‫היא הובילה עשרות תביעות נגד מדינות תומכות טרור וארגוני טרור‪.

‬‬
‫בתי המשפט ברחבי העולם קבעו פסקי דין לטובתה בהיקף של כמיליארד דולר‪,‬‬
‫ואפשרו לה לעקל כספים ונכסים על מנת לרושש טרוריסטים‪.‬‬
‫עו”ד ניצנה דרשן לייטנר יוצאת למלחמות שישראל לא רוצה לנהל‪ .‬עכשיו‪,‬‬
‫לראשונה‪ ,‬היא נלחמת במדינה עצמה‪ ,‬שביקשה ממנה לתבוע את בנק אוף צ’יינה‬
‫תביעת ענק‪ ,‬והפקירה אותה בבית המשפט בניו יורק‪“ .‬שלחו אותי להילחם‪,‬‬
‫עשו שימוש בקורבנות טרור‪ ,‬וזרקו אותם”‬

‫תחיה ברק‬

‫‪64‬‬

‫צילום‪ :‬איל יצהר‬

‫(איפור‪ :‬רויטל כהן לירין שחף; שיער‪ :‬רוני פרנקל‪ ,‬מעצב שיער ושגריר "שוורצקופף פרופשיונל"‪ ,‬בן יהודה ‪ ,210‬ת"א; צולם באביגדור אירועים‪ ,‬בן אביגדור ‪ 22‬ת"א)‬

‫מדינת ישראל‬
‫מאחור‪.‬‬
‫נשארה‬
‫אין לה מוח אנרכיסטי‪,‬‬
‫היא לא עושה‬
‫קרבות רחוב‬

‫“המלחמה עברה מהזירה הקרבית לזירה‬
‫המשפטית‪ ,‬הציבורית והחברתית‪ .‬נלחמים‬
‫נגד ישראל בפייסבוק‪ ,‬וישראל מגיבה‬
‫באמצעות פקידים”‬

‫‪65‬‬

‫“בבנק אוף צ’יינה התנהלו חשבונות של‬
‫פעיל חמאס עזתי‪ .‬הוא קיבל כספים‬
‫ממפקדת החמאס בירדן ובסוריה‪ .‬בכל‬
‫פעם הועבר סכום של ‪ 100‬אלף דולר‪,‬‬
‫שנחת בחשבון הסיני במחוז קוואנגקו"‬
‫"אנחנו מדברים על חשבונות שעברו‬
‫בהם לפחות ‪ 3‬מיליון דולר בשנות‬
‫האינתיפאדה‪ ,‬בזמן שעזה נצורה‬
‫והכסף הזה דרוש לה כמו אוויר‬
‫לנשימה על מנת להוציא פיגועי טרור”‬

‫באפריל האחרון מצאה עצמה עורכת‬
‫הדין ניצנה דרשן לייטנר בלב סיפור‬
‫שכמו נלקח מספר מתח‪ .‬בלב העלילה‪:‬‬
‫אינטרסים כלכליים חובקי עולם‪ ,‬לחצים‬
‫פוליטיים ודיפלומטיים‪ ,‬ויחסי ישראל–סין‪.‬‬
‫באותו יום אביבי קיבלה דרשן שיחת טלפון‬
‫מעורכי הדין האמריקאים של ארגון שורת‬
‫הדין שייסדה‪ ,‬ושבראשו היא עומדת‪ .‬עורכי‬
‫הדין הללו מנהלים את תביעת נפגעי הטרור‬
‫הישראלים נגד בנק אוף צ’יינה‪ ,‬הבנק המרכזי‬
‫של סין‪ ,‬שבו התנהלו‪ ,‬לטענתם‪ ,‬חשבונות‬
‫ששימשו ארגוני טרור מעזה‪.‬‬
‫זו הייתה שיחה בהולה‪ .‬התחושה הייתה‬
‫שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים‪ .‬נציגי‬
‫בנק אוף צ’יינה הודיעו חגיגית לבית המשפט‬
‫בניו יורק שהעד המרכזי בתיק‪ ,‬איש הביטחון‬
‫לשעבר עוזי שעיה‪ ,‬שהזהיר את הסינים אודות‬
‫אותם חשבונות‪ ,‬בכלל לא יבוא להעיד‪ .‬דרשן‬
‫לא ידעה את נפשה‪ .‬ברגע הראשון הייתה‬
‫מופתעת‪ ,‬ברגע השני כעסה‪ ,‬ובשלישי זעמה‬
‫ואיימה שתוציא צווי הבאה לא רק לשעיה‪ ,‬אלא‬
‫לכל בכיר מודיעיני שיש לו חלק בסיפור הזה‪.‬‬
‫“הטלפון הראשון היה לשעיה‪ ,‬שהודה שיש‬
‫בעיה”‪ ,‬היא מספרת‪“ .‬הטלפונים הבאים היו כבר‬
‫לבכירים במערכת הביטחונית‪ .‬כעסתי כעס‬
‫עצום‪ ,‬לא הצלחתי להישאר שלווה בשיחות‬
‫האלה‪ .‬אני צריכה לשמוע מהסינים שמדינת‬
‫ישראל נסוגה מהבטחתה אליי? אמרתי להם‪:‬‬
‫‘הכנסתם אותנו למצב לא שפוי’‪ ,‬והם אמרו לי‬
‫‘את חושבת שאם תרימי את הקול זה יעזור?’”‪.‬‬
‫תחילתו של הסיפור ב–‪“ .2005‬מערכת הביטחון‬
‫הישראלית גילתה שבבנק אוף צ’יינה התנהלו‬
‫חשבונות ששייכים לפעיל חמאס עזתי‪ .‬הוא‬
‫קיבל כספים ממפקדת החמאס בירדן ובסוריה‪,‬‬
‫בכל פעם העברה של סכום עגול בגובה ‪100‬‬
‫אלף דולר‪ ,‬שהיו נוחתים בחשבון הסיני במחוז‬

‫‪66‬‬

‫קוואנגקו‪ ,‬מחוז מאוד פעיל מבחינה טרוריסטית‪,‬‬
‫כי סין לא מגדירה את ארגוני החמאס והג’יהאד‬
‫האסלאמי כארגוני טרור‪ .‬הכספים עברו מסין‬
‫לבנק בניו יורק‪ ,‬ומשם הוא מיד משך אותם‬
‫והעביר לעזה‪ .‬אנחנו מדברים על חשבונות שעברו‬
‫בהם לפחות ‪ 3‬מיליון דולר בשנות האינתיפאדה‪,‬‬
‫בזמן שעזה נצורה והכסף הזה דרוש לה כמו אוויר‬
‫לנשימה על מנת להוציא פיגועי טרור‪.‬‬
‫“בשנת ‪ 2007‬פנה אליי גוף מודיעיני‪ .‬אנשי‬
‫המודיעין סיפרו לי את הסיפור‪ ,‬פירטו כיצד‬
‫נפגשו עם בכירי הבנק והזהירו אותם‪ ,‬וכיצד‬
‫אלה לא עשו דבר‪ .‬הכסף למימון הטרור המשיך‬
‫לזרום לעזה‪ ,‬והסינים טענו שאין בעיה עם‬
‫החשבונות האלה ושלא נעשתה עבירה על החוק‬
‫הסיני‪ .‬אנשי המודיעין סיימו את הסיפור ושאלו‬
‫אותי‪‘ :‬את יכולה לתבוע את הבנק?’‪ .‬הם הבטיחו‬
‫לי שיסייעו בכל מה שנדרש ‪ -‬עדויות‪ ,‬מסמכים‪,‬‬
‫הוכחות‪ .‬אני מיד יצאתי לדרך”‪.‬‬

‫“אנחנו לא נוותר”‬

‫היציאה לדרך הייתה באמצעות ארגון שורת‬
‫הדין‪ ,‬שדרשן הקימה ב–‪ ,2003‬בשיאה של‬
‫האינתיפאדה השנייה‪ ,‬במטרה להילחם במימון‬
‫הטרור‪ .‬את ההשראה שאבה מממרכז משפטי‬
‫בדרום ארה"ב‪ ,‬שתובע ארגונים ניאו נאצים‪.‬‬
‫היא משמשת כמנכ”לית הארגון‪ ,‬ותחתיה‬
‫פועלים עשרה עורכי דין‪ .‬עד היום הובילה‬
‫עשרות תביעות נגד מדינות תומכות טרור‪,‬‬
‫ארגוני טרור‪ ,‬וגופים אחרים שלוקחים חלק‬
‫בעניין‪ ,‬והשתמשה בכלים כמו עיקול כספים‬
‫ונכסים על מנת לרושש אותם‪ .‬הארגון מקבל‬
‫תרומות מיהודים מרחבי העולם‪ ,‬וגם מנוצרים‬
‫אוונגליסטים‪ ,‬אוהבי ישראל‪“ .‬אנחנו עמותה‬
‫ללא מטרות רווח‪ ,‬ונשענים על תרומות של‬
‫‪ 1.5‬מיליון דולר בשנה‪ .‬עד היום זכינו בפסקי‬
‫דין בסך של למעלה ממיליארד דולר‪ ,‬ומתוכם‬

‫גבינו יותר מ–‪ 120‬מיליון דולר”‪.‬‬
‫כמעט מתחילת הדרך היא משתפת פעולה‬
‫עם גורמי ביטחון ישראליים‪ ,‬ובעיקר עם גלגל‬
‫ גוף שמורכב מנציגים של השב”כ‪ ,‬המוסד‪,‬‬‫המודיעין הצבאי והמועצה לביטחון לאומי‪.‬‬
‫שיתוף הפעולה הזה צבר תאוצה "כשהם ראו‬
‫במלחמה במימון הטרור אחד האלמנטים‬
‫החשובים במיגורו‪ ,‬ומאז גלגל החלו לפנות‬
‫אלינו‪ .‬הם רואים בנו כלי לניגוח גופי טרור”‪.‬‬
‫חמש שנים לתוך המשפט‪ ,‬מיליוני דולרים‬
‫נשפכו לטובת התביעה ומימון הוצאות‬
‫הפרקליטים‪ ,‬נרשמו איומים קשים מהבנק‬
‫הסיני‪ ,‬כולל הבטחה שתעמוד לדין פלילי בסין‪,‬‬
‫ומעל הכול‪ ,‬נפגעי טרור נאלצו לחזור לתופת‬
‫ולשלוף משם את הסיפורים המדממים שלהם‬
‫לטובת העדות‪“ .‬ואחרי כל זה‪ ,‬ישראל בחרה‬
‫לסגת‪ .‬אני שואלת למה‪ ,‬ולא מקבלת תשובות‬
‫ענייניות‪ .‬המקורות המהימנים שלי‪ ,‬ובכלל‪ ,‬כל‬
‫מי שבקיא בפרטי הפרשה‪ ,‬מדבר על לחצים‬
‫מסין ועל יחסי ישראל–סין שעומדים על הפרק‪.‬‬
‫“אם ישראל לא הייתה נסוגה ממעורבות‬
‫במשפט‪ ,‬ביקור נתניהו בסין לא היה מתקיים‪.‬‬
‫קיימתי לא מזמן פגישה עם משרד המשפטים‬
‫והמועצה לביטחון לאומי‪ ,‬אמרתי שם‪‘ :‬סליחה‪,‬‬
‫כשאתם באתם וביקשתם ממני להגיש את‬
‫התביעה לא ידעתם שמדובר במעצמה? לא‬
‫ידעתם שביום מן הימים יכול להיות שכן תרצו‬
‫לחמם את היחסים? אי אפשר להתחיל הליכים‬
‫בבית משפט בארה”ב ולחסל אותם במחי יד‪ ,‬כי‬
‫עכשיו החלטתם שסין יותר חשובה'‪ .‬הם לא ענו‬
‫לי‪ ,‬רק ביקשו אורך רוח מצדנו”‪.‬‬
‫דרשן מבטיחה שהיא תמצמץ אחרונה‪“ .‬אם‬
‫העדות לא תסתייע‪ ,‬אבקש מבית המשפט צווי‬
‫הבאה נגד בכירים ישראלים‪ ,‬ביניהם ראש‬
‫המועצה לביטחון לאומי‪ ,‬יעקב עמידרור‪,‬‬
‫ושגריר ישראל לשעבר בארה”ב‪ ,‬מייקל אורן‪,‬‬
‫ליידי גלובס נובמבר ‪2013‬‬

‫ליידי גלובס נובמבר ‪2013‬‬

‫‪67‬‬

‫‪68‬‬

‫הארמון של השאה‬

‫היא נשואה לאביאל‪ ,‬עורך דין שעובד גם הוא‬
‫בארגון‪ ,‬ויש להם שישה ילדים‪ .‬הם מתגוררים‬
‫בחשמונאים (”התנחלות יאפית”)‪ .‬למרות היותה‬
‫דתייה‪ ,‬היא איננה לובשת כיסוי‬
‫ראש וגם חצאית המיני לא‬
‫בדיוק עומדת בתקן‪ .‬היום שלה‬
‫מתחיל בחמש בבוקר‪“ .‬לפעמים‬
‫אני יוצאת לפני שהילדים‬
‫מתעוררים וחוזרת ב–‪12–11‬‬
‫בלילה‪ .‬בעלי נמצא איתם יותר‪,‬‬
‫יש משפחה שעוזרת‪ ,‬מטפלת‪.‬‬
‫פעם הייתי נוסעת לחו”ל גם‬
‫לשלושה שבועות‪ ,‬היום אני‬
‫משתדלת לפצל נסיעות ולא‬
‫“תגמור את‬
‫הסיפור‪ ,‬תסגור לנסוע ליותר מעשרה ימים‪.‬‬
‫אבל אין מה לעשות‪ ,‬זו מלחמה‬
‫חשבונות”‪.‬‬
‫בנימין נתניהו‬
‫שחייבת להיעשות‪ ,‬וזו לא‬
‫ליידי גלובס נובמבר ‪2013‬‬

‫(צילומים‪ :‬עופר חן‪ ,‬רויטרס)‬

‫שיחויבו להעיד‪ .‬אנחנו לא נוותר על העדות‬
‫וגם בית המשפט לא יוותר”‪.‬‬
‫לא היו סימנים מוקדמים שישראל‬
‫תיסוג?‬
‫“תשמעי‪ ,‬עבדתי צמוד לזרועות הביטחון‬
‫לכל אורך הדרך‪ .‬הם נתנו לנו פירוט של‬
‫מספר חשבונות מצומצם‪ ,‬להראות לבנק‬
‫אוף צ’יינה שאנחנו יודעים על מה אנחנו‬
‫מדברים‪ .‬קיבלנו גם תצהיר של בכיר‬
‫במודיעין לשעבר‪ ,‬שלמה מטלון‪ ,‬שמפרט על‬
‫המפגשים בסין שבהם הוזהרו בכירי הבנק‬
‫הסיני‪ .‬הובטח לי ששעיה יעיד‪ .‬במרץ עוד‬
‫עבדנו עם הלשכה המשפטית של מערכת “הגשנו בקשה שיכריזו עליה כמי שעברה‬
‫הביטחון על תנאי העדות הזו‪ .‬סיכמנו שהוא על פקודת ביזיון בית משפט”‪ .‬ציפי לבני‬
‫לא יעיד גלוי פנים או תוך חשיפת שמו‪,‬‬
‫ושחיקור הדין ייעשה בארץ‪ .‬חודש לאחר מכן‪" ,‬זה סיפור נוראי‪ .‬גררתי‬
‫מדינת ישראל נסוגה מכל ההתחייבויות‪.‬‬
‫“מה שמצחיק הוא שלכל אורך המשפט‪ ,‬בנק ‪ 22‬משפחות נפגעי טרור‬
‫אוף צ’יינה התגרה בנו ואמר שאין לנו עדים או להגשת תביעה‪ ,‬ומצאתי‬
‫ראיות ושהתביעה מופרכת‪ .‬כבר לפני שלוש את עצמי במלחמה אישית‬
‫שנים‪ ,‬במסגרת גילוי מסמכים‪ ,‬הגיע אלינו‬
‫תזכיר שבו משרד החוץ הסיני כותב שהם יכחישו מול אחד הבנקים הגדולים‬
‫בעולם‪ ,‬הם איימו עליי‬
‫את הפגישות וגם הצד הישראלי יכחיש”‪.‬‬
‫כשביררת מה מהות המזכר‪ ,‬מה ענו לך?‬
‫במכתב בן שישה עמודים‪.‬‬
‫“כל פעם קיבלתי הבטחות שיהיה בסדר‪,‬‬
‫שעוזי יעיד‪ .‬היום אני מבינה שהסינים ידעו כבר אני לא יכולה לנסוע לסין‪,‬‬
‫את מה שאני לא ידעתי‪ ,‬שברגע האמת‪ ,‬מדינת אני לא מסתכנת”‬
‫ישראל לא תסייע‪ .‬אחרת‪ ,‬מאיפה הביטחון‬
‫להכריז כל הזמן בבית המשפט שהתביעה ולהביא לסגירת החשבונות‪ .‬החשבונות באמת‬
‫מופרכת‪ ,‬למרות כל המסמכים שהגשתי?”‪.‬‬
‫נסגרו כעבור שנה‪ ,‬באורח פלא‪ ,‬אבל עכשיו אני‬
‫מבקשת מהמדינה למלא את החלק שלה בעסקה‪.‬‬
‫“נרתעים כמו מאש”‬
‫תנו לנפגעי הטרור לקבל פיצויים על הנזקים‬
‫איך את מרגישה עכשיו?‬
‫שנגרמו להם בעטיו של בנק סין‪.‬‬
‫משפחות‬
‫‪22‬‬
‫גררתי‬
‫“תשמעי‪ ,‬זה סיפור נוראי‪.‬‬
‫“זה לא מתאים ולא ראוי למדינת ישראל‬
‫נפגעי טרור להגשת תביעה‪ ,‬בית משפט בניו יורק כמדינה שנלחמת בטרור‪ .‬ישראל איבדה את‬
‫דן בזה מספר שנים‪ .‬מצאתי את עצמי במלחמה הראש בסיפור הזה‪ .‬לא אומרת שאתם צריכים‬
‫אישית מול אחד הבנקים הגדולים בעולם‪ ,‬הם למחוא לנו כפיים‪ ,‬אבל לפחות לא להכשיל‪.‬‬
‫איימו עליי במכתב בן שישה עמודים‪ .‬אני לא בכלל‪ ,‬אתה לא מכניע את המלחמה בטרור‬
‫יכולה לנסוע לסין‪ ,‬נסעתי לאחרונה לתאילנד למען אינטרסים כלכליים‪ .‬אם נתניהו היה רוצה‬
‫בלי לעבור בסין‪ ,‬אני לא מסתכנת‪.‬‬
‫לפתור את העניין‪ ,‬הוא היה‬
‫“סמכתי על ההבטחה של גופי הביטחון‪ .‬צריך להגיד לממשל הסיני‪:‬‬
‫שלחו אותי להילחם‪ ,‬עשו שימוש בקורבנות יש פה קורבנות טרור‪ ,‬יש פה‬
‫טרור וזרקו אותם‪ .‬עברנו דרך חתחתים עם הליכים משפטיים‪ ,‬אתם רוצה‬
‫התיק הזה‪ ,‬קורבנות טרור עומדים לחיקורי לגמור את ההליכים ולמנוע‬
‫דין שלא מתחשבים ברגשות שלהם‪ ,‬קורעים עדויות מביכות? תגמרו את‬
‫אותם לגזרים‪‘ .‬אולי היית לא שפוי עוד לפני הסיפור‪ ,‬תסגרו חשבונות‪,‬‬
‫הפיגוע’‪ ,‬או ‘מה פתאום אתה מתיישב בשדרות תפצו את הנפגעים‪ .‬במקום‬
‫שזה אזור מלחמה?’‪ ,‬אלו השאלות שהצד השני זה‪ ,‬נתניהו התקפל ואמר‪:‬‬
‫שואל ללא רחם‪.‬‬
‫‘אין בעיה‪ ,‬עוזי לא יעיד’‪ .‬מי‬
‫“זה הליך מאוד קשה‪ .‬והנה עכשיו‪ ,‬מדינת ששומע אומר לי שזו חשיבה‬
‫ישראל ששלחה אותם לזה‪ ,‬התנערה מהם‪ .‬הפקירה לטווח קצר שמתאימה למדינת‬
‫אותם‪ .‬הרי מה הייתה המטרה של המדינה? ישראל‪ ,‬מתאימה לנתניהו”‪.‬‬
‫חשבתם לפנות לבכירי‬
‫לקחת את נפגעי הטרור‪ ,‬לתבוע באמצעותם‬

‫ממשל לשעבר שיתווכו בסיפור הזה?‬
‫“בוודאי‪ .‬פנינו לבכירים בגופי ביטחון‬
‫ומודיעין לשעבר שיעזרו לנו‪ ,‬אבל כולם‬
‫סירבו‪ .‬אנשים נרתעים מהפרשה הזו כמו‬
‫מאש‪ .‬רב הנסתר על הגלוי‪ .‬אנחנו רק יודעים‬
‫שההחלטה התקבלה על ידי לשכת ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬וכולם מבינים את המשמעות”‪.‬‬
‫איפה התיק עומד?‬
‫“מדינת ישראל הודיעה לבית המשפט‬
‫שהיא עוד חושבת‪ ,‬מתלבטת‪ .‬החודש צריכה‬
‫להתקבל ההחלטה‪ ,‬אני מקווה שיתעשתו‬
‫וישלחו את שעיה להעיד”‪.‬‬
‫זאת לא הפעם הראשונה שאת יוצאת‬
‫לקרב בשם המדינה‪ ,‬ואז מגלה שאת לבד‪.‬‬
‫“היה לנו ניסיון קודם ומר עם המדינה‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2004‬לאחר שזכינו בפסק דין בסך ‪100‬‬
‫מיליון דולר נגד הרשות הפלסטינית בגין אחריות‬
‫לפיגוע ירי שבו נרצחו בני זוג באזור בית שמש‪,‬‬
‫ובפסק דין של ‪ 200‬מיליון דולר בעקבות פיגוע‬
‫בבר מצווה שבו נהרג זמר האירוע‪ ,‬פנו אליי‬
‫גורמים ביטחוניים וסיפרו לי שישראל מעבירה‬
‫לרשות כספים דרך בנק הדואר‪ ,‬ושאבצע תהליכי‬
‫עיקול על כספים אלו‪ .‬זו הייתה אמירה של‬
‫המדינה‪‘ :‬כן‪ ,‬אנחנו מעבירים לכם כספים‪ ,‬אך גם‬
‫יכולים לעשות לכם סנקציות’‪ .‬הגשתי את בקשת‬
‫העיקול‪ ,‬וכשביקשתי מספרי חשבונות‪ ,‬תאריכים‬
‫וסכומים‪ ,‬הודיעו לי שהמדינה התחרטה‪ ,‬חל‬
‫שינוי במדיניות‪ .‬לא הייתה לי ברירה‪ ,‬ומשכתי‬
‫את התביעה‪.‬‬
‫“חשבתי שלמדתי את הלקח‪ ,‬כי כשפנו אליי‬
‫עם הסיפור על הבנק הסיני‪ ,‬ביקשתי הבטחה‬
‫שתהיה לי את העזרה שלהם‪ ,‬והנה ההבטחה‬
‫הופרה‪ .‬בפעם הבאה נתחיל לעבוד על תיק רק‬
‫כשכל החומרים והראיות יהיו אצלי על השולחן”‪.‬‬

