You are on page 1of 4

‫אלגברה לינארית ‪2‬‬

‫הרצאה מס ' ‪24/3/2009 – 7‬‬

‫העתקת היטל‬

‫= ו‪ ⊆ -‬תת מרחב‪ .‬ידוע‬ ‫תזכורת‪ :‬בהנתן‬


‫כי לכל ∈ יש הצגה יחידה מהצורה ‪= +‬‬
‫∈ ‪ ,‬ומתקיים ) ( = ו‪-‬‬ ‫כאשר ∈ ו‪-‬‬
‫) (‬ ‫=) (‬ ‫) (‬ ‫= ‪.‬‬ ‫) (‬

‫= ו‪ , ⊆ -‬העתקת ההיטל‬ ‫הגדרה‪ :‬בהנתן‬


‫כך שלכל‬ ‫מוגדרת באופן הבא‪: → :‬‬ ‫על‬
‫∈ מתקיים ) ( = ) ( )ראי איור ‪.(1‬‬
‫כסכום וקטורים מ ‪-‬‬ ‫איור ‪ :1‬העתקת ההיטל‪ ,‬ו ‪-‬‬
‫ו‪-‬‬
‫היא העתקה לינארית‪ .‬הוכחה‪:‬‬ ‫טענה‪:‬‬

‫ונסמן‬ ‫כלשהם‪,‬‬ ‫וקטורים‬ ‫‪,‬‬ ‫∈‬ ‫יהיו‬ ‫חיבור‪.‬‬ ‫שומרת‬ ‫כי‬ ‫נראה‬
‫‪ .‬מתקיים‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫∈‬ ‫ו‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ ,‬כך ש‪∈ -‬‬ ‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫‪,‬‬ ‫=‬ ‫‪+‬‬
‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬

‫‪ .‬בנוסף מתקיים )מטענה שהוכחנו בשיעור‬ ‫‪+‬‬ ‫(=‬ ‫‪+‬‬ ‫(‪)+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫)‬
‫∈‬ ‫∈‬

‫‪ .‬כעת‪,‬‬ ‫‪+‬‬ ‫=‬ ‫(‬ ‫‪+‬‬ ‫הקודם( ש‪)-‬‬

‫(‬ ‫‪+‬‬ ‫=)‬ ‫‪+‬‬ ‫) ( ‪= ( )+‬‬


‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬

‫ולכן שומרת חיבור‪.‬‬

‫= ‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫ו‪ . ∈ -‬נסמן‬ ‫∈‬ ‫שומרת כפל בסקלר‪ .‬יהי‬ ‫נראה כי‬
‫) (‬ ‫) (‬

‫⋅ ‪ .‬מאותה טענה שהוכחנו בשיעור הקודם נובע‪:‬‬ ‫=) ‪= ( +‬‬ ‫‪+‬‬ ‫מכאן‬
‫( ‪.‬‬ ‫)‬ ‫=‬ ‫(‬ ‫=)‬ ‫=‬ ‫⋅‬ ‫=) (‬ ‫‪ .‬כלומר‪⋅ ( ) ,‬‬ ‫=‬ ‫) ⋅ (‬
‫הגדרת‬

‫נתון‪:‬‬ ‫על תת מרחב‬ ‫הערות לגבי העתקת ההיטל‬

‫בעצמו(‪.‬‬ ‫הוא הווקטור‬ ‫על‬ ‫∈‬ ‫= ) ( )כי ההיטל של כל וקטור‬ ‫∈ ‪,‬‬ ‫‪ (1‬לכל‬
‫הוא ‪.(0‬‬ ‫על‬ ‫‪) ( ) = 0 ,‬כי ההיטל של‬ ‫∈‬ ‫‪ (2‬לכל‬
‫אינה חד‪-‬חד‪-‬ערכית‬ ‫≠ ‪ . 0‬ומכאן‬ ‫=) (‬ ‫∈‬ ‫‪ (3‬מ‪ (2-‬נובע ש‪( ) = 0 -‬‬
‫(‪.‬‬ ‫‪ :‬חח"ע אם ורק אם ‪( ) = 0‬‬ ‫→‬ ‫)תזכורת מלינארית ‪:1‬‬

‫‪1‬‬
‫המקיימת‬ ‫×‬ ‫העתקה לינארית נובע שקיימת מטריצה‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ (4‬מכך ש‪→ -‬‬
‫)מלינארית ‪.(1‬‬ ‫∈‬ ‫לכל‬ ‫×‬ ‫⋅‬ ‫×‬ ‫) ( =‬

‫מטריצת ההיטל ב‪ℝ -‬‬

‫ממימד ‪ ,1‬נמצא את מטריצת ההיטל על‬ ‫נדון כעת במקרה שבו ‪ , = ℝ‬ולכל תת‪-‬מרחב ‪⊆ ℝ‬‬
‫)זו המטריצה המתאימה להעתקת ההיטל(‪.‬‬

‫=‬ ‫}) ‪{(− ,‬‬ ‫=‬ ‫}) ‪{( ,‬‬ ‫בהנתן }) ‪ = {( ,‬כאשר ) ‪ ( ,‬הינו וקטור‬
‫‪.‬‬ ‫השונה מ‪ ,(0,0)-‬מתקיים }) ‪= {(− ,‬‬
‫אזי הקבוצה }) ‪ {( , ), (− ,‬מהווה בסיס‬
‫=) (‬ ‫) (‬
‫אורתוגונלי ל ‪) ℝ -‬הוכחנו(‪ .‬אנחנו מחפשים ×‬
‫) ( = ⋅ ‪.‬‬ ‫המקיימת לכל ‪∈ ℝ‬‬

‫תזכורת‪ :‬כדי למצוא את מספיק לדעת איך‬


‫פועלת על כל אחד מאברי בסיס נתון‪.‬‬
‫איור ‪ :2‬המחשת העתקת ההיטל ב‪ ℝ -‬כדי למצוא‬
‫את מטריצת ההיטל‪.‬‬
‫פועלת על‬ ‫לכן‪ ,‬במקרה שלנו‪ ,‬מספיק לקבוע איך‬
‫(‪.‬‬ ‫∈‬ ‫)כי‬ ‫⋅‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫כל אחד מאברי הבסיס }) ‪ .{( , ), (− ,‬מתקיים‪:‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0‬‬
‫(‪ .‬משני השיוויונים האחרונים נובע‪:‬‬ ‫∈‬ ‫)כי‬ ‫⋅‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫וכן‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪0‬‬
‫על‪-‬ידי כפל כל אחד מהאגפים ב‪-‬‬ ‫)∗(‪ .‬לכן נוכל לחלץ את‬ ‫⋅‬ ‫=‬
‫‪0‬‬
‫מטריצה הפיכה‬
‫כי עמודותיה מהוות‬
‫בסיס ל ‪ℝ‬‬

‫‪−‬‬
‫‪.‬‬

‫‪−‬‬
‫אז‬ ‫הפיכה‪,‬‬ ‫ואם‬ ‫‪,‬‬ ‫=‬ ‫תזכורת‪:‬‬
‫‪−‬‬

‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫⋅‬

‫‪−‬‬
‫נקבל‪:‬‬ ‫נחזור לשיוויון )∗(‪ ,‬ועל‪-‬ידי כפל כל אחד מהאגפים ב‪-‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬


‫=‬ ‫⋅‬ ‫=‬ ‫⋅‬ ‫⋅‬
‫‪0‬‬ ‫לפי הנוסחה‬ ‫‪0‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪−‬‬
‫הממוסגרת‬
‫‪1‬‬
‫=‬ ‫⋅‬
‫‪+‬‬

‫‪ .‬נשים לב‬ ‫=‬ ‫היא‬ ‫=‬ ‫לכן קיבלנו שמטריצת ההיטל על הישר }) ‪{( ,‬‬

‫∈‬ ‫‪ .det‬סיבה נוספת הינה שלכל‬ ‫סימטרית‪ ,‬וכי היא אינה הפיכה‪ ,‬שהרי ‪= 0‬‬ ‫כי‬

‫‪2‬‬
‫‪ ,‬ולכן יש פתרון לא טריוויאלי למערכת ההומוגנית‬ ‫⋅ ‪ ,‬כלומר יש ‪ ≠ 0‬כך ש‪= 0-‬‬ ‫‪=0‬‬
‫⋅ ‪ ,‬ומכאן ש‪ -‬אינה הפיכה‪.‬‬ ‫‪=0‬‬

‫‪ . :‬פתרון‪:‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫דוגמה‪ :‬נמצא את מטריצת ההיטל על‬

‫= ‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫ולכן })‪{( , ) = (3, −1‬‬ ‫נקבל ‪= −1‬‬ ‫על‪-‬ידי הצבת ‪= 3‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪−3‬‬
‫= ‪.‬‬ ‫היא‪:‬‬ ‫מטריצת ההיטל על‬
‫‪−3‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪−3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬


‫כמצופה‪.‬‬ ‫⋅‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫נשים לב שמתקיים‬
‫‪−1‬‬ ‫‪−3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬

‫דוגמה‪ :‬נמצא את מטריצת ההיטל על ציר ה‪ . -‬פתרון‪:‬‬

‫הינה‬ ‫= ‪ ,‬ומכאן מטריצת ההיטל על ציר ה‪-‬‬ ‫במקרה זה })‪{( , ) = (0,1‬‬


‫‪0 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0 0‬‬
‫כפי‬ ‫⋅‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫מתקיים‬ ‫=‬ ‫= ‪ .‬נשים לב שלכל‬
‫‪0 1‬‬ ‫‪0 1‬‬
‫שציפינו‪.‬‬

‫העתקת שיקוף‬

‫תת מרחב כלשהו‪ .‬לכל ∈ יש פירוק יחיד מהצורה‬ ‫= ‪ ,‬ו‪⊆ -‬‬ ‫הגדרה‪ :‬נניח‬
‫‪ . = ( ) ∈ ,‬נגדיר את העתקת השיקוף ביחס‬ ‫=‬ ‫∈) (‬ ‫‪ = +‬כאשר‬
‫∈ מתקיים ‪. ( ) = −‬‬ ‫ל‪ -‬באופן הבא‪ :‬לכל‬

‫×‬ ‫ניתן להוכיח )בדומה להעתקת ההיטל( שהעתקת השיקוף היא העתקה לינארית‪ .‬לכן יש‬
‫∈ ‪.‬‬ ‫המקיימת ) ( = ⋅ לכל‬

‫המחשה של העתקת השיקוף ב‪ℝ -‬‬


‫=) (‬ ‫‪−‬‬ ‫העתקת השיקוף מעבירה כל וקטור לתמונת הראי‬
‫שלו ביחס לציר ‪ .‬מתקיים = ) ( לכל ∈ ‪,‬‬
‫‪−‬‬ ‫∈ )ראי איור ‪.(3‬‬ ‫ו‪ ( ) = − -‬לכל‬

‫מציאת מטריצת השיקוף ב‪ℝ -‬‬


‫איור ‪ :3‬המחשה של העתקת השיקוף במישור ‪.ℝ‬‬
‫נמצא את מטריצת השיקוף כאשר ציר השיקוף‬
‫שהנורמה שלו היא ‪ .1‬אז }) ‪, = {( ,‬‬ ‫הוא ישר ‪ . ⊆ ℝ‬נסמן ב‪ ( , )-‬וקטור על‬
‫ומתקיים ) ‪ ( , ) = (cos , sin‬כאשר היא הזווית ש‪ -‬יוצר עם הכיוון החיובי של ציר ה‪-‬‬
‫כאשר ) ‪.(− , ) = (− sin , cos‬‬ ‫‪ .‬בנוסף‪= {(− , )} ,‬‬

‫‪3‬‬
‫‪− sin‬‬ ‫‪sin‬‬ ‫‪cos‬‬ ‫‪cos‬‬ ‫‪cos‬‬
‫)כי‬ ‫⋅‬ ‫=‬ ‫(‪ ,‬וכן‪,‬‬ ‫⋅ )כי ∈‬ ‫=‬ ‫מתקיים‪:‬‬
‫‪cos‬‬ ‫‪− cos‬‬ ‫‪sin‬‬ ‫‪sin‬‬ ‫‪sin‬‬
‫‪cos‬‬ ‫‪− sin‬‬ ‫‪cos‬‬ ‫‪sin‬‬
‫⋅ ‪.‬‬ ‫=‬ ‫‪ .( – sin‬לכן נקבל‪:‬‬ ‫∈‬
‫‪sin‬‬ ‫‪cos‬‬ ‫‪sin‬‬ ‫‪− cos‬‬ ‫‪cos‬‬
‫מטריצה הפיכה‬
‫כי הדרמיננטה שלה‬

‫‪cos‬‬ ‫‪− sin‬‬


‫ב‪-‬‬ ‫מימין‬ ‫נכפיל‬ ‫ונקבל‪:‬‬ ‫האגפים‬ ‫שני‬ ‫את‬
‫‪sin‬‬ ‫‪cos‬‬
‫‪cos‬‬ ‫‪sin‬‬ ‫‪cos‬‬ ‫‪− sin‬‬
‫=‬
‫‪sin‬‬ ‫‪− cos‬‬ ‫‪sin‬‬ ‫‪cos‬‬
‫‪cos‬‬ ‫‪sin‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪cos‬‬ ‫‪sin‬‬
‫=‬ ‫⋅‬ ‫⋅‬
‫⋅‬ ‫⋅‬ ‫‪sin‬‬ ‫‪− cos‬‬ ‫‪cos‬‬ ‫‪+ sin‬‬ ‫‪− sin‬‬ ‫‪cos‬‬
‫‪cos‬‬ ‫‪2 cos sin‬‬ ‫‪cos 2‬‬ ‫‪sin 2‬‬
‫=‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪2 cos sin‬‬ ‫‪sin − cos‬‬ ‫זהויות טריגונומטריות‬ ‫‪sin 2‬‬ ‫‪− cos 2‬‬

‫עם הכיוון החיובי של ציר ה‪. -‬‬ ‫שיוצר זווית‬ ‫היא מטריצת השיקוף ביחס לישר‬

‫הערות עבור מטריצת שיקוף‬

‫סימטרית‪.‬‬ ‫‪(1‬‬
‫‪.det‬‬ ‫הפיכה כי ‪= −1‬‬ ‫‪(2‬‬

‫דוגמה‪ :‬נמצא את מטריצת השיקוף ביחס לישר ‪. = −‬‬

‫‪cos 270°‬‬ ‫‪sin 270°‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−1‬‬


‫= ‪ ,‬ובאמת‬ ‫=‬ ‫במקרה זה ‪ , = 135°‬ולכן‬
‫‪sin 270° − cos 270°‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪0‬‬
‫מתקיים‪ ,‬לכל ‪∈ ℝ‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪−‬‬


‫⋅‬ ‫=‬
‫‪−1‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪−1‬‬
‫⋅‬ ‫=‬
‫‪−1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬
‫וקטור ב‬

‫‪0‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪−‬‬


‫⋅‬ ‫=‬
‫‪−1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−‬‬
‫וקטור ב‬

‫מסמך זה הגיע אליך מאתר תלמידונת‬


‫מסמכים נוספים ניתן למצוא בכתובת ‪http://talmido.net‬‬

‫רשת חברתית לשיתוף תכנים אקדמים‬

‫‪4‬‬