THE PRINCIPLE OF “FIRST DARKNESS, THEN LIGHT” IN REB ZADOK’S VIEW OF CREATION, THE EXODUS AND HUMAN LIFE

‫‪1‬‬

‫יעקב עלמן (ישיבה אוניברסיטה)‬

‫רבי צדוק הכהן מלובלין זצוק"ל על גלות וגאולה‬
‫צדקת הצדיק מאמר צ‪ :‬התורה היא מפת העולם כמ"ש בב"ר רפ"א במשל דדיפתראות ופינקסאות וכן ישראל‬
‫[שהם ואורייתא חד כנודע כי אור הנפשות דישראל הוא עצמו אור התורה וכמ"ש דיש ס"ר {=ששים רבוא}‬
‫אותיות לתורה] שבכל דור הם מפת העולם באותו זמן וכמ"ש ביבמות (סג‪ ).‬אפי' ספינות [הבאות מגליא‬
‫לאספמיא אינן מתברכות אלא] כו' בשביל ישראל‪ .‬וכמו שהנפשות משתנות מדור לדור כן התורה והיינו‬
‫התושבע"פ שמתחדש בכל דור כן התורה והיינו התושבע"פ שמתחדש בכל דור חדשות ע"י חכמ"י וע"י כל‬
‫חדשות התורשבע"פ יוצא לאור נפשות חדשות מישראל ועל פיהם נתחדש ג"כ ענינים בעולם וממצב העולם‬
‫בכל דור נוכל להתבונן על נפשות ישראל שבדור וכן על מצב התורה שבפיות ת"ח האמיתים שבאותו דור‬
‫[ולכ"א {=ולכן איתא} בחגיגה (ה‪ ) :‬אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם ע"ש ומובן‪[ .‬כי קא ניחא נפשיה דרבי‬
‫יהושע בן חנניה אמרו ליה רבנן‪ :‬מאי תיהוי עלן ממינאי {בדפוס" מאפיקורוסין}? ‪ -‬אמר להם‪+:‬ירמיהו מ"ט‪+‬‬
‫אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם‪ .‬כיון שאבדה עצה מבנים ‪ -‬נסרחה חכמתן של אומות העולם‪ .‬ואי בעית אימא‬
‫מהכא‪+‬בראשית ל"ג‪ +‬ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך‪– .‬י‪.‬ע‪].‬‬
‫רסיסי לילה מאמר כד‪ :‬הסדר אשר יסד הש"י בבריאה ברישא חשוכא והדר נהורא (שבת עז‪ .):‬כך הוא‬
‫בכל ימות עולם אין לך שום אור מתגלה אלא מתוך החושך הקדום לו‪ .‬ד"מ [=דרך משל] מתן תורה קדם לו‬
‫יציאת מצרים‪ .‬ועד ששקעו כו' [=במ"ט שערי טומאה—י‪.‬ע‪ ].‬ובנין בהמ"ק ע"י שביית הארון לפלשתים‬
‫שהוא ההיפך לגמרי והגורם לזה חטא בני עלי הוא ממש חטא דנדב ואביהוא שגרמו קדושה למשכן כמשז"ל‬
‫(זבחים קטו‪ ):‬ע"פ ונקדש בכבודי {דכתיב‪+:‬שמות כט‪+‬ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי‪ ,‬אל תקרי‬
‫בכבודי אלא במכובדיי‪ ,‬דבר זה אמר הקב"ה למשה ולא ידעו עד שמתו בני אהרן‪ ,‬כיון שמתו בני אהרן‪ ,‬אמר‬
‫לו‪ :‬אהרן אחי‪ ,‬לא מתו בניך אלא להקדיש שמו של הקב"ה‪ ,‬כיון שידע אהרן שבניו ידועי מקום הן‪ ,‬שתק וקבל‬
‫שכר‪ ,‬שנאמר‪+:‬ויקרא י‪+‬וידום אהרן‪ }.‬ועיקר בנין המשכן גרם חטא העגל שביקשו ישראל אלהים אשר ילכו‬
‫[לפנינו] וגו' מורגש לעין ועי"ז פעלו קדושת המשכן ואוהל מועד שהוא מקום מורגש לעין הולך לפניהם ששם‬
‫השגת אלהות והי' כל מבקש ה' וגו'‪ .‬ואהרן הכהן נבחר ע"י זה לכה"ג כי משה אמר לו הבאת עליו חטאה‬
‫גדולה ומתוך צעקה זו שהית' בלבו על כך והי' צועק לה' לתקן זה ומבקש להביא על ישראל זכיות גדולות‬
‫וכמ"ש (אבות פ"א [מי"ב—י‪.‬ע‪ )].‬מדתו של אהרן [אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות] וכו' ומקרבן‬
‫לתורה עי"ז זכה לכהונה גדולה דהיינו שהוא המכפר על כל ישראל‪ .‬וכן כל דבר מתוך חושך יוצא אור‬
‫שהוא ממש היפך אותו החושך בין בדורות בין בפרטי נפשות‪ .‬וגוף ענין המשכן ומזבח וסדר העבודה הוא‬
‫הורדת השכינה בתחתונים וסדר התיקונים וכפרות של חטאים וקינוח לכל מיני לכלוכים ויפוי וקישוטי הכלה‬
‫והוא נמשך ע"י שכינתו ית' בתחתונים דמאחר שיש גילוי שכינתו ית' בקרב לבות בני ישראל ממילא מתקנה‬
‫כל לכלוך ונדחה הרע והחושך דעמי' שרי' נהורא וזהו המשכן ר"ל מקום השכינה‪ .‬אבל מקדש ר"ל מקום‬
‫קדושה הוא ממש היפק משכן דקדושה ר"ל הבדלה והפרשה שהוא דבר נבדל אבל שכינה הוא השוכן ומתחבר‬
‫ואין נבדל וכמ"ש השוכן אתם בתוך טומטותה‪...‬שהקב"ה שוכן בתוך בנ"י וגם נבדל מהם כענין שא'‬
‫בתנדבא"ר [=תנא דבי אליהו רבה](ר"פ ג') אני יראתי מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי השמחה הוא איש‬
‫ברעו וכדומה מתוך האהבה וההתחברות והיראה הוא מצד הדרך ארץ מאדם שגדול ונבדל ממנו‪ .‬ואצל שהש"י‬
‫הם שנינם יחד והא בלא הא לא סגי דיראה לבד הוא מביא שטות כענין הלא יראתך כסלתך וגו' ושמחה לבד‬
‫הוא מביא קלות ראש‪...‬משא"כ בתפילה נקר' ונקדשתי בתוך בנ"י דלכן מצות תפילה בצבור שהוא הכרת‬
‫הקדושה והש"י נבדל הוא‪....‬וזה ענין [של נדב ואביהוא] (ויק"ר פ' יב) שתויי יין נכנסו פ' בשמחה יתירה כי‬
‫יין ישמח [לבב אנוש] וכו' ולא שתפו היראה עמה וכמשז"ל (מ"ר פר' בהעלותך) ג"כ דכבר נגזר עליהם‬
‫מקודם על ויחזו אלקים ויאלכו וגו' דהוא ג"כ מיעוט דרך ארץ ויראה‪...‬ומאחר שהם גרמו התגלות אור זה‬
‫דמידת הכבוד וד"א ויראה וכמ"ש ואת מקדשי תיראו דזה שייך לשם מקדש‪....‬ולפי שהי' כענין חברותא כלפי‬
‫שמייא ע"ז נא' אם יכופר [העון—ישע' כב‪:‬יד וע' יומא פו ע"א—י‪.‬ע‪ ].‬דקרבנות דוגמת תפלה צריך יראה‬
‫להיות העיקר משא"כ בתורה שמחה העיקר‪....‬‬

‫‪2‬‬
‫רסיסי לילה מאמר כה‪ :‬האדם אינו עומד תמיד בסדר ומצב אחד ויש לו תדיר עליות וירידות כנודע לכל‬
‫השם דרכיו‪ .‬והוא מה שיסד הש"י בבריאה ענין מיעוט הירח דידוע שמש ויורח הם רומזים לקוב"ה‬
‫ושכינתי' דירח רומז לכנס"י שמקבלין אורן מן החמה שמש ומגן ה' ויש בה מילוי וחסרון בכח‬
‫חודש‪....‬כי שורש החסרון ‪...‬הוא בתולדה מהש"י שברא האדם בעל חסרון שצריך השלמה וזהו שורש ישראל‬
‫שמונין ללבנהשהם בעל חסרון ומקוים השלמתן מהש"י‪ .‬אבל או"ה מונין לחמה שאין להם שום חסרון לפי‬
‫שאין להם שום השלמה נדמה להם שאין חסרים כלום עד שאומרים אעלה על במתי עב אדמה [לעליון] וגו'‬
‫לדמות לחמה וזה חשק או"ה שיהי' להם כל מאויים שלא יצטרכו לדבר אפי' לש"י אבל חשק בנ"י הוא‬
