You are on page 1of 2

‫ברוצלה‬

‫כללי‪:‬‬
‫קליניקה‬ ‫•קוקובצילוס‪ ,‬גרם(‪ ,)-‬אארובי אובליגטורי‪,‬‬
‫•ביטוי המחלה מאוד מגוון (‪1000‬‬ ‫קטן (‪ ,(µ0.5-1‬זאונוטי (עובר דרך חיות‪,‬‬
‫פרצופים)‪.‬‬ ‫לא מאדם לאדם)‪ ,‬לא מוטילי‪.‬‬
‫•ברב המקרים יהיה חום (‪ )90%‬החום‬ ‫•אוקסידאז(‪ ,)+‬קטלאז(‪ ,)+‬אוראז(‪ .)+‬אין‬
‫מופיע בצורה גלית ונמשך תקופה ארוכה‪.‬‬ ‫פרמנטציית סוכרים‪ .‬חיידק מאוד אינרטי‪,‬‬
‫•מעורבות שלד – עצמות ופרקים‪.)80%( .‬‬ ‫מעט תגובות ביוכימיות‪ .‬זקוק ל‪ 5%-‬פד"ח‪.‬‬
‫•כיוון שחיות ב‪ ,MΦ -‬תהיה כמות גדולה‬ ‫•נפוץ בארץ בעיקר בקרב הבדואים‪ ,‬בשל‬
‫בכבד‪ ,‬טחול ומח עצם תופעות הקשורות‬ ‫המגע הקרוב עם חיות משק‪ .‬הזן הפתוגני‬
‫למח עצם כוללות אנמיה‪ ,‬לוקופניה‪,‬‬ ‫שאנדמי בא"י הוא ‪ B.meliteusis‬שמזהם‬
‫טרומבוציטופניה‪.‬‬ ‫באופן רגיל צאן‪.‬‬
‫•מנינגיטיס‪ ,‬אנדוקרדיטיס‪ ,‬מיוקרדיטיס‪,‬‬ ‫•יש ‪ cross-reaction‬בין אנטיגן שלו לשל‬
‫הפרעות התנהגות ושינה‪ ,‬דלקת באברי‬ ‫חיידקים אחרים‪ ,‬לכן בדיקת אגלוטינציה‬
‫המין‪.‬‬ ‫עם נוגדנים מחיה מודבקת תהיה עם הרבה‬
‫•יכול להראות כשפעת שלא עוברת‪ ,‬אין‬ ‫‪.false-positive‬‬
‫מאפיין ייחודי למחלה‪ ,‬לכן רבים ממשיכים‬ ‫•אינטרצלולרי פקולטטיבי (יגדל במצע ללא‬
‫והמחלה הופכת מאקוטית לכרונית מס'‬ ‫תאים)‪ .‬נכנס ל‪ ,MΦ, PMN-‬ופגוציטים‬
‫נמוך של חיידקים בגוף‪ ,‬כאבי גב‪ ,‬חום‬ ‫אחרים‪ .‬בתחילת המחלה מגנים עליו ממע'‬
‫בגלים‪ ,‬כאבי עצמות ופרקים כרוניים‪ .‬ככל‬ ‫הגוף ולא מסוגלים להרגו‪.‬‬
‫שעובר הזמן האבחון קשה יותר והטיפול‬ ‫אפידמיולוגיה‬
‫פחות אפקטיבי‪.‬‬ ‫•בעבר היה בכל העולם‪ ,‬חיסון באמצע המאה‬
‫אבחנה‬ ‫ה‪ 20-‬הדביר אותה מחלקים גדולים‪ .‬עדיין‬
‫•תרבית – אם גדל‪ ,‬יש הוכחה מוצקה (לא‬ ‫אנדמית בעולם השלישי ובישראל‪.‬‬
‫קיים בפלורה טבעית)‪ .‬ככל שעובר הזמן‪,‬‬ ‫מדינות מתפתחות‬ ‫מדינות מערביות‬
‫רגישות התרבית יורדת (מה שקורה במחלה‬ ‫רמת מחלה קבועה‬ ‫ספורדי‬ ‫מופע‬
