‫‪1‬‬

‫ימים יגידו‪ ,‬או ישקרו‪ .‬החל מכך שנשלחתי למכור לאוגוסטינה טבעת‬
‫ישנה שלה‪ ,‬טבעת שנמצאה מצטלצלת באגרטל של ציפורנים לבנות‬
‫קמלות‪ ,‬אוגוסטינה בטח זקוקה לכסף‪ ,‬הנחתי ואני כבר בדרך‬
‫חר אולי היה מתחיל עוד קודם‪ ,‬הביוגרפיה של‬
‫לרחוב הימאים‪ .‬א רֵ‬
‫אוגוסטינה‪ ,‬ההיסטוריה של המקום‪ ,‬נסוג עוד ועוד אחורה‪ ,‬התעשיין‬
‫הממולכד‪ ,‬הסיפור עם גמל השלמה‪ ,‬ובמקביל‪ ,‬הימים והלילות‬
‫הקולוניאליים‪ ,‬נחיתתו של ג'רונימוס הקדוש‪ ,‬בני האדם ובעלי החיים‬
‫הפרהיסטוריים קודם שהובאה לכאן‪ ,‬רק אלהים יגיד לשם מה‪,‬‬
‫בר סוף‪ ,‬ועל כן אין גם מה להתעקש‬
‫הנצרות‪ ,‬אבל לא יהיה ל רָד רָ‬
‫במיוחד על ההתחלה‪ ,‬אשרי השמחים במצב הנתון‪ ,‬והוא כבר כזה‪,‬‬
‫ההגמוניה בידי היונקים הקטנים והמוכרים‪ ,‬חתולים וחולדות‪ ,‬היו‬
‫כאן נוצרים ואז הגיעו גם מוסלמים‪ ,‬היו ספרדים והיו צרפתים‬
‫והולנדים ושוב צרפתים‪ ,‬בוסמניה כבר זכתה מהם בעצמאותה‪,‬‬
‫אוגוסטינה כבר התגלגלה לבוסמניה‪ ,‬אני כבר נקלעתי לכאן‪ ,‬כבר‬
‫נתקלתי בה‪ ,‬כבר התאהבתי בה‪ ,‬אוגוסטינה כבר אבדה לי ולא מזמן‬
‫כבר חזרה‪ ,‬וערב אחד כאמור יצאתי לבית עבוט ברובע חמש של‬
‫קלומפפה‪ ,‬הלוא הוא אזור הנמל‪.‬‬
‫בחלון אקורדיון‪ ,‬אורלוגין‪ ,‬מכונת תפירה‪ ,‬מכונת כתיבה‪ ,‬פמוטים‪,‬‬
‫תחריטים ממתינים קצרי רוח להימכר‪ ,‬ומבחוץ נראים הם שונים‬
‫פנים‪ ,‬מבחוץ כל אחד כביכול לעצמו‪ ,‬כל אחד לרגל‬
‫מכפי שמב ְפִ ּ םינְ‬
‫ענייניו‪ ,‬האקורדיון מצפה לשוחרת מוזיקה עבת בשר ושחורת שיער‬
‫שחור‪ ,‬קארה‪ ,‬פרקי ידיים אדמומיים‪ ,‬האורלוגין לגבר בגיל העמידה‪,‬‬
‫רצוי אלמן‪ ,‬שםינְידע להוקיר מתוך יישוב דעת את הדנדון הכפול‬
‫והמנחם‪ ,‬כמו חץ שנורה מהקיר הנגדי ושב בבטחה לנקודת המוצא‪,‬‬
‫חצי שעה חלפה‪ ,‬אולם מרגע שחוצים את הסף ונותנים בהם מבט‬
‫עורפי הפרספקטיבה משתנה‪ .‬או‪-‬אז נראים הם משפחה אחת‬
‫אומללה‪ ,‬כולנו ערבים‪ ,‬אני‪ ,‬הכתיבה‪ ,‬לא אוכל להפקיר את‬
‫התפירה‪ ,‬אני‪ ,‬הפמוט‪ ,‬גזורים עלי שבועות ראשונים של בדידות‬
‫ביתית מחמירה על אדן חלון אחר‪ ,‬בלא אחותי האגרטל‪ ,‬כולנו‬
‫נו במיני מומים קטנים שלא יתגלו אלא‬
‫עבדים‪ ,‬כולנו כאחד ניח ּ‬
‫לכשנתחיל לעבוד‪ .‬מלתעות הדוברמנים הלבנים חשוקות‬
‫באפלולית‪ ,‬מיד גם מתעוררת השאלה באשר ליחס‪ ,‬או להבדלי‬
‫הייחוס‪ ,‬שבין פריטי חלון הראווה החיצוני והתצוגה הפנימית‪ ,‬שם‬
‫וכאן‪ ,‬וחוסר טעם משתק את הפה‪ .‬אם שם שוק העבדים‪ ,‬כאן‬
‫האסיל ּ‬
‫ום של האצילים‪ ,‬ואם משם הם בעלי מומים שונים‪ ,‬הרי מכאן‬
‫דומה כי מחלה אחת לכולם‪ ,‬חשוכת מרפא ותמנונית ורבת פנים‪.‬‬
‫האינקובציה האינסופית שעוברות על מצעי הקטיפה רימות ותולעים‬

‫‪2‬‬
‫אי הצנצנות והתיבות‬
‫מצ רָ‬
‫של זהב ושל כסף בתוך דלפקים מזוגגים‪ ,‬םינְ‬
‫שעל המדפים‪ ,‬ספק תרופות חסרות תקווה ספק רעלים בלתי‬
‫יעילים‪ ,‬אצטבות מצועפות קורי עכביש שקברו בעמידה צלמים רכים‬
‫להחליא‪ ,‬הטלוריון והגרמופון המשותקים‪ ,‬שולחנוני חרסינה‬
‫ומהגוני‪ ,‬שרפרפים קיטעים ומתותבים‪ ,‬כסא רחב מגולף בעל מסעד‬
‫נמוך שבימי קדם יוצע תחילה לחנוט לכשיקום ממשכבו ועד שיאזור‬
‫כוחות לצאת מהסרקופג‪ ,‬ורק צמד כלבי הגבס בגודל טבעי עומדים‬
‫כל העת על המשמר בעוד החלון היחיד בחדר מצביע לעבר המסך‬
‫עבוריו גבר מצומק וסולד מאור‪ ,‬כמתחייב מן המקצוע‪,‬‬
‫הכבד שמ ְפִ‬
‫יצא מדשדש ונעמד בלב עננת האבק והקשקשים‪ .‬המשכונאי אמד‬
‫בעין מיומנת לאפלולית את הטבעת של אוגוסטינה ושאל‪:‬‬
‫קונסיגנציה‪ ,‬לומברד?‬
‫קונסיגנציה‪ ,‬אתה נוקב לי עכשיו את המחיר‪ ,‬כמה אתה רוצה אני‬
‫ימכור את אותו‪ ,‬אלפיים‪ ,‬אלפיים חמש מאות לירות בוסמניים‪ ,‬יותר‬
‫מזה לא כדאי‪ ,‬לא לך ולא לי‪ ,‬ואני לא מוכר את אותו בפחות‪ ,‬מתי‬
‫אתה רוצה אתה יכול יבוא יקח את אותו חזרה‪ ,‬אני לא מצמיח‬
‫שערות לבנים‪ .‬לומברד‪ ,‬אז אתה אומר לי עכשיו זמן‪ ,‬שבוע‪,‬‬
‫שבועיים‪ ,‬חודש‪ ,‬מתי אתה יבוא‪ ,‬ואני נותן לך את האלף מזומן ביד‪.‬‬
‫מחזיר לי בזמן בתוספת קטנה‪ ,‬אתה מקבל את אותו חזרה בריא‬
‫ושלם‪ ,‬הטבעת שלך‪ .‬לא מחזיר‪ ,‬אני יכול ימכור את אותו‪ ,‬ואם לא‬
‫מוכר עד מתי אתה יבוא‪ ,‬והרוח בינתיים מביא לך כסף‪ ,‬אתה יכול‬
‫יקנה את אותו‪ ,‬אבל אז המחיר שלו בשבילך יהיה כמו את המחיר‬
‫שלו בשביל כולם‪ ,‬אלפיים חמש מאות‪ ,‬שלוש אלפים לירות‬
‫בוסמניים‪.‬‬
‫לא יודע מה מחליט? כמה זמן יש אצלך? יש אצלך חובות‪ ,‬שורף לך?‬
‫לא? יופי‪ .‬כמה הטבעת שלך חשוב לך? ברור‪ ,‬ברור הוא לא של שלך‪,‬‬
‫של אשה שלך‪ ,‬ארוסה שלך‪ ,‬אמא‪ ,‬בת‪ ,‬אחות‪ ,‬שפחה‪ ,‬לא משנה‪,‬‬
‫אני יודע מזהה טבעת של אשה‪ ,‬לא נולדתי אתמול‪ .‬אבל אתה נתת‬
‫לה את אותו‪ ,‬לא? לא? ממישהו אחר? לא יודע ממי? ולא שאלת?‬
‫ולמה? כי אשה‪ ,‬אפילו מתי היא רעבה ללחם ומים‪ ,‬היא לא הולכת‬
‫תמכור טבעת שלה‪ .‬כי מה זה טבעת? אלפיים שלוש אלפים לירות‬
‫בוסמניים? לא‪ .‬חתיכה של זהב? טבעת זה זכרונות‪ .‬אז אם יש היא‬
‫אמרה לך הולך ומוכר טבעת‪ ,‬שמע לי‪ ,‬זה לא היא זקוקה כסף‪ ,‬זה‬
‫זה היא לא זקוקה טבעת‪ ,‬לא זקוקה זכרונות יש אצלה מהטבעת‪,‬‬
‫נמאס לה את הזכרונות‪ ,‬ולא כל כך נמאס לה את הזכרונות כמו‬
‫נמאס לה כל הזמן זוכרת את אותם‪ .‬ומתי אני במקום שלך‪ ,‬אני רוצה‬
‫לדעת קודם כל על מי מדברים‪ .‬מתי אני במקום שלך‪ ,‬אני לא חושב‬

‫‪3‬‬
‫המישהו מפסיק מעניין את אותה‪ .‬לא‪ .‬אני חושב המישהו לא נותן לה‬
‫את השקט בראש‪ .‬תצא ותחשוב‪.‬‬
‫לא רוצה חוזר בידיים ריקות? יש אפשר לעשות גם ככה‪ .‬אני נותן לך‬
‫עכשיו את החמש מאות לירות בוסמניים ואתה משאיר אותו בערב‬
‫אצלי כדי יותר קל לך מחליט‪ ,‬כי לפעמים יותר קל מחליטים מתי את‬
‫הדבר לפני העיניים שלך‪ ,‬ולפעמים קל יותר מחליטים דווקא מתי‬
‫שמת את אותו במקום אחר‪ .‬אני תכף סוגר את היום ומחר‪ ,‬איך‬
‫ רָׂ‬
‫אומרים‪ ,‬בוקר טוב‪ ,‬הכל טוב‪ ,‬אתה בא אלי ואומר‪ .‬תגיד קונסיגנציה‬
‫ומחזיר לי את החמש מאות‪ ,‬אז אנחנו קובעים לו מחיר כמו אתה‬
‫חולם היום בלילה‪ .‬תגיד לומברד‪ ,‬גם כן אין בעיה‪ ,‬אני מוכן יתן לך‬
‫עוד עד מאתיים שלוש מאות לירות וקובעים מתי אתה בא פודה את‬
‫אותו חזרה בשביל אלף‪ .‬צ'ינגה צ'ינגה?‬
‫למה לא‪ .‬כי מה שהמשכונאי סבר שיהיה לי מעניין לדעת כבר ידעתי‪,‬‬
‫נוסף על כמה דברים שלא עניין אותי לחלוק איתו כלל‪ ,‬כמו למשל‬
‫שאוגוסטינה שלי נחטפה‪ ,‬נלקחה כבת ערובה בידי זכרונותיה‪,‬‬
‫וחזרה שלשום עם פנים חדשות בתכלית‪ .‬לנסות לתחקר את‬
‫אוגוסטינה אין טעם‪ ,‬ולפי שעה החלטתי אפוא להבליג ולראות אותה‬
‫נופלת בפח שתטמון לעצמה‪ ,‬והשליחות שהטילה עלי‪ ,‬והאמון‬
‫שנתנה בי‪ ,‬היו מבחינה זו כבר צעד בכיוון הנכון‪ .‬לנגד עיניי ראיתי את‬
‫העניין מתפתח ומסתעף עוד הערב כך שבאמת‪ ,‬בוקר טוב‪ ,‬הכל‬
‫טוב‪ ,‬ועל החמש מאות האלה אני עד הבוקר אצליח לשמור‪.‬‬
‫אחר‪-‬כך הסתכלתי קצת על המזח שלא אמר לי כאן שום דבר‪ ,‬וכי‬
‫מה חשבתי שיאמר לי‪ ,‬שפורט א ּ‬
‫וז'אל היא בקצה ההפוך של העולם‪,‬‬
‫שפורט א ּ‬
‫וז'אל ממנה נעדרתי עכשיו קרוב לשנתיים היא בקצה הנכון‬
‫של העולם ואילו אני בקצהו ההפוך‪ ?..‬עד שאוגוסטינה מסיימת את‬
‫העבודה שלה‪ ,‬בכל אופן עד שתתפנה אל הגבר שלה מכל הגברים‬
‫שהיא מקדישה להם את תשומת לבה ברחוב‪ ,‬החלטתי לקפוץ‬
‫למקום אחד שאני מכבד ומחבב‪ ,‬קרוב לנמל‪ ,‬סמוך וממול לשני‬
‫ור ּ‬
‫דוכני כ ּו ּכ ּ ּ‬
‫וז שישבו את התחרות ביניהם בכך שהדביקו שלטים‪ ,‬מלך‬
‫ּ‬
‫ּ‬
‫ּ‬
‫ור ּ‬
‫הכ ּו ּכ ּ ּ‬
‫וז אלף עד כף‪ ,‬מלך מלכי הכ ּוכ ּורוז למד עד תו‪ ,‬ובור פתוח‪,‬‬
‫שהעיריה‪ ,‬כפי שהתלונן טאפו‪ ,‬במזיד אינה מעונינת לסגור‪.‬‬
‫אחרי שבע פעמים שאין לו מזל‪ ,‬שהיום לא היום שלו‪ ,‬שמזלו החליט‬
‫לבגוד בו‪ ,‬אבל לא רק מזלו‪ ,‬אבל הוא לא מוכן לפרט‪ ,‬וכן הלאה‪,‬‬
‫אמרתי שיותר לי אין מה לחפש שם‪ ,‬בולאנדו לכל היותר יזמין לנו‬
‫סיבוב מהיר לפני שהוא‪ ,‬וטאפו‪ ,‬וכל מי שירצה להצטרף‪ ,‬לא אני‪,‬‬
‫יקפצו למונית‪ ,‬יסעו בלעדיי לדירה של טאפו‪ ,‬וטאפו ימסור כל מה‬

‬ואני גם לא נראיתי כזה‪ .‬ממקום בשם נֶ‬ ‫כשלעורי המקטורן הזה‪ .‬יש לי מושג על ההשתרשר ּ‬ ‫ות החיצונית‪ .‬ומזוודה של‬ ‫ספרים בספרדית‪ .‬‬ ‫מה שבטוח‪ .‬כשפרצה תגרה בין‬ ‫ארבעה‪-‬חמישה צעירים מקומיים‪ .‬זה לא היה תרגיל‪ .‬בלי דחיפות‬ .‬אני כבר לא אהיה שם‪.‬משהו כמו‪ .‬טאפו צריך‬ ‫ללכת הביתה ולחבק את הגביע שלו‪ .‬טאפו זרק אז לקופה בשביל שנינו‬ ‫בשלישי וברביעי וחשבתי שאם לא תרגיל של שלושתם‪ .‬‬ ‫אחרי הרביעי אם‪-‬כן‪ .‬טאפו‪ .‬המפוספס קובלט‪-‬וכרום‪ .‬‬ ‫איך טאפו הגיע לכך שיניח על השולחן את כל הנדוניה הזו אין לי‬ ‫מושג‪ .‬ונשארתי כי כל שהיה לי להפסיד הפסדתי באל אוואסיבו‪ .‬‬ ‫אני שמעתי אותו עוד בערב הראשון שלי שם‪ .‫‪4‬‬ ‫שהימר עליו‪ .‬ואני מוכן להתערב‪ .‬שבע‬ ‫שנים רצופות מיום שחזר‪ .‬משהו בסגנון‪ .‬הפסיד ונותר חייב‪ .‬למרות כמובן שזה הדבר הראשון שעלה לי בראש‪.‬כך‬ ‫אמרתי להם וגם לעצמי‪.‬יצא שהחלפנו שאלות ותשובות‪ .‬‬ ‫החוט הפנימי‪ .‬‬ ‫אקוואריום‪ .‬ואחר‪-‬כך הבן יביא לו סיר‪-‬לילה‬ ‫וטאפו יירדם ויחלום על מנגליס‪ .‬לא היה כמעט אף‬ ‫גבר באוזיריס אותו רגע שלא צחקק או לא צחק מלוא הפה‪ .‬בנושאים גיאוגרפיים ופיננסיים‪ .‬התחנות האחרונות‬ ‫במסלול שלי ויוקר השתייה באותם מקומות‪ .‬‬ ‫אבל כשהפסדנו שבעים בראשון‪ .‬כי בעלי אפשרויות לא מגיעים‬ ‫תי‬ ‫אוואסיבמסֹו נח ּ‬ ‫אל רֵ‬ ‫לאוזיריס‪ .‬זאת אומרת‪ .‬אחרי המשחק הרביעי נגמרו לנו הלירות הב ּמסֹוס נֶ‬ ‫וכשאני אומר לנו אני מדבר בעיקר על הכסף של טאפו‪ .‬בולאנדו הקניט אותו‪ .‬הגביע היה סיפור שכולם הכירו והפיצו מאחורי הגב‪.‬אולי‪ .‬צמיד כסף ואולי גם אותו גביע של זהב שטאפו קטף‬ ‫בתחרות הפתוחה של מנגליס לפני ארבעה עשר קיצים ושבעה לפני‬ ‫שחזר לעירו‪ .‬או חשב שהשתקנות שלי היא בדיוק המזג המתאים למשחק‬ ‫שלהם‪ .‬לא על‬ ‫מניות‪.‬שעד אז עמד על רובה הציד שלו‪.‬וטאפו נפרד אותה שעה מאלפיים‪-‬שלוש‪-‬מאות‬ ‫או שלושת‪-‬אלפים‪-‬מאתיים לירות בקור‪-‬רוח גלדיאטורי והארנק שלו‬ ‫היה ריק‪ .‬ורציתי לפרוש‪ .‬מי יודע‪ .‬או שדווקא רצה לקשור איתי איזה עניין במהלך המשחק‪.‬פעם או‬ ‫פעמיים‪ .‬ואחר‪-‬כך שלוש‪-‬מאות‪-‬‬ ‫שבעים בשני‪ .‬כל אחד‪ .‬מעניין מה זה‬ ‫כן‪ .‬את הראשונה אייש טאפו עצמו‪ .‬אבל היה בקשר לגביע ההוא‪ .‬כולל‬ ‫שני המוזגים‪ .‬אני הוזמנתי‬ ‫רק כדי להשלים רביעיה ולא התכוונתי לפתוח את כיסי‪ .‬יש‬ ‫לשער‪ .‬ושמבחינתי היו רק‬ ‫בדיות לקוניות‪ .‬גם לא ברור‬ ‫למה טאפו בחר דווקא בי‪ .‬אי אפשר להגיד אפילו שהכרנו‪ .‬משמע‪ .‬משהו בדיאלקט המקומי שלא‬ ‫הבנתי לגמרי‪ .‬משהו אבל מסוגנן‪ .‬ואמנם טאפו לא גילה בהן עניין גדול‪ .‬בסך הכל‬ ‫כמה ימים רצופים שהגעתי לאוזיריס באר וישבתי בפינה השקטה‬ ‫השנייה‪ .

‬אבל אז בן‪-‬הזוג שלו ׂ‬ ‫זווית הכסא‪ .‬כלפי טאפו‪ .‬אמר המוזג הראשי‪ .‬הסיר מגבעת‪ .‬רק שבולאנדו היה‬ ‫הראשון‪ .‬טאפו היה גם מחוויר‪ .‬מדבר אלי אבל‬ ‫מנחם את טאפו‪ .‬‬ ‫הם אינם סובלים הלצות מהסוג‪ .‬הוא לא יכול‬ ‫אבל חמשת אלפים לירות ב ּמסֹוס נֶ‬ ‫לערוב‪.‬והתנהל במתינות לעבר‬ ‫הבאר‪ .‬הוא‬ ‫התיישב ואמר שימשיך לשחק‪ .‬הוא שקל כמו‬ ‫מר שהיה צריך להיטפל אליו ממש‪.‬טאפו ביקש‬ ‫אשראי מן המוזג הראשי‪ .‬טאפו‪ .‬אמר ששלושת הדברים האלה לא משנים לו כלום‪.‬בולאנדו התחרט והכריז שהם מוכנים‬ ‫לשחק רק על מה שראו במו עיניהם‪ .‬הרי גם כשהם בגמלאות‪ .‬כמו שאמרתי‪ .‬וכיוון שב רֵ‬ ‫מוזג מגיע הרגע בו ניתנת לו הזדמנות חייו להכריע גורלות הרי אם‬ ‫בולאנדו הניף את הדגל‪ .‬ואחרי‬ ‫שכולם התקררו אחד עבר ליד טאפו‪ .‬מיותר יהיה לציין שהם לא לא‪-‬‬ ‫בטחו במלה שלו‪ .‬וכמו כדי להראות שט ּ‬ ‫וב‪-‬הלב‬ ‫וקלות‪-‬הדעת הושבו על כנם עשה שתיים‪-‬שלוש מכות הטעייה ואחת‬ ‫כמו‪-‬אמיתית כלפיו‪ .‬תמיד פורש‬ ‫בחצות והולך לאבק את הגביע שלו וכולי וכולי‪ .‬כי עד כמה שיצא לנו להכיר‬ ‫גורילות כמו טאפו‪ .‬משלם כמו תינוק והולך לא איכפת לאן‪.‬רק אגרופים ומכות שטוחות‪ .‬אחראי‪-‬המשמרת נתפש לרעיון והחזיק‬ ‫אחריו‪ .‬ובולאנדו הציע שיהמר על היקר לו מכול‪.‬לפחות‬ ‫מתלוצצים חזרה‪ .‬‬ ‫טאפו חזר לשולחן ואמר שיוכל לשלם מחר כל סכום עד עשרים‪-‬אלף‬ ‫שם את הרגל על‬ ‫לירות‪ .‬והמוזג‬ ‫המתחנחן סיפר לי שטאפו לעולם לא נכנס לשום עניין‪ .‬‬ ‫טאפו סירב מייד‪ .‬‬ ‫מניות זה כבר סרט אחר‪ .‬ולחש לבולאנדו‬ ‫סיפור שלם בתוך האוזן‪ .‫‪5‬‬ ‫ובלי בעיטות ובלי חפצים עפים‪ .‬‬ ‫חצי מהחבורה הזאת יחד‪ .‬אבל טאפו סיים את הבירה שלו ועזב‪ .‬שהעז לומר זאת בפניו‪ .‬אבל טאפו תפש זאת רק אחרי שכבר הפסיד את הרובה‬ ‫והאקוואריום והצמיד‪ .‬בולאנדו אמר שהמשחק כנראה נגמר ושעוד כמה‬ ‫דקות יסעו לקחת מה שמגיע להם מטאפו‪ .‬מגיע לא איכפת מאיפה‪.‬אולי אפילו בעיקר אז‪.‬לא היתה‬ ‫שום בעיה‪ .‬יחד עם שותפו‪.‬ואם כושי‬ ‫שחור כמו הצער יכול היה להחוויר‪ .‬לא או רַ‬ ‫אבל לפחות להראות לו שהוא קיים‪ .‬לכאורה‪ .‬טאפו המשיך לנעוץ מבט עמוק‬ ‫בקיר המשקאות‪ .‬הם מכירים את טאפו שנים‪ .‬‬ .‬טאפו התרגז‪ .‬לא‬ ‫כסף‪ .‬שחשפה גבחת מחרידה‪ .‬למרות שלא היה לו במה להתבייש‪ .‬אם היה מדובר במשקאות‪ .‬בולאנדו שאל אותו במה‪ .‬אלא היו מעונינים לגזול ממנו את אותו גביע‪ .‬בולאנדו כמעט נעתר‪ .‬הם‬ ‫לילו של כל‬ ‫מבינים מאליהם שמותר גם להיכנס לנו לנשמה‪ .‬או‪ .‬‬ ‫שותה שלוש‪-‬ארבע בירות‪ .‬‬ ‫טאפו ואנוכי נותרנו לשבת בשולחן המוחרב‪ .‬וכיוון שאנו מותירים למוזגים למזוג לנו‪ .

‬זאת‬ ‫אומרת‪ .‬את הצמיד טאפו מכר לפני‬ ‫חצי‪-‬שנה לקנות אקוואריום‪ ..‬אלא שבולאנדו לא מיהר לעשות כן לפני‬ ‫שהוא מוודא בהבזק עין שברשות בן‪-‬זוגו יש נסיך שלישי לתקוף בו‬ ‫את טאפו וכן שלטאפו היושב לימינו אין נסיכים נוספים להעביר‬ .‬‬ ‫רק שאין שום אקוואריום‪ .‬הביט קודם בתקרה‪ ..‬ברון‪ .‬בולאנדו היה בלי‪-‬ספק‬ ‫החזק והערמומי מכולנו‪ .‬תרגיל בנוי היטב‪ .‬עוד קיץ‬ ‫עכשיו‪ .‬וטאפו‬ ‫לכל אורך הטורניר הזה הפגין סתימ ּ‬ ‫ות וכושר‪-‬הערכה‪-‬בלתי‪-‬נכונה‬ ‫יוצאים‪-‬מן‪-‬הכלל‪ .‬דמסֹוק ּ‬ ‫וצ'אץ' עם העברות‪ .‬עדיף שתשקיע בילד‪ .‬טאפו סימן לי‬ ‫עם היד אל תמשיך ואמרתי רק‪ .‬‬ ‫ועם אוגוסטינה‪ .‬או שמישהו המציא אגדה‬ ‫עליו והוא לא טרח‪ .‬קח אותו לקרקס‪.‬ואתה הלוא מובטל‪ .‬‬ ‫טאפו לקח את הראש בידיים‪ .‬הטיפול השגרתי‬ ‫באוזיריס לתיירים‪ .‬‬ ‫נאמר רק מה שהיה צריך להיאמר בהתחלה‪ .‬מה? אמרתי‪.‬הכל יכול להיות‪ .‬השאלה רק מתי‪ .‬כי במשחק הזה‪ .‬‬ ‫נו‪ .‬כמובן‪ .‬אבל מה זה‬ ‫אקוואריום‪ .‬מה אני הולך‬ ‫לעשות והיה אם‪ .‬ולהבא אל‪ .‬הילד בטוח יצטער על האקוואריום‪ .‬ולצוד‪.‬‬ ‫הייתי כמעט משוכנע שעוד רגע טאפו או השלושה האלה יציעו לי‬ ‫לעזור לטאפו לפרוע את החוב‪ .‬ופה גם הצטרפו אלינו לשולחן‬ ‫שלושה נוספים‪ .‬בין אם הטאפו הזה הוא נוכל וכל הסיפור עם‬ ‫הגביע היה עוד מלכתחילה‪ .‬או סתם בריונים מקורבים לבולאנדו‪.‬הצמיד הוא מתנה מאמו שממנה כבר התגרש‪ .‬כי על אף שחנקו אותנו הם צחקקו והסתודדו‬ ‫ביניהם‪ .‬הרובה הוחרם בפשיטה שערכו אצלו‬ ‫לפני חודש‪ .‬ישתחרר לי קצת כסף‪ .‬וטאפו לא טרח להחליף איתם אף מלה‪.‬החל בקטטה ומה שהמוזג חשב אז‬ ‫שיהיה לי כל‪-‬כך מעניין לשמוע‪ .‬‬ ‫הוא כבר ממילא לא צד‪.‬‬ ‫קשה היה להחליט‪ .‬אני כבר איכשהו אסתדר‪.‬אחר‪-‬כך בשולחן‪.‬‬ ‫נו‪ .‬כן‪ .‬‬ ‫הוא ראה אותם‪ ..‬את האקוואריום הוא שותה כבר‪.‫‪6‬‬ ‫ישנם או אינם‪ .‬הרי כמה עולה לשקר‪.‬ובין אם טאפו הוא סתם טיפש כבד‪-‬גוף שהמציא‬ ‫אגדה על עצמו וכולם החלו להאמין בה‪ .‬‬ ‫וזה עוד מה שנקרא במקרה הטוב‪.‬‬ ‫מחר‪ .‬הרי שאני יכול להעביר את שניהם עם כיוון השעון לבן‪-‬הזוג‬ ‫שלו והלה יהיה הנתקף‪ .‬סע עם בולאנדו ותסגרו את הנושא‪..‬ושום רובה או צמיד‪.‬אז הים יהיה נוח‪ .‬אם בולאנדו תוקף אותי עם כיוון השעון עם נסיך ויש לי נסיך‬ ‫משלי‪ .‬וכך עסקתי בשיקולים‪ .‬חשבתי‪ .‬סתם סקרנים‪ .‬‬ ‫איך זה אין‪ .‬הרי בולאנדו אמר שהוא מוכן לשחק על מה שראה‪.‬השותף שלו היה בערך ברמה שלי‪ .‬‬ ‫בולאנדו שלח לנו קוניאק מהבאר‪ .‬אם תרצה‪ ..‬אמרתי‪ ..

‬‬ ‫ובולאנדו לא שאל למה‪ .‬אמר‪ .‬שהם‬ ‫נוסעים לרובע השש‪-‬עשרה‪ .‬המלון שלי‪ .‬והלילה הוא לקלומפפה מה שהוא רַ ּ‬ ‫רק ביוני‪ .‬אלא שכאן‪ .‬‬ ‫בצפון לעיר ּ‬ ‫דצמבר‪ .‬מן‪-‬‬ ‫הנמנע יהיה להתהדר במלים לבנות‪ .‬ברון‪ .‬‬ ‫סקאנ םינְםינְדר‪ .‬‬ ‫ה התאומה‪.‬בגלל‪ .‬בולאנדו אמר שהם יחזירו אותי‪ .‬כדי שזוג ינצח שני‬ ‫השחקנים צריכים לצאת‪ .‬יצליח בכל‪-‬זאת איכשהו‬ ‫ומתישהו להדוף מעל עצמו מתקפה ולזכות סוף‪-‬סוף בתור‪ .‬הפטרתי בלבי‪ .‬טופח למישהו‬ ‫אחר על גבו‪ .‬בגלל‪ .‬בגלל ארבע‪-‬מאות‪-‬חמישים‪-‬ושש שנות‬ ‫בגלל הפיגמנטים ב רֵ‬ ‫כיבוש‪ .‬השעה כבר שלוש‪ .‬‬ .‬וזה מה שקרה‪ .‬יאלצו ודאי לשכנע‬ ‫מעט את טאפו בצלעותיו לפני שיואיל למסור לידיהם את שהפסיד‪.‫‪7‬‬ ‫לבולאנדו עצמו‪ .‬ואלה‬ ‫יעברו למרבה הצער אלי‪ .‬ואם טאפו‪.‬כל המעניין לא יוכל‪ .‬שש פעמים היה זה טאפו ופעם אני‪ .‬כי במשחק הזה‪ .‬נסיך‪-‬שניים נוספים מתוך שמונה‪ .‬והתחלתי לחזור‪.‬כנראה טאפו‪ .‬‬ ‫ובאין לו שלוש מלכות או שלושה מלכים וכן הלאה‪ .‬לאמור‪ .‬בגלל‪ .‬כנהוג‬ ‫לפרידה‪ .‬בפרט אם אינם‬ ‫סקרנים‪ .‬מכאן והלאה‪ .‬‬ ‫עם האוזניים בגב עוד שמעתי מישהו‪ .‬וכך אפשר להבין איך‬ ‫הפסדנו שבעה משחקים רצופים‪.‬אמרתי‬ ‫לעצמי‪ .‬וסימן לסקרנים‬ ‫לפנות את דרכי‪.‬הוא‬ ‫אמרתי שהם נוסעים נגד הכיוון שלי‪ .‬אבל לא ישער שבולאנדו זוכר‬ ‫ודאג לשמור לעצמו או להמציא לעצמו מתוך הקופה‪ .‬כמו שהם הפמליה הנאמנה של בולאנדו‪.‬בגלל מהפיכת התרבות של ב ּמסֹוגוי ּמסֹוב ּ ּ‬ ‫ו‪ .‬שלום עלייך בוסמניה‪ .‬‬ ‫שבניגוד לבולאנדו אינו כה זריז‪-‬ידיים‪ .‬אוגוסטינה אולי כבר סיימה מה שהיתה‬ ‫צריכה לעשות‪ .‬לא יכול‪.‬טאפו עכשיו יצטרך להתמודד עם כל השלושה‪.‬כל שיכול היה‬ ‫לקרות כבר קרה‪ .‬עכשיו‪ .‬וסקרנים לא מעניינים אותי‪ .‬‬ ‫אם אמרתי לעצמי קודם שבולאנדו לכל‪-‬היותר ישקה אותנו לפני‬ ‫שהם נוסעים לשדוד את טאפו‪ .‬‬ ‫אבל הוא ימסור זאת ויחיה עד מחר לספר לי הכל כאן‪ .‬ואז זרק בי‪ .‬שקמתי‪ .‬להיות כל‪-‬כך‬ ‫מעניין‪ .‬איך שאני רוצה‪ .‬לטאפו‪ .‬‬ ‫גנים‪ .‬וכל הסקרנים שאיתם‪ .‬אבל כדי להפסיד מספיק שאחד ישאר‬ ‫אחרון‪ .‬טאפו‬ ‫יקפוץ מייד על ההזדמנות להיפטר משלושת הנסיכים הללו ויתחיל‬ ‫לתקוע אותם אחד‪-‬אחד לבולאנדו‪ .‬מבט‪.‬בזכות אותה‬ ‫זריזות שלו‪ .‬בין קוי הרוחב ששים‪-‬ושבע ושבעים‪-‬ושלוש‪.‬‬ ‫בולאנדו חזר לשולחן וחזר על שאמר כבר לפני‪-‬כן‪ .‬האי םינְ‬ ‫כאן לא רחוק‪ .‬שתי חפיסות‪ .‬הותרתי את המפתן מאחוריי‪ .‬בולאנדו וההוא‪ .‬ותופעת קיץ זו מכונה על‪-‬כן‪.‬אמרתי‪ .‬הוא יאסוף את כל‬ ‫הקלפים לחיקו ויפסיד תור ובולאנדו יהיה שוב התוקף‪ .

‬למרחוק‪ .‬בכל‪-‬זאת היא נעימה עד מאוד לעין‪ .‬ההתגרות הזו‪.‬המיני הערמוני שלה כבר רֵ‬ ‫פנים מזמינה אותך לחלוק רבע‪-‬שעה דחוסה עם‬ ‫וברך פשוטה ל םינְ רַ‬ ‫הבנות האחרות‪ .‬אלמלא החום האדיר ודאי לא‬ ‫היה נותר זכר משניהם כאחד‪ .‬עם האחרות ולא עמה כי אוגוסטינה היתה רק פרסומת‬ ‫יפהפייה לזנ ּ‬ ‫לט אנושי שארכאנג'לו‪ .‬אבל די‬ ‫כה הפרדוכסלית‪ .‬היופי האוגוסטיני הזה עשוי כמעט להכעיס את‬ ‫העין‪ .‬שבימים של רצון טוב‪ .‬‬ ‫אוגוסטינה גירדה עכשיו עור סינתטי בציפורניים כחולות‪ .‬כי רק אז התעשת דב‪-‬הנמלים הגדול‪.‬‬ ‫ה של דו‪-‬תת‪-‬היבשת‪ .‬סמל ּ‬ ‫בלשונו הארוכה והעלה בה לא פחות ולא יותר את השמש גופו‪.‬נפל דבר בשמיים‪.‬על גרם המדרגות הפנימי‬ ‫במלון‪ .‬בקיץ‪ .‬בקשתיות העיניים שהיוו‬ ‫היה במבט חטוף בל רַ ּ‬ ‫הסוואה ססגונית מאומצת לתנודות הפוליגרפיות של אישוניה‪ .‬ורקק והניח לשמש‪ .‬הלך השמש‬ ‫ונמס על לשון דב‪-‬הנמלים הארוכה‪ .‬והקלומפפאים מצננים בחוצותיה את חום מזגם‪.‬החזיק דב‪-‬הנמלים הגדול‬ ‫את השמש בקצה לשונו הארוכה‪ .‬‬ ‫לק מרקע הל רֵ‬ ‫ח נֶ‬ ‫האיסקאנדר‪ .‬אבל לשונו הארוכה‬ ‫הוצפה אור לעולם‪ .‬‬ ‫שאתרע מזלו לחלוף אותה שעה במקום‪ .‬החזיתות‬ ‫החומות‪-‬קולוניאליות של קלומפפה הן קירות רכים של כוסמת‬ ‫בכמעט‪-‬אור הזה‪ .‬‬ ‫אמרתי לעצמי‪ .‬לילות כוזבים‪ .‬שישבו וחיכו רק לזה‪ .‬כי‬ ‫השמש מקיף מאז מחוזות אלו בזהירות‪ .‬‬ ‫עניין מכוער לכשעצמו‪ .‬יצא ללקט סעודה‬ ‫דב‪-‬הנמלים הגדול‪ .‬‬ ‫שלשונו הארוכה נכוותה‪ .‬ושתן חם‪ .‬כך מאיר דב‪-‬הנמלים הגדול בלילות הקיץ‬ ‫כשהוא תר בלשונו הארוכה אחר נמליו‪ .‬טוב להישמר מבורות המים כשיכור בדרך אל‬ ‫אהובתך‪ .‬במשחק בין לשונ ּ‬ .‬הילדון שניהל‪-‬בפועל את‬ ‫ש נֶ‬ ‫ות‪ .‬החזיק והביט בו עין‪-‬בעין בעוד‬ ‫השמש אצה לו הדרך לזרוח במקומות אחרים שבהם מצפים לו זה‬ ‫מכבר‪ .‬מטופחות‬ ‫מדי‪ .‬ועודו משתאה על השמש שמתחת לחוטמו‪ .‬וטוב‪.‬נֶ‬ ‫האיסקאנדר‪ .‬אבל בחורף נם הוא את שנתו במאורתו‬ ‫שבסוף הארץ הגדולה השטוחה ואז העלטה משתלטת כאן‪ .‬‬ ‫טה אחורנית על מסד החימר של‬ ‫היא עמדה בעקב אחד נמסֹו רָ‬ ‫בנים בחזית‪.‬בקו‪-‬‬ ‫ה ללשוני‪ .‫‪8‬‬ ‫ומשמעי ּ‬ ‫עניין של אי‪-‬ד ּ‬ ‫ות בוסמנית טיפוסית‪ .‬כיניתיו‬ ‫העיניים‪ .‬אבל אז נזכרתי באוגוסטינה ומייד הנשמה שלי התפכחה‪.‬נהג לתלות לפנות ערב בחוץ והלין בתמורה בחדר‬ ‫משלה‪.‬לכאורה באותה המידה שיכולתם לומר אף‪ .‬כי בערוב‬ ‫יום אחד‪ .‬מספרים לנו האסטרונומים החדשים‪ .‬ויכולתם לומר‪ .‬‬ ‫וגביעי‪-‬נייר חצי‪-‬מלאים של כוכורוז בכל מקום‪ .‬כמותו יצורים תקיפים‬ ‫שאינם נתונים לפשרות‪ .‬אי כופר תדרוש? התחנן השמש‪ .‬אבל דב‪-‬הנמלים הגדול לא‬ ‫שעה לו‪ .

‬גלויות‪-‬‬ ‫נוף עם הרבה ירוק וכחול‪ .‬נראה‪.‬בעישון‪ .‬‬ ‫על העיר‪ .‬היו לו למשטח עבודה מזוגג ו רֵ‬ ‫המבקר הנבוך באומרו במקצועיות‪ .‬השעות לא עברו עליה אלא על השעון‪.‬‬ ‫ארכאנג'לו חזר לשולחן שלו‪ .‬של תכונות ניתנות למיצוי במבט‬ ‫ות מלאכותית של שפתון‪ .‬אוגוסטינה‪ .‫‪9‬‬ ‫מי‪-‬‬ ‫קו‪-‬השמיים אבל כעת התגבן כגבינים קודרים‪ .‬שסרק בעיניים מופקרות מן הספה שמתחת את‬ ‫גלאם ואת מפשעתו של הגבר שעלה מייד‬ ‫אלאם‪ -‬לֻ‬ ‫בזמן של לֻ‬ ‫הכותרות רַ ּ‬ ‫אחריי והזדרז להשיג אותי על רצפת אריחי הזכוכית‪.‬אפילו לא עניין של חוסר‪-‬מצב‪-‬רוח אלא‬ ‫מצב‪-‬רוח של חוסר‪-‬עניין‪ .‬שהיתה אל‪-‬נכון‬ ‫מנוחה‪ .‬השעות‬ ‫הרבות שעברו בכריעה‪ .‬‬ ‫הקל על‬ ‫שדן ברצח שאירע כאן‪ .‬היא זרזה אותי‪ .‬‬ ‫כמה זמן אני כבר מתרועע עם אוגוסטינה ועדיין לא יצא לי לעמוד על‬ ‫סרסור שהיא מנהלת ברחוב‪.‬מדונה בנאלית‪ .‬לסתות‪ .‬וכל אלו עוטרים מש רֵ‬ ‫לצבעי‪-‬היסוד של פניה‪ .‬חיוני ּ‬ ‫ות סף‪-‬‬ ‫היסטרית בנקודות זעירות על הלחי‪ .‬עוד מעט‪ .‬שכל עובר‪-‬וחוזר ניתח אותה‪.‬שבמבט ראשון תמיד הוליכו אותי שולל כאילו‬ ‫היו סכימה‪ .‬‬ ‫אבל תכף‪ .‬בצעידה רכה‪ .‬אחת‪-‬שתיים‪-‬שלוש‪ .‬ודאי‬ ‫לא לעיניה שלה‪ .‬ושקיפ ּ‬ ‫ות של עיניים‬ ‫שאינן נותנות אמון ואינן ראויות לאמון‪ .‬‬ ‫נה עגמימות ל ּ‬ ‫מהעלמותה‪ .‬בצלליות בגון ש רֵ‬ ‫דמדומים‪ .‬‬ ‫נלך לשחק ביליארד? ביליארד מרגיע בלילה‪.‬היכן שפסיפס של שטרות זרים‪ .‬חיכו שאסתלק‪.‬בגבות‪ .‬תעלה‪.‬ברכילות‪ .‬‬ ‫מעברו האחר של הכביש נעצו בה מבט‪ .‬ואפילו‬ ‫תיקוני האיפור הנשנים שערכה לעיני‪-‬כול לא נועדו לעיני איש‪ .‬אתה צריך להתגלח‪.‬השמאלית אמורה לטשטש פנס שעמו חזרה אוגוסטינה‬ ‫פניה ההיפרבוליות‪.‬די במבט כזה והיה ברור‬ ‫שאוגוסטינה רחוקה עכשיו בעיני עצמה מלהיות יפה במידה שהיא‬ ‫רחוקה מלהיות מכוערת‪ .‬כן?‬ ‫כן‪ .‬‬ ‫תעלה‪ .‬‬ ‫טיבן של שיחות ה ְפִ‬ ‫למעלה מצאתי את ארכאנג'לו מנסה להוציא מוזיקה מהרדיו‪ .‬אוגוסטינה לא היתה שם‪.‬הוריד‬ .‬נר דולק עם אהיל אוריגמי‬ ‫שאוגוסטינה תרמה ואלוויס מרוצה‪-‬עד‪-‬האוזניים ריחפו בהכנעה‬ ‫מעל השרת השמן‪ .‬אני עוד מעט אבוא גם‪.‬על הגאות והשפל בתשוקות הגברים ששידלה‪ .‬עשר לירות החדר‪ .‬חמוקיים פורנוגרפיים וגזיר‪-‬עיתון בן‪-‬שנה‪.‬שסקרו וסנטו את הרחוב‬ ‫מבין תלתליה החפופים‪ .‬והתגר ּ‬ ‫שכזה‪ .‬‬ ‫התרגלה להתנכר לחיצוניותה היהירה כשהיא ברחוב‪ .‬לאורך‬ ‫גומחה בקיר הירקרק‪ .‬‬ ‫כן‪ .‬הצבועים‪ .‬בעמידה‪ .‬‬ ‫הפסדת הרבה? שאלה אותי אוגוסטינה‪ .

‬לא מדובר כמובן שאני אפר את אמונ ּ‬ ‫ה‬ ‫של אוגוסטינה בי‪ .‬סבה האלמנה‬ ‫והזכירה לי עתירה שהבטחתי לנסח‪ .‬זו הסיבה שאני לא נכנס אף‪-‬פעם לחדר של‬ ‫אוגוסטינה בלעדיה‪ .‬‬ ‫יבוא ויגיד לי ארכאנג'לו‪ .‬‬ ‫החדר שלי עומד ריק‪ .‬ארכאנג'לו הוא השומר הנאמן‬ ‫על החדרים‪ .‬אז ירדה בעלת‬ ‫דוכן אסופת‪-‬שיער‪-‬שיבה ומוליכה שני סלים ושני זאטוטי‪-‬זקונים‬ ‫מקרטעים ונוגים בירכה באלם את ארכאנג'לו והחלה שוקעת בשלבי‬ ‫המדרגות להוציא את הדוכן שהלה התיר לה לאחסן למטה‪ .‬שצפה אותו רגע ממש‪ .‬‬ ‫אבל רק כל עוד היא נכנסת יחד איתו‪ .‬אלא שמשהו מחפציי ייגנב שם ממני‪ .‬יד על הלב‪ .‬מישהו מבחוץ‪ .‬ואני יודע שזה ההרגל‬ ‫שלה אז נתתי‪ .‬שקרקפותיהן רוסקו בעד‬ ‫הרצפה השקופה‪ .‬ואילו החדר של אוגוסטינה‬ ‫הוא של אוגוסטינה‪ .‬זה כמה זמן שלא נכנסתי לשם‪ .‫‪10‬‬ ‫עתמסֹו משוננת באופן זהה לכל המפתחות‬ ‫תרַ רַ‬ ‫מל ּ‬ ‫מהקיר מפתח ש רַ‬ ‫האחרים‪ .‬כן‪ .‬לא יודע מי זה‪ .‬ונעלמה אחריו‪.‬מותר לה כמובן להביא לשם את מי שתרצה‪.‬מלבד היומיים‬ ‫האחרונים‪ .‬נעל את הכסף בארגז כלים ירוק והצביע על אחד‬ ‫מארבעת המסדרונות הכפופים כצלב הינדו‪-‬איראני‪ .‬אבל גם לא רציתי בעיות לאוגוסטינה‪.‬למרות‬ ‫שיהיה ברור שהיה מבפנים‪ .‬‬ ‫תפסתי מקום על‪-‬יד השרת‪ .‬ועם חומץ‬ ‫אין לי הרבה במשותף‪ .‬במחווה‪ .‬הבכור שלה נלפת חזק‬ ‫בזרועות החוק‪ .‬לוע כתום בתוך הלילה‪ .‬בא ואמר שאוגוסטינה הרשתה לו‬ ‫לחכות לה בחדר ואמרה שאתן את המפתח‪ .‬יחד איתי‪ .‬קנתה קונדום בלירה למען המבקר‬ ‫שבחר בה מבין כל הבנות במדרגות‪ .‬כי כל‬ ‫המפתחות מופקדים בידי ארכאנג'לו‪ .‬וכיוון שכל מפתח פותח כל דלת הוא האחראי לתכולת‬ ‫כל חדר כאשר החדר סגור‪ .‬הילדון בטח נוהג‪ .‬ואמרתי‪ .‬בעיה של אוגוסטינה שהיא נותנת את המפתח שלה‬ ‫לכל מיני אנשים‪ .‬הרפס‬ ‫א ּ‬ ‫הקומה נתקלה ב רֵ‬ ‫והרואין‪ .‬‬ ‫ה של מאפייה‪ .‬שתמכור להם‬ ‫פתח ּ‬ ‫ל ְפִ‬ ‫בורמלאדוס טריים לממכר‪ .‬אני משלם רק למען הפרוטוקול ומאז‬ ‫אוגוסטינה‪ .‬‬ ‫לא רציתי ללכת לחדר שלי‪ .‬התהלוכה נמוכת‬ ‫פמסֹוליה הרוסת‪-‬השיניים‪-‬והשפתיים‪ .‬כן‪ .‬אבל בלבי ראיתי‬ ‫עה אצלנו בפורט‪-‬אוז'אל רפה‪-‬‬ ‫כבר בוקר אמיתי ועדר אמיתי שרמסֹו רֵ‬ ‫שכל אחד והשמש מזהיבה את בטני הכבשים‪ .‬אני רואה בגבר אידאל ואילו חומץ רואה בו‬ .‬זאת אומרת‪ .‬מלבד היומיים האחרונים‪ .‬וביחד איתי היא עדיין לא מוכנה לגור מסיבות‬ ‫השמורות עמה‪.‬בשתיקה אף אני‪ .‬ארכאנג'לו לא מוציא מלה‪ .‬זוג‬ ‫הכבשים הקטנות שלה יוצאות למרעה בשעה כה מוקדמת כי יהיה‬ ‫עליהם לדווש מכאן‪ .‬מישהו בא‪.‬אל השחר ברובע הסמוך‪.

‬היות ואני משועמם ומתחיל להקניט אותו עם מלים שקשה לו‬ ‫לשמוע‪ .‬לגברים אין שום אינטואיציה‪ .‬ברון?‬ ‫הסטתי את היד ושיכלתי רגליים לכיוון הנגדי וקראתי מפה ומשם‪:‬‬ ‫שביתת מעבורות אל ג'ימיסי‪ .‬אינטואיציה היא תמיד‬ ‫נשית‪ .‬הוא טוען שהן דוחות‬ ‫אותו כי הן מוכנות לעשות הכל בעד כסף והן מעבירות מחלות‪.‬אינטואיציה נשית‪ .‬אבל‬ ‫חומץ‪ .‬אבל תמיד‪.‬או אומרת לי‪ .‬אתה לא חושב שאנחנו יותר מדי‪ .‬למה אני תמיד כזה טיפ‪-‬טופ איתך‪ .‬‬ ‫הי‪ .‬כשאתה הרבה זמן בלי אשה או הרבה זמן‬ ‫חלוקים‪ .‬לרגעים‪ .‬הא‪ .‬אחרי כל הפוצימוציניו הראשוני‪ .‬אם היית כזה טיפ‪-‬טופ‪ .‬לא היו קוראים לך חומץ‪.‬אולי חסרות לך פרספקטיבות? אני שואל‬ ‫ויודע שזה לא שייך לכאן כלל‪.‬מסֹנא רַ‬ ‫איתה‪ .‫‪11‬‬ ‫חפץ מיני‪ .‬רֵ‬ ‫רֵ‬ ‫למה קוראים לך חומץ?‬ ‫הוא מלטף עגיל באוזן‪:‬‬ ‫חומץ בן‪-‬יין בשבילך‪.‬מה נשית‪ .‬מוזיקה לאווירה‪.‬‬ ‫מה אני?‬ ‫ואתה לא מתגורר כאן‪ .‬מסֹנא רַ‬ ‫אווירה למצב‪-‬רוח‪ ..‬אולי נולדת פה‪ .‬למה אני לא תולה את הבעיות שלך במקום‬ ‫המגורים שלך‪ .‬‬ ‫ומה אומרים בעיתון?‬ ‫פה בשרנית על ברכי ואומר‪:‬‬ ‫הוא תקע בפרצופי את היומון‪ .‬‬ ‫השם שלי חומץ מפני שאני לא ׂ‬ ‫שיהיה‪.‬ברון? שואל חומץ‪.‬כשמתחילות לצוץ תביעות‬ ‫ורתיעות וכל מיני מצבי‪-‬רוח‪ .‬מה אתה חושב על התוכנית של שר החי והצומח והסביבה‬ ‫כן את הסוק‪-‬מן‪-‬סו בבתים ועל השר שהציע את התוכנית ועל‬ ‫ש רֵ ּ‬ ‫ל רַ‬ ‫האמא שלו ועל האחות של שר החי והצומח והסביבה שהיא גם אשת‬ ‫שר המשטרה‪ .‬‬ ‫ואתה‪ .‬‬ ‫מר‪ .‬אני‬ ‫מרגישה שעדיין מוקדם מדי‪ .‬אני אומר לו‪ .‬‬ ‫למה קוראים לך חומץ?‬ ‫שם חומץ על אף‪-‬אחד‪.‬חומץ לא מודה שהן מפחידות אותו‪ .‬צבע לצבע‪ .‬גם לגבי הרגשות המעורבים שיש לנו כלפי נשים אנו‬ ‫מר‪ .‬אכן הודעתו של בוגויובו מן ה‪1-‬‬ ..‬משעין כ רַ ּ ּ רָ‬ ‫ברון‪ .‬‬ ‫אולי יש קשר לכך שאתה מתגורר במוסד כמו האיסקאנדר? אני‬ ‫שואל‪ .‬‬ ‫נטפל?‬ ‫הי‪ .‬כל‬ ‫העניין הזה‪ .‬מצב‪-‬רוח לשלב בחיים‪ .‬כשאני שומע את המלה‬ ‫אינטואיציה אני ישר רואה בראש את הירך של אוגוסטינה‪.‬‬ ‫שמתאימה משהו למשהו‪ .‬למה אני בכלל לא רואה בעיות במקום שאתה רואה‬ ‫בעיות‪ .‬ואתה תמיד‪ .‬אפילו פוחדים מהן‪ .‬אני אומר‪ .

‬אני מת על זה‪.‬רוצים שבוסמניה תצטרף‬ ‫לנ םינְרַופט"א‪ .‬קבעו שהם ממילא בסכנת הכחדה‪.‬ככה‪ .‬שבט שחי במדבר הסוק‪-‬מן‪-‬סו‪ .‬אנשים‬ ‫לטריטוריות עצמאות‪ .‬לא נתנה את דעתה‬ ‫פ רָ ּ רַ‬ ‫ומ ּ‬ ‫ב רַ‬ ‫על האירוע האומלל אלא לאחר התעוררות הלחץ הציבורי שיצא‬ ‫מעל דפי עתון זה‪ ..‬תגיד מאותגרים‪ .‬‬ ‫למה לא מחסלים אותם?‬ ‫כי האו"ם לא נותן לנו‪ .‬אלף יחידות דיור בשביל‬ ‫הסוק‪-‬מן‪-‬סו ומה עלינו‪ .‬בוגויובו עושה לנו עכשיו מהפיכת תרבות‪..‬אבל פה אתה יכול‬ ‫לדבר חופשי‪ .‬אמרתי‪.‬‬ ‫זה עוד אחד מהתנאים שיצרפו אותנו לנ םינְרַופט"א‪ .‬‬ ‫למה זה כזה כבוד גדול להיות הומו?‬ ‫ולמה אני צריך להתבייש בזה?‬ ‫לא אמרתי להתבייש בזה‪ .‬מגמה ד ּ‬ ‫ופרצופית‬ ‫זו‪ ...‬‬ ‫ואיך הייתי אמור לקרוא לך בחוץ?‬ ‫גאה‪..‬בחוץ אף‪-‬פעם אל תגיד מצ'וקמקים‪ .‬‬ ‫לכלכלה של בוסמניה או של אמריקה?‬ ‫אבל חומץ‪ ..‬ברון?‬ ‫מי זה הסוקינסוק הזה?‬ ‫סוק‪-‬מן‪-‬סו‪ .‬אומרים שזה יהיה טוב לכלכלה‪.‬שנה שעברה שרפו את כפר ּ‬ ‫מצ'וקמקים שבקושי מגיעים לנו עד הפופיק ורוכבים על יענים‪.‬אתה יכול בשקט לקרוא לי הומו‪ .‬לדעתי הם שין‪-‬‬ ‫דלת"ים‪.‬‬ ‫אני לא מוצא פה את הידיים והרגליים‪ .‬למוטט את כלכלת‬ ‫ופנית ד ּ‬ ‫צפון האי לקראת משאל העם המובטח‪ .‬היחידים שלא הסכימו עם ההסכם שנתן‬ ‫פ ּ‬ ‫ו‪ .‬זאת עבירה‬ ‫פוליטית‪ .‬‬ ‫כי איפה אתה מסתכל? הנה‪ .‬הצעה לשכן את הסוק‪-‬מן‪-‬סו בבתים‪.‬כמה מאות קילומטר‬ ‫מעל אלאם‪-‬גלאם‪ ..‬אבל אתה לא יכול לצפות ממני להוקיר‬ .‬בה יש לראות הרקע להודעתם המשותפת של איגודי הסוורים‬ ‫קל ּ‬ ‫פה ובקאדמי על שביתת הזדהות בת‪ .‬‬ ‫אלף יחידות דיור תיבננה בטריטוריות העצמאיות למען המעונינים‬ ‫לנטוש את אורח חייהם העקוב מדם‪ .‬‬ ‫דרך‪-‬אגב‪ ..‬רואים‪ .‬‬ ‫למרות שבאופן אישי אני לא מאמין שהם אנשים‪ .‬מוכרח כבר להגיע אל הנקודה האישית‪.‬‬ ‫שדים?‬ ‫לא היית צריך להגיד את זה‪.‬‬ ‫למה אתם נותנים לאו"ם להגיד לכם מה לעשות?‬ ‫כי אמריקה מתכוונת להוריד את המכסים‪ .‬אך טרם‪.‫‪12‬‬ ‫במרץ השנה כי לא תיתכן נורמליזציה של הכלכלה כל עוד‬ ‫הרפובליקה הדה‪-‬דמוקרטית של סהוןּ תומכת‪ .

‬הוא מדקלם לי‪.‬‬ ‫זה בגלל שאתה לא מבין את מהפיכת התרבות‪.‬ואם היה לך קצת אומץ‪.‬‬ ‫לא תובע מאנשים לכבד את הארון שלי בתור ארון‪ .‬רגליים בפישוק‪.‬‬ ‫חומץ‪ .‬ומנופף לי בסמרטוטים שלך‪ .‬‬ ‫מהפיכת התרבות לא מנסה לשנות אנשים‪ .‬‬ ‫זה פסימיזם‪.‬ברון‪ .‬חוץ‪-‬מזה‪ .‬לפחות לא‬ ‫בין גברים‪.‬אתה גם טורח להבהיר לי שהיית רוצה‬ ‫לשפנפן אותי‪ .‬זו לא צורה מקובלת בעיניי לתבוע סובלנות‪ .‬‬ ‫ובכל מקרה‪ .‬אז‬ ‫אני אכבד אותך‪.‬עדיין לא ברור לי אם אתה‬ ‫אלקטרון שנמשך לאלקטרונים או אלקטרון שחושב שהוא פרוטון‪.‬‬ ‫במשפחה שלי בפרט‪ .‬בדרך שאצלכם‬ ‫אולי מכנים אותה גאה‪ .‬אני לא מתבייש‪ .‬‬ ‫עליך להשתדל להתגבר על העכבות שלך וללמוד לכבד את השונה‬ ‫ממך‪ .‬אני מצפה ממך להתעמת איתי‪ .‬תהיה לי בריא‪ .‬השאיפה היא להגביר‬ ‫את הסובלנות‪.‬‬ ‫והנה גם אוגוסטינה‪.‬‬ ‫אוגוסטינה שאלה אם מישהו חיפש אותה וארכאנג'לו בלי להגיד‬ ‫כלום חיטט במגירת השולחן עד שזרק לה איגרת‪-‬אוויר‪.‬אני לא אמא שלך‪ .‬ומצד שלישי‪ .‬או שאני אשפנפן אותך‪ .‬‬ ‫פן‬ ‫פנ רֵ‬ ‫אי‪-‬אפשר לדבר איתך‪ .‬מצד שני‪ .‬אם אני מחפש‬ ‫בעיות‪ .‬‬ ‫תראה אותי‪ .‬‬ ‫אתה מה שאתה‪ .‬הרי מצד אחד‪.‬בלי שפם‪.‬אני יושב לי בשקט בארון שלי‪ .‬אני גאה‪.‬שכחתי להוריד את המים?‬ .‬חומץ‪ .‬אז היה מה לדבר על סובלנות מצדי‬ ‫כלפיך‪ .‬‬ ‫אני אמרתי מה שאמרתי רק כדי לחסוך ממך אי‪-‬נעימויות ברחוב‪.‬‬ ‫כנראה שאני באמת לא מבין‪.‬אתה גם מבקש ממני לנהוג בך בסובלנות‬ ‫ואתה מבקש זאת בדרך מאוד לא מקובלת בעיניי‪ .‬‬ ‫מה העניינים‪ .‬איך אוכל להיות גאה בך‪ .‬‬ ‫תתגאו בי‪ .‬זהו עניין גנטי‪ .‫‪13‬‬ ‫משהו שמגעיל אותי‪.‬שאלה אוגוסטינה‪ .‬אבל אצלנו היא מכונה בתואר הגנאי קלת‪-‬‬ ‫התנהגות‪ .‬היית מדביק אותי לקיר‪ .‬רק קח בחשבון שיש כאן בעיניי‬ ‫טעם לפגם‪ .‬‬ ‫להפך‪ .‬אני‬ ‫לא נמשך אליך בכלל‪ .‬לא קופץ החוצה‪.‬אני אוהב אותם רזים‪ .‬‬ ‫תכבדו אותי‪ .‬‬ ‫למה שלא תנסה אתה להתגבר על העכבות שיש לך עם נשים‪ .‬אבל במצב הנתון‪ .‬אצלנו בפורט‪-‬אוז'אל כולם מחפשים בעיות‪.‬אבל אני לא מצפה ממך לכבד את דעותיי‪.‬קופץ מהארון‪ .‬ידיים על המותניים‪ .‬‬ ‫במקרה שתתקל במשמרות התרבות‪ .‬אי‪-‬אפשר לדבר איתך ואי‪-‬אפשר לש רַ‬ ‫אותך‪.

‬והוא אומר‪:‬‬ ‫אני לא זוכר‪ .‬על המיטה המכתב‪ .‬‬ ‫השיחה עם חומץ התישה אותי‪ .‬נר רָ‬ ‫גילו‪ .‬‬ ‫אוגוסטינה באמת התלבשה לה שם‪ .‬אל ארכאנג'לו‪ .‬וכמה בירות‬ ‫תרבות בפינה‪ .‬והמצאתי לו על המקום‪.‬תקראי את המכתב שלך‪.‬דובשן‪ .‬בחדר שנראה יותר כמו‬ ‫מלתחת האיפור של שחקנית‪ .‬הפתעות‪ .‬אבל אם תגיד‬ ‫שכן‪ .‬שהאנגלית שלו‪ .‬אוגוסטינה ואני נוסעים לאלאם‪-‬גלאם‪.‬הפטרון מסר שזה יהיה רק הצוות‪ .‬אין מה לדעת ואין מה לראות‪.‬כי הפטרון יהיה נוכח בעצמו ואני‬ ‫צריך לדעת מראש‪ .‬נאטמו עוד יותר‪ .‬מהרעש הקטן הזה‪ .‬‬ ‫התרוממתי מהספה‪ .‬אני בכל מקרה אסרב‪ .‬‬ ‫חבל שלא הזמנת אותי יותר‪ .‬אבל כמה פעמים שלא יעשה‬ ‫כן‪ .‬‬ ‫פה טפחתי בעדינות על השולחן ואמרתי‪:‬‬ ‫את זה כבר תסדרו ביניכם‪ .‬ניגשתי אליו‪ .‬הבין כנראה שאני‬ ‫מתגרה בו להפציר בי בתוקף להגיע‪ .‬קל לראות‪ .‬‬ ‫בחג‪-‬המולד אני לא יכול‪ .‬‬ ‫ארכאנג'לו‪ .‬לכמה ימים‪.‬אז נראה‪ .‬והמצאתי לו על‬ ‫המקום‪:‬‬ ‫איזה אי‪-‬הבנות‪ .‬שניים‪-‬שלושה בקבוקים ריקים ושניים‪-‬שלושה מלאים‬ .‬אלא שאוגוסטינה היא אוגוסטינה ובעיות יש לה‬ ‫מספיק גם בלעדיי‪ .‬אין מה להגיד טקט זה טקט‪ .‬מה הפתעות‪ .‬מאיים כשהוא מאוים‪.‬‬ ‫בשלב הזה ההשפעה שהבאתי איתי מהאוזיריס מזמן ירדה לטימיון‪.‬אבל כעת יהיה עלי בכל מקרה לסרב‪.‬הפנים שלו‪ .‬חלשה‪ .‬אני לא רוצה אי‪-‬הבנות‪ .‬אז אמרתי לעצמי שלא שמתי לב‪.‬ובעצם מה איכפת לי מי‬ ‫כתב לה ומה הוא כתב‪ .‬נשארתי באולם הגדול עם ארכאנג'לו וחומץ‪.‬‬ ‫ואוגוסטינה שאלה אותי‪:‬‬ ‫תחכה לי כאן עד שאתלבש?‬ ‫ונכנסה לחדר‪ .‬ששחררתי את אוגוסטינה לחג‪.‬כרגיל עם ילדים קטנים בני‬ ‫וארכאנג'לו‪ .‬ארכאנג'לו רק ילד בן שמונה‪-‬עשרה ואני‪ .‬ופה גם נוסף לכל המכתב הזה‪.‬‬ ‫וארכאנג'לו אומר‪:‬‬ ‫יש מסיבת חג מולד של הצוות‪ .‬הימים‬ ‫שבהם הקפדתי לדבר עם כולם כשווה בין שווים נותרו הרחק מאחור‬ ‫בפורט‪-‬אוז'אל‪ .‬‬ ‫אמרתי והדגשתי את הבכל מקרה הזה‪ .‬אמרתי והתרחקתי‪.‬ברון‪ .‬או‬ ‫שאתה בכל מקרה מתכוון להופיע‪ .‬‬ ‫כמובן‪ .‬מסוג הפנים חסרות‪-‬ההבעה‬ ‫שיש לפעמים לילדים‪ .‬מה לעשות‪ .‬‬ ‫אה‪ .‬‬ ‫ואוגוסטינה היא חלק מהצוות שלי‪ .‬נראה מה אפשר לעשות‪.‬ככה המצאתי לו וכבר לא חשבתי‬ ‫לחזור בי‪ .‫‪14‬‬ ‫לא חשוב‪ .

‬‬ ‫אחר‪-‬כך אף יאפי לא יתקרב אליה כי בלא היטל המס על אלכוהול‬ ‫מיובא‪ .‬הוא יצא‬ ‫בב םינְ ּר נֶ נֶ‬ ‫מפריז והיה אמור לעבור מעל מינכן וְפִוינה‪ .‬כנראה שלמעלה היה ערפל‪ .‬אז הוא‬ ‫מן לפני שהוא נסחף עוד יותר‪ .‬קשה‬ ‫להאמין אבל כך הוא‪ .‬נאמר‪ .‬‬ ‫היא מתקבלת בגוף באותה הברכה שהיא עוזבת אותו וזה כבר יותר‬ ‫ממה שאפשר להגיד על הסטגמאטה של העדה או המיעוט‬ ‫ה חום בהיר מאוד והיא בירה מתקתקה ורירית‪.‬הסכם הסחר החופשי בעולם החדש‪.‬אני לא מוצאת את הסיכות‪ .‬ואם לא די בזה הרי שתרבות‪ .‬אפילו שחררו את העובדים במיוחד כי הוא הודיע‬ ‫מראש שהוא עומד לנחות דווקא אצלנו‪ .‬הפרדת הדת מן הצבא‪ .‬והדיסאינפורמציה‬ ‫ההדדית המתחייבת מכך‪ .‬מדינה‬ ‫שהטעמים שלה מוכתבים בטלוויזיה בעיתונות וברדיו בשני אפיקים‪.‬איזה דכאון נגמר לי עפרון הריסים‪ .‬מנוהלת מטעם צבא בוסמניה שבראשו רמטכ"ל האחראי‬ ‫ישירות בפני שר‪-‬הבטחון שהוא על פי רוב גם הנשיא‪ .‬‬ ‫ממלכתי ומטכ"לי‪ .‫‪15‬‬ ‫בחרא צהוב ודליל כמו שתן של בר‪-‬מינן‪ .‬הטעם שלה הוא בדיוק כמו‬ ‫השם שלה‪ .‬אוסטרלי שניסה להקיף את העולם‪ .‬במקום‬ ‫שהשארתי אותן אמש מתחת למיטה‪.‬‬ ‫אמא שלי מתגעגעת אלי‪ .‬כרגע בוגויובו‪.‬‬ ‫מן ירד כדור‪-‬פורח‪ .‬להתפתחויות התרבותיות האחרונות בעולם‪ .‬מצד שני‪.‬פי שלושים‪ .‬נחשבות כאן כטוב שבמצבים האפשריים‪.‬אבל מהפיכת התרבות של בוגויובו‪ .‬האסורה‬ ‫על הס ּ‬ ‫ונים על‪-‬פי ההלכה שלהם‪ .‬או‬ ‫שלא הצליח לנווט בערפל‪ .‬וכך משום שהממלכתי שייך למשרד הדתות‬ ‫והתרבות‪ .‬מחירה הקמעונאי בבוסמניה הוא שלוש לי"ב וחצי והיא‬ ‫מיוצאת לעולם הגדול ושם‪ .‬שלא היתה יכולה‬ ‫לעבור בגלל הרכבו הקליידסקופי של הפרלמנט במסגרת המשרד‬ ‫הזה‪ .‬למי שמבין פירושה של תרבות בבוסמניה‪ .‬הכלולה במנות‪-‬הקרב של‬ ‫החיילים‪ .‬שצבע ּ‬ ‫יש חדשות? שאלתי‪.‬אמרה אוגוסטינה באותה הנימה שהיתה‬ ‫גם אומרת‪ .‬כולם עמדו בקור בשדה‬ .‬‬ ‫רמטכ"ל‪-‬לשעבר בפני עצמו‪ .‬כל העיר יצאה‬ ‫החליט לנחות בב םינְ ּר נֶ נֶ‬ ‫לראות אותו‪ .‬‬ ‫הנוצריים‪ .‬אתה רואה אולי איפה הסיכות‬ ‫שלי?‬ ‫הסיכות של אוגוסטינה הן איפה שהן אמורות להיות‪ .‬בזכות עבודת מודיעין מעולה‬ ‫הג רֵ ּ‬ ‫ו רֵ‬ ‫סביב השעון‪ .‬בארצות הברית של אמריקה‪.‬אבל רק עד‬ ‫שבוסמניה תצטרף לנ םינְרַופט"א‪ .‬אבל נסחף צפונה‪ .‬‬ ‫האפיק הדתי משמר סטטוס‪-‬קוו מסורתי של לחצים קואליציוניים‬ ‫בלים שבאמונה בעוד הצבאי קשוב‪ .‬ואחר‪-‬כך אמנם‬ ‫אמרה‪ .‬‬ ‫השתן הזה נמכר בשבעה דולר הבקבוק‪ .‬השתן הזה יעלה בדיוק כמו ששתן אמור לעלות‪ .

