאז אמש רמאו וריבחל ותוא הארהו הב ריכה אלו ודיב םהמ דחא החקלו תחא
פ ןליאמ איה ינולפ ןליאמ אמש רמוא הזו איה ינול . הילע הז םע הז ךרדה לכב ןינידמ ויהו
ירפמ ןיאור ויה ולא םהילע רמואו םהילע קחושו ןליאה ףונ לע בשוי היה ןליאה לעבו
ךורב רמול םהל הור ומעטל אלו ירפהמ גישהל תלוכי םהב ןיאש רחאו םיהמת ויה ןליאה
לו ןמ וז תלבונ האלפנ ךיא עדויה םנחל אל יכ התילכת איה המו הליעומ טעמ רבד הזיא
הרוצה תאזב הרייוצ ] 55 א [ הזל הז ןועטלו םכחתהל םהל היהו . ןיאור ונחנאש הזה ןליאה
יניעב ונ
הארמל דמחנ
אוה לודג רייצ יכ קפס ןיא ונממ הז לבונ םאו האנו אוה
המדאמ ץעה ירפו ירפמ תלבונ רמולכ תונוכתמ תונוכת איצוהש . ה םאו דבכנ ןליאמ או
כ הזמ " כו ש " הקד הנוכתמ הבע הנוכת איצומש לודג רייצמ אוהש ש . םב ןיאש רחאו
בוט זאו ןגה לעבו ןלכ תונליאה לעב וכרבי םינידמ םה הז המל הז לכ לא עיגהל תלוכי
רמאש ומכ רקש תמאה לעו תמא רקשה לע םרמאב ןגה לעב םהילע ףוצקי אלש םהל
ק לע םיהלאה ףוצקי המל םכחה ךלו .
דבאי גשוי אלש המ גישהל לדתשמה םכחה רמאו
גישהש המ לכ . תיתמאה ותרותב וניקלח ןתיו תמאה ךרדמ ץוח אצנ אלש וניליצי םשהו
הלס ןמא וניתומבו ונייחב .
> ק < רעש דחפו המיאב השדקה דוס . ןינעה ונל רמאו השדקה ןינע ןקזל ונלאש
ר ןיאו אוה דיחפמ רבד הזה ארונהו דבכנהו שודקה עאו םדא םושל וזמרל יוא " המש פ
ונממ םיגרתשמה םיארונה םילודגה םיניינעה תמועל טעמ אוה וב ונלבקש . כע לבא " ז
רמאש המ הסכתנ ןיעל גשויש םדוקש קדבה גהנמב וב ונלבקש הממ רמאנש המב גהנתנ
ע איבנה היעשי " הנושארה תוליצאה תחת רשא תומוצעה תוארונה תותכהש המ אוה ה
תונוע . כ לעו הז לא הז םהב רכז ן
םינפואהו םירמואו דוע ןיפיסומש המו ] 55 א [ תויחו
לודג שערב וב ןיריכזמו שדקה
םתמועל ואשני םינפואהו קוספב לאקזחי רכזש המ אוה
וכו ' .
הנועו תישילש תכ תוזומרה תושודקה תותכה םיתשה ולאל הרבחתנ ךכ רחאו
יי ךולמי ' כו םלועל ' . ב ןינעה האיצומ וזה תכהו רבדיו לוקו חור ךינמיסו רובד . חירטת אלו
המו אמלעב ןמיסל אלא הנה םונואיבה אל יכ ןמוקממ תולמ שלשה אלא איצוהל ךמצע
יי דובכ ךורבב רמאנש ' ומוקממ
ומוקמל עיגתש דע סורהת אלו .

809 כב " י ' וניניניעב ' ע יתנקיתו " ןינעה פ .
810 ט ב תישארב .
811 ה ה תלהק .
812 ג ו היעשי .
813 ע " רצויד השודקד חסונ פ .
814 כ א לאקזהי .
815 בי ג םש .
ןוספלוו טוילא

תודוסהמ דוס לע זומרל ךפהנו לבח ושרשו םילבוח היה . הלבק אלב ולא םירבדו םיבר ןכו
םותחה רפסכ . םייח םיהלא ירבד לכה יכ קפס ןיאו .
> חצ < רעש ותא ורבדב וינפ רוע ןרק יכ דוס .
חכ לודג המכ הארו אב ןקזה רמא
ערמ " ה םחל לכא אלש הרותה הדיעה תוינשה תוחול לבקל הלעשכ יכ םלכ םיאיבנה לכמ
םימ התש אלו
ךכ הרכז אלש המ ] 54 א [ הנושארה הילעב . בה יכ דומלל לכות ןאכמו " ה
היתשו הליכא אלב לודג ןמז דומעל םיאיבנב חכ ןתונ . ע םלשה ןודאה היח הממו " םחלמ ה
יהו שדקמה ןמ םיאצויה םימה ןמו ןהב תנדעתמ ושפנ הת . אוהה רהה יכ עודיו
םילבקמה לע דובכה עיפשהל םירהה לכמ רחבנ . ותבשל םיהלא דמח רהה .
לאשת םאו
תוחולה ומייקתי אלש הארש ינפמ התש אל םימו לכא אל םחל הנושארה הילעב רמא אל
תונושארה . תיאדוה הליכאה ךותמו
הנממ סנרפתמ השמ היהש
םיינפוגה תוחכה ויה
וה םדא םושב חכ ןיאש קיהבמה רואהו דבכנה רהוזה ןמ וינפ ולבקש דע תושלחתמו תוכל
וילע תשגמ ארייתנ ןרהאש הארתש ומכ םהב לכתסהל . הממ הזה ןינעה ןוחבל לכותו
זחאש " ל
בהש לט " ערמ היה לט ותואמ םיתמה תא תויחהל ה " םוקמה וביחו התוש ה .
ןוצר יהי ןכו לט ותואב וניתושפנ םוקמה ןדעי ךילט תורוא לט יכ ביתכדכ .

> טצ < רעש ייו ' םלוע ךלמו םייח םיהלא אוה תמא םיהלא .
םעפ יכ ןקזה רמא תחא
ובר ינפל הז קוספ ארוק היה ונינע וברל לואשל ותבשחמב הלעו . או ובר והנעו " ינב ל
ונזמרא התאו ינא היילעב הייהנשכ לבא ידיב התע חתפמה ןיאו דאמ אוה ארונ הז קוספ
ךל . היו תובר םיתע ךל יתרמא אלה יאשחב יל רמאו ינזאב קיזחה ונילע יכ י ] 54 ב [ הלאשש
ךירבח ינפב הנלאשת אל תאזכ . ייו רמאנש םוקמ לכב יכ אוה יתמא תמא יכ עד ' תיבו אוה
םהש דיעמ תויתואה ולאכ תומשה ינש ולא בתוכ איבנהש העשב יכ זמור אוה ןאכו
חאו תמא " והמו רמואו זמרב טרופ כ םלוע ךלמו םייח םיהלא אוה תמאה . םייחהש ןינע

799 טכ דל תומש .
800 חכ דל םש .
801 הכ חע םילהת . שר לש ושוריפ הוושהו " קוספל י ' םיכאלמ לש םמחל ' . יבר ירבדב רוקמה
ילבבב אתיירבל םירושקה אביקע וי ע הע אמ " ב ' םחל שיא לכא םיריבא םחל ןנבר ונת
ןילכוא תרשה יכאלמש ' . ןמחנ ןב השמ וניברל הרותה ישוריפ הוושהו , ןושאר ךרכ , מע ' הסש
) ו זט תומש .(
802 זי חס םילהת .
803 י דכ תומשל ןנחוי יבר לש ורבסהכ ' ותשיו ולכאיו םיהלאה תא וזחיו ' . י כ הבר ארקיו הוושה ,
מע ' וסת ; הבר רבדמב הכ ב ; חז " ע וכק ב " א ; חז " ע דק א " א . ירפסב האר , Through a
Speculum, p. 294 .
804 חזב םלענה שרדמ לעב ירבד הוושה " ע הלק א " ב : ' הגשה וגישיש דע ןינוזנ וכזש םיקידצה
היתשו הליכא ןיאו המלש ... יי םע םש יהיו ביתכד השממ אה ןל אנמו ' םיעבראו םוי םיעברא
םימו לכא אל םחל הליל יאהכו הלעמ לש ויז ותואמ תרחא הדועסמ ןוזנ היהש ינפמ התש אל
אובל דיתעל םיקידצ לש ןתדועס אנווג ' .
805 ע חפ תבש ילבב " ב .
806 טי וכ היעשי .
807 י י הימרי .
808 פ תוכרב ימלשורי " ה ט " ה , ע די " ב , פ ןירדהנס " ה א " א , ע חי " א ; ב אנ אבר תישארב , מע '
533 .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

תודבכנ תוריצי רוצל עדיש הגרדמב הלעש טעמכו םלכ תוריציה םצועו ודוחיי ףקות
תויבשחמ תוריצי רמולכ . הריצי רפס דבכנה ורפס םש ארק ןכ לעו .
ליכשתו ןיבת םגו
רשא םולשה וילע איבנה היעשי ןוגכ םאיבנה תצק םורמא םידחוימ םירבדמ ףוריצה חכ
והוארה היחהש המב תימהלו תיממש המב תויחהל אוה יהלאה םצועה יכ האובנה חכב
ינאו יתצחמ םולשה וילע וננודא בתכש ומכ אפרמש המב ץוחמלו ץחומש המב תאפרל
אפור ינא וב ץחומ ינאש המב . םוצעה תלוכיה ךותמ הזו . ע היעשי גישהשכו " ה
הל תתל ןויצ ילבאל םושל ורמא ראבל ונלחתהש ומכ הז רפא תחת ראפ ם .
רפא אוה
ראפ אוה . לארשיב תאז םלועל לארשיל םהל רמא
ובו םיקול םה וב םיאטוח םהש רבדב
םיאפרתמ םה . לכשה םוקמ ריאמה ראפה אוהש ןילפת תוצמ לע ורבע
לע רפא ונתנו ולג
תב ןויצ ילבא שאר לע ןינתונ ןכש שמח םוקמ ותוא " ב
תומכ ןינעה רוזחי יכ םכשבו
תעב היהש המילש הבושתב ורזחיש . הב ריכזה רשא השרפה שארב שדח ךיא אלפההו
] 53 ב [ יי םשה חור רמאו הזה ןינעה ' .
חור יכ ונעדי אלו אוהה דבכנה רפסה לכ בתכ
אההמתא וילע םשה . ןינע והזו ףוריצה ןינע והזו ילצא שדחתנ םשה חור רמול הצר אלא
יי חשמ ןעי רמאש החישמה ' םיונע רשבל יתוא .
כזה לא קוספה שארב רי " לד ף " וי ת " ד
ה " א
וי רכז החישמה ןינעבו " ה ד " א
ר " האובנל הלחת חושמ םויה ינא ולאכ ל . גילפהו
ר יכ בלה ירבשנלו םיונעל קוספה הזב " דימ בל ירבשנ םירוסאהו םיונע םייובשה ויהישכ ל
זאו םילגמל םקנה םויו םילוגל ןוצרה תנש אביו הלודג ירעש חתפי רמולכ אוה חקפ םשוי
הנשויל תראפתה הרזחו םינוילעה ודריו םינותחתה ולע רבכ יכ רפא תחת ראפ םילבאל
ןוצר יהי ןכו תואור וניניעו .
אתיב אפלאה חכב תולמ ןיפילחמש םאיבנה ירבדמ םיעודי תומוקמב ליכשת םגו
ע וניבא םהרבא זמרש " שש ומכ ה " בב ך " אב ל " ב ת " ש
ל ומכו " מק ב " י
ידשכ " ם
אב " ב ת " ש .
ןכו יבלחב ומכ תורחא תולמב אצמת
לקמה םש יכ תוכפוהמ היתויתואש

785 םולש םשרג הוושה , הילמסו הלבקה תנבהב דוסי יקרפ , לשת םילשורי " ו , מע ' 409 ; לדיא ,
םלוג , מע ' 121-120 .
786 םירבד טל בל .
787 ג אס היעשי . שדח רהוז הוושה , ט אל " ג : ' שובח ךראפ והיא אדו ראפ והיא רפא אכופהבו
ךילע ' . גבו ' היליטקי , הרוא ירעש , ןושאר ךרכ , מע ' 251 : ' םהל תתל ןויצ ילבא םושל ביתכו
ןיליפת ןה ולאו ךילע שובח ךראפ ביתכו רפא תחת ראפ ' .
788 ע " ג ב ב םימיה ירבד פ .
789 דעומ ילבב ע וט ןטק " א : ' שובח ךראפ לאקזחיל אנמחר היל רמאקדמ ןיליפת חינהל רוסא
ךילע ' . הינווג לכב תינברה תורפסב הברה רכזוה הז ביטומ .
790 באב העשתב .
791 א אס היעשי .
792 םש םש .
793 כב ךכ " ןקתל שיש רורב ךא י ' לא " לד ף " ונ ת " וי ן " ד ' .
794 שרופמה םש ונייה .
795 אמ אנ הימרי . וחנת שרדמ הוושה אמ , חרק , יפ " םיבר תורוקמב ןכו ב .
796 א אנ הימרי .
797 שר לש םשוריפ הוושה " דרו י " א אנ הימריל ק .
798 הל טכ ב םימיה ירבדל זמור ילוא .
ןוספלוו טוילא

ורו " תויח וב שיו ותרוצ איה חומ וב שיש רבד לכו ק . אל לבא אמצי חומ אלב קור לכו
היחי . בה איצמה ונממ ינוראשה הנשא " דע ידעל םיעדומ םה רשא ה . איצמה םהירחאו
ומב ןתנש םע גשומ רוצה לעב " ור טעמ ח " דיבכה םהירחאו םינוילעה םימה ןמ אצויה ק

רה ו " ומה שילחהו ק " תושולח תוירב ואציו ח . ומה תויה םעו " ורהו קחרתמ ח " ברקתמ ק
ומכ םישגרומ םניאש םהמו םייח חור םהב שיש םהמ תונושמ תודלות םילבקמה ודילוי
איצומ דחא ליכשמ הארתש
לכשומ ןיבי אלש ימ םלועל םגישי אל םירבד ולופלפמ .
בתכנה טעמה תלבק םאש הז ןינעב ךיראהל ןיאו הנה
תוביתנה שקבל ררועתה
ןדע ןג ירעשל ] 52 ב [ םיאצמנה לכ ףוס דע רבד אצומ ןמ ליכשתו עדתו . םאו
יי תא ךרבו שדק ךידי אש והלבקתש הכזת ' ןיאמ שי איצומ . הגרדמה לא עיגהל ונכזי אוה
ידעל ךרבתיו ךרבתי ונוצר גישהל םתבשחמו םתנווכ לכ רשא םימילשה הילא ועיגה רשא
דע א םיחצנ חצנלו " ס .
> הצ < רעש וימימ ןתנו םהיניעל עלסה לא םתרבדו ןינע לע ינמחנה ברה בתכ
םיהלאה .
לודג ןינע וימימ תלמב אצמת ותנווכ לכשה ןיעב ןייעת םא . איבה ןכ לעו
הירפ ןפגה תניתנו הלובי ץראה תניתנ עויסל . שדקמה ןמ וימימ יכ וימימב אוה ולכ דוסהו
םיאצוי המה . ולאכו יכ טעבל יבקרימ הכמסנה םוי לשכ ולכ טעבב שנעה הכשל ברה רמא
םלכב ןינעה ןכ . זרו םאצמת יוארכ םהב קדקדת םאו " יכ תמא ברה םתמכחב ורמא ל
ןבהו הנס וילע לחמנ טעבה ןיאש םוקמב .
> וצ < רעש
םימש תלמ לעו םיקחש תלמ לע םכחה ברה לאשנ . ןיבי ליכשמה בישה
ואציו קוספמ
ו לעממ םיקחש חתפ םימש יתלד .
ןמ םה םיקחש יכ ררושמה איבנה זמר
הנממ תקחשו
םימשב ריכזהש ררושמה תמכח תגלפה הארו לוגלגב ענענמ קחושה יכ
םיתלד . םיתלד וינפל חתפל יוארה אובישכלו םימש יתלדו אלא חתפ םימשו רמא אלו
סנכי . המלש רמאש המ ןעוט ןועטי םאו
םימשה ימשו םימשה
] 53 א [ ינעב שי הז ן
הלבקה יפ לע דאמ לודג ןינע . ומייקל ויתוצמב וניניע םשה ריאי .
> זצ < רעש ףוריצה דוס . לדג הנעת רבד ךממ םילאוש ונחנאש תע לכב םכחל ונלאש
ףוריצה חכ . לכה תא םשה ארב ויתומש תויתוא ףוריצב יכ םתעדי אלה וננע . וניבא ןקזהו
ע " א הלעהש רחא והרוה רשא תויתואה ףוריצ ךותמ ה לכ תא גישה הוצמה לע ודומח ת

774 ש ריבגה .
775 ש איצוי .
776 ש אתיל .
777 ש תורשיימה .
778 ח כ רבדמב ) הלמה ' םיהלא ' רוקמב אתיל ( במרה ירבד הוושהו " הרותה ישוריפב קוספה לע ן
ןמחנ ןב השמ וניברל , ינש ךרכ , מע ' זער .
779 כב קתעוה הז רעש " ןושש י 919 , מע ' 206 .
780 רוקמב ' וציו ' כב ןכו " י ש .
781 גכ חע םילהת .
782 ל תומש ול . כב " רוקמב ומכ ףיסומ ןושש י ' קדה ' . חזב אנמיהמ איערמ רמאמה הוושה " ולר ג
ע " א : ' ע םיקחש ןורקא ןוניאו " ש קדה הנממ תקחשו ' .
783 ש עה המלש " ה .
784 זכ ח א םיכלמ .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

ינפל וכרבתת םהו תא ישדחת תשרלו . לע ךרבמה חכ לודג המכ הזמ ןיבי ליכשמהו
שודחה . ה ריעשבש אלא דוע אלו םיריעש ראשכ אלו לודגה םשה בתכנ אל רשא תאטח .
ודוס ןינע לבקתשכ ךיניעב לודג היהי הזה טעמהו . ג זמרנ רהוזה רפסבו " טועימ ןינע כ
חריה .
ןוגכ לארשיבש םילודגה םימכחה םהו הנשמה ימכח םוזמר םיאלפנ םירבד הנהו
ר ' רו לודגה רזעילא ' רו עשוהי ' רו אבר אייח ' רו סחנפ ' בחו הביקע םהיר . וזמר םשו
ע וניבא בקעיש תישארב תשרפב " םלועב תונטלוש שקבמ היה ה . או " בה ל " תיבהי רבכ ה
ונעד אדיב אתונוטלוש . אלא טעמה בתכנ אלש םירדוסמ םה םש םיזומרה םירבדה לכו
ןורכזל .
> גצ < רעש רהוזה רפסב
ר רמא ' םלועל םדאב יחור ןודי אל והבא
המכסה שוריפ
חור םיכסי אל רמולכ ןודנ םעה לכ יהיו ןושלמ אוהו םדאה םע בשיתהל י .
בה רמא " ה
היב ביתכד המ לע זמרנ הז ןינעו םייקתי אל יזאו ומע אתגולפב היהיש ריואה השעא
חורו שפנו המשנב ליעלמ .
> דצ < רעש
ןבתכ וברמ דימלתה לבקש המ
החכשה ינפמ הנה . דוסה הז ונלבק
וב תוללכנ תומכחה לכ רשא לודגה אלפומה ךותמ ןיבי ליכשמ לכו עודיה לודגה םכחה ןמ
וירבד ] 52 א [ הבחרה ותמכחו ולכש עיגה ןכיה דע . אב םכחה רמא
םילודג םיללכ ךאראו
םיטעומ םירבדב
תודלותה לכל הטחה יריגרגכ םה םזמרא רשא הלאה םירבדהו
תולעותהו תוכאלמהו
> םיאצויה < םהמ . רחא םירבדה לכ ולשלתשנ םימשה ןמ יכ ןיבה
א םניכה רש
שרש לכ שרש םהמ איצוהל ךרבתיו ךרבתי םשה . תמאה ימכח ונל וזמרו
זר " םימו שא םימש ל
תומשה ינש ולאב זומרל הזה רבדב וגילפהו . האריהו דחפהמו
םולבק רשא קר םוגישי אל םירבדב זומרל יתלחתהש המ זומרא לובג רובעא אלש הארונה
דוס לעב םכחה יפמ םועמש רשא םילבקמה ןמ . ש " מוי א " צור ם " וחר ה " ומ םהו ם " ח

763 עטקל אוה ןאכ זמרהש ינמוד ךא תירהוזה תורפסב תומוקמ המכב עיפומ חריה טועימ דוס
ל ספדנש םלענה שרדממ שדח רהוזב הנושאר . נש יקינולאש תרודהמב האר " ז , ע דכ " א , רחאו
רהוזל תופסותב ךכ , סקת םדרטשמא סופד " ה , ע א " א . חזל תוטמשה םג האר " ע בנר א " ןכו א
שדח רהוזב , תוילגרמ תרודהמ , ט די " א . חז הוושה " ע כ א " א , ע אפק " א ; חז " ע דמק ב " ב ,
ע המק " א , ע טיר " ב .
764 ב ירהוזה סופרוקב יתאצמ אל סופד .
765 ג ו תישארב .
766 י טי ב לאומש .
767 כב קתעוה הז רעש " ןושש י 919 , ףד 206-205 . ןלהל ש . סמרבא לאינד הוושה ' , הניכשה
בקה ינפל תללפתמה " ה — יבגל םתסיפתו זנכשא ידיסח לצא תיפוסואית הסיפתל שדח רוקמ
תודוסה תריסמ ,' גס ץיברת ) נשת " ד ( , מע ' 532-531 . םג יוצמ הז עטקל רוכזיא השמ לצא
לדיא , יתוכאלמ םדא תריצי לע תודהיב תויטסמו תויגאמ תורוסמ םלוג , לתו םילשורי
נשת " ו , מע ' 317 הרעה 70 .
768 ש ובתכ .
769 כב " דרופסקוא י
ילדוב ' הארו אב ' תינשה הלמה לעמ הקיחמ ןמיס שי ךא .
770 ש םיטועמ .
771 ש תולועפהו תולעותהו .
772 ש םניכהש .
773 ע בי הגיגח ילבב " א .
ןוספלוו טוילא

ותרובגב שמשה תאצכ ויבהואו ביתכדכ .

> צ < עש ר םריעשל םהיחבז תא דוע וחבזי אלו .
ברה בתכ
תבכרומ הלמהו
םיבר היריבחו . ןכו הנהו תבכרומ הלמה יכ תמאה אוה ןכ
וכרד אוה . ר רמאש המו " א

דחא לכה ינמחנה ברה רמאש המו . בהל ול שי יכ עד ליכשה ךל ביחראו " עודי דחא דבע ה
ה דבוע לכ גרטקמ אוהו ונממ םיחרובה אלא אנוש וניאש םיריעשל חובזל ואיטחהל םש .
יי חור םידק אובי קוספ דוס גישהל תלכי םאו ' הלוע רבדממ
תנמב זמרנש הזב ןיבת זא
אזזלע .
םימיב אוה דוסה לכו עשתו םיעבראו םיתשו םיתאמו תולמ יתש רבדמה דוסו
הבקנו רכז םדהו .
> אצ < רעש תרוטקה דוס . סש תרוטקה לקשמ " לא תואלפנ ןנובתהו דומע הנמ ה הבחב
ערמ תא וחלשב ומע תא הבח רשא הלודגה " הגשהה אלול יכ ןמאנ העורל םהל תויהל ה
םלועב לארשי יאנוש ומייקתנ אל הילא השמ עיגהש תיתימאה האובנהו . דוסו
ליכשמ עונצ ןב םהינב הארו םיבר םינב ול ויהש ךלמל אוהה ןינעה . יאדמ רתוי ובבח
םלכ וגרטק םינבה וארש ךותמ ] 51 א [ וילע . וטבחל שקבמ הז וינש וילע קרוח הז ופחוד הז
עקרקב . ךולמל ויחא לכ לע אשנתמ היה ךלמהש עדוי היהיש ךותמ ןבה אוהו . ןיבו ךכ ןיב
ינפמ אמש וילע אוה םג אנקו תומ טפשמ יבייוחמ לע הנמתנ עודי דחא רעוש האור היה ךכ
ה םינבה לכ לע אשנתמ אוהה ןבה הז ערזמ ידיב רסמנ אלש בראמה ינימ לכב ול ברוא יננ .
ןבה הז וגרהל ושקב ךלמה ןוירפאמ קוחר והאר תחא םעפ . ויבא לצא רזח תעבנו עזעדזנ .
םיפעוז ךינפ הארא ינב ול רמא . א " התימה תיב לע תיוצ רשא ינולפ המילשה ךלמה ינודא ל
ךכו ךכ יל השע . א " אוה רזכא אוה ץירע ונממ קחרתה ינב ל . תחקרמה הז ךדיב הכה שיש
סש וב " ןינמכ ןהש ויתושגרה לכ ולטביש ינפמ ותעונתו ונממ והטיעלה ןילבת ינימ ה
ןילבתה . א " ויתחת רחא ןתו והחירבה ךלמה ינדא ןבה ל . א " אוה ןמאנ דבע קותש ינב ל
תורבזגו תוכלמ המייקתנ אל אוה ילולו ירמאמ לע םירבועהו םינלזגהו םיבנגה לכ תירכהל
ישועה םילודגה ידבעמ דחאל ינוצר ם . רבכ ןינע ןיבהל הכזת םאש ילע דיעמ ינא ןקזה רמא
א ויתוצמו ותרות םייקל םשה ךרזעו םיגישמ םימלשהש המ תגשה " ס .
> בצ < רעש ןוטקהו לודגה רואמה דוס .
זרא " ל
תא יתטעמש לע הרפכ ילע ואיבה
חריה . בה ינפל הרמא " פעאו לודגה םלועל ינא הכירצ אלהו ה " רבו ונממ ןינבה בורש י ךנוצ
ותלוז ןכ ומכ ינאו יתלוז אוה לועפי אלש היה ] . 51 ב [ בה הל רמא " ךל ןתונ ינא ירה יתב ה
ןימולשת . הלחנל יל והיתחקלו ץראב יל שי דבכנ דחא קלח . ךלרוגב ותוא יתתנ הנה

753 אל ה םיטפוש .
754 ז זי ארקיו .
755 במרה ונייה " ן . ןמחנ ןב השמ וניברל הרותה ישוריפ הוושה , ינש ךרכ , מע ' חפ ) ח זט ארקיו .(
756 כב םימעפ עיפומ תועטב " י .
757 ארזע ןבא םהרבאל זמרהו םהרבא בר .
758 וט גי עשוה .
759 ל ןקתל ךירצש ינמוד ' לזאזע ' .
760 ט ח שדח רהוזב םלענה שרדממ רמאמ הוושה " ד : ' המ הלודג הגשה איה םיכאלמ תגשה
םהמ הטמל ןכ ןיאש ' .
761 זט א תישארב .
762 ע ס ןילוח ילבב " ב .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

הה תכלכולמ " המדא םיאיבנה דיהו ד . ערמו " תכסכוסמ אירלקפסא ךותמ האר ה
טיבי םשה תנומתו . ר ירה ' ערמ הארש ןיוש םלכ ןנברו יאעלא רב " תייארכ אלש ה
ןאמל הנה
רו איה יאנת םירגד '
םירגד ןאמ ןיבו ןנברו יאעלא רב הדוהי
וז העומש שוריפ ררבתנ יאנת אלב ] 50 א [ מו " תומד ררבמ רבד םש ןיא מ
ירהש העודי
ריפש לאקזחי ] ש [ מ שאו לודג ןנעו הלודג חור אלא ריכזה אל הבכרמב הכותמו תחקלת
שאה ךותמ למשח ןיעכ . דובכה דוהה לכה ירבדל לבא
אל הניכשה דובכ אוה לודגה
לכתשהל תושר
לכ וב
הירב . ימ לכו
שרפל לבא ותעדמ ןיבמ םכח אוהש
דוסב הזמ רתוי
תושר הנתנ אל הניכשה . ךורעה רפסב אוה הזה ןינעה בורו .
> חפ < רעש םיאלכ דוס . ברמ לבקש ןקזה רמא וא עיברמה לכש אוה םיאלכ םעט יכ ו
המב תורחת םישל שקב וליאכו תישארב השעמ ינינע בברעל שקבו שיחכה םיאלכ ערוז
וימורמב םולש השועב זמרנש
ינש חירכה ונימ תלוזמ קנייל אלש חנוהש ימ קניישכ יכ
תלעות תלבקמ ןיאש המב רבד שדחל שקב וליאכו רבחתהל הפי הלוע םרובח ןיאש םירבד
מ ןיבי ליכשמהו ךרוצל אלש רבד םדאב ביכרהל שקב וליאכו ותלוז .
> טפ < רעש לארשי יהלא תא ואריו .
וגישה אלש אלא ושנענ וארש ליבשב יכו
םדאה תלוכיב הניאש העידי ושקבו המילש הגשה . זומרל לוכי וניא הזה ןינעב עודיה לבא
םיקוחר םיזמר אלא וב . ר םדודחב םהו " אלו וארו ושקבש םתוא ל המ גישהל וסרה וגישה
יב רבדהו םיאיבנה ןודא שקבש " א
י רמולכ " יו ודבל אוה רבדה גישהש א " רבדהש א
יו תפומב גשומ " םלועל גשומ וניאש א . אוה ותמא עדוי ותלוז ןיאש םירמואה יתמאה והזו
תותמאה לכ תתמא עידוי ןיאמ שי איצומה ךרבתי אוהו תמאה . ושענ םהו
ושעש ליבשב
] 50 ב [ על קספ רבדה תוהמ וגישה ולאכ ןינ . רמאש ברה םג יכ הזב רתוי בותכל תושר ןיאו
םימותס םירבדב רמאש המ רמא רבד וב שרפנש יתלבמ רשפא יא ונחנא לבא . ע לבא " ד

םיעונצה םילבוקמל גשומ ןינעה תמאה . ובהאלו ונממ הארילו ודבעל וניניע ריאי םשהו

737 ספדנה ךורעהב ' תחצחוצמ ' .
738 ספדנה ךורעהב ' םיאיבנה לכ ' .
739 ספדנה ךורעהב ' ןאמל ןיב ' .
740 פדנה ךורעהב ס ' ר אוהו " י ' .
741 ספדנה ךורעהב ' תומד תיייאר ' כמ חסונה האר ךא " הרעהב םש רידהמה איבהש טוהאק י 11
' העידי רבד ' .
742 ספדנה ךורעהב ' דובכהו ' .
743 ספדנה ךורעהב ' הנתינ ' .
744 ספדנה ךורעהב ' לכתסהל ' .
745 ספדנה ךורעהב ' לכל ' .
746 ספדנה ךורעהב אתיל .
747 ספדנה ךורעהב ' דוהב ' .
748 הכ בויא ב .
749 י דכ תומש .
750 םירמוא שיב .
751 ל ןקתל שיש ריבס ' ושנענ ' .
752 ךרד לע .
ןוספלוו טוילא

יחו םדאה ינארי אל ןכ רמא ךבר השמ היל רמאד ןויכ
תא האראו תרמא תאו
יי '
םידמועה ןתוא אלהו היל רמימל יעב אוה לבוקמ ואלד הב אנעדי רמא ךרבד ףולח
ערמ םע " לגר תחתו לארשי יהלא תא ואריו ןהב רמאנ ה םצעכו ריפסה תנבל השעמכ וי
רהוטל םימשה
הנומת לכ םתיאר אל יכ ביתכו
ינא יתיאר ודובכ םג ואר ודובכ אלא
דובכמ הלעמל דובכ שיו . וילעו םדא והאר אל הניכשל בורקה לודגה דוהה אוהש דובכהו
םדא ינארי אל יכ רמאנ . העובשב רמאש והזו
מ וז " מ
ידוהא יארק ושק
הז ןינעב איה יאנת ורמאו שוריפה . בותכ ןיאש םירפס שיו ] 49 ב [ ושק אלא איה יאנת םהב
ערמו הריאמ הניאש אירלקפסאב ולכתסנ םיאיבנה לכ אינתדכ ידדהא יארק " אירלקפסאב ה
הריאמה . הירב ןיאו קהוב דוה אוהש רמאנ הניכשה דוה לע יחו םדאה ינארי אל יכ שוריפ
תמ דימ לכתסמה לכו וב לכתסהל הלוכי אוה .
אירלקפסא ךותמ ואר םיאיבנה לכו
האורו שוחכ ורואש ןקז םדא ומכ והזו הארמ וארש םהל המדנו שוחכ רואכ הריאמ הניאש
םינשב דחאהו הובג אוה ולאכ ךומנה
דיבו בותכש והזו ךכ וניאו ןהב אצויכ לכ ןכו
המדא םיאיבנה
דוס המדא תלמב שיו רקיע אל אוה ןוימד םיאורש הארמ רמולכ
לודג .
ערמו " ירמאמ הריאמ אירלקפסיאב הניכשה דוהבו דובכב לכתסנ ה
ול ןתנ אלו דוהה ןמ הארמ רתוי שקבו הניכשה . הז ןינעבו
המ הבר ארקיו שארב שרופמ
ערמ ןיב " םיאיבנה לכל ה . ר ' ט ךותמ ואר םיאיבנה לכ רמוא יאעלא רב הדוהי '
ארמב יתיאר רשא הארמה הארמכו הארמ תואירלקפסא תאשל יאובב יתיאר רשא ה
יתיאר רשא הארמכ
ינפ לע לופאו .
ערמו " אירלקפסא ךותמ האר ה
תודיחב אלו הארמו רמאנש תחא .
אירלקפסא ךותמ ואר םיאיבנה לכ ירמא ןנברו

718 לאיחי ןב ןתנ , םלשה ךורע , ד " רלקפס ה , מע ' יק .
719 כ גל תומש .
720 א ו היעשי .
721 י דכ תומש .
722 וט ד םירבד .
723 ספדנה ךורעהב ' העומשב ' .
724 םוקמ לכמ .
725 ספדנה ךורעהב ' ידדהא ' .
726 אתיל ספדנה ךורעהב ' אוה ' .
727 ה ךורעהב ספדנ ' םינשכ ' .
728 אי בי עשוה .
729 םילמה ' לודג דוס המדא תלמב שיו ' ךורעהב אתיל . קוספל הרושקה תוידוסה לע ' דיבו
המדא םיאיבנה ' ירפסב האר Through a Speculum, pp. 69-70, 147-148, 152, 154-155,
200, 214, 220, 232-233, 314-315, 323 .
730 ספדנה ךורעהב ' ירוחאמ ' .
731 נה ךורעהב ספד ' הזה ' .
732 ארקמב ומכ ספדנה ךורעהב ' ריעה תא תחשל ' .
733 ארקמב ומכ ספדנה ךורעהב ' תוארמו ' .
734 ארקמב ומכ ספדנה ךורעהב ' רבכ רהנ לע יתיאר ' .
735 ג גמ לאקזחי .
736 ח בי רבדמב .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

זמה לכ יניינעב תוגרדמהו ותגשהו ותמכח תארוהו חישמה יניינע לכ וב אצמת בטיה רומ
ונשויל תוכלמה בושב ןוילע ידיסח ןהב ולעיש . אוצמל הרשי ךרדב ונכירדי וימחרב םשה
ירתסב לכתסהל ונבל ןיע ריאיו וצפח ירבד ] 48 ב [ א ויאיבנו ותרות " ס .
הרשע ןמיס
ה ךופהב ןהיפלוח השש השמח הרשע השמח השש השמח עצמאב ראשהו ןושארה קלח .
> דפ < רעש ןקזל ולאש
ןימיה רחבמבש ןלכ תוגשהה זועה ןודאה גישהש רחא
המ ףוס ןיא דע םימי תכארהב הזה םלועה ייח תויחל שקב אוהו גישמ םלשהו הלפמהו
ותשקב ונממ עונמל הזב הבסה התיה . חאו " לאשש המ שקבו גישהו וידימלתמ דחא םק כ
ול ןתנו אוה . ןקזה הנע אל גישה ןימה ןמ םלשהש המ ולכ תואיצמה ןמ ונעה גישה םא
המ לע ההות היה גישמ רמוח לכמ טשפומה םצעהש המ םעט וליאו ימצעה תוהמה גישה
הזה םלועה ןמ ותאצ היהו המילשה ותגשה רחא היחש . םינושארה םידיסחל תפומו תוא
לומגל יאדכ ולכ הזה םלועה לכ ןיאש וליכשיו וניביש םינורחאהו םידיסחה ןמ דחא
םימילשה . תומ םימכחהו םיקידצה תריחב םכחה רמא ןכ לעו . זרו " םהייח םקידצ ורמא ל
םהייחב ןתתימו ןתתימב .
רחא םוקמב רמאי דימלתה ןינעו .
> הפ < רעש ינומימה ברה לע ינמחנה ברה השקהש המ .
ןינע לע ינוממה ברה רמא
ע " לפב ז " חב ו " ונאצמת רמאש המ א .
ה ברה וגישהו שפנ והכה אל ךרדה בר םאו ינמחנ .
ע ןינעב םג רמאש המ אצמת ךל חלש רדסב וגשת אלו שוריפב בתכש המב חיגשת םאו " ז
ואל םא וירבדל הדוה םא ןיבת זאו . הירחא תועטלמ ונרמשי םשהו .
> ופ < םיטפושב רעש יי ךאלמו ' ויניעמ ךלה .
דימלת ] 49 א [ שא ברמ לאש טהול שא
יי ךאלמו והמ תבהלתשמ ' ה ויניעמ ךל . איצותש ידכ ךלמה ירדחל ךיתסנכה ברה רמא
ץוחל ויתוריפ . ןיע לבקו דימ טושפ לבקו טשפ . א " האור התא המ םהל וכלה דבכ ךיניע ל .
הארמב ןינעו םינפב םינפ טשקו הפ לא הפ תותמא תמאה ןיעב יתיאר דימלתה רמא .
הזחמו ןוזחו רבד יהיו רבדיו רמאיו יתנבהו ןוזחה רבדב יתיזחו הלמו הלמ לכ יכ אציו דיו
ןח םיעדוילו םיניעה יריאמ ןהמ . הה דימלתה יניע ורזחו םימחר ברה שקב " יי יניע ד ' לא
םקידצ .

> זפ < רעש יי תנומתו ' טיבי
ו רסח ביתכ " ערממ ענמנש וזמר ןאכמו ו " עא ה " פ
קרפב בתכ תואירלקפסאה זמרנש המב חבשהו רחא דעש הריאמה אירלקפסאב הארש
לכ ע השמ הריאמ הניאש אירלקפסאב ולכתסנ םיאיבנה " הריאמה אירלקפסאב ה

709 הלס ןמא .
710 רחא דיב םיילוש תרעה : ' ךיכרד לכב ךרומשל ךל הוצי ויכאלמ יכ ' .
711 ע חי תוכרב ילבב " א - ע " ב .
712 ןמחנ ןב השמ וניברל הרותה ישוריפ , ןושאר ךרכ , מע ' צש א ) ג כ תומש .(
713 ןומימ ןב השמ ונברל םיכובנ הרומ , ח " לפ א " ו , מע ' 85 : ' לכבו הרותה לכב ןנובתת םאש עד
הרז הדובע יפלכ אלא האנק ןושל אלו סעכ ןושל אלו ףא ןורח ןושל אצמת אל םיאיבנה ירפס
אקווד . ה ביוא ארקנש אצמת אלו ' אקווד הרז הדובע דבוע אלא אנוש וא רצ וא ' .
714 םיטפוש אכ ו .
715 זט דל םילהת .
716 ח בי רבדמב .
717 ע טמ תומבי ילבב " א .
ןוספלוו טוילא

וב ואיטחהל . ןעוט ונממ קזח םאו ] 47 ב [ דע ןינע ותואמ לבא ןהמ תוקזח תונעט וילע
םהש ךותמ תולודג תוקעצ םיקעוצו םימעפל םאסכמ םימק םילודג םידיסח וניארש
םהילע רבגתהל שקבמ םרציש םתרצמ וניבהו ערה רצי ייותפמ םיקונחכ . והעינכי םשה
אא לודגה ומש תבהאב קבדהלו ויתוצמבו ותרותב םיצפחה ינפל " ס .
ורמאש והזו רחאמ
ןיטשהלמ בברעתמ דמועמו בשוימ תוצמה תא ןיבבחמש ןיטשמה האורש .
> בפ < רעש תולאשה לכב הנע אלש המ הנעו הריש קרפ ןינע לע ןקזה םכחל ונלאש
ונממ ונלאשש . קלח םכל היהיש ולאש הז ןילאוש םתאש דע תורובס םינפב אלו ונל רמא
ניבה אלה םתעדי אלה םכתלוזל שיש ומכ תואיצמב לודג אצמנה קלח דגנכ םכיקלח םתו
והמו ותרישל םכתריש ןיב תוגירדמ המכו ותגירדמו םכילע עפשומה עפשה עיפשמה
ותלעמל םכתלעמ ןיב שי רשא לודגה שרפהה . ותלעמ לא עיגהל םכתקושת לכ יכ םנמא
בל םכחו שיא לכו
ותקושת וילא . ורבג ןכ םכתלעממ ותלעמ הלדגש ומכ יכ תמאהו
חמו םכיכרדמ ויכרד ותריש ןיב שרפה המ םכחור לע הלע ךיאו םכיתובשחממ ויתובש
םכתלפתל ותלפתו םכתרישל . םכיללעמ ובטיתשכ םכבש רחבמ תילכת םכתבושת

ותריש תלחתבש המ לא ועיגתו . יכ ותירחא היהי המ םכחה דיסחה תילכת לא םתעגה
וניתולהתו ונירמא תילכת אוה וניתודממ הלעמל רשא ירמא תישאר . אוה ימו עיגמה
תובסה הנסלעתת וב רשא ארונה דובכה תורוהלו ןיבהל לכויש תורוצ המכב הזל גישמהו
] 48 א [ תונורחאה תובסל תואצומה תומיאהו םידחפהו תונושארה . תושפנה הנלאשת ןכו
םתולפתב םינייעמה םיהותה ונתרישלו תולפתל תולפת ןיב המ תולוחה תורסחה תולפשה
םיהובגה תריש הלודג המ . י יזא םיהלא הלהת הימוד ךל םיהמכה דיגנ רמאש המ ורמא

ונל הלהת הימודהו . יי תורובג ללמי ימ םירמוא ונאשכ וניה לאל הלהתו ' לכ עימשי
ויתולהת תצק רפסל חכ ונב ןיאש םידומ ונאשכ רמולכ .
> גפ < רעש סנרפ הנמתנ רשא םוימ וברל קיתו דימלת לאש . או " קוספב יבבל חמש ל
י " צ לש א " ו ללהמה רפסה ןמ .
א " שא ןעמל רבדה תא ילע לגלגמ התא ןאכ דע ברה ל
אקוספמ קיפנד אשידק אבר אמש םדק ןמ דיגנד ארונד ןיסליפב בהלת .
רהרהו ךיפ םולב
ישארב איבנה ךל זמר המ אצמת זאו םישדקה ישדק חכ ונל תנווכמה
יעצמאה תויתואב םגו קוספה ןמ ןושארה קלחה ףוסבו תוביתה םא לודג ןינע אצמת תו
ןינעה דוס ךל הלגי והשפחת . ורדחב ךזנג ול ןיאש ימ דיב והנתת ןפ דאמ ךשפנ רומש
יי תארי ןיבת זא התאו וב וניפצהל ' אצמת םיהלא תעדו .
םירמאמה ןמ דאמ רהזהו
םהילבוקמל םיעודי םיקוספב םומילעהו תויתואה ןיב םיאיבנה םוריתסהש . ןייעת םאו

700 הלס ןמא ןמא .
701 ע " א ול תומש פ .
702 ע " ה ז הימרי פ .
703 ב הס םילהת .
704 ב וק םש .
705 אי וצ םש .
706 והי םשה רמולכ " ש תובית ישאר ןמ אצוי ה קוספה ל ' ץראה לגתו םימשה וחמשי ' .
707 ע " פ הריצי רפסב םגתפה פ " מ א " ז ' רהרהלמ ךבלו רבדלמ ךיפ םולב ' .
708 ה ב ילשמ .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

> פ < רעש דאמ הברה ךרכש ןגמ יכנא םרבא ארית לא הבורמה רכשה דוס .
ע ותוכז היה אל םרבא ומש תויה ןמזבש םלועה ייח איהש הנוילעה הגרדמל דע הלו
בה ןיא הזה םלועב םקידצהש דועב יכ םקידצל םיזונגה " ןתונ היה וליאש ןרכש םלשמ ה
ושעש תחא הוצמ רכשל יאדכ היה אל ולכ םלועה לכ םהל . ךרכש םהרבאל רמא ךכ לעו
לכב הכרבו הכולמ ערז תחטבהו דובכו רשוע הזה םלועב ךל יתתנ רמולכ דאמ הברה
ע ייו םימיב אב ןקז םהרבאו רמאנש ויניינ ' לכב םהרבא תא ךרב
תמיו עוגיו ביתכו
עבשו ןקז הבוט הבישב .
א " ייחב ןחיטבהש אלא םהרבאל ול תושעל דוע ראשנהמ כ
הש הברהב זמרהו הזה םלועה יגונעת לכ דגנכ גונעת ותואמ תחא העש הלוקשש אבה " ה
בהו הז ןינע לע הרומ הנושארה ' חכהו אב לע לודגה םשב .
ןינעה הזב לכתסהשכו
ול היהיש ןכתי הלרעב תמ םדאה תויהב יכ דילומ םהרבאו דילומ וניא םרבאש אצמת
על קלח ול ןיא לבא םיבוט םייח הזה םלועב " ה .
רמאנש םילרע םתויהב ויתודלותל אלו
רוב ידרוי תא ובכשי םילרע תא המה .
דאמ הברה ךרכש םרבא ארות לא הז ןינע לעו . נא י
יהה ינש ךיניינעב ףיסומ " יתמאה רכשה והזו אבה םלועה ייחל תחאו יתודלותל תחא ן . לעו
אלו דאמ הברה ךרכש רמא ןכ ] 47 א [ דאמ בר ךרכש רמא .
> אפ < רעש ערה רצי . ןוימדה אוה הדמב ןורסח לכ
ג ורמאנ וילע רשא אוהו '
םות טשנ רע ירצ ןהו תומשה . דג ורצי וריבחמ לודגה לכ והמ והנלאש ונממ לו .
לודג רצי םכב ןיאש הארנ םכירבדמ . המל " ד
םיכרד תשרפב בשוי היהש םיטסילל
ןיאש חקפ התא המכ םכח התא המכ ול רמוא היה ודיב ברחו רבוע םדא האור היהשכ
ךדימ הזז ברחה . היה ודיב תינחו םדא האור היה התדמתהבו ברחה תרימשב ובבל םע היה
שקב ןכו תינחה ןינע ול חבשמ ןיז ילכ לכב ןכו ת . םק ודיב ןיז ילכ םוש ןיאו םדא האור היה
ךילע דומעי םא ןיז ילכ ךדיב ןיאש חטוב התא המ לע ול רמאו וינש וילע קרוחו ולצא
ונממ לצנת המב ךרדב םיטסיל . הרות ירבדב וגרטקמ היה חטוב ינא הרותב ובישמ היה םא
םהמ וריבעהל . ינעב וגרטקמ היה הלפתב רמוא היה םא היה הקדצב רמוא היה םא הלפת ן
הקדצ ןינעב וגרטקמ . וגרטקמ היה וב ץפחו וב קבד ובלש האור היה רשא רבדב רבד ףוס .
תבהאב אלא םניא םרויצ לכו םבשחמ לכ םשב םיקבדה םידיסחה תובל יכ קפס ןיאו
ונוצרלו םארוב . אוצמל וקדקדיש רבדבו םהייח ימי לכ םינווכמ םה ח ותואב ךרבתי וינפל ן
ונממ םקיחרהל םהילע גרטקמ רבדה . תא ררועמה בהואה אריה אוה וריבחמ לודגהש ירה
ובלש האורש ןינע ותואב אלא רחא ןינעב וגרטקמ ערה רציה ןיאו ךרבתי ותדובעל ובבל
ידכ ובלב רושקה ןינע ותואל תונוימד ול איבמו טעמ טעמ והתפמו ומע טטוקתמו וב ץפח

691 א וט תישארב .
692 א דכ םש .
693 ח הכ םש .
694 רחא דיב םיילוש תרעה : ' פעאו " ה אלא ליטוה אל ומשבש י ' הל תזמורש דחא ' הנורחא
הש רשפיא " הב הזומר הנושארה ה ' בה םיזומר הברה תביתבש ומשב שיש תויתוא ' ןיהה ' .
695 אבה םלועל .
696 טכ בל לאקזחי .
697 במרה ירבדמ עפשוה רבחמהש ריבס " םיכובנ הרומב ם , ח " כפ ג " ב , מע ' 497 .
698 ע בנ הכוס ילבב " א .
699 המוד רבדה המל .
ןוספלוו טוילא

םירתסנה םירבדה ומכ .
ע הירכזו לאקזחי ומולחב תוארל הכזיש ימו " המכחל הלעי ה
זראש ומכ הלודג " האורה תשרפב ל
ר תא הארש ימ ' םולחב ינולפ המכחל הפצי .
> חע < רעש א הזה קוספה ןינע ברל דימלתה לאשיש העשב " לבקו ךידי טושפ ברה ל
ךיניע .
לבקו טשפ . או וילע ברה ימחר ורמכנ " יתרמא אלה ל ] 46 א [ הזה חתפה יכ ךל
םירעשה לכב הלחת סנכיש דע םדא םוש וב סנכהל ןכתי אלו םיחתפה לכבש ימינפה אוה
ול הצוח םה רשא . אוה קוספהו יי חלשיו '
רשבב עגיו ודיב רשא תנעשמה הצק תא
יי ךאלמו תוצמה תאו רשבה תא לכאתו רוצה ןמ שאה הלעתו תוצמבו ' ויניעמ ךלה .

אוהה הלילב םשה ול רמאש אלא אבנ אל ותואר ירחא םגו איבנ היה אל הז הארשכ ןועדגו
חבזמה תונבלו רושה רפ תא תחקל . ועיגה אל רשא לע הנוממ אוהה ךאלמהו תגרדמל
ופוסמ הז ןיבתו האובנה . םימחר וילע שקב ןינעה קמוע דימלתה ןיבהש ברה הארשכו
םמוקמל ויניע ורזחו . יח לכ ןיע הריאמה ותרות תתמאב וניניע ריאי וימחרב םשהו .
> טע < רעש ךב םגו םלועל ונימאי .
ןקזה ןמ הלאשנ הלאשה וז םג . הנע רמאשב
תובר םימעפ יתרמא אלה םהל רקיע יכ םיאיבנה לכ ןודא יתמאה איבנה ונל הארה לודג
וב תפסונ תוא תויהב וא תחא תוא רסח ותויהב לספנ הרות רפס יכ ונל זמרשכ . עודיו
םש תויתואמ תחאב אלא האלמ וא הרסח תויהל םלועב הלמ םושב ןכתי אל יכ םיליכשמל
לודגה . ע ונל זמר הז ינפמו " ר םלועל ונימאי ךב םגו ורמא יכ ה " מי לכ ל הזה םלועה תויה י
םייק . אמלע יוה יפלא אתיש רמואה זמר ןכ לעו
וררועתי יפלא אתישה ןתוא לכ רמולכ
אלמ הז םלועל יכ םדיב הלעי אלו הלטבל המילשה הרותה יגרטקמ . הרותה לכ יכ תואהו
במ ץוח רסח םלועל הבתכ ' תומוקמ . תששב םשה השעש ומכ רמול םלועל ונימאי ךב םגו
ץראו םימש םימי הצר ןכ ] 46 ב [ םיפלא תשש ןמאנה תרות םייקתתש . המואה השקבש יפלו
לארשי לש ןתציב עקעקלו
אל רמא לטבתו לארשימ הרות חכשתש ידכ
םתבוטו םמולש שורדת
ןצקו .

680 תירהוזה תורפסב תושרד המכב עיפומ הז דוסל זמר . חז הוושה " ע טלק ב " א , ע טכר " א , גלר
ע " א , ע סר " א .
681 ע זנ תוכרב ילבב " ב .
682 ע ג הגיגח ילבב " ב .
683 וה ךכ כב א " ארקמב ךא י ' הוהי ךאלמ ' .
684 אכ ו םיטפוש .
685 ט טי תומש .
686 ע אל הנשה שאר ילבב " א , ע זצ ןירדהנס " א .
687 תירצונה תוברתל רמולכ םודא וא ושעל הנווכה . האבה הרעהב האר .
688 לארשי יאנושמ דחאל רושק יוטיבה , ושעל וא ןמהל דחוימב . ז אי הבר ארקיו הוושה , מע '
גלר ; שר לש ושוריפ " וכ בל תישארבל י ; ןמחנ ןב השמ וניברל הרותה ישוריפ , ןושאר ךרכ ,
מע ' ופק ) וכ גל תישארב ( ; רשא ןב ייחב , הרותה לע רואיב , ןושאר ךרכ , מע ' גפר ) תישארב
הכ בל .(
689 ז גכ םירבד .
690 רחא דיב םיילוש תרעה : ' תארקנ הרותהש יפל םתבוטו םמולש שורדת אל רמאש יל הארנ
יתכד םולשו בוט ' בוט חקל יכ יתכד םולש םכל יתתנ ' היתוביתנ לכו םעונ יכרד היכרד
םולש ' .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

לכיהה חכהו םיבכוכהו םילגלגה תוחכ
תייחתב והילא םע תויהל הכז האיצמב לועפל
םיתמה . ע ןכ יתימאה איבנה ידימלתב םאו " רמאנש דע ברה קלתסנ דובכ הזיאל לצא ה
גב ותוא רבקיו וילע י
ותרובק תא שיא עדי אלו ןמו ןינבהו דוסיה ןיב
תגירדמ עדת
הלפכמה תרעמב תובאה רובקל הוצ םשה יכ רבקנה ] 45 א [ ינבמו םהינבמ דיסחו קידצ לכו
תונכומ תולועמ תורעמב םירבקנ םהינב . התימ אלב םימלועה ייח תויחל ךונח הכז םאו
ןתנו םורמל והלעהו וחקלש דע םיהלאה לא ךלהש ינפמ ןכו םיכאלמה אסכ לצא ואסכ
והילא לש ואסכ . הלס ןמא תוחתשהלו תוארל תולעל ונכזי םשה .
> וע < רעש רהוזה רפסב
םימשה עיקרב תורואמ יהי .
ר לאש ' תראמ המל סחניפל
אעיקרבד ןידהל ארועיש תילו ןוניא תורואמ אתלתד השרפ התואב ול הלגו ולכ רסח ביתכ
מד יונמ אליעלמד אוהה דגנכ הימש ליעלד ליבקל ןידל ארועיש אל ףאו רהנמ אק היויז
אטועימד ארועיש ןיבהי ןמתו רסחד רסח ביתכ אוה ןידכו רהנמ אק הירקי ויזמד הינימ
דחו דח לכל .
> זע < רעש ץראה לכ ןודא לע בציתהמ תואצוי תובכרמ העברא דוס .
עמ ואציו הלודג הקעצ קעצו וילגר לע םק םכחה ןקזה ןמ וז הלאש שא ידיפלכ ויפמו ויני
והובו והותל וריזחהלו םלועה לכ תא ףורשל םתשקב רמאו . הז םינממ ינש דימעהש ךלמל
הזמ לק הז הזמ קזח הז הזמ השק . םינוממהו ךלמה תצעב םינממ םהמ דחא לכ םג ונמו
םהמו םינבל םיסוס לע םהמ םידרב םיסוס לע םהמ םימודא םיסוס לע םיבכור םהמ םהלש
םירוחש לע . םיטפוש םינממו ךלמה תולילג תע לכב םיכלוהו םירבוע ויה הלאה םיצרהו
תמא ןידבו קדצב לכהו הזל ןינתונו הזמ ןילטונו סמ ךלמה ידבעמ םיבוגו ריעו ריע לכ לע .
םירשה ינש תעיסנ שקבת םאו ] 45 ב [ תובכרמה לע םינוממה . ךלמה תיב תחתמ יכ ןבה
דאמ לקה קזחהו לודגה אוהו םהמ דחאה אצוי השעו םירמוגמ םה ויתובכרמו ויסוס רשא
תולקב ויתוחילש לע . לבא וילגרב לק וניאו ךלמה יתבל ןותחתה תיבה עקרקמ אצוי ינשהו
תוריהמה ישולח ויתובכרמו ויסוסו ויבוע בורל ויתוחילשב דחאתמ אוה . אצמת ןכ לעו
מ דחא לשכי אלו חכב ןתכאלמ לכ ןישוע ןתולקו ןושארה רשה יסוס תוריהמבש םהיבכור
םלועל םהמ דחא תומי אלו . םיתמ דאמ םידבכ ויתובכרמו ויסוסש ינפמ ןורחאה רשה לבא
ג םהיבכורו המחלמב םהיסוס בור " םיסנו המחלמב דומעל םילוכי םניאו דאמ םישולח כ
ןדגנכש םהילע ורבגיש תעב . ןינמבו ןווכמ רפסמב דימת םיאצוי םינושארה םהה םינוממהו
תואמ עבש םנינמו עודי דחא ותואמ טלש םהמ דחא לכ רפסמ תתמאו הנומשו םישמחו .
תשוחנ ירה םירההו רמאש המו
הלבק ךירצ אוהו םלענו רתסנו דאמ דאמ קומע רבד אוה

673 כב " י ' לכוהה ' ע יתנקיתו " ןינעה פ .
674 ו דל םירבד .
675 םש םש .
676 רהוזה תורפסב תקיודמ הליבקמ יתאצמ אל . םלוא ברל סחוימה הז קוספ לע שורדה הוושה
שדח רהוזב םלענה שרדממ עטקב סחנפ , ט וט " ד .
677 די א תישארב .
678 ה ו הירכז .
679 א ו םש .
ןוספלוו טוילא

ר םימע תוקידהו םיב .
ע איבנה םסרפ ירה " םתבוטל היה םרוזפש תולגה ףוס ןינע ה
הנושארה הלשממה םושב חיטבהו . יבוש ותמכח רחבמב ורמאב ךלמה המלש זמר הז לכו
ד יבוש יבוש יבוש ' םימעפ
דה םעפה דע תימלושה התנע אלו ' וזחת המ הרמאש
םינחמה תלוחמכ תימלושב
ש ןוירפאב הלכה התיהש השמ ימיב רמולכ קו הל " ו
ישילשהו ינשהו ןושארה התפוחמ אצתו הלגתש תנמ לע ןוירפאב תסנכנ הלכה התיהשכ .
כאע ךכ " ו
םלועל ויתודיתי ועסי אלו ןעצי אלו סרהי אלש םלש ןוירפאל סנכתשכ .

זאו ונתיאל בושיש םשה םשב ןורחאה תולגה חיטבהו תוילגה לכ לע הכימ אבנש אצמנ
ןושארה רואה לארשיל ריאי אבל דיתעל םקידצל זונגה .
תואור לארשי לכ יניעו וניניעו
ןמא ןוצר יהי ןכ .
] 44 ב [ > הע < רעש ךונח ךלהתיו דוס .
המב ךונח ןנובתהש דמלמ ךונח ךלהתיו
ומלצכ ותומדב וב רמאנ ןכ לעו ויבא םדא תרוצ ול הנתנש ונקז תשב רמאנש
להתהל רמא הרהט ינמיס וב הארו חלשותמ תא דילוהש ןמ ול וארהש דע ומלצ ירחא ך
השע ןכו בושייב קסעתהל ךירצ אוה ןידעש םימשה . קזחתה הנש תואמ שלשה ןתואבו
םייחה תוצראב םיהלאה ינפל ךלהתהל שקבו ומלצ
תומילשה תילכתב קבדנש דע
םיהלא ותוא חקלש ינפמ יח ונדועב קלתסנו דמיל ךותימו .
דבכנה רמאמה רוכזו
זראש " ל
ורשב ךפה ךונח תמאה אוה ןכו שא ידיפלל . יכ לבקש ומכ זמר הזב ןקזה זמרו
ויהש שמשל םידבוע ויהש שונא רודב לכתשהש ינפמ היה דע ידעל יח ךונח תויה תבס
ללכ םהמע רבחתנ אלו ןכ ירחא הבאצה תורודב אצמנש ומכ הולאה אוהש םיבשוח .
שב ותוקבד ךותמו " י
כ גישהו שמשה תוחכ יניינע לכב ןיבהו ליכשה רחאו ןינעל ארבנ י
םלועה ןמ וקלסל םשהמ שקב םלועה תתמא גישהש . וגישה ידי לע יכ גישה וייח ךותמו

660 גי ד הכימ .
661 א ז םירישה ריש .
662 םש םש .
663 רמוחו לקו .
664 המכו המכ תחא לע .
665 ע " שי פ כ גל היע .
666 ו א אבר תישארב , מע ' 21 , הרעהב םש ומשרנש תופסונ תורוקמ הארו 7 .
667 דכ ה תישארב .
668 ג ה םש .
669 ע " ט זטק םילהת פ .
670 דכ ה תישארב .
671 רהוז ינוקת הוושה , תוילגרמ ןבואר תרודהמ , לשת םילשורי " ח , ע ןוקת , ע טיק " ב : ' ךונח אדו
שא דיפלל הירשב ךפהתאד ' . תוהולאה תכרעמבו , פ " ח , ע הצ " ב : ' ךפה ךונחב הדגאב ורמא
שא דיפלל ורשב ' . רשא ןב ייחב הארו , הרותה לע רואיב , ישילש ךרכ , מע ' חיש ) אי םירבד
זי :( ' זר ורמא רבכו " שא ידיפלל ורשב ךפה ל ' ךונחל רושק ןינעה ןיא םש ךא . ביטומל רוקמה
ישילש ךונח םשב םג עודיה ךונח רפסב אוה . תורפסל סיספוניס האר תולכיהה , רואל אצוה
סויטומ ןופ רואיג סנהו רטילש הטרגרמ לש םתופתתשהב רפש רטפ ידי לע , משת ןיגנביט " א ,
ןמיס 73 , מע ' 36 : ' שא ידיפלל ירשב יתכפה ' .
672 ךרבתי םשב .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

> גע < שקבו ע דוע " ה ףייזל תורודה יעשר וליחתהשכ הנושארבמל יכ גישהו ה םלוע
ע שדחלו " םישדוחמה תאירב תלחתשו לפשב תולעופ תורוצה יכ םתעד הכמסנ ץראב ז
תואב םלכ תוחכה לכ ויהו ינוכיתה עעונתהל ליחתה ונממש ינפמ השמחב יעיברב התיה
יעשופל עודי היה םויה ותואו העודי הדובע וב תושעל םוי ותוא ועבקו ןפקתבו ןתפוקתב
רתסב םיסיעכמ ויהו לארשי . רחאו ותוא תועדוי ויה תורוראה ןהיתונש דע ןינעה שפתנ ןכ י
תוסעכהה ךותמ םשה תמח התלעש דע הנשו המש לכב ןינעה ותוא לע תוכוב ויהו םויה
לארשימ הניכש הקלתסנו םיקזחה תונועה ךותמו ןהה תוברה . ךוליהב לאו ] 43 ב [ ךינויער
איבנה ירבדב קדקדת םאש תומואה ןיב םילפשו םיזבנ ונחנא המל ורבע יכ אצמת םי
אלו שומכ אלו ךלומ אל וחינה אלו םלכ תורזה תודובעה לכ ודבעו הרותה לכ לע וניתובא
והודבע אלש רועפ אלו סילוקרמ . ע תדבא לע ןיכוב ויהש אלא דוע אלו " ומכ םלועה ןמ ז
זומתה תא תוכבמ תובשוי םישנה םש הנהו איבנה םהילע דיעהש .
יכ עדוי ינב התאו
מ ויטפשמ םשה םדיא םויב ויאנושל םלשמו הדמ דגנכ הד
םתדוקפ תעבו .
בקהש םקידצה לומג ךותמ הז לע דמוע " םויל םוימ םהימי אלממ ה . לע םג ךיתדמעה הנה
גה דומעה ' . םהל ןיא רשא םיחצנה םייחה היחת ןעמל בוטב רוחבל ךיניע ריאי םשהו
ןמא םשה ידבוע לכלו ונל קספה .
> דע < רעש רדע לדגמ התאו הנושארה הלשממה האבו התאת ךידע ןויצ תב לפע .

הנושארה הלשממה איה המ ול ונלאש ןקזה םכחה וננודא ינפל וז השרפ ןירוק ונייהשכ .
טשפה ךרד ונתוא הנע . תויתואה לעה קעזו וילגר לע ןיקיתווה םידימלתה ןמ דחא םק
ונלאש תומורעה . וירבד לע ברה יפערש ומשבתנ . א ונזאב ושפת " דימלת ל ןבה קיתו
ער יעירת המל התע הז ירחאלש קוספב
ןינע אצמתו יעיברהו ישילשהו ינשה קוספהו
היהיש הבסה המ בהוא היהש םהרבא ורמאש םימכחה םילודג וילע וקפוס רבד לע גלפומ
זמרב שריפו יתשרומה הכימ אבש דע עבראו שלשו םיתשו םעפ םימעה ןיב דבעושמ וערז
המהו ורמא ברעו קותמ ] 44 א [ יי תובשחמ ועדי אל ' ועדי אלו
רימעכ םצבק יכ ותצע
הריתי הבחמ הז לכ יכ וניבה זא םרזפו םשה םציפה המל לארשי ועדי וליא רמולכ
םהיבא םהרבאל בבחש . ורכבתיו חילצהל הצור אוהש העשבש בוטה ןנגה ןמ דמלו אצ
תואילמ םילבשה ואציש ידכ ןאכלו ןאכל ויעורז ירגרג רזפמ ויתודש אלמיש דע תואירבו
רימע ןרגה . תונרגה ואלמתי ןכיהמ דחא םוקמב לכה ערז םאו . תלעות המו רמאת אמש
רזופיו שדוי ןרגב רימעה ץובקישכ יכ רימעה ץובק אב ןכיהמ רוזיפה ילול שריפ יכ הזבש
ימוקלת םע תרחא םעפ
השוחנ םישא ךיתוסרפו לזרב םישא ךנרק יכ ןויצ תב ישודו

652 די ח לאקזחי .
653 זי חי הימרי .
654 בי ח םש .
655 ח ד הכימ .
656 ט ד םש .
657 כב אוה ךכ " ארקמב םלוא י ' וניבה ' .
658 בי ד הכימ .
659 כב אוה ךכ " ארקמב םלוא י ' ימוק ' .
ןוספלוו טוילא

רחא םדאש ] 42 ב [ ךכ רחא םדאו ךכ ויתועונת ויהי . בו םמודהו חמוצה םגו " ח
םודקה ןוצרה יפכ לכהו רוחיאבו תוריהמב ךרבתי . רויצב חיגשמהו > םלש < םיניינעה לכ
םאבצ לכ ויפ חורבו ושענ םימש םשה רבדב יכ הזב הז םירושק םאצמי
לע דסי ץראהו
היאצאצ לכ ארבו .

> בע < רעש כו הנש םישלשב יהיו דוס ' .
וז הלאש ינב קיתוה ודימלתל ןקזה רמא
ןויע הכירצ
ג לע התבושת לע ךדימעאו קד ' שו םידומע בשיתת רשאו ןתשלש לע ךבל םי
ךל חק התוא םהמ ךרויצב . ע םיאיבנה יכ תעדי רבכ " האובנה תלבקל םמצע םיניכמ ויה ה
ןגנמ יל וחק רמאש ומכ .
כו תובצע ךותמ אל הרוש האובנה ןיאש ונדמל ןאכמו ' .

ע איבנה לאקזחיו " פעאו תולגה ןמו תיבה ןברח לע בצע היה ה " תלבקל דמוע ןכומ היהש י
ובנה ץראל ץוחב היהש דועו גישהל וחכבש המ גישהמ אוהה בוציעה בכעמ היה הא . אוהו
ע " ותעד הררבתנו הנבלתנ הנה ןוע הזיאב תולגהו ןברחה תבשחמ וילע הרבגתהשכ ה
האובנה לא וחכ ןיכהל שקבו . הנש םישלש ןב אוהו . והררוע ותולדתשה םשה האר רשאכו
ב אצויכל ןכומה רהנה אוה רבכ רהנ לא תאצל יעיברה יכ גישהו תישארב ימי תששמ ו
המואל תוגרטקמה תוחכה וליחתי השמחב יכ קדקדו לארשי יאנוש תונערופל ןכומ
תולעתהל . ךותב ינאו רמא ןכ לעו ] 43 א [ הלוגה
ןמז ותוא יכ תולגה ךותמ ןנובתה יכ
ךכל עבקוה . תוארמ גישהו ןינעה תותימאב תוארל ףיסוה דחאה דומעה לע ךיתדמעה הנה
בר םיהלא תוארמ האראו ורמואב תו .
לש תונוע םה הז לכ תומרוגה תובסהש רמאו
ןמ האבה הרעס חור םיררועמ םהיאטחו תוכרעמה לכ תחצנמה חכ ןישיתמש לארשי
תחקלתמה שאהו לודגה ןנעהו ןופצה
גישהו האר הארמה לע םמותשמ ותויהבו
םלכ םימשה ול וחתפנש רחא הלכ הבכרמה . בה יכ הארו " ךרבתי ה ומלוע תא הדרמ
ראה ידי לעו הנש םישלשב ותוחילש השוע עודי ךאלמב ב השמחה ידי לעו תונחמ ע
לאמשב םידמועה . הנוכה יכ םינוילעה ינפל םינותחתה ריכזמו לבלבמ ינא המל המתת אלו
ינשה דומעה והזו ןינעה ריתסהל .