‫מעל ‪ 50%‬ילדים‬ ‫המודבקים מעל ‪ 90%‬מבוגרים‬
‫הדבקה וטרינריה‪ ,‬מעבדה משחטות‪ ,‬בעיקר מאכילת מוצרי חלב כרונית)‪ ,‬ככל שעולה ריכוז תאי ‪ T‬יש פחות‬
‫לא מפוסטר מעדרים נגועים‪ .‬סיכוי לגדל ברוצלה‪ .‬זמן התחלקות יחסית‬ ‫ייבוא מזון ומטיילים‪.‬‬
‫ארוך‪ ,‬לוקח זמן יותר ארוך לקבל מושבות‬ ‫‪GI‬‬ ‫עור‪ ,‬רספירטורי‪ ,‬לחמית‬ ‫דרך‬
‫ההדבקה‬
‫ולכן אם לא מחפשים ברוצלה הסיכוי‬
‫למצוא קטן‪ .‬קיימת סכנה גדולה מאוד‬
‫להדבקות מתרבית‪ .‬יש מצע מיוחד חצי‬ ‫•הברוצלה מאוד מידבקת‪ ,‬כמות מינ'‬
‫מוצק חצי נוזלי (קסטנאדה) וצריך לגדל‬ ‫להדבקה היא חיידקים בודדים‪ .‬מדביק‬
‫במשך חודש ולהעביר כל כמה זמן למצע‬ ‫באוויר ובמים‪ ,‬דרך פצעים‪ ,‬נשימת‬
‫חדש‪ .‬קשיים טכניים אלה והזמן הארוך‬ ‫אירוסול‪ ,GI ,‬ומינית (נדיר)‪ .‬בין החיות‬
‫גורמים לכך שמקרים רבים לא מאובחנים‪.‬‬ ‫עיקר ההעברה הינו מיני‪.‬‬
‫בדרום‪ ,‬בחודשים מאי‪-‬יוני ‪ 11%‬מהתרביות‬ ‫•מזהמות את אברי המין והרביה בשני‬
‫החיוביות הן ברוצלה(‪ .)+‬פעמים רבות‬ ‫המינים בבע"ח‪ ,‬גורם להפלות בשנה‬
‫מופיע עם עוד חיידקים בתרבית‪ .‬בארץ‬ ‫ראשונה‪ ,‬לאחר מכן מתפתח טולרנס‪ ,‬אך‬
‫משתמשים בבקבוק ייחודי עם אינדקטור‬ ‫בקרב‬ ‫החיות עדיין נגועות‪ .‬שיא ההדבקות‬
‫בעל רגישות לרמות פד"ח‪ ,‬חמצן ו‪– pH-‬‬ ‫חיות הוא בעונת ההמלטות (מאי‪-‬יוני)‪.‬‬
‫ניתן לגלות גדילה עוד לפני שרואים משהו‬ ‫ערב‪,‬‬ ‫•ארצות נגועות – ים תיכון‪ ,‬חצי האי‬
‫מקצר זמנים‪ .‬בבדיקה ראו שהרב‬ ‫הודו‪ ,‬מרכז אסיה‪ ,‬דרום ומרכז אמריקה‪.‬‬
‫המוחלט מתגלה תוך שבוע‪ ,‬לכן לא צריך‬ ‫מקרים בודדים באגן המזרחי של הים‬
‫להחזיק חודש‪...‬‬ ‫התיכון‪.‬‬
‫•סרולוגי – מחפשים נוגדנים לברוצלה‪ .‬זול‬ ‫•בישראל הארעות נמוכה‪ ,‬אבל בקרב‬
‫מאוד‪ .‬באזור אנדמי ייתכנו נוגדנים‬ ‫הבדואים בין הגבוהות בעולם‪.‬‬
‫מהדבקה ישנה‪ .‬במחלה כרונית כיל‬
‫הנוגדנים יורד‪ .‬כאמור – קרוס‪-‬ריאקטיביות‬
‫עם חיידקים אחרים לא ממש יעיל‪ .‬יש‬
