You are on page 1of 7

‫יולי ‪2009‬‬ ‫מכרז החשכ"ל ‪ -‬פיס כלכלי כתוצאה מחולשה ניהולית‬

‫דר' רועי גלברד‪ ,‬נועם קוריאט‬

‫מכרז החשכ"ל ‪ -‬פיס כלכלי כתוצאה מחולשה ניהולית‬

‫דר' רועי גלברד‪ ,‬נועם קוריאט‬
‫תוכנית מערכות מידע‪ ,‬ביה"ס למוסמכים במנהל עסקים‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬

‫בסוף יוני פרסם משרד האוצר את הנוסח הסופי של המכרז למתן שירותי מחשוב לממשלה‪ ,‬שירותים שיינתנו‬
‫במתכונת של שירותי מיקור חוץ )‪ .(Out Sourcing‬המכרז מסעיר בחודשים האחרונים את תעשיית ה‪ IT -‬בארץ‪,‬‬
‫שכן מדובר במכרז המהווה את מסגרת העל להעסקתם של כאלפיים עובדים בתחומי המחשוב במשרדי הממשלה‬
‫השונים‪ .‬מכרז שהיקף הפעילויות הנידון בו מוערך בכמיליארד שקלים בשנה‪.‬‬
‫החשכ"ל קבע למתמודדים תקרת רווח‪ ,‬בשיעור של ‪ 12.5‬אחוזים‪ ,‬על שכר העובדים שיועסקו מטעמם‪ ,‬תוך שהוא‬
‫אינו מבחין‪ ,‬באופן עקרוני ומכוון‪ ,‬בין חברות כוח אדם ובין בתי תוכנה‪ .‬שתי הקביעות הנ"ל פוגעות‪ ,‬לטענת בתי‬
‫התוכנה‪ ,‬ביכולתן להתמודד‪ .‬שכן לטענתן‪ ,‬חברות כוח האדם יכולות לספק כוח אדם בעלויות נמוכות יותר מבתי‬
‫התוכנה‪.‬‬
‫הסקירה הבאה טוענת שמכרז החשכ"ל הנוכחי‪ ,‬למרות טענות בתי התוכנה נגדו‪ ,‬הוא עדיין בגדר חישקל‪-‬פיס כלכלי‬
‫לבתי התוכנה ולחברות כוח האדם‪ .‬פיס לא מוצדק‪ ,‬בו הממשלה מוכנה לשלם הן מחיר כלכלי והן מחיר חברתי‪,‬‬
‫באצטלה של יישום עקרונות מיקור החוץ‪ .‬כשלאמיתו של דבר מדובר בתשלום לא מוצדק הנובע מחולשה ניהולית‬
‫בתחומי המחשוב‪ .‬כלומר מקשיי ניהול‪ ,‬שבמקום להתמודד איתם‪ ,‬הממשלה עוקפת וטומנת ראשה בחול‪ ,‬לאורך‬
‫שנים‪ ,‬על ידי שימוש בשירותי מיקור חוץ מנופחים‪.‬‬
‫בנוסף על כך‪ ,‬ניתוח כלכלי פשוט מראה שמדיניות שונה מזו של החשכ"ל יכולה גם לחסוך כסף רב‪ ,‬וגם להביא‬
‫לשיפור ברמת התעסוקה בקרב אנשי ה‪ ,IT -‬שנפגעו קשות במשבר הכלכלי הנוכחי‪.‬‬
‫כדי להבהיר את הטענות הנ"ל‪ (i) :‬היקף מנופח של שירותי מיקור חוץ )‪ (ii‬אפשרות לחסכון יחד עם שיפור תעסוקה‬
‫ותפוקה בתחום שירותי ה‪ IT-‬במגזר הממשלתי; המאמר מציג סקירה של היקף שירותי מיקור החוץ בארץ ובעולם‪,‬‬
‫וכן ניתוח כלכלי של צורת התקשרות חלופית‪ ,‬שהמשמעות העולה ממנה היא אפשרות לשיפור רמת התעסוקה‬
‫והתפוקה‪ ,‬במסגרת התקציבית הקיימת‪ ,‬ואף בהרבה פחות מכך‪ .‬כל זאת כמובן‪ ,‬בתנאי שהממשלה לוקחת על‬
‫עצמה את האחריות על הניהול‪.‬‬
‫ולנושא ניהול ה‪ IT-‬במגזר הממשלתי‪ .‬בשנת ‪ 2004‬פורסמה כתבתו של יהודה קונפורט‪" :‬משרדי ממשלה‪ :‬איפה‬
‫טעינו ומה עשינו ?"‪ .‬כתבה הסוקרת חמישה מגה‪-‬כשלנות של פרוייקטי ‪ IT‬במגזר הממשלתי‪ .‬מאז ועד היום‬
‫נתבשרנו על כישלונות נוספים‪ ,‬ובכלל זה פרוייקטים שהתגלגלו לפתחו של בית המשפט כדוגמת התביעות בין משרד‬
‫המשפטים וחברת נס )תביעה בהיקף של כ‪ 80 -‬מיליון ‪.(₪‬‬
‫חובה לציין שאי עמידתם של פרוייקטי מחשוב במסגרות‪ :‬זמן‪ ,‬תקציב ופונקציונאליות‪ ,‬אינה מנת חלקו הבלעדית של‬
‫המגזר הממשלתי‪ .‬גופי מחקר מציגים תמונה לפיה אחוזי ההצלחה של פרוייקטי ‪ IT‬הם בגבולות ה‪ 30% -‬בלבד‪.‬‬
‫בתחילת השנה פורסמה כתבה אודות פרוייקט חרמש‪ ,‬של בנק לאומי‪ ,‬שהגיע לקו הסיום באיחור של ‪ 3‬שנים‪ ,‬תקציב‬
‫כפול‪ ,‬תוך מימוש מחצית הפונקציונאליות שהוגדרה לו‪ .‬וגם תביעות משפטיות לא חסרות בשוק הפרטי‪ ,‬בשנת‬
‫‪ 2007‬הגישה חברת הראל תביעה כנגד חברת נס בהיקף של ‪ 100‬מיליון ‪.₪‬‬
‫ניהול ‪ IT‬אינו דבר של מה בכך‪ ,‬אך מסתבר שהעברת אחריות הניהול‪ ,‬מאגפי המחשוב של הגופים הממשלתיים‪,‬‬
‫לחברות החיצוניות‪ ,‬במסגרת מכרזי מיקור החוץ‪ ,‬אינה מוליכה לשיפור כלשהו בנושא‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬מתוך שאין שיפור‬
‫בפרוייקטי המחשוב‪ ,‬בעקבות מיקור החוץ‪ ,‬הרי שאין מקום להיקף המנופח של שירותי מיקור החוץ‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ראוי שהחשכ"ל והממשלה ירימו את הכפפה הניהולית וייקחו אחריות לא רק במישור התקציבי‪ ,‬אלא גם‬
‫במישור המקצועי‪ .‬ההתמודדות אינה פשוטה‪ ,‬גופים אקדמיים ומסחריים רבים מחפשים פתרונות לקשר הגורדי‬
‫בפרוייקטי ‪ .IT‬ההצלחה לא בקלות תבוא‪ .‬אך דווקא גוף גדול כדוגמת המגזר הממשלתי‪ ,‬על אף הסרבול שבו‪ ,‬יכול‬
‫וראוי שיהיה חלוץ בנושא‪ .‬הכסף שיושקע‪ ,‬גם אם לא יניב את המבוקש‪ ,‬בוודאי שלא יחרוג מהבזבוז הקיים‪.‬‬

‫המאמר הוא סיכום של עבודה שבוצעה במסגרת סמינר מערכות מידע‪.‬‬
‫הפרוש הניתן לדברים‪ ,‬כמו גם קריאת הכיוון שבסופם‪ ,‬הם בגדר דעה והמלצה‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫יולי ‪2009‬‬ ‫מכרז החשכ"ל ‪ -‬פיס כלכלי כתוצאה מחולשה ניהולית‬
‫דר' רועי גלברד‪ ,‬נועם קוריאט‬

‫מיקור חוץ ‪ -‬כללי‬
‫בשנת ‪ 1989‬חתמה חברת קודאק על הסכם מיקור חוץ‪ ,‬לעשר שנים‪ ,‬עם חברת ‪ .IBM‬מיקור חוץ של כל תחום‬
‫מערכות המידע‪ ,‬תחום שכלל כאלף עובדים‪ .‬הסבת הפעילות בקודאק‪ ,‬מפעילות פנים ארגונית לפעילות מיקור חוץ‬
‫הייתה אמורה להשיג חסכון של כ‪ 130 -‬מיליון דולר ולאפשר לקודאק להתמקד בתחומי הליבה העסקיים שלה‪.‬‬
‫סיפורה של קודאק הוא סיפור הדגל של מודל מיקור החוץ‪ ,‬כשבשולי הדברים ראוי לציין שקודאק היא בדיוק הדוגמה‬
‫לחברה שלא קראה נכון את המפה האסטרטגית‪ ,‬וכתוצאה מכך‪ ,‬למרות יישום רעיון מיקור החוץ‪ ,‬שהיה אמור לאפשר‬
‫לה להתמקד בתהליכי הליבה העסקיים‪ ,‬פיספסה בגדול את רכבת הצילום הדיגיטאלי‪ .‬להבדיל לדוגמה מסוני‬
‫שחדרה לשוק הצילום הן על ידי רכישת ‪ Konica-Minolta‬והן בשיתוף הפעולה עם ‪ ,Ericsson‬בעוד קודאק "קפואה‬
‫על שמריה"‪.‬‬
‫רעיון מיקור החוץ מיועד לתת מענה לאתגרים ארגוניים כגון‪ (1) :‬התמקדות בתחומי הליבה‪ ,‬ראה דוגמת קודאק‪-‬סוני‪.‬‬
‫)‪ (2‬ניצול לא יעיל של משאבים עקב היקף פעילות מצומצם‪ (3) .‬רמה מקצועית מוגבלת עקב חשיפה וניסיון מועטים‬
‫עם חידושים שבחזית הטכנולוגיה‪ (4) .‬גמישות תפעולית כדי לאפשר התמודדות עם דרישה לכמויות משתנות של‬
‫אנשי מקצוע‪ ,‬תוך שמירה על רמת השירות‪ (5) .‬הפחתת סיכונים תפעוליים וטכנולוגיים‪ ,‬המנוטרלים לכאורה ע"י‬
‫מיקור החוץ‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין להתעלם מהסיכון שבהעברת ידע לגורם חיצוני‪ (6) .‬שליטה בתזרים על ידי גידור‬
‫ההוצאות באמצעות ההתקשרות במחירים קבועים וידועים מראש‪.‬‬
‫מנתונים שהוצגו בכנס בנושא מיקור חוץ בשנת ‪ [9] 2001‬עולה כי הסיבות המובילות לשימוש במיקור חוץ הן הקטנת‬
‫ההוצאות והתמקדות בעיסוק הליבה ‪:‬‬

‫בהקשר של תחום מערכות המידע‪ ,‬הגרף הבא מציג את רמת מיקור החוץ בהתאם לפעילויות השונות הנכללות‬
‫בתחום‪ .‬מהנתונים עולה שעיקר השימוש במיקור חוץ ממוקד בפיתוח ותחזוקת יישומים‪ ,‬יישומי אינטרנט ומערכי‬
‫גיבוי )‪: [10] (Disaster Recovery‬‬

‫‪2‬‬
‫יולי ‪2009‬‬ ‫מכרז החשכ"ל ‪ -‬פיס כלכלי כתוצאה מחולשה ניהולית‬
‫דר' רועי גלברד‪ ,‬נועם קוריאט‬

‫מיקור חוץ בארץ ‪ -‬בתחומי המחשוב ושירותי כוח אדם‬
‫עם ביטול המגבלות על השקעות זרות ותנועות הון‪ ,‬המשק הישראלי הפך אטרקטיבי עבור תאגידים בינלאומיים‪.‬‬
‫בתחום ה‪ IT -‬הדבר הוביל לכניסתן של חברות כדוגמת ‪ .EDS‬בתחום שירותי כוח אדם‪ ,‬ענף הניקיון לדוגמא‪ ,‬עבר‬
‫כמעט כולו‪ ,‬לידיים פרטיות‪ .‬ניתן לציין מספר גורמים שהובילו לשימוש בשיטת העסקה זו במשק הישראלי ]‪,[5‬‬
‫ובכללם‪ (1) :‬יחסי עבודה‪ .‬בישראל הושתתה מערכת יחסי עבודה המבוססת על הסכמים קיבוציים‪ ,‬תוך מיסוד‬
‫מנגנון של קביעות העובד‪ ,‬בלא שיהיה בצידו מנגנון המוודא יעילות ותפוקת עבודה הולמת‪ (2) .‬רגולציה‪ .‬תוכנית‬
‫החירום הכלכלית לייצוב המשק שאושרה באמצע שנות ה‪ 80-‬דרשה מהמגזר הציבורי לקטון ב‪ 2%-‬כל שנה‪ ,‬למרות‬
‫גידול האוכלוסייה וגידול הדרישה לשירותים ציבוריים‪ .‬המשרדים הממשלתיים מצאו פתרון לדרישת צמצום היקף כוח‬
‫האדם המתוקנן‪ ,‬על ידי רכישת השירותים מחברות חיצוניות‪ .‬רכישה שמתוקצבת בסעיפי רכישות‪/‬קניות ואינה‬
‫מוגדרת כתקני עובדים בנציבות המדינה‪ .‬באופן זה עבר המשקל מתקנון כח האדם לרכישת שירותי כוח אדם חיצוני‪.‬‬
‫לאור הפופולאריות הגוברת של שיטת מיקור החוץ‪ ,‬בשנת ‪ 1996‬חוקק חוק העסקת עובדים באמצעות קבלני כח‬
‫אדם‪ .‬חוק זה קבע כי לאחר שלוש שנים יושוו תנאיו של עובד חיצוני לתנאיו של עובד המשרד‪ .‬ובהקשר של תחום‬
‫המחשוב‪ ,‬במסגרת הדיון על תקציב המדינה‪ ,‬קיבלה הממשלה ב‪ 10.7.97 -‬החלטה לפיה כל פרויקט שעלותו‬
‫הכוללת לחמש שנים עולה על מיליון ש"ח יבוצע באמצעות המגזר הפרטי )מיקור חוץ(‪ ,‬אלא אם ועדת הענ"א‬
‫המרכזית תחליט אחרת בנושא‪.‬‬
‫בהיבט המספרי‪ :‬בשנת ‪ 1985‬עמד שיעור ההעסקה של עובדי קבלן בישראל על ‪ .0.5%‬בשנת ‪ 2007‬הגיע השיעור‬
‫הנ"ל ל‪ ,5.8% -‬היקף שהוא כמעט פי ‪ 4‬מהמקובל בעולם )שיעור עובדי הקבלן במדינות מפותחות בשנת ‪ 2007‬עמד‬
‫על כ‪ .(1.5% -‬בתחום המחשוב‪ ,‬לדברי בועז דולב‪ ,‬מנהל פרוייקט תהיל"ה )גוף המספק שירותי גלישה מאובטחים‬
‫למשרדי ממשלה(‪ 66% ,‬מעובדי המחשוב במגזר הממשלתי הם עובדי מיקור חוץ ]‪ .[2‬שיעור הגבוה לכל הפחות פי ‪4‬‬
‫מהמקובל בעולם‪ .‬במדינות המפותחות שיעור מיקור החוץ של עובדי ‪ IT‬נע בין ‪.[8] 5%-15%‬‬

‫לאור הנ"ל‪ ,‬שאלה מתבקשת היא‪ :‬האם ‪ 66%‬מפעילות המחשוב‪ ,‬במגזר הממשלתי‪ ,‬הן אכן פעילויות זמניות ?‬
‫כלומר‪ ,‬פעילויות מסוג של פיתוחי מערכות ויישומים חדשים‪ .‬שכן‪ ,‬להבנתנו‪ ,‬זו הייתה כוונת הממשלה בהחלטתה‬
‫הנ"ל‪ .‬התשובה היא כמובן שלילית‪ .‬השיעור הנ"ל משקף לא רק פעילויות "זמניות" אלא גם‪ ,‬אם לא בעיקר‪ ,‬פעילויות‬
‫תפעול ותחזוקה שוטפים‪.‬‬
‫חשוב לזכור כי מדינת ישראל‪ ,‬במסגרת תפקידה כמעסיק במגזר הציבורי ‪,‬היא המעסיק הגדול ביותר במשק‬
‫ולפעולותיה בכל הקשור להעסקת עובדים יש השפעה על כלל המשק ‪,‬הן מבחינה ניהולית והן מבחינה נורמטיבית‬
‫ואתית‪ .‬מתוך שכך‪ ,‬ראוי לבחון את נורמת מיקור החוץ במגזר הממשלתי באופן נוקב וביקורתי‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫יולי ‪2009‬‬ ‫מכרז החשכ"ל ‪ -‬פיס כלכלי כתוצאה מחולשה ניהולית‬
‫דר' רועי גלברד‪ ,‬נועם קוריאט‬

‫הערכה כלכלית‬
‫ההערכה המוצגת בוצעה במהלך מאי ‪ .09‬מתוך שלא עמדו לרשותנו נתונים מפורטים ומדויקים אודות מיקור החוץ‬
‫של שירותי ה‪ IT-‬במגזר הממשלתי‪ ,‬החישוב הכלכלי‪ ,‬המוצג להלן‪ ,‬מבוסס על הערכות הנסמכות על חלקי המידע‬
‫אותו אספנו ממקורות גלויים‪ ,‬כדוגמת פרסומי הכנסת ופרטים שהופיעו בעיתונות היומית‪.‬‬
‫מנתונים אודות משרד החינוך ]‪ [5‬עולה כי ‪ 75%‬מעובדי המחשוב )‪ 174‬מתוך ‪ 232‬עובדים( מועסקים מעל ‪ 5‬שנים‪.‬‬
‫הערכתנו‪ ,‬לפיכך‪ ,‬היא שאחוז דומה מתקיים גם בשאר המוסדות הממשלתיים‪.‬‬
‫לאור השאלה הרטורית שנשאלה בפרק הקודם‪ ,‬ברור אם כן‪ ,‬שלכל היותר‪ 25% ,‬מפעילויות המיחשוב במגזר‬
‫הממשלתי משקפות פעילויות זמניות‪ .‬ואילו שאר הפעילויות הן פעילויות שוטפות שכוח האדם המועסק בהן ראוי‬
‫שהיה מועסק באופן ישיר על ידי הגוף הממשלתי ולא דרך בית תוכנה או חברת כוח אדם‪.‬‬

‫נבחן אם כן את ההשלכות הכלכליות של מדיניות שכזו‪.‬‬

‫‪ 1,500‬עובדי מיקור חוץ בתחום המיחשוב )למרות שהמספר כנראה גדול יותר(‪.‬‬ ‫הנחה ‪:1‬‬

‫‪ 75%‬מעובדי מיקור החוץ הנ"ל עובדים מעל ‪ 5‬שנים במוסד הממשלתי‪.‬‬ ‫הנחה ‪:2‬‬

‫עובד המועסק מעל ‪ 5‬שנים נקלט כעובד מדינה בחוזה קצוב זמן )ללא קביעות( = כ‪ 1,125 -‬עובדים‪.‬‬ ‫הנחה ‪:3‬‬

‫לצורך חישוב תעריפי השכר‪ ,‬נשתמש בחציון של תעריפי ששת בתי התוכנה המובילים בתחום‪.‬‬ ‫הנחה ‪:4‬‬
‫בתי התוכנה הם‪ :‬אלעד‪ ,‬טלדור‪ ,‬מטריקס‪ ,‬מלם‪ ,‬נס‪ ,‬שילוב‪ ,‬תים‪ .‬תעריפי השכר נלקחו ממכרז החשכ"ל ‪ 2003‬והם‬
‫מתייחסים לשש רמות‪ ,‬על פי הפירוט הבא‪ (1) :‬מנהל פרויקטים ראשי )‪ (2‬מנהלי תשתיות‪ ,‬מנהלי חטיבה בענ"א‪,‬‬
‫מנהלים של מספר פרוייקטים‪/‬צוותים )‪ (3‬מנהלי פרויקט‪ ,‬רשתות‪ ,‬אתר אינטרנט‪ ,‬אבטחת מידע‪ ,DBA ,‬סיסטם )‪(4‬‬
‫מנתח מערכות‪ ,‬מעצב גרפי‪ ,‬ראשי צוותים )‪ (5‬מתכנת‪ ,‬מידען‪ ,‬עורך )‪ (6‬תמיכה‪ ,‬מדריך‪ ,‬מטמיע‪ ,‬טכנאי‪ ,‬מפעיל‪.‬‬
‫מצ"ב טבלת תעריפי החברות הנ"ל )עפ"י מכרז החשכ"ל מממ‪:[1] 2003-3-‬‬

‫רמה ‪6‬‬ ‫רמה ‪5‬‬ ‫רמה ‪4‬‬ ‫רמה ‪3‬‬ ‫רמה ‪2‬‬ ‫רמה ‪1‬‬ ‫הספק‬
‫‪70‬‬ ‫‪95‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪165‬‬ ‫‪190‬‬ ‫‪210‬‬ ‫אלעד‬
‫‪68‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪210‬‬ ‫טלדור‬
‫‪51‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪192‬‬ ‫‪211‬‬ ‫מטריקס‬
‫‪28‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪156‬‬ ‫‪158‬‬ ‫מלם‬
‫‪65‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪162‬‬ ‫‪179‬‬ ‫שילוב‬
‫‪52‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪195‬‬ ‫תים‬

‫‪56‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪142‬‬ ‫‪167‬‬ ‫‪194‬‬ ‫ממוצע‬
‫‪16‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪22‬‬ ‫סטיית תקן‬
‫‪70‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪165‬‬ ‫‪192‬‬ ‫‪211‬‬ ‫מקסימום‬
‫‪28‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪96‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪158‬‬ ‫מינימום‬
‫‪59‬‬ ‫‪97‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪171‬‬ ‫‪203‬‬ ‫חציון‬

‫היקף שעות העבודה עומד על כ‪ 170 -‬שעות בחודש‪ .‬בשנה יש כ‪ 250 -‬ימי עבודה )בניכוי סופי שבוע‪,‬‬ ‫הנחה ‪:5‬‬
‫חגים ומועדים(‪ .‬העובד הישראלי נעדר בממוצע כ‪ 1.5 -‬ימים בחודש ]‪ ,[6‬קרי נותרים כ‪ 230 -‬ימי עבודה‬
‫של ‪ 9‬שעות‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫יולי ‪2009‬‬ ‫מכרז החשכ"ל ‪ -‬פיס כלכלי כתוצאה מחולשה ניהולית‬
‫דר' רועי גלברד‪ ,‬נועם קוריאט‬

‫מתייחסת לתמהיל אנשי ‪ IT‬ברמות השונות‪ .‬מאחר ואין ברשותנו נתונים אודות תמהיל כוח האדם באגפי‬ ‫הנחה ‪:6‬‬
‫המחשוב במוסדות הממשלתיים‪ ,‬הנחנו שהנ"ל זהה למקובל‪ ,‬המתואר להלן ]‪:[11‬‬

‫אם נתרגם את הנ"ל על פי רמות השכר המוגדרות במכרז החשכ"ל ‪ ,2003‬נקבל את תמהיל השכר הבא‪.‬‬

‫התפלגות רמות חשכ"ל‬
‫‪9.5%‬‬ ‫‪3.0%‬‬

‫‪25.6%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪35.7%‬‬
‫‪6‬‬

‫‪26.2%‬‬

‫לאור הנ"ל‪ ,‬עלות ההעסקה החודשית הממוצעת של עובד ‪ IT‬חיצוני )מיקור חוץ(‪ ,‬במגזר הממשלתי‪,‬‬ ‫הנחה ‪:7‬‬
‫עומדת על כ‪ .₪ 20,024 -‬עלות זו ניתנת לתיקוף גם מול נתוני המכרז הנוכחי‪ ,‬וגם מול נתונים אודות‬
‫תקציב המחשוב הממשלתי לשנת ‪ ,2010‬שפורסמו ב‪ :[3] Daily Maily -‬פרויקט מרכבה )‪ 78‬מליון ‪,(₪‬‬
‫ממשל זמין )‪ 44‬מליון ‪ ,(₪‬תקציב מחשוב )‪ 178‬מליון ‪ ,(₪‬תחזוקה שוטפת )‪ 30‬מליון ‪ ,(₪‬פרויקטים‬
‫מיוחדים )‪ 15‬מליון ‪.(₪‬‬

‫‪5‬‬
‫יולי ‪2009‬‬ ‫מכרז החשכ"ל ‪ -‬פיס כלכלי כתוצאה מחולשה ניהולית‬
‫דר' רועי גלברד‪ ,‬נועם קוריאט‬

‫מניתוח דוחות כספיים של החברות הנ"ל‪ ,‬ניתן לראות שהרווחיות הממוצעת שלהן היא כ‪ .3.7% -‬מכאן‪,‬‬ ‫הנחה ‪:8‬‬
‫סביר להניח בזהירות שה"קופון" הנגזר על כל עובד מיקור חוץ שהן מספקות הוא לכל הפחות ‪,10%‬‬
‫כאשר עלויות התקורה בפועל נופלות ברובן על הממשלה )שכירות‪ ,‬טלפונים‪ ,‬ציוד‪ ,‬וכד(‪ .‬כלומר מתוך‬
‫השכר הנ"ל‪ ,‬העובד מקבל כ‪ ,₪ 18,021 -‬והחברה מקבלת כ‪.₪ 2,003 -‬‬

‫הנחה זו מתייחסת למבנה שכרו של העובד‪ ,‬כמוגדר להלן‪ .:‬השכר מחולק ל‪ 80%-‬שכר בסיס ו‪20%-‬‬ ‫הנחה ‪:9‬‬
‫תוספות שכר )כגון שעות נוספות‪ ,‬הבראה נסיעות וכד'(‪ ,‬השכר גלובלי וכולל עלות רכב במידה ויש‪ ,‬השכר‬
‫כולל הפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות‪ ,‬השכר מייצג נקודות זיכוי מינימאליות )זכר רווק(‪.‬‬
‫מתוך הנ"ל עולה "תלוש" השכר הבא‪ :‬שכר בסיס )‪ ,(11,800‬נלוות )‪ ,(2,950‬שכר ברוטו )‪,(14,750‬‬
‫הפרשות‪ :‬פנסיה )עובד ‪ ,5%‬מעביד ‪ ,(6%‬קרן השתלמות )עובד ‪ ,2.5%‬מעביד ‪ ,(7.5%‬פיצויים‬
‫)‪ ,(8.33%‬ביטוח לאומי ובריאות )‪ = (₪ 706.74‬סה"כ עלות שכר ‪ 18,032.68 :‬ש"ח‬
‫כלומר‪ ,‬שכר העובד הממוצע ברוטו עומד על כ‪ ₪ 14,750 -‬לחודש‪.‬‬

‫לאור ההנחות הנ"ל הרי שאם היו מפנים את ‪ 10%‬הרווח של חברות מיקור החוץ לצורך גיוס ‪ 1,125‬העובדים הנ"ל‬
‫והעסקתם בשירות המדינה‪ .‬המדינה הייתה חוסכת כ‪ 27 -‬מיליון ‪ ₪‬בשנה‪ .‬או לחילופין‪ ,‬מגייסת אף עובדים‬
‫נוספים‪) 1125 .‬עובדים( ‪) X‬פער התיווך( ‪ ₪ 2,253,375 = ₪ 2,003‬לחודש‪.‬‬

‫על פי הפרסום האחרון אודות השכר הממוצע של עובדי המדינה בלמ"ס ]‪ ,[4‬השכר הממוצע במחירים שוטפים של‬
‫עובדי המדינה ברבעון הראשון של ‪ 2009‬עמד על כ‪ ₪ 12,591 -‬ברוטו‪ ,‬עם שיעור הפרשה פנסיוני שמתקרב ל‪60%-‬‬
‫)‪ 80%‬בתחשיב שלנו(‪ .‬אך חובה לציין כי על פי התקשיר ]‪ [7‬עובדי המדינה זכאים ל‪ 22-‬ימי חופש‪ ,‬עובדים ‪8.5‬‬
‫שעות ונהנים מהטבות כגון הלוואות ושירותי בנק מוזלים המפצות על הפער )כ‪ ₪ 2,000 -‬בחודש(‪ .‬וזאת מבלי‬
‫להתייחס לשווי הכלכלי של מקום עבודה יציב‪ .‬לא כל שכן‪ ,‬במידה והיינו מחשבים את הנ"ל על פי נתוני השכר של‬
‫הלמ"ס‪ ,‬הרי שהחיסכון היה מכפיל את עצמו לכדי ‪ 54‬מיליון ‪ ₪‬בשנה‪.‬‬
‫ראוי לשוב ולהדגיש שכל הנ"ל מתייחס לעובדים שמועסקים מעל ‪ 5‬שנים בתפקידם‪ ,‬ומכאן שבסבירות גבוהה מאוד‬
‫מדובר בעובדים שימשיכו להיות מועסקים גם בהמשך בגופים הממשלתיים הנ"ל‪ .‬שלא לדבר על כך‪ ,‬שהעובדים‬
‫שכיום הם בגדר "משרתם של שני אדונים" יעברו לשירותה הבלעדי של המדינה‪ ,‬והמדינה תרוויח בכך עובדים‬
‫לויאליים יותר ומרוצים יותר‪.‬‬

‫סיום וקריאת כיוון‬
‫כפי שנידון בפתח הדברים‪ ,‬גישת מיקור חוץ לא נועדה לשימושים הנעשים בה בפועל במגזר הממשלתי‪ .‬בנוסף‪ ,‬כפי‬
‫שהוצג בהערכה הכלכלית‪ ,‬השימוש מסתבר כבזבזני ביותר‪ .‬וכל זאת‪ ,‬מטעמים שגויים של נהלים‪ ,‬תקנים‪ ,‬והתנערות‬
‫מהנהגה וניהול מקצועיים‪ .‬למדינה‪ ,‬כמעסיק הגדול במשק‪ ,‬השפעה נורמטיבית ואתית על המשק כולו‪ .‬לפיכך‪ ,‬ראוי‬
‫שהחשכ"ל והממשלה ירימו את הכפפה וייקחו אחריות לא רק במישור התקציבי‪ ,‬אלא גם במישור המקצועי‪.‬‬
‫כפי שצוין‪ ,‬ניהול ‪ IT‬אינו דבר של מה בכך‪ .‬אך מתוך שאין שיפור בפרוייקטי המחשוב‪ ,‬בעקבות מיקור החוץ‪ ,‬הרי‬
‫שאין מקום להיקף המנופח של שירותי מיקור החוץ‪ ,‬היקף הנמצא בשיעור הגבוה פי ‪ 4‬מהמקובל במדינות‬
‫המפותחות‪.‬‬
‫אנו קוראים להקמת גוף משותף ממשלה‪-‬אקדמיה‪ .(Israel Software Project Institute) I-SPI ,‬גוף שיתמקד‬
‫בחקר כישלונם של פרוייקטי פיתוח תוכנה‪ ,‬יבחן וימליץ על מתודולוגיות ועל כלי עבודה מוגדרים‪ ,‬ויגבש מנגנון‬
‫הטמעה מסודר של הנ"ל בקרב צוותי הפיתוח‪ ,‬הפנימיים והחיצוניים‪ ,‬בפורמט דומה לשיתוף הפעולה של משרד‬
‫ההגנה האמריקאי ואוניברסיטת ‪.Carnegie Mellon‬‬
‫האתגר בהחלט אינו פשוט‪ .‬רבים מחפשים פתרונות לקשר הגורדי בפרוייקטי ‪ .IT‬אך דווקא גוף גדול כדוגמת המגזר‬
‫הממשלתי‪ ,‬על אף הסרבול שבו‪ ,‬יכול וראוי שיהיה חלוץ בנושא‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫יולי ‪2009‬‬ ‫מכרז החשכ"ל ‪ -‬פיס כלכלי כתוצאה מחולשה ניהולית‬
‫דר' רועי גלברד‪ ,‬נועם קוריאט‬

‫מקורות‬
‫החשב הכללי )‪ ,(2003‬מכרז חשכ"ל מממ‪ ,2003-3-‬משרד האוצר‬ ‫]‪[1‬‬
‫י‪ .‬קונפורטס )‪ 7‬למאי ‪ ,(2009‬בועז דולב‪ ,‬מנהל ממשל זמין ‪" :‬המסקנות אליהן הגיע המבקר מבוסס על‬ ‫]‪[2‬‬
‫הנחות יסוד שגויות"‪ Daily Maily ,‬גליון ‪.4873‬‬
‫י‪ .‬קונפורטס )‪ 18‬ליוני ‪ ,(2009‬סקר ‪ DailyMaily‬קובע‪ :‬מכרז בתי התוכנה של הממשלה עשוי לגרום לזעזוע‬ ‫]‪[3‬‬
‫חמור בענף ה‪ Daily Maily ,ICT-‬גליון ‪.4902‬‬
‫למ"ס )‪www.cbs.gov.il ,(2009‬‬ ‫]‪[4‬‬
‫מ‪ .‬טביביאן מזרחי )‪" ,(2007‬העסקת עובדי קבלן ונותני שירותים מן החוץ במשרדי הממשלה"‪ ,‬מרכז‬ ‫]‪[5‬‬
‫המידע והמחקר‪ ,‬הכנסת‪.‬‬
‫ת‪ .‬גולדשטיין )‪ 13‬לפברואר ‪" ,( 2007‬שיא בהיעדרות מעבודה עקב מחלה בינואר"‪YNET ,‬‬ ‫]‪[6‬‬
‫‪http://www.osh.org.il/site/news/news021407.html‬‬
‫תקש"יר‪ ,‬נציבות שירות המדינה‪ ,‬מדינת ישראל )‪,(2009‬‬ ‫]‪[7‬‬
‫‪http://147.237.72.225/doc/nasham/nashamprod.nsf‬‬
‫]‪[8‬‬ ‫‪Current Trends in Use of IT Contract Workers. (2008), Computer Economics‬‬
‫]‪[9‬‬ ‫)‪Economics of Outsourcing, PLU, (2009‬‬
‫‪http://www.plu.edu/~econ331/policy/home.html‬‬
‫‪[10] IT Spending, Staffing, and Technology Trends: 2008/2009, Chapter 6, Computer‬‬
‫‪Economics, 2008.‬‬
‫‪[11] IT Stuffing Ratios 2009 (2009), Computer Economics‬‬

‫הכותבים‬
‫דר' רועי גלברד‬
‫*‬
‫יו"ר תוכנית מערכות מידע‬
‫בית הספר למוסמכים במנהל עסקים‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬

‫נועם קוריאט‬
‫*‬
‫מנהל פרוייקטים ומנתח מערכות‬
‫תואר ראשון כלכלה ומנהל עסקים‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫תואר שני מנהל עסקים התמחות מערכות מידע‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬

‫‪7‬‬