641 םייח ילעבו .
642 ו גל םילהת .
643 ע " ה דק םילהת פ .
644 ע " א דל היעשי פ .
645 א א לאקזחי .
646 כב " י ' קויע ' ע יתנקיתו " ןינעה פ .
647 וט ג ב םיכלמ .
648 לודגה שרדמ תישארב רפס לע , תאמ תורעהו תואחסונ יפוליח םע די יבתכ יפ לע רואל אצוי
תוילגרמ יכדרמ , לשת םילשורי " ה , מע ' זסשת ) זכ המ תישארב ( ; במר " ם , םיקרפ הנומש ,
פ " ז ; נה " ל , הרות הנשמ , הרותה ידוסי , פ " ה ז " ד ; רשא ןב ייחב , הרותה לע רואיב , ךרכ
ישילש , מע ' נר ) זט ב םירבד .( חוסינה ע ל תבש ילבבב " ע זיק םיחספבו ב " א : ' הניכש ןיאש
וכו תובצע ךותמ אל הרוש '' םילהת שרדמבו , רעבאב המלש תרודהמ , נרת אנליוו " א , ג דכ ,
ע בק " ב : ' וכו תולצע ךותמ אל הרוש שדוקה חור ןיאש '' . וניברל הרותה שוריפב אוה ןכו
ןמחנ ןב השמ , ינש ךרכ , מע ' ופ ) א זט ארקיו .(
649 א לאקזחי א .
650 םש םש .
651 ע " ד א לאקזחי פ .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

הבוג םיאור םבור ויה אל וא םימשל תולעל םשקבב םתושפט םהל רמאיש ןיסולכואה
םימש . העיגה ןכיהל ונזואב שחלאו םינש וא דחא םכתאמ וצלחה ינב ןקזה םהל רמא
הבה םרמואב הערה םתבשחמ ] 41 ב [ ןפ םש ונל השענו םימשב ושארו לדגמו ריע ונל הנבנ
ץראה לכ ינפ לע ץופנ .
תעד יעדוי םהינב ויה יכ קפס ןיאו . וארו תואיצמה ןינעב ונייע
ונממ םייקתמ ןינע םוש ןיאש ובשחו םדאה תותיחפ םבל ןיעב . הזל םתצקמ תעד המיכסהו
תרחא ךרד וחקל ןתצקמו
הלעמל הובג לדגמ ושעיש אוהו הז רבדב הלובחת שי ורמאו
תיחשמה ךאלמ םב טולשי אל זאו ינולפ םוקממ . השכו הבה רמא םהישעמב םשה וניב
םתפש םש הלבנו הדרנ
הז םע הז םיטטוקתמ ויהו תקולחמ םהיניב הלפנו . לעה רמוא הז
םידרומ םתא ךלמה
לא תיב הלענו המוקנ רמוא הזו .
והער תפש שיא ועמש אלשכו
םלועה יוצקב וצופנ . שיא ונפו םש םיפסאנה לכ תעד הלבלבתנ האלהו אוהה םויהמו
קיזחהו וכרדל לא ונרישיהו תוועמה תא ןקתו וניבא אבש דע והולאב םהמ דחאו דחא לכ
הרשיהו הבוטה ךרד . הב קיזחהלו הרמשל ונל רוזעי םשה .
> אע < רעש תועונתה לע הלאש . תורהממ םימעפלש תועונתה לע תלאשש הז
תורחאמ םימעפלו . םיעובקה םהיקלחבו םהב שיש םילוגלגה יניינעב ךל זמרנש המ רוכז
המ םהב רוחיאו תורי . רוק אלו ףרחו ץיק היה אלו תחא תעב אצמנ לכה היה הז ילולו
םוחו . דל קלחתמ לכהש תעדיש רחאו ' רוחיאהו תוריהמה לע המתת ךיא םיקלח . לכה םאו
ךל לושמא רשא לשמהמ ןיבהל לכות הז יכ תחא העונתמ םיעעונתמ . הזל ] 42 א [ שקבש
מ אלבו שא אלב ונקתל לוכי וניא ולישבת ןקתל הרידק אלבו הריכ אלבו םי . אוהש העשב
הרידקה ךותבש המ לשבתיו םימה וממחתיו תוחיתרה וברתי שאה הברמ . אוהש העשבו
הרדקבש המ לשבתי אלו םימה וררקתיו תוחיתרה וטעמתי וקיחרמ . המל רמאת וליאו
ררקתי ולכ וריסה אל המל רמאת םא ןכו לכה ףרשי דימתי םאש ינפמ שאה קיחרה
אלו לישבתה םולכ ליעוי . ןכו ענמנ הז שא אלב הרדקבש המ לשבתי אל המל רמאת םאו
א " ג הז לישבתה חיתרהל םימב חכ ןתנ אל המל ת " ענמנ כ . רהממ שאה תעונתש ינפמו
רוחיאלו תוריהמל הבס שיש הנה תרחאמ םימה תעונתו . תחא הלוכ העונתה התיה וליאו
נה הלאה תולועפה לועפי ימ תוריהמ אלבו רוחיא אלב הש ונעדיש רחא ןיעל תואר " ד

םילעפתמ םיתמה תופוג . כע " פ
ךרבתי ותאמ לכה יכ ךל יתזמרש המ רייצל ךל שי
תיהלאה עפשה םילבקמה םינוממה ידי לעו ונוצרבו ותמכחב . זמרנה ןיבו לשמה ןיבהו .
יהי ןכו ןמא םילעפתמהו םילעפה לכ דוסי ןהב רשא ותבהאבו ותאריב וניניע ריאי םשהו
ןוצר . ו אצמת דוע םירבדהמו םניינע לכב רוחיאהו תוריהמה םידרפנה םיווהה םיעעונתמב
הז ונמלועב םיארנ םיאלפנ םיניינעל המילשה הרותה יבהואו םשה יארי וסנכי הלאה

634 שארב ד אי תי .
635 כב " י ' תרמא ' ע יתנקיתו " ןינעה פ .
636 ז אי תישארב .
637 טי ב הימחנ .
638 ג הל תישארב .
639 ךרד אוהש .
640 םינפ לכ לע .
ןוספלוו טוילא

תועבגהמ תחא לע וא םירהה . ידמע דומע הפ התאו ךינמיסו .
הטמ תחקל יל שי דועו
לכ יתישע וב רשא ידיב םיהלאה
תותואה . םהש רוחו ןרהא ימע תולעהל יל שי דועו
ש ארייתמ ינאש ידיב םיכמוס תויהל ינררועל ימע הבישיה ילודג םידבכ ידי הנייהת
השעמה היה ןכו לארשי לש םהישעמ ןויפרב לכתסאשכ . ילולו
ויתחת ומשש ןבאה
דחא הזמו דחא הזמ וידיב רוחו ןרהא וכמסו
לכה םעה לע אלא קלמע בנז אל
ויתשארמ ןבאה םשש בקעי תוכז םידקה ךיא לא תואלפנ
השמ בשיתייש ידכ
הילע . ב םא יכ הז ןיא םידקה םגו םימשה רעש הזו םיהלא תי .
הזלו ןרהא לש
רוח לש . ונידבכנ השלשה ידי לעו קלמע שלחנו ףלעתנ ןכבו
ידי לע רמולכ
רוחו ןרהא השמ . יכ לכשהו עדו
רמאנש ומכ בקעי לש ורדעל העורה אב תאזה ןבאה ןמ
לארשי ןבא העור םשמ .
השמ לש וידי ויה הלאה םיסנה לכ ךותמו ] 41 א [ א אב דע הנומ
ברח יפלוש לכל חכ ןתונה ימודאה לש וחכ ששתש דע .
כעו " ךיו רמאנ אל ז
עשוהי שולחיו אלא עשוהי
איהה תעב םוצעו קזח קלמע לש וחכ היהש ינפמ . ןיבתו
עשוהיו רוחו ןרהאו ןבאו הטמו השמו העבגה תיילע וכרצוה המחלמה ןינעב יכ ליכשתו

ןיבת ןיבו . סנה השמ הארשכו בה והוצש האוצהו לודגה " רפסב ןורכז תאז בותכל ה

ןיב םלכ תוכלמה לכ חצנמ לארשי לש םחכ יכ ןיבהלו ןיממע העבשב עשוהי ידי קזחל
ןנמז םדוק ןיב ןנמזב . תונחמה יתש ךותמו ונוצר תושעלו םשה תא הבהאלו האריל בל ונת
יסנ םשה םשב וארקו חבזמה ןינבו
תרכזהבו אסכב הלודגה העובשהו םשהו םשה
םלשה . הקזחו דאמ דע הלודג התיה קלמע תמחלמ יכ ליכשת . המ הב ריהזה ןכ לעו
יי היב רמאנש םימלועה ינש רויצב ריכזהש ' םימלוע רוצ .
ותרותמ תואלפנ ונארי םשהו
פיו הלגיו ] חת [ םרמשלו םתושעל ויתוצמב ונבל ןיע .
> ע < רעש הגלפה רוד דוס . היה אל ןקזה וניברל וידימלת ולאש ןתוא לכב דחא חקפ

615 חכ ה םירבד .
616 נ תא .
617 נ ילול .
618 בי זי תומש .
619 נ ןנובתה .
620 בי חכ תישארב .
621 זי חכ םש .
622 נ הזל .
623 נ םידבכנ .
624 נ וחצנ .
625 כב " דרופסקוא י
ילדוב ' ןיכ ' ע יתנקיתו " פ נ .
626 דכ טמ תישארב .
627 בי זי תומש .
628 הכ כ םיטפוש .
629 גי זי תומש .
630 ע " כב כ " י נ .
631 די זי תומש .
632 וט זי םש .
633 ד וכ היעשי .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

םיהלאה ותוא חקל יכ ונניאו םיהלאה תא ךונח ךלהתיו קוספב
אתליחדב ךונח ךילהו
ייד ' יי היתי תימא אל ירא יהותיאו ' . ןיא רמאנש םוקמ לכבש ארמגה ןושלמ ונניאו שוריפ
וננהו ומכ ןאכב ונניאו הרותה ןושלב והומכ אוה . ר תימא אל רמא ןכ לעו " וחקל םיהלאה ל
מכ ידמת םויקל תע לכל יוצמ אוהש רבד לכל םדא ינב םירמואש ו . אלש הז רבד חירכהו
ומכ תמיו וב רמאנ ] 40 א [ ראשב .
> טס < רעש
קלמע אביו תשרפ ןקזל וידימלת ולאש .
םהילודגמ םינש ןקזה רחב
םיקרפ ישאר םהל רסמו רדחב רדח םאיבהו . תוצקמ הנה םיזמרנ
ימ םנביו םהיזמר
לש וידימלתמ אוהש
ערמ " ה . נ השרפב רמא
לארשי ויהש יפל בנגכ אב קלמע אביו
םידיפרב .
ךרבתי ןומדקה ןוצרה תושעל םירדוסמ םה םייח םיהלא תוכרעמ יכ תעדי רבכ
םדא ינב ודירפהב םיוג ןוילע ליחנהב היה הזו
בציתהל םימורמ תואבצ לכ דיב חכ ןתנו
ולרוג לע שיא . מינ אלמכ וליפא התרבחב תעגונ תוכלמ ןיאש ךותמו בוהאה ןקזל רמאנ א
דע ירומאה ןוע םלש אל יכ
הלעתנו םצעתנ רבכ רשאמ ימודאה עשרה ושעו
הלודגה השקה
ותוכלמ תכשמהל ךורא ןמז ול ןתנו הקזחהו . לע רבגתה ונב זפילאו
םירצמב םידבענ לארשי תויהב תולודג תוכלממ לעו תוצרא . בורו רזממ היה ונב קלמעו
חקפתנו םיחקפ םירזממה הרוכבה ןינע לע ושע ונקז ןובלע שקבל ובלב הלעש דע הברה
הכרבהו . םיפרנ םהש העשב אלא וז המואל עורזת אל ויבא זפילא ול רמא
ונוצר םישוע םהש העשב חכ לכמ םוצעו קזח םחכ יכ םימשבש םהיבא . ערמו " הארשכ ה
ורמאש לע הז אוה חילש יאדו רמא ץופיקב קלמע אבש
שיה ] 40 ב [ יי ' ונברקב .
השע . ןירבגתמ ונא ןיאו דאמ דאמ הקזח תאזה המחלמה יכ עדת עודי עשוהיל רמא
םידי הפר לארשיו המר ודי יכ וישכע קלמע
םידיפרב והז .
תישענ תאזה המחלמה ןיאו
סנ םהמע תושעל םייואר םהש םישנאה רחבמ ידי לע אלא . שארל תולעל יל שי ינא םגו
כ יכ בשא הפ דחא לע בצנ תויהל רעצב םייורש לארשיש תע לכב יכ יתיוצ ן

597 דכ ה תישארב .
598 כב קתעוה הז רעש " קרוי וינ י , מהב " ל 1848 , ףד 12 ע " ב .
599 ח זי תומש .
600 נ תצקמ .
601 נ ידימלתמ .
602 נ אתיל .
603 א זי תומש .
604 םירבד ח בל . נ אתיל םדא ינב ודירפהב .
605 נ הנה דע .
606 נ םצעתנו הלעתנ .
607 נ אתיל .
608 נ הרותה ןמ םיפרנ .
609 נ רמאש .
610 ז זי תומש . נ ןיא םא ונברקב .
611 נ םירבגתמ .
612 נ םהידי .
613 לאעמשי יברד אתליכמ , קלמע , פ " א , מע ' 177 ; ע ה תורוכב ילבב " ב .
614 ט זי תומש .
ןוספלוו טוילא

> זס < רעש רוצה לע תבצנו .
כ יכ ןקזה רמא איבנל הכומס האבה תובציתה ןושל ל
האובנ אלא הניא . קוחרמ ותוחא בצתתו .
ןקזה רמאש המ ןיבי הז ןיביש ימו ןיאו
הזב ךיראהל . יכנא לבקש ימל ויתויתוא קמוע ךותמ גשומו עודי רוצה לע השמ תובציתהו
יי ' ךיהלא
לארשי עמש עמשש ימו
ןימאה אלו יניס רה לע ויתובא ודמע אלש ימו
בקב ערמ תל " הדמ דגנכ הדמ ותלכוא שא רוצה לע ובציתהב הרובגה יפמ דמלש המבו ה
שאה ךותמ וירבד עומשל הכז אל אוה
שא והלכאת .
וכז הלודגה ושא וארש לארשיו
ומל תד שא ונימימ רמאנש שא תארקנש הרותל .
ףוריצה רפסב יתיאר ןקזה רמא דועו

אב הנענו דמוע םלועה המ לע תעדל שקב דוד יכ ב ש ' א תישארב ' ש יכנא ' עמש . ךותמו
היתיוא יכ בשא הפ רמאו אבנתנ המילשה ותנבה .
יי ךשחב בשא יכ איבנה םג רמאו '
יל רוא
יוארכ ןתוא ומייק אלש בשא ןמ לארשי לש ןהיאנוש לע אבה ךשחה רמולכ
םהל רואו םהמע םשה דימ הבושתב ובושישכלו . ךותמ לוקה תא םכעמושכ רמאנ הז לעו
ךשחה .
ותרותמ תואלפנ ונאריו ונילא וינפ םשה ראי .
> חס < רעש ומלצב םדאה תא םיהלא ארביו ןינע .
ונעמש ] 39 ב [ אצמ יכ ןקזה יפמ
יי ארבו אקיד אחסונב סולקנא םוגרתב ' היתי ארב םיהלא םלצב ימלצב םדא תא .

ותוא השע םיהלא תומדב םדא םיהלא ארב םויב םדא תודלות רפס הזב ונאצמו
ג " ד כ ןי
יי ארב יד אמויב םדא תודלות ארפס ' היתי דבע םיהלא תומדב םדא .
המל לואשל שיו
יי םיהלא םוקמ לכב בתכנ ' םיזומרה תומוקמהמ ץוח ומוגרתב . לכתסה ןקזה ונל רמאו
יוארש המ הלבקה ינינעמ םוקמ לכב זמר יכ תיתימאה ותלבקבו סולקנא תגשה תגלפהב
זומרל . וקמה ןמ חרבש ונינעמ הארנו דחוימב ןמגרתל תומדו םלצ ןהב רמאנש תומ . ןיאו
ןח םיעדוילו םיהלא םלצב ארבנ םדאה יכ קפס . םדאב םדאה םד ךפוש םגרת חנ תודלותבו
ירא דשתי הימד אשניאב אשניאד אמד דושייד םדאה תא השע םיהלא םלצב יכ ךפשי ומד
אשניא תא דבע םיהלא םלצב .
נא םגרתש המ יכ הז רחא ויפמ דוע ונעמש ז סולק " ל

581 אכ גל תומש .
582 ד ב םש .
583 ב כ םש .
584 ד ו םירבד .
585 בי ד םש , וט , גל , ול .
586 וכ כ בויא .
587 ב גל םירבד .
588 םהרבא לש הלוכסאמ ימינונאה ףוריצה רפסב יתאצמ אל היפעלובא . כ יתקדב " ןכנימ י 22
סשת םילשוריב רואל האציש הרודהמהו " ד .
589 די בלק םילהת .
590 ח ז הכימ .
591 כ ה םירבד .
592 זכ א תישארב .
593 םוגרתה ןושל ' תי יי ארבו ןוהתי ארב אבקונו רכד היתי ארב ייד אמלצב הימלצב םדא ' .
594 א ה תישארב .
595 םש סולקנוא םוגרת .
596 םש סולקנוא םוגרתבו ו ט תישארב .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

זר ירבדב זמרנ אוהו הלבקהו הרותה ישנאל רסמנ דוס וז הנעטב שי תאזה המלעהה " ל
רובעה דוס ןינעב ללכנו
םייוארה םהידימלתל ותוא םירסומ םימכחש . לש ותבושת היהו
עשפ לע רובע ותראפתו ונמיסו בויא לש ויתוחכות לע והילא .

> דס < < רעש שארב ] תי [ הבר
רמ בה ארבש םיאירמה ולא תשרפ אי " ןתושפנ תא ה
ןארב אלו םויה שדקו ןפוג תארבל אהו . זחה ושקב ךיא ןבה הבידנ חור םשה ךננח םאו " ל
ר השמ דע הזמ הז םולבק םיאלפנ םיניינע לע ךריעהל ' ע " ה .
> הס < רעש פ שארב בותכ תונברןקהמ םירתס ירתסמ לודג דוס " םיחבזד ג
לקרפל הלוע ינפב תאטח סנכנ טילקרפ אצי תוברל סנכנש טי ] 38 ב [ ןורוד . יממ היהת סחו
תוימינפב זמרנש המ לכל דאמ דאמ לודג ןינע הזמ ןיבת םהיניע ןבל חלו ןבל םהיניעש
ןינע םוקמו םוקמ לכב םישרפמ םה רשא תשומה דוסב ךל זמר יתמאה ררועמהו ןברקה
חתפי םשהו הז המ לעו הזהמ לודג
נ הארנ ןעמל ונבל ןיע ותרותמ תואלפ .
> וס < רעש שאה דוס
םודס לש . ייו ביתכד ןיד והמ ןקזל וידימלת ולאש ' לע ריטמה
יי תאמ שאו תירפג הרומע לעו םודס ' םימשה ןמ .
יכ םיעדוי ונא ןיא םשה תאמ רמאנשכ
היה םימשה ןמ . םהל ןתונ ונוצר ישועל תונתמ תתל הצורשכ םדו רשב ךלמ םהל רמא
ףסכ ןהב שיש םירדחמ בהזו . תיתשה תירפח קשנה תיבמ ןתונ המחלמ תושעל הצורשכו
םיצחו םימחרו . בהו " שאו תירפג םהילע ריטממ םיעשרה ףודרל שקבמ אוהשכ ןכ וניא ה
םשגו רטמ םהל דירומ וינפל םיננחתמ םהשכ וידיסח תלפתב הצור אוהשכו םימשה ןמ
םימשה ןמ תובדנ . בקהל רצוא שיש דמלמ " ה םירבדה איצומ ונממש ה תא םיתיממ
םיעשרה > ונממו < ונוצר םישוע םהשכ םדא ינב םייחמ םירבד איצומ . אוה אוהה רצואהו
בותכש ומכ םימשה
יי חתפ ' ביתכו םיעשרל ומעז ילכ תא אצויו ורצוא תא
יי חתפי '
םקידצל םימשה תא בוטה ורצוא תא ךל . ערה ורצוא םעזה רצואב רמא אל יכ לכתשהו
הו רטמהו םשגה רצואב רמאו בוטה הכרב . יי תאמ רמאנש םימש ויתורצוא וארקנש ןינמו '
םימשה ןמ . בוטה ורצוא תא חתפ אוהו ] 39 א [ חתפי אוהו םימשה תא . םש עדויש ימו
דימעהל םחלושה דבכנה םשה חכב הז לע םינוממה םיכאלמה תומש עדי םהה םימשה
דע ידעל חבתשי ומלוע םהב .

572 הוושה ךונח םייח , במרה " לבוקמכו רקוחכ ן : תווצמל ותונשרפ ךותמ תינרותה ותוגה ,
לשת םילשורי " ח , מע ' 389 ­ 391 ; Idel, ‘We Have No Kabbalistic Tradition On This’,
pp. 52-63 . הידפ הביבח , במרה " תולעתה ן : שודק טסקטו ירוזחמ ןמז , סשת ביבא לת " ג ,
מע ' 70 ­ 71 .
573 אי טי ילשמ .
574 תישארב ה ז אבר , מע ' 54 . רשא ןב ייחב הוושה , הרותה לע רואיב , ןושאר ךרכ , מע ' גמ
) דכ א תישארב .(
575 ע ז םיחבז ילבב " ב .
576 כב " י ' רתפי ' ע יתנקיתו " ןינעה פ .
577 כב " י ' אשה ' הרושה לעמ ןוקית ןמיסו .
578 דכ טי תישארב .
579 הכ נ הימרי .
580 בי חכ םירבד .
ןוספלוו טוילא

םימשה . יונש םוש םילבקמ ןיאש שדקמבש םיעודי םילכמ והניבת ךל יתדעיש זמרהו
שיו ךרבתי ארובה םארבש רחא יונש םוש ולבק אל םיארבנ שיש ומכ ושענש רחא םלועב
ו םהילא ךרוצה ינפמ טעמ לבא יונש ולבקש םירחא םילכ םהש םילכ שיו הלעמל ןכ
דימת םהילא הלועפה ךרוצל םיתעה ןמ תע לכב יונש םילבקמ . יתבתכש הז ךל קיפסי םאו
ותבהאבו ךארוב תאריב תוברהל ךתולדתשה יפכו םימלוע תיב יתתלד לע דקוש ואל םאו
תעדהו הניבהו המכחה ינולחמ עקבתמ לודג רוא הארתש דע םימחר ירעש ךל וחתפי
בל ירדח ואלמיו ךופב םהיניע ולחכ רשא בל ימכח לכ קוחכ הרוא ךב
םהל ןקת רשא
רואה רואמו רוא לכ רשא יפ לע ןקותמה םשובמה ןיקורמה תיב ןמאנ . םא הכזת זאו
םייח ךלמ ינפ רואב ביתכדכ קספה םהל ןיא רשא םייחה תויחל ןיבתו ליכשת .
דה ' לכ יכ ץראו םימש ילע דיעמ ינאו הכוזש ימ הכוז תולמ מ ] י [ ולבקש םתוא ערזמ וניאש
םשה אשי אלו דבכנה רואה ותואב תוארל וכזי אל היפנכב ופח אל וא יניסב תיתימא הרות
] 37 ב [ םהילא וינפ
םיתמה תיחתב ויחי אלו םהילע חישמה ךלמ ךולמי אלו . םתאו
ייב םיקבדה ' םויה םכלכ םייח םכיהלא .
ינש לע דימעהש המלש תמכח לכתשהו אבו
לכ ידומע רחשה תלפתב בותכש ומכ שדקמה ןינב .
> בס < תורנה תעבש רעש . םהילא ךירצ םלשה םדאהש םירבד ןה המ ןקזל ונלאש
םהב ותיוה תילכת םילשהל . ןה תודוסי העבש רמאשכ ןקזה הנע . ה " א אוהו ןלכ דגנכ לודג
ובושי ויליאו םירבדה לכ וגרתשי ונממו דוחייה . ה " ב םינפ םושב בלה לע תולעהל אלש
יש ע דובעלמ יתמא רומאש והזו ךרבתי ותלוז דובע " ז . ה " ג םוש אלב םלועה שודח תנמאה
ירמגל תיחדנו קפס םוש ילב המלש היחד תומדקה תעד תיחדנ רבכש םלועב קופקפ . ה " ד
תמאה יגישמ םיליכשמל היתפומ ובר רבכו םיטרפב החגשהה . ה " ה תיתמאה האובנה ןינע
ש תא םשה החמ רשא תומדקה ינימאמ םגש רמולכ הב םידומ םייח רפסמ החמיו םמ
םיכתחנ םיתפומב םהינפ ינפ לעו םחרכ לעב האובנב . ה " ו תיתימאה תיהלאה הדובעה ןינע
תאזה תיתימאה הדובעבו םתגשהב םילכתשמ םיקידצו םהידיסחו לארשי יאיבנ לכ רשא
ירת תועובק " הנטבב תונופצו תוצמ ג . ה " ז הששה לכ לבוס אוהו תוראשהה ןינע ] 38 א [
םלכ םע רשקנ אוהש רמולכ תימדוקה . האובנה השרש תיתמאה הדובעה יכ ורואיבו
גשהה השרש האובנהו ] ח [ אלש המילש הארוה ונרוי שודחהו שודחה השרש החגשההו ה
ע דובעל " ע םוקמב דוחיי ןיאו דוחייה עידוהל שודחה תנווכ יכ ז " ע ןיאשכו ז " םלועב ז
םלש דוחייה . דיעמ רמאו וילגר לע ןקזה םק לארשימ םדאה לכ יכ תמאה ישרש ילע ינא
וב רשא םייחה רפסב ומש קקחתנו םתחנ רבכש ונרכזש הממ גישהל ךרבתי םשה והכזיש
םייחל םיבותכה לכ . הבהאלו ומש תא האריל םיצפחה לכלו ונלכ בתכיל תמאה לאה ונכזי
ןמא ןוצר יהי ןכו ותוא .
> גס < רעש םדאה תרותב ינמחנה ברה זמר
ר תתימ לע ' פעא ורבד והז אביקע " םע כ

567 ע " ל ט ב םיכלמ פ .
568 וט זט ילשמ .
569 ע " וכ ו רבדמב פ .
570 ד ד םירבד .
571 ןמחנ ןב השמ וניבר יבתכ , לע רואל םיאצוי
תומוקמ יארמ םע םינושאר םיסופדו די יבתכ יפ
לעוועש בוד םייח תאמ תואובמו תורעה , כשת םילשורי " ד , ינש ךרכ , מע ' הער .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

ןינעה ריתסהל ידכ אוה וילע םימכחה . שדקמה תיבו םירופכ ףסכ ורכז הז לעו .
םייחה ץע ךרד תא רומשל תכפהתמה ברחה טהל שוריפ
עשרב תשגופשכ רמולכ
םייחה ץע ךרד לא טלמנו רמשנ התוא האור קידצהשכו ותוא תגרוהו תכפהתמ . א " כ
דאמ דאמ ןבהו דימת םייחה םירמשנ התוכפהתהב . זר ובתכ דועו " ןינעב קלחב ל
בירחנס .
בקה ול רמא " השוטנ ךלגמ םולכ לאירבגל ה . רבכ םלוע לש ונובר ול רמא
השוטל ומכ השוטנו תישארב ימי תששמ תדמועו איה השוטנ . םיעשרה לע ימ לעו . דועו
בה רמא " יטטסא ול רמוא יל תארב םנח לע יל רמאיו תומה ךאלמ אובי םא ה
רב טלוש התא ןיא ינב לע לבא םלועה תומוא לע ךתוא יתא . ןאכמ םכחה רמא
תכממ רהזהו םיתמ םקידצה ןיאש ] 36 ב [ בה יכ דימת רוכזו םירוכב " םירצמב הכמה אוה ה
חתפמ שיא ואצת אל םתאו קוספב ינמחנה ברה רכזש ומכ ףגנה לע הנוממה ךאלמה אל
ותיב .

> אס < רעש ארונ דוסי . זר ורמא " ש המ לכ ל ןכשמה תכאלמב השענ תישארבב השענ .
ותעד םכחה ןקזל ונלאשו . זומר הארתש המ וידימלתמ דחא ןזאב שחלו הז ןינעב יתלבקו
ךתא םירזל ןיאו ךרבל ךל ויהי רבד ךותמ רבד ןיבת םא הנה . ןודא שקבשכ יכ קפס ןיא
ול הלגו םדאה תגשהב ענמנ אוהש המ ונממ ענמ השענש המ לכ תילכת תעדל םיאיבנה לכ
ותגשהב אוהש המ . םיוקה לכש ומכ יכ הזה ןודאה םלכ םיארבנה תדוקנ היה ןכ לעו
יזכרמה תדוקנ לע םיבבוס
ע אוה היה ןכ םירזוח הילאו " םינושארה םדאה ינב לכש ה
ע אוה היהש ינפמו ותגשה לע םירזוחו םיבבוס םינורחאהו " וילא ולבקנ תיתימאה הדקנה ה
םתתימא לע םיניינעה לכ . המ לכו אלא הושב הדקנה םיבבוס ויה אל וירחא וא וינפל היהש
הברה םא טעמ םא הנממ םיטונ ויה . ע גישהש המ דחא גישיש ןכתי אל ןכ לעו " הבס הזו ה
םהינפוא לע םלכ םירבדה לכ ותגשהל . ע אוהו " וניתונוכ לכ לבק רשא דבכנה ורפסב זמר ה
מרב תיתימאה הרותב םבתכו םיימינפה םירבדהו הרובגה יפמ הטמל רשא םירבדה זמרו ז
ןכשמה תכאלמב ןכ ומכ םוקמבו הלעמב ןהמ . ג ביתכו " םירבדה כ ] 37 א [ הטמל רשא
ןינעה והזיאו רמולכ ינחורה ןינעה והזיאו וירבד ךותמ ןיבהל ליכשמה לכויש ןינעב הלאמ
תורוצה ןמ הרוצ לבקיש . אלש דע הרוצו רמוח ןתויהל ךרוצה בייח רשא ןינעה והזיאו
יפא ראשי תכאלמבו תישארב השעמב לודג רקע ול ןיאש שדקמה ילכ לכב דחא ילכ ול

560 ע בס תוכרב ילבב " ב .
561 דכ ג תישארב .
562 ע הצ ןירדהנס ילבב " ב .
563 אמוחנת שרדמ הוושה , אשת יכ , טפ " ז : ' אובי םא רמוא ילילגה יסוי יבר לש ונב רזעילא יבר
תומה ךאלמ רמוא אוה ךורב שודקה הזה םלועב ינתארב םנחל אוה ךורב שודקה ינפל רמאיו
תוחולה לע תורח הל יתתנש וז המא ןמ ץוח ךיתטלשה םיוגה לכ לע ול . ךכ אוהש ןינמו
םכלכ ןוילע ינבו םתא םיהלא יתרמא ינא ביתכד ) ו בפ םילהת ( םדאכ ןכא םכישעמ םתלבח
ןותומת ) ז םש םש ( ' .
564 כב בותכ ךכ " י הרורב הנניא הנווכה ךא .
565 בכ בי תומש . ןמחנ ןב השמ וניברל הרותה ישוריפ הוושה , ןושאר ךרכ , מע ' דלש ) בי תומש
גכ :( ' תיחשמה ןתי אלו םעטו . ךאלמל רמאיו ןינעכ ףגנה תעב םלועב תיחשמה ךאלמה
ךדי ףרה התע בר םעב תיחשמה , הכמה אוה אוה ךורב שודקה יכ םירצמב תיחשמה אל ' .
566 כב " י ' זיכרמה ' ע יתנקיתו " ןינעה פ .
ןוספלוו טוילא

ןוילעה . םייקו יח לארשי ךלמ דודב בותכ תאצמ רבכש המו
דומע וילא תואלפנ ןנובתהו
ךרבתיו ךרבתי .
> טנ < רעש ברחה דוס . בה ארבש העשב יכ ובר יפמ עמש יכ ןקזה רמא " תא ה
איצותשכ ול רמאו םיעשרה תגירה לע והוויצו תומה ךאלמ ןכ םג ארב םלכ םיכאלמה
מרמ העלקת עשרה תמשנ " ידכ תחנב םתמשנ תא הלוטנ םקידצב שיגפתשכו וירביא ח
ורעטצי אלש . הנהו בה האלת םיעשרה וברשכו ךדיב וז ברח " םימשה ןיבו ץראה ןיב ה
םדיחפהלו םהילע םייאל ] 35 ב [ ןיעדוי וניא לבא םיעזעדזמ התוא םיעשרה ןיאורשכו
הלממ רמשה .
הילע םימחר םישקבמו הנממ םירמשנ םימכחה םקידצה התוא ןיאורשכו .
ע ךלמה דודש ונאצמו " חר שקבו םילשורי לע היוטנ התוא האר ה רצעתו הילע םימ
הפגמה .
טול לש ותשאב ינמחנה ברה בתכש המ רוכזו
עשוהי הארש ברחה איהו
הנענו הילע םימחר שקבו . הנממ רמשיל םכחתה אלש יפלו התוא האר עשרה םעלב םגו
ברחב גרהנ . בה השוע ברח התואב לארשיל ןירצמה םיכאלמה לכו עשרה בירחנסו " ה
םהב המקנ . שי רמאש המ לע ררועתהו ע היע " םדא אל ברחו שיא אל ברחב רושא לפנו ה
ונלכאת .
התא לכש לעב םא ןנובתה . מ דיתע ברח התואבו " ה
רשא תומואה לכ גורהל
דימת תומה ךאלמ דיב היוצמ הנוכנ תדמוע ברחה התואו הלגי הרהמ חישמה לע ומוקי
תונושמ תותימב םיעשרה תגרוהו . מ דרוי עגרו עגר לכבו םויו םוי לכבו " מו ה ץראב טטוש
םפוגב רמולכ םנידב תושעל המ תושר םינוילעה ןמ שקבמו הלועו םיעשרה תא רעבמו
ותכלמ והזו . אלא םימכחה םיקידצה תושפנב תושר ול ןיאו ודיב ברחה הנתנ ןכ תנמ לעו
ונרכזש ומכ דבל התליטנב . ע איבנה רמא ןכ לעו " ימע יאטח לכ ותומי ברחב ה
צה אלו הב ותומי םיאטחה מ דימ התוא לודגל ןילוכיש ינפמ םימכחה אלו םיקיד " חכב ה
בה םהב ןתנש " ה . רמ דמלו אצ ' תמאב יכ עדו יול ןב עשוהי ] 36 א [ גרה ברח התואב יכ
ירמושלו םיקידצל לודגה אלפהו םימכחל לודגה תפומהו םירצמ ירוכב לכ תומה ךאלמ
מ דחאב וליפא ברה גרהה ותואב ברחה הטלש אלש היתוצמו הרותה לארשי ינב . הנה
בהש רומגה דסחה לודגה בוטה ונדמל " ןתנש תובאה ערזמ אוהש ימ לכ לעו ונילע למוג ה
םיעשרה לע היוטנה ברחה ןמ רמשהל תלוכי ונב . ונרמשיש ארובה ינפלמ ןוצר יהי ןכו
לארשי לכלו ונל התונערופמ .
> ס < ןינע דוע םדא לקי אל תנשמ ףוסב האורה תשרפב .
נש המ לכ יכ עדו וקלח

552 שה שאר ילבב ע הכ הנ " א .
553 ל ןקתל ךירצ ילוא ' הנממ ' .
554 די אכ א םימיה ירבד - ל .
555 ןמחנ ןב השמ וניברל הרותה ישוריפ , ןושאר ךרכ , מע ' חיק ) זי כ תישארב :( ' לש ותשא תיריע
היתונב לע הימחר ורמכנ טול הניכשה ירוחא התארו הירחאל הטיבהו םודסב תואושנה
חלמ ביצנ תישענו ' .
556 ח אל היעשי .
557 תדמ ןידה .
558 י ט סומע .
559 פ תוכרב " מ ט " ה : ' ישדק תיב דגנכ ןוכמ אוהש חרזמה רעש דגנכ ושאר תא םדא לקי אל
םישדקה ' .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

> דנ < רעש ר ןישרוד ןיא קרפב ' םולשב דריו םולשב הלע הביקע .
] 34 ב [ לעב בתכ
שדק תובברמ אתאו
מולכ ולש תואבצב אוה תוא ןיאש שוריפ ולש הבברב ר
םימוד םיכאלמ האר אוהו ול המוד םיכאלמה
אוה ךירב אשדוק ואלד עדיו .
> הנ < רעש זרא " ל
השמב ןלכו וינעו רישעו םכח רובג לע אלא הרוש הניכשה ןיא
םכחה לע םירובג ריע ורמא דחא םוקמבו .
ר ' הב ןיאו ביתכ םירובג רמא יול ןב עשוהי
םישנ .
וקחת םאו ערמ דירוה רשא הרותה ק " םשה היהי ךבל לע םינוילעה םימשה ןמ ה
ךילע הניכשה הרשתש הכזתו ךרזעב . הלכ הרותה לכ םייקל לארשי לכלו ונכזי םשה
המשל .
> ונ < רעש יננה הימריב ביתכ ] בסמ [ היוטנ דיב םכתא יתמחלנו המחלמה ילכ תא
הקזח עורזבו .
קמה ראשמ הזה םוקמה הנתשנ המ ןקזל ונלאש ונא ארקמה לכב יכ תומו
הקזח עורזבו היוטנ דיב ךפה ןאכו היוטנ עורזבו הקזח דיב םיאצומ . םכעידוהל ונל רמא
יכ ללכ יונש ןיאו אפור אוה ץחומ אוהש המבו ץחומ אוה אפור אוהש המב יכ יהלאה חכה
ונוצר ןישוע העשב םיביואה םע םחלנ ינא רמאמב . אצמת אלפומה ןינעה הזב ןייעת םאו
יכ המחלמל םא םולשל םא םודקה ןוצרה ינפל םינתשמ םינמאנ םיחולש עורזהו דיה . לעו
דימ והנתיו והיקדצ דימ ברחה חקיש אל הבס ןושלמ אוהו בסמ יננה איבנה רמא ןכ
ראצנדכובנ .
> זנ < רעש ז ברה בתכ " ל
שה םשב דוע שי םלענו בגשנ דוס אסכה םשבו םימ ] 35 א [
אסכל אסכו םימשל םימש שי יכ . וי דוסה אוה םימש יכ םימש םשב תמאב אוה דוסה יכ עד
סכלתו םשב ךל יתזמרש " ג ךל יתזמר אסכה דוסו ו " כומב דוסב כ " ן . ולאמ ךל זומראשכו
אלש אוהו הרדחה ךאב תלחתב וילע ךיתוריעה רשא לודגה רקעה רוכז םיארונה םיניינעה
ק קר םהב הליעומ הניא הרבסה יכ הלאה םיזמרה ןיבהל ךתרבס חירטת דבל הלב .
> חנ < רעש קלחב חישמ ןינעב
> דיתע < בה " םיקהל ה
רחא דוד לארשיל םהל
ע " ודו ךלמ ישי ןב דוד ןב ךלמל הנשמו ךלמ שוריפ רסק יגלפו רסק ןוגכ כ ד ול רחא . םאו
ונימיב הרהמב שדחתתש חישמה תוכלמב תוארל הכזת דוד םשב שיש דוסה תעדי . זומראו
נבהה חכ ךב שי םאו זמר ןינעב ךל ןב דוד לע תוכלמה חכ תועיפשמה תוחכה לכ יכ ןיבת ה
קסופ וניאש חכ ךרבתי דחא חכמ תואב ןלכ ישי . םימעפ ינש דוד םש לפכהב יכ קפס ןיאו
דאמ דאמ לודג חכ וב שי . הקוחמה ושארבו ןלכ תויתואה לכ אצמת ןיבת םא חכה הזבו

540 ע וט הגיגח ילבב " ב - ע זט " א .
541 לאיחי ןב ןתנ , םלשה ךורע , ןושאר קלח , ד " תוא ה , מע ' אלש .
542 ב גל םירבד .
543 רעה רפסב ספדנה ךו : לכב .
544 ע םש " כ פ " ןעיוו י : ןורטטימל ןימוד .
545 ע בצ תבש ילבב " א .
546 בכ אכ ילשמ .
547 הבר ארקיו , ה אל , מע ' בכשת .
548 ד אכ הימרי - ה .
549 ןמחנ ןב השמ וניברל הרותה ישוריפ , ןושאר ךרכ , מע ' טי ) ח א תישארב . (
550 ע חצ ןירדהנס ילבב " ב .
551 ילבבה חסונב : דימעהל .
ןוספלוו טוילא

חאו ןדע ןג םע םיעטנה ללכו טרפל ךלמה המלש הצר " חאו םיה זמר כ " י כ " חאו רקב ב " כ
ג ' גו הנופצ םינופ ' גו הבגנ םינופ ' גו המי םינופ ' החרזמ םינופ . לע אוהש םיה לע רמאו
ה רשע לבא םהיתחת םהש םירקבה לעו רקבה לכה לע תורונמ . המו > תורונמ < וז תוריאמ
עא ימינפה לכיהל םתברק יפכ וזמ " דחא ןכשמה היה תמאה ךרד לעש פ . ןיבי אלש ימו
לכו ןכשמה ילכ לכו םלועה ריואל אצי אל ולאכ לודג ןינעל םיניבמהו םירפסמה אלא לכש
זחאש ומכ ןינע םהל שי םימלוע תיב ילכ " השענ תישארב השעמב השענש המ לכ ל
ןכשמה השעמב .
תושורפ הלעמל םהיפנכו תרפכה לע ויה רשא םיבורכה ינש ןינע םגו
ויחא לא שיא םהינפו
דאמ דאמ לודג ןינע אוה . דימו הזה חתפב ןיסנכנש םילבקמה שיו
םימש בכור תוכלמ תמיא םהילע הרוש
ךרבתיו ךרבתי .
> גנ < רעש םיצעה ינש דוס . תונליאה ינש לע ןקזל ונלאש דוע . רמא תאזה הלאשה ונל
תינומדק . ךל זומראש המ ונממ יתלבק ילש ברה ןמ היתלאששכ . ןושארה םדא יכ יל רמא
עיגהשכו ןדע ןג ינליא תוריפ לכמ לכואו ןדעתמ היהו ובחרלו וכראל ןדע ןגב ךלוה היה
הנטק תחא הגורעב םיעוטנ הזל הז ןיכומס ןתוא האר תונליאה ינשל . המת . רשפא יא רמא
וז העיטנש לודג ןינעל אלא . דחאב שיגרה םהינשמ םעט תונליאה ירפמ תוראל ליחתה
דאמל דערמ וכח אצמ ועלבשכו קותמ םעט . וב לטוה תומה םס יאדו הזב רמא ] 34 א [ םעט
םעט ומכ ךכ לכ קותמ וניא םעט ויפ ךותב אצמ בטיה וכחו ויפ ץחרש רחא ינשה ןמ
נל ונממ בוט חירה לע ויעמ ךותל סנכנו עלב ןושארה שבדמ קותמ וכח אצמ ויריח .