‬אמר םינְ‬ ‫מתגעגעת אליך נורא‪.‬להתלבש את מתלבשת כל יום‪ .‬והמבורג‪ .‬חשבתי‬ ‫שהם צוחקים בגלל שאי‪-‬אפשר לפתח חיסון נגדם‪ .‬אז מה?‬ ‫מה את אומרת שניסע לשם‪ .‬אלא כי ריציתי שם שבועיים בגלל איזו‬ ‫שטות‪ .‬אבל אני לא יודעת‪ .‬ומצד‬ ‫שני‪ .‬לא בגלל זה‪ .‬איתה‪ .‬שאת‬ .‬ב םינְ ּר נֶ נֶ‬ ‫כן‪ .‬ושאלתי אם יש חיסון‬ ‫נגד גמלי‪-‬שלמה‪ .‬‬ ‫נו‪ .‬כל היום‪.‬כדאי‬ ‫לספר לי‪ .‬נראה איך הוא‬ ‫ת‪.‬בהשוואה לקלומפפה או אפילו‬ ‫אלאם‪-‬גלאם‪ .‬נבקר את הילד שלך‪ .‬הרי אמא‪ .‬אתה מבין?‬ ‫בן כמה הילד הזה שלך?‬ ‫מה זה שייך‪ .‬אמא שלי‬ ‫אומרת שצריך להוציא אותו מהמקום שעכשיו הוא שם‪ .‬אמא הקריאה לי את המוזיקאים מב םינְ ּר נֶ נֶ‬ ‫כשהייתי יותר קטן מעכשיו‪ .‬‬ ‫ומה איתו‪ .‬רעיל‪ .‬חכי להתלבש‪ .‬וזה‬ ‫לא בא בחשבון‪ .‬המורה אמרה שהוא טורף ואני שאלתי אם הוא רעיל‪.‬‬ ‫והיא מחליטה‪:‬‬ ‫אתה זוכר שסיפרתי לך על הילד שלי‪ .‬שפעם מצאנו שם גמל‪-‬שלמה פצוע והבאנו אותו‬ ‫לכיתה‪ .‬‬ ‫התכוונתי‪ .‬איפה הוא יהיה‪ .‬אז מה דעתך‪ .‬יודע‪ .‬אף‪-‬אחד לא יכול לטפל בו‬ ‫בבית‪ .‬פרשת דרכים בחיים‪ .‬‬ ‫אבל עכשיו יש לנו אולי רגע חד‪-‬פעמי‪ .‬לא כדאי לספר‪ .‬אבל מה זה שייך?‬ ‫ואז אמרתי פתאום בלי לחשוב בכלל מה אני אומר‪:‬‬ ‫מן היא לא איפשהו ליד המבורג?‬ ‫תגידי‪ .‬‬ ‫לא‪ .‬אני בטוחה‪ .‬‬ ‫ומה עוד?‬ ‫המבט של אוגוסטינה מגשש סביבי‪ .‬איך אתה יודע?‬ ‫מן לפני השינה‪.‬אוגוסטינה‪ .‬זה לא הבדל של שמיים וארץ? ואת זה אני אומר כבר‬ ‫לא על סמך סיפורי ילדים‪ .‬‬ ‫אז מה הטעם בכלל לספר‪ .‫‪16‬‬ ‫שמחוץ לעיר‪ .‬זאת אומרת‪ .‬בן ארבע‪-‬עשרה‪ .‬כנראה שכלום‪.‬אוגוסטינה חוככת בדעתה‪ .‬ארסי‪ .‬אני חושבת‪.‬‬ ‫אולי תצא‪ .‬כי אז‪ .‬אתה לא נותן לי להתלבש‪.‬לא‪ .‬היא לא יכולה לטפל בו‪ .‬וחוץ מזה‪ .‬‬ ‫יודע‪ .‬אלא בגלל שהיה לי חצי יום‬ ‫להסתובב בה לפני שגירשו אותי הלאה‪.‬‬ ‫חושבת?‬ ‫ארבע‪-‬עשרה‪ .‬מה אני עשוי להבין מזה‪ .‬נראה מה אפשר לעשות‪ .‬היא אומרת‬ ‫שרע לו שם‪ .‬אבל בסופו של דבר נמאס לה להתחבט‪.‬אבל איכשהו יצא לי‪ .‬וכולם צחקו‪ .‬אז מצד אחד אני לא רוצה שהוא יהיה על הראש שלה‪ .‬לא הבנתי שהם צוחקים עלי‪ .‬אז אמרתי‬ ‫שכשאגדל אני אמציא חיסון נגד גמלי‪-‬שלמה ויותר אנשים לא ימותו‪.

‬חוזרת עם פנס בעין‪ .‬לא יודע מה‪ .‬ו‪-‬אני בקושי מסוגלת לדבר‬ ‫עכשיו‪ .‬ולא היה לי ספק שתחזור‪ .‬וחוץ מזה‪ .‬אל תשאל‪ .‬נשכח ונסלח‬ ‫מה שהיה‪ .‬כל מקום‪ .‬נשכח שהיה בכלל משהו‪ .‬אני מצטערת‪ .‬לא מה שאני לא יודע‪ .‬בהתחלה עוד‬ ‫התחלתי להגיד לה‪ .‬אתה תסלח ואני אשכח ונפתח דף חלק‪ .‬‬ ‫אתה בכלל לא רוצה להבין אותי‪ .‬והמעניין הוא‪ .‬רק הניחה‬ ‫לגבר גדול ושעיר לגעת בה באצבע‪ .‬אתה לא יודע כמה אני מצטערת‪ .‬‬ ‫וכבר אי‪-‬אפשר היה לעצור בי‪.‬אם אתה לא רוצה‬ ‫שאשקר‪ .‬אם לא תשאל‪ .‬יותר קל ויותר מהר יהיה לי לסלוח ולשכוח מה‬ ‫שאני יודע‪ .‬אנחנו מחזיקים פה זה את זה‪ .‬כי אני לא רו רָ‬ ‫צה שנפתח דף חלק‪ .‬לא בשום מקום אחר‪.‬‬ ‫מה מחזיק אותנו פה? שאלתי אותה‪.‬השמלה‪ .‬ו‪-‬אבל לא היית רָ צריך לדאוג בשבילי‪ .‬אל תשאל איפה הייתי‪ .‬לא‬ ‫אשקר לך‪ .‬והנה‬ ‫היא חוזרת‪ .‬‬ ‫והיא נכנעת קצת ואומרת‪ .‬‬ ‫ואוגוסטינה‪ .‬למה פשוט לא באת ושיקרת‬ ‫םינְ‬ ‫מההתחלה שהלכת ברחוב ונשאבת עם העין לתוך חדק של פיל‬ ‫צה‬ ‫ולקחו אותך ליומיים אשפוז באלאם‪-‬גלאם הבירה‪ .‬אני אעשה לה את המוות בדרך הארוכה‪.‬אני‬ ‫מצטערת‪ .‬רק שלשום היא חוזרת אחרי שנעדרה‬ ‫יומיים‪ .‬ברון דה שפירו‪ .‬שאותו רגע אולי עדיין‬ .‬ואם כל‪-‬כך לא רצית לשקר אז‬ ‫למה כל הסכמי‪-‬השתיקה האלה‪ .‬אמרה‪:‬‬ ‫אנחנו‪ .‬‬ ‫רק תסבירי לי למה‪.‬בשמלה שלא היתה לה לפני‪-‬כן ונראית‬ ‫כמו הדגל של ערב הסעודית‪ .‬מייבבת אוגוסטינה‪ .‬שום דבר כבר לא יעזור‪ .‬אני‬ ‫יודעת שבטח דאגת‪ .‬יומיים‬ ‫הייתי כמו כלב בתנור כשחיכיתי לאוגוסטינה ורק חיכיתי לשובה כדי‬ ‫לחתוך דברים לכאן או לכאן‪ .‬מה שיש לנו כאן יכול להיות רק‬ ‫כאן‪ .‬אני לא‬ ‫רוצה לחזור הביתה‪.‬בבית כבר לא‬ ‫נוכל לשמר או לשחזר את זה‪ .‬ירוק עם כל מיני ערבסקות‬ ‫ג'יהאד לבנות‪ .‬שם הכל יתפרק‪ .‬תוכל לסלוח ולשכוח יותר בקלות ויותר‬ ‫מהר מה שנניח היה‪ .‬‬ ‫אז לא גרמניה‪ .‬ואם היא אפילו‪ .‬מקום אחר‪ .‬‬ ‫אבל אוגוסטינה אינה עונה‪ .‬באלה המלים‪ .‬הרי‬ ‫שאין גם על מה לסלוח‪ .‬באינטואיציה‪ .‬לא היית מענה‬ ‫אותי עכשיו גם אתה‪ .‬אני לא‬ ‫לשקר‪ .‬מה שנניח היה‪ .‬חוזרת ואומרת‪ .‬וכך יהיה עדיף לכולנו‪ .‬ואחרי הדמעות בעיניים‪ .‬את תגידי לאן‪.‬אני רו רָ‬ ‫אשקר לך ולא אתוודה בפניך‪ .‬מה שנניח היה‪ .‬אם היא תחזור נקיה כמו סכין‪ .‬ואם לא אשקר‪ .‬אחרי זה היא רואה שאם‬ ‫תלך איתי סחור‪-‬סחור‪ .‬אבל אם היית יודע מה עבר עלי‪ .‫‪17‬‬ ‫ואני צריכים להחליט‪.

‬‬ ‫על זו לא חשבתי בכלל‪ .‬והנה שללתי‬ ‫זאת ממנה בכך שנכנעתי לה‪ .‬אני‬ ‫כבר לא אוכל לסלוח לה לעולם‪ .‬כמו כוכבים מפציעים מתוך החלון האחורי‬ ‫בשמלתה הירוקה‪ .‬למשל‪.‬כשהברזל לא יהיה חם‬ ‫לא יהיה טעם להשתמש בכח‪ .‬אני לא מוחל‬ ‫כשעותרים בפני רוחב‪-‬הלב של לבי הצמ ּ‬ ‫ות‪ .‬לנצל אותו אף‪-‬על‪-‬פי שלא ציפתה לו ולא ייחלה לו כלל‪.‬זאת אומרת‪ .‬על התיעוב‬ ‫המוקדם שלי כלפיה‪ .‬ולא שהבנו הכל כמו‬ ‫שראינו הכל כי הכל לא היה כה מובן כמו שהיה גלוי לעין‪ .‬וכך‪ .‬איתם אין לי שום בעיה‪ .‬אחר‪-‬כך הייתי‬ ‫אומר‪ .‬אוגוסטינה‬ ‫כ ְפִ ּל םינְ רַ‬ ‫החדשה הפקיעה אותם מתוך אוגוסטינה האבודה כדי לצקת אותם‬ ‫בשלמות החדשה שלה‪ .‬כי גם פה אני מכיר את עצמי‪ .‬ונכנעתי‪ .‬נו ועד שאתגבר‪ .‬וכעת לא נותר לה אלא להתנחם‬ ‫בנצחונה‪ .‬ראיתי‬ ‫שהבינה כי הפנים שלה אמרו מבוכה‪ .‬היא‬ ‫מאוסה עלי ממבט ראשון‪ .‬אבל רק‬ ‫אם לפני זה הייתי מסדר לה פנס משלי‪ .‬לסלוח לה באמת‪ .‬בזמן שאני‬ ‫מפספס את הרגע‪ .‬אוגוסטינה שאני מכיר בה כל פסיק‬ ‫אהוב‪ .‬ככה אני‪ .‬לא הייתי מסוגל לוותר עליה ולא לסלוח לה וגם לא‬ ‫להוציא ממנה את האמת‪ .‬ועל‬ ‫האפשרות השניה‪ .‬ואם לא אוכל לסלוח לה פיזית‪ .‫‪18‬‬ ‫הייתי באמת מסוגל לסלוח לה‪ .‬הייתי אומר לאוגוסטינה שאני‬ ‫מצטער‪ .‬אומר ומתכוון למה שאני אומר‪ .‬אני כבר יודע‪ .‬אבל אלה אינם הנמשים האוגוסטיניים שאהבתי‪ .‬שתלויה באוויר ולא מוצאת לה פורקן‪ .‬ואוגוסטינה הבינה שהכניעה אותי‪ .‬עם הנמשים‪ .‬אחרי זה‬ ‫ראיתי שמולי אוגוסטינה אחרת‪ .‬להעיף אותה לכל הרוחות עכשיו ואזי להמתין‬ ‫שתבוא בזחילה מתחננת לסדר לה אצלי מחילה בשלב מאוחר יותר‪.‬שהפכפכה כמו פרפר‪ .‬‬ ‫שיש לה על השכמות‪ .‬דף חלק‪ .‬‬ ‫ואחרי ששנינו הבנ ּו ּ הכל מבלי להחליף מלה‪ .‬עדיין הם אהובים עלי‬ ‫פנים‪ .‬בעוד אני מבקש דווקא‬ ‫ה למרכיביה הישנים והאהובים כי בשלמות‬ ‫ולמרות הכל לפרק ּ‬ ‫המפוברקת הזו‪ .‬ואז ההדורים מיושרים ובאמת‪ .‬אבל איך אפשר‪ .‬ודאי תמציא‬ .‬בה לא אוכל להתאהב בשנית‪ .‬‬ ‫אוגוסטינה היתה אומללה ממה שעבר עליה עד כי קיוותה להיטהר‬ ‫באמצעותי ואו‪-‬אז היתה יכולה להיות אסירת תודה לי‪ .‬לא יפה‪ .‬מה שהיה אמור להיות מצב של או‪-‬או הפך למצב‬ ‫של היינו‪-‬הך‪ .‬פן זו תתפרק‪ .‬היא לא האמינה שאכנע לה‪.‬כמה שרק ארצה‪ .‬וכמו שעצרתי‬ ‫בעצמי‪ .‬אבל היא עצמה בעיניי שלמ ּ‬ ‫ות מתועבת‪ .‬אמרתי שאני סולח לה מן‬ ‫השפה ולחוץ‪ .‬כלומר‪ .‬וכבר עמדתי‬ ‫לסלוח לה‪ .‬יומיים אני מסתובב והיד שלי קפיצית‬ ‫מחמת הסטירה הזו‪ .‬כף‪-‬היד שלי הרי כמו חצי מהפנים שלה‪.‬אוגוסטינה‪ .‬כך הסטירה נעצרה ונתקעה אצלי בשורש‪-‬היד מסרבת‬ ‫להתממש ומסרבת להיעלם‪ .‬‬ ‫והחצי השני גם ככה סגול כמו סלק חולה‪ .‬אם בכלל‪ .

‬להוריד את אוגוסטינה ממעמדה כאידיאל של יופי לדרגת‬ ‫מערכת של כלים יפים וכל מה שיקרה מכאן ואילך‪ .‬כל מרפק שלה כמו קרן רחוב אהובה‪ .‬ברור‪ .‬אמרתי לעצמי‪ .‬מעשנת‪ .‬לפני שעברנו לא‪-‬‬ ‫רשמית אליה לכאן‪ .‬אותה כבר לא‬ ‫אצליח להשיב לעצמי לעולם‪ .‬קיבלתי את‬ ‫הפורענות בברכה‪ .‬הגב‪ .‬היה‬ ‫עלי לסלוח לה‪ .‬איזו סוכריה‪.‬שלפחות הכל כזה גרנדיוזי‪.‬אוכלת‪ .‬אבל על אלה ניתן יהיה‬ ‫עם הזמן לוותר בנקל‪ .‬אבל מה‪ .‬היא פונה לחפש משהו בתיק שלה‪ .‬‬ ‫כי מה‪ .‬את אוגוסטינה שהיתה לי כמות שהיתה‪ .‬אי‪-‬אפשר מכאן ואילך לחיות עם שום‬ ‫קיר בלא הגב האוגוסטיני שלה נשען על איזשהו קיר בעולם‪ .‬‬ ‫אוגוסטינה היא אבטיפוס של אשה‪ .‬שכולם כאחד בנויים אצל אוגוסטינה למופת‪.‬גם הזכרון הרי לא עשוי מברזל‪ .‬היא מוצצת‬ ‫את הסוכריה שלה ולא כקינוח של התפייסות אלא כי גרונה ניחר‪.‬אולי אף ימים‪ .‬המרפקים‪.‬כאילו כלום‪.‬שמולו‬ ‫אעמוד ואוגוסטינה תשב לפניי מעשנת‪ .‬על הברך של אוגוסטינה יהיה‬ ‫פי אלף קשה יותר לוותר מאשר על אוגוסטינה כולה‪ .‬כל ברך שלה כמו תפוח‬ ‫נושם‪ .‬או‬ ‫שחקה את הקיר‪ .‬טוב‪ .‬ובקיר ההוא שצמודה אליו המיטה הסיד‬ ‫מתקלף‪ .‬אבל כבר לא נהיה אנחנו אלא האיברים‬ ‫שלנו‪ .‬ובכתם הזה הייתי‬ ‫קוראת‪ .‬עניין של שבועות‪ .‬אי‪-‬אפשר‪.‬מכאן ואילך‬ ‫הגב שלה יישב איתי ביופי חשוף‪ .‬‬ ‫הזכרון לא יעמוד בזה‪ .‬כאילו כלום‪ .‬כל דבר אצלה יכול להומסֹות‬ ‫אקזמפלר לאבולוציה של האשה‪-‬לעתיד‪ .‬אבל כדי לזכות בה שנית‪ .‬אי‪-‬אפשר מכאן ואילך לחיות עם‬ ‫הקיר הזה בלא אוגוסטינה‪ .‬על הברך‪ .‬‬ ‫יומיים שלמים אוגוסטינה עישנה והתייפחה בשרשרת‪ .‬הפיחות הזה‬ .‫‪19‬‬ ‫לי סיבות אחרות לתעב אותה מחדש‪ .‬‬ ‫ואני רואה שלמעשה לא היא זו שחזרה אלא הגב חזר‪ .‬‬ ‫לעשות מה שעשינו תמיד‪ .‬עד כי מקץ שבועיים ׁ‬ ‫מביט בשעות שחיכיתי לה ואומר‪ .‬אוגוסטינה ישבה בשכיח ּ‬ ‫ות כה רבה נסמכת אל מקום‬ ‫מסוים בקיר הזה בגבה החשוף והמיוזע‪ .‬ומחר‪-‬מחרתיים נהיה מסוגלים לוותר גם על זה‪.‬או אוכלת‪ .‬דמעות וזיקוקין‪ .‬כדי להתאהב בה מחדש‪ .‬ואת השאר‪ .‬קוראת‪ .‬האיברים היפים של אוגוסטינה והאיברים המה‪-‬שמם שלי‪ .‬אך כולם יחד הם מהווים‬ ‫שלמות של אשפה‪ .‬אוגוסטינה‪ .‬בחדר זה או בחדר אחר‪ .‬כי ביומיים שאוגוסטינה נעלמה הייתי מביט בקיר‬ ‫שבחדר שלי‪ .‬‬ ‫הברכיים‪ .‬ולסלוח אני לא מסוגל‪ .‬כי כל‪-‬אחד‬ ‫מאלה לכשעצמו הוא אולי פריט לאספנים‪ .‬איזה שפתון‪ .‬שם נהגנו להתוודע זה לזה בתחילה‪ .‬למשל‪ .‬ופתאום‬ ‫הזיל ּ‬ ‫ות‪ .‬לא היתה קדושה‬ ‫גם לפני זה‪ .‬כי‬ ‫את השאר איבדנו‪ .‬והנה היא‬ ‫חזרה‪ .‬הקרסוליים‪ .‬ימשיך‬ ‫במעשיו הקודמים כתמיד‪ .‬אנחנו נמשיך‪ .‬אבל כאמור‬ ‫התנחמתי בכך שהכל לפחות גרנדיוזי‪ .‬‬ ‫אש ודמעות ועשן‪ .

‬‬ ‫סלחתי לך‪ .‬‬ ‫מה?‬ ‫זו מין צליינ ּ‬ ‫ות כזו אצלך‪ .‬‬ ‫אותו נהגנו להקריא לפני השינה פעם היא ופעם אני‪ .‬במה תכפרי לי על מה שעשית?‬ ‫שאלתי אותה‪ .‬‬ ‫ואני אתנחם בכך שתסבלי ולא מ רָידיי‪ .‬כל‪-‬כך לא מוכן להסכין עמו וכל‪-‬כך לא מוכן‬ ‫לקראתו‪ .‬‬ ‫והיא‪ .‬בטוסיק‪ .‬חיים אחרים‪ .‬כל מה שאני מטיח‬ ‫בזמן שתשכח‪ .‬אבל איכשהו לי לא היה די בכך‪.‬רק שאוגוסטינה בטח שמעה תמרוק‪ .‬כמו בספרים‪.‬זה היה רק‬ ‫רֵ‬ ‫שלשום והנה היום היא כבר מכריזה כי‪ .‬שכדי לאזן אותו הפעלתי על עצמי ועליה אינפלציה רגשית‪.‬‬ ‫עמודי הז'ורנלים שמהודקים בנעצים אל הקיר‪ .‬לא?‬ ‫מה צליינות?‬ ‫לחיות ככה‪.‬‬ ‫וכך הפלגנו עוד ועוד בדיבורים ואחר‪-‬כך כבר מתוך הבנה שבשתיקה‬ ‫ונרדמנו עם עצם לעתיד‪ .‫‪20‬‬ ‫תפס אותי לא מוכן‪ .‬איפה שאלתי‪ .‬תהיי יפה ותשתקי‪ .‬אמרתי‪.‬למה כל זה‬ ‫מוכרח להיות דווקא כאן‪ .‬אמרתי‪ .‬כמו‬ ‫בספרים‪ .‬למה לא‪.‬ככה דיברתי איתה‪ .‬בחדר הירקרק של אוגוסטינה‪ .‬וחיים כמו בספרים‪ .‬וחיים של‬ ‫מר ּ‬ ‫וק הדדי‪ .‬מה יכול להיות אמיתי מזה‪ .‬ואפילו הביטוי הזה השתרבב שם מתישהו‪ .‬אוגוסטינה‪ .‬‬ ‫באמצע החודש הכי אחרון בשנה‪.‬‬ ‫בזמן שיתאכזר אלי ְפִ ּ‬ ‫בה היא משווה‪ .‬אהיל‪-‬אוריגמי נוסף‬ ‫מעשה ידיה שקופות‪-‬העור של אוגוסטינה‪ .‬ואוגוסטינה נכנסה איתי למשחק‪ .‬אוגוסטינה‪ .‬‬ ‫אמרה אוגוסטינה‪ .‬‬ ‫ועל כך אמרה אוגוסטינה‪ .‬‬ ‫ובו‪-‬בזמן גם ביקשתי להיות אצילי מכפי הדרוש‪ .‬אוי‪ .‬אבל לא כיפרת לי‪ .‬שמנציח‬ ‫את העבר הקרוב‪ .‬‬ .‬שימי לב‪.‬ומשום‪-‬מה גם אני התעודדתי‪ .‬‬ ‫תגידי‪ .‬בעלילה‪ .‬תשתוק אתה ותנשק אותי‪ .‬נעלי‪-‬הבית עם‬ ‫הפומפונים‪ .‬מה שיש לנו כאן יכול להיות‬ ‫אך ורק כאן‪ .‬אותו אני מבקש לא לזכור‪ .‬‬ ‫התחלתי להנפיק עוד ועוד רגשות מזויפים נטולי‪-‬כיסוי‪ .‬ואמרתי‪ .‬הספר שעל שולחן‪-‬הלילה‪.‬באיסקאנדר שבלילה‬ ‫שומעים בו היטב את גניחותיו של חומץ‪ .‬נ רָ רַ‬ ‫לי לראות את מצב‪-‬הרוח שלה מתבהר‪ .‬כבר על סף הגיחוך‪ .‬המגבות התלויות לייבוש‪ .‬איזו תפנית‬ ‫עם‬ ‫מרגשת‪ .‬זה לא ייחשב כחטא‪.‬הבקבוקונים האלה‪.‬את תמצאי לך דרכים מקוריות לסבול‪.‬אוגוסטינה‪.‬אמרתי לה‪.‬רַ ּ‬ ‫ובאמת‪ .‬‬ ‫ולשם מה באמת אמרתי את זה‪ .‬אני מסתכל בשפופרת הקרם הזו שלה ולא מבין למה זו‬ ‫לא תוכל להיות בשום מקום אחר מלבד כאן‪ .‬אם אתה באמת אוהב אותי‪ .‬בקלומפפה שהדבר אולי‬ ‫הכי מיוחד בה הוא שהיא מאכלסת אותנו ועוד זרים רבים בקרבה‪.‬אל לך‬ ‫לסבול בגללי‪ .‬היא משיבה לי‪.‬זאת אומרת‪ .

‬‬ ‫מנין לך שאני נותנת בך אמון? הא‪ .‬‬ ‫אינספור פעמים היא נעה בין ראי‪-‬הקיר שמעליו תליתי אזהרה‪.‬ובעקבותיו הקונדישנר ואז ארומה מזויפת‪ .‬‬ ‫מחשש להופעת קמטים אין לדגדג או להצחיק בזמן הפודרה‪ .‬זה השמפו‬ ‫ש נֶ‬ ‫בכלורופורם ואחר‪-‬כך נֶׂ‬ ‫שמגיע מן הכיור‪ .‬החליקו‪ .‬וזה הדיאודורנט‪ .‬השקיפ ּ‬ ‫ות חסרת‪-‬התחתית בעיניה הושטחה‬ ‫לחלוטין‪ .‬ברון?‬ ‫עד עכשיו‪ .‬היא‬ ‫שוקדת להראות לי שלא הייתי צריך‪ .‬את‬ ‫נותנת אמון רק בדברים שלא באמת חשובים לך‪ .‬לא הייתי אמור‪ .‬אם צריך‪ .‬הנחיריים‬ ‫התרחבו למגע האצטון כאילו אוגוסטינה מאלחשת את ציפורניה‬ ‫לף של פרוטאינים וויטמינים‪ .‬‬ ‫ולמה אני מתחיל פתאום עם כל זה‪ .‬שרטטה אותו שוב בעפרון‪-‬רקיע דק יותר ונמוך‬ ‫יותר‪ .‬כי שלשום כשאמרתי מה‬ ‫שאמרתי הרגשתי שיותר מדי אני משתדל לצאת מגדרי ומייד גם‬ ‫רב לה‬ ‫ע רַ‬ ‫ראיתי שאוגוסטינה לא פה ולא שם‪ .‬הן בטח התהדקו‪ .‬אורנים‬ ‫ויסמין‪ .‬ומשם נוסף לה ְפִ‬ ‫לעקבים‪ .‬שלו ּ איזה קצה חוט פרום פה‪ .‬היא עשתה משהו לקו‪-‬העיניים‬ ‫לקו‪-‬השמיים המתנשא שהיה לה בחוץ‪ .‬המדיף‬ .‬מתפרצת בחדר‪ .‬עיגלו‬ ‫איזו ציפורן מיותרת שם‪ .‬היא גבהה במעבר מן‬ ‫הנעליים השטוחות לפומפונים בצבע אישוניה‪ .‬אבל‬ ‫בגלל שמה שאת כן רוצה לא ניתן להשגה את מאמצת לך‪ .‬לא זוכר‪ .‬וקרם‪-‬לידיים‪ .‬שועל המעמיד‬ ‫ני חסר‪-‬הגנה‪ .‬אני‪.‬ומצד שני‪ .‬הועמקה מעט ושוב התרדדה‪ .‬הידיים שלה‪ .‬לומר לה מה‬ ‫שאמרתי כי מכאן ואילך המצב הקודם‪ .‬מצד אחד רָ‬ ‫לאוזן הבצק הפריכה והמסוכרת שלה לשמוע זאת‪ .‬ישרו‪ .‬אולי היא עצמה עדיין לא יודעת כיצד‪ .‬בוודאי התחלפו‪ .‬‬ ‫פםינְ רֵ‬ ‫ּ‬ ‫הכל בכדי לעזור לידיים שקודם‪ .‬הריחות בחדר‪ .‬אבל כל מה שהיא תעשה מכאן ואילך נועד לשבור את לבי‪.‬זאת אומרת‪ .‬הלסתות הערמומיות שלה‪ .‫‪21‬‬ ‫איך ככה?‬ ‫בצורה לא אמיתית‪ .‬יש לה אצבעות דביבון ארוכות‪ .‬כל הזמן‬ ‫מיתחו‪ .‬מעניין‪ .‬קרוב לוודאי שהסירו‬ ‫ועכשיו כבר הניחו ביסודיות של סיידים שלוש שכבות פודרה טריות‪.‬בכלל לא שמתי לב מה בעצם אוגוסטינה עשתה‬ ‫כל אותו זמן‪ .‬לבין‬ ‫ראי‪-‬הארון על‪-‬מנת להקיף את עצמה בגודל טבעי‪ .‬משכו‪ .‬אולי כמעט בניגוד‬ ‫לרצונה‪ .‬מי יודע‪ .‬הרי לא היית רוצה לחיות כפי שאת חיה‪ .‬המשופעות‪ .‬בעלי הסוליות‬ ‫נה שיעור‪-‬קומה כשהחליפה‬ ‫מש רֵ‬ ‫העבות‪ .‬אך בסופה של התלבטות אינטואיטיבית קצרה העלימה אותו‬ ‫לחלוטין ותוך כדי כך‪ .‬ואם צריך התקשתו‪.‬למשל‪ .‬היא היתה מעבר‬ ‫לדלת הארון והיתה מאחורי הוילון‪ .‬כשרק נכנסה לחדר והתעטפה‬ ‫בקימונו המדומה שקנינו לה ברחוב הימאים‪ .‬נגמר מתחיל מצב עניינים‬ ‫חדש‪ .‬טשטשה אותו כנראה ואחר‪-‬‬ ‫כך אולי‪ .

‬אולי בצורה שרירותית‪ .‬ואין ספק שאוגוסטינה‬ ‫היתה מסוגלת להיות מכוערת‪ .‬או לחזור ולהיות‪.‬משהו יילקח מן הארון‪ .‬ולמה לעזאזל בלתי‪-‬הפיכה?‬ ‫כי אין עוד דרך חזרה‪ .‬צורות רבות ושונות שלא‬ ‫נועדו לייפות אותה ולא להסוות את כיעורה‪ .‬אך מרוב מאמצים כנים להיות אמין בעיניה‬ ‫אמנם חזרתי והתאהבתי בה‪ .‬שנגלה אצלה איזושהי בליטה מזהב ואוכל לומר‪ .‬אולי בצורה‬ ‫נסיבתית‪ .‬אומר לי קול מבפנים‪.‬‬ ‫מאוהב באוגוסטינה‪ .‬ביופייה הגס גם כשהיתה לכאורה יפה‪ .‬כשאני אנסה לפענח את אוגוסטינה והיא‬ ‫תתלבש לפניי‪ .‬אבל אוהב‪ .‬בזכות אלה‬ .‬ואף טרחתי‬ ‫לתת ביטוי אמין לאהבתי‪ .‬אבל בלתי‪-‬הפיכה‪ .‫‪22‬‬ ‫במרומז שיבולת‪-‬שועל‪ .‬מה אני אוהב‬ ‫אבל למה ללכת רחוק? ה רֵ‬ ‫בה‪ .‬יופי אוגוסטיני‪ .‬ועל‪-‬כן גם הייתי אדיש לאותן תמורות‬ ‫שעברו עליה‪ .‬יותר מכך‪ .‬פתאום אני שומע את עצמי‬ ‫חושב‪.‬ולבסוף‬ ‫נגיעה קלה ובלתי‪-‬נמנעת של בושם זול במובן החושני של המלה‪.‬באוגוסטינה‪ .‬והניחוח המתכתי חסר‪-‬החיים של ספריי לשיער‪ .‬כמרחב‬ ‫הפעולה היחיד שנשאר לה‪ .‬‬ ‫ומה לכל הרוחות היה כה חשוב להמשיך ולהיות‪ .‬הבלתי‪-‬ראויה לאהבה‪ .‬רוצה לאהוב‪ .‬על כל פנים‪ .‬או‬ ‫הקרינה כשלא ביקשה אלא להיות היא‬ ‫בפשטנות הפיזיונומית ש רֵ‬ ‫עצמה‪ .‬‬ ‫מה שהיה לי לאחרונה בשפע‪ .‬כי באותו רגע עיוור‪ .‬‬ ‫שרירותית אולי‪ .‬‬ ‫נה כבר עכשיו לא ברור לי‪ .‬שתצמח לה עוד עין על‬ ‫המצח‪ .‬אמנם השתדלתי לצאת מגדרי כדי‬ ‫להתאהב בשלמותה החדשה‪ .‬בכדי לעשות משהו טוב במרכאות עם‬ ‫עצמה ולמען עצמה‪ .‬וקרם‪-‬לשפתיים וקרם‪-‬ללחיים וקרם‪-‬‬ ‫לאוזניים‪ .‬ומשהו יושלך על‬ ‫המיטה‪.‬על‪-‬מנת להבחין בכיעור הזה‪.‬‬ ‫מירה בזו אחר זו‬ ‫אוגוסטינה עשתה כל זאת לנגד עיניי‪ .‬אוגוסטינה ה רֵ‬ ‫צורות רבות ושונות של יופי‪ .‬על‪-‬מנת להבחין באלה די היה במידה ראויה של זעם עיוור‪.‬‬ ‫בהיעדר היופי הזה‪ .‬‬ ‫למה אין? ולאן זה לשם?‬ ‫כי אני כבר אוהב אותה‪ .‬מה היה כה חשוב לשוות לאהבה‬ ‫צביון ריאליסטי בלתי מוטל בספק אם ההתאהבות עצמה היתה‬ ‫נטולת‪-‬סיבה‪ .‬בצורה שרירותית‪ .‬אם רציתי לצייר לעצמי את‬ ‫צורת הסיאוב שהימסֹומימסֹומים המשותפים שלנו עשויים ללבוש בעתיד‪.‬שנוצלו על‪-‬ידה כאמצעי היחיד שהיה לה‪ .‬בלא ששום פרט‬ ‫בהוויתה הנוכחית יקסום לי יותר‪.‬‬ ‫היה זה בדיוק באופן הזה‪ .‬נסיבה‪ .‬כשלא יהיה עוד דבר שידרוש פענוח מלבד שצבע‬ ‫אחד ייצבע בגון אחר‪ .‬רק דרך לשם‪ .‬עכשיו‪ .‬במקרה הטוב‪ .‬ולמי אם‪-‬כן נחוצה‬ ‫הסיבתיות ובאיזו בכלל סיבתיות מדובר‪ .

‬אני לא‬ ‫צריכה אותך שתציל אותי‪ .‬‬ ‫נו‪ .‬אוגוסטינה‪ .‬גם אם לא ברור בזכות מה‪ .‬או הבנה מחודשת של הסיבות‬ ‫הישנות‪ .‬‬ ‫אל תמהרי כל‪-‬כך לסתום לי את הפה‪ .‬מה חשבת לעצמך‪.‬וכך חוסר‪-‬המעש שלי מניח סביבי‪ .‬ואת תודי לי‬ ‫אחר‪-‬כך‪.‬הלוואי פורענות חדשה שתספק לי מניע להתאהב‬ ‫באוגוסטינה עד כלות או למאוס בה סופית‪ .‬אין מה להגיד‪ .‬ואיך שלא יהיה‪.‬אוגוסטינה שלי היא אחרי‪-‬הכל עשויה מזהב‪ .‬פחות או יותר‪.‬‬ ‫שאוגוסטינה הלכה לאיבוד והיא מחכה שיבואו להציל אותה‪ .‬‬ ‫אבל אם כבר דרושות סיבות חדשות‪ .‬‬ ‫את הדעת‪.‬לי די בכך‬ ‫שאני רוצה לאהוב אותה‪ .‬‬ ‫אתה כל‪-‬כך לא נראה כמו אמן‪ .‬הייתי רוצה שגבר יאהב אותי בלי אהבה‪ .‬היא המשיכה‪ .‬ועד שתיפול צללתי‬ ‫בכורסא לחכות לה וכיבדתי את עצמי בעוד מנה של תרבות‪.‬אני אוהב אותך‬ ‫ובשם האהבה יש לי חירות להציל אותך מעצמך‪ .‬‬ ‫אז לא אמרת לי‪ .‬אם רק היית יודע כמה התאהבו בי פה בשנה האחרונה‪ .‬לפנות אל‬ ‫שכלי הישר‪:‬‬ ‫אה‪ .‬זה כבר עניין שלי‪ .‬את משועבדת לי בזכות היותך המושא של אהבתי‪.‬כי אם יש משהו שלא מעניין אותי הרי זה‬ ‫להתפכח מן הבלתי‪-‬הפיך שהיה‪ .‬במי תתנו אמון אם לא בנו? ככה אני מדבר‬ ‫ואוגוסטינה כבר מבינה את כוונתי‪ .‬אני לא‬ ‫סע לסוף העולם‬ ‫זקוקה לאהבה שלו‪ .‫‪23‬‬ ‫אני אוהב את אוגוסטינה? וגם אם היא נחוצה לנו‪ .‬רֵ‬ ‫א רַ‬ ‫שה במדבר כי רָ‬ ‫אהבתי שומרת עלייך כ ׂ‬ ‫יגיעו למלכות‪-‬השמיים בדרך הארוכה ויגיעו לפני כולם‪ .‬פשוטי‪-‬העם‪ .‬אתה לא הנקודה כאן‪ .‬היא‬ ‫לא נואשה‪ .‬‬ ‫מה‬ ‫ה רָּ‬ ‫הבתי את אובדי הדרך‪ .‬או לא ניתן להשגה‪.‬גם אם הרצון‬ ‫הזה הוא שרירותי וחיצוני כמו החיצוניות השרירותית של אוגוסטינה‪.‬אחרת רַ‬ ‫לאהוב אותך‪ .‬תכניס לך את זה‬ ‫כמה שיותר עמוק לראש ובוא נצא כי אני מוכנה‪.‬אלוהים‪ .‬‬ ‫מה אני עושה ומה אני לא עושה‪ .‬ברון דה שפירו‪ .‬מנין לך שאתה ראוי לאמון? חזרה אוגוסטינה והיא‬ ‫משועשעת או כמעט משועשעת‪.‬כמה נמאס לי כבר מההתאהבויות‬ ‫הקטנות האלה‪ .‬כי מאז שעזבתי את פורט‪-‬אוז'אל‬ ‫אני מספר לכולם שבחיפושיי אחר השראה אני נמלט ללא‪-‬הרף‬ ‫ממקום שאינה‪ .‬‬ ‫אתם‪ .‬אני לא אהיה זה שיחפש אחר סיבות נוספות‪ .‬אז שיגיעו מבחוץ‪ .‬כמה שזה ודאי היה לה קשה‪ .‬זו חירותו של‬ ‫את עוד עלולה להשחית מה שאני אוהב ואחדל‬ ‫האוהב‪ .‬ומה שניתן להשגה‪ .‬וכולכם‬ ‫רוצים להציל אותי‪ .‬אם הוא כל‪-‬כך רוצה לאהוב שי רַ‬ .‬‬ ‫חוזרת אוגוסטינה לנושא‪ .‬סיבתיות כזו‬ ‫מוצקה יותר‪ .‬הלוואי שתיפול לנו לבנה חדשה על‬ ‫הראש‪ .

‬אוגוסטינה הכניסה את הילד המפגר שלה למוסד‬ ‫לנערים מפגרים‪ .‬אלא שכך או‬ ‫כך‪ .‬קטיף בכפר‪ .‬נכון שאת‪.‬לדבריה‪.‬כבר לא‪ .‬אם הוא איתי אז אני‪.‬ואחר‪-‬כך התפשרה על‬ ‫שלי‪ .‬זאת אומרת‪ .‬ועוד כהנה וכהנה פיקנטריות וזוטות וכל זה טוב ויפה‪ .‬ופתאום שוב‬ ‫התבהרות‪ .‬‬ ‫הלא‪-‬נודע שעבר עליה ביומיים האלה שנעלמה הוא כמובן עוד כלום‬ ‫לעומת הלא‪-‬נודע שסובב את חייה בכלל‪ .‬שניגש אליה עם עוד טמבל כמוהו ואמר לה‪ .‬האם אלה התמסֹו רַ‬ ‫אוגוסטינה‪ .‬כי‪ .‬ההורים הופכים לשתי‬ ‫נקודות זעירות באופק‪ .‬מה גם‬ ‫שאוגוסטינה לא רצתה להיות מעורבת בחקירה‪ ..‬היא חיה את חייה קצרי‪-‬הרואי ולא פוזלת‬ ‫למרחוק‪ .‬הכי‬ ‫בנמסֹות החדשות שאיתן חזרה‬ ‫קריטית ולך תנחש‪ .‬והילד הזה שבו היתה מאוהבת‪ .‬והקיץ‪ .‬האב בכלל נעלם מן העין בכל הסיפורים‪.‬אני מוכנה‪.‬תחילה עוד יש לה אלמן‬ ‫אמיד שמטייל איתה בחברה הגבוהה בתמורה לחברה‪ .‬שהיו משמימות משום שארעו בהם‬ ‫רק אותם הדברים‪ .‬ואוגוסטינה כיום ילדה גדולה בת שלושים‪-‬ושש‪ .‬אחר‪-‬כך היא כאן‪ .‬שבו‬ ‫גילתה דברים מסוימים לראשונה‪ .‬יש להניח‪ .‬‬ ‫אלאם‪ -‬לֻ‬ ‫ב לֻ‬ ‫של סה ּ‬ ‫ון שהוקם על‪-‬מנת להמריץ את דמה של כלכלת צפון האי‪.‬‬ ‫אחרי אלה מגיעות שנתיים‪-‬שלוש שאליבא דאוגוסטינה היו‬ ‫משעממות‪ .‬ואז‪ .‬‬ ‫כך קוטעת אוגוסטינה את דברי עצמה בנקודה‪ .‬כאשר זיק הניקוטין הראשון היה אמור להרגיע ולמקד אותה‪.‬אבל אם הוא כאן‪ .‬שאזלה‬ ‫בשעות שהיתה ברחוב והיתה עכשיו ריקה‪ .‬ולמשך זמן רב מאוד‪ .‬לך תדע‪ .‬ישנם כמובן‬ ‫גמל‪-‬השלמה‪ .‬ואין כל‬ ‫סיבה לא להאמין לה‪ .‬שלא ארע בהן כלום‪ .‬אוגוסטינה עשתה שימוש באותן תגליות למשך‬ ‫זמן קצרצר ביותר‪ .‬‬ ‫אוגוסטינה חיפשה סיגריה אבל כשאיתרה את החפיסה שלה‪ .‬בקזינו‪ .‬לפני שפוצץ‪.‬ומן‪-‬הנמנע יהיה‬ ‫לתאר את התהליכים הפנימיים וכן‪-‬הלאה וכן‪-‬הלאה‪ .‬או האם זו תפישת‪-‬המציאות האוגוסטינית והפנטסטית‬ ‫הרגילה שלה משכבר הימים‪ .‬שנודע לו שהיא‬ ‫מאוהבת בו‪ .‫‪24‬‬ ‫ויאהב אותי משם‪ .‬אבל‬ ‫אחרי‪-‬כן‪ .‬וכאן המקום לציין זאת‪.‬בשרתונים ובהילטונים בבירה‪ .‬‬ ‫וזה עוד בימים הטובים‪ ..‬היא מפרנסת את עצמה כמארחת במועדון כזה או אחר‬ ‫גלאם‪ .‬‬ ‫אוגוסטינה כבר בבוסמניה‪ .‬היא משום‪-‬מה‬ ‫חדלה‪ .‬‬ ‫היא סיימה‪:‬‬ ‫בוא נצא‪ .‬בצירוף הפנס שהולך ודוהה‪ .‬‬ ‫ואוגוסטינה הסמיקה ואמרה לו‪ .‬ברור שהדרך מאמא בברמן למדרכה בקלומפפה אינה עוברת‬ .‬אוגוסטינה עזבה את הבית‪ .‬או היו התכנס ּ‬ ‫ות בתוך עצמה‪ .‬אבל אז‪ .‬כדי להאיר מכאן ואילך את‬ ‫דרכה בחיים‪ .‬אבל הוא‬ ‫מתפוצץ בלי להוריש לה כלום ולמי תבוא בטענות‪ .‬ואם להאמין לאוגוסטינה‪ .

‬ועוד דבר‬ .‬הקזת‪-‬הדם הקטנה‪ .‬מייד אחר‪-‬כך‪.‬ואפילו לא‬ ‫ברור לי למה אני שאנן כל‪-‬כך שהרי את אוגוסטינה אני מכיר לא‬ ‫מאתמול‪ .‬אז היה ניתן להסיק שאוגוסטינה באמת נואשת‪.‬לאהוב את אוגוסטינה כפי שהיא רוצה‪.‬‬ ‫וההוכחה לכך היא‪ .‬מטפס על קירות‪ .‬הייתי מעוצבן‪ .‬ובכל‪-‬זאת‪ .‬שאיתם הכל כל‪-‬כך הרבה יותר פשוט‪ .‬ואחר‪-‬כך‪ .‬בין כל המי יודע כמה שהיו‬ ‫לה בשנה האחרונה‪ .‫‪25‬‬ ‫בקו ישר‪.‬נמאס לי מההתאהבויות הקטנות‬ ‫האלה‪ .‬יש קלפים ויש‬ ‫חברים‪ .‬ואם לא לגמרי‪ .‬וכי למה שתאמין בי‪ .‬אבל עכשיו?‬ ‫איפה‪ .‬‬ ‫שאוגוסטינה מאסה בציפייה שהחיים יתפתחו לרומאן גדול‪ .‬כנראה שבכלל לא‪ .‬זאת אומרת‪ .‬ואף‪-‬אחד לא מבלבל לך את המח לפני‬ ‫השינה‪ .‬כסיפור אמין‪ .‬נמאס לי‬ ‫מהאהבות הגדולות‪ .‬או ליתר דיוק‪ .‬קמים בבוקר‪ .‬ובאמת‪ .‬לך תרכיב אותה‪ .‬לא‪ .‬הוחזרה לי‪ .‬שעשיתי לה‪ .‬לא אדחק‬ ‫בה‪ .‬אני אוציא את זה ממנה‬ ‫אחר‪-‬כך‪ .‬הרי אינני מאמין‬ ‫בו בעצמי‪ .‬שהיא‬ ‫תקבור את עצמה בחיקו של הגבר הראשון שיתן לה קצת חום‬ ‫והרבה סיפוק‪ .‬מילא היתה אומרת‪ .‬והיום כבר אמצע דצמבר‪ .‬האהבה‬ ‫הגדולה האהבה באלף רבתי‪ .‬אני אדבר יפה‪ .‬וחושב‪.‬אתה כל‪-‬כך לא‬ ‫נראה כמו אמן‪ .‬האהבה כמו‬ ‫בספרים‪ .‬אבל אם אמרה‪ .‬חוזרים‪ .‬שאם אוגוסטינה נניח היתה אומרת עוד רגע‬ ‫בעקבות ההרצאה‪ .‬מנקים את הרובים‪ .‬מה הייתי עושה‪ .‬אוגוסטינה אולי לא התכוונה אלא לכך שנכשלתי‬ ‫בניסיון למכור לה את סיפור האהבה הגדולה שלי‪ .‬מה שהיא לא רצתה לספר לי‬ ‫הלוא נותר עדיין לא מסופר‪ .‬אין זו לא הראשית ולא האחרית‪.‬אוגוסטינה שלי‪ .‬‬ ‫איזו זחיחות משתלטת עלי ואני אומר לעצמי שהערב אני אוציא‬ ‫ממנה כל מה שעדיין חסר לי לידע הכללי‪ .‬לפני יומיים אמנם טיפסתי על‬ ‫הקירות אבל עכשיו‪ .‬הרי כשאמרה‪ .‬מה אני‪ .‬רק מה בעצם מוכיח שלא הייתי מטפס עכשיו על קירות לו ּ‬ ‫עזבה‪ .‬לא לגמרי‪ .‬יוצאים לציד‪ .‬וזה לא טוב‪ .‬זה אומר שאוגוסטינה לא מאמינה‬ ‫בי‪ .‬אני אומר לעצמי‪ .‬אומרת שהכל‬ ‫בינינו נגמר‪ .‬בא לך רָ לדבר איתי קצת‪ .‬לא מספיק שממילא אני כנראה מבלף‪ .‬אחרי שחזרה‪ .‬כי‬ ‫אוגוסטינה החדשה הגיעה כמו שקית מלאה ברגים ואומים של‬ ‫אוגוסטינה הישנה‪ .‬סימן שהיא מכלילה אותי ביניהם‪ .‬אשקה אותה קצת ואחר‪-‬כך אנצל את תמימותה‪ .‬אני חושב‪ .‬מי אמר שהייתי אמור בכלל לטפס על קירות‪ .‬וכי איך באמת שלא אכשל‪ .‬אוכלים‪.‬התאהבויות קטנות‪ .‬בעיקר על הביטוי הזה שאוגוסטינה‬ ‫השתמשה בו‪ .‬‬ ‫לא כפי שאני‪ .‬שותים‬ ‫בשקט קפה‪ .‬‬ ‫שותים והולכים לישון‪ .‬ביירון?‬ ‫בקיצור‪ .‬‬ ‫מה יתן לי בעצם‪ .‬‬ ‫רק אז אני שומע מה אוגוסטינה בעצם אמרה‪ .

‬אומר את זה ומתחיל לעיין בספר הקבלות שלו‪.‬‬ ‫איך שלא יהיה היינו כבר בחוץ‪ .‬‬ ‫אבל ארכאנג'לו רק אומר‪:‬‬ ‫אה‪ .‬לאוגוסטינה‪ .‬איך‬ ‫שכחתי להגיד לך‪ .‬הנה היא‬ ‫כבר נעלמה במדרגות‪ .‬נותנת את הטון ללכת ולא סבה לאחור‪ .‬חומץ בדיוק לא‬ ‫בשטח‪ .‬אומר‬ ‫ארכאנג'לו ומחייך‪.‬מודע‪ .‬‬ ‫אבל מפשפש בספר כאילו באמת רשם זאת באחד העמודים ומעתה‬ ‫לא ינוח עד שימצא את המקום‪ .‬שהן רוצות להיות נאהבות מבלי שיעניקו להן‬ ‫ויתבעו מהן בצורה פטרונית ולא נטולת‪-‬פניות אהבה כי באהבה כזו‬ ‫הן‪ .‬מה לעשות‪ .‬ומה אם‪-‬כן ניתן להסיק מכך שאוגוסטינה‬ ‫למה אשה מתכוונת רק על‬ ‫לך תסיק םינְ‬ ‫אמרה את ההפך? השד יודע‪ .‬‬ .‬אני לא‬ ‫רושם ביומן כל פעם שמישהו בא לשאול אותי שאלה‪ .‬שאוגוסטינה אמרה‪ .‬כשלא היית‪ .‬אני ניגש‬ ‫אליו‪ .‬ואילו אותו רגע גמרתי אומר להעמיד את ארכאנג'לו‬ ‫סוף‪-‬סוף במקומו‪ .‬אבל לפני‪-‬כן עוד עברנו על פניו‬ ‫של ארכאנג'לו‪ .‬ארכאנג'לו עדיין עומד שפוף מעל השולחן שלו‪ .‬אומר ארכאנג'לו ולא מרים את עיניו‪ .‬‬ ‫אוגוסטינה‪ .‬מישהו כן חיפש אותך‪ .‬‬ ‫באיזו שעה זה היה? שואלת אוגוסטינה‪.‬שוב‪ .‬אולי לא נמאס לה משום דבר‪ .‬אני נשאר על עמדי‪ .‬לא‬ ‫להניח לבלבול של אוגוסטינה לרפות את ידיי‪.‬הבה נשמע יש לשני אלה להגיד‪.‬אולי היא רק‬ ‫מעמידה אותי במבחן ואולי החיים הם שמעמידים אותי במבחן‪ .‬כך נדמה‬ ‫לי‪ .‬אוגוסטינה‪ .‬כך שהמקטורן שלי נמתח על חזי הגאה‪.‬אך‪ .‬וארכאנג'לו אמר לה‪ .‬שגבר יאהב אותה‬ ‫בלי אהבה‪ .‬הבה נשמע‪ .‬אמרתי‬ ‫לעצמי ושיכלתי רגליים‪ .‬אומר ארכאנג'לו‪.‬הוא אומר‪.‬אני מסתכל הצדה‪ .‬‬ ‫אני במקרים כאלה נוהג להצטער אחר‪-‬כך‪ .‬‬ ‫זה לא בדיוק ששכחתי כמו שלא היה לי נעים להגיד‪ .‬למען השקט הנפשי של עצמו‪.‬לא בוטחות‪ .‬רֵ‬ ‫סמך המלים שאמרה‪ .‬מכניס ידיים לכיסים‪ .‬ומה המיוחד כאן‪ .‬‬ ‫קודם‪ .‬וארכאנג'לו‪ .‬אשה‪ .‬אה‪ .‬‬ ‫חיפש אותך הפטרון‪ .‬‬ ‫ואוגוסטינה אומרת‪:‬‬ ‫ואיך זה ששכחת להגיד לי את זה? והיא אומרת את זה כאילו זה‬ ‫הדבר האחרון בעולם שעשוי לענרֵין אותה‪.‬כאציל לפני פשוטי העם‪ .‬מודע ואינו מגיב‪ .‬המיוחד כאן הוא שבדרך‪-‬כלל כשהן‬ ‫מבולבלות ביחס למה שהן מרגישות הן אומרות שהן רוצות אהבה‬ ‫בלי שגבר יאהב אותן‪ .‬‬ ‫ומה לא היה נעים לך כל‪-‬כך להגיד לי את זה קודם? שואלת‬ ‫אוגוסטינה‪.‬אחר‪-‬‬ ‫כך זה אחר‪-‬כך‪ .‫‪26‬‬ ‫שראוי לשים לב אליו הוא‪ .‬אבל‪ .‬ונעץ מבט בי‪.

‬פתח פה גדול ודבר‪ .‬ארכאנג'לו‪ .‬ומה קרה היום‬ ‫שהשתן התערבב לך עם השכל‪ .‬מתחשק לי לראות אותו‪.‬אבל אני מבין שזה כבר עבר לך‪ .‬בוא נדבר על מה שמציק לך‪ .‬ושאם הוא שותק‬ ‫עכשיו הוא לא יעבור עליו בשתיקה אחר‪-‬כך‪ .‬הוא עומד ושותק‪ .‬‬ ‫ארכאנג'לו נותן לי להבין שהוא מזועזע מיחס כזה‪ .‬תגיד לאבא‪ .‬אני אומר‪ .‬מציב אותו בשקט על השולחן המזוגג‪ .‬ספר לי מה כואב לך‪ .‬תראה לי איפה‬ ‫שם לך שם חתיכה מהשמנדריק שלי‪ .‬בטח שאני‬ ‫מכיר‪ .‬‬ ‫אבל את הרושם שלו הוא עושה‪ .‬משהו שמתנקשים משתמשים בו נגד‬ ‫שגרירים וצירי‪-‬מדינות במהלך סערת התשואות של ערבי‪-‬בכורה‪.‬זה לא זה‪ .‬‬ ‫להציץ לתוך הארובה הכסופה מסתובבת מולו באוויר‪ .‬איפה‪ .‬למה לא‬ ‫נעים לך לדבר בנוכחותי‪ .‬קדימה‪ .‬אולי‬ ‫קר לך‪ .‬אתה נורא‬ ‫מזכיר את אלוויס‪ .‬‬ ‫כל מי שעובר כאן מעיף מבט בארכאנג'לו‪ .‬מה‬ ‫פתאום הפטרון מחפש את אוגוסטינה‪ .‬יום בהיר אחד תייר שעבר ונדבק כאן אמר לו‪ .‬אל תתבייש‪ .‬אולי חם לך‪ .‬והמלה איננה חומץ‪ .‬פשוש‪ .‬אל תתבייש‪ .‬למרות שתיקתו‪ .‬מה אתה מסתובב לי כל היום עם‬ ‫חיוך מתוח לך על התחת‪ .‬תמונה של המלך‪ .‬אולי‬ ‫דיברתי מהר מדי וארכאנג'לו לא ירד לסוף דעתי‪ .‬מחייך עכשיו‪ .‬ככה הוא אמר לה‪ .‬אני מבין מה‬ ‫מלת הקסם שלו‪ .‬כל‪-‬כך לא נעים לך ממני‪ .‬ופתאום כן נעים לך‪ .‬‬ ‫ורואה לעצמו חובה להחניף לארכאנג'לו‪ .‬אבל‬ ‫לא‪ .‬חמוד‪ .‬ואני ׂ‬ ‫תסבול‪ .‬כל הערב אתה מסתובב עם האף‬ ‫בתחת‪ .‬אני אומר ונותן לו הזדמנות‬ ‫שן‪.‬אז‬ ‫אפשר לנהל שיחה נעימה‪ .‬גם הסיבה מדוע יש איקונין של אלוויס מעל‬ ‫הספה‪ .‬ארכאנג'לו‪ .‬מעיף מבט באלוויס‪.‬דבר‪ .‬ילדוד‪ .‬אני פה בשביל לפתור בעיות‪ .‬ובמקום זה אני רואה את פרצוף‬ ‫השעווה שלו‪ .‬כי אני מבין מה הוא רוצה לומר‪ .‬זו‪ .‬ככה אני אומר לו‬ ‫ומוציא את האקדח שלי‪ .‬מלת המפתח כאן היא‬ .‬והנה מה שמקומם‬ ‫אותי‪ .‬כואב לך‪ .‬תגיד הכל‪ .‬בוא‪ .‬אלוויס‪ .‬איך אתה לא מכיר‪ .‬וזה כבר ממש מקומם אותי‪ .‬מאיזה ז'ורנל‪ .‬אגב‪ .‬למה לפני‬ ‫חצי שעה לא היה נעים לך‪ .‬רעם של פלדה בזכוכית‪ .‬שמש‪ .‬לא מחייך‪.‬וכך‪.‬רא רָׁ‬ ‫דבר‪ .‬‬ ‫מקומם אותי שארכאנג'לו צריך עכשיו את החומץ הזה כי הוא לא‬ ‫מסוגל עכשיו לחייך בלי שחומץ יתן לו גיבוי‪ .‬אני שואל אותו‪ .‬השיב לו ארכאנג'לו ולמחרת ביקש מאוגוסטינה לגזור תמונה‬ ‫של המלך‪ .‬תגיד‬ ‫לאבא‪ .‬אולי הוא צריך את‬ ‫חומץ שיתרגם לו הכל לבוסמנית כי חומץ ידע הרבה תיירים וזרים‪.‬וארכאנג'לו מחנף‪ .‬זה אפילו לא חומץ‪ .‬שיותר לא‬ ‫כואב לך‪ .‬‬ ‫את ארכאנג'לו‪ .‬אוגוסטינה מחכה לי למטה‪ .‬ואני‬ ‫מדבר על משהו עדין וצנוע‪ .‫‪27‬‬ ‫ואומר לו לאראכנג'לו‪:‬‬ ‫בוא‪ .‬מה רצה הפטרון?‬ ‫ארכאנג'לו תר בעיניים אחר חומץ‪ .

‬או המעשה‪ .‬למרות הכל‪ .‬אני אומר‪ .‬מעונינת למזער ככל‬ ‫האפשר את הריגוש והחום‪ .‬או הגועל‪-‬נפש‪ .‬בלית ברירה‪ .‬הציצי מפריע לה לעשות את‬ ‫העבודה השחורה שהיא אמורה לעשות‪ .‬‬ ‫קרבה משפחתית מסוגה‪ .‬‬ ‫אבל אז אנחנו שומעים צעדים מהמסדרון‪ .‬כי אוגוסטינה כבר כמה‬ ‫דקות למטה‪ .‬‬ ‫אם תרצו‪ .‬מגרים אותה‪ .‬נדבר בבוקר‪ .‬שוחה במכנסי‪-‬שק בצבע חאקי‪ .‬מגעיל כמו מסגר‪ .‬כמו הבנות האחרות‪ .‬ככה זה לא ילך‪ .‬אם לא כאשר הבנאדם מספק במשורה את צרכיה‬ ‫בחומר‪ .‬אפוליה‬ ‫יוצאת עם כתפיה אחת שמוטה‪ .‬הדדיים המצ'וקמקים‪ .‫‪28‬‬ ‫הפטרון‪.‬מתי אפוליה תוכל‬ ‫ליהנות‪ .‬דוגמה קטנה אחרת‪ .‬יש להן אפילו משחק כזה‪ .‬המאותגרים‪ .‬שתיים‪.‬הוא נחמד‪ .‬שלוש‪ .‬אם אתה רוצה לדבר‪.‬כשתתפכח‪.‬בלשון הפלגה‪ .‬צעדים וצעקות‪ .‬ברון‪ .‬לצורך דוגמה קטנה בלבד‪ .‬הבנאדם‪ .‬לא בבוקר‪ .‬או‪ .‬היא בדרך כלל תדבר תוך‬ ‫כדי‪ .‬‬ ‫אתה לא הבנת אותי‪ .‬שימוש שאסור לו‪ .‬אמרתי ותקעתי לו את‬ ‫הקנה בתוך הפופיק‪.‬להתממש כאן‪ .‬אומר לבסוף ארכאנג'לו‪.‬מבחינתה‬ ‫ומבחינת רעותיה‪ .‬כדי לתעתע בטבע‬ ‫הגבר כי‪ .‬או‪.‬היא תהיה מוכנה להמריץ בשיטות לא‪-‬מיסיונריות במקום‬ ‫להתענות תחת מאמצי הסרק של הקליינט‪ .‬שהיא חמסֹווה במהלך‬ ‫התהליך‪ .‬לעתים את מספר המקרים של אותה יממה‪ .‬‬ ‫מוריד מכנסיים‪ .‬אני דוחק בו‪ .‬למרבה‬ ‫הפלא‪ .‬בבוקר אני נושך‪ .‬שבבוסמניה אם‬ ‫הם נקיים קוראים להם מכנסי‪-‬יציאה‪ .‬‬ ‫נֶ‬ ‫דבר עכשיו‪ .‬‬ ‫אנחנו‪ .‬‬ ‫פקעת ירוקה פרחונית‪ .‬תימנע‬ ‫נה‬ ‫תמ רֵ‬ ‫מלבקש שיווי משקל בגבו של בן‪-‬לוויתה בעת הטלטולים‪ .‬היא תעביר את‬ ‫הנסיעה הקצרה בסקירת השינויים שחלו בנוף התקרה‪ .‬אז בוא נתקדם‪.‬ואין כאן מקום‬ ‫לתמיהה‪ .‬אם נוגעים בהם‪ .‬מאחד ועד כמה‬ ‫שזה לא יגיע‪ .‬היא ּ ְפִ‬ ‫בלבה‪ .‬אפוליה לא צריכה שילושו את בלוטותיה‪ .‬אבל‬ ‫ארכאנג'לו מעלים עין כי הוא מלאך‪ .‬את הריגוש והחום הן שומרות‬ ‫לבעל ולחבר ולבנאדם‪ .‬ייאמר בסוגריים‪ .‬של אפוליה הם‪ .‬לאח ולאב‪ .‬או לכל הפחות להרשות לעצמה להיסחף עד הטיפה‬ ‫האחרונה‪ .‬מגעיל כמו‬ .‬אפוליה‪ .‬ואילו התהליך נועד לעבור במהירות‬ ‫גם זו ְפִ‬ ‫הסילון‪ .‬האח‪.‬וזו בדיוק הסיבה לכל הסערה‪ .‬ארכאנג'לו‪ .‬אחד‪ .‬שהפעם הוא גוץ מגעיל‬ ‫ומצולק בזרועות‪ .‬‬ ‫בוא אם‪-‬כן תבהיר את עצמך‪ .‬כי מה‪ .‬כאילו העלים של האננס‪ .‬חצי חזיה שטוחה בחוץ בדוגמה של‬ ‫אננס ובמקום הפרפר שיש להן שם באמצע לאפוליה יש שנץ שלם‪.‬וזה בדיוק מה שהממזר ניסה‬ ‫לעשות‪ .‬או‪ .‬מתגרד בראש‪ .‬ולעתים פשוט מספרים טבעיים‪ .‬‬ ‫אה‪ .

‬מחמת‪ .‬ושלום עלייך‬ ‫בוסמניה‪ .‬‬ ‫וצועק בפני ארכאנג'לו כבפני מבין ללבו של גבר‪ .‬הלבקן המוכר לכול עליג'באד עליג'באד‪ .‬גם האנשים ספונים‬ ‫בפתחי המבואות כמו עכברושים ונסוגים במהירות פנימה למראה‬ ‫עין פנס הכיס המשוטטת של שוטר‪ .‬כדי שתוריד את חזיית האננס‪ .‬המון חתולים מסתובבים בקלומפפה‪ .‬העיניים‪ .‬הבטחתי את זה לעצמי וכבר הייתי בחוץ‪.‬אחרת מה הטעם.‬קשה להבין‬ ‫איך עיר שלמה עיברה את כל חתוליה בהפרש של חודשיים‪ .‬‬ ‫ה שלו לא‬ ‫מגב רֵ ּ רַּ‬ ‫כל מה שאפוליה עשתה ולא עשתה‪ .‬אמרתי לו‪ .‬‬ ‫ופנסי הגז שמדליק בצאתו מביתו עם רדת ערב‪ .‬‬ ‫כי זה כבר החלק שלה‪ .‬ ‫אף‪-‬פעם לא היתה לו בעיה כזו עם אחרות‪ .‬והוא מבעיר הפנסים ברובע זה של העיר‪ .‬ה רַ‬ ‫הצליח להתרומם‪ .‬ואורם העמום של לילות כוזבים‪.‬‬ ‫כלומר‪ .‬שאור‬ ‫השמש קטלני לו‪ .‬שיש בה‬ ‫חשמל‪ .‬וקשה‬ ‫לשער אם יימצאו לכולם די והותר עכברושים כבדי תנועה‪ .‬תפתור להם את הבעיות שלהם‪ .‬ומה ההבדל‪.‬חזרתי לסורי‪ .‬זו התאורה של הרובע השנים‪-‬‬ ‫עשר‪ .‬רַ ּ‬ ‫אלאם‪-‬גלאם‪ .‬ואישוני החיות‪ .‬גם מכבה בשכבו‬ ‫לישון עם זיו זריחה‪ .‫‪29‬‬ ‫שכל המסגרים מגעילים‪ .‬זו לא חתונה קתולית והים עוד מלא בדגים לרוב‪.‬ובאותה היד יש לו גם מסרק פלסטיק שחור‪.‬ואז אנחנו עפים מפה‪ .‬‬ ‫טוב‪ .‬אז סימן שהכלב קבור‬ ‫למה שאצל אחרות‬ ‫בה. אם היא דורשת ממנו כפול על‪-‬מנת להגיע םינְ‬ ‫היה מספיק לו רגיל‪ .‬לפחות עד‬ ‫אוגוסטינה‪ .‬אבל לא בא בחשבון שיישלם לה טיפה יותר‪.‬עוד הלילה אני מוציא מפה את‬ ‫בשיניים‪ .‬וגם שם הוא משובש תדיר‪ .‬וכאן‬ .‬או שהם כבר מטופלים בגורים‪ .‬וכולם‬ ‫או שהם בדיוק הרים‪ .‬אחרי שהם מתרחצים ולובשים מכנסי‪-‬‬ ‫יציאה ויוצאים לרחוב‪ .‬‬ ‫ושנייה אחר‪-‬כך כבר זהו‪ .‬או לעשתונותיי‪ .‬‬ ‫סוקי עושה שמח בפה‪ .‬אבל רק ברבעים אחרים‪ .‬והנה היא‬ ‫כבר מתחילה לעלות‪ .‬לדבר עם ארכאנג'לו ככה‪.‬כי עוד הלילה אנחנו עפים מפה‪ .‬ואנחנו‬ ‫כבר נדבר על הכל בבוקר‪ .‬שתחזיר את‬ ‫הכסף‪ .‬הוא מגיע אוחז בבית השחי שקית נייר חומה‪.‬או על‪-‬אף‪.‬הוא בא להתפרק.‬‬ ‫לשנייה עוד שאלתי את עצמי‪ .‬‬ ‫אצלי כמעט אין הבדל‪ .‬‬ ‫בורמלאדוס של ס ּ‬ ‫וקי פתוח עשרים וארבע שעות טלפון להזמנות‪.‬אם צריך‪ .‬‬ ‫בזמן ששיחקתי באוזיריס השמש עוד לא הספיקה לשקוע‪ .‬כשמיששתי לוודא שהחבר שלי‬ ‫במקומו‪ . הוא שילם לה מראש על‬ ‫עבודה שצריכה להיעשות מן ההתחלה עד הסוף‪ .‬אף טיפה יותר‪ .‬די והותר תיקנים וציפורים פצועות‪ .‬והבטחתי לעצמי שיותר אני‬ ‫לא חוזר לחור המושתן הזה‪ .‬סוף הסיפור‪.‬אמרתי לארכאנג'לו‪ .‬אם אני לא יורד מהפסים‪ .‬כאמור לעיל‪ .‬כמו שדרשה‪.‬תשושים‬ ‫או שמנים‪ .‬הוא לא צריך את הטובות שלה‪ .

‬כי‬ ‫אוגוסטינה הלכה וחזרה‪ .‬התקלחו בברזים הציבוריים‪ .‬בשחר הערב‪ .‬‬ ‫המוסכים‪ .‬אינו דומה למשנהו‪ .‬‬ ‫ימינה‪ .‬למעלה‪ .‬השמש פה ואחר‪-‬כך היא שם‪ .‬‬ .‬‬ ‫וזה אמור בפרט על צפורי השיר‪ .‬הלכה כדי שאאלץ לחכות לה אני‪ .‬אינסופיים ותמידיים‪ .‬מרצצים את המדרכות החרבות בעקבות היורה‬ ‫שהמטיר על קלומפפה לפני חודש ולא היה לו המשך‪ .‬הוא הים שמחבר בין הימים‪.‬אחרים‪ .‬אבל עופות אחרים לא מרבים לפקוד את קלומפפה‪.‬דרורים ועורבים כמובן הומים בה בשפע‪ .‬כך בעניין העורבים‪ .‬על סוד‪ .‬כמו ששום שחיין לא באמת מרגיש דג במים‪ .‬תריסי המאפיות‪.‬צל‬ ‫קצר‪ .‬אלמוני אוהב את אמסֹו רֵ‬ ‫בוגויובו ימסור את סהון‪ .‬כמו ההיגיון הבריא שהצעיד‬ ‫לפני מאה וחמישים שנה את המתיישבים הראשונים לעוט על כפר‬ ‫דייגים קטן ולהפכו לצומת דרכים ימית‪ .‬‬ ‫ואז התבדחו רחוצים סביב למדורת האשפה והתקינו מצרורותיהם‬ ‫יצועים‪ .‫‪30‬‬ ‫אנו מחכים עכשיו לאוגוסטינה‪ .‬חמישה גורים‬ ‫טלואים לבן‪-‬שחור‪-‬בז' משתעשעים במוט ההילוכים שבקצהו גולה‬ ‫שחורה כשאמם משגיחה למטה‪ .‬או‪ .‬וגרפיטי‪ .‬הצפינו את פדיון‬ ‫היום במקום שהצפינו ונרדמו על חמורי העץ שלהם‪ .‬מלפני הבחירות‪ .‬ומה שנוגע לדרורים‪ .‬צל ארוך‪ .‬משום שקלומפפה‬ ‫היא נמל‪ .‬שאין‬ ‫להם דוכנים וביום הם נעים‪-‬ונדים ממירים שטרות‪ .‬‬ ‫פליה‪ .‬טיפלו‬ ‫ביבלות רגליהם‪ .‬שמאלה‪.‬מקבצים נדבות‪ .‬ושינה נעימה כמו ערסל במגורי מלחים כבר חותרת בנשימה‬ ‫כבדה ומשיטה אותם אל חופים עתיקים‪ .‬וחזרה כי‬ ‫היום שייך לזמן החולף‪ .‬כי ללילה לעולם‬ ‫לא מתרגלים‪ .‬ומכבש דרכים‬ ‫צהוב הפסיק ללילה את מתקפתו על חצץ מזופת‪ .‬ואילו מצאה אותם בהיעדרי לא היתה‬ ‫שבה‪ .‬העיר נקייה משריקותיהן ומ ְפִ‬ ‫חלולה כמו מישוריותה חסרת הירק‪ .‬אך הלילה הוא בחסות הנצח‪ .‬הרי שאלה אינם‬ ‫בררנים גדולים‪ .‬או‪.‬שלאנשהו נעלמה‪ .‬קצצו שפמים ושערות באוזניים‪ .‬למטה‪ .‬ובנמלים פורקים תבואה‪ .‬‬ ‫שרטוטיהן בשמיים‪.‬וגם‬ ‫כשלא קורה בו שום דבר הוא בכל זאת מליט על שלל‪ .‬וכמעט שאין בקלומפפה ציפורים‪.‬ואוגוסטינה תוהה רגע ואומרת‪:‬‬ ‫חבל שיש בסך‪-‬הכל ארבעה כיוונים‪.‬ומשום‬ ‫שקלומפפה איננה כה רחוקה מאתר פסולת בעל מעמד כמעט‬ ‫ממלכתי‪ .‬‬ ‫לקראת בוקר‪ .‬‬ ‫בעיקר דקלים‪ .‬להבדיל מכל יום‪ .‬העצים‪.‬כך לגבי היונים‪ .‬‬ ‫ומבחינה זו אף לילה‪ .‬גם אחרי‬ ‫שמתרגלים לשחות בו‪ .‬‬ ‫יונים‪ .‬בעלי הדוכנים פרשו‬ ‫ברזנטים על הדוכנים שבבעלותם או בהשכרתם‪ .‬ססגוניים באפלה‪ .‬או כשהוא חסר התרחשות‪ .‬פלו כיני מבושים‪.‬אני שואל את אוגוסטינה‪ .‬המסגריות מוגפים‪ .‬כמו עכשיו‪.‬מספסרים‬ ‫שירותים‪ .‬ואני שואל את אוגוסטינה לאן היא רוצה ללכת‪ .‬על‬ ‫איום‪ .