‫שיצטרכו להש"י ושהוא יהי' המשלימם‪....‬וכפרה על שורש ענין מיעוט הירח הוא בשעיר דר"ח וזה נקרא עלי‬
‫כפרה כדרך שאז"ל (שוח"ט תהלים מז' א ושהש"ר פר' ב א) על פ' כי באש ה' נשפט שיאמר הקב"ה תבוא על‬
‫אומה ואלהיה פי' גגם הבלי העכו"ם הגם דהוא הבל מ"מ מאחר שהם עובדים לזה ע"כ זהו שרשם ואלו הי'‬
‫דבר הבל ממש לא הי' מצות נגד זה כמו קרבן פסח במצרים שא' בזוהר (ח"ב מא ע"ב) דזה הי' ביעור ע"ז‬
‫שלהם טלה ע"ש [=עיין שם] ודבר שאינו כלל לא הי' עסק לדבר מזה כש‪:‬כ שיצוה הש"י בענין זה מצוה‬
‫המתנגדת‪ .‬אבל ודאי שורש מצרים אז בעת שהיו ישראל משועבדים להם ובה"י המשלו לצאן והם מושרשים‬
‫בזה יכולים לשעבדם ולכך אז היו עובדים לצאן כידעע ענין ע"ז של הקדמונים שהיו מחשיבים כל דבר‬
‫שרואים שמצליח הרבה ושכל עיקר הצלחתם ופרנסתם ממנו וכיוצא [בו] ‪...‬‬
‫רסיסי לילה מאמר יא‪ :‬וכל הגלויות והיסורין הוא רק ע"ז להעלות כל עניני עוה"ז לרומו של עולם ע"י‬
‫התפלה להיות לילה כיום יאיר כשיהי' זה בשלימות יתגלה אור היום דהיינו עוה"ב שדומה ליום‪...‬אבל‬
‫גלה בכאן [=זח"ב יז א וזח"א קטז סע"ב—י‪.‬ע‪ ].‬הסוד דכל הגלות אינו אלא יום מצד התגלות מדת היום כאשר‬
‫הש"י רוצה להאיר לעולם וכדשז"ל (ירוש' ברכות פ"ב ה"ד ומ"ר איכה א ע) דבט' באב נולד משיח‪ .‬וכ"א‬
‫יומא נד‪ ):‬דבחורבן מצאו שני כרובים מעורים זה בזה וידוע דזהו התחברות בני ישראל לאביהם‬
‫שבשמים‪....‬אבל הש"י רוצה להאיר גם לחיצונית דישראל דראו כל עמי הארץ כי שם ה' וגו' ןכמ"ש לעתיד‬
‫ונהרו וגו' וכן כ"פ [=כמה פעמים]‪ .‬ונמצא הארה זו היא עיקרה לצורך חיצונים‪ .‬דישראל עצמם יש להם‬
‫השגה באור פנימי ודביקותם בעצם כמו ד"מ [=דרך משל] עשיר המתלבש לבושי כבוד הוא רק לרואים שאין‬
‫יודעים עשרו יכירוהו ע"י בגדיו‪ .‬ונמצא הוא לצרכן של או"ה להאיר להם‪ .‬ולא אור גמור ח"ו שישפ[י]ע להם‬
‫רק שישיגו אורן של ישראל וקרני הוד שעליהם ויראו ממך‪...‬שהקב"ה מתעסק בזה להאיר גם לאו"ה שישיגו‬
‫גדולת ישארל‪ .‬וכטעם לא גלו ישראל אלא להוסיך גרים (פסחים טז‪ ):‬משא"כ בעה"ב לא יהי' העסק אלא עם‬
‫ישראל לבד וכמ"ש ה' בדד ינחנו ואין [עמו עם אחר] וגו'‪ .‬ואין מקבלים גרים לימות המשיח (כמ"ש יבמות‬
‫כד‪....):‬‬
‫רסיסי לילה מאמר יג‪ :‬כפי המעלה והשלימות שיש לאדם כך יש לעומתו חסרון כנגדו ממש כפי ערכו‪ .‬כי‬
‫מימות חטא אדה"ר הכל מעורב טוב ורע וזה לעומת זה שעשה אלקים הם בערבוביא‪ .‬וכל שיש לו‬
‫חסרון עצום הוא כלי ג"כ לשלימות מופלג אם יזכה‪ .‬כד"ש בזוהר (ח"ג רטז סע"א) בדור מבול שהיו‬
‫ראויים לקבל תורה‪ .‬והוא כד"ש בסוכה (נב‪ ).‬כל הגדול [מחבירו] יצרו גדול [הימנו] פ' יצר דתאות דהוא‬