דאמ דאמ חמש ויתוחכ לכ וצמאתנ וחומ קזחתנ וב ויניע וריאה . םייח םס יאדו הזב רמא
וב לטוה . השע המ . םילכ ינשב םנתנ תוחקרמ ינש םהמ השעו תונליאה ינש תוריפמ חקל .
םס וב שי רשא תחקרמהמ רקבו רקב לכב םתוא ליכאא רשוי יכרדב ןיקו לבה וכלישכ רמא
ח םיי . ברעו ברע לכב תומה םס וב רשא תחקרמהמ םתוא ליכאא בוט אל ךרדב וכלי םאו
ותומיש דע . ונממ הלכאו תומה םס וב רשא ילכה הבנגו הוח האב הניש ותסנא תחא םעפ .
ע םלש ובל ןיא הזה םדאה הרמא ] מ [ ונממ יניליכאמ היה אלו ולצא היה תחקרמה הז י
יתאנהל . התשע המ . ו היתועבצא הניעטה ץקיו ותוא הטיעלהו יאשחב םדאה לא האב
וברקב םינתפ תורורמ אצמיו םדאה .
ןינומט םויה דוע ןיידעו יניתררוע תא הוחל רמאיו
גב " םילכה ינש םתוא ע . םקידצה ולכאי דחאה ןמו םנהיגב םיעשרה ולכאי םהמ דחאמו
ןדע ןג ךותב . או " ת
גמ ילכה אצוי ימ " שרל ונממ ליכאהל םנהיג לא והאיביו ע םיע . עד
ולא תא ולא ןיאורו דאמ הנטק הציחמ אלא םנהיגל ןדע ןג ןיב ןיא יכ תמאב . ונכזי םוקמה
ןמא ןמא דעל היחנו םייח םס וב רשא תחקרמה ןמ לוכאל .

534 אמוחנת שרדמ לשמל האר , ידוקפ , פ " ב ; רשא ןב ייחב הוושהו , הרותה לע רואיב , ךרכ
ןושאר , מע ' חעש - טעש ) א טמ תישארב .(
535 כ הכ תומש , ט זל .
536 וכ גל םירבד . רשא ןב ייחב הוושה , הרותה לע רואיב , ינש ךרכ , מע ' חפ ) ב בי תומש :( ' ינפמו
ינפמ בשוימ אלו דמועמ התוא ךרבל ונקת ךכל הניכש ינפ לבקמ אוה הנבלה תכרב ךרבמהש
םימש תוכלמ תמיא ' .
537 חי די םיטפוש .
538 ע " די כ בויא פ .
539 לאשת םאו .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

ונניא הנהו רבעיו הירתב ביתכו ץירע עשר יתיאר ביבחה ךלמה זמר םהילעו ץירע .
רבע רשא
איהש ירש דימו ] 33 א [ החמש םינבה םא היהת תולגב הרקע .

> נ < רעש דוס אנ העישוה אוהו ינא .
ב בתכ ז ךורעה לע " אנ העישוה אוהו ינא ל
הברעו בלול קרפב .
רצ ול םתרצ לכב ביתכדכ םירומא םירבדה שוריפ
ףא ירחב עדג קוספב הכיא תלגמב
בה רמא " הרצב יכנא ימע ינבל יתעבשנ רבכ ה

הרצב םהמע אהאש אוה ןידב
הה " ונימי רוחא בישה ד
םילשורי ךחכשא םא רמואו
ינימי חכשת .
סבו לאינדל הלג ףו > הה " ד < ץקל ךלרוגל דומעתו חונתו ץקל ךל התאו
ןימיה .
ידבעושמ ינב תדבעושמ ינימיש ןמז לכ ינימיל יתתנ ץק תע ] ם [ ינימיל יתלאג
ינב יתלאג . יננעו ךנימי העישוה ךידידי ןוצלחי ןעמל רמוא דודש אוה .

> אנ < רעש סדרפה דוס . ךורעה לעב בתכ
ןיעמ סדרפ
איהש ןדע ןג םקידצל הזונג
וב תורורצ םיקידצ לש תומשנהש תוברעב םוקמ אוה םוקמ ותוא ךכ . אוה סדרפ םש יכ עדו
ןומדק חנומ םש . תונושל יקיתעמ ןכ והארק . תוררועתה וב אצמת איבנ רוא רפסבו . שיו
שב ןיבתוכש ] י " ן [ ויו " הז דגנכ הז םהש םיניינע ינש לע ןירומו ד . ינשהו בוט ולכ דחאהו
ודגנכ . םאו רבד ךותמ רבד םיניבמה ןמ היהת
פב הזל זמר חקת ' בוט לכש לש ןושארה .
הנושאר אבמל הלבק ןיכירצ הלאה םיזמרהש תמאהו .

> בנ < רעש תורונמ רשע דוס .
ושענ אלו תורונמ רשע המלש השע המל ןקזל ונלאש
השמ ןכשמב ךכ . זראש ומכ הרשעה לע זמר השמ ףא בישה " הרונמה השעת ל
םשעיש המ אבי רמולכ . ערמ זמרש אמוי הרשע " המלש ןיבה ה ] 33 ב [ אל לבא

514 הל זל םילהת - ול .
515 זי וט תישארב .
516 ט גיק םילהת .
517 פ הכוס הנשמב הדוהי יבר תשרד " מ ד " אנ העישוה הוהי אנא לע ה ) הכ חיק םילהת .(
518 י ןב ןתנ לאיח , םלשה ךורע , טוהאק ךונח תרודהמ , ןושאר קלח , ד " ןא ה , מע ' גלק .
519 ט גס היעשי .
520 ג ב הכיא .
521 וט אצ םילהת .
522 ע זט תינעת ילבב " א .
523 ג ב הכיא .
524 ה זלק םילהת .
525 גי בי לאינד .
526 ז ס םילהת .
527 לאיחי ןב ןתנ , םלשה ךורע , ישש קלח , ד " סדרפ ה , מע ' גית .
528 ןינעמ סופדב .
529 רק זח לש םנושל לע ססובמו דוס ילעב לש םיבתכב רוגש רבד ךותמ רבד תנבה לש ןוירטי " ל .
ע אל תבש ילבב הוושה " א , ע די הגיגח " א , ע גצ ןירדהנס " ב .
530 ל ןקתל שיש ריבס ' ןושאר אבמ ' .
531 ז ד ב םימיה ירבד . פ םילקש ימלשורי האר " ה ו " ד , ע נ " ב ; ע טכ תוחנמ ילבב " א , ע חצ " ב , טצ
ע " א .
532 תומש אל הכ .
533 ע נ הכוס ילבב הוושה " חזבו ב " ע דע א " א .
ןוספלוו טוילא

הלודגה דיה תא לארשי אריו רמאנש הלודג .
הנב רשא תיבב ןכ ומכ התיה דיה התואו
השמ ימיכ אל לבא המלש . תיבה דובכמ לודג היהי ןורחאה תיבה דובכ יכ רמא ןכ לעו
ר ןושארה " השמ ימיב היהש ומכ ןינעה בושיש ל . להאל זמר אוהו ןושארה רמאש והזו
לככ הרותה התיהש דעומ הנימי לע היניבשוש לכו ה . לארשי לכ וכזיש אלא דוע אלו
ר םינושאר תורוד םייח ויהש ומכ םיכורא םייח ןרחאה תיבה ןינבב תויהל " םדא ל
ויתורודו . ע איבנה היעשיו ןושארה זמר ןכ לעו " ימי ץעה ימיכ יכ קוספב ןינעה ונל זמר ה
הו ןדע ןג תוריפמ לכוא םדא היהש םימה ןתואכ רמולכ םייחה ץע ביבס ךלהתמ הי .
ללוקי הנש האמ ןב אטוחהו תומי הנש האמ ןב רענה יכ רמא דועו .
ב יכ זמר " ד

כ ןיבמ םדאה תא ןינדש הלעמלש ' ריהבב זומרש ומכ הלעמו הנש
לש ןדובכ היהיש
ה בושב לודגו לודג לארשי " ה דחא לע םהיתונש לע ופיסוי ה ' . הנש האמ ןב רמא ןכ לעו
ו תוחפל היחי ל הבורמ הבוטה הדמהש אלא דוע א .
> חמ < רעש הנבי דסח םלוע יתרמא תמאו דסח דוס .
בב " ר
העשב םדא השענ
בה אבש " אוהש ארבי רמוא דסח םדא תארבל ה ] 32 ב [ ארבי לא רמוא תמא םידסח למוג
בה לטנ רקש ולכש " ץראל הכילשהו תמא ה . בה ינפל תרשה יכאלמ ורמא " התא המ ה
לעת ךלש הייסכיטלא הזבמ הה ץראה ןמ תמא ה " חמצת ץראמ תמא ד .
םהרבא הכזו
םהרבאל דסח בקעיל תמא ןתת רמאנש םידסח למוג היהש ינפמ דסחב .
הלפנש ינפמו
ל תמא לש וינב ולפנ האירבה תעשב ץרא המוקמל הרזחו תמא התלעש ומכו תולגב בקעי
ל ןמוקמל בושל בקעי לש וינב ןידיתע ןכ הלגי הרהמב חישמה תומי .
> טמ < עש ר םירתבה ןיב תשרפ . תלפונ הלודג הכשח המיא ןינע ברל דימלתה ולאש
גו ' .
תומוקמהמ םוקמש ךל יתזמר רבכ ול בישה
בה ול הארהש " הזחמב םהרבאל ה
וערז לע ורבעיש דובעשו דובעש לכ ןינע דיערמה אוהה . כו האב שמשה יהיו ןינעו '
יואנשל שמשה אובתש דעש ךל עדת ול רמאו דימלת ול בוהאה תלפא ריאת אל . התואבו
וערז חכ רובעתו תוכרעמה לכ תתעבמ שא דיפלו ןשע רונתו תוחכה ןיב הטלע היהת העש
םהרבא םע תורכה תירבה םייקתי זאו םירזגה ןיב םהרבא לש . הלגיש דיתעה קרפ ותואבו
ותלחנ לכ בהואה שרי אלש םיאנתה ויה ןכ יכ ינומדקהו יזינקהו יניקה לע ונימיב הרהמב
ומוי םדמדאה הצריש דע םלשמ . ורזועו לודגו טילש ןכ יכ ומי ךראו ךשמנ םא המית ןיאו

502 אל די תומש .
503 בכ הס היעשי .
504 כ הס םש .
505 ןיד תיב .
506 ריהבה רפסב עיפומש רמאמל הנווכה ילוא , יס ' 90-89 , מע ' 177-175 .
507 ת ג טפ םילה .
508 ה ח אבר תישארב , מע ' 60 .
509 בי הפ םילהת .
510 כ ז הכימ .
511 בי וט תישארב .
512 כב " י ' תומוקמה ימ םוקמב ' .
513 זי וט תישארב .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

םדא ינב ראש תושפנכ . דומעי םא ךלמה רמאש ומכ הרמא אלו ושפנ הנה הרכז ןכ לעו
טפש ןב עשילא שאר .
ע והילא רמא " ג ה " חקי כ יכנא בוט אל יכ ינממ ישפנ תא אנ
ותמש םינושארה םיאיבנה יתובאמ יכנא בוט אל רמולכ . ישפנ תא אנ חק רמא
יתאנק אנק רמאש המו יתימא ןב הנויכ ייחמ יתומ בוט רמא אלו
ר " יתייה ימי לכ ל
םיטפושה ימיב יתאנק םיטשב יתאנק אנקמ . לבזיאו באחא השעמ לע םויה אנקמ יננהו
הכו דימ הלאמ תולודג תבעות הארא בושחה םלועב השוע ינא המ ךליאו ןאכמ לעבה ינ
בה זמר " אלו םימשל והולעהו שא בכרו שא יסוס םהו הרעסה לע םינוממה םיכאלמל ה
התימ םעט םעט . ערמ לש ושרדמ תיבב הרות דמול םויה דעו " תשדחתמש ןמז לכבו ה
ו ןח לש טוח הילא ךשומ והילא היואר הבישי הטמל הבש םיעונצל הלגנו דסח . םשה ונכזי
הלס ןמא םילשורי יחדנו ןויצ ירוזפ רשבל ואובב ותוארל . יכ אוהה דימלתל ןקזה ול רמאו
וב אוה דוסה " םולש לש ו .
] 31 ב [ > ומ < רעש םירראמה םימה הב ואבו .
זרא " ל
ןיקדוב םירמה םימהש םשכ
מר ןילכמו שיאב ןיקדוב ךכ השאב " מרו השאבש ח " מ שיאבש ח לע אוה ךכ םירראמה ןינ
םירראמה בתכנ ךכ . ןועמ שיאה הקנו שוריפ הזו
בשת ץראל התקנו תרכנו רמולכ .

ףאנת אלמ רמולכ לודגה ןוע ותואמ ונקניו ונרמשי םשה
ףאונה וליפא ורמאש והזו
העש התואבו תמ אוה התמ הטוסהש םיילוחה ןתואמ םלועה ףוסב .
> זמ < רעש דבכאו הצראו דוס .
הש םויב םוי וידימלת ושע הבישיב ןקזה תא ובישו
ןושארה ןמ ןורחאה הזה תיבה דובכ היהי לודג הדועסב םהל שרדו דמעו בוט .
הנוב התא רשא הזה תיבה רמאנש המלש הנבש שדקמה תיבהו
לש ינש תיב הז הזה
םהיניעב תיבה הזוב . ונימיב הרהמב הנביש םימלוע תיב הז ןורחאה . זמר ןורחאה הז לעו
ה " הה ןתואש דבכיאו וב הצראו א ' ההו ןתומדקל םשה םיריזחיש ינש תיבב ורסחש םירבד '
ה לע הזומרה איהה ' גלדנש המ םיליכשמה וניבי םתצקמו הנה זומרנ םתצק םילודג םינינע
ה ןינעה םהמ " זראש המ אוה א " תיבמ ורסח םימותו םירוא תרפכו ןוראו הניכשו שא יכ ל
ינש . רשקנ םלכ יכ אוה ןכו ןנקתכ הרות ישמוח השמח ירמוש לארשיש העשבו הזב הז םי
הה ןתוא ' תושרופמה תוצמה םויקב םילצעתמ לארשיש העשבו ןימי דיב םינותנ םירבד
] 32 א [ הב ' איצוהש העשב יכ רבדל ןמיסו תרבגתמ לאמשהו תלצעתמ ןימיה הרות ישמוח
בה " הה ןתוא ואר םירצממ לארשי תא ה ' לארשי תראפתש ינפמ םירבד העש התואב התיה

491 אל ו ב םיכלמ .
492 ד טי א םיכלמ .
493 י טי םש .
494 דכ ה רבדמב .
495 ע זכ הטוס ילבב " ב .
496 אל ה רבדמב .
497 וכ ג היעשי .
498 בי כ תומש .
499 ח א יגח .
500 ט ב םש .
501 בי ו א םיכלמ .
ןוספלוו טוילא

והיפ תוקישנמ ןרהאו השמ וקשנש
בלחו שבד ונושלו תפונ ויתותפש הנפנוטת .
יכ קפס יי ךאלמ יכ והיפמ ושקבי הרותו תעד ורמשי ןהכ יתפש ' אוה תואבצ . רמאנ ןכ לעו
כו םולשהו םייחה ותא התיה יתירב ' אוה תחנ ימש ינפמו קוספה ףוסו
אלא זמרנ וניא
ויתוצמ םימייקמ אלא םלועה רבדב םיחיגשמ ןניאו םשה תארי לע םשפנ םירסומל
מאש ומכ ותרותב םיעשעתשמו הבהאמ םידבועו יעושעש ךתרותו דבכנה ךאלמה ר .

> דמ < רעש יי הנה דוס ' לק בע לע בכור .
יל המ קעצו םק הז ןינע ברל ונלאששכ
הירש ינב םכלו
רסחי דחא רמאת םאו יל הפסאב רמאנש אוה ] 30 ב [ יכ הפ לע די ומיש
דחאו םיעבש ןינע לע רחא םוקמב םכל יתזמר רבכ . ןיביש ימו וניינע הרומ דחאו דחא לכו
ה בה השוע לכב ןיבי לק בע לע הביכר " בהשכ יכ תמאהו ותוחילש ה " תומקנ השוע ה
ןרהאו השמ ךיתפומ ויחולש ילודגד ילע תולודג תואלפנ שדחמ םירצמב . אוה בע יכ עדו
ומצע ינפב ןינע םירצמו ומצע ינפב ןינע לקו ומצע ינפב ןינע .
> המ < רעש םימשה הרעסב והילא תילע דוס .
ז והמ ןקזל ונלאש והילא הכזש ה
התימ םעט םעט אלש . יתרעג אלה ול רמאו רדחב רדח והאיבהו וידימלתמ דחא דיב קיזחה
תאזה הלאשב ךריבח ינפב ינלאשת אלש םימעפ ךב . דימלתה עזעדזנ . ןת ברה ול רמא
ךיכרב ןיב ךשאר
והילא ןינעב יתלבקש המ ךינזאב שחלאו . ותרדאב וינפ דימלתה טליו
ויכרב ןיב ושאר ןתיו יננה םיהגמבש הגומ הרות רפסב ונאצמ רמאיו ונזאב ברה שחליו
םולש יתירב תא ול ןתונ
אוה " יריעז ו . םקש דע הבישיב םויב וב הלודג תקולחמ היהו
והילא אוה סחנפש אבא תיבמ ינלבוקמ ךכ רמאו דחא ןקז
ירבד לע םשל אנקש העשבו
תומה ןמ וליצהל הלעמ לש אילמפ המיכסה ירמז . הז ורמא רבד לע אנקש הזכ םדא הזל
וב טולשי אלש יאדכ וניא הב םיליגרה ןמ ותניכש קלסמו הב סאומ םלוע לש ונודאש הזב
תומה . תומי אלש םילש םולש יתירב תא ול ןתונ יננה . ןכלו ] 31 א [ ו ןיבתוכ " המוד יריעז ו
מל " ד
וה ךאלמ השעמ השוע םדאש העשב יכ " וי תישענ ו " ויה ךפהנו ד " ו תישענ ד " ו .
ו ע והילא יכ הארו אב " רחמ יכ תילבזה תעשרמה הרמאש העשב יכ הזב ומצע לע דיעה ה
ושפנ אצת אלש תירבה והילאל ליעוי אל רמול התצר םהמ דחא שפנכ ושפנ תא ןתא

480 ב א םירישה ריש .
481 ע " אי ד םירישה ריש פ .
482 ה ב יכאלמ .
483 זע טיק םילהת .
484 א טי היעשי .
485 ע " י זט ב לאומש פ .
486 א ב ב םיכלמ .
487 ע והילא לש ותדמעכ " במ חי א םיכלמ פ ' וכרב ןיב וינפ םשיו ' . הוושה Paul Fenton, ‘La
‘Tête Entre Les Genoux, contribution à l’étude d’une posture meditative dans la
mystique juive et islamique’, Revue d’Histoire et de Philosophie Religieuses 72
(1992), pp. 413-426; Moshe Idel, Kabbalah: New Perspectives, New Haven and
London 1988, p. 90; Wolfson, Through a Speculum, p. 145 .
488 בי הכ רבדמב .
489 הוושה Ginzberg, The Legends of the Jews, 5:316-317 n. 3 .
490 רמאד ןאמל .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

השמ קלתסנשכו תותואה תא וב תושעל
ארבנ םוש וב שמש אלו הטמה זנגנ . ךל עדת
יהש עשוהי יכ ןכש ךדי תא הטנ ול רמאנ אלו הטמה ול רסמנ אל ונממ לבקו ותרשמ ה
ךדיב רשא ןודיכב הטנ אלא .
ןודיכ עשוהיב הטמ השמב . ףוסב רמאנ ןכ לעו
השמכ לארשיב דוע איבנ םק אלו הלוצאה .
ןודיכ דוסו והולבק רשאל עודי ודוס הטמהו
יכה ןיבו הטמה ןיב לודג שרפה שיו ול והורסמ רשאל עודי עשוהיו השמ שרפהכ ןוד . ימו
ונזמרש המ ןיבי תעד דוסו המכח דוס ןיביש . רסמנ תויתואה תלחת הטמה היהש יפלו
השמל ] 29 ב [ ופוריצב הטמהו וצ רומא רבד םהב רמאנ רשא םיאיבנה תלחת היהש
וי הוהי ןמא םהל ןמיסו וילע םינוחה וידוקפו ואבצו ןודיכו םילבוקמ והואצמ " ה ד " או א " ו
ה " ןמאו א . ןמא רמולכ ךרבמ אבר הימש אהי ןמא םירמוא ונא ןכ לעו שדקב וב ותרש
לודגה ומש וכרבי . ומש המ יל ורמאו זמרב ינמחנה ברה רכז רשא ולבק רשאו
ןינע ןיבי
ע איבנה היעשיו תישארב השעמ לכ וב תונשל תלוכי הטמב יכ להבת אלו הטמה " אבנתנ ה
הטמה חכב . א םשב ותאובנ בור אצמת ןכ לעו דאמ דאמ הז ןבהו תונד .
> גמ < רעש גו והיפב התיה תמא תרות רמואו תעד ורמשי ןהכ יתפש יכ ' .
וכו תעד ורמשי ןהכ יתפש יכ יאמ וידימלת ' גו והיפב התיה תמא תרות ' . וינב ןול רמא
אתרתסמו אתקימע אילמ ןילאש ןיפא ןוכל אנרבסמד ןיימח ןיתאד .
העשבש דמלמ
> לארשיש < נוצר ןישועש םהל קיזהל הלוכי הירב לכ ןיא םוקמ לש ו . לש ןחכש ינפמו
בה םהל ןקת ונוצר ןירבועש העשב ששת לארשי " םינותחתב ןיגיהנמו םינוילעב ןירוגיגס ה
הצרמש ומכו לארשי לש םהיאנוש הלכמ רוס ומשש םימשבש דחא ךאלמ היה םב ילוליאו
ערמ " או ומשב ךאלמה תא חירבמ ויחא ןרהא ךכ ומשב וברתא ה ןהכה ןרהא עדוי היה ולי
יי ינפל הרז שא וינב בירקהב ' וינבב עגופ אוהה ךאלמה היה אלו םימסה תרטק ריטקמ היה
ויתפשב םשה תא ריכזמ ןרהאש העש לכבש ] 30 א [ לש ןוהיאנוש לכ תרטקה תא ריטקמו
םהיתחת ןילפונ לארשי . והיפב התיה תמא תרותש ינפמ הז לכו
הרות אלא תמא ןיאו
הרות ןיאו ירת אלא " תוצמ ג . תמאה קרז וליאכ תוצמה לכמ תחא לע רבוע ןהכהש העשבו
תמא תרות והיפב םלכ תוצמה לכ םייקמ אוהשכו והיפמ . תרטקמה תא ןהכה הצומ המבו
ומש תא החומ אוה םישודקה םירוהטה הימימבו הרותב . םימ תארקנ הרותהש ןינמו
םישודק םימ ןהכה ןתנו רמאנש
םימל וכל אמצ לכ יוה .
ותואמ רמשנ וניאש ימ לכו
ותלכוא םנהיג לש שא ךאלמ . ומש וילע ריכזמ היהשכ יכ ןהכה ןרהא לש וחכ הארו אובו
וילע ללפתהש ינפמ ץראל וכילשה תחא םעפו ומוקממ ךאלמ ותוא חירבמ היה . ימ לכו

470 כב " י ' הטמה ' םיילוש תרעהב ןקותו .
471 א ח תומש .
472 ח עשוהי חי .
473 י גל םירבד .
474 ןמחנ ןב השמ וניברל הרותה ישוריפ הארו גי ג תומש , ןושאר ךרכ , מע ' בצר - גצר .
475 ו ב יכאלמ - ז .
476 בכ ב לאינד .
477 ו ב יכאלמ .
478 ע " זי ה רבדמב פ .
479 א הנ היעשי .
ןוספלוו טוילא

המכחה ןכ ןטבהמ ןיכולכלה לכ איצומו ןרתסמו תורתומה לוכעב עייסמו םעטומ ותליכא
יכולכל לכ ריסהל ןקזחלו תובשחמה לכ תוקנל ןעייסמו שפנה תוחכ לכ תנקתמו תקתממ
וב היולת םדאה תרוצ רשא יתימאה יהלאה חכה תא ןידיבאמה ןירוהרה . הזל הרורב היאר
ל מלשה הרותה הריאהש המ ףוגה ךשחב ךלוה וניאש ימ תא דוע וחבזי אלו הרמא ה
םהיחבז ] 28 ב [ םריעשל
הולא אל םידשל וחבז הרמאו . םינימ םה םידשהו םיריעשהו
םימשה ןמ ןמוסמ םוקממ אצומ עודי רבדמ םידליתמו . םימכחה לצא עודי אוהה םוקמהו
אמיד ומשו " שו ןיקיזמ ינימ לכ םיאצוי ונממו ם ונייעממו האמט חורו הער חורו םיד
םלכ וגלפתי . םיקוזח התשע ונממ םידלונה םילודגה םיקזנב השודקה הרותה הגילפהשכו
תולודג תורהזא םריהזהו קוחרה ינימ לכב םישודקה לארשי ינב תדעמ וקיחרהל םילודג
וירחא ךשמהל אלש . תונברקה ןינעב ריכזה אלש המ תירב הז ןינע רתסב ריכזה ןכ לעו
חלמב אלא תירב . דילומה ותואב םיקודא םידשל םיחבוזה ויה ךכ לכש אוה ןינעה קמועו
וב והודבע אלש םלועב הדובע וחינה אלש דע םיקזנה . ןיטחוש ויה וילא וברקתיש ןעמלו
ב לכ וינפל " ח
אל ןודבאל ןהמ תחא הפיט וליפא ךלי אלש רובעבו םש םתוא ןילכואו
ריגרג וליפא םרשבב ןינתונ ויה ךולכלה ותוא חוצחצ ץצומ אוהש ינפמ חלמ . התארשכו
> הרותה < התוא לטבל תיבשת אל הרמאו התוצ וב םיקובד םה רשא רעוכמה קבדה ותוא
םשב םיקבדה ןמ תבעתמה תצקושמה הנווכה . לע ולכאת אל יתלבל קזח קר ורמאמ אלפה
רה ולא לכב שיש לודגה רתסה לבקתשכלו ותקחרה לע הרותה הקיידש קוידהו םיזמ
תופילקה ילכוא תעד לע ךומסתש אל ןערזמ םלבקתש דבלבו בר ללש אצומכ חמשת
תולמה ןיעלובו ] 29 א [ סחי אלו םהב ןסכתמו תומורעה תויתואב םירחובה םה ןהש תומכ
םחכ לכב דבה ידגבב םישבלתמ םהש ינפמ םהל . ןהכה םשבל רשא םה שדקה ידגב לבא
יוארל םיחנומ ויה םשו םינפל ינפל סנכנה וב רשא ןראה ינפל םיתרשמה םיעונצלו םי
ירמ ינבל תואל תרמשמל םש המשנה רשא תודעה
םפדרי םדו םהידיב םד רשא . לבא
ףודרת קדצ קדצ רשא םקידצה
םב ןילי קדצ םתדיחי
םיחצרמ אלו . ךליכשי םשה
ע יזוב ןבכ םדא ןב ארקת ןעמל " ה
הלס ןמא .
> במ < רעש הטמה דוס . והמ ןקזל וידימלת ולאש רשא ךדיב חקת הזה הטמה תאו
תותואה תא וב השעת .
ץיציו חרפ איצוה הטמה יכ ןרעצת אל םהל רמאו ושאר עינה
השמ דלונש העשב . יואר היה השמו השמ דיב תויהל הטמה יואר היה ןכ לעו

חז " ע איק ב " ב ; חז " ע צק ג " ב - ע אצק " א ( שרדממ עטקל זמור ימינונאה רבחמש ינמוד ךא
םלענה ש שדח רהוזב ספדנ , ט די " א : ' ת ןוניא " ןוהבלב בשייתא אלו הלמ ןיעמש דכד ח
אדל אד אלטקל ןייעבו אברחב אברק יחיגמד ןוניאכ אד םע אד ןיחיגמ ןוניאד ' . שה סביל הוו ,
' רהוזה לש חישמה ,' מע ' 133-132 , 160 .
462 ז זי ארקיו .
463 םייח ילעב .
464 הכ זי רבדמב .
465 כ זט םירבד .
466 אכ א היעשי .
467 לאקזחיל רוגש יונכ . םיקוספ הברה דועו א ב לאקזחי האר .
468 זי ד תומש .
469 גכ זי רבדמב .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

יב שומישב אב אוהש םיהלא לכ אצמנ םיבותכה לכבו םיאיבנה לכבו הרותה לכב יכ " וא ת
מל " העונתב םלוכ ואובי םלועל םיהלאמ םיהלאב םיהלאל ןוגכ תרחא תוא שומישב וא ד
ינומדאה וזמר ינשהו ונעה זמר דחאה תומוקמ ינשמ ץוח וז . דע םיארונ תומוקמה ינש ולאו
אמ דוחיה ינפוא ןינעו ןברקה תוצקו םיחבזה ינפוא וזמרנ םהבו םיאלפנו ד . דחאה דוסהו
םרחי םיהלאל חבוזב זומר אוה
ךומכ ןיאב ינשהו ] 27 ב [ יי םיהלאב ' .
לאושה התאו
ךלכש יכרחב ץיצתו ךתלבק ינולחב חיגשתו טיבתו ןייעתשכ
ןמ ימינפה ליבשב אצמת
השעמ לכב בתכנ אל המל תיהלאה המכחה תונברקה ןינע לכבו עודיה םשה דבל תישארב
הלעמל זומרה םשה דבל ללכ הז םש רכזנ אל . רשא המכחה ינסנסב זחאהל לכות ןאכמו
המכח איה . אלא יוצר ןוצר ןיא רשא ןוצרה גישהל וארבנ םינוצרה לכש איה הז ןינע תמיתו
ונוצר תגשהב . ל םא תוארל ץירהת אלש הלאה םיזמרב ךניינעב דאמ רמשהו ןיידע תילע א
ושארב ויניעש ימ ךל ןמדזיש דע הזה שודקה להאב סנכהל שקבת אלו הלבקה םלסב

לכ רשא םיהלא ארי םשב קבד אוהה שיאה היהיש תנמ לעו סנכהל ליחתת ומעו
אלש יניס רהמ עבשומ אוה םגו הזה המדמה םלועה ןמ טלמהל וישעמ לכו ויתובשחמ
עב סאמ רבכש ימל אלא הזה להאב סינכהל שפנה יגונעת רבכ ךילשהו תוואתה םלו
הזה םלועה ילבה רמולכ ותלוז ורחבש המב סאמיו דגנמ תימהבה . וב וסאמש המב רחביו
אלא םיבשיתמ םניאו םיקבדמ םניא הלאה םילודגה םיארונה םיניינעה יכ םשה יכרד אוהו
תפידו ךולכל וב ראשנ אלש ימב
אלא םיינפוגה םיניינעב קסע ול ןיאו תוואתה רועישב
תשגרמה שפנה םויק . לשמהו
וב ראשנ אלש דע הברה שביתנו ןשיתנש ץעל הזכ שאב
םוש ] 28 א [ הארמ םוש ותבהלשב הלעי אלו קירבמו קלוד שאה וב תקלדהשכ יכ תיחולחל
ןשע . ומל תד שא רמאנש הרות אלא שא ןיאו .
ןבלתנו ןשיתנשכ ליכשמה םדאה אוה ןכ
הו םתעשל םילקה םיגונעתה ךולכלמ דימ הזה לשמנה ץעכ ראשנו לכשה תורהונמה תוואת
םשה יכרד לע תורומ דצ לכל תוריהזמ תוקלוד תורנ האורו המכחה שא ובלב תחקלתמ
ונוק ןוצר תושעל ונוצר לכ רושקיש דע םהב ךלוהו . לכ תילכתל םירבד לכ רקיע והזו
תודובעה . הלס ןמא ונוצר תושעל וניניע ראיו ותדובעל וניהלא ונבירקי .
> אמ < רעש ךתחנמ לעמ ךיהלא תירב חלמ תיבשת אלו דוס .
לבקמה ןקזה רמא
תבבכ והרמשו םירתסה ירתסמ אוהש ךל זמור ינאש המ ןיבהל ךבל םיש קיתוה ודימלתל
תורתסנה תעידיב קדקדו לפלפש ימל אלא ךיתלוזל ליכשהל סורהת לאו . תעדי רבכ
זר וב ורמא המחלמ " רהוזה רפסב ל .
מכ יכ תמאו תויהל רשבה ןקתמו קתממ חלמהש ו

452 טי בכ תומש .
453 ח ופ םילהת .
454 ע " ט ב םירישה ריש פ — ' םיכרחה ןמ ץיצמ תונלחה ןמ חיגשמ ' .
455 ע " די ב תלהק פ .
456 צ הארנכ " ל ' תפיטו ' .
457 כב " י ' לשומהו ' ע יתנקיתו " ןינעה פ .
458 ב גל םירבד . םירבד ירפס הוושה , הכרבה תאזו , גמש אקסיפ , מע ' 399 .
459 גי ב ארקיו .
460 ע " ח זי םיליהת פ — ' ןיע תב ןושיאכ ינרמש ' .
461 הרות לש התמחלמב םירוביגכ םיקסועה םימכח ידימלת לש רואיתל הנווכה . הז ביטומ
) זח ירבד לע ססובמה " ל — ילבב האר ע גס תבש " א ( תירהוזה תורפסב םימעפ עיפומ ) לשמל
ןוספלוו טוילא

ונזמרש לודגה זמרה ךב אצויכ לעו ךילע
תמאה ימכח םה רשא םימכחה . זר " םרמא ל
הכ ימש הכימשב .
וירוב לע ןינעה ולבק ךיא אלפו אלפה אלפהו
ארי יתימא לבקממ םלבקת וא הכימשב והסכתו רמולכ תוזמרנה תולמה יתש לע קדקדת
ז וזמרש המ ךבל ןיעב אצמת םיהלא " ל רשפיא יא ןינעב חתפ ךל חותפל אלשו . לבא
ופטנ ךידי םיקרפ ישאר ןינעהמ ךל זומראשב
לוענמה תופכ לע רבוע רמ .
לכשהו עד
תוחכב תעדויו הבושחו הלודג התיהש ילוליא ינקה רבח תשא לע יכ ] 26 ב [ תונוילעה
םיתימאה םילבוקמל םיזמרנה םינוילעה תומשה חכב עבטה תונשמה . מצע הסינכה אל ה
החטבש אלא ארסיסכ לודג רש תימהל הנכסב
חכב יכ התארש ךותמו דבכנה םשב
וילע םשה הרכזש רחאו הכימשב והתסכ םישלחה דיב םירובגה ורסמי דבכנה םשה תרכזה
ותקר הפלחו הצחמו ושאר הקחמ ארסיס המלה .
ילול ןינעה יזמרב ךיראמ יתייהו
כעו " והסכתו קלוח קולחי םאש יל הארי ז ןיבי םיקלח השלשל הכימשב
חבשמה .
> מ < רעש תונברקה זמר דוס . יבב ןנבר ווה אבוט אמוי אוהה ונברל אבוט אמוי
ז וניבר לש אשרדמ " הינימ אעבו אנברד יהומדק יהופא לע לפנו אדימלת אוהה םקו ל
אתלאש . רחמל בותו אנדיאה ליז הינדואב היל שחל . ןמ דחו אדימלת אוהה םידקא ארפצב
ע הירבח אתלאשב חגשמ הוהד אנברל הוחכשאו הימ . אוהה איריא ימ יהופא לע לפנו דיגס
אתלאשב . תישארב השעמב ןיקסע ןניוהד אמוי אוהה ךל תירמא אל ןיירוא רב היל רמא
ארקי יסרוכ תוחתד איירב לכ ואירבתיא היבד אריקי אמש לע תלאשו . ולגלגתאד דע
וקיז וקפנו איינברוקד אנינעב ןניוהו אימגתפ ךמופמ אתיבוהלש ארונ יק . ןיד והמ תלאשו
איינברוקד אתשרפ ןידה לכבו ןיהלאד אנשילמ רזגתיאד אמש יאמדק יאדבוע לכב ביתכד
אשידק אמש ביתכ ] 27 א [ ימוסבל ארונ אלכאד ארונ הימופמ תיקפאו אבר אמש אוהד
ךבבל ינויערמ אדחאתמד אתיבוהלש איהה . כ ןיחיתפ יהוניעד אדימלת ךל תירמא ןכו יפ ל
אימש . ירדחב היל וזחא אבר אהלאד היתרב הילובקל אנמיהמ אניבשוש קילס דכ עמש את
אנבא ןוהנמ אליעלו ןוהיפוסל הימש יפייסמ ןירהנמ ןוהירהז יצוציניד אשיאד ןינבא אכלמ
איינבא לכל ןיקוקיז ןירעבתמ ארוהנמד אריקי . אל ברקמל יעבתיאד תמיא לכ היל ורמא
בא לכד ןוהירהזב חגשת היויזמ ןירוהז לכד אריקיו אבר ארוהנל ןיהלא איינ . תחנ ידכו
ארתא חכשאו היל וזחאד המ אשידק אמעד ןוהינברברל אפלאל אעב אנמיהמ אדבע אוהה
בירקאלו ארפסד אשירמ קחיר היתי םשרו אניינע ןידה אזמרב ולגיאל אד יבעתיאד
אתבר אתמכחב ימיכח אלד ןוהיניע האסכל ינברוקד ןוהייניעל . הז ןינעב ןייעמה התא עדו

443 נ וזמרש .
444 נ אתיל והסכתו םרמא .
445 הבר ארקיו הוושה , תוילגרמ יכדרמ תרודהמ , נשת םילשוריו קרוי וינ " ג , י גכ , מע ' במקת -
גמקת .
446 כ " דרופסקוא י
ילדוב ' וידב ' ע יתנקיתו " פ נ .
447 נ ופטי .
448 ע " ה ה םירישה ריש פ .
449 נ אתיל .
450 וכ ה םיטפוש .
451 נ לודגה ארומה .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

> טל < רעש
הכימשב והיסכתו דוס .
תשאל התיה אל יכו ברל םידימלתה ולאש
ךיבשומ ןתיא וילע רמאנש ינקה רבח
כימש םא יכ ארסיסכ לודג רש הב תוסכל תחא ה
הזש יצחו םעפ הערפמ לודג היהש
ולוכי אל
בכר תואמ ששל םא יכ
קיפסה הזו
קתתל . רקב ןנעכ םכדסחו לארשי ךל השעא המ םירפא ךל השעא המ ברה רמא .