‬‬ ‫לא‪.‬כבר יכול היה הפטרון לרצות‪ .‬‬ ‫צא וחשוב‪ .‬‬ ‫אוגוסטינה לא שתיינית גדולה‪ .‬וגם לא משיג שום דבר‪ .‬כמו שאמר המשכונאי‪ .‬‬ ‫אז לא הפסדת כלום? מתפלאה אוגוסטינה‪.‬ואני יצאתי ולא חשבתי‪ .‬אבל הנה אנחנו כבר‬ ‫במקום עיירה באותו‬ ‫רש‪ .‬ומה‪ .‬שנקרא כך ְפִ ּ‬ ‫אר םינְג נֶ רֵ‬ ‫יושבים על הבר בפונדק רֵ‬ ‫שם‪ .‬והאהבה שלי אליה שוב‬ ‫מרקיעה‪ .‬‬ ‫אה‪ .‬או‪ .‬פסיפס של דעות‪ .‬ואצלה הגבול בין פכפוך‬ ‫נעים בעצמות לדכדוך תובעני הוא דק במיוחד‪ .‬אפילו ארכימדס‬ ‫לא יכול היה לנסח את זה טוב יותר‪ .‬דרום‪-‬טוסטונים‪ .‬‬ ‫מה לקח לך כל‪-‬כך הרבה זמן? שואלת אוגוסטינה‪.‬קודם שחוסלו צ'יק צ'ק במבצע ראווה‪ .‬‬ ‫בלב המדבר‪ .‬הייתי צריך לשלם לארכאנג'לו על השבוע‪.‬אני חוזר בי מלתחקר אותה אודות הפטרון‪ .‬מה שהיה ודאי‬ ‫הורס לה עכשיו את מצב‪-‬הרוח‪ .‬ברור שמשהו הוא רצה‪ .‬ובחג נהיה שנינו אי‪-‬שם‪.‬רק לא פסיפס של דעות‪.‬אי‪-‬שם מעבר לגבול המזרחי של בוסמניה‪-‬גופא‪ .‬בסופו‬ ‫של דבר‪ .‬‬ ‫ולא התגלחת‪.‬רָ‬ ‫לא‪ .‬מה גם שקשה לשתות עם אשה‪..‬והנה כבר כמעט‬ ‫בוקר‪.‬אלפיים וחצי‪.‬‬ ‫מי ְפִ‬ ‫קפ נֶ ְפִ‬ ‫כאלה מקומות יש בבוסמניה‪ .‬‬ ‫לא‪ .‬‬ ‫נו?‬ ‫מה לגבי פסיפס של דעות?‬ ‫נין‪ .‬לא הפסדתי כלום‪.‬התבצרו בתוכו‪.‬אני אומר‪.‬שכדוגמתו לא‬ ‫היה לא לפני וגם לא אחרי‪ .‬משנה‪.‬או‪.‬חבל שסך‪-‬הכל יש ארבעה כיוונים‪ .‬הוא אמר‪ .‬תעצור מונית‪.‫‪31‬‬ ‫כך היא אומרת‪ .‬‬ ‫אתה כל הזמן צריך לשמור על הפה שלך‪ .‬שעשרים וכמה‬ ‫שנים לפני הסכם האוטונומיה נחת בה נחיתת אונס מטוס שהמריא‬ ‫מאלאם‪-‬גלאם הבירה‪ .‬‬ ‫אבל לא היום‪ .‬‬ ‫וכמה קיבלת בשבילה?‬ ‫כמו ששיערנו‪ .‬ברור‬ ‫שרצה לא לראות אותי באיסקאנדר בחג ואפילו ברור שזה קשור‬ ‫בצורה כלשהי לאוגוסטינה‪ ..‬אחרי הכל‪ .‬את זה נשמור לפעם אחרת‪ .‬בוקר טוב‪ .‬וחוטפיו‪ .‬‬ ‫אוגוסטינה כרגע איתי‪ .‬‬ ‫אלפיים‪ .‬‬ ‫דווקא שם לא היינו די הרבה זמן‪.‬אבל מה כל זה‪ .‬בידי כח משימה מיוחד של שירות הבטחון‬ .‬‬ ‫אז כמה נשאר לנו מהטבעת שלי?‬ ‫הזכרונות על הטבעת‪ .‬הכל טוב‪.

‬זוהי פנימיותו‬ ‫רש‪ .‬או אתה לא ב ּמסֹוס נֶ‬ ‫שוטרים‪ .‬והברווז בוחן אותם תחילה‬ ‫כאווז‪ .‬‬ ‫האמא‪-‬בדיעבד של תינוק שנשלף בניתוח קיסרי בין החולות וזכה‬ ‫להנציח את זכרו של ראש כח החילוץ‪ .‬לבסוף‪ .‬ה לֻ‬ ‫מוכי‪-‬שמש ומיובשים‪ .‬אווז וברווז‪ .‬אלא אם כן‪ .‬או )על‪-‬פי הז'רגון הז'ורנליסטי‬ ‫ות ּ‬ ‫ְפִ‬ ‫מחש ּ‬ ‫רש בתת‪-‬המודע הבוסמני‬ ‫אר םינְג נֶ רֵ‬ ‫וב( נצרבה רֵ‬ ‫שמאז הכנסת ה ְפִ‬ ‫כחרדה קולקטיבית מפני צמא‪.‬ש'חת‪-‬שתיים טיפל גם בעיר‪ .‬אבל בתצלום הוא נראה נתלה‬ ‫בנשיקה על כדורגלן מקורזל של הדינמו בתוך שפריץ של פלאש‬ ‫מאחד‪-‬לבבות‪ .‬עזוב אותך‪ .‬שם עומד לדוגמה האוזיריס‪.‬או שוטרים‪.‬שוחררו והושבו לאיתנם‪ .‬האזור הנכון הוא אזור הנמל‪ .‬הנספה האחר‪ .‬והשעה היא חמש ורבע‪ .‬חטיף פופ‬ ‫מחליף לברווז ונעתר ו ׂ‬ ‫בוסמני מצטלצל ומיטלטל כנדנדה שבהדרגה מנסרים את הענף‬ ‫מר‬ ‫עליו היא תלויה‪ .‬ביחס‬ ‫רש‪ .‬איש שלו ראש של אווז כשהוא ממורמר וראש‬ ‫של ברווז כשהוא מרומם‪ .‬ששתולים בה דקלים ננסיים בעציצים‪ .‬איתם הוא תמיד ברווז‪ .‬אז למה אתה משחק לנו‬ ‫מה‪ .‬הם אוהבים‬ ‫לפקדו משום שהברווז‪ .‬אבל עם‬ ‫אר םינְג נֶ רֵ‬ ‫לארבעה מחבלים ושמונה מתושבי רֵ‬ ‫המח ּ‬ ‫ה מעל פני האדמה הפכה‪ .‬בפונדק רֵ‬ ‫פוסטר נוקב‪-‬מבט של ב ּמסֹוגוי ּמסֹוב ּו ּ ותמונה קבוצתית של דינמו‬ ‫קלומפפה‪ .‬פוחלץ הז ּ‬ ‫וני האסור לדיג תלוי באוויר ורצפת‬ ‫ור ה רַ‬ ‫כורכר‪ .‬הוא מבקע אותה‪ .‬איש לא יתכחש כמובן‬ ‫אר םינְג נֶ רֵ‬ ‫ומכופל לקרוא לפונדק רֵ‬ ‫להצלחת המבצע‪ .‬תוך כדי ההתעסקות עם הכסף הוא‬ ‫מחליף אותם‪ .‬נמלצת כמו סיפור מעשה החילוץ‪ .‬כמה צעיפים ירוקים של הקבוצה מעטרים את‬ ‫סה ּ‬ ‫וה ּ‬ ‫הקירות‪ .‬‬ ‫לא חלילה בגלל השעה‪ .‬אלא כי הוא נמצא באזור הלא‪-‬נכון של‬ ‫העיר‪ .‫‪32‬‬ ‫גלאמים‪ .‬‬ ‫אר םינְג נֶ רֵ‬ ‫פה אנחנו יושבים עם אוגוסטינה‪ .‬בני ערובה‬ ‫אלאם‪ -‬לֻ‬ ‫הבוסמני‪ .‬שחזותו הפנימית‪.‬ומגביר במיקסר‪ .‬שלשת חיילים‪ .‬קטנה יותר וממוסגרת של מי שעכשיו‬ ‫מתמזמז עם הקופה‪ .‬אהובת הז רַ רָּ‬ ‫הסוררת משולה לרימון‪ .‬‬ ‫רש‪ .‬הוא משליך אותה לשתי‬ .‬הפונדק ממילא חצי ריק‪.‬והוא מתפאר‬ ‫אר םינְג נֶ רֵ‬ ‫של פונדק רֵ‬ ‫בנדיבותו להעניק הנחות ניכרות לחיילים ושוטרים במדים‪ .‬אתה ב ּמסֹוס נֶ‬ ‫אותה אמריק ּ‬ ‫וש‪ .‬והרי מניע כפול‬ ‫רש בשמו‪ .‬אך כמפקד פלוגה לשעבר קשה לו לסרב לחיילים והוא‬ ‫שם בדיסקמן‪ .‬משתפי פעולה‪ .‬ברווז ואווז‪ .‬שהסתכם בשני נספים בלבד בצד הבוסמני‪.‬ולהם לא איכפת‪ .‬הפשוש והדרור ידידים הם לנצח‪ .‬כמו עכשיו‪ .‬יש לנו עוד חצי שעה להיות בבסיס‪ .‬שים לנו משהו בשביל‬ ‫הלב‪ .‬אלא אם‬ ‫אלה הם משקיפים‪-‬זרים במדים‪ .‬‬ ‫אבל לאוגוסטינה משום‪-‬מה לא איכפת‪ .‬אם אלה‬ ‫מה‪ .‬ועוד אחת‪ .‬או במקוף‪ .‬לא מכביד עליהם עם‬ ‫מוזיקה מקומית‪ .‬‬ ‫במדים בוסמניים מבקשת במיוחד‪ .

‫‪33‬‬
‫הציפורים‪ ,‬האחת כנראה הוא‪ ,‬האחרת זכר מ ּ‬
‫וכר‪ ,‬הם מנקרים גרגר‬
‫אחר גרגר‪ ,‬כל אחד ומחצית הפרי שלו‪ ,‬אבל אז מביטים בריאות‬
‫הצהובות שחוררו‪ ,‬ולבם נכמר‪.‬‬
‫רש‪ ,‬השיר הבוסמני נגמר ובעקבותיו‬
‫אר םינְג נֶ רֵ‬
‫כך אנחנו יושבים בפונדק רֵ‬
‫חובט בגרזן על הפסנתר שלו ושר ג'ון מנג' ּ‬
‫ון‪ ,‬וגם לו לא חסרים‬
‫דימויים‪ ,‬עולם חסר דמיון של חופש ופזמון‪ ,‬חופש ופזמון ואחר‪-‬כך‬
‫אלתורים ואחר‪-‬כך שוב חופש‪ ,‬על הבר‪ ,‬בדרך אל החתולים‪,‬‬
‫מתמהמהות צלחות של צי'פס וחסה‪ ,‬והשעמום הורג אותי‪.‬‬
‫אוגוסטינה לא אומרת שום דבר‪ ,‬אני לא אומר שום דבר‪ .‬בהתחלה‬
‫אני לא מבין מה קרה לי‪ ,‬לפני שעלינו למונית היה כזה חג שמח‪,‬‬
‫ועכשיו‪ .‬אולי אני מתחיל להשתכר‪ .‬אבל אז אני מסתכל על הכוס‬
‫שלי‪ ,‬כמעט לא נגעתי בה‪ ,‬איך הייתי עלול להשתכר‪ .‬ומה אני שותה‬
‫בכלל‪ ,‬איזשהו דרעק על בסיס של אניס‪ ,‬ברכת המלח‪ .‬בפורט‪-‬‬
‫אוז'אל‪ ,‬בבית‪ ,‬שתינו פלצ'יצה‪ ,‬קארל רגאצו ואנוכי‪ ,‬אני אומר‬
‫גל ּ‬
‫וז רמסֹוחמסֹו‪,‬‬
‫טרא רַ‬
‫לאוגוסטינה‪ ,‬ובאל אוואסיבו שר התעמולה ואני שתינו םינְ‬
‫גל ּ‬
‫משמיעה בלבד‬
‫וז רמסֹוחמסֹו‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬םינְ‬
‫טרא רַ‬
‫ויותר קל להסביר מה זה םינְ‬
‫יהיה יותר קל לדמיין את זה מאשר לדמיין פלצ'יצה‪ ,‬כי פלצ'יצה זה‬
‫גל ּ‬
‫גל ּ‬
‫וז רמסֹוחמסֹו זה בן‪-‬כלאיים‬
‫טרא רַ‬
‫וז רמסֹוחמסֹו‪ .‬םינְ‬
‫טרא רַ‬
‫עסק די מסובך‪ .‬אז קודם םינְ‬
‫של המרגריטות‪ ,‬שאת שותה‪ ,‬ושל בלאדי מרי‪ ,‬טקילה של מרגריטה‬
‫וקטשופ עם טבאסקו של בלאדי מרי‪ ,‬וזה החרא שזה פחות או יותר‬
‫נשמע‪ ,‬אבל שר התעמולה‪ ,‬אל סקרטריו דה פרופגנדה דה לה‬
‫רפובליקה אל אוואסיבו‪ ,‬מנואל‪ ,‬הכריח אותי לשתות את‪...‬‬
‫אתה ישבת בישיבות עם שר התעמולה של הרפובליקה הזו‪,‬‬
‫מפקפקת אוגוסטינה ומכבה סיגריה‪ .‬מה לך ולפוליטיקה?‬
‫זה לא היה קשור לפוליטיקה‪ ,‬זה היה קשור לספרות‪ ,‬הייתי סופר‬
‫רשמי בשירות הממשלה‪.‬‬
‫אוגוסטינה צוחקת ומציתה סיגריה‪.‬‬
‫ואיזה סיפורים כתבת לממשלה?‬
‫אחד על בת של יצואן אבוקדו‪ ,‬שמתחילה להאמין באלוהים‪.‬‬
‫הסיגריה של אוגוסטינה טובעת בבירה של אוגוסטינה‪.‬‬
‫מה כל‪-‬כך מיוחד בזה‪ ,‬למה שהממשלה תרצה להזמין סיפור על‬
‫מגדל אבוקדו‪ ,‬שהבת שלו מתחילה להאמין באלוהים?‬
‫כי הוא היה אישיות מאוד דומיננטית במדינה‪ ,‬והמדינה היתה‬
‫אתאיסטית‪ .‬הוא ראה בזה טרגדיה אישית וסוציאליסטית ושכנע את‬
‫שר התעמולה להכניס אותו למקראה של בתי‪-‬הספר‪ .‬והסיפור השני‬
‫היה על פושע מלחמה נאצי שחי באל אוואסיבו ויוצא לציד עם איש‬
‫עסקים ישראלי‪ ,‬אל אוואסיבו היתה מלאה באנשי עסקים מכל חור‬

‫‪34‬‬
‫בעולם‪ ,‬בלי שום קשר לסוציאליסטי ּ‬
‫ות‪ ,‬והישראלי כמובן שלא יודע‬
‫שמדובר בפושע מלחמה‪ .‬הם פשוט יוצאים לציד ומדברים על‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬לא היסטוריה היסטוריה‪ ,‬אלא ההיסטוריה של הכמה‬
‫עשרות שנים האחרונות‪ ,‬מלחמות העולם‪ ,‬קוריאה‪ ,‬וייטנאם‪,‬‬
‫הקומוניזם בקובה‪ ,‬הסוציאליזם באל אוואסיבו‪ ,‬ואז חוזרים לחווה‬
‫של הנאצי‪ ,‬הם לא הצליחו לצוד שום דבר‪ ,‬אוכלים מה שהמשרתים‬
‫מגישים להם ונפרדים‪.‬‬
‫וגם זה סיפור אמיתי?‬
‫ברור שאמיתי‪ ,‬נפגשתי איתו‪ ,‬לא המצאתי אותו‪ ,‬הוא סיפר לי את‬
‫השיחה שהיתה להם‪ ,‬ואני‪ ,‬את יודעת‪ ,‬חזרתי לטראגלוז ושפכתי על‬
‫זה נופך אמנותי‪.‬‬
‫כן‪ ,‬אבל מה הלקח של הסיפור הזה‪ ,‬למה היה חשוב למדינה‬
‫שתכתוב אותו?‬
‫כנראה ששר התעמולה חשב שיש לו לקח‪ .‬סוציאליסטי‪ ,‬או אחר‪,‬‬
‫מה אני יודע‪ .‬לא ענין אותי לדעת איזה שימוש הם יעשו בו‪.‬‬
‫ולא היה חשוב לך להסגיר אותו?‬
‫את מי?‬
‫את הנאצי‪ ,‬את מי‪.‬‬
‫לרגע חשבתי שאת מדברת על הלקח‪ .‬לא‪ ,‬לא חשבתי להסגיר אותו‪,‬‬
‫למי בעצם הייתי אמור להסגיר אותו‪ ,‬אם המדינה‪ ,‬אל אוואסיבו‪,‬‬
‫נתנה לו מקלט‪ .‬וגם לא חשבתי להרעיל אותו‪ ,‬כשהתארחתי אצלו‬
‫אני‪ .‬את מבינה שהוא לא פירט לי מה בדיוק הוא עשה במלחמה‪ ,‬זה‬
‫מימסֹור ב רַ ּנֶורמאכט‪.‬‬
‫השתמע מכך שהיה רַ‬
‫זה מספיק כדי להרשיע אותו בעיניי‪.‬‬
‫אוגוסטינה‪ ,‬רק שהמצפון הפרוטסטנטי שלך יוכל לישון בשקט‪ ,‬הוא‬
‫נרצח חודש אחר‪-‬כך‪.‬‬
‫איש העסקים הזה היה בעצם סוכן של המוסד‪.‬‬
‫לא‪ ,‬לא‪ ,‬לא‪ ,‬איפה אל אוואסיבו‪ ,‬ואיפה המוסד‪ .‬חודש אחר‪-‬כך היתה‬
‫באל אוואסיבו הפיכה צבאית‪ ,‬והוא נרצח כי היה מקורב לממשלה‬
‫הסוציאליסטית‪ .‬וזו גם הסיבה שהספקתי לכתוב להם רק שני‬
‫סיפורים‪.‬‬
‫החיילים הבוסמנים התפרשו בשטח ואחר‪-‬כך נאספו בשולחן‬
‫המרכזי‪ ,‬אחד‪ ,‬המרפקים שלו על השולחן‪ ,‬האצבעות שלובות לו על‬
‫עורפו והוא מתגרד ומתעסה‪ ,‬אחר סידר לעצמו מכשיר‪-‬קשר‪,‬‬
‫חפיסת גפרורים שגפרור אחד משתרבב מתוכה מלוא אורכו‪ ,‬והוא‬
‫מיידע את תורן הבסיס שהם מתכוונים לאחר‪ ,‬והשלישי ידיו שלובות‬
‫לפניו ומפעם לפעם הוא מזיז כוחות של בוטנים ועניינים אחרים לפה‬

‫‪35‬‬
‫ולשם על‪-‬פני השולחן‪.‬‬
‫הגיבנת אישר לנו פס עד שמונה בבוקר‪ ,‬סוגר האלחוטאי את‬
‫מכשיר‪-‬הקשר ואומר לשניים האחרים‪.‬‬
‫שים‪ ,‬שים‪ ,‬שים לנו מוזיקה‪ ,‬אומר בעל העורף הקשה לאווז‪ ,‬מה‬
‫סה ּ‬
‫ושים‪.‬‬
‫אנחנו יושבים פה כמו בהלוויה של רַ‬
‫והאווז אומר‪:‬‬
‫רב"טים‪ ,‬אני לא מתערב ולא מביע את דעתי‪ ,‬אבל אל תיפקדו אצלי‬
‫בפונדק‪ ,‬זה יוציא שם רע למקום‪ .‬מה אתם משרתים?‬
‫אנחנו‪ ,‬לא יודע‪ ,‬אנחנו‪ ,‬אומר בעל העורף וקם מתמתח לשמאל‬
‫ולימין והידיים עדיין שלובות על עורפו‪ ,‬אנחנו שומרים בהפגנה‬
‫אנחנו‪ ,‬בהפגנה של מחר‪.‬‬
‫בשביתה של הסוורים?‬
‫בשביתה של הסוורים‪ .‬בשביל מה‪ ,‬בשביל זה שהסהוני המטומטם‬
‫צלל בתוך המים‪ ,‬רצה‪ ,‬כושי לאמא שלו‪ ,‬לבדוק מה הסיפור של‬
‫המדחף‪ ,‬והמדחף טחן לו את הידיים כמו מלפפונים במערבל‪ .‬אז‬
‫הסוורים שלנו‪ ,‬שהם גם‪-‬כן סהושים‪ ,‬לא כולם‪ ,‬אבל בחלק הגדול‬
‫סה ּ‬
‫וש‪ ,‬נכון או לא‪ ,‬הם תפסו תחת על הסיפור‬
‫שלהם הם פליטים מ רַ‬
‫הזה‪ ,‬והוועד עובדים שלהם מוציא אותם מחר לשביתה‪ ,‬שיתנו להם‬
‫עוד תנאים ועוד פיצויים‪.‬‬
‫עשית מזה סלט גדול‪ ,‬אומר האווז‪ ,‬מה פתאום המדחף‪ ,‬המדחף לא‬
‫עבד בכלל‪ ,‬בגלל זה הרי הוא גם ירד לבדוק מה קורה עם המדחף‪,‬‬
‫אומר האווז ועוזב את הקופה‪ .‬הסהוני ירד מהמעבורת לבדוק מה‬
‫עם המדחף‪ ,‬ופתאום עוברת שם הספינה של משמר החופים‪ .‬הם‬
‫חשבו שהמעבורת מביאה מסתננים סהונים לקאדמי‪ ,‬אז הם ריססו‬
‫אותה בלי לשאול שאלות‪ .‬ככה זה‪ .‬תפתח את העיתון‪ .‬ומי היה על‬
‫המעבורת‪ ,‬שתי משפחות עם ילדים ושני רווקים‪ .‬והסהוני היה היחיד‬
‫שנשאר בחיים‪.‬‬
‫אה‪ ,‬כן‪ .‬אז איך זה שהוציאו אותו מהמים בלי הידיים שלו‪ ,‬הא? הוא‬
‫פס‪,‬‬
‫פשוט דגדג את המדחף עד שהמדחף פתאום חזר לעבוד‪ ,‬ואו ּ ּ םינְ‬
‫הוא חתך לו את הידיים‪ ,‬זה מה היה‪.‬‬
‫ולחייל שנלחם בבוטנים גרסה משלו‪:‬‬
‫וה ּ‬
‫הז ּ‬
‫ור אכל לו את הידיים‪ ,‬הוא אומר ומצביע על הפוחלץ‪ ,‬עיניו‬
‫תקועות בשולחן‪ .‬אבל ניכר שגרסה זו אינה מניחה את דעתו של‬
‫איש‪ ,‬אף לא שלו עצמו‪ ,‬הוא שב וצולל בשתיקה‪.‬‬
‫אני יכול להיות האבא שלכם‪ ,‬אומר האווז ומפשיל חולצה על כרסו‪,‬‬
‫והייתי חייל לא פחות ממכם‪ ,‬חטפתי כדור בבוסמניה‪-‬טוסטוניה‬
‫השנייה‪ ,‬אני בטח שלא הייתי אומר מלה אחת רעה על הצבא‪ .‬אבל‬

‬הוא רואה השתלשלות בלתי‪-‬רצויה‪ .‬‬ ‫אבל את זוכרת שמצאתי אותה אז בתוך אגרטל‪.‬מנשק אותה ועונד אותה ובורר לו עוד זית‪.‬‬ ‫שולה אותה מהבירה‪ .‬אומר הברווז‪ .‬‬ ‫ורק אז הוא מתחיל לדבר‪ .‬אתם תשמרו על‬ ‫הסדר מחר‪ .‬‬ .‬אני סתם שואל‪ .‬ציפורן האגודל מחפשת לה את הנקודה שתעניק את‬ ‫מירב התנופה והתמיכה הדרושות על‪-‬מנת לשלח את החרצן לכל‬ ‫הרוחות לרצפה‪ .‬את יודעת‪ .‬היא היתה כל הזמן במגירה‪.‬הוא מגיש את הזית‬ ‫אל נחיריו‪ .‬הטבעת שלך‪.‬‬ ‫מה פתאום היתה במים‪ .‬ומחליף לברווז‪ .‬הוא רואה שדיבר‬ ‫לחינם‪ .‬‬ ‫הוא מרוקן את צלוחיות הכרובית והגזר שעל הבר‪ .‫‪36‬‬ ‫אני יודע מה שאני אומר‪ .‬אני שואל את אוגוסטינה שבינתיים חזרה‪.‬‬ ‫מתענג על מראהו כבעל אדמה על פרי אדמתו‪ .‬בוחן‬ ‫אותו כנותן גושפנקא סופית לזיתיו רק על‪-‬פי עיון מדוקדק‬ ‫בגלעיניהם‪ .‬לא‪ .‬רב"טים‪ .‬אבל היא מחליקה שמנונית מטה ומתיזה את‬ ‫טבעת‪-‬הקמיצה המרובעת שלו בצלצול זהוב לתוך חצי ליטר‬ ‫התרבות שלפניו בעוד החרצן נושר על הדלפק‪ .‬ואז אני עושה שתיים ועוד שתיים בראש‪.‬הייתי יכול להשיג אפילו יותר‪.‬מוכר כמו שאריות של‬ ‫אבל הצ םינְְפִוי םינְ‬ ‫חלום‪ .‬הסהוני היה הניצול היחיד‪ .‬לסתותיו קולטות את בשר‬ ‫הזית מעל החרצן בתנועת סיבוב מצקצקת‪ .‬ככה הוא אמר‪.‬שבלעדיו‬ ‫המטבח הבוסמני איננו מטבח‪ .‬‬ ‫למה מה‪ .‬חתכתם לו‪ .‬חתכו לו את הידיים שלא‬ ‫יידבר‪.‬האיש בחנות אמר לי שחבל שהטבעת שלך םינְ‬ ‫התחמצנה‪ .‬הוא חוטף זית שחור מתוך הצלחת‪.‬בתחילה הוא שותק‪.‬אצבעותיו שמנוניות כיוון שהתחככו‬ ‫בחסה עם אותו אלף‪-‬איים עצלני ודליל‪ .‬הסהושים הם מדברים עם הידיים?‬ ‫וכולם צוחקים‪..‬‬ ‫מלבד האווז‪ .‬שמוצאים למחרת הלילה על קרקע ממשית ונזכרים שבחלום‬ ‫קילפנו תפוח‪ .‬הוא רואה שדיבר כאווז‪ .‬‬ ‫להסתדר היא הלכה‪ .‬הוא מליט עפעפיים‬ ‫ובחיוך דשן שולף את החרצן בפינצטה קטנה של אצבע ואגודל‪ .‬הוא מפנה צלחת‬ ‫של לחם קלוי מכורסם ושאריות של חסה לחה בנוזל ורוד‪ .‬אל תתחיל עוד פעם עם הטבעת‪.‬‬ ‫מה פירוש‪ .‬‬ ‫אוי‪ .‬הא?‬ ‫נץ הזהוב הזה מצלצל לי מוכר‪ .‬מרחרח אותו כהוגן‪ .‬וכשמשמר‬ ‫החופים העלה אותו מהמים‪ .‬‬ ‫לא‪ .‬אוגוסטינה‪ .‬תגידי‪ .‬אחרת‪ .‬‬ ‫תגידי‪ .‬אני בכלל לא מתחיל‪ .‬הוא לא מתרגש‪.‬התחמצנה?‬ ‫שהיא היתה הרבה זמן במים‪ .‬אני אומר ומתחיל לחפש גישה צדדית‬ ‫לנושא‪ ..‬שואל החייל הראשון‪ .

‬‬ ‫אהה‪.‬הוא לא חשוב לי בכלל‪.‬‬ ‫הבטחתי‪ .‬‬ ‫אם ישאר אצלי‪ .‬‬ ‫וכאן אני רואה שצריך לשנות טקטיקה‪.‬זה‪.‬‬ ‫אז אני אספר לך מחר‪.‬לא יעזור‬ ‫כלום‪ .‬‬ ‫או‪.‬‬ ‫מה? תפסיק להציק לי‪ .‬מסננת אוגוסטינה והיא כבר בדלת‪..‬‬ ‫בוא נזוז‪ .‫‪37‬‬ ‫אה‪ .‬ממילא הראש שלי מסתובב‪.‬כבר אמרתי לך אז‪ .‬הבטחתי‪ .‬היא מתכוונת לשמור נעול‪.‬זה‪ .‬ואת הכסף את רוצה?‬ ‫לא‪ .‬אני עייפה‪.‬הוצאתי אותה‪ .‬‬ ‫ואני רואה שהוקל לה ושאת הפה הקטן והחמוד שלה‪ .‬מכרתי‪.‬‬ ‫עוד שנייה‪ .‬ואת הבטחת לי שלא תשקרי‪.‬שבה אוגוסטינה כמעט לא נגעה ואני מזדרז‬ .‬‬ ‫אז תשלם‪ .‬‬ ‫נו‪ .‬לא?‬ ‫נזוז? שואלת אוגוסטינה וקמה ואוספת את התיק ופניה ליציאה‪.‬‬ ‫אז ספרי לי את האמת‪.‬‬ ‫אבל אם היא כל הזמן היתה במגירה‪ .‬‬ ‫זה קשור למים האלה‪ .‬למה שמת אותה אז באגרטל?‬ ‫אני לא שמתי אותה שם‪ .‬‬ ‫אוגוסטינה‪.‬אז מה‪.‬איך זה ש‪.‬אמרתי לך‪ .‬‬ ‫אז תפסיד אותו‪ .‬קיי‪ .‬‬ ‫הבטחת שלא תתחיל עוד פעם עם הטבעת‪.‬אז סיכמנו‪ .‬‬ ‫אני אספר לך מחר‪.‬‬ ‫שלוש מרגריטות של אוגוסטינה ושלוש ברכת המלח ושלוש בירות‬ ‫תרבות ועוד מרגריטה‪ .‬‬ ‫ומה יהיה מחר?‬ ‫מכרת אותה‪ ..‬‬ ‫אני לא משקרת‪ ..‬אני רק אשלם‪.‬את תספרי לי מחר‪.‬‬ ‫אז לשם מה מכרנו את הטבעת?‬ ‫אני אספר לך מחר‪.‬כנראה שהוצאתי אותה‬ ‫מהמגירה‪ .‬בינתיים תשאיר אותו אצלך‪.‬ואחר‪-‬כך היא‪.‬עוד אפסיד אותו‪.‬היא בטח נפלה לי לשם‬ ‫ולא שמתי לב‪.‬‬ ‫הכסף לא חשוב לך?‬ ‫לא‪ .‬כן?‬ ‫מכרתי‪ ..‬‬ ‫כן‪ .‬הכסף אצלך‪ .

‬‬ ‫אבל אמרת לי שלא הפסדת כלום‪ .‬אומר וניגש לאוגוסטינה ואומר‬ ‫לה‪ .‬‬ .‬ואני רואה שברגעים אלה ממש‬ ‫היא בולעת את הפתיון‪.‬‬ ‫למה מכרת אותה לטאפו ולא כשעשית לה הערכת מחיר? כמו‬ ‫שאמרתי לך!‬ ‫לא מכרתי אותה לטאפו‪ .‬‬ ‫מה זאת אומרת‪ .‬‬ ‫כי חשבתי שהכסף חשוב לך‪ .‬בשש‪-‬‬ ‫שבע ועד שלוש הייתי איתו באוזיריס‪ .‬אבל‬ ‫זה אותו הדבר‪ ..‬‬ ‫מה אחר‪-‬כך? נחרדת אוגוסטינה‪ .‬אמרת שקיבלת אלפיים חמש‬ ‫מאות עבור הטבעת ושלא‪.‬אבל למה את מתרגזת? בדרך לשם פגשתי את‬ ‫טאפו‪ ..‬‬ ‫ואחר‪-‬כך הלך לטאפו‪ .‬‬ ‫לא בדיוק‪.‬שילמתי בה לטאפו מה שהייתי צריך‪ .‬זאת אומרת‪ .‬קח את הטבעת‪ .‬‬ ‫מה זאת אומרת‪ .‬לצורך העניין‪ ..‬לצורך העניין?‬ ‫הטבעת שווה את יודעת כמה‪ .‬ונשארתי כי ידעתי‬ ‫שאני מסוגל‪ .‬זה בנמל‪.‬לא‪ .‬אז‪.‬ואחר‪-‬כך‪.‬כי את טאפו היא מכירה‪ .‬אבל אמרת שהוא‬ ‫לא‪ .‬זה‬ ‫לא מה שאמרתי?!‬ ‫זה מה שאמרת‪ .‬אני אומר בשקט בשקט כדי לא לעורר חשד בלבו של‬ ‫האווז‪ .‬לא?‬ ‫לא‪ .‬וטאפו נכנס איתי לחנות‪ .‬אז הנה אני אומר לך את האמת‪ .‬טאפו לחש לי באוזן שאם לא‬ ‫בוער לי אפשר בקלות להשיג יותר‪ .‬וכשהאיש אמר אלפיים חמש מאות‬ ‫ושאם היא לא היתה מתחמצנת והכל‪ .‬כי כסף לשלם יש לי די והותר‪ .‬הפסדתי כל מה שהרווחתי‪ .‬לא בדיוק?‬ ‫לא כל‪-‬כך‪ .‬קצת‬ ‫יותר מאלפיים חמש מאות‪ .‬זה לא אותו הדבר! למה לא מכרת אותה מייד‪ ..‬הפסדתי‪ .‬כמו שאמרתי‬ ‫לך?! אמרתי לך משהו פשוט‪ .‬‬ ‫לצורך העניין‪ .‬‬ ‫אני יודעת שזה בנמל‪ .‬אבל יצא ש‪.‬הייתי עם טאפו‪ ..‬‬ ‫לא מכרת אותה?!‬ ‫לצורך העניין מכרתי אותה לטאפו‪.‬נו אז מה?‬ ‫בהתחלה הלך לי‪ .‬חשבתי שאני מסוגל‪ .‬ועל השאר טאפו ויתר‪..‬פחדתי שתכעסי עלי‪ .‫‪38‬‬ ‫לכלותה למען הסדר הטוב‪.‬הפסדתי מה שהיא שווה‪.‬ושהוא יקח אותי למקום אחר‪.‬אפילו עשיתי לה הערכת מחיר‪ .‬מתי נפרדנו‪ .‬ובמקום הראשון‬ ‫שיסכימו לקנות אותה תמכור להם ואל תתמקח על המחיר‪ .‬‬ ‫שמה?‬ ‫נֶ‬ ‫שרק הפסדתי והפסדתי והפסדתי‪.

‬‬ ‫זאת אומרת‪ .‬עוד רגע הוא יינקר בי בשיניו הכתומות‪.‬אני‬ ‫סמכתי עליך! איך עשית לי את זה‪ .‬‬ ‫לא? מי יודע‪ .‬פשוט מזל רע‪ .‬מודוזוקאם‪.‬מתרגזת זו לא מלה‪ .‬‬ ‫עיש קילומטרוס אסטאן?‬ ‫אסטאן מני קילומטרוס א פרי‪ .‬נמסֹו נֶ‬ ‫צ'ינגה‪ .‬אתה!‬ ‫זועקת אוגוסטינה ומתחילה להלום בי באגרופיה הקטנים כאילו‬ ‫הייתי הסורג שמאחוריו היא כלואה‪.‬רק עכשיו מסתבר שהוא סובל מהידוס‪.‬‬ ‫טה? שואל האווז בברווזי ּ‬ ‫ות‪.‬‬ ‫באמת שם‪ .‬פונדק ארגרש תמיד פה‪.‬כאילו הבעיות ננעלו בג'יימס בונד שלה צופן סודי‪.‬אז שילמתי בה לטאפו‪ .‬‬ ‫אוגוסטינה בינתיים נמלטת החוצה‪ .‬משם סרנו תחילה לאוזיריס‪ .‬אה‪ .‬הארץ שטוחה וגדולה‪ .‬מיסטר?‬ ‫איל ומסֹוננֶדה רֵ‬ ‫אה ְפִ‬ ‫אה‪ .‬אוגוסטינה מייבבת והאווז‪ .‬‬ ‫תבואו מחר‪ .‬שחטת אותי בלי סכין‪ .‬אינו מתרשם‬ ‫לטובה‪ .‬עליג'באד עליג'באד כיבה מכבר את‬ .‫‪39‬‬ ‫לבן‪-‬אדם פרטי‪ .‬מני קילומטרוס‪.‬רֵ‬ ‫עיש טמסֹוץ'‪ .‬והאווז שואל‪:‬‬ ‫הפרוטה מצויה?‬ ‫ואני מכה באצבע צרדה ושולף לו שטר חמישים מקופל לארבע‪.‬הוא מדדה אלינו‪ .‬מזל רע ומחר הכל יכול להתהפך‪.‬אז מה לא אותו‬ ‫הדבר ומה את כל‪-‬כך מתרגזת?‬ ‫ואיך שאוגוסטינה מתרגזת‪ .‬ומה שקרה שם כבר‬ ‫היה מחוץ לשליטתי‪ .‬‬ ‫טה רָוה‪ .‬‬ ‫מן ומסֹוננֶדה רֵ‬ ‫ְפִ‬ ‫פורט‪-‬אוז'אל‪ .‬‬ ‫ובחוץ היום כבר במלואו‪ .‬אומר אני והברווז מחייך כאילו הבין‪.‬אוגוסטינה בוערת‪.‬לך לפני שהאשה שלך קופצת מתחת לגלגלים של חשמלית‪.‬מצליעה‪ .‬‬ ‫סאמסֹו רֵ‬ ‫דא‪ .‬מחר טאפו עוד יפסיד לי את אשתו‪ .‬ברור‪ .‬‬ ‫האווז פורש ובודק אם הבוסמני שלקח כסף אולימפי במרתון‬ ‫ההליכה וברבות השנים הפך לנשיא הארבע‪-‬עשר‪ .‬‬ ‫א ּ רַ‬ ‫רַ‬ ‫האווז זוקף גבה ומחייך לשתי פנים‪ .‬צ'ינגה צ'ינגה‪ .‬הכל בסדר‪ .‬טאפו‬ ‫אמר שאשתו תשמח על המתנה‪ .‬או ּ רַ‬ ‫פרי‪.‬קורץ האווז ומשמיע צקצוק‬ ‫חד ונוקב‪ .‬והיא‬ ‫צורחת‪:‬‬ ‫מה אני כל‪-‬כך מתרגזת! מה אני כל‪-‬כך מתרגזת! למה לא עשית מה‬ ‫שאמרתי! צריך להרוג אותך! להרוג אותך צריך! סמכתי עליך‪ .‬העיניים האדומות שלו מתרוצצות במין ניגוד‬ ‫להתנהלותו הכבדה‪ .‬מני‪ .‬הזכרתי לו את האדונים‬ ‫הקולוניאליסטים והזכרתי לו את מגדל אייפל הנטוי וקומביניזונים‬ ‫שחורים‪.‬‬ ‫הפנים שלה עם הפנס הזה נראים כמו הצתה במפעל בוסמנגז‪ .‬‬ ‫אוגוסטינה סמוקה‪ .

‬ראשו קבור בין רגליו‪ .‬אני צריכה את הטבעת שלי חזרה‪ .‬‬ ‫טיפש‪ ..‬כן?‬ ‫כן! אומרת אוגוסטינה ופורצת בבכי‪ .‬אוגוסטינה‪ .‬לשבור‬ ‫אותה‪ .‬ועכשיו‪.‬‬ ‫אני לא צריכה את טאפו‪ .‬ואוגוסטינה שלי נשברת ומספרת לי סיפור כזה‪ .‬ובו‪-‬בזמן מצליח‪ .‬ויחד עם האבק‪ .‬היא‬ ‫ש רַ‬ ‫להיפטר ממנה בגלל המזל הרע‪ .‬את הטבעת‬ ‫היא קיבלה מההוא שהתפוצץ לה במכוניתו הממוקשת והיא רצתה‬ ‫מה אותה במים‪ .‬וניסע להעיר אותו‪ .‬הטבעת כבר לא של טאפו‪ .‬היום החדש‬ ‫הזה שזרח עלינו ועל יחסינו‪ .‬‬ ‫אך מלבד אוגוסטינה ודרור חג בפאתי מדרכת הבטון והדרך האבנית‬ ‫השחוקה‪ .‬‬ ‫ריח מנומנם של כוכורוז מתבשל אי‪-‬שם מעבר לפינת הרחוב בד ּ‬ ‫וד‬ ‫עצום כמו חבית‪ .‬‬ ‫לא מעניין אותי‪ .‬טאפו לא ילך לריב עם אשתו בגללך‪.‬‬ ‫איפה הטאפו הזה גר? שואלת אוגוסטינה בהתקרבי‪ .‬ריח השעה שש‪.‬ויותר קל לאכול סבון מאשר להניא‬ ‫אותה מהחלטתה‪.‬הרחוב הריק נבלע במהירות לתוך‬ ‫חזית של זכוכית חרוכת‪-‬אור בסופו‪.‬היא חשבה‬ ‫הרבה והחליטה מה תעשה‪.‬גם באוזיריס הם בטח יודעים‪ .‬החמה יוצקת שלוליות צהובות‪-‬ירוקות של אור שמש על‬ ‫המדרכות בתוך מי השטיפה שנגרפו לרחוב מפתחי המכולות‬ ‫והמוסכים‪ .‬למה היא רָׂ‬ .‬ואני‪.‬מדיפה קלומפפה ריח מיוחד‪ .‬ששקע משך הלילה באין מפריע על‬ ‫כבישיה המרוצפים‪ .‬‬ ‫אוגוסטינה שלי מחליטה משהו‪ .‬נחשוב בהיגיון‪ .‬וגבוה גבוה נפרמים ברוח‬ ‫ארבעה צעיפים שחורים מצמרות ארובות התמיד של בוסמנגז‪.‬‬ ‫אז אני מבטיח להשיב לה את הטבעת שלה עוד היום‪ .‬שניסע לשם עכשיו וננסה‬ ‫לברר איפה ברובע החמש‪-‬עשרה הוא גר‪ .‬‬ ‫טאפו? טאפו גר ברובע השש‪-‬עשרה‪ .‬של אוויר המוליך כסומא שובל אדוק ומשכים‪-‬קום‬ ‫של קטורת מסתלסלת מאחד המבואות‪ .‬רק הוא יודע‪.‬אבל מה את צריכה את טאפו?‬ ‫אני מיתמם‪.‬שאני מצטער‪ .‬‬ ‫עזוב אותי‪!.‬‬ ‫ובעצם‪ .‬‬ ‫בואי‪ .‬גם אם נחזיר לו את הכסף‪ .‬איפה הטאפו הזה גר? קח אותי לשם‪ .‬את אמרת לי למכור את‬ ‫הטבעת שלך במקום הראשון שאמצא ולא לעמוד על המיקח‪ .‬נעיר‬ ‫אותו ואת אשתו והילדים ונוריד לה את הטבעת שלך מהאצבע ונגיד‬ ‫לה שאנחנו מצטערים‪ .‫‪40‬‬ ‫הפנסים‪ .‬כן! כן! ובוכה ובוכה ובוכה‪.‬אבל איפה בדיוק‪ .‬הטבעת‬ ‫עכשיו של אשתו‪ .‬לא שמעתי לך‪ .‬אם לקצר‪ .‬אומרת‬ ‫אוגוסטינה ומפליטה בקוצר‪-‬רוח עשן מזווית פיה המתעקם‪.‬‬ ‫טאפו גר ברובע החמש‪-‬עשרה‪ .‬אלפיים חמש מאות‬ ‫לירות בוסמניות שאין לנו‪ .

‬זה‬ ‫מי האגרטל היא הריקה‬ ‫הייתי אני‪ .‬אסור אסור אסור לגעת יותר במים‬ ‫האלה‪ .‬בטעות‪ .‬כי טאפו חבר שלי‬ ‫וכעת המזל הרע יעבור בהכרח אליו‪ .‬ולא ממותו של נותן הטבעת‪ .‬לא על המהותי‪ .‬וכשטבעת נופלת למים‪ .‬ואת רֵ‬ ‫בזהירות בעצמה‪ .‬‬ ‫כל הנימוקים הללו נשמעו לי‪ .‬דבק ּ‬ ‫ות בקימונו‬ ‫ובבגדי משי לבנים ואווריריים‪ .‬הווה אומר‪ .‬אם לא נבונים‪ .‬‬ ‫סמים חלשים וקריאת ראיונות‪ -‬רֵ‬ ‫עברתי אחד‪-‬אחד על כל השלבים‪ .‬מתווך‪ .‬‬ ‫ועל‪-‬כן תסתפק באמירת איזו פראזה קצרצרה שלא מן העניין ושהיא‬ ‫לא מאמינה בה לשנייה‪.‬שנפתחת לגזוזטרה קטנה מעל המדרחוב‪ .‬ולמה היא כל‪-‬כך נחרדה כששמעה שלא מכרתי‬ ‫את הטבעת אלא נתתי אותה וכולי וכולי לטאפו‪ .‬ועל מקבל הטבעת למצוא אדם אמצעי‪ .‬כמו שהמים עצמם ממוגנטים על‪-‬ידי הירח‪ .‬העניין הוא בכך שכמתווך‪ .‬ופתאום‪ .‬בשביל מה היית צריכה מתווכים וירחים?‬ ‫אוגוסטינה צוחקת כמה ציוצים‪ .‬מפה‪ .‬‬ ‫דבר שהיה מסיר מעלי את האחריות הכרוכה בכל התמסורת הזו‪.‬‬ ‫שכחת שאצלי אין חלון?‬ ‫ובאמת‪ .‬את המזל הרע‪ .‬ועל כך אאלץ לשלם את המחיר‪.‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן עשיתי את הרע למיודעיי‪ .‬כמה פעמים צריך להגיד לי‪ .‬ואוגוסטינה‪ .‬לא שכל‪-‬‬ ‫על את‬ ‫כך איכפת לה מאשתו‪ .‬הטבעת נפלה‬ ‫ש רַ‬ ‫לא רָׂ‬ ‫לשם מעצמה‪ .‬שייפטר ממנה למענו‪ .‬ה ְפִ‬ ‫שלה כוללת‪ .‬‬ ‫למה פשוט לא שפכת את המים ביחד עם הטבעת מהחלון וזהו? אני‬ ‫שואל‪ .‬מתחיל‬ ‫המזל הרע‪ .‬צריך להגיד‪ .‬‬ ‫יש להם כח כזה‪ .‬גם‪ .‬ששמט את הטבעת‪ .‬‬ .‬נזכרתי‬ ‫משנה‬ ‫בצער שבעיני עצמה אוגוסטינה שלי היא בחורה רוחנית‪ .‬טאפו‬ ‫ואשתו‪ .‬אבל לא מסוגלת לשקר‪.‬יודע על קיומה‪ .‬בחדר של אוגוסטינה אין חלונות‪ .‬היא תמיד תשמיע אותם באותן‬ ‫הזדמנויות שהיתה רוצה לשקר‪ .‬כמעט‬ ‫אף‪-‬פעם לא משקרת‪ .‬אל אשתו‪ .‬אבל בזה של‬ ‫אוגוסטינה רק קירות‪.‫‪41‬‬ ‫מה אותה במים‪ .‬הם ממגנטים אותה‪.‬מלבד אושכי‪-‬בושכי כאלה‪ .‬במצבי‪-‬רוח מסוימים‪ .‬הכל הסתדר‪ .‬שאותה‬ ‫אני בלי ספק מכיר‪ .‬נו‪ .‬לפלונית‪ .‬לכל הפחות‪ .‬לא הייתי מודע לכך שאני נושא ונותן‬ ‫עם כוחות שליליים‪ .‬אשתו של טאפו‪ .‬‬ ‫העברתי אותו‪ .‬ליתר דיוק‪ .‬במקום לת רֵ‬ ‫המזל הרע על ראשו של אלמוני‪ .‬פתיחת סתיממסֹות‪-‬תודעה באמצעות‬ ‫זן עם כרישי עולם הבידור והאפנה‪.‬לפחות לכידים‪ .‬והגם שעשיתי‬ ‫זאת שלא ביודעין‪ .‬או בטבעת הזו‪ .‬כאילו לא‬ ‫הבנתי כלום‪.‬או‪ .‬שהתגלגלו אליה כנראה‬ ‫מהפדיקוריסטית שלה‪ .‬ועל‪-‬כן‬ ‫לאדם‪ .‬סוחר הטבעות עצמו לא נחשב‪.‬בחדר שלי עוד יש מין דלת‬ ‫כזו‪ .

‬ועכשיו‬ ‫הגבר‪ .‬זה‪.‬בה הוא יתאהב‪ .‬בגלל זה היא גם נעלמה‪ .‬אבל אחרי‬ ‫מה שעבר עליה‪ .‬לא מחר ולא מחרתיים‪.‬ואני הרסתי‬ ‫הכל‪ ..‬יתאהב באשת ידידי הטוב‪.‬כי הטבעת הזו נוצרה מכוחו הזדוני של הירח‪ .‬‬ ‫אח‪ .‬לקחת את הטבעת שלי?‬ .‬היא ממנו‪ .‬הלב שלו שבוי בתוך הטבעת‪ .‬אותה‪ .‬תמיד אוכל לטעון שאני זועם כי ניצלה‬ ‫את תום‪-‬לבי לצרכי הכשפים הדביליים האלה שלה‪.‬הטבעת ממוגנטת‪ .‬היא לא רוצה בו יותר לעולם‪ .‬‬ ‫הטבעת היא מאחר‪ .‬היא רצתה למשוך אותו אליה באמצעות‬ ‫הטבעת כי הטבעת היא שלו‪ .‬הם‬ ‫מסוגלים להעביר את הכח הזה לעצם אחר‪ .‬בעת‬ ‫מילוי הלבנה הירח ממגנט את המים והמים ממגנטים את הטבעת‪.‬‬ ‫זה כל‪-‬כך לא אסתטי‪ .‬וחלק ממנו אצור בתוכה‪.‬נתתי את הטבעת לטאפו‪ .‬טאפו יתן אותה לאשתו‪ .‬היא החליטה לנקום‬ ‫בו‪ .‬אח‪ .‬את‬ ‫הטבעת‪ .‬חזרי למלון‪ .‬‬ ‫אתה נוסע לטאפו‪ .‬במקרה זה טבעת‪ .‫‪42‬‬ ‫אבל לאסלה היית יכולה לשפוך אותם‪ .‬אני לא אשטוף באסלה טבעת שקיבלתי במתנה‪.‬הוא יהיה תלוי בין שמיים‬ ‫וארץ‪ .‬‬ ‫טאפו גרוש! סטרתי קלות ואמרתי לה‪ .‬והיא שלחה‬ ‫אותי למכור את הטבעת‪ .‬לכול‪.‬‬ ‫פה נמאס לי ללכת סחור‪-‬סחור והעפתי לה סטירה קטנה‪ .‬לא?‬ ‫אל תדבר שטויות‪ .‬אח‪ .‬אני אגיע אחר‪-‬כך‪.‬לכול יש לה תשובה‪ ..‬או שתקבל‪ .‬הגבר הקודם של אוגוסטינה‪.‬‬ ‫אבל אוגוסטינה נשברה‪.‬אם‬ ‫יסתבר שבכל זאת לא שיקרה‪ .‬‬ ‫הוא יחפש אותה שלא ביודעין וימצא אותה ויהיה שבוי בידיה ויהיה‬ ‫אומלל באהבתו‪ .‬שואלת אוגוסטינה‪ .‬ומה פתאום חשבת למגנט‬ ‫גבר אחר כשאת איתי?!‬ ‫כי אני לא מצליחה לשכוח אותו! עכשיו אתה סוף‪-‬סוף מבין?‬ ‫מי זה?‬ ‫אני אספר לך מחר‪.‬היינו‪-‬הך‪ .‬והיא גם בטח היתה נתקעת בקרקעית של‬ ‫ה‪ .‬היא הצפינה אותה שלושה‬ ‫ימים ושלושה לילות במים כי המים ניחנו במין כח פנטסטי כזה‪ .‬‬ ‫לכי‪ .‬בשעה שהלבנה תתמלא האלמונית תשיב לו אהבה‬ ‫ובשעה שהלבנה תתמעט היא תמאס בו‪ .‬מטבע הדברים‪ .‬כך המים‪ .‬אני אומר‪ .‬כמו‬ ‫שהירח מושך או משחרר את האוקיינוסים ממרחק‪ .‬‬ ‫אבל אני כבר לא צריך את אוגוסטינה שתספר לי ולא צריך את המחר‬ ‫הזה ולא צריך את אוגוסטינה לא היום‪ .‬בו היא רצתה לנקום‪ .‬‬ ‫הטבעת היא לא מההוא אלא מגבר אחר‪ .‬ממגנטיותם‪.‬‬ ‫ואמנם הצליחה למשוך אותו‪ .‬הראשונה שתקנה‪ .‬‬ ‫בחיסור הלבנה המים מאבדים‪ .

‬אבל גם לולא הסתיימו‪ ..‬מה כל‪-‬כך קשה להבין‬ ‫שאם אומרים‪ .‬‬ ‫מה‪ .‬את הלב‪ .‬‬ ‫צירוף מקרים מספר אחת‪ .‬שהוא חוטף מאלות השוטרים מביאות אותו‬ ‫להשתטח בבקשת רחמים בין השניים‪ .‬‬ ‫והיום כבר העשרים ואחת‪ .‬עם ארכאנג'לו‬ ‫היחסים הטובים שלי הסתיימו‪ .‬‬ ‫השעה עוד מוקדמת‪ .‬‬ ‫אין לכם את הלב‪ .‬ולאט‪-‬לאט‬ ‫ובשקט‪-‬בשקט אני מתקדם‪.‬לא איפה הוא גר ולא מה הוא עושה ולא במה‬ ‫הוא נוסע‪ .‬כלב‪ .‬ואם‬ ‫כן‪ .‬העבודה‬ ‫נחה‪ .‬החתולים נעלמו‪ .‬הציפורים נודדות אל אתר הפסולת‪ .‬מהי‪ .‫‪43‬‬ ‫אלא מה‪ .‬אל‬ ‫ממגורת החיטה בנמל המושבת‪ .‬תגיד‪ .‬ישנה בעיית‬ .‬הלב! מיליון פעם משננים לכם‪.‬אין לכם את‪ .‬לפעמים עושה מאמץ‬ ‫שווא להתייצב על ברכיו‪ .‬ללביאה יש‬ ‫הגורים שלה‪ .‬משלם‬ ‫לו יפה‪.‬אבל יש לנו הסמכות‪ .‬שפעמיים בחודש‪ .‬‬ ‫ריח מתוק‪-‬חריף מתבדר באוויר כי הסוורים המוחים היום על אי‪-‬מתן‬ ‫פיצויים לנווט המעבורת הסהוני מבעירים צמיגים‪ .‬רכבת תחתית וכבישי אספלט שאמורים לבוא תחת הסמטאות‬ ‫המרוצפות בעיר מוארת עדיין בגז וראש עיריה שאמר לשמר את הווי‬ ‫העבר במסע הבחירות‪ .‬שטאפו עוד ימצא לעצמו אשה והיא תברח לו כל פעם שיש‬ ‫ירח מלא‪.‬‬ ‫אין לכם את הלב! תעזבו את אותי‪ .‬אך אלה עומדים בשלהם‪.‬אמרת? ערים לאסוציאציה הם אומרים‪.‬מה אין לנו?‬ ‫ערים ונהנים‪.‬כלב‪ .‬‬ ‫סתם רחוב‪ .‬אין לנו הלב‪ .‬כלב‪ .‬‬ ‫אל תגיד‪ .‬כלום אני לא‬ ‫יודע עליו‪ .‬ואולם חבלות לא חמורות‪ .‬בעיית המסתננים ישנה‪ .‬מגיע הפטרון לאיסקאנדר ויושב עם ארכאנג'לו על החשבונות‪.‬הרעש עדיין שקט‪ .‬עד החג אין לי זמן לחכות‪ .‬מלבד דבר אחד‪ .‬‬ ‫ואתם לא מבינים‪ .‬אין לכם את הלב! מיילל‬ ‫המשכונאי‪ .‬הכלבים! מבלבל המשכונאי‪.‬‬ ‫מה צבע העור‪ .‬אין ספק‪ .‬אינני יודע אם יש לו איזו משמעות‪ .‬על הפטרון‪ .‬הלכלוך לא נגוע‪ .‬ומולקה שוב‪.‬והוא כמו כלב רובץ על המדרכה‪ .‬החיילים נעלמו‪.‬אפילו מה שמו‪ .‬עדיין לא רחוב הימאים‪.‬מה צבע העיניים שלו‪ .‬איך הייתי‬ ‫שובר לארכאנג'לו את השתיקה שבעבורה הפטרון‪ .‬לא חמורות אבל‬ ‫גם לא נעימות‪ .‬לכדור לא היה הכח להבקיע‪ .‬אז כנ"ל גם‪ .‬‬ ‫מה‪ .‬אבל המשכונאי בקצה הרחוב‪ .‬באחד ובששה‪-‬עשר‬ ‫בו‪ .

‬אני‬ ‫אומר לו‪ .‬אך הסגן מכיר את‬ ‫עבודתו‪:‬‬ ‫אתה מתכוון פלורליסטית במובן פוסט‪-‬מודרניסטית‪ .‬אין לך את המשהו להגיד?!‬ ‫ושוב חוטף את שלו‪ .‬זו שרירותיות‪.‬או‪ .‬תקני‪ .‬וכדי למנוע אי‪-‬נעימויות לכולנו מזדרז להושיט את דרכוני‪.‬אני אומר‪ .‬אך‬ ‫בטרם נעשה זאת‪ .‬תסכים איתי? ואי‪-‬ידיעת התקני אינה פוטרת‬ .‬יש לנו‬ ‫הצורך לדעת קודם כל למה אנו מתנגדים‪ .‬הלוא כן? הטיעון וסתירתו והטמעתם זה בזה‪ .‬אתם מעוניינים בחוות דעת שלישית?‬ ‫עם הפנים לקיר‪ .‬‬ ‫אני עומד עם הפנים לקיר רק כשהשלפוחית שלי מבקשת ממני‪ .‬להיעלם בקרן‬ ‫הרחוב הבאה כאילו שאין לי דבר וחצי דבר כאן‪ ..‬הוא סגן‬ ‫במשמר התרבות‪.‬כיצד אי‪-‬פעם תיווצר כאן חברה‪.‬אם תרצה‪ .‬שאף הוא ריבויות‬ ‫מסוגה‪ .‬מתחיל הסגן להרצות באוזניי‪ .‬מהו הטיעון המקורי‪ .‬‬ ‫כאשר התקינות איננה עוד מסרֵוג‪ .‬והלוא בעל השכלה כשלך‬ ‫יוכל להבין זאת‪ .‬מסביר‬ ‫לנו הסגן‪ .‬‬ ‫והדרכון מושב לי כלאחר‪-‬פה‪:‬‬ ‫עליך להבין‪ .‬לשלושתנו‪ .‬אסור שהריבויות תהיה ניגודה של‬ ‫תקינות‪ ..‬הפדגוג‪ .‬אולם בשלב זה‪ .‬התת‪-‬תקני והעל‪-‬תקני‪.‬אם כל איש יסרס בוסמנית‬ ‫ככל העולה על רוחו‪ .‬אין לי‪ .‬אני מחשב לחזור על עקביי‪ .‬על‪-‬מנת שנגיע אל הבתר‪-‬חדשני‪ .‬אחר‪-‬כך השוטרים מתפנים אלי‪:‬‬ ‫יש לך מה להגיד? שואל הראשון‪ .‬‬ ‫לא‪ .‬מה‬ ‫מקובל‪ ..‬ישנה הבעיה שהמסתננים מסתננים‪ .‬הוא מסכם‪ .‫‪44‬‬ ‫המסתננים‪ .‬כי אין לה היכולת להגן‬ ‫על‪.‬אם לא נשרש את הנגע‪ .‬זהו‪ .‬התקני‪ .‬‬ ‫ואז רואים אותי נכוחה‪ .‬מעשה זדון‪ .‬לבוסמניה יש‬ ‫הבעיה שמסתננים אליה מדרום ומצפון‪ .‬ההטמעה‪..‬תגיד להם משהו‪ .‬או‪ .‬ובד‪-‬בבד כף ידו האחת כאילו פורסת לנו נקניק‪-‬דם גרמני‬ ‫על גבי השנייה‪ .‬על הניגודיות‪ .‬הוא ואני והמשכונאי‪ .‬הניגוד‪ .‬עמוד עם הפנים לקיר! אומר הסגן‪.‬והוא לא שוטר‪ .‬‬ ‫יהיה עלינו תחילה לבסס את החדשני‪ .‬והיד‬ ‫שלו עדיין פורסת את הנקניק‪ .‬בטרם נפתח את שערינו בפני הניגודיות‪ .‬‬ ‫פלורליסטית? אני מתנדב לעזור על‪-‬סמך מה שכבר למדתי מחומץ‪.‬אולם בוסמניה‬ ‫עודנה מדינה צעירה‪ .‬‬ ‫לא התכוונתי לשום דבר בשום מובן שהוא‪ .‬אם תרצה‪ .‬‬ ‫בדיסלקציה אופיינית הוא מעיין בו ומעיין בו‪ .‬מאבק על הריבויות‪ .‬אבל המשכונאי זועק‬ ‫לעברי‪ .‬‬ ‫אקראיות‪ .‬להפר את התקני בלא לדעת תחילה מהו‪ .‬הוא ואני ושומר‬ ‫התרבות השני‪ .‬לבסוף אומר‪:‬‬ ‫ברון מודלובאן דה שפירו?‬ ‫אכן‪.

‬עם לכתי המזל‬ ‫עשה כברת דרך עם טאפו‪ .‬מקוטעת מאוד אני‬ ‫למד שעם לכתי המשיכו לשחק דוקוצאץ' בשלושה‪ .‬ועם שעכשיו החשוב לי‬ ‫מכול הוא למצוא את פטרון האיסקאנדר‪ .‬טאפו והשותף של בולאנדו נכנסו‬ ‫מקדימה‪ .‬ובסך‪-‬הכל‬ ‫טאפו הרי הפסיד את שהפסיד כשאני לצדו‪ .‬ואם אני בא‪ .‬שהרי הדברים צריכים להתרחש‬ ‫בקצב הטבעי‪.‬מסתבר‪ .‬או‬ ‫לאיסקאנדר‪ .‬יודע שהיא היא שרדפה ועוד תרדוף‬ ‫אחריו‪ .‬ובצורה עקיפה‪ .‬פחות או יותר‪ .‬לא הוא אחריה‪ .‬‬ ‫פשוט‪ .‬לא בשלב זה‪ .‬והנה בדיוק‪ .‬פתוח‪ .‬הם יחזירו אותי לכאן‪ .‬טאפו יאכל עקרבים‬ ‫לפני שיסכן את הגביע של מנגליס‪ .‬‬ ‫בתום פיתולים אינסופיים של דיאזים ובמולים‪ .‬שממנה כבר התגרש‪.‬שמכיר את נפש‬ ‫האתון שלי לא פחות טוב ממנה‪ .‬נראה כי המשכונאי‪ .‬לפחות‪ .‬‬ ‫כך או אחרת‪ .‬ולפני שאני מחליט מה באמת אעשה עם הטבעת‬ ‫הארורה הזו של אוגוסטינה‪ .‬השמש שחודרת פנימה משחיזה את עיניהם‬ ‫הטרוטות‪ .‬‬ ‫אנחנו בדרך החוצה‪ .‬הסקרנים‪ .‬הנה בדיוק הם עומדים לצאת את אוזיריס בר ולנסוע אל‬ ‫טאפו‪ .‫‪45‬‬ ‫מעונשו‪ .‬‬ ‫כמו רק חיכו לשובי‪ .‬אומר בולאנדו‪.‬למען הטעם הטוב‪ .‬אבל איך שאני רוצה‪ .‬אבל בולאנדו כבר משלם לנהג שיקח את‬ ‫כולם לרובע השש‪-‬עשרה‪ .‬ואז המזל כבר הפנה לו עורף‪ .‬כן? שואל אותי המשכונאי אחרי‬ ‫שניער את בגדיו‪ .‬מתנה מאמו של הילד‪ .‬ובכל אופן‪ .‬והסגן והפיון‬ ‫מניחים לו להזדקף על שתיים‪.‬טאפו‪ .‬הם אכלו ושתו ונהנו‪ .‬אם לא למד את הלקח‪ .‬טאפו חייב להם אקוואריום שקנה תמורת רובה‪-‬ציד‪ .‬אני‪ .‬את המאהב הקדום של‬ ‫אוגוסטינה‪ .‬כמו שאומרים‪ .‬‬ ‫אוזיריס בר‪ .‬בולאנדו‪ .‬אומר ועוצר משאית‪ .‬תוקע לו הסגן בעיטה באחוריים‬ ‫והמשכונאי מתפזר‪.‬רובה‪-‬‬ ‫ציד אשר‪ .‬כך או כך‪ .‬וצמיד מכסף‪ .‬הוא‬ ‫הפסיד‪ .‬אחר‪-‬כך‬ ‫רצה ללכת אבל לא ניתן לו‪ .‬הוא כבר ממילא לא צד‪ .‬לא רומזים לי כלום‪.‬שלא נותן לה את השקט בראש‪ .‬בין אם הוחרם בפשיטה שערכו אצלו לפני חודש ובין אם‬ ‫משום שלצוד‪ .‬כך שכעת שב הכל לנקודת‬ ‫המוצא‪ .‬הרי‬ ‫לפחות בשלב זה קיבולת התפישה שלו נוצלה במלואה‪ .‬שלושת הסקרנים עלו לארגז‪ .‬המנוע הישן נשנק‬ .‬אין בו לטאפו‬ ‫שימוש‪ .‬הוא חזר וזכה במה שהפסיד‪ .‬‬ ‫ואילו על הגביע של מנגליס אין כלל מה לדבר‪ .‬מה שזכה‪ .‬התמזל מזלי להגיע על הדקה‪ .‬‬ ‫אתה יבוא לקחת את אותו היום‪ .‬צירוף מקרים מספר‬ ‫שתיים‪ .‬בל אדאג‪.‬כולם כאן‪.

‬‬ ‫ילד מצועף‪-‬שינה‪ .‬הנהג סוחב אותו אליו בסמטאות הישרות ופוזל שמאלה‬ ‫על הפטפוט הבלתי נשמע של זה‪ .‬נרתע לאחור‬ ‫ולאחרונה התמוטט שוב בספה או מיטת‪-‬יום‪ .‬היתה דמות הילד עצמו‪ .‬מעבירים ביניהם בעירנות‬ ‫בקבוק עטוף נצרים‪ .‬האפלולי והנודף ריח בלתי מותיר מקום לספק של‬ ‫פשיטת‪-‬רגל כללית‪ .‬חלש יותר אבל‬ ‫נישא ברור גם אלינו‪ .‬קודם‪.‬‬ ‫עם זה טאפו דהר לאחד החדרים ומקים שם רעשים מסתוריים של‬ ‫הפיכה נעלם מעינינו לשעה ארוכה‪.‬בולאנדו לוקח אותו בקרנות הרחובות‬ ‫הקשותות‪ .‬עדיין לא ראינו דבר‬ ‫בחדר המרכזי‪ .‬ראשון‬ ‫אל האחרונה‪ .‬‬ ‫מבקיע לו דרך דרך הגוף הצפוף שלנו‪ .‬וטאפו יושב ביניהם בשתיקה‪ .‬למחצה עירום‪ .‬בלי הכלבה‪ .‬גם ראינו אותם‪ .‬‬ ‫הילד אמר כי שמו נֶ‬ .‬כל אחד משתדל להראות שהוא יודע לתחוב‪-‬אף טוב‬ ‫יותר מהיתר‪ .‫‪46‬‬ ‫ונדם לבסוף מול צללית של בניין גוסס בן שלוש קומות‪ .‬הראשון העיר מן‪-‬הסתם‬ ‫סקרנות בלתי נכבשת בלב האחרון‪ .‬אבל בקומה השנייה‬ ‫בעט בכבדות בדלת אחת וחבט ובעט שנית ושלישית ואזי עלה‪.‬גם‬ ‫אנחנו‪ .‬שלדברי טאפו‪ .‬היו לוטים‬ ‫בסדינים‪ .‬וכן שתי כורסאות וארון‪ .‬או מזנון‪ .‬נחלצנו מהארגז‪ .‬‬ ‫טאפו לא אמר כלום‪ .‬בן שבע או שמונה‪ .‬‬ ‫מצמץ שפתיים חזק וצורם ואז הגה לתוך הדירה‪ .‬פתח לנו‪ .‬החמישה‪ .‬בעל‬ ‫צל מצח תלול ומנומש‪ .‬למחצה במכנסי פיג'מה בגון האוכרה ויחף‪.‬בולאנדו‪.‬היא היתה?‬ ‫זה התרומם לישיבה והחבורה שלנו מצאה מקומות להקשיב למוצא‬ ‫פיו‪ .‬‬ ‫אביו ניגש אל המתחזה ונוגע בכתפו שאל‪ .‬שהתעלם מאיתנו על אותו‬ ‫עיני תרשיש ב םינְ ּ רֵ‬ ‫משכב‪ .‬וכאשר טאפו העלה אור צדדי במטבח הופתענו‬ ‫להיווכח כי הרהיט הזה‪ .‬‬ ‫מה? לא‪ .‬אבל רואה עיניים כה רבות נועצות בו את אדמומיותן הילד נאלם‬ ‫ובלבד בלע רוק לחיוב‪.‬צועדים כולם בעקבות הבריון‬ ‫שחום העור‪ .‬חניבעל חזר‪ .‬‬ ‫הזה‪ .‬שהתעכב לחכות לו‪ .‬מן השמשה‬ ‫האחורית העכורה של התא הקדמי‪ .‬פתח לנו את דלת המבוא‪ .‬אלא שמביך אף יותר מן ההתפרצות לתוך החזיון הדווי‬ ‫אה האקוואריום הענק‪ .‬‬ ‫טאפו והנהג התנהלו לעבר הכניסה‪ .‬והגיף את‬ ‫התריסים‪.‬המפתח שלו לא עשה כלום למנעול‪ .‬גם יותר ממר נֶ‬ ‫ירד למצולות‪ .‬‬ ‫טל ּ‬ ‫וריון וכולנו פרצנו בצחוק ורקיעות רגליים‪.‬עוד פעם הולכים להיות עניינים‪.‬קופידון זהוב‪-‬תלתלים‪ .‬עם שמונה‪-‬עשר פילים שיכורים‪ .‬והוא נקש קלות‬ ‫בפרק האמה‪.‬רעם הפרסות הזה העיר חלון בקומה השנייה‪ :‬שכן‬ ‫שעיר בגופיה ומצנפת הריק סיר‪-‬לילה ממש ליד מעקה המדרגות‪.

‬טוב‪ .‬על מה התחילה המלחמה‪ .‬ואני גם לא מגמם!‬ .‬טלוריון שאל אותו אילו מקצועות הוא‬ ‫מעביר‪ .‬וכולם‪ .‬יש להניח שמטאטא‪.‬אכן נראה כאילו‬ ‫הגיע לפני‪-‬כן אל האוזיריס היישר מכיתה של נושרים קשים לאילוף‬ ‫שהצרידה מאוד את קולו‪ .‬תמטיקות‪ .‬לי קוראים ז'אן‪ .‬ב רַ‬ ‫וזה בגלל הצרפתים‪ ..‬אבל פה‪ .‬כי‬ ‫וה ּ‬ ‫אני בטוח שאף אחד מאיתנו לא יצא לו לראות את הז ּ‬ ‫ור במו‬ ‫העיניים שאמא שלו ואחד שהיה בר‪-‬מזל אותו לילה נתנו לו בלי‬ ‫לחשוב על התוצאות! ואני‪ .‬תיק העור‪ .‬‬ ‫שלא לנקר עיניים לקנאים‪ ..‬או‬ ‫חאן‪ .‬שלא חתכו לך‪ .‬וכן הלאה‪ .‬‬ ‫ולמה היו צריכים לחתוך לי את הלשון‪ .‬זה אתם יודעים‪ ..‬חומט באכדית‪.‬‬ ‫מוסיף שהינו מורה‪-‬ערב והדברים אכן התיישבו‪ .‬והלה החל למנות על אצבעותיו מינרלוגיות ונומרולוגיות‪.‬זואומטריות‪ .‬אם כי גם‪-‬כן לא לאורך זמן‪.‬‬ ‫גם על שפתי טלוריון הופיע חיוך של קורת‪-‬רוח‪ .‬שאיך שאני מבין‪ .‬ז'אן‪.‬ואני מעדיף‬ ‫חאן כי‪.‬את ה'שון‪.‬אז שלא יצא שאני‬ ‫מדבר בשם מישהו אחר‪ .‬‬ ‫טוב‪ .‬משאית פשוטה אני נוהג‪..‬כי כולם‬ ‫וה ּ‬ ‫אומרים שהז ּ‬ ‫ור הזה חי על סלע המחלוקת‪ .‬כבשו אותכם עוד בימים‬ ‫שהסבתות שלנו היו צריכות לחזור הביתה מוקדם‪ .‬‬ ‫החל ברעו של בולאנדו..‬היות ועל מעיל‪-‬‬ ‫הרוח שלו‪ .‬‬ ‫שמיים‪ .‬אני בטוח‪ . ומעניין איך שמות רֵ‬ ‫שלמסֹו‪:‬‬ ‫הופכים בצדו ההפוך של הכדור לשמות אנטי‪ .‬מתמטיקות‪ .‬וכן הלאה‪ .‬המטריה וסולייתו הרופפת‪ .‬כי אני בא מעיר גדולה ביותר ונודעת‬ ‫קל ּ‬ ‫פה‪ .‬אני חאן‪ ..‫‪47‬‬ ‫נעתרים להחריש רק כעבור דפיקות מטאטא‪ .‬‬ ‫וה ּ‬ ‫אז אולי תספר קצת על הז ּ‬ ‫ור‪ .‬אבל חוץ מזה אני לא‬ ‫יודע עליו כלום‪ .‬‬ ‫רבות מספור מתקרת הקומה שמתחת‪ .‬כל עשרת הבגרויות‬ ‫כולן‪.‬‬ ‫ביולוגיות וביבליולוגיות‪ .‬נעים מאוד ד ּ‬ ‫וסיטרי‪ .‬‬ ‫זואולוגיות‪ .‬‬ ‫פ רָ ּ רַ‬ ‫ומ ּ‬ ‫מאוד‪ .‬הוכחת שאתה‬ ‫יודע‪ .‬בוחה‪-‬בוחה! שם קוראים לי חאן‪ .‬‬ ‫לא'מרתי שאתה‪ .‬כאן נכנס נהג המשאית‪ .‬חתך אותו המבוגר משלושת האלמונים‪ .‬‬ ‫אם ככה‪ .‬מתפיסיקות‪.‬אנטיליים כ נֶ‬ ‫ברכו‬ ‫חולמיטו הארוך והחלק‪ .‬אם אתה מגמגם? מגמגם מי‬ ‫שמשקר! החזיר חאן‪ .‬משחק במגבעת הבהירה על ְפִ ּ‬ ‫המגשרת אל השולחן הנמוך שב וחשף את גולגלת‪-‬הלטאה שלו‪.‬דרך הדלת האחורית‪ .‬היו רוצים לשמוע על זה קצת‪ .....‬ואזי הצגנו עצמנו‬ ‫בזה אחר זה‪.‬אתה צריך להבין בחיות!‬ ‫ואמנם אני מבין! חיקה חולמיטו את סימן‪-‬הקריאה של האחרון ולו ּ‬ ‫אם בלחש מחוספס‪.‬זאת'ומרת‪ .‬ואני נהג משאית‪ .‬מגמגם מי שמשקר‪.‬שכעת‪ .

‬התעקש זה אף יותר‪.‬הראשון‪ .‬האחרון‪ .‬םינְ‬ ‫ממינים‪ .‬אני מעדיף חאן‪ .‬גברתנים מוצקים בתכלית ה ְפִ‬ ‫ודומים זה לזה עד כדי להעלות השערה כי הינם אחים‪ .‬את ההסבר‪ .‬אז אנחנו‪..‬פעם אחרת‪ ..‬בולאנדו‪ .‬שהחיים כיבדום בטיפה של‬ ‫מרירות שנוצקה לתוכם וכמו הוקאה מתוכם כלפי חוץ כמין ממיני‬ ‫השחצנות‪ .‬‬ ‫לא בסכנות שלקחו אותי‪ .‬נֶ‬ ‫טליסט חובב ופורטפיאניסט מושבע‪.‬‬ ‫הדובר האחר‪ .‬‬ ‫רַ‬ ‫כמו שאמרתי‪ .‬או ז'אן‪ .‬מה גם‬ ‫וגם שהוא‪ .‫‪48‬‬ ‫אז אתה נותן לי לגמור משפט או לא? שאל חאן‪.‬נֶ‬ ‫אבל פה פנה בולאנדו אל חאן לדחות את ההסבר לפעם אחרת‪ ....‬לפנייה‪.‬מקצועו‪ .‬מה‬ ‫גם שהוא‪ .‬בעוד‬ ‫פדאנגסידימ ּ‬ ‫מדרום ל ּ‬ ‫פיאניסט‪ .‬כפי כינויה בפינו‪.‬‬ ‫אבל למי'כפת‪ .‬בשלהי הלילה הכוזב‪.‬נעתר לה‪ .‬‬ ‫לא‪ .‬וכדי להחליקמסֹו הסברתי אני שמצחיק איך שכאן‪.‬לא עוד‪ .‬אני מעדיף חאן כי‪.‬שני השאר‪ .‬כבר שמע אותו‪ .‬היה נכון לחרף את בריאותו‪-‬ושלמותו למען כל אחד מן‬ ‫האחרים‪ ...‬והצעיר עיטר זאת‬ .‬כמאמר הבכור‪ .‬‬ ‫פ ּ‬ ‫ואן‪ .‬‬ ‫בארצו הוא פילא נֶ‬ ‫המלה הארוכה הראשונה עשתה רושם בלתי‪-‬נעים על חסרי‬ ‫ההשכלה שבינינו‪ .‬כי שמו היפוליט ישמעאלוב‪ .‬שלא מצא בו תעסוקה‪ ּ .‬החל מכאן ואילך לקרוא לאיטל‪ְ ..‬בריאים ושלמים הסתבר להחזיק בתוך נפשו‪ .‬כי‪.‬בהזדמנות‬ ‫המתאימה ביותר‪ .‬אמרת‪ ..‬פִ‬ ‫או אנטילופה‪ .‬לא נותן! התעקש השני‪.‬וכי‬ ‫לעצמו איטל‪ .‬פסנתרן הוא פיאנופורטיסט‪ .‬‬ ‫טילמסֹו ּ רָ‬ ‫נוטר על הוויכוח הקודם‪ .‬‬ ‫פק‪ ּ -‬נֶ‬ ‫פק‪ ּ -‬נֶ‬ ‫פק‪ ּ .‬וכמו שאמרתי‪ .‬‬ ‫אז אני לוקח בעצמי‪ .‬ואני לא הייתי האחרון‪ .‬מבטיח להפיץ אותו‪ .‬מלבד‬ ‫כלשהי חולשה שהתגלתה כבר שם ואז‪ .‬סרבו לקחת‬ ‫חלק בשיחה‪ .‬משתעשע במקל הליכה‪ ..‬סיכם בקצרה ובצורה‬ ‫כלשהי מקוטעת‪ ..‬ולא הרבה‬ ‫יותר מאוחר כל אחד מן השועלים הללו‪ ..‬והוא‪ .‬הדגיש חאן‪ ..‬נֶ‬ ‫פק‪ ּ -‬נֶ‬ ‫פק‪ ּ -‬נֶ‬ ‫ועקשנית ביותר‪ ּ ..‬‬ ‫שמאן‪ .‬ואילו הוא קורה‬ ‫פדופילולוגיה‪ ..‬‬ ‫וכולנו הודינו בלבנו שלפנינו פרקליט ובורר מעולה‪.‬אבל כל דבר בעתו.‬‬ ‫על הכל עלי לומר כבר עתה כי ההתכנסות המקרית שלנו באותה‬ ‫שעת בוקר מוקדמת הפכה תוך כמה שעות לגזר‪-‬גורלית‪ . רק‬ ‫מצ ּ‬ ‫וק‬ ‫ביחס לבולאנדו‪ ...‬עודנו‬ ‫פה‪.‬‬ ‫צ! התעקש הלה בהתעקשות עיקשת‬ ‫צ‪ -‬םינְ‬ ‫צ‪ -‬םינְ‬ ‫טרירילי םינְ‬ ‫צ! םינְ‬ ‫צ‪ -‬םינְ‬ ‫צ‪ -‬םינְ‬ ‫טרילילי םינְ‬ ‫םינְ‬ ‫פק‪.‬עד שמשהו יזרום‪ ..‬ולא בשל אותה הערה שלי אלא‪ .‬בדרך לכאן‪ .‬חאן‪ .‬אלא שכל אחד ואחד מאותם‬ ‫גברים חריפים‪ ...‬את חאן‪ .‬‬ ‫בחילופי המבטים והדברים הראשונים‪ .‬לא בסיכונים שלקחתי על עצמי‪.‬אבל אם מישהו‬ ‫שצפונית לקו‪-‬המשווה הוא על פי רוב פורט ּ‬ ‫צחק היה זה דווקא חאן‪ .‬יאן‪ .

‬אחת המלים המוזרות האלה‬ ‫בשפה שלהם שנדבקה אליו שם‪ .‬על נקודת חן נשית‪-‬למראה בתחתית עצם הלחי ועל‬ ‫עיניים גירוסקופיות ביציבות מבטן וסריקתן הבלתי‪-‬מוחשת‪ .‬סיים‬ ‫כעת סוף‪-‬סוף להשתעמם מול האקוואריום האפלולי ושט בינינו‬ ‫למרכז החדר להדליק את הטלוויזיה‪ :‬סורגים ססגוניים הזהירו את‬ ‫פדחתו של חולמיטו ואת פניו של טלוריון‪ .‬במנגליס‪ .‬לאמור‪ .‬ברון מולדובאן דה שפירו? הטעים בולאנדו וקרץ‪.‬שחורה ורותחת כמו זפת‪ .‬ואיתה חזר‪ .‬‬ ‫אמר בקול כלוא‪ .‬ושנתיים היה איתה‪.‬‬ ‫האשה שאיתה חי לא היתה מסכינה להציג את תמונת גרושתו‪.‬במנגליס‪ .‬בוהה במרקע‪.‬הצרות לא מסתובבות בלילה אחת‪-‬אחת‪ .‬מהרעלת הנקה‪.‬מה?‬ ‫היית צריך לראות את האשה שברחה לו‪.‬‬ ‫בולאנדו הרים קולו בצחוק וענה משהו שירדתי לעומקו רק שבועות‬ ‫רבים כעבור‪:‬‬ ‫טאפו‪ .‬זה כינוי‪ .‬‬ ‫ואמנם בולאנדו הוסיף‪ .‬אבל פעם אחת שמעתי‬ ‫אותו מספר‪ .‬‬ ‫כל םינְ ּ‬ ‫שתפשתי מייד‪ .‬יום‪-‬החודש מתווסף בתוך‬ ‫אשנב זעיר של דוושה מסתובבת‪ .‬ההיא שברחה‪ .‬פזלתי הלוך וחזור בין‬ ‫האדמונית ירוקת העיניים לבין טלוריון‪ .‬משהו‪.‬רק ביחס לבולאנדו אם‪-‬כן אומר מה‬ ‫במידה‪.‬נמוך אף יותר‪ .‬שאלתי‬ ‫אותו איך הוא מסביר שטאפו שיקר לי באוזיריס ביחס לכל אותם‬ ‫דברים בלי שהיה צומח לו מזה‪ .‬עשויה מחומר‬ ‫אחר‪ .‬במובן‪ :‬כתום הדברים הללו‪ .‬עדיין בכובע משונץ שתיתורתו הרחבה‬ ‫צללה על זיפיו‪ .‬‬ ‫אז‪ .‫‪49‬‬ ‫באונומטופיאה של בקבוק‪ .‬ראיתי שהוא‬ ‫שוקל איזו החלטה וניגשתי אליו‪.‬אף אחד מאיתנו לא ראה‬ ‫אותה בחיים‪ .‬שבולאנדו היה מה שמכונה נמסֹו רֵ‬ ‫הגבר הקצר והמשופם הזה‪ .‬השגתי שטאפו שיקר לי גם בזה‪.‬היא נפטרה בלידה‪ .‬וליד הכל ארינמל בצנצנת‪ .‬‬ ‫מצדו האחר‪ .‬ההיא‪ .‬בוחן אותה בשפתיים משורבטות‪ .‬ולא‪ :‬היות וזה היה המצב‪ .‬‬ ‫אחרי כל המעללים שסיפרתי על עצמי תחת השם הזה‪ .‬אתה צריך לדעת‪ .‬שביום ההולדת הראשון של טלוריון‪ .‬‬ ‫ומה שמו האמיתי?‬ ‫ומה האמיתי שלך‪ .‬אבל בולאנדו נחר לשלילה‪.‬אולם בולאנדו הזדקף‬ ‫מולה ושיכל ידיים‪ .‬‬ ‫בולאנדו העיף מבט עלי ועל הרהיטים הלוטים ואחר‪ .‬כך נדמה‪ .‬בכל אופן‪ .‬‬ ‫שם הבחנתי בדיוקן מצולם שניצב בין מחושי האנטנה‪ .‬שעכשיו עמד איכשהו על התשיעי‪.‬ממשיים‬ .‬חזר לקלומפפה עם תינוק בן שנה וגידל אותו‬ ‫בעצמו‪ .‬‬ ‫לא‪ .‬בינות לשעון‬ ‫מצויץ‪ :‬פעמונר מזהב מזויף מצדו האחד‪ .‬זאת האמא של הילד‪ .‬‬ ‫מתהפך ברגע שנוגעים בו‪.‬‬ ‫טאפו‪ .‬זה אומר‪.

‬מתרומם מעט על עקביו להגיע‪.‬רגעים אחדים ניצבנו אבודי עשתונות‪ ..‬הניד בולאנדו ראש בתקיפות‪.‬את הגביע‪.‬ולפני שמישהו הספיק‬ ‫להגות התנגדות‪ .‬הוא חילק מה שנותר בבקבוק‬ ‫לבולאנדו ולעצמו‪ .‬כולל‬ ‫ובקבוק של איזה אני נֶ‬ ‫אחת לטלוריון‪ .‬כי‬ ‫מתיר לו גם אם איננה אשתו החוקית‪ .‬נשתה לעוד משחק‪ .‬הרי שהוא נוטש את טאפו‬ ‫לאיזו טרגדיה בלתי‪-‬נמנעת‪ .‬‬ ‫קרוב לוודאי שלא‪ .‬שחק‬ ‫בולאנדו! שחק איתי! מצמץ ומייד השמיד את שלו‪ .‬טאפו מזג לכולם‪ .‬ופה עיני הכול נזלפו החוצה‪ .‬אף על‬ ‫פי כן‪ .‬הריק את שלו וכולנו החזקנו אחריו‪.‬לירוק‬ ‫על הכל וללכת.‬והתברר כבלתי גמור‪ .‬‬ ‫וכך גם טאפו‪.‬כולנו נבוז‬ ..‬הגיש לו את המשקה ואמר‪ .‬בולאנדו סימן להם‬ ‫להרפות‪ .‬הגם שהיה ברור כי מה שנחשב‬ ‫בעיניו עד אז כגמור‪ .‬בשבילך! קרא טאפו‪ .‬אבל לא זכה לראותה.‬‬ ‫בסדר גמור‪ .‬לאיזה מעשה פורענות‪ .‬יסרב‬ ‫כעת להמשיך לשחק ויסתלק עם השלל‪ .‬מה שהחוק כאן‬ ‫שיקרה‪ .‬וראינו שהוא רותח כבר‪.‬‬ ‫לא‪ . אבל אם טאפו יפסיד לו את יוליה‪ .‬למסור את ההפסדים הקודמים שלו‪ .‬‬ ‫סט זול תחת בית שחיו‪ .‬מאידך‪ .‬מחזיק ביד אחת מזוודה ודו‪-‬קני‪.‬שור ודב‪.‬אזי הלך‬ ‫וחזר מן המטבח עם עשר כוסיות‪ .‬לא היה מביך ממצבו של בולאנדו‪ :‬משום שאם טאפו ימאן‪.‬בשני אשכולות על אצבעותיו‪.‬‬ ‫אל‪-‬נכון‪ .‬כמעט מתחנן‪ .‬עוד יותר זול‪ ..‬‬ ‫לא רוצה אותה‪ .‬‬ ‫הניח הכל על השולחן בינינו והוסיף מכיס המכנסיים צמיד‪ .‬ושוב‪ .‬אינני מבקש מאיש לזכור עוד את שמי האמיתי‪.‬‬ ‫ברור שכן!‬ ‫אל תגיד לי לפני כולם מה שברור רק לתחת השחור שלך! אמר‬ ‫וסטר לו בולאנדו בתחתית הלסת‪ .‬‬ ‫לא היה קל מלהגיד עכשיו שטאפו היה נאבק עם איזה טירוף‪ . ואם‪ .‬‬ ‫בסדר גמור! מה עכשיו? תציע לנו תחליף‪ .‬לחלופין‪ .‬לא יכול להיות בסדר‪.‬אמר בולאנדו‪ .‬בעוד בולאנדו‬ ‫עדיין בוחן את פניו‪.‬מה שכולנו צפינו נֶ‬ ‫אז הוא עצמו מסתבך בעניין שספק אם האחרים ירצו ליטול בו חלק‪.‬‬ ‫מחבק אל חזהו באחרת‪ .‬טאפו התקרר‬ ‫ואפשר שאף עמד על סף בכי‪ .‬אבל האחים עצרוהו מאחור‪ .‬‬ ‫בגב ידו‪.‬האחים ילחצו‬ ‫אותו אל הקיר ובולאנדו יוכל לקחת את המגיע לו או‪ .‬כפול‪-‬פנים‪ .‬מה נשאר לך עוד?‬ ‫טלוויזיה? מקרר‪ ?.‬אמר‪ .‬‬ ‫בסופו של דבר‪ .‬טאפו‪ .‬‬ ‫כאן טאפו עצמו טפף לעברנו‪ .‬‬ ‫טאפו הסתער עליו‪ .‬כל זאת בסינון מזלזל‪.‬יציקת זהב נהדרה של ראש אגדתי‪ .‫‪50‬‬ ‫ובדויים כאחד‪ .‬והשם בולאנדו יהפוך למלה נרדפת למי שזכה מן‬ ‫ההפקר באשה מופקרת‪ .

‬הגם כבר בעד דמעותיו‪.‬אבל הילד משל‬ ‫ברוחו מספיק כדי לחזור ולהפציר בנו ללכת‪ .‬אדוני‪.‬‬ ‫שומטים כמעט את המיכל‪ .‬בולאנדו‬ ‫שתה את שהוגש לו‪ .‬‬ ‫מבריג החוצה את עורפיהם‪ .‬היות ומנע מטאפו את החסד האחרון הזה‪ .‬‬ .‬אבל אותו רגע ממש טלוריון‪ .‬אני מחליט‪ .‬התייצב למול בולאנדו ושיהק בפניו‪:‬‬ ‫קח‪ .‬וטאפו פרץ בעקבותיהם‪.‬‬ ‫טאפו נחת עליו עם סטירה שנייה וצרח‪ .‬בבקשה‪ .‬משעינים אותו‬ ‫על ירכיהם הרחבות ומקרטעים איתו איכשהו החוצה‪.‬וכעת רק התיז את מימיו בפרצופיהם הסמוקים וגידף‪.‬וכי דיבורים לא יעזרו‪ .‬עד שטילופה תפש אותו‬ ‫בזרועותיו‪.‬נבהל אולי באמת מאפשרות שכזו‪ .‬ממרר בבכי‬ ‫וגורר כל אחד במעילו לעבר הדלת‪ .‬ולא יודע להפסיד‪ .‬במובן‪ :‬היות וזה היה המצב‪ .‬אך הודפים אותו מעלה‪ .‬ולא‪ :‬כתום הדברים הללו‪ .‬שתויים בוודאי מכולנו גם יחד‪.‬ממילא אין‬ ‫לנו מה לעשות עם זה‪ .‬‬ ‫אתה לא יודע לשחק‪ .‬הרימו את האקוואריום והתנודדו איתו מבעד‬ ‫לדלת הפתוחה‪ ..‬משום‪-‬מה‪ .‬בעוד‬ ‫טאפו טס חזרה לדירה ואני אחריו‪ .‬ללא הועיל גם‪-‬כן‪ .‬אחר כך נשחק עליו?! והצביע בסנטרו‬ ‫על טלוריון‪.‬טאפו‪ .‬כאמור‪ .‬ורק אל תתיישב יותר בשולחן שלנו לשחק‪.‬ואמנם‪ .‬והייתי בטוח שהוא הולך להגיד‪:‬‬ ‫טוב‪ .‬מה שמגיע לכם ואל תשחק יותר‪ .‬ורגע כעבור היינו כבר בפרוזדור שמתחת‪.‬חייכו ביניהם והמשיכו בצעד כושל‪ .‬מציפים שלולית עצומה בהיתקלם במשקוף‪.‬‬ ‫טלוריון‪ ..‬אתם תשחקו עד הסוף!‬ ‫ומה אחר כך? קרא בולאנדו‪ .‬שיכור כמה‬ ‫שהיה‪ .‬‬ ‫טאפו התקצף על ההתערבות ודהר אל בנו וסטר לו‪ .‬‬ ‫אז‪ .‬נראה לי שחאן‪ .‬‬ ‫וטלוריון‪ .‬‬ ‫ואילו אלה ליקקו שפתיים והחלו יורדים אל הקומה השנייה‪ .‬הגם שידעתי כי אני יכול לעשות‬ ‫ממש כלום‪ .‫‪51‬‬ ‫לו‪ .‬אתה יודע מה? תשאיר לך את כל הסחורה‪ .‬ואף כי השתהו‬ ‫לרגע על המעקה‪ .‬לבדי‪ .‬בלי ספק‪ .‬וכמה‬ ‫שעות כעבור‪ .‬התרומם‬ ‫ממשכבו וקרב אליו‪.‬פטפט איתו וסיפר לו מה שלא היה צריך לספר‪.‬‬ ‫חאן‪ .‬טאפו תפש שהללו ינפצו את האקוואריום לפני שיואילו לחזור‬ ‫מרצונם‪ .‬שמכבר‬ ‫חשבנו אותו למחוסל אחרי שהרים כוסית עם כולם‪ .‬בולאנדו!‬ ‫חולמיטו! אני מחליט כאן! אתם תשחקו‪ .‬בפרוזדור הראשון‬ ‫הוא חבט בזה ובאחר‪ .‬המפוקפק‪.‬בולאנדו אמנם אישר בפניי שהיה עושה בדיוק זאת‬ ‫אילולא קרה כפי שקרה‪ .‬‬ ‫בולאנדו צעק להם לעצור אך לשווא‪ .‬נשף אוויר‪ .‬טאפו פשוט הדפני‬ ‫הצדה ויצא עם הרובה‪ .‬ולא יודע להפסיק‪ .‬וזה הזיז אותם מעט מאוד‪ .‬רץ בינינו‪ .‬‬ ‫לפעול על דעת עצמם‪ .‬‬ ‫אלא שאז האחים החליטו‪ .

‬את איטל במנטיטי‪.‬לא לשלוח אותנו‪.‬ב רַ ּ רָ‬ ‫וק‪-‬מן‪-‬ס ּ‬ ‫אצל הס ּ‬ ‫ו‪ .‬לבסוף‪ .‬לשמוע בהקיצך איו ּ‬ ‫ויים‬ ‫נאלחים המגיעים לתכלית סיפוקם‪ .‬‬ ‫בית המעצר של קלומפפה אינו שקט למשעי כזה של המבורג‪ .‬‬ ‫הבזקים‪ .‬‬ ‫ו‪-‬ט ּ‬ ‫הבכור ספק כפיים והצעיר הפליט‪ .‬הללו הסתברו כבלתי‪-‬‬ ‫נחוצים כאן‪ :‬אלף‪ .‬בולאנדו‪ .‬בבור המים‪ .‬פסקו כל הטינות‬ ‫והאיבות שמקרוב.‬הרצפה זהרה כעת בשלל‬ ‫צבעים מפרפרים בינות למיכל מקומט‪.‬ואזי הופתענו לראות את‬ ‫האחים בשובם‪ ..‬עמוק בחשיכה שליד‪ .‬אלא היישר לשם‪ .‬‬ ‫מייד נשמע רעם הירייה‪ .‬‬ ‫אבל טילופה עצר בעדו‪ .‬חיפוש‪ .‬טלוריון חשב לאסוף את הדגים האומללים‪.‬טאפו‪ .‫‪52‬‬ ‫ונוכח תמונה שכזו‪ :‬בולאנדו וחולמיטו עומדים באקדחים שלופים‬ ‫מול האחים‪ .‬‬ .‬ט ּ‬ ‫ו‪ .‬או‬ ‫ברטיסלאבה או בירות..‬בתוך‬ ‫חלל מסורג של בערך אותו מספר מטרים רבועים‪ .‬תלתליהם המפזזים מקדימים ארבעה כובעי‪-‬מצחייה‬ ‫בצבע הזית‪. אף יותר מאשר סא נֶ‬ ‫בלה‪ .‬יום אחד לפחות ב ְפִ‬ ‫מתחת לחוג הגדי‪ .‬המרכך‪ .‬‬ ‫טאפו‪ . בית‪ .‬מפוזרות הומוגנית בינינו‪ .‬וצופים בני כל הגילים טורפים הכל בפיות פעורים מתוך‬ ‫שלוש דלתות פתוחות כדי סדק‪.‬טביעות אצבעות‪.‬אלא שדי‬ ‫סדים באוויר הפתוח‬ ‫לי בלבד להיזכר בכלובים של בוחה‪-‬בוחה‪ .‬כאן הסיכוי סביר במיוחד לרעוב עם המקקים‪.‬אני‪ .‬בכל אופן‪ .‬משום שאחרי שבודדנו‪ .‬‬ ‫לחלום בהקיץ על משחה נגד פטריות‪ .‬עם עוד שלושה מתפרעים‬ ‫ליליים‪.‬לדעת‬ ‫מתקן הכליאה הצעיר ביותר‬ ‫אותם ברגים ואומים‪ .‬שאלות‪ .‬החליטו שם‪.‬חולמיטו‪ .‬וכך עמדנו כולם ובהינו בערבוביה הזו של‬ ‫קשקשים וסנפירים וזכוכית‪ .‬אחד עשר גברים‪ .‬גם‬ ‫לא שוכן בארמון קולוניאלי כמו הללו בטנג'יר או בוגוטה או‬ ‫לם‪ .‬‬ ‫א ּ‬ ‫פו ּ רֵ‬ ‫קורדובה‪ּ .‬כמו שהוא מכונה‪ .‬מכל מקום‪ .‬יחד‬ ‫עם חצי תריסר סכינים‪-‬קופצות‪ .‬אינני יודע אם טאפו החטיא את הראשים או‬ ‫פעל מתוך טירוף אחרון‪ .‬‬ ‫כי הגענו כל השמונה לתחנת המשטרה כבר עם אור‪ .‬והשניים הפנו גבים‬ ‫מחוסמים וקפצצו מטה‪ .‬משום שאוייבינו היו כעת השעמום והיובש‬ ‫בפה‪.‬‬ ‫הפוך משניתן היה לצפות אבל בוודאי כפי האו רַ‬ ‫מייד בתום הדיווש האיטי‪ .‬‬ ‫רח‪ .‬ואיזה רעל‬ ‫רציני ביותר שמצאו אצל אחד האחים‪ .‬רקע ברגלו וכל‬ ‫הסקרנים הסתגרו באחת בדירותיהם‪ .‬אל השופט המשכים הראשון‪ .‬אחרת נצא מפסידים‪ .‬בו מצאתי‬ ‫לבסוף‪ .‬ברם‪ .‬טפסים‪ .‬טאמיל נאד ּ‬ ‫ו‪ .‬ביולי? אוגוסט? בחורף‪ .‬אותנו פרקו מנשקנו עוד ברחוב‪ .

‬‬ ‫אדם מבוגר לגמרי‪ .‬השלושה‬ ‫שזווגו אלינו אמנם גססו אט‪-‬אט לתוך שרעפים ונרדמו‪ .‬מבוקש על הרעלה‪ .‬כונה הקטן והיה סוור.‬גם הוא מיעט בדברים שלא לצורך‪ .‬רווח לנו‪ .‬כמו שנודע לנו מאוחר יותר‪ .‬‬ ‫אבל למרות הכל נסלח‪ .‬ולא חשב שהוא יכול לחשוב‪ .‬וליטרה לערך של טבק לגלגול‪ .‬‬ ‫לפי שעה‪ .‬ברם‪ .‬לבוש בשעטנז העודפים הבלויים והטלואים של‬ ‫השאר‪.‬רחבי‬ ‫הלב והגרון‪ .‬מוכה בחו ְפִ‬ ‫הירח‪ .‬‬ ‫ש ּ‬ ‫בר‪.‬אל הפרנצ'סקו פרמיני שלי‪ .‬כיוון שכך‪ .‬מכל מקום‪ .‬שלושה קווארטים‬ ‫לכל קיבה‪ .‬‬ ‫חאן שוב העלה את אשר כה גירה את דמיונו וביקש להיוודע דברים‬ ‫וה ּ‬ ‫ברורים אודות הז ּ‬ ‫ור האסור לדיג‪ .‫‪53‬‬ ‫בסביבות עשר החבורה שלנו היתה כבר פיכחת לחלוטין‪ .‬כולם הסתכלנו זה בזה ולבסוף‬ ‫עלי‪ :‬כסף ותכשיטים הוחרמו מאיתנו‪ .‬צעד‬ ‫כלשהו לשיפור תנאינו בתא‪ .‬נגאסטי הצעיר‪ .‬ואף על פי כן‪ .‬‬ ‫וך‪ְ -‬פִד ּ רֵ ּ‬ ‫זאב‪-‬ים עריק‪ .‬סקירה נגדית‬ ‫מצדי העלתה‪ .‬שיושב על סלע המחלוקת בין‬ .‬מצולק ומקועקע‪ .‬שלוש קומות מכאן ומכאן וזוג דרגשים נחצצי‪-‬רשת בכל‬ ‫אחת‪ .‬שאם מישהו מאיתנו מסוגל לעשות‪ .‬אף‪-‬כי בעל קיבולת זהה ובן‪-‬גילו‪-‬למראה של‬ ‫אחיו הבכור‪ .‬והאחים הציגו סוף כל סוף את‬ ‫עצמם‪ .‬‬ ‫קרוב לוודאי שהייתי יוצא אל צהריי דצמבר הקייצים‪ .‬כפי שקראו להם הסוהרים‪.‬נגאסטי הקטן‪ .‬או המוקסינים ה רָ‬ ‫והשמנוניים של האחים‪ .‬שווה‪-‬הערך של הפרנצ'סקו‬ ‫פרמיני שלי היה אוזל כתום הדמדומים של אותו יום‪ .‬בכל עת ולכל‬ ‫צורך‪ .‬‬ ‫בולאנדו אמר שצריך לשחד אותם‪ .‬שהשלים את שלבי התפתחותו‪ .‬פחות ממחצית‬ ‫השבוע כעבור‪ .‬מאידך‪.‬היה נכון להציע לי את כסות רגליו שלו‪ .‬ולולא נחלצנו‬ ‫באורח לא צפוי בזכות חוכמת המעשה של שלושת שותפינו הישנים‪.‬וטעמנו‬ ‫ממנה‪ .‬לעלות על‬ ‫המדפים‪ . נגאסטי הגדול היה‪ ..‬בגון חלודה‪ ..‬לא נתייחפתי לאורך זמן‪.‬הגם‬ ‫שידענו כי הם מסכימים עמנו בכול‪.‬‬ ‫אש ּ‬ ‫ונים‬ ‫הסוליות ההידרופוביות של חולמיטו‪ .‬איש לא חשב‪ .‬רצוי וצפוי‬ ‫שיצרוך לא פחות משלושה ליטרים יין בחצי יממה וארבעים‪-‬חמישים‬ ‫סיגריות בד‪-‬בבד.‬ועל פי רוב הסתמכתי על אנפילאות הלבד של איטל‪.‬רמיזתם האילמת כ ּ ּ‬ ‫וונה‬ ‫מטה מכיסיי‪ .‬‬ ‫כיוון שמייד אחרי שנמסרה לנו התמורה‪ :‬שישה גלוני יין זול במיוחד‪.‬בנעליו‪ . אך מן‬ ‫הנותרים‪ .‬אונקיה לכל צמד ריאות‪ .‬כל אחד ואחד מן השבעה המאוששים הללו‪ . הנה כי כן ועל‪-‬פי אותו חישוב‪ .‬מתים‬ ‫מעייפות וחולים‪ .‬לא יהיו אלה חאן עם מגפיו היבשים‪.‬בקדחת.‬ח ׂ‬ ‫לי‬ ‫וכפי שהתברר לדאבון לבנו לא הרבה יותר מאוחר‪ .‬ואחרי‬ ‫שלחצו לפיוס ידיים עם טאפו נאלמו השניים כמעט כל הימים‪ .

‬פירות חסרי‬ ‫חרצנים‪ .‬וכעת‪ .‬ומתנשא לגובה היען שלנו‪.‬סוס לבן? כמו בשחמט?‬ ‫בדיוק‪.‬לפי סדר חשיבותם היחסית המקובלת‪ .‬קרנפים‪-‬מכונפים‬ ‫הנוגחים בכלי‪-‬רכב‪ .‬קרניו אפורות‪ .‬הוא חיה מקודשת בעיני הדרדושים‪ .‬‬ ‫ספר‪ .‬במובן של לבקן‪ .‬‬ ‫הוא נחשב אבי כל הסוסים והקנגורו‪ .‬‬ ‫הוא דו‪-‬זוג‪-‬רגלי‪ ..‬פתח מורה‪-‬הערב‪ .‬לא‪ .‬הזרוע הדתית של‬ ‫וה ּ‬ ‫הבוסמהון‪ .‬‬ ‫וה ּ‬ ‫עכשיו תגיד‪ .‬חולמיטו?‬ ‫במובן הגברי‪ ..‬אם כבר משחקים בו‪ .‫‪54‬‬ ‫הבוסמנים לסהונים כל השבע שנים האחרונים‪ ..‬ומה אתה מתכוון‪ .‬משום שצורתו היא צורת‬ ‫הראשונים‪ .‬‬ ‫פה טאפו אמר שראה אדם לבן‪ ..‬אשה‪ .‬מיידית‪ .‬שהפליאו תמיד לתאר‬ ‫יצורים שאינם קיימים ולא יוכלו להתקיים אצלנו‪ .‬כן‪ .‬התלבט חאן‪ .‬הרי כלי‬ ‫המשחק נקראים‪ .‬הוא טורף הניזון‬ ‫מדגיגים החיים במימי מעבר ג'רונימוס‪ .‬‬ ‫מה אתה מתכוון‪ .‬השתוממתי לגלות לא‬ ‫יותר מאשר בורות פנימית ביחס לבריות השורצות אצל הבוסמנים‬ ‫מתחת לאפיהם‪.‬צמחים מדברים‪ .‬בן‪-‬הגזע הקווקזי‬ .‬אבל מהותו כשל האחרונים‪ .‬סוסים‪ .‬של בוסמהון נגד דייגי קלוממפה‬ ‫וקאדמי‪ .‬לטאות כגודל בית‪ .‬פרסותיו קלוטות‪ .‬עורבים‪ .‬חתולים עם זקן‪ .‬לז ּ‬ ‫ור הזה‪ .‬‬ ‫כאן המקום לומר שבמחוזות הללו‪ .‬בשונה‬ ‫מכמעט כל הנוסעים הרבים בארצות הדרום‪ ..‬שכידוע מפריד בינינו לבין‬ ‫צפון סהון‪ ..‬ומזון תאווה בעיני אחרים‪ ..‬איש‪.‬‬ ‫בקלות‪ .‬דובים‪ .‬זה‬ ‫הרי היה די מזמן‪ .‬כמו שסוס לבן מסוגל לטרוף חמור שחור‪.‬הביצים של דג זה הן אם‪-‬כך העילה המיידית למלחמה‪.‬‬ ‫יותר נכון‪ .‬יש‪.‬ביצים‪ .‬או‪.‬סיפור חיים יוצא דופן‪.‬היות והוא בעל‪-‬כיס‪ .‬‬ ‫אה! אמר חאן כאילו פרט אחרון זה הוא שחסר לו לשם שיווי מראה‬ ‫החיה בעיני רוחו‪.‬ספר‪.‬הז ּ‬ ‫ור באמת מסוגל לטרוף אדם? כמו מה שאומרים‬ ‫על הסהוני ההוא שירד לבדוק את המדחף‪.‬השיב חולמיטו‪ .‬ועוד כהנה וכהנה‪ .‬עד שאספו אותם באלפיהם לפני פעולות האיבה‬ ‫הראשונות‪ .‬באופן‬ ‫הבא‪ :‬חמורים‪ .‬אפרופו‪ .‬שבו‬ ‫הזכר מפריש את הצאצאים ומגן עליהם מפני הקור והרטיבות של‬ ‫הים עד למועד בו הדייגים הבוסמנים אוספים אותם באלפיהם‪ .‬ובמובן של ספונטני‪.‬‬ ‫מה אתה מתכוון‪ ..‬‬ ‫‪.‬הינו חולייתן חם‪-‬דם ובעל‪-‬שלייה‪.‬‬ ‫וה ּ‬ ‫הז ּ‬ ‫ור הסהוני‪ .‬‬ ‫מה יש לו?‬ ‫‪.‬לפני עשר שנים‪ .

‬הייתי בטוח ששיגרנו‬ ‫את הלוויין הבן זונה כבר לפני מיליוני שנים רבות‪ .‬‬ ‫ני‪.‬‬ ‫אז זה היה צריך להיות בכלל ב‪ .‬מתיישבים עליו כשהוא כבר‬ ‫שוכב על הקרקע‪.‬‬ ‫שוכרים אותם בכפר פו‪ .‬את המדבר של הסוק‪-‬מן‪-‬סו חוצים על גמלים‪.‬ומתחיל המדבר של‬ ‫מאה‪ .‬נזכר היפוליט‪ .‬‬ ‫אבל פו קיים רק על'מפה! הסוקינסוק החריבו'תו לגמרי לפ רֵ‬ ‫כמה? שש שנים?‬ ‫שבע‪ .‬שיפץ חולמיטו‪.‬והלוואי שאמא שלי תגמור‬ ‫בבית‪-‬חולים באלאם‪-‬גלאם‪ .‫‪55‬‬ ‫מאידך קרוי כאן אדם ורוד‪ .‬‬ ‫לא‪ ..‬ומשם אפשר להמשיך ברכבת‬ ‫ישירות למנגליס‪.‬התעקש איטל‪ .‬אישר חאן‪.‬עד ט ּ‬ ‫ולא‪ ..‬ללטפ'למסֹו ת'בטן ‪.‬וכאן הובעו דעות שונות‬ ‫ומשונות‪.‬הכי הרבה‪ .‬‬ ‫ארבע‪ .‬שנה'שעברה! התחרט איטל‪..‬אם ממש יתאמץ!‬ ‫על גמל לא מטפסים‪ .‬אם היא לא תחזיק מעמד יותר מהלוויין‬ ‫שראיתם אתמול בטלי‪ .‬‬ ‫במנגליס‪ .‬מא'חמישים קילומטר‪ ?.‬ככה הוא אמר‪ ..‬שום סוקיסוק לא יצליח‬ ‫לטפס על גמל‪ .‬תיקן חאן‪.‬ביסס חולמיטו‪..‬‬ ‫מי רָ רַ‬ ‫שמענו‪ .‬שהכושים ינסעו בחלל‪ .‬האשה ואני‪ .‬זה היה בשנה ששיגרנו ת'לוויין‪.‬‬ ‫ואיך הסוקיסוק רתמו ת'גמל הראשון? עם סולם?!‬ ‫לא אמרתי‪ .‬‬ ‫נכון‪ .‬אמר טאפו‪ ..‬שאת הגמלים לוקחים אצל הסוק‪-‬מן‪-‬סו‪.‬‬ ‫נכון‪ .‬כפר קטן‪ּ .‬‬ ‫נכון מאוד‪ .‬‬ ‫ט ְפִ‬ ‫כל העסק ב נֶ‬ ‫לא יכול להיות‪ .‬ואני ימשיך לכבס‬ ‫בידיים! זהו‪ ..‬‬ ‫איטל התנגד‪ .‬ומה אתם חושבים שיצא?‬ ‫צא עם הלוויין‪ .‬ואפילו משפחה שלמה מהם‪ .‬פסק טאפו‪ .‬השנה‪ .‬שמענו כבר רַ‬ .‬נעגם חאן ונשען לאחור‪ ..‬‬ ‫ואיך בדיוק מורידימ'ותו לקרקע?!‬ ‫מושכים ברתמה‪.‬אני נותן עליה שבע שנות אחריות‪ .‬הייתי חייב לקנות לה מכונת כביסה‪.‬גם‬ ‫האמא והסבתא‪.‬‬ ‫וקיס ּ‬ ‫הס ּ‬ ‫וק‪.‬התערב חולמיטו‪ .‬‬ ‫ואיפה יוצאת מנגליס הזאת? חקר חאן‪ ..‬כמה?‬ ‫פמסֹו‪ ..‬‬ ‫טאפו אמר שמנגליס היא חמישה ימים ברכבת צפונה מהבירה‪.‬כי איך שראינו את‬ ‫לי‪ .‬ובכן‪ ..‬‬ ‫איך שהזמן טס לאט‪ .‬נזכר שראה איש לבן במו עיניו‪.‬כולם כייסים בני זונה‪ .‬אומרת לי‪ ..‬‬ ‫וקיס ּ‬ ‫אבל לס ּ‬ ‫וק אין גמלים‪ .‬המסילה הצפונית מאלאם‪-‬גלאם מסתיימת‪ ..‬השיב היפוליט בשם כולם‪.‬והלטאה בחנות אמר לנו‪ :‬אתם רואים את המכונה?‬ ‫אמר‪ .

.‫‪56‬‬ ‫והמכונה הלכה חודש‪-‬חודשיים אחרי זה‪ .‬ואז הם פתאום רואים אותך מופיע‪ .‬במוקדם או במאוחר‪ .‬אמר בולאנדו‪.‬על מי‪..‬‬ ‫נו!!!‬ ‫מה היתה החידה? כמה גרגרים יש בקלח תירס‪..‬שאל חאן‪ ..‬‬ ‫אמסֹוי‪-‬ימסֹו‪-‬ימסֹוי‪.‬‬ ‫מותק‪ .‬שהתחלנו לדבר עליה?‬ ‫על מי?‬ ‫על מנגמסֹוליס הזאת‪ .‬דב ואריה‬ ‫כועסים אחד על השני‪ ...‬טרפת דב ואריה בידיים ריקות‪ ?..‬האחד מבין שלא ייצא לו לטעום ממך‬ ‫לפני שהוא מחסל את האחר‪ .‬אתה הופך מייד להיות‬ ‫הקיסר הבא‪.‬ובערב הביאו אותי לפני הקיסר של מנגליס‪ .‬אתה צריך בעיקר להחזיק‬ ‫מעמד ולהביא אותם להתנפל אחד על השני‪ .‬‬ ‫ומה אתה עושה?‬ ‫פונה אל הרציונליות שלהם‪.‬נגיד‪ .‬טאפו‪ .‬‬ ‫פשש‪!.‬נגיד את זה ככה‪.‬עד שהוא כבר‬ ‫בקושי יכל לזוז‪ .‬‬ ‫אתה לא חייב להרוג אותם בעצמך‪ .‬זה הנוהג‪ .‬‬ ‫‪.‬אפילו שאני נפלתי בחצות וישנתי עד אחרי הצהריים‬ ‫למחרת‪ .‬ובלי שום‬ ‫דבר ביד‪..‬כמה שאני יודע‪ .‬חיווה בולאנדו דעתו‪ .‬במקום עליך‪ .‬‬ ‫וטאפו הוסיף‪ .‬מכניסים אותך לזירה שיש בה כבר‪ .‬ובסוף נשארתי עם שור פצוע מאוד‪.‬וכל העסק נמשך יותר מכמה שעות‪.‬‬ ‫אלף! צעק חאן‪.‬‬ ‫נגד חיות‪ .‬‬ ‫ואז מה קרה?‬ ‫ואז עשו משתה‪ ..‬ומה אמרתי לה?‬ ‫מה אמרת לה?‬ ‫אמרתי‪ :‬אם כל מה שהממשלה הכושית שלנו בונה מתפוצץ‪ .‬בשיניים שלי‪ .‬‬ ‫זה המקום היחיד‪ .‬ואם אתה פותר אותה‪ .‬‬ ‫איזה חיות?‬ ‫לא עזים וכבשים‪ .‬לי היו‬ ‫שור ודב‪ .‬‬ ‫אז אתה‪ .‬שתמיד‬ ‫נתנו לכושי להשתתף בתחרויות‪ .‬טאפו?‬ ‫איזה תחרויות? התעניין חאן‪.‬‬ .‬ואז‬ ‫הקיסר נותן לך חידה‪ .‬ובסוף הצלחתי לשבור לו את המפרקת‪.‬מסופק‪..‬‬ ‫ואז?‬ ‫ואז הייתי צריך לכרסם לו את הגידים‪ .‬זה לא הבאלט של הספרדים‪.‬אבל‬ ‫מה כל כך מיוחד בה‪ .‬לא‪ .

‬רק הקיסר יודע אותו‪ .‬כושי‪ .‬הקניט בולאנדו‪.‬‬ .‬האם ידוע לו דבר‪-‬מה על הפטרון שמנהל‬ ‫את האיסקאנדר הוטל מאחורי הקלעים‪.‬‬ ‫כמו שהוא רגיל‪ .‫‪57‬‬ ‫‪ !365‬צרח איטל‪.‬וכדי שלא ייצא שהקיסר מחלק את הכסא במתנה‪ ..‬לפני שעזב את בוחה‪-‬בוחה ויצא אל העולם הגדול‪ .‬וכולם חזרו למדפים‪ .‬גם הוא היה מג ּ‬ ‫ודל‪-‬גוף‪ .‬לא משנה‪ .‬שזכו‬ ‫ליהנות ממנת חלקם של החולים‪ .‬חולמיטו ואני עצמי היינו צנועים הרבה יותר‪ .‬יחד עם טאפו והאחים‪ .‬אבל אף אחד לא זוכר שהשושלת התחלפה אי‪-‬פעם‬ ‫לא בירושה‪ .‬לתדהמת כולם‬ ‫מרירי ותריסר קלחי תירס צפים בתוך‬ ‫ולאכזבת הכול‪ .‬שיש‬ ‫מקרקפי‪-‬פרים כושים‪ .‬לאמרגן שהעור שלו ורוד לא‬ ‫היה מה לחפש עם מתאבק‪ .‬קיתון מרק םינְ‬ ‫מים פושרים ודלוחים‪ .‬אין שום אקוואריום‪ .‬למקרה שזה מה שביקשתי לדעת‪ .‬‬ ‫טאפו‪ .‬היתר‪ .‬‬ ‫לשחור הגדול‪ .‬הבטיח לי נאמנה ששמע את השם‪ .‬‬ ‫בולאנדו‪ .‬אף מעבר לכך‪ .‬או מתאגרף‪ .‬וכאן סוף‪-‬סוף עלתה ההזדמנות לשאול את טאפו מה‬ ‫ששמרתי על קצה הלשון‪ .‬‬ ‫התאגרף‪ .‬לא לפני שעצר את ידו המושטת‬ ‫של טילופה‪ .‬והסביר לו‬ ‫ולכולנו כי לא מגיע לו לרעוב בגלל שאבא שלו היה טיפש ושכח ללמד‬ ‫אותו‪ ..‬אמר טאפו‪.‬שהיה די ידוע‬ ‫בזמנו‪ .‬כי הלה‪ .‬אם‬ ‫אתה לא מצליח לפתור‪.‬אמר טאפו‪ .‬וכל שנה יש‬ ‫תחרות חדשה‪ ..‬זאת חידה שהולכת אצלם כבר אלפי שנים‪ .‬אמרגן של אגרוף‪.‬ניחש חאן‪.‬‬ ‫אחר גמרנו את היין עד טיפתו האחרונה‪ .‬פה ושם‪.‬‬ ‫תעזבו‪ .‬ואמנם היה מן הארבעה‪ .‬‬ ‫אז איך זה שאתה יושב פה ונושם?‬ ‫כי אני שתקתי והלכתי‪ .‬אפילו שהיה איזה זמן שהוא‪ .‬ושממנה‬ ‫כבר התגרש‪ .‬ואיטל נכנע‪.‬‬ ‫אז הגיעה שעת הארוחה והסוהרים הביאו לנו‪ .‬‬ ‫הוא נותן לך כרטיס בכיוון אחד רַ‬ ‫בדיוק‪.‬כי הכסף‬ ‫הגדול היה נמצא בתחרויות של בעלי העור הורוד‪ .‬ואף‬ ‫אחד עוד לא עלה על הפתרון‪ .‬‬ ‫אז תגיד את השם‪.‬חאן היה היחיד שניסה לספור את גרגרי המנה‬ ‫שלו‪ .‬אבל אז זה היו זמנים אחרים‪ .‬רק טאפו ואנוכי התקשינו‬ ‫להירדם‪ .‬‬ ‫כנזכר והוסיף‪ .‬לא כמו שעכשיו‪.‬שיורים באמצע הלילה בחדר המדרגות‬ ‫באקוואריום שהפסידו אותו ב‪ .‬גם את‬ ‫מרבית הטבק‪ .‬פעם בשורות ופעם בטבעות‪ .‬עד שהרים ידיים והזדרז להשיג‬ ‫אותנו‪ .‬עם אותו מבע בפניו כשסיפר לי‪ .‬שלו‬ ‫טאפו התגרד םינְ ּ‬ ‫לא יצא לעבוד איתו‪ .‬ובזה הרי מדובר‪..

‬היה אפשר להריח מה בדיוק הוא‬ ‫שתה בבופט לפני‪-‬כן וזו לא היתה הבירה ששתה בין נגיסה לנגיסה‪..‬שישב על‪-‬ידו בקהל‪.‬הצליחו בימים ההם בכל זאת להתברג לתחרויות‪.‬ורוד את הכושי‪ .‬הבן של הזקן הגמגמן שישן‬ ‫עכשיו שם למעלה‪ .‬מעט הכושים שאיכשהו‪ .‬טאפו?‬ ‫גם טאפו תהה למה התכוון‪ .‬נכון לאז‪ .‬ומי שאנחנו מדברים עליו היה‪ ..‫‪58‬‬ ‫שיש קרבות מעורבים בכל חור‪ ..‬נאמר‬ ‫לי כבר קודם‪ ..‬בממדיו זה קנה ארבע‬ ‫בורמלאדוס אלא שלדבריו נרתע מהם עקב צבעם‪ .‬לרווחת הקהל‪ .‬אלא‬ ‫הוא הגפרור בעפעפיים הרדומים! המלח בחתך האצבע! שומר ליל‬ ‫השימורים של העולם התחתון! לא‪ .‬לא בשביל הכסף‪ .‬‬ ‫בשביל לפרוק‪ .‬‬ ‫חלק מהזמן שם‪ .‬למרות החוק‪ .‬‬ ‫אמר לו אותו צופה בעל תיאבון של חזיר‪ .‬נגיד את זה‬ ‫זקוק שתנוח עליו הרוח‪ .‬אומרים שיש לו עוד איסקאנדר אחד‪ .‬הוא‪ְ .‬על‪-‬ידו‪ .‬‬ ‫אפילו שגם הפה של טאפו‪ ..‬נגד אחד שבשמו טאפו לא מצליח כעת להיזכר‪.‬‬ ‫טאפו‪ .‬משהו בין‬ ‫ור רֵ‬ ‫פשטידה לפיצה‪ .‬לא בשביל התהילה‪ .‬את הזעם הבין‪-‬גזעי ולפרק לגורמים‬ ‫אלה את אלה‪ .‬הבהיר טאפו ביראת כבוד‪.‬‬ ‫או לחלופין‪ .‬‬ ‫כן‪ ..‬אבל כבר יצא לי לשמוע כל‪-‬כך הרבה שקרים עליו‬ ‫ש‪.‬אולי תשע שנים כבר‪ .‬או לחלופין‪ .‬ולו אחד‬ ‫מהם לטאפו‪ .‬שהיה ירקרק‬ ‫מדי בעיניו‪ .‬כמו הרבה ורודים‪.‬בזכות המצב‪..‬עשוי שכבות של בצק‪ .‬לא‪ .‬התאגרף‪ .‬נגיד ככה‪ .‬אומרים שבאלאם‪-‬גלאם‪.‬אבל הוא אומר את זה‬ .‬‬ ‫למה הוא התכוון‪ .‬הוא זכר שאותו מישהו‪ ..‬טאפו‪ .‬שאותם העלה מהבופט‪ .‬מכל מקום‪ .‬אטול ישמעאלוב‪ .‬לא היה בכלל מתאגרף‪ ..‬כלומר אטול הזה‪ .‬‬ ‫הבירה‪ .‬מין מאפה‪ .‬בכל זאת‪ .‬‬ ‫לא עד כדי כך ורוד‪ ..‬פִ‬ ‫ככה‪ .‬מצד שני‪ .‬ושהוא חלק מהזמן פה‪.‬טען שיוכל לספר לי עליו מכלי ראשון‪ .‬הוא התכוון לכך שאטול ישמעאלוב היה‬ ‫אבחן הגרגרן‪ .‬כל הזמן‪.‬כושי את ה‪ .‬לא בדיוק הריח ממנתה‪ ...‬‬ ‫שבוודאי ידוע לי‪ .‬הוא‬ ‫התפלא שאיש קטן‪ .‬זאת אומרת‪ .‬אמר שישמעאלוב מתחיל להרביץ‬ ‫רק אם יש לו השראה‪ .‬כמו כולם‪ .‬לא זה של הפושעים‪ ..‬רבע אליפות משקל בינוני‬ ‫באלאם‪-‬גלאם הבירה‪ .‬‬ ‫היו לו כמה פחיות בירות וארבע ב ּ ּ‬ ‫מלאדוס‪ .‬זה שבו‬ ‫כולנו פושעים‪ .‬אלא כי‬ ‫הוא‪ .‬האיש שישב ואכל שני כסאות מטאפו והניח שלושה‬ ‫בורמלאדוס בכסא הפנוי ביניהם ולא ראה לנכון להציע‪ .‬היה שיכור כמו דג‪ .‬אבל‬ ‫הכרס שלו‪ .‬ירקות ורסיסי תרנגולת‬ ‫צלויה שלמה עם הרבה ליצ'י ותרד‪ .‬ורוד‪.‬יחסית לטאפו‪ .‬הוא זכר קרב‬ ‫אחד לפני שמונה‪ .‬בכלל לא תופש‪..‬‬ ‫הוא זכר שמישהו בקהל‪ .

‬ושם הרוב ורודי‬ ‫עור‪ .‬ששם המצב הוא לא שונה בכלום.‬טאפו בכלל לא תופש שהחיים פה הם מוות‪ .‬וקינח בבירה‪ .‬בוא תפרוש את הדעות הפוליטיות שלך בערב‪ .‬ופה ושם גם‬ ‫מתאגרף‪ .‬כמו טאפו‪ ..‬יש סיכוי שיתפוש‪ ..‬טאפו‪ .‬‬ ‫כעת כבר האחרון‪ .‬נדמה‬ ‫לו שהמוות הוא שם‪ .‬טאפו חזר למקומו‪ .‬הוא יודע מה הוא מדבר‪ ...‬למרות שאם העניינים היו‬ ‫מגיעים לידי‪ .‬‬ ‫לא רימה‪ .‬טאפו‪ .‬ואם לא יתפוש‪.‬גם טאפו ירד לשם ושמע שהלירות הבוסמניות לא‬ ‫יוחזרו לו‪ .‬לישמעאלוב לא איכפת‪ ..‬וטאפו‬ ‫היה יבש כמו חרדון‪ .‬במקום שהוא לא מכיר‪ .‬ולכן הוא מרשה לעצמו‬ ‫לעשות כל מיני עניינים שלא היה מרשה לעצמו כמת‪ .‬כמת‪ .‬‬ ‫אבל לא רצה‪ .‬זה היה הוא ולא אחר‪ .‬הוא כילה את השאריות האחרונות‬ ‫והטיפות האחרונות לנגד עיני טאפו‪ .‬‬ ‫הקרב התעכב בשלושת רבעי השעה‪ .‬אגב‪.‬טיפה יותר טוהר מאשר בעולם שלנו‪ .‬למרות‬ ‫שטאפו לא ממש האמין‪ .‬שלא בגלל הכסף‪ .‬‬ ‫ופה ושם גם מתאגרף‪ .‬לא רצה‪ .‬ונתמקד‬ ‫בסיפור‪ .‬כך נצמד לו הכינוי הבן האובד‪ . עולם‬ ‫שאין בו‪ .‬הוא יספוג‬ ‫מכות‪ ..‬טאפו יכל‪ .‬‬ ‫מוכרח לדעת‪ ..‬לא אז ולא היום‪ . אחרת‪ .‬שככל הנראה היה‬ ‫אמרגנו של אותו אטול ישמעאלוב‪ .‬כמתאבק‪.‬שבא משם לכאן‪ .‬הוא שומר שטאפו‪ .‬והקרב‬ ‫יתקיים באיחור אך כמתוכנן‪ .‬יכל הרי בקלי קלות‪ .‬בטח שלא בתזונה‪.‬ואם מת אחד פוגע במת אחר‪.‬שכמתאבק‪ .‬כפי שטאפו רומה‪ ..‬להציע לו‪ .‬גם‪-‬כן עד חרמה‪ .‬‬ ‫ישמעאלוב‪ .‬אי‪-‬שם קיים עולם עליון.‬כמו הדובר‪ . אבל אטול‬ ‫ישמעאלוב הוא השומר של כולנו‪ .‬כי הבן האובד נמצא מזה שעות ארוכות במלתחה‪ ..‫‪59‬‬ ‫דווקא לטאפו כי דווקא טאפו‪ ..‬שגם אותה לא ראה לנחוץ‪ .‬‬ ‫ההבדל האחד הוא שפה הרוב כושים‪ .‬כמובן‪ .‬שהיתה עבה כמו הצוואר‬ ‫של ישמעאלוב‪ .‬אמרתי‪ .‬טאפו‬ ‫טרם פגש בנזונה אחד שלא ענין אותו כסף או לקבל משהו תמורת‬ ‫כסף‪ .‬כפי שטאפו נבגד‪.‬מה גם שהקרב התעכב והשעה היתה בידיהם.‬ביד אחת שלו‪ .‬שנפל מלמעלה למטה על לא עוול‪.‬‬ ‫בכל אופן‪ ..‬שלא לומר כושי‪ . לטאפו‬ ‫לא היה איכפת שהז'מוט מלהג מולו בפה מלא‪ ..‬מקצועי‪ .‬הדרך עוד ארוכה‪-‬ארוכה‪.‬לא‬ ‫יתחיל ביהירותו לנהוג כחי‪ .‬בקלפים‪ ..‬כן‪ ..‬ביד אחת‪.‬כי נראה שמכאן ועד הפטרון‪ .‬אז ורק ואז.‬לא בגד‪ .‬מקצועי‪ .‬‬ ‫טאפו‪ .‬על אף רעבונו‬ ‫וצמאונו הכבירים‪ ..‬ליצור פרובוקציות‪ ..‬הרבה מהאנשים בקהל ירדו‬ ‫למטה והתחילו לטפס על הקופות המרושתות לבקש את הכסף‬ ‫שלהם חזרה‪ .‬‬ ‫ישמעאלוב רואה בכך פגיעה אישית בו עצמו ועילה להכות עד‬ ‫חרמה‪ .‬כי כשגמר לזלול ולסבוא‬ .‬התחתון‪.‬באותה שורה‬ ‫גבוהה בה ישב לפני‪-‬כן עם האיש שזלל בורמלאדוס צהבהבים מדי‪.

‬עד שהגיע אל הזירה‪ .‬מובן שלא נתנו לו יותר שום משחק בשום עיר גדולה‪.‬מחרתיים החג‪ .‬אז‬ .‬קובליטו‪ .‬‬ ‫בליטו‪ ..‬‬ ‫ש‪ ..‬‬ ‫את המתאבק הזה? לא‪.‬‬ ‫כן‪ .‬החל לרדת בנחת‪ .‬זה בעל‪-‬הבית‪ .‬שזה בא ממנו?‬ ‫אני יודע כמה זה שתי פעמים שתיים גם בלי לשאול את הבן שלי‪ .‬‬ ‫סה‪ .‫‪60‬‬ ‫בשורה הגבוהה‪ .‬מה שאלת אותי? שאל אותי טאפו‪.‬טאפו גם לא ראה עניין‬ ‫לשאול אותי מה מבחינתי כל כך מעניין בו‪ .‬לקח אותה לסיבוב בעיר‪ ..‬הוא אומר‪ .‬מחר זה השישי של‬ ‫המוסלמים‪ ..‬‬ ‫וזה מה שהפסדת אתמול לבולאנדו‪.‬‬ ‫אבל טלוריון רק עשה ככה עם הראש‪..‬אחרי שעשתה לי‬ ‫מה עם יוליה? גירשתי אותה לכל השדים יום לפ רֵ‬ ‫תרגיל כי היינו צריכים לעזוב את הדירה‪..‬אחר‪-‬כך היא חזרה עוד‬ ‫פעם‪ ..‬הגם שלא חזיתי כבר שום‬ ‫תשובה כנה‪.‬לבר‪ .‬ושאגות הקהל שזיהה אותו‬ ‫התגברו ממדרגה למדרגה‪ ..‬גם השופטים‬ ‫צריכים לפרוק את היצר פעם בכמה זמן‪ .‬ככה טלוריון אמר‪ .‬היא אומרת ופתאום מתקנת את עצמה‪.‬אני יכול להיות בטוח‪.‬נכון‬ ‫אמרגן של אגרוף‪ .‬או מה? מי אמר שאמרתי‪ .‬לא מבינות מה זה כסף מסריח‪ .‬והציף את הזירה בקיאו‪ .‬‬ ‫אתה סתום‪ .‬‬ ‫אומרת‪ :‬נחש מה? קב נֶ ּ רָ‬ ‫סניור קובליטו‪ ..‬סניור קובליטו נותן לנו להיות בפיגור‬ ‫עד הראשון הבא‪ .‬לא חזקה מדי‪.‬בוא נראה‪ .‬אבל זה כבר לא מעניין‪ .‬ואותה העפתי קודם שהגעתי לשם‪ .‬טאפו טפח לעצמו על הירך‪.‬‬ ‫ענית לי כבר‪.‬‬ ‫ויוליה? שאלתי כשהבנתי מה קודח לו‪ ..‬ואני כבר השגתי‬ ‫אותו בעצמי‪.‬‬ ‫מנסיונו של טאפו‪ .‬חבש כפפות והספיק לשמוע‬ ‫את השריקה הראשונה לפני שהתמוטט ממהלומה‪ ..‬במתאגרף הזה‪ .‬עם קובליטו ולקחה כמה דברים‪ .‬קצת לפני‬ ‫שהגענו אלי‪..‬אמר טאפו‪ .‬‬ ‫אבל אחרי זה טאפו יעשה‪ ..‬‬ ‫אולי רק בכפרים‪ .‬‬ ‫ני‪ .‬הוא התפשט‬ ‫בפינה בעת שניגנו את ההמנון הלאומי‪ ..‬אחרי העסק הזה‪.‬קנה לה שמלה בארבע‬ ‫מאות לירות‪ .‬אחר‪-‬כך יום ראשון‪ ..‬ועם הדבר הזה עליה היא חוזרת בערב ואומרת‪.‬וההוא‬ ‫באמת ריחם עליה‪ .‬‬ ‫איזה תרגיל?‬ ‫הלכה לבכות לבעל‪-‬הבית שאני לא עובד ושירחם עליה‪ .‬‬ ‫ומה עניתי?‬ ‫שאתה לא מכיר אותו‪.‬‬ ‫קמסֹו רָ ּ‬ ‫ישמעאלוב‪ .‬אני יכול להיות בטוח שנבלה פה עוד כמה ימים‪..

‬החרים בכח את החפיסה ושמר‬ ‫אותה על גופו‪ .‬זה שיא החורף‪ .‬עד אשר בולאנדו קם על רגליו‪.‬‬ ‫לא סתם הם נותנים את החידה הזאת‪ .‬לבסוף‪ .‬מה התאריך היום?‬ ‫העשרים ואחד‪ .‬‬ ‫החידה ידועה לכולם‪ .‬השתרר שקט‪ .‬‬ ‫ואצלכם‪ .‬‬ ‫אהה‪.‬‬ ‫אה כן? התפלא טאפו ועיניו רושפות‪ ..‬עד בוקר המחרת‪.‬‬ ‫אני מתכוון בדיוק לזה‪ .‬לשווא.‬טאפו‪.‬החזיר טאפו באכזבה‪.‬אני מדלג‬ ‫ישר לעניין‪.‬‬ ‫כמקובל עם מזון גס‪ .‬שזאת חידה שרק אנשים שיכולים לשבור‬ ‫מפרקת לשור ולכרסם גידים לדוב יכולים לפתור‪ .‬בין‬ ‫אם בית‪-‬המעצר התפוצץ ממפגיני הסוורים ובין אם הודות‬ ‫להשתדלותו של בולאנדו‪ . הביעותים הליליים‪ .‬כולם‪ .‬הבעיה רק שאתם‬ ‫גם קצת סתומים‪.‬ואת הדירה צריך בכל מקרה‬ ‫לעזוב‪ .‬לא‪ ..‬‬ ‫דורש ומקבל שימת‪-‬לב כללית עם השלד המכורסם שאחז בכף‪-‬ידו‪.‬‬ ‫אני מדלג על הרבה דברים‪ :‬איך למדנו לזקק‪ .‬‬ ‫והכריז‪:‬‬ ‫טאפו! אתה הממזר הכושי הכי מטומטם שהיבשת הזו אפתה‬ ‫ושרפה‪ .‬‬ ‫הצונן עדיין‪ .‬ללוחמי‬ ‫זירה‪ .‬המשיך בולאנדו‪ .‫‪61‬‬ ‫זרקתי את כל הזבל שלה למטה‪ .‬כל הימים הללו איש לא הסכים‬ ‫לשתף אותו‪ . אפילו‬ ‫השחרור המוקדם שלנו בבוקר ראשון‪ .‬‬ ‫תבוא תראה‪ .‬גישושיו האומללים להגיע אל אגן‪-‬הסהר‬ ‫הכלוא אי‪-‬שם מעבר לכתלי התא שלנו וקורא לו משם‪ .‬‬ .‬התחרטת? רוצה לשחק על יוליה? והחל טורף את‬ ‫הקלפים‪.‬העשרים ושניים כבר‪ .‬אחרי זה לא תחשוב שאפשר אחרת‪.‬אלם של עיכול‬ ‫והתבוננות‪-‬פנימה על רחשי הגוף‪ .‬ראית‪ .‬וכולם ליטפו לעצמם את הבטן‪.‬שהשכל שלהם נמצא בביצים‪.‬לא? לא יכול לדמיין לעצמי איך‬ ‫זה‪.‬החוצה.‬עם כיוון השעון‪ .‬עד אשר טאפו‪ . אלו הן השמחות הקטנות של שגרת העצורים‪.‬או מוטב לומר‪ .‬אמצע הקיץ‪.‬המהומהמים של‬ ‫ס ּ‬ ‫ג'ין וטוניק מאנטי נֶ‬ ‫נגאסטי הגדול אחר חצות‪ .‬‬ ‫בוא נחזור למדפים‪.‬והדילוגים היחפים שלי בשביל החצץ‪.‬לדלל‬ ‫פטיים וכינין.‬בלא הבאה לפני שופט‪ .‬‬ ‫החדגוניות המוכרה עד לעייפה של סיפורי זכרונותיהם‪ .‬‬ ‫ישנו‪ .‬אמרת לי‪ .‬‬ ‫בארוחת התירס האחרונה שלנו‪ .

‬שווה‪-‬בין‪-‬שווים בין אלברט‬ ‫איינשטיין ואלברט שווייצר‪ ..‬הוסכם כי שלושת רעינו המחלימים יקבלו תפקידים הולמים‬ ‫שיוותרו בלתי מאויישים‪ .‬‬ ‫תגיד מה זה‪ .‬מבקר המדינה.‬‬ ‫לא‪ .‬שר הצבא והצי.‬אני יכול להיות קיסר ברגע שאני רק אדע את‬ ‫הפתרון‪ ..‬שר הבריאות.‬ ‫חאן‪ ..‬אני לא הולך להמציא או לגלות שום דבר‬ ‫לאף‪.‬כי‪-‬על‪-‬כן עדיין נמצאו בהשפעת הזימסֹונות‬ ‫הקדחת‪ .‬וסירבתי בתואנה‪ .‬‬ ‫אני רוצה להגיד‪ .‬ ‫נגאסטי הקטן‪ .‬שדי‬ ‫יהיה להביא בלבד את מסקנותיה הסופיות‪:‬‬ ‫בולאנדו יהיה המשנה לקיסר והעוצר בהיעדרו של טאפו ועד אשר‬ ‫טלוריון יגיע לבגרות.‫‪62‬‬ ‫תגיד כבר מה שאתה רוצה להגיד‪ .‬מריבה מסועפת מאוד אל‪-‬נכון‪ .‬כי עלי‬ ‫לעזוב את דו‪-‬תת‪-‬היבשת מייד אחרי שאסגור כמה קצוות.‬אפילו מחר! להילחם אני עוד מסוגל! תגיד כבר מה זה‪.‬ ‫חולמיטו יהיה שר המדע.‬כי עתה התנפל עליו ופחות או יותר תלה את בולאנדו על‬ ‫הקיר‪ .‬‬ ‫יש לי הרגשה שאתה תיכף הולך להמציא לנו את הגלגל‪ .‬‬ ‫לאחרונה נעתרתי להפצרותיו החוזרות כי אסע עמם ואעמוד מקרוב‬ .‬שר התחבורה.‬לפני שאני מכניס אותך לתוך‬ ‫הסיר הזה‪ .‬וחולמיטו היה צריך לשכנע אותו באגרופיו‪.‬ ‫איטל‪ .‬וכמה שפחות היו עומדות מאחורה ועושות‬ ‫לך פו ּ עם ענף של דקל‪.‬טאפו‪ .‬דבר שנותר סתום לגביי עוד זמן רב‬ ‫כעבור‪ .‬ ‫כמו כן‪ ..‬בולאנדו‪.‬‬ ‫קב כי טאפו החזיק מבולאנדו אחד מבעלי השפמים חריפי השכל‬ ‫ע נֶ‬ ‫נֶ‬ ‫ביותר שהילכו אי‪-‬פעם על פני האדמה‪ .‬שיכולת להיות עכשיו קיסר במנגליס ולאכול‬ ‫חזירונים וענבים‪ .‬ ‫נגאסטי הגדול‪ .‬התערב‬ ‫חאן‪. אפס‪.‬הוסכם גם שלעד לא יהא‬ ‫במנגליס שר אוצר‪.‬את כולכם אני ממנה לשרים‬ ‫במנגליס!‬ ‫כעת התפתח דיון מסועף מאוד‪ .‬גם תחת כי לא ידענו באם ייצאו מהם כלל ועיקר.‬‬ ‫טאפו התקצף‪ .‬הודיתי לטאפו על ההזמנה להיות שר התרבות והספרות‬ ‫של מנגליס‪ .‬ ‫אפס כי כסף מעולם לא לקח את לבנו‪ .‬‬ ‫ובאשר לי‪ .‬אתם טועים מאוד‪ ...‬ואני עושה ממך שר‪ .‬לא משלה את עצמי כמובן לרגע‬ ‫שמשהו מסיפור התירס של טאפו יש בו איזה גרעין של אמת‪ .

‬עכשיו נדמה היה לי‬ ‫שהבירה צברה בהיעדרי מעט מאוד הפתעות חדשות‪ .‬‬ ‫ומשזה נתבדה‪ . שהגביע של מנגליס גם הוא בידיה.‬וכולנו עיבדנו עצות‪ .‬העידו על עצמם‪ :‬שיוליה חטפה או‬ ‫הערימה על טלוריון לבוא עמה.‬וברור‬ ‫היה לנו גם שהזמן עומד לצדה של אשה קלת דעת‪ .‫‪63‬‬ ‫על עלילותיהם ואף ארשום את הללו בכתב כלשהו‪ .‬ ‫ובהיותה יתומה מן הבירה‪ .‬ושני האחרים‪ .‬נותרנו בערפל‪.‬‬ ‫באלאם‪-‬גלאם הגענו‪ .‬שככל הנראה פנו לאלאם‪-‬גלאם‪.‬כל כיוון מלבד בעל‪-‬הלחיים‪ .‬שנת‪-‬שמש בדיוק לאחר השחר המבוסם‬ ‫שחזינו בו כאן לראשונה‪.‬נרמז לי‪ .‬הבענו מחדש את אמוננו בקיסר המיועד ונשבענו לסכן‬ ‫את כל היקר לנו ולהשיב את בנו בטרם ייסד שושלת חדשה‪ .‬אבל‪ .‬לא אטעה ביותר ממחצית השעה אם‬ ‫אומר כי הפעם הבאה שאי‪-‬מי מאיתנו ראה את טלוריון היתה בבוקר‬ ‫היום הארוך ביותר העוקב‪ .‬אגב‪ .‬ולי בלבד‪ .‬לא עמדו במדבר‪ :‬מטולא ואילך היינו‬ ‫שוב שמונה‪ .‬שום איש ושום אמצעי שכנוע או דיבור חלק לא עלו להביא את‬ ‫בולאנדו לשתף אותנו בפתרון טרם שנגיע אל מנגליס‪ .‬כי רק פחות‬ ‫משבועיים לפני‪-‬כן שהיתי כאן שבועיים ויותר‪ .‬‬ ‫הנה כי כן‪ .‬‬ .‬לפני שירדתי במנגדו‪.‬אל תוך פאתי ערב גשום‪ .‬היישר מבית‪-‬המעצר נסענו כולם אל טאפו לאסוף את‬ ‫טלוריון ולצאת מייד במשאית המקורקעת של חאן בקפנדריה אל‬ ‫הגבול הצפוני של בוסמניה‪-‬גופא‪.‬‬ ‫ברם‪ .‬איך לא‪ .‬‬ ‫שם‪ .‬‬ ‫כולנו‪ .‬לא‬ ‫היה לו‪ .‬לטאפו‪ .‬ההרים הגבוהים‪ .‬העיר‬ ‫אבי וטילמודוזוקאם‪ .‬‬ ‫עם כל תושייתנו וזריזותנו‪ .‬כי אחד הקודחים נלקח לגסוס בבית‪-‬חולים‬ ‫ממשלתי‪ .‬כל העשרה‪ .‬עדיין‪ .‬במחיר האנדרלמוסיה הכללית שעברה על המשי‬ ‫הכחול אקסטרה‪-‬אקסטרה‪-‬לארג' שלו‪ .‬חיכתה לנו תדהמה‪ .‬‬ ‫ואולם שלושה דברים‪ .‬אלא שעל הכל‪.‬בכל זאת‪ .‬ומכל מקום‪.‬תחת טלוריון מצאנו הודעה בנוסח‬ ‫הבא‪:‬‬ ‫בן זונה מזיע ממזר שתיין מי אתה חושב שאתה להמר עלי בקלפים‬ ‫עם החברים שלך הייתי חותכת לך את החדק הנאמנה והאוהבת‬ ‫יוליה‬ ‫טאפו יצא מכליו כמו שלא ראינו אותו עוד‪ .‬וכן שאוכל‬ ‫לשאת בכל מקום ובכל עת את תואר הכבוד השר‪-‬לשעבר לענייני‬ ‫התרבות והספרות של מנגליס ושופט עליון בדימוס‪.‬אף‬ ‫הטמירה בין טילבקא רָ‬ ‫שמשהו‪ .‬סניור קבסה קובליטו‪.

‬אגב‪ .‬תאתר לי אותו היום‪.‬אבל‬ ‫בינתיים תרשום ככה‪ .‬‬ ‫נו אז מתי יוצא סוף החודש‪ .‬שומע אותי אומר‪.‬היא תחתוך‬ ‫לעצמה את הכבישים‪ :‬כרכובים‪ .‬‬ ‫שלושים ואחד פחות עשרים וחמש זה שש‪ .‬מובן מאליו‪ .‬איזה יום בחודש היום‪ .‬עוד שש יום מהיום‪ ..‬וכעת נוסף לכל לחלוחי‪ .‬‬ ‫את ההודעה אני אמסור לו אישית‪ .‬בוא נראה‪ .‬ותרשום את התשובה שלהם‪.‬בוא נראה‪ .‬אה‪ ..‬ ‫ובדיוק להפך‪ .‬‬ ‫ככה‪ .‬סוף השנה והכל‪ .‬צירופי מקרים לא אומרים לי כלום‪ .‬‬ ‫מה עושים? אני מיתמם‪.‬הוא‬ ‫אומר ומכבה את המרלבורו מתוצרת סהון‪ .‬יש‪ .‬אתה עוד קטן‪ .‬במקום לסוב על עקבותיך מייד ולתמיד‪ .‬מוחלש כל‪-‬כך בשל אותו מבט םינְ‬ ‫אליה‪ .‬אני‪ .‬נסעת‪.‬כשיהיה קו‪ .‬משהו‬ ‫מרסק‪-‬תקוות בכל חזרה‪ .‬תרני‬ ‫תחנות האוטובוס‪ .‬אתה יודע למה‪ .‬‬ ‫יש לי מסר למסור לפטרון‪ .‬אתמול הרי היה החג‪.‬ואיזה יום היום‪ .‬אז אני אמסור להם‪ .‬‬ ‫קם שלה‪ .‬‬ ‫סימן שהיום העשרים וחמשש‪ .‬המבע חסר‪-‬‬ ‫העניין‪ .‬ועם זאת‪ .‬במקום לשתות עם כולם ולחכות לטאפו‪ .‬‬ ‫ארכאנג'לו‪ .‬‬ ‫הוא בעיר?‬ ‫לא‪ .‬והם‬ ‫ימסרו לו כבר‪.‬ברון מולדובאן דה שפירו חייב ליצור איתו קשר מיידי‪ .‬מרזבים‪ .‬‬ ‫איזה יום בחודש היום‪ .‬איזה יום יכול להיות‬ ‫היום‪ .‬‬ ‫אי‪-‬אפשר לדחות עד סוף החודש‪ .‬תתבוסס בה‪.‬מדוע אתה עוזב‪:‬‬ ‫עד כי יכולת לשער שמאחורי גבך‪ .‬‬ ‫החודש הוא יגיע אולי קודם‪ .‬תרשום‪ .‬שכל הזמן נכנסה לו‬ ‫לעיניים ועשתה לו סחרחורת של מעשנים מתחילים‪.‬שהיא מחזירה כה מחליש אותך.‬הכל יתמוטט כשנסעת לך בשמחה‪-‬לאיד‪ .‬מתי יוצא סוף החודש‪.‬‬ ‫אני אעבור כאן עוד שעה‪-‬שעתיים לראות מה יצא‪.‬הפטרון מגיע לבירה רק לקראת סוף החודש‪.‬נכון‪.‬אולי‬ ‫הם יודעים שמה איפה עכשיו הפטרון‪ .‬אני אומר לו‪ .‬אתקשר לקלומפפה‪ .‬‬ ‫אמרתי שאני צריך לסדר עניין גם‪ .‬תצמד‬ ‫משו ּ רַ‬ ‫נסעת‪ .‬אבל‬ ‫עכשיו הוא עוד צריך להיות בקלומפפה‪ .‫‪64‬‬ ‫מצפה ממני ליותר מאשר אני מאיתה‪ .‬שמה יש לנו עוד‬ ‫איסקאנדר הרי‪.‬‬ ‫והלולאה הטיפשית במסלולך תגדיר בלי‪-‬משים את סופו‪.‬רשמת?‬ ‫תמסור להם את זה שם בקלומפפה‪ .‬והלכתי לתור אחר הפטרון‪.‬ומעיין שעה ארוכה בלוח השנה שלו‪.‬‬ ‫תמסור את ההודעה לי‪ .‬אולי דווקא בגלל‪ .‬בדצמבר יש שלושים ואחד‪ .‬תרשום‪ .‬אני דוחק בו‪ .‬אני חושב‪ .‬שהלך לברר על יוליה‪.‬מהתהייה האבודה שלה אז‪ .‬אומר ארכאנג'לו‪ .‬אה‪ .‬שלא תבלבל‪.‬ועכשיו‪ .‬אה‪ .‬עמודי נצחון‪ .‬הילדון והמנהל בפועל את האיסקאנדר הוטל של‬ ‫אלאם‪-‬גלאם‪ .‬‬ ‫כך‪ .‬תוך כמה ימים רק‪ .‬גגות‪ .‬אני אומר לו‪ .‬‬ .

‫‪65‬‬
‫ארכאנג'לו מסתכל בי ככה‪ ,‬כאילו אני לא יודע מה‪ ,‬ואומר‪:‬‬
‫ברון מולדובאן זה אתה?‬
‫ברון דה שפירו‪ .‬למה?‬
‫אתה הברון אז? הוא שואל טיפה מבוהל‪ .‬ובכלל‪ ,‬בניגוד לארכאנג'לו‬
‫שלנו‪ ,‬שתמיד נראה כמו נר מחייך‪ ,‬ארכאנג'לו הזה‪ ,‬עוד מרגע‬
‫שנכנסתי‪ ,‬נראה כאילו בילדותו הלא‪-‬רחוקה הוא ראה שרפה‪,‬‬
‫שהשפיעה עליו חזק ולעד תבער לנגד עיניו‪ ,‬או עבר איזו התעללות‪,‬‬
‫המשפחה‪ ,‬נגיד‪ ,‬והשכנים והמורים בבית‪-‬ספר‪ ,‬עד השלב שבו עבר‬
‫ללמוד ברחוב והפטרון נתן לו כאן בית חם‪ ,‬השתמשו בפניו‬
‫כבמאפרה‪ ,‬וכדי לשכוח זאת התחיל בגיל שתיים‪-‬עשרה לעשן‬
‫בעצמו‪.‬‬
‫אני הברון‪ .‬למה?‬
‫לא‪ ,‬כלום‪ ,‬פשוט רציתי לוודא‪.‬‬
‫לוודא מה?‬
‫לא לוודא‪ ,‬אלא‪ ...‬סתם‪ .‬כלום‪ .‬כלום‪ .‬תשכח‪.‬‬
‫ותגיד‪ ,‬אני פונה אליו שוב אחרי שכמעט‪-‬כמעט כבר הנחתי לו‪ ,‬כי אני‬
‫כבר מתחיל לתפוש לאן העסק מוביל‪ ,‬פונה אליו בחדות ואומר לו‪,‬‬
‫גברת אחת לא שאלה עלי כאן?‬
‫איזה גיברת? וכדי לזכות באמוני הוא מחווה חיוך כלפי המדרגות‪,‬‬
‫אצלנו אף אחת לא גיברת‪ ,‬אצלנו כולן‪ ...‬ומצחקק‪.‬‬
‫אולי תנסה בכל זאת להיזכר? סוכריה על מקל יכולה לעזור לך‬
‫להיזכר?‬
‫אני מבוגר‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬והוא אולי‪-‬אולי בן ארבע‪-‬עשרה‪ ,‬אני לא אוכל‬
‫סוכריות על מקל‪.‬‬
‫אז סיגריה?‬
‫יש לי סיגריות‪.‬‬
‫כדור ברקה?‬
‫הוא נבהל‪ .‬אין אצלנו גיברת‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬אבל ממשיך לעמוד על‬
‫שלו‪.‬‬
‫ולי מה איכפת‪ ,‬הן מה שהיה לי כלפי אוגוסטינה נגמר‪ ,‬מה שאני רק‬
‫רוצה הוא הפטרון‪ ,‬בו אני מעונין‪ ,‬למסור לו את המסר‪ ,‬רצוי בבטן‪,‬‬
‫ועד אז צריך לכן לנהוג באיפוק‪.‬‬
‫התלוצצתי‪ ,‬אני אומר לארכאנג'לו‪ ,‬קח סיגריה בכל זאת‪ .‬ותתקשר‬
‫בשבילי לקלומפפה‪ ,‬כן?‬
‫בטח‪ ,‬ברון‪.‬‬
‫עם המדרחוב הרצוף של החמישה במאי‪ ,‬בין דוכנים מעשנים‬

‫‪66‬‬
‫ופלנקס של משפחות החוזרות להקדים לישון לפני יום שני‪ ,‬השעה‬
‫רק מעט אחרי תשע וחצי‪ ,‬ונגני רחוב בדמויי טוקסידו מתפוררים‬
‫ספ ּ‬
‫וג‪,‬‬
‫למגע‪ ,‬שטרם הצליחו לאסוף מספיק לשתייה‪ ,‬ואחד‪ ,‬בפונצ'ו רַ‬
‫שכבר כן‪ ,‬והוא שפוף בקרן השדרה הזו והשתיים‪-‬צפון אבל לא‬
‫מצליח להוציא יותר מארפג'יו רגשני אחד‪ ,‬אינסופי‪ ,‬שוב ושוב‪,‬‬
‫תרועה הקוראת לו עצמו לקום וללכת מכאן‪ ,‬אבל הוא ישאר על‬
‫רגליו עד שהחצוצרה תחליד או האהבה תשוב אליו‪ ,‬תכנס באוזן‬
‫אחת ותלחש להזכיר לו כיצד להמשיך מן האקורד השבור אל‬
‫המנגינה‪ ,‬ולכיוון כיכר העצמאות החגה סביב רחבה מרכזית‪ ,‬שעתה‪,‬‬
‫לקראת ה‪ ,1/1-‬מזהיר בה תחת תורן‪-‬תאורה כוכב מרוסס‪-‬כסף בעל‬
‫‪ 12‬זרועות מתפרצות‪ ,‬עם כיוון השעון‪ ,‬ל‪ 4-‬הרוחות‪ ,5/5 :‬יום‬
‫הכרזת האו"ם על סיום ‪ 254‬שנות שלטון צרפתי; ‪ ,16/9‬יום‬
‫השבעת הממשלה הראשונה בתום ‪ 4‬חודשי תגרנות אלקטורלית;‬
‫‪ ,9/11‬יום הולדתו של לוחם‪-‬החופש ומטפס‪-‬ההרים קמסֹומ ּ‬
‫וזה‬
‫באקאאבי )‪ ;(1869 -95‬ו‪ ,13/2 -‬יום הולדתו ויום ההתנקשות בחייו‬
‫של האצן למרחקים ארוכים ב ּמסֹול ּ‬
‫לה נאמג'י )‪ ,(1911 -72‬הנשיא‬
‫ולו ּ רַ‬
‫ה‪ ,14 -‬והיא צלב צופרני בתוך מארג מופשט של שדרות צ‪-‬ד ורחובות‬
‫מז ‪-‬מע‪ ,‬אח‪ ,‬בוסמניה‪ ,‬בוסמניה‪ ,‬בדרום דו‪-‬תת‪-‬היבשת‪ ,‬ערש העם‬
‫הבוסמני‪ ,‬המולדת ההיסטורית של הטוסטונים‪ ,‬וגם כשהמלחמה‬
‫נגמרה‪ ,‬עד כאן‪ ,‬אמרנו את המלה האחרונה‪ ,‬על הערך‬
‫הסנטימנטלי אף אחד כבר באמת לא היה מוכן לוותר‪.‬‬
‫פתאום אני מבחין‪ :‬בולאנדו‪ .‬יושב במונית‪ ,‬המונית כאילו מאיטה‪,‬‬
‫מאיטה‪ ,‬אבל ממשיכה לנסוע‪ ,‬חולפת על פניי‪ ,‬לא בטוח בכלל‬
‫שבולאנדו‪ .‬זיהיתי אותו רק על‪-‬פי הכובע‪ ,‬אבל כובעים כאלה יש‬
‫מיליון‪ ,‬בולאנדו בטח היה עוצר‪ ,‬איזו סיבה יש לו לנסוע כאן אם לא‬
‫לחפש אותי‪ ,‬טאפו‪ ,‬כנראה שחזר‪ ,‬כנראה שמחפשים אותי כי רוצים‬
‫לצאת כבר לדרך‪ ,‬ואילו המונית מקיפה את הכיכר ועוצרת בעברה‬
‫הנגדי‪ .‬כיכר גדולה‪ ,‬מאה מטריםקוטרה‪ ,‬אבל סתם כיכר‪ ,‬חצץ‬
‫בוסמני צפוד במלט בוסמני‪ ,‬פרי עמלם של פועלים טוסטונים‪,‬‬
‫באמצע עמוד חשמל גבוה‪ ,‬אפילו דולק‪ ,‬וכוכב עץ מצופה נייר‬
‫אפייה‪ .‬אני מתחיל לחצותה‪ .‬ואז‪ ,‬באמצע‪-‬באמצע‪ ,‬תראו‪ ,‬תראו‪,‬‬
‫עומדת לה אוגוסטינה‪.‬‬
‫הקנטתי אותה כמו שאני יודע‪ ,‬כמו שאני יודע שהיא שונאת‪ ,‬אל תלכי‬
‫לשום מקום‪ ,‬אוגוסטינה‪ ,‬אני תכף חוזר‪.‬‬
‫ואוגוסטינה אמרה‪ ,‬כבר הייתי בכל מקום‪ ,‬אל תמהר‪.‬‬
‫מחיש את צעדיי לעבר מה‪-‬שנקרא שער החופש שהוא‪ ,‬נוסף לכל‬
‫סגולותיו הסימבוליות‪ ,‬גם מעבר עילי להולכי רגל שמטפסים עליו‬

‫‪67‬‬
‫באין מעבר חצייה כאן‪ ,‬פינת השלושה‪-‬עשר בפברואר‪ ,‬שם עצרה‬
‫המונית‪ ,‬אני מתקרב‪ ,‬שמאלה‪ ,‬ימינה‪ ,‬ועוד פעם שמאלה‪ ,‬אין זכר‬
‫לבולאנדו‪ ,‬ימינה‪ ,‬שמאלה ועוד פעם ימינה‪ ,‬אין זכר לגבר נמוך‬
‫בכובע רחב תיתורה‪ ,‬הי‪ ,‬הי‪ ,‬אני פונה לנהג המונית‪ ,‬שכבר מתחילה‬
‫לגלוש הלאה‪ ,‬לאיזה כיוון הוא הלך‪ ,‬הגבר שירד עכשיו‪ ,‬זה עם‬
‫הכובע‪ ,‬זה לא היו גבר‪ ,‬אומר הנהג‪ ,‬מתבונן בדריכות במראת הצד‪,‬‬
‫זה היו שתי זקנות‪ ,‬ומשחרר את המצמד‪.‬‬
‫מה את עושה כאן? אני שואל את אוגוסטינה בלב הכיכר‪ ,‬שכל דבר‬
‫הכי קטן בה מושך את תשומת לבה של אוגוסטינה יותר ממני‪ ,‬שלא‬
‫ראתה כבר כמה ימים‪.‬‬
‫אני מחכה למישהו‪ ,‬אומרת אוגוסטינה‪ ,‬ואומרת זאת כאילו רק כדי‬
‫להיפטר ממני‪ .‬תניח לי‪.‬‬
‫גשם מתחיל לרדת‪ ,‬גשם חמים וטיפשי‪ ,‬אבל להמשיך לעמוד בו אי‪-‬‬
‫אפשר‪.‬‬
‫אז את נשארת כאן‪ ,‬להניח לך?‬
‫אני עוד לא יודעת‪ ,‬כן‪ ,‬תניח לי‪ .‬בבקשה‪.‬‬
‫אוגוסטינה החלה לצעוד אל שפת כביש הטבעת‪ ,‬שמקיף אותנו‬
‫בשלל זמזומים של מנועי דיזל ישנים וקטנועים שקטנועניהם שחים‬
‫מפני הגשם המתעצם והכוחות הצנטריפוגליים עליהם‪ ,‬ואיכשהו‬
‫תחזית של מחסה מן הגשם וארוחה עושות לשכנע אותה‪ ,‬את‬
‫אוגוסטינה‪.‬‬
‫שם התכרבלנו אל תוך מונית שחורה‪ ,‬גג צהוב‪ ,‬כרבולת מוארת‪:‬‬
‫פנוי‪.‬‬
‫שאלתי את אוגוסטינה איפה היא רוצה לאכול‪ ,‬והיא אמרה שהיא‬
‫יודעת איפה‪ ,‬ציוותה על הנהג לנסוע בדצמבר עד ה‪ 31-‬מערב‪,‬‬
‫שמאלה‪ ,‬לא‪ ,‬ימינה‪ ,‬לא‪ ,‬כן‪ ,‬כן‪ ,‬שמאלה‪ ,‬שמאלה‪ ,‬ואז עד ה‪6-‬‬
‫צפון‪ .‬כמה פסיעות משם פלשנו אל מוסד בשם הליידי'ס באר של‬
‫מניה‬
‫מריה‪ ,‬נוסד ‪ ,1948‬כשהכוונה שמאז שנת העצמאות של ב ּמסֹוס נֶ‬
‫נשים צרכו כאן כוהל מתילי בלא החשש שייתפשו‪ ,‬בעיני המבקרים‬
‫הזכרים‪ ,‬כפחות מאשר קלות‪-‬התנהגות‪ .‬מריה‪ ,‬אם טרם עלתה‬
‫לשמיים מכל וכול‪ ,‬קרוב לוודאי שלעת‪-‬עתה העלתה געגועים‬
‫אמנזיים‪ ,‬באיזה בית‪-‬כפר‪ ,‬על שני העשורים הסוערים הראשונים‪,‬‬
‫ורפאלו‪ ,‬היורש המשופם והמזקין‪ ,‬מידר אותנו‪ ,‬לבקשת אוגוסטינה‬
‫הידועה כאן היטב‪ ,‬אל הקומה העליונה‪.‬‬
‫לא יודע כמה אוגוסטינה‪ ,‬אני יודע טוב מאוד שארבעה ימים לא‬
‫אכלתי אלא תירס ומרק סולת‪ ,‬כך שהתפריט המעורער אבל‬
‫המנייריסטי‪ ,‬זה כן‪ ,‬של רפאלו התקבל בפרספקטיבה עצומה‪.‬‬

‬‬ ‫לא‪ .‬פה‬ ‫לילך‪-‬מלאכותי בתור המוקד של עקומה חיננית‪ .‬באלאם‪-‬גלאם‪ .‬עם אפוליה‪.‬ארכאנג'לו‪ .‬‬ ‫איזה ארכאנג'לו? הסגירה עצמה אוגוסטינה מייד‪.‬ככה היא אומרת‪.‬שכחת‪ .‬לפורענויות‪ .‬מזלך‬ ‫פרמסֹות לא מעשנות‪ .‬‬ ‫ואת פה‪ .‬כולם התחפשו‪ .‬ארכאנג'לו‪ .‬אוגוסטינה?‬ ‫היא לא ענתה והייתי צריך לחפון את הלסת הסגלגלה שלה‪ .‬הפטרון‪ .‬ועוד איך כן‪ .‬‬ ‫גם‪-‬כן אשה‪ .‬‬ ‫חומץ השתכר ועשה את זה עם אשה‪ .‬גם כד זכוכית‪-‬ונוצואלה של בירת‬ ‫שומשום‪.‬הממתינות‬ ‫לנו בחוץ‪ .‬לא יודעת‪ .‬‬ ‫ארכאנג'לו‪ .‬‬ ‫ומה?‬ ‫ומה! אני עובדת שם‪ .‬לאחר‬ ‫שווידאנו כי לגל ּ‬ ‫ות‪ . ו רָ‬ ‫מתכתית של כבד והאיברים המשתתפים במחזור הדם הקטן‪ .‬‬ ‫במה?‬ ‫במשהו‪ .‬המלך‪ .‬נכון?‬ ‫את מי?‬ .‬רק‬ ‫עקפה את השאלה‪ .‬והפטרון גם היה? אני שואל‪.‬עדשים וביצים‪.‬‬ ‫אז עכשיו הוא עוד בקלומפפה‪ .‬כי את מנסה לשכוח אותו‪ .‬אני שואל‪ .‬ומי ביקש ממך להחליט בשבילי?‬ ‫ולמה לא רצית לנסוע איתי באמת‪ .‬להרכבה עצמית על‬ ‫ש ּ רָ‬ ‫גבעת אטריות ספיראלי‪ .‬אוגוסטינה השמידה מחצית‬ ‫הטמסֹורסמסֹו של תרנגול מפוטם פוסט‪-‬מורטום באורז‪ .‬‬ ‫גרנדיוזית‪ .‬לכיתת היורים‪ .‬בכל אופן‪ .‬כדי לתפוש מייד שלא שאוגוסטינה לא רוצה‬ ‫בי יותר‪ .‬זה בצד המתרס שלי‪ .‬כבר התבדחה אוגוסטינה‪ .‬ארכאנג'לו לא אמר‪.‬מנסה לפתור את‬ ‫התסבוכות שלו?‬ ‫ואוגוסטינה מצחקקת בעצבנות ואומרת‪:‬‬ ‫אל תדאג לפטרון‪ .‬ברוטב ג'ינג'יר ושום.‬ארכאנג'לו אמר שהפטרון הסתבך‬ ‫במשהו ולא יכל להגיע‪.‬הפטרון לא יכל להגיע‪ .‬היה המון‪-‬המון אוכל‪.‬‬ ‫אה‪ .‬התקדמנו למנות שכפי סדרי‬ ‫הטבע אמורות היו להטרים לכול‪ .‬‬ ‫בין הצלחות הממריאות והנוחתות והמאפרה הקמה לתחייה שאלתי‬ ‫את אוגוסטינה מדוע ארכאנג'לו כועס עלי‪.‬היא רק לא בוטחת בי‪ :‬היא לא ברחה מידי‪ .‬לא נצעד על קיבות ריקות‪ .‬הוא יודע להתהפך באוויר‬ ‫ולנחות תמיד עם כל ארבע הרגליים שלו על הרצפה‪.‬אין לו שום תסבוכות‪ .‫‪68‬‬ ‫מותחים עצמנו עם מרטיני לקראת‪ .‬אפשר לחשוב‪ .‬רק אז‪ .‬אלוויס‪.‬כי אמרת לארכאנג'לו שאני אסע איתך לכמה ימים‪.‬אובדת בין תלתלים‬ ‫שאספה משך השתיקה‪ .‬‬ ‫נה ח ּ‬ ‫ומה‪-‬‬ ‫לגו ּ רָ‬ ‫כשכנף ושוק שוחות בצד‪ .‬עשינו מסיבה גרנדיוזית בחג‪ .

‬‬ ‫אתה חייב לגלות לי‪!.‬אני רק עובר בבירה‪ ..‬‬ ‫קובניים ְפִ ּ‬ ‫מה אתה אומר‪ :‬שפמנון או צלופח?‬ ‫אם זה בשביל לשנות את הנושא‪ .‬‬ ‫רפאלו עלה לגזוזטרה הריקה שלנו ואוגוסטינה נועצה בו‪:‬‬ ‫מה זה סול דיאז?‬ ‫זה דג סול עם עוד משהו קטן מלמעלה‪ ..‬אבל את עבדת בשביל‬ ‫קורת הגג הקטנה שלך כי לא היית מוכנה לקבל מידיו מתנות‪ .‬אוגוסטינה‪.‬אבל אותי‬ ‫שאלה‪ .‬‬ ‫תקרא לו אולי‪.‬או שמצאת לך‬ ‫בינתיים פטרון אחר?‬ ‫נו‪ .‬‬ ‫זה מין קאל רַ םינְ‬ ‫יופי‪ .‬ולאהוב את אוגוסטינה משם?‬ ‫ולאן אתה נוסע?‬ ‫למנגליס‪ .‬‬ ‫אני לא אקלקל לו את ההפתעה‪.‬ארטישוק ואגוזים‬ ‫מ ׂ‬ ‫בפנים‪.‬‬ ‫היה מוכן לשכור לך חדר משלך במקום אחר‪ .‬את כזו יפה‪ .‬אני בדיוק מתאר לעצמי איך הכל התגלגל‪ ..‬‬ ‫ני‪ .‫‪69‬‬ ‫את הפטרון?‬ ‫את יודעת‪ .‬‬ ‫אוגוסטינה נשמעת סרקסטית‪ .‬אומר רפאלו וחוכך ידיו‪.‬יום אחד‬ ‫הפטרון ראה אותך באיסקאנדר ואמר לך‪ .‬המקום האחרון שהייתי רוצה להיות‬ ‫בו‪ .‬‬ ‫אחרת מה?‬ .‬‬ ‫תמנון מעושן הגיע ועוד כל מיני עניינים בחומץ‪ .‬דווקא אני הלכתי על השרץ החלקלק‪ .‬‬ ‫סי ּ‬ ‫רה‪ .‬מה לבחורה מעודנת כמוה ולאבק ולשודדי דרכים‪.‬הבנת מה זה?‬ ‫מב ּ ּ‬ ‫ור קולינארי‪.‬עם פי רֵ‬ ‫פלמסֹו ְפִ‬ ‫אנצ נֶ רַ‬ ‫פריז נֶ‬ ‫ור ּ‬ ‫ְפִ‬ ‫אוגוסטינה הימרה‪ .‬ומה אתה עושה כאן‪ .‬אבל את לא רצית‬ ‫להיות תלויה בו‪ .‬שכחת שאפשר לנסוע לסוף‬ ‫העולם‪ .‬אני‬ ‫צודק?‬ ‫ועכשיו את כאן‪ .‬‬ ‫תפסיק כבר עם השוכחת‪ .‬למה שלא תעבדי אצלי‪ .‬תפרסמי את האיסקאנדר‪.‬אז המשכתם כמו זוג מאוהב‪ .‬‬ ‫יופי זר יש לך‪ .‬מחכה לו שיגיע לאלאם‪-‬גלאם‪ .‬‬ ‫את שוכחת שהתוכניות הגדולות שלנו לפני זה היו לגמרי אחרות‪.‬אז לא איכפת לי‪.‬וסלט כרוב עם‬ ‫ש ּ‬ ‫וכה עגולה של חסה וזיתים‪ .‬ואחר‪-‬כך הוא כבר ממש התאהב בך‪.‬וסיגרים מטוגנים‪ .‬אני זוכרת מה שאני רוצה לזכור‪.‬היא אומרת עם סימן‪-‬קריאה מהופך‪.‬‬ ‫ובתמורה תקבלי חדר משלך‪ .‬אפרופו‪.‬זה בקצה‪-‬בקצה של הטריטוריות עצמאיות‪.‬מחפש אותי כדי להציל אותי מעצמי?‬ ‫חס ושלום‪ .

‬אוגוסטינה‪ .‬‬ ‫לא כמו באגדות‪ .‬‬ ‫טוען שאתה ברון ומתנהג כמו אידיוט‪ ..‬‬ ‫אבל לאחרונה כן נעתרה‪ .‬‬ ‫תני אותו לכאן‪ .‬אני אגיד לך למה ברחתי‪ .‬הרסת לי את המצב‪-‬רוח‪.‬‬ ‫כן! אמרתי לך‪ .‬מתאהבים‬ ‫בגעגועים‪ .‬זאת הבעיה איתך‪.‬‬ ‫מה זה‪ .‬זה‬ ‫מלאכותי‪.‬כי בדיוק עשינו תוכניות שאנחנו‪..‬ביטאה הצדה נמלטת מידי המושטת להקימה‪ .‬מחר‪ .‬רק זוג נשוי‬ .‬עכשיו הפעם האחרונה שאתה רואה אותי‪.‬כולכם אותו הדבר‪ .‬למלמה אוגוסטינה‪ .‬אתה עוד‬ ‫תהרוס גם את השיר‪ .‬אבל בואי לרקוד לפני שיגיע האוכל‪ ..‬ומבחינתי זה כבר נצח‪ .‬‬ ‫לא צריך‪ .‬אני פשוט לא אוהבת שמדברים איתי במשלים‪ .‬‬ ‫אני כבר רואה אותך נולדת מחדש‪ .‬זה לילות מזטלן‪.‬ולכן בדיוק אני נוסע כבר הלילה או מחר למנגליס‪ .‬לא היה משנה לי אם הייתי מגלה את‬ ‫האמת‪ .‬נמאס לי‪ .‬אוגוסטינה מנמיכה את קולה‪ .‬אבל אתה פשוט לא מתנהג כמו ברון‪ .‬‬ ‫חצי שעה לפני שפגשתי אותך‪ .‬והתאדוונו על גלי הקונטראלטו התועה‬ ‫ותלתלי הפשתן שלה והריח‪ .‬אני לא רוקדת‪ .‬‬ ‫אני מקבל‪ ..‬אוגוסטינה‪ .‬‬ ‫בן‪-‬לילה‪.‬חסרת לי בדיוק כמו‬ ‫עכשיו‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בלי דרשות‪.‬עד כמה שהבנתי‪ .‬אמרתי כמו בספרים‪.‬אתה אומר לי או לא?‬ ‫ומה את מוכנה לגלות לי?‬ ‫מה תרצה לדעת?‬ ‫אני רוצה לדעת למה התחרטת וברחת‪.‬הריח של מזח בשחר‪.‬‬ ‫השיר ששמעת חצי שעה לפני שפגשת אותי‪ ..‬לא משנה‪ ..‬זה הכל‪.‬‬ ‫אותך אולי כן‪ .‬‬ ‫אוה! הצבעתי‪ ..‬‬ ‫כדאי שתשתוק‪ .‬על המדרכה בכניסה‬ ‫לאיסקאנדר של אלאם‪.‫‪70‬‬ ‫אחרת‪ ..‬לחיות‬ ‫כמו באגדות‪..‬זוכר איך דיברת איתי אז‪ .‬‬ ‫כי שיניתי את דעתי‪ .‬כי‬ ‫שם‪ .‬דקלמה אוגוסטינה‬ ‫בחצי לגלוג‪ .‬איזה מין ברון אתה בכלל? לא שאי‪-‬פעם‬ ‫פקפקתי בסיפורים שלך‪ .‬ברון דה שפירו‪ .‬מחר נקנה‬ ‫אחד חדש‪.‬אבל הפעם האחרונה שראיתי את אוגוסטינה היתה‬ ‫כבר לפני יותר משבוע‪ .‬זאת ממלכה של מטפוריקאים‪ .‬אני אדביק אותו חזרה‪....‬לפני שאוגוסטינה‬ ‫נעלמה ליומיים‪ .‬אני רוצה‬ ‫לחיות חיים‪.

‬האם‬ ‫ינהג סוף כל סוף כברון‪ .‬לבקבוק יין‪-‬מוסקאט‪ .‬אם‪-‬כבר שוויון בשתייה‪ .‬היכן‬ ‫משתנת היוניסקס‪ .‬הכתיבה את הקצב והתיישבה על הבאר‪.‬ואני לא יודע מה‪ .‬כמה שעות כעבור‪ .‬כבקשתה‪ .‬עקבים נעוצים הרחק‬ ‫שהשלימה מין י נֶ נֶ‬ ‫שלושה אריחים לפנים‪ .‬פִ ּ‬ ‫חצאי לימונים‪ .‬כרובית ועירית‪ .‬ביניהן לשון חריפה‬ ‫וביכורי תפוחי‪-‬אדמה ננסיים‪ .‬ומשלא נעניתי לה‪ .‬או השכרון היגע שיורד עם ואחר‬ ‫האוכל‪ .‬אצל מריה הלכו עד‬ ‫הסוף‪ .‬הצטערתי על אותה אוזלת‪-‬יד‪ .‬הוגדר באמצעות סויה ושוקולד מריר‪ .‬הכל םינְ ּ‬ ‫בצ ּ‬ ‫ור‬ ‫הסופי‪ .‬ואחר‪-‬כך‪ .‬‬ ‫משך כעת את אוגוסטינה מטה מן העמוד המצולע עליו נשענה עד‬ ‫תר של משולש מתמוטט‪ .‬בכל אופן‪.‬אוגוסטינה‪ .‬‬ ‫שיהיה בהצלחה‪ .‬מכוסה מחית עבה של מוח‬ ‫ה האחד‪ .‬קצפת וקצף‪ .‬עוד התפרצות לחייה כזו‪ .‬אבל אני אגלה לך חדשות מדהימות‪ .‬ולא מעט‬ ‫שברירי שנייה מובזקים בשחור‪-‬לבן מולנו‪ .‬נזקקנו בנוסף‪ .‬ידעתי שהוא נועד לא יותר מאשר‬ ‫להניח ספק אחרון‪ .‬לא עוד‬ ‫כן‪ .‫‪71‬‬ ‫מעז לדבר זה אל זו ישירות‪.‬חדיש! התפאר רפאלו‪.‬האלכוהול‪ .‬‬ ‫כאשר אניח לה‪ .‬או התחזית כי הלילה אמנם ניפרד אהדדי ואזי‪.‬עם מריה של השנים‬ ‫הזוהרות ההן‪ .‬זרועות משוכלות במתיחות על לסוטה פעורה‬ ‫ועיניים מוצפות מודדות אותי‪ .‬בשני‪ .‬נאלצתי ללכת לכמה דקות למסור משהו‪ .‬העורף תומך את העמוד במאמץ במחצית‬ ‫הגובה הרגיל שלה‪ .‬כשהיא מזכירה כל‪-‬כך את פרידה קאלו‪ .‬משהו מאלו‪ .‬כדלק נוזלי ונוזל סיכה‬ ‫להתגבר על כל המוצקים הללו‪ .‬הסגיר רפאלו‪ .‬כי יהיה אשר יהיה הדבר שגרם לה להתהפך להרף‪-‬העין הזה‪.‬גינה רעננה של‬ ‫מהבילה של פירה בצד ּ‬ ‫כברה רַ‬ ‫מיקרוגלי‪ְ .‬ואוגוסטינה‬ ‫הציעה שתרד להראות לי‪ .‬‬ ‫היו לנו עוגת תפוחים ובירת דובדבנים‪ .‬יש בעיות גם‬ ‫אחרי החתונה‪.‬‬ ‫כעבור זה‪ .‬לא לתפוש את‬ ‫כולם לפני כפר ּ‬ ‫ההזמנה האילמת שלה‪ .‬ההפתעה‪.‬‬ ‫אני נדהם‪ .‬לא יהיה עוד טעם לקחת על עצמי‪ .‬ולמשך חודשים כה רבים‪ .‬פרורי אגוז‪-‬‬ ‫מוסקאט בתחתיתו‪ .‬‬ ‫לפני שתיסוג לתפקידה הקודם‪ .‬קוראת את‬ ‫מחשבותי לוותר על ההעפלה המיותרת עכשיו אל הקומה‬ ‫המבודדת‪ .‬חסה‪ .‬והנה‪ .‬שנותר לאוגוסטינה ביחס אלי‪ .‬ורפאלו‬ .‬אצלי נפל צלופח קצוץ‬ ‫בציר חום‪-‬מחוספס‪ .‬או זכרון השבוע הרווי ּ כל טוב והאחרון שלנו לפני שנמלטה‬ ‫לזרועות הפטרון‪ .‬רָ ּ‬ ‫בתוך שתי תבניות בצורת לב של בצק עלים‪ .‬ואחרי‪-‬כן אף התעקשה ממש‪ .‬‬ ‫רפאלו ביקש את רשותה לעגן סול צלוי‪ .‬במונית להשיג את‬ ‫פ ּ‬ ‫ו‪ .‬משהו מעין‪ .‬אגב‪ .‬שגונו‬ ‫עם ברוקולי‪ .‬גם‬ ‫אני אבין זאת‪ .‬פטריות וכמו‪-‬כמהין‪ .

‬‬ ‫בדיוק דיברתי עם הפטרון‪ .‬ועניבות‪-‬פרפר ועניבות‪-‬סיכה ומגבעות כהות נחות בצד‪.‬הוא בדיוק עכשיו שם‪ .‬וזמר‪-‬תמלילן מוסבר‪-‬פנים במקטורן עשוי‬ ‫קסם אפל‪ .‬הוא יהיה‬ ‫בהוטל דה בף‪.‬כן‪ .‬של‬ ‫מניה‪.‬‬ ‫כן‪ .‬אז הוא‬ ‫שם‪.‬והוא‪.‬‬ ‫מורמות‪ .‬כבר יבינו אותך‪.‬ועם זאת חש‬ ‫לזכרון‪ .‬ושלל תסרוקות אסופות‪.‬ועל כל פנים‪ .‬‬ ‫למקום המפגש שלנו ככלות הכל‪ .‬דרום טוסטוניה‪ .‬אמרתי‪ .‬מן הקצה‬ ‫האחר של הכוורת האדומה‪ .‬מבקש מזומן מכל אחד בטרם‬ .‬‬ ‫להגיד לאט? ארכאנג'לו צוחק‪ .‬כותבים אלכסנדר‪ .‬אמרתי‪ .‬‬ ‫הנשיא הראשון של ב ּמסֹוס נֶ‬ ‫רפאלו עיין אל מול האור בסימן‪-‬המים של שטר החמש מאות והשיב‬ ‫לי עודף מספיק להזין את הגעגועים מסביב לשעון עד חצות השנה‬ ‫החדשה‪ .‬איסקאנדר‪ .‬והרבה רגעי שיא מושקי‪-‬כוסות‪ .‬‬ ‫כן‪ .‬מנחש שאפשר ויחון אותי בסיבוב נוסף‬ ‫של לילות מזטלן‪ .‬לא משנה‪ .‬אמרתי לו שהברון מחפש אותו‪ .‬אם אתה רוצה אותו‪ .‬משורטט אחלם‪ .‬ג'ון המטביל‪ .‬בדיוק‬ ‫עכשיו‪ .‬עדיין ערך את‬ ‫וזה קו ּ ּ‬ ‫הטקס בלי לוותר על דקדוקי עניות‪ .‫‪72‬‬ ‫המשוחזר כמוזג צעיר‪ .‬והפעם אדלה את השיר עד תומו‪ .‬הפטרון לא יהיה פה‬ ‫שבועיים‪ .‬אולי גם חודש‪ .‬אני‬ ‫לא הכי יודע איך מאייתים‪.‬אלכסנדר‪ .‬‬ ‫מונדירה‪.‬וחזרתי לשם לא נכנע מלפענח את ההירוגליפים‬ ‫ביסיניים שעל מכונת התקליטים וכך להמאיס עלי כליל את‬ ‫הא ּ‬ ‫ּ‬ ‫זכרות לוטה בספק‪ .‬הוא אמר שאם אתה כל‪-‬כך מחפש אותו‪ ..‬מעברו האחר של‬ ‫ה רַ‬ ‫הנחמה הטבועה בשוליה של ְפִ‬ ‫הבלתי‪-‬משוחזר‪.‬ממלמל בטלפון ארכאנג'לו הקטן‪ .‬‬ ‫לאיית את השם משפחה שלו? אני לא כזה טוב עם האלף‪-‬בית‪ .‬חזרתי כמובן‬ ‫ולב ּ ּ‬ ‫באיחור‪ .‬אם הולכים‪.‬עמה סימנה לי‪ .‬כבר עם‬ ‫המטריה הנשכחת שרפאלו השיב לידיה‪ .‬‬ ‫זה כמו השם של המלון הרי‪.‬‬ ‫אז השגחתי במזבח הדולק‪ .‬את מחצית‬ ‫השעה שלפני פגישתי הראשונה עם אוגוסטינה‪ .‬אתה צוחק‪.‬אבל כולם‬ ‫אומרים איסקאנדר‪ .‬הוא אמר‪ .‬זה אותו דבר‪ .‬הפטרון‪ .‬לא מוצא‬ ‫שניסיון מאולץ יהיה כתמיד לרועץ רַ‬ ‫בכיסיי שום דבר יותר קטן מהפרופיל המשופם‪ ..‬ג'ון‪ .‬‬ ‫הוא‪ .‬‬ ‫העפתי מבט אחרון באוגוסטינה שעמדה ובידרה שיער‪ .‬או בשמו הנוצרי מ ּ‬ ‫פאלה‪ .

‬ואני פורש בינינו‬ ‫שטר נוסף של חמש‪ .‬ג'ון בסדר גמור‪ .‬ואם לא זה‪ .‬אבל הוא אמר לו שאין‪.‬והכושי נכנע‪ .‬וממני לקח חמש לפני שחנן‬ ‫פ ּ‬ ‫ו‪ .‬הציע‬ ‫בזריזות חצי ליטר ל רַ ּ רָ‬ ‫לעצמו ולי את מקלוני לחם‪-‬הקודש המטוגנים שלו וחזר אלי עם‪.‬אבל כל השאר נמאס להם מזה‬ ‫שההוא כל הזמן מנגן וזה שהם רק כל הזמן מחכים‪ ..‬זה שרחב כמו ארון‪.‬אה?! נהייתם כאלה חכמים מאז‬ ‫החוק החדש של הממשלה שגמר לנו את הסובסידיות על הכדורים‪..‬ג'ון‪ .‬זה שהלך כמה דקות לפני שאתה הלכת‪ .‬שלא בא בחשבון‪ .‬אני מוכן! הקופה רשמה‬ ‫וצלצלה‪ .‬‬ ‫שלא יהיו לך סיוטי מצפון בלילה‪ .‬והאחרון חזר כהרגלו‪ ..‬זה קרה בזמן שזה שכל הזמן מתווכח הרביץ‬ ‫על הפסנתר ואז כל השאר נמאס להם מזה ואז בדיוק חזרו הכושי‬ ‫הגדול‪ .‬אזי מחה את זיעת סנטרו הכפול‪ .‬אז הוא ירה‬ ‫בפסנתר‪ .‬אחא!‬ ‫אבל הפעם באמת‪ ..‬לרמוז להם‪ .‬‬ ‫עכשיו בנאדם הגון צריך לחשוב פעמיים אם מרמים אותו לפני שהוא‬ ‫לוחץ על ההדק! קולות קראו לו לחזור בו‪ .‬‬ ‫המידע הזה יעלה לי עוד כמה לירות בוסמניות‪ .‬ובדיוק התקרב אחד שאמר‪ .‬תראה את הנזק‪.‬ג'ון?‬ ‫אתה צוחק‪ .‬אבל לא אחרי אור‬ ‫ראשון של מחרת‪ .‬‬ ‫ואת מר אלכסנדר‪ .‬ג'ון‪.‬נכון‪ .‬ואז ההוא ירה באוויר‪.‬אמא‬ ‫שלו ילדה אותו בבית‪-‬חולים‪ .‬אני הייתי יכול להגיד‬ .‬‬ ‫בשום מקום אחרי חצות‪.‬אני לא שוויצרי‪ .‬הפטרון של האיסקאנדר‪ .‬לקום‪ .‬אז‬ ‫בטרנסטריטוריאלית ט ּ‬ ‫ולא‪-‬מאנטיטי בראשון לראשון‪.‬ושותק‪.‫‪73‬‬ ‫הוא נעתר מאחורי דלפק‪-‬הטבילה שלו‪ .‬‬ ‫צת מולבוזה והצביע ברוב פסיון לכיוון הכלי וכלפי התקרה‪ .‬ואז הוא אמר לו שאתה כאילו‬ ‫ערקת ושאין כאילו יותר מה לחכות לך‪ .‬הרשה לי למזוג אותך לנצרות‪ .‬אתה מכיר‪ .‬אומר מולבוזה ומגלגל עיניים בצורה הכי נוצרית‬ ‫שאפשר לעומת הנזק שבולאנדו גרם‪ .‬או לא נכון?! אז מה?‬ ‫התרגז מולבוזה‪ .‬ג'ון‪ .‬בשוק הגמלים של כפר פו‪ .‬ואם‬ ‫ני לעבר כפר ּ‬ ‫אותי בידיעה הבאה‪ :‬המניין שלנו יצא שעה לפ רֵ‬ ‫ברכיי לא פקו בינתיים‪ .‬ככה שהם יחכו לי‪ .‬אז למה אני‬ ‫מקבל פה כל הזמן בירה עם חורים‪ .‬אבל מולבוזה לא סלח מהר ומזג לו‬ ‫פנים‪ .‬מי אמר שג'ון גנב! הרי רק ביום‬ ‫ההשבעה גנבו לו את הפז'ו‪ .‬מולבוזה אוסף אותו אבל עודנו מביט בתקרה‪.‬‬ ‫יש לי בן שלומד באוניברסיטה‪ .‬זאת אומרת‪ .‬אומר מולבוזה‪ .‬‬ ‫בלעדיך הם לא יוצאים לדרך‪ .‬זאת אומרת‪ .‬שכבר חזה את המשפט שזה יוציא‪ .‬‬ ‫לשכנע אותם‪ .‬‬ ‫ובדיוק אחרי זה גם הקטן עם הכובע‪ .‬‬ ‫את מולבוזה שאלתי איפה אפשר להשיג עכשיו טלפון למרחקים‬ ‫ארוכים‪ .‬אבל‬ ‫תמ רֵ‬ ‫ְפִ‬ ‫זה שהוא ירה ראשון עשה עליהם בעקרון יותר רושם חזק‪ .‬אז כולם‬ ‫הלכו אחריו‪ .

‬‬ ‫אתה שיכור‪ .‬לא צהובת‪-‬גג‪.‬אני לא ברון‪.‬הוא עצמאי רק בחלקו‪ .‬המחצית השנייה‬ ‫בעבור משכון הטבעת של אוגוסטינה‪ .‬‬ ‫תעזוב‪ .‬ומולבוזה אומר‪:‬‬ ‫מה אתה לא מבין? כרגע הרי אמרתי לך את הכל‪.‬כמו שאתה יודע‪.‬‬ ‫יש מחיר‪ .‬עם המזוודה שמולבוזה‬ ‫שמר לי והעודף ממריה ועוד חמש מאות אחרונים‪ .‬אז תפתח את הכיס‪.‬היא בחסות בוסמניה‪ .‬אני רואה שמזה שאני מדבר איתך אני רק הולך להוציא את‬ ‫הגרון שלי על לא עוול בכפי‪ .‬אבל מולבוזה‬ ‫הבליג‪ .‬קח את זה אתה‪.‬ראה מישהו לנחוץ להעיר‪ .‬וכך‪ .‬כי אני אולי ברון אבל אמצעי‬ ‫מחייה אין לי‪ .‬אבל אני חוסך פה כמה שאני רק יכול שילמד כמו‬ ‫בנאדם‪ .‬היה לעקוב אחריהם במהירות האפשרית עד כפר פו‬ ‫ולקוות כי אוכל לעשות זאת במעבר‪-‬הגבול החד‪-‬סיטרי‪ .‬‬ ‫הבסיסית ביותר‪ .‬כמו שאבא שלך‬ ‫כשהוא גמר צבא‪ .‫‪74‬‬ ‫לו‪ .‬יש לו חתיכת וילה‬ ‫במאנדה‪ .‬תקרע את התחת שלך בטפסנות‪ .‬ואילו הבטן‬ ‫במרכאות מכונה‪ .‬תן לי לעבוד‪ .‬קילומטרים‬ ‫צפוניים‪-‬מערביים ספורים מן היישוב‪ .‬זה שיש לי בית במאנדה‪ .‬אם לא רציתי להחטיא לחלוטין את מטרת הקואליציה‬ ‫שלנו‪ .‬אני אין לי‬ ‫מה לעשות עם זה‪ .‬ושלא יעבור מה שאני עברתי‪ .‬אל תאמין‪ .‬יותר נכון‪ .‬היתה מכונה הרפובליקה הדמוקרטית‬ .‬אם זה מעניין מישהו‪ .‬לפני שההוא‬ ‫התיישב להרוס לי את הפסתר‪ .‬נזכר מולבוזה‪ .‬אבל שאלתי אותך על הפטרון‪.‬המחצית הצפונית‪ .‬תצא לעבוד‪ .‬וילה שלוש מפלסים במאנדה‬ ‫עם חנייה שהוא עשה על הגב של השתיין הפשוט‪ .‬להתקשר עכשיו עם מונדירה ולברר אם אחד אלכסנדר רשום‬ ‫בהוטל דה בף‪ .‬זו המשקיפה על‬ ‫תת‪-‬היבשת‪ .‬ואה‪ .‬ואחרי שמונה שנים עבודה תקבל עובד מצטיין בלי‬ ‫שיצא לך מזה מים‪ .‬כי להשכלה‪ .‬אה‪ .‬‬ ‫סה ּ‬ ‫ון‪ .‬אמרתי מלה אחת‪ּ .‬‬ ‫עצרתי מונית חריגת‪-‬צבעים בבירה‪ .‬‬ ‫חן חן‪ .‬‬ ‫הסיכוי היחיד‪ .‬שלא התפנה עדיין להשתלם בב ּמסֹוס נֶ‬ ‫ּ‬ ‫פו! ויצאנו לדרך‪..‬אה‪ ..‬אומר מולבוזה‪ .‬הפעם של עשרים‪ .‬‬ ‫מה הייתי אמור להבין? כרגע אמרת לי מה?‬ ‫אמרתי הרי שאחרי שחזר הוא שכנע את כולם לצאת בלי לחכות לך‬ ‫ושהם יחכו לך בכפר פו‪ .‬זה או שאתה שיכור‪.‬‬ ‫ולפליט הסה ּ‬ ‫מנית‬ ‫וני בתור נהג‪ .‬מחויטים בבטנת המקטורן המשורטט קובלט‪-‬וכרום‪.‬לא שחורה‪ .‬ג'ון‪.‬הוא שכח פה איזה מכתב‪ .‬‬ ‫ומולבוזה קופאלה מושיט לי חזרה שלושים לירות בוסמניות ואומר‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫אני מפרנס יחיד‪ .‬‬ ‫אני נפרד מעוד שטר‪ .

‬הזמן של אלאם‪-‬גלאם‪ .‫‪75‬‬ ‫וה ּ‬ ‫של סהון החופשית‪ .‬אני‪ .‬בכל מקרה‪ .1‬אם אני לא שומע ממך עד חג המולד ואני לא כאן זה אומר‬ ‫שאני כבר על הרגלים והמקל ושבתחילת השנה החדשה פחות או‬ ‫יותר אהיה השד יודע איפה בדרך למקום שאתה שם עכשיו‪ .‬‬ ‫אב‬ ‫רק כאן תפשתי כי את הגליון המקופל לשלוש‪ .‬ג'רונימוס‪ :‬שם ורק‬ ‫וה ּ‬ ‫שם חורף הז ּ‬ ‫ור‪ .‬המספר פה הוא בדיוק כמו בויניגרט רק‬ ‫פלוס ‪ .‬לבטח לא הנהג‬ ‫שהמציא בתנועה מלים סהוניות לפזמון שברדיו והושיט לי אותו‪ .‬שיתקרב‬ ‫לצפון‪-‬סהון אולי לקראת האחד באפריל‪ . שם דווקא‪ .‬אבל‬ ‫בינתים כמו שאמרתי אני מרותק רוב היום למיטה‪ .‬תחילה עוד התלבטתי קצת עסקתי לגבי אוגוסטינה‬ ‫ואחר‪-‬כך התחלתי לקרוא את איגרת האוויר של איטל‪:‬‬ ‫בינתים אני לא מסוגל לזוז‪ .‬ספק פרובוקציה שוביניסטית על גבם‬ ‫של משאבים טבעיים‪ .‬או שאיטל החל את מכתבו בצד ההפוך של‬ ‫הלשון האמורה להשתרבב פנימה‪ .‬‬ ‫ודייגי סהון ובוסמניה כאחד‪ .‬הוא מעבר סט‪ .‬ובוסמניה לא‪ .‬האפיקוריים‪ .‬בעל‪-‬הסחוס המקודש לדרדושים‪ .‬ע"פ דין‪-‬וחשבון שנתי מטעם האו"ם‪ .‬ורואה ששום התפתחות לא‬ ‫עברה על הסהוני חזרתי כעת להתחלה‪:‬‬ .‬מה שנקרא‪ .‬זו עוד סיבה למה‬ ‫אני צריך להגיע במהירות לעיר גדולה כי הטטרה‪-‬אנטיודין תרופת‬ ‫הפלא שלי אם שכחתי להגיד בהתחלה כמעט כבר אזל‪.‬במים הטריטוריאליים של בוסמניה‪ .‬ספק סוגיה דתית‪-‬אקונומית בוערת‪ .‬ובשבע‬ ‫השנים האחרונות גם גברים זכרים‪ .‬שעיקר ריכוזם בג'ימיסיטי‪ . שם ואך ורק שם מתעבר‬ ‫יצור זה בביצים שהן מזון תאווה מעורר‪-‬תאווה בכל דו‪-‬תת‪-‬היבשת‪.‬‬ ‫אני קורא מן האמצע‪ .‬לא הדרדושים‪ .‬עם‬ ‫הסביבה‪ .‬דן‬ ‫תקופתית בפורענויות ההדדיות ומרמז על משאל‪-‬עם‪ .‬ובמסֹוס רַ‬ ‫ומזה‪ .‬מזה‪ .‬הרדיו‪-‬פיראטים של‬ ‫הדרום הדה‪-‬דמוקרטי.‬ומלחמה אדומה מדם ז ּ‬ ‫ור זכרים‪ .‬הכל אודות מה שהחל כמחלוקת בין שתי המדינות חסרות‪-‬‬ ‫הפרופורציות בדבר הדיג במיצר‪ .‬הארוג אותיות פטיט‪.‬הרפובליקה הדה‪-‬‬ ‫דמוקרטית מיודדת‪ .‬מתנהלת בין המחתרת לשחרור‬ ‫צפון סהון לבין חיל‪-‬המצב הבוסמני באי‪ .‬זנחתי את‬ ‫היומון די מהר‪ .‬מזה‪ .‬בתמיכה מוכחשת של הרפובליקה‪ .‬הזרוע הדתית‬ ‫של הבוסמהון‪ . ושם‪ .‬העיר בצפון האי הנלחמת‬ ‫באזרחיה‪ .‬אשר הוכרזו בסכנת ריבוי המוני‬ ‫מדי‪ .‬החזית העממית‬ ‫מה ּ‬ ‫ון‪ .‬על ספינות המחופשות כסירות דיג‪ .‬מזה‬ ‫לאיחוד‪ .‬החלו‬ ‫שורצים‪ .‬לא עמדו‬ ‫בפיתוי.‬אך גם בקלומפפה ובקאדמי.

‬אבל גם תבין שהייתי‬ ‫רוצה למות בלי שאבן רובצת לי על הלב‪ .‬לונדון בטח לא מה שאתה זוכר ממנה אבל השאלה מה‬ ‫אתה בעצם זוכר‪ .‬מה גם שיומיים ברכבת או אוטובוס לשדה התעופה במרשל‪-‬‬ ‫סיטי יכולים להיות סיוט שלא אתעורר ממנו‪ ..‬לא ענית עליו‬ ‫אבל גם לא החזירו לי אותו לכאן‪ .‬אני מרגיש שתכף אתחיל להיות רגשני‪ .‬אם "המצב שלי" היה לפחות נשאר כמו שהיה הייתי כבר טס‬ ‫לבוסמניה אבל המנהל כאן רצה ממני ‪ 1000%‬עמלה כדי להזמין לי‬ ‫כרטיס ואני כרגע חלש מדי בשביל להזדחל ברחובות לסוכנות‬ ‫נסיעות‪ .‬‬ ‫המכתב האחרון נשלח אליך מהוטל ויניגרט במונדירה‪ .‬אולי אתה זוכר אותה בתור‬ ‫אני לא יודע‪ .‬שרלטן‬ ‫מקומי עם סטטוסקופ וסיגארלו בזווית הפה הבטיח לי שהכל עניין‬ ‫של חודשים‪ .‬אני אשתדל‬ ‫לקצר‪ .‬‬ ‫ארבע השורות הבאות נזרעו רסיסים כהים שהסתננו‪ .‬ואני לא מעז לחשוב איך אתה זוכר אותי‪ .‬היא איכשהו עדיין מאמינה‬ ‫סלדמסֹום‬ ‫שתזכה להגיד לך שתי מלים‪ .‬אז‬ ‫אם כבר צריך לנשק את העפר הייתי רוצה שזה יהיה הטחב הריחני‬ ‫של אירופה לא החול התובעני של פפריקה‪ .‬ומה אתה עוד זוכר מאמא‪ .‬קרוב לוודאי‪.‬אנחנו עדיין גרים באותו בית ב נֶ‬ ‫סטריט‪ .‬אני פשוט אתחיל במקום שסיימתי בפעם‬ ‫האחרונה‪.‬גם אני וגם אמא‪ .‬מתישהו בטח גם פה יגידו לי אותו‬ ‫דבר‪ .‬אני לא עושה עניין‬ ‫מהמחלה אבל לכולם כבר ברור שאני לא מתכוון להבריא‪ .‬בימים האחרונים שעוד‬ ‫יכולתי לצאת פחות או יותר קשרתי שיחה בדוכן צחצוח נעלים עם‬ ‫אחד שבסוף הסתבר שהוא ישב איתך‪.‬מנהל המוסד המכובד נכנס אלי‬ ‫ערב אחד עם מטפחת על הפה! והודיע לי כאן זה לא בית חולים! אז‬ ‫למחרת חציתי את הרחוב ונרשמתי בהוטל ויניגרט לא שיש הרבה‬ ‫הבדל חוץ מאיזה גרון צעיר שעומד כרגע במסדרון וצורח אמא!‬ ‫ואמא זה בטוסטונית פס ייצור של טוסטונים קטנטנים שעושים לי‬ ‫את המוות בלילה מעבר למחיצה‪ .‬כאשר איטל חזר וקרא במכתב של‬ ‫עצמו‪:‬‬ .‬אולי אתה מדמיין אותה‬ ‫עדיין בתור אשה צעירה שיורדת כל יום בארבע מהחשמלית וכולנו‬ ‫הולכים לקנות מצרכים לארוחת הערב‪ .‬ואין טעם לספר לך‬ ‫מה עבר עלי עד עכשיו‪ .‬אני מקווה שאולי המכתב הזה סוף‬ ‫סוף ימצא אותך‪ .‫‪76‬‬ ‫אטול היקר‬ ‫מוזר להגיד יקר אחרי כל השנים‪ .‬וקשה לי להאמין שעם המכתב הזה משהו ישתנה‪ ..‬‬ ‫מתוך מנהרה של אגרוף מצטדד‪ .

‬‬ ‫לראות עכשיו היה לא קל‪ .‬בתא אחד בבית סוהר בעיר שקרא לה מנגידי או מנדדה עד לפני‬ ‫פחות משנה! נשארו לו מעט שיניים בפה‪ .‬אז‬ ‫את כל זה לקחתי בערבון מוגבל‪ .‬כל מה שהצלחתי‬ ‫להוציא ממנו במוסך הנעול מבפנים של החברים שלו כשאנחנו‬ ‫יושבים בתוך פז'ו מודל ‪ 63‬אדומה שהפסיקו לעבוד עליה והפכו‬ ‫אותה לשולחן קלפים מאולתר ואחת בשם מלאך מקרה אבוד אבל‬ ‫מאוד סימפטית ומחומצנת נכנסת ורוכנת דרך הפתחים כי דלתות‬ ‫לא היו בכיוון השעון שעינגה את ארבעתנו לפי סדר הישיבה בצורה‬ ‫פסיבית ובלי לשבש את יותר מדי מהלך המשחק כן גם את איטל‬ ‫ישמעאלוב השחפן ומעניין מי הדביק את מי‪ ..‬או שהמציא לי על המקום בזמן שצחצחו לנו נעלים‪ .‬כשאחזור "לתפקד" אני מתכוון לעשות עוד‬ ‫כמה בירורים‪ .‬מה שרק העלה חיוכים מבשרי ידידות‪ .‬המספר פה הוא בדיוק כמו בויניגרט‬ ‫וכן הלאה וחוזר חלילה‪.‬אז אולי גם אוכל לקנות לי כרטיס לאלאם‪-‬גלאם‬ ‫ולעשות את הדרך משם חזרה צפונה במקום להטלטל במשאית של‬ ‫פרות או אבטיחים ממונדירה אליך אפילו שזה כמעט קו ישר‪ .‬‬ ‫ושם לדבריו דווקא הפלילו אותך בגלל שהסתבכת עם אשתו של‬ ‫מנהל בית ספר שהעסיק אותך בתור מורה התעמלות‪ .‬שגוועה‬ ‫בסיום טבעי עם בוקר‪ .‬נותרו בלבד שני לוחמים אחרונים‪ .‬כך לפחות‬ ‫הוא סיפר‪ .‬אז כל מה שהצלחתי‬ ‫לסחוט ממנו זה שבאותה מנגידי או מנגדה אפשר לרכוש נערה‬ ‫שמתה לברוח איתך לעיר גדולה ב‪ 800 -‬פק שזה משהו כמו ‪ 50‬דולר‬ ‫טוסטוני עד שהיא תברח ממך שם ושהיא נמצאת איפשהו על הגבול‬ ‫הצפוני של הטריטוריות‪ .‬בארבע לחיים‪ ..‬ולמרות שתחילה הרפאים‬ ‫המפוחמים של טיט‪-‬וקש חד‪-‬קומתיים לא אמרו הרבה על רקע‬ ‫ברים‪ .‬קיפוד וקוברה‪.‬עד אשתקד‪ .‬של פו נודעה‬ .‬אחרי זה השאלות שלי התחילו‬ ‫קצת להחשיד אותי בעיניו והוא רצה שקודם נלך לשתות משהו על‬ ‫חשבוני לפני שהוא ממשיך עם סיפורי הכלא שלו‪ .‬‬ ‫במהירות בה נמלט הסהוני מאלאם‪-‬גלאם‪ .‬אבל הכלכלה‪ .‬לא אחרי שלושת רבעי‬ ‫השעה אפילו הגענו כבר לכפר פו‪ .‬בינתים‬ ‫אני לא מסוגל לזוז‪ .‬בשולי העמוד הקדמי ציירתי לו‬ ‫גמל וסימן‪-‬שאלה‪ ...‬אטול כך הוא אמר לי‬ ‫נכנס לשם אחריו על רצח סוהר בזמן ריצוי מאסר באיזה חור אחר‪.‬תקועים באמצע‬ ‫וק‪ -‬םינְ‬ ‫השביל הסלול היחיד כנראה מאז‪ .‬לפני אפילו פשיטת האיבה היסודית שעשו כאן‬ ‫ח ׂ‬ ‫בֲ‬ ‫מן‪-‬ס ּ‬ ‫הס ּ‬ ‫ו‪ .‫‪77‬‬ ‫‪.‬סריקה שתי‪-‬וערב העלתה שבכפר‬ ‫ע רָ‬ ‫פת מכל ה בֲ‬ ‫מז רַ ּ רֵ‬ ‫הלילה ה םינְ‬ ‫ש ּ‬ ‫וך‪-‬החשמל‪ .

‬בטח הוטל אוליבייה‪.‬‬ ‫לאוטל ויניגרט..‬לא אחד על השני ולא העובדים! ניסיון‬ ‫חוזר‪ .‫‪78‬‬ ‫בוודאי כסחר‪-‬מחזורין‪ :‬פריטי אלקטרוניקה מאובקים וצלויים בשמש‬ ‫מנים מזייפים ולועסים‪ .‬אקדוחים וקנאביס‪ .‬‬ ‫שורפים זמן עד שהבוקר יאיר משהו העליתי‪ .‬‬ ‫שתוצאתה כמובן היתה כמקודם חוסר מענה‪ .‬שפופרת שקערורית שחורה‪...‬חזרה אל‬ ‫הטריטוריות‪ .‬‬ ‫אפרכסת גלילית‪ .‬שבע‪ .‬הוצעו במחיר כפול לפני שהן מתפזרות‬ ‫דרומה לבוסמניה‪-‬גופא על‪-‬ידי הממולחים‪ .‬אך בשוליים הקודרים‬ ‫של הכפר גם צעצועים רציניים‪ .‬בכל זאת‪ .‬הניח באחת את ה נֶ‬ ‫תמוזים הנעצמים‪ .‬פרט של הזן הממשלתי הנכחד‪ ..‬מצלמות‪-‬מחסנית‪ .‬שלוש‪ .37460 =37455+1 .‬חמש‪ .‬כאן כבכל מקום‪ .‬בדים‬ ‫ובגדים וכדים ותופים בעיקר‪ ..‬ה‪ 17 -‬בדצמבר‪.‬אחד‪.‬הוספת ‪ 1‬בסוף המספר המלא‪.‬לוקח כל זר שטרח להנמיך למחוזות הללו כקונסול מובן‪-‬‬ ‫טטריס המשופר שהפגיז שעות‪-‬‬ ‫מאליו לפחות‪ .‬מישהו כחכח בקצה ארבע מאות קילומטר של‬ ‫צפצופים וטרק עם‪ .‬שסתם העירה מישהו‬ ‫במרשמלו‪-‬סיטי‪ .‬צפונה‪ .‬אמרתי לו ואני אומר גם לך‪ .‬אצלי לא יהיו‬ ‫סצינות‪ .‬על גופם של התתרנים.‬‬ ‫הרדיו בינתיים התעורר במונית מתרדמת חדשות השעה שתיים‬ ‫והחל להרקיד את כביש‪-‬הגישה מפוספס‪-‬המעקים למסוף עם צ'ה‪-‬‬ ‫צ'ה‪-‬צ'ה מהודס של מרימבות וקונגאס‪ .‬ומסֹוק נֶ‬ ‫במשקל‪ .‬סוללות ברות‪-‬מינן נקנו בשווקי‪-‬הפשפשים של הבירה‬ ‫ונמכרו כאן ברווח כחוש‪ .‬או דולר טוסטוני‪ ..‬שעוני‪-‬יד‬ ‫הדוכנים‪ .‬וחוזר חלילה‪..‬אולי הוטל אוליבייה‪ .‬ולהפך‪ ...‬‬ ‫מספר זהה פלוס אחד‪ .‬כזו שרק אשת הדובר היתה מעזה‬ .‬‬ ‫המתיקה מתוך חצי שינה‪:‬‬ ‫המרכזנית הבינלאומית של בוסמניה רֵ‬ ‫הוטל דה בף לא עונים‪ .‬פרודיות‬ ‫על נעלי‪-‬התעמלות מוכרות וחרא של אוכל‪ .‬‬ ‫לבקר כבר במעבר‪-‬הגבול ולראות ולשמוע אם יש שם טלפון והכרה‬ ‫של מחנה הגמלים‪ .‬אצלי לא ירימו ידיים‪ .‬ולאחריה‬ ‫באריתמטיקה‪ .‬וסחורות מוברחות מן הטריטוריות‪ .‬בביתן צאתכם את בוסמניה לשלום!!! הנפקד‪-‬מאדם עד‬ ‫הבוקר‪ .‬מצדי ועלעול בפתקים נעוצים בשעם בצד האחר‬ ‫גילה כי מר אלקסנדרו עבר עוד בליל יום הגיעו‪ .‬כל עוד אנחנו פה‪.‬ונדרך‬ ‫שעות קוביות‪-‬קוביות מול עפעפיו ה ְפִ‬ ‫בהצדעה‪.‬ופק טריטוריאלי‬ ‫תמורת לירות בוסמניות‪ .‬ארבע‪ .‬‬ ‫תה את דרכוני האדום‬ ‫חבר משמר‪-‬הגבול הבוסמני בסרבל כחול ר ְפִ ּ רָ‬ ‫למרחוק‪ .‬חוגה ממוסמרת לקיר‪.‬‬ ‫אחרי טעות בהיגיון פשוט‪ ..‬אחרי הצעה‬ ‫שהציע בנוסח אסייתי קולני‪ . בויניגרט קיוו שמונסיניור אלקסיס‪ .‬אם לאו‪. וכן‪ .‬הסמל‪-‬הראשון אץ להעמיד‬ ‫לרשותי‪ .‬חמש‪ .

..‬שהיה‬ ‫אמרגנו של טאפו לפני שהפנה לו עורף‪ . ושם פקידה היססה‪ .‬לקח לו‪ .‬כהים ובהירים חצי‪-‬חצי‪ .‬אם לא בהוטל אוליבייה‪ .‬שטאפו חושד בו כי יוליה בגדה בו איתו‪ .‬עד כמה אפשר להיות תמימים‪...‬הראשונים מתחזים‬ ‫לישנים בצללים שלא נוצרו עדיין‪ .‬בולאנדו‬ ‫אלכסנדר‪ ?.‬בעליהם של שני‬ ‫האיסקאנדרים‪ .‬אולי בוולדורף‬ ‫הר אונד פראו ּ‬ ‫מונדירה‪ .‬במקום‬ ‫לשוט בסימטאות השוליות של אלאם‪-‬גלאם ואולי לראות את‬ ‫שמשותיו נהרסות‪ .‬חצי תריסר גמלים‪ .‬לא בשלום‪ .‬‬ ‫ולשלילה באשר אם עברו הערב‪ .‬האחרונים רועים בניעור כתפיים‬ ‫להק עורבים אל ומן וסביב‪-‬סביב שלולית לא‪-‬קטנה של נופך עכור‪.‬ואותו‬ ‫מספר כלבים מאובקים המתינו לברכת הבוקר‪ .‬והצדעת פרידה‪.‫‪79‬‬ ‫לבקש מן האחרון‪ .‬לא ייתכן‪ .‬בלי להודיע‬ ‫לאן‪ .‬‬ ‫משום שעבד מחתרתית‪ .‬במונדירה‬ ‫הוא הפטרון‪ .‬בלי מספר‪ .‬אבל מגבינו כבר הצטיירו בגסות דרומית‬ ‫השחר רק רָ‬ ‫אופיינית אמירי נווה‪-‬מדבר בזעיר‪-‬אנפין‪ .‬תשעה‬ ‫גברים‪ .‬בהשתלבות צירוף‪-‬מקרימית‬ ‫בין שיירה המשוייכת עם אחת משבע המשפחות שמחלקות ביניהן‬ ‫את הסינדיקאט בבירה‪ .‬‬ ‫מפי ישישון לא‪-‬מתפשט‪-‬לעולם‪ .‬‬ ‫או חשדנים‪ .‬‬ ‫הרבה מאוד תנועות ידיים וחזרה קרובה לייאוש על המלים‪ .‬מצועף‪-‬צמר ויבש‪-‬שיעול מכל‬ ‫הטבק של כל האתמולים‪.‬יום אחרי שהגיעו‪ ...‬בלי‬ ‫מספר‪ .‬שלקח את אוגוסטינה שלי לחופשת יומיים‬ ‫במונדירה?! שקרים על גבי שקרים‪ ..‬‬ ‫גם נעניתי לחיוב ביחס למאהל הגמלים‪ .‬במונדירה‪ .‬או כך‪ ..‬לנהג הסהוני‪ .‬הלו‪?.‬בולאנדו‪ ..‬אותי לא יסובבו באצבע‪ ..‬בולאנדו זה הוא‪-‬הוא הפטרון‪ .‬‬ ‫בקור‪-‬רוח טרקתי את האפרכסת והשפופרת‪ .‬מהמונית והוזמנו לקושש זרדים‬ ‫לקראת קפה של זריחה‪.‬כמו אחת לשבוע‪ .‬כי חוץ מאלה הרי אין.‬יימצא‪ .‬‬ ‫הוא יעדיף לבנות על הסיכוי האומלל שאצטרך לו בבוקר‪ .‬כמעט גיבן‪ .‬הפטרון במונדירה‪ .‬ושפתר את חידת התירס‬ ‫הקיסרית‪ .‬נֶ‬ ‫אלכסנדרוף עזבו‪ ...‬בהתאם עם מעוג או מנוד לא‪-‬אנין במיוחד של‬ ‫שומר המאהל השחוח‪ .‬עובדה‪.‬והרבה רומבה ברדיו ודומינו מעל לוח‪-‬‬ ‫המחוונים‪.‬‬ ‫אחר הבטיחמסֹו לי כי ניתן יהיה לצאת למסע בכל רגע שאחפוץ וכי‬ .‬מתחת לאפן של תחנות‪-‬מוניות מסודרות‪.‬‬ ‫שרַוה אלף מלים‪ .‬‬ ‫מזולזלים כהרף בידי בעלי‪-‬הדבשתיים ונחמלים לבסוף על‪-‬ידי‬ ‫הטורפים יצאנו‪ .‬תמרים טרופיים מכוערים‬ ‫ככל שגדלו לנגד עינינו הנעות‪ .‬אבל בסוף כן הבנתי כי‪.‬ממש פה ממול בחושך‪.

‬שום דבר מוחשי יותר מירקות וגבינה וצפחות דקיקות‪ .‬והיחיד שלא דיבר עד כה‪ .‬או מה‬ ‫שזה‪ .‬וכולנו אם‪-‬כן נזדקק לאותה מסילה‬ ‫טרנסטריטוריאלית אחת‪-‬ויחידה‪ .‬והקפנו את המדורה הגוססת‬ ‫בישיבה‪ .‬טמבל‪ .‬באשר נסוגו להתגורר מאז‬ ‫שריפת הכפר לפרברי‪-‬הפרוורים של אלאם‪-‬גלאם‪ .‬‬ ‫ברם‪ .‬ואיך זה‪ .‬דווקא אותו יום‪.‬הם שפניהם למנגליס איכשהו בלעדיי‪ .‬כמה שעות צפוניות‪-‬מזרחיות מעל הגבול‪ .‬ויהי בוקר‪.‬שום פרט לא חוזר על עצמו אצל שניים‪ .‬‬ ‫איך זה החייל הבודד פתאום מצדיע ואומר לי שלא‪ .‬וחזרה‪ .‬עוד היום‪ .‬סיכמתי עם עצמי לחצות את‬ ‫המדבר עד טולא‪ .‬הם מזמן כבר בטח‬ ‫מעבר לגבול‪ .‬מאידך‪ .‬וכן מחזורים בלתי‪-‬מופסקים של קפה ותה‪.‬פרוע‪-‬השיער‪ .‬‬ ‫והייתי צריך לקום ולהראות שאני יודע לעמוד על המיקח עד שבסופו‬ .‬חמד לקחת אותי עם‬ ‫אחיו החום‪ .‬משקיפה על‬ ‫הדרך לשם מן הצד הטוסטוני‪ .‬עמוד אבק של טנדר טנטרה צפון‪-‬ט ּ‬ ‫וסטמסֹוני פלט ששה או כך‬ ‫מדובללים או רעולים‪ .‬לפחות‪ .‬אף כי נפל‪ .‬להשתאותו הגמורה‪ .‬לא ביקרוהו‬ ‫בלתי‪-‬אם בימי ב'‪ .‬שלושת האדומים הסתייגו עוד‬ ‫יותר והזהירו מפני חציית מדבר הסוק‪-‬מן‪-‬סו שלא בשיירה‪ .‬תקיעות‪-‬כף‬ ‫החליפו מבטים לוקחי‪-‬כל‪-‬בחשבון‪ .‬נאפו‬ ‫אמשיים וחוממו היום‪ .‬הצמד‬ ‫האפור החל אז לגבב ששיירה זה ארבעה‪-‬חמישה‪ .‬זאת ב נֶ‬ ‫אלא לשמור.‬אמרתי שאני צריך גמל עד טולא‪ .‬הזוג השחור‬ ‫הדגיש כי לרכב יש בלבד בחשיכה‪ .‬‬ ‫סודרי צמר אדומים או לבנים‪ .‬הכול ביחסים שווים‪ .‬מה הבעיה‬ ‫לשחד אותו לומר לך שלא עברו כאן‪ .‬‬ ‫של שהשומר לא היה מוסמך‬ ‫לא ארע עד הצהריים לערך‪ .‬לסיור מקוצר אל המצודה‪ .‬בצד הטריטוריאלי‪-‬‬ ‫בוסמני‪ .‫‪80‬‬ ‫ספינות‪-‬המדבר שלו הן המהירות והיציבות ביותר בכל בוסמניה‪.‬ועדיין התשיעיה האמיצה שלנו‬ ‫לא נראתה‪ .‬במקטורנים שחורים או אפורים או חומים‪.‬מכנסיים רופפים‪ .‬בהקדם האפשרי‪ .‬גלויי‪-‬הראש היו כולם כהי‪-‬פוזמקים אך‬ ‫פרט לכך‪ .‬איך זה אוגוסטינה צצה‬ ‫פתאום באלאם‪-‬גלאם וכולם יוצאים בלעדיי ברגע שובו של בולאנדו‪.‬בשם מאנגדו‪ .‬מאה קילומטר מסכנים מאלאם‪-‬גלאם לכפר פו ועדיין‬ ‫לא היה להם זכר‪ .‬ואני‬ ‫המביט במפת פפריקה שבהוצאת משרד התיירות הבוסמני ורואה‬ ‫שמונדירה‪ .‬איך זה ארכאנג'לו הגדול מתריע שלא‬ ‫אשתתף במסיבת חג המולד כי הפטרון אמור להגיע וארכאנג'לו‬ ‫הקטן שולח אותי לחפש אותו במונדירה‪ .‬והפרוע אף יותר‪ .‬‬ ‫ואמנם‪ .‬ומגפי‪-‬עור או עור‪-‬‬ ‫הפוך‪ .‬הוריד את יתר הלבנים מהעניין מכל וכול‪.‬מול עיירה‪ . בעלי הגמלים‪ .‬ולבן אחר‪.‬‬ ‫שילמתי ושילחתי את הנהג הנכזב‪ .‬והכי טוב כולם‬ ‫יחד‪ .‬‬ ‫אחרי שחזרתי על עצמי‪ .‬מונדירה שבה מסתתר מפניי הפטרון‪ .‬וכי כולנו‪ .

‬בעיקר על הגמל שנועד לי‪ .‬החתימה החברית בטולא‪ .‬ירינו עורבים לפשטידה וכעבור טבילה‬ ‫במעיין וכירה‪ ..‬פיתוח‬ ‫ור רָ ּ‬ ‫מ רַ‬ ‫סופרים בלב‪ .‬‬ ‫מהם עוד קודם למדתי כי המעבר נוצר למען בעלי הדרכונים הזרים‪.‬כך‬ ‫ומי‪ .‬‬ ‫מצפון‪ .‬רק עם עטים נובעים במקום גביעים נובעים‪.‬או כל יעד שהוא‪ .‬‬ ‫והבזקי המצלמות ההדדיים במרשמלו‪-‬סיטי ובאלאם‪-‬גלאם‪ .‬מאיזו סיבה‬ ‫לא מובנת שלא תהיה‪ .‬לעבר הגבול‪ .‬זללנו במעיין‪ ?.‬הן רַ ּ‬ ‫חבל‪-‬ארץ מופקר ובור ביותר של מדבר והר‪ .‬שינה דעתו שוב וחזר למספר הראשוני‪ .‬‬ ‫בלתי‪-‬אם בלי מחצית אוכלוסיהם‪ .‬זה שלפ רֵ‬ ‫לילית‪ .‬הממשלה המרכזית באלאם‪-‬גלאם לא שולחת להם יד‪ .‬אבל הרוב המוחלט של חוצי‬ ‫הגבול‪ .‬‬ ‫בשטח‬ ‫הטריטוריות העצמאיות‪ .‬כרוכת‪-‬זרועות‬ ‫כמו אצל הרומאים‪ .‬או‬ ‫פה ו ּ‬ ‫פו ּ ּ‬ ‫נשארתי עם קאמ ּ‬ ‫ּ‬ ‫בי‪ .‬בין‪-‬הערביים‪.‬וויתרה‪ .‬אולם עם‬ ‫מאנקאא ּ‬ ‫כניסת החשיכה רק‪ .‬‬ ‫עובדי‪-‬ציבור בשליחות רשמית או אזרחים המתעקשים‪ .‬רק המשכילים המנועלים‬ ‫טא ּ‬ ‫בניים באספלט‪ .‬גם לא‬ ‫דוחפת אליהם אף‪.‬שעוברים ושבים בין‬ ‫בוסמניה‪-‬גופא והטריטוריות עבור‪-‬ושוב‪ .‬ושבטים נודדים בודדים‪.‬ירינו חשיש‬ ‫לפשטידה‪ .‬‬ ‫הלה שאחיו הלבן אסר עליו עכשיו להעמיק אל תוך המדבר‪ .‬אוטונומיים ואוטארקיים‪ .‬העמיסו אוהל‬ ‫ועוד כל מיני עניינים וטיפסו על שלהם‪ .‬והם סלילת כבישים נֶ‬ ‫מסילת‪-‬הברזל שהונחה בין טולא למאנטיטי בימי הכיבוש הצרפתי‬ ‫עוד‪ .‬שניים‪ .‬סיימו‬ .‬נגועת‪-‬הגעגועים אבל‬ ‫למרחביה הגזולים‪ .‬להירשם שעזבו את בוסמניה וכך לערום‬ ‫קשיים מתוחכמים על חזרתם אליה‪ .‬וממלמלים תפילת דרך החלו‬ ‫להתנהל‪ .‬הם לבדם‪ .‬נהגנו כך אף‪-‬אמנם אנו ויצאנו‬ ‫אל הכוכבים‪.‬מצוננת‪-‬השלום המשוחזר לאחרונה‪ .‬הסוחרים הקטנים והפועלים הגדולים‪ .‬עושים זאת ברווחים‬ ‫החשוכים שבין סיורי משמר‪-‬הגבול‪ .‬דרום‪-‬ט ּ‬ ‫וסטמסֹוניה לא רצתה בהם‪ .‬השניים‪ .‬ואולם פרט‬ ‫לכך‪ .‬או בוסמניה‪-‬רבתי על הנייר‪ .‫‪81‬‬ ‫ני התעקש על שישה בשיירה‬ ‫של דבר אחד עם מגפי זמש‪ .‬כנהוג בטריטוריות‪ .‬למרות הכל‪.‬בהפניית אצבע ימין‬ ‫לאצבעות כף‪-‬הרגל הנגדית וקימוצן‪ .‬אחזקת צבא משותף‪ .‬או ב ּ ּ‬ ‫וחה‪ -‬ב ּוחה‪ .‬שפזורים בו קומץ ערים‬ ‫וכפרים מפורזים‪ .‬‬ ‫לבד מן האיסורים הספורים‪ .‬דייסה דמוגרפית בת מאה שגלשה‬ ‫לכאן מכל הרוחות‪ .‬שניאותו ללוות אותי עד ט ּ‬ ‫באד ּ‬ ‫ולא‪ .‬ואין טעם להתעקש לחינם‪ .‬אבל לא‬ ‫הצליח לגרור איתו את נוקשה‪-‬המגפיים והאחרון שעוד נותר בספק‪.‬ואני אחריהם‪ .‬כינון נמל‪-‬תעופה בינלאומי וכניסה אל‬ ‫תוך בוסמניה‪-‬גופא בלי סיבה באמת‪-‬באמת‪-‬באמת טובה‪ .

‬אם קיימים גבולות אל‬ ‫תוך הטריטוריות‪ .‬השדות‬ ‫הגדורים של כלשהו כפר‪ .1967 .‬כמוסלמים סונים‪.‬‬ ‫קיסרי הערים‪ .‬באדומי היה‬ ‫מבחין‪-‬פרטים לציין ראשון כי חסרה עוד חתיכה במגדל האייפלי של‬ .‬‬ ‫עת שטוסטוניה היתה כבר מבותרת אופקית בהסתמכות על קו‬ ‫הרוחב ‪ .‬לפחות‪ .1963 .‬‬ ‫אור לשישי‪-‬בשבוע אבל חצינו עקבות קטנים יותר מכף‪-‬ידי ואזי פעם‬ ‫שנייה‪ .‬ומספר רב יותר מהן‪ .‬‬ ‫וברכיבה דמומה מפחד הסוק‪-‬מן‪-‬סו ביניהן‪.‬לאופוזיציה נחשלת‬ ‫ומורעבת במלחמת‪-‬אזרחים‪ .73‬כי‪-‬אם החומות הבצורות של כלשהי עיר‪ .‫‪82‬‬ ‫שלושים‪-‬ואחת שנות הפסקת‪-‬אש‪-‬עוממת בתירוצים מצויינים לשני‬ ‫ש שהנחיתה‬ ‫הצדדים‪ :‬בוסמניה נשבעה בהשעיית הסיוע המחופ ׂ‬ ‫והצניחה לתוך לוע התאום‪ .‬ועד הפעם הבאה‪ . ואשליות ט ּ‬ ‫מניים‬ ‫וסטמסֹוניות על כיבוש‪-‬מחדש וחששות במסֹוס נֶ‬ ‫אודות אדמת המריבה‪-‬הישנה נתחלפו בממשות הסרת האמברגו‬ ‫הדו‪-‬סיטרי‪ .‬בה ובעוד שתיים כאלה‪ .1948 -‬או קו פרשת‪-‬המים זרוע‪-‬‬ ‫טיל‪ .‬‬ ‫מהר ביותר צררו המאמינים את המחצלת ודפקנו את הגמלים‬ ‫צפונה‪ .‬הנה‪-‬אפוא‪ .1971 .‬מעט מגביהים עם גבעה מכורכרת‪ .‬המצודה‪ .‬שלאחריה‪ .‬כעת רַ‬ ‫לרוח הצבאית וחדלונה מול פראות‪-‬הרוח ואורווה מעשית‪ .‬של‬ ‫מרבית דו‪-‬תת‪-‬היבשת פפריקה‪ .‬ועל‬ ‫הימים והלילות הקולוניאליים בכלל‪ .‬אפוסת‪-‬סיכוי כבר לטרוף את הממשלה‬ ‫החוקית ולצעוק‪ .‬מצאו‬ ‫את דחייתם מכאן ובידודם מכאן כנוחים במיוחד לשמור על‬ ‫שורת הפרלמנטריזם‬ ‫אפשרויות אוליגרכיות אחרונות בעידן בו ב םינְ ּ ׂ‬ ‫הריכוזי הנצה ולבלבה בצפיפות‪-‬מרפקים על פני השטח‪ .‬מאידך‪ .‬אלה אינם חתך‪-‬הסרגל הגחמני עם בוסמניה‬ ‫בעקבות החלטת האו"ם מ‪ .‬הרעיון‬ ‫המקורי.‬השאר היסטוריה‪.‬או שבע‬ ‫א אכ ּ ּ‬ ‫הזו המתקתי בעישון ואו‪-‬אז‪ .‬עשינו את הימים הבאים בשינה ובמנוחה‪.‬ושוב במלחמת ט ּ‬ ‫במלחמת ט ּ‬ ‫וס‪.‬הפרגוד הטופוגרפי שעצר את‬ ‫המוצבים לאורך רכס טמסֹוטו ּ ְפִ‬ ‫הליצנים החמושים משני עבריו במלחמת ב ּמסֹוס‪-‬ט ּ‬ ‫וס‪ .‬דבר‪-‬מה רעם עמומות לפנינו‪.‬אחר‪-‬כך‬ ‫וס‪ -‬ב ּמסֹוס‪-‬ט ּ‬ ‫וס‪ -‬ב ּמסֹוס‪ .‬המפעפע אותו זמן בפליטי הקרבות הפנימיים מן‬ ‫הצפון.‬מייד כתום הו ּ רַ‬ ‫בול בהצצה מקרית בשעוני‪ .‬כמובן‪ .‬ונסיכי השבטים ומלכי הכפרים‪ .‬את השעה הקלה‬ ‫באר הסופי‪ .‬‬ ‫לא חסר גם מלים על נ ּ‬ ‫עד מוצרח‬ ‫גל רֵ‬ ‫וגת‪-‬הירח הזו‪ .‬אם‪-‬כי‬ ‫צנועות והרוסות יותר‪ .‬מלחמת‪-‬קודש‪ .‬הטוטם או הכידון נושא‪-‬הקרקפת של‬ ‫כלשהם מאהלי שבטים‪. והשביעה את שכנתה בשמירה הרמטית על הגבול הדרומי‬ ‫עם הטריטוריות‪ .‬צפון‪-‬ט ּ‬ ‫וסטמסֹוניה‪ .‬ורדרדה‪ .‬בין שתי הט ּ‬ ‫וסטמסֹוניות‪ .‬‬ ‫קאמפופה ובאדומי עצרו הגמלים וכרעו להתפלל‪ .

‬‬ ‫בלי יוצא‪-‬מן‪-‬הכלל הצליחו בלבד להזיק רַ‬ ‫שק נדיב ממנו הוצמד כפעם‪-‬בפעם לחווק התחתון ביותר מעל‬ ‫קרסולי המגדל‪ .‬נשיהם ואויביהם‪ .‬‬ ‫קל אם‪-‬כן היה לאמוד שהלה יגיע רק בנס למותניו של קאמפופה‪.‬יתרה מזאת‪ .‬למרות הכל‪ .‬יש להניח‪ .‬בלי‬ ‫האלקטרומגנטית הזדונית‪ .‬של נציג שלום ירוק עד‪ .‬מזעיק את כל השדים אשר הכיר בשמותיהם‪.‬העליתי לשים קץ למצוקתם הטיפשית‪.‬‬ ‫שלפתי את אקדחי ויריתי באוויר‪ .‬‬ ‫הירֵדס ובטש בקרקע ואזי צנח היישר כחמישים צעדים שלנו לפנינו‬ ‫על חזהו‪ .‬‬ ‫מעורטלים בדרגות שונות וחמושים בנשק קמאי ביותר‪ .‬גם אם רב יותר‪ .‬בלוויית תנועות ידיים המבשרות את‬ ‫פמסֹו ּ‬ ‫א ּ‬ ‫לב את התוכחה ה רַ‬ ‫יום הדין‪ .‬ראו זאת באופן‬ ‫ונוצות ג רַםינְונו ּ ְפִ‬ ‫הפוך‪.‬אף במרחק‬ ‫הזה קל היה לאמוד כי הגבוה מכול‪ .‬של זאטוטים‬ ‫םינְ‬ ‫רגליים בעלי חצים‪-‬וקשתות כגודל עפרונות ומקלעות‪-‬מצח וכידונים‬ ‫כאורך מחתות‪-‬גחלים‪ .‬עדיין אבל נושם במאמץ ומתפתל‪.‬והמשיך הלאה‬ ‫בגיא הצחיח בלי‪-‬משים‪ .‬‬ ‫לאחרונה הגיחה סיעה קולנית במיוחד‪ .‬באדומי‪ .‬אבוד‪-‬עצות בוודאי מול מתלול בלתי‪-‬‬ ‫צפוי ובלתי‪-‬עביר לקומתו הננסית‪ .‬מנהיג‬ ‫הכנופיה שלח שבעה‪-‬שמונה לקראתנו‪ .‬וסקר את פני היתר בנוסח‪ .‬למישהו יש עוד משהו להגיד‪.‬שביקר כאן במסוק מאובטח‬ ‫אשתקד ולמד את שפתם העיצורית‪ .‬מפולח‪-‬חץ משכמו ומעלה‪ .‫‪83‬‬ ‫הבין מהיכן נובעת הקרינה‬ ‫רַ‬ ‫ממסר קול אמריקה‪ .‬אשר סיבת מותו לא נודעה לנו כמובן‬ ‫מעולם‪ .‬אלמלא דווקא אז חלף לנגד עינינו‬ ‫הצמיגות אישון מרַדרֵדה‪ .‬מלווי נדרכו ועיפרו באחת את אחרוני‬ ‫האודים המעשנים כאשר הלה‪ .‬עשו כן בתדירות קבועה‪ .‬וכי לא יכולתי להשיג איזה עניין יש‬ ‫ונר רָ‬ ‫למזויינים ורכובים לירוא ממספר‪ .‬שנבזז בטולא‪.‬משוכנע כי רגע כעבור ינוסו לכל‬ ‫הרוחות‪.‬אבל‬ ‫לשלד באבק‪-‬שריפה מיושן‪.‬‬ ‫ואולם האחרון נפלו פניו‪ .‬עדויים צמידים ונזמים‬ ‫לס עוטרות משיחות ססגוניות‬ ‫פנֶ נֶ‬ ‫מעוררי‪-‬חלחלה ועל שיערם הגזוז ב רַ ּ ּ‬ ‫נימסֹות נהדרות‪ .‬שב בקרטוע אומלל עוד יותר‪.‬‬ ‫לא מאוחר הרבה יותר נמצא לנו מחסה מפני השמש המתקצפת‬ ‫בנקיק ארגמני של עפרת נחושת‪ .‬שמייד הסגיר עצמו כמנהיגם‬ ‫בכך שדרך על גב הפצוע‪ .‬‬ .‬החל‬ ‫למלמל לתוך זקנו‪ .‬שהגיעו לא אחרי שנהגי‬ ‫הגמלים הזדרזו לטעון ולדרוך את רוביהם‪ .‬הסוק‪-‬מן‪-‬סו התנכלו לו אחר שאימצו אל‬ ‫בימסֹוטית‪ .‬סעדנו בוקר‬ ‫והכנו עצמנו לשנת‪-‬יום אחרונה‪ .‬‬ ‫עתה רק נשאו הפראים עיניהם והבחינו בנו לראשונה‪ .‬כעשרים במספר מבני‪-‬גזעו‪.‬‬ ‫אה כמי שנפרד מחייו‪ .‬שם הצבנו אוהל‪ .

‬הרים נוראיים‪ .‬הבוץ‪ .‬והוא יוכל לרדת לעשן‬ .‬בלתי‪-‬קיימים‪ .‬אמרתי אני‪.‬זרועי סלעים שחורים‬ ‫והשמיים החתומים והגשם החלש והסרט המדובב שהוקרן‬ ‫במעגל‪-‬סגור‪ .‬‬ ‫יהרוג אותי‪ !.‬הקרון הרי ריק ומדי פעם‬ ‫צלב בצד הדרך‪.‬אמרתי ויריתי כשתי אצבעות‬ ‫מעל ראשו‪..‬שר התחבורה של מאנטיטי חיטט‬ ‫לט של מאנטיטי ממנו‪-‬והלאה‪ .‬‬ ‫חשתי אז בשוקי עקיצה קלה ביותר‪ .‬‬ ‫םינְ‬ ‫מה הוא רוצה?‬ ‫את הגמלים‪ .‬ותרגם לי להלכה‪:‬‬ ‫הם רוצים את הגמלים‪.‬‬ ‫הגמד בינתיים חרחר בשנית‪:‬‬ ‫כן!‬ ‫ג'ר!!! םינְ ּ‬ ‫רד!! םינְד םינְ‬ ‫אםינְדם‪-‬ו םינְ םינְ‬ ‫חך‪ -‬דֱ‬ ‫ב‪ -‬לֻ‬ ‫ח ּ‬ ‫ב‪ -‬לֻ‬ ‫ג' ּ‬ ‫ג'ם‪ -‬םינְד םינְ‬ ‫מל! םינְד םינְ‬ ‫ג' םינְ‬ ‫ג'ר‪ -‬םינְד םינְ‬ ‫מל! םינְד םינְ‬ ‫ג' םינְ‬ ‫ג'ר‪ -‬םינְד םינְ‬ ‫םינְד םינְ‬ ‫ל?! והצביע עלי‪.‬‬ ‫לפעמים אני רוצה להיות מטומטם וחסר‪-‬דיעה כמו העורב שעכשיו‬ ‫הוא נובר בעפר‪ .‬שמעתי את באדומי מגמגם‬ ‫משהו בתחינה‪ .‬‬ ‫רק שהמלה הנכונה איננה רוצה ‪ .‬הזהיר קאמפופה‪.‬אחר‪-‬כך המסילה נכנסה לתוך עמק בין הרים‬ ‫מדבריים‪ ..‬לא ברור בשביל מי‪ .‬שיכוני ה נֶ‬ ‫מושגחים‪ .‬‬ ‫הוא קיווה שהאוטובוס יתקלקל‪ .‬לא הזיזו‬ ‫לחל ּ‬ ‫וץ המשלחת הקטנה מליקרב כדי שני צעדים שלנו מבאדומי‬ ‫ג'ר‪-‬‬ ‫ג'ר‪ -‬םינְד םינְ‬ ‫סק! םינְד םינְ‬ ‫מן‪ -‬םינְ‬ ‫סק‪ -‬םינְ‬ ‫מן‪ -‬םינְ‬ ‫ג'ם‪ -‬םינְ‬ ‫ג'ם‪ -‬םינְד םינְ‬ ‫ולקרקר משהו שנשמע כ‪-‬םינְד םינְ‬ ‫מל!‬ ‫ג' םינְ‬ ‫ג'ר‪ -‬םינְד םינְ‬ ‫מל!!! םינְד םינְ‬ ‫ג' םינְ‬ ‫ג'ר‪ -‬םינְד םינְ‬ ‫מל! םינְד םינְ‬ ‫ג' םינְ‬ ‫םינְד םינְ‬ ‫באדומי הסתבר לדעת כמה מלים בשפתם‪ .‬עבים כמו אמותיהם כמעט‪ .‬ורודים‪-‬כתומים‪ .‬בלתי‪-‬‬ ‫מ נֶ‬ ‫סמוך למסילה‪ .‬בֲ‬ ‫ושתילי המועצה‪-‬המקומית‪ .‬שעוד יהיו פעם צפצפות‪ .‬למרות‬ ‫ששמש וחם‪ ..‬‬ ‫הסוף שלנו יהיה אז‪ .‬‬ ‫הכלבים המתרוצצים וסנדלר זקן שהולך עם קופישון מורם‪ .‬סניף‪-‬הדואר הסגור בצהריים‪.‫‪84‬‬ ‫הקנים המכוונים לאפיהם‪ .‬במאנטיטי‪ .‬וחצאיות‬ ‫האקרילן הזולות והערדליים‪ .‬הנוף השתנה בהדרגה משדות מעובדים‬ ‫לשדות קוצים‪ .‬ייעצר‪ .‬או שיהרוג אותך‪.‬‬ ‫הדבר האחרון שאני זוכר‪.‬המלה הנכונה היא מחליט ‪.‬שם היא‪ .‬לפעמים אני מקרקר לעבר הרכבות‬ ‫הו רָ רָיתי האמיתית! בין חבלי הכביסה‬ ‫הבורחות‪ .‬אפשר לחשוב כמה כבר‬ ‫יש בה‪ .‬עם האולר הקטן הזה‪ !?.‬החליט איטל‪ .‬ולפעמים אני משתוקק לפרוח מכאן אחת ולתמיד‪.‬ואת קאמפופה ראיתי מניח את נשקו על הארץ‪.‬‬ ‫מאנטיטי החלה לנסוע‪ ..‬‬ ‫תראה להם מאיפה יוצאים הכדורים‪ .

‬מוביל פרד בבגדי אסיר‬ ‫הכרטיסן‪ .‬‬ ‫מיכלים רחוקים‪ .‬‬ ‫מדביקים זה את זו בנשיקות בוסר ואולי זה לא ערב‪ .‬בלי קשר לשום זמן ‪.‬‬ ‫לבנים‪.‬צריך לברר‪ .‬שדרים‪ .‬הוא זכר זאת כי נדרש לחתום ולרשום את‬ ‫התאריך במודיעין התיירים כדי לקבל מפת‪-‬חינם של סאן‪-‬לימבודו‪.‬הוא סטה‬ .‬יום רביעי‪ .‬ניגנו מוזיקה‬ ‫חורקנית ומיכאנית‪ .‬הוא אמר בלבו‪.‬איטל‪ .‬אבל בסך‪-‬הכל די ריק‪ .‬‬ ‫משהו יקרה לי כאן‪ .‬סתם חושך‪ .‬הגוויות לא לגמרי ממלאות את הרחובות‪ .‬הייד‪-‬פארק של סאן‪-‬לימבודו‪ .‬פִ‬ ‫איטל נכנס רַ‬ ‫צפצפות‪ .‬‬ ‫אני מתגעגע לתחבורה‪ .‬זאת אומרת‪ .‬והוא החליט לדחות זאת למחרת‪.‬‬ ‫שאותו ראה בהינף‪-‬עפעפיים קצרצר גם אמש‪ .‬‬ ‫ממאן להודות שהוא מתלוצץ‪ .‬מתנודדים‬ ‫באוויר העומד‪ .‬בלב‬ ‫קּ רָ‬ ‫ה רָ‬ ‫הולכת ונפרשת ככל שקרבו אליה במין רַ‬ ‫ההרים‪ .‫‪85‬‬ ‫בינתיים בתוך הנוף‪ .‬רמקולים‪ .‬ענני קצפת‪ .‬אין כל שני מטר‬ ‫משפחה של פגרים שיצאה לשטוף את היום הקשה שעבר עלינו עם‬ ‫קצת משקאות קלים‪ .‬‬ ‫למחרת‪ .‬תזכור את‬ ‫ההרים‪.‬ענבר באוויר‪ .‬אולי זה רק‬ ‫חושך‪ .‬את המישור כלוא‪-‬ההרים נגלתה סאן‪-‬לימב ּמסֹודמסֹו‪.‬שטחו ארבעה קמ"ר‪ .‬שעבר לכבות את הטלוויזיה‪ .‬לקחת חצי‪-‬יום ולהגיע לכאן כדי לעשן בתוך הנוף‪.‬‬ ‫גולשת לאיטה מאחורי עקומות הכביש ומציפה בפסיפס תיבות‪.‬כמעט ונסע לפארק‬ ‫טאנגאמאנגה‪ .‬אם לא ממש מבלף‪ .‬‬ ‫בערב‪ .‬איטל‪ .‬דרך כל הכיכרות המרוצפות‪ :‬ספסלים פתוחים‪ .‬נאמר במפת‪-‬החינם‪.‬בהגיעו לעיר‪ .‬‬ ‫טריליון‪-‬טריליליליון ּ נֶ‬ ‫איטל החל לחטט בכיסים‪.‬רצנים ואצנים‪ .‬אמר‬ ‫לעצמו איטל‪.‬‬ ‫לפארק‪ .‬אפשר‬ ‫לנשום‪ .‬‬ ‫פה מערבולית‪ .‬שאולי יוכל לחזור לשם‬ ‫מסאן‪-‬לימב ּמסֹודמסֹו‪ .‬אבל פה לפחות‪ .‬בלונים בצבעי‪-‬היסוד מסתודדים‪ .‬או זוג פגרים צעיר על כל ספסל ראשון‪.‬סיפק לו את התשובה‪:‬‬ ‫פק‪ .‬פזורים על העצים לרוב‪ .‬סיכם עם עצמו‪ .‬השדרה הראשית‪ְ .‬‬ ‫בית‪-‬ממכר לחיות מחמד‪:‬‬ ‫אין אחריות על בעל החיים‬ ‫התוכנית היא להמשיך לריאל‪ .‬התוכנית היא להמשיך‪.‬מעניין כמה עולה‬ ‫מכונית‪ .‬וגם חיפש שלטים‪ .‬מתגודדים‪ .‬אלא‬ ‫שכבר כמעט והחשיך‪ .‬משהו יקרה לך כאן‪ .‬כאילו ההרים השטניים מקיאים בפניך את לבם‪ .‬זה אולי יותר מהכל‪ .‬ועוד כמה אפסים‪.‬אחרי מאנטיטי‪ .‬סוכות‬ ‫סגורות‪ .‬‬ ‫אחר‪-‬הצהריים‪ .

‬‬ ‫הרדודה‪.‬‬ ‫הוא נכנס לפלנטריום‪ ..‬והוא ירד אחרון‪.‬מספר‬ ‫נערות ספרו משהו על המדרכה בין הכביש והרחבה‪ .‬הדריך את העין‬ ‫לעבר הפרספקטיבה האילמת של הכביש‪ :‬עגבות הרים בצד אחד‪.‬‬ ‫צפתה בטלסקופים על העיר‪ .‬כיתה של תלמידי יסודי‪ .‬‬ ‫בטרנינג ורוד‪ .‬‬ ‫אוטובוס חונה‪ .‬במקום כוכבים‪ .‬מאידך‪.‬עובד בית‪-‬הקברות נעל‬ ‫את המקום‪ .‬אופניים‬ ‫להשכרה‪ .‬החלק העליון מסנוור וחושף בגד‪-‬גוף סגול‪-‬בהיר וחזה‬ ‫מודגש במופרז‪ .‬הפסנטריום הנוצץ של סאן‪-‬לימבודו‪ .‬נערות מצחקקות‪ .‬דוכן משקאות קלים וגלידות‪ .‬האגם היה מיובש‬ ‫ברובו‪ .‬ציוד מדעי מאוד מנוצל לרעה‪ .‬בלילה ישנים‪ .‬ועובד‪-‬הנקיון של‬ ‫התיאטרון מוביל פרד בבגדי אסיר סיפק לו את התשובה‪ .‬אחר‪-‬‬ ‫כך‪ .‬מה פה מותר ומה‬ ‫אסור?‬ ‫חורש קיקיוני ושדה קוצים‪ .‬נכנסתי נכנסתי‬ ‫לפלנטריום לפלנטריום‪ .‬לא בשבילי‪ .‬כל‪-‬כולה מתרגשת‬ ‫בטרנינגים אדומים שיגוארים שחורים רקומים בהם מעל הלבבות‪.‬‬ ‫והכל כי בלילה לא לומדים‪ .‬האם אראה את שכיות‪-‬החמדה‪ .‬והוא הקיף את צורתו‬ ‫הבלתי מתקבלת על הדעת ועלה במדרגות מסולסלות חיצוניות אל‬ ‫מצפה‪-‬הכוכבים‪ .‬משמאל למבנה העוקצני‪-‬מודרני של התיאטרון‪.‬שוכן בלב פארק טאנגאמאנגה המרהיב‪ .‬והוא הגיע לאגם‪ .‬איטל החליט לרדת לתוכו ולהתקדם על‪-‬פני‬ ‫הקרקעית הטרשית עד שיתחילו המים למעשה‪ .‬‬ ‫מרחוק נראתה כיפת הכסף בראש מבנה אדמדם‪.‬או שסתם אתעייף? מה‬ ‫הן מצחקקות שם? לא בשבילי‪ .‬נהרו לעברו ופנו אל השלולית העצומה‪.‬מראים להם איפה גרה הדודה‪.‫‪86‬‬ ‫מן השבילים והקיף ענן לח שנפזר מתוך תותח‪-‬מים להשקייה‪ .‬איש לא נראה‪ .‬במבנה‬ ‫אדמדם‪ .‬חרץ‬ ‫מחייך לעצמו איטל‪ .‬כל‪-‬כולה כמו מארמלאדה בורמלאדוס‪?.‬ואיטל יכל‪ .‬‬ ‫במרחק‪ .‬נכנס לפלנטריום‪ .‬צבוע לבן‪ .‬‬ ‫הפסנטריום‪ .‬‬ ‫מתישהו השעה היתה אחת‪-‬עשרה‪-‬עשרים‪-‬ושתיים‪ .‬סמוך לשלולית עצומה ורדודה‪.‬ממול לבניין‬ ‫נמוך ומאורך‪ .‬השאלות הרגילות‪:‬‬ .‬הברווזים‪ .‬‬ ‫התקרבה אליו נערה ושאלה משהו‪ .‬שלאורכו נמשח פס כחול‪ .‬‬ ‫מנגד על שפת הטיילת‪ .‬‬ ‫כמה נערות רעו בדשא סמוך לבניין אחר ועסקו במשהו‪ .‬איטל עסק‬ ‫בעשיית רושם עם הליכה זקופה ומבט אדיש מכדי לשים לב מה‪.‬כתוב‬ ‫במפת‪-‬החינם‪ .‬טור‬ ‫עננים סמיכים חוצים באיטיות זהירה את הדרך רַ ּ‬ ‫הצפצפות רוטט במקביל לפס ההפרדה המק ּ‬ ‫ווקו אל תוך אינסוף‬ ‫האספלט‪.

‬לא מבין אף מלה‬ ‫בשפת לימבודו‪ .‬מוזר ‪ .‬שתי נערות‬ ‫שאחת מהן היתה נער‪ .‬ענה איטל‪.‬כרגיל‬ ‫בחלומות‪ .‬‬ ‫אבל עיניו רפרפו‪-‬ריצדו ממנה לעבר בריון אחר‪ ..‬הוסיפה‪ .‬מגוחכת‪ .‬‬ ‫אלוהים אדירים‪ ...‬נמסה‪ .‬מקום סיפוקן‬ ‫של תשוקות קשות‪ ..‬בת‪-‬הזוג של אותו אנטוניטו מעו נֶׂ‬ ‫הפסיעו עכשיו לשמאלו נעלצות ורציניות כאחת‪.‬הוא יצטרך‬ ‫לבצע משהו טקסי‪ .‬בחור ובחורה‪ .‬אמרה הזקנה השנייה ואז‪ ..‬‬ ‫הן צחקקו בהבנה‪ .‬במין חיישנות נוגעת‪-‬‬ ‫אל‪-‬לב של בעלי אמונות‪-‬טפלות‪ .‬רק הוא י רֵ‬ ‫שה‪.‬איטל‬ ‫רק ידע שכאשר יגיעו לנקודה מסוימת בסרט המדובב‪ .‬‬ ‫המורה ישבה בצל עץ עגול והדריכה אותן בתרגיל תיאטרון‪ :‬על‬ ‫הרחבה המתינו שניים‪ ..‬סופרת משעמום את גבעולי המדשאה בין‬ ‫רחבת התיאטרון והמדרכה‪ .‬ושניים אחרים‪ .‬‬ ‫הורודה עם הטרנינג וכריסטינה‪ .‬התקרבו אליהם‪.‬לא יודע מה הוא אמור לעשות‪ .‬‬ ‫במלאכותיות‪ .‬וכעת הוא יכל לענות כרצונו‪ .‬חושנית במובן הגס‪ .‬מה זה מורטאנה? מה זה?! או‪.‬‬ ‫אלא שעכשיו‪ .‬רק שהמלה הנכונה‬ ‫איננה נבוך‪ .‬חי‪?.‬‬ ‫עדיין היו הולכים עם הבוקר הטבול באור תכלת שגלש מסולסל‬ ‫ממרומים כשכריסטינה‪ .‬שיחקה בחור‪ .‬פנתה האחרונה אל הראשונה בגוף‪-‬שלישי‬ ‫ובשפה שאיטל הכיר‪ ..‬‬ ‫התוכנית היא להמשיך‪.‬ימצאו אותו שוכן באיזו מציאות סוטה‪ .‬‬ ‫ואת יודעת‪ .‬‬ ‫שומר בית‪-‬הקברות מוביל פרד בבגדי אסיר הוביל את הכול הלאה‬ ‫וכעת היו כבר בעומק התפקיד‪ .‬והאחרות מתקשות אף‬ ‫ממנה‪ .‬‬ ‫ולא לפני שאיטל חזה מראש שלעולם לא ימצאו את המת‪ .‬‬ ‫הבחורה בטרנינג משכה אותו בזרועות כרוכות אל המדרכה‪.‬כי הוא הבין את כל המלים‪ .‬איטל התעלם‪.‬‬ ‫צ תָ‬ ‫ריאל‪ .‬משהו שהכול יעשו אותו‬ ‫צא מגדרו כדי לעשותו מתוך כוונה‪.‬כריסטינה אמרה‪.‬המת היה דמות חסרת‪-‬עניין‪ .‬‬ ‫טה‪ ?.‬המלה הנכונה היא‪ .‬איל ומסֹוננֶדה נֶ‬ ‫מין ומסֹוננֶדה נֶ‬ ‫בת מלוהטת‪ ..‬ריאל היתה לשם‪-‬דבר בין התיירים‪ .‬משום שדיברו אותה שפה מוכרת לו היטב‪ .‬בהחלט‪ .‬‬ ‫לא‪.‬לאמור‪ .‬מוכן‪-‬מראש‪ .‬איטל עמד כמה רגעים על‬ ‫המדרכה נבוך‪ ..‬הסתבר‬ ‫שדווקא כריסטינה בוררת בקושי את המלים‪ .‬או‪ .‬‬ ‫והיתה סצינת פגישה מגושמת‪ .‬לעורר בהן רושם כאילו אין לו‬ .‬מאוד‪.‫‪87‬‬ ‫טה‪?.‬וכל תושבי האזור ידעו‪.‬קמה מן הספסל איפה אנטוניטו?‬ ‫נעלם לאנשהו והחלה לשאול את איטל את שלל השאלות הרגיל‪.‬היום חלמתי על‬ ‫המנוח‪.

‬מחר‪.‬צירוף‪-‬מקרים מוזר‪..‬לבצע משהו טקסי‪ .‬מוסלמים סונים‪ .‬‬ ‫א קו ּ רַ‬ ‫פרמסֹו‪-‬ליניאה טרנסטריטוריאליקה‪ ..‬שבה סירב עד כה להישיר מבט‪..‬המלה‬ ‫הנכונה איננה נבוך‪ .‬נזכר עכשיו‪.‬‬ ‫אני יוצא לריאל לא בשביל הבולאן‪ .‬‬ ‫הרי עוד קודם אמרה מתה לברוח איתך‪ .‬זאת‬ ‫אומרת‪ .‬משהו המסגיר את‬ ‫אטימותה של המחשבה שמאחורי הדיבור‪:‬‬ ‫אטרמסֹו‪ .‬כן‪ .‬קשקושים‪ .‬‬ ‫היה משהו מעין בליעת הברות בדיבור שלה‪ .‬חוץ מריאל ובולאן‪.‬‬ ‫טטרמסֹון‪ :‬החומר הפעיל שמצוי בלעדית בריאל‪ .‬אשם‪ ..‬‬ ‫כן‪ ..‬עד יום שני‪.‬היא רוצה! מתי?‬ ‫מתי שאת‪ ..‬ל ּ‬ ‫ונדיס‪.‬‬ ‫נו‪!?.‬אני יוצא למצוא משהו‪ .‫‪88‬‬ ‫דבר משלו והוא נע‪-‬ונד בעולם בלא מטרה‪ .‬נואש איטל‪ .‬ל ּ‬ ‫ונדיס‪ ..‬‬ ‫ודיס‪ .‬‬ ‫אבל מה מוזר בצירופי‪-‬מקרים? ‪ .‬זה היה‪.‬‬ ‫ומתגבר על נקיפות לבו שאל אם תרצה לבוא איתו לריאל‪.‬‬ ‫טלוריון‪ :‬פלנטריום לתלמידים ופסנטריום למבוגרים‪.‬ספק מקנטרת‪ .‬מוכן‬ ‫מראש‪ .‬‬ .‬המלה הנכונה היא‪ .‬לימבודו אמרה שהיא פנויה‪ .‬נמאס לי מכל שהיתה‬ ‫שם‪ .‬אין‬ ‫אחריות על בעל החיים‪ .‬עומק הצומת‪ ..‬הכל‪.‬‬ ‫א קו ּ רַ‬ ‫רַ‬ ‫נערה שמתה לברוח איתך‪ .‬שהיא לא צריכה להישאר יותר‪.‬לא סתם‪ ..‬‬ ‫עוד כמה חילופי דברים על ריאל‪ .‬‬ ‫אין אחריות על פרד בבגדי אסיר‪.‬‬ ‫והם החלו ללכת לעבר עומק‪ .‬אני יוצא לריאל ככה סתם‪ .‬נוכל לנסוע‬ ‫ביום שני‪.‬אמר לעצמו איטל‪.‬‬ ‫אפילו ששילמתי על החדר מראש‪ .‬בהחלט‪ .‬משהו שהכל יעשו אותו במלאכותיות‪ .‬ואמרה שהיא עסוקה עד יום ראשון‪ ..‬‬ ‫היא ספרה את הימים על אצבעותיה‪ :‬יו ּ ּ‬ ‫סאנדיס‪ .‬דא? הכל מלווה בסימני ידיים הכל קשקושים‪ .‬ואולם‪ .‬‬ ‫לא מבינה אף מלה‪ .‬סאט ּ‬ ‫פירדיס‪ .‬‬ ‫זה סימן טוב‪ .‬מה היתה המלה‪ ?..‬עומק ה‪ .‬אני‬ ‫מתה לברוח איתך‪ ..‬‬ ‫מחליט‪?.‬כן‪ .‬כן‪ ..‬נֶונ ּ‬ ‫ורדיס‪.‬היום‪ .‬המלה הנכונה‪.‬רַ‬ ‫אסטאנציה די נֶ‬ ‫נֶ‬ ‫אטרמסֹו‪ ..‬מקור סיפוקן‬ ‫ב ּמסֹולאנדי נֶ‬ ‫של תשוקות קשות‪..‬מקץ רגע הבין‬ ‫שהוא מתאמץ למען לימבודו סאן‪-‬לימבודו‪ .‬והשאר הבינו שצריך להותיר אותם‬ ‫לבדם‪ .‬‬ ‫ספק מקניטה‪ .‬לימבודו שאלה‪:‬‬ ‫בה ב ּמסֹולאן?‬ ‫ליו ּ נֶ‬ ‫טה םינְ‬ ‫נֶ‬ ‫נו‪.‬רק אני אצא מגדרי‪.

‬קומפניירו‪..‬אתה לא מתכוון לחיות ואתה לא מתכוון‬ ‫לראות‪ .‬‬ ‫דא‪ .‬אמר איטל‪ .‬ג'יר‪-‬ג'יר א ריאל‪.‬עקא א ריאל קריק‪-‬מיק‪-‬ריק‪-‬מיק חבר‪.‬אני רוצה‪.‬הרבה חברים יש לך םינְ פה‪ ..‬‬ ‫אין לך חבר? לא קומפניירו‪ .‬אבל כבר בבליל‬ ‫השפות שהכיר‪.‬איטל‪..‬איטל‪.‬‬ ‫ג'יר‪-‬ג'יר קריק‪-‬מיק קריק‪-‬מיק‪ .‬בולאן עושה מאוד רגוע‪.‬חבר‪ .‬התפאר איטל ולפתע הוסיף‪:‬‬ ‫באליטו‬ ‫בה לימבודו‪ .‬‬ ‫התוכנית היא להמשיך‪.‬ג'יר‪ .‬‬ ‫דא‪ .‬אתה מוכן למכור את נשמתך‪ .‬‬ ‫אני אוהב את כל אנשי סאן‪-‬לימבודו‪ .‬והבריון השני עם הטרנינג‪ ..‬‬ ‫אני יודע מה זה בולאן למה כל משפט שלהם תמיד חייב להתחיל‪.‬‬ ‫אנטוניטו הוא החבר שלך?‬ ‫נמסֹו‪ .‬דא‪ .‬‬ ‫המלה הנכונה היא‪.‬בסאן‪-‬לימבודו בולאן לא טוב‪ ...‬אין‪?.‬רק בריאל‬ ‫בולאן‪ .‬‬ ‫ומה המלה בריאל?‬ ‫ג'יר‪-‬ג'יר א ריאל חבר ‪ ....‬‬ ‫אה‪ .‬‬ ‫הבה נודה בזה‪ .‬עקא בולאן רק בריאל‪ .‬‬ ‫הו כן‪ ...‫‪89‬‬ ‫דא‪ .‬א‪-‬ריאל! א‪-‬ריאל!‬ ‫נחיה ונראה מה שאנחנו ממילא עושים‪ .‬חיים ורואים ‪.‬אתה מוכן‬ ‫למכור את נשמתך‪ .‬סולו דמסֹו‪ ....‬אנטוניטו ְפִ‬ ‫הטרנינג הורוד‪..‬ריאל מקום מיוחד‪ .‬‬ ‫פתמסֹות ּ‬ ‫איך אומרים חבר? גישש‪ .‬אני לא מתכוון לעורב‪.‬אולי העורב? או הסוס? לא‪ .‬אהוב‪ .‬איטל‪ .‬אין?‬ ‫ג'יר קריק‪-‬מיק‪-‬ריק‪-‬קריק‪ .‬עם‬ ‫נמסֹו‪ ..‬‬ ‫אתה תהיה לי חבר‪..‬‬ ‫אז אולי ננסה בריאל‪...‬תמיד‪ .‬בריאל בולאן טוב‪.‬מרוצה מכך שהבין כשלמעשה חש כי לא הבין דבר‪..‬ל רַ‬ ‫ג'יר קריק‪-‬מיק א סאן לימבודו‪ .‬משובש ולאה‪ ..‬אבל‪..‬‬ ‫איך זה‪ .‬עקא בולאן זה לא סם‪ .‬בסאן‪-‬לימבודו?‬ ‫אי‪ .‬הבה נודה בזה‪ ..‬כמו קו אּ‬ ‫ליו ּ נֶ‬ ‫ימסֹו םינְ‬ ‫אחר‪ .‬‬ ‫צנטר ּ‬ ‫ום?‬ ‫אנחנו ללכת איל נֶ‬ .‬‬ ‫ה‪ .‬ריק וחתום בפני כל הבנה‪ .‬‬ ‫כן‪ ..‬‬ ‫התוכנית היא להמשיך‪.‬כמו בכל מקום‪.‬מקודם דיברה אחרת‪ .‬העיקר שלימבודו‬ ‫תסלח‪ !.‬אתה מוכן לכול‪ .‬ארוס‪ .‬‬ ‫בה אישמסֹות של סאן‪-‬לימבודו? אמרה לימבודו ושוב דיבורה היה‬ ‫ליו ּ נֶ‬ ‫טה םינְ‬ ‫נֶ‬ ‫כלפנים‪ .

‬ואלה סוככים‬ ‫בינם לבין השדרה הראשית של הפארק‪.‬משהה את הלהג הקודם על בולאן ואישמסֹות סאן‪-‬לימבודו‬ ‫והכל‪ .‬כך הגיעו לשוחת עפר‪ .‬חוצים לאחור את החורש בשתיקה‪ .‬ובעוד ריאל‪ .‬‬ ‫התעוררה איזו בעיה מלולית‪ .‬כמה‬ ‫אגבות צומחות מופקרות מתוך התעלה ומעבר לה כביש‪ ..‬מנשק ארטישוק‪ :‬מפ ׂ‬ ‫לש לשון כרובית‪ .‬קחי אותי למקומות שאת אוהבת פה‪.‬‬ ‫קרים‪.‫‪90‬‬ ‫איך שאת רוצה‪ ..‬איך משחדים‪.‬ומעבר להם כיכר דשא זעירה‪ .‬‬ ‫בלב ההומה של העיר‪.‬לא תהיה עוד‬ ‫אפשרות לשטוח בפניה את תחינתו‪ .‬הנחמה‪ ..‬אך בסופו של דבר הוציא את השיחון לתייר של‬ ‫סאן‪-‬לימבודו‪ .‬בבו נֶ‬ ‫המחלה הנכונה היא‪.‬היא יודעת אותה בעיניים עצומות‪..‬החיים‬ ‫המשותפים‪ .‬לא משנה‪ .‬‬ ‫איל צנטרום‪ .‬אז איך אומרים בסאן‪-‬לימבודו להתנשק?‬ ‫איך מבקשים‪ .‬ולימבודו החלה לחפש מלה‪.‬עץ חסר‪-‬‬ ‫עלים‪.‬עיניו פקוחות‪ ..‬‬ ‫מיתקן‪-‬הכליאה הצעיר ביותר מתחת לחוג‪-‬הגדי‪.‬ואיטל אמר שיש לו מלון שהוא לא‬ ‫אוהב להשתמש בו‪ .‬הכל כבר מצטייר לנגד עיני הדמיון ואיטל אסיר‪-‬תודה‬ ‫שהיא‪ .‬ואולם אז איטל התחלחל כי רַ ּ‬ ‫בתוך המון כל אנשי סאן‪-‬לימבודו שהוא כל‪-‬כך אוהב‪ .‬‬ ‫תעלת‪-‬המחלה‪ .‬‬ ‫אבל לימבודו לא צריכה מלה‪ .‬‬ ‫כך‪ .‬לתרץ לה‬ ‫שעדיין לא ראה את הפארק‪ .‬‬ ‫אם כך לא מדובר בשפעת‪..‬שיניו של איטל‬ ‫מחוספסות בקיץ של סאן‪-‬לימבודו ו רָ‬ ..‬‬ ‫שק שפתי חסה‬ ‫ואיטל‪ .‬פתחה לימבודו בהיסוס‪.‬אני אוהב את הכל‬ ‫בלימבודו‪.‬מטוס‬ ‫מקורקע‪ .‬פה‪ .‬‬ ‫בולאנדיטטרון‪ .‬‬ ‫אני מחלה בשפעת‪ .‬והוא ניסה לפתותה‪ .‬משתברת לרסיסי טורקיז‬ ‫רחוץ‪-‬שמש מאחורי חומת החאקי של האקליפטוסים‪ .‬‬ ‫אותו זמן כבר הלכו שלובי‪-‬ידיים על השוחה שמעל תעלת‪-‬הקבורה‪.‬‬ ‫יש בך חום?‬ ‫טמפרטורה‪ ?.‬צנטרום‪ .‬‬ ‫מחלה‪?.‬והיה חם‪.‬הא?‬ ‫טוב‪..‬‬ ‫אני מחלה‪ .‬יתר‪-‬בולאנדיטטרון! ‪ 1000%‬עמלה‪.‬‬ ‫איטל ולימבודו עמדו תחת עץ על שפת תעלת התיאטרון‪ .‬נו‪.‬מבינה אותו ואת האלמוי ּמסֹותיו‪ .‬‬ ‫ואם לא מדובר בשפעת‪ .‬‬ ‫הם החלו ללכת‪ .

‬לא יכול‪ .‬השלב‬ ‫הבא‪ ..‬חייך איטל‪.‬‬ .‬‬ ‫נמסֹו‪ ..‬‬ ‫תקפוץ באוויר‪ .‬כמו עם ריבה גרועה‪ .11:22-‬‬ ‫לימבודו רוצה ללכת הלאה אני רוצה לבקש מאיתה שוב‪ :‬בצד‬ ‫ההפוך של הלשון שאמורה להשתרבב פנימה‪ .‬‬ ‫הרבה מאוד זמן עבר מאז שהתנשקתי‪ .‬‬ ‫נמסֹו‪ .‬ספק לא מבינה את המלה‪.‬יחסי הכוחות לא‬ ‫הוגנים‪ .‬אתה לא יכול להשוות את עצמך‪ .‬תקפוץ באוויר‪ .‬‬ ‫ספק נבוכה מהמחמאה‪ ..‬מתי כבר משתחררים? בצד ההפוך‬ ‫של הלשון שהיתה אמורה להשתרבב פנימה‪.‬לא יכול‪ .‬אנחנו ללכת איל צנטרום?‬ ‫כן‪ .‬גם ככה אתה כבר ישן הרי‪ .‬‬ ‫את רוח‪-‬תאומה‪ .‬מחרתיים החג‪ .‫‪91‬‬ ‫ישמעאלוב נוקשות בשלומיאליות על טורי התירס הנגוס של לימבודו‬ ‫וריח‪-‬לוואי נזלתי קלוש צף לבסוף‪ .‬להגיש עוד‬ ‫בקשה‪ .‬רגע‪ .‬‬ ‫ברו ּ‬ ‫וזים‪ ?.‬טעות‪ .‬הסוף שלנו יהיה אז‪ ..‬איזו חולשה‪.‬לימבודו‬ ‫התלבטה רגע אבל נשארה והם שתו קולה‪-‬קוקה נטולת‪-‬סוכר‬ ‫בפחיות כחולות בדרך לאגם‪ .‬האגם היה מיובש ברובו‪ .‬למרות שיותר טוב לי פה עם הברו ּ‬ ‫וזים‪ .‬למה לא בעצם‪ .‬קוראים לה משם‪ ..‬‬ ‫ופתאום עובר האוטובוס הלבן וצועקים‪ .‬ביום ראשון זה‬ ‫יום ראשון‪ .‬יתר‪-‬‬ ‫בולאנדיטטרון בדם ונקיפות‪-‬לב‪ ..‬אסור זה!‬ ‫אבל בבוקר אני‪.‬‬ ‫דא‪ .‬‬ ‫צרצר סופר עשיריות‪-‬שנייה בתעלה‪.‬הכריז איטל מרוצה לשים‬ ‫ציון‪-‬דרך לתקופה‪ .‬מעטפה מסובכת להרכבה‪ .‬במרומי‬ ‫הנשיקה מתי כבר משתחררים? לעולם אל תעצום עין‪ .‬אסור זה‪ ...‬למה לא קופצים‬ ‫באוויר‪ ?.‬אבל לא נעשה עניין מהמחלה‪.‬זה רק בשביל הברו ּ‬ ‫וזים‪.‬למה לא משתחררים‪ !?..‬‬ ‫חכי‪ .‬מאוכזב מעט‬ ‫עכשיו כבר פחות מן העידן החדש‪.‬גם השופטים צריכים לפרוק תשוקות קשות פעם‬ ‫בכמה זמן‪.‬הוא התעכב כדי לפשוט את הכתונת העבה ממאנטיטי‪.‬‬ ‫איטל רצה להמשיך על‪-‬פני הקרקעית הטרשית עד שיתחילו המים‬ ‫למעשה‪.‬לעולם‬ ‫אל תעצום עין כשאתה ישן‪ ..‬מאשר‬ ‫בצנטרום עם האישים והאישמסֹות של סאן‪-‬לימבודו‪.‬‬ ‫מחר זה השישי של המוסלמים‪ .‬איטל‪ .‬אחרי כל ה‪.‬ואיטל יכל‪....‬מתרץ את מה שהוא חושב כתקלה‪ .‬‬ ‫מוזר להגיד אחרי כל השנים‪ .‬איטל‪.‬יצא איטל מגדרו‪ 11:22 .‬‬ ‫‪ 1000%‬עמלה! אני לא עושה עניין מהמחלה‪.

‬‬ ‫פוביאדו דה ריאל‪?.‬לפחות לזכור הכל‪.‬‬ ‫ממסֹורטאנה?‬ ‫דא‪ ..‬ששש‪ .‬הסתבך‬ ‫בהסוואת חגורת‪-‬הכסף שלו ושתיהן ירדו במכה‪..‬הסגולה‪ ...‬‬ ‫איטל שמר על שתיקה‪.‬חלום רדוד‪ .‬‬ ‫אנחנו בכיוון הלא‪-‬נכון‪ .‬‬ ‫ועדיין היו הולכים‪ ..‫‪92‬‬ ‫הירוקה‪ .‬‬ ‫דא‪ .‬‬ ‫חלמסֹון‪ :‬פמסֹו ּ‬ ‫מ בֲ‬ ‫עילעול קצר ב רַ‬ ‫צ'ה‪ .‬שאליו‬ ‫לעולם לא נגיע‪ .‬זה כאן‪ .‬במין רכות‪-‬תיאטרון‬ ‫לימבודו נושקת לאיטל‪.‬עקא‪.‬מה יש להישאר פה עם הברו אּ‬ ‫להתחנן לארטישוק‪.‬איטל מצביע לכיוון הנכון‪ .‬כל זה כמו חלום בולאן‪ .‬‬ ‫אני מזל שור‪ .‬ולהישאר בכתונת הדקה ממאנטיטי‪ ..‬‬ ‫איפה היציאה? חוקר איטל‪ .‬‬ ‫למה אתה להסתכל אותי?‬ ‫למה? זה מסובך‪ .‬‬ ‫לימבודו אחזה פתאום בזרועו והצביעה על ציפור אדומה מאוד‪..‬רק בשיירה‪ ...‬מה יש‬ ‫מה יש לפחד‪ .‬פסקה לימבודו‪.‬אנחנו בכיוון למורטאנה!‬ ‫איזה עקרב אתה? שאלה לימבודו‪..‬רק בחשיכה‪.‬להתעורר‪ .‬איזה מזל עקרב אתה דא‪ ..‬‬ ‫ביאדמסֹו‪..‬‬ ‫וזים‪ ...‬עובר‬ ‫בחור על אופניים‪ .‬עדיין היו הולכים אל עומק ה‪.‬מוסלמים סונים‪ .‬‬ ‫מורטאנה‪ .‬‬ ‫אי ימסֹו אסקורפיונו דאק!‬ ‫אי ימסֹו! ְפִ‬ ‫ְפִ‬ .‬‬ ‫הכל קשקוש‪.‬‬ ‫הרבה מאוד שיער‪ ..‬והם יצאו מפארק‬ ‫טאנגאמאנגה המרהיב מתחת למחלף הדרומי של סאן‪-‬לימבודו‪.‬‬ ‫חמקמקה בין צמרות העצים‪ .‬אני מפחד‪ .‬נמסֹו‪ ..‬‬ ‫כן‪ ..‬איטל?‬ ‫פוביאדו נֶדה נֶ‬ ‫פוביאדו דה‪ .‬ואני מפחד‬ ‫פוביאדו ‪ .‬לא מבינה‪ .‬ימסֹו‬ ‫אסקורפיונו‪ .‬עכשיו‪ ..‬קומפלקסיקאדו‪ .‬ולכן אני מסתכל בך‪ ...‬‬ ‫פימסֹונמסֹו‪ ..‬אנחנו‪ .‬‬ ‫במין רכות מד ּ‬ ‫ובבת לימבודו אומרת‪ ..‬איטל?‬ ‫אסקמסֹור ּ‬ ‫טה נֶ‬ ‫נֶ‬ ‫היה נדמה לי שקודם היא שאלה‪ .‬שלולית עצומה ורדודה‪.‬ומסֹוננֶדה מורטאנה?‬ ‫לימבודו מצביעה לכיוון הלא‪-‬נכון‪ .‬אבל לא‪ ..‬‬ ‫ב ּמסֹולאן‪?.‬לא מבינה‪.‬מה זה?! זאת לא יציאה! אנחנו בכיוון הלא‪-‬נכון‪.‬כל זה כמו חלום‪.‬היא שואלת אותו‪ ..‬שור ודוב‪.‬בולאן זה משהו אחר‪...

‫‪93‬‬ ‫ברור‪ .‬כמו שני אלה‪ .‬לימבודו‪ .‬אתה משלם עשר לירות‬ ‫עבור החדר וסוגרים עניין‪.‬ממתין לקחת אותם אל עומק‪ .‬‬ ‫הייתי מעדיף להישאר פה עם הברו אּ‬ ‫לא נעשה עניין‪ .‬‬ ‫איכשהו‪ .‬לוטשת עיניים‪ ..‬סבה אליהם‪ .‬אבל לא נעשה עניין‪.‬צבוע לבן‪ .‬אבל לא כיצד היא‪ .‬הסוף שלנו יהיה אז‪...‬‬ ‫אבל כל הנוסעים הם סוסים!‬ ‫וזים‪ .‬כבר היתה בחלום‬ ‫אחר‪ .‬מהתלמוד‪ .‬‬ ‫רליגיה‪ .‬פעם בשבוע‬ ‫מתבוננים פנימה וסוגרים עניין‪..‬עומק ה‪.‬‬ ‫אשה עם פנים מעוותות מלידה‪ .‬‬ ‫מה אתה מעדיף‪ :‬קולה‪-‬קוקה‪ .‬צריך להתרגל‪..‬‬ ‫התלוצץ איטל‪ ..‬כבר היתה‪ .‬‬ ‫אתה חושב אנשים מוזרים?‬ ‫פ ּ‬ ‫ואן‪ .‬אלוהים נמצא בתוכנו‪ .‬‬ ‫בדיחה‪ ..‬מוסלמים סונים‪ .‬מי האלוהים שלך‪.‬איך אומרים‬ ‫איך משחדים שאני לא מאמין‪ .‬‬ ‫איזה קובאליטו הייתֹו‬ ‫רוצה להיות‪ ..‬לא‬ ‫רק בסאן‪-‬לימבודו‪ .‬הצביעה עליו בחוצפה וחזרה‬ ‫בקול רם יותר‪:‬‬ ‫האשה הזאתי‪!.‬כמעט מבלף‪..‬מה יש לפחד‪.‬‬ ‫באליטֹו‬ ‫אבל כל האנשים הם קֹו אּ‬ ‫מדברים כמו קובאליטו‬ ‫מדרום לפאדאנגסידימפואן‪.‬כבר עמד‬ ‫בתחנה‪ .‬עשיו וישמעאל‪ .‬פנים נוראיות‪ ..‬‬ ‫אוטובוס חונה‪ .‬‬ ‫בטח מנטאליות שונה‪ .‬‬ ‫לימבודו מנסה לשכנע את איטל‪ .‬או פה באוטובוס?‬ ‫פאדאנגסידימ ּ‬ ‫מדרום ל ּ‬ ‫האשה הזאתי‪.‬איטל היה מסוגל להבין שהראש הכרות מתבונן סקרנית‬ ‫בהם‪ .‬אם ברכיי לא פקו בינתיים‪ .‬או פפסי‪-‬קוקה‪ ..‬קולה יש גם בלונדון ובכל מקום‪ .‬השאלות הרגילות‪ :‬איזה מזל אתה‪ .‬אני בונה חופשי‪..‬שלאורכו נמשח פס תכלת‪ .‬איטל?‬ ‫טה נֶ‬ ‫צ'ה נֶ‬ ‫אי נֶ‬ ‫ְפִ‬ ‫אה‪ ..‬‬ ‫ואיטל מסביר ללימבודו שפפסי‪ .‬לא מאמין בצירופי מקרים‪.‬כשתהיה‬ ‫מדרומיטו לפאדאנג‪-‬מאזאטלאן?‬ ‫אשה ורודה ורותחת כמו זפת‬ ‫וטריליליליון פק בכיסים‬ .‬קולה זה אותו דבר כמו פפסי‪.

.‬‬ ‫מתקבל הרושם כאילו נכנסו לבטן של אוניה בשחר‪ .‬‬ ‫השפה הזו אינה בעצם הלשון שלו‪ ..‬‬ ‫והנה אנחנו במרכז העיר‪ .‬שבה נולד‪ .‬כל תשובה תהיה קלישאה‪.‬‬ ‫שניים‪-‬שלושה סבלי‪-‬נמל מגולגלים בסדינים אווריריים‪-‬רפויים כמו‬ ‫זה‪-‬עתה נחפזו להתעורר עירומים לתחיית‪-‬המתים מסדומיותם‬ ‫באדמה שמייד ישובו אליה‪ .‬להבדיל משפת‪-‬‬ ‫ארטמסֹו‪-‬א ּ‬ ‫וז'אלסטו‪ .‬איטל‬ ‫בוחן את נעליו‪ .‬‬ ‫היא יודעת בדיוק מה קורה! אומרת משהו למי שצריך ולוקחת אותו‬ ‫ביד במעלה‪-‬מדרגות ישן ישר לקומה השנייה‪ .‬והוא צייר בחול מפה של‬ ‫פמסֹורט‪-‬א ּ‬ ‫וז'אל‪ .‬לאור המעבר בין הצהריים המלובנים לכאן‪.‬‬ ‫לימבודו שאלה אם זו שפה קלה‪.‬נרטבתי? מוזר‪ .‬רעל רציני ביותר אצל אחד‬ ‫האחים‪ .‬אבל מה מוזר‬ ‫בלהיות יחף? לא‪ .‬איפה לונדון‬ ‫העולם‪ .‬אני יחף בכלל‪ .‬כל קו הרוחב‬ ‫ועוד כמה כמה כמה אפסים!‬ ‫אין כמו טנגו‪ !.‬‬ ‫האספרנטו הזו שהם מדברים‪ ..‬האם לא אמרה ברכבת לריאל שהיא רק‬ ‫שלושה חודשים בתרגיל?‬ ‫נכנסים לתוך אולם אפלולי מלא מי‪-‬ים מהדהדים עד גובה השוקיים‪.‬תחיית‪-‬האחים‪.‬אחר‪-‬כך אמר שהשפה‪.‬ליטר ביליארד מרגיע בלילה‪ .‫‪94‬‬ ‫וכל קו הרוחב‬ ‫כן‪ ..‬‬ ‫לא עד כדי כך ורודה‪ .‬איטלית‪-‬ישמעאלובית‪ .‬תזהר לא לשפוך את‬ ‫השלושה רבעים‪ .‬חש את עצמות‪-‬הקולית שלו דוקרות‪ .‬בוהק עמומות בכל זאת‪ .‬גל שוטף אותו‪ .‬באמת חידה קשה‪ .‬ביליארד‪ .‬הכל כשורה‪..‬תראה להם מאיפה יוצאים‬ ‫הכדורים‪ .‬אם‬ ‫לדייק‪ .‬הסוף שלנו יהיה‪.‬ואלס‪ .‬הכל שחור‪.‬איזה סוס‪ .‬איפה אנחנו בכלל?‬ ‫לימבודו מושכת אותו במעגלים‪ ..‬זאת אומרת‪ .3/4 .‬הוא בזחיחות‪-‬דעת קלה והיא בקושי‪.‬אבל‬ ‫איטל‪ .‬ובכן‪.‬‬ ‫פו ּ נֶ‬ ‫האם שלו‪ .‬‬ ‫כהה‪ .‬‬ .‬שהיא כמובן שפת‪-‬הבן של ּ‬ ‫הלשון שלו‪ .‬מראה ללימבודו איפה ּ‬ ‫על גבי דף מתוך הקלסר שהוציאה מהתיק‪ ..‬‬ ‫איך זאתי מסתכלת אותנו‪!.‬הוסיף‪.‬לאיטל נדמה שהיא לא יודעת‬ ‫בעצמה לאן הולכים‪ .‬הלשון שלו היא איטלית‪ .‬דב בנמלים‬ ‫ופרד בבגדי אסיר‪ .‬שני פקחי טעינה‪-‬ופריקה מתגודדים‬ ‫מסתודדים סביב המזח‪ .‬‬ ‫חול לח נותר על לוחות העץ מתחתיו‪ .‬הלשון שלו‪ .‬שהיא סיפון‪ .‬איזה תירס הייתי רוצה‬ ‫להיות‪ ?.

..‬‬ ‫א אּ‬ ‫הפיסקה הראשונה של ספר בראשית‪:‬‬ ‫המסֹיה היתה התחלה ואלוהים ראה את השמיים והארץ‪ .‬שקל מספר שירי ילדים ושירי‬ ‫שיכורים‪ .‬אחד ּ‬ ‫סופוקלס‪ .‬אווריפידס‪ ...‬והארץ היתה‬ ‫מבוכה וחושך על סף תהום‪ .‬‬ ‫ביס‬ ‫א א אּ‬ ‫ורה ַ‬ ‫בסק אּ‬ ‫אי אֹו אּ‬ ‫ביה תיִ‬ ‫אית פֹו אּ‬ ‫ה תיִ‬ ‫ונדֹו ַ‬ ‫אי מ אּ‬ ‫ונדי‪ ..‬אבל הסתבר לו‬ ‫שלכל היותר הוא זוכר את כותרותיהם‪ .‬גם‬ ‫בתרגום מלולי בעזרת השעון‪...‬אחר‪-‬כך‬ ‫בשפה הבינלאומית שהיא פחות או יותר מכירה‪ .‬את האור הגלה לשמיים ואת החושך גירש אלהים אל עומק‬ ‫הארץ‪ ..‬הכתב שונה‪.‬והפזמונים הפשוטים נראו לו תפלים‬ ‫מכדי לשנן אותם ללימבודו בשעה גורלית שכזו‪.‬אומרת לו לרשום םינְ ּ‬ ‫באיטלית‪-‬ישמעאלובית‪ ...‬אני‬ ‫מתכוון‪ ...‬אם יוכל‪ .‬פיסקה על כל אחד‪ .‬אייסכילוס‪..‬אין אבחנה בין ערב ללילה‪ .‬כי בשפת סאן‪-‬לימבודו‪ .‬והאלוהים הפלה בין האור‬ ‫לחושך‪ .‬‬ ‫ופה איטל היה צריך להסביר מהו ערב‪ .‬‬ ‫איטל ביקש להעיף מבט בקלסר שלה‪ ...‬קיימים רק‬ ‫העיצורים‪ .‬בחפזון רב‪ .‬כבכל משפחת הלשונות הישמעאלוביות‪ .‬כמובן שאיטל הסתבך‪.‬‬ ‫ות הזמן והמקום‪ .‬‬ ‫והאלוהים אמר‪ .‬אחד ּ‬ ‫ות‬ .‬הוא‬ ‫פיריטה דאי‪-‬זאי‪ .‬‬ ‫והנה‪ .‬תיִ‬ ‫אי מ אּ‬ ‫קלאני תיִ‬ ‫ְ‬ ‫וץ'‪ .‬א ּ‬ ‫ול‪ .‬אחר‪-‬כך‪ .‬עוברות בירושה‪ .‬אקווה‪ ..‬איטל‪ .‬אלא שהיו בהם יותר מדי‬ ‫חידודי‪-‬לשון מיוחדים לשפתו‪ .‬אור‪ ..‬‬ ‫איטל‪ .‬תחילה באיטלית‪-‬‬ ‫ישמעאלובית‪ .‬שאותם זכר דווקא לא‪-‬רע‪ .‬‬ ‫אז לימבודו מבקשת מאיטל לרשום לה שיר‪ .‬ל אּ‬ ‫אי ס אּ‬ ‫תיִ‬ ‫ביסיניה‪..‬‬ ‫וט ּ‬ ‫אטילה‪ .‬כתב לימבודו‪.‬לאחר שכמעט ונואש‪ .‬לכל היותר את שורת‬ ‫הפתיחה‪ .‬התחוור לו כמעט לדאבונו כי הדבר‬ ‫היחיד שהוא יודע בבטחון מלא‪ .‬‬ ‫בכתב האיטלי‪ .‬ומייד היה אור‪ .‬י ּ‬ ‫וטיל‪.‬גם לא‬ ‫בין צהריים לאחר‪-‬צהריים‪.‬אחר‪-‬כך בתעתיק פונטי לשפת סאן‪-‬לימבודו‪ .‬‬ ‫הם שתו מי‪-‬ים‪.‫‪95‬‬ ‫היא שונה מאוד משפת סאן‪-‬לימבודו‪ ..‬כמו‬ ‫ברוב הלשונות של הטריטוריות‪ .‬שאותו יהיה מסוגל להריק לכל שפה‬ ‫וס קונטמפלטי‬ ‫זא אּ‬ ‫וס‪ -‬אֶ‬ ‫דא אּ‬ ‫אי אֶ‬ ‫אית איניציה‪-‬אינרציה תיִ‬ ‫ה תיִ‬ ‫מוכרת לו‪ַ .‬אז היה ערב‪.‬לימבודו מבקשת ממנו לכתוב משהו‪ .‬‬ ‫ביסיני של סאן‪-‬‬ ‫אז היא רושמת בטור אנכי את האלפאבית הא ּ‬ ‫בצד כל אות את המקבילה שלה‬ ‫לימבודו‪ .‬קודם כל‪ .‬לבסוף‪ .‬אומר איטל ורושם את שמו‪..‬בעוד שהתנועות עוברות בזכרון‪ .‬הכל נכתב באופן אחד‪ .‬ורוח אלוהים תלויה אז על‪-‬פני המים‪.‬ואולי בגלל זה קשה לכם‬ ‫ללמוד אותה‪ .‬‬ ‫הוא עבר בראש על כמה שירים שלמד בנעוריו‪ ...

‬אני מתה‪.‬להזיז דברים‪ .‬אף‪-‬כי לא חזה בשכמותה כבר חודשים רבים‪.‬משהו שהיא‬ ‫מסוגלת לעשות‪ .‬‬ ‫וארי ּ‬ ‫סאנקט ּ‬ ‫ום די סאן פרנציסקו בגון חלודה ‪.‬זה היה‪ :‬אני מתה‪ .‬לגימה הגונה‪ .‬על סיאנסים‪ .‬שלא כל‪-‬כך‪ .‬‬ ‫כן! אתה לבוא בתיאטרון בתשע‪ .‬אבל‬ ‫אף‪-‬פעם לא נופלים‪ .‬‬ ‫אז פנו שמאלה בחדות והסתבר שהמקום זכור היטב‪ .‬‬ ‫כן‪ .‫‪96‬‬ ‫העלילה‪.‬הייתי צריך להגיד‪.‬היו מדדים בעקבותיהם‪ .‬לדחוף לי את‬ ‫המתים‪ .‬הוא לא‬ ‫הופתע‪ .‬עדיין היו הולכים על הקרקעית הטרשית‪.‬כן? אני מתה לברוח‪ .‬על פני קיפולי מלבושיהם הנפוחים‪.‬איטל‪.‬את המוות בכל חלום מזויין‪ .‬מה לא הייתי נותן עכשיו בשביל‬ ‫מיסה טובה! הוא שאל איך נקראת אותה אשה הגונה‪.‬איטל ביקש הדגמה‪ .‬הייתי רוצה לראות אותך םינְ עוד‪.‬‬ ‫סמוך לשלולית עצומה ורדודה‪.‬הסבלים והפקחים‪ .‬‬ ‫מתה לברוח‪.‬אלה מגוכחים‬ ‫במאמציהם ואלה ברצינותם‪ ..‬‬ ‫איפה היציאה?‬ ‫עדיין היו שותים מי‪-‬ים‪ .‬רק בחלומות‬ ‫המזויינים‪.‬אבל אפשר להיתמם‪.‬‬ ‫האמת היא‪ .‬איפה התיאטרון? מתי נגמר התיאטרון‪ .‬‬ ‫רוח המחלה אף‪-‬פעם לא נמאס לה להיטפל‪ .‬‬ ‫רציני ביותר אצל אחד האחים‪ .‬איטל?‬ ‫הוא הביט כהרף אחורה‪ .‬‬ ‫לך אני אף‪-‬פעם לא ארצה‪ .‬בהחלט‪.‬אפשר להיתמם‪.‬‬ ‫אני לא מכיר אף‪-‬אחד שמת‪ .‬כמו ריבה גרועה רוח האלוהים‪.‬‬ ‫אפשר להיתמם‪ .‬‬ ‫איך היית רָ רוצה מוות‪ .‬מוכר לו‬ ‫משיטוטיו כאן אמש‪ .‬איטל‪ .‬‬ ‫לימבודו ניסתה להסביר משהו על רוחות‪ .‬אני לא אחליט לברוח! אהה‪.‬‬ ‫אשה הגונה‪ ..‬‬ .‬הם הופיעו מגבה של כנסיה הגונה‪ .‬אתה אוהב רָ‬ ‫כמו כרובית‪ .‬‬ ‫מעסיק במובן הגס של המלה‪.‬מיכלי‪-‬זכוכית שאיכשהו היו מתגלגלים‪ .‬אבל המוות מעסיק מאוד‪ .‬‬ ‫בה ממסֹורטאנה?‬ ‫ליו ּ נֶ‬ ‫טה םינְ‬ ‫נֶ‬ ‫המתים? או המוות?‬ ‫תים?‬ ‫מו נֶ ְפִ‬ ‫כן‪ .‬נושאים‬ ‫ומשגיחים על תיבות‪-‬עץ‪ .‬‬ ‫רעיון רע‪.‬אני רואה אותך‪ .‬לא‪ .‬לא כמו שנדמה‪ .‬‬ ‫בוא‪ .‬אבל לימבודו‬ ‫אמרה שלשם כך דרושה לה אנרגיה‪.‬כמו תירס נגוס‪ .‬כנסיה שאל‬ ‫תילי גראניט‪-‬הרוקוקו שלה הובילה חורשת קבורה קטנה‪ .

‬היא‬ ‫הראתה לו עץ שצמח מתוך ספסל אבן עגול מעגל מכושף! לימבודו‬ ‫אמרה שתחכה לו שם בשחר רעיון רע ‪.‬נושא על גבו‪ .‫‪97‬‬ ‫וארי ּ‬ ‫נמסֹו סאנקט ּ‬ ‫ום די סאן לימבודו? היתל בה איטל‪.‬‬ ‫ני רעיון רע‪.‬התוכנית היא‬ ‫להמשיך‪.‬שאל איטל את אחד עובדי‪-‬התעלה‪ .‬השעין את הגיטרה שלו כנגד המזבח‪..‬השיב הארינמל מאחורי הזכוכית‪ .‬לא יאשפזו את איטל בין‬ ‫הכוכבים‪ .‬מסתכלים פנימה והסוף‬ ‫שלנו יהיה אז‪ ..‬אך בל נעשה עניין מהמחלה‪ .‬כפי שסוחבים פצוע‪ .‬‬ ‫כמה זה מיסה אחת? שאל איטל בגסות את שומר המוזיאון‪.‬פעם בחיים‬ ‫אתה משלם עשר לירות עבור החדר‪ .‬מתחת לשחר‪ ..‬חאן והיפוליט אחזו בו מאחור‪.‬מעגל‬ ‫מכושף!‬ ‫איטל החל לחטט בכיסים‪.‬ריאל‪ .‬חולייתן מטיל ביצים‪ .‬בדרך אל‪ .‬מתחת למזח‪ .‬גם לא יקברו אותו בתעלה חמימה‪ .‬הם נאלצו לחצות‬ ‫לוחות‪-‬עץ כמו צלעות ענקיות מעל התעלות וללכת בעפר‪ .‬‬ ‫בתשע יצאה כריסטינה עם אנטוניטו מעו נֶׂ‬ .‬מיכלי‪-‬הזכוכית נחבטו בריצפה‪ .‬‬ ‫איטל נטל את הכלי ושאל את המוסיקאי איזה שיר הוא מבקש‪:‬‬ ‫כל שיר זה תשע פק! צרח בפניו‪.‬חזיר שלם שחוט‪ .‬לא צריך שום מיסה‪ .‬‬ ‫טריליון‪-‬טריליליליון פק‪ .‬סיפק לו את התשובה‪:‬‬ ‫‪11:22:0000000000000000000000000000000000‬‬ ‫לילה? תודה‪.‬מיכלי‪-‬זכוכית‬ ‫מתחת לגשר‪ .‬‬ ‫תיבות‪-‬העץ‪ .‬פועלי הנמל עבדו עליו שם כל הזמן‪.‬‬ ‫עומדים עד שוקיהם במים וזורקים זה לזה תיבות‪-‬עץ‪ .‬תעלת‪-‬הרקיקה לרגלי‬ ‫הדלפק הוצפה מי‪-‬ים וארינמלים‪ .‬‬ ‫צב‪ .‬‬ ‫אבל איטל הצביע בסנטרו על שעון‪-‬הקיר העגול והם הירפו‪.‬איטל ימות‬ ‫בדרך‪ .‬‬ ‫השעה היתה כמה דקות לפ רֵ‬ ‫סניור‪ .‬איטל ישמעאלוב הטיח את פניו‬ ‫שנית ושלישית‪ .‬‬ ‫נגן‪-‬רחוב נכנס אל המסבאה‪ .‬‬ ‫אי סאנקטואריום‬ ‫ה ְפִ‬ ‫נמסֹו‪ .‬הצטלב‬ ‫רַ‬ ‫ק רָ ּ‬ ‫בדרכו במרכז הרחוב‪ .‬אסיר‪-‬תודה‪ .‬נמסֹו רַ‬ ‫די סאן לימבודו!‬ ‫הפסנטריום של סאן‪-‬לימבודו‪ .‬לגוש האדום הצונן היתה תחושה נעימה כנגד‬ ‫לחייו ומצחו של איטל‪ ..‬עכשיו זה צהריים או‬ ‫לילה?‬ ‫וה ּ‬ ‫ז ּ‬ ‫ור‪ .‬‬ ‫הכביש היה פתוח כמו פצע‪ .‬‬ ‫שה ומשופם‪.‬מסב את ראשו אט‪-‬אט כדי להתחכך בבשר עם הלחי‬ ‫השנייה‪.‬אמרה לימבודו במין חיישנות נוגעת‪-‬אל‪-‬לב‪ .

..‬סד באוויר הפתוח‪..‬אבל איזו חולשה טיפשית‪ .‬זאת המורטאנה של סאנקטואריום די סאן‬ ‫אוגוסטין‪..‬גם‪ .‬‬ ‫לא‪ ...‫‪98‬‬ ‫אוה‪ ...‬אך בסך‪-‬‬ ‫הכל מאוד‪-‬מאוד‪-‬מאוד‪.‬אבן‪ .‬ואני באמצע‪ ..‬אבן‪ .‬וסביב הרבה‪-‬הרבה אבנים‬ ‫קטנות‪ .‬צינור‪-‬השתן של העיר‪.‬איך אתה אומר קומפניירו?‬ ‫קומפניירו‪ .‬שמיים‪ .....‬‬ ‫צמאים‪ .‬‬ .‬מעגל מכושף‪....‬עם תבניות לידיים‬ ‫פ! ונעלו בצדדים עם יתדות‬ ‫ולרגליים‪ .‬אבן‪ ..‬ושמיים‪ ..‬קריסטינה! בלילה לא לומדים‪ .‬‬ ‫איזו חולשה פתאום‪ ...‬כן‪ .‬זה בינלאומי‪.‬‬ ‫אהה‪ ..‬‬ ‫בסך‪-‬הכל‪ ..‬‬ ‫אנטוניטו הוא חבר שלו‪ ..‬את בטוחה? רק שלושה חודשים בעיר‪ ..‬לילה טוב‪ .‬מה זה שייך‪..‬‬ ‫ואבוי‪ .‬הרבה אבנים‪ .‬איך משחדים‬ ‫אטמסֹול? טעות‪ .‬גם לא שוכב‪ ...‬לפת‪ .‬ועוד אבן‪ .‬זה הסאנקטואריום די סאן אוגוסטין‪.‬אני אבן! ויושב בתוך אבן‪ .‬מלכסן מבט באוטובוס הלבן‪:‬‬ ‫אוטובוסים על פני המים בע"מ ס‪ .‬בגון חלודה‪.‬‬ ‫אתה מחכה ל נֶ‬ ‫כן‪ .‬בבקשה‪ :‬העולם בנוי אבנים קטנות!‬ ‫והעולם הוא אבן‪ ..‬‬ ‫הכרטיסן‪ .‬קומפניירו‪ .‬לחה‪-‬חלקה שם‪ ...‬אבן בשמיים!!!‬ ‫אני הראשון ש‪.‬הסתיידו בכמה מקומות‪ .‬‬ ‫איפה?‬ ‫כאן‪ ..‬כולם הלכו מזמן‪ .‬‬ ‫עשן המפלט התאבך מעל התעלה‪ .‬ל‪.‬מה? בלילה ישנים‪.‬המסֹו ּ‬ ‫באדמה‪ .‬גבשושית‪-‬יבשה פה‪ .‬רק שלא הייתי קורא לזה בדיוק יושב‪ .‬‬ ‫אנטוניטו נעלם להעמיס מסך על האוטובוס המזורז‪.‬‬ ‫שימו לב‪ ..‬‬ ‫מה כתוב מקדימה‪:‬‬ ‫לכפרים לאגמים‬ ‫אבן‪ ...‬ליד הסאנקטואריום די סאן פרנציסקו פרמיני‪ ...‬הרבה אבן‪ .‬כמו אבני‪-‬מציבות‪ ..‬‬ ‫למה שלא תשאל את אנטוניטו איפה הוא? הציעה כריסטינה‪.‬‬ ‫אה‪ ..‬מתי את משתחררת לך? יום יוחנן‬ ‫ו‪ .‬זירז אנטוניטו‪ ...‬מתי‬ ‫המטביליארד? נ אּ‬ ‫משתחררים‪ ..‬מה היא כבר מבינה‪.‬שמו אחת על השנייה‪ ..‬ואיך על הצלב? כרובית‪ .‬אבל‪.‬לקחו‬ ‫שתי אבנים מסותתות‪ .‬הכל אבן‪.

.‬והנה המזוודה שלי‪.‬אני חושב‪.‬נתחי מולדובאן דה שפירו‪ .‬ג'יר‪ .‬‬ ‫לא נשארו לי מלים בפה‪ .‬‬ ‫פרד בבגדי אסיר ו‪.‬אבל אם אין שתייה‪ .‬‬ ‫רב!!!‬ ‫ח םינְ‬ ‫ב‪-‬ב םינְ ּ לֻ‬ ‫חר םינְ ּ‬ ‫ג'ר‪ -‬לֻ‬ ‫ג'ר‪ -‬םינְד םינְ‬ ‫םינְד םינְ‬ ‫אה‪.‬לקחו‪ ..‬העניינים כרגיל‪ .‬אך רק אחרי שהרקתי את המים‬ ‫כולם‪ .‬מלמלה לבנה ענקית הסתערה ודעכה‬ ‫שם‬ ‫חליפות‪ .‬זה שמי‪.‬‬ ‫שאפשר לקרוא חדר‪ .‬‬ ‫אבל לבד מכך‪ ..‬אתה לא מפריע לי ואני לא מפריע לך‪ ...‬‬ ‫חך!‬ ‫מן‪ -‬לֻ‬ ‫ג'ר‪ -‬םינְ‬ ‫סק! םינְד םינְ‬ ‫מן‪ -‬םינְ‬ ‫ג'ר‪ -‬םינְ‬ ‫םינְד םינְ‬ ‫איי! איי! איי‪ !..‬אה‪ .‬גמלון שיש‬ .‬‬ ‫אני נוסע לאיזה מקום?‬ ‫הנה אדם!‬ ‫מה הוא רוצה?‬ ‫מן‪-‬םינְדז'‪.‬‬ ‫הרבה אבנים קטנות ו‪.‬‬ ‫ג'ר‪ -‬םינְ‬ ‫חך! םינְד םינְ‬ ‫מן‪ -‬לֻ‬ ‫ג'ר‪ -‬םינְ‬ ‫סק! םינְד םינְ‬ ‫מן‪ -‬םינְ‬ ‫ג'ר‪ -‬םינְ‬ ‫לל‪ ...‬תפשתי לגמרי שזהו בולאנדו‪ .‬היינו בתוך חדר דליל ושדוף‪.‬אני בעצם רק‬ ‫מחכה פה לקארל ראגאצמסֹוביץ'‪ ..‬‬ ‫אנשים קטנים שלא שותים ו‪.‬ובטח יעזוב אותי בשקט‪:‬‬ ‫ז'ז'זז‪ ..‬כבר חוזר‪.‬גם לא חייבים‬ ‫לשתות‪ .‬אני אומר‪ .‬קפץ רגע לקיוסק‪ .‬גואה ושופלת ומגלה בתווך חלון זקוף שצהר על שמי ל נֶ נֶ‬ ‫וגג מגובב וחזית לבנים‪-‬שרופות עם מדרגות מתכת שמאחוריה‪.‬אפשר‪.‬אפשר‪ .‬‬ ‫ברחוב שלישי מאיתנו אבל מתנשא קומותיים מעליה‪ ...‬‬ ‫לזוז אני לא יכול‪ .‬‬ ‫אולי מפשירים אותי ומייבשים אותי‪ .‬עם‬ ‫שזיפים‪ .‬לעשות יום אחד‬ ‫הפסקה‪ .‬אני נושם‪ ...‬כמה זמן זה לוקח לו‪ .‬כן‪ ...‬צריך‬ ‫שתייה‪ .‫‪99‬‬ ‫אבל חוץ מזה‪ .‬‬ ‫העולם מורכב מ‪...‬‬ ‫שינה‬ ‫בולאנדו הושיט לי קערית חרסינה‪ .‬‬ ‫לא יודע איך יכולתי להסכים לשטויות כאלה‪ .‬אני רואה‪ .‬‬ ‫הרבה ג'יר ו‪.‬‬ ‫ג'ר!‬ ‫ג'ר! םינְד םינְ‬ ‫םינְד םינְ‬ ‫צריך להגיד לו‪ ...‬ח‪...‬ברון מולדובאן דה שפירו‪ .‬למה בראש‪ ?....‬מאז האיסקאנדר בקלומפפה‪..‬הכתלים הראשונים‪ .‬ככה סתם‪ ..‬אנחנו נשתה היום? כי אם שותים‪ ..‬םינְד םינְ‬ ‫ג' םינְ‬ ‫ב‪-‬םינְד םינְ‬ ‫חר םינְ ּ‬ ‫ג'ר‪ -‬לֻ‬ ‫ג'ר‪ -‬םינְד םינְ‬ ‫םינְד םינְ‬ ‫בסדר גמור‪ .‬לקחו שתי אבנים‪!.‬זה ברור‪ ..‬שיח‪ .‬ללכת לישון מוקדם‪...

‬או רוכלים של‬ ‫משחות שיגרון למיניהן‪ .‬עשיתי בקהות‪-‬חושים‬ ‫גמורה‪ .‬שלא להעמיד‬ ‫את מחוגי השעון במבחן‪ .‬כל‬ ‫כלים מאוזן ומאונך‪ .‬אני נזקקתי לזה‬ ‫אולי יותר מכול‪ .‬הימני עם יינות‪.‬שוכבים כמו מטופלים בשיניהם או בנפשם‬ ‫על ספות מתכווננות‪ .‬בולאנדו יצא אל המרפסת הקטנה וגהר על‬ ‫המעקה‪ .‬כל‬ ‫עת שישבתי בסדים הפתוחים לרוח של הסוק‪-‬מן‪-‬סו‪ .‬האחד בינואר העגול‪ .‬‬ ‫שהוא‪ .‬להוציא את האחים נגאסטי‪ .‬מול מפת היעדים‪:‬‬ ‫קישרתי שזה ששרק‪ .‬ידעתי שטאפו יהיה לקיסר‪ .‬דרך מנגדו‪ .‫‪100‬‬ ‫בהיר והכותרת‪ .‬וכך‪ .‬נת מסילת הברזל של ט‪ . ידעתי שלא אראה עוד את אוגוסטינה‪.‬שוב נרדמתי‪ .‬הלכנו להתגלח אצל גלב קרוב‪ .‬‬ ‫לא אאבד אותה‪ .‬כל אחד‪-‬ואחד‬ ‫שו ּ ּ‬ ‫כתביה מ ׂ‬ ‫מאיתנו‪ .‬כי רק באולם המפולש זהב‪-‬ערביים‪ .‬עשויות קרן קרנף או אשכי טפיר‪ .‬כל פברואר וחלק‪ .‬‬ ‫אני‪ .‬ושאיטל‪ .‬ועל‪-‬כן ימיו של הפטרון‬ ‫ספורים‪ .‬מסמן בתנופות קשותות של ידו למישהו ששרק משם‪.‬בגלל דיבור‬ ‫מטפורי‪ .‬ומתוכרכים סדינים‪ .‬ועוד בעיר שכל שלטיה‪ .‬השמאלי מצטלב איתה באקרוסטיכון‬ ‫טל‪ .‬עד ליציאת הרכבת היתה עוד‬ ‫שלנו ורובנו‪ .‬מהרהר ברוח הצהריים ומברר בין הקולות‬ ‫שצפו מעלה מהרחוב‪ .‬או אנחנו‪ .‬שבורה בין שני מבנים‬ ‫גבוהים יותר בטור האמצעי‪ .‬ממרץ‪ .‬המטומטמת הזו‪ .‬בטוח‪ .‬‬ ‫ועם השריקה הגברית‪ .‬וני הראשון מהכיכר המרכזית של מנגדו ּ – ימצא‬ ‫את המחילה‪.‬צמח משך כל ינואר‪ .‬ידעתי כי אנו נעים‪ .‬הוצע מייד שבולאנדו ואני נהיה הראשונים‬ ‫לזכות בטיפולם של הגלב ובנו‪ .‬החל בולאנדו‬ .‬שכן‪ .‬והזקן הסמיך שלי‪.‬או אהבה רכה‪ .‬לפחות‪ .‬הנמתחת כדבש‪ .‬מופקרת אחרת‪ .‬שכל‬ ‫הפמליה הממתינה לנו כעת על הרציף תייסד במנגליס ממשלה‬ ‫נהדרת של קלפנים ושתיינים.‬היה כבר חודשים מסוימים מאחור‪ .‬כנראה‪ .‬שפניי למונדירה‪ .‬היה טאפו‪.‬ואת הדרך‪ .‬‬ ‫הבנתי‪ .‬שנותרו על הרציף לשים‬ ‫עין על המזוודות‪ .‬‬ ‫אנכי עם המסֹו נֶ‬ ‫שכבתי בבגדיי במיטה הכפולה‪ .‬שבו סיכמנו להתאחד‬ ‫כאן‪ .‬או כיסי‪-‬‬ ‫הריח של היסמין באוויר הסגירו את פלוש הסתיו‪ .‬לקראת פתרונו‪-‬הוא‪ .‬דברים כמו מלכודות‪-‬לילה‬ ‫מיוחדות ליתושי השרב הענקיים שבפתחי הבתים‪ .‬‬ ‫אבל השעה הארוכה‪ .‬גם עכשיו‪ .‬יורדים‪.‬מה שהעלה בדמיוני זכרונות לא‪-‬נוחים על‬ ‫תנאי כליאתי אצל הסוק‪-‬מן‪-‬סו‪ .‬והארבעה האחרים קיבלו את הצעת‬ ‫בולאנדו בלי מרמור‪ .‬מכוסה עד השחי בשמיכת צמר‬ ‫מתושבצת ארגמן ולבן‪ .

‬הנה כי כן‪ .‬טאפו אמר שהוא לא מוכן לחכות יותר‪ .‬‬ ‫היה עדיין האחרון לשמור על פכחון זמני‪ .‬היתה עובדת העדרותי‪ .‬‬ ‫והיפוליט קם לבסוף ושאל מה הם יודעים עלי בכלל‪ .‬כל מה שידע‪ .‬מה שלא עשתה המוזיקה‪ .‬הגביע וטלוריון‪ .‬מלבד בולאנדו‪ .‬שאינן מוכרות במחוזות העליונים מהם הגעתי‪ .‬היו כמו חאן‪ .‬ועל כן‬ ‫לא אדע להערים עליהן בתבונתי‪ .‬של מארש‬ ‫האבל המפורסם‪ .‬שב בפנים ריקות‪ ..‬שמעתי אותו‪ .‬היפוליט חזר אל‬ ‫הפסנתר והחל בנגינת תפקיד יד שמאל‪ .‬חומק בשקט מן המספרה אל הרחוב‪.‬אלא באנשים כה רחוקים וכה לא‪-‬מוכרים‪ .‬באתי‪ .‬שעיל זה מתגורר באלאם‪-‬גלאם‪ ..‬‬ .‬עשו הדיבורים‪.‬את‬ ‫טאפו‪ .‬שאמרו כי נפלתי קורבן לרמאי‪-‬‬ ‫משתנות ציבוריות‪ .‬ואולם כעת‪ .‬שטענו כי נחטפתי בידי חיות‬ ‫פרהיסטוריות‪ .‬שכעדותו‪.‫‪101‬‬ ‫לתאר באוזניי את קורותיהם למן לילם האחרון באלאם‪-‬גלאם‪.‬איך יעלה על הדעת לתת אמון‪ .‬כביכול‪ .‬ועל‪-‬כן יש לפתוח את מזוודתי ולהיווכח בלא‬ ‫דיחוי‪ .‬טאפו השתכנע‪ .‬שכנע אותו לוותר לפי‪-‬‬ ‫שעה על מאמצי החינם למצוא את שלושת הדברים היקרים לו מכול‪.‬ושתי פעמים שתיים זה‬ ‫ארבע‪ .‬‬ ‫טאפו‪ .‬שחייב לי כשלושים אלף לירות בוסמניות‪ .‬טאפו‬ ‫נזכר בקול רם ששמע אותי חוקר אותו על אודות מתאבק אחד‪ ..‬שמשם‪ .‬ויוליה תתיישב בכוחות עצמה על הגמל‬ ‫הראשון שיוצא למנגליס‪ .‬אין ספק שאעצר על‪-‬‬ ‫ידי חיילי הצבא או אנשי משמרות המהפיכה הרבים המשוטטים‬ ‫בבירה ואמק בכלא‪ .‬איטל ישמעאלוב‬ ‫התיישב ליד הפסנתר והחל להעכיר את אווירת הציפיה‪-‬לבאות עם‬ ‫נעימות כה מצערות עד כי שעה קלה כעבור הכול היו בטוחים שכבר‬ ‫אינני בין החיים‪ .‬והיו‪ .‬ולצאת בלי דיחוי לכפר פו‪ .‬טען בולאנדו‪ .‬יש להניח שמדובר במשהו כמו שלוש‬ ‫מאות אלף‪ .‬בולאנדו‪ .‬אולי‬ ‫חששתי לנקוב בסכום האמיתי‪ .‬לא יהיה על טאפו אלא לפרסם מודעה‬ ‫בהזמן של אלאם‪-‬גולאם‪ .‬גם כן כמו חאן‪ .‬או‪ .‬ואולי יותר‪ . חאן גם סיפר שנעלמתי בלי הניירות שלי‪ ..‬לאו דווקא בי‬ ‫אישית‪ .‬שנשארו במזוודה‬ ‫שהפקדתי בידי מולבוזה המטביל‪ .‬‬ ‫הגביע וכבודו העצמי‪ .‬אמר טאפו‪ .‬אמר בולאנדו‪ .‬ומחמת אומץ לבי התנגדתי עד טיפת נשימתי‬ ‫האחרונה‪ .‬מי בכלל שמע עליה או‬ ‫ראה אותה באטלס‪ .‬כעת‪ .‬המניעה היחידה‬ ‫בפני יציאתם לדרך‪ .‬‬ ‫וטאפו‪ .‬וכיוון שכך‪ .‬שהלך לברר על יוליה‪ .‬מה הם יודעים‬ ‫על פורט‪-‬אוז'אל הזו‪ .‬וטאפו‪.‬טלוריון‪.‬‬ ‫יוליה‪ .‬כולם‪ .‬כמו כדי להסלים את הדיון‪ .‬חאן ואיטל לכל‪-‬היותר אולי‬ ‫הסמיקו בצדדים‪ .‬כמו שטאפו ראה לנחוץ לתקן‪ .‬עלי‬ ‫שעיל שמו‪ .‬עניין של מה‪-‬בכך לפפריקני בן‬ ‫שלוש.‬משהוזכר בשמו‪ .‬לכשיזכו‬ ‫בקיסרותם‪ .‬‬ ‫כל עוד בולאנדו דיבר עמדה דממה‪ .‬קמו על רגליהם‪.

‫‪102‬‬
‫טרם ידעתי אז מה )ביחס לטאפו( בולאנדו זמם‪ ,‬ועל כן קשה היה לי‬
‫להבין‪ ,‬או אף להאמין‪ ,‬מדוע דווקא הוא‪ ,‬ורק הוא‪ ,‬התעקש כל‪-‬כך‬
‫לחכות לשובי )השתמע שאפילו חולמיטו‪ ,‬שבדרך כלל הלך אחרי‬
‫בולאנדו בעיניים עצומות‪ ,‬ויותר מזה‪ ,‬היה בעובי הקורה‪ ,‬עמד באותו‬
‫בירור לצד הרוב(‪ .‬היה זה אותו צורך שאילץ אותו בזמנו להניע את‬
‫טאפו‪ ,‬כשתר לעצמו אחר בן‪-‬זוג‪ ,‬לבחור מכל באי האוזיריס דווקא‬
‫בי‪.‬‬
‫בולאנדו קם‪ ,‬החליף מקומות עם חולמיטו‪ ,‬אני רק נמרחתי בשכבה‬
‫ראשונה של אבקת‪-‬גילוח אחרי עבודת המספריים המסיבית של‬
‫הבחור‪ ,‬והמשיך משם‪ .‬הוא ירה באוויר‪ ,‬הוא הביא עליו את זעמו של‬
‫מולבוזה‪ ,‬אבל הצליח לאלץ אותם להתאפק עוד שעה‪ .‬ואזי נואש גם‬
‫הוא‪ .‬הם עלו על המשאית של חאן ונסעו‪.‬‬
‫בדרך לכפר פו‪ ,‬באמצע הדרך‪ ,‬חאן אמר שחבר אמר לו שפה‪,‬‬
‫ור ּ‬
‫באמצע הדרך לכפר פו‪ ,‬יש את הכ ּו ּכ ּ ּ‬
‫וז הכי טוב בארץ ושאם חאן‬
‫מזדמן לסביבה‪ ,‬לא משנה באיזו שעה מסביב לשעון‪ ,‬הוא חייב‬
‫לנסות אותו‪ ,‬אחרת חייו ימשיכו להיות מסכת אחת גדולה של אונאות‬
‫עצמיות‪ .‬היפוליט אמר שאלה שטויות‪ ,‬הכוכורוז הכי טוב הוא בבית‪,‬‬
‫זאת אומרת‪ ,‬אצלנו בקלומפפה מול האכסניה שלו‪ ,‬אצל הסהונית‬
‫השמנה‪ ,‬אצלה כל התוספות בחינם‪ ,‬וחולמיטו אמר שגם אלה‬
‫שטויות‪ ,‬כוכורוז הוא אותו כוכורוז בכל מקום‪ ,‬בסך‪-‬הכל‪ ,‬מה‪ ,‬כולו‬
‫גרגרי תירס‪ ,‬אפשר לחשוב‪ ,‬ההבדל הוא רק בתוספות שאתה‬
‫מקבל‪ ,‬הגבינות‪ ,‬הקטשופ‪ ,‬המיונז‪ ...‬והיפוליט אמר שזה רק מוכיח‬
‫עד כמה הוא‪ ,‬חולמיטו‪ ,‬לא מבין כלום‪ ,‬אם הוא מוסיף לכוכורוז שלו‬
‫קטשופ ומיונז‪ ,‬הכוכורוז האמיתי‪ ,‬הסהוני‪ ,‬אין בו שום קטשופ ושום‬
‫מיונז‪ ,‬אם חולמיטו אוכל את הכוכורוז שלו עם קטשופ ומיונז‪ ,‬יותר‬
‫פשוט לו להתחזות לילד‪ ,‬להיכנס למקדונלד'ס‪ ,‬להזמין צ'יזכוכורוז‬
‫עם אלף האיים ולהתחיל לאסוף מדבקות של קלינטון‪ ,‬בוגויובו‪,‬‬
‫ילצין‪ ,‬האפיפיור‪ ,‬הדלאי לאמה וכולי וכולי‪ ,‬אבל זה לא הכוכורוז‬
‫האמיתי‪ ,‬הכוכורוז האמיתי יש בו ככה‪ ,‬גבינת עזים מגורדת‪ ,‬מיץ‬
‫לימון טרי‪ ,‬טבאסקו‪ ,‬כפית איקרה סהונית; הוא הודה שמדובר בביצי‬
‫וה ּ‬
‫הז ּ‬
‫ור האסור לדיג פלוס אותו המיונז‪ ,‬אבל לא חזר בו; ולדעת‬
‫בולאנדו‪ ,‬בצדק‪ .‬וחאן הודה שהיה קרוב בפעם הראשונה בחייו‬
‫להסכים עם היפוליט‪ ,‬אלמלא העניין הסהוני‪ ,‬שהרי ידוע לכול כי‬
‫הכוכורוז אינו אמצאה סהונית אלא הוא משותף לכל העמים בדרום‬
‫דו‪-‬תת‪-‬היבשת‪ ,‬ולראייה‪ ,‬בעיר הולדתו בוחה‪-‬בוחה‪ ,‬בקצה המזרחי‪-‬‬
‫מזרחי של הטריטוריות ואשר מרבית תושביה הם במקור טוסטונים‪,‬‬
‫אם לא מרחוק אפילו יותר‪ ,‬שהתיישבו בה בסוף המאה שעברה‪,‬‬

‫‪103‬‬
‫אופן הכנת הכוכורוז הקלסי נלמד בבתי‪-‬הספר כבר מאה שנה‬
‫ברציפות והוא זהה‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬למה שתיאר היפוליט‪ ,‬בעוד‬
‫שסהונים‪ ,‬וגם זה ידוע לכול‪ ,‬לא היו בסהון לפני שנות העשרים של‬
‫המאה הזו‪ ,‬עד אז סהון היה מושבת‪-‬עונשין וחוות‪-‬עבדים של‬
‫ההולנדים‪ ,‬וזאת בניגוד לדו‪-‬תת‪-‬היבשת עצמה‪ ,‬לפחות בחלק הזה‪,‬‬
‫המוכר לו ככף‪-‬ידו‪ ,‬שהיתה של הצרפתים‪ ,‬ולא היה כל קשר ביניהן‪.‬‬
‫כל זה ידוע לכול ואין על זה עוררין‪ ,‬המשיך חאן‪ ,‬גם איך יעלה בכלל‬
‫על הדעת לערער על מה שלמדת בבית‪-‬הספר? הצרפתים גרשו את‬
‫הבלגים מסהון באלף תשע מאות עשרים ומשהו‪ ,‬מלחמת העולם‬
‫הראשונה באוקיינוס השקט נמשכה בשקט לתוך שנות העשרים‪,‬‬
‫עוד כחמש שנים‪ ,‬זה התאריך הרשמי של סיום העבדות בפפריקה‪,‬‬
‫וכשעמדו במו רגליהם על אדמת סהון הבלגית‪ ,‬גילו הצרפתים‬
‫לדאבון לבם שכל העבדים הילידים‪ ,‬אלה שאולי יכלו לשמר מסורת‬
‫עתיקה של הכנת הכוכורוז‪ ,‬חוסלו‪ ,‬והרי לא יעלה על הדעת שישמרו‬
‫אותה הבלגים המוגלים! רק החל מאותה שנה ועד שנת ארבעים‬
‫שמונה‪ ,‬היא שנת מתן העצמאות לכל מדינות האזור‪ ,‬היתה תנועה‬
‫של פפריקנים שחורי‪-‬תחת‪ ,‬כתקני להגיד היום‪ ,‬לתוך סהון; כך שאם‬
‫הסהונים של היום‪ ,‬סיכם חאן‪ ,‬מכירים את הכוכורוז הרי שזה‪,‬‬
‫במקרה הטוב‪ ,‬הכוכורוז הישן והטוב שלנו‪ ,‬או‪ ,‬במקרה הפחות טוב‪,‬‬
‫הכלאה בין הישן והטוב שלנו לבין גרסת בני התערובת של דור‬
‫האסירים הרֵדנים האחרון ודור העקורים הראשון שחזר לאי‪ .‬הסבר‬
‫ממצה זה עשה רושם טוב‪-‬מכדי‪-‬להיות‪-‬נכון‪ ,‬וחאן אמר‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫שדבריו מבוססים על ההשכלה העממית שרכש בבוחה‪-‬בוחה‪ ,‬ושם‬
‫לא מכחישים את ההיסטוריה ולא מתביישים במסורת ולא מייפים את‬
‫העובדה שהעם הפפריקני‪ ,‬או יותר נכון‪ ,‬העמים הפפריקנים‪...‬‬
‫בקיצור‪ ,‬חאן הכריז שכולם‪ ,‬היות והם במרחק יריקה‪ ,‬הולכים לאכול‬
‫את הכוכורוז הכי טוב בארץ‪ ,‬ובהיותו הנהג של כולם לא היתה להם‬
‫שום דרך יפה להתחמק‪ ,‬מה גם ששבחיו לא השאירו אותם אדישים‪.‬‬
‫איטל תפס כעת את מקומו של חולמיטו מתחת לידיו האמונות של‬
‫הגלב הזקן‪ ,‬וטוב שכך‪ ,‬אחרת סיפורו של בולאנדו היה‪ ,‬אין ספק‪,‬‬
‫נדון לאינספור התרסקויות מחמת הכחשותיו או גרסאותיו החלופיות‪,‬‬
‫הבן החליף תער קהה‪ ,‬חיטט באף‪ ,‬חיטא בידענות‪-‬להתפאר את‬
‫החדש במי‪-‬ורדים והחל לעבור על לחיי ועורפי נגד כיוון השטין‪.‬‬
‫בט ּ‬
‫ולאל רָב ּמסֹולא‪ ,‬מקור הכוכורוז המקורי‪ ,‬הם נהדפו ממחפש‪-‬צרות‬
‫לילי אחד למשנהו עד שאיתרו לבסוף את הדוכן של עליג'באד‬
‫עליג'באד סאמה‪ ,‬המוכר בכל טולאלבולא‪ ,‬אם לא בכל בוסמניה‪-‬‬
‫גופא‪ .‬גם אם לא נניח‪ ,‬שיער בולאנדו‪ ,‬שהוסטו במתכוון מן הקו‬

‫‪104‬‬
‫הישר ביותר‪ ,‬הרי הבלבול החוגג בטולאלבולא כמו עטלפים במערה‪,‬‬
‫מקור הכוכורוז‪ ,‬הכוכורוז המקורי של סאמה‪ ,‬אוסאמה מלך‬
‫הכוכורוז‪ ,‬וכן‪-‬הלאה‪ ...‬ועדיין‪ ,‬קיצר בולאנדו‪ ,‬הם היו מספיקים‬
‫להגיע לכפר פו בזמן אלמלא החליט היפוליט‪ ,‬במה שהיה ספק רגע‬
‫של תושיה אנושית‪-‬לא‪-‬אנושית‪ ,‬ספק נסיון להטיל ספק בכך שהוא‪,‬‬
‫בולאנדו‪ ,‬פתר בעל פה‪ ,‬בידיים ריקות‪ ,‬את החידה הקיסרית של‬
‫מנגליס‪ ,‬החליט לחקור את עליג'אבד‪ ,‬בעל הדוכן כוכורוז הקיסר‪,‬‬
‫כמה גרגרי תירס יש בכל גביע שהוא מכין‪ .‬היפוליט עמד בצד וכמה‬
‫פעמים שאל אותו‪ .‬לא ספרתי‪ ,‬אמר עליג'באד עליג'באד בענווה‬
‫והגיש לחאן את הגביע הראשון‪ .‬הרבה‪-‬הרבה‪ ,‬הבטיח לו עליג'באד‬
‫עליג'באד בעת ששירת את טאפו‪ .‬הכמות מדברת‪ ,‬האיכות שרה!‬
‫הכריז עליג'באד ונתן לחולמיטו את שלו‪ .‬למה לריב‪ ,‬גבר? נהיה‬
‫עליג'באד זהיר יותר והוא מכין את המנות של האחים‪ ,‬אכול כפי‬
‫יכולתך כי מחר נמות‪ ,‬ואם לא נמות‪ ,‬הכוכורוז עלי‪ ,‬גבר‪ .‬ואם עוד‬
‫הפעם לא נמות‪ ,‬עוד הפעם הכוכורוז עלי‪ ,‬גבר‪ .‬חופשי עד השמיים‪.‬‬
‫אצל סאמה‪ ,‬בן דוד שני שלי סאמה‪ ...‬בוא‪ ,‬אבל‪ ,‬קודם תטעם‪ ,‬הא?‬
‫הציע עליג'באד להיפוליט קלח תירס אחד מהביל מהסיר‪ ,‬לפני‬
‫שהוא מפשיט אותו בסכין גדולה לתוך הכוס של בולאנדו‪ .‬גבר‪ ,‬אצלי‬
‫זה תירס‪-‬פפריקה!!! כל האחרים‪ ,‬אפילו בן דוד שני שלי סאמה‪,‬‬
‫אצלם זה תירס‪-‬חממה‪ .‬זה‪ ,‬אין לו אופי‪ ,‬זה‪ .‬זה תירס שגדל‬
‫בסופרמרקט באלאם‪-‬גלאם‪ .‬משקים אותו במים מינרלים‪ ,‬משגיחים‬
‫עליו בטלפון סלולרי‪ ,‬שמים לו פלורוסצנט ווירוסים במקום שמש‬
‫ואהבה‪ .‬זה באג המילניום זה‪ ,‬זה איידס‪ ,‬מה קורה לך‪ ,‬בנאדם‪,‬‬
‫תתעורר! אני‪ ,‬את התירס שלי אני מביא כל יום מהטריטוריות‪ ,‬אני‪.‬‬
‫טרי‪-‬טרי‪ .‬שבע שנים לוקח מרגע שמקבלים היתר גידולים חקלאים‬
‫עד שיש לך תירס ביד‪ .‬המשפחה שומרת עליו בשבע עיניים‪ .‬הוא‪,‬‬
‫אתה רואה אותו? נופף עליג'באד מול עיני היפוליט בקלח שהיה‬
‫אמור להיות מיועד לו‪ ,‬הוא גדל אצלם כמו בן‪ .‬אל תעצבן אותי‪,‬‬
‫בנאדם‪ ,‬אני משבע על הרגליים‪ ,‬אני‪ .‬בוא תאכל כי מחר תמות‪ ,‬ואם‬
‫לא תמות‪ ,‬אני אמלא אותך בעוד מנה ועוד מנה‪ ,‬חתיכת חרא‪ ,‬עד‬
‫שתמות‪ ,‬העיקר שתהיה מרוצה‪ ...‬אבל היפוליט לא נעלב‪ ,‬הוא תבע‬
‫לדעת כמה ולא הרפה‪ ,‬הוא שמר על קור‪-‬רוח‪ ,‬הוא שלף את אקדחו‬
‫של חולמיטו‪ ,‬איים על כולם להתרחק ואחר‪-‬כך איים על הסיר‪ .‬גם‬
‫עליג'באד שמר על קור‪-‬רוח‪ .‬הוא היה איש מקצוע‪ ,‬הוא היה מנכ"ל‬
‫של חברה השייכת לו והמוניטין שלה הועמדו בסימן שאלה‪ .‬ילדיו‬
‫נהנו מאינטגרציה בבירה‪ ,‬אבל בית‪-‬ספרם הסיט את מרכז הכובד של‬
‫ההוצאות‪ ,‬ההסעה‪ ,‬לכיוון ההורים‪ .‬שתי נשותיו היו אחיות‬

‬בשפה שאני בטח מכיר‪.‬הותקפו‬ ‫שנית על‪-‬ידי שבט אחר של בני סוק‪-‬מן‪-‬סו‪ .‬‬ ‫נתפצל לשתי סיעות‪ .‬אבל הם ראו הכל ורחמיהם נכמרו‪.‬‬ ‫הבן בעל עיני השקד המנוימות‪ .‬יצאו בראש משלחת חיפוש‪ .‬נדדו ותעו לתוך‬ ‫מבואות בלתי עבירים לגמלים‪ .‬ראו את קאמפופה ובדומי לא שבים מקץ‬ ‫שבוע‪ .‬תחילה הוסכם שבעצירה הקרובה‬ ‫ביותר שיש לה משמעות כלשהי‪ .‬לעומת מה שקרה בקלומפפה‪ .‬בזבזו זמן יקר בתגרה עם ארבעה נורבגים לא‪-‬‬ ‫מזוינים‪ .‬הספידו את‬ ‫קרקפותיהם של מלוויי בישי‪-‬המזל‪ .‬מרצון שלא‬ ‫להשחית כדורים‪ .‬שמעתי את בולאנדו ממשיך‪ .‬איחרו להגיע לכפר פו למועד המוסכם‪ .‬קרי‪.‬הציע לי‬ ‫סוכריית קרמל‪ .‬הקימני בדרך אומרת כבוד מכסאי‪ .‬הסביר בולאנדו‪ .‬התרוצצנו עם ונגד כיוון‬ ‫תנועתה‪ .‬‬ ‫בין כה וכה עלינו על הרכבת וירדה חשיכה‪ .‬‬ ‫הוא ראה חתול שחור חוצה את הרחוב מימין לשמאל‪ .‬היפוליט חזר‬ ‫לעשתונותיו‪ .‬הלוא היא מנגדו שאליה נגיע מחר‪.‬לא בקרון הבקר‪ .‬אבל לא במזנון‪ .‬הוחלט‬ ‫שלא לקחת סיכון‪.‬‬ ‫השניים שהסתפחו אלינו מבית בבית‪-‬המעצר‪ .‬תרו אחר עקבותינו כשבועיים עד‬ ‫הגיעם לבסוף אל המאהל הנודד של הסוק‪-‬מן‪-‬סו‪ .‬ארבעה עמודים בלונדינים‬ ‫עמדו מולם ושאלו מה קרה‪ .‬חיו בבטלה אידילית‬ ‫בנווה המדבר הקטנה‪ .‬טאפו‪ . שמעתי כל‬ ‫זאת‪ .‬ולא אליהם‪ .‬בלע משום‪-‬מה את לשונו‪ .‬באין רואה‪ .‬אך לבסוף ראו‪.‬הוא‬ ‫ראה ג'יפ של פקחי או"ם זוחל באופק‪ .‬אבל כבר היה מאוחר מדי‪ .‬יצאו צפונה לטולא‪ .‬חאן ואני נרד ונחפש הסעה חזרה‬ ‫לטולא‪ .‬הם‬ ‫הרגישו בחסרוני‪ .‬אך מעייניי היו נתונים לאחר‪.‬שחררוני מאסוריי קודח‬ ‫בהשפעתו הממושכת של הרעל שהוחדר לגופי בקביעות וממלמל‬ ‫בדבר מלונות עשוים תפוחי‪-‬אדמה‪ .‬שחטו את כלל‬ ‫הזכרים‪ .‬הסימן היה מתייחס אליו‪ .‬זברות ועוד‪ .‬איטל נעלם‪ .‬והנה‪ .‬כיצד‪ .‬חזרו על עקבותיהם‪ .‫‪105‬‬ ‫שמשכורותיהן לא שולמו מזה שלושה חודשים מחמת שביתה כפויה‪.‬שידע לגמגם בהרבה שפות‪ .‬אמר בולאנדו‪ .‬אשכול של שומים השתלשל‬ ‫מעגלת‪-‬הדוכן שלו‪ .‬להבדיל מהזיתים הירוקות‪-‬מבריקות‬ ‫של אביו‪ .‬חולמיטו והאחים‬ .‬‬ ‫אינם מאמינים למראה עיניהם‪ .‬לא‬ ‫היה שום איטל‪ .‬לא בתאי השירותים‪ .‬ואילו בולאנדו‪ .‬דקות אחרי‬ ‫שעלינו עליה‪ .‬בירתן הבלתי רשמית של‬ ‫הטריטוריות העצמאיות‪ .‬‬ ‫היפוליט‪ .‬קברו את מתיהם‪ .‬הסתבר שאין ברכבת איטל‪ .‬מתגלה מתוך ערפל האבק.‬והפעם‪ .‬פידר את פניי‪ .‬לו ּ היה זה‬ ‫להפך‪ .‬מהלך יום וחצי ממנגדו‪ .‬את טולא‪ .‬הפיצו לכל עבר את הנקבות‪ .‬‬ ‫חולמיטו הטיס את היפוליט באגרוף בודד כמה מטר אחורה ושב‬ ‫וקנה חזקה על נשקו האישי וכבודו העצמי‪ .

‬ושאם זה המצב‪ .‬‬ ‫כבר על הכב ׁ‬ ‫בולאנדו‪ .‬יתעה‬ ‫או יסתבך בטריטוריות‪ .‬מוטב להפקיד את‬ ‫הסוד בידיו של אדם נוסף שיוותר בחופשי‪ .‬ושאם לאיטל יש‬ ‫שכל ברגליים‪ .‬לא הרבה אחר‪-‬כך נכנסנו לתחנה של מנגדו‪.‬שאם איטל עבר כה הרבה‬ ‫בעטיי כדי לחלץ אותי משביי במדבר הסוק‪-‬מן‪-‬סו‪ .‬פן נשרוף את‬ ‫עצמנו בטרם עת‪ .‬‬ .‬יאלץ להיות‪.‬מן הדין שאצטרף‬ ‫אל טאפו‪ .‬השאלה היא איך לנצל את זה‬ ‫שהוא לא יודע אותו‪.‬ואת שני הרי יש לו‪ .‬אלא רק בזה של בולאנדו‪ .‬והרעיון שעמד מאחורי‬ ‫חלוקה כזו דווקא היה שטאפו‪ .‬שהאחים‪ .‬לא ייאותו להיכלל בחצי‪-‬הכח שטאפו‬ ‫יעמוד בראשו‪ .‬‬ ‫לא הצליח להתיק ּ‬ ‫ואז היוהרה ניצחה‪ .‬מהלך שלושה ימים ממנה‪ .‬שכולם ימשיכו למנגליס יחד‪ .‬אמשוך בכתפיי ואומר‪ .‬ושטאפו‪ .‬שיסתפח אלינו‪ .‬עוד קרצתי אליו לגלות לי את פתרון החידה‪.‬ועל‪-‬כן משנשבעתי‬ ‫הבטחה ריקה מתוכן למצוא את איטל ולהגיע עמו לתחרות במועד‪.‬חאן‪ .‬שעד אז סרב לשתף שום איש מאיתנו בכך לפני תחילת‬ ‫התחרות הקיסרית השנתית ולפני שטאפו ינצח בה‪ .‬זאת אומרת‪ .‬ואף‪-‬אחד לא‬ ‫עצר בעדי‪ .‬בולאנדו הגיש לי את המזוודה‪ .‬שאיטל‪ .‬עוד נדמה היה לי‬ ‫שאני מנמנם‪ .‬‬ ‫כמובן‪ .‬ואז עבר לשתיקה מהורהרת במרכאות‪ .‬ולחש‬ ‫לי‪:‬‬ ‫השאלה לא אם אנחנו‪ .‬ואחרי שאסיים‬ ‫את ענייני עמו‪ .‬‬ ‫בשעה שלמעשה לא התכוונתי אלא לחתוך במהירות האפשרית את‬ ‫הגבול למונדירה‪ .‬בצורה נקייה ומבלי להותיר טביעות אצבעות‪ .‬הלכתי לחפש את הכרטיסן‪ .‬קפץ לרציף‪ .‫‪106‬‬ ‫ימשיכו למנגליס‪ .‬אף‪-‬‬ ‫על‪-‬פי שהשלימו עם טאפו‪ .‬אפילו עזרו לי‪ .‬עשיתי כל שיכולתי‪ .‬לא חמוש‪ .‬כיתתי רגליים‬ ‫בכל חור‪ .‬אבל הנה‪ .‬או כסף להסעה‪ .‬‬ ‫שממילא יגיע ודאי עד אז למנגליס בכוחותיו שלו‪ .‬בלעדי איטל‪ .‬בולאנדו‪ .‬מה אתם רוצים‪ .‬לבסוף‪ .‬וכשאני‬ ‫ש‪ .‬זקוק לפחות לגבר אחד שמידות גופו‬ ‫מדברות בעד עצמן‪ .‬הוא כבר יגיע‬ ‫בכוחות עצמו‪ .‬התהפך‬ ‫פתאום לצד השני‪ .‬טאפו‪ .‬אני יורד לחפשו בכוחות‬ ‫עצמי‪ .‬להפתעתי הרבה‪ .‬אם אני יודע‪ .‬אמרתי שלא עושים כך‪ .‬אגיע‬ ‫למנגליס‪ .‬לפטרון הממתין‪-‬לא‪-‬ממתין לי שם‪ .‬נשמע אומר שאיננו סומך על‬ ‫בולאנדו‪ .‬ואם כולם יפלו יחד‪ .‬הפכתי את האדמה כדי למצוא את איטל‪.‬שמא מי מן האחרים ישמע אותו‪ .‬לשאול אותו על זמני מעבר‬ ‫הרכבת במנגדו‪ .‬ויפטור בכך את חולמיטו‪ .‬משני הכיוונים‪ .‬ועל‪-‬כן השלישי‪ .‬כמו שכבר הורגלנו לראות אצלו‪ .‬מוטב לו שייראה במנגליס כמה‬ ‫שפחות לפני שמתחילה התחרות הקיסרית השנתית‪ .‬ששום‪-‬דבר‬ ‫ה‪ .‬בולאנדו אם‪-‬כן‬ ‫קרץ אלי חזרה‪ .‬מטולא וממנטיטי‪ .‬אולי כי חישב נכון‬ ‫שמשהו עשוי להשתבש‪ .

‬היחיד‬ ‫שהיה מסוגל למסור לו בירושה את הסוד‪ .‬או מתמזג להרף עם‪ .‬תריסים‬ ‫מוגפים בשקשוק בדיוטות העליונות‪ .‬קירו הראשון‪ .‬אבל היום הוא כבר איש‪.‬שלא היה אז ילד‪ .‬וטאפו לא הזכיר את זה בגלל‬ ‫הגאווה הסתומה שלו‪ .‬‬ ‫במלחמת ב ּמסֹוס‪-‬ט ּ‬ ‫וס‪ .‬שכפותיהם השטוחות והרחבות שחות על רקע‬ ‫פאתי מערב של שקיעת דובדבן‪-‬ותות‪-‬שדה‪ .‬תנועת המישוש‬ ‫העגולה‪ .‬דקלים‪ .‬תזכור את זה ותשכח את‬ ‫זה‪ .‬שאלתי‪.‬ואז קפצו השניים על הרכבת המתגלגלת לעבר הררים‬ ‫חשוכים‪.‬סחרורם או חיכוכם‬ ‫המאומץ של גלגלים שחישוקיהם נדמים מרוסקים בתנועה‪ .‬של‬ ‫צמיגים בלים‪ .‬‬ ‫הקיסר‪ .‬הוא התבייש להגיד לנו שילד בן ארבע חס על‬ ‫חייו‪ .‬כולם יודעים‪ .‫‪107‬‬ ‫מי‪ .‬בקני‪-‬במבוק‪.‬‬ ‫מנגדו‪ .‬האבובים כפולי‪-‬‬ ‫סביב‪ .‬כי קירו אולי היה אז בן ארבע ולא תפש‬ ‫שאסור לו להניח לטאפו לצאת משם חי‪ .‬גמלים‪ .‬הצמחיה האיסלמית הזו‪ .‬היה מוצא להורג‪ .‬‬ ‫הדרכים הטלואות בכתמי ליחה של טבק‪-‬לעיסה‪ .‬דשדוש הקרסולים בעפר‬ ‫שלעולם יתעצב לקלוט את תבנית כף‪-‬הרגל‪ .‬תיאר מבעד לדמעות של שכרות היכן המלון שבו יתאכסנו‬ ‫במנגליס‪ .‬של אופנים בלתי‪-‬מפולשים מעשה ידי נגרים‪ .‬ריבוא ניצוצות פניו‬ ‫של האדם‪ .‬פילים בשבטים‪ .‬אלא‬ ‫כושי בגודל של עץ‪ .‬תכשיטיו המתנודדים עם הילוכו‪ .‬זיעתו החמוצה‬ ‫המתובלת בזעפרן‪ .‬נגוהות חיוכיו המסבירים או הנרגנים‪ .‬צליל היסוד‬ ‫הקנה אשר נהיים מרטט םינְ‬ ‫לי כרס‪ .‬אתונות‪ .‬זכוכית השמשות מתיזה‬ ‫רסיסים של שביס המצפין תחתיו תענוגות לקהל סקרנים ברחוב‪.‬נפל בשדה הקרב‪.‬במקום לתפוש שקירו ּ לא ידע בעצמו את פתרון חידת הקיסר‪.‬כיפות המסגדים הללו עשויות כפי חוש נאבד‪-‬‬ ‫כלח באשר לקימור אנין מהו‪ .‬שלא לדבר על טאפו‪ .‬הרוכבים הרעולים‬ ‫מזרזים פרדות‪ .‬‬ ‫הנואם נשוא‪-‬הפנים בחסותה של מזרקה מגרגרת‪ .‬החומקת של אגודל‪-‬אצבע‪-‬אמה‪ .‬מנגו‪ .‬אלא אם לא תהיה בררה‪ .‬לפני שקירו בכלל נולד‪ .‬חבורת‬ ‫קרבים ונמוגים עם צעדי תופים גדולים רכוסים ע רֵ‬ .‬‬ ‫שהרבה שנים חי בפחד שמישהו יבוא וייפנה אותו מהכסא‪.‬‬ ‫קירו היה אז ילד בן ארבע‪-‬חמש‪ .‬שאבא שלו‪ .‬‬ ‫גם טאפו נדחס אותו רגע בפתח הקרון להגיד לי מלים אחרונות לפני‬ ‫שנפרדים‪ .‬‬ ‫הרי כל אחד שמשיב פתרון לא‪-‬נכון‪ .‬הצריחים הללו‪ .‬נכון? אבל כל‬ ‫ילד שקורא עיתונים‪ .‬עצי‬ ‫בננה‪ .‬‬ ‫אז מה?‬ ‫תזכור שטאפו היה שם בפעם הקודמת לפני ארבעה‪-‬עשרה שנים‪.‬קירו השני היום בן שמונה‪-‬עשרה‪.‬אבוקדו‪ .

‬התחלה פעוטה‪.‬‬ ‫ה נֶ‬ ‫אין אמת נעלמה מעבר לאטמוספירה‪ .‬כמו נחתום המעיד‬ ‫על עיסתו‪ . עולות על יצועיהן‬ ‫לשמש‬ ‫כסתות‪ .‬מתרחקים מ ְפִ‬ ‫כאן כבכל מקום הם מתכנסים לכבוד כל אדם‪ .‬או בכל מקום‪ .‬אם ישנה אמת מכל וכול היא‬ ‫אכן בשמיים‪ .‫‪108‬‬ ‫הנוטרים המפלסת דרכה בין אדוות התהלוכה לטפוח על שכמו של‬ ‫נוכרי‪ .‬גם עקרב‪ .‬המסֹו שמש‪ .‬יאמר‪ .‬מתיך תכלת לטורקיז‪ .‬אחד‬ ‫כזה‪ .‬‬ ‫בים.‬מחכה עתה‬ .‬תואיל‬ ‫להתלוות‪ .‬ ‫קר ערוף נפרד‬ ‫טלאים הופכים בעלייתם השמיימה לנמרים‪ .‬ממזרים נטושים‪ .‬אנחנו פה מופקדים על החוק‪ .‬חסר‪-‬הגדרות גם‪-‬כן‪.‬פִ‬ ‫אולי אפילו בעל‪-‬כנף שלם‪ .‬‬ ‫שי רֵ‬ ‫ּ‬ ‫שמש‪ .‬וחזרה.‬הרועה העיוור בתום יומו‪.‬שב ּ‬ ‫בשמסֹו נֶ‬ ‫כל‪-‬כך םינְ ּ‬ ‫יהיה רק הקצה הגלוי בין חרטומי הנעליים והאופק‪ .‬‬ ‫עב רָ ְפִ‬ ‫עמה לכל ה בֲ‬ ‫השמיים מתכנסים מעל מנגליס‪ . עדרי המיק נֶ‬ ‫ממשיכים בזחילתם האיטית צפונה‪ .‬‬ ‫כי כל עמודי מדור החידות נרטבו הבוקר בגשם אחד‪.‬מוברשות‪ְ .‬היא‪-‬היא השמיים עצמם‪:‬‬ ‫הט לבן שקונכיותיהם מתמוססות והנה הם‬ ‫החלזונות הצמריריים מל רַ רַ‬ ‫נה‪.‬אני אוהב את כל המזלות‪ .‬מה?‬ ‫פה ולבסוף שורף הכל‬ ‫ש רֵ‬ ‫שם לי רָ םינְ‬ ‫כך או כך‪ .‬בני‪-‬אדם ורזיהם‪.‬‬ ‫תרַ ּ‬ ‫מש ּ‬ ‫בוודאי פלומות‪ .‬‬ ‫אבל יש במנגליס גם תינוקות בלתי‪-‬ממשיים‪ .‬ערים אנטיפודיות‪ .‬לעולם‬ ‫נה מן האוקיינוס‪ .‬והסהר אכול הצהבת‪ .‬מחותל בתכריך מפת פשתן מוכתמת בשמן‪ .‬הדומה דמיון‪-‬של‪-‬קש לנוכרי אחר‪ . ב רָ ּ רָ‬ ‫מראש ערוף‪-‬משתהה‪ .‬ל נֶ נֶ‬ ‫לפחם מבריק‪ .‬או שמא רק גורר את המגילה השלל‪-‬גונית סביב‬ ‫צירה‪ .‬העולה לבסוף‪ .‬נוצות‪ .‬שתום‪-‬עין מסמא! ולולא הבוקר היה מגשים‪ .‬וילד שנון יותר‪ .‬‬ ‫רים‪.‬השמש תפקיד על מנגליס את השעשוע הכביר של משיכת‬ ‫פר את הסדר בו יש לחבר‬ ‫ס ּ רֵ‬ ‫מ םינְ‬ ‫די ערב ל רַ‬ ‫מ רֵ ּ‬ ‫הקולמוס‪ .‬כל‬ ‫זאת אם על הדף הזה לא יעיב תשבץ העננים‪ .‬ורועי עזים ממשיים ירקמו ביניהן‪ .‬מגלים עצמם לגמרי‪.‬היו לנו‬ ‫ברמסֹות‪-‬אור‪.‬מצטייר כמו המחשבה המשותפת של‬ ‫מערבולת ציפורי הדמדומים שתחזורנה‪ .‬הוגה בשאלה איזה מזל‬ ‫אתה?‪ .‬צורות שגויות‪ .‬מה לך אלה‪ .‬על רקע אותה מחשבה‬ ‫שקטה‪ .‬לי לא משנה‪ .‬‬ ‫פמסֹורט‪-‬א ּ‬ ‫וז'אל‪ .‬ומוצאת על גופו באקראי אקדוחון‬ ‫וקרדום קטן‪ .‬‬ ‫הנֶדף של יבשות בלתי‪-‬נראות‪ .‬עכשיו כצ רָ ְפִ ּ‬ ‫זהובי בטנים‪ .‬אבל לא שוכנת שם‪ .‬והוא דווקא ראש סוס.‬שלא‬ ‫להירדם‪ .‬לחוג ולחגוג‪ .‬ומפזר את היום‪.‬מבוקש להסגרה על‬ ‫תקיפת משקיפים בינלאומיים‪ .‬אברות מסורקות‪ .‬שוכחת כמובן כ םינְ ּ ְפִ‬ ‫את הנקודות הנוצצות‪ .‬הזובחים עצמם לכבוד עוד ועוד תכלת נקיה למשעי.‬ושמיכה עכורה יותר ממתינה על פני מיטת האופק רַ‬ ‫רד להתכרבל רק עוד כמה שעות‪ .

‬‬ ‫ה חלקית‪ .‬שחולדות מעתה יכרסמו בה‬ ‫די אחר‪-‬חצות‪ .‬החודרת בעד מחסום‬ ‫מתוך פיה או צינורית‪ .‬לסחור בו חליפין תמורת פקקי קולה‪-‬קוקה משתתפי‪-‬‬ ‫הגרלה או אולר קהה‪ .‬מאוד‬ ‫קשה לגהור כך‪ .‬משהו על‪-‬כל‪-‬פנים יימצא לעשות בו‪ .‬על ְפִ‬ .‬עצמים‬ ‫הרי נועדו לגעת בם‪ .‬והאב הנוקם את כבודו הניחמסֹו כאן‪.‬וזוג‬ ‫הרגליים הראשון יבעט בו‪ .‬עיניו עצומות‬ ‫נוכח המחושים של שעון התחנה‪ .‬אלא שלפי‪-‬שעה לא יעז לגלגל עצמו לקצהו הנגדי של הרציף‬ ‫כי אותו רעמסס קטן הוא עודנו‪ .‬יונק אדים של כלשהי תערובת מערפלת‪ .‬רק לגלגל ולהפוך‬ ‫מ רֵ ּ‬ ‫ְפִ‬ ‫מפתח‬ ‫משהו בשיניים‪ .‬אולי מעט יותר‪ .‬החלום שהוא על סף הגשמתו הינו אותו מיכל נסתר‪ .‬עורפו מופנה כלפי פיר המסילה‪ .‬‬ ‫על מה שנותר מן האפודה הנפרמת‪ .‬אחרי ככלות הכל‪ .‬אל שפת הפיר‪.‬הינו אות ושלל‪.‬גנב ענוש‪ .‬מאירים פנים לכל עובר וחוזר‪ .‬‬ ‫של םינְרַיד‪ .‬ואם לא י םינְל רָ רַ‬ ‫מתישהו למחרת לאחד עובדי הניקיון לגרוף את היצור‪ .‬תת‪-‬תזונה ותת‪-‬‬ ‫שינה‪ .‬חולם שהינו ולד‪-‬‬ ‫פרעונים חנוט ובקרוב הנילוס מאחוריו יקחמסֹו להיאסף בין אלים ואבות‬ ‫קדמונים שהפכו אלים במותם‪ .‬שיער דליל כבר בתחילת עלומיו והעור סביב‬ ‫עצמות‪-‬האף ותחת העפעפיים מנוקד למכביר‪ .‬קרוסין ויין‪ .‬מאוחסנים אי‪-‬שם בתוך הקיוסק‪ .‬הוא יוכל‬ ‫לשתות אותו‪ .‬הרי מנהל‪-‬המשמרת יורה‬ ‫ימים אחריו‪ .‬רק לגעת במשהו‪ .‬‬ ‫הוא יחזיק מעמד עד חצות‪ .‬ונופלת בטרפז על מה שנשאר מגופו‪.‬מסבירים‬ ‫את סיפורו‪ .‬החושפות אבעבועות‪ .‬כחול‪ .‬שלוש אחר‪-‬הצהריים‪ .‬כמה חסר‪-‬תכלית שלא‬ ‫יהיה‪ .‬מחייכים‪ .‬האמיתיים‪.‬וכל אותו הזמן פיו ישאר‬ ‫סתום‪ .‬ומן הסתם לא תאריך‬ ‫לכמוש בשמש בעוד בה נוברים כעת ְפִ‬ ‫קח בידי הלילה‪ .‬ממתקי הגומי ועוגיות‬ ‫וכריכים שהוכנו מבעוד בוקר‪ .‫‪109‬‬ ‫פרקדן על הרציף‪ .‬להרעיל את החולדות במא ּ‬ ‫ורתמסֹו תחת הגשר‬ ‫שמול השער הדרומי‪ .‬שהבד מסתיר ּ‬ ‫נעול על לחיימסֹו כמו רתמה קטנה‪ .‬נניח‪.‬העוברים והחוזרים מבינים מייד‬ ‫אם צעירה שזנתה ונפטרה מן העולם כשהיא‬ ‫שהוא גידול של רֵ‬ ‫מורישה לו שלייה חסרת שימוש‪ .‬נופלת על זרועותיו‪ .‬‬ ‫פרימסֹו המטריד של אונס‪ .‬בקבוקי הסודה לראווה‪ .‬הרתומה לתרנגול‪ .‬אשר משפחתה של הקורבן שלחה הנה‬ ‫או ּ ְפִ‬ ‫מב רָ ּתִית‪ .‬תת גנב יר ּ‬ ‫וד‪.‬ככה סתם‪ .‬‬ ‫אלומת הזהב הרחבה נקטמת בגנוגנת מעורגלת החוסה על‬ ‫ססגוני ּ‬ ‫ות חפיסות הסיגריות‪ .‬‬ ‫הקרים‪ .‬שפל‪-‬קומה יותר מן הספסל נֶ‬ ‫במרכבת הקרשים‪-‬והמיסבים שלו‪ .‬קרסולים‬ ‫מרצדים על פניו בלי חדול‪ .‬שנקצצו יפה‪-‬יפה מעל הברך אחרת היה לו קשה‪ .‬וכך הוא כאן‪ .‬אלא שאיש לא יגע בו‪ .‬שחוח אל קיר הלבנים‬ ‫והנה‪ .‬לעשות בם דבר‪-‬מה‪ .‬זוג הגדמים‬ ‫הארגמניים‪ .‬שהחיים היו‬ ‫עבורו באופן מלולי ביותר חלום‪ .

‬נופלת ומזהירה כרזה‬ ‫ישנה‪ .‬לעומת מנגליסים כחולים‪ .‬לא רוצה להגיד איפה‪ .‬‬ ‫חלקת האלוהים הקטנה בקצה העולם‪ .‬א ּ‬ ‫אמריקאים במ ּ‬ ‫ולם‪ .‬זריית הראשים‬ ‫לרוח‪ .‬מישהו אחר מתרגם זאת לשפתם‪.‬‬ ‫אל‪ .‬מחלץ את מעי לפני שאעלה לרכבת‪ .‬הכול נולדים כחולים‪ .‬חורים בגג‪ .‬‬ ‫וגם הוא בחר ונהר אל הנקודה העניינית ביותר בתחנה‪ .‬המקהלה הגרונית מתפוררת‬ ‫פתאום‪ .‬‬ ‫המרצפת העפרורית ולהרימ ּ‬ ‫אלא שהיצור הרקוק הזה שמחכה באורצל‪ .‬‬ ‫והנה אני‪.‬‬ ‫המקלף‪ .‬הוא בוחר בו‪ .‬בקול רן‪ .‬כמו בפי‬ ‫אלאם‪ -‬לֻ‬ ‫הברכיים פרוש לי הזמן של לֻ‬ ‫ולם‪-‬ג ּ‬ ‫ונדירה‪ .‬אין זה קלון להיות גנב‪ .‬המסֹו המסֹו‪ .‬והקיץ ארוך‪.‬במנגליס‪ .‬שהגשם מרט מן הקיר‪ .‬הקלון הוא לשאת‬ ‫לראווה עונש שקיצץ באדם‪ .‬‬ ‫ונהגי המוניות לא יודעים מלה מזוינת באנגלית‪ .‬איננו מקבץ נדבות‪ .‬קא נֶ‬ ‫רַ‬ ‫כריש‪.‬אדם צעיר‬ ‫וג רָ‬ ‫שוויתר על כבודו‪-‬העצמי‪ .‬ושוב הכול רוחצים בצחוק‬ ‫אטמסֹולרי רַ‬ ‫ברו ּ רַ‬ ‫סא םינְ‬ ‫אשדי‪.‬נבלה אוכלת נבלות‪ .‬של פותרי חידת התירס ייערך במעמד הקיסר‪ .‬על‬ ‫גלאם של לא‪-‬מזמן‪ .‬המקלף‪.‬כך שהמ ּ‬ ‫לה הוא בדיוק זה‪ .‬אנשים‬ ‫שהם מתחת לחוק‪ .‬שתי נשים נותרות לקונן בלמלום נמוך‪:‬‬ ‫לה‪.‬האוכל מתובל‪ .‬אבל הם מתים על‬ .‬קא נֶ‬ ‫רַדא‪ .‬מי שיחטיא‬ ‫את העודף שלו מושלך אל כפו יראה בוודאי את המיסבים המבריקים‬ ‫מזדרזים לעבר פרוסת הנחושת‪ .‬חסר קנה‪-‬מידה‪.‬כזה גיוון של עמים ודתות‪.‬וקרוב לוודאי שיתעצל מראש‪.‬נוחתת‬ ‫ומזהיבה שיירה כחולה‪-‬חומה נוצצת של נמלים הדוהרת בערוץ שבין‬ ‫אריחי המלט לעבר אוצר של שלולית פטל פטרוכימי לרגלי הדלפק‪.‬כאן‪ .‬אדם‬ ‫אינו נולד לתוך מעמד‪ .‬הוא‬ ‫למטה מזה‪ .‬‬ ‫ליס ושומע‬ ‫מנג רָ ְפִ‬ ‫אני יושב‪ .‬לא בגנב‪ .‬‬ ‫מן םינְ ּ‬ ‫ביריק םינְ‬ ‫כאלם ּ‬ ‫לה ּ‬ ‫לה‪ .‬טקס פשיטת המוץ‪ .‬‬ ‫בלאם קא נֶ‬ ‫לם רַ ּ‬ ‫כא רַ‬ ‫ע ּ‬ ‫ל רַ םינְ‬ ‫פלאם!‬ ‫לה ּ רַ‬ ‫אה‪ .‬והוא יכול‬ ‫גם לחזור בו מבחירתו‪ .‬משתייך למעמד השחורים‪ .‬עד שאחד הגברים נשמע אומר כמה פעמים‪ .‬לצאת מן המקלף עם דבקות‬ ‫עלובה בחיים כמושג ערטילאי‪ .‬‬ ‫לבן כגיר מתחת לרבב יבש של ליחה יבש‪ .‬קא נֶ‬ ‫רַדא‪ .‬בתחנת הרכבת של רַ‬ ‫מבעד לחצר שיחה בלשון נוכרית‪ .‫‪110‬‬ ‫החזה המתנהל לעבר קרע אנכי שמגלה דווקא שם ביכורי מוך גברי‪.‬לא‪ .‬מישהו שלישי מבין‪ .‬רֵ‬ ‫שברחה‪ .‬‬ ‫ואיך שאני יושב כאן‪ .‬במנגליס כבכל‬ ‫מקום גבו של גנב אפוף קרינה רומנטית במיוחד‪ .‬רַדא!‬ ‫עגלה‬ ‫אני יכול רק לנחש שמדובר במחירי ירקות‪ .‬הרבה לפני שישיג כי עליו לרכון על‬ ‫ה‪ .

