‫בשנת‬

‫וגנזנצח‬

‫י ^ ן ך ^ י ל ל־י**ישקרלעי?‪:‬‬

‫נדפס פה קק פרנקפורט רארדה י‬

This Sefer has been made available by:
r^GgfCORNERl
5314 13th Avenue
Brooklyn, N Y 11219
TEL. (718)972-0777
FAX. (718) 972-0178

A deluxe bound copy of this sefer is available at:
Biegeleisen Hebrew Book Store
4409 16 Avenue
th

Brooklyn, N.Y. 11204
(718) 436-1165

‫ה ס פ ר הזה צ ו ל מ ה ע ל ידי א ח י ם ג א ל ד ע נ ב ע ר ג‬
: ‫ א צ ל‬,‫ ב מ ח י ר סביר‬,‫וניתן להשיג מ מ נ ו ט ו פ ס מכורך‬

‫בימ״ס ביגלאייזן‬
4409 16 Avenue
th

(718) 436-1165

‫לטוב‬

‫ןיזכר‬

‫האי נ ב ר א יקירא‪ ,‬הרבני ה ע י ד והחשוב‬

‫מו״ה חיים ה ע ר ש ל י י מ ז י ד ע ר נ״י‬
‫ה מ ש א י ל ספרים להדפיסם לעילוי נשמת אביו הרבני החסיד‬

‫מו״ה אליעזר ב״ר שלמה ליימזידער ע״ה‬
‫נ ל ב ״ ע ביום י׳יג א ד ר תשמ׳׳ה‬
‫ולעילוי נשמת א מ ו הצנועה ט ו ב ת לב בעלת חסד‬

‫מרת ליבא בת ר׳ שלמה ע״ה‬
‫נפטרה ביום כ׳׳ח ח ש ו ן תשמ׳יב‬
‫תהא נשמתם צ ר ו ר ה ב צ ר ו ר החיים‬

‫יצא‬

‫לאור‬

‫פה‬

‫שנת‬

‫בר ו קלי ן‬

‫נ ‪ .‬י ‪.‬‬

‫תשנ״א‬
‫ע״י‬

‫אחי•‬
‫ובסיוע‬

‫גאלדענבערג‬

‫מ ו״ה‬
‫*‬

‫יצחק‬
‫»•‬

‫נדפס‬

‫בראך‬

‫נ"י‬

‫*‬

‫א‪3‬ל‬

‫‪5 0 2 2 - 13th A V E N U E , B R O O K L Y N , N.Y. 11219‬‬
‫‪T E L . (718) 972-0777‬‬

‬צ״ל מקרהו‬ ‫‪ V‬ה גילו דוחה־צ״ל׳ו? ‪.א לבאן ותלמודו בילו ככל לו כל אלין ־ יעילון דגיליז‬ ‫עליו מ ה!א*ה המיס כמעלות • • י־ ־ כרכוהדנתקהלות ־ כאשר ראיתי‬ ‫כתבים שינים ממופלגיס ‪1‬מ‪1‬מל‪$‬ץ‪03‬גם ראיתי כפלפול וסכרא ־‬ ‫לרכז ישרה ־״ סריף ומקשה * מתון ‪1‬מסיק כל דבר הקשה־׳ בכן‬ ‫אוזיגכיאאחזקתי חזקה שאיממוציא מתחת ידולכר םאינומתוקך‬ ‫כתקנות תכמיס ‪/‬חכם כשירצה רוצה ויש לו ־ עם הילת שלא עיינתי‬ ‫‪.מיליזואמרתי כל‪• .«‬ ‫‪.‬ד^ישוחז־‬ ‫* ‪: J‬־‪ L‬מלאי צ*ל<לאי • י *‬ ‫‪1• .‬עשפשהלמ‪&.‬מו בפישכיי^למ^י‪^-‬ט‬ ‫^אןל־‪-‬ימלסאמצי׳לחלהאואנ'‪p-j j7 :‬‬ ‫‪j7j‬זקנ‪3‬יר‪:‬בקצ״יללכע־רכון‪* 1‬ה ד לכ וז״ל מהעד‬ ‫‪:‬‬ ‫‪3‬א‪-‬מה‪:‬תקושצ״לעק־ש‬ ‫‪ p o t‬ק ד כ י י כ ״ ש ^לזיקהןזדר״א < א‪.וולאמשמתןךאוהלש'לת‪1‬רס עלי שיגעומצא וכעשהשואל )דורש‬ ‫בתדיפתז ויקיאתו לצרים* חריפזתימאזלומתוקיסואמתייסכאשרקצתסמפיו שמיעתיוקגתס כספרקר״‪/‬י ויהכלעתו שיחזקו בספרמליו‬ ‫ואמרתי כי ה.בכתבם אליעל ספ^ייכמהמנפלגיס‬ ‫ממלעזי!פולין אשרראוי לסמוך עליהם ־ וכאמת אתר כל <‪#‬בת הזה‬ ‫ראוי שלא ליתן שוס הסכמה עלספרחלשמפכישכלאפי׳שמץוכלא׳‬ ‫י‬ ‫מ ה מ ת מומןזזממומז ‪ ^ a t y j w s f‬ם מ ר י ^ ל ע ‪ro‬‬ ‫יטו הראוי להיוי*הן‪.‬־ •־^ כ א‪.‬י‪.‬ן^סר אמנם‬ ‫כעוכרי דידק ‪!£‬אמשט כ‪#‬אליי\‪ £‬התורני הרמי המופלג החריף‬ ‫^כקימוהריר מלאיי במהמליו־‪..‬המאורי׳הגרול^שכבר קדמוני בהסכמתם לכיות מיצ*ן יקרים ומלוליס‬ ‫הנ״לכחקקיםנכעפר לכידאי אה יצרף המעיץ כספרי ימזןאלאחת‬ ‫והנני גוזר בשמתאלרמן שלא ישיג שום ארב גבולו י להדפיס‪.‬ריל^כןצ״ל‪7‬ילעינך‬ ‫ב‪.-.‬אמר עס הספר ראוי הוא‪.‬בננסגמה לעצמו»&מ‪1‬לסע«יד‪.‬‬ ‫ועמיקתאגלויזתילו‪#‬ננכר בתוכה ככמבואס תפו‪5‬ש*[ר\ה כטלהרכני‪-‬‬ ‫כאשר היילמראה עיני חיבורו מחברת הקולש לבייסנחמליס ומתוקים •‬ ‫המופלא׳ והמופלג החריף־ זבקימהו״רר ישראל כמקזר״רמשה מק״ין‬ ‫צלל במייאדירים בחריפותו ובקיאתו והעלה בילו אמרו שהורו'שבעתיי'‬ ‫ואמשט אמרלכרת עמגכפכיס תוהקזיזאהלכה‪-‬ותמיתישלוא־^לול‬ ‫מוזקיד׳ ה״ה חל מתושבי קהלתינו תרכני המופלאהחריף ובקי כ״ש מהו׳‬ ‫ישרצל סמזהררמשההלויזיהיבדעתו שיוסקו בספר.‬עושה תיל תיל! לאורייתא דילי' 'לולה ומשקה מתורתו י ‪y‬‬ ‫על ישראל הדרתו י ה״י־י התורני סעצני הרבני המופלג‪.‬‬ ‫ו ל לא ללמ״ל צ׳יללמ"*׳‬ ‫‪ r‬כ כד קד‪/‬דעליקיסצ״לקר׳ליקו׳‬ ‫•‬ ‫ת א ט למוזמצ׳׳לדמי^י‪.‬י‬ ‫ט בלמלןקלמילצ״לנכןלמיי י‬ ‫י‬ ‫ט ‪ j‬לא וקלמי׳דצ״לי‪-‬זלמ׳׳ל‬ ‫‪ J5 3 u‬יש ‪ r w f e‬מבוזר י‬ ‫‪ 0‬ה ש א ר ^ א ג ד ף נתע״כ(‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ .‬יכירו כי‬ ‫רואיו וגומינכפרטשהעידו.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ן‬ ‫‪-. \ .‬־ ה ‪ :‬ק י ב כ ‪ 4‬חא־יי תורחכבוד וישראל עושה חיל קילו תקיפא כאזרייתיכאשד כיה למראית עיני מינוח‬ ‫הקודש שתיכרבתלמו׳ ובעוסקי׳ושס הראטתדפתנובקיאתו דכרי׳נחמלי׳‬ ‫מהוריד יצחק אביר וריס דקיק זאשעט־ן ‪:‬‬ ‫ומתוק״ס‪.‬ ‫ה&כשור־ז דיהילגאק ה מ ו ^ ג ‪ .‬ק"ז‪.‬א‪:‬נג אניתמי׳צ״ל אני עח' ז‬ ‫‪.‬‬ ‫עץעקין צ״לעוןעקבך • ‪ p‬ק דברי בית שחאי‬ ‫• ו א ת קריבק מיותר' ״‬ ‫נליט‬ ‫‪ J J‬תב ובודאי עכר צ׳׳לזכדאי עכר ל א ו דקנ^היבסצ״ל זיקת היבם ז ^מח לאשחעיכן צ״‪»7£‬ןעינן‬ ‫ג ג נ? ת״הלאלע׳יהימ״הנויתר ־ י ד א ל דשעעצו למנדנ׳ דשעט.‬‬ ‫יימי^ע״״תליתקשוןתק״אלפ״ק‪:‬‬ ‫גאו׳הק׳יוסף ב א מ ו ה ר ב ה מ נ י ה ג המפורסם ב ו מ ־ ר ט ה ו ף ^ נ ד ד נ ר ״ ו ו ע נ ה ג ל ק ט ר נ י ג ר א ד ו א ג פ י '‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־לןח הטעות‬ ‫תיעי^רדדף‬ ‫ד׳ע׳שורה‬ ‫ר׳^יטורח‬ ‫ל'‪.‬ת >‬ ‫ואימט אשר.‬כתורה סי^העוקר הרים בפלפול זכהכבא • עןאףאט^יףלהרמים‬ ‫כי הני מילי מעליותא נכון שיבואו על מזכח הדפוס ויגליל חזרה ויאליר ‪.‬המוהר ר ישר‪8‬ל כמ‪1‬הר"רממהסלוימ‪.‬נספח אשרמלפלס כעת פהק״קמ׳׳מ להיות ביודעי ומכירי יןאימנא‬ ‫שתהיתי בקנקנו ומצאתיו מלא פרכת לכחריפותובקיאת כודאי אשר‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬ומלילהלשז^אדס מישראל להשיג־ גבו&משך עשר‬ ‫שני‪£‬בלתי ידיעתה"? המתבר ~הכ*ל הכיל המדבר לכבול התורם‬ ‫)לוממ‪/‬הוגיס בה־ לשמה ראש הלש מומשו! שנת ‪3‬דיות עמו ישראל•‬ ‫״‬ ‫אליהליב הוטז׳יןק‬ ‫ד־יבוב והגליל ״צג ומציע‬ ‫כק?ן&‪3‬וגא ר ב ו ד יעו‪:‬‬ ‫נאם הקטן מ ש ה בן ד ז ר ב ה ג ד ו ל ־מדזור־ר אהרן זע?־* פ ד ב ו ד ‪:‬‬ ‫הפכעותהנהוחרי ניסוה״מהרבהמנוחהנאון הגדול דשפורסם צ&יהריראריהליבכימ יהואל שהיה אב״דר^גןןאמשט• והיה‬ ‫הרב השאור הגחל הגאוןהםועמ ‪0‬א‪'53‬כמ‪1‬יפומ טוהריר יוסף נר*ו אכיר וד?עד<ק שתינר'אמ‪8‬נפי ‪:‬‬ ‫ר‬ ‫עושה חילחילו לאורייתא היה חד מת‪1‬שב‪4‬ק‪3‬לת<נו הרבני המופלא והמופלגהתריף והג<ןי ככל חלריתזרס‪:‬לבולי שמוסוהו־ז•‬ ‫וישראל‬ ‫^‪3.‬תמונת‬ ‫ימצא מלא‪.‫‪«taan‬־‪ r‬ה ג א ו ן ה מ פ ו ר פ פ ח ח ר י ף מ ד ו י ס ו ה ר י ג *‬ ‫נר?‬ ‫‪ ^ .‬ב' טייפון ת״מ צליק שילע״ק‬ ‫הקפן אר*ה ליב מלובלין ד‪..‬להיינר‬ ‫‪• A‬א יכ חקרה! ‪.‬־*־אמרות ט בורות שבעתים מזוקקים ג מתסדסעל־אמי‬ ‫האמת!השכל אשר כל הקורא מלילית צועקים מעיאילאורה מסתרתא‬ ‫י‪6‬מחישראל'כעושיו כי תקריב ראשית ביכוריו פריו פרי קזלשהלוליז‪-.ז ו ‪ J‬יג סברתו צ״ל ולסברתו‬ ‫חיניזג־‬ ‫‪ j‬ג מו•עלרתבילה״אלהיאחיול‪:‬‬ ‫י‬ ‫־ <׳^ לז הנה צל גם‬ ‫ג ג סא בסירצ״ללנזיר‬ ‫‪ s‬י אמכ‪-‬ולש״ילכףלצ״לול׳שדת״ל‪ :‬ו ‪ J‬נ‪ 3‬איסוליןצ״ל^חסין‪.‬כף נחת ־וי^ני'גוזר כשהתא לרבנן שלא ישיג שוס אדם‬ ‫ספרןכ״ל תוך משך ששה שניסמיזם שיעלה הספן הלז על הדפוס‬ ‫גמלו להי^יס ת^מתםפר הליל תוך משך ששה שנים מיו' שיעלהיהספיר‬ ‫?כ‪/‬החותס לכבולאכסניא של תיר׳תיו׳יום ג׳ ך״ה י ניסן תק״אלפק‬ ‫הנ״ל על » מ ^ ‪ $ 5‬ה מ מ ר לכבול אכסמא של תורה ולותלי׳היום‬ ‫גאו' ה<יצהק החונה פה קיק זאטשש יצן לע״ע ‪.‬‬ ‫^יףוהבתי‪.‬אמז^.‬ה^נ‪?£‬מו^ףליהס ‪ rpwjwsp‬הסערי'‬ ‫א»יחדשיסמק‪^7‬כאי^א‪^-1‬זנז אבותינו־ ונעלה כל אחד‬ ‫‪.‬משה הלוי וספר‪ !-‬כימי אשר חיבר‬ ‫ולמולי׳ כצלפולוכקכרא ־ •־ אף תהית<על קנקנן ומצאתיו מלא‬ ‫ד?ך י אמרתי כל מן ליןלין ס&כא לנא והרשות נתונה להביא לבריו‬ ‫עמגזבת הדפוס‪ .‬ד ^ ט ^ ק ד ^ ת י נ ן והמדיגה‪-‬מירג•‬ ‫היה ב ע ת א‪ 0‬ד ו ד י מ י ת א מ ש ט ר ד ם‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪. /‬‬ ‫.‬‬ ‫ט כ •א־בפ׳צ״לבכ׳ב׳‬ ‫ט כ ‪ 1‬אשמאטוצ״לאשיגאחי! ‪-‬‬ ‫ט כ כגן עירקין צ״ל כדק ‪ .‬ב לויולמל‬ ‫* ‪ •j‬ג<סב אלא מ‪.י מילי מעליותא נכון שיבוא! על ‪ w r a‬הדפוס הכ״ד החותם לנמל אכנןכיא שלתורה המס יום‪.‬הונה בקיק ז א מ ש ט י צ ו .‬ה‪4.‬לאותה איצעלא למילתא אלכשייהו ‪.‬־ותצ'ל‪.‬‬ ‫כגזירד^־ י‬ ‫‪1‬‬ ‫א ־ב נו הניעו צ״ל הגיע •‬ ‫ל ן נ ה ל ל ^ ו ן ‪ .

.

ותסעיפחאשהדע‪1‬תינקי.‬ואח״ז פתח פיו לקלל אגודות מושמ תטשתווכהחחר •׳‬ ‫אהיההי׳אכל׳יסאסעלהחומר החמורכורהשביהזהאשר חמצו־ ישקו מחלקמממן העיק ה!א היותר עקרי!הכרח־ אל האלם לקמכ מצותיוי‬ ‫ועסכלזה אץ בעיון הזה־תועלת מצד עצה ותו רק ‪#‬א נסית עינ־ס לנו•‬ ‫כל העלייה ‪"OT‬־& • 'אתמיהמדס המאוויים* מקו© אשר שם‬ ‫לכסות מערומימ • ועורות ערות עעזהימ • כ׳ אלי‪. ומטארי׳היליעה לכל ארס‬ ‫גמתוכלי‪5‬משמים‪.‬ניייםירהכ • ישאילועסרש^עמו הפדותירבה • ! י א ^ ר‬ ‫איו ?גניך&יעור בפתיחת החכויי דרכי העיון אז‪.‬ןשייעמ ‪! -‬מקיפו עוד ש‪6‬אאותו&‪ •1‬משרשי תזרהיבו התלושה •עפיישלש עשרה חלות ?ר׳ישמעאל• וככ׳־כ‬ ‫מדות לר׳׳י שהתורה‪:‬דרשי‪ .‫שמצתמים ־ <מה זה־ צי תייס•)אס לשכל הזה אפל‪£‬מרמימילן‪#‬וו*‬ ‫‪%‬כלי תבלי הבלי י^מץ ומציאזתייו ‪-‬המתגזללעלכלזלי‬ ‫‪rtTtti‬‬ ‫‪jnatcp.ה׳כת«‪0‬זבכזת היענה ד‬ ‫עלי לאמי ‪» ttittotm‬כ?וה • קינה׳ היא אסיע לכלי • והשורה‪-‬אין כידי י‪-‬למישה אלי אלזןהאיז •־־להמשיני‬ ‫דזאזימ‬ ‫ויקופצמ־י באלי^שלח א?ימי תוגתי • לאלה מכליזן־וקרך* ואבנה אוכל ואראה‪:‬רעתי • ואכה אוליך את חרקתי׳‬ ‫הכיעןיי״ליהמיענדי אי‪1::‬וק‪:‬׳׳ץ' ״־׳כן השהנלותי כץ היכלי״כ נחכא־‬ ‫החלק חלי*ה• • יחערכהמורכה«‪-‬לאחז‪0‬שה לא רדפה׳ לתורות‬ ‫מחת• לא ז!רו ‪) .‪5‬ולס‪^.‬כחהאשרנהת בימיני למשען ונמשענהיכא‬ ‫כמו שכתב הרמ״נס שב ויל כיל היו מחשכץ • נדרך שהאיצטגכיכיש‬ ‫* וא**מי?בינהיהיולזראבאפי• ואנעלחודוההישעפזכי‬ ‫‪1‬‬ ‫. .‬‬ ‫ג מ י‬ ‫מחשבי.‬ללמד ב.:‬יויויס^עולהמחברשאתמשליזיאמר ‪:‬־‬ ‫יכונתס בהעתק הממה ‪:‬הדיכיס .‬‬ ‫^כעכמ*־^זהה^ו«(מ־'מי^.‬ס‪ -‬צטעי‪0‬־‪.‬לאישדוע\ומיןלצרגי‪ -‬הענין ההוא זאיפכי יסידוחיו י ימנהג הניוול ההזא‪-‬והקשיו ‪-‬־ ומעגלי ־‬ ‫ואת! לתמוך• ןע‪?$‬לככי עלילי‪.משפטים אשר ־ העתיקו בעלי‬ ‫כלכל‪ -‬ל^אוכל לעכל * לשימח השוריס ־ אשר‬ ‫ג א ל ת י‬ ‫התלמול'• ׳׳זזאתהכיצועייפיכלליההלהגל ומגימ׳דדכיהלמולכפי‬ ‫בלמותאלס מואארים ־ המ‪.‬הגיעו אליכן‬ ‫אסירי התל־'אהזריס • אנכי איחלל • ואס על הק"שיה אשר לתת עמדי‬ ‫חורה צדק לבאר לכי כל אופני המלה והחוקים ןהמשפטיכ ילהירויאוהלו‬ ‫אכ^משי״לל • הערדנאעעלי זאת האש״ה • עסכנ״יתהחמי־ישה‬ ‫אח הדרך צלך כס ככר היינז כזתתים חרב גאות **ונימי• •יבברמ‬ ‫.י?ת המצית ואופן קיותס נכי אשר‬ ‫^מ׳^ג^עולס טע*־הג^מז^זלא*לה עליהכ מעזלס ע?ל ‪6‬וק• עיין הגיע להם מין ^ ‪ D X ^ ^ T S C‬כפתח חילה למתמ •• גס תוציאו ענפים‬ ‫‪38‬ל^ס‪2‬־א י ייגעל.‬ד‪2‬ק בל לאהבה • יכל ישלז פתן כילי ‪ -‬יגרע מצדיק‬ ‫ע»כואיןלן'אה'‪^£0‬זמגכילז • ?יסזרוע‪.‬היידס • על‬ ‫טארהריז״בכ כה׳ קיה את צל מעשי תקפ המצ‪1‬ה‪..‬׳ ואתר מהמה לאישרמון לו קולם אילם‬ ‫שחי הלמולירל'וישלע כתהומות־ הסברות• ויאה‬ ‫התעלות‬ ‫ומצ־אזהואמנס' תלוייכתעשה• יה‪:‬ה העיון אשר לי'א‪5‬יאו? בעצחו‪-‬היא‬ ‫עצם הי״יו^וכפא לו'צ*ק העיק' • זתרתלןהרעיון • והוכו רצוף אהכת'‬ ‫העיון אשי למעשה התרכצה!מעשה ‪:‬ראשיה יאין לי עסק בביאור‬ ‫החצמזת^אםר מלתם‪.-‬כקיהת‬ ‫תשלחני *ושופישיז ערוםוערי־ מלמ׳הייסילדארזאסמאפליהייואיכס‬ ‫למתין‪ .•‪_ ^gt(a‬ן^‪1‬שלכי השלילה ־ עול יהללוהו סלה •־>פל‪2‬יז־לשתי ודלקים • החלק כאינקלא־מעש* • יהאלקהיכ׳צקרא עייני•‬ ‫ןאשרהו<‪^4‬א'לויי‪^^^5‬מי?סיליפ • !‪:‬גי^כפיאזיליס •‬ ‫י ש ו כ ט ה ^ ע ר ז ם ^ כ ^ ‪ ^ ^ /‬מ ישלחנו י עםחמת לשומת‬ ‫ה'‪.‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬ז • והעתיקה הדמב״סכהי־קידוש‬ ‫ציקרשיס < ומשם הפ^דזההיה לאירכיעה רחשים • יחיוז ההעדר האכל‬ ‫החולש מה לא יתכן חבלתי העמק העיק בחכתה ההפיכה •י וככר‬ ‫ימצע * עד מתה אלי קליות ארביע ׳ זאת ממחהה כל‪.‬וישיחז ננותי חרגמזחיו‪••:‬‬ ‫לבמהראשוניסכיאםעייחזלזל^ • בימה שהיה לרך סקול?‬ ‫הכלגןךיחל*נאלחו י זאחכזת בתי תוגותיו‪:‬פתחו"• וי&ו ^ י ו‬ ‫וסלולה לראשזל־ןז• י מ‪0‬הלא?דזכי‪ 5‬לעקוב ילתדיס גבכוניפ •‬ ‫מתמרמר‪ .‬ ‫נ‬ ‫.‬ראשולעגה ומין הרמיות• י ‪#‬ורל^ובםכח*ים‬ ‫»כוניס זמזקיס ועקרביס־‪ -‬יצאינ.%‬ש‪1‬מר כל עצמותיהם < יארעעיהה צאגחהיו • האמככ שבעיון למוד הורדנו הקיזשה שאני משתדל מ‬ ‫סלה • !‪ ftum&bi‬מכלה‪ .‬עיני יראי ה' זתזשכ* שמז י.נו<ילסי‪*5‬יג^ס( ותלךלה‪:‬ל»ע על מקית נור־גלזליה י ושבה אל‬ ‫ח י ת פלפוליט‪ -‬לוחה לזה אמח בגמרא אלי לא חטא) ישראל לא‬ ‫גיתאב ההה יילז»עזריה‪ //‬ושמה היעה ושהזדהרכץ את גדותיה‬ ‫>אתגרימיה'•‪ .‬ .-i 13 1930‬׳• כילו מאזני מרמה למעות עמ«ןיס‬ ‫ה‪$‬ןחמ* להיות שראוי לכל המחצד חכור כאיזה עיון‬ ‫אהב• למסת׳‪..ביס • ‪6‬גבג־ההוגים •גתזלה׳ כאשד היו כאמתפש!ס‪-‬יס בעיכי הרא שיכיס אשי‪ta&G3‬מתות כפתחו‬ ‫לשתה־•!שוקלופיבחכחס • והנו יוג׳ן החת סנל^ה ־הסו'מ ר א^״ת טל אזלס כערך האמרוגיםי*־ ע י שתאקדזטם שלתמע&ו לככותי‪-‬דס•‬ ‫הקלי' )ע״ליחה שהיה'שומה‪ . פ ש‬ ‫‪t‬‬ ‫ע ? ש ל‬ ‫ה‬ ‫‪3‬‬ ‫״‬ ‫.‬סתלמזלש‪5‬ע • ליתןתלק לשש״ס• גם‬ ‫עצינו בז‪ :‬המקוש י )ועי*ן ברת־׳כס בע* החשמ י־*"***‪ '.‬הצעירים קול ממעונתם• י׳ וצערה סכעוריס מיזשתהכביכתה • אשר‬ ‫לבקר במחקרי מזימתם ככיחור ע.‬נשיס• הכיושנישי^כחשים^‪•.‬אבש.מעוני אזכיצחנתי ובאפו• לבתידממגק‬ ‫עהכהמוהיכהנירנאלף ־ ויהי ?ימי כהרהעלעמי י ןמל»אשהרי*‬ ‫י | ^ןן^פיס • כהה‪-‬לגיניס •_רפהידים• כושל ברכיסי •‬ ‫ח«‪ 0‬יי׳ שלד כצהרים־• •רזכץניך המשכתים• י• »מצד צייס ממזלו‪$‬אמכי‪ -‬ויהי לאשר כלא כ*זמכרמרי‪6‬יתזגלכר ־ והען האישה‬ ‫‪.‬תתסי‪. .‬נוערים י עלין יתטהצשיליס & המעשה •ואילה האופן האיהיא‪-‬חה שחכחוכיכי חבמ^ההלשוד ה‪:‬תרלז‬ ‫‪.‬‬ ‫ותאמר• בי אלוני למ‪5‬תעשהכהליזמהד• זלמהאמותיגלףזמדוע‬ ‫כאלממתיחמומיתיו • וענה לשו‪0‬פ‪^*.פ»‪3^1‬מו^־‬ ‫אלילי רעס^תחשתמ • על רצפת רשפיד רגגח‬ ‫י * יי*‬ ‫שזיאוכלעשכ • כיטזכניאדיןעתה^הירזעהנול־החסכלייזל^ •‬ ‫^ ^ מ מ ו ו ה י ' ‪ -‬יקז.קר ילי‪ 1‬כעת אץ צלרךבי ככ'־אמ«סיגיזתיז שהמה ככר ככהוכמ‪&1‬צל רנ־ס־חקקי‬ ‫לכ גחלי אתי קלמתי וניד* שקכעו לליספר*‪ '6‬מ*זליס"־י עכיז‬ ‫פניהם‪:‬אלר^ממ^אמס^יעלילמסזה התופל • אחר להם לשכון‬ ‫עלייןכשאיליחקיס הערה החת ללכד כהכעת !מה‪-‬ישלא כחצא‬ ‫‪ u&JtnsmfJSsji‬על כי»<א והיה רוח שקרכפיכגיאיו‬ ‫בערפל •‬ ‫?מפרי הסוגיות שקלחה^* המגיע לתועלת גמל ־ימה שהשעה‬ ‫רבי‪0‬או‪?1‬בח • יתחומריביו־־בראש‬ ‫ןהיסהא‪*1:‬מי'^^‪2‬ש^•‬ ‫* ? ט & מ & ה כזזז שיוכן מתה־ משך דברי • ואומר ההורה בכללה‬ ‫הומיות ת ס י ‪ 3‬מ ‪ ^ ^ :‬י * ‪ ^ 5‬ט ^ ז י ב י ' ע ו • יכל אשר יוסף לאסון‬ ‫» ‪ v‬׳ עמ^ה •.‬כפי הקדחיצימ למשול הצורה כשס איש מתכשהל&‪ 6‬הילי־ע^דכפ שיטות • עזשנצטיכואל כקווזע־ון •‬ ‫להוציאסמתזללכחיההליוזד־זחנזסא חשך פלסילס י והיה העמן‬ ‫זקתומר כשם חשה{ ןאיןי לאל ידו לחלאית מח*ץ מחשכי'טר^‬ ‫המנהג תמיד בדור אחר דיר עד היום ותיחילילכמת האהרונ־ש‬ ‫תקהה • שאלכונשותה י ייהיבהכבלהחליעלמ • יכיגללו היליו•‬ ‫הולפיס וחסידי׳ מ ר ן הראשונים ־ עד שהאתויוניס הסכילו להכין‬ ‫כיוס ההוא נכקעו כל מעיכות' יגונותיו • ‪ .‬לומן לא•.‪.‬‬ ‫‪.נאמן• ‪) _ -‬זמןהזאהכקרחבשי ואפי אכה אני כאי"•׳ דעןהאיש ויאחר שאלאכיליך״ וקשקייכחותיך•‬ ‫ועניעלחמוהייההורליי‪-‬גלימבצייה ־ להחזיק בליתי שעריה• ימזהרזח‬ ‫מליצייםהקדהונ •סלהערמאל‪0‬־‪-‬מץדהל?משיג.‬עלמשכמיז מעונות הימה !תילעה תלןה מנסה כתן להם אלא התולה כליך • ואונס האיפן הבי היא מהשנצשויימ‬ ‫כסשוכתקזפותומו'לדמ־כלאיי‪.‬‬ ‫באיש רע מעלליפ‪ .זכצמ לויזט אל י)‪0‬־ע"ד‬ ‫שאמלז חן^ל מ־ ‪ • p‬י ל מ ו ־ ב מ מ א מליא‪»-‬כ< ( • בעל החלק כעי ארן התלמוד השים ככליו• כמתכת יל שכלך • ימרכתה׳אלליך‪-‬וייזוקיז‬ ‫בספר מיליד • בע«כחל זעופההיילמע^יעממי&נ^זרת * ועשי לי‬ ‫אש‪:‬יל זשגוסי נשקפתי •־אבמהסמןואולותיו • מניקזתיוזמקשיותיז•‬ ‫גוש‪6‬כי׳ילה קנינה ואהוביתחיהמזחד ‪t‬‬ ‫‪11‬ו‪1‬זמה^‪fej.‬כחעי‪0‬־‪.‬דד־שץ( ־‬ ‫‪ •Vr^S‬או&נו הרגילים אתי מומי כני אלכלכקר‪-‬י אז‪-‬ילממ‬ ‫והעטןהתלויכתעשסאףהואיחצאעצשכי אופכיכ *החוק אימא‬ ‫הקנאים^לשזנס ^שיקר* ישישו כי ימצא קבר ייזנכ עלהיליתןיכי דופי •י‬ ‫העיון הלצרןלאדכ כהוידחן גהחלץ‪:‬נשו משומות לכלר״י יחטיא‬ ‫ט החת יופי • אז יתלקטו עליז אנשיםרקיס‪-‬כלטס‪-‬עץכ'הש‪<-‬זעקי‪0‬׳‬ ‫דסכל אופן עשיות המצות וקיומם*‪:‬האופן הב׳ הזא^צרך חצדעצמז‬ ‫אזיתקגציהמריכ‪-‬המערז^ •‪.‬הזאה ואת הירך‬ ‫כיי^שילהולויקהמעמיס" • ושבעת הרזעיכ • העה׳ליכ לעורר‬ ‫י ^ י * •ילהקז נרדמים' י נאככי א^אכגפי זחליע‪$‬יוד כגש כ ו‪-‬כ&י נגיע אליה • מחלק הזה חן העיול לא יהד תמיד •מהיותו נצרך אל‬ ‫המעשה כי מלי ‪ t^n‬בחדפוהיכיכ הכד הגלגל שכירושניס לעמו?‬ ‫ה גארצימהחייס'אתהלך ׳'כי אל ארצי ואלמזנלהיאנר • ועתה ה' חח‬ ‫על• רגע המזלד האמהי ולידע אה כאחשד* שיראה הירח נחס ל'‬ ‫מ‪:‬ששיי והוציאה מתלאות • כי^וב ת־»י אזהה‪:‬ד קהת• לבלהוה‪-‬האס‬ ‫מן החודש ההוא אס לאו זזה ע*פיהעמק כהכ^׳המדסה ׳והתכונה‬ ‫מקל עוזותפך‪%‬׳מעההה‪.‬־‪.‬כהן‪-‬המקינלי‪-‬ז מכיניעלםמרלקזלמ כל‬ ‫‪1‬ואי*אשר יבא אליתצר העיון הפנימי‬ ‫•‬ ‫״ ‪ \ ^ W ) f f i £ w £ T‬מלכד אשר יושיט לו הזמן מעשמיהחצויבאר הישב‪-‬זהלור האהרון ת יי קחי חאתייה&נהכ אשר היז‬ ‫אחו חתימת התלמוד השחילו להטריח עיינם להבץ‪-‬דכרי ההלחול‬ ‫ן^ו־ב‪-‬ינוס״הבוחיה ‪.0‬בדול הגאות •־‬ ‫להע‪1:‬התמיל‪-‬רתיח־הקנא<מתא‪1‬י^• התטזכליס ׳בחרדל הפתיות • אשד הנחילו* חכמי התלמוד • יען^יארו רזשכל! המת ייצי׳הבלת־י‬ ‫נוכרי׳ כש״ס כעגול שחשכים לכ‪::‬טי.‬תעוריפ‪.

‪.‬עביל • וחזה מנואל שחץ רקלק גיכ שמה שאמר ט יקח איש וכזי‬ ‫שכונתו על הל־יחיןשצוונ! חכחיס זתקנ! אות! ׳ והחכמים תקנו קלוכי‬ ‫הם כעצמם שזה גיףתזרה ראי למנותדאתי פהמקיכליס אמרו שזה‬ ‫לאו‪-‬ייתא • ואםלאיכארוזהזלאילימבוהנההזאחלרבנןעכ״ל • ‪ .‬שכלהנלתל באחת תיייג מלות‬ ‫והרחלן חולק על ו‬ ‫הואלאזריתא • מלכלכתקיס שביארו בגמרא שהוא מדרבנן שאז‬ ‫בלבל יהיה הלמ!ר לאסמכתא « והרכה להשינ על לעת הרמב״ם •‬ ‫שעשו י‬ ‫‪w‬‬ .‬‬ ‫החנשכסתסנרא ןלכןיהיו אותם הדנים ח־רכקאס לא נחקופ שאגחר‬ ‫ואין‪&. תלזקלק לפי חכתי החלות ע״כ היי שלא מצאו תענהעל‪ .מצא שהק־נה‬ ‫כיתר ע‪:‬ו חן שכל אנשי החכמיוחפשישטעו כעלי התכמויההם צלבריה' שום חפן בחשיפה וחקלש בה איצה חקולשה מן התורה להוה קדשה‬ ‫‪1‬עכ״ז אם צנכל לישכש ?‪.יש!כ "זוהר הרקיע י ור״י ליליאן כעל מחבר מגילת אסתר יכל המפרשים‬ ‫האחחכיס ־ ולא ידעתי איך עלה על לעתס להלין כן בעל הרח כ״ס‬ ‫עפ״י איזה מכמה מתחכמות החיצונות מאמת תשכע חכמות י או‬ ‫הלא כתב כהדיא בשיש נ'והעמקנו לשונז למעלה • שלא כלח ה‬ ‫שצמחה שוס קושיא על השיס מצל איזה חכתה שגס בזת התצוה לעמול‬ ‫שצלמלכי״ג מלות נאתר שהוא נאמר לחשה זכו׳ עד כי פעמים יהיה‬ ‫על דכרי החכחות כלי לישנ לגרי חזיל והוא מטעם הלל וזה כחבחזת‬ ‫הכירויההוא חקיכל ממשה זסים כזה שגל תת שביארו כז שהויחלאורית'‬ ‫שא״א להכחיש לבריהס ולעקור יסולותיהס כשום הניס והיא חכמת‬ ‫יהיה השילוש הנאמר גו מק־בלחתשה י זלע*ו יהיו קדשי כסף אחר‬ ‫הלתולית הכוללת חכמת ההכרסה והצללים והראיה כעבור שכל לברי‬ ‫שלא בארו בו שהיא תן ההורה הוא כלתי תקונל חמשה • !נאמת שאין‬ ‫אנחה ?לחולים בבנים על תזתתיס חזקים וכהרים על שהם כחן‬ ‫אני רואה שוס קושיא בזה על הרחכ״ם • יהנה בסוף פ' ׳‪ 11‬הכחנקץ‬ ‫מותשים שאין לדחותם בשום פניס ולבינך מצאנו שהת‪:‬שפ!ת גם המה‬ ‫לריש הש״ס הפקוק כי יפלאמחךוגזח' על זקן מחרא שנחלק ברבר‬ ‫רציכן תמהו כפ״ק לעירזביןכמה שמשמע שם לבל שיש כרחכי טעח יש‬ ‫שולמו כרת • )אחר המס בין דין ללק בק דינ‪/‬חחונזד‪ .-‬יאחליצס'״ ואולם מהות האסמכתא ־ מה שלפעמיס יוציאו _ החי^לש בגזל א&ו יאוש גרידא כתבהרא״ש כפ׳ מרובה‪. גחוריס חן התורה והוא לפי שאמרו כפיהזהב דבר תירה מעות‬ ‫דברי השי׳ס אבל לוחיןאואןמפני לברי השים אשר שבלס היה כרינ! אולם‬ ‫קילות והחכמיס ע^רו קנין המעות ותקני שתהא משינה.‬כסף וסמכו אות! על כי יקח וגדולה מזו כתב הרמינס בכפי שופטים‬ ‫שהתורה צוונו שאףשמי שיחלוק למוה נגל התקנות והגזירות והסיג׳‪$‬‬ ‫בזתולעהו‪ .ר"•זיל‪.‬ליליה מטעם הפקר כ״לוסוהקיושי לאורייתא • שאסכאננללוןכן •‬ ‫י‬ ‫כך אכ‪ 1‬צריכץ לדזן‪-‬בכלקניני דרננןואלרכה אכחכל מנאנז כהשך שהוי‬ ‫נמצא כש״ס על שני פנים י החןהא' נקרא אסמכתא • והפן הגי‬ ‫נ‪.‬אחיעס לכרי הש׳יס היי זה חשו^ת־ומבוא'מ‪1‬ה‬ ‫בגזל י )אםקלשה א כשאחריכא בתיהניבממון אחרליןלזשין‬ ‫שחלמידהחכחות יגיע לנו ג״כ היעלה בצל חה לוחה להתזעלתאשר‬ ‫קדושין י לגג־ זה לא עלה על לב חדס מעילם י ללא הוה שתקי‬ ‫חלסוכיר חילזש כזה י זעול ללא היה צריך השי׳ס לצייר עניןליני־‬ ‫יגיע‪.‬ה?‪7‬סה והצללים והראיה שהם ענינים‬ ‫צליך לצייר לאילן גיסא בכגון שקדשה אינש אתרינא קלישין גחנרין‬ ‫הכרחייםאל התעשת * נללעת הרח״כס כה' יקוייההילה גס כאנחא‬ ‫דק כהו גופא חחוקס שפיר לתחייה! רק שאס קדשה ל!קח‪ $7‬החפץ‬ ‫*טכעיקכתת אליית יש תועלת רבכעיונס• זה‪|0‬ללעתו מעשס‬ ‫מקולשת לריש לקיש ואס קל שה המוכר כו חקילשת לרי־ינחק'ולא לר״ל ׳‬ ‫חרכבה זחעשה כראשית הנזכרים כש״ס ‪:‬‬ ‫ותיהואין ליחד לאחר שתקנו הקנחיס קני.‬שנאחר שהללקרשכלכר שקנאו כחשיבה שלא •היו קד‪.‬יותרפחות חן העיונים שזכרנו י• התיןהאיהוא מראוריתא וכסף חרברי שיפייס • והוא ו״ל הקשה שהיי מציגו מפולש‬ ‫כגמראשקליישיכסףמאכילין כתרומהובאחאשגםהרוזצ״ס 'עצחו‬ ‫שאנחנו ח״ניס שכאשר שנראה איזה קושיא תפולעללבריהש״סאו‬ ‫כתכאהרשכתכישקלושי כסף חלרבנן • שהמתקלשת כא׳משלבה‬ ‫ש‪1‬ם סתירה מצל הנחותיהם שמצוה עלינו להשתלל ביש‪1‬כ הרבדים‬ ‫י‬ ‫לוכיסשהאשהנקציתהריזזא״א והבא עליה מן האידיסיןכסקל‬ ‫שהקושיא הזאת וימוכה לא גורעים ולא חוסיפים תועלת‬ ‫כשגס‬ ‫׳‪ 1‬המעשה עליז בתחייבזליאזתשיהיו לברי חכמיםקייחיס בכל מקום ‪1‬ככל טלאי הרבה מגחלי המפרש• ם לישב לעתהרמב״םכזה • והרכ‬ ‫פןיכואו לחשוב שלברי חכמים נסתרים וזה מביא להייסת לכויהש״ס* החגיר השיב בזה ש אףשהויסטר שקדושי כסףמל״ס איני מתקנת חכמי'‬ ‫אלא מכלל הזרה שכע״פ • והוא לבר כחמר למשה חסיני!לא ככהב‬ ‫!לא על לברי הש״ס בלבל אכו מצווים ככה אלא אפייעל לכרי כל חכם‬ ‫צחורה זמ״מ י י נ ן נלין ה ו ו ה לגמרי ונלבריו הסכים ג״כהריש בעל‬ ‫וחכם חן החכמים המפורסמים אשר הגיע חבוריהם אלינו ולפי ערך‬ ‫החבס ולפי גולל מתירה ••‪-‬גסאםנראהשלבריהש"סצריכי.‬איש אשת ליזלחנה לעצמת‬ ‫לחוקחאולמן הפשט • ובכולםהיתה הכלנהלקחזך ה־יןעל לשין‬ ‫תהיה אשת איש אחנסגיף ההזמנה תהיה בעכיןהמוכבכ והחמח‬ ‫הכתוב להיות בידס כלחזי• סיחן שלא ישכח חפיהסיוכחלקו כזה גלולי‬ ‫הגהיג להזמנה וכאשר הפרישה האיש וקנאה עיזהזבמדעתה‪-‬ככר‬ ‫הקדמונים • ללעת הרמלכ כל הירשזה לכלחזלים הנחצאיכ כגמרא‬ ‫נקראת מקירשת ואס זנתה אח״כהיא כמיתה תהיה הקניה בענין‪.‬נמשיכה הוהחמץ‬ ‫הניחן העיון הוא הבלתי עקרי כ״כ אל המעשה אמכם‬ ‫‪p C H l‬‬ ‫הואכלמות‪-‬יל ואוזן ׳‪ 1‬המעשה י‪!:‬א הנקרא נדוש •הוא‪ .‬שרש כ' והכה לא כל תה שנמצא לחכמים שהוציאו בי״ג‬ ‫אין הבללואין בפקותא כיןהקלזשין״טנהגןכומן מרעיהיבין הקלושין‬ ‫מרית נאחר" שהוא נאחר לחשה חכיני • ולא ג״כ נאמר ככל מה שימצא שחקנו החכמים • צא ולחד תמה שכתב הית״כס שם כשיש א׳ וזיל‬ ‫גתלמולשיסמכוהו אל אחת חייג חלוש שהזא לרבנן • כי פעמים‬ ‫כל מה שצוינו חכמים לעשותו זכל מה שהזהירונו ממנו ככר צוזלן חשה‬ ‫יהיה התירוש ההוא חקיבל תחשה לפיכך הדחוי בזה שכל מה שלא תמצא לבינו ע״ה כסיני שיצינו לעשות! והוא אומרו על פיהתודה אשר מריך •‬ ‫כתיב בתורה ותמצאני יתלחול שלחלוהו באחת תי״ג מלות אס בארו ‪ .^JJ‬לנו עוד שני מיני עחן אשי הצטרכות אל המעשי‬ ‫י י ‪ .‬גמכיח להאאיכאלחיחרכיזן דתקנירבנן נקנו לה ׳המעות‬ ‫הש״סבב־אירשהואחן ההורה שאז ולאי כן קפלו והפסיק לאסמכתא‬ ‫וכיון םכקלז הזה כאלו‪:‬תן להתנשף זהוזחקולשתחל־יור״תא י כל‬ ‫כאמרס כגמרא זיל חדרככן וקרא אסמכתא כעלתא • נח שהם חשבו‬ ‫שציגפוסקיס מחזיקים בלברי רביב! וכ״כ הדיח כש״ע א״הע סי' כ״ח‬ ‫שחצל‬ ‫א‪ 1‬הניאו לחשוב ש‪-‬הפסזק ההוא כוונתו צלמלהעכץ הכדרש מת‪:‬ו‬ ‫לל^הזה רק קלושגלרכנן ושאר האחרונים פסקו ג״כינןאחנס האמת •‬ ‫הלרש‬ ‫סשוסז של מקיא אין הכרע כלל על זה ־ גס לפעמים יהיה‬ ‫הנכון בזה שהתירה אחרה שכאשר ילין‪.‫הקדמת המחבר‬ ‫ממשכין• כ‪:‬ל חורש ותלש ללעתאס יהיה יכולת באלם לראות הירח והקשות שכתש‪1‬ג‪1‬תיו הזא מה שללעת הדמב״ם יהיךיכשגס קחשי כשןו‬ ‫במלרבק לפי שלמדוהו בריש קמשץ תג״שרכייקחאישוגזח' ובאמת‬ ‫כתחילת ליל ל׳על׳ל ‪t‬‬ ‫שכןכתבהלמב״םכניאור בס׳אימה' אישיתשקלושי ביאה׳שטר‬ ‫‪]31D‬״‪{ .‬ל‪:‬ו מהעיון הכלתי כה!ג כגיף פסקי הליכים * כחו בהיתר‬ ‫הספיקו׳ברכרי חז״ל כמה שביארנו למעלה!׳‪ )1‬העיזכיסכקרא־ס מטעם מחזנות כתרי שלכן וכפליגחא לשמואל ורכי אביה! טפי הזה ליה לצייר‬ ‫בפשיטות טפי והיינו בקלשה בחפץ שקנה כמשיכה ובפלוגתא רריייחנן‬ ‫זה בשב עיזניס חיצונים כעבור שאין עיונס הכרחי אל הזכיות המעשה‬ ‫וריש לקיש ללר'יוחנן למשיכה אינה קונה מן החזרה אינה חקולשת‬ ‫וקיום המצנח אמנם הססזככיס ומגיכייעל הלק החעשה חכחוןיחלבל‬ ‫ולריש לקיש לאיור חשיבה קונהחןבתירקמקזלשת • גםגזהלא‬ ‫החכונהיפכלנניס אליתכמו י‪.‬זנשלזגחא‬ ‫כהקיפו שלשהטפתיסהזאתשכקמליקדק • ונתכוז״ל ותיחאלאין‬ ‫לשמואל וריאכזהו לשבים שמו לשמואל ליניהכ׳ לין ולר' אבה! אין‬ ‫התשנו.‬־ש־‪1‬‬ ‫כמו מוחשים אבל הם כדמות ראיות יליד ואין אנו חשגיחינזכהס נגר‬ ‫קדושי.:.‬‬ ‫בה‪:‬צאזתה‪7‬יכיסהןע'פרבנ•!מיעטהן מהשללזלובייג תליתבולם הנזכר בחירה אז יטה הקנץגענץ תה שיתקנו החכחיס • והגה ביאהיי־‬ ‫כרמית אסמכתות והם לפיכך מ‪-‬רככן • מלברבלבריס שבאר! בגמרא‬ ‫ושטר הם העניביס הנזכרים כהויה וכה־גיס בימימשהרעיהיהנםף‬ ‫שהסמן התורה שאז ודאי שהפיח ש ההיא מקיכל מסיני • וזיל בסהר חהשהקגי החכמים את״כ • וככל אחל מאלו לרכיס תהיה איא גמורה‬ ‫מנץ החצוי‪ .‬מה‬ ‫ליניהםלין * והיירשיי וכיח לאפיקו הכי בי תרי חחוכא מהאי וירכו‬ ‫שהש״ס סזתילכרי חכחי התלות רציני הנלסה ־ ואולכ אם כש‪£‬ר חכמות‬ ‫להאי כדיני( לילהו והלך זה יקילש אשה כאותו ממין לשחיאל חק‪:‬לשש‬ ‫החיצונות כגון ההגיון והטבע וזולתם יעיל איזה ‪ J S i w j j p j w‬אגן ־ ולליאבוסואי^חקולשתדהוה קדשה בגזל דאינה חקילשת • והכה‬ ‫אנח‪:‬ז צריכים לחיש להס כ״כ אתר שאין מופתי החכמות^ה^חןקיע‬ ‫עם זה היי‪ .‬להוה קדושין‬ ‫מררפנןולא מדאורייתא והיינו משוס לאחר כגמרא ליאושיןזנ*‬ ‫כש״ס איזה למנדחאיזה פסוק חכח איזה לקלוק ידקדקו יכתלב ?צה‬ ‫מלרבנן • וכ*ע׳ג‪10‬ר כחיח סיישנ״ג ןאין חילק יזה וכןכתעמד שלשתן‬ ‫כשגס שהשש‪1‬ק ההיא אינו חוקשה והנא ככוןתצדעצמית פשיטות)‬ ‫לקבימלרבכן כהיגגגינוירוחסלהחקישבימקולשת תררבנן־ האמנם‬ ‫עכ״ז שממו כאלו הגא מקשה כלילסמוך עליו הרין המקיכלא‪1‬‬ ‫שכרבניי־פקפקכז*‪-‬שכתבבאיע םי׳כ״חאחי שהביאדבר.

‬יושן! הברה י וזהמלרך הפירש טועה* !כסוגיותהשיס‬ ‫תתייאסזההתכא אצל אלו הקכליס כן יקשיב בפירושי זה הפקוק י‬ ‫זהכמאזניתרמה ס‪:‬ר!חיוישקול־• יזהיקראבקיל • וכל‬ ‫חועה •‬ ‫ואזניך הם‬ ‫ושזאת היא־סמ זאת סתציה ושה־תל היא האצכע יי'‬ ‫פעולויהיס לבטלה • ויגיעותיהס לבהלה • וככל לנריהם אין ממש‬ ‫?אונים י אכלטאימליצתשירכאהמאלהוהירצהעלמלהטובה •‬ ‫ואף לא יחצאבתכיתתם שוס דקדוק רמזי וישיב הגון • ‪.‬‬ ‫‪2‬ימ״בל־גס הואתי יללעתשרש״י ג״גסיבר כלעת הרמ״נם • וא!לם‬ ‫ומזה כבין ג״כ מהשנ'מצא‪.‬שכ‪1‬נ‪.‬ל הכארית‬ ‫אוץ ואזמר בלדשישלא'נפג‪.‬חיח שדלרשעל‬ ‫שפל• סתמום זימלאס עפר • שמ! כל חגחתס לרדוף אחו המצאות‬ ‫ייקף זיאחת והמשך הכסוקי׳ לא‪.(^‬ ‫‪.זכ»_' כיון שראה שאול_קעלך מלנקר נחרב אמר רכש״ע‬ ‫ונ‪1‬׳ולאק!רלס לחתוך בז• לכן התחלו אופני הלחןדלהיזה עקלקלות ‪-‬‬ ‫מלך ראשון‪.‬והכיזמהשכתכשמזההתיןכלאלתקרי‪-‬שכשיסכיארלכריו‬ ‫ויתכדה • והאוכת העיון אינם רואים זולתי קיללכריס • ילהג‬ ‫הרכה יגיעות כשרים • כי על קנה רצון יתמכו טירותס• ועל רגלי‬ ‫שבעל ה זאמר מצא לו פס‪:‬ק אאר למליצה הכאות לכיכתי אנל כהחלף‬ ‫הזבובימשוכהפ • ואס עלה שיעל ופרץ כקותתס • ננס עם זה נועלים‬ ‫אית אחת ולהביא אחרת חאת*' • והמסדר התלמוד כיאר כזה שהעכין‬ ‫במקהלות •להרים קולי קילות • כהלהיכ להקת המיניהם • ינשיתיהס‬ ‫הזה יפה אל החליצה כאופן שלא תקרא ממש ככתופ אלא קרא כך וכזה‬ ‫יומר מהם • זה במפגיע ציעק כחיל • זזה ידלג כאיל • זהגכיחי‬ ‫כשלמה המליצה על״משתכס אחל רצה ללמרא!תנושככואאל הקודש‬ ‫גנח זילו.‬להי‪:‬ת פרן כארן להתהלך‬ ‫אמור אל הכהכיס זהשאמר הנתוכ)(מוראל הנהנים מ י תהין ע י ל י‬ ‫ולשוטט י ועמולי שמי האמת להתמוטט י כאשרעינימרואות ולא‬ ‫ואיכיןיזא^ששוסאלם.והוא כי במו שאסור לומר לבר מגונה כך אקור לשמע! יסמך ‪ bi‬לפסוק‬ ‫לעומתשבאוכן ילכזוחאומהלא ישאי‬ ‫חשכזללכזש העיון במלם‬ ‫על צל מליצת השיר וכן כל מהשיאתו כמלרשות אל תקרי כך אלא כך‬ ‫בידס • וכמקום שדמו שעמלו על גיףהכוצה • העבודה שלא כגע!‬ ‫זה‪ 1‬עניני ח‪ :‬תועלת יצטרך אליו כלבעלשנלמאכשי תורההרבצים‬ ‫אף באצבע הקטנה ‪ -‬ואשר יאמר כי עמד על גוף הכקזיה • יאק!‬ ‫עכיל ‪ .‬שאין בז ממש‪ •.‬מעליו סשגות•‬ ‫לאסמכתא או למליצה !כן.‬תכרתו שלא יתכן לעשות מלאכת‬ ‫הקושיא שאז הוצון לי להבליעלקלא אסמכתא •^?לסמכות המליצה־‬ ‫ת׳כרימיה• ‪ ..‬ ‫‪%‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫כ‪1‬ת‬ ‫ולהבהיל‬ .1‬יהם לחוקים תפשט הכתיכ ‪ .‬כלככי אלם נמיתקשיס איך יתפוש מלת פלשתים וגוי י זכיוצא‬ ‫שמואל הנגיד והוכה זולהם להראות אופני הלמוד וקיגיותי‪1‬באמוי‬ ‫כזההלרש״שעלפסגקכיהכה המלכים כ‪:‬עחעכרן‪<.‬י‪ '.‪ . •.י יליל • ו־סינאוק נאקת חלל•• ידמו הפעולה הזאת להלנל‬ ‫כחילה ואמר ע״ז כמליצה! בואי לפניו כחולת קנדשזתפס לזה פסוק‬ ‫ושכח • לעל המרכה לצעוק הרי זה משוכת • וכלמגמהס להטליד‬ ‫כתהליככנא• לפ‪:‬ינ כאדרח קודש נתתל־ף ה״ה בחי״ת והקלים הריש ל״ל‬ ‫!אמר כמעורר אותנו כוה אל תקרי וכזי לומר שנעל התאחר שם לו‬ ‫‪:‬‬ ‫.‬עתידיילהנהב •‬ ‫צחות וכלשון המקראי • י ולכן תפקו איזה פסוק אשלמליהיוינולי׳‬ ‫ןיאצ יקשה נעיניך תה שכתבו החוישם זיל אע״פישזה ההס‪1‬ק לא נכתב‬ ‫להווות־גיכעלמס־שיובקשיםלדכויחמהלמה שאכן כוהגיסהיז׳ כאשל־‬ ‫עלייןהי! יולעייןאותושחין״הכוניכזהשהיו מלעיןשכזה ונזהעהילהנבי'‬ ‫ירצה איש לדבר אמ״עהז או לכתוב אליו איזה כונה יאחז לשון הכתזב‪.‬‬ ‫כדברו את‪ ^:‬ולפעמים נמצא בהזדמן אקרא מלא יוכן על יזרו כונה ‪ .כ‪:‬ר‪.‬לאיספק‬ ‫ואקשן עדיים עללייס"• שטו ולקטו הקלתות מכל הכפרים • וצוברים‬ ‫עטניס כעיני כעל השכל • והתפרסם הרוך ההוא ‪)5?4‬יזזהיו‬ ‫אוחסחמריכחחריסיהממעיט יצכףעשר' חחוי •וכמסכת קולי עככיש‬ ‫עזשיםאותה הכל כמה שיעשו המשוררים מזמרי השיר • א^ל‪.‬שיעעולעל כעך ילקור ‪3‬חרכ אמר ליולי ־ אי‪1‬האזשר‬ ‫ולל&י החכמה אכילות ־‪.-‬ידמו לי סכןןפיםע'ג כיפים •‪.‫ה ק ך ם ת •‬ ‫ה מ ח ב ר‬ ‫^ ״ ‪ ..‬הלר‪1‬ש להכריח סבדתזימןהמקוא א בל' המקרא ביזו‬ ‫מימיכם ^ כ « ז ו ה כ * ז י ראיות על רברינ וסלקתי‪ .‬כיוצאיכזהכררש ולא כחס אלליסלרך‬ ‫*סלל חכמים ונכונים • ודרכי מלמל לעת הקרמזניס‪..‬התל השקר ומסנה)‪.-‬ואני כתבתי בתלושי דכרכות והראיתי בעליל שלכוי‬ ‫שאייןכונזתבעל‪.‬‬ ‫ענינו •־ !מזפיתקיש^הלהא״תשבש״סולא יקשוכעיך‪£‬כלך־ •‬ ‫‪ ^ » 2‬נ י י ס ש י ש כזלזכי כרת • הגם שהימיכן השיג עליו כה‬ ‫ואתה המעיןיאסכעלמלינהאתה תנין אין לכרי נאתנימ״^דקי‪.‬ושמימלההלמזל עלילות לכריס • !לגלול עלילה אחת‬ ‫'הכיכה^חח_משת ?כת‪1‬ת שהם על צדמל‪-‬צת‪-‬השילאשר־‪.‬כש"ס מס‪$‬ר מעשה שהיה*כתנךהססןו הובא‬ ‫הרמיבן שהרי נראה כש׳׳ק שינציא בעל׳המאחר אחל‬ ‫מש שלק^‬ ‫שיחון המתון‪ W‬שנזכר פשוק אחד תה שילא׳ ינכתכ עליין«בזמן מאורע‪ -‬היחעשההיןיא‬ ‫‪ 1‬מלהכניס מן המלרש ויקשו׳ ממנו כגמרא ער‬ ‫נמו שחצינו כגיטי'ן)לףלח(תספר ענייןיהמעשה‪ .‬עם האשמדאי הי?‬ ‫ויאחרמלרצכןוקוא אקמכחאבעללואולפי לבריהרתיכס הלאכל‬ ‫נעת שרצה שלמה המלך לכנות לית המקדש •־ ‪1‬שס כיכר כאותו הכפור‬ ‫הלרשותיהן מלרכנן •י והתשובה כז־הישעס היות־ שכן האמתלאניחאי‬ ‫לן היין הומה שכרי וגומי תה פקוק‬ ‫איך האשמדאי לנר בעל היין י‬ ‫להש״סלתיןכךככענלשאפשר להרןכעניןאתר שלארנולפרסס‬ ‫במשלייאמרז שלמיה באמצע יחיו והוא כמה שנים אחר החעשה ההוא •‬ ‫כהכאנןיח‬ ‫עניןזה|כ*כ כמולאיתא כפי במס האשת אמו וכ‬ ‫ולגמה לזה בפילאייחפוו ז‪:‬רז איך לוד המלךע״ה כהכתתו לרכ‪ 1‬של יואב‬ ‫שנין הויכא וגמירכא לכנלא שיש ולא הוה ילענא לאין מקרא יוצא מילי'‬ ‫פמוט! עד השתא‪:‬מאו קמ׳ל ומעיקרא ליגמר איניש והלר ליסבר אמרי לי פק‪1‬ק ארור עושה" מלאכת ה׳ כרמיה והוא כירמיהו • והעניין‬ ‫ככיוצא כזה שה״אשמלחי גנה את היין כעצמו כאשר ‪4‬כה וכן לול המלך‬ ‫עכיל הגמרא י • מלכל כמקום שלא היה יכול להשתמט מן‬ ‫אמר לאיש הה‪1‬א מדעת עצמו עייפי‪.ג־ע‬ ‫כפימהשאזמד • י לעשכמצאלפעמים שנחע‪/‬רראחדמןהחכמים‬ ‫בספורו ׳‪ 1‬גמה' היין'כשא כמלינתו פסוק יל! היין י מדבר כגנות י‪.‬אל׳הכהניס שכרי אומר לנפש‬ ‫‪$‬אר מקור תיםחייםיהיא הכאו חפרוה שרי המלע כרנה כריכי השכל‬ ‫לא יטתא״^תיצל הפלשה־.‬ות בירושלמי וני'הלדזשאמתיסזא‪• ..‬״־ שולא״ייקןקצימלשהיוילע־ן הכתובים י‪.‬וכל עסקיהם‬ ‫^אלו תק^״ל השאר אשר ככל המקומות לא הכיאוהפסוקיס לראיה‬ ‫כביאור הדקדוקים לקים ישליפיס • נרפיםגסנרפים • יעל לנר‬ ‫ךין ללבי^א־ת י• ‪1‬אשד האיר עיני בזאת הקבלה הוו‪».‬תצג‪70‬מטמ*ל‪0‬ול יסיגיותי‪ :‬מימן ע‪1‬ל‪!0‬משכיס קדמוכיות• כאשר‬ ‫מהוא זמביא אחרת תחהייןלל שיש‪1‬כהפןזק כולן כא!תלענין כזכת! •‬ ‫ח^^שסעכגיועמוךיספריהקלחוכיס הקלושיםבינ‪1‬כו • ואבותינו‬ ‫וזה הוא הע־‪.‬לופל לאחר‪.א‪?.‬הנקרא‪-‬גפי כלהיןלמנכי׳מליצה •־ כנודע לחי שכקי'‬ ‫קפמנ‪ • 1:‬כלאלהבהחכוכן כסא האמתוממלכתז • נכהכתן‬ ‫כספריהקדמזכים ‪1‬כלש.‬יחסאועלתירתינו‬ ‫גמינח^י^נלגאקרשהזכיכס^תשתי״מהג״צלבריעלר^מ‬ ‫שקרים‪.‬ותחת אשר‬ ‫.‬׳‪$1 .‬ן ״ ^ ^ ן ר א ן ק ן מ מ ל א וחייב סקילה וכתנאי שיהיו הגזירות‬ ‫כתליצתו־ בחולת מ ו ס כ מ ו ת ' החמים בצדחהוזהמליצה^ <א‪3‬לפי‪.‬כמז שלאייאמר כעל לשין החס'‬ ‫רא‪11‬שמקנ ואמרו אשרי' העם שכבה תודחו * אשרי העס שבאמת‬ ‫אשריכת!כ צחות עפ׳יי לשונית הבהובים שהבתוכ־ס כונו לדכריז •‬ ‫חכמתו • ומאז'התחילו הצרות הרכות והרעות להתגולל עלקהל ע ל ז‬ ‫לכן לא יקשה עלינו מה שנמצאו כתלמול )נחלרש לרשות לרשום תן‬ ‫י&ר׳‪ 1‬זים׳ קיישי פרינקתס כולך זקוער עליהס והגלות פ י ן בארן ההחילו‬ ‫הפסוקים אשרלפיהאמת לא יסכלו לרזשםכשוסעכיס׳׳ אז שיהיה‬ ‫פרנסתם ולא משיגים‬ ‫קצה החכמים שבבל לוו ודור המבקשים‬ ‫הלרש ההוא סותר כל התשך ה‪:‬תינ ‪ -‬י הנה אמרו כמדרש על פקוין‬ ‫לעשות חכמתם קורלפ חיתך מהיחס • לכלכל שיבתם י כאשר‬ ‫אמור אל הנהנים זיל אמר רי^ליחלמל שהראהה ק״כה לאלם הראשון י‬ ‫ככר זכר זה הרחיב״םכפ״ד לפרקי אבות על מה שאתרו ין תעשה עטרה‬ ‫דור ודור זלזרשי.‬אימכסכעלהמאמר כרצ‪1‬תולדכר צחותל‪:‬ןכם׳.‬יהס • ןעלהעכיןהזס כהגזלפעמיס־‬ ‫חכמים הצולקייולותריכ הםליחיס‬ ‫כתריחלכיתעצריאש' תפארתו •‬ ‫חכתי' ההלמוי ג*כ •לא שהיו אומרים שהפקוקכיזן לדבריהם ההם יען‬ ‫עומדיםלשל&נהיכלו יי‪ -‬מייחיכו ומשמאל! י• אזהט אלוהורת!‬ ‫‪.‬י ר^ל‬ ‫יארג‪:‬ס לאחדים ויעשו כמו לכוש להלביש בו לכרי גמרא ותוספות‬ ‫תכיברקפראזיהלתהיהעל'אז‪:‬יךי‪ 1‬תקריאזנ־ךאלאחוניך• מהמל‬ ‫!החזיקו עשרה אכשיס בכנף דקדוק אחד • זה משבש הפ‪:‬ט יתכלכל‬ ‫שאס ישמעאלםירכר״תגוכ‪-‬ה יהןאצכעז כתוךאוכו)כריש כתנטת( ו אני‬ ‫הסברא‪) •.‬יין •‬ ‫ללרושכלכרים המביאיםיאלהחועלתכגון התכחהאזאיזה הנהגה‬ ‫ובן כשהגיע •‪ L‬גנות הרמיות כמלאכת הינשא במליצת! הפסוק המדבר‬ ‫ט‪1‬נה‪11‬ולת‪1‬ה אשריצאילמסללמדלאכושכיכה •י למלולשזכס ללכר‬ ‫בזה‪ .‬יצלקו בלל על ליו־ הזה'ף‪:‬ךכה זולתם‬ ‫שקריות מקכרת כרסם בליית ועיונס שקריים ומזייפים ׳‪.‬זמן הרב?• • אלא שהנונה שהיו יולעין חצד שכלס ההוראה‬ ‫‪6‬עוכההשסנ^‪1‬נעלהחאמר תפס הפסוק לי׳ליצה כמו שביארנו • הן‬ ‫זלפעתיס ה^רק ‪$‬מדכו‪$‬שנ‪1‬ת אתת שלה אוח מן ה?‪1£‬ק'‬ ‫'המלכד •‬ ‫אלס‪.‬השס עס נכי' ישראל בלרך ארן • וכזה‬ ‫אשר חפר‪ :‬ענלי ה' הלא המה התו' זהר״ס בעל ספר* כריסזת וכללי ר"‬ ‫הרגישו‪. ששלסכשנלנןחכקשהאמת • יאתרשהיתה‬ ‫ור קצת בכי לוריכי בעיניהם חכמים • מתכלים הכרמים • עזבן‬ ‫טנת ריכיללסגש כך הפס‪0‬ק של <?מ‪1‬ר‪.לחש שזכרתי אמר! אין משיכיןעלכלרוש ^ פ י‬ ‫גרמ־ב!‪ ./‬דמ"מ! ז״ל•.‬ם •‬ ‫« ‪ * « 3‬מ מ * מ ^ א ס ת ל הסכים עם תומי׳בכ והשיב נגד השגות‬ ‫ולע שעל שני מינ. .

‬ ‫ההואלאמר־‬ ‫לישכ הקושיות העצומות הטחזבים בתיקהשיס מה ש־זקשה לדעתי אז‬ ‫חיך בגדולות‬ ‫הראי־תם פליצי האיש ושיחי • אומץ לכי ויץסי ריח! •‬ ‫אשר הקשה זולתי כאיזה חיוו הכל כישובים מתוקים‪:‬עמוקי׳ מה שאין‬ ‫מימינו כלי משחית!‬ ‫החל לענית עלמחמישדה לראש פינה ‪-‬‬ ‫בהם י ללס ייש כילי לובית כרכה תילישים וביאורי' לעת מצ־א ידי לי‬ ‫ואיך ת‪:‬פת־ פתוח כקכר ‪ -‬לוה הצי מליצות‬ ‫ומשמאל! חגן וצינה־‬ ‫היצאית תלפיס אכיאס לבית הלפיס גס צפעמי' פירשת• איזה מימרות‬ ‫אצית יחיללאילות חילות לגכר • כאלו הוא זק.6‬‬ ‫להביא יאיה ללבייו משם‪.‬אף רוחו רוח טנרהייאפר! אפר פרה • ומימיי משויס• מכאר‬ ‫ה‪:‬לס‪ :‬אשר רובם וכמעט ‪0‬לס קזהיי׳יש‪-‬לות הקכח‪ 1‬ידכ״ל ולא פויש!‬ ‫מיס חים• זהואכנ־יאואתז* !כמ*הכןמ‪1‬ה• מתנשא לתמר חני‬ ‫כשוכחכזי על נכון • כילאיאזתלהס־‪-‬יס אל לנוי היפהתזאל‬ ‫‪6‬טהר ט‪:‬מא'ת'כני הזמן •כאיתןיהימן• אלולאלו שואלים • מה היה‬ ‫כב״ר שחכמינו זיל לעת אחות היתהלנסבענץ התכונה כזולת‬ ‫זהי לפלוני כי גיאות לבש לתאזל כצדקתו י איוה דרך עכר רוח חללים‪-‬‬ ‫התכונה הנהוגה היו' שאתי שהתכונה הנמצאת היום נתאמתה במופתי'‬ ‫לדיר אות!'• אז בן מי וההעלם אשר כמליצות•! אלי‪ !:‬׳תוזלע • מה‬ ‫לח!לייס כטלעלכעליהגיאזמטריייא • יא׳ייצ איך נעיז פניפ! לומר‬ ‫ממי! וחה'ש‪ 6‬כ» כיינלע יי ישיא כייס ההיא לאפר הפשתיככל ספרי‬ ‫‪£‬הז״ל לא עמלו עצ ה&מה‪ .‬‬ ‫זנפע^ם שורק עלי ספי והין למחברת • למען יהיו לי למשמרת כי‬ ‫תן אחזק עלי.‬יודו אחריו לבזר שחת והיי כלא היה־ונפשזלא איה •‬ ‫קנאה• ואשאעלישפייםקינה •‪-‬עללאוראיקאככינא י עלזה‬ ‫לכןהחייקאללבנשלא יח‪1‬חו‪:‬כוןתי‪1‬תכסיעח‪1‬כמנוכתכצללים י‬ ‫הזמ‪1‬תיק‪1‬לי להשמיע מספל תמרורים • לאמי ישמעו העברים •‬ ‫וכלי גללים• חללי יעזיב אהויו חיוה פעולה כחשכה־ ׳להגיח אחלת‬ ‫ובהקדמת שפרי ארונית השמים שאכרתי בחכמתהחכונה שם הרחבתי‬ ‫ביכה • ל‪5‬ן‪6‬מפפי כחפצי מחשכוהי • מיאשיתפייועיונותי •‬ ‫המאמר בתוכחה מגולה אמרתי לצאת לקראת למזל השקל כחרכ לשוני‪.׳ הוה • והעקש‪:‬תוכה • והשקר‬ ‫הולך וגלל • והאמת הולל זלל • והיישר חדל • על כי המתהלל במתת‬ ‫שקר •נו ענף ועקר •י ואשי־ אחר היושר סטה • כמדקרות״חרנבוטה •‬ ‫והאמה נעלות• והמחזיקים בו ימשו כג.‬י‬ ‫שמכה לספר כגנות אלי הלתולים ולא נתקרלה דעת! עד שכתב כסוף‬ ‫דבליו ז'*לזי‪1‬ת•־ היה טזבללאול אומניות נגייות'או שאי אומניות או‬ ‫שחיק הידוע שבו חלול תחבול׳!יחלל עצמו גיכ כזה יזה היה יותר ראוי‬ ‫משיכלה פנים בתורה שלא כהלכה עכיל •־ !הגאון מ?רייד אפלים‬ ‫בעל כלי יקר גס הוא הרכה להטיל קוצי' כעיני לויתלי על שקר ע״ע‬ ‫כשפי עמיולי שש זזולת^רכה גלולי׳ אשר כאין המה יצאו נצנים להלחם‬ ‫נמחנה האמת לחרף ולגדף את מעיכת הלמודים ה‪1:‬קיייס זכל זה לא‬ ‫י‬ ‫סיוםילולות זנהיוכימ גלונים וטזביס תמנו כשער י כאלו ‪3‬שעה חשחק‪$‬‬ ‫לז ‪1‬כלאשרי»&*יצליס ‪ -‬וגסהאכןחיליכנצויריויפיח• וה«<‪-‬‬ ‫דיכיק‪-‬לאסכהאותו ‪ -‬אתזהיהה גייסו • אזאל‪:‬י)משמז'גמןשש‪*1‬‬ ‫תחכיריוכיצהיתייה‪1‬לעת‪.‬האינות והיינו‬ ‫ואז כקול ועש גדול וקרא זה אל זה ואמו .‬ ‫‪:‬‬ ‫הועיל בעו״ה‬ ‫ואשוב להשלים הכזצה הראשונה • יעןלאטוכהיוחהאלס־הזלך‬ ‫על אלה חשכו עיצ‪-‬י׳יי • על העיון האמתי‬ ‫? ן ל | * זהלוהליינו•‬ ‫עויוילכיתעולמו • כי ג נ ו ימות!ישלש ‪1‬אכל שמו • יכל‬ ‫ששמם נתיבו • תעלולים משלו כ‪ • 1‬על זה אני אעטה כמעיל‬ ‫^‬ ‫פעילותיו הבטל!?(‪.נ הנמצא במחתרת • לכן‬ ‫אמרתי אילי שיחי כעיני אללי' !אלם יערכ • כי כמקום הליל השס אין‬ ‫חולקץככוללרכ • ‪1‬עס כל זה חלילה לי להרים ילינגלהגלזל ממני‬ ‫כחכמה ובתבץ אך לצבי אלם הלומים לי • ולאברי התקשיבי לקולי •‬ ‫ואגלי משגה אני ויבוא הגלול ממני ׳ וינונזני זיכזנוני • ויראוני אות‬ ‫ילזעה • כי הותרה הרצועה • ובאצבעו יווה • כי כך לרצה של חיוה •‬ ‫אף אני אעשה זאתהנה מקום אתי אשית •לי עפ השקר יככלכחי‬ ‫עבלנו • שנע נווט אהללנז • והדן אותי לכף זבות המקזס ייימו‬ ‫לכף זכות ז‬ ‫.‬׳ שתלהלך קצץ תהיה לנו • אז‬ ‫תליהעכוהילכש • לאחר הלא אנכייע׳ןיכש • ישא כיום ההזא לאימל‬ ‫לאאהיהחוכש •י כחנזהזנאבזאת שלח כא ילך וגע נקצה ככולו‬ ‫נחשי ינחש • נהפך הוא והיה לנחש • אז אותך יחלל ויוציאך' מכלל‬ ‫ישטמוך‬ ‫גס כי הרכה תפלה על עקכן" 'הוא כרוך •‬ ‫כריך׳‬ ‫וירטל • _ עץעקכךיסככוך •ועסעלכזתןי אתקעיתלכתקזם‬ ‫כאמן• הלא הוא ציי יערי י יהואכע־כיי־ והזא אשר מעולי יעל‬ ‫היום הז‪ :‬ישטמוני • כ‪-‬לומקללוני •־ מכח ופחת אל יעזבוני • ומשור‬ ‫ומכפן הל יעליזני ־ והיה תלי עיכיי לתת תיתתז באו.‫הקדמת תמחבר‬ ‫זו&תיל־ כעעקהיהס־ והןיותיכםגםבנדאילםגםכני־ אישאשרליא׳‬ ‫יעמלכמיזלסייסקולנתכמזהס • נתיר גרונם בקראם אליהם •־‬ ‫אןיצ^(עות הכלתי בקיאים בחללי התלמול ויזלעיס הלכנתיו יאזליתיו'•־‬ ‫קיגיותיז' זתזציאחיו ‪ .‬היכחתי ההשך • וביארתי בעליל לבל נחי‬ ‫יומה לגל היתירה להרים' י כאל) יצא מימעינות אריות יתהרוי נמרים ׳‬ ‫שעל החכמה ההיא איך אדרבא מויל העתיקי כיזתל בחכמת התכונה‬ ‫כי‪3‬א‬ ‫•הזאפרוכ&כולוככמרשזקלמתרפק לשפוט בבהמת י ע ו‬ ‫ופרשתי‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪v‬‬ .‬ושאון קמים •‬ ‫‪5‬ם‬ ‫היזתר מוכרחים לזנוא את הוכיס קצווי ככמות ורבי‪ . כיה מלא לבר • מנית‬ ‫או כאגדות הצייכי׳ביאוד בדו ך אייה חכתה • אז היותם נקתיי' עפ־׳י׳‬ ‫חכו יי וכאלו הלוו יתום יישראל אלמן • והואולעס אל ועם קלושים‬ ‫הנחתחמתהלמולי' • כמן המאמרים המלבויס מעניני תכונה אג‬ ‫נ א מ ן ‪ . )הכחלתיז • אזלי איכלנכהכויגרשתיז • וכעת לי‬ ‫כהערה זו לתמימי לוך ההולכים בתזויזה׳ואץ עלי אחליזת המטיס לא יהמה• צוקי המאורעות • הרבית והרעות‪-‬לקס כל העולה על רוחי*‬ ‫!הטמוןככחי־ ‪ -‬אףאמננכילאאוכל לסמל עול הוצאות הדפוס‬ ‫עיןלקלותם יודעי'וכינס ומתטניםלמחלמ • כיאחרתיהלואי‬ ‫למרזבי'־• גס לא ירעתי יום מותי ואיך אתמהמה ואיחל על זמן שאינו‬ ‫אהי׳ מן היאייס לקבל תוכחה ולא מן ירחויס להוכיח ‪:‬‬ ‫שלי אזי להיות בונת • שחאלאאתנת • לכן קמתי לקבן הדברים•‬ ‫זנהם עלי ציום‬ ‫פן יקראיצ• דבת לאמים • ‪. יעמו לרך‬ ‫גבולי • ויהגל עוותו כתוך אהלי • ויבוא גס השטן בתוכם להכהילי •‬ ‫והוא יושב ממולי • זהכסףאזלמןכל• • אללי לי אללי לי• ועחסלוה‬ ‫לי לתבוע עלבון האתת'ואילותי • אולקרוא שמי עליי לאסוףחיפתו •‬ ‫גסי‪-‬אאיכארבנזמפירסחיסזלהסאף ניס לשקול עלתקכתהלכר‬ ‫הזה י ולא באתי י‪1‬השיער הזה לולי שיאיתי כי אזלת ׳להלמוי האמיתי‬ ‫כתחתיוה דיוטא ־ ויוםייס הזיו. -‬יען חזשכים להשיג ככול בליצם ולהחיות‬ ‫זזתילכל חלקם מכל עמלם' •־ ואפס זולתיזהשו©‬ ‫נפשסבגללס׳ •‬ ‫פעולה'ציולקת אכל כל לכייה^צםתיי&מכל צל ומומים' מגונים •‬ ‫ומלאים רכים'ו נותנים • גםכלחלייוכלמכהאשילאכתו׳׳בהנמצא‬ ‫תיחתילייהם‪-‬אךאשיסישל^ ללועי מפניי חלול השם זל״ל ־ והגורס‬ ‫לכלזההסהתלתיליסמלאישמשז רכס" כל צרכם לא אבו הלכו כדרך‬ ‫אשר יורו אזתם הרבנים׳ התיפלגים אישר בארן המה • ואילויעיניס‬ ‫להס ולא יראז מה שאמלו בקנתלרץ • וזיל הגמרא מאיי לכתיב אמול‬ ‫לחכמה אחותי את אם בליל לך הרגר כאחותך' שהיא אנגורה אמור ואם‬ ‫לאן אל תאמר ותו בפסחים כל העלסז בחזירה שלא לשמהנוחלושלא‬ ‫נברא' • ותתו׳הקשוע*ז סלא איתיאכנלוים לעולם יעסוק <‪1‬לס‬ ‫לשימהבאלשתהייישכושם‬ ‫כתורה זבמצית שלא לשתהיכי מתיך שלא‬ ‫כלזתקקצת ׳ זל״נ ליישב קושיהס שמה שאסיולעולס יעסוק אלם‬ ‫כהילה שלא לשאת הכנניהעל העוסק כתורת אימת!ככל עסקי! מתנוץ‬ ‫לעמול־כלהאמתתלכל שאין כינתי לעשות נחת ר‪:‬ת ליוצרו ריק לכבול'‬ ‫עצמו שע״זיאתרו שלעולם יעסוק אף שלא לשתה לפי שאתי־ שירכה‬ ‫העסקכתזרת אמתהתאורשכהיחזירבו' למוסכלהיותעזקק כהורה‬ ‫לשמה • וימה שאמר! שהעסק כתורה שלא לש־זהנוח לו שלא כבריא‬ ‫הכונה בעוסק בלמוד שקריי כלי להטעז׳בי בני אדם כדומים לכיזתה‬ ‫שיחזיקוהז לחריף ו ב ו ו ד א י שטח לו פלא נבוא לפי שעלשההתווה‬ ‫פלסתו־יגס מחמת הכחול הרע הזה לא ישיב לעולם להתתעוסק׳לשמה‬ ‫ןאלובאכלעזל שירבה להתזל כנת! ל הזה ירגיל עצמו לנטות ‪ #‬ז ר‬ ‫השקר ככל מעשיו ישכלוהילךיגווע •־ שרוע ופרוע ־־‪.‬‬ ‫לעת כל הארז כי רוח בתוכה בקרבו •ונער קטן נוהג בז • והיה א‪ 6‬כה‬ ‫תאמרלואתהאדזנינו־חחאפינו‪•.‬כאשר *•דתי ז? בפ׳׳עכסחי־ס !שמה‬ ‫ל^חנזהז‬ ‫הש'די‪ *6‬חדזצי האלץ ושם חזכליציויאץ אולזר ואץ דבר‬ ‫שכרתי ואשי טענות ה־פ״ת על מביע ממרות הש׳׳ס * ומחקים שנא‬ ‫מ'ע!ל‪6‬לא לרכלאלחכל • זלמא ראא עצמו הי־ם גבזהמכלה'ע‪.‬גם‪-‬כייזקין‬ ‫_לא יסור שטותו חכיןעיניו ולפיכך בהא לפתחים לא נזכ^כי אם תוריה‬ ‫לכל ילא תצזת •י לפי שזה הציור שיל שקר לא יצזייו כעושי מציל ־׳ זאוילס‬ ‫בההיידנדרייוכרז הצויג׳׳כלפי שהציור לנילוייומא שעוסק כתורילכנולז‬ ‫יצזייו גס כמצות • ותה מאוד הפליג הווהר הקדוש נעזנש‪-‬כעלי ליחזל‬ ‫שקר • צאי! וראו חה שכתב מהדיל מפראג בספר חיים כפ״ו מלאכות‪ .‬־ ככלכל ולילע ‪:‬‬ ‫ויזיה כ י ת ק ו א מ & & •ואנכי אישייםונקלה•מיי יקוםלימניובי&‬ ‫לרעות י ותיילי למושעות• • האס אשר קלח בלב! קלתת‬ ‫הקנאה ־ ייציזציזניגמולהשנאה •י כלהמסיתאיהתאזהליתישס‬ ‫ברעהו למען שתו י־ ואף לכו נכון עתו •י !אסהמראה כיתה כפיו‬ ‫כחש על ככולו ותחת ככולו יק'‪1‬ל אש היגאזה נערה כוואף נאפ! מעלת‬ ‫ע ש ן ־ כעשן הכבשן •־ אנקת ‪:‬קיים הלותו ־ ואפייכל״הרזמת‬ ‫שבעולם אינן מזיזות אותותתקומז • ואס יעטה תעטה'הענוה‬ ‫למען‬ ‫והוא יושבי פתח האוהל •י וילבש שפלות רות לעיני כל הקהל•‪.

כרתי מענין החכמות בחכזלי זה‬ ‫כי אס על המעט יו&ף ‪ U‬כדברים מבואי למי שיש לו ידיעה קטנה‬ ‫למען יהיה הקכורהוה מוכלל‬ ‫בחכמות ו ל ש כמקים שצייךציורי ־‬ ‫ומוקלש כגופי התירה ־ ג ס פ ן יהיו לכרי אצל קצת אנשי לוריכו למשא‬ ‫ולטורח אף לוה עשיתי לה‪»$‬ל‪1‬ר כפני עצתו כקונטרס פכסוןהשפר ־‬ ‫כלמלע וידיעההנעלס חהסיהיה מה‬ ‫כיישא^ר דרכנלנזות‬ ‫שיהיה תכלית כבזיון י מילתי בושה ויראהכללילאענלהלא שמכניס‬ ‫להסכמות טפשית וסכלות • ואצל קצתם לא ימצת שוש יתרון ומלה‬ ‫־‬ ‫עזבה לא תורהולא יראה מלכד שחושבים להנחיל חיי עולם הבא‬ ‫כעבור שלא טעמוסעס החכמה מעונם ולא ראו אור הבינה מעולס •‬ ‫ותשנז זכוה סברס רכ ־ ע ל כאן הגיעשטוהאלו האנשים וקנאתם י‬ ‫הן אמת שעקד המכיא אותנו לחיי עולם הבא הוא העסק בגמרת ותויי‬ ‫ו ע ל ! אין להושיט את החכחות כקנה ־ ואע־לה לי כזה שלשה עלים‬ ‫והסהרמ״כס זר״תורכינו‬ ‫גאחניסחגלזלי הסכמ‪#‬הד‪.‫הקדמת‬ ‫׳‪1‬‬ ‫מ מ ה י דכריהס ?לפי עקריראיות גמסריאית אשד תזהיקרה שהכלתי‬ ‫מעמיקים כחכמת התכונה כלאז להכין ד כרי ח ו ל!חשבו מה שחשכו •‬ ‫[‬ ‫(‬ ‫וכל פלי השתדלותי אמנם כזה לפרש האגלותי׳ כדרכי הסירא הישרה‬ ‫^« יהקל‪.שיס לחשוב שעליהה יאמרו המושלים‬ ‫‪11‬החת‪1‬ל כראותו הכשר‪ .‬רק אחר‬ ‫פגמן ומתינות י והס מנופים היטב במנופת שכלי הלל!כשכל החכרי'‬ ‫ג ס שלא הארכתי כלשוני יעןשמכלהיאב‪£‬ר‬ ‫המקשיבים לקולי ־‬ ‫לילך נ ג ר רוח כל הלבבות‬ ‫להעלןת כל הפרסים על ספר ע ל תומס •‬ ‫להרגיע רצון איש ואיש כי תמיד מה שנגלה לזה ופש׳ט לזה נכתר‬ ‫ומכוסה מזה ונהפך ־ ולפעמים יהיה האריכות סכה לגלכל דעת‬ ‫לכן סמכתי על הנזעיין‬ ‫המעיין מכלתי יעמוד על כזנת כמחבר •‬ ‫ הנהיר והצהיר בפשט לגמרא ותוקפו'וכל הספרים הנלויס אל הגמרא‬‫‪.‬ייסמכלהישאדחוקלנוי‪:‬ם • ייכל ח ני בטוח עס‬ ‫זה שזגמדחיעל הכונהיעצמה כי אולי כונו לדברים •זהי־ נעלמים‪:‬יהיו‬ ‫ומלש במקום שגלילי המפרשים נמו‬ ‫לכרי אתתייס מצד עצמס ‪.‬ .‬למ‪1‬נים י‬ ‫אכרהס מרימוי)נהזא שהעיל עליז האר״י ו״ל שכל דברי! כאחרי כרות הקול!(‬ ‫הנה סרמ׳׳כס עכינו מפורםס אשי הרכה ^‪1‬כמ סכמת התכונה ככפר‬ ‫היילבה׳ ק‪/‬וו״לכפיייא ואל יהיו הליכים האל! קלים בעיניך מפני‬ ‫שאין אנו צריכים לה‪0‬׳‪?1‬ומן הזה שאלו הזרכיס רחוקים‬ ‫והיא ש‪:‬ד העכור שהי*גאל.‬עולס ומעשה המזלותראש וסוףואלכסזנזה‬ ‫והזנבות ואיך יעשזהזהניםחרוצ ת השמים‪:‬קביעות הכזככיסעלל‬ ‫ולכל הפחות היה לאלו הא.החכמי‪0‬‬ ‫•הקלים לפרקי אנוספפכשס‬ ‫יודעים אזה! ־‬ ‫ועמוקיעהן‬ ‫ובפרקים‬ ‫כפיה'ז*ל להשמלל כשאר חכמות‬ ‫המחבר‬ ‫ג ס לפי‬ ‫!להוכיח משאלית אל ההנדסה ע ד אשר יקלל שכלי ע ל ל •‬ ‫ורכיניהס אוהרכהפר‬ ‫איוב׳ מספרהתלענראה שכח הסכמות •‬ ‫בוצית) להראות מוסת־ טכעי ש*פשישלאדס ‪ -‬נקצנה‬ ‫הישר‬ ‫ממעון הרוחניים ‪ -‬היתת אתת מראיתן שאחר שאנוחאיס שיכלול‬ ‫מלע הארס גאות שחקים וחתי הגלגלי© וליפן סנועחס ‪*1 -‬ס‪$‬‬ ‫כספני תכונתו קצכ כמלחם הכל כחזפתיס נככיס כנכלהאלס ־ ואלמלא‬ ‫שכלו נובע מחקור הרוחניים לא היה יכולת כגוףהקרון לוח‪1‬מר לעחזד‬ ‫על הדברים מככדייהללז־כיני עד ל י ק הגיע הליל ושבק הגאוחט״רא‬ ‫והוא כחלק לשני כשכונה הנבנה עלימלי־ההנלסכוהרחיה והצנליס‬ ‫<‪1‬לע לבעלי החכמה ‪ -‬ויכינו חכרהס מרימון גס הוא כהכככסוו‬ ‫הגלול בלי״א וז״ל על שנע הת־תזת נאחר והיה אמונת ע ת ן מוס]‬ ‫ישעה חכמה ודעת יראה ה'היא אצרו ־ אמונות רחו למספר • עהך‬ ‫ומזלתנלנה • חוסן רמז לתשכורת ־ ישועותרמזלנ־גקכאומרויהי‬ ‫יראת ה׳‬ ‫כנגן התנגן וגו׳ חכמה רמז למלית • ולעת רמז לטכע ־‬ ‫וכנץאכ‬ ‫צ»א אצרו רמז לחכמה ללליתעלל רכינז אכרהסהלל •‬ ‫שככילס מ״ש הימ״כן‪:‬הקדמתו לפייהתזרה ז״ל ראיתי הספ׳המתורגם‬ ‫הנקריתכתתא וכתי לשלחה זכו ע ל ואמר שהש״י הוא הנזתןלעת שא־ן‬ ‫כו שקר לילע איך קם י‪.הצללים והתכונה • הכל‬ ‫במופתים כדרים• ־ חראשו לסיח! אחלגזהס לא נעדר יתגלה לעת‬ ‫המצא ידי לי הוצאו'הדפוס לכן לא.‬ה‪ 0‬מקוכני׳‬ ‫אפשרשכןהיא לא אחלוק עליו כי אס קכלההזא נקבל אעיפ שרחזק מן‬ ‫השכל ימס לרין יש תשונה וכל מה שאפשר לפרש ־כרי חכמים שנא‬ ‫יחלק! על המפורסם ולקרבן אל תשכל מה טוכ ומה נעים עכ״ל • יכתכ‬ ‫ידקדקו‬ ‫עוד פס שכל מי שמס על כמל יינו וכבוד קכמי ההזיה‬ ‫בלכריהה שבודאיימצא תוןלכריהס שידעו חסוד ההכוני‪ .‬־׳ותאמר‪.‬גבוה מחנו כאופן שאינו יכול ׳‪.‬ת ומתיקות מדבש ונופת צנפיס כשיסת התלמזל • עלה שקים‬ ‫זיר״ד מיש ועל יס מיס התלמוד ליס החכמות דמות ונעלמו׳ גס הרכה‬ ‫סירזשיםוחרזשיסעלס׳ יכול עולם להחכס כישראלי ועל ס' אילם‬ ‫להגאוןהקנדיא?נולס כלורים וצלולים־אשחךישראלמי כמוךכאיליסי‬ ‫‪1‬‬ ‫כל ו ז מממלא נעל• י וגם כמלרשיס ואגדות ־ סותר כיחידות־‬ ‫ועהההעירה׳ אתרויוורותקכמס‬ ‫עושה צולה לכל תומר כקולש ־‬ ‫ובינה להוציא לאיר ספר א׳מספריו הלל אשר פי ה׳יקכנו נצס ישראל‬ ‫שם תשף זרוע קדשו ק כחלןשי גפ״ת ופיסקי• ובחכמת התכונה וכשאר‬ ‫ככן‬ ‫למוליס נכבדם הגליל עצה הפליא תזשיה ־ ל ק י סלילית •‬ ‫חלית* זייני עליי להניא הפר הנפכל הלל ע ל מזכס הדפוס לזכות את‬ ‫ועם היות שהחכם המופלא המחכר]אינו צ י י ן‬ ‫הרכים וכן שלמים ־‬ ‫למסיכי סע״ל זס״ך כי חבוריו היקרים מפז יעילו עלי! והאמת ע ל‬ ‫לעצמו אך מפני שהפציר כי להקכיסיעל יד! אמרתי א יןמהרכין לגלול‬ ‫וכאתי על החתים היום יזם ג ' ז' אלול הלו ל ל ק ־‬ ‫גאוס הקטן י ו א ל בד\ה סוהריר‪ .‬א ו ד י היילפרין מ ז א מ ע ט‬ ‫‪:‬‬ ‫ואפריון נמטי לאחי הטרומס הראש והקצין התורני הנביר מהוריד פנח‪ 0‬לאפטניר מבראר * יען היה מן התומכים ידי ‪.‬‬ ‫והעוזדיסמנד* ‪ -‬לשאת עטי בעול הוצאוו‪/‬ד!דפו‪ 0‬יהי שלוש בחילו י ושלוח בהיכלו י ורבשלוםעדבליןע׳לו .‬‬ ‫מהשהכאתילנריה»לפעמיס • כה דברי הצעיר ישראל כמה‬ ‫(‬ ‫משהסגיל ‪:‬‬ ‫הסימת^זזםכסח ההטיחג הגאון הממ^ןמ מהוא־ יואל ביש טזאיטשט בעל בריח המחבר * לכטד החבור טרבר ־‬ ‫» ‪ 0‬י ם לרום ואת לעומק ולי החלס המופלאהווחכרהמאיןהקרי‬ ‫נ צ י ח י ש ר א י ל לאישקר • ל ה ס ד מ ן ק מ ^ ל ק מ א י •‬ ‫אריידכיעלאי ״ האלוף התייממ התורכי•‬ ‫הרכני המופלג והמופלא החריף והמחולל סיטיעזקר ה מ ת ר י ם ״ •‬ ‫השלסזהמלל‬ ‫מ ג ל ו ת ומסתרים י התוכןהגדוללי סי׳הע״ה ־‬ ‫י ש ר א ל מיקירי קהנתינוילו אשר חכוגכמה תבורא‬ ‫מוךמןהו״ר־‬ ‫מכתם אופיר כאשיהיו למראה עיני מלושיי׳‬ ‫מזעלאי׳ומסולאי‬ ‫מריפו‪.‬ע ל ל י•‬ ‫ו ע ל ז באז דברי כענין כיאור כלרך חכמות מועטים מאיל מלכד‬ ‫שבמקום שהביא ההכרחשאז הערתי על הביאור ורמזתי על השאר אל‬ ‫ספרי אריכות השמים ־‬ ‫והזאחכזד הכיתי כחכחה הלמוליכ הכולל‬ ‫כלפלקיהלמ^מתכגין ההנלסה !הראיה.‬‬ ‫הרמלס זרש״י וכיוצא כהס פירשו כגולת פירושי שלא יעלה על לעתי‬ ‫ואיני רק כאומר‬ ‫‪0‬ע‪1‬לס להחליט דברי זלבטל״לכריהס מפני לכרי‬ ‫ע‬ ‫לפיכן גם א.‬״להשיגן א‪1‬מר‬ ‫שאינו חפץ כו מפני שהוא סרוח • כן מקרה אלו באנשיה ע• החכמות‬ ‫לאשמסעם זה היה להם להרחיק אף עיון הגמרא י ואהזוו לעניבי הנה‬ ‫הו*תגיכחפווי ההשגות היותר קשית מתה שהשיג הראלל או זולתו מן‬ ‫המהבותש‪ -‬על הרמכ״ם ג ס פירשתי לברי ת ר מ ל ס כמקום שילכר‬ ‫כעומק איזה עכין • זקראתישסתכזריזהכש* י• נצחישראל־‬ ‫ו*אשסי‪9‬אותל‪ 1‬אצל הפועל ־ ןמצל הנישא ־ וחצד‬ ‫התכלית < תצל כפועל יאית להקרא המעוכב ‪3‬ש‪0‬המקכמ •י פי שמי‬ ‫מצרהנזשאללמלהתלמיליס לרכינצוחיטענהכץ׳אחת‬ ‫בקרבו ־‬ ‫לשקרלכקר ־ נצתישיקללאישקר ־ מצל התכנית כי הוא נצהוחי •‬ ‫והוא יהל עטישוחי • כחיי וכמזתי ־ נר לרגלי ואזר לנתיבתי ‪:‬‬ ‫אשאל מאת התעיין אותה אכקש לכל יר‪3‬ס המעיין לעמול‬ ‫אחת‬ ‫ע ל תלושי נחפזו!במהירותו בי לא כאו לכרי אלה לי‪.׳ נמקוסאתר‬ ‫פלןלי דבריהם כיאה לפרש כ ן זנך •‬ ‫וכמ״ש‬ ‫י ז מ י ן שאעשה לי ע ז ר מפר!שיהם ושעל נסמן מסכרותיהס י‬ ‫חחלקא׳על‬ ‫זיגאזןמהרי׳סא‪-‬סדליש כספוו!תוות רעולה כפיי‬ ‫התכוכקהנזכרתכש״ס וז״ל ואס יחמר האומר שלכרי יח״ל‪.