םידימלתה לכ לש םהינפ ומכרכתנ . ח הזל הז ורמא " ו
לע ונילע ויניע ברה ןתי אמש
ש לג השענו הלאשה םינבא ל . וקתש . השעא המ םירפא ךל השעא המ שוריפ ברה רמא
רמאנ םעל
בורל וגדיו םהילע
גדהש ומכ יכ ןקזה םכרב רמולכ
ובריו ורפי םימב
םימל וכל אמצ לכ יוה ביתכדכ הרותה איהש םימב לארשי
םה לארשי רמולכ םהו ] 26 א [
הנבה םהל ןיאש םיררוקמ םהש םיגדכ
םיזחאנ אלא קופקפ אלו ןיאש םיגדכ תותשרב
הנבה םהל .
רקב ןנעכ םכדסחו לארשי ךל השעא המ . רמאו איבנה רזח
םהל םרג ימ
םימעה ראשכ תויהל לארשיל
םכדסחש ינפמ הניב אלו לכש אל םהב ןיאש
רקב ןנעכ
ןתנש דסחה רמולכ
ןגהל םהרבאל
םניאש רחאמו והועדי אלו וב וחיגשה אל ול
הילע למוגש דסחב םיליכשמ
בה " השוע ךרבתי אוהש תואלפנב וניבי ךיא ה .
ןכ לעו
יי םש יכ רחבנה םעה םהש לארשי ועדי םישנב תכרובמה הרמא ' ארקא
ינקה תיב לע

עלסב םישו ךיבשומ ןתיא רמאש ומכ
םימעל םהמ איצוהש ארונה םשה ותוא רמולכ .
עתה רשא התא ררועתהו הכימשב והתסכ ןכ לעו םימ םוקמב בלח תתל ינעייס זמרנ תוררו

419 כב קתעוה הז רעש " קרוי וינ י , מהב " ל 1848 , ףד 12 ע " א - ע " ב . ןלהל נ .
420 חי ד םיטפוש .
421 אכ דכ רבדמב .
422 נ הערפ יכ .
423 נ ולכי .
424 ז די תומש .
425 ד ו עשוה .
426 םולשו סח . כב " דרופסקוא י
ילדוב ' א " ו ' ע יתנקיתו " פ נ .
427 נ רמאנש .
428 זט חמ תישארב .
429 נ הבר גדהש .
430 א הנ היעשי .
431 נ הנצה .
432 נ הנצה .
433 ע חיק םיחספ ילבב הוושה " ב : ' םלועה תומוא ןיבל ורזפתיש לארשיל םהל םרג ימ ' .
434 נ םימע .
435 נ םדסחש .
436 נ ןתינש .
437 נ ןיגהל .
438 נ םהל .
439 נ יה השוע " ת .
440 ג בל םירבד . נ ה םש יכ ' ארקנ .
441 נ יניק .
442 אכ דכ רבדמב . נ אתיל עלסב םישו .
ןוספלוו טוילא

ותעדמ .
תוארל וניניע הלגיו תונורסחה לכ תמלשהמ המילש הרות ונננחש ןוצר יהי
ןמא הירתסב טיבהלו היתואלפנ .
> חל < המכחה רעש הילעב היחת
תונייעמ המכ אלפו אלפה אלפתה ןקזל הרעה
אש המ זמר דלונ לכמ רחבנהו המכחה ןמ םיאצוי םייח םימ חקיו שוריפב ןאכ זמור ינ
קה תומורת לכ קוספב ייל לארשי ינב ומירי רשא םישד ' ] 25 א [ חלמ תירב םייסו ךל יתתנ
םלוע .
בה קדב ןרהא הטמ חרפש העשב יכ רמאו " םלש ובל תא אצמו ןרהא תא ה
םלוע חלמ תירב ומע תרכו הרומג תומילש ותבהאב . תירב הנתנש המ לואשל םכל שיו
ראש לכמ םלוע חלמ תותירבה . גש ןאכב זמר רמול שי ' ףוגה םויק םלועה םויק םה םירבד
םחלהו חלמהו המכחה םהו שפנה םויקו . ףוגה םויק חלמו םחלו שפנה םויק המכחה .
או " גב ןיאו םימ אלב דמוע ףוגה ןיא אלהו ת ' םימ םירכזנה . יכ ןבהו ךבל ןיע חתפ
בה לש ותרותב םדאה קדקדמשכ " ןוצר ול ןיאו ויתוצמבו ה קשח אלו ינפוג ןינע םושב
בה לש ותבהאב אלא םלועב הבהא םושב " םימכחבש םכח אוה ה . זומראש המב לכתשהו
דחא הנקב םילוע םלכ םחלו חלמו המכחה יכ
תולמה שלש הלאב לודג זמר אצמת םגו
םייח םיאצוי ןתשלשמש םחל חלמ המכחה םהש
מ ' מ חלמ לש ' הו םחל לש " שארבש א
הו המכחה " רה הפוסבש א םימ י .
בה לש ותאריב קיזחמ םכחהשכ הנה ןכ ומכ זמרו " ה
ןוזינ אוהו ותומבו וייחב םדא ינב ראשמ לדבנ אוה דימ ופוס דעו ותלחתמ דבלב ותבהאבו
אבה םלועה ייחל ןמוזמו ןכומ אוהו חרוט אלב םלועה ןמ . בה לידבה ןכ לעו " ןרהא תא ה
חלמ תירב ומע תרכו ותדובעל ] 25 ב [ שת אלב זמרש אוהו ךיהלא תירב חלמ תיב
ךרבתי ותדובעל םדאה ברקתהב אוה דמועה םויקה . הזל ןינעה ףוס םיכסמ ךאיה הארו
יי רבדיו ורמאב דוסה ' ךקלח ינא םכותב ךל היהי אל קלחו לחנת אל םכצראב ןרהא לא
לארשי ינב ךותב ךתלחנו
םלועב ךקלח ןיא םגו םיאיבנה ראשכ ץראב ךתלחנ ןיא רמולכ
שכ הזה ץראב ךתלחנו הנוילע תדבכנ הציחמב רמולכ םייחב ךקלח ינא אלא םדא ינב רא
יי ידבע תלחנ תאז חרוט אלבו יתונברק בטיממ ךיתונבו ךתבו ךנבו התא סנרפתתש '
וגו ' .

410 ע גי הגיגח ילבב " א .
411 בי ז תלהק .
412 טי חי רבדמב .
413 המכחה רמולכ = ךלמ = םחל = 78 . היפעלובא םהרבא הוושה , תומשה חתפמ , םילשורי
סשת " א , מע ' טנ : ' הלגמ המכחה םג וזמרו םחל ודוסש םלגה ךיהלא תירב חלמ תיבשת אלו
חלמ בירקת ךנברק לכ לע ךתחנמ ךעמ ' .
414 ל ןקתל ךירצש ריבס ' םיימ ' .
415 מ + מ + ה + ה = 90 = םימ .
416 גי ב ארקיו .
417 כ חי רבדמב .
418 זי דנ היעשי .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

יב רבודה ךאלמה .
הירכזל ותוא חולשל ןמוזמ ןכומ ךאלמה ותוא תמאב יכ ונל זמרו
והריעהו םימעפ שלש םיתש וילא אוהה ךאלמה בשש הירכז תאובנב הגלפההו וב אצויכלו
לודג רבדב ןייעל וריבח תא ריעי רשא שיאכ . היתורנ העבשו הרונמה הירכז הארו
ריאמ ויה דע םהיהלא ןיבו המוחה ןיב תוציחמ ןישועה ןיבורעה ינפמ לבבורז דגנל תו
ןינווכמשכ םיכושחה התוא םיקיפסמה םיתיזה ינשו תוקצומה תורנה העבשו הלגה הארש
םהילא םבל . לבבורז ינפל לודגה רה התא ימ ועמשב איבנה רשבתנש תיתימאה הרושבהו
רושימל .
רפ ותואב רחא רה ראשנ אל יכ תמאהו דתועמה תיחשמה רהה יתלוז גרטקל ק
םהינודא ןוצר ןישוע ןיאש ןמזב לארשי יאנוש לע . רה ורמאב האובנה תוימינפמ אלפהו
בבורז ינפל לודגה לבבורז תוכזב רמא ולאכ רושימל ל זומרה רההו רושימ בוקעה השענ
בורו םעטה ימ אלא םהב ויה םילודג םימכח אלהו םלכ ויה םדמדאה ישימחה אוה ןאכ
רוש חכב תואובת
הזב ךיראהל תושר ןיאו םעטה . לגע ארקנ המל םשה והיליכשיש ימו
ןקזה וניבא לש ותאובנ ןינעבו רוש ארקנ אלו > אלו רוש ארקנ < לגע ] 24 ב [ יכ ול ותמאתי
דאמ קומע הזה ןינעה . או " הז לכמ ןטק זמר שוריפה סולקנא זמר אל המל ת . יאדו עדו
לוטק ולטק ורמאב זמר רבכש
לו ארבג ולטק רמא א . תוגירהה יתשל ןושלה לפכו
ונרכזש . האנש רוש וערת ורמאב םגו
ןיאו שורפל אנושל םוקמ לגעה ישוע ונתנש זמר
ןטש אלא אנוש
ךאנוש בער םא רמאנש
ושע תאו רמאנש ושע אלא אנוש ןיאו
ושע לש ורש ןטשהו
ולש ואבצ רש ושעו . םירמאנ הז לכב שי םיזומר םיניינע
רעשל רעשמ ובושו ורבע וכירי לע וברח שיא ומישב הפ לא הפ .
םקלחא ןקזה זמר דועו
לארשיב םציפאו בקעיב
אל זומרל ותנוכ הזה רפסה יכ םמוקמ הז ןיאו םילודג םיניינע
ידובכ הרוע םקוה ורמאש ומכ ירמגל שרפל
ישקבמלו הרעהב םימכחל יד רמולכ
ש ומכ טעומה זמרה םהל קיפסי תותימאה זא " ןיבמלו םכחל ימלו םיקרפ ישאר םירסומ ל

397 ט א הירכז .
398 ב ד םש .
399 ז ד םש .
400 ע " ד די ילשמ פ .
401 ת ו טמ תישארבל סולקנוא םוגר .
402 םש .
403 חז הוושה " ע גסר ב " א : ' ינופצ ער לרע לושכמ ןבא אנוש אמט ןטש היל ןוניא ןהמש עבש ' .
404 אכ הכ ילשמ .
405 ג א יכאלמ .
406 הרותה לע רואיב רשא ןב ייחב הוושה , , ןושאר ךרכ , מע ' לר ) טי וכ תישארב .( יוהיז לע
ושע לש ורשכ לאמס , אמוחנת שרדמ האר , חלשיו , פ " ח ; חז " ע עק א " א ; אזימרגמ רזעלא ,
אייזר ידוס , מע ' זק ; ג ףסוי ' היליטקי , הרוא ירעש , ןב ףסוי תורעהו אובמ ףריצו רידהה
המלש , משת םילשורי " א , ןושאר ךרכ , מע ' 130 ; תוהולא תכרעמ , חיש הבוטנמ , יפ " ג , גצק
ע " ב . לע תושרדה םג הוושה ' ומע שיא קבאיו ' תישארבל ןתנוי םוגרתב תישארבבו הכ בל
אבר , ג זע , מע ' 912 .
407 זכ בל תומש .
408 ז טמ תישארב .
409 ט זנ םילהת .
ןוספלוו טוילא

ןאמכ . רד ןוהלכב ונל רמא ' הלודגה דיהו עבצאה הזב זמרו רשע דגנכ רשע רבס יסוי

םוקמ לכב םיזמור הילעו םילבוקמל עודי . או " עבראה ידי לע לבא תמא רזעילא ר > רמאו
ר ' לבא תמא אביקע < עשתש תמאה לע ומיכסה םתשלשו ישימחה עויסב אלא םישענ ןניא
ויה הרשע > י םילוע םלוכ שמחו עבראו הרשע " ט < . ליכשמהו ] 23 א [ ולאה םיזמרהמ ןיבי
בה איבהש תוכמה רשע ויה לודג ןינעש " היהנ אל והומכ םירצמב ה . ןמאנה זמרש והזו
ג ול תחקל אבל םיהלא הסנה וא םשה וילע יוג ברקמ יו
זומרל ןתשלש ונווכתנ וז הנוכלו
אוהה ארונה ןינעב ורצוה םינוממה לכ יכ . ןירוק ונייהשכ חספה לילב וניבר ונל זמר הז לכ
וינפל הדגהה . רשעה ןינעב רמולכ םילודג םירבד ורכז ונלחתהש ןינעב ונל זמר דועו
הזה טעמה אלא בותכל אלש ונילע הוצו שמחהו עבראהו . רמאת םאו ריכזה אל המל
הי ןובשחה אוה ןכש עברא ךכ רחאו שמח הלחת " ד . ז םילודגה םימכחה ולא ונל ולג " ל
רחאלו םידקהל ףוריצה חכ ןכש . הלודגה דיה חכב זנגנ אוהו לודג דוס הז לכו . םוקמה
הלס ןמא רתכנה ומש ןעמלו ותרות רוא ונבל ןיעל הארי .
דוס רעש םייחה ןיבו םיתמה ןיב דומעיו .
רמא חכ לודג המכ הארו אוב וניבר
תומה ךאלמ ןיחירבמש םיאיבנה > ול < ךאלמה השמ הארשכ יכ ףצקה תעשב וליפא
םישו חבזמה לעמ שא הילע ןתו התחמה תא חק ןרהא לא רמא דרוי םעב ףגונה תיחשמה
יי ינפלמ ףצקה אצי יכ םהילע רפכו הדעה לא הרהמ ךלוהו תרוטק ' ףגנה לחה .
ףגונה ךאלמל ןרהא הלע ךל ] 23 ב [ ול רמא תרטקה חכב ךתולעהל השמ ינחלש רבכש
ול רמא רחא ךאלמ וילא אב קלתסהו הלע יל רמוא התא דריל יל רמא םוקמה ךאלמה
בה ןתנ רבכש קלתסה תיחשמה ךאלמ " ויתוריזג לטבל וב אצויכלו םרמע ןבל תושר ה
הפגמה רצעתו רמאנש ול ךלהו קלתסנ הטמל ןילטבמו הלעמל ןירזוג .
םשה שקבמשכו
קזח חור איבמ םתאובנ דגנכו וידיסחו ויאיבנ דגנכ םיאבה םיעשרה תא ףגנלו תיחשהל
םתוא ףרשו אוהה ךאלמה ברקב טהלתמ שאו . ותדרב ןרהאל השמ והארה ךאלמה הזו
תדרל וחינה אלו הלעמל ופחדו ודגנכ ןרהא דמעו . םשה ןתנש שודקו לודג חכ הארו אבו
למהש תע לכבש תרוטקה חירב ארונה חכה ותואמ חרוב דרוי אוהה ךא . םימכחה ןמ שיו
הילע ןתו זמר ןכ לעו תרטקה ןנע ןשע תולעהל םשה ינפל רשא חבזממ שא ךירצש םירמוא
חבזמה לעמ שא . ץריו רמאנש ןרהא לש ותצורממ אוהה ךאלמה תעבנ ךיא אלפהו אמיתו
םעה לע רפכיו תרוטקה תא ןתיו םעב ףגנה לחה הנהו להקה ךות לא .
תרוטקהש ןאכמ
רחא םוקמב זמרנ תרוטקה דוסו רפכמ . ףגונה ךאלממ הזה םלועב ונליצי וימחרב םשהו
אבה םלועה ייחל הכזנש ונחילציו . היולג איהו העוטנ לאה תרותב החלצהה יכ קפס ןיאו
יעדויל תמסרופמו היזמרמ הירפ םירוחה םשה .
> זל < רעש ינע לע ברה וננודא ונריעה הירכז תרונמ ןינע ורמאכ הירכז הארמ דוס ן

391 אל די תומש . תוכלמ תריפסל תזמור הלודגה דיה הרוגשה תיפוסואיתה םזילובמיסה יפל .
392 דל ד םירבד .
393 גי זי רבדמב .
394 אי זי םש .
395 גי זי םש .
396 בי זי םש .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

וניצמש ומכ תוישגרהה תוחכה ולטבו חכה ששת רבכ אלהו םהב שי הרובגהמו תורובגה
ילזרבב .
אבש אלא םינומש ןב ןאכ רמאנ המלו ] 22 א [ םדא ינבב לודג רקיע ונדמלל
תוראשהה ןעשנ וב רשא לודגה דומעה אוהש לכשה תריחבב םהימי לכ ןינתונה .
ןה המו
תולטבתמ םינומשה רעשל סנכנ ליכשמהש העשבש ןהב רבגתמ םינומש ןבש תורובגה
םייהלאה םיניינעב קסעתמו דדובתמ דימו תוינמזה תויואתה לכו תושגרהה לכ ונממ
רבגתמ ולכשו חצנ ימלועל םימייקה םירבגתמה םירבדב אלא דבא רבדב קסעתמ וניאו .
א " ותוא הנג ילזרבו םינומשה ןמז םיארבנה רחבמ חבש המל לואשל ךל שי כ .
םיקבאתמה חכ ןיבו הרפעב קבאתהלמ המדאה תדובעמ םיחרובה תכה חכ ןיב ךעידוהל
וב . ינומדאה רמאש המ ךל ונזמר הנה
םינומש תורובגב םאו הנש .
או " רמא המל ת
םהש םינשה רשעה ולאבו םינומש תונש םהש תורבגתהה תומי דבל ןואו למע םבהרו
ראשמ דרפתמו םהירחא הטונו תורונמ רשעמ ויתוחכ םדאה לכש לבקמ הרובגה תונש
תוחכה ראשמ תודרפנ ןהש ומכ תושגרהה . םדא ינב בור אצמת הזה זמרה יפלו
לאמ דחאו תורובגה ינשב רחבמב וניצמש ומכ תויה ולאכ לכתשהל רבגתמ ף
תוטשפתה ימי בשח אלו תוירורפעהמ טשפתהש ילולו לודג ךלמ לע ולקמב רבגתהש ןימה
רמחה ןמ קחרתנש דבכנה תוקחרתה אלא ןכ תושעל ובל ואלמ ךיא המואמל תוואתה
קבדש םלשה תוקבדההו ] 22 ב [ רמוח אלב הרוצ םנימימ אוה ולאכ והתמש הרוצב . כבו ן
תוחכהש ןמזב םינמש רחא דבכנה אוהה השעמה לכ השעו םינותחת תוכרעמ חצנ
תולטבתמ תושיגרמה . ןינע תפומו ךליאו םינומשמ אוה יתמאה תורבגתהה ןמזש תדמל אה
םהמו הלעמלו םיעבשמ לפשה םלועה יניינע לכב ןיטעובש םינומש ינב אצמתש הז
וקחרתהה יפל לכהו ונראיבש ומכ הטשה ןמ םיאצויש תוקבדתההו ת . עאו " ןיכירצש פ
הולאה תוזימרה
ןושל תבחרהו הכראה . זומרל ךירצש המ ךל יתזמר רבכש יל הארי
וינפוא לע רובד הזה רבדהש אצמת םהינפוא לע םירבדה ןחבתשכ ינב התאו .
ןמא הזב אצויכבו הזב ךיניע ריאי . םירשעו האמ ןב השמו השמב רמאנש המ ןיבת םאו
אל ותומב הנש החל סנ אלו וניע התהכ
ליכשת זא .
> הל < רעש ר תקולחמ ןינע ' רו ילילגה יסוי ' רו רזעילא ' אביקע
וניברל ונלאש

381 י ב לאומש גל ט - חל .
382 ע " תיטסינומיימה הסיפתה פ .
383 ול טי ב לאומש .
384 וכע ןמד קחצי ירבד ריכזהל יאדכ , םייח רצוא , כ " הבקסומ י
גרבזניג 775 , ע הפ " א : ' יתעמש
עאו דאמ הז רבד לרע יוג יפמ " פ ותוא לבק אלש ... םודאו ימודא אוהש ינפמ הנוכנ הלבק
פעאש הנה ותוא בותכל יתיאר ינש תיב בירחה " י מאנש ' תמא וטושפכ תמא הז רבד ןיאש
רתסנה דוסה ךרד לע אוה ןוכנ ' .
385 ע " י צ םילהת פ .
386 צ ילוא " ל ' םישבולמ ' וא ' םיפפולמ ' .
387 צ ילוא " הלאה ל ' .
388 אי הכ ילשמ .
389 ז דל םירבד .
390 ףוס םי תעירק לע םהיתושרדב םיאנתה השלש ןיב תקולחמה . זח תדגה האר " ל : לש הדגה
חספ , אובמ ומידקה וראיבו , לאומש יארפס באזו , נשת םילשורי " ח , מע ' 224-223 .
ןוספלוו טוילא

יכרד םויה חילצה רבכ
ינוחלש רמא ןכ לעו םשה ול השעש סנב שיגרהש ינפמ הז רמא
ו ינודאל הכלא .
בוכע שי דוע ורמא םולכ םתלובחת הליעוה אלש ומאו ןבל ואר רשאכו
היפ תא הלאשנו הרענל ארקנ ורמאיו רחא .
תא וחלשיו דימ ךלא איה התנע רשאכו
גו םתוחא הקבר '
הוחלשיו העבגב שגלפב רמאנש ומכ ןמזיב ךרד אלא וחלשיו ןיאו
ינפ לעמ אלש . וא םיבורק ןבלל היה אל יכו ותוחא םע וכליש םיער . אלש הארשכ אלא
ואצי ובבל עורב ותחפשמ השיגרה רשאכו הכרב אלבו תוצ אלב החלש ותבשחמ ול התלע
המע םתצקמ ] 21 ב [ גו הקבר תא וכרביו רמאנש והכרבו '
היה הכרב ןב לש רמאת םאש
הבבר יפלאל ייה תא יתוחא רמוא . סנ תושעל ויכאלמ ןמזמ םשה יכ עידוהל המל ךכ לכו
םקידצל . ךל עדת אלא םיאיבנה וזמר דבלב וז אלו וינפל םשייו בתכו ןודאה זמר ןכ לעו
איהש הבית םיבותכב ןיב םיאיבנב ןיב הרותב ןיב אצמתש םוקמ לכב יכ תמאבו םימתב
ןכו הרות ירתסמ רתס הב שי רחא תינבתב ץוחבמ ןוילגבו דחא תינבתב םינפבמ הבותכ
ב ןיב תולודגב ןיב תויתואה לכב תונטק . הארתש הזו הז תלוז ךתעד לע הלעת אלו
לבא הלבקה יניינעב וננורסחמ אוה ונממ האילפ איהו הל לכונ אלו םתעידי הבגשנש
ז םינושארל " יי דוס םהב רמאנ ותאריבו םשב םיקבד ויהש ל ' ויאיריל
ומש ןעמל אוהו
ותרותמ תואלפנ ונאריו ותבהאבו ותאריבו ויתווצמב ונניע הלגי .
> דל < עש ר הנש םינומש ןב השמו .
וא םינומש ןב היה םא ונל המ לודגה וניבר רמא
םיעברא ןב . וארוב תא םהרבא ריכה םיעברא ןב אלהו .
ינש םה םינומשש ךדמלל אלא

373 ע " פ ונ דכ םש .
374 ונ דכ םש .
375 זנ דכ םש .
376 טנ דכ םש .
377 ס דכ םש .
378 די הכ םילהת .
379 םירבד ירפס , האר , גפ אקסיפ , מע ' 148 : ' םינומש ןבו ןקז השמ ' . שר לש ושוריפ הוושהו " י
א ב תומשל . תישארב השעמ דוסבו , אזימרגמ רזעלאל אייזר ידוס לש ןושאר קלח , תרודהמ
סייוו ןהכה םולש , ילשורי נשת ם " ה , מע ' הק : ' פ ןב תורובגל עיגמה םדא לש ויתונש ימיו '
פ ןב השמ ךכל הנש םינומש תורובגב םאו הנש םיעבש םהב וניתונש ימי ביתכד הנש ' םינש
ומע הניכשה הרבדשכ ' .
380 ע " במרה איבהש תרוסמה פ " ם , הרות הנשמ , םיבכוכ תדובע , פ " ה א " ג . רתוי תורוקמב
רוב ריכה םהרבאש רסמנ םימודק הנמשו םיעברא ןב וא שלש ןב היהש וא . תגשה הוושה
בארה " במרה לע תוינומיימ תוהגהו ד " גרבזניג לש ורפסב הארו ם The Legends of the
Jews, 5: 209 n. 13 . יריאמ םחנמ וניברל הלבקה רדס האר םנמא ושוריפל החיתפה איה
תובא תכסמל ןילבה ןמלז המלש תאמ , םילשורי
נשת דנלבילק " ה , מע ' 18 : ' ז םרמא אוהו " ל
מ ןב ' וארוב תא םהרבא ריכה הנש ' . תכסמ לע יריאמה םחנמ וניברל הריחבה תיב םג הארו
תובא , הנשוש םהרבא תכירעב ןילבה ןמלז המלש תאמ , םילשורי
נשת דנלבילק " ד , מע '
278 : ' ז םרמאכ " מ ןב שרדב ל ' וארוב תא םהרבא ריכה הנש ' . היפעלובא םהרבא הוושהו ,
רטפהה םתוח ה , לכשה ףרצמב ספדנ , סשת םילשורי " א , מע ' איק : ' םיעברא ןב םדאה תויה
רבד ךותמ רבד ןיביו תוינפוגה תוחוכה דימ לאגנ ותויהל ליחתיש עבטה יפל אוה יואר . רבכו
וארוב תא םהרבא ריכה הנש םיעברא ןב םרמאב הז וזמר ' . יאבג ןבאב ןכו , שדוקה תדובע ,
ח " כפ ג " א , מע ' גצר .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

םה םיחא םאה ןמ הזו באה ןמ הז םיאבה םיחא ינשש ינפמ ונחנא םיחא יכ המע ינאו איה .
זו " ימא תב אל ךא איה יבא תב יתוחא הרות ש
ךלמיבא רמאש קוספה ןמ האריו
הש תישע יכ תיאר המ םהרבאל ךיא םיעוטה ןמ תחרבו םיהלא ארי התאש רחאמ וחיכו
עאו םהה תורודב ףאש השאל ךתוחא תחקל " ע ידבועו םישפט ויהש פ " םיפוטש ויהו ז
בשוימ ןינעה לכ הנהו ותוחא תא חאה אשיש רעוכמ רבד םהיניעב היה המיזב . דמע
ונממ אצתשכ םלועה השעי המ וניבר ול רמאו אנרמ ילגר קשנו דימלתה . צר יהי ינפלמ ןו
ןמא ןמא ותארי ונבבלב םישיש םהרבא יהלא .
] 20 ב [ > גל < רעש הרש ייח ויהיו תשרפב
לוכאל וינפל םשייו קוספל ונעגהשכ

םותס ןושלב רמאנ המלו םשייוב ביתכד ןידוי תחת ולא לש ןביט המ וניבר ןקזל ונלאש
ודבל ול ומישיו רמאנש ףסויב ומכ לוכאל וינפל ומישיו רמאנ אלו .
א וריאה רבכ ונל רמ
זר " הרעקב ול וליטה םס םרמאב לודג ןינע ונל וזמרו וניניע תא ל .
םתלבק הארו
יכ דוס ךותמ דוס הריאמה םתלבקמו ברה םלופלפמ ואיצוה יכ העיגה ןכיהל תיתימאה
רבדיש םדוק לוכאל שקבשכ רזעילא לש ויפ םקעו אב ךאלמ . םא דע לכוא אל רמא ןכ לע
אל המלו ירבד יתרבד ןחלושה לע ןבשיש םדוק וירבד רבד . רסומה ןמו ץרא ךרדמ אלהו
לכוא אוהש דועב םדא רבדי אלש אוה . וגזמש רחא רזעילא תא וליהבה לאותבו ןבל אלא
ותואב ריעה יבשוי ושיגרי אלש ידכו הליל ותוא תומיש ליבשב ולש הרעקב תומה םס ול
ברה ןוממה . יבשב וניבא םהרבא ללפתהש ךאלמה ותוא אבו רמאנש רזעילא םע ךליש ול
יי חלשי ' ךיכרד חילצהו ךתא וכאלמ
ח הנתנו רבדמ רזעילאש דועב הרעקה תא ףילחהו '
םהינש תבשחמ הלטבו תמ לאותב לכא רשאכו לאותב ינפב . םבלב היהש ונל זמרנ ןכיהמו
ירבד ירחא ונעש ןתבושתמ רזעילא הער תושעל ] 21 א [ םא רמאש ומכ םיברעה רזעילא
ישוע םכשי יל ודיגה ינודא תא תמאו דסח ם
יימש רחא בישהל םהל היה ' רבדה אצי

ךינפל הקבר הנה .
לכונ אל םימורמ םירבד ורמאו ונע לבא החלצה תעשב ןינעה היהיו
בוט וא ער ךילא רבד
הזבו ער ךילא עיגיש הארנש דע רבדלו בישהל לכונ אל רמולכ
בוט וא םהל . בל וצעיתנ לאותב תתימב ואר רשאכו וילע לכנתהל רזעילא תא בכעל ומאו ן
לע תלבאתמ היהתש דע ונתאמ הרענה ךלתש ןכתי ךיא רזעילאל ול ורמאו ןומהה לעו
ומא לעו ויבא לע םילבאתמה טפשמכ רושע וא םימי היבא . יכ יתוא ורחאת לא םהל רמא

363 בי כ תישארב .
364 א גכ םש .
365 גל דכ םש .
366 בל גמ םש .
367 אצמ אל זח ישרדמב קיודמה חוסינה ית " ל , הרותה לע רואיב ייחב וניבר הוושה םנמא , ךרכ
ןושאר , מע ' דיר ) גל דכ תישארב :( ' זרדו ןידוי ינשב ביתכ םשייו " ול ליטה תומה םס ל
הרעקב ' . גל הרעהב םש ומשרנש תורוקמה הארו .
368 מ דכ תישארב .
369 טמ דכ םש .
370 נ דכ םש .
371 אנ דכ םש .
372 נ דכ םש .
ןוספלוו טוילא

םהרבא םשמ עסיו
ע וניבא בקעי עיסה רשא אוהו " ול רשא לכו לארשי עסיו ה .

תרישמ םיזמר ונל זומריש וינפל וננחתה ומתחו ןינעה הזב ורבד וניבר וננודא םייס רשאכו
םיה תעיקבמו םיה . ימותחו םימותס םה ןינעה הזב םלכ םיזמרה לכ ונל רמאו ושאר ענענ ם
םימה ועקביוב
ןח םיעדוילו ליכשי ליכשמהו ןיבי ןיבמהו .
> בל < רעש ןינע יבא תיבמ םיהלא יתוא ועתה רשאכ יהיו .
םידימלתה ןמ דחא לאש
הז קוספב םגרתש המ םגרתל סולקנא האר המ ןקזה וניברל .
אוההל אנרמ היביתיא
ךתועב רדס ךתתעמש ןדדחמ אמכ איריא רב אדימלת . א " םיהלא אלהו ל ןידה ארתאב
אוה אלוח . א " םהרבאל אנמחר היקפא המל היל אלגמל אעבו סולקנא שריפ תואי ל
סולקנא יוחאו יהובא תיבמו היעראמ ] 19 ב [ םהרבאד היתעד הוהד ןיגב הוה אד היתלמב
ןוהמע יובא ףאו אוהה ארד לכ הוהו אמלעד היראמ אוה ןאמ עדימל יעב הוהו אלילצ
פט לכב אוה אלו תוועטל ןיחלפ חגשמ םהרבאד המב חגשיד דח ןוניאה יאש . א " ל
ןיכירצ ןידע אנרמ הידימלת > ונא < ןייעב אנחנאד המ אנל םסב יד רחא סולקנא . א " רב ל
הזה קוספב יתלבקש המ ךל שרפמ ינאו יעב אק ריפש אשיקל . אוה ןכש וילע דיעמ קוספהו
תי " ש
כש הז לא ינאיבה ימו םיהלא יתוא ועתה רשאכ יהיו םהרבא רמא יתייה טעמ
םלטנה תא העטמ היהו יבא השוע היהש םימלצה רמולכ יבא תיבב ויה רשא םיהלא העוט
עאש םיהלא םתוא ארוק היהש םהב " ויה רבכ םימלצה ירחא םהה תורודה םיעוט ויהש פ
הז והמ ול םירמוא ויה חרת לצא םיאב ויהשכו ארובה םש אוה םיהלא םשש םבור םיעדוי
יהלא ויהי םהל רמוא היהי לש ודומע לידגהשכו םשה רחא םיעוט ויהו םשה םיעמוש ויה ם
עא יבא תא ערהל רמא ויבא תועט הארו םלוע " ע דבועש פ " ךירצ לבא רשפיא יא הגגשב ז
חורבל ינא . הארשכו ותדלומ ץראמו ויבא תיבמ קחרתהלו טלמהל סונל ובלב דמחו
בקה " א םלשה ובלו הייקנה ותבשחמ ה " מו ךצראמ ךל ךל ךחכ רשיי ל גו ךתדלומ ' .