‫ליידי גלובס נובמבר ‪2013‬‬

‫‪69‬‬

‫דברים שלמדתי‬
‫על משא ומתן‬

‫איך למפות את הצד השני‪" :‬אתה לומד‬
‫ומשנן את כל הטענות שאתה יכול‬
‫לגייס לטובתך‪ .‬בניגוד להליך משפטי‬
‫קר שנשען על אמות מידה משפטיות‪,‬‬
‫במשא ומתן אני שמה הרבה דגש על‬
‫הרגש‪ .‬לא בוחלת בשום טענה‪ .‬מי‬
‫שמנהל את המשא ומתן הם אנשים‪,‬‬
‫אין בורר באמצע‪ .‬מה שלא יהיה‪ ,‬אדם‬
‫תמיד מתפתה לרגש‪ ,‬לכן חייבים‬
‫לטעון גם טענות רגשיות‪ .‬פה צריך‬
‫להיעזר בלקוח‪ ,‬בעולם שלו‪ ,‬באיך‬
‫שהוא מרגיש"‪.‬‬
‫איך למנוע פיצוץ‪" :‬אם אתה באמת‬
‫רוצה להגיע לפשרה‪ ,‬אף פעם אל‬
‫תגיד מה הקו האדום‪ ,‬מה השורה‬
‫התחתונה‪ .‬אל תגיד 'אני מוכן לאיקס‪,‬‬
‫זהו‪ ,‬מזה אני לא יורד'‪ ,‬כי אז הצד‬
‫השני יגיד 'לא' וזהו"‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫עבודה שאפשר לעשות בחצי הדרך‪ .‬או שאתה‬
‫משקיע את כל כולך‪ ,‬או שאתה לא עושה”‪.‬‬
‫בימים אלה הארגון מנהל תביעות של‬
‫נפגעי טרור נגד איראן‪ ,‬סוריה‪ ,‬לבנון‪ ,‬הרשות‬
‫הפלסטינית‪ ,‬צפון קוריאה‪ ,‬החמאס והג’יהאד‬
‫האסלאמי‪ ,‬ונגד בנקים דוגמת בנק אמריקן‬
‫אקספרס ובנק לבנון–קנדה‪ .‬יש לה צוותי מומחים‬
‫בארה”ב ובקנדה‪ ,‬היא טסה לשם הרבה‪ ,‬אך לא‬
‫טוענת בבית המשפט‪ ,‬כיוון שאין לה רישיון‬
‫כעורכת דין או שליטה במשפט האמריקאי‪ .‬אחד‬
‫ההישגים הבולטים של הארגון היה כשדאגה‬
‫להעביר חוק אמריקאי הפוסק שזכות נפגעי‬
‫טרור גוברת על כל חוק אחר‪ .‬זה היה ב–‪,2004‬‬
‫כשזכתה בפסק דין נגד איראן‪ ,‬וביקשה לעקל‬
‫את החשבונות של המשטר האיראני בבנקים‬
‫בארה”ב‪ .‬הדרישה נענתה בסירוב‪ ,‬היא דאגה‬
‫שיועבר החוק‪ ,‬וכעבור שנה נפגעי הטרור שזכו‬
‫בתביעה קיבלו לידיהם ‪ 40‬מיליון דולר‪.‬‬
‫במקרה אחר‪ ,‬דאגה שיימכר ארמון בנו של‬
‫השאה בטקסס‪ ,‬שהפך לרכוש משמרות המהפכה‪,‬‬
‫לטובת הסכום שבו זכתה בתביעה‪ .‬אוסף‬
‫איראני שהיה באוניברסיטת שיקגו נמצא גם‬
‫הוא בסכנה‪ ,‬אחרי שאנשי הארגון קראו ידיעה‬
‫קטנה בעיתון מקומי שהאיראנים מבקשים‬
‫את האוסף חזרה‪“ .‬מיד ביקשתי מבית המשפט‬
‫לקבל את האוסף אלינו‪ ,‬לטובת הפיצוי שנפסק‪.‬‬
‫האיראנים התנגדו והשופט זרק אותם‪ .‬עכשיו‬
‫אנחנו בהתדיינות מול אוניברסיטת שיקגו”‪.‬‬
‫כשהחמאס עלה לשלטון בעזה‪ ,‬היא הזהירה‬
‫את בנק הפועלים ובנק דיסקונט שלא יעבירו‬
‫כספים ממדינת ישראל לרצועה‪“ .‬הודענו‬
‫לראשי הבנקים שהם מסתכנים במימון טרור‬
‫ובאחריות פלילית ואזרחית‪ .‬הם נבהלו והודיעו‬
‫למדינה שהם סוגרים את החשבונות‪ .‬כארגון‬
‫של עורכי דין אנחנו עושים את מה שהמדינה‬
‫וגופי המודיעין אינם עושים‪ .‬מדינה אינה יכולה‬
‫לתבוע בנקים שמסייעים למימון טרור‪ ,‬גופי‬
‫טרור או מדינות תומכות טרור‪ .‬למדינה יש יחסי‬
‫חוץ שהיא מביאה בחשבון‪ ,‬פוליטיקלי קורקט‪.‬‬

‫הלגיטימי‪ .‬אתה לא יכול להילחם בחופש הביטוי‪.‬‬
‫מדינת ישראל נשארה מאחור‪ ,‬אין לה מוח‬
‫אנרכיסטי‪ ,‬היא לא עושה קרבות רחוב‪ .‬ישראל‬
‫מתנהלת עם פקידים ביורוקרטים‪ ,‬עם עורכי דין‬
‫שבאים מהפרקליטות ושחונכו לחשיבה מסוימת‪.‬‬
‫אנחנו פועלים בדרך שונה מהם‪ ,‬חושבים‬
‫יצירתית‪ ,‬מחוץ לקופסה‪ .‬זו חדות שלא תמיד יש‬
‫לפקידים שנמצאים שנים במערכת”‪.‬‬
‫מה המדינה צריכה לעשות?‬
‫“המדינה בוחרת לנקוט רק בקו הגנתי‪ .‬היא‬
‫מותקפת ואז מנסה להגן‪ .‬אין חשיבה אסטרטגית‪,‬‬
‫אין חשיבה התקפית‪ ,‬לא לחכות שהאנרכיסטים‬
‫יהגו את הצעד המבריק הבא‪ .‬הם לא יוזמים‬
‫מהלכים שימנעו את הדברים האלה מראש"‪.‬‬
‫את מפקחת על מדינת ישראל? את דואגת‬
‫יותר ממנה לביטחון?‬
‫“מדינת ישראל לא צריכה להעביר כספים‬
‫לרשות טרור‪ .‬לא תמיד המדינה פועלת נכון‪ .‬יש‬
‫לה לפעמים שיקולים לא רציונליים‪ .‬היא חייבת‬
‫לקבל את ההחלטות הללו בגלל מערכת לחצים‪.‬‬
‫הארגון שלנו ואני‪ ,‬שלא נמצאים באותה מערכת‬
‫לחצים‪ ,‬יכולים להיות הזרקור של מדינת ישראל‪,‬‬
‫להראות לה את הדרך‪ ,‬לפעול למען ביטחון‬
‫המדינה והאזרחים”‪.‬‬
‫מה קורה לנפש עם ההתעסקות בטרור?‬
‫“רוב העבודה הוא המאבק המשפטי‪ ,‬התכסיסים‬
‫שצריכים לנקוט כדי להאפיל על הצד השני ‪-‬‬
‫משרדים מהגדולים בארה”ב ובקנדה‪ ,‬שאתה‬
‫חייב להיות יותר ערמומי מהם‪ .‬אני לא חושבת‬
‫על המוות‪ ,‬אלא על החיים‪ ,‬על המאבק היומיומי‬
‫של האנשים האלה לשרוד‪ ,‬ואיך אני יכולה‬
‫לעזור להם להפוך את הטרגדיה לניצחון‪ .‬איך‬
‫אני נותנת להם את הכוח והרוח להפוך מקורבן‬
‫למישהו שנלחם באויב שביקש להחריב את‬
‫עולמו‪ .‬אז כן‪ ,‬אני שומעת עדויות ובוכה‪ .‬בבית‬
‫המשפט גם השופט בוכה‪ ,‬וגם הקלדנית‪ .‬אבל‬
‫אני זוכרת שזו מלחמה בטרור‪ ,‬נפגעי הטרור הם‬
‫שחקנים במלחמה הזו‪ ,‬בלעדיהם אי אפשר היה‬
‫לנהל את המאבק הזה”‪ .‬‬

‫(צילום‪ :‬רמי זרנגר)‬

‫מלכודות נפוצות במשא ומתן‪:‬‬
‫"כשאתה מאפשר לצד השני להציע‬
‫את ההצעה ראשון‪ .‬זה נכון בכל פעם‬
‫שאתה מנהל משא ומתן‪ ,‬אם זה לגבי‬
‫סכום שאתה תובע או אם אתה בהליך‬
‫מול עובד לגבי משכורת‪ .‬אם תיתן‬
‫לצד השני להציע ראשון‪ ,‬אתה כולא‬
‫את עצמך לשאיפות שלו‪ ,‬למנעד‬
‫שלו‪ .‬גם אם חשבת בהתחלה על‬
‫סכומים אחרים שונים לחלוטין‪ ,‬כבר‬
‫לא יהיה לך נעים‪ ,‬סביר או רלוונטי‬
‫לומר אותם‪ .‬לכן‪ ,‬אני זאת שנותנת את‬
‫נקודת הפתיחה‪ ,‬שהצד השני יתאים‬
‫עצמו אליי‪ ,‬ולא להיפך‪.‬‬
‫"מלכודת נוספת היא כשהצד השני‬
‫לא חוזר תוך פרק זמן שציפית‬
‫שיחזור‪ .‬אם עד עכשיו התרגלתם‬
‫שמשא ומתן מתנהל בקצבים של‬
‫יום–יומיים‪ ,‬ופתאום עובר אותו פרק‬
‫זמן והצד השני לא חוזר‪ ,‬מה שעלול‬
‫לקרות הוא שתילחץ ותתחיל לנהל‬
‫משא ומתן עם עצמך‪ .‬אולי הוא לא‬
‫מסכים לסכום‪ ,‬אולי צריך לרדת‬
‫קצת או להציע אחרת‪ .‬אסור להיכנס‬
‫למלכודת הזו‪ .‬צריך להמתין עד‬
‫שהצד השני יחזור אליך"‪.‬‬

‫כשהחמאס עלה לשלטון‬
‫בעזה‪ ,‬עו"ד דרשן הזהירה‬
‫את בנק הפועלים ובנק‬
‫דיסקונט שלא יעבירו‬
‫כספים מישראל לרצועה‪.‬‬
‫“הודענו לראשי הבנקים‬
‫שהם מסתכנים במימון טרור‬
‫ובאחריות פלילית ואזרחית‪.‬‬
‫הם נבהלו והודיעו למדינה‬
‫שהם סוגרים את החשבונות”‬

‫חמש שנים לתוך המשפט‪,‬‬
‫מיליוני דולרים נשפכו‬
‫לטובת התביעה‪ ,‬ונרשמו‬
‫איומים קשים מהבנק הסיני‪,‬‬
‫כולל הבטחה שדרשן‬
‫תעמוד לדין פלילי בסין‪.‬‬
‫“ואחרי כל זה‪ ,‬ישראל בחרה‬
‫לסגת‪ .‬אם המדינה לא‬
‫הייתה נסוגה‪ ,‬ביקור נתניהו‬
‫בסין לא היה מתקיים”‬

‫"האדרנלין זורם לי בגוף‬
‫כשאני נלחמת בכל‬
‫אותם גופים חזקים"‬

‫“אני יכולה לתבוע את הרשות הפלסטינית‬
‫ולהמשיך עם זה עד הסוף המר‪ .‬יש לי נאמנות‬
‫כלפי הלקוח‪ ,‬כלפי בית המשפט‪ .‬אין ‘סליחה‪,‬‬
‫עכשיו אנחנו רוצים להיות חברים של סין‪ ,‬בוא‬
‫נמשוך את התביעה’‪ .‬זה לא הולך”‪.‬‬

‫“קמתי רועדת מפחד”‬

‫דרשן‪ ,40 ,‬נולדה להורים יוצאי איראן‪“ .‬הם‬
‫הגיעו לארץ מיד לאחר קום המדינה‪ ,‬בעליית‬
‫הנוער‪ ,‬מטעמי ציונות‪ .‬אמא שלי התחתנה עם‬
‫אבי בגלל שהוא משכיל‪ .‬כל השנים הם דחפו‬
‫אותנו למצוינות ולערכים‪ .‬ההורים רצו שאהיה‬
‫רופאה‪ .‬כשהלכתי לשירות לאומי במגן דוד‬
‫אדום וראיתי את שעות העבודה הארוכות של‬
‫הרופאים‪ ,‬אמרתי לעצמי‪‘ :‬זה מטורף‪ ,‬איך אפשר‬
‫גם לעבוד כאלה שעות וגם לגדל משפחה?’‪ .‬אז‬
‫הלכתי ללמוד משפטים‪ .‬אם רק הייתי יודעת‬
‫כמה שעות אני אעבוד וכמה אני איעדר מהבית‪.‬‬
‫אני מכניסה את הרופאים לכיס הקטן”‪.‬‬
‫את הפעילות המשפטית למען נפגעי טרור‬
‫החלה כבר כסטודנטית למשפטים באוניברסיטת‬
‫בר אילן‪" .‬אלו היו ימי אוסלו‪ ,‬וכמה סטודנטים‬
‫למשפטים‪ ,‬וביניהם אני‪ ,‬ראינו איך ישראל לא‬
‫פועלת למעצרם של רוצחים ועוד מאפשרת‬
‫את כניסתם של ארכי מרצחים לארץ‪ .‬החלטנו‬
‫לעתור לבג"צ נגד כניסתו של אבו עבאס‬
‫ליידי גלובס נובמבר ‪2013‬‬

‫(מוחמד זיידאן‪ ,‬ת"ב) שהתמנה לחבר במועצה‬
‫הלאומית הפלסטינית והיה אמור להצביע בעד‬
‫הסכמי אוסלו‪ .‬לא היה לנו כסף לעורכי דין‪,‬‬
‫והחברים החליטו שאני אטען‪.‬‬
‫"התלבשתי יפה‪ ,‬נעלתי נעלי עקב‪ ,‬קמתי‬
‫לטעון רועדת מפחד‪ ,‬אבל עשיתי זאת בלהט‪ .‬בית‬
‫המשפט עודד אותי למחוק את העתירה‪ ,‬כי אין‬
‫לו אפשרות להתערב בהחלטה מדינית‪ ,‬והציע לי‬
‫להתייעץ עם הקליינטים שלי‪ .‬איזה קליינטים?‬
‫באנו מטעם עצמנו‪ .‬התעקשתי להמשיך‪ .‬בית‬
‫המשפט דחה את העתירה‪ ,‬אבל ציטט מדבריי‪ .‬גם‬
‫לא קיבלנו צו הוצאות‪ ,‬דבר שלא יכולנו לשלם‬
‫בתור סטודנטים דלפונים"‪.‬‬
‫במקרה אחר‪ ,‬שהתנהל בביהמ"ש המחוזי‬
‫בירושלים נגד הרשות הפלסטינית בשל‬
‫פיגוע באוטובוס ילדים בכפר דרום‪ ,‬נאלצה‬
‫דרשן לאיים על שרת החוץ דאז‪ ,‬ציפי לבני‪,‬‬
‫שתואשם בביזיון בית המשפט אם לא תשלח‬
‫תצהיר‪“ .‬הרשות טענה שהיא מדינה‪ ,‬וככזו יש‬
‫לה חסינות ריבונית ואי אפשר לתבוע אותה‪.‬‬
‫בית המשפט העליון קבע שמי שתחליט אם‬
‫הרשות היא מדינה או לא‪ ,‬תהיה לבני‪ .‬היא לא‬
‫עשתה זאת‪ .‬רק כשהגשנו בקשה להכריז עליה‬
‫כמי שעברה על פקודת ביזיון בית משפט‪ ,‬היא‬
‫הגישה את המסמך שקבע שהרשות לא מדינה‪.‬‬
‫אחרי זה‪ ,‬התיק החל להתנהל כמו שצריך”‪.‬‬
‫ליידי גלובס נובמבר ‪2013‬‬

‫"אני לוחמת"‬

‫משפטים נמשכים שנים‪ .‬איך מייצרים‬
‫אורך נשימה?‬
‫"זה לא פשוט‪ .‬יש קורבנות שמתקשרים כל‬
‫שנה ושואלים‪' :‬נו‪ ,‬מה קורה?'‪ .‬זה מאוד כואב‪ .‬יש‬
‫לנו קורבנות טרור שהולכים ומזדקנים‪ ,‬בעיקר‬
‫הורים שילדיהם נהרגו בפעולות טרור‪ ,‬ואני‬
‫יודעת שאין ספק שהתביעה שלהם תצליח והם‬
‫יזכו לכספים רבים כפיצוי‪ ,‬אבל אני חוששת‬
‫שהם כבר לא יזכו לכך בחייהם‪ ,‬וזה מעוות‪ .‬זה‬
‫מתסכל הרבה פעמים‪ ,‬זה מעיק וכואב‪.‬‬
‫"לא כל אחד יכול לעסוק בזה‪ .‬אני לוחמת‪,‬‬
‫ואני יודעת להפריד בין השכל לרגש‪ ,‬אני‬
‫פועלת שכלתנית‪ .‬אני גם מודה שהאדרנלין‬
‫זורם לי בגוף כשאני נלחמת בכל אותם גופים‬
‫חזקים‪ .‬הניצחונות הקטנים בדרך מחזקים‪ .‬רק‬
‫לאחרונה‪ ,‬בהליך מול בנק לבנון–קנדה שנתן‬
‫שירותים פיננסיים לחיזבאללה‪ ,‬טען הבנק‬
‫שלבית המשפט אין סמכות לדון בנושא‪ ,‬כי אין‬
‫לו סניפים בארה”ב‪ .‬ניצחנו את הטענה הזו"‪.‬‬
‫למה את מצליחה והמדינה נכשלת?‬
‫“המלחמה עברה מהזירה הקרבית לזירה‬
‫המשפטית‪ ,‬הציבורית‪ ,‬החברתית‪ .‬נלחמים‬
‫נגד ישראל בפייסבוק‪ ,‬נלחמים באמצעות‬
‫חרמות‪ ,‬באמצעים דיפלומטיים‪ ,‬ואלו האמצעים‬
‫ההרסניים ביותר‪ ,‬משום שהם בתחום המותר‪,‬‬

‫‪71‬‬

Nov 2013 – Lady Globes

The State of Israel Stayed Behind:
She does not have the mind of an anarchist,
she does not engage in street fights
She has led tens of lawsuits against terrorist groups and state sponsors of terror. Courtrooms around the world
have ruled in her favor in amounts close to 1 billion dollars and have allowed her to seize finances and assets in
order to bankrupt terrorists. Attorney Nitsana Darshan-Leitner is leading battles that the State of Israel does not
wish to conduct. Now, for the first time, she is fighting the state itself, which requested her to launch a major
lawsuit against the Bank of China, but has abandoned her in the New York court. "They sent me to fight, made use
of victims of terror, and abandoned them."
Tehiya Barak ■ Photography: Eyal Yitzhar

Last April, Attorney Nitsana Darshan-Leitner
found herself in the middle of a story that
seemed as if it was taken from a suspense novel.
At the heart of the plot: global economic
interests, political and diplomatic pressures, and
Israel-China relations. On that spring day,
Darshan received a telephone call from the
American attorneys of the Shurat HaDin
organization which she heads. These attorneys
manage the lawsuit by the Israeli terror victims
against the Bank of China, the central bank of
China, where, they allege, accounts serving
terror organizations in Gaza were operated.

Shaya but any intelligence officials with any part
in the matter.

This was an urgent phone call. The feeling was
that the ground beneath their legs was
crumbling. The Bank of China's representatives
happily announced to the court in New York
that the central witness in the case, the former
intelligence official Uzi Shaya, who had warned
the Chinese about these accounts, would not be
testifying. Darshan was beside herself. In the
first instance she was surprised, and then she
was angry, and finally she was enraged and
threatened that she would subpoena not only

The story begins in 2005. "The Israeli security
community discovered that the Bank of China
operated accounts belonging to a Hamas activist
in Gaza. He received funds from the Hamas
headquarters in Jordan and Syria, and each time
they transferred a round sum of one hundred
thousand dollars, that would be deposited in the
Chinese account in the Province of Guangzhou,
a very active province from the perspective of
terrorism, because China does not classify the
Hamas and Islamic Jihad organizations as
terrorist organizations. The funds passed from

"The first telephone call was to Shaya, who
admitted there was a problem," she says. "The
next phone calls were to senior officials in the
intelligence community. I was very angry, and
had difficultyp remaining calm during these
conversations. I need to hear from the Chinese
that Israel has broken her promises to me? I told
them 'You have placed us in an insane situation,'
and they said to me 'Do you think that if you
raise your voice it will help?'"

1

"We are a non-profit organization, and depend
on donations of 1.5 million dollars a year. Until
today we have been awarded over one billion
dollars in judgments, and have collected more
than 120 million dollars."

China to the bank in New York, where they were
immediately withdrawn and transferred to
Gaza. We are talking about accounts which had
at least 3 million dollars pass through them
during the Intifada years, at a time when Gaza
was under siege and this money was needed by
it like air to breathe in order to carry out terror
attacks.

Almost since the beginning she has been
cooperating with Israeli intelligence groups and
in particular with Galgal – a body which is made
up of representatives from the Shabak, Mossad,
Military Intelligence and the National Security
Council. This cooperation increased "when they
saw in the war against terror financing one of
the most important elements for defeating
terrorism, and since then Galgal began
approaching us. They see us as a tool for
attacking terrorist bodies."

"In 2007 an intelligence organization approached
me. The intelligence officials told me the story,
described how they met with the managers of
the bank and warned them, and how the latter
did nothing. Funds to finance terror continued to
flow into Gaza, and the Chinese claimed that
there was no problem with these accounts, and
that no Chinese laws had been broken. The
intelligence officials concluded their story and
asked me: 'Can you sue the bank?' They
promised that they would help with all that was
needed – testimonies, documents, evidence. I
immediately began working."

Five years into the trial, millions of dollars have
been poured into the lawsuit and to finance legal
expenses, serious threats were received from the
Bank of China, including a promise that it will
be put to a criminal trial in China, and above all,
terror victims will be forced to return to the
attacks and pull out their bloodied stories as
evidence. "And after all of this, Israel chooses to
retreat. I ask why, and do not receive substantive
answers. My trustworthy sources, and in
general, anyone who knows the details of this
case, speak of Chinese pressures and the IsraelChina relations which are on the agenda."

"We will not give up"
The work began through the Shurat HaDin
organization, that Darshan-Leitner founded in
2003, at the height of the Second Intifada for the
purpose of fighting terror financing. She was
inspired by a legal center in southern United
States, which sues neo-Nazi organizations.

"If Israel had not retreated from involvement in
the case, Netanyahu's visit to China would not
have taken place. Recently, I had a meeting with
the Justice Ministry and the National Security
Council, I said there: "Excuse me, but when you
came and asked me to bring this lawsuit didn't
you know China was a power? Did you not
know that maybe one day you would want to
warm up the relationship? You cannot begin a
legal process in a United States court and then
eliminate it in one swoop, because now you

She serves as the director of the organization,
and supervises a team of 10 lawyers. To this day
she has launched tens of lawsuits against state
sponsors of terrorism, terrorist groups and other
bodies who take part in the matter, and has used
tools such as freezing funds and assets in order
to bankrupt them [the terrorists]. The
organization receives donations from Jews
around the world, and from evangelical
Christians who love Israel.
2

decided that China is more important.' They did
not answer me, they only asked that we be
patient."

- When you investigated the substance of this
memorandum, how did they respond?
"At every point I got promises that it will be
okay, that Uzi will testify. Today I understand
that the Chinese had already known what I did
not know, that at the moment of truth, the State
of Israel would not help. Otherwise, where did
they receive the confidence to declare each time
in court that the lawsuit was unfounded, despite
all the documents I presented?"

Darshan promises that she will blink last. "If the
testimony is not forthcoming, I will ask the court
to subpoena high-ranking Israeli officials, among
them the head of the National Security Council,
Yaakov Amidror, and the former Israeli
ambassador to the United States, Michael Oren,
requiring them to testify. We will not give up the
testimony, and the court will not give up either."

"Flinching as if From Fire"

- Were There not Earlier Signs That Israel
Would Retreat?
"Listen, I worked closely with the intelligence
groups the entire time. They provided us with
details on a few accounts, to show the Bank of
China that we knew what we were talking
about. We also obtained an affidavit from a
former intelligence official, Shlomo Matalon,
who describes the meetings in China in which
the Bank of China officials were warned. I was
promised that Shaya would testify. In March, we
were still worked with the legal department of
the security community on the condition of this
testimony. We agreed that he would not testify
publicly, that his face and name would not be
revealed and that the testimony would be given
in Israel. A month later, the State of Israel broke
all its promises."

- How do you feel now?
"Listen, it is a terrible story. I dragged 22
families, victims of terrorism, to file a lawsuit.
The court in New York has been adjudicating the
matter for a number of years. I found myself in a
personal fight against one of the biggest banks in
the world. They threatened me with a six page
letter. I can't travel to China. I traveled to
Thailand recently without going through China,
I do not take risks.
"I relied upon the promises of the security
groups. They sent me to fight, made use of
victims of terror and discarded them. We went
through obstacles with this case, victims of terror
being questioned without their feelings being
taken into consideration, being torn to pieces.
'Maybe you were mentally imbalanced before
the terror attack," or 'Why did you knowingly
choose to be a resident of Sderot, a war zone?'
these were the questions the other side asked
without mercy."

"What is funny is that during the whole case, the
Bank of China taunted us and said we do not
have any witnesses or evidence and that the
lawsuit was unfounded. Already three years
ago, during the discovery stage, we received a
memorandum from the Chinese Foreign
Ministry stating that they will deny these
meetings and that the Israelis will deny them as
well."

"It is an extremely difficult process. And now,
the State of Israel who sent them there has
shaken itself from them, abandoned them. What
was the country's goal? To take these victims of
terrorism, to use them to sue and to close the
accounts. These accounts really were closed,
after about a year, mysteriously, but now I am
3

"We had a previous bitter experience with the
country. In 2004, after we obtained a $100
million judgment against the Palestinian
Authority on account of its responsibility for a
shooting attack in which a couple in the Beit
Shemesh area was murdered, and obtained a
$200 million judgment in the wake of a terror
attack at a Bar Mitzvah in which the event's
singer was killed, security officials approached
me and said that Israel was transferring funds to
the Palestinian Authority through the Postal
Bank, and that I should move to seize these
funds. This was the statement by the State [of
Israel]: "Yes, we are transferring funds to you,
but we can also place sanctions on you." I filed
the freeze request, but when I asked for account
numbers, dates and amounts, I was notified that
the State [of Israel] had backtracked, and that
there was a change in policy. I had no option but
to pull my lawsuit."

asking the country to fulfill its part of the
bargain. Let the victims of terrorism receive
compensation for the damages caused to them as
a result of the Bank of China's actions."
"It is inappropriate and unbefitting for the State
of Israel as a country that fights terror. Israel has
lost its mind in this story. I am not saying that
you should clap your hands for us, but at least
don't put obstacles in our way. Generally, you
do not subjugate a war on terrorism for the
benefit of economic interests. If Netanyahu
wanted to solve this issue, he should have told
the Chinese government: There are victims of
terrorism here, there are legal proceedings, do
you want to stop these proceedings and prevent
embarrassing testimonies? End this story, close
the accounts, and compensate the victims.
Instead, Netanyahu folded and said: 'No
problem, Uzi will not testify.' Whoever hears this
tells me this is short-term thinking befitting to
the State of Israel, befitting to Netanyahu."

"I thought I learned my lesson, because when
they approached me with the story about the
Bank of China, I asked for a promise that I
would have their assistance, and here we see the
promise broken. Next time we will start working
on a case only when all of the materials and
evidence are with me on my desk."

- Have you thought about asking former highranking government officials to mediate with
this story?
"Of course. We approached former officials from
the security and intelligence groups for
assistance, but all of them refused. People are
scared of this story as if from fire. It is shrouded
in secrecy. We only know that the decision was
made by the Prime Minister's Office, and we all
know the meaning of that."