מה שאין כן למאן למוקיראשזללאו‬ ‫ועשה מזיר לא ס״ילע״כ ראיצטרך ראשו לאשתזעינן להקפת כל הראש‬ ‫שמי׳הקפהלא״כלאהזהאוקי׳רחשזללאזלכזיריחבלאולהקפהכאילך‬ ‫תנאזלכהתזלכקיר)סם( וכמו‪.‬אינס״לע״כ‪-‬ז^אשי אתא״לגלויאזקנז‬ ‫למיידילכהניםדאל״ה האי דזקנו קאייאישראל ואלאו להקפהזסןו‬ ‫שהכריחו התיסידיה מה ללא!.‬מהכא ללא‬ ‫יבמות‬ ‫לחי׳היינולפי מהי לאתרינן למזיחת מחכה ימי חליטועזלי׳לו׳ א מ »‬ ‫הטעם שכהכ הרתכ״ס הוא לפי המסקנא דמקיק ההם רכא מלהאדדצ‬ ‫חסדא בקושיא והעילה לפי המסקנאלאף בנזירות מחכה איןימי‬ ‫חליטי עזלץ ולפ״י לא צרכיינן הו'לחיחר להא דדחייעשה למצורע‬ ‫לל״ת ועשה י לנזיר משוס לישכו בשחלה לככרי׳׳ל לליחא" עשה‬ ‫לגכי׳כלל ימה שיש ללקלק על הרחלם מיתיר ראשו דכהיבגכינרר‬ ‫עיין כישובהדכךבה׳י״טילודנזיר ‪:‬‬ ‫מיושב נתיחה שיש להקשות אהאדקאמר לממיר לא‬ ‫והשתא‬ ‫ילפינין בעלמא 'לעשה'לוחה ל*ת ועשה משוס" לישכד‬ ‫כשאלה• לא״כללאלתזקילכ לראשו מזיר מצורע כלאית׳כפ׳ג׳‬ ‫מינייעליץ הקזשי׳כמקומה עומדת לניליף מהכא מעלמא אחא עשה‬ ‫ולחי ללת ןעשללללילייליכא לשנויי דתנזיר לא ילפיכן לישכי כשאלה‬ ‫לש לאין שאלה‬ ‫אחריכן להן הן לכרי‬ ‫לבעיחבין )דןכג(‬ ‫לאין‬ ‫ללא לאיןשאלה כהקדש היה‬ ‫בהקלש‪ .‬שמיאנה שכבר יללה*‬ ‫ומפרש בגמרא שהכוונה אן בטרם *הביאה ב׳סימכיייהיא ע״כקטנה‬ ‫אם יללה הרי הוא לה כסימני׳ • ומשמע מפשוט לשון רש״י שכתב לקמן‬ ‫)‪ V‬ל ( הלכך אין לך יזללת מתאנה שע״י הלילה היא נעשה גדולה‬ ‫מה שיללה כקטנזת זלא עייהעיכיר שנתעכריכקטנות‪-‬זכןלעתהרמב״ם‬ ‫כפ׳י״ט מהיאישות שכתב שס בת ממאנת יש לה מזונות ופי׳הלכ המגיד‬ ‫שם לר״ל שאפשר שתתעבר ועקיין היא קטנה עלשתלל‪ .‬ועדץקשהלהא משכחת‬ ‫בשקירשהבתככטןעכיל ^ אמנם לפי פי׳רש׳׳י בחמותו ולפ״ללחמוחו‬ ‫אחר מיתה אינה ככרת • ושפיראתרללא מצינוחתותז ממאנתלאל*‬ ‫בקילושכתאחיו ככטןכנ״^ומיאנההכה ע״כ מחה אשהו קולס שמת‬ ‫אחיו ואינה ככרת כנ״ל‪ •.‬רעשה למצורע‬ ‫לוחה הלאו ועשה לנזיר אע״ג לאיןי‪9‬צשה •ליחקלת ועשה •־ משים‬ ‫לנזיר כשהוא מצורע סותר את נזרו ואץ יתי־‪3‬צלעה עולים לולמנץ‬ ‫כזירת! וליכא עשה לקליש יהייוכטלהמאלייזכשאלהלאו בלבל * ץכחכ‬ ‫•הראכיל ע״ז בהשגהו ז״ל בפ״ק ליבמות אמריכן הטעס מישים שנן ישצנ‬ ‫גשאלה• יהכ״מ השיב כעל הרמג״ם להא לאמר הש״ס הטעם משום‬ ‫שישנו כשאלה • חלאתתריטעמאנקיט ‪ -‬ולאיתגתי מהיהועילכזה‬ ‫לעליקקשההאיךמכריח הש״ס הךסכרלישנזבשאל׳תשום ת״הלא״לתה‬ ‫הא קיי׳׳מל בעלמא לאין עשה לוחה ל״ת ועשה לגמזרמהכא ללחי‬ ‫אלא מנזיר מ״טלא יליףיכויכץן‪ .‬ככל ־ אץ ללקלק למאן למזקי‬ ‫ראשוללאוגרילאנילוןימיניינ^יכאסאלן עבץ ללאושאינז שהבכל‬ ‫לנפק^מזקמתנהו ענץ ללאו השוה בכל • לההשזכה כזהמאן^־מיקי‬ ‫לאשתועינן להקפת כל‬ ‫דאשו ללא! גרידא ע״כ ק״ל לאיצטרך ראשו‬ ‫הראש שמי׳הקפהכדאית׳)מויללףנח( זכמיש סתזס׳כא( לי׳ה מה ללאו‬ ‫ועיין ביתולשם לה לצית־ ‪.‬ולא מכרת ולמה לא נפרששישכרה כחמזתו‬ ‫לאתר מיתה ־ וחמזשו כמשנה נצייר אף בנשא כתאחיוכנ״ל • ונראה‬ ‫לי שר״שי לפי שטתז הזכות לכל זה מפני קושיא אחת שהזקשה לי כמשנה׳‬ ‫והוא בתה שאזמר וא"^ לזמר בחמותו ואס חתותז‪.ועשה • ‪.‬‬ ‫יא״כ יש לצייר חיוותז ממאנת להיינז שקיילשכשה כהיותהאעוברת‬ ‫עליק!היא אחותו והיא ג״כ קטנה עליין • וכזה הקשה המגיל משנה‬ ‫על הרמכ׳׳סכפ״כ תהל׳ אישות על תה שכתב הבת שילרה אחר י׳׳כ • וז״ל‬ ‫שם מוכרת מלבדי רכינו שהית תתעכרתוממאכת זקכתכבפיייטכת‬ ‫ממאנתישלה מויניתיהסוג^ שכיבעותר^שהשא״כמצימ‪/‬־חמותו‬ ‫ממאגא • ויש להק שהוא סבר כוודאי אחר שיללה אינה' יכולהלמאן'‬ ‫אכלכיןעיטר ללילהימלהלמאן • ‪ .‬כנזיר)יףניי(קאמר רב‬ ‫חסדאאהאלאץימיחלוטועולק לו מן החנק אלא כנזירות מעוטות‬ ‫אכל כנזיחת מחכה מקלק נמי ^לקיןלייולפיז אחר דעשה דמצזרע דזחה‬ ‫ל״ת דנזיר ככל ענק כח״ש למעלה דתסתמא מזקמינן לראשו דנזיר ככל‬ ‫אדם • והלכך מזירות מרןכה לחי עשה דמצורע ללאו • ועשה‬ ‫‪.‬יל״יוופימתה‬ ‫לשובי כפמוךעיייש זבמ״מ^לאכיקי חמה שכמנו התיסע'ביכת‪ &^1‬דעזמל‬ ‫בניהםכסימט׳(‪1‬יש להיןשוילפיזממה לאמריקכגחרידקידו^)©•?'^‬ ‫האומר לחבירואס יללה אשתךיכקכה מקולשהלילמקולש^ אםיהמה'‬ ‫אשתו מעוברת והוכר העובר ופסקו כן רוב הפוסקים וגס הרמי׳כס ‪*.‬וכיון לס״ל‬ ‫יא״לאקהכי כסי‬ ‫כנזירות כלאיתא כריש ל ב לנזיר •‬ ‫שאלה‬ ‫לללא בעלמא אחי עשה ולחי לה.‬ללא לשתתיט הש״ס‬ ‫ועול לכללה לא יתק זה ‪ W 7‬אולתאהאיעשה‬ ‫מלהשמיענו זס‬ ‫מהאי עשה וכמהשצחבו התזספויבסימךגיזז( ליה־יטעמא )'• ואולם‬ ‫לפי׳הרתל& ניחא לליתא כנזיר רק ילאו גמלא • ומיהו י׳׳ללס״ללר״א‬ ‫כמ״ל בגמילמ״ק לף ט״ו למצורע כימי חלוטו אסור בתשמיש "י• י ותו‬ ‫ליכא למיליף בעלמא ממצורע דאתי עשה ולחי ל״ת זעשה משוס לגדולי‬ ‫השלןס כמ״ש התזספויכשמעחץ • וכהא ניחא במי הא לפריךהש״ס כפי‬ ‫ג׳תיכיס ריא לאתי עשה'ולחי ל׳׳תמניל ולא קאמרדיליף מכזירמצורגג‬ ‫משוסלע״כס״ל לאיןללתול מזהרא״כ נלמול ג״כלעשהילחיילץ‬ ‫ועשה • גס יש לפרש כתו שכתבו ההוקפו׳שס כשם הר״ף לפרץ־ א‪6‬‬ ‫איתא דלית ללא קרא אלאזגרידא מכייל לאוקמיראשזאכזירזמצורע •‬ ‫לאיכאלאיועשה ולאאלאו גרילא להקפה• אתכסמה שכתכירלי‬ ‫יהתזספו׳שס ללר׳א לא מצי לתייליף מראשו לנוירמשזם דאיכא למיפרך‬ ‫מה לנזיר שכן ישנו כשאלה כלפריך כפ׳כ׳למירי׳ליתא כללילללאליתא‬ ‫להאי פירכא רישמ כשאלה כניל יתמייגלילה האין נעלם מהס זה ‪:‬‬ ‫ולעי "מה שכתבתי מיושכ ג״כ מה שימקשיייההיספן׳כפמעהץ ־‬ ‫לנילי? לכעלמא אתיא עשהולתי׳ל״ת ועשה באה' הצל משיר‬ ‫י ‪:‬‬ ‫ו כ ק ־ ללפי האתת לית א כנזיר מצורע רקלאתעשהכלכל‬ ‫ש ם ע ׳ י א 'רליליהת״לראשו ואסאין ענץ ללאו שאינושועבכל‬ ‫תנוהו ע נ ץ ללאו השוה‪.‬ועיכ צריךלאזקמי ‪-‬כשהיתןזהת״ושו נשואה‬ ‫לאחרזקילושבתו ככטןו^ח׳׳כ 'נתאלמנה!נישאתלאקיו ׳^הנהאחין‬ ‫לא נשאה ולאי על אחר שיללהשאס!ר לישא_מעוברת חבירויוהח היא‬ ‫יכיולאייעכר‬ ‫גלולה בעת הנישואץושוכ אי נה יכולהלמאן באחיו‬ ‫)נסיבלאיתוקםללאיעכר לאקתניבמשנתינז )כילקקלן׳ ט( והיינו‬ ‫אפיילאיעכרכלרכנן כלמשמע שם ׳כחוספיכל״ה לרייהזלה נחיזיכזא‬ ‫על נכק אומרו וא״א לזמר בחתותושמיאנה • אפס להרמכ״ס קשה‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬י‬ ‫קצת לפי שיטתו ‪:‬‬ ‫גמרא אלא מנזיר מ״^לאילפינן שבן ישנו כשאלה ^‬ ‫דף ה עיא‬ ‫הרמכ״ם בפיז׳מהינזיתי&ברהטעס ‪.‬כךצחךע׳׳כלומר לסטראלי׳להאי‬ ‫תנא למגןברא מוקמימ ראשו כין בנזיר כץ כשאינו נזיר משוס לתתמא‬ ‫<חיכ * כמ"&‪ 1‬התוספז כנזיר)שסעיכ( והלכך ללילי׳ע״כ אי הוהכתיכ‬ ‫זקנו לח^הוהמוהמינן בכהן־ ־ מסתמא כמיראשו זלשה‪1‬אכמ״ש‬ ‫התוסיכאןבליבוריהכזכר ‪:‬‬ ‫ואע״ג ללאו שאינו שזה בכל הוא י הקשהפזה תהרש״ל‬ ‫הלא כנזיר)ק׳ נח( אתר הש׳׳סכהדיא ללאו לנזיריהוה‬ ‫לאמרהתםנזירמכהןלאיליףשכןלאושאינושות‬ ‫לאזהשוהכנל׳‬ ‫בכל משמע מזירהוה שזה ככל • זהיישוכשכתכ מהרש״ל כזה כצד‬ ‫עתראווממהרש״אעלנכון • ־ואולם דעת המהרלא ושארהיתפרשי'‬ ‫׳כזה שאיזה יי תלמיד טועה כתב זה ונתערב כתיירשי׳ • 'יהנניייס•?״‬ ‫להפליאעלשני המאורי׳הגדוליסכרש״לוחהרש״א • ועל שאר‬ ‫המפרשי׳ י אין נעלם מהםילכרי התוספוילפישלשה מיני')ין מא(‬ ‫שכתבו שם וז״ל כל״ה ואי כתכואע״ג ללאו ‪*1‬שה שאינו גוה ככל הוא‬ ‫ה׳׳נ לאו ועשה לנזיר ולהקפה אינו שיהככל • אלא כנזירין •י ובאנשים‬ ‫לאו להקפה י ולקמן פישנינזירין חשיכ לאו לנזירשוה ככל זעביל‬ ‫צריכזתא ־'לנזיר מכהנים לא אתיא שכן אינו שיה" בכלעלל • מבואר‬ ‫מדברי התיס׳שי״ל שסזגיא דגימיני פליג אשיגיא דשני נזירים כמה‬ ‫שחשיב נזיר שזה ככל • זאולס סיגיא דגיחינין ס״ל דנזיר היה ל כ אינו‬ ‫שזה ככל • וכמו כן י״ל לסזגיא דהכא ס׳׳ל כסוגיא לג׳מינייופליגא‬ ‫אסזגיא לשני כזירין דע״כ כלא! הא מצינו איזה סירות תה שקוגיא‬ ‫קכהי‬ ‫‪7‬כאן חולקת עם שוגיאדכ׳כןייי׳* ועיקחזקפויד״ה ל ל‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מ ה‬ ‫א י ד ה‬ ‫לבזה‬ .‫נצח ישראל‬ ‫מסכת‬ ‫ב רש״י כל״ה חמותו שתת כעלה ונשאה אחיו ומת כלא‬ ‫‪*Q"1‬‬ ‫בכיס• מקשץמיהזכיחלרלילציזרהזה • זלא'‬ ‫‪X‬‬ ‫הספיק לו הצמר היותר פשוט • זהז* שנשא כתיאקיו ומתה אשתזואח״כ‬ ‫מחאתיו• ונפלה תיזזתי לפניו ליכזס • ויש מהרצים'‪ *:‬ז שהמשנה‬ ‫אתיא כ ל ע ו ל ע סוכר שחמיתילאחרמיתהיאינת בשריפה)לקחן כדן‬ ‫צד (זאס נצייר שתהה אשתז נמצא ה״לחמותו לאחר מיחס י וישלה^שו'‬ ‫ע״ז הלא תסיק כגמ׳שם לחתות! לאחר מיתה כהי דתשריפה ממעט‬ ‫־ יפייהתנסעוימאינןזרא מאיסור לאו‬ ‫קרא מאיסורא מי ממעט‬ ‫וכית י וכ״כ הרמב״ם כפ׳ט״ו מה׳קנהלרין לחמותו לאחר־מיהה‪:‬ככמ‪• 1‬י‬ ‫וא*כ אף חמותו לאחד תיתהפזטרת צרתה ישכל חייבי לריתוק פוטרות‬ ‫צרותיהן־ ובהכרח נאחר שרש״י יפרש מאיסזרא מי ממעט על איסור‬ ‫גרילא ובאמת שכן נרא^ מדברי ר^ש׳״י פ׳הכשרפיךילף ע"‪ 0‬שנהב שם‬ ‫לרמותו לאחר מיתה ליתהרק בארור לשיככ עם חוהנהו‪-‬ינןלעת הסמ״ג‬ ‫לא!יןסי'ק׳׳ג ולכריכ^'צריכקהלחול ללפיהפשט נראה יותרללא‬ ‫ממעטינין רק משריפ^'‪ .‬ןגןיר ואתי שפד הא לאמר אללה ה^ לקיימ״ל וכוי לילוף‪.‬לאיכא למימרלהאללאילפילץ‬ ‫כעלתאעשה לוחהל״ת ועשהמהכא היא משוס להבא כיון־&הוא‬ ‫מצורע סותר כזרז יכויכנ״ל • זלינלישכדלק״מעלהרמכ״סלה״אלהנה‬ ‫הטעםלבנזירמצורעכטלההעשהדקדושיהי׳מאליה • כתכהךתב׳׳ס׳‬ ‫לפישאיןימיחלוטועוליסלו י והנהבפ״י ‪.

.‬נמ‪1‬ע*!א‪1‬לא* מ ת י י כ מ ת ג ז י ר ה כיאה'*•אשוצהאטו כיאה‬ ‫שמי׳‬ ‫יע‪8‬מג*׳א‪"5‬ה א ת י ע ש ה ליכום ולחי איסזרא?א‪£‬חנה ל פ ל ג י• ו ל פ י כ ך‬ ‫אמרה‪0‬ס.מןהנשואקמנ?"איכא?נשס לקלושה‬ ‫וצרין‬ ‫לדחיק ו ל ז מ ר ל ר כ א ה ו א מ ‪ 1‬ל ל מ י מ ר ה כ י מ<ג*קרא ל א ף י ג א ל ת ל ל כ ׳ ^‬ ‫^ י כ א ל ״ ^ ו ע מ ה א ע ״ ג ז י ל א לאמרה כ ה א י פ ר ש ה כ י ה י כ א ד ל א ליקשד‬ ‫ו ה י ו ן ד ע ל פ ל א נ ת י ש כ ה ע ת ט ת ץ בהא לקשיא מ מ ז ר ת‬ ‫ולי׳מהניהין•‬ ‫ופתינהגםא״כ‬ ‫כלהחורה כולה כ מ י כתיב‬ ‫והתקלשתס ע ל ל מ ס י ק‬ ‫•גדרה ביאה ראשונה א ט ו מ א ה שטה ס ו ל א א מ ר י נ ן ל ע ש ה לקלושה קאי‬ ‫כפיאאלמנסלכלגרקעל‪.‬ ‫ו ל י ל ת י ל ת י ו ע י ל ל כ ס ו ן למסיק גזירה אלמכסמן ה א י ת ס י ן א ט ז מ ן‬ ‫מ ש ו א ץ ו פ ר י ך מ מ ז ר ת ונתיצה מ א י א י כ א ' ל מ י מ ר ‪• .‬האירזסץ‬ ‫ומ^המאיאיכאלמימר‬ ‫איכאמשהילקלזשי׳יהיו‪.< .‬א א ל מ ? ה ‪ .‬אלמנה ל ל ג לתולצת ולא מתייכמת ע ר י ך‬ ‫״‬ ‫כת‬ ‫ר‬ ‫כשלמא מ ן הכשזאין לא אקיא ע ש ה ולחי ליה ו ע ש ה י‪ .‬עשה ולמי לתמלל‪.‬ל כ ל ג • ו א מ כ ם כ ד דייקינןכהא מ ל ת א כ ר א ה ל א ץ‬ ‫כאןיקושיא כלל ל מ ל א י ככל איסורא כהזנ׳ איכא ע ש ה זל״ת והיינו ע ש ה‬ ‫לקלושהכפפססוגיאדמירשזכרנו‬ ‫אמנסכענץלליתי עשהמעלמא‬ ‫ולילחי ה ך ע ש ה ז ל ת לאיסור כהונה נ א מ ר ל כ ר זה כמחליקח שנזי׳הגס‬ ‫שהתיסתיכתכו כ א ן ל א י ן סכרא ל ו מ ר שחילחי ע ש ה ליבום ללא ה ע ש ה‬ ‫ז ע ש ה ל ל ג היינו משוס ל ה ן ל ״ ת ועשה מיקרו שוה כ כ ל כיון לאיסור חל‬ ‫עלהאשהכמו‬ ‫ע ל ה כ ה ן ונראה דהיינו דווקא ל ע מ ן עשהלכתזלה‬ ‫מ ע מ י ו יקת ל כ ס א מ ד א י הושוו איש ל א ש ה ח י ה ו ה ך ע ש ה רקלושהידאי‬ ‫לאקאיאנשיםשהריאףעל‬ ‫הטוחאהלא הוזהרזנשיס כ ד א מ ר כ פ ר ק‬ ‫י ש מותרות והשתא ה ך ע ש ה לכהונה והיא עשה לקדושה מ י ק ר י א י נ י שית‬ ‫ב כ ל ג מ י ר מ ל כ ד שהלאו של איסור לא מ י ק ר י אינו ש‪1‬ה כ כ ל ג מ ו ר‬ ‫‪.‬כלאים בציצית בלבל קשה מכלן ליקי וכללליעלהא‬ ‫לאמרי? לסוגיא להכא ס״ל ללאו לנזיל הזה איני שזה בכל • היינו‬ ‫לפימהלילין מראשו לסירללבתרלירע הלסמסכרא^אינושוה‬ ‫ע״כס׳׳ל לעשהלמצזרע איכסשוהככליראללהאכתיאיך‬ ‫מל‬ ‫ילין מהנא לכלאים בציצית ־ ואולם לעיל למאי ללחיהלת לחה ללאו‬ ‫להקככ שאינה שזה ככל אין מוכרח לזמר ללל לעשה דמצורע הוה‬ ‫שאינה שזה ככל‪ .‬דאללההאלקיימא‬ ‫לן דאין עשה דזתהלת ועשה והיינו אןי עשה השוה בכל.‬רק כמצורעים ואייל לאין הכי נמילא״כעאירחי‬ ‫מששללאז להקפה הזה אינו שזה‬ ‫הלס לעיל ילסדהא למלאגלה‬ ‫ככל־ •דייה יכך כיזן לאן גס עשה למצורע דדסייללארדהקהה‪r.‬ק ר י לייאיסזר^דושה ר כ ת י כ קלושי׳יהמ לאלפיהם • ה ר י ל ע ש ה לקלזשס‬ ‫ק א י נ מ י ‪ .‬מסיקביהליא‬ ‫מ צ י א ו ת ) ל ן ל״כ(‬ ‫ל ע ש ה לקלושיס‬ ‫והלכך אלמנה ל ל ג ל ל א‬ ‫כ ת י כ בהאי פ ר ש ה ליכא ג כ ה ע ש ה לקלו‪5‬ו'יםייהיו • א כ ל ל פ ‪ f‬קשה קצא‬ ‫ץומהלאמררכאלאלמנה.‬־ והאי תנא דמסיק עשה ללחייל‪-‬ת מלאו‬ ‫להקפה‪.‬‬ ‫^‪ .‬קלושה אלמנה ל כ ל ג ו כ ו י ז ק א ח ר ע ל ל ו א מ א י‬ ‫כ‬ ‫‪ .‬ע ש ה ולדמי‬ ‫^ > י ז מ ק פ ץ כזה למה לי׳להש׳^ להצריהקישיהו מ ל ה ס י ק‬ ‫‪ .‬ל״ת כע«ן'< ״מטנמכין לגלילים ־‬ ‫זהל ך אקי׳זפיך מה‪ :‬למסיק ולנזיר‪1..:‬ללאז לנזיר הוה‬ ‫אינז^זה ככל ולא מצי לתילן חיכ־ילכלאים‪^ .‬כלל ל ד פ י התם ה א ל א מ ר‬ ‫יכא*כאלמבהמן‪.:‬‬ ‫> זכי היכא לעשה שאינו שזה ככל לחיאללאוהאינז‬ ‫אימ שזה רכל ׳‬ ‫&נהככללהלי‪1‬שהה״זה עללח^ללאיהשיהככל ••־־לאץסנרא‬ ‫לחלק כלל • והלכך איצטרך שפיר עלי׳ דלא כימא יעשה ליכזם השוה‬ ‫ככלדחיאיללאז לאפות אשק * ןעיק קצה לרש׳־ימי דישהברא‬ ‫לומר מזיר ה‪1‬ה אינו שלה ככל * יכסיגיא לג׳מיט׳אכתי‪-‬מי לחקי לרלי‬ ‫לפרש לסוגיא להכא ס״ל מזיר הזא חימ שוה מל דלמא ס׳יל כשגיא‬ ‫דלכוירי׳ללאז לנומ־ היה שוה ככל • ולע שהמוקפ׳ יכתבו כסמזך‬ ‫)לףוי׳ לה טעמא ז״ל זלעיל לה!ה בעי למילף מעשה מזצירע דלדחי‬ ‫אתיל׳׳ת ועשה משמע דנעילמילן‪:‬מהחם אפיכלאיס בציצית עיכ‬ ‫<( »ל!‪/‬אכןיקאלעתי׳שיש חילוקביןלאזהשוהככל־ וכז׳עדדפר׳ליי‬ ‫עלל • יזה‪7‬ח‪:‬קמא‪1‬לזעוד‪.‬כמה?יסי‪:‬רא גיפהנפשובג״כ עשהלמצודעיאינזשזהככל •‬ ‫משים לאינו נוהגי‪ .‬ה י ס פ ו י ל ה זאכהיאיצטיך ‪.‬לפריןהלנן וללא לאתי‪.‬א א ל מ ב ה ל ל ג ה א‬ ‫ל ק מ ן ) י ף ( ת ק איסור‪.‬היימ למסקנא‬ ‫להכא למשעטנו נפקא יהייכז קן תנא דמוקי־רחשו לנזיר י ‪ -‬זאיכא תנא‬ ‫ליציןמיאשו^לאו להקפה < והשתא אפשר לימד לעשה למצורע היה‬ ‫שזה ככלזלהלאןל^ץל ‪.‬‬ ‫י‬ ‫לממזרת‬ ‫יי‬ ‫זמסיקרכאגזתאלאלמכהאןהאירוסץ‬ ‫‪0‬י‪».‬היכאדימיאעלהיכם לבאסורה ללעמכפדקנתכיכס י‪.‬דמשמע מדכוזז להמקשה מהדר‬ ‫אקראלעלי׳ * ולפי מ׳׳ש לא קשה כלום מעליידשפיראיצטרך עלי׳דלא‬ ‫כימא לאתי עשה ליבזם השוה ככל זלחייללאז השיה בכל ‪.‬מקק'לאילין שכן אינו שוה‬ ‫בכל זאהי‪-‬שפירמה שהכין רל* לסזגיא‪ -‬מעא‪|'0‬ל‪ .^‪ 4‬לחיילת‬ ‫ועשההשוהככל * דק היא האמת* טלן מהינא למוולעשה‬ ‫למטרעדאימ‪-‬שזהככלדחייללת זעשהשאיכם שויסככללסיר ״‬ ‫להלעשהסשוה ככלדוחהלתועשה השיה ככל למיש אלא ^ ‪K f y‬‬ ‫ישראל‬ ‫כ‬ ‫‪4‬‬ ‫דמנזירלא^ליןשכןישנזכשאלה ‪:‬־'‬ ‫ואץ להקשות על מה שכחברלי לעיל כסמוךאהא לקאמרמה‬ ‫לל^ודהקההשאינזשיהככל י• ז"לתאחרכלאזדאס‪1‬תאשה‬ ‫דכשס שהוא מוזהר עליי זכו' •‪.‬י‪1‬א מ ן ה א י ר ו ק ת‬ ‫וכוי ־י‬ ‫מןהטשוחץאמאיניחאליהזהאלאו‬ ‫הזאעלל •‬ ‫ו ע ש ה שאיטישולצכל‬ ‫ליתועשהנפקא‬ ‫׳תמייליהלאהאלקי״ל ל ע פ ה ל ו ח פ ׳‬ ‫מזקנו ל ה כ א ל א ת י א ע ש ה לגלזחילחיילאויעשה לכהונה‬ ‫והעשה‬ ‫»‬ ‫לכהונה כתבי ר ל י ו ת י ס פ ו י כ ל ב ל כ ז י ר ץ להיא קלושים יהיו ו ג ז י * ז א מ‬ ‫זולחה לא ח נ י נ ו ע ש ה ג כ י איסור כהונה • והנה המקשה ל ל כ ל פ ר י ך‬ ‫ללאילעעליץ‬ ‫באלמנה מ ן ה א י י ו ס ץ ל י כ א ע ש ה וללחי ל״ת ו ל א י‬ ‫מ ה ע ש ה לקלושים יהיו לכהונה ל ר כ א ה ו א ל פ ר י ק התם כ ת ר ה כ י י ק א מ ר‬ ‫מןהאירוקיןנמיאיכאעשהלקלושיםיהיו׳‬ ‫ועוף‬ ‫קשה ע ל מ ה שתירצו החזספ׳על‬ ‫‪':‬‬ ‫הקושיא ה ל ל י והוא ללאו‬ ‫לאלמנה ל ל ג לא מ י ק ר י ל א ו ש א י נ ו ‪ £‬ז ה כ כ ל מ פ נ י ש ה א ש ס‬ ‫‪:‬‬ ‫?נושה א י ס ו ר כ מ ו כ ה י ג •‬ ‫לאכתיתיקשיגכי<‪5‬לזגתאלרב אחאור׳‬ ‫א ל ע * ר למ׳׳ש באלמנה מ ן‬ ‫הטרה צרתה מ ^ ו ס‬ ‫הנשואץ ל ל ל ע לא‬ ‫לאיכאעשהזלית כאלחנהמן האירוסץ‬ ‫ל״ת ו ע ש ה לקלושיס יהיו •‬ ‫‪.‬‬ ‫אסרזהמצאתישכעל אזו־תמישזר נהעורר בקצת מה שכתנתי כמסכת‬ ‫נזירילגיעיט' ‪:‬‬ ‫» ‪ D B‬שישלהקכיתעל גיפאלמלהאלקשטק לאולגדראינזשוה‬ ‫ככל והוא משום לאינז נוהג רק כשירי' ולא למי לעשה ליבז©‬ ‫דפי‪.‬־ ומשכי‬ ‫ילין‪:‬מגלילים? ואולם לרבנן למפקי עשהללתי לייפמרפשוולפים‬ ‫מאי ללא ‪ p j p r‬אכתימגליליסע‪1‬כ»מכעשה־ ‪-.‬זלהלאזדנזיר • זאולסכסו^יאלכ׳מירץלכתדילאמרלאיכא‬ ‫תנאלילין לעשהלזחה ל״ת כעלתאמכלא*ם בציצית ׳•‪^.לאס בעלוקנו‪-‬‬ ‫ו כ ל ב ? ז י מ ן ) ד ן נ״ס(‬ ‫ולתוכן כלאלו‬ ‫לאיקזר ‪ -‬כהזכה הזה ע ש ה‬ ‫ו מ ה התו׳ ג ם ה ס הקשו כ ן כ פ ״ כ ל ל מ ) ש ם ( ו ת י ר צ ו‬ ‫י ה י ו ל א ק א י < ק ע ל הכתזכ כאותה תרשה ־‬ ‫‪.‬אמאי״פליגי הא איכא ב מ י‬ ‫ו כ ל ל ה קשה מ ה ד כ פ ר ק ש ט ) מ מ ת ע ללא‬ ‫‪ K ^ P‬׳ ׳ ‪ ( P‬ל א י כ א ע ש ה ג ב י א י ס ו ר כהונה‪ .‬‬ ‫ה כ ת ו כ כ ת ר & צ ח ו ד ־ וכסא ט ת א ב ת י מ ה‬ ‫ד פ ר י ך ה ל ס ה ת ס ק א פ ס י ק והצי ליש אלמצה‪.‬עשה'לוחה‪ .‬־ וכן למאי ללחי כסמוךמה לנזיר שכן ישנז משאלה‬ ‫י ל דש ל כסזגיא לנזיר זכןיר הוה שוה ככל * לכמז כן צ״ל אהא לכס»‬ ‫יבמות‬ ‫אילאז‬ ‫התוספידס״ל ל ס ו ג י א ל ה כ א ד ז ק נ ו ל א ה ז ה מ ז ק מ י כ ן ככהניס‬ ‫ראשו ־ ל ק י י נ י ל ו ו ק א ל מ א י ל ד ח י ל י ׳ ה כ א ז ק א מ ר ד ס ״ ד א שאניההניט^‬ ‫מראשו לנזיר ל ל ‪ $‬י לליל להשיא‪1‬הא‬ ‫מ ש ל כ למאי ל י ז א מ ר לאתיא‬ ‫ל מ ז ק מ י ק זקנו ל כ ק ס״ל דוקנו מ ש מ ע כ ץ‬ ‫כ ה ן ו כ י ן ישראל והלכך לא‬ ‫א מ ר י נ ן ל א ת י ן ר א פ ז ל ג ל ו י א ז ק ס ו כ ס ז ג י א לנזיר ז כ מ ״ ש ל כ ה י ל ה ר ל א ‪:‬‬ ‫שסעיא‬ ‫ו מ י ע ל ו ע ו ל קפה ד ל ק מ ן‬ ‫‪ .‬דןזצורע אינו פופ‬ ‫ככל *‪ .‫מסכת‬ ‫נצח‬ ‫מזה אזלא הוכחח רלל ימסרש׳׳א ללא! מזיר מהע^שוה׳ככל ־‪.‬ול״‪5‬ילפותאמליליס אפשר לס״ל כרכק ׳לפ׳ההכלת לציצית‬ ‫כיהגתיכנשים״יכתי שכתבי סתוס׳כסתיךנזזז^ןךישילס״ל משים‬ ‫הטיריימציצית יליף‪.‬ועשה * א י ס ו ר‬ ‫פהונה ל פ י ^ ה ע פ ס אינו שזה כקל• או ל א י ד ך ג י ס א ד א ץ ע ש ה לוחה ל ת‬ ‫?‬ ‫ועשה‬ .‬דהסזגיא כולה מעוררת כהךסברא‬ ‫דש‪:‬ה בכל ובהא ר^א כמי ללא כילףמלאז להקכה ולכ איך כעי למולן‬ ‫מכקןזכןירלאכק‪/‬ןו^לעשה שאינזסזהככלכמז עשהלציציתלותה‬ ‫ללאוהשזהככל • ולפי מיש אתי ספיר זסואדאפשר לומר דלללסוגיא‬ ‫להכא לעשה למצורע הזה ג״כ איכה שוס ^ • דלין שפירהעיילעשה‬ ‫לציצית • זהי לא קשיא מיללז‪$‬פד ילין מכק ‪1‬מיר <כיק שק <לכ‬ ‫דלל לסיגיא דהכא כמי ללאו למיל אימ שזה ככל^האי סעמא להוה‬ ‫עשהלמצזרעאינהשוהבכל ‪ -‬זיללזהזלרחרלילפרש ליליףמנזיר‬ ‫כא׳א״עדאילהעליין מנלןדעשה שאינה שיה ככלכמוציציסדתי׳‬ ‫לאי השוה כלללשעטלז דמחיר לא ילפיק להזה הלאו אינה שוה ככל•‬ ‫יחנ׳׳לא׳׳כ ללחי׳טון לאנתילאילעהל ‪ •f‬מיראי איבא*ןרא בכלאים‬ ‫בציצית• וכמוקכקוגי׳לג׳מיכי׳ללאילע׳מילפות^דגלילים על‬ ‫לכסין‪ •-.‬כקברתהתוסלוהשחאיש לדון ו ל ז מ ר ל׳גשה לוחה ל־ת‪..‬‬ ‫כ פ ״ כ גכ?״ \‪ .‬לאחות אש^‬ ‫כשם לאתי עשה שאינה שזהבכלרמצזרע זלחייללאז שאיני שוהככל‬ ‫לנזיר זרק על‪.‬מן ? ^ י י ו ס י ן ז כ ז ׳ ע ר ליקי‬ ‫‪ .‬ך•‪ .‬‬ ‫מגרושה לקחילהזכמשנה‬ ‫•‬ ‫ולמס לא פ ר י ך‬ ‫ולפימישניקא לולאיילעהחקשה‬ ‫ל מ ג ר ז ש ה לק״מ ל א י כ א כ ה ע ש ה ו ל י ת ל ק ל ו ש ה •‬ ‫ורקמאלחנהפריך‬ ‫ש פ י ר כ י ו ן ל ע ש ה לקליפה לא קאי ר ק ע ל הכתוכ בפרשה־ א פ ס שדופק‬ ‫ל ז מ ר ל א ע י ג ל ע ש ה לקדושה לא?ןאי אאלמפה ל ל ג ורק אכהזנ כ ה א י‬ ‫פ ר ש ה א ל ה ס ״ ל ל ר ב א ל א י כ א כאלמנה ל ל ג ע ש ה ל ק ל ‪ 1‬ש י כ י ה י נ ‪$‬‬ ‫י‬ ‫ל ל א תקשי מ ת נ י ת ץ •‬ ‫ו ע ו ׳ י ש לתמוה ע ל סכרתהחיישכתכולעשה‬ ‫ל ק ל ו ש י ם י ה י ו ל א ק א * ר ק א כ ת ו ב כ ה א י פרשה ו ל א ‪ .:‬תיקכאא״ע מיתי‬ ‫הלסלחנזיר׳ליכא למילן כללשקישטכשאלה‪ .‬י‪ .‬ו ס ט הוי לי׳לאקשוי‪-‬כיותר פ ש י ס ו ת‬ ‫מגחשסילכהןהליוט ל ל י ת י ע ש י .