‬לא חזרה לפה‪ .‬והמון‪-‬המון בעיות‪.‬שמגיע אל הטריטוריות העצמאיות‬ ‫היומון הנחטף ביותר בב ּמסֹוס רֵ‬ ‫ביום‪-‬יומיים איחור‪ .‬‬ ‫וחה‪ -‬ב ּ ּ‬ ‫במקום‪ .‬מעבר‬ ‫לחצר הרוח מביאה עכשיו חבטות מתגלגלות ומתרסקות של שש‬ ‫בש‪ .‬מאז הכותרות ההיסטריות‪ .‬ולא מוצא על חזהו איקון של אמונה‬ ‫מכל סוג‪ .‬משום שהוא לא מוכן לציית לכלל האלמנטרי‪.‬‬ ‫טועה או מסתבך‪ .‬הכי פשוט‪ .‬‬ ‫יתחרט ויחזור על עקבותיו ואז בדרך חזרה לכאן‪ .‬פִ‬ ‫ממלמל‪ .‬מה לעשות‪ .‬כמוסכם‪ .‬לשלוח יד‬ ..‬או אפילו כאן‪.‬ע"פ החוק הקיסרי של מנגליס‪ .‬האם יתעה בדרכי הארץ או ישגה בגינוניה‪ .‬לא נדמה לי שהוא יגיע‬ ‫מנטיטי‪ .‬ממש רֵ ּ‬ ‫מסוגל‪ .‬‬ ‫מניה‪ .‬‬ ‫ניסינו לעזור‪ .‬תהיו שקטים‪ .‬הוא נבהל ובזרועות בריאות‪ .‬אחים?! אדם הולך לדעוך‬ ‫עזר ּ‬ ‫עזר ּ‬ ‫ו! ואיטל ישמעאלוב‬ ‫ו‪ .‬נאמר‪.‬ירד אדם מטה אל רֵ‬ ‫נראה של הים‪ .‬פִ‬ ‫אצלנו‪ .‬ללא תקנה‪ .‬אפשר לחצות את המדינה בפקט‪ .‬האלבטרוס רחב‪-‬הכנפיים‪ .‬איטל‬ ‫דורך לחיה קדושה על הרגל‪ .‬אחים‪ְ .‬כך או כך‪ .‬ללא חרטה‪ .‬מושך לשוטר בשפם‪.‬לימדנו אותם מהי תקינ ּ‬ ‫ות ולימדנו‬ ‫אותם מהי שפה עסקית‪ .‬חכה לו במקום‬ ‫שנקבע ואל תצא לחפש אחריו‪ .‬נו! בשם מי נקרא‪ְ .‬הסרנו את המכסים‪ . מבעיר‪-‬פנסים בבירה‬ ‫יצא מדעתו‪ :‬עובד‪-‬עיריה בן ‪ 46‬ואב לארבעה מרובע מאננֶדה חשוד‬ ‫כי מצא פתרון מקורי להפיג את המתח בין נוצרים למוסלמים במהלך‬ ‫החג.‬העוף שיורדי‪-‬ים ראו בו‬ ‫ה הד ּ‬ ‫שיבה‪ .‬פונה‬ ‫להולכי‪-‬הרגל שנשתהו שם‪ .‬על מפתן מאובק‪ .‬שבעה‬ ‫אזרחים ותייר אונסו‪ .‬עודנו ממשיך‪ .‬בשם החשק‪.‬אם‬ ‫כבר‪ .‬או‪ .‬בוגויובו‪ :‬העם מרוצה מן הקשיים‬ ‫במו"מ‪ .‬נניח‪ .‬‬ ‫בעמוד השער העניינים כסדרם‪ .‬הוא עף‪ .‬‬ ‫ו‪-‬משמעי של פורענות ו ׁ‬ ‫מתמיד מבשר ּ‬ ‫מסמן בצוויחתו הצלולה בשמיים השוממים את הנקודה שמתחת‬ ‫לפני המים נמצא בה מדחף המעבורת הדמום.‬ואיך שאני יושב כאן ומתאר לעצמי צירופים בוגדניים של‬ ‫אקראי ּ‬ ‫ות‪ .‬אולי מתמוטט ברחוב‪.‬‬ ‫אם לא פגשת את איש שלומך במועד שנקבע‪ .‬עף לכל הרוחות‪ .‬איטל ישמעאלוב‪ .‬מה‬ ‫שבכל זאת יקח לו כמה ימים‪ .‬עובר אורח אדוק‬ ‫מסמיך אותו לישיבה אל קרן‪-‬מבוא וגורס שמייד יפח את נשמתו‪ .‬כמו ב ּ ּ‬ ‫וחה‪ .‬ודאי לא לאלאם‪-‬גלאם‪ .‬ברוח דצמבר הזלעפה‪ . הצעה לשכן את הסוק‪-‬מן‪-‬סו בבתים‪.‬חליפת עור כריש‪ .‬ניתז על גלי האוויר‪..‬השיזוף של הסופשבוע‬ ‫וז ּ‬ ‫וד ּ‬ ‫למ ּ‬ ‫וקאם.‬לא ל רַ‬ ‫יחליט להיות באמת טיפש‪ .‬פשוטות לצדדים‪ .‬עכשיו רק צריך לחיות ולראות‪ .‫‪111‬‬ ‫מרלבורו‪ . ועדת החקירה הגישה את‬ ‫טי םינְ‬ ‫שעבר באתר הסקי ב ְפִ‬ ‫מסקנותיה בדבר המחדל במעבר‪ :‬במימיו השורקים של מעבר‬ ‫חיכ ּמסֹו התת‪-‬‬ ‫ג'רונימוס‪ .‬איך שאני מתאר‬ ‫זאת לעצמי‪ .‬או‪ .‬‬ ‫כן את דרכונו בעבור שתיה‪ .

‬מידי הריבון הקדמוני‬ .‬‬ ‫מה גם שעד למשאל העם המובטח על גורל צפון סה ּ‬ ‫ון‪ .‬כל‬ ‫התשתיות הלאומיות‪ .‬שביליה וכבישיה‪ .‬כל האלמנות העריריות‪ .‬שהמקלף הוא חדר עינויים‪.‬הצבא והמשטרה‪.‬הוא הריבון הקדמוני על כל אלו ועוד‬ ‫רבים רבים‪ .‬אבל מנגליס‪ .‬שהן‪ .‬כל חיות‪-‬הפרא וחיות‪-‬הרחוב‪ .‬ועוסק מפעם לפעם בהווי כאן‪ .‬אבל לא‬ ‫האם‪ .‬אם למנות רק מקצתן‪ .‬היחיד שביקש‪ .‬רצונו של אדם הוא כבודו‬ ‫רק כל עוד אמורים הדברים בדברים שעשייתם‪ .‬כחלחלים הרקיע ּ‬ ‫שני הרים מושלגים לעד‪ .‬‬ ‫או‪ .‬כי לפני המתקפה העיתונאית גרסו‪.‬המקלף‪ .‫‪112‬‬ ‫בנפשם‪ .‬להבדיל‪ .‬רצונו של אדם הוא כבודו‪ .‬יש לומר‪ .‬מבלי שיפריע‬ ‫בתווך בעל‪-‬קניין אחר שהקניין האמור שייך לו‪ .‬מן הראוי‬ ‫להתעכב קצת‪ .‬ועוד ועוד‪ .‬וזהו ככלות‪-‬הכל מזון גס‪ .‬פעם אלו זכויות האדם במנגליס‪ .‬וכך הקיסר הוא ריבון קדמוני על כל הגברים‬ ‫הבוגרים‪ .‬המים והרוח‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי שהוא‬ ‫עצמו שייך לאחר‪ .‬וכיוון‬ ‫שצפויות דיעות כה רבות ביחס לדבר שאינו משנה דבר‪ .‬מילא‪.‬סלט‬ ‫תפו"א מנגליסי‪ .‬‬ ‫בטרם יורדים לעומק החוק היבש של מנגליס‪ .‬מן הראוי לומר שבמנגליס נהפך על פיו‬ ‫הפתגם הקצר‪ .‬‬ ‫ה‪ ..‬תחנת הרכבת הזו וקטע מסילת הברזל‬ ‫למן הכניסה לעיר ועד היציאה ממנה‪ .‬הווה אומר‪ .‬בפרט כשמדובר בבחירתו של אדם כיצד‪ .‬‬ ‫מלמטה למעלה‪ .‬אני‪ .‬אבל‬ ‫מזון שיש כמובן לברך עליו‪ .‬‬ ‫איטל שלנו‪ .‬עוד שבוע‪ .‬היא מקום עדין‪ .‬ומפאת היותו‬ ‫ריבון עליהם הם נתיניו או רכושו או אוצרות‪-‬טבע שהופקדו‬ ‫למשמרת בידי ראן‪ .‬הנוסקים השמיימ ּ‬ ‫מפה ומפה‪ .‬אפילו האינטלקטואלים בבירה‪ ..‬במה שנראה‬ ‫במבט ראשון‪.‬שמן זית שומשום ושום‪.‬ימות‪ .‬בעיני כל אוכלוסי מנגליס‪.‬או אי‪-‬עשייתם‪.‬שעד לא מכבר די נחבא בין‬ ‫ה‪.‬משרוך נעל ועד הקיסר‪ .‬קוביות‪-‬קוביות עם נענע‪ .‬הולך‬ ‫סהוןּ או לא ימסור את רַ‬ ‫ימסור ב ּמסֹוגוי ּמסֹוב ּו ּ את רַ‬ ‫לעשות את הנורמליזציה שלי עם אוגוסטינה‪.‬קיסר מנגליס הראשון‪ .‬חומות העיר‬ ‫מנגליס‪ .‬‬ ‫סה ּ‬ ‫ון‪ .‬‬ ‫למשל‪ .‬שלושה קילומטר מעבר‬ ‫לחומות לכל כיוון‪ .‬ובהם גם הגשם והשמש‪ .‬ואילו‬ ‫המבט האחרון יהיה מן‪-‬הסתם מעורפל אף יותר מן הראשון‪ .‬ובזה מדובר‪ .‬בלתי מעובד‪ .‬‬ ‫פארקים לאומיים‪ .‬ופעם המטבח של‬ ‫מנגליס‪ .‬מוסדות קיסריים שונים‪ .‬‬ ‫מצטמצמות לגבולות קנייניו הקדמוניים‪ .‬הרשתות הגדולות‬ ‫של עיתונאי הבירה שולות רק את הדגים הגדולים ביותר‪ .‬כטיפשות‪ .

‬אין הוא רשאי למנוע מנתיניו את מזונם‪ .‬זהו קניינם‬ ‫הקדמוני שלהם‪ .‬אני חסר הומור כרגע להמציא לך‬ .‬הכבוד הוא חוק‬ ‫לאנשי מנגליס‪ .‬או‪ .‬וכך אף הנתינים עצמם‪.‬גברים בוגרים ואלמנות עריריות‪ .‬אך ניסיון הדורות הוכיח‪ .‬וכך‪ .‬של מה שנקרא‬ ‫במנגליס שפת האהבה‪ .‬רגל בשפה המרכזית היא מלה‬ ‫פ‪ .‬מיד ליד‪ .‬‬ ‫הוא אף שומר הסדר הזה‪ .‬ככה שהכל פשוט‪ .‬שבד ּ‬ ‫ו‪-‬תת‪-‬יבשת זו הוא דב‪ .‬זוהי מלה של תינוקות‪ .‬בין מלך‬ ‫החיות‪ .‬מטבע הדברים‪ .‬אך לא למנוע מהן להניק‬ ‫את גוריהן ולא לנצלם ניצול שאינו הולם את גילם‪ .‬והיא קרויה כך משום שנועדה‪ . או‬ ‫שיעשה זאת אדם בקללה‪ .‬והכלל השני‬ ‫הוא שרצונו של אדם הוא כבודו כל עוד הדברים אמורים בדברים‬ ‫שנאמרים‪ .‬כיבוד‬ ‫זכויותיו של כל אחד ואחד ביחס לקנייניו הקדמוניים‪ .‬בין חיה לגוריה‪ .‬וכך התגלגלו‪ .‬‬ ‫בסטירה‪ .‬ובמידה מסוימת אפילו יקרים וטמאים‪.‬כמו‬ ‫שאמרנו בהתחלה‪ .‬הבנים הם בראש‪-‬ובראשונה קניינם הקדמוני של‬ ‫האבות‪ .‬ושנית‪ .‬שהיא‬ ‫שפת מטפורות‪ .‬יעשה זאת מבלי ללכת סחור‪-‬סחור‪ .‬שכולנו יודעים טוב מאוד מיהו‪ .‬ובכך יפגע בסדר הקדמוני‪ .‬והנה כי כן רצונו של‬ ‫אדם במנגליס הוא כבודו רק כל עוד רצונו אינו מתנגש עם הסדר‬ ‫הקדמוני‪ .‬החוק מושתת על עקרון אחד‪ .‬בלי יוצאים‬ ‫מן הכלל‪ .‬במשמעות הרחבה ביותר של המלה‪ .‬אם תרצה‪ . והמפר סדר קדמוני זה כמוהו כעולב אישית‬ ‫בכבוד הקיסר‪ .‬אין הוא רשאי לגייס באותו‬ ‫האופן את ילדיהם‪ .‬מעמיד את כבודו בסכנה גדולה יותר ממידות העלבון‬ ‫המקורי‪ .‬בשפה המרכזית של מנגליס‪ .‬שנמשל‬ ‫הנעלב ממשל‪ ..‬למרבה הפלא‪ .‬כיוון שקללות אינן נכללות באוצר המלים‬ ‫של השפה המרכזית אלא הן חלק‪ .‬נאמר‪.‬או בין הורים לילדיהם‪ .‬שעליהם הוא שוקד לטובת העיר מנגליס או‬ ‫לתפארת שמו‪ .‬‬ ‫והם מיובאים מבחוץ.‬כיוון שהרמת‪-‬יד מותרת רק בין‬ ‫לאב לבנו‪ .‬במטפורה מתאימה‪ .‬או‬ ‫בין הקיסר לנתיניו הקדמוניים‪ .‬אבל הנה כאן האבל‪ .‬וכאן‪ .‬זו אגב הסיבה‬ ‫שחלב ובשר נדירים במנגליס‪ .‬שהוא ככבודו האישי‪ .‬הרשות בידו לגייס את נתיניו בכל עת‬ ‫לצבאו או למפעליו‪ .‬אפילו ילד לא ישתמש בה‪.‬בין קיסר לנתיניו הקדמוניים‪ .‬שמהיותו המשנה עלי אדמות לריבון הקדמוני העליון‪.‬ראשית‪ ..‬יעשה זאת‪ .‬נפרץ פתח רחב לשנינויות‬ ‫ועוקצנויות למיניהן‪ .‬םינְׁ‬ ‫אלא‪ .‬אם נקנה או יוצר כחוק‪ .‬זה הכלל הראשון‪ .‬הם שלו‪ .‬והוא יכול לעשות‬ ‫בהם כבתוך שלו‪ .‬וגם‬ ‫בכך יפגע בסדר הקדמוני‪ .‬לשימוש בין גבר לאשה נשואים‪ .‬שמי שבאמת‪-‬באמת רוצה להעליב‪ .‬אך בל נסטה מהעיקר.‫‪113‬‬ ‫העליון‪ .‬כאמור‪ .‬‬ ‫חוואי יוכל להרעיב עד מוות את בהמותיו‪ .‬עלבון לשם‬ ‫עלבון‪ .‬לדוגמא‪ .‬‬ ‫מ ּ םינְ‬ ‫טי םינְ‬ ‫ש ְפִ‬ ‫אחת‪ .‬או אינם נאמרים‪ .‬עד‬ ‫שהופקדו למשמרת בידי קיסר מנגליס הנוכחי‪ .

‬‬ ‫ס נֶ‬ ‫לק שהוא נֶ‬ ‫בי רָ‬ ‫של ּ‬ ‫ריפעק מתקלח פעם בחצי שנה‪ .‬לא עבור רגל אלא לכל הסיטואציה‪ .‬רצונו של אדם הוא כבודו‪ . אבל‪ .‬או‬ ‫פרדוקסליים‪ .‬או אונאה‪ .‬‬ ‫רציחות וכולי וכולי‪ .‬הם‬ ‫עוד יקרו! אלה אף‪-‬פעם לא ייחשבו במנגליס כפגיעה בכבוד‪ .‬שהן‪ .‬הדיבורים באמת עוזרים‬ ‫לעשות סדר בראש‪ .‬סליחה‪ .‬זה לא מעלה ולא מוריד מהכבוד‬ ‫כלום‪ .‬בעלי החופש לרצות או לא‬ ‫לרצות לכבד ולהיות מכובדים‪ .‬בוחר‬ ‫להיות לא‪-‬מכובד‪ .‬כמו שכולם כאן חושבים‪ .‬ואילו המקרים ההפוכים להם‪ .‬לב שעשוי לנטות לכאן‬ ‫או לכאן‪ .‬כך‬ ‫שבסופו של דבר‪ .‬למה בכלל אני מבזבז עליך את הזמן‪.‬אבל‬ ‫אני אומר כך‪ :‬כיוון שכולנו בעלי רצון חופשי‪ .‬נמסֹונו ּ רָ‬ ‫קיסר לא יעז לומר זאת לאשתי‪ .‬או‬ ‫שימוש לא הולם בשפת האהבה‪ .‬בוא נדבר‪ ..‬אין סתירה.‬או שליט שהורג את‬ ‫נתיניו‪ .‬ואם אין‪ .‬אספתי בולים וחיפשתי עבודה‪ .‬זאת אומרת‪ .‬גניבות‪.‬ואני יודע עוד כל‪-‬כך הרבה‪.‬עכשיו‬ ‫מאוחר מדי‪ .‬‬ ‫כל אלה‪ .‬או פחיתות‪-‬כבוד‪ .‬ניגנתי פסנתר‪ .‬ובמקרים אלו‬ ‫יש לומר‪ .‬ועליהם‬ ‫לק אומר על האף‬ ‫אפשר להגיד בשקט‪ .‬כבודו של אדם הוא רצונו‪ .‬ישתמש‬ ‫המזהיר אשת גבר אחר כי רגל ּ‬ ‫במטפורה‪ .‬כי‬ ‫שתי השפות שייכות לקיסר‪ .‬אתה‬ ‫פשוט צריך לשכור עורך‪-‬דין‪ .‬זו זכותי‪ .‬אפילו‬ ‫הכ םינְ ּ ּ‬ ‫הזמן‪ .‬או סתם רמאויות‪ .‬נמסֹונו ּ רָ‬ ‫ה עומדת להינגף באבן‪ .‬ואני‪ .‬כך זה במנגליס‪ .‬שלך ייראו אולי מסובכים‪ .‬לא קשה לראות למה‪ .‬וכדי לרענן את הזכרון שלך‪ .‬ייחשב הדבר כעלבון‪ .‬ואולי אף בכל מקום‪ .‬גם‪-‬כן הפרה של‬ ‫הסדר הזה.‬אנו גם בעלי כבוד חופשי‪ . טאפו ובולאנדו מתו כמו גברים‪.‬ואם יאמר ישירות‪ .‬‬ ‫בי רָ‬ ‫לק‪ּ .‬איך ניתן היה לחנך בנים או לצאת למלחמות‪ .‬‬ ‫סליחה‪ ..‬כי נניח‬ ‫שאני באמת רוצה למות כמו כלב.‬אבל בשפת האהבה היא מלה אחרת‪ .‬ויש גם מקרים כאלה‪ .‬‬ ‫כמו שאמרת אתה‪ .‬ככה אמר איטל‪ .‬כבד את רצוני‪ .‬הם לא מטומטמים‬ ‫עד כדי כך‪ .‬דווקא לא ייחשבו כהפרת‬ ‫הסדר הקדמוני‪ .‬במקרה הספציפי שלי‪ .‬גבר אחד‬ ‫דוגמה‪ .‬הפרת הסדר‬ ‫הקדמוני היא תמיד סוגיה של כבוד‪ .‬אבל אני רוצה למות‬ .‬אם רק היתה לי אשה‪ .‬כשהם נעשים בין בעל קניין קדמוני‬ ‫לקניינו השייך לו‪ .‫‪114‬‬ ‫הה‪ .‬לך רָ קל‪ .‬לא התכוונתי‪ .‬מחר‪-‬מחרתיים יחוררו לי את המצח‪ .‬אב שמרמה את בנו‪ .‬נאמר‪ .‬ואלמלא כן‪ .‬כאשר רצח‪ .‬כל החיים‬ ‫למדתי שפות‪ .‬שגם זו הפרת הסדר הקדמוני‪ .‬הם מנפיקים אותן על המקום ולא חוזרים עליהן עם‬ ‫כאס ּ‬ ‫ום‪ .‬ואמירת או אי‪-‬‬ ‫אמירת דברים בשפה המרכזית‪ .‬עשיית או אי‪-‬עשיית עניינים‬ ‫שאינם חורגים מתחום הקניינים הקדמוניים שלך‪ .‬מה שהוא רוצה הוא עושה ועל‪-‬‬ ‫פי זה יכובד או לא יכובד‪ . ישנם אגב מקרים‪ .‬חי רָ‬ ‫לק מתקלח לא יותר מפעם בשבועיים‪.‬הפרת הסדר הקדמוני‪ .‬נחזור לענייננו‪ .‬בגידות‪ .

‬‬ ‫למה שנחשב‬ ‫פה‪ .‬כי המשפט יתנהל בשפה המרכזית‪.‬מי שנתפס רשאי לבחור האם להיות מעל לחוק או מתחת‬ ‫לחוק‪ .‬אתה מקשיב לי או לא‪ .‬כייסו אותך‪ .‬זכור לי שאמרתי לעצמי‪ ..‬אני רוצה למות כמו שאני רוצה‪ .‬‬ ‫במטפורות‪ .‬כי אם הוא רוצה לקטול את כולנו בגלל שטות‬ ‫מש רֵ‬ ‫כזו‪ .‬ואם לו‪ .‬‬ ‫אז פתרנו לך את הבעיה‪ .‬אין משמעות םינְ‬ ‫שב מכובד אצל לואי הנאור או מה‬ ‫כאן או מה שנחשב שם‪ .‬אלה דווקא המאשימים‪ .‬אז מצדי שיהרוג אותי עשר‬ ‫פעמים‪ .‬חייבים לפחות למות בדרך‬ ‫שתחשב כאן כמכובדת‪ .‬ואין מעמדות‪.‬הוא יצטרך לבוא‬ ‫פק‪ .‬היית יכול להסתדר גם לבד‪ .‬ופה אתה‪ .‬לא הנאשמים‪ .‬הוא היה‬ ‫לקחת אותי‪ .‬חשוד‪..‬לקיסר שלהם‪ .‬הוא מגיע‬ ‫לי בקושי עד הסנטר‪ .‬כל העונשים הם גופניים‪ .‬כשהם עוד היו‬ ‫בחיים‪ .‬ואז היינו רואים מה כל אחד שווה‪ .‬אחד על אחד‪ .‬אמורים לעשות את הבחירה שלנו‪ .‬או‪ .‬אפילו ב ּ נֶ‬ ‫יוצא נגדי כמו גבר‪ ..‬הקיסר נתן להם אפשרות בחירה בין מה שנחשב‬ ‫כאן מוות אנושי לבין מוות של‪.‬ואם מישהו זוכה ליחס מפוקפק‪ .‬איטל איש קלומפפה ‪ .‬יותר נכון‪ .‬נכנסים כל אחד לחדר הזה‬ ‫שבו אנחנו מדברים‪ .‬היה כבוד‪ .‬והשופטים‬ ‫פה דווקא בסדר‪ .‬הוא טועה‪ .‬ולפני זה‪ ..‬אולי בפעם האחרונה‪ .‬ואתם תגידו‪.‬למרות שכאן לא מדברים על‬ ‫נאשמים אלא על מאשימים‪ .‬או שבע שלו נגדנו‪ .‬אלא בכח המשטרה‪.‬למרות‬ ‫שבמקרה שלך היא פשוטה מאוד‪ .‬כמו שהוא נקרא אצלנו‪ .‫‪115‬‬ ‫כמו כלב‪ .‬יש? אתה לא‬ ‫אשם בכלום‪ .‬אתה צריך ללכת אתו למשפט‪ .‬מבחינת החוק אין תירוצים ואין אבא ואמא‪ .‬ואתה תייר‪ .‬אני וכולם‪ .‬והכייס בחדר‬ ‫שלו‪ .‬שהוא החליט לארח אותנו‬ ‫במקלף‪ .‬וזה שכייס אותך‪ .‬‬ ‫אבל אתה לא תבין‪ .‬על כזה עלבון של ילד קטן‪ .‬העונש הצפוי לך הוא כזה וכזה‪ .‬זה וזה‪ .‬עניין של כבוד‪ .‬‬ ‫הנאשם‪ .‬ומי שנתפס על עברה‪.‬הבנתי למה זה לא רק חסר משמעות‪ .‬אני לא מתכוון להרוג את עצמי בעצמי‪ .‬ולצורך זה אתה‪ .‬אבל במקרה שלנו היה ברור שאנחנו‬ ‫אשמים‪ .‬‬ ‫במנגליס אין בתי‪-‬סוהר‪ .‬בגלל שפגענו כביכול בכבודו‪ .‬ורק אני‪ .‬‬ ‫כולם נולדים כחולי‪-‬עור‪ .‬אני ראיתי אותו‪ .‬‬ ‫נח רָ‬ ‫כולנו‪ .‬אבל שווה להוציא‬ ‫כמה גרושים על עורך‪-‬דין‪ .‬אבל‬ ‫עשה את זה לא בכח השרירים שלו‪ .‬או מחוץ לחוק‪ .‬נאשמנו בפגיעה בקיסר וכולם חוץ‬ ‫ממני לקחו את זה קשה‪ .‬בכל‬ ‫אופן‪ .‬מה נח רַ‬ ‫שב מכובד אצל בוגויובו‪.‬כריתת‪-‬יד‬ .‬אתה צריך עורך‪-‬דין‪ .‬עלולים להפיל אותך בפח‪.‬‬ ‫כמו שאומרים אצלנו‪ .‬‬ ‫אתה מואשם בזה‪ .‬שים לב‪ .‬מצאתי את‬ ‫פרצה בכל העסק‪ .‬בוא קודם תראה איך הדברים כאן עובדים‪.‬אומרים לך‪.‬ובגלל‪ .‬אלא‬ ‫ה ּ ְפִ‬ ‫חק לידיים שלו‪ .‬על כזה דבר של סתם‪ .‬‬ ‫איטל מת כמו כלב‪ .

‬ואם‬ ‫תימצא אשם‪ .‬שמראש כבר ידעת מהו‪.‬החוק כאן עומד לרשות אלה שאינם מסוגלים‬ ‫לסלוח לעולב בהם כמו גם להימנע מלדרוש פיצוי על עלבונם‪ .‬לרוב באיזו השפלה פומבית‪ .‬בלי‬ ‫קשר לחומרת העברה‪ .‬וגם לא העשרים‪ .‬או בלי‬ ‫רגליים‪ .‬הנפגע‪ .‬הוכיחו שגם אם אפשר להסתדר בלי ידיים‪ .‬משום שהוא אמירה ולא‬ ‫עשייה‪ .‬מצד אחד‪ .‬אדם כחול‪-‬עור‪ .‬כי אם נזכור שהשפה כאן היא שפת מטפורות‪ .‬מחרידה‪ .‬‬ ‫ועכשיו שים לב למה בכלל הסתבכת‪ .‬הרי שלמלים‬ ‫אין כל ערך אלא אם הן מבטאות משהו שמעשים אינם יכולים להגיד‪.‬או אצל בן‪-‬זוגך‪ .‬מכניסים אותך לחדר ואומרים לך‪ .‬ואז תהיה מעל החוק‪ .‬אלא‪-‬אם‪-‬כן מישהו מאשים אותך‪ .‬לא לדבר עליו‪ .‬אז אתה יושב כאן בחדר הזה כמה‬ ‫שרק תרצה‪ .‬‬ ‫לק‬ ‫בי רָ‬ ‫לק יעניש את ּ‬ ‫לעולם לא יאשים‪ .‬שיושב בחדר שלו‪ .‬עד‬ ‫שמשהו אצלך‪ .‬הם לא מבינים שכולם נשמעים לעקרון‬ .‫‪116‬‬ ‫במקרה שלך‪ .‬נאמר‪ .‬נגדו במו ידיו‪ .‬‬ ‫אלא מה‪ .‬אתה יכול לקלף מעליך את האשמה לבד‪ .‬כאילו אמר‪ .‬תקבל את העונש שלך‪ .‬כי במקרה שמשהו צריך‬ ‫להיעשות‪ .‬תמות‬ ‫כמו כחול‪-‬עור‪ .‬המקלף‬ ‫איננו גורם התמותה הראשון במנגליס‪ .‬בוחר‬ ‫לב‪ .‬כיתת‪-‬יורים במקרה שלנו‪ .‬איש כבוד‪ .‬כמו שהוא נקרא במנגליס‪.‬‬ ‫מהצד שלו‪ .‬אבל בשני המקרים‪ .‬יותר מאשר הכחדה מלאה‪.‬האני מאשים‬ ‫הוא במנגליס מעשה של פחיתות‪-‬כבוד‪ .‬או לא לעשות אותו‬ ‫ולשתוק‪ .‬‬ ‫שהתחבר עם אנשים שפלים‪ .‬לתוך חיקו של החוק במקום לפעול‪.‬יתחיל להתקלף‪.‬לא דוחקים בך‪ .‬חי רָ‬ ‫במו ידיו‪ .‬הרי שעצם המחשבה שמחר‪ .‬שים‬ ‫לק‪ .‬להיות מתחת לחוק‪.‬ולכן עדיף שישאר אצלם‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‬ ‫שלא חסרות עבירות‪ .‬זה בדיוק מה שטא ּ‬ ‫לא הבינו‪ .‬לבחור בין מיתת‪-‬כבוד לחיי‪-‬קלון אלא‪-‬אם‪-‬כן‪ .‬במנגליס אתה לא אמור בכלל‬ ‫להגיע לכל זה‪ .‬יש לך‬ ‫בחירה‪ .‬והשכל הישר‪.‬כמו בעל‬ ‫שמתנתק מאשה בוגדנית‪ .‬אם חי רָ‬ ‫לק‪ .‬במו ידיך‪ .‬ובקיצור‪ .‬יש לעשות אותו‪ .‬וזוהי גם‪-‬כן בחירה בין להיות מעל החוק‬ ‫או מתחתיו‪ .‬ואפילו האזרחים‬ ‫פה לא מבינים את זה‪ .‬ולכן היו מוכנים לשחוט את עצמם בחדר‪ .‬שגנב ממנו‪ .‬או לבקש להיעמד למשפט‪ .‬או יפטור את הרכוש הגנוב‬ ‫כדבר חסר‪-‬ערך ויתנער ממנו ומכל התעסקות שכרוכה בו‪ .‬באחד‬ ‫מן האמצעים שעומדים פה לרשותך‪ .‬אל תבהל‪ .‬‬ ‫לבקש שיקלפו אותך לעיני כול כדי לראות אם אתה אשם‪ .‬הרבה פעמים‪ .‬וזה‬ ‫פו ּ וב ּמסֹולאנדמסֹו וכולם‬ ‫בדיוק מה שעשה לנו הקיסר‪ .‬חודשים או שנים‪ .‬שעות או ימים‪ .‬‬ ‫בי רָ‬ ‫לגרור את ּ‬ ‫או לא לפעול‪ .‬האשם הוא ברכוש‪.‬הוא ינקום או ימחל בבוז‪ .‬יקטעו לך רק אצבע או‬ ‫אוזן‪ .‬‬ ‫ותהיה לכל החיים שחור‪-‬עור‪ .‬לא כל אנשי מנגליס הם אנשי כבוד‪ .‬אבל הקרימינולוגים‪ .‬‬ ‫מלים הן פטפוטים אלא אם כן הן מטפורות‪ .

‬או המוסרי‪ .‬הכייס‪ .‬על השולחן‪ .‬להאשים כייס ב ּ‬ ‫מהכליות‪ .‬או‬ ‫למה לא הבנתי אני‪ .‬וגם את הדוור אם צריך‪ .‬‬ ‫המורשים לנו אחת לשבוע‪ .‬למבקרים‪.‬שחיכה בדיוק רק לכך‪ .‬אחד שלא מכיר את השפה והמנהגים‪ .‬שהייתי‪ .‬הדוור איתר בסביבה שוטר אמיתי‪.‬מה הבדיחה‪.‬עותק כרוך ז'מש‪-‬שוורים של הברית האחרונה‪ .‬שולחן ושידה‪.‬‬ ‫נראיתי שודד לא פחות ואולי אף יותר ממנו‪ .‬אולי כדי לחסוך בבתי‪-‬סוהר‬ ‫ובשוטרים‪ .‬לא‬ ‫קשה עכשיו להבין למה החדרון הזה עלה לאיטל על העצבים‪ .‬כי לגרור אותך לשם בכח הזרוע של המשטרה‪ .‬כך‬ ‫או כך מצאנו בעזרת השוטר‪ .‬שאני ניסיתי לכייס‬ ‫את הכייס‪ .‬רק אם הייתי חולט אותו‪.‬מה שבדיוק התחלתי לעשות אלמלא אז בדיוק עבר דוור‬ ‫במדים‪ .‬‬ ‫בין אם טיפשות או פחדנות או רצון‪ .‬כולם חוץ מהקיסר עצמו‪.‬תפסתי אותו בצווארון‪ .‬שמתי רגל על‬ ‫המזוודה שלו‪ .‬ברוכים הבאים למקלף‪ .‬ולפיכך היה עדיין‪ .‬‬ ‫לי או לבן‪-‬הזונה‪ .‬לא ניסה להעריך למי שייכת תכולתו‪.‬להתבלט‬ .‬שלא יתעופף בלעדיה‪ .‬או בגלל סיבה מעויינת‬ ‫אחרת‪ .‬והכריז בפני הדוור כבתור רֵ‬ ‫אותו‪ .‬כלי‪-‬כתיבה ופגיון‪.‬‬ ‫שכנראה היה גם זה שהמציא אותו‪ .‬כסא‪ .‬עכשיו‪ .‬‬ ‫אדם כחול‪-‬עור או שחור‪-‬עור‪ .‬ונתן לי הרצאה קופצנית מאוד על השפה ומערכת הצדק של‬ ‫מנגליס בחדר המקלף שלי‪.‬וגם הכייס‪ .‬ולפני שהספקתי לתפוש מאיזה צד‬ ‫השמש זורחת‪ .‬גם אני‪ .‬אם יעז לפצות פה‪.‬שלא היה נדיר אצלו‪ .‬להיות מאכל לכלבים‬ ‫במקום להיות פיון במשחק של הקיסר‪ .‬‬ ‫במגירת השידה‪ .‬וכך‪ .‬וסימנתי לדוור בתנועת אף‬ ‫שלי‪ .‬ונראיתי‪ .‬שלף את הארנק‬ ‫שלי ממקום שבחיים לא הייתי מוצא אותו‪ .‬וזה הכל‪ .‬הוא‪ .‬ברוכים הבאים‬ ‫למנגליס‪ .‬לישועתי‪.‬חי‪ .‬אם נתבונן על‪-‬פי קנה‬ ‫המידה שלהם‪ .‬תקרא לשוטר‪ .‬שהיה‬ ‫אם‪-‬כן היחיד שביקש להיעמד למשפט‪ .‬כאמור‪ .‬אני פירשתי אותו כשוטר‪ .‬אם משום שאני‪ .‬‬ ‫בחיים‪ .‬ולכן בחרתי מה שבחרתי‪ .‬אחרי מה שעבר עלי במנגד ּ‬ ‫ו‪.‬מיטה‪ .‬כסא‪ .‬לך חבוב‪ .‬‬ ‫שאפילו לא פתח את הארנק‪ .‬במקום לנער לו את האבק‬ ‫עשיתי‪ .‬‬ ‫עוד דלת‪ .‫‪117‬‬ ‫הכבוד ונכנסים למקלף כמו ילדים טובים‪ .‬לא משער לאיזו מלכודת אני משתחל‪ .‬שעם כניסתנו הראשונה לחדר‬ ‫נראה אותו מוצב תחת לולאת‪-‬תלייה מוכנה‪ .‬כך טען באוזניי איטל‪ .‬במקום למלוק‬ ‫אותו כמו תרנגולת‪ .‬בהתחלה‪ .‬הבה נראה מה אתה‪ .‬ועל‬ ‫השידה מחכה בקבוקון עם סם שינה‪ .‬נאסר למסור לידינו כל פריט נוסף‪ .‬‬ ‫הוא הגיע לבקרני שם והצליח להסביר לי במקורטע איזו שטות‬ ‫כייס ּ‬ ‫ותמסֹו‪ .‬רעל מהיר ומלאי תערי‪-‬גילוח על‬ ‫המדף‪ .‬זה לא‬ ‫מבטא את הכח הפיזי שלך‪ .‬אמבט קטן ואסלה‪ .‬‬ ‫האשמתי אותו בחזרה‪ .‬‬ ‫עד‪ .‬חוזרים לחדר‪ .‬את הדרך למקלף‪.

‬בחר בכיתת היורים ולא‬ ‫במשהו אינטימי יותר במקלף‪ .‬‬ ‫שחצו את הגבול בלא היתר‪ .‬ועל‪-‬כן כל השבעה יחד אינם ראויים לערעור שיווי‬ ‫המשקל העדין‪ .‬והוא שרצונו של אדם לעולם איננו גורר הגיונית‬ ‫את כבודו‪ .‬ארבעה מבוקשים בעירם על עבירות‬ ‫הרעלה‪ .‬בולאנדו‪ .‬מאז שנודעה‬ ‫אם‪-‬כן תשובה זו במנגליס‪ .‬אזרחי בוסמניה‪-‬גופא‪.‬רק לא מכבר ומתוך‬ ‫קשיים עצומים‪ .‬מידי בוגויובו‪ .‬גם אם קטנה‬ ‫כמו כף‪-‬ידו ותוקפת את גופו מבפנים‪ .‬אלא תמיד להפך‪ .‬הכבוד קצת בולט‬ ‫החוצה‪ .‬בבית המעצר בקלומפפה‪ .‬דבר שהניע אותי‪.‬וכן שמתוך השבעה‪ .‬במכתב רשמי לכל אחד מן העצורים‪.‬הרגיש ומלא‪-‬האמון שהתייצב‪ .‬עולה אדם אחר‪ .‬עד אפיסת הכוחות אם‬ ‫צריך‪ .‬רצונו של אדם‬ ‫הוא כבודו‪ .‬ועל‪-‬כן דווקא הוא ראוי להיחשב נבון ואמיץ ועניו ומלא‪-‬השלמה‬ ‫עם גורלו‪ .‬גם אם חולה על הסף‪ .‬כלומר‪ .‬כבודו של אדם הוא רצונו‪ .‬זאת ועוד‪.‬כי מאז שנודע על היעלמותם של שבעה‬ ‫אזרחים ותייר בטריטוריות העצמאיות של בוסמניה‪-‬רבתי‪ .‬‬ ‫לכשירצה‪ .‬כי השבעה שבמנגליס‬ ‫אלאם‪ -‬לֻ‬ ‫שנודע‪ .‬רָולא יאלץ להפקירו בדרך ולעולם לא יוכל לחזור לקחתו‪ .‬רק‬ ‫לאחרונה‪ .‬ובין אם משום שעלה כדבריו על ה ּ ְפִ‬ ‫כבר‪ .‬כשכולם החליטו‬ ‫מנ רָ‬ ‫איני מתכוון כלל להצטנע‪ .‬תמיד כבודו של אדם נגרר מעשית‬ ‫בעקבות רצונו‪ .‬כך שאם הוא‪ .‬כפי האידאל שבמנגליס‪.‬דבר אחד ברור‪ .‬משכיל‪ .‬לשלוח‪-‬יד בנפשם‪ .‬שהרצון ירצה‬ ‫בכבוד‪ .‬‬ ‫שהגיע למנגליס לפניי ונפל בפח עם כולם‪ .‬לדוגמה‪ .‬‬ ‫ברור היה לאיטל שאין לו על מי לסמוך ועל מה לבנות‪ .‬‬ ‫ואולי לא רק כאן‪ .‬למשוך את הכבוד אחריו כדי שיוכל לאסוף אותו פנימה‪.‬אי‪-‬תשלום מסי עיריה‪ .‬סוף אחד נגזר על כולם‪ .‬גם אם קטנה כגרגר חול‬ ‫ותוקפת אותו מחדרי לבו‪ .‬גם אם קטנה כמו מנגליס‪ .‬לתוך עצמו‪ .‬כי‬ ‫שניהם מחוברים לציר אחד‪ .‬אפילו חאן ואפילו האחים בחרו‬ ‫כאמור אחרת‪ .‬רצונו יכובד‪ .‬אדם בודד לא‬ ‫יגבר על קיסרות שלמה‪ .‬טאפו‪ .‬במטה שירותי הבטחון ב לֻ‬ ‫אונסו‪ .‬זו זכותו‪ .‬ע"פ החוק הקיסרי‪ .‬וממה שבולאנדו‬ ‫סיפר לי אחר‪-‬כך על מעלליו במדבר הסוק‪-‬מן‪-‬סו‪ .‬איטל ישמעאלוב‪.‬וכי קירו ּ השני יעמוד‬ ‫בתוקף על יישומן של הסמכויות החדשות שהואצלו לו‪ .‬ואם הציר נשבר‪ .‬נגמרה הקומדיה‪ .‬‬ ‫רחב‪-‬גרם‪ .‬ומרגע‬ ‫גלאם‪ .‬‬ ‫גדו ּ ולאתרמסֹו‪ .‬הרצון מבפנים‪ .‬בין הממשלה המרכזית באלאם‪-‬גלאם לבין הרשויות‬ ‫האוטונומיות פחות‪-‬או‪-‬יותר בטריטוריות העצמאיות‪ .‬גבה‪-‬קומה‪.‫‪118‬‬ ‫פרצה שדובר עליה‬ ‫ולהמרות‪ .‬ספסרות בכרטיסי הגרלה מזויפים‬ ‫והפרת אמונים של מורה במוסד לימודי כמו גם קבלת דבר במרמה‬ ‫באותו מוסד‪ .‬שירצה בו‪ .‬ועל‪-‬כן הרצון צריך להתאמץ‪ .‬לרדת ב רַ‬ ‫להמשיך למנגליס בלעדיו‪ .‬חולמיטו‪ .‬יותר לא יוכל האדם‬ .‬‬ ‫מהיכרותי אתו‪ .‬בלב שלם‪ .

‬מנוע מלסגת‬ ‫מתביעתי הקודמת להעמיד את הכייס לדין‪ ..‬או קצרצרה‪ .‬ובזאת לא פקפק איש‪.‬הוא ילך‪ .‬עוד יותר‬ ‫בלתי‪-‬אפשרי‪ .‬ובכך הקל‬ ‫כה את חולשת רצונו שבגד בו ועל‪-‬כן איבד‬ ‫על משא הרצון‪ .‬אני עושה את הדבר הכי איטי בעולם‪ .‬לחכות‪ .‬לפני שאני הופך בפועל לאזרח של מנגליס‪ .‬זה כמו‪ .‬אך גם לא‪ .‬נאנח שר המשטרה‪ .‬למן הבוקר הגשום‪ .‬ארבעה חודשים לפ רֵ‬ ‫הזה‪ .‫‪119‬‬ ‫לנעול את שניהם בלבו‪ .‬‬ ‫בלתי‪-‬אפשרי כמו לדגדג פיל‪ .‬לא נאלצתי לבחור בין מוות‬ ‫אלף‪ .‬כי בעצת איטל ביקשתי להישפט‪.‬בינתיים יכולתי להסתובב לתומי רק בה‪ .‬כתייר‪ .‬בברית‬ ‫האחרונה‪ .‬‬ ‫אזכה אני‪ .‬גימל‪ .‬והנה הסתבר כי אינני יכול‪.‬ואם לא הגעתי לכך‪ .‬יודע עוד כל‪-‬כך הרבה..‬ועד הבוקר הגשום‬ ‫וכך‪ .‬‬ ‫שמשפטו התעכב מסיבות שהיו תלויות בעיקר בקיסר‪ .‬ואני שואל עכשיו לא‬ ‫לדעתך האישית בנושא‪ .‬דלת‪ .‬‬ ‫ועכשיו הצד השלישי והחזק‪ :‬על אף שאני‪ .‬‬ ‫כפי שהבנתי ממך‪ .‬‬ ‫אבל גם אחרי שאיכשהו בלי חפזון נאספו הראיות למשפט והוברר כי‬ ‫הארנק היה למרבה‪-‬הפלא שלי‪ .‬הליך שגזל ארבעה חודשים‪..‬‬ ‫ובאוזני כל איש שיפגוש אולי יהלל את גבורת כבודו שמת‪ . איך אם‪-‬כן הם‬ ‫מסתדרים אתו בפועל‪ .‬יצאתי מהמלון‪.‬לבטל את ההאשמה‪ .‬‬ ‫חזרתי למלון‪ .‬כמו שאמרת‪ .‬מתחת לכבודו של כל איש‪ .‬הוצא באופן טקסי להורג‪ .‬מאז‬ ‫כנ ּ‬ ‫ו‪ .‬בינתיים איטל נשפט‪ .‬‬ ‫כפי שכבר נאמר‪ .‬כמו לגלח‬ ‫לדבורה את השערות שלה ברגליים‪ .‬לקיים את המשפט בו‪ .‬ואולי ימצא תירוצים ופרצות‪..‬לא יוכל‬ ‫להסתפק בעצמו‪ .‬לא יוכל להתכנס בתוך עצמו‪ .‬הלכתי לבקר בתורי את איטל העצור‪.‬‬ ‫ני‪ .‬ורק אז שוחררתי על תנאי עד לפתיחת‬ ‫משפטי‪ .‬הליכה ממושכת‪ .‬כמו‪ .‬ורק שאלתי אותו‪ .‬אמר שר המשטרה‪ .‬‬ ‫נד השר לשלילה‪ .‬הרי זה הרבה בזכותו‪.‬במקלף שלי‪ .‬נאסר עלי לצאת‬ ‫מן העיר‪ .‬‬ ‫אלא שהתמזל מזלי ואני מדבר באוויר‪ .‬ככה‪.‬כי נראה לי שמאז המנגליסי הראשון שזלזל‬ ‫בכבודו של מנגליסי אחר מתנהלת כאן שרשרת קטנונית של‬ ‫עלבונונים ונקמנויות‪ .‬את איטל‪:‬‬ ‫עקרון הכבוד הזה שאנחנו מדברים עליו‪ .‬קירו ובוגויובו יוצאים פעמיים‬ ‫תלֻ ּ‬ ‫שהעניינים הסתדרו והתקנות ּ‬ ‫בחודש לסקי בפסגת הטילמודוזוקאם‪ .‬זה מצד אחד‪ .‬ואולי יב רַ רֵ ּ‬ ‫את כבודו‪ .‬‬ ‫ובינתיים יצא לי להתעמק שם לעומק‪ .‬יצאתי למכולת‪ .‬בית‪ .‬ההנחה לפנות אל בורר חיצוני נחשבת כאן‪.‬היות‬ ‫ואתה‪ .‬מצד שני‪.‬לעזוב את מנגליס‬ ‫עד שיסתיים משפטו של הכייס‪ .‬ואבד‬ ‫ללא זכר מעל אדמת מנגליס‪ .‬אלא לגבי מה שהולך כאן במנגליס‪ .‬מקיר לקיר ומן הדלת אל כותל ההוצאה‪-‬להורג‪.‬אף אחד בוודאי לא‬ .‬מחווה מיוחדת למען תייר‪ .‬מעיר לעיר ומכפר‬ ‫לכפר‪ .‬הרי שמן הנמנע יהיה‪.

‬מה לעשות‪ .‬אני לא טעיתי‪ .‬ובכך להשיב לי מה שאבד לי.‬אני‪ .‬קיבלת שמונה‬ ‫השני‪ .‬שנה כזו וכזו‪ .‬כל איש מטבע הדברים‬ ‫ימשש אותו בצורה שונה.‬כפי שנקבעו על‪-‬ידי‬ ‫א רֵ‬ ‫העצמאיות‪ .‬וכולי וכולי‪ .‬אולי המשקל‬ ‫טעה‪ .‬שש קילו‪ .‬תקנה מאה ארבעים ואחת רָ‬ ‫שר האוצר של בוסמניה ביום זה וזה ונחתמו ביום זה וזה בין ממשלת‬ ‫בוסמניה לבין ראשי הערים‪ .‬השפה המרכזית ושפת האהבה‪.‬יגיד הרמאי‪ .‬העובר על פקודה זו‬ ‫ּ‬ ‫ייחשב כעולב בכבודו של הוד מעלתו רב החסד קירו השני‪ .‬דוכן‪ .‬אחד‪ .‬הוד מעלתו רב החסד קירו ּ‬ ‫פק‪ .‬טולא‪ .‬שמקורם בעיר שפת התשבץ‬ ‫ט ּ‬ ‫ולא‪ .‬מבחינתי‬ ‫זו יכולה להיות תעודת הפטירה של סבתא שלו‪ .‬ובעצת מועצת השניים‪-‬עשר של מנגליס‪.‬כן ייחשב‬ ‫ככזה אזרח העיר מנגליס המערער עליה‪ .‬כמו שאני בטוח שבאמת רימו‬ ‫אותי‪ .‬או המונע מאזרח העיר‬ ‫מנגליס‪ .‬מחליט‬ ‫כיצד לפגוע בכבודך‪ .‬הכל בסדר.‬מנגדו‪.‬עסק‪ .‬יש ציפור וחיה מתחת לכל התכתובת‪ .‬לדפוק לו את הפנים‬ ‫בתוך המאוזניים שלו ולדרוש ממנו לחזור על הכל שוב כדי לגלות אי‪-‬‬ .‬או רשיון ציד‪ .‬שים אותו כאן‪ .‬המשנה עלי אדמות לריבון הקדמוני‬ ‫העליון ושליט על עיר שתי הלשונות‪ .‬‬ ‫החל מיום זה וזה‪ .‬איך‪ .‬כבוד תחת כבוד‪ .‬יש לכלול במחיר‬ ‫לצרכן של כל השירותים והמוצרים‪ .‬יש שם צלב בכל‬ ‫פינה‪ .‬להרוג את החנווני‪ .‬שתיים‬ ‫פק לקילוגרם‪ .‬ואם החוק הזה הוא כבוד‪ .‬מאגר כוח‪-‬‬ ‫עבודה אנושי או של בעלי‪-‬חיים‪ .‬ליישם פקודה זו‪ .‬שנפגעתי בכבודי על‪-‬ידך‪ .‬נאמר‪ .‬בפקודת הוד‬ ‫מעלתו רב החסד קירו ּ השני‪ .‬חודש כך וכך‪ .‬ ‫מהו קנה המידה‪ .‬שבבעלותו נכס‪ .‬לתפוס אותו בקרקפת‪ .‬רימו אותי‪ .‬מפעל‪ .‬לנסות לבדוק‬ ‫קודם כל אם טעה? לא‪ .‬בוא עוד הפעם נבדוק‪ .‬נאמר‪ .‬‬ ‫היא מנגליס‪ .‬שש‪ .‬ארבעים ושש ק ּ‬ ‫ו‪ .‬קילו זה שתיים שמונים‪.‬היום במכולת‪ .‬המשנה עלי אדמות‪ .‬מנטיטי‪ .‬ארבעים ושש כפול מאה‬ ‫לחלק למאה ועוד ארבעים ושש‪ .‬היטל מיוחד בשיעור של מאה אחוזים‪ .‬נקודה‪ .‬שום טעות‪ . אבל אני לא יודע לקרוא‪ .‬חוקיים‬ ‫ורשומים כדין‪ .‬ארגון‪ .‬‬ ‫מנקבי‪ .‬תשעים ושתיים‪ .‬כולם רוצים להיות מעליו‪ .‫‪120‬‬ ‫רוצה להיות מתחת לחוק‪ .‬הנה זה תלוי אצלי על הקיר‪ .‬מאה אחוז מס‬ ‫הקיסר על תוצרת באיכות ירודה מט ּ‬ ‫ולא‪ .‬אבל החשיבו אותו כתפוח הנחשב יותר‪ .‬מנגליס‪ .‬נתנו לי את התפוח הזול שביקשתי‪ .‬שיעודם מתן שירותים ו‪/‬או אספקת מוצרים למטרות‬ ‫רווח‪ .‬קרקע חקלאית וכיו"ב‪ .‬להרוג‬ ‫אותו בכל זאת? לא‪ .‬ובכפוף להסדרי הסחר החדשים בטריטוריות‬ ‫לף‪ .‬כולם לוקחים‬ ‫אותו לידיים‪ .‬אתה יודע לקרוא‪ .‬חמש‬ ‫שמונים ּ נֶ‬ ‫ששים לקילוגרם‪ .‬על החתום‪ .‬נתת לי ּ נֶ‬ ‫קו ּ עודף‪ .‬כל אחד ותוארו הוא‪ .‬‬ ‫אפס‪ .‬לא אני המצאתי‬ ‫את זה‪ . כי אף‪-‬על‪-‬פי שיש היררכיה של קניינים‬ ‫קדמוניים כאלה‪ .

‬ולכן החליטו מה שהחליטו‪ .‬‬ ‫בפשע שאתה לא רואה בו פשע‪ .‬איפה כאן‬ ‫ההבדל בין המצב כאן לבין המצב בבוסמניה עצמה‪ .‬אז מה‪ .‬איך אני אצא עכשיו‬ ‫פק תפוח שעולה רק חמישים‬ ‫ת‪ .‬איך אני‬ ‫מחזיר לעצמי את כבודי‪ .‬‬ ‫ומערכת משפטית כדי לאזן זאת‪ .‬עוד תפוח‪ .‬למענם של חסרי הכבוד‪.‬חשבת שיש לך אשה שהיא הר של זהב‪ .‬אם זה‬ ‫שווה לך‪ .‬‬ ‫נכון‪ .‬בגדה בי עם כושי אחר.‬אבל זכותי לפחות להתרגש‬ ‫מזה כרצוני‪ .‬הסכים איטל ותיקן‪ .‬כולם‪ .‬או פחדנות‪.‬הוא הסיק את המסקנה‬ ‫שהיה צריך להסיק‪ .‬‬ ‫ראו את עצמם חפים מפשע‪ .‬צא וחשוב‪ .‬אתה צריך לרצוח את עצמך‪ .‬קנית ב ּ נֶ‬ ‫לרחוב‪ .‬יותר מדי תמיד עדיף על פחות מדי‪.‬מסתבר שהיא לא שווה‬ ‫צא אחרות‪ .‬שהוא בעיניי חסר הכבוד‬ ‫מכול‪ .‬ואילו אתה ביקשת להישפט‪ .‬לא מרשיע אותך‪ .‬בפורט‪-‬אוז'אל‪ .‬על כל פנים‪.‬לא‪ .‬עוד אשה או פחות אשה‪ .‬‬ ‫אתה אנרכיסט‪.‬אתה מת‬ ‫כחול ונותר כחול במותך‪ .‬השאלה היא אם‬ ‫אתה רואה את עצמך אשם‪ .‬כדי שבבית יגידו‪ .‬רַולא הוא ימית אותי בין כך ובין כך‪ .‬אני מאמין‪.‬‬ .‬הולכים לרצוח‬ ‫מ רָ‬ ‫ים של חרא‪ .‬פחות תפוח‪ .‬ולמען הקיסר‪ .‬אם פגעת בי‪ .‬איטל‪ .‬ואם להכליל‪ . הולכים לרצוח אותי בגלל‬ ‫שטות‪ .‬המדינה היא בכל מקום מוסד חסר כל כבוד‬ ‫עצמי‪.‬ולא רק טאפו‪ .‬‬ ‫נאמר שהיתה לי‪ .‬אתה נותן‬ ‫לקיסר הזדמנות להרשיע אותך בפשע שלא ביצעת‪ .‬בגלל שהתרברבתי שאני יודע את פתרון החידה‪ :‬אין לנו מה‬ ‫לעשות נגד זה‪ .‬תן אגרוף לבעל המכולת וקח את המגיע לך‪ .‬טאפו‪ .‬כי‬ ‫להתקלף במקלף‪ .‬חכה‪ .‬‬ ‫נכון‪ .‬כמו שהבנתי ממך‪ .‬כך‬ ‫שלא תרצה לנקום בי בתורך?‬ ‫אל תהיה סתום‪ . אשתי‪.‬כל הכבוד?‬ ‫חכה‪ .‬לא יכולנו למנוע את זה‪ .‬קודם חשבתי שאתה מדבר על מין איזה חוש‬ ‫צדק אוניברסלי שבמנגליס הצליחו לעגן אותו בחוק‪ .‬במנגליס כבר הסתבכתי מספיק‪ .‬אכיפת הכבוד מחייבת תמיד מידה של אנרכיה‪.‬בלי להגדיש את הסיאה‪ .‬כי כאדם חופשי יש לי זכות‬ ‫להחליט מה פגע בי ומה לא פגע בי‪ .‬להגדיש‬ ‫את הסיאה‪ .‫‪121‬‬ ‫אילו סתירות? גם לא‪ .‬לא נתן להם לעשות לו את זה‪ .‬ומה זו אם לא טיפשות‪ .‬בסך הכל רומי רָ‬ ‫ק ּ‬ ‫ו‪ .‬פגעו בכבוד‪-‬הגבר שלי‪ .‬ואני מתקומם נגד הסדר שמאלץ אותי להמית את‬ ‫עצמי‪ .‬‬ ‫אני אנרכיסט‪ .‬בתחום הכבוד אין דבר כזה‪ .‬אנרכיה‪.‬רימו אותך במכולת.‬אמר איטל‪ .‬כלב אחד קבור פה בכל העסק‪ .‬‬ ‫אתה מדבר על אגו‪ .‬טאפו‬ ‫היה גיבור‪ .‬או אפילו אצלי‬ ‫בבית‪ .‬פגעו‬ ‫בכבוד‪-‬האדם שלי‪ .‬צא לרחוב ו םינְ‬ ‫אותך‪ .

‬או שדווקא הצצה מרוכזת כזו קשה לו יותר‬ ‫מהתבוננות ממושכת‪ .‬‬ .‬משום‪-‬מה‪.‬לא‪ .‬שליחת‪-‬יד‪ .‬‬ ‫איסמאיליטיס‪ .‬או במקום‬ ‫אכלמסֹו או לכתו‪ .‬במקלף‪ .‬חסילונים או חבושים‪ .‬בסופו של דבר‪ .‬וכנראה‪ .‬בכל מקום ובכל עת‪ .‬אם‬ ‫אתה רואה את עצמך כאשם‪.‬בהליכה או תוך כדי אכילה‪ .‬כך או כך‪ .‬עיסמאילוף‪ .‬שאינו‬ ‫תלוי בהרגלי התזונה‪ .‬אני מתחיל לחשוד‬ ‫אם קירו השני לא שלח אותך אלי כדי לאסוף נגדי ראיות לקראת‬ ‫המשפט‪ .‬או שלא הזיז דבר‪ .‬סביב אבן גדולה‪ .‬דבר ראשון‪ .‬כמו הרעב‪ .‬למען אלה‪ .‬שהכרתי אותו כדברן גדול‪ .‬‬ ‫למה?‬ ‫ח‪-‬תו‪-‬מות!‬ ‫לא‪ .‬לא‬ ‫ישבור את ציר הלב כאשר יימשך פנימה‪ .‬‬ ‫איזה שטויות‪.‬או שהוא מתקשה לעשותה לבדו‪ .‬שהבין לראשונה בחייו כי לא משנה מה‬ ‫יגיד אלא מה יעשה‪ .‬או חודש‬ ‫בשנה‪ .‬‬ ‫למה שמאחר שהודעתי כבר על רצוני להישפט‪ .‬ואפילו‬ ‫שליחת‪-‬יד‪-‬בנפש‪ .‬משלח‪-‬יד‪ .‬תו ּ‬ ‫כשהצורך מתעורר‪ .‬תגיד למה‪.‬איסמלו ּ רַ‬ ‫פעם בשבוע‪ .‬רמז לו‬ ‫הקיסר‪ .‬‬ ‫אה‪ .‬אבל אתה פגעת בכבודי‪ .‬זאת אומרת‪ .‬והוא חיבק בשמאלו את שריר הקיבורת הימני‬ ‫שלו והניף‪ .‬כמתייחס ישירות לאותו מנוף שהוזכר בדברי הקיסר‪.‬‬ ‫בפנים‪ .‬‬ ‫ידידי היקר‪ .‬ולמי שלא די לו‪ .‬‬ ‫כמו אצלנו במנגליס‪ .‬אין זה משנה‪ .‬אבל הידיים הן‬ ‫הקיסר דרש בפניו‪ .‬במנזרים מרובעים‪ .‬להפתעתי‪ .‬או‪.‬או כל החיים‪ .‬על‪-‬אף כמובן הבדלי‬ ‫התרבות‪ .‬מה נחשב מכובד‬ ‫מקום לכ נֶ ּ נֶ‬ ‫אצל כל קיסר‪ .‬די בהצצה אחת לתוך מקום‬ ‫הולדתו של הרצון כדי לדעת אם הנעשה‪ .‬בכנסיות עגולות‪ .‬הופכים לנחלת הכלל‪ .‬מייד‬ ‫ רָ‬ ‫כנו ּ מועדים וויעודים‪.‬‬ ‫שפתיי חתומות‪ .‬שמר‪ .‬אבל הוא אחד‪ .‬או פעם בחיים‪ .‬ואז מעשה‪ .‬או פעם בשנה‪ .‬מה תגיד?‬ ‫איטל‪ .‬ייאמר לזכותו‪ .‬על שתיקתו גם‬ ‫כאן‪ .‫‪122‬‬ ‫להודות בפשע‪-‬לא‪-‬פשע כזה‪ .‬שפתיי חתומות‪.‬‬ ‫המשפט שלו נגמר כצפוי תוך כמה דקות לפני חודשים אחדים‪.‬הוא תמיד אחד‪ .‬כך היה וכך יהיה ואין‬ ‫פל משמעות‪ .‬ועכשיו תגיד לי אתה‪ .‬שנתלה מחוץ לנו במין‬ ‫מנוף ארוך והזיז דברים בעולם‪ .‬ודי בהצצה‬ ‫חטופה לתוך מקום הולדתו של הרצון‪ .‬כי כבוד‪-‬האדם‪.‬הלב רוצה מ ְפִ ּ‬ ‫שמוסרות לשיפוט שבחוץ‪ .‬‬ ‫אמה ואגרוף ימין קמוץ בפני המשנה עלי אדמות לריבון העליון על‬ ‫כל הקניינים הקדמוניים‪.‬מה שיש לי להגיד אני אגיד במשפט‪.‬בהצצה חטופה‪ .‬כולל לבנו שלנו‪ .‬שהוא כל‪-‬כך מעכב אותו‪ .‬אפשר להתווכח עד הבוקר‪ .

‬ואני‪ .‬אבל המחזה הראשון הזה‪ .‬הכל‪-‬כך‬ ‫קרתני‪ .‬גילו‬ ‫היה מחצית מזה‪ .‬כמה לא מפתיע‪ .‬אבל בבוקר רַ‬ ‫לובן מלכותי שאבד‪ .‬‬ ‫מפוקפק‪ .‬‬ ‫כי מנגליס כוסו בשלג שירד בימים‬ ‫ני היום‪ .‬כי לאמתו של דבר‪ .‬תושב העיר קלומפפה‪ .‬הרי שאינני חב לו יותר את חיי‪ .‬‬ ‫זה היה‪ .‬נשבעתי לו שלא‬ ‫אסתתר מאחורי שיח ולא אראה אותו בבזיונו‪ .‬לקוות שאדע להסביר במלון הקטן לכבס לי‬ ‫במהירות את מכנסי הקובלט‪-‬וכרום שלי‪ .‬זה היה מפותל‬ ‫בהרבה משלו‪ .‬מה שהמתין קודם לכול בפסגת המתלול לא היה עדיין מלון‬ ‫כי‪-‬אם משום‪-‬מה ערוץ קפוא שוודאי היה מכבס אותי כראוי‪ .‬כמה ערדליים זקנים וחמור‬ ‫תועה‪ .‫‪123‬‬ ‫קירו‪ .‬צרח עליו מעל הדוכן‪ .‬הסבריו ל רַ םינְ‬ ‫פו ּ התגלו כבלתי נחוצים מכל‪-‬וכול‪ .‬יו רַ‬ ‫ישמאל‪ .‬‬ ‫שטאפו וב ּמסֹולאנדמסֹו וכולם אכן שם‪ .‬קירו גזר את הטקס באטליז לשעות‬ ‫הבוקר המוקדמות של אתמול‪ .‬המלון התכלכל‬ ‫העיניים של טא ּ‬ ‫ניצב היישר בראש אותה מישורת‪ .‬מחודד עיניים‪ .‬אזרח בוסמני‪ .‬לאוזניי בלבד‪:‬‬ ‫היה כדאי עכשיו שתתרחק לכמה זמן ממנגליס‪ .‬כאמור‪ .‬אחד מנוסעי‬ ‫הרכבת‪ .‬סבתי לאחור‪ .‬הוא דיבר ב ּמסֹוס נֶ‬ ‫ואמר‪ .‬‬ ‫צא איטל‬ ‫ועל‪-‬כן כעבור יומיים עם שחר‪ .‬לבקן צעיר כבן שלושים למראה‪ .‬‬ ‫גשם הוא תמיד מבחינתי רק קצה‪-‬חוט שמשהו הולך להשתבש‪.‬כי הכייס‪ .‬אבל רק עד הפעם הזו‪ .‬עכשיו אנחנו שווים‪.‬שהתלכלכו בה‪ .‬ואם הפרתי את‬ ‫הבטחתי‪ .‬מייד אחרי שהאכילו את הכלבים‪ .‬פעמיים להורג ביריה‪.‬בעל לחיים תפוחות‬ .‬לפחות עד שלצרצר‬ ‫ימחאו כפיים‪ .‬דר רֵ ּ‬ ‫ארבעה חודשים לפ רֵ‬ ‫הגעתי הגשם המיס את רובו ובוססתי בתוך‬ ‫הקודמים‪ .‬בינות בוץ‪ .‬שלג‪-‬אמש מרופש‪.‬שהוא עלב בו אישית‪.‬ומעל הכל‪.‬ושם הרצה בפניי שוב‪ .‬עוד מרגע‬ ‫התאזרחותי‪ .‬לפני כחודשיים‪ .‬בוץ‬ ‫חי‬ ‫חלו ּ רֵ‬ ‫שזלג לו בשמחה לאיד במרכז הכביש המשופע‪ .‬כל זה השפיע רושם מדכדך מאוד‪.‬שר המשטרה‪.‬אשר למשפט שלי‪ .‬משום שהאשמתי את הכייס‪ .‬נכנס ויצא ממשפטים מסוג‬ ‫זה כפי שסיפר לי עורך‪-‬דיני פעמים רבות ותמיד כשארבעת גפיו‬ ‫לגופו‪ .‬‬ ‫התקהלות של עצים מופשטים בצורת גן‪ .‬לכחול‪-‬עור‬ ‫מנית וצרפתית שוצפות‪ .‬אם אתה מכיר את הביטוי‪.‬מאליו יובן‪ .‬הפכתי‪ .‬אפריורי‪ .‬אמן בתחומו‪ .‬על גדת הווידגינדון‪ .‬שמש בוקר פרברית נדחפת פה ושם‪ .‬במתינות של‬ ‫נידון למוות‪ .‬חסר גבות‪ .‬יותר ויותר עם כל שעה שנקפה‪ .‬‬ ‫ואמנם‪ .‬צריך היה רק להעפיל בין‬ ‫הלאבה העכורה‪ .‬לולא‬ ‫מישהו משך במרפקי ברגע האחרון‪ .‬על שפת המטפורות של מנגליס‪ .‬‬ ‫ישמעאלוב הובל חזרה למקלף‪ .‬פוקח חלונות על כל איש שיצא‬ ‫את השער הצפוני של תחנת הרכבת הזו‪ .

‬או שלא יגידו‪ .‬‬ ‫הלה הוציא את התרנגול והציבו על שפת הנחל הקרוש‪ .‬בבוץ משני צדדיו עמדו מזוודה וסל‪ .‬עם השחפת שלו‪ .‬אני לא בתחום שיפוטו של קירו‪ .‬במנטיטי‪.‬ואז ימים יגידו‪ .‬‬ ‫וג םינְ ּ‬ ‫תרנגול לבן‪ .‬או‪ .‬‬ ‫ומכאן קרה כפי שקרה‪.‬שלושה קילומטר מזרחה מן העיר אהיה‬ ‫בטוח‪ .‬השכיל להדרים לשם‪ .‬שהחזיק‬ ‫בח ּ‬ ‫ספ ּ‬ ‫ום‪ .‬ככל מת‪ .‬הם‪ .‬משיג עד כמה הנני חסר‪-‬אונים‪ .‬משיצאנו אל האור בגדה‬ ‫וצק ּ‬ ‫שממול‪ .‬אולי הם אנשי‬ ‫כבוד‪ .‬אמתין עד אשר אשמע רגליים מדשדשות על‬ ‫הרציף וצלצולי תזוזה‪ .‬אבל העוף סירב לעשות אפילו‬ ‫הידוס אחד קטן לעומת חזית העץ התכולה שמן הפרספקטיבה‬ ‫השפופה שלנו‪ .‬שאין בהן‪ .‬ועוד צרור‪ .‬ארגמן כרבולתו עטר עליה כמו הכרכוב‬ ‫התואם ביותר‪ .‬או‬ ‫בינכפריים‪ .‬לא רק שלא יחכה לי‪ .‬‬ ‫שחקני השש בש‪ .‬כמובן‪ .‬אזי הנהן ונאנח‪ .‬השיב‬ ‫אותו לסל‪ .‬‬ ‫הלאה משם ירדנו אל מעבר תתקרקעי ובמחילה האפלולית הזו‪.‬אותה שעה‪ .‬‬ ‫הרי שעוד כמה דקות אעלה על הרכבת למנטיטי‪ .‬‬ ‫אך לא יותר‪ .‬‬ ‫ואז יא רַ‬ ‫וחה‪ -‬ב ּ ּ‬ ‫וקשה או ב ּ ּ‬ ‫פ ּ‬ ‫וחה‪.‬אני בשטח המפורז של‬ ‫הטריטוריות העצמאיות‪ .‫‪124‬‬ ‫שבלעו פה תינוקי‪ .‬הודות לתבונת‪-‬הבאות של‬ ‫הממשלה המרכזית באלאם‪-‬גלאם‪ .‬העיר האחרונה על הרכס‪ .‬אני כבר רואה‪ .‬חדלו להתעניין בי‪ .‬מחפש‬ ‫לשווא לאורך האופק אחר גשר שלעולם לא אמצא‪ .‬יותר נכון‪ .‬ועם הזמן יתחפש‪ .‬‬ ‫טה‪.‬עכשיו רַ‬ ‫ציירתי לו אצבע ואמה מרחפות לעברו באוויר על‪-‬פני הקרח ומשכתי‬ ‫על פניי הבעה אוניברסלית של שאלה‪.‬לדמיונותי עליו‪.‬בשר ודם‪ .‬מין מ ּ‬ ‫ות מרובעת שהיתה צריכה‬ ‫להיות במקום שלא היתה‪ .‬‬ ‫או לדמיונותי בכלל‪ .‬לאדמה טרשית שאולי יימצאו מספר מאהלי שבטים‪.‬וסימן לי לבוא‬ ‫אחריו‪.‬זה‬ ‫עניינו‪ .‬אך‬ ‫למרות הכל אזהר‪ .‬אלא אף ישכח להשאיר לי שם הודעה ב רַ ּ ׁ‬ ‫בד סופית מזכרוני‪ .‬משם אין יותר לאן להמשיך‬ ‫אלא דרומה‪ .‬התרנגולן חייך אלי‪.‬לא יותר משלושים פסיעות מנגד‪ .‬אני לא אצא בעקבותיו ל ּ‬ .‬כבישים בינעירוניים‪ .‬ואם איטל‪ .‬הצבעתי על המלון‪.‬אבל אם עד עכשיו אף‪-‬אחד לא הגיע לעצור אותי‪.‬מנטיטי‪ .‬‬ ‫שי רָ‬ ‫אליה בלי ספק הגיע‪ .‬יומיים‬ ‫וחצי‪ .‬אני שומע‪ .‬אולי הם באמת לא דוחפים את האף לאן שלא נוגע להם‪ .‬‬ ‫החליק כמה ליטופים ברוח כפרית על קמיע המסעות שלו‪ .‬סלולים באספלט‪ .‬ראו‬ ‫אותי נכנס הנה‪ .‬‬ ‫מתחת לווידגינדון הגלוד‪ .‬לא איחרתי לתפוש ששעה שהתפעלתי‬ ‫מהתרנגול הלבן של הלבקן הזה הוא פשפש בכיס‪-‬התחת שלי‪.‬חשתי שמשהו חסר‪ .‬רת ּ‬ ‫ום‬ ‫בשלשלת זהב שהאיש שמר בכף ידו‪ .

‬או ישקרו‪ .‫‪125‬‬ ‫אף‪-‬על‪-‬פי שעוד לא ברור איך אשוב לבירה‪ .‬ימים יגידו‪ .‬‬ .‬‬ ‫במנגליס‪ .‬מבלי לעבור כאן שוב‪.‬ואוגוסטינה‪.

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful