‫בס"ד‬

‫קדושת לוי – בהעלותך‬
‫שנת תשע"ג‬
‫ק"ק בית אברהם‬
‫כתב "ישראל" חמשה פעמים בפסוק להודיע חיבתן של כל אחד מישראל כמו ללוים!‬
‫‪ )1‬במדבר (בהעלותך) – פרק ח‪ ,‬פסוקים יח‪-‬יט‬
‫ּול ָּבנָּיו‬
‫ַאהרֹן ְּ‬
‫ָא ְתנָה ֶאת ַּה ְלוִ יִ ם נְּ ֻתנִּ ים ְּל ֲ‬
‫ָא ַּקח ֶאת ַּה ְלוִ יִ ם ַּת ַּחת ָּכל ְּבכֹור ִּב ְּבנֵי יִּ ְּש ָּר ֵאל‪ .‬יט ו ֶ‬
‫יח ו ֶ‬
‫ּול ַּכ ֵפר ַּעל ְבנֵי יִ ְש ָר ֵאל; וְּ לֹא יִּ ְּהיֶה‬
‫מֹועד ְּ‬
‫תֹוך ְבנֵי יִ ְש ָר ֵאל ַּל ֲעבֹד ֶאת ֲעב ַֹּדת ְבנֵי יִ ְש ָר ֵאל ְּבא ֶֹהל ֵ‬
‫ִּמ ְּ‬
‫ֶשת ְבנֵי יִ ְש ָר ֵאל ֶאל ַּהק ֶֹדש‪.‬‬
‫ִב ְבנֵי יִ ְש ָר ֵאל ֶנגֶף ְּבג ֶ‬
‫‪ )2‬רש"י (שם)‬
‫"ואתנה וגו'" ‪ -‬חמשה פעמים נאמר בני ישראל במקרא זה‪ ,‬להודיע חבתן שנכפלו אזכרותיהן‬
‫במקרא אחד כמנין חמשה חומשי תורה‪ ,‬וכך ראיתי בבראשית רבה‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫‪ )3‬קדושת לוי – פרשת בהעלתוך‪ ,‬עמ'שכט‬
‫"ואתנה את הלוים כו'"‪ ,‬ופסוק הקודם "ואקח את הלוים" (ח‪ ,‬יח‪-‬יט)‪ .‬ופירש רש"י על פסוק‬
‫ואתנה כו'‪ ,‬חמשה פעמים ישראל בפסוק להודיע חיבתן כו'‪ .‬כי אדם הבוחר דבר מהדברים‪,‬‬
‫נמצא מוכח שזה אוהב יותר משאר דברים‪ ,‬כיון שבחר בו מכל הדברים‪ ,‬וכאן שבחר הקב"ה‬
‫בלוים‪ ,‬שמא תאמר חס ושלום כיון שבחר בלוים אין אהבתו על ישראל‪ ,‬ולזה כתב ישראל‬
‫חמשה פעמים בפסוק זה‪ ,‬להודיע חיבתן של ישראל כמו ללוים‪ ,‬ומה שבחר בלוים הוא רק‬
‫לכפר על בני ישראל‪.‬‬
‫‪ )4‬קדושת לוי – פרשת תצוה‪ ,‬עמ' רכח‬
‫"והם יקחו את הזהב ואת התכלת" (כח‪ ,‬ה)‪ .‬עיין פירוש רש"י שפירש‪ :‬החכמי לב יקחו מן‬
‫המתנדבים את הזהב‪ .‬ויש ליתן טעם על שהיו עושין בגדי כהן משל צבור‪ .‬דהנה הכהן אף שהיה‬
‫עושה עבודה ומקריב קרבנות‪ ,‬לא היה עבודתו שלימה אם לא התלבש את עצמו באהבת‬
‫ישראל‪ ,‬כי כל כהן דלא רחים לעמא לאו פולחניה כלום (עיין זוה"ק ח"ג דף קמז‪ ,):‬כי הקב"ה‬
‫בעבור אהבת ישראל כתיב "אשר בחר בנו מכל העמים" (נוסח ברכות התורה)‪ ,‬שאומה‬
‫הישראלית אשר נבחרה מכל האומות‪ ,‬ואז כיון שבחר בנו אז הוא שונא לשונאינו‪ ,‬רק את זרע‬
‫ישראל הוא אוהב‪ .‬אבל אצל הכהנים אשר נבחרו מישראל‪ ,‬כתיב (לעיל פסוק א) "מתוך גו'"‪,‬‬
‫אף שבחר הכהן מכל ישראל‪ ,‬נשאר האהבה על ישראל‪ ,‬ומתוך אהבתינו בחר בכהן לו לעמוד‬
‫לשרת לפניו‪ ,‬לכפר על ישראל (חסר)‪.‬‬
‫‪ )5‬קדושת לוי – פרשת תצוה‪ ,‬עמ' רכח‪-‬רכט‬
‫"ונשא אהרן את שמות[ם] [וכו'] על לבו" (כח‪ ,‬כט)‪ .‬יש לדקדק למה נשא אהרן שמות‬
‫השבטים‪ ,‬ובכל מקום מצינו שמוזכר זכות אבות אברהם יצחק ויעקב? והנה אף על פי‬
‫שרבותינו ז"ל (יומא דף עג‪ ):‬דרשו שגם שמות האבות היה שם‪ ,‬אף על פי כן לא מצינו זה‬
‫בפירוש בכתוב‪ ,‬רק שמות השבטים היו חקוקים על האבנים? ויבואר‪ ,‬דהנה כתיב באהרן "כי‬
‫בו בחר ד' מתוך בני ישראל"‪ ,‬והנה בבחירת אחד מתוך הכלל‪ ,‬מוכרחים אנו לומר כי הבחירה‬
‫היה בזה האיש הפרטי עבור שאוהב אותו‪ ,‬אבל הכלל הוא שונא‪ .‬וכן היינו רוצים לומר‪ ,‬כי‬
‫הבחירה באהרן מתוך בני ישראל היה על זה הדרך‪ ,‬לכן היו חקוקים שמות השבטים‪,‬‬
‫להראות שגם בהם חפץ ד' ואוהב אותם‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫הוצאת מכון קדושת לוי‪ ,‬שנת תשנ"ו‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫בס"ד‬
‫‪ )6‬מדרש תנחומא – פרשת נצבים‪ ,‬אות ב‬
‫אשים זקנים ושוטרים‪ ,‬כולכם שוין לפני‪ ,‬שנאמר‬
‫יתי לכם ָּר ִּ‬
‫שמנִּ ִּ‬
‫"ראשיכם שבטיכם"‪ .‬אע"פ ִּ‬
‫"כל איש ישראל"‪.‬‬
‫‪ )7‬מסכת ביכורים – פרק ג‪ ,‬משנה ג‬
‫‪...‬החליל מכה לפניהם עד שמגיעים קרוב לירושלם‪ ,‬הגיעו קרוב לירושלם שלחו לפניהם ועטרו‬
‫את בכוריהם‪ ,‬הפחות הסגנים והגזברים יוצאים לקראתם‪ :‬לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים‪ ,‬וכל‬
‫בעלי אומניות שבירושלם עומדים לפניהם ושואלין בשלומם אחינו אנשי המקום פלוני באתם‬
‫לשלום‪.‬‬
‫‪ )8‬תלמוד ירושלמי ‪ -‬מסכת ביכורים‪ ,‬פרק ג הלכה ג‬
‫וכי יש קטון וגדול בירושלם‪...‬‬
‫‪ )9‬דברים – פרק א‪ ,‬פסוק טז‬
‫ּובין‬
‫ָאחיו ֵ‬
‫ּובין ִּ‬
‫יןאיש ֵ‬
‫יכם ּו ְּש ַּפ ְּט ֶתם ֶצ ֶדק‪ֵ ,‬ב ִּ‬
‫יכם ָּב ֵעת ַּה ִּהוא ֵלאמֹר‪ָּ :‬שמ ַֹּע ֵבין ֲא ֵח ֶ‬
‫ָּא ַּצּוֶה ֶאת ש ְֹּפ ֵט ֶ‬
‫וֲ‬
‫גֵרֹו‪.‬‬
‫‪ )11‬אזנים לתורה – פרשת דברים‪ ,‬עמ' יב (ר' זלמן סורוצקין זצ"ל)‬
‫"בין אחיכם"‪ .‬השופטים רגילים לראות את עצמם כאנשי מעלה ואת בעלי הדינים כרשעים‬
‫(ובפרט כשהם "עומדים" לפניהם) לפיכך נצטוו להתיחס אליהם מכ"מ כאל "אחים"‪.2‬‬
‫‪ )11‬תורת זאב – פנינים ואגרות תורת זאב ותורת זאב על מס' זבחים‪ ,‬עמ' סח‪( 3‬ר' זאב צ'צ'יק)‬
‫וזה הדבר‪ :‬הנה בזכרוני מלפני שנים רבות שסיפרת לי [אם אינני טועה בפרטי הענין] כי בברית‬
‫של נכד אחד שי' של רבנו הקדוש והטהור חמדת ישראל והדרם הגאב"ד דבריסק זיע"א‪ ,‬ישב‬
‫בסעודה כבוד הגאון‪ ...‬זצוק"ל ואמר בהתרגשות‪ :‬כזה ברית חשוב‪ ...‬ועל זה הגיב מיד מרי‬
‫זצוק"ל לאמור‪ :‬ברית היא מצות עשה שיש בה כרת‪ ,‬שנכרתו עלי' שלש עשרה בריתות‪ ,‬ואין‬
‫חילוק מי מקיים את המצוה‪ ,‬אם גדול בישראל או איש פשוט‪ ,‬וכי מה אפשר להוסיף על‬
‫מצוה? משל לאותו מלמד שאמר שאם הי' הוא קיסר‪ ,‬כי אז מלבד כל אוצרות המלוכה‪ ,‬עוד הי'‬
‫מלמד גם לתלמידים ומרויח עוד קצת‪ ,‬והי' איפוא יותר עשיר מהקיסר‪...‬‬
‫‪ )12‬מרביצי תורה ומוסר – חלק ב‪ ,‬עמ' קנא (ר' אהרן סורסקי)‬
‫אהבת ישראל [של ר' ברוך דוב (בר) ליבוביץ זצ"ל] בערה כאש בעצמותיו‪ .‬מרגלא בפומיה‪:‬‬
‫"כאשר יגיע יומי לעמוד בפני בית דין של מעלה וישאלוני‪ ,‬במה באת? מה אשיב‪ :‬אם בתורה?‬
‫הלזאת תקרא 'תורה'? אם ביראת שמים‪ ,‬הלזאת תקרא 'יראה'? אפס בדבר אחד יעלה בידי‬
‫ללמד זכות על עצמי‪ ,‬שאהבתי יהודים – כל אימת שהולך אני ברחוב ואדם מישראל בא‬
‫לקראתי‪ ,‬מה הרהור עולה אז בלבי‪ :‬ברכה על ראשו!"‬
‫‪ )13‬הר צבי – פרשת כי תשא‪ ,‬עמ' נו (ר' צבי פסח פראנק זצ"ל)‬
‫"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט וגו' לכפר על נפשותיכם" (ל‪ ,‬טו)‪ .‬בטעמא דמילתא שהעשיר‬
‫והדל נותנים בשוה‪ ,‬אמר העילוי מאוזדא עפ"י הברייתא בהגוזל ומאכיל (בבא קמא דף קטז‬
‫ע"ב)‪" :‬שיירא שנפל עליהם לסטים אם בשביל ממון משלמין לפי ממון‪ ,‬ואם בשביל נפשות‬
‫משלמים כולם בשוה"‪ ,‬ולהכי קאמר קרא "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט"‪ ,‬משום שזה בא‬
‫"לכפר על נפשותיכם" היינו שנותנים בשביל נפשות‪ ,‬ובענין נפשות כולם שוין‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫וע"ע באזנים לתורה – פרשת קדושים (פרק יט‪ ,‬פסוק טז) עמ' רכח‬
‫‪3‬‬
‫נדפס בשנת תש"ס‬

‫‪2‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful