You are on page 1of 5

‫‪Clostridia‬‬

‫נכנס חמצן‪ .‬שיטה פשוטה יחסית‪ ,‬טובה‬ ‫כללי‬


‫לפרק זמן מסוים‪.‬‬ ‫•גרם חיובי (קלוסטרידיום טטני ייצבע כגרם‬
‫•מיכל אנאירובי – מצע מוצק על פלטת אגר‬ ‫שלילי)‪ ,‬פליאומורפיים‪ ,‬כולם יוצרי ספורות‬
‫בתוך אינקובטור‪ .‬נוצרים תנאים‬ ‫(מאוד שכיחות באדמה)‪ ,‬אנאירובי‬
‫אנאירוביים ע"י חיזור החמצן במיכל ע"י‬ ‫אובליגטורי (חשיפה‪ ,‬אפילו למעט חמצן‬
‫חומרים מחזרים‪ ,‬קטליזטור שקושר מימן‬ ‫הורגת ברב הזנים) ‪‬קשה לבודד ולזהות‪.‬‬
‫וחמצן ליצירת מים וחומרים המשחררים‬ ‫אנאירוביות בשל חוסר בפראוקסידאז‬
‫פד"ח‪.‬‬ ‫וסופראוקסידיסמוטאז המנטרלים רדיקלים‬
‫מטבוליזם‬ ‫חמצניים הנוצרים ע"י פלבופרוטאינים‪.‬‬
‫•מבצעים פרמנטציה לבוטיראט ויוצרים ‪H2‬‬ ‫•לרב הזנים פלגלות פריטריכיות (בכל‬
‫ופד"ח‪ .‬לעתים משמש לאבחנה ראשונית‪.‬‬ ‫ההיקף) ‪ -‬למשל קלוסטרידיום טטני‪ .‬לזנים‬
‫•פרמנטציה לסוכרים – היכולת לסוכרים‬ ‫הלא מוטיליים אין פלגלות כלל (אין מצב‬
‫ספציפיים משמשת לאבחנה‪.‬‬ ‫של פלגלה בודדת)‪.‬‬
‫•מייצרים אינדול מטריפטופן בעזרת‬ ‫•כשהחיידק פעיל‪ ,‬הספורות שבתוכו יוצרות‬
‫טריפטופנאז (מאפיין גם חיידקי מעיים)‪.‬‬ ‫מבנה ייחודי – יש אובליות ויש ספריות‬
‫•מפרישים אנזימים מאפיינים למצע הגידול‪.‬‬ ‫במרכז‪/‬קצה החיידק‪( .‬כ‪.‬טטני – בצורת‬
‫יש זנים שמפרישים את כל סוגי האנזימים‬ ‫נבוט) ניתן לזהות במיקרוסקופ מורפולוגיה‬
‫למצע הגידול‪.‬‬ ‫ייחודית ולתת אבחון כמעט וודאי‪.‬‬
‫•חלק מפרישים טוקסינים מאוד רעילים –‬ ‫•לחלק מהזנים יש קפסולה (יותר בפתוגנים)‬
‫כמויות קטנות גורמות למחלה‪ .‬בשל הכמות‬ ‫כ‪.‬פרפינגנס ניתן לזהות ע"י קפסולה‬
‫הקטנה שדרושה ליצירת מחלה‪ ,‬קשה לפתח‬ ‫(צביעה נגדית) אך קשה לראות ספורות‪.‬‬
‫נוגדנים כנגדם‪ .‬כיום יש נוגדנים כנגד‬ ‫•חלק מהמשפחה נמצאים בפלורה הטבעית‬
‫הטוקסינים שמשמשים לזיהוי‪ .‬נוגדנים אלה‬ ‫של בע"ח ובני אדם או רק של בע"ח‪.‬‬
‫נוצרים בגוף אדם שעבר היפראימוניזציה‬ ‫•חלקם יוצרים טוקסינים מהרעילים בטבע‪,‬‬
‫עם טוקסואיד (טוקסין שעבר שינוי – לא‬ ‫חלקם משמשים בקוסמטיקה‪.‬‬
‫רעיל‪ ,‬אך עדיין מעורר יצירת נוגדנים)‪.‬‬ ‫•המשפחה גורמת למגוון מחלות – מקל ועד‬
‫•מפרקים ג'לטין והופכים אותו לנוזלי‪.‬‬ ‫קטלני‪ ,‬חלקן ללא מרפא‪.‬‬
‫•מרבית האבחנות על בסיס מופע קליני‪,‬‬
‫במקרים נדירים אבחנה מעבדתית‪.‬‬
‫•מרבית הזנים (בעיקר פתוגניים) מבצעים‬
‫המוליזה על אגר דם‬
‫גידול‬
‫•יצירת המושבות מאוד וריאבילית – יש‬
‫חלקות (חיידקים בלי קפסולה) ומוקואידיות‬
‫(עם קפסולה)‪.‬‬
‫•כ‪.‬פרפינגנס מתחלק כל ‪ 8‬דקות‪ ,‬באגר‬
‫אנאירובי יתפשט על כל הצלחת למרות‬
‫שאינו מוטילי‪ .‬מזהם נוזוקומיאלי נפוץ‪,‬‬
‫בדגש על פצעי ניתוח‪.‬‬
‫•יש שיטות רבות לתרבות אנאירובי –‬
‫לפעמים צריך לקחת מפצע למעבדה ללא‬
‫חשיפה לחמצן‪.‬‬
‫•מצע נוזלי ‪ -‬אגר וחומר מחזר‪ ,‬מרתיחים‬
‫להוצאת חמצן‪ ,‬מכסים חלק עליון בשמן‬
‫פרפין לאטימה‪ ,‬במבחנה יש צבע‬
‫אינדיקטור להמצאות חמצן שמראה עד היכן‬
‫תפקידו‪ .‬טטנוספסמין – נוירוטוקסין רגיש‬ ‫והפסקת נשימה‪ ,‬ייתכן כי קשור למקרים‬
‫לחום‪ ,‬מקודד ע"ג פלסמיד‪ .‬נוצר לקראת‬ ‫רבים של מוות בעריסה‪.‬‬
‫סוף הפאזה הלוגריתמית ובתחילת הפאזה‬ ‫‪ - Tetanus‬צפדת‬
‫הסטטיונרית‪ .‬משוחרר בעת ליזיס של‬ ‫כללי‬
‫החיידק‪.‬‬ ‫•הגורם למחלה‪ -‬נוירוטוקסין‬
‫•מסונטז כפרוטוקסין‪ ,‬נחתך בזמן השחרור‬ ‫‪ ,tetanospasmine‬מופרש ע"י ‪C.tetani‬‬
‫ע"י פרוטאז אנדוגני של החיידק‪ .‬נוצרות‬ ‫שעבר ליזיס‪.‬‬
‫שתי שרשראות‪ ,‬בינהן קשרים‬ ‫•ניתן לגדל את החיידק בתנאים אנאירוביים‬
‫דיסולפידיים‪ .‬השרשרת הכבדה יוצרת קשר‬
‫בלבד – רגיש מאוד לחמצן‪ .‬במצע חסר‬
‫עם רצפטורים ע"ג הנוירון‪ ,‬השרשרת‬
‫סוכר‪ ,‬יחד עם חיידקים אירוביים‪ ,‬יכול‬
‫הקלה חודרת פנימה למע' העצבים‬
‫לגדול (החיידקים האחרים מנצלים את‬
‫הפריפרית והטוקסין נודד ב‪axonal-‬‬
‫החמצן)‪ .‬במצע עם גלוקוז גידולו מעוכב‬
‫‪ transfer‬ומגיע ל‪ ,CNS-‬שם פעולתו‪.‬‬
‫ע"י החומצה הלקטית‪ .‬ספורולוציה מוגברת‬
‫השרשרת הכבדה מאפשרת קישור למע'‬
‫ע"י גלוקוז‪.‬‬
‫עצבים פריפרית‪ ,‬אבל הטוקסין הפעיל הוא‬
‫•הספורות נוצרות בסוף הפאזה הלוגריתמית‪,‬‬
‫השרשרת הקלה‪.‬‬
‫מאוד עמידות – מתקיימות שנים באדמה‪.‬‬
‫•ב‪ ,CNS-‬נקשר הטוקסין לרצפטורים‬
‫•ניתן למצוא חיידקים וספורות בצואת בע"ח‬
‫גנגליוזידים שמכילים חומצה סטרית‪ .‬נקשר‬
‫לסינפסות אינהיביטוריות ומונע שחרור‬ ‫שונים‪ ,‬אך לא בצואת בני אדם‪.‬‬
‫נוירוטרנסמיטור אינהיביטורי (‬ ‫•צפדת נגרמת בד"כ מזיהום פצע‪ .‬צריך פצע‬
‫‪ ,)Gly/GABA‬מה שגורם לעודף‬ ‫עם תנאים אנאירוביים – מושג מחדירה של‬
‫אקסיטציה כיווץ מתמיד‪.‬‬ ‫מכשיר חד שמנתק אספקת דם לפצע‪.‬‬
‫טיפול ומניעה‬ ‫•תק' אינקובציה מזיהום הפצע – ימים עד‬
‫•בחשד לטטנוס מזריקים אנטיטוקסין –‬ ‫חודשים‪.‬‬
‫‪ )TIG )tetanus Ig‬שהוכן מאדם שעבר‬ ‫•הספורות עמידות מאוד‪ ,‬החיידק רגיש‬
‫היפראימוניזציה ע"י טוקסואיד‪ .‬מאוד יעיל‪.‬‬ ‫לפניצילין‪.‬‬
‫קליניקה‬
‫•הנוגדנים יעילים כנגד הטוקסין בדם‪ ,‬אך לא‬
‫כנגד טוקסין שכבר נקשר‪( .‬יש חדירה של‬ ‫•בשלב ראשון ‪ -‬התכווצויות שרירים‬
‫הטוקסין דרך הדם לקצוות עצבים‬ ‫לסירוגין באזור הפציעה‪.‬‬
‫פריפריים)‪.‬‬ ‫•עוויתות בגוף‪ ,‬בעיקר בשרירי הלסת‬
‫•מניעה – חיסון ע"י טוקסואיד (‪ 3‬הזרקות‬ ‫(נעילה‪" ,‬חיוך" סרקסטי אופייני)‪ .‬עיוות‬
‫שרירי הלע‪ ,‬ייתכן מוות בשל קושי מכני‬
‫בשנה ראשונה‪ ,‬ובוסטר כל ‪ 10‬שנים)‪.‬‬
‫בנשימה‪.‬‬
‫נכלל בזריקה מחומשת‪.‬‬
‫•התכווצויות וכאבים בכל שרירי הגוף‬
‫ובגפיים בפרט‪.‬‬
‫•תנוחה אופיינית – ‪( opistonothic‬כל‬
‫הגוף מקומר אחורה‪ ,‬נוקשה)‪ ,‬נגרמת‬
‫כתוצאה מכיווץ השרירים‪.‬‬
‫•אין איבוד הכרה‪/‬חום – מודעות מלאה של‬
‫הנפגע למצבו‪.‬‬
‫•מס' סוגי זיהומים – ניאונטלי – זיהום חבל‬
‫הטבור‪ ,‬אחוז תמותה גבוה‪ ,‬לוקאלי – יצירת‬
‫טוקסין והתרבות חיידק וגטטיבי‪ ,‬ממוקד‬
‫באזור מוגבל‪ .‬טטנוס צפלי – מזיהום פצע‬
‫בראש‪ ,‬פרוגנוזה קשה מאוד‪.‬‬
‫טוקסינים‬
‫•החיידק יוצר ‪ 2‬טוקסינים – המוליזין רגיש‬
‫לחום (דומה לסטרפטוליזין) – לא ברור‬
‫המעי – דימומים וסיבוכים‪ .‬למרות‬ ‫לגרום למוות תוך ‪ 24‬ש'‪ .‬החיידק מתרבה‬
‫שהספורות של זן זה נפוצות‪ ,‬זיהום על ידו‬ ‫מהר ומפריש את שלל הטוקסינים‬
‫די נדיר‪ ,‬לא ברור למה‪.‬‬ ‫ההרסניים שלו‪ .‬מצטבר נוזל צהבהב שמכיל‬
‫חיידקים ולויקוציטים רבים‪ ,‬ניתן‬
‫‪:C.difficile‬‬ ‫לראות‪/‬לחוש בשלפוחיות מלאות גז‪ ,‬נוצר‬
‫•ניתן לבידוד מצואת אדם (יעני‪ ,‬פלורה‬ ‫נקרוזיס נרחב בשרירים‪ .‬הסכנה העיקרית‬
‫טבעית)‪ ,‬אבל בעל פוטנציאל פתוגני ע"י‬ ‫– התפשטות לשרירים שלא היו חשופים‪.‬‬
‫מנגנון ‪antibiotic associated GI‬‬ ‫התחלה של נמק כזה מחייבת במקרים רבים‬
‫‪ .disease – ABAGID‬המחלה יכולה‬ ‫קטיעה של האיבר הפגוע ע"מ למנוע‬
‫להתבטא משלשול פשוט ועד מחלה מסכנת‬ ‫התפשטות‪ .‬כאשר יש זיהום כזה בקיר הבטן‬
‫חיים (‪– pseudomembranous colitis‬‬ ‫– קשה להציל ממוות‪.‬‬
‫הרס מעי מאסיבי)‪.‬‬ ‫•זיהום הרחם – החיידק קיים במע' הגניטלית‬
‫•הספורות קיימות בפלורה הטבעית‪ ,‬והן‬ ‫אצל כ‪ 5%-‬מהנשים בצורת ספורות – לא‬
‫מאוד עמידות‪ .‬נוכחות חיידקי הפלורה‬ ‫מבטא פוטנציאל פתוגני‪ .‬זיהום מתרחש‬
‫הטבעית לא מאפשרת נביטת ספורות אלו‪.‬‬ ‫לאחר הפלות או לידה ארוכה וקשה‬
‫לאחר טיפול אנטיביוטי‪ ,‬יש חיסול של‬ ‫(נוצרים פצעים בהם תנאים אנאירוביים) –‬
‫חיידקים רבים בפלורה הטבעית שמאפשר‬ ‫מלווה בספטיסמיה קשה‪ ,‬המוליזיס‬
‫את נביטת הספורות‪ .‬החיידק הוגיטטיבי‬ ‫אינטרה‪-‬וסקולרי‪ ,‬ירידה חדה ברמות ‪,Hb‬‬
‫עובר קולוניזציה מהירה במעי ויוצר ‪2‬‬ ‫אנמיה‪ ,‬שתן דמי‪ ,‬אי‪-‬ספיקת לב‪ ,‬אי‪-‬ספיקת‬
‫טוקסינים עיקריים‪.‬‬ ‫כליות‪ .‬זהו זיהום מהיר הגורם למוות תוך‬
‫•‪ – Toxin A – enterotoxin‬כמוטקטנט‬ ‫שעות‪.‬‬
‫לנויטרופילים ולויקוציטים אחרים‬ ‫•בקטרמיה – כמעט ולא מתרחשת באנשים‬
‫שמשחררים ציטוקינים‪ .‬שילוב הציטוקינים‬ ‫בריאים‪ .‬מתרחש באימונודפרסיבים‪ ,‬בעיקר‬
‫עם האנטרוטוקסין (לא ברור למה) גורם‬ ‫חולי איידס; חולי לוקמיה וחולי סרטן‬
‫להפרשת נוזלים מוגברת והתפתחות של‬ ‫אחרים שמקבלים טיפול אימונוסופרסיבי‪.‬‬
‫‪ hemorrhagic necrosis‬במעי ובכלי‬ ‫מגיע בד"כ מדימומים במעי (נוצרים תנאים‬
‫הדם‪.‬‬ ‫אנאירוביים) לזרם הדם‪ .‬מסתדר איכשהו‬
‫•‪ – Cytotoxin‬מנגנון פעולה לא ברור‪,‬‬ ‫אם החמצן בדם‪ ,‬יכול להוביל להמוליזה‬
‫גורם לדה‪-‬פולימריזציה של אקטין הרס‬ ‫ונקרוזיס של כלי דם חסימת כליות‬
‫ציטוסקלטון שתורם לתופעת ה‪-‬‬ ‫והגעה לאיברים אחרים הרס איברים‬
‫‪.hemorrhagic necrosis‬‬ ‫אחרים בגוף‪.‬‬
‫•החיידק הוגיטטיבי עמיד לאנטיביוטיקה‪ ,‬כך‬ ‫•זיהומי מעיים – מזיהומים פשוטים‪self ,‬‬
‫שהמשך הטיפול רק מנטרל את התחרות‪.‬‬ ‫‪ ,limiting‬ועד מצבים מסכני חיים‪ .‬נגרם‬
‫במקרה של ‪pseudomembranous‬‬ ‫ע"י ‪ 2‬זנים‪:‬‬
‫‪ colitis‬נראה כמות גדולה של פלאקים‬ ‫‪ – C.perfinges A‬שכיח יותר‪ ,‬נגרם בד"כ‬
‫לבנים לכל אורך המעי‪ ,‬שמכילים שברי‬ ‫מאכילת בשר בקר‪/‬עוף מזוהם בספורות‪.‬‬
‫ממברנות ושברי תאי אפיתל בשילוב‬ ‫בישול לא הורס ספורות אלא יוצר תנאים‬
‫הפרשות נוזליות ולויקוציטים‪.‬‬ ‫אנאירוביים שמובילים לנביטת החיידק‪.‬‬
‫•זיהוי – יש כיום נוגדנים כנגד שני‬ ‫החיידקים מגיעים למעי‪ ,‬עוברים תהליך‬
‫הטוקסינים הנ"ל‪ .‬ניתן לעשות ‪.ELISA‬‬ ‫ספורולוציה תוך שחרור ‪enterotoxin‬‬
‫(בעל פעילות דומה לטוקסין הכולרה –‬
‫•טיפול – הפסקה מיידית של טיפול‬
‫טוקסין ‪ .)A-B‬סימפטומים – ‪ 7-15‬ש'‬
‫אנטיביוטי‪ ,‬מתן מטרונידזול או ונקומיצין‬
‫מבליעת המזון הנגוע – שלשול מימי‪ ,‬כאבי‬
‫(יעיל רק נגד החיידקים הוגיטטיבים‪ ,‬לא‬
‫בטן‪ ,‬הקאות‪ .‬חייב להווצר חיידק בבשר‬
‫נגד ספורות)‪ .‬עצירה וטיפול בזמן מאפשרת‬
‫לפני האכילה ע"מ שתהיה במעי ספורולציה‬
‫התגברות על המחלה‪.‬‬
‫שתוביל לשחרור הטוקסין‪.‬‬
‫‪ – C.p type C‬אותו מנגנון בגדול‪ ,‬מפריש‬
‫טוקסינים שמובילים לנקרוזיס‪ .‬גם טוקסין‬
‫זה מופרש בתהליך הספורולציה‪ ,‬לא נראה‬
‫סימפטומים כמו ב‪ type A-‬אלא נמק של‬