The Shah's Palace
She is married to Aviel, an American Jurist who
also works in the organization, and they have six
children. They live in Hashmonaim ("a yuppie
settlement"). Even though she is religious, she
does not cover her hair and the miniskirt she
wears is not really up to standards. Her day
starts at five in the morning. "Sometimes I leave
before the kids get up and return at 11-12 at
night. My husband is with them more, there is
family that helps, a nanny. I used to even travel
abroad for three weeks at a time, but today I try
to divide up my travels and not to go away for
more than ten days. But there isn't anything we

- Where does the case stand now?
"The State of Israel has informed the court that it
is still deliberating, thinking. This month, a
decision must be reached, I hope they get over it
and send Shaya to testify."
- This is not the first time you have fought for
the country and then discovered you were
alone.
4

transfer funds from Israel to the Strip. "We
notified the heads of the banks that they are at
risk of funding terror and being criminally and
civilly liable. They became scared and told the
State they would close the accounts. As an
organization of lawyers, we do what the State
and the intelligence bodies do not do. A country
cannot sue banks that assist in funding terror,
terror groups or state sponsors of terrorism. The
State [of Israel] has foreign relations which it
takes into account, politically correct."

can do, it is a war that has to be fought, and it is
not the type of work you can do halfway. Either
you invest your entire self, or you don't do it at
all."
These days the organization manages lawsuits
by terror victims against Iran, Syria, Lebanon,
the Palestinian Authority, North Korea, Hamas
and the Islamic Jihad, and against banks such as
American Express and the Lebanese Canadian
Bank. She has teams of experts in the United
States and Canada, and she travels there a lot,
but does not practice in court there as she does
not have a United States law license or expertise
in American law. One of the major
accomplishments of the organization was when
she made sure that a United States law was
passed providing that the right of terror victims
trumps any other law. This was in 2004, when
she won a lawsuit against Iran, and asked to
seize accounts belonging to the Iranian regime in
United States banks. Her request was denied,
and she made sure the law would be approved,
and after a year the victims of terror who won
the lawsuit received $40 million.

"I can sue the Palestinian Authority and continue
with it to the bitter end. I have loyalty to the
client, to the court. There is no "Sorry, now I
want to be friends with China, let's pull the
lawsuit.' That doesn’t work."

"I Stood up Trembling with Fear"
Darshan, 40, was born to parents from Iran.
"They arrived in the country right after it was
founded, during the youth immigration period,
for Zionist reasons. My mother married my
father because he was an intellectual. For years
they pushed us to excellence and values. My
parents wanted me to be a doctor. When I did
my national service in Magen David Adom and I
saw the long hours doctors put in, I told myself:
'This is crazy, how can you work these hours
and also raise a family?' So I went to study law.
If only I would have known how many hours I
would work and how long I would be away
from home."

In another case, she worked to sell a palace
belonging to the son of the Shah in Texas, which
had become the property of the Revolutionary
Guard, to satisfy amounts she had been awarded
in the lawsuit. An Iranian collection that was at
the University of Chicago was also placed in
danger when the organization members read a
small article in a local newspaper that the
Iranians were requesting the return of the
collection. "I immediately asked the court to give
the collection to us, in favor of the compensation
which was ruled. The Iranians opposed and the
judge threw them out. We are now discussing
the matter with the University of Chicago."

Her legal activities on behalf of victims of
terrorism she began already as a law student at
Bar Ilan University. "These were the Oslo years,
and a few law students, myself included, saw
how Israel was not operating to arrest murderers
and was even allowing arch-murderers to enter
the country. We decided to file a petition in
Israel's high court against the arrival of Abu

When Hamas rose to power in Gaza, she warned
Bank HaPoalim and Bank Discount to not
5

children killed in terror attacks, and I have no
doubt that the lawsuit will succeed and they will
receive large monetary compensation, but I fear
they will not receive this while they are alive,
and that is unfair. It is often frustrating, painful
and irksome."

Abbas (Muhammad Zaidan) who was appointed
as a member of the Palestinian National Council,
and was supposed to vote for the Oslo Accords.
We did not have money for lawyers, and my
friends decided that I should argue."
"I dressed nicely, put on high heels, I rose to
argue trembling with fear, but I did it with
fervor. The court encouraged me to pull the
petition, because it had no authority to intervene
in a political matter, and recommended that I
consult with my clients. What clients? We came
on our own accord. I insisted on continuing. The
court rejected the petition, but quoted my words.
We also did not receive an order for expenses
back, something we could not have paid as poor
students."

"Not everyone can deal with this. I am a fighter,
and I know to separate the mind from the
emotion, I work using my mind. I also admit
that the adrenaline flows in my body when I am
fighting all these strong entities. The small
victories on the way strengthen me. Recently, in
a case against the Lebanese Canadian Bank
which provided financial services to Hezbollah,
the bank claimed that the court had no standing
to discuss the case, because it does not have any
branches in the United States. We defeated this
argument."

In another case, in the Jerusalem District Court
against the Palestinian Authority for a terror
attack on a school bus in Kfar Darom, Darshan
was forced to threaten then foreign minister,
Tzipi Livni, that she will be held in contempt of
court if she does not file an affidavit. "The
[Palestinian] Authority claimed it was a country,
and as such has sovereign immunity and cannot
be sued. The High Court ruled that the one who
can decide whether the [Palestinian] Authority is
a country or not would be Livni. She did not do
this. Only after we filed a request to hold her in
contempt of court did she submit the document
that determined that the [Palestinian] Authority
was not a country. After that the case moved
forward."

"I am a fighter"

- Why do you succeed and the country fails?
"The war has moved form the combat zone to
the legal, public and social zone. They fight
against Israel on Facebook, fight by means of
boycotts, diplomatic measures, and these are the
most destructive means, because they are seen as
permitted, legitimate. You can't fight freedom of
speech. The State of Israel has remained behind,
it does not have the mind of an anarchist, it does
not engage in street fights. Israel is managed by
bureaucrats, with lawyers who come from the
State’s Attorney’s office and who were educated
in a certain way. We act in a different way, think
creatively, outside the box. It is a sharpness that
these bureaucrats may not have because they
have been in the system for many years."

- These cases take years. How do you deal with
this?
"It isn't simple. There are victims who call up
every year and ask: 'Nu, what is happening?' It is
very painful. We have victims of terrorism who
continue to grow older, mainly parents of

- What does the country need to do?
"The country chooses to be solely on the
defensive. It is attacked and then tries to defend
itself. There is no strategic thinking, no offensive
thinking, don’t wait for the anarchists to think of
their next brilliant move. They do not initiate
6

moves that will prevent these things in the first
place."
- Do you oversee the State of Israel? Do you
take more care than it for its safety?
"The State of Israel does not need to transfer
funds to terrorism. The country does not always
act correctly. Sometimes it has irrational
considerations. It has to make these decisions
because of pressures. Our organization and I,
who are not under the same pressures, can be
Israel's light, to show her the way, to act for the
country's security and citizens."
- What happens to the soul while dealing with
terrorism?
"Most of the work is the legal fight, the tactics we
need to employ in order to beat the other side –
among the biggest offices in the Untied States
and Canada, and you need to be more cunning
than them. I don't think about death, but about
life, about the daily struggle of these people to
survive, and the way in which I can help them
turn this tragedy into a victory. How I give them
the power and motivation to transform
themselves from a victim to someone who is
fighting an enemy who sought to destroy his
world. So yes, I hear testimonies and cry. In the
courtroom the judge also cries, and the court
reporter as well. But I remember that this is a
fight against terrorism, the victims of terror are
players in this war, without them we would not
be able to conduct this struggle."

7