ךיבאמ חרב רמא אלו ךיבא תיבמ רמא המלו . היה אלש לע ןרחב חרת תמ רבכש ינפמ
] 20 א [ איהה תירקשה הדובעה דובעי אלש וחיכומ היהש ונב תוחכות עמוש . ןינע והזו
ויה רשא םיהלאה םימלצה תא דובעל םהה םיעוטה לכ העטהש תועטה ועמשמו הז קוספה
ה איה ףאו ויבא תיבב םישענ ותארילו ותדובעל תמאה יהלא יתוא בירקהש הבסה התי .
רשאכ יהיו הצרת םא רומאו ביציו תמא ונשריפש המו םייקו ןוכנ סולקנא שריפ הנהו
םכותמ ינאיצוהו םשה ינרזע יתוא תועטהל יבא תיבב רשא םירחא םיהלא ידבוע ושקב .
ל יתכרצוה יתאצישכו ימוקממ תאיציו תרחא ץראל יאוב ןינע היה הזו ךדסח הז הל רמו
אוה יחא יל ירמא המש אבנ רשא םוקמה לכ לא ידמע השעת
הנמא םגו
הרמא תמא

354 א כ תישארב .
355 א ומ םש .
356 אכ די תומש .
357 גי כ תישארב .
358 וא םוגרת ןושל סולקנ ' תיבמ היתלחדל יי בירק יתי ןוהידי ידבוע רתב איממע ועט דכ הוהו
אוה יחא ילע ירמא ןמתל ךהנד ארתא לכל ימע ןידבעת יד ךיתוביט ןיד הל תירמאו אבא ' .
359 ומש ךרבתי .
360 א בי תישארב .
361 גי כ םש .
362 בי כ םש .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

היהי התע וצראמ בר םע םלשו לודג םיחולש םולשל ץעיתינו םילודגה םיכלמה יניעב זובל
םא היהו ואר רומאל םיחולשה לע הוצו ולע ךרדה הזיא תוארל םשה תואבצ ירחא אבחהב
םא רומאל םורמ ןופצ לעבו תוריחה יפ תפומ םהל ןתנו םירבדב ועדי לא שיא ולעי ךרד
םתוא וארת [ ] ןושל םהילע ץרח אלו תוריחה יפו ןופצ לעב םידב בלכ
אצי םשהמ
רבדה . םריזחה ימרמעל רמאיו היה םש םשהו יל ועידוהו ורהמ ךרדה םהל בכעתי םאו
ונחיו ובושיו ינבל ] 18 ב [ ןופצ לעב ינפל תוריחה יפ
לא הערפ יחולש ודיגיש רובעב
ואר המ םהינודא . ץראב םה םיכובנ לארשי ינבל הערפ רמאו
ךלמל דגויו רמאנש והזו
פהיו חרב יכ םירצמ הערפ בבל ך
רקבל ךפוה וכפה ימ ךפהיו אלא רמאנ אל ךופהיו
תומלצ .
אלו םימשב אל םניא םהילע רגס רבדמהו םיה לע םהש רחא הערפ רמא זאו
רמאנש והזו הערפ ללשל התעו ויתולובחת לטבו םרמע ןב לש וחוכ ששת רבכו ץראב
הערפ בל תא יתקזחו .
ףשוכמש ינפמ תוריחה יפ ומש ארקנ המלו > יה ה < םוקמה ותוא
יפ היהש הערפ יחולש וארש יפלו תוריחל תאצל םישקבמ ויהש םירצמבש םידבעה לכו
לארשי ינב לע זירכמ תוריחה . םרמע ןבב חכ ןיא רמאל הערפל ודיגה ויחרוב הערפ ידבע
םהילע הפ ביחרמ תוריחה יפש אלא היפ אלו ןופצ לעב רמולכ תישעש הפצמה רובעל
הערפ ידבע םהילע זירכמו םימה ךפהש ימ יכ שקעתמה םיעדי אלו םעה יכ והזו םיחרוב
הברחל םיה תא םישל לוכי תשביב םדל . בירקה הערפו לע וניבר רמאו
תוארל םידקהש
ערמ השע םא " ה
הניפס אלו ילכ אל האר אלשכו םהב ורבעיש עבסה יניינעב תוינא
וריחה יפ םנתנ יכ ועס ומוק וישרפבו ובכרל רמאו רזח םיה רובעל ינב ואשיו והזו ונידיב ת
םהירחא עסונ םירצמ הנהו םהיניע תא לארשי
הארשכו ] 19 א [ ול רמאו עזעדזנ ןכ השמ
ועסיו לארשי ינב לא רבד ילא קעצת המ ךרבתי
והזו עיסמה ינא עסונ הערפ םא רמולכ
לארשי תא השמ עסיו רמאנש
םיה עסנ אנא םירמוא לארשי היהש הרובגה חכב םעיסה
פו ונינפל ךלנ אנא ונדצל םיהו ונירחא הער . תועסמהו תועיסנה לכ יכ ןיעמה התא ררועתהו
םיהלאה ךאלמ עסיו זמרב תורוסמו תויולת ויה םלכ תאזה השרפב תוזומרה
רשא אוה
לש ותיערמ ןאצ עיסה רשא אוהו ונובלע תחתמ ואציש םיבולעה ףודרל הערפ עיסה
ומע ןאצכ עסיו רמאנש םיה תוביתנב םיהלא
והו ע וניבא םהרבא תא עיסה רשא א " ה

341 ע " ז אי תומש פ .
342 ב די תומש .
343 ג די תומש .
344 ה די םש .
345 ח ה סומע .
346 ד די תומש .
347 י די םש .
348 םולשה וילע וניבר השמ .
349 י די תומש .
350 וט די םש .
351 בכ וט תומש .
352 טי די םש .
353 בנ חע םילהת .
ןוספלוו טוילא

ללכ הבושתה ינפב דמועש . ר רמא ' ןיד יאמ קחצי
ביתכד ] 17 ב [ ןיק לבות תוחאו
המענ .
ר רמא אלא ' הישעמב המיענו התיה תקדצ קחצי .
ר ' לש וטושפ רמא והבא
כח התיהש לע הרומ ארקמ אוה ביתכד עמשמ ןיק לבות היחא ומכ לזרבה תכאלמב המ
המענ ןיק לבות תוחאו לזרבו תשוחנ שרח לכ יבא היה
וזיא תונמוא איצוהש אוה

דהה ומע ותוחאו " א
ו ותומכ האיקב התיהש המענ ןיק לבות תוחאו " לע ףיסומ תוחאוד ו
הלעמ לש ןינעה . אבר
א אהד םתוא הדילוהו התיה םידש לש ןמא רמא יאדמשאד הימ
המש המענ ידשד אכלמ . ר ' ר םשב קחצי ' ואצי הנממו ךכ תארקנ היפי םש לע רמא ןנחוי
הנה תבוט יכ ביתכד ןתוא
יפויבו הארמב . רהוזה רפסמ הז לכ .
> ל " א < רעש תורחה יפו ןופצ לעב ןינע
הערפ חלשב יהיו תורקל ונעגהשכ
ורק ךרדב םיהלא םחנ אל המל ונררוע אנברו אנרמ לודגה רבדמה בובסל םהילע לגלגו ב
ארונהו . רשא םירובגה םע םחלהל שלחו ףיע םעל ןכתי אלש םעט לש םירבד ונל רמאו
דומעהו יננעה דומעהו אוהה ארונה בובסה לכ םבבס הנוכנה הנוכה רפה יתלבלו םלועמ
ייו ביתכדכ ארונה עויסב דבלבו םהה תועסמה לכל עיסמ היה ןוניאו ישאה ' הינפל ךלוה ם
ז םימכחהש והעדתש ךירצש הממו וניד תיב ןוניאו " ייו ואצמש םוקמ לכב ל '
וניד תיבו אוה רמול וכרצוה
] 18 א [ תיבל ורסמנ תואלפנהו םיסנה לכ יכ תמאב אוה ןכו
הלעמ לש ןיד . ז וניתובר ירבד וברע המו " םהיניבמל רמולכ םהיעמושל ל . יבא זמרש המו
תוריחה יפ ןינעב םיאיבנה לכ ישונא טרחב והונקקחו ברהמ והונלבק ןופצ לעבו
יניעמ וזולי
םיאוצה םידגבהמ םיטשפומה םימכחה
ןיבו האמוטה ןיב םילידבמה
הרהטה . שדקה םע לחשלמ קשעתמה תתחשהב התיה תיהלאה הנווכה יכ עדי עמש התעו
שש ןכ ומכ תוארהלו םיטרפב ןוילעה תחגשהש לפשה םלועה ינבל תוארהל ותדבעמ עפו
עבטה םיניינע תונשל ולכוי וב רשא םירחבנה לע עפש תינוילעה העפשההמ . רמאש ינפמו
ןכ אל רשא םירבד םשה חילש לע שקעתמה . המ וידבעו אוה רמאש המ ויה ןהמ םירבדהו
ונדבעמ לארשי תא ונחלש יכ ונישע תאז
ךלמ בל דבוא םיטעמ םירקמ רובעב רמולכ

325 מ אתיל .
326 בכ ד תישארב .
327 ג גכ אבר תישארב , מע ' 224 .
328 בכ ד תישארב .
329 מ וז .
330 רמתאד ךה ונייה .
331 מ אב יבר .
332 ב ו תישארב .
333 ע " ז גל רבדמב פ .
334 זי גי תומש .
335 אכ גי תומש .
336 ב אנ אבר תישארב , מע ' 533 .
337 ע " א ח היעשי פ .
338 ע " אכ ג ילשמ פ .
339 ע " ג ג הירכז פ .
340 די תומש ה .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

לכוי אלש ] 17 א [ ךמע גרטקל . ר רמא אנאת ' יברל לאשש הביקע יברל אנימא אנא יסוי
הז רבד רזעילא . ר ול רמא ' ךס הביקע
יכתסאו אליעל ךיניע
אלכ שרפמ אהד יאבג
אנרמאד אמב . הירתבל יוניע ףאקז
אלו איוחד אדבועכ אנדבע אה רמא הישיר ןיכרא
אנעדי . בירק ר יובג ' היל שיחלו רזעילא . ר אתא ' הכבו יודי קישנו הביקע . רמא
אוה אלכ
הידהב אוה ךירב אשדוק ליכי אלד ןיאתת ןאתת ןפיקז ןאפקז אתימדקב תרמאד המב
ןיפתוש . ר רמא ' יי תא שיא התנקש הרמא הוח ןועמש ' לקלק אוהו דחוימה םשה אוהש
אציו ביתכד רשיה ךרדב דומעל הצר אלו יי ינפלמ ןיק '
ללכה ותואמ אצי
ביתכ המ ךכ ליבשבו ומא הרמאש
דנ ץראב
השעו ןכ ומכ אוהו ץראב דנ היהש

הדוהשב הבושת
וישנוע לבקו ותאטח לע .
לע הדומה לכ
הה ויתונוע לכ לע ול ןילחומ ןהמ שייבתמו " ד
םחורי בזועו הדומו .
ר ' רמא אייח
הדותהו אכהמ
לסנו ול ח .
ר ' הבושתה ינפב דמוע םלועב רבד ןיא רמא יסוי . רזגנ ויק
דנו ענ וילע
תמדק דנ ץראב בשיו ביתכד יצחה עקפ הבושת
אל ענ לבא
רמאנ . ת " ר
בה לבה לע " ומש דובכ לע לחומ וניאו לחומ ה . אוהו לחומ וניא ימו

םילבהב םוקמ לש ודובכ רימיה הדוהי ךלמ השנמ .
השנמ ינאש
עדי הימרגב אוהד
בקע הל יוש אלו אוה לבהד
ר ירבד היבלב ' הדוהי . ר ' םלועב רבד ךל ןיא רמוא ןועמש

300 מ קס .
301 מ בית תאו .
302 מ רתבל .
303 מ רמאו .
304 מ וישעמ .
305 זט ד תישארב .
306 זט ד תישארב .
307 מ דונ ץראב בשיו .
308 מ השע .
309 מ הדוהשכ .
310 מ ושנוע וילע לבקו .
311 בי תוכרב ילבב ע " ב .
312 מ הדותמה .
313 ביתכד אוה אדה . כב " תועטב רפוסה ףיסוה י ' ביתכד ' .
314 גי חכ ילשמ .
315 מ רמאנו ותאטח תא .
316 ה ה ארקיו - י .
317 מ ץראב היהת דנו ענ .
318 מ השעשכו .
319 זט ד תישארב .
320 ןנבר ונת .
321 מ ירהו .
322 ע גק ןירדהנס ילבב " ב .
323 כב " י ' השעמ ' ע יתנקיתו " פ מ .
324 מ רקיע היל .
ןוספלוו טוילא

רל רזעילא ' יאהבו אביקע אביקע
ךל עימש המ . א " ךמוק ביתי אנא ךכ לע ל .
א " ל
ךנדוא חתפו ךמופ םיתסיא
זמרד תיצאו ] 16 ב [ ר אקד אוה אריעז אמש אוהה לע זמ
דחאב ףתתשאד אשידק אמשמ
יאהב יד אנעדי תאו אנאד
ןייבח אמש
אשנ ינבמ ןיאיגס
אתמכחב לכתסיאד ןאמל אתונמיהמ זמר אוהו . ר רמא דוע ' רזעילא
יי ינא יכ ביתכד אכלמד האליע אריקי אמשד אתונמיהמ לע ירוא לבה לאטקתיאד זמר '
יי בגשנו ' ודבל .
ר רמא ' לכתסמ אנא ןעכ הינימ קופית דכ אמלעל יוו הביקע
האיגס אתמכחב . אמלעב ךלו יל ידד אניזח אהד ךמופ םיתסא ךל תרמא אה ול רמא . רמא
ר ' ןברק איבה הזו ןברק איבה הז ןאצ העור לבהו המדא דבוע תויהל ןיק רזחתנ הדוהי .
ר רמא ' תכינמב לבהו חורה תוסגב ןיק הדוהי
יתכד חור הרבשנ חור םיהלא יחבז ב .

יי עשיו ביתכ יאמ ' העש אל ותחנמ לאו ןיק לאו ותחנמ לאו לבה לא . ולפיו דאמ ןיקל רחיו
וינפ .
ר רמא ' ותחנמ הלבקתנ אלש לע וינפ ולפנ המל הדוהי . ר רמא אנאתו ' ותוא הדוהי
רבוע תומשנה לכ ןידש םוי היה הנשה שאר םוי
םוקמה ינפל . ךל הרח המל ול רמא אלה
תאש ביטת םא .
ר רמא ' אלה הדוהי
אל םאו ךיחא לע הלודגו תאש ךל היה ביטת םא
ץבור תאטח חתפל
חתפל רמולכ
תודבוע תומשנהש ןדע ןג
וב . תאטח
ךל היהי השעתש תאטחה ץבור
ךשנע לבקת םשו םש . ותקושת ךילאו

ףוסכת איהה תאטחהו ךישעמ ביטית םא רמולכ
עתש ךל תוריבע הש . וב לושמת התא

276 מ אתיל .
277 מ ךמק .
278 מ ךנדואו ךניע .
279 מ לצאתאד .
280 מ אתיל .
281 מ יאהבו .
282 מ אשנ ינב .
283 מ נתב יוצמ וניא םגו אתיל " ך . שר לש ושוריפ הוושה םלוא " עשיל י גי גמ הי : ' ינא םוימ םג
אוה — לעפא ידבל אוה ינא םוי תויה זאמ םג יכ ידבל יתייה ודבל םויה ותוא אל ' .
284 אי ב היעשי .
285 מ תוכימנב .
286 טי אנ םילהת .
287 ד ד תישארב - ה .
288 מ וינפל םירבוע .
289 ו ד תישארב - ז .
290 מ רמולכ .
291 מ הלודגו אל םאו ךיחא לע אתיל בטית .
292 ז ד תישארב .
293 מ יחתפ םתואל .
294 מ תורבוע .
295 מ אתיל .
296 מ ןמוזמ .
297 ז ד תישארב .
298 מ ףוסכי אוהה .
299 ז ד תישארב .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

ןוניאד אתירואד יקוספ היל אפלאל יליחד
יי םדק ןמ ' ןוניאד ןול ריכד בר דכד
אמ ןמ אלחד ןיביתכ יר .
ר ' רד הימק ביתי הוה אביקע ' א רזעילא " שוריפ אוה יאמ ל
אקוספ יאהד
יי תא שיא יתינק רמאתו ןיק תא דלתו רמאד ' . א " ר ל ' ךל אמיא אביקע
ברד אמויד ] 16 א [ ןירבח ראשו אקורב
ךירטצא הוה אל םדא דבעד אבוח אוהה ולג
אתרתסמו אתקימע ןיעדי אלד ןוניאל . שא ילגתיאד אמוי אוההו אלק עמת
אקוספ יאהמ
םייחה ץעו ביתכד דחוימה םשה אוה םשה לע הווטצנ םשב אטחו םשה לע הווטצנ םדא

ערו בוט תעדה ץעו ביתכד ףתושמה םש לע םשב אטחו .
ביתכד הזל הלחת התיה הוחו
לכאתו וירפ חקתו
וררמתה ורבע המ לע םנוע ועדיו ואטחש רחאל
ואטחש המ לע
ריבעב הלחת התיה לודגה ומש לע רובעל ה . רבדב השיגרה ןב הל הדלונש ןויכ
יי תא שיא יתינק הרמאו ' ףתושמה םשה הרמא אל ןכ לעו דחוימה םשה אוהש . א " ר
ר רמאד המ לע רזוח אמעט יאה אביקע ' םרחי םיהלאל חבוז ביתכד והבא .
ר רמא '
ונומכ הז היהי אל הרמאו הרבעש ןוע ותוא לע תודוהל הוח הרזח רזעילא רחאל דובכ תתל
יי תא הז לבא ותלוז ' רחא אלו שממ .
א " ר רמאק ריפש קחצי ר ' אנינע רזחתאד הביקע
אד המ לע " יי תא הרמא הוח ןכו והבא ר ' דחא םשב אלו .
ייל ויתתנו הרמא הנח ןכו '

רחא םשל אלו . יי יכ רחא לאל הוחתשת אל יכ הרות הרמא הז לעו ' ומש אנק .
א " ר

אירבח ןולטי יאליע ןיזרב
אכלמד . א " ירדנכסלא ר
הרות ירתס ןירסומ ןנינת
ןנוגכ אירבחו ןנא ןוגכ ךכל םייוארה םירבחל . תאו ויחא תא תכלל ףסותו
לבה .
א " ר

254 מ אתיל .
255 מ וליחד ןוניאה .
256 מ ראמ ןמ אלחדל ןיבותכ ןוניאל ול רכדי יברי דכד הי .
257 מ אד אקיספד אתשרפ יאה יאמ .
258 מ איירבח .
259 מ אלכ .
260 ט ב תישארב .
261 ט ב תישארב .
262 ו ג תישארב .
263 מ ורמרמתה ורבעש , שדח רהוזב ךא , נש יקינולאש " ז , ע ול " ב : ' וררמתה ורבעש ' .
264 מ הריבעל הלחת התיה איהש ינפמ רתויב איהו .
265 טי בכ תומש .
266 מ רחאל .
267 מ רחא .
268 א לאומש אי א .
269 די דל תומש .
270 מ א " הדוהי ר .
271 מ יתמיא דע .
272 מ ןיאליע .
273 מ יארדנסכלא .
274 כב הסריגה ךכ " י .
275 ב ד תישארב .
ןוספלוו טוילא

ימשב ארקנה לכ אוה והומכו רפושבו םלוחב הז לכ רתויב םיהגומ .
ןומהה היה תולוגסל ולא םיניינע זמור ברה היהשכו לכ וזמר םה םגו םהל זמרנ םייתמאה
םה המ םיניבמ ונא ןיאש הלאה םירבדכ ורמאב ברה תובשחמ וקמע המ רמוא גומנ .
עומשכו ] 15 ב [ ברה םהמ שא ידוד יכ ואציו וזב וז ויתותפש שיקה םיננואתמה םעה ירבד
וכילהי םידיפל ויפמו
תוארל וטיבה םירועהו ועמש םישרחה רמא ןכו
וירבד ישי ןבה
ול הלילח הלילח ידש תומהב םע וירמאמו םיפלאו הנצ םע . ךיאו > רמא < תורימז םיענ
הי ללהת םהמ דחא תמשנש ףלטעלו עדרפצלו רומחל . לה םיתמה אל ונל בתכ רשא אוה א
הי וללהי
םיתמ םירגפ םלכ ולאו
אל רשא םיעשרה ומכ םה ומכ תודרויה םשפנ ןעי
וכלהתי הכישחב וניבי אלו ועדי .
וינפא לע רובד רבד ןימתוח וננהו
םייחה לכש
לכה תילכת איה לכב היולתה המשנה לכו יחב םירושק .
ונקדצ חישמ רתח ןכבו
וס תגרדמ גישהשכ ויפאב םייח חור תמשנ רשא לכ ןמיס ךלההו םדאה לכ ף
הז לכ רקעו
זר ורמאש המ " ל
שיניאד היפוגב ייחד תמשנכ איילמב אתאדוקנ ןאיימד .
> ל < רעש רהוזה רפסב
רמאתו ןיק תא דלתו רהתו ותשא הוח תא עדי םדאהו תשרפ
יי תא שיא יתינק ' .
ר רמא ' רב עשוהי ] יול [
שרפ יאהב רהרהל ונל שי כו את " ש

יי תא שיא יתינק הוח הרמאד אקוספ יאהב ' . ר רמא ' היתוטישפכ היל אנעדי אנא קחצי
א ןנת אהד " יולע אתבוח אללמל יראש דכ רב היל דיליתיאד ןאמ יאה בר רמא הדוהי ר

240 ז גמ היעשי .
241 אי מ בויא .
242 חי במ היעשי .
243 זי וטק םילהת .
244 ול זל היעשי .
245 ה בפ םילהת .
246 אי הכ ילשמ .
247 וושה תורעה ףורצב םינושאר םיסופדו די יבתכ יפ לע ןמחנ ןב השמ וניברל הרותה ישוריפ ה
לעוועש בד םייח תאמ תומוקמ יארמו , שת םילשורי " ך , ינש ךרכ , מע ' דנר ) אל וט רבדמב :(
' לכה תילכת איהו לכב איהש לכה תללוכה הדמל זמורש תלכתה טוחב אוה ןורכזה לבא ' .
248 בכ ז תישארב .
249 רפס הוושה סמרבא לאינד תאמ םימודקה דיה יבתכ יפ לע ריהבה , גנא סול ' נשת סל " ד , יס '
83 , מע ' 169 : ' ימאדו אלוגע והלכ והניאד השמד אתירואד הדוקנ ןידה הלוגע והינ יאמו
שניאד היפוגב ייחד אתמשנכ אתאותאב ' . ולוגליגו הז םגתפ לע , האר Gerhard Scholem,
Das Buch Bahir: Ein Schriftdenkmal aus der Frühzeit der Kabbala auf Grund; der
kritischen Neuausgabe, Leipzig 1923, pp. 87-89 n. 5 . סביל הדוהי , רפס ןולימב םיקרפ
רהזה : היפוסוליפל רוטקוד ראות תלבק םשל רוביח , תירבעה הטיסרבינואה , לשת " ו , מע '
176-174 ; ןוספלוו טוילא ' , לובמיסו יפרומופורתנא יומיד רהוזה רפסב תויתואה לש הקי ,'
ח לארשי תבשחמב םילשורי ירקחמ ) משת " ט ( , מע ' 179-175 .
250 שדח רהוז , ט טי " ג - ט " ד ) םלענה שרדמ .( ןלהל מ .
251 א ד תישארב .
252 כב אתיל " ע יתפסוהו י " סופדה פ .
253 ןכש לכו .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

ויחיו םיתמה לע ןיאפרתמו םילוחה לע . רשא וניבא םהרבא ידימלתל ךאפרב לודג דוס שיו
לאה רמא ולאכו ןובשחהו ףוריצה תוביתנ ךרב " בה לש ומש איהש ף " ה
לכ אפור
ןתבסו םילוחה . הל אנ אפר אנ לא הזל היאר ויעדויל ךאפרב הזומר וז הבסו
ףכה םע
ויביוא ול רצי הכז אל ויאולחת לכל ירצ םשה םדא הכז
המ לכב רמולכ וירעש לכב
רעשמ אוהש .

> כ " ט < והיללה הי ללהת המשנה לכ דוס רעש .
מ גהנ
שרדמב היה םסרופמ

א רפס ןימילשמ ונייהש ןמז לכבש ןקזה ברה וניבר ןנברל אבט אמוי השוע היה אתכסמ ו
םהל שרוד ברה היה םיצבוקמ םלכ ויהשכו ברה ינפ ליבקהל ןיאב ריעה ילודג לכ ויהו
אמויד הנינעמ . דחא דאמ ראשנ אלש דע ןיסנכנה ובר םילת רפס ונמלשהש םויה ותואו
אנרמד היבל חמשו ואב אלש רודה ימכח לכמ . יהי רמא ןכו הי ללהת המשנה לכ שרדו
מש הבר הימש וגב יד הימש ןינמב ןוהינעמ ןיאיגס אמלע ארב יד ךרבמ אמלע ירמד הי
ןיביבחד לארשיד אערז יהונבל הימש תרובג ןעתשמ ןוהידלידב אייבנ יהודבעל יוזר ילגו
איימלע לכמ יהומדק ] 15 א [ היתוער ןידבעדכ ןוניאה . ישי רבד היתונאתלוכס אטמ דכו
דיגנ אתיבוהלש ארונ יקוקיזד רתאל אתחבשתו אתרמז ןיקתאו היתומשנ אבהלתא קיפנו
היראמל . ארשפו יהולעד אימלע לכו ןידה אמלע אערתמד אתלמ היתחבשות ףוסב רמאו
תולהתד הארתב אקוספ ןידה שירב אתי ילג אתלמ יד . אהלא תיב ןמיהמ אשידק םרמע רבו
יהודימלתל ימחאו ארפסד אתדוקנב איזר לכ םיתח הירממ ןפלוא ליבקד ןדעד איריק
אד אתלמ רשפ וטיקנ היתחרואד . ןוהל רמא אנדכו
ידיבו ורסמתיא אתמכח ןיזנג ןישמח
רתאב יד ןיעדי ווה ןותאו ישנא רב דיב הורסמ אלילכ ירמאד ןיגב דח ןמ רב תיליבק ןוהלכ
אתלמד אזרב אלכתסהלמ םתתסא ןוהבלו ןוהמופ ץימק ץמקב לכ אידקנ ןידקנד . דכ
שאו ןוהערמ יווכ וחתפתא ןוהתהבא וכירבתיאד המ ןוהתמכחב ושיגראו םלוחב לכ חכ
ןימדקלמד אינב רבו הרמאד המכ אמלע ירמד היתבכרמ ןוהיתלת ווהד וגמו לכלכמ לכב
הבכרמה ןה ןה תובאה .
ןוהל ביהי ןאמ ןוהל ילגתי יתאד אמלע ינב לכד ישי רב אנל זמר
ה לכב הי ללהל הנקתנש המשנה רמא ולאכו אפוסב ייחד אתמשנ םירפסה אצמת ןכ לעו אי

231 אביקע יברד תויתוא שרדמ , א חסונ , פ " א , תושרדמ יתב : זח ישרדמ השמחו םירשע " יפ לע ל
תואובמ םע םירצמו םילשורי תזינגמ די יבתכ , רמיהטרו ןרהא המלש תאמ םינויצו תורעה ,
די יבתכמ תופסוה םע השדח הרודהמ , רמיהטרו םהרבא תאמ םינוקיתו םיאולמ , שורי םיל ,
שת " ם , ינש ךרכ , מע ' חמש .
232 גי בי רבדמב .
233 חכ ו ב םימיה ירבד .
234 חז הוושה " ע גק א " ב : ' בק אד הלעב םירעשב עדונ יאדו אלא " םופל קבדתאו עדיתא והיאד ה
היבלב רעשמד המ ' .
235 ו נק םילהת .
236 כב " י ' שרדמ ' םיילושב ותוא ןקית ינש דיו .
237 צ הארנכ " שרדמ תיבב ל .
238 ע " שאר ילבב פ ע אכ הנשה " ב : ' רסח השמל ונתינ ןלוכו םלועב וארבנ הניב ירעש םישמח
םיהלאמ טעמ והרסחתו רמאנש דחא ' . ע חל םירדנ ילבב הוושה " א .
239 ו זמ אבר תישארב , מע ' 475 .
ןוספלוו טוילא

יי םאנ בקעיב עשפ יבשלו ' .
הכרבה סוכ ואשי דוד ךרבש ומכ ונכרבי םיכרבמה לכו
יי םשבו רמאש ומכ ךרבתי תויוהה לכ לעבל היהת האירקהו ' וי ארקא " ה ד " או א " ה ו " א
ישי אוה ןמא ותבהאב ונחילציו ותארי ונבבלב ם .
> כ " ז < רעש םשה דוחיי וריבחל דמלל בייח דחא לכו םה םישודק לארשי לכ עמש דוס
דחא םשה וניהלא םשה לארשי עמש הזל הז םירמוא ןכו הלודג האריבו הריתי המיאב .

בה לש ומש דחיימ קידצהשכו " עמש ויפב זמורו הלעמל םינווכמו םיוש ולכשו ובל ה
שי יי ומש םידחימ ונלכ ונחנאש וניהלא םשה וניבא לארשי רמואו לאר ' אוה דחא . העשבו
דחוימה ומש םידחימ םתאש ומכ רמואו דואמ חמש וינב דוחייב וניבא לארשי לכתשמש
ךרבתי ודוחייב םיבייח םלכ םינבהו תובאה יכ םכומכ ינומכ ךרבתי . לארשיש תע לכו
צבקתמ ךרבתי ומש םידחימ וינבו וניבא םהמע תחא הדוגא םישענו םורמ יכאלמ לכ םי
דחא םשה םירמואו םינותחתו םינוילע םלכ םידיעמו . תותלדה לכש ינפמו ] 14 א [ תוכוסמ
לדב דחא בתכנ דוחייה תלדמ ץוח םירעושל " ותוא דע םיארבנה לכ םיאב יפלו הלודג ת
ודוחיי םילבקמו םש םיוחתשמו םילפנתמו םיחטתשמו תלדה . דע םכח אוהש ימו ותוא
ןיסנכנ ןניא םישודקה לארשיש דוחייה חכ אוה לודגו הלודג המיאב דחימו עיגמ רעש
גל " ע אלא ע " םדאמ לכבו םשפנ לכבו םבבל לכב דחוימה םשה םידחימש י . ןתי םשה
ןמא ןמא םהמע ונקלח .
> כ " ח < רעש עמשת עומש םא רמאיו דוס .
ןיזר ןילג אבס ימק ימייק אירבח ווה .
רבח ןובתי ןול רמא ןוהבייחמו יהוזנגמ אכלמ ימחר ןיקפמד אתמשב אילמ ןועמתשיו אי

ויקוח לכ תרימשו ויתוצמל הנאזההו רשויהו תווצמה תיישעו לוקל העימש רחא אייתימ
ךילע םישא אל םירצמב יתמש רשא הלחמה לכ
אהמתא . בה היהשכש דמלמ אלא " ה
ודיעמ היה הרותה ירתס תתימא לע וניבר השמ תא דימעהל שקבמ תא ףרצ השמ ול רמואו
י ןהיתודוס תוביתנ ךל ולגי ןאולמו ןפורצ ךותמו תויתואה " ה .
ע ןיבהו " הלחמה יכ ה
בה לש ומש תרכזהב םיזומרה םיאנתה העבראב אלא תאפרנ הניא הלודגה " ה . התא סנשו
תלחתמ איה יכ ךל עדתו תומצעה לכ תרבשמה הלחמה התואמ רהזהו ךינתמ ליכשמה
ףוגה ןמ עודי רבאב חאו " ףוגה לכב תטשפתמ כ . ה הלחמה דוסו " מ א " יח ם " מל ת " ה ד " א
עשרה םירצמ ךלמ הערפ ןודנ היה הבו . ימ לכש םיניעה תריאמ הרותה הריהזה ןכ לעו
תומי עשרה ותואל רבחתמ היהיש ] 14 ב [ ריהבבו תימלוע התימ
תותלדה לכ רוגסל רמא
השק םעפ ךר םעפ ךאצמי אלש ידכ . או " ת
המב ץרע אוהש רחא וילע ריכזה ונממ אפרא
יי ינא יכ רמאנש ךאפרי אוהו םשה תא ' ךאפר .
םשה תא ןיריכזמ ויה םיאיבנהש ונלבק

222 כ טנ היעשי .
223 ד ו םירבד .
224 וכ וט תומש .
225 צ ילוא " ןוהייחמ ל .
226 םש םש .
227 םשה םרמשי וא לאה םמחרי .
228 ונידיבש ריהבה חסונב הליבקמ יתאצמ אל .
229 רמאת םאו .
230 וכ וט תומש .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

ץראה .

> כ " ה < יי תא יתיאר דוס רעש ' ךנא ודיבו ךנא תמוח לע בצנ .
קמ לכל עודי רשא לבו
םילשמ ךותב םהירבד םיריתסמ ויה םיאיבנה ידימלת יכ ןדע ןג ירהנמ םייח םימ התש
ע וניבא םהרבא םהל ןתת רשא םוחתל ץוח םיאצוי ויה אל לבא םיקומע " ה . המ אוהו
עודיה יששה ןינעהו םירבד השמחה םהו בוט לכשמ ישילש קרפ ףוסב ונרכזש . ךותבו
םהיניינע םיזמור ויה םוחתה ותוא םינקה העבש תוחכ לע ריעהל ךנא הנה רכז איבנהו
תוקלוד ויה תורנה יכ רמאת אלש הרונמבש ] 13 א [ ינב ינשל תוכירצ ויה אלו םהילאמ
המוחה םויק אוהו ךנא ודיבו ךנא תמוח לע אלא רהציה
ךנאה ודיבו . ע ןקזהו " רמא ה
יי שי ןכא ' הזה םוקמב .
לאו הרשעל קלחתמ היה הנק לכ יכ תעדי רבכו יכ המתת
הז לכ לע ודיעה ןירדהנסה .
> כ " ו < רעש יי םשבו אשא תועושי סוכ דוס ' ארקא .
בה דיתע " הדועס תושעל ה
גב םיקידצל " ע
וינפ תא תוחמש עבוש העבשנשכלו
ןייב ונבל חמשיו ונחלוש לע
ויבנעב רמושמה . םהו םירבד הרשעב הכרב לש סוכ רטעל םידבכנה וישמשמ דחאל הוצי
ר ורכזש םתוא ז וניתוב " הכרב לש סוכב זמר ל .
יאדכ יניא רמאיו ךרב םהרבאל ורמאיו
ךלמה דודל םעיגה דע אוהה שודקה ןחלשה לע םיכומסה לכל ןכו בקעיל ןכו קחציל ןכו
ךלמל הכרבהו ךלמ ינא רמאיו בבל תחמשב וידי לוטיו ךרבו הכרב לש סוכ לוט ורמאיו
יי םשבו אשא תועושי סוכ ' ארקא . תע סוכה הזבו וידיסח לכ ךרבל םימלועה לכ ןובר די
עבו ושדק וב הזה ךרבמה סוכה יכ הארימ םיכרבמהו הבהאמ םידבועה " ןושארה תבשה ה
בה חקל וניבר השמ קלתסנשכו יניס רהב ודמעב " עודיה ורדחב ונתנו ובישהו הזה סוכה ה
ורקה לכ ולכאיש רחא היהי הזו ונראיבש ומכ וב ךרביו חישמה תומיל דוד אביש דע םיא .
בהו םהיתוכרב לכ םימשה ןיכרבמ סוכה הזבו הכרבה התוא רחא ןמא ןינועה קלח ירשא " ה
יי תכרב אלמ סוכ רמאנ וילעו וב ומלוע תא ךרב '
ןובר לש ויתוכרבמ אלמתמ אוהש סוכ
םימלועה . םינותחתו םינוילע האורו תוריאמ ויניע ךרובמה סוכה ותוא ןיימ םעוטה לכו .
תל לארשי ידיסח וגהנו ת ] 13 ב [ ויהיש דכ תבש לש שודק סוכ ןיימ תחא הפיט םהיניעב
גב םיקידצל דתועמה ךרובמה סוכה ותואב תונהיל ןיכוז " ע . לודגה ברהמ ונלבק הז לכו
זר ידימלתל עודי זומרה תועושיה סוכו תודוסה לעב דיסחה " םיקדקדמה םה םיעונצה ל
םהייח ימי לכ הבושתה יניינעב . זר ורמאש המו " ל
םוקמב ןיא ןידמוע הבושת ילעבש
הבושתה לע םשפנ םינתונה םילבקמל אוה דומעל ןילוכי םירומג םיקידצ . לאוג ןויצל אבו

212 א א תישארב .
213 ז ז סומע .
214 כב " י ' המוחה םויק אוהו םויק אוהו ' קיתעמה תועט יל הארנכו .
215 זט חכ תישארב .
216 גי זטק םילהת .
217 ןדע ןגב .
218 ע " אי זט םילהת פ .
219 ע טיק םיחספ ילבב " ב .
220 גכ גל םירבד . ייצל יאדכ יוטיבהש ן ' יי תכרב אלמ סוכ '' הנוכמה רהוזה תורפס דבורב עיפומ
אנמיהמ איער . חז האר " ע צ ג " ערו א " ע ו " ב .
221 ע דל תוכרב ילבב " ב .
ןוספלוו טוילא

ז וניתובר שרדמ תיבב וילגר תתכיו לבהה יקסע לכ בוזעיו חיני הזה דוסה ןיבהל הצריש " ל
תה ידוס ינולחב חיגשי זאו םהירבד תא אמצב התשיו הדילי ירתסו יניסב הנותנה הרו
םיעונצה .
רעש לאקזחי דוס . ע איבנה לאקזחי לע וילע ורמא " תוכזב יכ ה ] 12 א [ קדקדמ היהש
בה לש ודוחייב " לדה תרכזהב ךיראמ היה דחא םשה רמאש תע לכבו ה " ותנווכ לכב ת

ד הארו דאמ םיארונ םיניינע םימשה ןמ ול וארה ' דו תויח ' דו םיפנכ ' פ םינ . קפס ילב תמאו
ויריבחכו לאקזחיכ םורמ הרות יזר ול ןילגמ ךרבתי ומש דוחיי לע ושפנ ןתונה לכ יכ אוה
ע םיאיבנה " ה . ויאיבנו ותרות ירבד תואלפנב תוארל וניבל ריאיו וניניע הלגי וימחרב םשהו
ךיתרותמ תואלפנ הטיבאו יניע לג דוד רמאש ומכ .

