You are on page 1of 24

‫מבוא לתקשורת – הרצאות ‪2,1‬‬

‫הקדמה‬
‫הפרק הזה מציג מבט כללי על תקשורת רשת מחשבים ועל האינטרנט‪ .‬המטרה‬
‫היא להציג תמונה כללית של תקשורת רשת מחשבים‪ .‬נציג בו את המושגים הבסיסיים ואת‬
‫הרעיונות הראשיים בתקשורת מחשבים ע"פ הנקודות הבאות‪:‬‬
‫•‬

‫האינטרנט‬

‫•‬

‫ה"קצוות" )‪ (edge‬של רשת תקשורת )מערכות קצה(‬

‫•‬

‫ה"תווך" )‪ (core‬של רשת תקשורת )ערוצים ומתגים(‬

‫•‬

‫המדיה הפיסית שבאמצעותה הרשת מחוברת‬

‫•‬

‫מבנה האינטרנט‬

‫•‬

‫אומדן ביצועים )השהייה ואיבוד מידע במערכות מיתוג מנות(‬

‫•‬

‫מודלים של פרוטוקולי רשתות תקשורת ושל שירותי תמסורת‬

‫•‬

‫היסטוריה של רשתות תקשורת‬

‫נעמוד תחילה על מטרות תקשורת רשת מחשבים‪:‬‬
‫•‬

‫שיתוף משאבים – לאפשר למשתמשים גישה לתכניות‪ ,‬לנתונים ולמשאבי הרשת‬
‫ללא תלות במיקום הפיסי של המשאבים או של המשתמש‪ ,‬וגם חלוקה טובה יותר‬
‫של העומס בין המחשבים השונים ברשת‪.‬‬

‫•‬

‫אמינות – להבטיח אמינות גבוהה ע"י יצירת מקורות חלופיים )לדוגמה‪ ,‬אפשר‬
‫לשמור כמה עותקים של קובץ בשניים או בשלושה מחשבים שונים(‪.‬‬

‫•‬

‫חיסכון כספי – עדיף להשתמש ברשת של מחשבים אישיים "קטנים" וזולים מאשר‬
‫במחשב אחד מרכזי "גדול" ויקר‪.‬‬

‫•‬

‫ביצועי מערכת – להגדיל את ביצועי המערכת ע"י הוספת מעבדים בלבד‪ ,‬כאשר‬
‫עומס העבודה גדל‪.‬‬

‫•‬

‫תקשורת בין‪-‬אישית – לשפר את התקשורת בין אנשים המרוחקים זה מזה‪.‬‬

‫סוגים של רשתות‪:‬‬
‫•‬

‫ערוץ – ‪ - link‬ערוץ תקשורת בין שתי מערכות קצה הוא רשת תקשורת לכל דבר‪.‬‬

‫•‬

‫פס הפצה – ‪ - bus‬חיבור בין מס' מערכות קצה ע"י ערוץ תקשורת משותף‪ .‬ברגע‬
‫שתחנה אחת משדרת‪ ,‬שאר התחנות חייבות להימנע משידור )דרוש מנגנון‬
‫הכרעה‪ ,‬מרכזי או מבוזר‪ ,‬למצב שבו שתי תחנות רוצות לשדר בעת ובעונה אחת(‪.‬‬

‫•‬

‫טבעת – ‪ - ring‬חיבור בין מס' מערכות קצה בצורה של מעגל‪ .‬אם תחנה ‪x‬‬
‫משדרת מידע לתחנה ‪ ,y‬הוא יעבור בכל התחנות שנמצאות בדרך )גם כאן דרוש‬
‫מנגנון הכרעה שיפקח על הניסיונות לגישה בו‪-‬זמנית אל הטבעת(‪.‬‬

‫•‬

‫כוכב – ‪ - star‬חיבור בין מס' מערכות קצה ע"י מס' ערוצים שבעזרתם מחברים‬
‫את כל המערכות למערכת קצה אחת מרכזית‪.‬‬

‫מהו האינטרנט?‬
‫האינטרנט ‪ - (Internet –( Inter Connected Network‬הוא רשת של רשתות‪ .‬נשתמש‬
‫באינטרנט כדוגמה שתלווה אותנו‪ ,‬ונבחן אותו ע"פ שתי השקפות‪ .‬באחת‪ ,‬נתייחס לחמרה‬
‫והתכנה הבסיסיים שמרכיבים את האינטרנט‪ ,‬ובשנייה‪ ,‬נתייחס לאינטרט כתשתית‬
‫שמספקת שירותים ליישומים מבוזרים )מרוחקים(‪.‬‬

‫השקפה ראשונה ‪" -‬אומים וברגים" ) ‪(nuts and bolts‬‬
‫האינטרנט הוא רשת מחשבים ציבורית שמחברת בין מארחים או מערכות קצה –‬
‫‪ .hosts\end systems‬מערכת קצה יכולה להיות עמדת ‪ ,PC‬למשל‪ .‬אלו מחוברות ביניהן‬

‬משחקים ועידות‬ ‫מולטימדיה ורבים אחרים‪ .‬אנחנו מכירים הרבה דוגמאות ליישומים כאלה – ה‪ .‬אלא ע"י מתגים שנקראים ‪. Internet Engineering Task Force -‬‬ ‫המסמכים שמכילים את הסטנדרטים האלה מכונים ‪ .‬מהירות שתלוייה במה שנקרא רוחב פס – ‪ .‬שליחה וקבלה של מידע מנוהלות‬ ‫ע"י פרוטוקולים ‪ .‬‬ ‫ומעבירים אותו הלאה דרך ערוץ תקשורת כלשהוא שיוצא מהם‪ .‬רשתות כאלו נקראות‬ ‫‪ .ietf.routers‬‬ ‫המתגים מקבלים מנות מידע – ‪ – information packets‬מערוץ תקשורת שנכנס אליהם‪.‬האינטרנט מיושם ע"פ סטנדרטים –‬ ‫‪ – standarts‬שנקבעים ע"י ה‪.‬הגישה לאינטרנט נעשית ע"י ספקי אינטרנט ‪.path‬ע"י שיטת מיתוג מנות – ‪packet switching‬‬ ‫ כמה מערכות קצה שמתקשרות ביניהן יכולות לחלוק במקביל את אותו מסלול או חלק‬‫ממנו‪ .comunication links‬ערוצים שונים מעבירים מידע במהירויות‬ ‫שונות‪ .(RFC (Request For Service‬אלה‬ ‫הם מסמכים טכניים ומפורטים שבהם מוגדרים הפרוטוקולים‪.‬הדרך שעוברת המנה‬ ‫ברשת מהיעד למקור נקראת מסלול – ‪ .MSN‬שהוא רשת של מתגים וערוצי תקשורת‪ .protocols -‬הנפוצים והעיקריים הינם ‪TCP Transmission Control‬‬ ‫‪ ((Protocol‬ו‪ .(IETF (www.(IP (Internet Protocol-‬הפרוטוקולים מגדירים את הפורמט של מנות המידע‬ ‫הנשלחות ומתקבלות במתגים ובמכערכות הקצה‪ .‬‬ ‫השקפה שנייה – "מונחה‪-‬שירותים" ) ‪(service-oriented‬‬ ‫האינטרנט מאפשר לישומים מבוזרים לרוץ על מערכות קצה ולתקשר אחד עם‬ ‫השני‪ .‫ע"י ערוצי תקשורת – ‪ .intranets‬התשתית שלהן דומה לזו של האינטרנט‪.‬הישומים משתמשים בשירותי התקשורת שהאינטרנט נותן‬ .web-‬דוא"ל‪ .(ISP (Internet Service providers -‬‬ ‫למשל ‪ .org.‬‬ ‫קיימות גם רשתות תקשורת פרטיות )למשל ממשלתיות( שלא מחוברות לאינטרנט‬ ‫)אך יכולות להתחברת ע"י תשתית מיוחדת שתאפשר זאת(‪ .link bandwith‬מערכות קצה לא‬ ‫מחוברות ביניהן ע"י ערוץ תקשורת באופן ישיר‪ .

‬בסופו של דבר‪ .‬‬ ‫כיום‪ .‬האינטרנט לא יכול לספק שירות שמסוגל להעריך כמה זמן יכול לקחת כדי‬ ‫שהמידע ישלח ויגיע ליעד )אפשר רק לשפר את מהירות השליחה ע"י רוב פס גדול יותר(‪.‬דואג לכך‬ ‫שמנות המידע שנשלח מהמקור יגיעו אל היעד‪ .‬השרת ישיב בשליחת הדף למחשב שלנו‪ .‬הוא מצפה לקבל כתשובה את השעה‪ .‬ובאחרונה‬ ‫בהיביטי תכנה‪ .‬אפשר לומר שהאינטרנט הוא תשתית שבה ישומים חדשים מפותחים‬ ‫ומופיעים כל הזמן‪.‬ישנם שני סוגים של שירותי תקשורת שהאינטרנט מספק‪ :‬שירות תקשורת אמינה‬ ‫מכוונת – ‪ – connection-oriented reliable service‬ושירות תקשורת לא אמינה ולא‬ ‫מכוונת ) ‪ .(connectionless unreliable service‬השירות הראשון‪ .‬וכן את הפעולות שצריך לבצע בשביל לקבל או לשלוח מסר‪.‬כאשר‬ ‫מערכת קצה שולחת בקשה כלשהיא מסר‪ .‬ולאחר שיקבל את הפידבק מהשרת‪ .‬המחשב‬ ‫יבקש את הדף הספציפי שאותו ביקשנו‪ .‬בסדר הנכון ובהקשר‬ ‫הנכון‪.‬יכול גם להיות‬ ‫מצב שבו האדם ששאל מקבל תשובה לא קשורה‪ .‬בניגוד לשני‪ .‬יכול‬ ‫להיות מצב שבו האדם ששאל לא מקבל תשובה‪ .‬ואז הוא שואל עוד פעם‪ .‫להם‪ .‬כאשר אנו מבקשים להעלות דף ‪ .‬המצבים האלה קיימים גם ברשת‬ ‫תקשורת‪ :‬למשל‪ .Web‬המחשב שלנו שולח בקשת‬ ‫התקשרות לשרת ה‪ Web-‬ומחכה לתשובה‪ .‬‬ ‫אפשר להשוות בין פרוטוקול ברשת תקשורת ל"פרוטוקול אנושי" בין בני‪-‬אדם‪:‬‬ ‫כאשר אדם את חברו שואל מה השעה‪ .‬‬ ‫מה הקשר בין שתי ההשקפות? בהשקפה הראשונה דנו בהיבטי חומרה‪ .‬‬ ‫מהו פרוטוקול?‬ ‫פרוטוקול מגדיר את הפורמט ואת הסדר של מסרים שמועברים בין שתי ישויות‬ ‫שמתקשרות ביניהן או יותר‪ .‬היא יכולה להגיב בדרכים שונות בהתאם‬ .

‬ולפרוטוקולים שונים יש‬ ‫משימות שונות‪.‬הכוונה היא למחשבים שאנו משתמשים בהם‪.‬אלא גם‬ ‫שרתים כמו שרתי ‪ Web‬או שרתי דוא"ל‪ .servers‬תכנית לקוח היא‬ ‫תכנית שרצה על מערכת קצה שמתקשרת עם תכנית שרת שרצה על מערכת קצה‬ ‫אחרת בשביל לקבל או לשלוח מסרים‪ .‬ו‪ Telnet-‬הם ישומי שרת‪-‬לקוח‪ .‬‬ ‫פרוטוקולי חומרה מבקרים על התנועה )‪ (flow control‬של הביטים בערוצי התקשורת‪.‬‬ ‫קצוות הרשת )‪(network edge‬‬ ‫כאשר מדברים על קצוות הרשת‪ .‬ישומים כמו ‪ .-Web‬למשל‪.‬‬ ‫באינטרנט‪ .‬פרוטוקלים כאלה מצויים באינטרנט בכל מקום‪ .‬ע"פ ההגדרה הזאת‪ .‬‬ ‫מודל שרת –לקוח – ‪client-server‬‬ ‫מערכות קצה נחלקות ללקוחות – ‪ – clients‬ושרתים – ‪ .ftp .‬ויש צורך שישויות שמתקשרות ביניהן ינהגו ע"פ‬ ‫אותו פרוטוקול כדי שתהיה תקשורת יעילה בין השתיים‪.‬כמו‬ ‫רדפדפן ה ‪ .‬וגם התקנים כמו מצלמות דיגטליות וטלויזיות‪.(hosts‬מכיוון שהן מארחות ישומים‪ .Web‬דוא"ל‪ .‫לתשובה שמתקבלת )או לא מתקבלת(‪ .‬‬ ‫ופרוטוקלים לבקרת עומס )‪ (congestion control‬במערכות קצה קובעים את הקצב שבו‬ ‫מנות משודרות‪ .‬ישומי שרת‪-‬לקוח נחשבים‬ ‫לישומים מבוזרים‪ .‬אולם מערכות קצה הן לא רק מחשבים‪ .‬‬ .‬‬ ‫מערכות קצה מכונות גם בשם "מארחים" )‪ .‬כל פעילות בין ישויות שמתקשרות ביניהן מנוהלת ע"י פרוטוקול‪:‬‬ ‫פרוטוקולים ברמת המתגים קובעים את מסלולה של מנת מידע מהמקור ליעד‪.‬‬ ‫ומכנים אותם בשם מערכות קצה‪ .‬מה‬ ‫שהגדרנו כ"אומים וברגים" משמשים כקופסה שחורה שבאמצעותה יכולים השרת‬ ‫והלקוח לתקשר‪.

‬הוא מגיב בפידבק שהוא קיבל את‬ ‫המסר‪ .‬האינטרנט דואג לכך שלא תהיה‬ ‫גלישה של מנות ע"י כך שהוא מכריח את מערכות הקצה להוריד את קצב שליחת‬ .‬‬ ‫•‬ ‫בקרת תנועה – אף אחד מהצדדים המתקשרים לא יפתיע את הצד השני ע"י‬ ‫שליחת הודעות בקצב שהצד השני לא יכול לעמוד בו‪ .TCP/IP‬ובפרט האינטרנט‬ ‫מספקות שני סוגים של שירותים לישומים שרצים במערכות הקצה‪ :‬שירות תקשורת‬ ‫מכוונת‪ .‬אלא ישומים שבהם‬ ‫מערכות קצה משחקות תפקיד של שרת ושל לקוח במקביל‪ Napster .‬ו‪ KaZaA-‬הם‬ ‫ישומים נפוצים שעובדים בשיטה הזאת‪.‬אינם ישומי שרת‪-‬לקוח‪ .‬‬ ‫כדי שמערכות קצה יוכלו לתקשר ביניהן‪ .‬הוא יודע שעליו לשלוח את המסר שוב‪.‬כתוצה מכך שהצדדים‬ ‫המתקשרים שולחים כמות גדולה של מנות‪ .‬שמשמעותו היא‬ ‫שכאשר היעד מקבל מסר שנשלח לו מהמקור‪ .‬גדי להבטיח אמינות מופעל מנגנון "לחיצת היד"‪ .‬בקרת התנועה מיושמת ע"י‬ ‫שימוש במכלאים‪.‬ואם המקור לא מקבל פידבק‪ .‬‬ ‫שירות תקשורת מכוונת‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫•‬ ‫אמינות – ישום יכול לסמוך על‪-‬כך שהמסר שהוא שולח יגיע ליעד ללא שגיאות‬ ‫ובסדר הנכון‪ .‬למשל‪ .‬רשתות ‪ .‬‬ ‫•‬ ‫בקרת עומס – במצבים שבהם יש עומס של מנות במתגים‪ .‫מודל עמית לעמית – ‪peer to peer‬‬ ‫ישומים של שיתוף קבצים‪ .‬ושירות תקשורת לא מכוונת‪.

‬במתגים שמחברים בין מערכות הקצה של האינטרנט‪.‬המידע יכול להגיע ליעד‬ ‫יותר מהר‪.‬יכול להיות שהמנות יגיעו‪ .‬בקרת העומס היא תוצאה של מנגנון לחיצת היד – אם מערכת קצה לא‬ ‫מקבלת פידבק על המנות שהיא שולחת‪ .‫המנות‪ .‬לעומת זאת‪ .‬‬ ‫כאשר בונים רשת‪ .circuit switching‬ומיתוג‬ ‫מנות – ‪ .‬ויכול להיות שלא‪ .‬והגישה אל המשאבים היא ישירה‪ .‬היתרון‬ ‫של השירות הזה הוא מהירות‪ :‬מכיוון שאין מנגנון של לחיצת יד‪ .‬‬ ‫הוא פרוטוקול האינטרנט שמספק שירות תקשורת‪-‬מכוונת‪ .‬יש שתי גישות בסיסיות‪ :‬מיתוג מעגלי – ‪ .‬כאשר מערכת קצה אחת רוצה לשלוח מנה למערכת קצה אחרת‪ .packet switching‬במיתוג מעגלי‪ .‬הוא פשוט שולח אותם‪ .‬האינטרנט היא רשת מיתוג מנות‪.‬משאבים כמו מכלאים ורוחב פס מוקצים‬ ‫מראש ע"מ להבטיח את התקשורת בין מערכות קצה‪ .‬אם ישום רוצה לשלוח מנות‬ ‫לישום אחר‪ .Web. Telnet‬‬ ‫שירות תקשורת לא מכוונת‬ ‫בשירות הזה אין את המאפיינים של השירות הקודם‪ .‬היא יודעת שיש מצב של עומס במתגים‪.‬ישומים‬ ‫שמשתמשים ב‪ .‬במיתוג מנות אין‬ ‫הקצה של משאבים‪ . SMTP.‬‬ ‫התווך של הרשת )‪(network core‬‬ ‫נדון כאן ב"פנים" הרשת‪ .‬ואז המנה סובלת‬ .‬ישומים‬ ‫‪TCP‬‬ ‫שמשתמשים ב‪:TCP-‬‬ ‫‪. FTP.‬‬ ‫‪(User Datagram Protocol‬‬ ‫‪(UDP‬הוא פרוטוקול האינטרנט שמספק שרות זה‪ .‬‬ ‫ולכן‪ .‬אך יכול להיות מצב של עומס במתגים‪ .UDP: DNS-‬ועידות מולטימדיה )ישומים שנדרשים לעמוד באילוצי זמן(‪.‬אין שום הבטחה‬ ‫מתי המנה הזאת תגיע – האינטרנט עושה את מירב המאמצים שהוא יכול לעשות ברגע‬ ‫נתון בשביל לשלוח מנה‪ .

‬והערוץ בעל רוחב של ‪ R‬ביטים לשניה‪ .FDM-‬הערוץ מקצה תדר לכל התקשרות שמתבצעת בו עד‬ ‫שהיא מסתיימת )יכולות להיות כמה התקשרויות באותו ערוץ(‪ .‬נניח עבור ארבע מערכות קצה ‪a.‬אז אך התקשרות אחרת לא יכולה להשתמש במשאבים האלה‪.5Mbps-‬אז ההשהיה היא ‪ 5‬שניות‪ . d‬‬ ‫סדר השידור יכול להיות ‪ .…caba-caba-caba‬או ‪.‬מכיוון שכאשר לא משתמשים במשאבים‬ ‫שהוקצו לצורך התקשרות כלשהיא )למשל כאשר שני אנשים מדברים בטלפון ופתאום‬ ‫שותקים(‪ .‬כל התקשרות שמתבצעת בערוץ משתמשת בכל רוחב הערוץ‬ ‫בצורה מחזורית ע"פ חריצי זמן שמוקצים לה‪ .…abcd-abcd-abcd‬‬ ‫ה‪ TDM-‬יותר יעיל‬ ‫מה‪ . c.‫מהשהייה‪ .5Mb‬ו‪ .‬שתלוייה בגודל המנה‪ :‬אם‬ ‫גודל המנה הוא ‪ L‬ביטים‪ .‬ההשהיה תהיה ‪L/R‬‬ ‫שניות‪ .TDM-‬הזמן מחולק‬ ‫למסגרות בעלות משך זמן קבוע‪ .‬המנות‬ ‫האלה מועברות ברשת ע"י מתגים‪ .‬דבר המאפשר שליחת מידע בין השניים בקצב קבוע‪.‬השהיה נוספת‬ .‬‬ ‫מיתוג מעגלי‬ ‫שיטת המיתוג המעגלי ע"י ‪ FDM – frequency-division multiplexing‬או ‪TSM – time-‬‬ ‫‪ .division multiplexing‬ב‪ .R=1.‬ב‪ .‬וכל מסגרת מחולקת למס' קבוע של חריצי זמן‪ . b.FDM-‬אבל עדיין יש כאן הרבה בזבוז‪ .‬הוא מחלק אותו לחלקים שנקראים מנות‪ .‬כאשר‬ ‫הרשת רוצה לבצע התקשרות בערוץ מסויים‪ .‬לדוגמה‪ .‬רוב המתגים משתמשים בשיטת ה‪store and forward-‬‬ ‫כדי להעביר מנות‪ :‬מתג לא שולח הלאה שום ביט של מנה שהוא מקבל עד שהיא לא‬ ‫מגיעה אליו בשלמותה‪ .‬טלפוניה היא דוגמה לרשת מיתוג מעגלי – הקו שבו משוחחים שני אנשים‬ ‫מוקצה מראש‪ .‬‬ ‫מיתוג מנות‬ ‫כאשר מקור רוצה לשלוח מסר‪ .‬כלומר‪ .‬היא מקצה חריץ זמן אחד בכל מסגרת‬ ‫לאותה התקשרות‪ .‬המנגנון הזה גורם להשהיה במתגים‪ .‬אם ‪ L=7.

‬נניח שכמה משתמשים חולקים ערוץ בעל‬ ‫קצב העברה של ‪ . c.‬ואם אחד מהם מחליט להיות לא פעיל‪ .‬אזי‪ .‬או שהמנה שהגיע תלך לאיבוד‪ .‬איבוד מנה – ‪ – packet loss‬מתרחש כאשר אותו תור של מנות מלא‪.‬כאשר יש עשרה משתמשים פעילים בו‪-‬זמנית או פחות‬ .‬‬ ‫ומנה שמגיעה למתג לא יכולה להיכנס לתור‪ .‬שיטת מיתוג מנות מציעה חלוקה טובה יותר של רוחב פס‪.‬אז ה"פס" שהוקצה לו מבוזבז‪ .‬בשיטת‬ ‫מיתוג מנות‪ .‬או שאחת‬ ‫המנות שנמצאות בתור תלך לאיבוד‪ .‬לפי התפלגות בינומית‪ . d‬סדר שליחת המנות יכול להיות ‪. TDM‬שם כל מערכת קצה )מנה במינוח של מיתוג מנות( מקבלת חריץ זמן קבוע‬ ‫בכל מסגרת‪ .a.‬‬ ‫‪…abcd-cabd-dcba‬‬ ‫מיתוג מעגלי לעומת מיתוג מנות‬ ‫היתרון של מיתוג מעגלי הוא שאין בעיה של השהיה בשליחת מידע‪ .‬ההסתברות שיש יותר מ‪-‬‬ ‫‪ 10‬משתמשים פעילים בו‪-‬זמנית )ע"פ ההנחה שמשתמש אחד פעיל ‪ 10%‬מהזמן( היא‬ ‫בערך ‪ – 0.‬זאת בניגוד מוחלט למיתוג מעגלי‬ ‫עם ‪ .‬במיתוג מעגלי צריך להקצות לכל משתמש‬ ‫‪ 100Kbps‬כל הזמן‪ .‬‬ ‫שיטת מיתוג מנות היא גם יותר יעילה‪ .004‬פחות סביר‪ .‬לעומת זאא‪ .‫בשיטת מיתוג מנות נובעת כתוצאה מהמתנה בתור‪ :‬לכל מתג יש תור של מנות שהוא‬ ‫רוצה לשלוח‪ .1Mbps‬ונניח שכל משתמש שולח מידע בקצב קבוע של ‪100Kbps‬‬ ‫בזמנים שהוא פעיל – נניח ‪ 10%‬מהזמן‪ .‬‬ ‫ובנוסף היא יותר פשוטה ופחות יקרה‪.‬נניח עבור ארבע מנות ‪ .‬שמחכות שהערוץ יתפנה לשליחתן‪ .‬ההשהיה הזו תלויה ברמת העומס‬ ‫הקיימת ברשת‪ .‬למשל‪ .‬ושזמן אמת‬ ‫שיטה זו עדיפה‪ .‬כך שהערוץ יכול לתמוך רק ב‪ (1Mbps/100Kbps) 10-‬משתמשים בו‪-‬‬ ‫זמנית‪ .‬וזו שהגיעה תתפוס את מקומה‪ . b.‬אם יש ‪ 35‬משתמשים‪ .‬אז‪ .‬במיתוג מנות‬ ‫מיושמת שיטה של ‪ – multiplexing statistical‬המנות שנמצאות בתור של המתג לא‬ ‫נשלחות דרך הערוץ בסדר קבוע אלא באופן רנדומלי‪ .

(0.‬‬ ‫אומרים שהרשת מצנררת – ‪.‬ואפשר להעביר בו את המנה‬ ‫השניה‪ .‬כל מנה בגודל ‪1500‬‬ ‫ביטים‪ .1.‬המסר שנשלח מהמקור מקוטע למס' חלקים‪ .‬המנה השניה מגיעה בזמן ‪ 2ms‬למתג הראשון‪ .‬כלומר‪ .‬אם אין עומס ברשת‪ .‬זה יקח עוד ‪.‬סה"כ ‪15‬‬ ‫שניות‪ .5Mbps*7.‬כאשר מסר מקוטע למס' חלקים‪.‬‬ ‫היתרון בשיטה הוא חיסכון בזמן‪ .‬ולכל ערוץ קצב העברה של ‪ .pipelinning‬‬ ‫את שליחת המסר‪ .‬לוקח למקור להעביר את המנה הראשונה למתג הראשון‬ ‫‪ .1ms‬עכשיו‪ .‬נניח שנתון מסר בגודל ‪ 106*7.10-‬‬ ‫קיטוע מסרים ‪message segmenting -‬‬ ‫ע"פ שיטה זו‪ .‬כאשר יש עשרה משתמשים‬ ‫בו‪-‬זמנית או פחות‪ .‬ערוץ בין‬ ‫מקור למתג וערוץ בין יעד למתג(‪ .‬אבל‪ .‬אם כך‪ .‬וחלקים של מידע‬ ‫נשלחים ברשת בנפרד‪.5‬ביטים‪ .9996‬קצב הגעת המנות הוא ‪ 1Mbps‬או פחות )תלוי במס'‬ ‫המשתמשים(‪ .‬נניח שהמקור מחלק את המסר ל‪ 5000-‬מנות‪ .‬כאשר היא‬ ‫מאפשרת ל‪ 35-‬משתמשים לחלוק את הערוץ ולא רק ל‪.5Mbps‬אם אין עומס‬ ‫ברשת‪ .1ms‬‬ ‫אבל בינתיים הערוץ שבין המקור למתג הראשון פנוי‪ .‬וזה בדיוק קצב ההעברה של הערוץ‪ .‬‬ ‫עוד ‪ 5‬שניות מהמתג הראשון למתג השני‪ .‬באופן דומה‪ .‬ועוד ‪ 5‬שניות מהמתג השני ליעד‪ .‬קצב הגעת המנות גדל מעל ליכולת שהערוץ מסוגל להעביר‪ .‬אין בכלל השהיה במיתוג מנות‪ .‬אם יש יותר מעשרה משתמשים בו‪-‬‬ ‫זמנית‪ .‬המנה ה‪-‬‬ .‬ונניח שבין‬ ‫המקור ששולח את המסר ליעד יש ‪ 2‬מתגים ו‪ 3-‬ערוצים )ערוץ בין המתגים‪ .‬כעת‪ .‫)הסתברות של ‪ .‬כאשר המתג הראשון יעביר את המנה הלאה למתג השני‪ .5‬להעביר את המסר מהמקור למתג הראשון‪.‬ידרשו ‪ 5‬שניות )‪(106/1.‬והיעד שמקבל את‬ ‫החלקים אחראי לחבר אותם בחזרה למסר השלם‪ .‬והתור במתג יתחיל‬ ‫להתמלא ולגרום להשהיות‪ .‬ולכן ניתן‬ ‫לסכם ששיטת מיתוג מנות במקרה זה עדיפה על שיטת מיתוג מעגלי‪ .‬המקרה הזה הוא פחות סביר בדוגמה שלנו‪ .

‬תפקיד‬ ‫המתג להחליף בעזרת טבלת הכניסות את מס' ה‪ VC-‬של המנה המגיעה מהערוץ הנכנס‬ ‫במס' ‪ VC‬חדש שמתאים לערוץ שבו המנה יוצאת‪ .‬שזה לוקח עוד ‪.‬התקורה‬ ‫גבוהה יותר )לכל מנה גודל המידע הכללי זהה ולא תלוי בגודל המנה(‪.1ms‬ומשם ליעד‪ .‬‬ ‫‪-Virtual Circiut Networks VC‬‬ ‫מרכיבי רשת ‪:VC‬‬ ‫•‬ ‫מסלול – סידרה של ערוצים ומתגי מנות בין מקור ליעד‬ ‫•‬ ‫מספר ‪ VC‬לכל ערוץ במסלול‬ ‫•‬ ‫טבלת כניסות שמפענחת מספרי ‪ VC‬ונמצאת בכל מתג )אוגר מצב(‬ ‫המקור ששולח את המסר יכול לבקש מהרשת להקים ‪ VC‬בינו לבין היעד‪ .‬היתרון במס' ‪ VC‬שונים הוא‬ .‬היא צריכה להחליף מס' ‪ VC‬שיתאים לערוץ הבא‪ .‬פחות נורא לאבד אותה‪.‬‬ ‫ומכיוון שבקיטוע מסרים יש יותר מנות )כי כל מנה מחולקת להרבה מנות(‪ .‬הטבלה מתעדכנת עם כל יצירה של‬ ‫‪ .‬‬ ‫אם מנה מגיעה עם שגיאה‪ .‬הכניסות המתאימות נמחקות‪ .‬וזה לוקח ‪ .‬הרשת‬ ‫בוחרת את המסלול שבו יעבור המסר‪ .‬כדי להגיע ליעד‬ ‫היא צריכה להגיע קודם למתג השני‪ .‬שזה ‪ 5‬שניות‪ .‬אם מנה מגיעה‬ ‫עם שגיאה באחד הביטים‪ .‬אז כל המנה הולכת לאיבוד‪ .‬בעוד שבמיתוג מנות עם קיטוע‪.‬מכיוון שהיא קטנה יותר‪ .1ms‬‬ ‫סה"כ המנה האחרונה מגיעה ליעד בזמן ‪ 5.‬‬ ‫החיסרון בקיטוע מסרים הוא תקורה גבוהה‪ :‬כל מנה נושאת עימה מידע כללי‬ ‫)בנוסף לתוכן המסר המועבר מהמקור ליעד( על זהות השולח והנשלח ועל זהות המנה‪.‬ונותנת לכל ערוץ מס' ‪ .‫‪) 5000‬האחרונה( מגיעה בזמן ‪ 5000ms‬למתג הראשון‪ .002‬שניות – חיסכון של כמעט פי שלושה‬ ‫לעומת מיתוג מנות ללא קיטוע‪.VC‬וכש‪ VC-‬מגיעה לסיומה‪ .VC‬ברגע שהמנה מגיעה‬ ‫עם מס' ‪ VC‬לאחד המתגים‪ .‬‬ ‫יש יתרון נוסף בקיטוע מסרים‪ :‬במקרה של מיתוג מנות ללא קיטוע‪ .

‫הפשטות – הבחירה של מס' ‪ VC‬לערוצים נעשית באופן עצמאי ללא תלות בערוצים‬ ‫האחרים‪ .‬יתרון נוסף הוא שהשדה של מס' ה‪ VC-‬קטן יותר מאשר‬ ‫אם היה צריך לשמש מסלול שלם‪ .‬כל מנה שעוברת ברשת נושאת עימה את כתובת היעד שלה‪ .‬‬ ‫מכשולים העומדים בפני שידור‬ ‫קיימים מס' מכשולים בפני שליחת מסר‪ .‬וזה מקל על המתגים‪ .‬‬ ‫‪Datagram Networks‬‬ ‫האנאלוגיה של רשת ‪ datagram‬היא לרשת דואר‪ :‬כמו מכתב שנושא עליו כתובת‬ ‫יעד‪ .‬וגם לכתובת שהמנה נושאת יש מבנה היררכי‬ ‫שלפיו המתגים יודעים איך לשלוח את המנה הלאה‪ .Datagram‬רשתות ‪ Datagram‬יכולות להיות רשתות תקשורת מכוונת ולא מכוונת‪.‬רשתות ‪ VC‬הן תמיד רשתות תקשורת מכוונת‪.‬לכתובת היעד במכתב‬ ‫יש מבנה היררכי )ארץ‪-‬עיר‪-‬רחוב‪-‬מס' בית(‪ .‬זאת בעזרת טבלה שממפה את‬ ‫הכתובת לערוץ המתאים )יש גם אנאלוגיה לנהג ששואל אנשים בדרך לאיזה כיוון לנסוע(‪.‬רעש טבעי )למשל‬ ‫ברקים( או כתוצאה מהשראה )שיחה שעולה על שיחה‪ .‬‬ ‫השוני ברשת ‪ Datagram‬לעומת ‪ VC‬הוא בכך שהמסלול של התקשרות כלשהיא לא חייב‬ ‫להישאר קבוע‪ .‬למשל(‬ ‫ניתוח אותות באמצעות טורי פורייה )הסבר לעיוות(‬ .‬העיקריים הם‪:‬‬ ‫•‬ ‫עיוות‬ ‫•‬ ‫השהיה‬ ‫•‬ ‫היחלשות האות המשודר‬ ‫•‬ ‫רעש ‪ -‬רעש תרמי )שיבושים שקשורים באנרגיה של החום(‪ .‬האינטרנט הוא רשת‬ ‫‪ .‬אלא יכול להשתנות ונקבע ע"פ כתובת היעד‪ .

‬פורייה הוכיח‬ ‫שכמעט כל פונקציה מתמטית מחזורית ) ‪ .‬האות מזמן ‪ 0‬עד ‪T‬‬ ‫זהה לאות מזמן ‪ T‬עד ‪ .c‬ולאחר כמה פעולות ניתן לקבל את התוצאות הבאות‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪∫ g ( t )dt‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫=‪c‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪∫ g ( t ) cos( 2πnft ) dt‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫= ‪bn‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪∫ g ( t ) sin ( 2πnft ) dt‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫= ‪an‬‬ ‫‪T‬‬ ‫לא קיים אמצעי לשידור אותות שבו הם משודרים מבלי לאבד מעוצמתם בזמן‬ ‫השידור‪ .‬שנקרא גם ההרמוניה ה‪-n-‬ית‪ .‬אם כל המקדמים במשוואת פורייה היו מאבדים מעוצמתם בזמן השידור באותה‬ ‫מידה בדיוק‪ .‬פירוק כזה של‬ ‫הפונקציה נקרא טור פורייה‪ .2T‬וכן הלאה(‪ .‬נוכל להציג ולנתח את התנהגות אותות בצורה מתמטית‪ .‬כדי לנתח‬ ‫אותות ע"י טורי פורייה מניחים כי כל אות חוזר על עצמו לעד )כלומר‪ .‬ככל שפס הערוץ רחב יותר )כלומר‬ .‬וממנו ניתן לשחזר את הפונקציה ) ‪ g (t‬המקורית‪ .‬‬ ‫רוחב הפס הוא תחום התדרים שהערוץ יכול לשדר‪ .‬אבל בכל אמצעי השידור מקדמים שונים דועכים במידות שונות‬ ‫בהתאם לתדר המתאים‪ .‬אורך המשרעת )‬ ‫‪ (amplitude‬של ה‪ sin-‬וה‪ cos-‬ברכיב ה‪-n-‬י‪ .‬התדרים נמדדים ביחידות של מחזורים לשנייה –‬ ‫הרץ‪ .‬בהינתן ) ‪ g (t‬אפשר לחשב את המקדמים ‪ an‬ו‪bn-‬‬ ‫ואת הקבוע ‪ .‬הנוצרים משינויים במאפיינים‬ ‫פיסיקליים‪ .‬כמו מתח וזרם‪ .T‬ניתנת לביטוי‬ ‫כסכום של הפונקציות ‪ sin‬ו‪ cos-‬באופן הבא‪:‬‬ ‫) ‪cos( 2πnft‬‬ ‫∞‬ ‫‪n‬‬ ‫‪∑b‬‬ ‫‪sin ( 2πnft ) +‬‬ ‫‪n =1‬‬ ‫∞‬ ‫‪n‬‬ ‫‪∑a‬‬ ‫‪c+‬‬ ‫‪n =1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫= ) ‪g (t‬‬ ‫כאשר ‪ f =1 / T‬הוא התדר הבסיסי‪ .‫ניתן לשדר נתונים בקווי שידור באמצעות אותות‪ .‬דעיכת האותות היא תכונה פיסית של ערוץ השידור )אך יכולה להיות גם יזומה‬ ‫ומתבצעת ע"י מסנן שמגביל את תחום התדרים שמוקצה למשתמש בשל היותו יקר(‪. f (t ) .‬ובכך נוצר עיוות באות המתקבל )האות המתקבל הוא סכום של‬ ‫הפונקציות שהמקדמים שחלהם שובשו(‪ .‬בהתאמה‪ .‬ו‪ an-‬ו‪ bn-‬הם‪ .‬אם נייצג את הערך של המתח או של הזרם כפונקציה של‬ ‫הזמן‪ .‬אך צורת האות היתה‬ ‫נשמרת ללא עיוות‪ . g (t‬שזמן המחזור שלה הוא ‪ .‬בפירוק‬ ‫הנחנו שהפונקציה היא אינסופית‪ .‬אבל אות שמייצג מידע הוא תמיד סופי‪ .‬היתה המשרעת של האות המתקבל קטנה יותר‪ .

‬האות המסונן ניתן לשחזור ע"י ביצוע ‪ 2H‬דגימות של הערוץ בשנייה‪ .‬אז‬ ‫לפי ניקוויסט קצב השידור המרבי הוא ‪.‬שכן ההרמוניה של התדרים הגבוהים שדגימה‬ ‫כזאת יכולה לגלות מסוננת ע"י המסנן‪ . 10 log10 S / N‬שנון הגיע לתוצאה שקצב השידור המרבי בערוץ עם‬ ‫רעשים שרוחבו ‪ H‬הרץ ושהיחס בין עוצמת האות לעוצמת הרעש בו היא ‪ S/N‬הוא‬ ‫‪.‬כמות הרעש התרמי )רעש שנוצר‬ ‫מתנועת האלקטרונים( נמדדת לפי היחס שבין עוצמת האות לעוצמת הרעש‪ .S/N‬בד"כ‪ .‬אז היחס הוא ‪ . 2 H log 2 Vbps‬‬ ‫בד"כ‪ .‬ביצוע‬ ‫של יותר דגימות לא ישפר את דיוק השחזור‪ .‬אם שתמשים ב‪ V-‬רמות של מתח לייצוג האות‪ .‬יחס זה מצויין‬ ‫בדציבלים‪ .‫אפשר לשחזר את הפונקציה המייצגת את האות הנשלח ע"י יותר הרמוניות(‪ .‬אם נסמן‬ ‫ב‪ S-‬את עוצמת האות וב‪ N-‬את עוצמת הרעש‪ .‬‬ ‫קצב השידור המרבי בערוץ נתון‬ ‫חוקר בשם ניקוויסט פיתח נוסחה לחישוב הקצב המרבי לשידור נתונים בערוץ ללא‬ ‫רעשים בעל רוחב פס מוגבל‪ .‬הוא הוכיח שאם אות כלשהוא עובר דרך מסנן שרוחב הפס‬ ‫שלו ‪ H‬הרץ‪ . H log 2 (1 + S / N ) bps‬‬ ‫הגישה לרשת והמדיה הפיסית‬ ‫ניתן לסווג את הגישה לרשת לשלושה סוגים‪:‬‬ ‫•‬ ‫גישה מקומית – ‪ – Residential access‬חיבור מערכות קצה בבית לרשת‬ ‫•‬ ‫גישה ארגונית – ‪ – Company access‬חיבור מערכות קצה במוסדות לימודיים או‬ ‫עסקיים לרשת‬ .‬שהוא ‪ .‬כך האות‬ ‫המשודר יותר קרוב לאות המקורי‪.‬קצב בשידור הוא קטן יותר בגלל הרעש‪ .

‬ע"י הגבלת המרחק בין המשתמש למודם בצד ה‪ .‬שחוזר להיות אות דיגיטלי ע"י המודם שבצד ה‪.‬הקו האנאלוגי הזה עשוי מזוג‬ ‫כבלים שזורים – ‪ .‬‬ .‬קצב השידור בשני הכיוונים הוא אסימטרי‪ :‬קצב השידור מה‪ ISP-‬לבית גבוה יותר‬ ‫)עד ‪ (10Mbps‬מאשר מהבית ל‪) ISP-‬עד ‪ .‬אבל מכיוון שהאיכות של הקו בין הרבה‬ ‫בתים ו‪ ISP's-‬ירודה‪ .ISP-‬קצב שידור הנתונים גבוה‬ ‫יותר‪ .twisted pair cooper wire‬המודם הופך את האות הדיגיטלי המופק‬ ‫ע"י המחשב בבית לאות אנאלוגי‪ .‬קצב השידור המרבי שניתן להגיע אליו‬ ‫באמצעות מודם כזה הוא ‪ 56Kbps‬לכל היותר‪ .(broaband residential access‬שאפשר‬ ‫באמצעותם להגיע לקצב שידור נתונים גבוה יותר )וגם להשתמש בטלפון במקביל‬ ‫לחיבור לרשת(‪.mobile ascess‬חיבור מערכות קצה ניידות לרשת באופן‬ ‫אלחוטי‬ ‫גישה מקומית‬ ‫צורה מקובלת של חיבור מערכת קצה לרשת היא ע"י מודם חייגן באמצעות קו‬ ‫טלפון אנאלוגי ל‪ ISP-‬מקומי )שמשמש גם לשיחות טלפון(‪ .‬זהו מודם שרץ על ‪ 2‬קווי טלפון‬ ‫שזורים‪ .(1Mbps‬וזאת מכיוון שסביר להניח שהבית ישדר‬ ‫פחות נתונים ל‪ ISP-‬מאשר ה‪ ISP-‬לבית‪.‬‬ ‫‪(digital subscriber line‬‬ ‫‪(DSL‬ו‪ (HFC (hybrid fiber coaxial cable -‬הם שני סוגים‬ ‫נפוצים של גישה מקומית בעלת טווח תדרים רחב )‪ .ISP-‬‬ ‫חיבור כזה נקרא חיבור נקודה‪-‬לנקודה‪ .‬הרבה משתמשים קצב שידור נתונים הרבה יותר קטן‪.‬‬ ‫‪ DSL‬היא גישה שמסופקת בד"כ ע"י חברות טלפון‪ .‫•‬ ‫גישה ציבורית‪/‬ניידת – ‪ .‬כיום‪ .

‬נפוצה כיום יותר מכל טכנולוגית ה‪-‬‬ ‫‪ .100Mbps-‬החיבור בין מערות‬ ‫הקצה נעשה ע"י זוג כבלים שזורים או ע"י כבל קואקסיאלי‪ .ISP-‬וכמו‬ ‫ב‪ .Ethernet‬טכנולוגיה זו פועלת ב‪ 10Mbps-‬או אפילו ב‪ .LAN – Local Area Network‬ברשתות ארגוניות‪ .LAN-‬כמו ב‪ .‬כמו למשל אוניברסיטאות‪ .‬ומשם השידור‬ ‫מתבצע ע"י כבלים קואקסיאליים – ‪ – coexial cables‬שמגיעים לבתים בשכונה )בין‬ ‫‪ 500‬ל‪ .HFC-‬גם ב‪Ethernet -‬‬ ‫המשתמשים חולקים את קצב השידור של ה‪ LAN-‬שאליו הם מחוברים‪.‬‬ ‫שנמצאת במרחק כמה עשרות מטרים‪ .(10Mbps‬‬ ‫בניגוד ל‪ .DSL-‬קצב השידור לבית גבוה יותר )עד ‪ (27Mbps‬מקצב השידור ל‪) ISP-‬עד ‪.‬סיבים אופטיים מחברים את הקצה לצמתים ברמת השכונה‪ .‬‬ .‬נהוג לחבר את מערכות הקצה ע"י‬ ‫‪ .‬בצורה אלחוטית‪ .‬אחד ביכוון הבית והשני בכיוון ה‪ .‫היא גישה שנעשית ע"י הרחבה של הכבלים שמשמשים את הטלויזיה‬ ‫‪HFC‬‬ ‫בכלבלים‪ .‬התחנה המרכזית‬ ‫מחוברת לאינטרנט ע"י כבלים‪.(5000 -‬החיבור לרשת באמצעות ‪ HFC‬מתבצע בעזרת מודם כבלים – התקן‬ ‫חיצוני שמפרק את רשת ה‪ HFC-‬לשני ערוצים‪ .‬כל מערכות הקצה מחוברות‬ ‫למתג שיודע לנתב מנות שמיועדות אל מחוץ ל‪ .‬‬ ‫גישה ארגונית‬ ‫בארגונים מסוימים‪ .‬‬ ‫גישה ניידת‬ ‫יש שני סוגים של גישה ניידת לרשת‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪ – Wireless LAN‬המשתמשים שולחים‪/‬מקבלים מנות ל‪/‬מתחנה מרכזית ‪.DSL-‬כל הבתים המחוברים חולקים את קצב השידור‪.

‬כל טיון‬ ‫מייצג ביט‪ .‬קצב השידור בו הוא די גבוה‪ .‬למשל‪ .‬‬ .‬שהיא יכולה להיות למשל רדיו או לויין‪.‬או כבל קואקסיאלי‪ .‬כפי שכבר ראינו‪ .‬וכולן יכולות לקבל את מה שמשודר ע"י מערכות קצה אחרות‪.‬‬ ‫הכבל הקואקסיאלי הוא מדיה פיסית מונחית משותפת – מס' מערכות קצה יכולות‬ ‫להיות מחוברות לכבל‪ .LAN-‬אבל כאן‬ ‫התחנה המרכזית מסוגלת לשרת משתמשים ברדיוס של עשרות קלימוטרים‪.‬הביט הזה עובר בדרך מס' מתגים שמנתבים אותו מהמקור ליעד‪ .‬הזוג מורכב משני כבלים מבודדים‪ .‬מדיה מונחית – ‪ guided media -‬ומדיה‬ ‫לא מונחית – ‪ .‫•‬ ‫‪ .‬לא סביר להשתמש בהם ב‪ LAN-‬או בגישה מקומית אחרת מכיוון‬ ‫שהם מאוד יקרים‪.‬‬ ‫המדיה הפיסית‬ ‫המדיה הפיסית מחולקת לשתי קטגוריות‪ .‬משתמשת בכבלים קואקסיאליים‪.‬קצב השידור המרבי בהם יכול להגיע למאות ‪ .‬או באמצעות מדיה פיסית לא‬ ‫מונחית‪ .‬משתמשים‬ ‫בה ברשתות טלפון‪ .‬סיב אופטי‪ .Wireless WAN – Wide Area Network‬אותה תשתית של ה‪ .unguided media‬נניח שמערכת קצה רוצה לשדר ביט בודד למערכת‬ ‫קצה אחרת‪ .‬וגם הכי נפוצה‪ .‬טלויזיה‬ ‫בכלבלים‪ .‬היא זוג הכבלים השזורים‪ .‬שהיא יכולה‬ ‫להיות זוג כבלים שזורים‪ .‬‬ ‫זהו כבל שמורכב משני מוליכים‪ .Gbps‬הם שימושיים ביותר עבור‬ ‫תקשורת ארוכת‪-‬טווח‪ .1Gbps-‬תלוי בעובי הכבל ובמרחק בין המקור‬ ‫ליעד‪.‬‬ ‫המדיה הפיסית המונחית הכי זולה‪ .‬הוא‬ ‫מועבר כשידור של גלים אלקטרומגנטיים באמצעות מדיה פיסית מונחית‪ .‬‬ ‫סיבים אופטיים הינם מדיה פיסית דקה וגמישה שמוליכה טיונים של אור‪ .‬קצב‬ ‫השידור המידע בהם נע בין ‪ 10Mbps‬ל‪ .‬כל אחד בעובי ‪ 1‬מ"מ‪ .

‬אז אין‬ .‬השתקפות והתערבות של אותות אלקטרומגנטיים או ערוצי רדיו אחרים‪ .queuing delay‬הזמן שלוקח למנה לצאת מתור המנות של‬ ‫המתג ליעד הבא‪ .‬או ב‪ WANs-‬בטווח‬ ‫עשרות קילומטרים‪.‬חפצים שחוסמים את‬ ‫הדרך‪ .‬אם התור ריק‪ .‬התוספת הינה מידע שמוסיפים‬ ‫למנה אשר מכיל נתונים כלליים עליה‪ .‬במיתוג מנות התור ממומש בצורת ‪ .‬ישנם‬ ‫שיקולים סביבתיים שעשויים להשפיע על השידור‪ .Gbps‬לויין‬ ‫מקשר בין שתי תחנות משדרות‪/‬מקבלות‪ .‬ערוצי‬ ‫רדיו פועלים ב‪ LANs-‬בטווח של כמה עשורת או מאות מטרים‪ .‬בד"כ‪ .‬נניח שמנה כלשהיא‬ ‫עושה דרכה ממקור ליעד‪ .‬כמו מרחק‪ .‬‬ ‫•‬ ‫השהית תור – ‪ .‬‬ ‫לווין הוא סוג של ערוץ רדיו שיכול לשדר בקצב הנמדד ביחידות של ‪ .‬לשמש משתמשים בתנועה ולשרת אותם למרחקים ארוכים‪ .‫ערוצי רדיו משדרים אותות אלקטרונמגנטיים‪ .‬השהיה זו היא בסדר גודל של מיקור שניות‬ ‫או פחות‪.‬הלויין מקבל אותות בתדר אחד ומשדר אותם‬ ‫חזרה בתדר אחר‪.‬‬ ‫השהיות ואיבוד מידע ברשתות מיתוג מנות‬ ‫מנה שעוברת במסלול ממקור ליעד סובלת ממס' השהיות‪ .‬הזמן הזה כולל גם בדיקת שגיאות שנגרמו‬ ‫בעקבות שידור המנה מהמקור למתג‪ .FIFO‬ולכן זמן זה‬ ‫תלוי במס' המנות שנמצאות בתור ומחכות לשליחתן‪ .‬נבחן את ההשהיות העיקריות שמהן היא סובלת‪ .‬נניח כאשר‬ ‫היא מגיעה למתג הראשון במסלול‪:‬‬ ‫•‬ ‫השהית עיבוד – ‪ – proccessing delay‬הזמן שנדרש לבדוק את התוספת –‬ ‫‪ – header‬של המנה כדי לקבוע לאן לנתב אותה‪ .‬זהי מדיה פיסית אלחוטית שיכולה‬ ‫לעבור דרך קירות‪ .

‬כפי שכבר ראינו‪ .1-‬באיזשהוא שלב‪ .traffic intensity‬‬ ‫הוא מדד חשוב לגודל השהית התור‪ :‬אם ‪> 1‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫•‬ ‫זמן שידור – ‪.‬‬ ‫•‬ ‫השהית התפשטות – ‪ .‫השהיה‪ .‬ההשהיה תפסיק לגדול ותתיצב‪ .transmission delay‬‬ ‫הזמן שנדרש לשדר )או לדחוף( את כל‬ ‫הביטים של המנה לתוך הערוץ‪ .‬זמן זה נמדד ע"י ‪ .3 ⋅10 8 meters / sec‬מהירות האור או פחות‪ .‬הוא‬ ‫קצב השידור של מנות )כלומר הקצב שבו מנות נדחפות מהתור אל הערוץ(‪ .d/s‬כאשר ‪ d‬הוא‬ ‫המרחק בין המתג ליעד הבא ו‪ s-‬הוא מהירות ההתפשטות של הערוץ‪ .‬ואם ‪≤ 1‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪ .‬אחרת ההשהיה היא בסדר גודל של מיקרו שניות או מילי שניות‪ .‬מכיוון שלמנות לא יהיה‬ ‫מקום בתור והן תלכנה לאיבוד )במקרה כזה יכול להיות שאותה מנה תשודר שוב‬ ‫ע"י המתג הקודם או ע"י המקור או לא משודרת בכלל(‪.propagation delay‬הזמן שנדרש לביט להתפשט ליעד‬ ‫הבא מרגע שהוא נדחף לערוץ‪ .‬‬ ‫וכתוצאה מכך התור יגדל וההשהיה תשאף לאינסוף‪ .‬כלומר זמן השידור הוא פונקציה של גודל המנה‬ ‫ורוחב הפס‪ . La‬אז‬ ‫ההשהיה תהיה קטנה ככל שאנו קרובים יותר ל‪ 0-‬וגדולה ככל שאנו קרובים יותר‬ ‫ל‪ . La‬אז הקצב הממוצע של ביטים‬ ‫שמגיעים לתור גבוה מהקצב הממוצע שבו ביטים משודרים אל מחוץ לתור‪.‬‬ ‫המהירות הזאת תלויה במדיה הפיסית ונעה בטווח של ‪ 2 ⋅ 10 8 meters / sec‬עד‬ ‫‪ .‬‬ .‬אם ‪a‬‬ ‫הוא הקצב הממוצע של הגעת מנות לתור )ביחידות של מס' מנות לשניה(‪ R .L/R‬כאשר ‪L‬‬ ‫אורך המנה ו‪ R-‬רוחב הפס‪ .‬זמן זה נמדד ע"י ‪ .La/R‬שנקרא עצמת התנועה – ‪.‬אז היחס ‪ .‬‬ ‫השהית ההתפשטות היא פונקציה של מרחק‪.‬אם כן‪.‬הביט מתפשט במהירות ההתפשטות של הערוץ‪.‬ו‪L-‬‬ ‫הוא גודל המנה‪ .‬השהיה זו נמדדת בסדר גודל של מיקרו שניות או מילי שניות‪.

‬כעת‪.‬כאשר‬ ‫משתמש‪ .‬וכן הלאה עד ליעד‪ .‬כל עוד השכבה נותנת את אותו סוג‬ ‫שירות לשכבה שמעילה ואת אותו אחד מזו שמתחתיה‪ .‬זמן ההשהיה הכולל במתג מסויים הוא סכום זמני ההשהיות הנ"ל‪:‬‬ ‫‪d nodal = d proc + d queue + d trans + d prop .‬התכנית שרצה במחשב שלו‬ ‫שולחת מנות מיוחדות‪ .‬למשל‪ .‬ברגע שארכיטקטורה של מערכת נבנית בשכבות‪ .3‬וכן הלאה עד ליעד‪ .‬מבקש להעלות דף ‪ Web‬כלשהוא‪ .‬הוא הורס‬ ‫אותה ושולח את הפידבק למקור‪ .‬הורס אותה‬ ‫ושולח חזרה הודעה קצרה למערכת הקצה‪ .‬קל יותר לשנות‬ ‫את היישום של שירות ששכבה מסוימת מעניקה‪ .‬הוא יכול לדעת מה זמן‬ ‫ההשהיה שעבר ממתג מס' ‪ 1‬למתג מס' ‪ .traceroute.org‬‬ ‫שכבות פרוטוקול‬ ‫מודל שכבתי של מערכת מאפשר לנו לדון בכל חלק של מערכת גדולה‬ ‫ומורכבת בנפרד‪ .‬אז סה"כ זמן ההשהיה ממקור ליעד הוא‪:‬‬ ‫‪d nodal = n ⋅ ( d proc + d queue + d trans + d prop ) .‬המקור שמקבל אותה יודע‪ .‬‬ ‫‪Traceroute‬‬ ‫‪Traceroute‬‬ ‫היא תכנית שרצה על כל מערכת קצה שמחוברת לאינטרנט‪ .‬שכוללת את שמו ואת כתובתו‪ .‬‬ ‫נניח שמתג מס' ‪ 2‬קיבל ממתג מס' ‪ 1‬את מנה מס' ‪ .‬מה זמן‬ ‫ההשהיה שעבר ממתג מס' ‪ 1‬למתג מס' ‪ .‫אם כן‪ .www.‬‬ ‫אם יש במסלול ממקור ליעד ‪ n-1‬מתגים‪ .‬לפיכך‪ .‬שאר שכבות המערכת לא‬ .2‬שמיועדת אליו‪ .‬מהתוצאות האלה‪.2‬בצורה דומה‪ .‬השניה למתג‬ ‫השני‪ .‬ברגע שמתג מקבל מנה שמיועדת אליו‪ .‬הראשונה שבהן מיועדת למתג הראשון שבדרך‪ .‬‬ ‫ניתן לחשב מהו זמן ההשהיה בין כל מתג ומתג‪ .‬אפשר לנסות את התכנית באתר‬ ‫‪.

‬אנו מניחים אותו בתיבת הדואר וסומכים על‬ ‫רשות הדואר שתשלח את המכתב בשבילנו )לא איכפת לנו איך היא מעבירה את‬ ‫המכתב ליעד(‪.‬אבל רשות הדואר‬ ‫עשויה להוסיף בר‪-‬קוד שינתב את המכתב דרך סניף הדואר המתאים‪ .PDU-‬בסוף‬ ‫התהליך‪ .‬‬ .Protocol Data Units‬התוכן והפורמט של כל‬ ‫‪ PDU‬תלוי בשכבה אליה הוא שייך‪.‬‬ ‫בארכיטקטורה של רשתות תקשורת נהוג לשייך לכל שכבה פרוטוקול‪ .‬יישומים‪.‬ניתן להסתכל על רשות‬ ‫דואר‪ :‬כאשר אנו שולחים מכתב‪ .PDU.‬כל שכבה ששולחת ‪ PDU‬סומכת על‬ ‫השירות שמעניקה לה השכבה שמתחתיה‪ .‬ה‪ PDU-‬שנשלח ע"י המקור נע מהשכבה העליונה למטה עד‬ ‫לשכבה התחתונה )השכבה הפיסית(‪ .‬המכתב שלנו משול ל‪ .‬‬ ‫במודל שכבתי‪ .‬ה‪ header-‬מפורק מ‪ .‬באנאלוגיה את‬ ‫רשות הדואר‪ :‬כאשר אנו שולחים מכתב‪ .‬ואז עולה כלפי‬ ‫מעלה דרך אותן שכבות עד שהוא מגיע ליעד‪ .‬הודעות אלו נקראות ‪ .‬למשל אם אנו‬ ‫רוצים לשלוח את המכתב לחו"ל‪ .‬צריך לציין את כתובת היעד שלו‪ .‬המסר מגיע ליעד ללא שום תוספת‪ .‬במילים אחרות‪ .‬צריך להגדיר היטב את המנשקים שבין שתי השכבות‪ .‬כדי ששכבה תוכל לשתף פעולה עם זו‬ ‫שמתחתיה‪ .‬כל שכבה מוסיפה ‪ header‬ל‪ PDU-‬שמגיעה‬ ‫אליה‪ .PDU-‬והבר‪-‬קוד משול ל‪-‬‬ ‫‪ header‬ששכבת רשות הדואר הוסיפה‪ .‬מתגים‪ .‬שמיישמים את אותו הפרוטוקול‪ .‬‬ ‫אלה הם יתרונות גדולים וחשובים של מודל שכבתי‪.‬בצורה כזאת ניתן לעדכן ולתחזק את המערכת בצורה פשוטה‪.‬החלקים האלה מתקשרים ביניהם באמצעות שליחת‬ ‫הודעות‪ .‬יש חלק של שכבה‬ ‫‪ n‬בכל אחת מישויות הרשת‪ .‬כאנאלוגיה‪ .‬וכאשר ה‪ PDU-‬מגיע לשכבה בצד היעד‪ .‬משם הוא עובר לצד היעד‪ .‫צריכות להשתנות‪ .‬פרוטוקול‬ ‫בשכבה ‪ n‬מבוזר בין כל ישויות הרשת‪ .‬ערוצים‪ .‬‬ ‫חומרה ותכנה‪ .‬כולל מערכות קצה‪ .

‬השכבה יכולה‬ ‫לתמוך בבקרת שגיאות‪ .‬למעשה‪ .protocol stack‬‬ ‫מחסנית הפרוטוקולים של האינטרנט מורכבת מחמש שכבות‪:‬‬ ‫•‬ ‫שכבת הישום – ‪ – application layer‬אחראית לתמוך בישומי רשת‪.‬ביניהם ‪ HTTP‬לתמיכה ב‪Web.‬נניח ש‪ PDU-‬כלשהוא עה דרכו משכבה ‪ n‬בצד המקור לשכבה ‪ n‬בצד‬ ‫היעד‪ .‬בקרת עומס לא תאפשר לשולח להפתיע את הנשלח בכמות‬ ‫גדולה של ‪ .‬שכבה יכולה לתמוך ב‪-‬‬ ‫‪ .‬קיים ערוץ לוגי בין שני הצדדים של אותה שכבה‪ .PDUs‬בצד השולח‪ .‬כך שאותו ערוץ לוגי יהיה יותר אמין‪ . SMTP-‬‬ ‫לתמיכה בדוא"ל‪ .‬‬ ‫•‬ ‫שכבת ההעברה – ‪ – transport layer‬מעניקה לשכבת הישום שירות של‬ ‫העברת הודעות בין שני הצדדים המתקשרים של הישום )בין ה‪ client-‬ל‪-‬‬ ‫‪ .‫כעת‪ .‬ואז לאחד אותם חזרה כאשר הם מגיעים לצד הנשלח )ראינו את‬ ‫התכונות האלה ב‪.‬שכבה יכולה לפרק את המסר שהיא מקבלת‬ ‫לחלקים קטנים‪ .(server‬שני פרוטוקולי ההעברה באינטרנט הם ‪ TCP‬ו‪.‬‬ ‫וכוללת הרבה פרוטוקולים‪ .UDP-‬‬ .connection setup‬ואז הצד השולח של השכבה מחכה לקבל פידבק מהצד הנשלח‬ ‫ולהתחיל לשלוח‪ .(TCP-‬‬ ‫מחסנית הפרוטוקולים‬ ‫הפרוטוקולים של כל השכבות ביחד נקראים בשם מחסנית הפרוטוקולים –‬ ‫‪.‬ו‪ FTP-‬לתמיכה בהעברת קבצים‪.

‬ושכבת הרשת שולחת את המסר‬ ‫הלאה לכתובת היעד‪ .‬בכל מתג‪ .Ethernet-‬מנה מסויימת יכולה להיות מנוהלת‬ ‫ע"י פרוטוקולי שכבת קישור שונים במתגים שונים‪ .‬הפרוטוקולים בשכבה הזאת תלויים‬ ‫במדיה הפיסית שבה הביטים משודרים‪.‬שכבת הרשת‬ ‫יכולה לקבל שירות שונה משכבת הקישור במתגים שונים‪.‬הם ‪ PPP‬ו‪ .‬‬ ‫•‬ ‫שכבת הקישור – ‪ – link layer‬מעניקה לשכבת הרשת שירות של העברת‬ ‫מנות בין שני מתגים )או ממקור למתג וממתג ליעד(‪ .‬למשל‪ .‬שכבת‬ ‫הרשת מעבירה את המנה לשכבת הקישור‪ .‬שכבת הרשת מעבירה‬ ‫את המסר בחזרה לשכבת ההעברה‪.‬ומשם בחזרה לשכבת הרשת‪ .‬‬ ‫•‬ ‫שכבה פיסית – ‪ – physical layer‬אחראית להעביר את הביטים‬ ‫הספציפיים של המנה ממתג למתג‪ .‬כלומר‪ .‬שכבת הרשת מקבל‬ ‫משכבת ההעברה מנה עם כתובת יעד‪ .‬כאשר המנה מגיעה ליעד‪ .‬פרוטוקול של שכבת‬ ‫קישור‪ .‫•‬ ‫שכבת הרשת – ‪ – network layer‬באינטרנט לשכבה הזו יש ‪ 2‬מרכיבים‬ ‫עיקריים‪ :‬פרוטוקול ‪ IP‬שמגדיר את השדות של המסר ואיך המתגים‬ ‫ומערכות הקצה צריכים להתייחס אליהם )פרוטוקול ‪ IP‬הוא פרוטוקול‬ ‫שכל הישויות באינטרנט חייבות לתמוך בו(‪ .‬‬ ‫נערך ע"י‪:‬‬ .‬ופרוטוקולי ניתוב שקובעים‬ ‫את המסלול שמסר יעבור בדרכו ממקור ליעד‪ .‬שאחראית להעביר את‬ ‫המסר למתג הבא‪ .

net ‫גבי מנע‬ benmein@aquanet.gabimena@barak-online.il ‫נאור בן מאיר‬ .co.