.‬לא בישנית לאחר הליכוד מ שא״כ ע&ה לפסתיאו' חילה ולאי‬ ‫בעלמא חראשז לנזיד כדיליף כפרק לנזירים לא"‪ :‬כלאים גציציידשרן היא כקראיעשה הכתובה כציד׳מפכי שגס אחר תיתינישנית ילמה ה גרע‬ ‫חזילתה כל המצז׳שלאחרלתיכיכסטלשנאחרילפט הדיבור ל כ מ פ מ‬ ‫ללע חנ״ל לתראשו לאיליףלמאי לעשה דמצזרעשכן שיה בכל מה‬ ‫שכברכצטרכואלייחקזרסתסיהגרוע• והוא לכרשאץהשכלחסכייכלל‬ ‫שאין כן כעשה לציצית שאינו נוהלכנשיס י וללילי׳וזדאי יליףכעלתא‬ ‫]אלרכה הוא ‪5‬פשוכ למעליות'שנהגה קורס הליכוד וזה ברור ועיין בז?‬ ‫לעשהלוחהל״ת חכלאיסכציצית גופא והשתא ללזילפיכן בעלמא‬ ‫לאף‪<.‬משז‪ 0‬לעשה למצה היא עשה ללהני כלילזר זאינה לוחה סלת‬ ‫שלאתר הליבירזנדתקשסלתח כתייפית שאינו של קיימא׳גלוילכל‬ ‫החעיץברכריו גכלא שחאללבו שכןקשהלב אגמרא לפיהערל רף־ע׳‬ ‫דאמדאלרכהעריליתאיכא לרמי שכן עמש כרת וישב! לפניהליאר‬ ‫משמעילכ כשביל שהוא לפני הליבןרחחיר טפי מה שכזה א ץ ע ^‬ ‫לתירוצו כלל ןאין ממש כקזשיאןו כלל לאינו ערך ואינו לומה העשת‬ ‫שלפכיהליכיר שבתזספיישס־להעשק לפסח ומילה לתמדדאחנםה^םה‬ ‫למצה לא נאחרה רק לפניהליכיינלכל וה׳יא כעריתאכל! תצו׳לתרש׳בא‬ ‫וכשניל זה אנו אוחריישנעח שנאמר' העשה ל״נ הל״ת דתלש ואתר ח״ת‬ ‫שנאמרילת דחלש ל״נ י^נשה ולא טהןהלאז לדלןןימן העשה זסזא נקראת‬ ‫ל״ת שאינה כתובה כצידה כבז'כירושלמי לקילושין הלכך עשה לנערכ‬ ‫תאכלו מצות איני דוחה ל״ת לחלששלא נאמרה רק לפני הדיבור י ואע״ג‬ ‫להלל כתיב ששת ימים תאכלו קצזס גם על חצית זחרזמם יאכלוהו כ‪3‬ר‬ ‫מזקילמבלערביהסתיסללףקכ‪.‬לקלק סלסמאי ליליףעשה דזחה‬ ‫דישלזמידםאכי ההסלהזיעגף.‫יבמות‬ ‫נצח ישראל‬ ‫מסכת‬ ‫כיהז'שע‪:‬ויאכלזנניישר&מעבזי‪-‬האחחמחדתהפסחחשמיעלמעיקזי‬ ‫ועשה רקלוזיןח הוכחלעשה וגס הלי׳ת איבושוה בכל לגמור לזמה‬ ‫לאאכליאמאיליתיעשהדבער׳תאכלזונויזאהאמשניראקעשסשלפמ‬ ‫—‬ ‫־ י־ ־ ־ '‬ ‫לגביכהניםלחהא י ‪-‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ככללוכתאלעשה‬ ‫ילפינן‬ ‫לעשהול־״הלגיליח‬ ‫הריבוד וט׳משוס דהזה בזמן' שאיןלהמ קייס והעשה רחצה אזיין שאץ‬ ‫ליחהל״תועםה שאינו שוה ככל י• זלעשהתיספיכהכו בסחוךנלףיי(‬ ‫דלחאןלאית לייכשים פטירותימציציילא יליף‪.‬‬ ‫ז‬ ‫דף‪ .‬׳ לזין להעשהה‪$‬הה‬ ‫וגודכלאזקדא נמי תהיכיתיתיידלהי י״ת דאי תשוס עשהלהקטריזהא‬ ‫בהל דוחה ללאי!עשי*ה*כי‪.‬בכל‪.‬עשסתהאי עשהיבסא למיס )לדח^ל״ח דבל הוסיף ותירצנללא רמי לכלאים בציצית דההא ע״י‬ ‫טזפינא להוי עשה שוה בכל לחיילעשה ‪1‬ל"ת״ש‪6‬נז שזה ככל שכנגדי‬ ‫פשיעההזאבא והיה יכול להתקיים הלא דחיתה&ו * יהצותאלנע״י‬ ‫והשתאנמי אילו היתההעשת שאיני שיה ככל היייחהלזחה ללאזה‪5‬זה‬ ‫‪:‬פשיעהבאההעשה מיה מזל להתק״ינלאדחיתהלאז היינז ‪ ifc‬הקסח‬ ‫בכל כלל זהילכך יולאי שדאזילותרגהך ‪ .‬רמאי אילח'האי‪ .‬דילפיקדעשהד‪1‬חה ל פ לכלאים כציציתוהילכך ללידןלקייל ״ ח ו ל בשבת כדאית׳ נפיק לשכת)ל׳ כ( יהיינז דזקא לשחשלה בק האור‬ ‫צלש־משיס מסורות מציצית כחי שהוכיחו לתוססו׳לב לשכה)דף לה(‬ ‫לאילאוהכי׳הא לרשינןמעילה שכת כשבתילאיןתלביחול״ןייניןלא‬ ‫ווןאי לעשה ליביס השוה נכלחחה ללאו ועשה לקלובים יהיו מלבד‬ ‫כשכחזלאבי*טכמ"שהתו' )שם( והשהאאילאי‪.‬לדחלםנלג‪.‬ה־ע׳ב גמרא!מפסח ומילה זחתיד לא •‪$‬חיא ‪.‬לסביראיהמקבי^־׳׳להגאבתגא דמפק‬ ‫פשיעהזזהלוחקקצת • גם לחה שכתבו התי'כיומא)לףחי( לחדלשינא‬ ‫מראשואכחי‪.‪.‬דעשה‪ -‬לויזה ל״ת מראשו‬ ‫כשיח)שם(זסלא׳לי'לומ'רהקטרחלכיםלה‪1‬א ׳קלשי׳כפריס אף' ‪.‬האילוסין נחי‬ ‫לקכשאשלהמןה^ור• והפחאלאמציאכיי למילףלאיןשזמ^ךשים‬ ‫כלאמץללדעיןו אץ עשה ליבזם ליחה לת ועשה• לוןלזשיםיה^»זהו‬ ‫־כי״ממחל‪$‬י‪6‬כשירים י'לשח להקןיכיכיוה אפייכשצתילש כ י ״ ט •י ‪p j‬‬ ‫לדעת ה»קשס אין ןס ןווכךח ׳‪.‬גשה שאינז שזה בכל לוחה ללאז השוה בגל לותזילכלאיס בציצית‬ ‫עזלכחילושני דסיכיצדיצולין • ‪:‬‬ ‫ולמא.‬כשלמא לתנא קמא יבוא עפה לפסח שישבוכרתיילחהלע&?‬ ‫להשלמה‬ .‬אע״ג‬ ‫ללטעחי׳ אזל לה‪:‬ה פבינזיריסח‪.‬עלפי‬ ‫וללז אין עשה לייכזס לזהה לת זעשה לקלושי'יהיומיה! הלס לחי ליי‬ ‫דהוי על ילדפשיעה׳ עליפא' משריפה קלשיםפסיליסאפי׳שלא עיי‬ ‫להאי עי^וקא לאף אש אית ‪.‬קראלעילתשכת לא‬ ‫לא‪ 1‬ועשה לבתולה מעמיזלגכי ל ג לבהאלא אתי עשה ליבזם זלחי׳לי׳‬ ‫הזימפלגילןמיןמשלהבהם האור ללא תשלה בלן והוי שרינןאהי׳לא‬ ‫מ^וסלהוי לתו!עשה השוה בכליקצת כסברת ־החוספויהילכך כאלמנה‬ ‫משלהכןהן האוחמקראדלאממנוזאפי!‪5‬שכת ולש כי״ס * ועיין בחוק׳‬ ‫תןיהכשואץלע לא פליגי דאס בעלו לא קכו יכיסליגיבאלחלהמן‬ ‫שס י ועוללל לבלאי קרא אליזהמ שרינןהקטריחלכי חיל בייט ובשבח‬ ‫איןןסיןותחוייהו אליבא למ״ר נשים פטיהת חן הציצית ^חיהו רכא‬ ‫כיו^ לשם תמיר רוחה שנת •י וככר הזכירו האו׳קכדא זו שה •י והא לילי^‬ ‫לבעי למימי לאלמנה תן האירזסץ נמי איכ^״עשס לקלזשיס יהמ י״ל‬ ‫אביי אין שודפין קדשים מ‪/‬ן לןמהדאץ חלבי חול קריבץ בייט‪ .‬חהקרכת כז‪+‬ים*‪5‬לכות בי״פ ל ל ר בלרים ונלכזח‬ ‫אץקייסךבי‪/‬ל דאץיעשה חתיז ל״יז דהקרכת נדרים ונדכות בייט לא‬ ‫•מלס ללאהותיעשה כחן ד ק י ״ ל כריש לה)יףל(לללע כיוןשענד עליו‬ ‫דגל י^אשץ. והתם!לאיי בטלהחצותילקי״ל לינה‬ ‫שניהם אינם שיה ככל חיהו למאן‬ ‫לגלי כה?יס ושם העשה ול״ת גס‬ ‫פיסל׳ אפי׳כראשו של מזבח רכרבא יף״ל לגבי רבה רס״ל הטלוכתיץלף‬ ‫ךאיחיליילעשהשאיי• שיה ככל לוחה לל״ת השוס ככל יש ללון ולומר‬ ‫»יז(‪.‬דאףגםרכא גופי׳למפיק‬ ‫׳חקדכץאוחןכי״טלשלשריפת פסול איני רוחה י״סוכמופכהנרלי‬ ‫קרא דכלאיס בציצית ללדשאאחריכא יליף‪.‬ממאי דאתי עשה למצורע‪ .:‬מה ז רשות אף ששה רשות ועלי‬ ‫מצות ומחרים חוקי ללילה ראשונה חיכה כזמן שכלמ קייס' •‬ ‫אכל נזמן שאץכית התקדש קייס כפקא ללילה ראשונה חובה‬ ‫מנערכ תאכל! מצות י הלכך אתי שפיר כירושלמי לפרץ־ אהא לכתיב‬ ‫‪.‬אהא‬ ‫יעשהש^יקשי^ככלוהכה‬ ‫לחןינן להעשההשוה ככל לוחה ללי׳ת‬ ‫לאמרהתםמתן לישבתערבבמסךאחתיי־ין מתן אתי<ח‪6‬יה כל הוסיף‬ ‫איל‪!1‬היאה‪.‬העשה גס היא אינו שוה בכל לא היתהיי״לוחה אף העשה‬ ‫והקשויהתויאתאי לא יה} במתן לואי משוס בל הוסיף ליתיעשהלמחן‬ ‫שאינז&וה בכל גרילא‪. עוכרכעשה לאחר שם ולח ח אי טעמא דכתיכ וכאת‬ ‫ישתה והכאת שמה ורבנן האי לעשה אתי • ‪ .‬וכן פקק הרחלס פריי״ל‬ ‫מה׳מעשלקרמזח י ולאאתחנןדאתיהך עשה ולחיללת לי״ט‬ ‫למאן ללאלל י׳׳סעשי( זל׳׳חדלדינדרים ונדבות אין יךיכץ בייט ל ל‬ ‫לאף בעצרת א ץ י‪.‬ע‪0‬הלכערב‪.‬שהלאו שיה בכל רק‪ .‬ה י י מ ךזנןא כלילשבת וי*‪ 0‬ללא נהנה עליץ שבת ז י י ט ללחות‬ ‫דאלחנה חן הנש^אין איתאייכיחא• לייכיון לע^שה זלת שאינו ‪8‬וה־ככל‬ ‫כהאישעת׳אצלשו^קרמאכל כשבת וי״ט וככר ניתןהשביזיזהי״ט ללחות‬ ‫דאין סברא לומר דמקש? לא ילעחהך‪ .‬אלילפיכן מכלאים בציצית לעשה ריחה‬ ‫‪W‬‬ ‫‪ h'i‬גילף‪.‬זלע‪-.‬‬ ‫כהן‬ ‫ה א ו ר א ץ ואי לא‬ ‫לא‪:‬‬ ‫אשיא־ ה א קפיא אכתי‪ .‬עשה זליתככלג כלל !‬ ‫י‬ ‫‪.‬ברייתא דזקנו ולפי תירוץההית׳‬ ‫אצל יןרכנ^היום^יחי להקר*כ חלבי חול דכשירין ‪ p i‬פתילץלא‪-‬שיריכץ‬ ‫איכאעשה ללטעחלאזל‬ ‫ניחא להא רחשנירנאחן‪.‬ריבין לאףעל גנדזלאי עובר על העשהדאק לו חול‬ ‫המזעדיכדאמכינן מיצה )דף מ!( אין חניאין חידהבחגהחצוח‬ ‫וטי ולא כע‪$‬ות‪-‬מ»ני שהוא ייטומסיק דטעמא משים דאין נדרים‬ ‫ומ־בותקויכץ ביינו • לא״ללמשזםהכי לא לחי להעשההויכבעליס‬ ‫קמלריםזלחיע׳ הלאו הוא ככהניס המקריכין לזה ל»הא כדת שמע בפר׳‬ ‫ח ^ נ ש ח ט י ו י ז נט( לאתר ההסאץלךלנרשליהעכבאחד תמיד‬ ‫אלא פנןמ ו מ מ ו ס ר כ י פ ו ר ״ ס כ ע י פ ש ט ו כ ל י ש ג י ת‬ ‫של‪:‬׳ כין ה ע ר כ י ם ' ••‬ ‫ואוכל פסחו לעלנ זרביישתעאלכנז של ליבןכריקאאמראףמחוסר‬ ‫טטריס כשאר ימות השנהשטזנל זאזבל קלשיס לערב « זקאמר‬ ‫מחס‪.‬׳׳•.‬שכן יסמ לפני‬ ‫סדיכור• הקשה בססך^איר יקרי^מ^חיע מכאןרחה שיאח׳‬ ‫לפני הדיבור הוא אלים טפי זכתיספזילקילישיףז־נלףלת( כתבו כשם‬ ‫^ירושלחילליןהואללאליתי ‪.‬פלס חול‪.‬ליליף מראשו איןיללמןל ‪.‬דעול׳שבת‬ ‫ךדחי׳לעשה שאינו טוה ככל‪ -‬שכנגלו יוצא מזה ליש ־‪.‬ודחי לל״ת יעשה לגילוחהזקן‬ ‫לשריפתקלשים ולחייל ל ית‪-‬לי׳־ט‪.‬טיפיכא להוי עש? שוה בכל‬ ‫׳אותןפיומןי־ואין להקשות איכל״ל לאמי ההם לחילףמקרא‪.‬חאכלז׳ מצות וללחישת‬ ‫דסלש‪. ופשיעיוחלה לא דחי לליתדייט אפשר‬ ‫ל״ת מראש! לילף מכלאיסכציצית ופריק הלסהאי לכלרבא הוא דאתא‬ ‫לומר ל א ל ה יליף'ח?י? טין להק‪6‬לחלטם להוא קדשים כשריס אין‬ ‫דרגא רחי כתיב הכנף חין כנף כו׳משמ ע י‪ .‬דהסזלז המזקלשץ <ישיילישכלמהללי?א‬ ‫ד״עשסהש‪/‬ה ככל דוחה לל״ת השיה בכל זעשה שאיני שזה בכל כיון‬ ‫לתילףדהזיכמז־עשהדפשיעהזנחזשכתמ הה‪'1‬כעיד‪:‬־כץ)דןיק‪ (.‬דלחאן לילןףמכלאיס בציצית לחיכמי‬ ‫אפ&ילי&ו‪5‬ילמילףזכיץ ך‪$‬ף מפולים איכא מ י ע ל מילתו לא מצי‬ ‫ל מ י ל ף מייילז < ז ל ל ללא ס י ל לאבח כהאי לשכא התם לאחר לא נ^רכה‬ ‫•אלאלצסולץזצז׳רק צאיכ׳לאחרילאחלכשליס ואפל פסילי׳אי משלה‬ ‫‪ .‬קד*כץכשכת וי״ט וילעיילא ‪ p'n‬ול׳שכת‬ ‫ראשנה אט! ביאה שניה והשתא ןויושב הכל רןולאי• התוהלתקשה ספיר כשבתו • ־ ‪ .‬ממזרת וכתיכהחאי ?•\איכ^ליזיחריייסיקגזירהביאה‬ ‫כגמ' להא דאחמ׳דאץ‪.‬שהעשה אימפוה.‬בעלמא לעשה לזחה ל״תרקליוקא‬ ‫תזלה כולהו משעטנז יא״ח אלילפיקמכלאי&נילףמשריפח‬ ‫שם‬ ‫עש? השוה ככל לומיא למצורע והשתא וודאי למאן ליליף חראשז אץ‬ ‫קדשים וכו׳על ייי׳ל־ל&אכי החס ללא כטלה חצות) ככך ־ יש‬ ‫^למודלככעלמאלאתיעשהולחי ל״תהשוה^כל קצת יעשהשאץ ל ד ק ד ק לאט[ י נילףמהקצזר׳חלכי תיל כי״ע דלא לחי׳דדרשי׳נלכ לשנת‬ ‫^ככלגמורקמנלאיועשהלאיסירכהונה כניל^ילתהיכי חיתי כיון‬ ‫•)דףכד( ־מעולת שכה כשבתולאוןחלכיקול קרי^ן בייט ולא אהיעשה‬ ‫להא לעשה ליחה ל״ת ועשה &א\נו שיה ככל לא ידעיכן ליירק מכחמה‬ ‫להקטרתחלכי׳ודחי' ללית די״ט ומני׳יליף אביי התם דלא אתי ג״כעשה‬ ‫לילעינן‪.‪.‬‬ ‫^ויעמהזוסשיעהולאילפ^להמ^א^ציציי^לדאיצטלמשוסדלפינן‬ ‫ולש היכי דגס הלאו אינך שזה ככל גמור כמו לאו דא־סור כ ה מ ^ י ח‬ ‫מלאתבעחאנתכל תושבזתיללמשמ הקטרת אברים וןלריישנחזחרו‬ ‫לחאן‪.‬לעשה דוחה ל״ת ועשה להמ קייס‪.

‬לזנ קמקכי״ס כרצא ל ל ל הכי‪:‬‬ ‫א ל א טעלז!לא ידעתי מי סכמחז ללי לזמר לאיצטלקרא לשעטמ‬ ‫דמנותר לא ילפילשלא תאתרללחי לאפילו אוכל נפש שרי הלא‬ ‫כ ל עקר קושיה התו׳ כזלאיכה רק למ אן למפיק הא לאין שורפין קדשים‬ ‫בלט נשכה ) ש ס ( תקרא לעל בקריתרא לתנאלטחזקיהלההם •‬ ‫ואולם אכיי זרכא זרכ אשי דמהלח התם אשכזיי אחריתי תה לאץשורפץ‬ ‫קלשיםט״ט • לאכיי ילין מעולת שכח כשבתומלשרירהחנאהלכי‬ ‫שבה כי״ט מכלל לחלבי קזלט״ט אסור )עיי׳ביע׳שס ('זלהשריתת‬ ‫קלשיס • ורכא מפיקי‪.‬‬ ‫כאיד זאזמר ל י דהחפ איצטריך קרא שלא תאמר ל‪*7‬זי משוס לאפי'‬ ‫אזכל נפשלחיולת״לנלריס ונדטת אץ קריכץ כי׳יט לא‬ ‫איצטרך הכי קרא אלא לת׳׳ל קמטן • אץ להקשית למיד אץ קריכים‬ ‫) י ף י ( דמטקמלכתיכ צמרופ‪5‬תיםאליכא‬ ‫מיקראול״ללעיל‬ ‫לתנא לכי רבי ישמעאל זהכא ליליף משעטנז י• להנה הנך למייקר‬ ‫אליטיהו צמי ופשתים למלרשמני׳שריותא לכלאים בציצית ‪ -‬הלא‬ ‫המה האי תנא לכי ר׳ישמע׳‪ 1‬ללעיל • ואידך תנא דביר׳ישמעל ורשלא‬ ‫)‪ i^V‬ללדידהזהואלאית להולאן‪.‬כלאוש‪1‬ם‬ ‫דפ כמהתלליקץ‬ ‫רכוי הוי‪ orp.‬כשןנת י)לףק‪5‬לי> פליגי‬ ‫לעי ירכי ישמעאל דללע אין קמטןולר׳ ישמעאל קריכי‪ • .‫נצח ישראל‬ ‫מסכת‬ ‫דישלמה א ץ בו כיח אלא ללי ככז שללי כן כחקא מאיאולמא האי‬ ‫ע^מהאיעשהונו' משתעדאיןחליק לענץדחיה כץאסשניהס‬ ‫כחד גירא או לא לההס נתי קי‪1‬ס העשה לאכילת פסח או קדשים היא‬ ‫האמנם שיש לחלק‬ ‫טיעלי״םולהייתהעשהדהתלמה ככהכיס •‬ ‫לעי״ וה כין דחיית עשה שיש נה כרת לעשה שאץ כה כרת • וכין‪.‬דתהאי טעמא ל ל דנשיס תייכזת כעשה דייט למה דקי״ל‬ ‫י״ע עשה ןל׳יק כמי שכתבתי שס אכל התזסל לית לה! סכיא זאת שהרי‬ ‫'ללעהס נשיס'פשזרזפ מעשה לי"ט'כ‪:‬ר<‪/‬ה מדגריהס לקדזשץ‬ ‫)^ףלל( ילתיס' ניחא ואף לשטת הרתלם י״לללפי מה לאליל כרי‪£‬‬ ‫לה דלמ״ד חשה בעלה תשמח׳ יש צל‪1‬ןלאשה ליתא כמי כבל תאחר זרק‬ ‫ל ל ל נשים חייבוה בשמתת איתנייהז בכל תאתר טלאי • והנה מאן‬ ‫שמעיה לי׳ דנסיס חייכזת כשמתה רבא כדאחך שם ־ ולרכא ׳כלאו‬ ‫הכי לא קשה מילי ל ל ל י״ט עשה זל״? וכדין שלא ילחה עשה דהקרכת‬ ‫‪.‬דף ה ‪ c‬וא״ל א״כ מאן ללל ציצית איכו״טהג‪ .‬תלבלז ‪1‬לא מילה שלא בזמנה לאחי׳כקייזזרכ‬ ‫הכסלכלהנך אמוראי אין ע נ ץ ללמל עשה‬ ‫אשי חמר י׳׳ט עשה ולת‬ ‫לוחה לס מלאיצטריך קרא למעט שמפת קלשיס י• ללאביי איצטרך‬ ‫עולת שכת וגי׳ לגזפייוהוא לחלבי שכת קריכץ טיט • ולדכא איצט׳לכלו‬ ‫למילה שלא בזמנה לאתיא בקיו י זלרכ אשי ליכא קראכלל • ולא עול‬ ‫‪.‬מצי ילין‬ ‫והש^לפזס סברא זז‬ ‫עשהחחה^תת^יסתקלשיס‪• .‬ני קיימו ןלא קיימז ‪ -‬ופיולי‬ ‫ז‬ ‫׳‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫ש מ ן כ ז‬ ‫י‪3-‬‬ ‫שם‬ .‬‬ ‫ל ל ל ע ‪ :‬ץ שירחה עשה שיש נזכרת לעשה‬ ‫לחייית עשה ללאג ־‬ ‫שאץ כי כ־ת ימחה אפילו כהרי גברא משלכ כדחייה עשה ללח •‬ ‫דמו שכיןכז התוס׳ שם לחלק כץ לחיית עשה שיש בה כרת לעשה‬ ‫דעשה לכרת לחי׳לעשה אע ג לכעילכא‬ ‫וכץ לאיית עשה ללת •‬ ‫ל ע להאיעשקצא מקייס קאי עשה משאיכ כדחיית עשה ללה‪.‬ל״היעשהכלת•^ ‪ .‬ממנו עד כקר‬ ‫וגזמרכאהכתוכ ליתןעשהאתרלת לזמרשאץ לזקץ עלתיוהיינז‪-‬לאו‬ ‫המתק לעשה דקי״ל כלמ לאץ לזקק עליו רכייעקב אומר ליא מן השם‬ ‫זכפיחשלאומיהזין‬ ‫הוא זה אלא משוס דהוי לאז שאין כ! מעשה וכזי‬ ‫ש )‪.‬ג ‪6‬‬ ‫גרק־ לזמרדלל ציצית נוהג כנשים לללכ ע״כאיצטריך^צאקרא‬ ‫לכלאים בציצית אן לת״ד לונ אין קמנין כי״ט ללמד על עשה ה‪$‬י‪5‬ה‬ ‫^שןה ככל ליחיא‪.‬כגדיס צ מ יפשת־ס זאייתר צמד ופשתים ללרשא‬ ‫דכצאים בציצית כדאיתא שם )וע‪-‬ץתי'לעילבלז׳הילרכק( ואולם הנן.‬‬ ‫וכשאר דוכתי לא תותירו ת»‪:‬ן עד בקר והנותר‪ .‬כנזרע והלכה כרכים לגבי‬ ‫יקיד • ו ל פ הרמלם ל כ ב ל א מ״ןל׳תגיגה למדים ובלבות אץ קריכץ‬ ‫ביט'• ‪ .‬ע״כ קי״ל כמ״ד ל׳וכ אין קריכין בי״ט־ *׳ ‪ -‬לכשלשס מקומית‬ ‫נמצא פלוגתא לתנאי נה‪ £‬דליוכ קריכץ כי״ט‪.‬היא • צריך לזמר לל‪-‬נ״ל‬ ‫לונ אין קריטן‪-‬ט״טוילפינן עשה דקיאל״ת־משריפח נוהר איצסרך‬ ‫קרא לכלאים בציצית לכלרכא לצמר ופשחי' פוטרת כץ במינן יכו׳‬ ‫כללעיל • אזללאנלרושהכנןמץכנן וטלש התזק׳ כסמוך ליה‬ ‫טעמא לכתב <‬ ‫י‬ ‫קשיא ליהאיקשיא ליללפי מהשהניחז החיספ׳ צריך לומר לקי‬ ‫ואי‬ ‫ס‪1‬גיא להכא לי?מר לילפינין בעלמא עשה לוחה ^׳ת מכלאים‬ ‫כציצית * וכןכפ'ג'מיפ»ם ) ל ק ב ( אמר זרט אליעזר עשה ללחי׳‬ ‫ל ת מ ל ל ומשני ילין מגרילים • ‪ .‬זהשתא י״ל למלה לאלפי׳ לייט ל ק גמירי לן‬ ‫עפהלזחהלת היינועשכ כזזהככל לזקא כמ״ש התזספחביכמות‬ ‫)‪.לשכתדןכד( זאילםאכיי‬ ‫אעיג דע״כ לא ל ל די״ט עשה ילת כלמשמע מתוספ׳ לשכת שם• הנה‬ ‫ה‪1‬אסוברנשיספטורות תשמחהוללזליתנייהו ככל האחרולשכעשה‬ ‫זו^כאת שמה ‪ .‬הנא צריך למילן‬ ‫משעטנזלהכא!כלשההוללמעלה כלה לרבנןי‪• .‬ובביצה‬ ‫) דף יט( פליג רבי אליעזר כר׳ שמעין ורבק ללרכנן אץ קריטןיוללא‬ ‫קריבין עוד ש‪) 0‬דן״ כ ( פליג אבא שאזל ורבנן ללרכנן אץ קריכין‬ ‫ולאבא שאול קריבין • והשתא אץ מקוס לומר לקיימא לן‪.‬כמ״ד‬ ‫קמכץ חלאי הלכה כ ל ע לגבי ר׳ ישמעאל‪.‬ ‫ה־איכולהולל נדרים ונלמתקריליןט״ע • דרכי ישמעאל אמר‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫יבמות‬ ‫הלס כשבת ) דף קיי( ד ל ל לזנ קריכץ ט״ט ותסהתא־הכי ליל כמי‬ ‫להתוייהו תנאי דכי רכיישמעאלדככל דוכהי פריך מרבי ישמעאל לתנא‬ ‫וכמ״שההזסיכרישפסהיס ) ל ן י ( וגס רכי‬ ‫דכירכיישמעאל •‬ ‫שמעון כן אליעזר מ .םפט‪:‬חתכה • האףלמלעת הרחלס כספר‬ ‫מנץ המצות כ‪-‬תהלפ‪1‬תה שהשריש שכ לנשים חייבות'כעשה זו •‬ ‫י״ל דהיינו משוס דלטזגתי׳אויל כפי שביארתי אניכחידזשי לחולין‬ ‫ד^״ל לי\מלם דעשה הבאה מנח ל־ת נשים חייבות בה ) יעיי׳ &• עי׳‬ ‫הלט־ המ( ‪ .‬‬ ‫לכעימכעידכאי׳־עקר וכוי • וזה ייל על צל הדוחק • אלא&עלז‬ ‫קשה דאם הכהן המקריב הזא הנזליל‪-‬להי ו ל ל ד א ל נ ללא לשחמט‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ה ר‬ ‫טלה גמרא וכל הקדמונים שלא כהבו זה ‪:‬‬ ‫ואיושר לזמרלאיןללמזל מעשה להבאה נלר כרגל רחשזןדלאדחנ‬ ‫י״טמישזםדהעשה דקנאת נלרהוי עשההאינה שוס׳ ככל‬ ‫לנשים פטורות בה לפי הנלאהלהזי מצזתעשהשהזחן גרמא לקימא לן‬ ‫מזכאחלמודאלכש.‬דףכנ‪(.‬כנשים זעיפמ״לראף‬ ‫עשקהאינה שוהככלחחה ללתבכל רוכתא וכמ״שיהתוס׳ ) » ז (‬ ‫זלליליה קשה מל‪1‬כ‪:‬כענין שזכרתי דלל לחאן דסיל ציציהאיכו מהג‬ ‫כנשים ללנמילונקריכץ בייט ־ להא ל ש ל ל כלהסכלתלציצית‬ ‫אינז נוהג בנשים ולל נמי לי‪ :‬אין קרי^ץ כי׳יטפילמוכת בכיצה')ל׳ יט(‬ ‫די״ללללללשליייטעשהול״תזכלמסיקרכאש־כשכה ) י ף כ נ ( ותו‬ ‫לאק״מ • ‪• :‬והךי^לי׳׳שעשהילת זהיינוחנא לכיפזקיהו׳להתם‬ ‫ןאכיילמהדח למילתו ק‪5‬אלאץשריפת קלשיס לוחהלטיי״ללס״ל‬ ‫.‬ו כפרק שני נזירי ם )דףנח( אמר‬ ‫נמןללחד תנא מפיק עשה דוחה ל״ת מגדילים • להבך סוגיות יהך‬ ‫ה^‪-‬הכל אליבא ד ל ל לזנקריכקכי״ט • ולא לשתמט'לומר כחד‬ ‫לוכללליףמש^פת קלשייואליבא למייל לונאןי יןייכיןט״ט זזה עדין‬ ‫טפי כ‪:‬מ‪3. י ק ^ י י כ ף ככיצ^ ')ל־ס( דלל ללשכא‬ ‫אליבא ללה כדרים וכרבות קריכץכי״ט ומלאי ד ל כ ל ל ללשכא‬ ‫כמדע • וקרהיטא דסיגיאדהכא לילפיכן משעטנז הוא אליבא‬ ‫דרבא דלל כפי הסכלה) ל ף ( דאיכא הנא ללל דשאר מינין חייטן‬ ‫כציצ<ה מלאורייקא ולא ליל לרכאהך דתנאדטרכי ישמעאל דלעיל‬ ‫לסתם כגלים הזיצמר ופשתים • ואליבא להך ‪.‬ ‫אש‪5‬‬ ‫כלמםזנלכוהאץ קמטךכי״ש ‪:‬‬ ‫צהתזס' שכתבז כלכזרזה למי׳רלינאין קריכץ כי׳יס‪ .‬ללה• דמשריפתקלשיסלא ילפיכן עשה ש^לנה שזה‬ ‫יצכל לפילע&‪3‬לשריפה היא שוה ככל כלמשמע תתו׳דקדושין ) ל לד(‬ ‫ועיין כחילזשי שס • זללז אפס! כל לרכיהישזכ שזכרתי זקזייה הקזשיא‬ ‫שזכרתי והיא מ י נ ן מלונ למקומה זצ״ע‪:.‬לוכלתדי״טכדאיתאכרישביצה )זעיזתי.‬לתול‬ ‫לאם לא כן אץ'מקום למילן תשריפת קלשיס למ^ס״ללי״טעשה‬ ‫וללח ע"?לא ל ל דאיכא שזס קרא למעט שליפת קדשיככי״ט כל^שמע‬ ‫כשבת שסי • גםשא״כ ללדעפה חחס‪.‬וה‪8‬קאהוזהנךסוגי‪1‬תדלאכהלכתא • י ומצאנושהוקשיז‬ ‫להתיספ׳ ככיזצא כזה בלק •לקלישץ ) לף י י ( ל י ל י ף התם עגל עבי*‬ ‫כקנה כנסןמלכתיב ככסףמקכתז זפריךאשכחיןעכלענרישכןכל‬ ‫קנינו'ככהן • ופי׳ רליז״ל שכן וכוי הזאילזלא נאמר מ משיכה ע ל ל‬ ‫וכקכו התיספ‪1‬ת ז״ל וקשה ללה דיהא סתחא לגמרא כמש לקיש דלל‬ ‫דלאגאמרכו משיכה זאנןקימ״לכלכי ייתכן לגבי׳ • יאפשר ליצור ע ל‬ ‫צל הדוחק ל ל י לפי ששתו בשבת) ד ף מ ( ללבא (לל לוב קמכץיכי״ט‪.‬‬ ‫צריך לומרלל^תהתןללמ׳׳דלזכאץקריכיןבי^ט דייט־רק לח‪.‬־ הכהליכעל‬ ‫התיס׳שהירץק כאן כשכבשבה )י?־ני(וככסקיס )דיףנד( לרכא‬ ‫ע״כללכלריס ונלכוהקריבין בי״ט ‪ -‬ואולם רב כתתן‪-‬דלל כפרק‬ ‫התכלת ) & ‪ ( °‬לליכאתנאלליתליההאלהנאלכירטישמעאללסחס‬ ‫כגליס היי צמר ופשהיס לוקא וכת״ש ההז^׳למעלה ואן לדכא אס כאנ‪1‬‬ ‫לומר דללע הך דרשא לשעטנז לרשא גמיוה‪.‬שללעת ל י שםאןרכא ל ל י״ט עשה זלהיוהכי קי״ל כמי כלאיללכיצה‬ ‫) יף ח(זכמ״ש התז שם • והשתא אין לזתק כלל להעמיד קזגיא לכאן‬ ‫ודנזירדילין מכלאים בציצית דהוא אליבא מה דקיימ״ל י״טעשהילת‬ ‫ולל ילפותא לעד בקר גס יש לומר דבר מן דין לא קשה מידי דמשריפת‬ ‫כותר ללא לחי י״ט לא מציקלמילף והיינו משוסלגרסי'כפסתי')‪.‬דן טי(‬ ‫לעשהלאין לזקין עליו פלימ כי׳ ךמיוחנן וריש לקי‬ ‫דר׳יזתנן תכי ביסלז זלא טטילו ודישלקיש ר‪.‬׳‬ ‫סכר מהאי טעמ׳קייל כחי להללה‪.