> כ " ג < רעש תירבו ויאיריל םשה דוס םעידוהל ו .
יי תא ישפנ יכרב ררושמה רמא '
ושדק םש תא יברק לכו .
ריעמ אלש המ הזה רומזמב וריעהב המילשה ותגשה הארו אב
גישהשכ יכ ותלוזב > אוה < ע " ותלוזל רמאו ןווכמ ינפוא ביתנ זחא ולובגו םדאה ןינע ה
ךרבל תבייוחמה איה תא תחקול םוקמ הזיאמ תרכמ התא . שפנל ריכזה ןכ לעו אלמ םש
חאו ובתככ " םש תא היתוחוכמ תצק הרוצה הארמ םהב רשא םילכה םהש ויברקל זמר כ
ושדק . ןיבו ויתויתואב םשה תרכזה ןיב שיש ארונה דוסה עדוי תיתימא הרוצ לעב לכו
תא םיאיבנה לכ ןודא ריעהש המב לודג דוס ןינע לע ךרועאו הנה ורכזש םשב תרכזה
ותואמו הרותב רחא םוקמב וידימלת האריל אוהו הנה וזמרו םשה דיחיב ררועתה םוקמ
אוהה ארונהו דבכנה םשה תא .
ויתוצקבו תוביתה ןתואב אלפומ ןינע ןאכ שיו
םיליכשמל . יפכ םוקמ לכב ויתויתואב שרופמ אלא םש הלכ הרותה לכב רכז אל יכ אלפהו
וי םש םא ונינע " וי םש םא ושארב ד " וי םש םא ופוסב ד " םא וכותב ד ] 12 ב [ אש תומשה ר
םשה יארי יכ האריה ינפמ םתס םשה בתכ ךל וריעהש הזה םוקמה לבא ידש לא ןוגכ
דבכנ זמרב םהילודגמ ולבקש המ םיזמורו םישודקה תומשה ורכזיש תעב םיעזערזמ
םיעונצל עודיו הסוכמו . ךיהלא םע תכל ענצהו רמאו איבנה ריהזה הז לעו
ריאי אוה
צמה לכ ראשו ותבהאו ותאריב וניניע לכהו ןלכ םיארבנה תרוצ ןפוא לע דסיי רומזמה תוו
םידרחה םילבוקמל ןבומ .
> כ " ד < רעש יי תא האראו דוס ' .
םיאיבנה ילודגמ והיעשי אלהו וידימלתל ןקזה רמא
אהמתא אמלע אערתמד אתלימ רמאו היה . דע םלועה ןמ ןיאצוי םיעשרה ןיאש האר אלא
רב דוקנ דוס לבקיש ימו םהב תעגופ ןידה תדמש דוע אלו והיעשי תיאר דוס ןיבה תישא
יי תא האראו רמאש אלא ' . הייאר ונרכזש םוקמ לכבש םיאיבנה תגשה ןוחבל לכות ןאכמו
תאו םימשה תא ורמא הרות לש ןושאר קוספב וזמר םיאיבנה לכ לש ןברש ומכ והוזמר

204 כב " י ' םילובקמה ' ע יתנקיתו " ןינעה פ .
205 ילבב תוכרב ע גי " ב .
206 חי טיק םילהת .
207 םש די הכ .
208 א גכ םש .
209 ע " חנ חכ םירבד פ .
210 ח ו הכימ .
211 א ו היעשי .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

יב םע םלכו םלכ םע " םשה םע םלכו םלכ םע םשהו ת . ןיפורצה לכב תויתוא יתש ךל ןיאו
בה לש ויתומשמ תחא תוא ןיאש םלכ םירובחה לכבו " ןתרבחמ ה . ארומהו המיאה ילולו
הז לכל חתפ חתופ יתייה . א יתשב םאו זומר רומא שודק םש תחא תואב תורבוחמ תויתו
בה לש ויתומשמ תויתוא יתש וא תחא תוא תורבוחמ תויתוא יתשב שיש רמול ךירצ ןיא " ה
רצ ןיאו ךרבתי רמולכ םירובחה לכ ראשב רמול ךי השלשמ תורבוחמה תולמה ראשב
רפסהמ רתוי וא תויתוא השמחמ העבראמ
הז . יתב ינש תונוב תויתוא יתשש ךותמו ם
רפסמ ןיא דע םיתב ונבנ העבשו הששו שמחו עבראו שלשמש . ול ןיא תיבו תיב לכו
בקה לש ויתומשמ םשב וא תואב אלא הדימע " ויתומש תויתואמ תואב וא ה . הלעש תעבו
ינולפ תואו ךב לעפי ינולפ תוא רמאו תויתואה לכל םשה זמר םלוע ללכשל הבשחמב
תינולפ הלועפ ולעפי ינולפ תואו ךב לעפי ינולפ םשמ ינולפ תוא ןדוסי ינולפ םשהש ינפמ
תויתואה לכ ראש ןכו ןדוסי ינולפו . לכ ףרצל ארבנ םושב חכ ןיאש םכחה רמא ןכבו
ישה תלוז תויתואה " תורוצה לכ תרוצ אוהש ת . ע וניבא םהרבאו " הצק לע דמעשכ ה
הריצי רפס רבח הלאה םיארונה םיניינעה תוצקמ . רוא תולובחתה ריקב ךל יתרתחו ןטק
הז ןינעב סנכתש . גבא יכ עדו " לא תויתוא דוסו תויתוא יתש הלמו הלמ לכב םהב שי ד " ף
יב " ו ת " מיג דוסו ו " לד ל " ז ת ] י " ן [ גבא ירה " םילוע ד ] 11 ב [ א םהינש ' דחא ירה . א " זמר ב
תווצק ששב דחא הז ונמיס תווצק שש םתותל . םיניינעה ולאב רתוי זומרל לוכי יניאו
ךמע סנכאש דע םילודגה יי תארי ןיבת זאו רדחב רדח ' אצמת םישודק תעדו
ךל ולגיו
ךכיטחז ןוגכ םירובחה ראש לכו ךלמה לכיהב דומעל םהב חכ רשא תודוס יעדוי יליבש
זמרנה הז ןינע ןילבוס תויתואה תובורמ וא תויתואה תוטעומ םהש ןיב תולמה ראש לכו
מ דוסב קיזחת זא ןתרכה חתפמ ךדיב רוסמאש בלו " פ ירתס ב םיאיבנהו הרותה יקוס
העידיה רשקת םתעידיב רשא םיבותכהו
לכלו ונכזי םשה ךרבתי הנודא תבהא ילבחב
םשה םעונב תוזחל לארשי .

> כ " ב < רעש חכ אנ לדגי התעו קוספל ונעגהשכו םילגרמ תשרפב ןנייה םיארוק
ושאר עינהו ןקזל ונלאש ןוכיניב יד ארבג אירא לוכייד דע רמאו ןיע שטלו ארוכ
אחלמד ארוכד ארוכו
הל " ד
לש ותב לע תוכז דמלל ךלמה רדחב סנכנש ןיבשושל
תבה ןידב םיקוסע ןיידה תאו ךלמה תא אצמו ךלמ . השעא המ ןיבשושה רמא . ינפל לפנתא
ךלמה דובכב בייח ינא ןיידל ןנחתא ךירצ ינא ןיידל ךלמה . הז ינפמו םתוא ללוכ ינירה רמא
וי בתכנ " חאו יתבר ד " נכה כ ונימי די ול טשפ ןיבשושה ינפ ומכ רכתנש ךלמה הארש ןויכ יו
ךרבדכ יתחלס ול רמאו . ויה הרזחו עקרקב ומע טובחל ןיידה שקב " ימו םלואו הרמאו ד

197 צ ילוא " ל ' רפסממ ' .
198 ח ב ילשמ .
199 ןקותמ םיילושב : הדיחיה .
200 ד זכ םילהת .
201 זי די רבדמב .
202 ע ד תבש ילבב הוושה " א .
203 המוד רבדה המל . וריפל הליבקמ ןאכ ןושלה זי די רבדמבל רשא ןב ייחב לש וש . וניבר האר
הרותה לע רואיב ייחב , לע הגומ תומוקמ יארמו תורעה ףורצב די יבתכו םינושאר םיסופד יפ
לעוועש בד םייח תאמ , משת םילשורי " א , ישילש ךרכ , מע ' טפ .
ןוספלוו טוילא

םיאיבנה .
לחו בויא ירבח ירבד לכ ןיבהו בויא ירבד הזבש יזובה אלש לע םהילעו וילע ק
הנעמב שיגרה אלש לע דאמ והזבו התיה המל םדאה תריצי תותימא ןיבהל םכח היה
ןגוהכ ותוא תונעל ישונאה לכשה םהל קיפסה אלו םיפוג םיניינעב ורבדש םלכ ויריבח
הנוכנ םשה לא רבדלו . וירבדל הדוהו םכחתנ יזוב ןב והילא ירבד ןיבהשכ ומצע בויאו .
לכ תמאמש הממו אוה םהרבא ימיב יכ ןינעה
ע וניבא םהרבאש יפל " עידוהל ליחתה ה
םלועה לכב םסרופמו עודי הזו תוהלאה תתימא םלכ םדאה ינבל . םלועה ינב ויהש ינפמו
שה םא רמולכ העידיה תאזב םתצק לא םתצק םיקלוח " םהרבא אב טרפב םלועב חיגשמ י
םתומש ךותמו רבדמב ןנתנו ןאשנו םימכח םישנא דילוהו זמרה לע דמוע התא . הז עדו
היה אלש ותעד לע והזבו וילע קלחש ויחא זובו וצראב דלונ בויאש רוכב היה ץוע יכ דאמ
חאו תנווכמ " חאו לאה ירבד םיקהש לאומק דלונ כ " דלונ כ ] 10 ב [ םידשכה םה ולאו דשכ
אוה ןהכהשכו ןאכ רסח ויה אלו םתנומאב םדאה ינב תא דירחהו םלועב םידשכ ויהש
ןהכמ םישודקה תומשה לכ ומע םיכמסנו וב םיללכנו תמא ןהכ אוה קדצ יכלמכ הכז שפנב
וניהלא םיהלא ונכרבי תונוילעבש תונוילע תוכרב שלש תללוכה םינהכה תכרבב םירכזנה
סאא " ס .

> כ < רעש תונתמ םישגליפה ינבל אלהו קחציל ול רשא לכ תא םהרבא ןתיו דוס .

אלא היהש דמלמ י וניבא קחצ ךירצ ןתנו ויסכנ זבזבל דיתעש עשרה ושע ינפמ לודג רשועל
ץראו םימש וארבנ הבו תולוגסה לכ וללכנ הבש תחא תילגרמ קחצי וניבא םהרבא ול .
תע לכב ינב ול רמאו וראוצב וניבא םהרבא האלת הדיקעה דחפמ קחצי עזעדזנש ינפמו
תילגרמהו ארית לאו ךבל לע וז תילגרמ םיש ךיסכנ זבזבל ושע שקביש הששב הרושק
מל ןוהנמיסו תונולח םינומשו הששב הריאמו םירשק םיששו " ו ד " השמח עידויש ימו ו
תומ ירחא יהיו והזו לודג רשוע רישעיש ןכתי תונולח םינומשו הששה לכ םיללוכה תויתוא
ונב קחצי תא ךרביו םהרבא .
> כ " א < רעש יתואה לכ תורוצ ונל תזמרש והינ יאמ וידימלת ולאש תויתואה דוס תו
תויתואב ןחכ ןיארמ םישודקה תומשהו םישודק תומשב תוקוקח . חיכוי תמא םהל רמא
בה לש ומש אוה רשא " בקעיל ןתנ ןכ לעו רקח ןיאל םיאלפנה תודוסה ןמזבו ךרבתי ה
רכשבו שארב קלחנ ןכ לעו תויתואה לכ דימעמה אוה תמא בקעיל תמא ןתת רמאנש
םילגרבו . וניניע הסכת יתמ דע יבר ול ורמא . ןיבי ימ תאו הרוי ימ תא קעצו ולגר לע דמע
תוכז ילמגלו יקיתעל .
תומשהו םישודק תומשב תוקוקח תויתואה לכ ] 11 א [ םישודק
ונמז ודימעמה וחכ דחאו דחאל םלכ םיארבנה לכ םילבקמ ןכ לעו תויתואב ןחכ ץוחבמ
והובו והותל םלועה רזח תויתואה לכ דימעי םשהש ילולו ול עובקה . ואה זמרו בה
הריצי רפסב רבחש אתיב אפלאה רובחב
לא " לא םע םלכו םלכ םע ף " יב ף " ת

190 ג ב ב םיכלמ , ח , וט , א ד , א ו .
191 פ הטוס ימלשורי " ה ה " ה , ע כ " ג , ד זנ אבר תישארב , מע ' 614 .
192 הלס הלס ןמא ןמא .
193 ה הכ תישארב - ו .
194 ע " ט חכ היעשי פ .
195 ע םהרבאל זמר " ח אמ היעשי פ .
196 פ הריצי רפס " מ ב " ה .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

ע וננודא " יי תא דובענ המ עדנ אל ונחנאו הזב זמר המש ונאוב דע ה ' המש ונאוב דע
םיקתת איהש ינפמ המש המש רשא ריעה הנבתש דע המילש הדובעה היהת אלש רמולכ
אלהו ןכ רמאת אל םאש דובענ המ עדנ אלש הזו דוע תודובעה הנלטבת אלו דע ימלועל
תונברקה ןינע הרותב רמאנ . םעפ תודובעה הנייהת המש ונאוב דע ןכ קוספה תנווכו
תולטבתמ םעפ תודמוע . ינבבו ומשכ המש רשא ריעה ביבס םימלועה יח היהיש ןורחאה ן
שא תמוח
הרזעי טומת לב הברקב םיהלא תורימז םיענ זמר הזלו סרהת אלו שתנת אל
רקב תונפל םיהלא
יי דובכ תא םתיארו רקבו םיאיבנה ןודא זמרש והז רקבו '
יי יכ םתעדיו ברע ןמאנה רמא קוספה לכ שרפנ ןאכ דע רבדה לגלגתנש ' םכתא איצוה
יי דובכ תא םתיארו רקבו םירצמ ץראמ '
לכ ןיידעש ברעל המוד תאזה הלואגה רמולכ
הליל הירחא ןיאש המילשה הלואגה לבא הירחא תואבה תוילגה לכל זמור הירחא הלילה
רקבב היהת . ךל עד התאו התאו רמולכ םתעדיו רמא ןכ לע .
תא םתיארו רקבו רמאו
יי דובכ ' ב בשא יכ רמאנש יי ךשח ' יל רוא .
ןיא יכ ךבל ןתו ךתוא ךרבי ידש לא ינב התע
ןינעה הזב רתוי ךל תולגל תלוכי יב . הלס ונתא וינפ ראי ונכרביו וננחי םשה .
> טי < רעש היה ןמז הזיאב בויא ןינע לע ןקזה וניברל ונלאש .
רבד רמאו ברה הנע
הז רבד תעדוהב שי לודג ] 10 א [ לבא וב ןיקלוח תורודה ימכחו תצק קלח איצוהל
הריקחה וילע הרות ןכו ונירודבש המכחה ישנא והונימאהש הממו רשפא יא םילאושה
םינויע םיניינע הז לע ורויו היה םהרבא ימיב היה םאש . וילע הזמרש המש םהמ תחא
ויחא רוחנ ינב ויה םהו וידימלתב רמולכ םהרבא יד לכ הרמא תושפנה תבישמ תיתימאה
ורוכב ץוע תא .
ה זמר ץוע ץראב היה שיא בויאב זמרש המ הנ
לודג ץעוי היה אוהש
ויחא זוב תאו דימ רכזו רוכבה היהש ינפמ
יזובה לאכרב ןב והילא לע זומרל ודבל

םהרבא אוה לאכרבו
ייו רמאנש ' לכב םהרבא תא ךרב
ינב ומכ דימלת אוה ןבו

177 ט ב הירכז .
178 ו ומ םילהת .
179 ז זט תומש .
180 ו זט םש - ז .
181 זכ ה בויא .
182 ח ז הכימ .
183 ע די ארתב אבב ילבב " ב - ע וט " א .
184 כ בכ תישארב - אכ .
185 א א בויא .
186 אכ בכ תישארב .
187 ב בל בויא .
188 יאבג ןבא ריאמ הוושה , שדוקה תדובע , נשת םילשורי " ב , ח " יפ ד " ח , מע ' חנת : ' זרדו " ל
ביתכד םהרבא תחפשממ םירמואש םימכחה ןמ שיש יפ לע ףא יזובה לאכרב ןב והילא
היה ןהכ והילא ורמא םר תחפשממ ' . לטיו םייח הארו , םיטוקילה רפס , חסרת םילשורי ,
אריו תשרפ , יס ' חי , ט אכ " ג : ' ר םר תחפשממ יזובה לאכרב ןב והילא אוהו " םהרבא ל ' .
םיבותכ םיאיבנ הרות יטוקילב הליבקמ ןושלבו , ראה וניבר יבתכ תרדסמ " י , נשת םילשורי " ה ,
בויא , מע ' ונש .
189 א דכ תישארב .
ןוספלוו טוילא

םכתא דג ינבו ןבואר ינב .
ץולח לכ םכל רבעו יי ינפל ' יי ינפל ץראה השבכנו '
תוצמל ץלחש ימ אלא ץולח ןיאו תוריבעה ןמ ץלחש ימ אלא ץולח . םהל התלג ףוס ףוס
ע ןועבש הרובד " ז
לכו הרצ לכ לארשי יאנוש לע אבי םישדח םיהלא תריחב איהש
הלחמ לכו עגנ לכו המחלמ . השא םהבש שולח וליפא םוקמ לש ונוצר םישוע םהש העשבו
מ לכ םישבוכו םיחצנמ ויהש םיצולחה ףלא םיעבראה םתוא ומכ תחצנמו םהילע הניג
םהינפמ םיחרוב ויה דימ ץולחה םיאור םיביואה ויהשכ דע ךרבתי םשה ןוצרב תומחלמה .
לארשיב ףלא םיעבראב חמורו הארי םא ןגמ שריפש והזו .
הריכזהב הזה קוספב דעהו
רחא ןובשח ריכזה אלו ףלא םיעבראב . םשה ונרידעיו ונליציו ותאריב וניבל קזחי וימחרב
ןמא וניתורצ לכב .
> י " ח < רעש יי םוימ ריעה םשו ףלא רשע הנומש ביבס דוס ' המש .
ינפל ונמלשה
םישקמ םתא הנא דע ינב הנעו ןורחאה קוספה שוריפ ול ונלאשו לאקזחי רפס ןקזה וניבר
םריתסהל םרמוא ונווכש םיקוספ לואשל . מלת ןנחתה ודי ] 9 א [ הרגי ימ וננודא רמאו קיתוה
קזחלו לדגל ךדיבו ךתלב ונידיב קיזחי ימו ךיתלוז וניכשח . רב ול רמאו דימלתב לכתסה
םלועב דיתע רבד חינה אל םולשה םהילע םיאיבנה לכ לש ןברש עד לבק ןיירוא רבו ןהבא
יב תואב ןיב הלמב ןיב קוספב ןיב רתסנב ןיב יולגב ןיב םשה תרותב ותוא זמר אלש רסחב ן
בתכיל םייוארה תומוקמב בתכ לכה תא אירטמיגב ןיב ןובשחב ןיב ףוריצב ןיב אלמב ןיב
יי יפ לע לכה רדסו ' . אל ונחנאו הערפל רמאש העשב יכ ותגשה קמועמ אלפהו ןנובתהו
יי תא דובענ המ עדנ ' המש ונאוב דע .
ריע אלו העודי ץרא אל םייוסמ םוקמ םש רכז אל
גמ םוקמ אלו תמסרופמ םדא םושל עודי הלו . לכהמ ותעידי ריתסהו םתס המש רמא אלא
לכל ומסרפו ותוא הלגו . םוסרפה ותוא םיעדויהמ אלו םיאיבנהמ דחא וירחא אב אל לבא
המש ומש תא םושל המש םתאבהו תומוקמ המכב אוה זמר םאו לאקזחי אבש דע והלגיש
ונכשל .
תעידיב שיש ינפמ הלג אלו םסרפ אל המש תאבו ושרדת אלפומ ןינע ו .
ז ונימכחמ םגו המש תלמב רשא זמרה ופרצמ ןיבי ןנובתי ליכשמהו " ןוכנ ןושל ושקב ל
הזב וקלחנו ןינעה תולגל . ריעה םשב היונבה תארקנש ןינמ םירמוא םאצמת ןכ לע
> םוימ < יי ' אלא המש ירקת לא המש המש
רחא םוקמב ורמאו
םשב ארקנ חישמ
יי וארקי רשא ומש הזו רמאנש ' צ ונקד .
הל ארקי רשא הזו םשב תארקנ ןכ ומכ םילשוריו
יי ' ונקדצ .
ע ןמאנה ןינעהו " ורמאב הז זמר ה ] 9 ב [ תמאב אוה ןכו המש ומש תא םושל
ע לאקזחי רמא ןכ לעו המש ומשש " ה . רמאש םוימ המש ריעה םשש ונל הלגנ ןכיהמ

166 ע " טכ בל רבדמב פ .
167 אכ בל רבדמב - בכ .
168 הרז הדובע .
169 ח ה םיטפוש .
170 י הל חמ לאקזח .
171 וכ י תומש .
172 ה בי םירבד - ו .
173 ע הע ארתב אבב ילבב " ב .
174 םש .
175 ו גכ הימרי .
176 זט גל םש .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

> זי < רעש ןקזה וניבר ינפל ונייה הריחבה ןינע דוס ןינעל ונחבש דע םירבדה ולגלגתנו
םא ןגמ םירעש םחל זא םישדח םיהלא רחבי ןינעל ונעגהש דע תולאשה םג ובר תוריחבה
לארשיב ףלא םיעבראב חמורו הארי .
םלועל רשפא וניבר ברל קיתו דימלת לאשו
המתא םינשי םיהלאב וא םישדח םיהלאב " ה . הוהו היהי אוהו היה אוה דחא אלא
דבלמ דוע ו
אוה ךורב . השע תויבהלש םילחגה ןידעש רכינ ךירבד ךותמ ינב וניבר רמא
תסכרפא ךינזא . הדמ דגנכ הדמ ומלוע םע גהנתמ ךרבתי ארונהו דבכנה יכ ינב עד . ןכ לע
ומכ םדאה ינב םע גהנתה רמולכ ויכרדב תכלהו ךרבתי ויפמ תלבקמה השודקה הרמא
תלוכיה יפכ ןוימדהו גהנתמ אוהש . רות הרמא ה
יי רחב ךב יכ ' יי רחב ךבו ' יכ ךיהלא
הי ול רחב בקעי
בה רמא לוכיבכ וירחא וערזב רחביו " יב רחבי וב יתרחב ה . לכתסהשכו
גרטקמה אצי אמש רמאו אריתנ הז ןינעב םידלונ לכמ רחבנה ] 8 א [ לארשי תא התפיו
תושדוחמה תולשממה רמולכ םישדוחמב רוחבל םתוא אישיו םינשי םירבדהש רמאיו
דחא הרקמ יכ ורמאיו ועטיו םהילע לארשי יאנוש ורבגתישכ תורבגתההו חוצינה וארישכ
םישדחב קבדהל אוה בוטו . תצרמנה הרישב המלשה הרותה תמיתחב בתכו
םכיתובא םירעש אל ואב בורקמ םישדח הרמאו היהיש המבו הווהבו היהש המ תזמורה

תמ ביואהש לארשי וארישכ רמולכ םכיתובא רמולכ ןכ אל רשא םהירבד ואפחי םהילע רבג
הרובד תחבש דע רוחבל יואר הבו הלשממ השדחתנ אמש רמולכ םהיהלא םשה לע .
שדקה ערזל סח הרמאו תועטלמ לארשי תא הריהזהו קותמו ברע ןינעב הזה ןינעה הזמרו
הולא אל םידשל וחבזי ומכ אוה דש הז רבדב תועטל . תאז תיתימאה הזה רבדה תנוכ לבא
ו איה םיוגה לכב תויהל םיואתמו םבל תורירש ירחא םיכלוה לארשישכ יכ ךכ השוריפ
ע איבנה רמאש ומכ תוצראה תוחפשמכו " היהת אל ויה םכחור לע הלועהו ה
םירעשה דע םיביואה םהילע ואוביש תאזה התוחפה הריחבה םהל םרוג םישדח םילאב
הרעשה ותש תוש רמאש ומכ .
ךירעש לכב ךל רצהו
מ ורחב רמולכ הדמ דגנכ הד
בהו םישדח םילאב " םהב ומחליו םהילע ורוציו םהילע ואוביש םיביואב רחב ה . העשבו
המב םעישומ אוה זא ךרבתי וינפל המילש הבושתב םיבשו תדבכנה הריחבב םירחוב םהש
םתאש ןמכ םינפ םושב םעישומ היהיש בל לע הלעי אלש ] 8 ב [ פעאש םויה םיאור " ינאש י
תשולח השא בה עישוה הצעה " לכ לודגה עישומה ידי לע עישוהש ומכ םכינחמ ידי לע ה
השנמ טבש יצחו דג ינבו ןבואר ינב רמולכ לארשיבש אבצה יצולח ףלא םיעבראב לארשי
ע וננודא זמרש ומכ םיחצנמ ויה םתוכזבש לארשי הנחמ ינפל םיכלוה ויהש " ורבעי םא ה

156 ח ה םיטפוש .
157 כב חוסינה ךכ " ל ןקתל ךירצש ריבס ךא י ' הוה אוהו ' .
158 הל ד םירבד .
159 ו ז םש .
160 ד הלק םילהת .
161 ג ט תלהק .
162 זי בל םירבד .
163 בל כ לאקזחי .
164 ז בכ היעשי .
165 בנ חכ םירבד .
ןוספלוו טוילא

בתכש המ ירק אלו קרו קר בתכ אלו ירק םהב רשא תומוקמה םילודג יכ וניתעדמו . ונודיעה
ז רפסב ןבור וזמרי ילואו הנה הז לע ןריתסהל ידכ תומוקמ המכב ה . ןיע הלגי םשה
תיתמאה ותרות ירתסב .
> י " ו < רעש יי ךאלמ אציו דוס ' וכו רושא הנחמב הכיו '
] 7 א [ ברה וננודא ינפל אב
םהינש וסנכנו דחא םכח ןקזה ול ךלהו םכח אצי הלודג העש רחאו רדחב . ברה רזח רשאכו
שיאה הז לש ובטיהמ והונלאש ואסכ לע בשיו . הלאש לואשל אבו אוה לודג םדא ונל רמא
רושא הנחמב גרה רשא אוהה ךאלמה םש דחא םוקמב אצמש זמר וירבד ךותבו הלודג
אוהה ברה גרהה . ידמע אוה סומכ יל רמאו יל והאריש ונממ יתלאשו
אלש רבדמ הגאדמ
יינע ויניעב רשיו ינזאב ותוא שחלו ותרכזהב םלועה ותיחשיו עשרה ישנא דיב לופי דאמ ונ
החכשה תארימ דאמ רתסנ זמרב ובתכל יתיארו . םע ודרי רשא םיכאלמה תומשמ םגו
יניעב וירבד ובטיו ינזאב שחל רושא הנחמ תא תיחשמה אוהה ךאלמה . המ בתוכ יננהו
אלא המואמ םהמ ודיב הלעי אל תומשה ןינעב טיבהל םדא םוש םודהי םאו יבבלב הלעש
הלבק ידי לע . ןינע ריתסי אל ךיאו וזמר רשא איבנהו רבד ץמש ונממ עדויה הזכ לודג
דאמ קוחר זמר םא יכ ונממ זמר אלו והסכו וריתסה . רמש הלבק אלב ותוא תעדל לדתשי
רדסכ וקקחנ אל יכ תויתואה תייאר לע ךומסי אלו ץוחל ותוא ואיצוהב והתיחשי ןפ דאמ
יגברל ומש הב אצויכ לעו איהה הגירהה לע הנוממה ךאלמה " כה םשו א םגרה וב רשא יל
קחרמ " ד ו " ידילשפ םהב םיכמה םיכאלמה תשלש םשו י " ירבלק א " רדבס א " א . ליכשמהו
םיניע אלמ אוה רשא
םיכומסה והיעשי ירבדב םיניינעה שפחי םא ] 7 ב [ תלפמ ןורכזל
הרשע עבראב יהיול םדוק בירחנס
םיזומר םאצמי םש . ומש הלעתישכ יכ רוריבב עדו
ואב המקנ תושעל ופא הרחי םיחוליש םה הלא עגה טעמב ויבי . סנ ןיא יכ םכחה רמא לבא
לאה והיקזחכ דיסחו קידצ םהלש ךלמה רמולכ לארשי גיהנמש ןמזב אלא השענ הזב
לארשי יחדנ ץבקי םחרמה ןמאנה
השעיו החורל הדצמ ונאיצויו וניביואמ ותמקנ חקיו
םיסנ ונמע .

לכו דבלב הלבק אלא ארבס חונת אלו לופת אל תמאה ךרדבש יפל ןאכ יתרבס יריכזה
ונוע לודג הלבק ןושלב םרמוא וא םבתוכו ובלמ םירבד הדובו ולא םירבדב ארבס השועה
םימש םש ללחמו ומצעב רקש תודע דיעמ אוה יכ אושנמ ' . רו הא Moshe Idel, ‘We Have
No Kabbalistic Tradition On This’, Rabbi Moses Naḥmanides (Ramban):
Explorations in His Religious and Literary Virtuosity, edited by Isadore Twersky,
Cambridge, MA, 1983, pp. 52-63; Elliot R. Wolfson, ‘By Way of Truth: Aspects
of Naḥmanides’ Kabbalistic Hermeneutic’, AJS Review 14 (1989), pp. 104-105 .
150 כב " י ' וינבל ' ע יתנקיתו " ןינעה פ .
151 הל טי ב םיכלמ .
152 ע " דל בל םירבד פ .
153 חז הוושה " ע חצ ב " ב : ' עא ןינייע ןיילמ ןוניאד ןימיכחו " ןאמח השובלב םיתסא הלמ איההד ג
השובל וגמ הל ' . האר Elliot R. Wolfson, ‘Beautiful Maiden Without Eyes: Peshat
and Sod in Zoharic Hermeneutics’, The Midrashic Imagination: Jewish Exegesis,
Thought, and History, edited by Michael Fishbane, Albany 1993, pp. 169-170,
185-186; Through a Speculum, pp. 384-385 .
154 א ול היעשי .
155 ע " ח ונ היעשי פ .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

ןיאצוי שא ידיפל ויה הלבקה יזמרב םירבדמ םהינש ויהשכ יכ ודימלת ברו שודקה וניבר
םהינש יפמ . או פע " ןכ יכ ללכ םיזמרב ןיניבמ אל םילודג םימכח םידימלתה ראשב ויהש י
םימותסה םהירבד ועמשב חכ ןיאו םותס ןושלב םירבדמש םילבוקמה ךרד . ונכרבי רבד
הלס ונתא וינפ ריאיו םיהלא .
> וט < רעש המ םכיתולוע איהו הרטפהב זמרנש המו הברקה דוס תצק זומר רעשה הזב
נעה הזב ןקזה ונל זמרש םילודג םינינע םהמ םיגרתשמו דאמ םינטק םיזמר םה ןי . רחאו
ןינעב זמרש המ ינשה קוספבש תחא הלמב ותנווכ ןכ רחא זמר תונברקה ןינעב זמרש
בירקי יכ םדא רמא ברה יכ איה תחא ובר תנוכו והימרי תנוכ ונושל הזו הז אוה תונברקה
רקיש אטח וא ןוע הרקמב ןברק םדאל ןמדזישכ רמולכ בירקי ותנקת איה וז והא
] 6 ב [ לע לעו הז ועשפ לעו הז ותאטח הז ותגגש . רמאש המ הזו תונברקה יקלח זמר ןכ לעו
חבזו הלוע ירבד לע םתיוצ אלו םכיתובא תא יתרבד אל יכ והימרי .
האוצה אלא
ילוקב ועמש התיה תיתמאה .
ונל זומריש ןאכ ןקזה תנווכו הלודג הביאה ךירצ הז ןינעו
כנ המל וי רסח םתוא איצוה םויב הנה בת " הארתב ד
ינש העמשמ הלמה וזש וב ונל זמרו
ה אצוה איצומ לע הרות איצוה ארקת םאש םילודג םיניינע " איצוה ארקת םאו םיאצויה י
ש אוה עודי איצומ לע הרות " םירצמ ץראב יתרבעו וילע הרותה הזמרש ר .
ג אוהו " המ כ
זר וזמרש " ךאלמ אלו ינא ל .
חנה ברהו ז ינמ " הז ןינעב זמר ל
המל תכמסנ ותנווכו
ןקזה וניבר זמרש . ויה הימרי רסחשכ יכ ןנובתהו " רמול הצר יאיצוהבש תזמרנה ד
תובייוחמ ןניא רחא דצמו דחא דצמ תובייוחמ תונברקהש . וניבהל דאמ קומע ןינעה הזו
ןקזה יפמ והלבק רשאמ וינזאב עמושה יפמ לבוקיש דע . ש ךדיב אללכ יאה טוקנו לכ
קויד רחא אלא הרקמב ולפנ אל הזה רפסב םיזמרנה םיזמרה . תומוקמב וב זמרנ רבכו
הפ לא הפמ לבוקיש דע ליעות אלו דאמ קיזת הלאה תומוקמב ארבסהש םיעודי .

142 ב א ארקיו .
143 בכ ז הימרי .
144 גכ ז םש .
145 בכ ז הימרי : ביתכה ' איצוה ' ירקהו ' יאיצוה ' .
146 בי תומש בי .
147 חספ ליל תדגהב העיפומ תקיודמה ןושלה . המלש הדגה האר : יפוליח םע חספ לש הדגה רדס
תואחסונ , מ םחנמ תאמ םישוריפ טוקליו םינויצו תורעה . יזנכשא לאומש תכירעב רשכ ,
כשת םילשורי " ז , מע ' המ : ' םירצמ ץראב יתרבעו ) הזה הלילב ( ­ ךאלמ אלו ינא ' . הוושה
םע לאעמשי יברד אתליכמ ץטיוואראה לואש םייח תאמ תורעהו תואסרג יפולח , וכרענ
ןיבר םהרבא לארשי ידי לע ומלשהו , הינש הרודהמ , שת םילשורי " ל , אחספ , פ " ז , מע ' 23 ,
םשו , יפ " ג , מע ' 43 ; םירבד ירפס , בקע , במ אקסיפ , מע ' 88 , וניזאה , הכש אקסיפ , מע ' 376 .
148 יבתכ יפ לע ןמחנ ןב השמ וניברל הרותה ישוריפ יארמו תורעה ףורצב םינושאר םיסופדו די
לעוועש בד םייח תאמ תומוקמ , ישת םילשורי " ט , ןושאר ךרכ , מע ' טכש ) בי בי תומש .(
149 ע " במרה לש העודיה ותסיפת פ " ן . ןמחנ ןב השמ וניברל הרותה ישוריפ האר , ןושאר ךרכ ,
מע ' ז : ' לבל הזה רפסב לכתסמ לכל רבדב תובשחמ בושחי לאו הרבס רובסי םיזמרה לכמ
םושב ללכ ועדוי אלו ירבד וגשוי אלש הנמאנ ועידומ ינא יכ הרותה ירתסב בתוכ ינא רשא
תלויא ןהב ארבסהו ןיבמ לבקמ ןזואל םכח לבוקמ יפמ יתלוז הניבו לכש ' . רפס הוושה
רל םיניע תריאמ ' וכע ןמד קחצי : תיעדמ הרודהמ , רוטקוד ראות תלבק םשל רוביח
סומע תאמ היפוסוליפל ךיירדלוג , משת םילשוריב תירבעה טניסל שגוה " א , מע ' צ : ' םעטו
ןוספלוו טוילא

ינוילע תעד . יי וילא אריו ןמאנה דעהו ' ארממ ינולאב .
ימו יתירב לבקש רחא היה
הנס ינכוש דוס עדיש
ימשל לאשת הז המל דוסו ארממ ינולאב דוס ןיב .

> די < רעש לבוקמ הז ןינע ] 5 ב [ ללפתיו ןינעב םימיה ירבדב ןירוק ונייה הלפתב
ז לע איבנה ץומא ןב והיעשיו ךלמה והיקזח םימשה וקעזיו תא .
תצקב לכתסמ היה ברהו
וב םיהלא חור רשא שיא םהינב שיה תוארל חיגשמו וידימלת .
רשא דימלת היה םשו
ינדא ףא רחי לא רמאיו ודמוע לע דומעיו ודועמ ברה ינפל דמל
ינפ תא בבס רובעבל יכ
ודבע לא רבדמ ינודא המ התעו הנה דע יתקתש רבדה . ךירבד ראב ברה ול רמא . רמא
םיכאלמה ילודגמ םהמ דחא םיללפתמ םלוע ילודג ינש הז קוספב האור ינא
םיאיבנה ילודגמ םהמ דחאו . וקעזיו אוהו םיקוספה יפוס לכמ דאמ ארונ קוספה ףוסו
קועזל םהל המ םימשה ותלפתב ורזוע איבנה והיעשיו רעצב ומעו והיקזח םא םימשה .
ע " כ
דימלתה תלאש . ירא ברה ול רמא הרובחבש
םיזמר לבק . שרפהה תעדי רבכ
םלכ םיאיבנה וידימלת תאובנ ןיבו לודגה וננודא תאובנ ןיב שי רשא לודגה . ג תעדיו " יכ כ
בויאו ורפס בתכ אוה
ןודאה דע וברמ וברו וברמ לבקמ היה היעשיו םימיה ירבדו
לודגה . יי םע םלש ובבל היהש יפל והיקזחיו ' היה והיעשיו והיעשי םע ןתחתה ומע קיתממ
היזמרמו הלבקה יניינעמ . רמולכ םהינש ורמא םיפרחמ עשרה בירחנס ידבע תא וארשכו
םינועו תמאה ןמ היהי וליפאו ףדגמה ןידו ףרחמה ןיד הרותב בותכ והיקזחיו והיעשי
הלעמ יפלכ םירבד חינמה . לע רמולכ תאז לע ללפתהל םהינש םבלו םהינפ ומש דימו
רתסלפ השעת אלש הרותה ] 6 א [ דע ודגנכ םיאבו והיקזחי לע םיגרטקמ םילאמשמהמ ויהו
והיעשי תלפת עיגהש . תרזעל דימת םינימימה םינוילע םימשה לא והיקזחי תלפת םגו
אציש העשה תאזב ןידה קספנו םה םג וקעזיו םימשבש םהיבא ןוצר ןישוע םהשכ לארשי
רשו דיגנו ליח רובג לכ בירחנס הנחמב גורהיו םשה ךאלמ .
רבכו דחאב ךל ונרמא
אוהה ךאלמה זמר הז רפסב תומוקמה . ראש ןילכתשמ ויה קיתוה ודימלתל םירבדה זמור
ןינעב ללכ םיניבמ אלו הזב הז םידימלתה . דומלתב יכ תאז לע המתת לאו
זר וזמר " לע ל

129 א חי תישארב .
130 פ הזו ... אתיל ארממ .
131 זט גל םירבד .
132 ל בל תישארב .
133 כ בל ב םימיה ירבד .
134 חל אמ תישארב .
135 בכ בל תומש .
136 כב " י ' םידימלתה ' יתנקיתו ע " ןינעה פ .
137 ןאכ דע .
138 ע איק תבש ילבבב אייח יבר לש רואית " ב . רהוזה תורפסב אייח יבר לש ומוקמ לע , האר
סביל הדוהי ' , רהוזה לש חישמה : ר לש תיחישמה ותומדל ' יאחוי רב ןועמש ,' ןויערה
לארשיב יחישמה : כ םולש םשרגל םינומש תאלמ לגרל ןויע םוי " ד - כ " לשת ולסכב ה " ח ,
ת םילשורי מש " ב , מע ' 130-129 .
139 ע וט ארתב ילבב " א . הוושה Louis Ginzberg, The Legends of the Jews, Philadelphia
1968, 5:382 n. 3 .
140 אכ בל ב םימיה ירבד .
141 ע די הגיגח ילבב " ב .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

לילכ ושארב ןתנ וארוב ] 5 א [ יניסב םשה ינפל ודמועב היה הזו תראפת .
לילכה ותואבו
םימחרה תדמו ןידה תדמ םיקוקח היה . הניכש התיה םהב לכתסמ השמ היהש העשבו
יהל דיתעש המ לכו היהש המ לכ ול הארמו וילע הרוש תו . םוש שארב ןתנ אלש ינפמו
ושארב ןתנש ומכ דבכנה לילכה ותואב איבנ השמ חמשי וב רמאנש והזו וקלחב חמשי
וקלח תנתמב .
> גי < רעש
ןינעב דוס וידימלת ול ולאש
יי אריו ' רמאיו םרבא לא > וילא < לא ינא
ידש .
היארב ] יי ' [
אהמתא ידש לא הרימאבו . םהל רמא
םישודקה תומשהש דמלמ
תויוה ךותב תויוה . וניניע תא הסכמ התא המל וניבר ול ורמא . סעכ םהילע . רמא
דוסה םכל יתיליג רבכ הדובעה םהל .
וי אלא " ה ד " או א " ה ו " רמאו םהרבאל הארנ א
ןבלו ידש לאב ךילא ידש לא ינא וילא 115 ויב ךנב " ה ד " ו א " ה ו " א
האר באה הארש המו
ישה דבל ןבה ןב " הלעמו לוהמ היה אלש ינפמ םהרבאל תגרטקמ התיהש ן
היארה ונממ
ישהו " העודיה ן
מל רב ול שיש י
ךומס . רחא ול רמאש המב ןנובתהו
םלש םש אצמתו םימת היהו ינפל ךלהתה .
וניאש םלועב םדא םושב חכ ןיא יכ אוה ןכו
גישהל לוהמ
ומשל לוהמה אלא ללכב לוהמ לכ אלו .
אל םעלבו
אוהו אלא האר
רמוא אוה ןכו לפונ
פעאו לפונ לבא הזחי ידש הזחמ " ה עדויש י הי

107 ע " תבש םויל תירחשב הדימע חסונ פ : ' י ול תארק ןמאנ דבע יכ וקלח תנתמב השמ חמש
יניס רה לע ךינפל ודמעב ול ותתנ ושארב תראפת לילכ ' .
108 כב קתעוה הז רעש " סירפ י 806 , ףד 227 ע " ב - 228 ע " א . ןלהל פ .
109 פ אתיל .
110 א זי תישארב .
111 ע יתפסוה " פ פ .
112 פ ןהל .
113 פ אתיל .
114 פ דוסה תא .
115 פ ךכלו .
116 פ והיב " ה .
117 פ הענמו .
118 פ תיארנה .
119 פ העודי .
120 פ רצי .
121 כב " י ' םולש ' ע יתנקיתו " פ פ . הלמהש ריכזהל יאדכ " םימת " כ תמגרותמ ' םילש ' םוגרתב
סולקנוא .
122 פ אתיל .
123 פ תותמא .
124 פ תי םשה ' .
125 פ ומשב . האר Elliot R. Wolfson, ‘Circumcision and the Divine Name: A Study in
the Transmission of Esoteric Doctrine’, Jewish Quarterly Review 78 (1987), pp.
77-112 .
126 פ אוה .
127 זט דכ רבדמב .
128 פ עדוי אוהש .
ןוספלוו טוילא

ע וניבר השמל זמרנה " ןכו םירצמב לארשי ינקזל ץקה ועידוהב ה ינא יכ ועד םהל רמא
ומשב ערז םהרבאל ןתנש ימ . ידכ אוה השיאב שיאב ףתשמה םשה יכ ןקזה רמאו
הרשו םהרבאמ אציש קחציכ קידצו רשכ דלוה ךכ ךותמו םימש םשל רובחה היהיש
שא תלכוא שאו םשה קלתסמ ןכ רובחה ןיאשכו
ותואמ אצויה שא תלכוא םנהיג לש שא
םילחונ םהמע םשהשכו רובח אבה םלועהו הזה םלועה . ה זמרש תעדי רבכו " הזה םלועה א
ויו השיאב אוה ןכ לעו " אבה םלועה ד
שיאב אוה ןכ לעו . הזב ךיראהל ןקזה הצר אלו
בותכלמ ונריהזה הפ לא הפ ונלבקש המ אלא ןינעה . ןקזה ינפל ונלפנתה קרפ ותואבו ] 4 ב [
לאה דוס ונל זומריש " ו שונא תש םדא ונל רמאו הלודגה ף הז אלא ונל זומרל הצר אל
טעמה . רכזנה ןושארה םדאל זמרי שונא תש םדא רמא ןיבי ליכשמהו תישארבב .
> אי < רעש יי ךאלמ האצמיו והינ יאמ דאמ דאמ לודג דוס דימלתה תלאש ' ןיע לע
םימה .
התיה האיבנ רגה יכו . בהמ םישקבמה לע אוה למוח ךאלמה ותוא ובר ול רמא " ה
בלב ונממ םישקבמ םהשכ הרבעתנו םרבא תשא ירש לש ותחפש התיהש ךותמ רגהו םלש
ךאלמה הילא הארנ םהרבאמ . ךתרבג לא יבוש הל רמאש דוע אלו
הברא הברה הל רמאו
ךערז תא
הרה ךנה הל רמאו .
םימעפ העברא המע רבד ךיא רמאתו המתת לאו . יכ עד
ול הארמו הארנ אוה וב דימת בשוח םדאהשכ יכ אוהה ךאלמה ךרד ןכ רבעשו הוהה
דיתעהו . יי םשב הארקו הלהבב המק ךאלמה התארש ךותמ רגהו ' ךרד םיאורה טפשמכ
יאור לא התא הרמאו אלפ .
ךאלמה רבד לע גרטקיו רחא ךאלמ אבי אמש םא הרמא
הזה למוחה הנוממה . ירחא יתיאר םולה םגה הרמאש והזו ותחטבה םיקת יאור לא התא
יאור .
פי ןפ סורהת לא לבקמה התאו ךב ץור . האצמשכ אוה הזה רמאמה תגלפה יכ עדו
רוש ךרדב ןיעה לע רבדמב םימה ןיע לע .
הלמ לכב הזמר ךיא תיהלאה המכחהמ אלפהו
גלפומ זמר הז קוספבש הלמו . תחו םותס ולכ ןינעה דוסו הפ לא הפ והלבקתש דע םו .
> בי < רעש השמ לילכ דוס .
ותוקבד תוכזב
ע וניבר השמ לש " דש ה תדובעב קב

95 ארפס הוושה , ישת םילשורי " ט , יתוקוחב , גי ח , ע בכק " א : ' ןיב חילש תושעיל השמ הכז
םימשבש םהיבאל לארשי ' .
96 רזעילא יבר יקרפ , יפ " ב , ע ל " ב - ע אל " א : ' ר ' מוא החרק ןב עשוהי ארקנ םדו רשב םש לע ר
השא איהו שיא ומש ארקנ השא רזע ול הנבשמו םדא ומש . בקה השע המ " םהיניב ומש ןתנ ה
י " םאו הרצ לכמ ןתוא ליצמו םהיניב ןותנ ימש ירה יתוצמ םירמושו יכרדב ןה םיכלוה םא ה
איה שא יכ רמאנש שא תלכוא שאהו שאו שא םישענ ןהו םהיניבמ ימש תא לטונ ינירה ואל
ע לכאת ןודבא ד ' .
97 ע טכ תוחנמ ילבב " ב .
98 ז זט תישארב .
99 ט זט םש .
100 י זט םש .
101 אי זט םש .
102 גי זט םש .
103 גי זט םש .
104 ז זט םש .
105 האר Wolfson, Through a Speculum That Shines, p. 284 n. 50 .
106 כב " י ' ותקובד ' ע יתנקיתו " ןינעה פ .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

םימכח ורמאש ומכ םכתלאש לע הלחת בישהל לכשה ינבייח
ז " ןושאר לע בישמ ל
ןורחא ןורחא לעו ןושאר .
זר ורמאו " ל
םארבהב ץראהו םימשה תודלות הלא
הב " י
םהרבאב םארב .
יה התואש ונל וזמר " איה םארבהבש א
ןינע םהרבאב ףיסוהל הדיתע
םרבא ורמאש ומכ הדלוהה
דילומ םהרבא דילומ וניא .
דוסה ןינעב ךיראהל ונאב םאו
וגהנמכ םיזמר זומרנ ונא לבא םילשמ וקיפסי אל הזה
תוטטושמה תובשחמה ררועל
םיימינפה .
הב " איה הזה םוקמב םארב י
תכ הבו
ויב " ינפמו ד
תעדה ןיאש םיקומע םיניינע השלשל תקלחתמ ] 4 א [ םהילא תעגמ
לא הפ תלבקב אלא
הפ . תוא ןיאש המ תלבוס איה
ה בתכת םימעפלש הזו לובסל הלוכי תרחא " הו א " הו י " ה .
הו " ונחנאש י
וב הבותכ
יתש הנממ ןישועשכו הבש דוסה ינפמ
טעמ הנתשמ תובית ה ונמיסו רחא דוס תוארהל " וי א " דוס תעדי רבכו ד
ה " וי א " םא ד
התא הלבק לעב . זח ורמא ןכ לעו " בה האר ל " המע ףתשו ןידה תדמב דמוע םלועה ןיאש ה
םימחר תדמ
ךיראהל ןאכב
רתוי .
> י < רעש םשו ומש היה םרבא הלימה תירב םהרבא לבקש םדוק הרשו םהרבא דוס
ר ויה אלו ירש ותשא בה לש ומש היה אלש ינפמ הזמ הז דילוהל םיוא " םע ףתושמ ה
םהינש . םיקלח ינשל הקלחו הרש לש עלצ חקלו םהמע ומש ףתש הלימ תירב לבקש ןויכ
וי " ה ד " ה א " הרשב היינשה תא ןתנו םהרבא היהו םרבאב םהמ תחא ליטה י . דוסה והזו

71 פ אתיל .
72 פ תובא " מ ה " ז .
73 פ מא ' ז " ל .
74 פ מא ' ז " םארבהב ל .
75 ט בי אבר תישארב , קבלא ךונחו רודואית הדוהי תרודהמ , כשת םילשורי " ה , מע ' 107 .
76 פ אתיל .
77 כב " םהרבא י ע יתנקיתו " פ פ רוקמב אוה ןכו . האבה הרעהב האר .
78 ד ה הבר תלהק .
79 פ ונגהנמכ .
80 פ םינינעב .
81 פ ןיינעב םיימינפה .
82 פ אוה .
83 פ אתיל .
84 פ ינפמ .
85 פ ןהילא .
86 פ אתיל .
87 פ ונאש .
88 פ ןיקוסע .
89 פ ותלאשב .
90 פ ויב " ד .
91 פ אתיל .
92 יתבר אתקיספ , םולש שיא תרודהמ , ת אניוו ר " מ , פ " מ , מע ' ע זסק " א . אבר תישארב הוושהו
וט בי , מע ' 113-112 .
93 פ יניאו [ ] יש .
94 פ ןאכב ךיראהל .
ןוספלוו טוילא

בנב רוכזי ןנעה ךותמ םשה ול רבדש ותאו . ע וניבר השמ לש ותלעמ ךותמ רבד ףוס " ה

דבכנה ךזה אוהה ןנעב םשה דרי . רסוהש ימל עדונ ודוסו
ויניעמ ובל ןנע ] . 3 ב [ דוסהו
אוה הזה םיארונה ןמ דחא
םיבושחה םיאריל אלא רסמי אל רשא
ומש יבשוח
בה " םידרחל הפ לא הפמ ותלבקו ה .
עתי אל ןעמלו בלה ןמ ףפו
זמרב הנה
וריתסה ןעמל ודוס יזמרמ . ןנע
יע ושוריפ " ונ ן " ן
ונ " ערמ לבק ונממ ולוכו ן " ה . לכ
ןנעב םשה דריו רחא הרומאה תדבכנה השרפה התוא . תמאתנש ירחאו
הניכשהש ונל
ידי לע השמל הארה
חולשה ךאלמה םשה יעדויל הלגנ תוחכה לכ דבכנה אוהה ץילמה
ומע . רמא ךינפל ךלי יכאלמ הנה ו .
םיניבמה םיליכשמהמ היהת םאו
הנה דוס ךותמ דוס
מ ךל יתזמרש המ אצמת " וי ם " כ ד " לא ף " מל ף " ד
םכיהלא יי ירחא ירפסבו
ןנע .
> ט < רעש
תונטקו תולודג תויתוא דוס לע ןקזל תולאש . ונלאש
תודוסה לעב ןקזל
ה לע " םארבהבש א
התוא ןיבתוכ המל
ה " א אריעז .
דע רמאו הנע 66 ןילאוש םתאש
ה לע " אריעז איהש םארבהבש י
ב לע ' לש
איהש תישארב
הלודג . ינא לבא

44 פ השמ לש ותלעמ .
45 פ ראוהש .
46 פ םיארונה תודוסה .
47 כ " סירפ י ' םיבשוחה ' .
48 ע " זט ג יכאלמ פ .
49 פ םירדחל .
50 פ בלהמ .
51 פ ונרכז .
52 פ ןיע .
53 פ וי " ד .
54 פ תמאתנ רשא .
55 פ די .
56 דל בל תומש .
57 פ םיניבמו .
58 םינפה רש ךאלמל זמור לאכימ םש תויתוא יולימ .
59 פ אתיל .
60 ה גי םירבד . םירבד ירפס הוושה , ןיטשלקניפ רזעילא תרודהמ , וינ
כשת קרוי " ט , האר , אקסיפ
הפ , מע ' 150 .
61 כב קתעוה הז רעש " סירפ י 806 , ףד 227 ע " ב .
62 פ ולאש .
63 ד ב תישארב .
64 פ אתיל .
65 פ יריעז .
66 פ לע .
67 פ יריעז .
68 פ אתיל .
69 פ אתיל .
70 פ אוהש .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

םתפש םש הלבנו הדרנ הבה .
ונו " ונכ הלבנו הדרנ לש ן " ענ לש ן הש .
> ו < רעש יי וילא אריוב ' .
הרותה לכבש םיאלפומה תומוקממ תחא לע ךונררוע האר
ע וניבא םהרבא ריכזהש רמאש אוהו הלכ " ה
רבדל הלכ רשאכ יי ךליו רמא דימו הרשעה
בא לא םהר .
ךלמה ירדחב םיאבה םה ימ תעדי זא הפ לא הפ הז דוס תלבק ולאו . ףוסו
קמל בש םהרבאו ורמאכ דיעמ אוה קוספה ומו . הזיאמ םהרבא ןנובתהלו רוקחל ךל שיו
הזיאל וא אצי םוקמ ] 3 א [ בש םוקמ . ינש ואב ומוקמל בש םהרבאש רחאמש קפס ןיאו
ברעב המודס םיכאלמה
טול תא ליצהל . החגשהה הסרפל דלונ לכמ דבכנה זמר הז לכו
ע וניבא םהרבאב חיגשמ אוה ךורב שודקהש תידימתה " מוש רמולכ וערזמ אוהש ימבו ה יר
ויתעדי יכ קוספב שרופמש ומכ ויכרד
םהרבאמ ינא הסכמה ורמאו .
חקפו ךיניע ךבל
ןבהו .
> ז < רעש חי תודוסיהו שדקה תויח דוס " יענ ה " ת ם " מת א " אונ ה " תה י " עני ם " ת ם " א
יח " ה . רע םימיענ ןכ לע " וסירפ ש " לועמ ת " נוכית ה " והא ה " ינע ו " מש ותדוס הי ם " ה
פוגמ " תממ י " י . ןמ זמרב הז לבק םיזמרה . ידצמ דצ ןתרכזהב שיש תומשה ןמ שי יכ עד
תויעקרקה תודוסיה םגהנהו ןישוע ןהש הלעפה . םינבאה יכ תוננובתה תצק ןמשב שי
תיבה דסיל תולודג םינבא תינבת דוסי וארקנ . וניאש רבד עעונתמ רבדב ןידסימ ןיאש עודיו
דצ לע תויחו עעונתמ רבד לע עעונתמה רבדה ןינתונ אלא עעונתמ ירהו ןכ וארקנ ןתלועפ
חוי וב שיש רבד זמור ןמש " לוש ת " תאז הניבו ויתיעטת שודק םוקממ לבקמ אוהש יפל ך .
> ח < רעש
יי דריו דוס ' ןנעב .
םשה הלגנ וב רשא ןנעה יכ ןקזה יפמ ונעמש
םיננעה ראשכ וניא השמל
ןהב רשא
םיאיבנה ראשל הלגנ
איבנ םלועל ונאצמ אל יכ

31 ז אי םש .
32 א חי םש .
33 םולשה וילע .
34 בל חי תישארב - גל .
35 א טי םש .
36 טי חי םש .
37 זי חי םש .
38 כב קתעוה הז רעש " סירפ י 806 , ףד 228 ע " א . ןלהל פ .
39 ה דל תומש , הכ אי רבדמב . שה חז הוו " ע טנ ג " א : ' לע הארא ןנעב יכ תומי אל ביתכ יאמ אכה
תרפכה ) ב זט ארקיו .( בקו " הה היב השמל הילייע ה " ןנעה ךותב השמ אביו ד ) חי דכ תומש (
שממ ןנעה ךותב ... . יי דריו ביתכד יאה אנאתו ' ןנעב ) ה דל םש .( תרפכה לע הארא ןנעב .
יבורכ ןוניא ןארש ווהד רתא אנאת ' . ייחב הארו הרותה לע רואיב רשא ןב , ינש ךרכ , מע ' ומש
) גי גל תומש :( ' ה דריו ' בותכה רואבו הבכרמה ידרוי ןושלכ הגשה ןאכב הדירי ןושלו ןנעב
ןנעב אבה דובכה ךותמ דחוימה םשה השמ יכ ' . א הרותה לע יטנאקרה שוריפב ןכו , ט דנ " ד :
' יי דריו ' יי םשב ארקיו םש ומע בציתיו ןנעב ' . מש יכ ןינעכ וברקב י . ה יכ רמא ' דריו לודגה
ודובכב בציתנ דחוימה םשה םש ומע בציתיו דובכה ןנעב ' .
40 פ אתיל .
41 פ םיננע .
42 פ םהב .
43 פ םיאיבנ .
ןוספלוו טוילא

יי קוחרמ קוחר בורקו קוחר ךרבתי םשה יכ רמאנה לודגה אלפה ' יל הארנ
יי בורק בורק '
תמאב והארקי רשא לכל ימלו ויארוק לכל .

> ה < רעש נ תודלותב " ח
תחא הפש ץראה לכ יהיו תשרפ ןקזל ונלאש .
נל רמא ו
והנמ ץמש חקיו ונזא םכבש ליכשמה עצרי
םדקמ םעסנב
יפלכ םירבד חיטהל וליחתה
הז לא עיגהל םנגה ורענש רענש שודחה ןינעו החגשהה ןינעב עוקיב ואצמו הלעמ
םלועה םא םהירחא םיאבה ועדיש ידכ הצע תחקל והער לא שיא ורמא םש ובשיתנשכו
שדוחמ וא ןומדק . תיישעו לדגמהו ריעה והזו וז םתבשחמב ךרבתי םשה חיגשהשכו םשה
םהיטרפ לכב חיגשמ אוהש םעידוהל הצר . יי דריו והזו ' לדגמה תאו ריעה תא תוארל

םדא ינב ונב רשא הצעהו הבשחמה רמולכ
דמוע וניאש הז אוה םדאה ןינב רמולכ . היאר
ץופנ ןפ ורמא םהש הזל הרורב
נממ ודחפנש רבדבש םנזא תולגל םשמ םציפה ךרבתיו ו
םדא ינב יכרד לכ לע תוחוקפ ויניע ךרבתי םשהש םינורחא תורוד ועדי ןעמל םתוא ןד וב
יי ץפיו והזו ' םשמ םתוא .
יי רמאיו הלעמל זומרש המב רמא ןכ לעו ' דחא םע םה .

תעד יכ תדספומה וז םתעדב םלועה לכ דיספהל ורהמי אלש רובעב היה הפשה לובלבו
] 2 ב [ עבטב דספהה לא הבורק םדאה . איבנה רמאש ומכ לקלקל תדעימ לבב יכ ןקזה רמאו
הערה חתפת ןופצמ .
םכינפ דגנ הער יכ רמאש הערפ ןינע לגלגל ןילוכי ונייהו
יפל הנה
ומוקמ הז ןיא לבא ןושארה תיבה הבירחה העשרה לכבש . המל קוספב ונאצמי וב הכוזהו
םירצמ ורמאי .
חא םע ןה םשה רמאיו קוספב ןקזה ןמ ונלבק דועו הזו םלכל תחא הפשו ד
תושעל םלחה .
ןקתל רודו רוד לכב ןייעל תינומדקה הבשחמב הלע יכ זמרב שריפ
םילפשה המ ןידה תדמ הרמא םהישעמ ותיחשהו םינושארה תורודה ולקלקשכו םבושיי
תועודי תוחפשמ םהו דחא םילקא בשיל םהב ןיאו םיטעמ םתויהב הנה ןישוע םיללמאה
ינולפו ינולפ םהו . אלו םה רמולכ תושעל םלחה הזו דחא ןושלו תחא המכסהב אלא דוע
לכ םהמ רצבי אל התעו םלועה תא ואלמיו וברישכ המכו המכ תחא לע םהישעמ םילקלקמ
תושעל ומזי רשא
תאזה הערה הבשחמה םהמ ענמי אל רמולכ אהימתב . רמא ןכ לעו

15 ב אל הימרי .
16 חי המק םילהת .
17 ט ו תישארב .
18 א אי םש .
19 ע " בי ד בויא פ .
20 ב אי תישארב .
21 ה אי תישארב .
22 ה אי תישארב .
23 ד אי םש .
24 ח אי םש .
25 ו אי םש .
26 די א הימרי .
27 י י תומש .
28 בי בל םש .
29 ו אי תישארב .
30 ו אי םש .
םירעש ןקזל ינומלא תודוס לעב

> ג < רעש ידמע דומע הפ התאו .
לכתשה תולכתשההו הזה קוספב זמרנה לודגה ןינעב
תכה התואל רמאש רחא יכ אוהה רמאנש תדבכנה ורבד רשא תא וביטיה םהילע
םכילהאל םכל
מאנ ר ידמע דומע הפ התאו דלונ לכמ דבכנל . טעמ והרסחתו דוס עדיש ימו
ידמע דומע הפ התאו עדי .
ולכ וילע הזה דבכנה זמרה זמר חישמ דודו מ ר לע
לולע הזו הלע הז רמא ולאכ טעמ ורמאו םולשה וילע םיאיבנה ןודא . ןיאשכ יכ תמאו
םילכש ינש ןיב לידבמ ] 2 א [ ע הזו הלע הזש לול . קבדת ובו ןמאנה דעהו בורק קובידה

הפ לא הפ ןמאנה דעהו .

> ד < רעש יברקב יהלא ןיא יכ לע אלה
ו תוא רסח המל לבקש ימ " ו . םדקא יברקב
דוס עדי עומשל בורקו הז לכ תא ןיביו עדי םיהלא ןג ןדעב סנכנ ימו הז יברקב . הארו אבו

7 זכ ה םירבד .
8 דכ ה םש .
9 וכ ה םש .
10 ו ח םילהת .
11 במר הוושה " ם , הרות הנשמ , הרותה ידוסי , פ " ה ז " ו : ' תע לכב םיאבנתמ ןיא םיאיבנה לכ
א וניבר השמ וצריש וניאו וילע הרוש האובנו ותשבול שדוקה חור ץופחיש ןמז לכ אלא ןכ וני
תרשה יכאלמכ דמועו ןמוזמו ןווכמ אוה ירהש הל ןמדזהלו ותעד ןיוכל ךירצ . אבנתמ ךכיפל
ה הוצי המ העמשאו ודמע רמאנש תע לכב ' םכל . םהל רומא ךל רמאנש לאה וחיטבה הזבו
ידמע דומע התאו םכילהאל םכל ובוש . אה םהמ תקלתסמ האובנהשכ םיאיבנה לכש תדמל
םעה ראשכ םלכ ףוגה יכרצ אוהש םלהאל םירזוח . םהיתושנמ ןישרופ ןיא ךכיפל . השמו
ותעד הרשקנו ול המודה ןמו םלועל השאה ןמ שריפ ךכיפל ןושארה ולהאל רזח אל וניבר
םיכאלמכ שדקתנו וינפ רוע ןרקו םלועל דוהה וילעמ קלתסנ אלו םימלועה רוצל ' . ותואל זמר
ןומימ ןב השמ ונברל םיכובנ הרומב ןינעה , תורעה ףיסוהו תיברעמ םגרית , םיחפסנ
תוחתפמו : ץרוש לאכימ , ירצ דוד הכירע , לת
סשת ביבא " ג , ןושאר ךרכ , ח " יפ א " ג , מע ' 48 :
' הנורחאה תאז תועמשמב איה הלעתי לאה לע הרמאנש הדימע לכ : אוהה םויב וילגר ודמעו
םיתיזה רה לע : תודמועו תומייק ויתוביס הנייהת ... . לא הלעתי וירבד םה תאז תועמשמבו
השמ : ידמע דמע הפ התעו ; ה ןיב דמע יכנא ' םכיניבו ' . םש האר , החיתפ , מע ' 13 , ךרכבו
ינש , ח " נפ ג " א , מע ' 661 : ' ןבל רצוויש לבא
המב החמשו תותימאה תגשה לש הזכ בצמ םדא
גישהש , ב קוסעיו םישנא םע וב חחושיש ופוג לש םיחרכהה םיכרצ — הנפומ ולכש ןמזב ובו
הלעתי וינפל דימת ובלב אוהשכ הלעתי ויפלכ ולוכ ... ונבר השמ תגרד תאזש ... ול רמאנו :
ידמע דמע הפ התאו ... תובאה תגרד םג תאז ... ידכ דע העיגה ותגשהב םהילכש תודחאתהו
תדמתמ תירב םהמ דחא לכ םע תרכש ' . במרה ירבד " ע םידסוימ ם ע זפ תבש ילבב ל " א :
' דחא םוי ףיסוה ומע אוה ךורב שודקה םיכסהו ותעדמ השמ השע םירבד השלש אינתד
תוחולה תא רבשו השאה ןמ שריפו ותעדמ ... רמוחו לק אשנ שירד יאמ השאה ןמ שירפו
הרות הרמא ןמז ןהל עבקו תחא העש אלא ןוהמע הניכש הרבד אלש לארשי המו רמא ומצעב
גו םינוכנ ויהו ו ' לע ןמז יל עבוק וניאו ימע תרבדמ הניכש העשו העש לכש ינא ושגת לא
םכל ובוש םהל רומא ךל ביתכד ודי לע אוה ךורב שודקה םיכסהד ןלנמו המכו המכ תחא
וב רבדא הפ לא הפ ירמאד תיאו ידמע דומע התאו הירתב ביתכו םכילהאל ' . ילבב הוושהו
ע בס תומבי " א ; ןתנ יברד תובא , רואינש תאמ רעטכעש ןמלז , מרת אניוו " ז , פ א אחסונ " ב , ה
ע " ב ; חז " ע אסר ג " ב , ע טער " א ) אנמיהמ איער .(
12 כ י םירבד .
13 ח בי רבדמב .
14 זי אל םירבד .

ןקזל םירעש ינומלא תודוס לעב
ודהמ תיעדמ הר ןוספלוו טוילא תאמ
] 1 ב [ ריבדלו לכיהל םילדתשמה וסנכי םירעשה הלאב

> א < רעש רכז תיתימאה םדא לש ותשא הוחמ תש םדוק יכ האר אב ןייעמה ליכשמה התא
ןיקו לבה ינייניע שודקה רפסה
ויהש הלצו הדע ינב ןוגכ םהירחא ךשמנה ןינעה לכו
בישיב םלוע בושי יניינע םירומ םתצקמ םירומ ויהש םתצקמ ןוגכו הנקמה תגהנהו להא ת
בגועו רונכ שפות לכ הירחאו תשחנהו לזרבה ישרוחל ךרוצה יניינע .
לע םירומ ולא לכו
םיינפוג םיניינע ןיכירצ גה ילעבל ףו . ערז םדאל דלונ ןכ רחאו > רחא <
רמאנו לבה תחת
ומלצכ ותומדב דלונו וילע
םירחאב אל .
ש ןתואל הרעהה וזב ידו הדעו ךמלו תש ינב םה
ןינעל הלצו .
> ב < רעש םורע היה שחנהו .
ןובשחה ןמ ןושארה קלחב וישפחמל אצמי שחנה דוס
לבויה תונש ןימילשמש ומכ ונמילשיש דבלבו . ראבב אצמנ שחנה יכ דוסה ילעב ורמאו
םשמ םירפוחה וחרב ןכ לעו קחצי ידבע ורפחש תינשה .

= [ ] רידהמה תופסות < > ; = דיה בתכב ינש רפוס לש תופסות .
1 הרושה לעמ ןקותמ : ' לבהו ןיק ' .
2 ד תישארב טי - בכ .
3 הכ ד תישארב .
4 ג ה םש .
5 רהוז הוושה , ח " א , ע ול " ב : ' ןירת תדילואו והיינמ תרבעתאו הוחד הלע ותא ןירת . קפנ אד
ושרפתא ןוהליד חורו היניזל קפנ אדו היניזל אד ארטסל אדו אד ארטסל אד . יורטסל ימד אד
יורטסל ימד אדו . רטסמ ןייתא ןישרחו ןידשו ןיחורו ןישיב ןינייזד ארטסד ןירודמ לכ ןיקד א .
דע הידהב ןקתתא אלו שיב רמחב בט רמח ומילשב אלו ריתי ימחרד ארטס לבהד ארטסמ
אמלע ליתשא היבו אמלע יאכזד ןירד ןוניא לכ הינמ וסחייתאו תש אתאד . לכ ןייתא ןיקמו
א יצח ןוני אמלע יבייחו םיעשרו ןיפ ' . םג האר שדח רהוזב םלענה שרדממ עטקב , תרודהמ
תוילגרמ ןבואר , לשת םילשורי " ח , ט טי " ד : ' ותומדב דלויו תשב רמאנ המל יסוי יבר רמא
רמאנ אל לבהו ןיקבו ומלצכ . א " ר ל ' אזרו האליע אזימר האזחאל אלא ויה אל לבהו ןיק אייח
שאל אלא אמלעל אתא אל תש לבא ןוהנמ אמלע אבשיתאל ותא אלו אריקי הינימ אלשלת
גבו " ומלצכ ותומדב רמא כ ' . םישלש רעשב ןלהל אבומ שורדה ותואמ קלחש ריכזהל יאדכ ,
ע וט " ב - ע זי " ב . לבהו ןיקל רושקה םזילאודה לע , רזעילא יבר יקרפ האר , שת םילשורי " ל ,
כפ " ב , ע נ " א - ע " ב : ' ומלצכ ותומדב דלויו הנש האמו םישלש םדא יחיו ביתכ . התא ןאכמ
ק היה אלש דמל לבה השעמל ןימוד וישעמ אלו םדא לש ומלצמ אלו ותומדמ אלו וערזמ ןי
אנש ויחא ' ומלצכ ותומדב דלויו . לכו תוירבה לכ וסחייתנו ולע תשמ רמוא לאעמשי יבר
םוקמב ודרמש םידרומהו םיעשופה םיעשרה תורוד לכ וסחייתנו ולע ןיקמו םיקידצה תורוד ' .
שדח רהוז הוושה , ט גפ " ב ) תור שרדמ ( ; פ הרותה לע יטנאקרה שורי , כשת םילשורי " א , וט
ט " ג - ט " ד ; גנא ףסוי ' טל , ריפסה תנבל , ערת םילשורי " ג , ט ז " ב - ט " ד .
6 א ג םש .


The Anonymous Chapters of the Elderly Master of Secrets

when they heard the novel words of an individual that were not studied in the schoolhouse, they would write them so that they would not be forgotten, and they would hide the scroll’.1 An obvious difference to be noted is that, according to the rabbinic source commented upon by Rashi, the content of the hidden scroll, which Rav ostensibly found from the school of R. Ḥiyya, dealt with legal matters, whereas the hidden scroll I am here unveiling is concerned with secrets. If we bracket this divergence, the rest of Rashi’s description is surely apposite. However, beyond the formal criterion of concealing the document that contains the inventory of what should not have been registered in writing, the characteristics of discretion and withholding are proffered as virtues essential to those to whom the mysteries may be disclosed, referred to variously as the ‘humble kabbalists’ (‫)המקובלים הצנועים‬,2 those who ‘enter the chambers of the king’ (‫)הבאים בחדרי המלך‬,3 the ‘enlightened ones’ (‫)המשכילים‬,4 members of the fraternity (‫)חבריא‬5 that coalesced in the academy (‫)בית מדרש‬6 of the ‘old master’ (‫)הרב הזקן‬,7 also designated as the ‘pious master of the secrets’ (‫)החסיד בעל הסודות‬8 or as the ‘elderly kabbalist’ (‫)הזקן המקבל‬.9 It is possible that the group described in this work, which as a matter of convenience I shall call the ‘Gates of the Elder’ (‫)שערי הזקן‬, is a fictional ruse on the part of its author, in a manner similar to the imaginary fellowship of Simeon ben Yohai that figures prominently in the literary narratives of the zoharic anthology. It is my assumption, conversely, that not only is this not the case, but the very opposite is true, that is, the treatise of the zaqen preserves the record of an actual group, an embodied community,10


3 4 5 6 7 8 9 10

Commentary of Rashi to Babylonian Talmud, Shabbat 6b, s.v. ‫מגילת סתרים‬. See also ibid., 96b, and Babylonian Talmud, Bava Mesi‘a 92a, and the commentary of Rashi ad locum: ‘Megillat setarim—a hidden scroll, for it is forbidden to write the regulations, but when he heard a novel matter, and he was fearful of forgetting it, he would write it, and conceal it from the eye’. MS Oxford-Bodleian 2396, fols. 11b, 50b. On the designation senu‘in, see ibid., fols. 12b, 13b, 29a, 30a, 58b. The expression sanu‘a maskil, ‘an enlightened humble one’, is used in a parabolic context on fol. 50b. Ibid., fol. 2b. Ibid., fols. 2a, 3b, 4b, 7a, 9a, 12a, 14a, 19a, 22a, 22b-23a, 28a, 31b, 37a, 37b, 46a, 50a, 51b, 52a, 52b, 56b, 57a, 57b, 58a, 58b, 62a. 63a. Ibid., fol. 14a. See below at n. 88. Ibid., fols. 11b, 26b. See also the reference to the academy of Moses on fol. 31a. Ibid., fols. 7a, 14b, 58b. Ibid., fol. 13b. Ibid., fol. 28a. For a helpful discussion of this terminology, which has impacted my own

You're Reading a Free Preview

/*********** DO NOT ALTER ANYTHING BELOW THIS LINE ! ************/ var s_code=s.t();if(s_code)document.write(s_code)//-->