You are on page 1of 4

‫מבוא לפוליטיקה‬

‫שיעור מס' ‪05.03.2007 – 2‬‬

‫כזכור‪ ,‬לאחר הוצאתו להורג של סוקרטס‪ ,‬אפלטון יצא למסע היטהרות‪ .‬וכשהוא יוצא לנסון הזה‪ ,‬מגובה‬
‫בטקסט המכונה "פוליטיאה"‪ ,‬הוא רוצה למצוא סדר חברתי חדש שבו יבואו לידי ביטוי בצורה מוצלחת‬
‫יותר האינטרסים של המדינה‪ .‬בכדי לתאר את אתונה‪ ,‬את תקופתו‪ ,‬הוא מביע את משל הספינה‪ .‬המשל‬
‫הזה מתאר ספינה שהמלחים שלה סיממו את בעל הספינה‪ ,‬שהוא ממילא כבד שמיעה‪ ,‬כפתו את הנווט‬
‫והשתלטו על ההגה‪ .‬מה קורה?‬
‫‪.1‬אין להם מושג לאן צריך להגיע‪ ,‬מהם היעדים של הספינה‪ .‬אין להם אפילו את בעל הספינה‬
‫שיעזור להם‪.‬‬
‫‪.2‬גם אם הם היו יודעים – אין להם שמץ של מושג בניווט‪ .‬זה לא המקצוע שלהם‪.‬‬

‫מה נשאר להם? לריב בניהם‪ ,‬מי בכל רגע נתון מחזיק את הגלגל שלהם‪.‬‬

‫מנהיגי אתונה הם בעל הספינה‪ ,‬הנווט הוא סוקרטס‪ ,‬והמלחים הם אזרחי המדינה‪ .‬המנהיגים‬
‫מנסים לשכנע את העם שבשביל להנהיג לא צריך ללמוד וכך הם מנהלים בדרך מאוד לא מוצלחת את‬
‫ענייני המדינה – מה שלפי אפלטון חייב להשתנות‪.‬‬
‫כפי שהתברר בהמשך‪ ,‬כל השינוי צריך להתחיל משינוי שיטת הממשל‪ .‬דהיינו‪ ,‬להפסיק לעשות‬
‫דמוקרטיה‪ .‬יש לזה מספר הסברים‪:‬‬

‫הנחה ראשונה (מרכזית)‬

‫יש עודף חופש בדמוקרטיה‪.‬‬

‫הנחה שניה‬

‫לאן היא מובילה‪ .‬כשאפלטון החזיק בצורת המשטרים הנטורליסטית‪ ,‬הוא הניח‪ ,‬היא הניחה‬
‫איזשהו מחזוריות בהופעה של משטרים‪ .‬שלטון הטובים (אריסטוקרטיה) תוביל לשלטון המיעוטים‬
‫(אוליגרכיה) שיוביל לשלטון העם (דמוקרטיה) שיוביל לרודנות (טירניה) שיוביל לשלטון יחיד‬
‫(מונרכיה) וחוזר חלילה‪ .‬תפיסה מאחורת יותר דיברה על התקדמות שיש בה מחזוריות אבל יש בה‬
‫איזשהי מגמה של שיפור‪.‬‬
‫אפלטון אומר שיש עודף חופש בדמוקרטיה והעודף הזה מוביל לאנרכיה‪ .‬אנרכיה זאת יוצרת‬
‫מצב של הפקרות‪ .‬כשהאוכלוסיה מתחילה להיות קורבן של ההפקרות הזאת ונמאס לה היא מחפשת‬
‫מיוזמתה מנהיג חזק שישליט סדר ויחזיק את הסדר על כנו וזה אחת הרעות החולות של דמוקרטיה‪ .‬מעבר‬
‫לחלוקה הזאת של התפיסטה הנטורליסטית של אפלטון‪ ,‬הוא מבין שלכל צורת משטר יש שני הבחנות‪:‬‬
‫משטרים תקינים (שומרי חוק) ומשטרים מקולקלים (פורעי חוק)‪ .‬ההבדל – השיטה הראשונה פועלת‬
‫לטובת העם והשיטה השניה פועלת לטובת עצמם‪ ,‬כלומר‪ ,‬המשטר‪.‬‬

‫משטרים מקולקלים (פורעי חוק) (פועלים לטובת‬ ‫משטרים תקינים (שומרי חוק) (פועלים לטובת‬
‫עצמם‪/‬המשטר)‬ ‫העם)‬
‫‪.1‬שלטון עריצים – טירניה‬ ‫‪.1‬שלטון יחיד – מונרכיה‬
‫‪.2‬שלטון מיעוטים – אוליגרכיה‬ ‫‪.2‬שלטון מיעוטים – אריסטוקרטיה‬
‫‪.3‬שלטון הרבים ‪ -‬אוכלוקרטיה‬ ‫‪.3‬שלטון הרבים ‪ -‬דמוקרטיה‬

‫אפלטון אומר שכשאשר המשטרים הם תקינים‪ ,‬הסדר שבטבלה הוא סדר העדיפות המיטבי‪.‬‬
‫כשהמשטרים הם מושחתים‪ ,‬הסדר שבטבלה הוא גם סדר עדיפות מיטבי אך הפוך‪.‬‬
‫מה זה משטר מושחת? משטר שפועל לטובת האינטרסים של המשטר ובמקביל מתעמר באזרחים‬
‫לקבל טובות הנאה‪ .‬למה כשהמשטר הוא מטונף עדיף שיתחלק בין הרבה אנשים?‬
‫‪.1‬אם משאבי המדינה עוברים לשליטים‪ ,‬עדיף שיהיו כמה שיותר אנשים שיחלבו את המדינה‬
‫ואז במקום שיהיה חזיר אחד שמן יהיו הרבה חזרזירים שמנמנים‪ .‬משאבי המדינה יתחלקו‬
‫להרבה פיות‪.‬‬
‫‪.2‬אם המשטר יורד לחיים של האזרחים ומקשה עליהם ורודה בהם‪ ,‬עדיף שיהיה כמה שיותר‬
‫חלש‪ .‬אז הכוח שהוא יכול להפעיל על הקורבנות הוא הרבה יותר קטן‪ .‬כמו בדמוקרטיה‪ ,‬שם‬
‫השליטים מנטרלים זה את כוחו של זה‪ .‬הכח שנשאר למרר את החיים של האזרחים הוא‬
‫הרבה יותר קטן‪.‬‬

‫אבל‪ ,‬ברור שזה גם לא כל‪-‬כך טוב‪ .‬אתונה‪ ,‬בתקופתו של אפלטון‪ ,‬היא דמוקרטיה‪ .‬אך היא‬
‫נושאת אופי של משטר פורע חוק‪ .‬הוא לאו דווקא פועל לטובת האינטרסים של כולם‪ .‬ואז צריך להאמין‬
‫שהאלטרנטיבה לא תהיה הרע במיעוטו אלא אלטרנטיבה טובה‪ .‬ואז יש שתי בעיות‪:‬‬
‫‪.1‬מהי אלטרנטיבה?‬
‫‪.2‬איך יודעים שזאת האלטרנטיבה הנכונה?‬

‫אפלטון‪ ,‬כמו סוקרטס‪ ,‬אובייקטיביסט‪ .‬גם בתורת המוסר וגם בתורת המדינה‪ .‬הם מאמינים שמה‬
‫שטוב לאדם‪ ,‬בעל תוקף אובייקטיבי – טוב באשר הוא לבני‪-‬אדם‪ .‬יכול להיות שלא ידעו מה טוב‪ ,‬אך‬
‫לפחות הם יודעים שהם לא יודעים‪ ,‬כמו שסוקרטס העיד על עצמו‪ .‬פיתוגראס אמר שהאדם הוא מידת‬
‫הדברים – אני יכול לדעת מה טוב לי‪ ,‬כאן ועכשיו‪ .‬אני לא יכול לדעת מה טוב למישהו אחר‪ ,‬במקום אחר‬
‫ובזמן אחר‪ .‬סובייקטיביסטים‪ ,‬טבעם להיות יותר סובלניים ונטיה מובהקת לדמוקרטיה‪ .‬הם לא רוצים‬
‫לכפות את דעתם או את מה שהם חושבים שטוב להם על אחרים‪ .‬אובייקטיביסיטיים יהיו יותר‬
‫טוטאליטריים כי הם יודעים מה טוב‪ ,‬לא חשוב מה טוב לי או מה טוב לך‪ ,‬מדובר על מה שטוב לכולם‪.‬‬
‫מה שאפלטון מסיק זה שהדבר מתבקש‪ .‬אם יש מישהו שיודע מה טוב אז כדאי שהוא יהיה זה‬
‫ששולט וזה שיכפה את דעתו על אחרים‪.‬‬
‫איך יודעים מי צריך לעמוד בראש המדינה ולמה הוא צריך לעמוד בראש המדינה? הסוגיה הזאת‬
‫נקראת בשם "הקו המחולק"‪:‬‬

‫אם אנחנו מסכימים ברמה האונטולוגית שהמדינה המושלמת‪ ,‬זאת שנמצאת ברמה ההכי גבוהה של ממשות‬
‫היא הרבה יותר אמיתית מהמדינה הממשית שמכירים‪ ,‬לצורך הענין אתונה‪ ,‬מה שצריך לשאוף אליו זה‬
‫לא אתונה אלא אתונה של מעלה‪.‬‬
‫אם יש מישהו שמכיר את האידאה הספציפית הזאת‪ ,‬מכיר אותה הכרה שכלית כי הוא מכיר‬
‫בדיאלקט‪ .‬ואם יש אחד כזה – הרי הוא יודע מה צריך לעשות‪ .‬והוא מכיר את המודל המושלם‪ .‬וכך‬
‫מתבקש שהאנשים שלהם אין את האידאה הזאת יזוזו הצידה ויתנו לאיש הזה להיות לשלוט‪ .‬הבעיה של‬
‫אפלטון היא לא איך נדע מי מתאים‪ ,‬אלא איך נשכנע את הבן‪-‬אדם הזה שהוא מתאים‪.‬‬
‫לכל דרגת קיום יש רמה או סוג ידיעה שמתאים לה‪ .‬אנחנו יודעים שאתונה היא בבואה עלובה‪,‬‬
‫דלוחה ופאתטית‪ .‬אנו מתחילים לשאול כמה שאלות‪ :‬אם יש אחד כזה שאכן יודע‪ ,‬יש סיכוי שהוא יוכל‬
‫לשקף את המודל הזה אם אנחנו נשתף איתו פעולה‪ .‬ויש סיכוי טוב שאם ההוא שיודע ויגיד מה לעשות‬
‫ואנחנו נעשה – אנחנו נצליח לממש איזשהו מודל שבשלב זה נמצא רק בראש שלו‪ .‬ואז כל התיאוריה של‬
‫אפלטון בעצם נשנעת על שלוש הנחות יסוד שבלעדיהן המודל לא יעמוד‪ .‬אם מקבלים אותן יש בסיס‬
‫להקשיב למה שהוא אומר‪ .‬שלושת ההנחות‪:‬‬

‫‪.1‬הנחה אונטולוגית אובייקטיביסטית – הטוב לאדם קיים כשלעצמו‪.‬‬


‫האידאה של הטוב קיימת‪ .‬הקיום הזה הוא קיום טרנסצנדנטי ואובייקטיבי‪.‬‬
‫מניחים שיש דבר כזה שהוא טוב לכולם (לאו דווקא טוב לי)‪.‬‬
‫‪.2‬הנחת יסוד אפיסטמולוגית – אפשר להכיר את הטוב הזה ויש מי שמכיר‬
‫אותו‪.‬‬
‫‪.3‬הנחת יסוד פילוסופית‪-‬מוסרית ‪ -‬שגורסת שהיודע את הטוב – עושה את‬
‫הטוב‪ .‬מי שיודע מה טוב‪ ,‬כך הוא מתנהג‪.‬‬

‫כשאנו מדברים על ידיעה אנו מבחינים אותה בין מה שאנו מכנים "דוקסה" – סברה‪ .‬מה ההבדל‬
‫בין ידיעה לבין סברת‪-‬אמת? זה שיודע יודע גם את הנימוקים ולמה זה צריך להיות ככה ואילו זה שיש לו‬
‫סברת‪-‬אמת הוא מחזיק בידיעה ובמקרה היא נכונה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אמרו לי שהגודל של המגרש הוא ‪ 380‬מ"ר‪.‬‬
‫אני מסתכל ורואה שהמגרש נראה שהוא בגודל הזה‪ .‬אני מחזיק בסברת‪-‬אמת‪ .‬מי שיודע – מדד את הגודל‬
‫וזה למה הוא יודע‪.‬‬
‫מה אנחנו יכולים להבין משלושת ההנחות? אם יש אחד כזה שהוא יודע את הטוב‪ ,‬מן הראוי‬
‫שאנחנו נכונן את המדינה שבתוכה אנו חיים לפי הידיעה שלו ולא לפי הסברות שלנו‪ .‬לכן‪ ,‬הוא צריך‬
‫להיות השליט‪ .‬מעין מונרכיה שבראשה עומד מלך פילוסוף שמורה לבני‪-‬העם מה לעשות מפני שהוא יודע‬
‫מה טוב‪.‬‬
‫אפלטון יודע שביצוע מוצלח‪ ,‬שכל משימה‪ ,‬בין אם ניהול מדינה ובין אם פתרון סודוקו או בניית‬
‫גשר זה תולדה של לפחות שני דברים‪ :‬הראשון – כשרון; השני – הכשרה‪ .‬כלומר‪ ,‬כך רוכב‪-‬סוסים שילך‬
‫להתחרות בסומו – לא בדיוק ילך לו שם‪ .‬משום מה‪ ,‬גם ההיפך זה לא יתפוס‪ .‬לא רק חשוב לזהות מי‬
‫חשוב למה‪ ,‬מי תותח במה‪ ,‬מי ספץ במה‪ ,‬אלא הדגש שבאימון‪.‬‬
‫אפלטון מודע לכך שכל בן‪-‬אדם נולד שונה מהשני‪ ,‬כל אחד מנצל את הפוטנציאל באופן שונה‪.‬‬
‫ספורט‪ ,‬למשל‪ .‬צריך לדעת למה אתה טוב וללכת עם זה‪ .‬זה לאו דווקא תכונות גופניות‪ .‬יש אנשים שנולדו‬
‫עם איזשהו תבונה והם צריכים לעסוק בתחום הזה‪ .‬יש אנשים שנולדו אנשי ביצוע – חרוצים‪ ,‬מדוייקים‪,‬‬
‫יכולים להיות אנשי הוצאה לפועל טובים‪ .‬אך איך נסביר לאנשים את עובדת החיים הפשוטה הזאת? ע"י‬
‫משל המתכות‪.‬‬
‫אצל רוב האנשים‪ ,‬ריכוז הביטחון הדומיננטי יהיה ברזל ונחושת‪ .‬אצל מיעוט האנשים הריכוז‬
‫יהיה כסף ואצל בודדים זה יהיה זהב‪ .‬כל ריכוז של מתכות מסמן תכונות אופי‪ .‬אלה שהמתכת הדומיננטית‬
‫בגוף שלהן היא ברזל ונחושת מאופיינים בתשוקות ואהבות‪ .‬אנשי הכסף מאופיינים באומץ לב‪ .‬אנשי‬
‫הזהב בתבונה‪.‬‬
‫המצב האופטימלי יהיה שבעל התבונה יעסוק במחשבה והתבוננות‪ ,‬האמיץ בביצוע‪ ,‬ואלו עם‬
‫התשוקה בפעילות יצרנית‪ .‬ככה נדע מי מתאים למה‪ .‬אך אנשים לא נולדים כבעלי מקצוע‪ ,‬וזה למה צריך‬
‫ללמד אותם‪ .‬בגלל זה‪ ,‬לאלפטון יש משקל גבוה לחינוך‪ .‬התהליך הזה הוא לא רק תהליך של הכשרה אלא‬
‫תהליך של סינון ומיון‪ .‬אנו יודעים שאנשי הכסף נולדו להיות כאלה ואנשי הזהב נולדו להיות כאלה‪ ,‬אך‬
‫במהלך השנים אתה מגלה שחלק מהאנשים מהמעמד היצרני מיועדים להיות מנהיגים – מוטציה‪.‬‬
‫כל אחד‪ ,‬עם מה הוא נולד ועם מי הוא נולד‪ ,‬יש את העניין של חינוך‪ ,‬להכשיר מישהו למה שהוא‬
‫נועד להיות ויש גם הנכונות למימוש פוטנציאלי‪ .‬הנכונות של אנשים למצות את עצמם‪ .‬מעבר לכישרון‬
‫צריך הכשרה‪ ,‬צריך נכונות של כל אחד לממש את הפוטנציאל שלו‪.‬‬
‫שלב ראשון‪ ,‬בדרך לאותה מדינה אידיאלית צריך להיות שהמדינה הזאת תשקף בחלוקת עבודה‬
‫את מערך הנפשי של התושבים שלה‪ .‬היא תכיל מעמדות שונים שההשתייכות העקרונית אליהן תהיה‬
‫נטורליסטית‪ .‬עם מה אתה נולד ואיזה פוטנציאל יש פה‪ .‬החלוקה העקרונית היא נטורליסטית‪ .‬מי שנולד‬
‫עם נפש של כסף (אמיץ) יעסוק בשירות הציבורי כגון צבא‪ ,‬משטרה‪ ,‬פקידים של משרד הפנים‪ ,‬או‬
‫במילים אחרות – אנשים שצריכים לממש את החוק‪ .‬מי שנולד עם תבונה יהיה השליט‪.‬‬
‫ההנחה הבסיסית היא שילדים יידמו להורים שלהם‪ .‬מי שנולד למעמד הזה באופן טבעי ישתייך‬
‫למעמד הזה‪ .‬אבל‪ ,‬ייתכנו חריגות וזה ניתן לגלות בתהליך ההכשרה עם השנים‪ .‬באופן כללי‪ ,‬המעמד‬
‫והשכבה הרחבה ביותר תהיה המפרנסים‪ ,‬אלה שחיים את החיים החומריים‪ .‬מעמד שני – אלה שיעסקו‬
‫באדמיניסטרציה‪ ,‬אלה שמוציאים לפועל את החוקים‪ ,‬מכירים אותם ברמה של אורתודוכסה‪ ,‬הם לא‬
‫קובעים את החוק‪ ,‬הם לא יודעים למה החוק‪ ,‬אך הם מכירים את החוק והם אוכפים את החוק‪ .‬והשכבה‬
‫השלישית היא זאת שקובעת את הידיעה‪.‬‬