‫נקרא שטות כמשאחז"ל (סוטה ג‪ ).‬ע"פ כי תשטה‪ .‬וכפי גדלות החכמה כך יש גדלות שטות‪ .‬ובהיות יצרא דע"ז‬
‫שליט היינו היינו להיות אור הנבואה נגלה אז להיות רואה בעינן מראות אלקים מזה נמשך יצה"ר לעשות‬
‫אלהים אחרים הנגלים לעין‪ .‬ולכן אמרו ביומא (סט‪ ):‬דכשבטלוהו אנכנ"ג אמרו לא איהו בעינן ולא אגרי' פי'‬
‫אגרי' השלימות הנמשך ממנו כי מעת שנעקר יצרא דע"ז נסתלקה נבואה מישראל‪ .‬כי כאשר אין חסרון בזה‬
‫אין שלימות להיות הכרת הנוכח דאלקי אמת לעין רק בהעלם כטעם חכם עדיף מנביא שהוא ע"י רוה"ק ע"ש‬
‫ברמב"ן בב"ב (יב‪ ).‬והוא מצד ההעלם‪.‬‬
‫צדקת הצדיק מאמר עו‪ :‬בעת כשלון האדם ידע שבאותו עת הוא הכנה לאותו דבר לטוב ואם יזכה באותה‬
‫שעה יוכל לעלות למדריגה גדולה מאד כפי גודל החטא שהיצר מסיתו כך הוא גודל הטובה שיוכל‬
‫לקלוט אז‪ .‬אם יהפוך תשוקה זו וחמדה זו לטוב ומאותו ענין ממש הוא הטובה היפך הרעה‪ .‬וכמ"ש בזוהר‬
‫(פנחס רטז סע"א) כי בעת המבול היו ראוים לקבל התורה והי' אז משה כמו שדרשו רז"ל (חולין קלט‪ ) :‬על‬
‫בשגם ע"ש‪....‬‬

‫‪3‬‬

‫תקנת השבין מאמר צד‪ ,‬עמוד ‪ :69‬וע"כ נראה לי דשורש כל הנפשות דבני ישראל כלולות בחבור המשנה‪,‬‬
‫וכן כלולים בה גם כל הדברי תורה שיקלטו ע"י הגלויות בין או"ה דע"י זה הוא קיבוץ הגלויות דכל‬
‫הגלויות לד' כנפי הארץ הי' לצורך זה‪ ,‬כי ע"י החטאים נקלטו הרבה ניצוצות קדושות בשליטת האדם‬
‫באדם וסופו לרע לו כשיוציאו יבלעו מפיו בקיבוץ גלויות דאז יהיו כל העמים במשרפות סיד והנשארים‬
‫ואחזו בכנף איש יהודי היהיו גרים גרורים‪ ,‬כמבואר בכתובים ובדברי רז"ל‪ ,‬כי אותו ניצוץ קדוש מושך עמו‬
‫כל החיות שבהם שמו שהי' מיתת הבכורים במצרים ע"י גילוי שכינה‪ ,‬והרבה דברי תורה מתחדשים ע"י‬
‫ההתערבות בין האומות באופנים שונים ובדרך זה הוא קליטת הניצוצות מהם‪ ,‬והם רמוזים כולם במשנה‬
‫בדרכים שונים ויש בזה הרבה ענינים עמוקים מאוד שאין כאן מקום ביאורם בפרט‪ ,‬ועכ"פ זה אמת דרך כלל‬
‫בכל תורה שפע"ם כלולה במשנה‪ ,‬אלא שהוא בה הכח ויוצאת בפועל במשך הדורות עד ימות המשיח‪ ,‬וכן‬
‫מדרגות התשובה‪...‬שהיו בכח הם יוצאים לפעל במשך דורות ההם עד המשיח שיגלה ב"ב [=במהרה בימינו]‬
‫אמן‪...‬‬
‫(יט) ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר‬
‫מתוך ליקוטי מאמרים י (עמ' ‪ :)118‬כי ע' אומות כל אחת יש לו כח מיוחד אופי' של אומה זו כו'‪ .‬פירוש‬
‫אופי' שורש חיותה כמ"ש בב"ר (פי"ד) דברייתא קרין לנשמתא אופי'‪ ,‬והיינו שכל חיותם בדבר זה ואם ימנע‬
‫זה מהם משמש כנוטל חיותם‪ ,‬ולכן כשהחזיר התורה על כל אומה ולשון ההראה לכל אחת האזהרות שכנגד‬
‫הכח שהוא משוקע וקבוע בו בשורשו לבני ישמעאל לא תנאף כו' וכמשז"ל (פס"ר כא) לא קבלוה‪ ,‬כי אי‬
‫אפשר להם להשתנות ולשנות לבם מכפי מה שהוא מושרש וממש חיותו קבוע ואם יטלו ממנו דבר זה כנוטל‬
‫את נפשו‪...‬משא"כ בני ישראל נמשלו לצאן הנמשכים אחר הרועה להשתנות מכח לכח כפי רצון הרועה‪ ,‬וכן‬
‫קדושת המקום דארץ ישראל המיוחדת לחלקם היא ארץ זבת [חלב ודבש] כו' משונה בפרי' שהוא מצד ריכוך‬
‫הארץ ושאינה מקום טרשין היא מוציאה פירות יותר כמו"ש ז"ל וזרעתיה וגו' (פסחים שם) שע"י הוא הרבוי‬
‫המופלג ע"י זריעה בקדושת הארץ ואמרו ז"ל (פסחים שם) לא גלו אלא כדי להוסיף גרים‪ ,‬פירוש דגוי‬
‫כ"א יש לו כח מחוחד שאין יכול לשנותו כלל ודאי גם הגר אותו כח אי אפשר לו להשתנות כלל ולכן‬
‫אז"ל (ב"מ נט‪ ) :‬שסורן רע‪ ,‬וזה ניתוסף בגלות שקולטין כח ארץ העמים כל מקום בפרט העקשות והלב‬
‫האבן באיזה דבר וענין פרטי המיוחד בו‪ ,‬וע"י שהם מבררים שבאותו כח אין הם עיקשים כמו האומות‬
‫ויכולים לשנותו לכבוד שמים כרצון הש"י‪ ,‬עי"ז הוא הוספת הגרים שניתן גם כח דלב האבן של האומות‬
‫להתחבר לבני ישראל ובשם ישראל יכונה וקולטים כחם ומוציאים בלעם מפיהם‪ ,‬וכשיושלם בירור זה דלב‬
‫האבן של כל מיני כחות הפרטים שבכל אחד אין לישראל לה אבן עוקשות כלל‪ ,‬אז יתבטל לב האבן לגמרי‬
‫ונתתי לכם לב בשר וגו' ונאמר והולכתיה במדבר‪ ,‬ומדבר הוא לא מקום חרישה וזריעה וכן התחלת אומה‬
‫ישראלית במדבר‪ ,‬כי התחלת כל דבר צריך עקשות והקרא קשה וטרשין‪ ,‬וךכך הקראו אז עם קשה עורף ומ"מ‬
‫נקראו זה בעת מעשה עגל שהי' רק ע"י ערב רב הגרים ולא ע"י בהי ישראול כלל‪ ,‬כי הם אין להם קשה עורף‬
‫כלל רק מצד הגרים‪ ,‬כי באמת חברון שהוא מקום טרשים מבונה אחד מז' מצוען (סוטה לד‪ ) :‬כי גם הקשיות‬
‫שבישראל אין דומה להריכוך ולב בשר דאו"ה‪....‬‬
‫מתוך ליקוטי מאמרים י (עמ' ‪ :)123‬והכרה זו דהיינו מסירת מידת הריכוך הלב ולב בשר שלו להש"י הוא‬
‫שלימות הבירור דאברהם אע"ה במסירות האיתנות שלו ולב האבן שלו להש"י‪ ,‬כי כך היא השלימות להיות‬
‫בין לב האבן בין לב הבשר הכל מסור לש"י והכל מכחו‪ ,‬וכמו שאין לו לב אבן ועקשות כך אין לו ג"כ לב בשר‬
‫וריכוך מעצמו כלל‪ ,‬שזהו גאולת מצרים ושעבוד פרעה דהיינו כח הלב בשר שדבר זה הוא כח הזרוע א"כ אך‬
‫הלב בשר הוא לב אבן שדבר זה מצד עקשותו שהוא רוצה בכך להיות לבו בידו שלא יהי' נעקש בשום דבר‬
‫מצד החכמה שמכיר שעקשות הוא שטות‪ ,‬ובאמת צריך להיות עיקש לרצון הש"י והכלל שימסור הכל להש"י‪:‬‬
‫ובירור זה הי' לבני ישראל במצרים ולכך שם פרו וישרצו וגו'‪ ,‬כי הרבוי מצד הלב בשר והעדר העקשות כנ"ל‬
‫וזהו מצרים כנ"ל‪ ,‬וגם אברהם אבינו גלה למצרים והוא אחד מנסיונותיו שהי' הסיונות הם בירור מידת‬
‫האיתנות שלו שהוא לרצון הש"י‪ ,‬והראי' שלרצון הש"י אינו עקשן ומעביר על דעתו וגולה למצרים שזהו כח‬
‫לב בשר והיפך עקשנות‪....‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful