You are on page 1of 4

‫‪Purim: Amalek, Torah SheBal Peh and the absence of God‬‬

‫‪Introductory sources - Amalek‬‬

‫א ספר שמות פרק יז‬

‫ח ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם‪ :‬ט ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש‬
‫הגבעה ומטה האלהים בידי‪ :‬י ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה‪ :‬יא והיה‬
‫כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק‪ :‬יב וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן‬
‫וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש‪ :‬יג ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב‪ :‬יד ויאמר‬
‫ידוד אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים‪ :‬טו ויבן משה מזבח‬
‫ויקרא שמו ידוד נסי‪ :‬טז ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לידוד בעמלק מדר דר‪:‬‬

‫ב רש"י שם‬

‫כי יד על כס יה ‪ -‬ידו של הקב"ה הורמה לישבע בכסאו‪ ,‬להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית‪ ,‬ומהו כס ולא נאמר כסא‪,‬‬
‫ואף השם נחלק לחציו‪ ,‬נשבע הקב"ה‪ ,‬שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו‪....‬‬

‫ג ספר דברים פרק כה‬

‫יז זכור את אשר־עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים‪ :‬יח אשר קרך בדרך ויזנב בך כל־הנחשלים אחריך ואתה עיף‬
‫ויגע ולא ירא אלהים‪ :‬יט והיה בהניח יהוה אלהיך | לך מכל־איביך מסביב בארץ אשר יהוה־אלהיך נתן לך נחלה לרשתה‬
‫תמחה את־זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח‪:‬‬

‫ד מדרש תנחומא כי תצא פרק י‬

‫ויזנב בך הכה אותן מכת זנב ואתיא כי הא דא"ר חיננא בר שיקלא מה היו בית עמלק עושין חותכין מילותיהן של ישראל‬
‫וזורקין כלפי מעלה ואומרין בזה בחרת הוי לך מה שבחרת‬

‫ה מדרש תנחומא כי תצא פרק ט‬

‫רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן רבי יהודה אומר קרך טמאך כמו דאמרת אשר לא יהיה טהור מקרה לילה רבי נחמיה אומר‬
‫קראך ממש מה עשה עמלק עמד וירד לארכיון של מצרים ונטל טומוסיהון של שבטים שהיה שמם חקוק עליהם במתכונת‬
‫הלבנים ועמד לו חוץ לענן והיה קורא להם ראובן שמעון ולוי פוקו דאנא אחיכון ובעינן למעבד עמכון פרקמטיא כיון שהיו יוצאין‬
‫היו הורגין אותן ורבנן אמרי קרך היקרך לפני אחרים אמר רבי חוניא מלה"ד לאמבטי רותחת שלא היתה בריה יכולה לירד‬
‫בתוכה בא בן בליעל אחד וקפץ לתוכה אע"פ שנכוה הקירה לפני אחרים אף כאן כיון שיצאו ישראל ממצרים הקב"ה קרע הים‬
‫לפניהם ונשתקעו המצרים לתוכו נפל פחדן על כל האומות שנא' )שמות טז( אז נבהלו אלופי אדום וגו' כיון שבא עמלק ונזדווג‬
‫להם אע"פ שנטל את שלו מתחת ידן הקירו לפני או"ה‪:‬‬

‫ו רש''י על דברים כה‬

‫אשר קרך בדרך ‪ -‬לשון מקרה‪ .‬דבר אחר‪ ,‬לשון קרי וטומאה‪ ,‬שהיה מטמאן במשכב זכור‪ .‬דבר אחר‪ ,‬לשון קור וחום‪ ,‬צננך‬
‫והפשירך מרתיחתך‪ ,‬שהיו האומות יראים להלחם בכם‪ ,‬ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים‪ ,‬משל לאמבטי רותחת שאין‬
‫כל בריה יכולה לירד בתוכה‪ ,‬בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה‪ ,‬אף על פי שנכוה‪ ,‬הקרה אותה בפני אחרים‪ :‬ויזנב בך ‪-‬‬
‫מכת זנב‪ ,‬חותך מילות וזורק כלפי מעלה‪:‬‬

‫ז זוה"ק ח"ב קצה‪.‬‬

‫אשר קרך בדרך וגו'‪ .‬אזמין לגבך ההוא חויא בישא לעילא לסאבא לך בכל סטרין‪ .‬ואלמלא דאתתקף משה לעילא ויהושע‬
‫לתתא לא יכילו ישראל ליה ובגין כך נטיר קב"ה ההוא דבבו לדרי דרין מאי טעמא בגין דחשיב לאעקרא את קיימא מאתריה‪.‬‬

‫ח ספר נצח ישראל ‪ -‬פרק ס‬

‫בזה רמזו דברים נפלאים‪ .‬כי עמלק הוא החוצץ בפני השכינה‪ ,‬שאין השכינה נגלית בעולם הזה‪ .‬וזה ידוע כי אומה זאת אינה‬
‫מתחברת עם ישראל כלל‪.‬‬

‫צ‪.‬א‪ .‬בעלאווסקי תשס"ח‬


‫‪Purim: Amalek, Torah SheBal Peh and the absence of God‬‬
‫‪Haman and Amalek‬‬

‫ט ספר בראשית פרק ג‬

‫יא ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן־העץ אשר צויתיך לבלתי אכל־ממנו אכלת‪:‬‬

‫י ספר דברים פרק לא‬

‫יח ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל־הרעה אשר עשה כי פנה אל־אלהים אחרים‪:‬‬

‫יא חולין דף קלט‪:‬‬

‫המן מן התורה מנין? )בראשית ג'( המן העץ‪ ,‬אסתר מן התורה מנין? )דברים ל"א( ואנכי הסתר אסתיר‬

‫יב מגילת אסתר אסתר פרק ג‬

‫ז בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש‬
‫שנים עשר הוא חדש אדר‪:‬‬

‫יג מגילת אסתר פרק ד‬

‫ז ויגד־לו מרדכי את כל־אשר קרהו ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על־גנזי המלך ביהודיים לאבדם‪:‬‬

‫יד שם פרק ו‬

‫יג ויספר המן לזרש אשתו ולכל־אהביו את כל־אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר‬
‫החלות לנפל לפניו לא־תוכל לו כי־נפול תפול לפניו‪:‬‬

‫טו מדרש רבה אסתר פרשה ח‬

‫ה ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו ‪ -‬אמר להתך לך אמור לה בן בנו של קרהו בא עליכם הה"ד )דברים כ"ה( אשר קרך בדרך‬

‫טז מגילת אסתר פרק ד‬

‫ה ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשר העמיד לפניה ותצוהו על מרדכי לדעת מה זה ועל מה‬

‫יז מדרש פנים אחרים נוסח ב פרק ד קטע ז‬

‫ותקרא אסתר להתך ]וגו'[ לדעת מה זה ועל מה זה ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו‪ .‬ברוח הקודש היו משיבין זה את זה‪,‬‬
‫שאמר לו שעמד אחד מזרע עמלק ולקח את ישראל‪ ,‬שאין קרהו אלא עמלק‪ ,‬שנאמר אשר קרך בדרך‬

‫‪Purim‬‬

‫יח מגילת אסתר פרק ט‬

‫כו על־כן קראו לימים האלה פורים על־שם הפור על־כן על־כל־דברי האגרת הזאת ומה־ראו על־ככה ומה הגיע אליהם‪:‬‬

‫יט מהר"ל מפראג אור חדש עמוד ריד‬

‫ופירש פור הוא פרורים‬

‫כ מגילת אסתר פרק ג‬

‫ח ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם־אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל־עם ואת־דתי‬
‫המלך אינם עשים ולמלך אין־שוה להניחם‪:‬‬

‫צ‪.‬א‪ .‬בעלאווסקי תשס"ח‬


‫‪Purim: Amalek, Torah SheBal Peh and the absence of God‬‬
‫כא שם פרק ח‬

‫כב כימים אשר־נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי‬
‫משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים‪:‬‬

‫כב מנות הלוי על מגילת אסתר‬

‫עוד הוסיפו הפרזים על בני שושן ומשלוח מנות וגו' ומפורד ולכן כי זה רומז כי הם באגודה אחת ובאהבה ואחוה הפך מ"ש‬
‫הצורר מפוזר ומפורר‪ ....‬כי נוסף להפ היה משלוח מנות ומתנות כי זה מורה שהם בלב אחד ואחוה זש"ה קבל בלב א'‬

‫כג מגילה דף ז‪:‬‬

‫אמר רבא‪ :‬מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי‪ .‬רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי‬
‫הדדי‪ ,‬איבסום‪ ,‬קם רבה שחטיה לרבי זירא‪ .‬למחר בעי רחמי ואחייה‪ .‬לשנה אמר ליה‪ :‬ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי‬
‫הדדי ־ אמר ליה‪ :‬לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא‪.‬‬

‫כד שו"ע אורח חיים סימן תרצה‬

‫חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי‪ :‬הגה וי"א דא"צ להשתכר כל כך אלא שישתה יותר‬
‫מלימודו )כל בו( ויישן ומתוך שיישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי )מהרי"ל( ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין‬
‫לבו לשמים‬

‫כה שלחן ערוך אורח חיים סימן תרצ‪:‬ו‬

‫הקורא את המגילה למפרע לא יצא‬

‫‪Torah SheBal Peh‬‬

‫כו ספר אסתר פרק ט‬

‫כז קימו וקבל }וקבלו{ היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם‬
‫וכזמנם בכל שנה ושנה‪:‬‬

‫כז תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח‪.‬‬

‫ויתיצבו בתחתית ההר אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית ואמר להם‬
‫אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם אמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא אמר רבא‬
‫אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו כבר‬

‫כח רש"י שם‬

‫בימי אחשורוש ‪ -‬מאהבת הנס שנעשה להם‪:‬‬

‫כט מדרש תנחומא נח פרק ג‬

‫אלה תולדות נח נח יתברך שמו של ממ"ה הקב"ה שבחר בישראל משבעים אומות כמ"ש כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו‬
‫)דברים ל"ב( ונתן לנו את התורה בכתב ברמז צפונות וסתומות ופרשום בתורה שבע"פ וגלה אותם לישראל ולא עוד אלא‬
‫שתורה שבכתב כללות ותורה שבע"פ פרטות ותורה שבע"פ הרבה ותורה שבכתב מעט ועל שבע"פ נאמר ארוכה מארץ מדה‬
‫ורחבה מני ים )איוב י"א(‪ ...‬לפי שלא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא על התורה שבע"פ שנאמר כי על פי הדברים האלה‬
‫כרתי אתך ברית )שמות ל"ד( ואמרו חז"ל לא כתב הקב"ה בתורה למען הדברים האלה ולא בעבור הדברים האלה ולא בגלל‬
‫הדברים אלא ע"פ הדברים וזו היא תורה שבע"פ שהיא קשה ללמוד ויש בה צער גדול‪ ...‬ולא קבלו ישראל את התורה עד‬
‫שכפה עליהם הקב"ה את ההר כגיגית שנאמר ויתיצבו בתחתית ההר )שמות י"ט( ואמר רב דימי בר חמא א"ל הקב"ה‬
‫לישראל אם מקבלים אתם את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם ואם תאמר על התורה שבכתב כפה עליהם את‬
‫ההר והלא משעה שאמר להן מקבלין אתם את התורה ענו כלם ואמרו נעשה ונשמע מפני שאין בה יגיעה וצער והיא מעט‬
‫אלא אמר להן על התורה שבע"פ שיש בה דקדוקי מצות קלות וחמורות והיא עזה כמות וקשה כשאול קנאתה לפי שאין לומד‬
‫אותה אלא מי שאוהב הקב"ה בכל לבו ובכל נפשו ובכל מאודו שנא' ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל‬
‫מאודך‪...‬‬

‫צ‪.‬א‪ .‬בעלאווסקי תשס"ח‬


‫‪Purim: Amalek, Torah SheBal Peh and the absence of God‬‬
‫‪Final thoughts‬‬

‫ל ספר בראשית פרק לו‬

‫יב ותמנע | היתה פילגש לאליפז בן־עשו ותלד לאליפז את־עמלק אלה בני עדה אשת עשו‪:‬‬

‫לא סנהדרין דף צט‪:‬‬

‫‪ ....‬מיהת אחות לוטן תמנע מאי היא? ־ תמנע בת מלכים הואי‪ ,‬דכתיב )בראשית ל"ו( אלוף לוטן אלוף תמנע‪ .‬וכל אלוף ־‬
‫מלכותא בלא תאגא היא‪ .‬בעיא לאיגיורי‪ ,‬באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה‪ ,‬הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו‪.‬‬
‫אמרה‪ :‬מוטב תהא שפחה לאומה זו‪ ,‬ולא תהא גבירה לאומה אחרת‪ .‬נפק מינה עמלק‪ ,‬דצערינהו לישראל‪ .‬מאי טעמא ־ דלא‬
‫איבעי להו לרחקה‪.‬‬

‫צ‪.‬א‪ .‬בעלאווסקי תשס"ח‬