‫•‪ screening test‬שנקרא ‪ rose Bengal‬מאוד רגיש אבל לא מאוד ספציפי‪ .‬אם חיובי עוברים ל‪-‬‬
‫‪ - SAT‬יותר ספציפי‪ ,‬בודק ‪ – IgM,IgG‬בברוצלה ‪ IgM‬נשאר גבוה לאורך זמן‪ ,‬לכן לא מדד לזמן‬
‫הדבקה‪ IgG ,‬מבטא רמת גירוי אנטיגני – גירוי אנטיגני עולה‪ IgG‬עולה‪ .‬לבדיקת יעילות טיפול‬
‫אנטיביוטי לא מסתמכים על קליניקה‪ ,‬אלא על רמות ‪ IgG‬בעזרת ‪ .SAT‬משתמשים במרקפטואתנול‬
‫שמפרק קשרים בין ‪ IgM‬כדי להוציא אותם מהבדיקה‪ .‬אם בדיקה זו חיובית נטפל ונבדוק את יעילות‬
‫הטיפול ע"י בדיקת חוזרת שלכיל נוגדנים‪.‬‬
‫צריך לזכור שבמבחן אגלוטינציה‪ ,‬כיל נוגדנים גבוה מאוד יראה תוצאה שלילית‪ ,‬לכן צריך לעשות‬
‫מיהולים רבים ולהגיע לריכוז נמוך‪.‬‬
‫• ‪ -PCR‬אבחון אולטימטיבי‪ .‬מהיר‪ ,‬רגיש מאוד‪ ,‬ספציפי מאוד‪ ,‬ניתן לאבחן בשלבים מוקדמים (גם‬
‫חיידק מת יתגלה)‪ ,‬ניתן להשתמש בתרביות דם‪ ,‬חלב‪ ,‬רקמה‪ ,‬אקסודט‪ .‬הבעיה – לא ממש בשימוש‪,‬‬
‫נסיון מוגבל בשיטה‪ ,‬קונטמינציה‪ ,‬אינהיביטורים בבדיקה (לויקוציטים‪.)heme ,‬‬
‫טיפול‬
‫•השמדת החיידק דורשת חדירת התרופה למקרופג'ים ולתאים המארחים האחרים‪.‬‬
‫•אנטיביוטיקות שיעילות ‪ in vitro‬לא יעבדו ‪ in vivo‬בשל האינטרה‪-‬צלולריות‪.‬‬
‫•אין עמידות נרכשת בחיידק‪ .‬התרופות בשימוש ניתנות רק ‪ IV/IM‬ולאורך זמן – בעיית קומפליאנס‪.‬‬
‫יש שיעור גבוה (כ‪ )20%-‬של חזרה‪ ,‬גם אצל אדם שטופל היטב‪.‬‬
‫•כיוון שבעולם השלישי ובארץ חולים רבים הם ילדים‪ .‬דוקסיציקלין (טטרהציקלין) הוא טיפול מצוין‬
‫אך צובע שיניים של ילדים (שעדיין עוברות קלציפיקציה) בירוק זוהר‪( .‬גם לאשה בהריון מהשליש‬
‫השני לא נותנים – צובע את שיני העובר)‪.‬‬
‫•הטיפול הוא משולב – לפחות ‪ 2‬תרופות‪ .‬בילד מעל גיל ‪ 8‬השיניים כבר הסתיידו ולכן מטפלים‬
‫בטטרהציקלין‪ +‬אמינוגליקוזיד‪/‬ריפמפין‪.‬‬
‫מתחת לגיל ‪ – 8‬טרימטופרין‪+‬סולפה‬
‫למבחן‬
‫•מבחני ‪ in vitro‬לא משקפים מציאות‬
‫•משך טיפול ‪ 4-6‬שבועות‪.‬‬
‫•אין עמידות נרכשת בחיידק‪.‬‬