.‬ע^וילהכיס׳ ל לרט^וחכן‬ ‫כל׳טהויצזרךקצת שזמנם היויזכמז שכתבירש״י שאס א־ןמקריבסנפסלין‬ ‫בחרא למכות והלכה כותי׳לגבי לל‪1.תר לבערו‬ ‫לסכר־ת ל י יהזילאיצשרךדלא נילףמאוכל נפש ?ע״ל לאו שאץבז מעשה‬ ‫ט ״ ט מן התורה משוסיללסזךהואיל'ומצוהלשרפו ו ל ק תלכישפת מותר‬ ‫אץלוקיןעלחלל נז׳׳פקמביןבי טאיבראלמלבריההוללפ׳כלשעה‬ ‫מכחמתיך למכלךייזנלכזתלא ילפייכלאמרן׳• מיסו הא לא קשיא ל ׳ ‪ 1‬י ב א‬ ‫)לף כט( ל״ה‪-‬רבאשי משמעל^אוהניתוק לעשהאס דעתו לקיים‬ ‫ל ל ע קיימינןושמעיכץילר״ע לליתן!יה מתוך כדמזכח כמש פבןגד׳ )ד׳ה(‬ ‫העשה שבה ליכא איסזרא כלל שכתבו שם שמותר לפלות הלק הקלש‬ ‫והשת׳מאןלאיליה מתוךוכז׳אע׳יג לסי׳ל כ״וכ' איןקריכיןבלט איןמולרת‬ ‫בפקס להסיקו למ׳׳דחיקכססח מיתר כהכאה לעידשהו׳^שלז עוכר‪-‬ככל׳‬ ‫למזקי לקרא לעזל׳שבתיכלע לחלבי שכת קריבץ ט״ט ר ן אפשר׳ למוקי‬ ‫יראה משוס לניתוק לעשה להשבתה עייישס בתזספיועיץ שם באיתש'‬ ‫ליה כר׳ישתע׳‪1‬י'זבאמה שכן״י״ל לנ״הלאי׳להז בפ״ק לניצה)שס( מהין‬ ‫ולפ״ו שפיר יש להר־ללע למחר הזי עשה יל״ס ואליבא למ‪-‬ל קיימו ולא‬ ‫זכז׳זס״לבנ)ינ")‪:‬איןקריטן‪:‬י עכדחית׳שפ)ל יט( זעכ׳׳זישלומיללרשו‬ ‫קיימ‪1‬יגםקשההלא קימ״ל כמ*ל לאו שאץ מ מעשה איןלוקין עלי‪1‬־!גם‬ ‫קרא לעולה שכתבר׳ישמעאלושעיר מצינןלמילף איןשזרעיןקלשים מיק‬ ‫לונ אץ קריכץכי״ט ופפ^רמצינו למיל^משריפתקלשיס־ועלפ־אתיא‬ ‫מעלבויקר ־ "ומט׳ לעשה דוקה ל״ת *‪ . קריגץ ט׳׳ט לא צריך הכא קרא•‬ ‫ישלסקשות הלאבלכ־דשכה)דףכ״ד(יגט האליליףלאץ‬ ‫שורפץ הלשויט״ט מעל נקר יתדא• יל<ף נחי אטימלכתיבעו^ת שנת‬ ‫כשבתו ולא עולת קול ט״ט• זכתכו התותישס׳דיליףלה משוס לס״ל כ ל ל‬ ‫כשבת)לףקיל(עזלתשנת כשכתזלימד ללחלבי שכהקריבץט״ט‬ ‫זהייגו משום ל ל ל נלרייוכלמת אין קךיבץ׳ ט׳׳ג! ואיצטרךקרא לח‪3‬ט שב׳‬ ‫בלט כלאמר הלס ההס־זתלאיצטרךקרק להתיר חלט שכת בייט מכלל‬ ‫לחלכיקולבלטחיןקריבין־ולהשויפתקדשיילחול בלט ולש הוא י‬ ‫והשיזיע׳׳כ לאט^לת״ד נלרייוכלבו׳ איןקריכין ט׳׳ט ל״ל לרשת לעד בקר‬ ‫לאין שורתין קלשייבלט פיון זללידי חיןשורכיןקלשי׳ט״ט מוכח בלא״ה‬ ‫כתן לע״כאין קריטן חלט חול ט״ט ומאיזה צל נאמר לשירפץקלשיס‬ ‫ססולזיבלט כיון" לאף חלבי׳ כשרים איןקריכץ־וללז מהואתשכתבז‬ ‫התוספ׳ למ״ר כו״כ אין קרינץ כי״ט לא א*טריך קרא למילף עשה לוחה‬ ‫לת ל שפיר ילפיכן לה מלאיצטרך קרח לעל בקר למענו שמפת קלשי׳•‬ ‫הלא לילל'לוכאיין קריבן ט״טע״כ מנקיי'עולתשבהכשבתו לחלבי שב׳‬ ‫קריטןבלש זמניהכלמול ליאיןחכט חול קריבין בלש כלמןכח בשבח שם'‬ ‫וכ ש שריפתקלשי׳ בלש • ולריריה ל״ל ילפותא לעל כקל ואין ענק כלל‬ ‫למילףמלאיצ׳ שריפי קלשי׳ •י כיון לעקר קראאיצשרך לחלבי שכת‬ ‫קריבץכי״ט‪:‬‬ ‫* ם כיםלוולא ביטלו בלאוהכחזוקילעפהזלעזלם א^חייפ *יקזת י ע‪$‬‬ ‫הלאןעלשיכטלהעשהביליס נישול עולמית שלא מכל לקיים עור‬ ‫•עשהזאוחייב מלקית‪ -‬י‪.‬השוה׳ככלכמועפה משריפה קדשים להוא'כנשים ג^כלמוכלמתו׳‬ ‫ד ק ל ו ש ץ ‪ ) -‬ד ף ל י ( גדיה מעקה ו א ץ 'הילזקכזה‪.לעכץ הלאו דכלאלה‬ ‫אינז‪-‬לוקהלהאמנם שיש לומרראלה כפקא לן לענץאיסורא ללאו שאי]‬ ‫כו־מעשהנהי‪-‬לאין־לזקץ עלי! איקזראמיתא איכא משלכ לאזיהלי»‪5‬ן‬ ‫לעשהלבגמראמשמעלאףבלאוהניתוק לעשהאפי׳קייסהעשה ‪ 1‬י כ ׳‬ ‫א*סזראלאמרינןביומא)לףלז( לעקיבא אומר איןעזלה־באהאלא‬ ‫על עשה זלת הניתוק לעשה וז״ל הרמלסבפ׳גימה׳מעשה קרבנות ועל‬ ‫העזלהתתולהעוןעשהזלתהניתוקלע^העלל • עולשסכגמרא‬ ‫)לףלה(תשזכהמכפו!ת‪.‬קנהדרין״כמ״ד קיימויול^קיימוזאףהרי״ףדעתז‬ ‫‪ p‬שגורסתט קיימו ילא קיימו כר׳יומכז • וידוע דהלכה־כר״י לגט ר״ל‬ ‫וכ״יגהכסף משנה שם‪-‬זלפי״ז ליכא למילף מלאיצ׳ למעט שריתת קדשים‬ ‫ביישקיפלללעשה לזחה ל״ת בעלמא • לאף אס איתא לאין עשה דוחה‬ ‫ל״ת אפייה אי לאן קרא ה״א לשורפץ קרשים ט״ט משזס לשריפה קלשים‬ ‫הוי עשה ול״ת כיוןלבשמפתז בפ^ר מןהלאו זגס מקיייהעסה וכלמשמע‬ ‫כשלהיתולץ) לקיא( לאמר ההם גכי שלוח הקן להזא לאי הניתו׳לעשה‬ ‫ללמ״ל בטלז‪-‬ולא כשלו כשמכםלןהעש׳עוב׳ על עשה נל״ת וכ׳׳כ הרתב׳ים‬ ‫כספר מכץהחצזת שרשי׳ לצכל לאוהכיתוקלעשה הלאו והעש׳שבולמנה‬ ‫לשתי מצותמלפיכךלמ״ל קיימו ולא קיימו כשמקיים העשה מקיים במי‬ ‫הלאו לפי שעוקר הלאו כקיום העשה • ואתי' סוגיא להנא זדכזירליליף‬ ‫מכלאים כציצית כמ׳׳ל קיימו זלא קיימז‪-‬אפס שהתית הזן לא יאות רק‬ ‫לרייהזדה ד ל ל להטעס לאץ‪.‬ל י מ לפיר״שי שם‬ ‫פריךהלס לר^עקב־לס״ל^יךלוקיןעל הלאו מותרמשום לאו שאיןכו‬ ‫שאפי׳הכערה שלא לצורך כלל מלאומי׳ שרי כלטורקמלרכנןאסולוכן‬ ‫מעשי‪-‬וזי׳להלס^ר׳יעקבסאי והנזתיממכז‪-‬ע^בקרמאיעטדט׳ןעיי׳‬ ‫ ל ע ת ה ר מ ל ס כלק מהל׳לש‪-‬לןל‪£‬י נלאו קרא תלכי שבת מותרץלהקרי‬‫שם בתזס׳שפירשז למןהסמיכויפמך למאי טעעאדכתכרחמנא לקרא‬ ‫כלטלמנ״וכלאסררחמנא להקריככי״ט"לא "ילפינן לשאנילזנ'ליכול‬ ‫ןוהנותר כאן אי לאו לניתוק אתא ומתח איצטרך מ תנא תזקיהכו׳ על‬ ‫להמתין כענין שזכרנו ־ אלא אפי׳ללעת התויזהלאש שיס לאףמן התולה‬ ‫ליתןבלשב׳.‬כשבת גבי הא לחלבי שנא קרנטן צי״טאמר‬ ‫עולה באה עליז ואיןץזמולמכפרת ולזקי^עליו למ"ל^קיימויזכזיוכלאיל‬ ‫ח״ל א פ ל ו ג ת ׳ ל ד ^ .‬לשפיר"מצונן למול^מ^־יפת ׳קלשי׳‪-‬ולולי תירץ‬ ‫ס ל ר כ ן זניתזתרו. ולישמעאל ל ל ע ‪ cm‬ל<|ךא לעולי‬ ‫‪3‬תזספ<הכ!אוך‪-6‬י^^‪:‬ל״ו(ללעלמהעול^כאהאםעל כדיתו"‬ ‫שבת כישבאו‪:‬נחלכי' שכתיקמכץ כיצו ‪.‬לפ־הרמלס כליח מהיקנהלרץ‬ ‫בלינהלקייל לינה מועלת אפילן כראש סל מזבח • " י!גלולה מזו כתבו‬ ‫אנזצמכין‬ ‫)ומה שי^ז ללקלק בזה עיי׳בחילושילטכס('לפןכךלכאןרה‬ ‫התזסל‪0'.‬כקרבז׳בלש.הלכך ‪5‬א א י ‪ 1 #‬קראי אלא לי״הס ע ל ל והנה לכא‪1‬רה י ש‬ ‫התןלכאןאףמה‪.‬עליו'ליתא להנהכתמזרה )דף לי( מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה' .‬‬ ‫ומיתותב^הריעזנשךאמנראפעללת^ץעמ^אמורמלקוסהא אץ‬ ‫ב ל ה כ • ת״להש״םשםמתמצאלומרללכריר״‪-‬יכיוכקריביןט׳׳ט ו כ י ‪.ק״ן כחלט שנת שנשחטו־‬ ‫ל^ז^מכלאיס־כציצית‪.לכרי! כזה מוכרתייכמ! שהוכחתי‬ ‫כחידוש׳ לקדושין עיק שס ומה שיש להקפו׳נלז מהא דקיי׳לן איןשורפין‬ ‫קלשים בלילה עיין בישזכהלכר כקילישידקלושץ •והשתא ל א לדוקא‬ ‫עשה השוה בכל ליחה לח לזמיא דעשה״בשריפת קלשיס חשלכ עשה‬ ‫האיכ׳ שזה ככל וכמו שכתכי ההיקפי כעצמם חלוק זה של עשה שזה ככל‬ ‫כקמזן ואפי'כלאים בציצית גופא לא הזי ילפיכןלשרי משריפה קלשים‬ ‫ובהכילוןקאשתעהאנלל‪:‬‬ ‫ב א י ר ולמאן לאמר נדלי׳זנלטת אי.‬ועזר יש לישב לקימה‬ ‫סזגיאללס למהלר למילף מכלאים כציצית ללא כהלכתא• ולולי לכרי‬ ‫שהוכחנ^למיעלהלהאדיליףאטי אץ שורפין שז^קקדשיס כמס טזצ‬ ‫גתוללל לקושיא מעיקרא ליחח להא להזצרך ה ל ס צלמ למילף עשה‬ ‫מתה לאין חלבי הזל קריבין כי^היייצו דזקא להךלשנא ל כ א ח א ) ל ף מיו(‬ ‫לוחה ל״ת מכלאים בציצית היינו משוסלקימ״ל כלש לפ׳התכלת)לף לו(‬ ‫דאחליאבמם כשירייזא׳פסוליי־ל^שרו הקשרהןבשכין א ז י״ט דוק׳במשלה‬ ‫ל ל ל נשים פטזרו׳כציצי׳כלש ההוס'שס)בשבת ל׳כ(‪1‬השח׳אי לא ילפות׳‬ ‫כהןהאזר אבל ללשכא קמא דאמר לא נצרכה אלא' לפסזליןוהזכיחו התזס׳‬ ‫דכלאי׳כציצי׳לשריפ^ קדשים לא מציגן למילף־עשה לוחה ל״ת רק כעשה‬ ‫שם ללהאי לישנא איכרים כשריה הקטרתן מוהר ביזם השכת אז ייט ע־ק‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫?‬ ‫?‬ ‫‪:‬‬ ‫(‬ ‫.‬לק לכתובות ) ל ף ז ( ' להמוציא חמן כלט ין.‬‬ ‫עולפ באהאלא‪:‬עלעשהזל׳׳ת שניתוק' לעשה שאין לוקץ עליו ומשמע‬ ‫איצטיקרא ללהכייוללע כ״ונ איןקריבין ט״ט וכי איצט׳קרא לתשרן כ י ״ ס‬ ‫ג״כ מלכרי כעלספר הכריתות לאיסור לאו שאץט מעשה ל ו ל לאיקז׳‬ ‫ופילשילל ל י י סבר'המיל כ״וכ קריכין כלש'הלכך כיון לכ׳יו‪ :‬שיכול‬ ‫לאו הניתוק לעשה‪-‬והשתא‪:‬ל<ללאו שאין כן מעשה אין לוקץלא ככרוך‬ ‫להמתין ולקפטן בחול ולהקריבם‪.לשריפתז והיינז האי ילפות׳דעל כקד והשתא למייל לאז שאץ‬ ‫לא הוחייה הכערה&לאלצורך כלל רק חקא לצור׳קצת הלא הס כתכו שפ‬ ‫בו מעשה אץלוקץעליז אית לי׳לרשא לעד• בקרללמר על שריפת קדשי׳‬ ‫דצזר'מ‪#‬ה היא פזמלצויבי״ס צורךק^ת ושרי‪ .והכי ס ל ׳ למאןדאית‬ ‫גלטלבלאומויה לקראמהיתיתילמיסרלאאתרי׳נפ^כיצה^לףיא‬ ‫ליה לאו שאץ כן‪-‬עעשס איןל^מ‪.מי שלח לצורך‪ • .‬עלעשה‪1‬לת הניתזקילעשה זכלזהמיימ‬ ‫ע״כ^סגיו פתיים העפה‪ :‬דאי לא קייס'העשה הא קזי כלאו^מזרלאץ‬ ‫ואעשר' •לישכ לסבה‪.‬שכתב^למע^מא^לללל אילפינן שריסת קלשי' י ללקלק א י ס ל א נ א ין קרי בין בייט א מ א י איציש' קרא ל ה ת י ר חלבי שבת‬ ‫מעל‪:‬בקר‪-‬הןמסי‪0‬אמלפז‪-.‬ולי חוקי לה לחלבי ש כ ת ק י י י ^ ‪.‬מ ה זלאי‪-‬הקרכת חלבי &לת‬ ‫שאין לוחה י״טואכןקיימילכמ״לאץלוקץ‪.‬זקיימו ללא קיימו בייט שמיל שעברעל הלאו‬ ‫מיד נגמרלחחבלמי^זת אבל העשה ליתן לעקזריהמלקזת^ זאס אינו‬ ‫מקייסהעשהאע׳׳ש שאינו מכטלז בידים חייב מלקות • ובסוף חולין‬ ‫כ ו י ר ש ר ^ ד ל מ א ן דאמר קיימו זלא קיימו אינו פטזר מן המלקזת עד‬ ‫ג‪1‬יקייס‪.‬לוקין על לאו דצז^ר הןא משיס״להוי לאו‬ ‫הטתק לעשה ו ל ל לאז שאין בז מעשה לזקץ• עניז כ ד א י ל ב ל ן מיתזת •‬ ‫מש‪-‬לכ לליעקכ מלל דהטעס שאין לוקין עליו הוא משים לאו שאץבז‬ ‫מעשהיוהשתא האי קיום העשה איבו פועל כלוס.‬לי׳פארעא^ראי.‬בין*‪1‬מאלמתרזק‬ ‫מוכממלכריהרמלם כספימטן הצוצוילכאנותוידעשה דשריפתיקלשי׳‬ ‫לאאמרשזאתיהמצוה איכהכוהגהיככשיכ כדרכו ככל מצות עשץ שאץ‬ ‫הנשים חייבות זכמוישיעד בהקמותו'•.‫נצח‬ ‫מסכת‬ ‫ישראל‬ ‫יבםזת•‬ ‫‪.‬ ‫ש‬ ‫ז‬ ‫כלילה‬ .‬הע^ה בתוך כלי דכיר אחל שעבר על הלאו •י זהכההרמב־ם•־‬ ‫פסק בעי״ןמהל׳‪.

‬הקשו ‪.‬גרושה לכקהליזש משמעי‬ ‫ולח אמר ומת כלא כניס רק זמת׳סתס ‪.‬לאשמועינן לרט<־עקיבא מחשש פן יולד האכ כן זהוה קריין למימר כי ישבו אתים יחלעוגומר •‬ ‫וכןואכאיןלזןזגזיותורוץדאיצשרך‪ .‬באוחו הדיבור‪ .‫נצח‬ ‫מסכת‬ ‫כלילה ממעטיניי הקטרתן מקרא דעזלת שכת אץ ללמול איסור שריפיד‬ ‫קדשים מאיקיר הקטרת חלבי חיל טזס־שוכ ‪..‬דאין‬ ‫יןיחשץ תזפסתכה דץיהוא ‪:‬שתהא מיגזךת^חזה־כלל לישב •י •‬ ‫‪1‬‬ ‫.‬ממכה‪-‬לן• ומתבלא כניס והוא •לקלוק‪.‬הלס לעלל )דן יא( גבי מחזיר גרושתו'‬ ‫אמי נשואת •אטו ונשאת לאפיו מאביו ומת זז היא אמז‪-‬ופו׳ ‪-‬‬ ‫משנישאת מיהו מכח דקפסיק׳ותכי‪ .‬הבא על יבמתו ) ל ן ( •ש׳‪$‬סהה לו כניס קזכרן‬ ‫וזהו‪ :‬כוונת רלי^כשמה רשע‬ ‫ואם אין לו כניס הולך ערירי *‬ ‫ובודאי‪.‬יצוייר ‪ 0 A‬כן‬ ‫גרושה לכהן הליוט כגון שהיה לו אח חלל י ואז הוא מזתר‬ ‫•כשם הירושלמי ערוך כדרכם בלמ ‪:‬‬ ‫בגרושה כמבואר כלס ומת ונמצא נופלת לפני אחיו הכשר‬ ‫גמרא אלמנה לכהן‪.‬להקשות הלא‬ ‫כפרק המגרש ) ל ן פכ( ‪ .‬היכא דתמוהו מעוכרת כתירוץ•‬ ‫לאמר אין קידושין תזפקין וכזי זלכ הוי כנבריות־כעלמא ‪-‬־‬ ‫התוספות ולמה אס‪ .‬לכל ארס אן מלרב‪.‬והזא יאקד מחייבי כריתות מסתמא‬ ‫מת כלא כניס‪ :‬שמתנאי חייכי כריתוה •ערימ ‪.‬־בשלמא‪.ר״למאייכנייהז'{ אלמבהללהגמ׳׳ר־שישהיתר‬ ‫לאיסיכה הא אץהיתרלא^נרה וילפינן מאחות אפלו^״ד על שגגתה‬ ‫חטאת ‪nr‬׳׳‪ f o‬טכא וכשאין פ‪:‬שרת צרתה עד• כאן לשון הירושלמי • ׳'‬ ‫הרי מכזאר לעל מה ולמה פשוש לן לרמי עקיבא דחייכי‬ ‫לאוץ לאו־ כני חליצה ויבזם הס • •‪.‬כלג־משזס לאץ‬ ‫‪.‬כיצד‬ ‫לאו רבי עקיבא היא לקתכי כה איקור קדושה גרושה‬ ‫והירושלמי‬ ‫לפק׳ הטוש‪ :‬וזה לא יצזייר רק כשנשא אחיו גתשה • רק מה שמקשץ התוספות מכת דרכי‪.‬לשוק דאמר רב׳בפרק‪ -‬האשת ‪).‬‬ ‫<שי לדקדק מאן הואלנפקא ליה מזלקח רבי‬ ‫הוא )לעיל דן סיע״ב( ורבי הא אמריכן דאית ליה דאי לא‬ ‫זאפשר ליישכ‬ ‫קתניזהכאילא משכתתליה־בלאלאי כ?לש י‬ ‫והיינו כמן‬ ‫ללמאן‪:‬׳ דלין מולקח משכחת שפיר בלא ראי ‪.‬תנשא לפלוני‪'.‪.‬המגיש ואחר כך ‪.‬ה. לו אס חלל ונשא‬ ‫גרופה ‪-‬‬ ‫י‬ .‬־בנה ללאו‬ ‫עטה ולילחי לתוהכה כספר שכל טוב‪ -‬השיב דלקי י לא פריך‬ ‫הנה מה שכתכ כשמת־ רשע יזה ־נראה‬ ‫אשת אחהיתה‬ ‫מגרושה לאן מגרושה לא קשה מידי כזזלת קפסיק וחני דאי‬ ‫כשפת יתר לאין ענין לכאן כלל כספור רשעתו ובמלאי •לא‬ ‫ונראה שרלי בציעת לשונו תידון לקדזק לאו הכי לל דמתניתין איירי שנשא אחיו גרושה כאיסור‬ ‫יןי יק היא •‬ ‫ותו לא קשה דליתי עשה‪.‬תתנשא ׳ לאחיו של • העלוני אין לזמר שאסורה‬ ‫מחמת חשש הלל לזזדאי תדע'שאסורה לפלוני מטעם אשת את‬ ‫ואץ לומר ־ דתיישיכן סן ימות‬ ‫א ן אחר מות המגרש •‬ ‫י אחיו של פלוני כלא בניס‪.‬מת בלא כפיס עלי! לא •נפלה‪.‬־‪ .‬קה לאחיו והיא אסירה לפלוני באיקורייבמה לשוקי ופושרת צרתה ‪-‬‬ ‫לכשלמא למאן ליליץ ‪*-‬ואחות אשי* יא״א לצייר‪.‬נכון טן שהיה־ לו אק‪ .‬־ מן‬ ‫הכשואין' וכוי יש לדקדק הוה ליה להקשות ביוהר‬ ‫כילי לה‪ .‬פושר הצרה רק באיקוך כרתכמו‪.‬התוספות האץ־ חיישינן•‬ ‫שמא תנשא לפלוני אחר ‪.‬ליבום לפני ככה ללאו אשת‬ ‫אחיו הוא־ ‪:‬‬ ‫לע*!ס ופו" חיישינן שמא הנשא לו ‪-‬לאתר‬ ‫תו' ד״ה‬ ‫‪.‬כיס‪ .‬התוספות התירוץ הזה כשסלי ולא‬ ‫וקושיא זז‪ . -‬‬ ‫ואממנן כפרק‪.‬שהתאלמן או תתגרש • ‪-‬יש‪.‬אביו‪ .‬נדרים ‪ •:‬ונדבות קריבץ‬ ‫קכיבץ טוס שזב • ‪.‬לא העשה חץ הלוק כץ עשה‪.‬שוס זלשחא נמי עשה להקשרה‪ :‬תלכי תיל היתה ־ ראויה‬ ‫שתלתה ל״ת ליזם טוב וכיין לחזינן• דאפילז הכי מיעש‬ ‫קרא לש לפריפת קלשיס טוס טיב • והתירן הראשון שכתבנו‬ ‫י‬ ‫• םסיש ללחותוכמהשאזכירבח־לושי לשית‪:‬‬ ‫דףט׳עיא תוקפות לה והרי איסור מציה זכו׳ בכל לוכהא‬ ‫לחייט לאוין לרבי‬ ‫פשישא‪ .‬ולזה מתק ר ל י שאמר־ שמלבר גאן בהיתח הך‪£‬ע‬ ‫.‬כנזי׳ על קז תזהו לכלא איסור ‪.‬ואז תחישזכ שמותרת לפלוני •‬ ‫שלפ כלן לו החשש שהוא‪.‬ומת ונפלה לפני־ אתיו ליטם ואי למי עקיבא‬ ‫אין כאן מקים‪.‬בחושבה שככר •לו הותרה‬ ‫מחמת מיתת־ המגרש י־ ״ ולפי זה על סי יק־יהקישיא שתציירי׳‬ ‫התוקפות והוא ‪.‬על הלכך‬ ‫דף י‬ ‫פשישות בזולת קפסיק ותני מן הגרושה לכהן הדיוש• דליתי‬ ‫השמת רשע זה לא נפלה זו ליבום •לפט‪.‬רט עקיבא‬ ‫ל*שמע׳‪ 1‬אזמר מה אחות אשה מיוחדת שהיא כרת זהייכין על שגגתה‬ ‫קטאת ועל זדו‪:‬ה ברת אן כל שחייטןעלשגגחהחשחת ועל זדננהכי־ת‬ ‫ופו׳מהנפיקמןבטיהו'.‬שתתגרש‪ .‬מפלוני י הא יודעת ׳שהיא‬ ‫ותירצו שהחשש‪-‬הוא שמא ימית‬ ‫אסירה לו מחמת המגרש‪-‬‬ ‫‪.‬ומיהו לקמן׳לנפקא מולקת זלקחה זכו׳ קשה ‪.‬דאין פ‪1‬שרץיצרתן כדאמר כירושלמי גס כן‬ ‫שם לצעי‪/‬התם אלמנה לכהן גדול ־אי הזה־ כעהה א‪ 1‬לא‬ ‫והשיבו שם •קידושץ• תזפסץ כה ואת אמרת‪-‬הכין ־ •ומיהוללע‬ ‫לסטראלוםאץ יףלושין תזפסץ כחייבי לאיייו ייליף לקל ותומר‬ ‫משאר‪.‬גסי לפי־ מיה שכהיהי למעלה לעפה‬ ‫דשריפת קדשים ה!א נוהג כנשים ללעת הרמלם והתוסשות‪.‬נזעם ־‬ ‫מקשה דאסיכן לעולם כל זמן״׳שיש אב־למת לא הנשא אשתו‬ ‫שנא מת ולין‪.‬שוה בכל‬ ‫לאיכה"־‪ .‬ללקלק על‪-‬אחרו כיצד היתה‬ ‫א הנופל כגמרא־‬ ‫לה לא כל שכן כדאמר‪.‬י\חה אמו נשואת אביו וכל ‪.:‬־ ••־‬ ‫וכמיש התוספות דאכןורה לכל אלם־ על שהתאלמן ־•"'•'אל^שמין‬ ‫כלא בניס ולו אתים זהלכה וכשאתילאחיו של פלזכי ומת כלא בניס •‬ ‫ועתה אסורה לסתיכס לפלוני משעם שתתצא־הגטבשל יהיא עומדת‬ ‫כזי‪.‬עיילת מאחות אשה סנירא ליה לאן חייכי לאמין לאו‪ .‬ ‫<‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.שעבר שנשא אשת‪ .‬זיקה ליבוסי־ כלל כיין‪ .‬ליה להש״ש‬ ‫עקיכא לחמר אץ קילזפין תיפסץ בחייט לאוין לאו בכי חליצה‬ ‫ויבזם הס ותימא ללי אמאי לא אחריכן לרבי עקיבא לאתי‬ ‫ותקל לי איך כעלס מהם•‬ ‫עשה ולקי לא תעשה ע״כ ‪-‬‬ ‫ורושלקי־עריך שמביאים ברייתא ריש׳ פרק קמא דיממת דערזה‬ ‫וצרה פטורה מן היכזס זמן החליצה ליל כאחר כאן עליה יפאמר להלן‬ ‫עליה מה להלן כמקוסמצוה אן כאן כמקום מצות זכי' • אין לי אלא‬ ‫אחות אשה־שאר עריות מציץ קל זיחזמר מהאחות אשה שיש‪-‬היתר־‬ ‫לאיסורה פושרת שאר עריות לא כלשכן עד כדזן‪.‬י‬ ‫ממת ה מ ‪ 3‬ד ש על תנאי־שהיא אז מזחרת‪.‬כני‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫יבמות‬ ‫ישראל‬ ‫ז‬ ‫בגמרא ‪.‬כהן ‪1‬נשא כאיסור נץ‪.‬חול מוכרץ והשתא‬ ‫להך לישנא יש לומר ולילפיכן‪-‬אץשורפץ קדשים ביזם‪ :‬שוב ־מעד‬ ‫בקר ‪• -‬אף ־ ‪-‬אס 'תיתא ׳ילחץ ‪.‬פשוש ‪. •אמת דכמקים דקידזשץ‬ ‫תופקין.‬בלילה כדאיתא‪:‬‬ ‫כפרק הערל • ונמס אן הקער חלבי‪ .‬גדול קפסיק ותני •לא ישנא‬ ‫דףבעיא‬ ‫ליביס ‪:‬‬ ‫מן אירוסין‪-‬ולא שנא »ן •־הנשואץ•‪.‬אח»ת אשה כדאיהאבפלקין׳ י •‬ ‫מהשאץכןיכמה לשוק רליכארקלאוללא תהיהיאשתהמתחזצה *‬ ‫ללא׳השרה צרתה והיא חולצת־ ולא מהייכמת כשאר תייכי לאוין •‬ ‫אמנם למאןלילין מולקתוגז׳כל היכאדאיכאתרילקזחין וכזזכמקו©‬ ‫ללא תפסי קידושין‪ /‬פושרת צרתה כמו‪.‬לחמותה של ‪ r‬כמה מעוכרת י־ המיה לי‬ ‫בכל דוכתא פשישא ליה מקשץ‪-‬הא־בלאוהכי מתניתץ‬ ‫ש‪0‬‬ ‫להקושיא־וגס התירוץ שבתוספות הוא כירושלמי ריש פרק‪.‬ייש‬ ‫לדחות גס כן תירוץ דמתרן חטי מעולת שכתי‪-‬זגוהר דיש לומר‬ ‫דשאכיי‪-‬הקטר חלבי ׳הזל כלש דאקזר חן על גב דהיי נמי עשה‬ ‫מש!ס להעשה אינה שזה בכל• וכדין הוא• שלא ידחה ללאו ?‪die‬‬ ‫בכל וכמו שכתבו ההיספהבקמוך דלמאן דאמר ציצית נוהג כנשים‬ ‫ליה לן‪--‬ילפזתא •לעשה שאינה י שזה בכל דוחה נא תעשה י •׳‬ ‫רלפינן מעל בקר • ‪ -‬ומיהו אטי דמשני הכי יש לומר דקכירא‬ ‫ליה כרבי שמעון דציצית איכוינוי ג כנשים והלק־ הא דילפינן‬ ‫בעלמא עשה דוחה ‪.‬דולעיל אמריעקב‬ ‫תנק ‪.‬‬ ‫אפס^עיקר הדברים סקיריס מדברי התוספות‪:‬‬ ‫עזספזת ילה אשתאתמישלא היה בעולמו ואס‬ ‫דףיזעיב‬ ‫׳גאמרזתיפוק לית‪:‬וכ'ז׳ על ואומר ל״י •דאזצטריך‬ ‫חליצה ויצום הן‬ ‫היכא‪ .‬הבנים יהיו ממזרים למפרע אקר‬ ‫שמחנו שמת בלא מ י ‪' • 6‬והתשובה שאחר שאקרוהו להנשאלכל‬ ‫מח‪1‬ש הלל אקרוה •ילהנשא גב כן לאחיו" אן באקופ שאץ החשש נוהג‬ ‫משעה לא פלוג וכן נמצא כהרבה מקומות ‪:.‬לן־•צב(־‪ ..‬כלהו והוליד‪.‬שהיה.‬כן כתבו‪.‬לשליפת‬ ‫קדשים' הזאי~בהכרת כיזם־‪-‬דאין גורפץ' קדשי& ‪.‬וכוי דהשתא במותר לה חקור לאסור‬ ‫והיא שיש‪ .‬שכתבו התוקפות לעיל׳‬ ‫הלכך ביבמה‪..‬‬ ‫‪.

‬וחולצת‬ ‫איסורין לוקא לכגרושה מן משזאין ‪ -‬ליכא למימר תתייא עשה‬ ‫ויש להקשות‪.‬קפה והשתא לא איצט׳דאשז ללאודהקפה וכמו‬ ‫לאזהרת מיתת כיל אין לוקין עלח י וגס תשזכה אין ‪10‬עלת בז כדאיתא‬ ‫שכתכ התו׳כריש מכילתץ^ס וללז אףלתכא דמיקי ראשו לנזיר לא מוכת‬ ‫התם י‪! .‬י׳יללמתכיהץסלדישמאזראףמחייטכריתותלכ^‪ -‬לכך‬ ‫לעשה לותהכ לאיי ׳כיון ללליליילאי להקפה ליתא ואתייאי אמריידעשה‬ ‫הלא ההלכהכמ״ש התזללפ החולץ )•שם( ')לכ הרא״ש שםלהכי נמי‬ ‫לחי שני לאוי להקפה ד׳יזיר אץ ללתזד חזה בשאר חכחייללאו ליןת׳איכו‬ ‫סתם מתציתץ לפרק האומר דכל מקום שיש קידושין ואץ עכירהק״ל יש‬ ‫שוה ככל דנזיר ישנו כשאלה כראמיהש״ס התם דמ‪:‬אזלא ילפי׳כעלת ׳הצה‬ ‫ממזרמחייכיכריהות גרידא • וחיכו לרשא לאין לו עיין עליו י״ל‬ ‫מה שכתטהתו׳דאיכא תנאללא מחלק כיןלאו אחללשנילאוץאחה ד ל‬ ‫לאיצטריך אף לליל אין ממזר רקימחיימ מיתות לד‪:‬והיינו‪.‫מסבת‬ ‫נצח‬ ‫ישראל‬ ‫יבמות‬ ‫וזמהגגס לגרושה רק כממזרת ונתינה קשהלהלסלהכי פריך ממזרת‬ ‫גרזשהכהיתרכיץ שכןטפיעליפא ליה להקשות מאלמנה לכהן גלול‬ ‫זנתינהמאיא״לותילאמילי‪:‬‬ ‫ואין זה כלום למשנה שלימה היא כריש פרה יש מותרת כהן גלול‬ ‫גמרא איתמר ביאת כ ל ג כאלמנה וכוי ־ באלמנה‪ .‬עשה אינו• לוחה להרי‬ ‫על פי שהוא כנו לענץ ירושה קרי יזה הפק לעכץ ימס‪ :‬כשם‬ ‫לאוי עללועתה שזכינו לכל זה תז לא קשה למגרושה לא‬ ‫שזנתה יגפ זה כך זנתה עת אחר ומאין אנו יזלעיס שזה כנו ולאי‬ ‫מצי פריך דליתי יעשה 'ולילתי לא תעשה אס לא כגרושה מן'‬ ‫והרי אץ לו חזקה אלא לעולם הוא ספק ולהחמיר לנץ כו‪.‬הימם וכין מן החליצה‬ ‫כהונה הוה חללה ואם כאח חלל ונשא גרושה כהיחר אףהיא נעשה חללה‬ ‫כדאחר כריש מכילמק ) י ן ׳ ג ( דתוטרת משמעכץמןהיכוסובץ‬ ‫ככיאתז כלאמ׳לקמן)י׳סט( והשתא כיןכך זב*ן כךלעזלס איכא כגרוש׳‬ ‫מן החליצה י וכן כתב הומלס עצתן כ ל כ מהלכת יטם לכן‬ ‫מן הנשואין שני לאזין • משוס ג ד ש ? זמשוס חללי‪.‬דיכר הכהזכ ל״ש נזיר ולש אינו‬ ‫׳!איךיתכןשמת והניח ככוחי ילל דמשכחתבכגוןשבול^הקכזהמחייכי‬ ‫נזירועזד כיץ דדחי לאו אחד הוא הלץ שירחה כ׳לאויס והנא איתי תנא‬ ‫לאוין ו כ ל ר שם יש חמזרמידיכילאוץ כיון דאץהלכהכןזכמ״&התול‬ ‫לקמןדלא מפליג ע ל ל התויוהנה מה שכתכו ההז׳לראשז משמע כץנזיר‬ ‫סיףל החזלץ)שס(• ואפשר לומ׳דמשכתת לי׳כשנלקה‪:‬על הלאו שט יקי״ל‬ ‫ובין שאינו נזיר היינו לוקא לפי סיגי׳זו משא״כ לסוגי׳ פ קמא דמכילתץ‬ ‫כסוף חכו׳דחייכי כריתו׳שלקו נפטרו‪.לכהן שבא עלחללה שהיא גרושה לוקה שתים הילכךכגרישה‬ ‫הרמלם שזכרנו היכא משכחה ליה פיק ללעזלס מספקא לן כבנו‬ ‫מן הכשיאין לודאי לא מציליכמי לאין עשה לוקה בילאוין רק כגרזש׳תן‬ ‫ולע שהמרלכי כתב לתקן את זה למיירי‬ ‫וא״כ חליצה כעי •‬ ‫איריסץ ללילאלא לאו אחל קשה שסיר כיון שכן לא מצי להקשז׳ מ גרזשה‬ ‫מתניתץ להכא כשהיו ׳שניהם חבושים כבית האסורים לסכ*‬ ‫אס לא מכח קפסיק ותני כין גרושה מןאיריסץ וכוי לפיכך מקש׳חהאי‬ ‫מתזקמי מתניתץ לסיף פרק אלמנה לכהן גדול וכוונתו במה לאמרלג‬ ‫קכןא תאלתכ ה לקלס לה והמתת גזירה אלמנה מן אירוסין וכז׳ תיחן‬ ‫ללמאי‬ ‫‪0‬‬ ‫‪:‬‬ .מה שאסורה לבעלה‬ ‫מןהאירוסץ * מכאןקשהקצתעלמהשכתכהרחלסכל? ) מהלי‬ ‫ומותרת ליבם ואלו איתא לסכרתו אף התם נאמר השת׳ כמותר לה אסורה‬ ‫ביאות אסירת שכלג״אסור שיקח כ'נשים שנחמד אשה אחת ולא שתים••‬ ‫וכוי ואולם עיקרן של דכרי׳ללא אמדייהאי תירא רק לזקא כמקו׳שהיתה‬ ‫זללז גס כאלמנה מן האירוסין משכחת עשה זלת למקתמא יש לכה״ג‬ ‫מיתרי מקדם ליעל ישוכנאסרה ולא כמקו׳שהיא אסורה וקיימ׳דכהדיא‬ ‫אשה והיה עשה דאחת ולא שחים‪ .‬מן הנשואץ‬ ‫שקידש את האלמנה ויש לוי אח כ ק הלץט מותרת ליכס דףכא‬ ‫כ״ע לא תליגי דאין עשה דוהה עשה זל״ת כי פליגיכאלמבה‬ ‫אף על פי שאסירילכעלהותוחשיבשסשארמיל.‬כריתות שכתכ כספר כריתות לשון‬ ‫ונתעכרה ואמר‪/‬זה העוכר ממני הוא ואפילו היא מולה לו אף‬ ‫לימזליס שער ג ' סימן קס״ל ליל ושום‪.‬וכן חשתעלולכריהרמלסכלהמהל׳כלימקדש‪.‬אפה כשלמא‪-‬יש לו אשת וכזי *‬ ‫חתיכס א׳ם נאסרה כמותר לה זכו׳ וקמתמה ה ל ס נאסרה הא איסורה‬ ‫ולא עוד אלא שהרמלם עצמו כתב כ ל ו מהלכי ינוס שאס כא ל ג על‬ ‫וקיימא אלא זכז׳הרי כהדיידלא אמרי׳הך ק״ו כמקום שהיא אסירה וקיימה‬ ‫ימותו אלמנה מן הנשזאיןלא פטר צרחה • ולמה לא זכר ל כ שאס יש לו‬ ‫סברתו טפי ניחא לומרדמגדזשהדנשאה אחיז כאיסזרלק״מדבהא ודאי‬ ‫אשה לא פטר צרתה • וצריך לומר שלדעת הרתלסג״כ ל ג א י נ ו‬ ‫לא אתיא עשה ולחי׳ללת לאין ע & דפשיעה דזתה לת וכמ״ש התיספת‬ ‫נושא כ' נשיס חלרכנן כלכל וכמו שכתכהראללשסיוהטא הפסוק‬ ‫כעירזטן)יף!( ג ט למיס שכתערט עיי״ש רקדלפיזהגסלתידברי‬ ‫לאסמכתא וראיה לזה שלא חנה הרמלס זאת הציווי כסחרמנזי המצות‬ ‫בעל ספר הלל קשה מה לילכסזף למסיק אלמנה חן אירוסין אטז‬ ‫בתוך שאר המצותעשה שכן מנה הרכה לאוין הכאיס מכלל עשה כהון‪.‬להא בהא תליא‬ ‫קרא ל ל ג ונזיר מכנארשסלאיתילי׳למחלק כין ל א ו א תד זכץכ׳לא זי יידוע‬ ‫כלאמר כגמרא לכלא״ה כתכז התיסלללא איצטיריךריכויא לכן ממזר‬ ‫להלכה כ ל ע לגכילישמע^וללע מכואר ג״כלאץשוס עםהלוחה ל‬ ‫פוטר כיון ללכלימילי כבו הזהרקלאיצטריךללאפילץיאחיף אחים‬ ‫לאוי מיה* אין לומר לילתיכן כעלמא חמת חצזה לשכ ואל תעשה שאבי‬ ‫מכני יעקכ למה להלן כשרים אף כאן כשרים ולא לאח ממזר אץ‬ ‫כלאמר ל ג לכרכו׳)ל׳יעע״כ( תא שמ׳ לאחותו מה ל ל וכויער זליגמר‬ ‫מיניה שכ ואל תעשה שאני ן ועיין שםכפיירש‪-‬רלי ותוספות‬ ‫זןקקאשת אחיזליטס‪:‬‬ ‫מי שישלו כן וכוי כתכ הרחלם כ ל ג מהלכת יכוה‬ ‫שט‬ ‫והשתא קוכח מכל זה • לאץ עשה לוחה שהי לאוי וכן לעת‬ ‫וחליצה ז״ל מי שזנה עם אשה כין פנוי׳ וכין אשת איש‬ ‫הלש מקיכץ! כעל! ספר ‪.‬זאמלי׳כלי מחסין‬ ‫ממזר פוטר אשת אביו מן היכוס ומן החליצה ולפי לעין‬ ‫)ד׳ען ע״כ(.‬לסי מה‬ ‫כלג)ל'מתל׳כ(פליגא ריישמעאלזלעזקאמר ל ע התסלאחיו מה ל ל‬ ‫שכתבי כתויסל כאן דאף כת נפקא מאין לו" עיין עלת.‬ילאו הכא מכלל עשה עשה • גסלעיל‬ ‫אמי הלס כן כריש ס״א דקזטה ךאמר התם כ ג מ ל אהא דסוטה חולצת‬ ‫דקאמר אלמנה לכה׳׳ג קפסיק וחכי לש מן האירוסין ול״ש מן הנשזאץ‬ ‫ולא מתיכמתרכא אמר קיו כמיתרלה כאסרקבאסיר לה מכעיא לי׳אמר‬ ‫כשלמ׳וכו׳על ליתי עשה זלידחי ל‪/‬ולפי לכרי הרמלסהלל לכןלהקשו׳‬ ‫לזאביי אלא מעתה ל ג שקידשאת האלמנה ויש לו אח כהן הדיוט לא‬ ‫קא פסיק ותני לש יש לו אשה ליש אין לו ‪.‬מידי כריתנחן ו ל פ הרמכ״ס כריש‬ ‫)לה( זלקוגי׳דלנדריםכמושכתכוהתז׳לק דמכילתיןוז״לוי״ל דשיגיא‬ ‫לאלו הן הלוקץ דמחויכי כריתו׳שלקו ועשו תשוכס נפטרו מידי כריתהן •‬ ‫פרק לנזירים קברו דאפי׳לא כתכראשז הזה מזקמנין זקנז ט ן ככהן כץ‬ ‫מיהו אכהי יש ללקלק ללמ״ל) ש‪ (0‬דאץ מחזר רק מחייט מיתות כ ר ‪:‬‬ ‫בישיאל אע״פ שראשו לא משמעבץכזיר וכין שאינו נזיר והשת׳לפי אמת‬ ‫ואץ לך מיתות ל ד שאץ כופרת • וכהא ליל לאוקמי כשלקהלכאיסורא‬ ‫לית לן ילפותא לעשה לוחהכ׳לאוי לי׳׳ל למאן למוקי לראשו ל<זיר קסכר‬ ‫לכמיתותלל ליכא מלקות כלאמר כפרקאלזהןהלוקץולא‪ 1‬סכיתן‬ ‫הקפת כל ראש לא שמיי ה‪.‬‬ ‫אלמ»הימןתכשזאין!פרץ־ ממזרת וכתיבי* מאי אייל אתאי לא פריךמגחשה‬ ‫מ״ע י‪ .לשקוליס הן ־ •י•‬ ‫שהרי שהיילג זכזיו ןכז'»^ריד‪6‬ש^‪0‬לריישמעאללג‪-‬זנזיר מלל כיזןלשח י‬ ‫ואולם למה שכתמ התוסלדכת נפקאלן ימולא ימחה י״ל ראיצטךך לו‬ ‫רחמנא חל לאומה לי חל לאז ומסמללאוי זאזלסלליגללליליה איצט'‬ ‫לאשמועיכן לאף אח ממזר זוקק אשת אחיו ליכוס‪.‬צזכתוכ כ " ג‬ ‫לקדס להו כמשנה ואין לדחוק)לזמר דבגרזשה נחי גדרה היכי שנשאה‬ ‫לא־ישא לנשים ואם נשא לא יעכיול כיום הצוס עד שיגרש לאחת מהן‪:‬‬ ‫אתיז כהיתר אטז נשאה כאיסור ד ל כ מה מקשה ממזרת ו©ינהדכהא‬ ‫דף כב ע״א מישיש לז בן מ״מ פוטר את אשתיאכיו מן היכזס מ״ח‬ ‫נמי איכא למימר גז־ירה היכי שהיי לו אח ממזף*בשאה בהיתר אטו היכי‬ ‫לאתזייממזר * יש ללקלק הא אמר כפ הנא על יכמתו'‬ ‫שהיי לו את כשר ונשא ממזרת וכתיבה באיסור יי' אמנס אין צריך לכל זה‬ ‫)דף נה(כתיכ ערירים יהיהוכתיכ עריריס יחוהז ולמלנו להמחייכ‬ ‫דהכה התילכתכו כלששה דנזיר)ד׳ מא ע״כ{• אהא דאמ״רהתס אי כתב‬ ‫כרס הולך ערירי!כניו מתים כחייו כין הכבים שהיו לו קודם החטא וכץ‬ ‫ראשו ל א משמע תרתיזז׳׳ל התויז^י קשה לרככןהיכי דהזא נזיר ומצורע‬ ‫הכנים שהיו לו אחר החטא • •ואחר שמחזר הוימחייכיכריתו?כדאיתא‬ ‫אילכראשו דנזיר תרי לאוי ועשה מלל דאתי עשה דגילות ודחי לכל הבי‬ ‫כסיף פרק החולץ)ין מט(.‬לדעתו הא כהדיא איחא‬ ‫ילא מתיכמת ע ל ל •‬ ‫לימס ודחי׳ ללא תעשה לגרושה דממה נפשך אס כאת כשר‬ ‫הכי מי שיש לו כן ל מ פוטר את אשת וכז׳זמ״מ היינו בן ממזן‬ ‫ונשא גרוש׳כאיסו׳הרינעשה חללהכטאתוכלאחיכלייוח^ןדחאיסז׳‬ ‫כמופרש כגמרא ופוטר משחע כין מן‪.אכי הממזר הנה עכר על א־סו׳כית כהכרח־‬ ‫ולל הכל נסקא לי׳ מראשו דמקרא מלא‪.

‫מסכת‬ ‫נצח ישראל‬ ‫ן‬ ‫יבמות‬ ‫דליומאמעלמא אבל היכאללא'ד*ימא מעלמא כתר דידיישדינן ודייק‬ ‫שא‪#‬כ‪ or‬אעיר עזלעלימה שיש לזקוק כמו• שכיןכזהיזיס׳‬ ‫וטרפ‬ ‫ממתניחין דקתניככהן שכאעלבת ישראלזיללה האכל כתרומה וע״כ‬ ‫כרכור זה למיעלהידמאץ לו ל ג ט נתלה ררשיכן כן הכן ומאין‬ ‫דללמא א הא לך‬ ‫מיידי מלא דיימא מעלמא ‪ v‬ולחי לי׳ אטי‬ ‫לי דגיכי יכום ילהינן חמזר רלפיכן כן הבןילעכץיכזס מנחלה דלכאזרה‬ ‫ימתנייתיןשהיו‬ ‫אע׳יגלילאדיימאמעלמאאמירככולדיממזר •‬ ‫ניאהידכןסבןלענץצתלללאצי^ריכויכלל • זזסלכסחון )רף‬ ‫שניהם חבושים בטח האסירי׳ ־ ‪1‬יש ללקלק ע‪/‬הלא'כחולץ )דף יא(‬ ‫כד( שריך לש״ס אהא'}קאמד חצוה כגדול ליבם מקרא לומה ה?כור' י‬ ‫מסיק כתי אפיי ורבא לאינו מועיל כללעפין חבישה בטח האסזרי©‬ ‫ןאיחאליאיכאבכזרלקייס חצופיכוסכי‪ :‬ליכא בכורי לא לי־ךש מצות‬ ‫&יכא ריפ להסתפק •י דמהדרהתס אילפוהא ראוליכןיכסר דוכא ואיכא‬ ‫יביס' י ןחשכייאחרקיראי־ומתאחלמהסתילאעסקיצץלמתבכיר •‬ ‫זאמררכאחא כריעקכ דילפיק ׳משעיר'‬ ‫ילפותאטזבאהתס *‬ ‫יאיתא למתקטין הא מיעט' רחמנא אשא אתיו שלא _ היה בעולתו וכ‪'1‬‬ ‫המשתלחוכתירהכיאחררכמרילילפינןממכהאנין' ואמו וכו׳דאתר"‬ ‫ולרש״י וחח״איחהסיחשתע שלאיהאישסיריקשניצזימח א׳ • והניהאי‬ ‫*־אמצאקטלי'»ליח‪1‬ש‪.‬צ*נואשאתילנשאר הספקכעינזכמבואך' ‪.‬סאפי׳מהרקימ״ל ראוליכן כחרחכא‬ ‫איזיו כמקום שיש אב • וע׳׳כ מייןתיכן ליי בחקוםקהכןנריכזי בן‬ ‫אפסמ״ש למתכה אטו ואמו נכקא לן‬ ‫לא סמנ^נן אחכישהיכלל‬ ‫&ב'ןלעניןנ־׳להחא׳׳ל י אפסשחאחרשהאשהכתהיסרתלעניןיבים‬ ‫לפ*קי!לאוויית'ליתאכןיכגמרא שלנו • מלנרגוטחשלמיאאלחיכיח‬ ‫כחכוסחוס׳כסמוךללאילעינזרק לילהינן להחאץ להלגכייכ־פ‬‫‪:‬ממכהאכי‪<1‬אמודא<לי'נןכתרחזקה •־‪ -‬זדכרזהכתכג*כ• הוחכ״ס׳ מסתת לשקן״לין י‪• &.‪1‬ס לאי אאיי מאבי!.‬והלכך אפשרדמיירי חתניתין ב?כי ולאו עיסה מעשה עמך הוא חיהי‬ ‫היה מליעטיכןלזמזר רק חימם לבד ולא חידושה לאליכ לא היה צרכינ‬ ‫לי׳ת־נא לריש חילץ ללא סתטנן כצא אקנישה ‪0‬תוק‪ 6‬כחז שכתכני ‪:‬‬ ‫וזהיא־ןסכראדלענץיטסלא הוהאח כיו‬ ‫איןלידגכיני׳לס‬ ‫־עם ל ב י הוספות ל״הכןאץלועיין עליו יכו' עלו»יהוק‪:‬ההיכא לל‪6‬ארמיליהיהאח • יטה מיישכ‪ .וס היה לכל תילי זכ׳כ התיספית כסח׳ך אהא רחמנא איש להוציא אח הקטן שאינו חולן לינמתו • ואס איתא להוא‬ ‫לפייך ואח הוא לכל לכל פש*טא ־ ־• להוא פשיטא משום לטין חוקק‬ ‫ככור יהוא קטן כ״ש שאחיו הקטן ממנוג׳׳כ קטן יבלא״ה אילי חול.‬ ‫.‬ ‫ליכופס״ה ליורשו ולטמא ל! ‪:‬‬ ‫לאשתו לאיש כתיכ כפרשה נלא אשת קטן * עם היות שאיי חמש כ?גנ‪1‬ן‬ ‫‪1‬‬ ‫.‬־ ‪ 1‬ללכך אי לאו ‪ 6‬ן ל‪ 1‬לגטכהלה לא הוה מויןיזינן‬ ‫׳מויאמיס׳אסירי טאה‪-.‬זנאי ‪.‬מקלי כן לעניןינחלה איך יתוקסיקוםעלשסיאחיו דכתיב‬ ‫זיל כתר ר‪1‬בא ורוב כעיילופ אחרהכעל יי )פר<ך.‬מכיל יי*־׳ •סרי‪. !י׳‬ ‫כוונת הקזבפיה כן או לאו ‪*.‬לפי‬ ‫ש?*יר אף בלא כן הצן ‪:1‬גין שהניא כן תחזר ליורש בעלמא • <מק!ם‬ ‫‪:6‬רת־?כיי כס׳׳פאליוכה<!כ‪":‬ג לסחכילןאחטשה למהזיכנןןלאי‬ ‫ינום איני יורש » ןאהא מתרצים התזההית שפיר לטין לע כ לא‬ ‫‪.מחאי דלתא כגון‬ ‫גבי י־כזסירדרשינן לי׳לענין כחלה וזהלאצריךכלל כיון לקרא תלרש‬ ‫‪ 0‬ה י ו שניהם חמש׳סכביתהאסורים •־־ ופריק אפיה אין אפיטרפוס‬ ‫כתרי א^י יראי שהיבם שהוא השני יורק אוחז כי אף זולה י ט ‪ 0‬אי.‬ולפיזמה&הקשי התוסילא‪-‬מא לאין‬ ‫אבליתפאל‪0‬שהילילממזרע"משיאיטע^ז וצי הא לריש ארקהאשא לי לגבייכים אחא לרכיי כת ואולם מחזרנחעט יגז״ש לאחיה אחיה ‪-‬‬ ‫דכהדאשה שהלךיבעלה למדינת הים זבאזזאחח מת בעלךוכיסת עיפ‬ ‫ע״כק הכן‬ ‫"לכאורה יש לותרלאיכ אין לו ל ג ט נחלה ליללכלא״ה‬ ‫כייראיכאוכיעמסשיזהבעלהיגנשאת והולידה כן זאח״כ כאכעלה‬ ‫<״«& לאל"כ יק‪1‬סיגו׳הא‪-‬ךיצ‪1‬ייר • והשתא אין לומר לאפשר לצייר‬ ‫לכ?ה לא יעלה על לכ לעולם לספקכמז ולאי'‬ ‫להוללהואחמזד‬ ‫כשהניח כה כאן לכבר אית לןל^טילבת פוטרה זייינו מאין לו ריבים‬ ‫לחזקה ורוב יש ילו־כ<ו כל הצשריס רצזינישאנו אומרים לעחלהאם על‬ ‫^לאקא^יק עלתכתכלכל לאץ&מרלאילאורנויה לבן הכן הוי‬ ‫חזקתיזבחזקת־צלקיןפלא*‪:‬תה חאישא^רקעסזס שדמבהשהיא‬ ‫לכיו ‪ .‬‬ ‫הציעלדויקא לכ^ם שזנתהיכם זה כך' ישלימרשזנתה עס אחר‪:‬‬ ‫מה לבא הכן שיפה צחה גתקים כניס משאיכ ככח והייני לפי ״־תקנא‬ ‫ןטיד\ אין לדקדקילחי זה אהא למקשי השיס נסמזךזחיי‪:‬עלימכתו־‬ ‫דרטלן כן ה‪$‬ן לענין כחילה יהיה בת הכן והיינו משוס לבכי כניס הן‬ ‫יאלןאיקןיי כיי ולשיא כעמך צא תאורכעישהמעשהע״ן י•‬ ‫ככני׳ אולם למאי לס״ל דצן הכן איני ככן לענין נתלה יראי דת?הגר‬ ‫רצינו כזה שאתר שה‪:‬ל־ד הילד חתזר רשע היא ישיכ אץ כנזחייכמיחס‬ ‫טפי רכות כס חנן הכן אפס דייל לנהי למחעטיכן ממזר לענין יטס‬ ‫עלחכהוולחי תהשנתכגגהכהכללהעיכלאיתפרש כ״א כשהיליר‬ ‫מכ‪ 0‬אתו? עם זה ליס לן מעוטא לממזר מן היחפה י ולפיכך חשכקת‬ ‫אוחוכטעותזכזזולאישחק׳־יעושה חעשה עמך וי״ל דהיימנ‪ .‬וזרככןאין'אפיטרופ‪1‬ס'לעריותאלתא לעולם א״א אכ‪-‬וילו<‬ ‫^)כ‪7‬הכל'סים‪b‬לאכ)לליל׳'ל»כאלא‪/‬קתי'קלאדעליי^‪a‬על ‪0‬ס‬ ‫בזולת קוץה‪.:‬וכרמן לין לא משתמע כלל ל־שנא להרחיבם‬ ‫אייןלולגכיילוסלכת־זמחור יי׳ אכלהזהממעטיקבתייהאישעתא‬ ‫שכהב!מאין יולע היצישזהככ! חלאי והריאין לו חזקה אלא לעילם‬ ‫לכעילן ליבוי בן הכן • ולא היהתרטק כו הכן הכח קושיא ליקים‬ ‫קפקהואמשחע חלצרייושתח״ואיפניהידעסולרכי "הבל<דשןהכלו‬ ‫על שם אאיו היכא יושצחא לי׳ בתרי אחא אבל הו•‪ :‬ממעטי כת לאינה‬ ‫לכןנראהלרעחהרמ״נסלאעיו מועיל סכישה‬ ‫זלעולססעקהיא‬ ‫פוטרח ללנכין יביס • זאיצלזריך שפיר יקום יגייאף כוילת בן הבן והי״יכו‬ ‫?צלל‪.‬‬ ‫לןיטינאפינפשי'לע‪:‬יןלמקריאזיזליןרשז ןלסמא לזרק לקשתא‬ ‫דף כ ד גמרא יאימא ככור ליכם עשוט לא ליגם • הקיה כספר‬ ‫וכיון לחיעט‬ ‫הזארילפיכןחיכזם־כתי׳שהרכחכרסצירהבחשנה•*‬ ‫פרי הילולים ׳האי^ יתקלזמרכן דא״כ תקשי ל״ל לכהכ‬ ‫רחמכא ממזר לענץ י.‬ ‫‪-‬‬ ‫הקזשיא‬ ‫ר‬ ‫‪4‬‬ .‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫.* יטםלכןהצ{‬ ‫כ •כל ה זכמו־כן ו״ל רוני נעילת אחר יבעל• וכמו כן חשניחת ליישנשא‬ ‫דזדאיי׳תינואיהלויכואבחמכן מןמיישחעכפרקיש נזסל־ן • גבי‬ ‫אש‪ :‬וה!ליד נןואח״ה באו עליי^שטא אחיתי וכיוצא כזיה לכל זה כנש־אין‬ ‫טענת כ‪$‬דזקץ לכתיורשיז כתק(ס כת הכן חשזס קיו י דנת הכן הכאה‬ ‫לא כזנוחשאחר שזנתהייזדצזכה איזאחזקה אז חב יש לתלות הולל כזה‬ ‫מביו כחן יוי־שתכתיהכאה מכתי לכ׳ש ותשיג לי‪.‬ס ר׳י<חלן כן‪ . עול‬ ‫‪:‬לעריות • ־ ירצ חרי הי׳ אחר אטי שהרי היה אחר רב אחא כר יעקכ‬ ‫מלכלו הראוי ל יורשו •זכי'היכל קשי'לן אי היא דאינו חיכם רק כזמן שיש‬ ‫היה בחר רכא‬ ‫לשנויי לרכ אחא קידם לוי כגמל זרכ אחא כר *עקב‬ ‫ככזר דלאאיצטדך יחדיו לחעט אשיזאחיו פלא סי׳ בעזלמז כיזן דכלא!‬ ‫•כדאיתא בגת׳ דישנת פ׳ר״ע דנ‪1‬תר ששי למאי רבא אמרלמסען רכ‬ ‫הכי לא אצי חיכם לה כצייר תירי אחי דע״כ ליכא כטי־לנ לא איצסוך‬ ‫אפאכריעקכא^לחטיחן • ודוחק לומר דנהיללא סתכינןאחבישה‬ ‫קרא אף לפי החסקנא להייבם יורש נכסי אביו לחאן יירש זולעו• וצ‪-‬יך‬ ‫ומצלהיראי• עכ'‪1‬סתטנןי*צלסרזכדטלדה)אמאיי‪#‬ש‪5‬ת^ע»ה׳‬ ‫זהשהאשפירחיצטריך‬ ‫עייכילומללכןהכןמקריכן לעיניןנאלה‬ ‫•למאי חכה חייך לכא •וכיכהלפכיא כש״ןתשלי קיייכיואהא להניא‬ ‫לה״‪-‬בם יורש אף בתרי אחי זכגין שהיה כן הכן מאס א׳ שהה כבר ולוא‬ ‫כת״ללכהן מטמאי עצמו לאכיז חזקה מלכתיכלאכיו וז*ל שם לאילו לאי‬ ‫ייורש בחקולאכיז • ואייל לשפראיצסרך קרא ליבם יורש אף בזולה‬ ‫ללאחשכחתאביו'‬ ‫נאמר לאט‪'1‬לעול‪6‬לאהיה מטאאלאביומשום'‬ ‫היכיס‪-‬האכ קייס‬ ‫לן'הכין • יא‪-‬ינוכמקי&שישלינסאכדאילילי‬ ‫אפזטחפוקי‬ ‫כימעלעילסואפיינחטשץכביחהאיסירק לפי שאין‬ ‫ליון־פו לכל יוצאי יריצו'והשהא ירש היבם ‪^ -‬כלאיהא^כפ׳התולץ‬ ‫לעריו׳כראיתא ככ״ק לחולק וחחכהאכיויהוא לנפקאלןהה‪b‬דמז‪p‬ה‬ ‫)דף מ( דתינח לרבנן דסכירא לה! ההם כחקוס יכום י הנכסיםשל יבם‬ ‫לאוריית׳• וב‪':‬יליזיצמ*כשילהילהחפל‪1‬ז)לף ל('אחרר'ישחעאללש‪1‬חר‬ ‫אףכחקזסלאיכאאכ •־ ואיולסילריידפליג החס ייליף מירא דנין כך‬ ‫»סריכו‪.‬הקושיא הציל כלרך מדיד • ‪w i‬‬ ‫נזכל לו״ר שקולים הס זכי'׳ יי׳ל כיון לאמ<ה אחיה איצטרך‬ ‫לרטיי‪:‬זלהחיהיליכ‪:‬ןרש״ללאץה‪6‬כ יורפכחקיםיטם • וכזה‬ ‫ללרשאאאייהי יכו׳ טון ללכל חילי חשיב הוא ככן וא^כויע־כ • יש‬ ‫צסתר כל ? י נ ץ והלרא קישיח התיסשית ללוכתא יצ״ל מפקא לן כת‬ ‫מולאייחתה זכתו שתירצי החזס׳קולם וה * ועפ טית שלכרינו אלה‬ ‫י ס קים מפשט כווסת התזסחאעלז הס אמיתיים בצל עצמם • יהי'‬ ‫ללקלק על לכייהס דאכתי היא גופה ללכל חילי הוא * משי־ ין)אח‬ ‫מכלן)אללכא כילף י^ח־ה אהיה חלוט לחעס חח(רמיטסושזנ נילף‬ ‫לגסליורשי י ל ^ ׳ ליי! אפיו הוא חללעניןי.‬רחהיכיתיתיהא‬ ‫מןקתיכזאיןלו^.‬כלכריהייוכ״ס ־‬ ‫כאן&ןשלהמת לח והיא יירשת במקום שאץגןדמקדא מלא היא ואם‬ ‫ץאולסמשנתיכזי^לתנןרקממזריפוטריאשחיאכיזאץי רויק־לפיש אין לי צן ינחתל נסלהז לכתו ‪ -‬ואשא המא אעפיכ מחיכמת ואשחעינן‬ ‫מהוליד‪:‬מחזר ע׳׳י זנות •לאיכעכיננהיחה צריכה חליצה מצלהספק־‬ ‫חרא לניסייי ליבם ולא לבאי • ‪ .‬דלמאלאואטוהוא • אלאלאוימשוםדאמרינן‬ ‫לאו לכן הכן‪.

‬שלא היה בעולמו‬ ‫היא‬ ‫לאמשכתת לי׳והמקשן לא אסיק אלעתי׳ התירון דאיש כ מ ו שלא אסיק‬ ‫מי לא עסקינן דמת אחי אני! • זאזלםלפיסכראזוכמוק&כרחן‬ ‫אלעתייהתירזץלא^תאחיזשלאהיהפעילמווכוי^בלא״ה־יש כהטעות־‬ ‫שנאמר מי לאעסקינן למה ‪5‬כודי‪.‬אי‪1‬וה‬ ‫לשמאה לקרא לא מוק־זיץ רק בחייבילאוין לכי הנין כהיב ‪:‬‬ ‫ויחליו כמו שאמרנו ־‪.‬פרק‬ ‫פישניסכהכ‬ ‫שיש להשיב על‪.‬מפני‬ ‫פאןחיליש זעלכרחךיחדיז‪.‬בלל‬ ‫שמצוה כגדול ליכס ופריך ואימא כסר ליבם פשיט‬ ‫דימםכוהג'כמקוםערוה י והשתאא״שדהש״ס ‪.‬טארהססרי‪.‬לאולהכיהזא לאתארקאחיא ללא‬ ‫שתי שערות *•־‪-.‬אק‪$‬אלאשתי "בזיסוהאחה‬ ‫לדיזק מצד‪. ונוי על‬ ‫כריתותדכי• תהייןכתיכמ^זעלאיתצה! הוגהזעיד\לפ*לילמה‬ ‫אםכןא&חא!ןזושלא‪0‬יהבע!למ‪ 1‬היכאתשכחתליס ׳פיחשרש־י‬ ‫מביא קיא דכן השנואה יכיר דכתיככסוף• מלאסקואדאסתלשנואה‬ ‫ולאעסקיצן כלומר מי לא משתעי קרא כמי דמי*כנור » ויש לדקליך‬ ‫שבתחילה •י ואולם מימב׳׳ס שחתכ*‪.‬י ואיפתכ'יחר<וס״אעלל‪#‬יתדז<אכאזבאמא•‪ .‬ממזרגוטלפישניס •']ועיייעידכחילזשי דקידושיןושס‬ ‫האכזיזן‪-‬הא©׳ זחיריועיזילפ^סקסתברלאזקמייחריו ^אמיזחלים‬ ‫כהחלה זימ&באתים מן האב ולאמן האם משאלזינערש אקיסדקרא‬ ‫כתבתי עול ישוב ללכריפרפלע מסעיאללעיל( *‬ ‫והצהלעי זח לכאורה יש‬ ‫אבן אחין ומיוחדים אאתיס גזפייהו‬ ‫י שכהגהת אלפסי ׳סיף פרק קכא על יבתהו)לףקכג(‬ ‫ורע‬ ‫מתשחעותודמשחע‬ ‫ללקלק כסיגיא שלנו לחצה להיציאהכהוב‬ ‫כתכ ליש לספקבאלס &הו‪£‬לממור.‬‬ ‫טלףמלזט י• והשתא מוכח שפיר מכח לאס כןאשת אחיו־ שלא‬ ‫י*ללקדקמאינועמאלאתירן אספן צרת צרה לאיצטרך‬ ‫ל*‬ ‫היי״כעולמו היכאמשכחתליה• ‪r‬‬ ‫קראלמעיטידלאמייכמה מהפכךק לצרור כדלעיל )כדף כ('‬ ‫‪0#‬‬ ‫אס פן‪ . . •זאישתחטחי'סיגיאלפרק ה^זמר )רף סח(‬ ‫לשניהם לכהן חנזעס ששניהם ככורים •י ‪ -‬זלזתהלזהיצזייר באשה׳‬ ‫דלייק' לקידושין תזפסץ כחייכ<לאוין מוס פני‪1‬מי כיתקיץ לאי& שי*‬ ‫א״נשקיו לושכינשיסזיצקכאחתכדאיתא‬ ‫לה‪1‬השטהםככורים‪•-‬‬ ‫־בפיסאחת אהובה ואחת שניאק וכי ישאסזכה *לפניקמקיס וסכזאה‬ ‫כירושלמי ונזה שפיר אפשר ל‪5‬ייר _צרח צרה כגץישיבם א'ותת‬ ‫וכוי י ׳ אלא אהובה אהובת כנשיים׳ י ׳ שנואהשכואה כנשואי׳‬ ‫ונפלהלפכיהשט • ‪.‬כל־זך תיירי בל^תכטרראס לא כן אשת אחיו שלא היה‬ ‫ואםאיתאדממזר לא היה בכור שכירמשכחחלה‪ -‬א״אש׳יב‬ ‫לה‬ ‫בעולמי היכא משכחת לה • ריש ללחות ולומר ילפיס ספרא דהשתא‬ ‫אף להאי סברא דככור מיכס פשוט לא ליכם • אפס מזה אינו ראי'‬ ‫ילפינןאחזהמלזטושפיר משכחתלהכלל• חלאשלזי זהצריך‬ ‫דעליין יש לזמר שפמו שהמקור לא הזה בעור להגסקבאאחריו לא‬ ‫לומר דיחלין אתא לאורו״ עד לתיחלי זכו׳ וקייצו ע״כ משוס דחילו‪8‬‬ ‫^לאא'*איק^&»לי»^למימ‬ ‫י‬ ‫א כ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬־סותדירשל׳ס‬ ‫למכתב אחים זאצטרך.‫מסכת‬ ‫נצח‬ ‫ישראל‬ ‫יבמות‬ ‫*משום דעמפאמ<כי׳מתרץלאש^אחי»‪.‬ויש ליישב דלא מצילשנדי אסכן צדתצוההיכא‬ ‫»זשן אפילו עשהבבשואיה איסיר&א היה י לולכש&ה מחתת איסולי‬ ‫לקנהלרכי יופי הגלילידאי״ל בפיקקחאלכטרות‬ ‫אשכחחלס־‬ ‫‪.‬כאיא ואמא קמ׳׳ל זהנס המפרשים הקשז בזה‬ ‫פסוקדכיאת כן השנואקיכיר למיני'ילפיבן חייבי כיריתמלמתמת‬ ‫זאיהתי תנלי׳לאזקמ)'<חדי‪ 1‬המיזמלים בנחלה ולא ילפינן אחזה אחזם‬ ‫יתיראדקרא מרכיק לה * ולהתתםהע״קואצלצו אין קידושין‬ ‫מלוט • לצתא תוקמינן יפליז לתיזחדי׳ כאכא ואמא וילפ״נן אחזה אח!ה‬ ‫קרמלס‬ ‫תופסין כחייבי־ כרישותוהולד מ מ ז י ‪ f t‬ס ר ל ‪ 5‬י ‪ p‬פסק‬ ‫מלוט‪-‬ה״נזלהינתהיציס־ניהגכאשחכן אתיו!כאופן שיהיה האהמן‬ ‫לאףפן‪ .‬ם • היא ‪ -‬לילף אסימ‬ ‫»לת שנואה כתיפ כפרשה י * והן וימה לי כנים האהובה וסשמ״איה‪^-‬י‬ ‫אסוסמלז^‪.‬וקא‬ ‫ממתניתין למי שיש לו י ן מ״מ זוקק וכוי זבנו לכל דבר )דף >‪{r‬‬ ‫מהיכי חיתי הא כנחלה תלי •רתתנא • דקשתא תיגז אץ לשנ‪1‬ת‬ ‫לאתזיי ממזר עליין יש לכי לזמר דאין‬ ‫ואמר בגמלא למכל מקום‬ ‫ערוסלגבי׳‬ ‫כלמשניהש״ססלקא דעתך כיין דחילוש הוא דמשתרי‬ ‫לורקלץפשוט ילאלין ככור • להריכן שנולדלאחר מיהח‬ ‫וכי׳דהאיחימשא גופא חלל שאחר שבאנו לומר לילפיכן אחיה‬ ‫אכיואז י‪0‬ומטס שנקרע ונמצא זכר שאף על פי שהיא כני לכל לבר‬ ‫חליטנאמיליבזםאיכז נוהגרקצשמפכןאחיו׳דלאהיהערוה ־•*‬ ‫ע ל ז אין להםלץ ככור לממעטלהו י הלס כפרק יש ניחלץ מקרא‬ ‫זאזלס כחקיס ערות לא נהוג יכום ־ ־ אפס שגס כזה יש לוחר חדכחי׳‬ ‫הכי כמי יש לנתר לממזר אין לו לין ככור לכפרשת ככור כהיב כי תהיין‬ ‫ומת א' תהס מי לא עסק‪-‬נן דחת אחי אביו ואתר רחחנא דבן אתיו‬ ‫.‬ופריך‬ ‫לא יוכל לכפר את כן האהובה על<נייק השנז״אה ־ כי אפיק השנו״אה‬ ‫והא מהיכי תיתי יכזם כקחלה תליא רחמנא וכאלה הוא מןהאכ‬ ‫יכיר י ־ ומראשון הוא לורשאתהאהזבק ואחת שצואה ומהשבי חייכי‬ ‫זמשני סלקאלעהךאמינאה‪1‬איל זחיזושהואלתשהריערוה ‪ .* .‬׳יצ‪16‬הדכריס האלו ־ עקכ‬ ‫שאחרשישהכרע דע‪:1‬גרחךמת ככוומי^ריקרא לאםלאכןא״יא‬ ‫רזחאתרת היתה עמו •לפסק כן לפי הספרי י י לוס לשין י• הספרי‬ ‫שלא הייכע‪1‬למוקיכי>משכחתכדתסיק השיבן אסכן למס בא מתחילה‬ ‫׳פרשת כי תצא *~כיסהייןלא*‪1£‬גומר‪.‬‬ ‫.‬זקאםכן יחד»ו למאעאתא•דאין לוחר דאתי‬ ‫ניצל י * ואיני יודע איה המקונן׳ אשר נתכוון לי • האמנה‬ ‫להוחחלחיחלי באכאו‪/‬חאכנ״לכייקשס לןקישיז׳הלס ‪^--.‬וישליי^דהנס כרישעיקא ) ד ף י ז (‬ ‫אהזכהוהאחתשנואה אחת והיא שנואה מנין היל־ שנואה .‬כתב י״וולחן ערוך ה״מסיחןרעי׳יוכסכ הסמיע תה לשינו כתכ עיר‬ ‫דיהאלמא‪ •: . ע ד כאןלשומ ־ •־.‬ובזאת'כאוהלנו.שנואה‬ ‫קפיקהש׳'סל»כוסהואו‪.‬א״א שלא היה בעולמו היכא השכחת‬ ‫בגמרא‬ ‫היכא משפחתיליה לאיך יצוייר הלכה צרתה ונשאת לאחיי־ הש‪5‬י‬ ‫הרחלם כפרק למה׳ נחלות כתכ ־ מלשזמ‬ ‫ל ה •‬ ‫קזלסלקראליתליז‬ ‫אחל שכטר לווקא מייכם ולא פשוט ותוא קרא‬ ‫היההבמלממזל נוטל ק׳ חלקים שנאמר כי את ככור כן השבזאה‬ ‫והאי לצריר ולאי לרשה גמורה הזא שכן כתבו כתיספת כתחילת‬ ‫יטרזןששכיאה כנשיאי׳ זאפילו הניהיה מהכבוד יכלשיןהזה‬ ‫התסכתבליכור א עיי׳׳ש וכן ־הקשו‬ ‫החיל כפרי.‬ ‫לשין הויה מידי דאית כיה הזיה‬ ‫זהוהשפיימילופ ־‬ ‫מ<כםלה ואשת דודו עריהכמו אשתאח •‬ ‫שנתכיין לתה לאיתי )רף כל( והיה הבכיר מכאן‬ ‫ואפשר‬ ‫ואולם אל! צאמר דיש לפרש‪1‬תת איאמיזח־ • דווקא אץ ראיה ‪.‬לאכעילהכריח‬ ‫לאליכם •־ ומשכי אס כן איאלכלמיעטרהתגא היבא משכחת‬ ‫תיכןי לעל‪.‬ ‫‪:‬‬ ‫הזה‬ .‬ו^לכךדייק מאשתאחיזישלא היה געולמודכהא‬ ‫סצזאה‬ ‫ואף על פי כי אמר רחמנא כי חקיין לשון היייה זפירש׳׳י‬ ‫ודאי לא יצזייר באופן ^שזכרמדעיכ מיירישמת א׳ מקם אחר שנשא‬ ‫בנשואי' כגיןחייכילאויןזקאמר •רסמנאכי חקייןאלמאאיח כה‬ ‫הוייס ולרבי ינקיכאלאמר איןקילזשץחזפסץבחייטלאויץ במאי‬ ‫אשה ואחר כשנולד השני ץ‬ ‫הריכהליא לשנואהי לקרא‬ ‫מזקי להמוקי־ להכחייכיעשה‬ ‫גתרא‪1‬אימאכ<איכאככירתקייכ מצותיכו^וכו׳אמר‬ ‫‪w‬‬ ‫מחוקםעלכרחך כחייבי' לאייןלתפסי כהקילזשין‪ -‬ולאכאזיגי‬ ‫>‪ bv‬ומתא‪r‬דמק‪o‬תילא עסיףנן למת גדול.מליו לאי נתב רתמכא אחי‪.‬אפס‬ ‫שסזהלשזנוזהיחבארטבמזפ ‪.היכאלאיכח ככור דווקא‬ ‫המגיל משנה כפרק ב׳ לנחלות ברצותו לסירות הדרך‬ ‫והנה'‬ ‫אף כתרי אחי‬ ‫מיבסושפיר חשכתתאשתאחין שלאהייכעולמו‬ ‫אלהיוקיסאשרהזצא הימלס לחתזרבנור נוטל‬ ‫זהיינושיהיהבןאחיזככורזנולללאתירמיתסד‪-‬ולואנלהיסך‪.‬והתתר&יאהששנואה כנשיאי'יצק ליתר שאין קילושין תיססץ בס‬ ‫אפשרילצמצסיגבי פרה שלא כפיה זהזציאו לראשים כא׳ לאמר ר״י‬ ‫.אס הכן הבא אחריו‬ ‫לאם ק‬ ‫לקיכא דאיכא ככור לווקא ניהג מצות ינוס מבח קושיא‬ ‫ככווללבחלה משמע דפפיקא ליה למחזר^לא הוה ככור‬ ‫לאכתי השתא כמי‬ ‫אשסאקיז שלא היה בעולתו היט משכחת ליה‬ ‫כראהשפסקכןעלפיסיגיא דקידזשין איברנו זפשטא‬ ‫לנחלה •‬ ‫מלוט‬ ‫לפוסס‪:‬ראלהשתא טפי מסתבר לזמר לימינן אחוק‪.‬אחי‪0‬מזקאכ דווקאולאמן 'האסחלכתיב‬ ‫ייכה מרכה אני תייכילאדן• ־ ‪-‬מציין לרכזתחייכי•כייתיתהלמול‬ ‫>תלין י גםיליףאסוסאתוהמבטיעקכ»־ ומסיק הססלאיצטלן‬ ‫לזמר לנואה שנואה '^גומרידיכה^ ‪1 .‬ותונח־ רא? פשז‪5‬ן מיבם ולפיכך‬ ‫בקושיא זז גיכלגלר הקטן היא כל שלא הניא ב׳שערזת)עי״געל בן ך׳‬ ‫מכריח שפיר תחלה מצל מי לא עסקינן ^ < לאילם כל דאי ליי'‬ ‫נקרא אז׳‬ ‫קוא נקראקשן־ואס הביא בישערזת תיכף אחרי״גשכק‬ ‫ואמר לקרא למקאהגא ומיידי כלתת קטן והנה פן צריך ליתר לפזם‬ ‫גלול • זזה מכנאר כפרק העול ׳ !לפ׳יז שפיריצוייר שיהא הבכזל‬ ‫אחיזואץ‬ ‫מלוטלקראיזזקאטאחיירי בלתת כן‬ ‫מה לילפינן‬ ‫שכבר ספיא‬ ‫קטןעלייןויהאאחיו הצעיר מחכ‪1‬יליתיםגלןל‪.‬גכי‬ ‫לאוץ־‪-‬י !משלישי לורש חייבי פר״ הזח י ולפיכך הביא קרמל ס‬ ‫אימא עד למיחלי ‪ . הקולן )לף מר( ‪.‬מי לא עסקינן ^ ‪.

אכ‬ ‫זאיכאאיקימתי׳שונוארקהצדשוה שבהןללביתשתאיילכ‬ ‫‪1‬צז •‬ ‫יקהלאוכמיסילמיא < ללעולא ולרצהוגפלרכאקברילשויקת‬ ‫‪.‬ותזי‪£‬יףהסס מלכחי^יקליו המיזחלים‬ ‫כנחלה פרנןלאחיסמ^האס' • ו'א!‪1‬ר הה^לא^צטרךל‪-‬מכתכ אחים‬ ‫ןאינטרך למכתב יתלוו ראייבתכ רחמני אחים לא־זפז׳ואי כתב רחמנא‬ ‫וסליןלאעללמיחליכאצאואמא •‪ :‬והשתא י״ללמונתשפירדלא)‬ ‫ליחקא נטרימייכס לאללה לישתק‪-‬כחמנא מאחייםזאנא ילענא ללא‬ ‫.‬׳ ולדידי*‬ ‫איצעדךללייקמאשתאפיושלאהיהכעולמז‪ .‬׳‬ ‫לכיועלכלאמרו׳בסזטספיכישסללפכתיב ונטמאה א׳לבעלואי לבועל‬ ‫ואי״לתרומה‪ • .‫׳מסכת‬ ‫נצת ישראל‬ ‫הוהבפורהואי‪<4‬ככלק?יאולפןהממזר י ־ ואולם למאי למסעקא ‪%‬‬ ‫להגהת אלפסי אס הכולל אחרי מחזר הוה במר קשהאמאילא‬ ‫דייק תסזגיא זו לעלכרחן* •_לא היה ככור לאם‪-‬כן תלל־לפשיע׳‬ ‫הייכס כ"יון‪.‬‬ ‫ב‬ ‫‪n‬‬ ‫יבמות‬ ‫כשזאה עמה ס־פק נשואה י • זלאביי כמי״למ׳קיהיישא דמ׳לז׳ לה‬ ‫כשהיאשזמרתיכסוכו' מוכח ג״כ חיקה לאו ככניסה לאיככבוסס‬ ‫י _ א‪-‬כ אין הפרש כץישזתרת‪-‬יפםוכין תחתי) לבעל‪•:‬‬ ‫להלשאומרייאשתזעחויוכויפייכקונטרוס למאמר‬ ‫שםחוס‪-‬‬ ‫יכמין מדרכק אפי׳ לכיש למלאורייתא י מ ה יכא‪-‬עליה‬ ‫כתי׳ואין^נראס לרילם ימי ע ד ז‪1‬מא מאמר קט מלאוריית׳ללש יכילה‬ ‫סיגיאתזכחהכי‪ .‬לנחלה' • וזהלא יתכןכשיהיו'אתים מן הא*‬ ‫ג״כ דאז ג‪"6‬שניה"ס תאזרום־ ^ וא^ל למשכחתלהו כגיןישבא ע ל ל א‬ ‫וסזליל ממזר׳ ואחר זה בתגרשהזשובכשאהזהוליר תתנה בן והיי־בשר •־‬ ‫לכלקי)ז.‬טתשמאיא‪1‬מרי‪0‬‬ ‫אשתיעמילסטרא ל^ימאמרקזההקמ! גמורולופההאחרת משום‬ ‫אחלה אשה כאלו מ ס ס מתש‪1.כעינן‪-‬עלרמיחליהאבאובאתאדאיפלאיצוייראשתאחיו שלא היה׳‬ ‫געולסליע״כל^זתוקקצי אםפשהיי־הנ^הראשזןממזד^סשפי שבא‬ ‫אסריוכשר‪.:‬עגי&ו והלכה‪ .‬ק'ל<במות•׳ וכןפסקז הפוסקיםרהוה‬ ‫ער‪1‬הג^רהלכל‪.‬ועיין'בא‪6‬ריסל‪.‬יהוהאשח< גמירה הלכך‬ ‫האחרת תלח* משוס אחות אשסייפטורס אן מין החליצה י זנית הלל‬ ‫־סכרי למאחר איני קונה כלל אלא מלרבגן הלכך]וכז^כ"ל־וללז מלילג‬ ‫נאמר לאין חי־״כין עליימיתהללש • אמנם כחהשכתיכ היין לאפי׳‬ ‫א י ל ל ל ל ש לחאמר קונה קנין גמור אפילו הכי מצי אחוהלחיסי־א‬ ‫עלי כגיטא אן כטאהלהט אשכחן לרבן שמעון בן גמליאל ד ל ל‬ ‫מאתר קזנהו^ו'הוא איגז תלוקלק כלל חפני שאין הנדון דוחה‬ ‫לראי' שאף אס נאות לזמר לי!רט שחעץ נן גחליאל גט אז טאה‬ ‫נן‬ ‫פיסליסאחרתאמר • אינו חוכלח לומר לאף ללש הענ־ן‬ ‫חסלישלשורבישחעץבןגמליאל לעהס בלתי שויס בדין מאתר •‬ ‫שאמנם לרבי שמעון כן גמליאל מאמר אינו קזצה אלא חלרכנן‪.‬הצף• אכיז כשומרת יכס‬ ‫כר״ע לת!קי לא יגלה באנוסת אביו י ‪ .‬ואוילם יפלןמצשלפי מה שכתכהי לעיל‬ ‫גלאהאיל הוכחה‪ .‬הנהרלינראהסחזרכוממהשפתכלמאתרללש‬ ‫מלרבנןכל )י׳לכלר־יס( )לףעד(שפי׳שםאאיבעיאדיכה דהכא‬ ‫מאמר ללשאיחקיןעישה אזטשזאיןעיסה יי לאי נישואין ע ‪ 0‬ה‬ ‫ארשה־וממעא לה והבא עלי׳ בחנק תשמע למספקא לרכה כמשיכה‬ ‫מאחר לכיש אי אירוסיןעישה‪-‬זיהי' הבא עליי" בסקילה כזין‪-‬אריסה אז‬ ‫זע״כ׳כתאמר גרידא בלא בא‬ ‫נשאיןעישהזיהייהבאעלי׳בחנק *‬ ‫עליה היבם מזקי לה שאל״כ‪-‬לא יצזייר לין סקילה שאיןיחייבץ סקילה‬ ‫אלא על כערה המאייסה כלאיתא בלי‪-‬מלרי׳גטיפלוגת׳ לשומרת יכם‬ ‫ןמזכח לכ־דמאחר לאורייתא והיא משיה ‪7‬גמר*נן מקידושין וע&חא‬ ‫כאשרכתמ סתזסס)ת<נד שהכאעליה חייב מיתה ‪ -‬ואולם א ץ‬ ‫ללקלק מתה שמסיתרבא כצידריסדהכי קתניאיאתה מודה‪ .‬לין ואפ• ה תולה לאין‬ ‫קילישין תותקץ כאייכי כריתות כלאמר הכל מוליס שאין יץלישץ‬ ‫תופתיןכאחותו‪.‬שמסיקכסוף‪.‬לכר‪1‬סלכךאף‪.‬ע<י׳ לעולה אשי^איש נאסרה עלין כערזה •־ זהבן‬ ‫הל שהזליל מקנה אף אשר שנתגרשהיהזי מתור גי״כ כלץ סוטה זלאי‬ ‫ואע*פ‪.‬במגל מאמר מיורי וגלל עם והכלש י־ וכאמתשזאהקאלקומהא‬ ‫שפי' לתיספת‬ ‫‪$‬אות<ז ללא לשחזתי הוא רציני תתלמילי שתאי כמו‬ ‫ב־פרקלאלמילה )לףק*ל(•־ אמכם רני יהושע ו ל ע לא ססהכר‬ ‫שנאתילכלשלל ו^מת מתניתין לשומרת ינס לא נצרך לאוקמי כלס‬ ‫ייןלל״א • י ואולם לר״י ילעבלא״ה שפיו מית»ן&< ואיכאלמימר‬ ‫לטעמא לליהוש*לאתל ייפרלאומשז‪ 6‬מאמרהזארקתשוסדלל‬ ‫יש זיקהויסייל זיקה ככנוסה למיא יאלה כתרי אינו מיפר משוס דמצי‬ ‫אחוהלמיפסלהנגיטאי זקפירושהלאשכנלריס לרטיה!שעלא‬ ‫זאתי ל ל ז שפיר מיה לקאמר אי אתה מזלה שאץ ח״בין‬ ‫סכרכלש^‬ ‫עליי סקילת• אפר שהשיב כן • ל ל יהושע זאיהו ל ל ג י כ למאמר‬ ‫מלרמן • אחכם הריין נלאה מהכרתי‪:‬שאף לכי יהזשע אפשר‬ ‫פיתמר כלי•* כמאמר שכתב שם ז״ל זרכי והזשע ל מ כסד יכם איכא‬ ‫למימר למייפ^ איי משוס זיקת אי עשוס מאמר‪ .‬התילא בלק לקלושץיצשמעתא רתזקת הבעל חתרת ‪:‬‬ ‫לה אלא ללחית בצרה לבל יכו' עד ועול‬ ‫רףכטע״אתוט‬ ‫הקשה ללחא טעמא לטת שמאי תשים לזיקה‬ ‫כמוסה לתיא יי״לייי' והתיייז הזה הוא לחוק־ מאוד ולאי ׳דעתי‬ ‫מיהכריתי ליה ל ללה׳לאיללאחט למימללללש זיקה ככנזסה‬ ‫למיאלתשנה שלימהקיאצפרקהסילז)לףלח(שומרתיכםשנת'ל‪1‬‬ ‫צהנכסיסי ׳תוריםטאשמאיוטתכללשמזכרתוכותנתוקיים •‬ ‫מתהמהיעשל בכהונתה זכו׳• כיח שמאי אומרים ׳חלוקו יירש.‬לא יגלה ‪.<. .‬שכן‬ ‫איתאכהדאשםכגחרא כפרקרכיגמליאל )לףנא( זז׳ילהגתרא‬ ‫ש‪0‬אמר אטילעילס פשיסאלייליביגמציאל בגטלדחיימאמר‬ ‫לקנימיהז אמר לבכן האיכמהכחד צדמהני נה גט ונחל צלמהני‬ ‫בה מאמר ובכולהסזגיאלהתס משמע ללרטגמליאלחאמרדרבנן •‬ ‫ניתהאחרמא־יר ‪-‬‬ ‫ןמשזםזהדזזקאמועיל לרטגמליאל גטאו‬ ‫ואזלס ללש למאמר קינה מן התורה פשיטא שי״ל דגט או כיאה לא‬ ‫יפעלי אחר מאמרי כלים • יהא לאמר הגמרא ש ס י ט גחליאל זנית‬ ‫שמאי ורבי שמעין כזלהזללרמאתר קונה קנין גחורכבר פירגהו‬ ‫התזסיש^יןחיכרחלומרשיטהלעתכילם שויס‪ .‬שאין‬ ‫חייכיןעליהסקילהכנערה המאירסת לי״לאףעל־פ^שמוקיכעכל‬ ‫כה מאחר וסב׳׳ש הייני דווקא ללא לאמר יפר כין לא׳נין לשניפ• ע״כ‬ ‫‪.ףיא(^תרלס)טהולאי‪.‬מלכריו למאמר ללש‬ ‫אזנהמןהתירהשכתכשסאמתנימין דהכאלל ׳ ‪.‬וקוהבכ‪1‬ר‪.•/‬והנהכקילושץפרין‬ ‫האומר)לף ס!( מזכתלר' חסי הגלילי^טרא ליה כמיל אין ממזר רק‬ ‫מחייכי יעתול^לל • רמהרר התם אקרא למיניימוכתדאין יץלישין‬ ‫תופסין ט]ייכ<פרית‪1‬ת ואמרדבאתא‪ .‬והיסה לאיש'אקדולא‬ ‫לקרובי׳ < והקשו התות' מא^כעיהלס הלא הלכר פ^טדסינא רהזלל‬ ‫קידיושץלהא בהא תליאיתייכינריתזתליה^טלל‬ ‫ממזר^אתסקי‬ ‫‪ •itct‬סנריליףלה בסייף פרק החזלץ‪.‬ד ל ל‬ ‫אפירלה כגיטא ‪yb‬‬ ‫מאמר ק<כת קצין גמור ואפ״צ אית לל לאאזה‬ ‫כביאה • י הנה ממס שכתבי ללרכי י ה ‪ 6‬ע כחל יבס מיפר אי חש ‪ei‬‬ ‫תאמר ‪1‬כי' נראהשלזעתו אפשר לומר לאף רכי יהישיע'יסבור כ ^ מ ר‬ ‫כלש ומאבני מלוקלק לפי לעתי כי נראה‪ .‬א'י)קיל‪1‬שץ תופסיןכהזהללמחזר י‬ ‫ולפ‪£‬אשס שגא‪.‬לשפיר אשפחתלןאייא‪-‬שלאהיהכעולס׳וכגון שהזל*ל‬ ‫א׳ ממזר זהיה הבאי אחריו ככור לנחלה ונולד' עם זה לאחל מיתת‬ ‫הממזר לאשתהממזר‪ .‬כחאחררק לניס‬ ‫שמאי כלכל יהי' מאתר קזכה מלאזלייתא ילאילך קיכהחלרמן •‬ ‫שאחרשללעתיגם רבייטשע ללבריז ללא הואלקאמרוללאחנלי׳‬ ‫למציאחיהלמיפסלאכגיטאאי כביאה אחר החאחר כיוןלנית שמאי‬ ‫סטראלהו לחאמר מדאורייתא • ‪1‬אץ ללקלק מחה לבפיק הבא‬ ‫‪.‬הויסערוה גמורהדטזמאה כ ת ג‬ ‫כה }עריות לכתיב בהו ל כ ‪ V‬הטמא! ככלאלס • זלענין יכום פ!טרפ‬ ‫זזהבין לבעלוצין‬ ‫צרתהתןהחליצהותןהיכוס צעירוהגמורה‪.‬לק מאייט מיתות בית‪ .‬זמט)כה משמית לר‪0‬יוסי‬ ‫הגל־ליל•‪ .‬פרק החולץ לס‪1‬סהמפסי כה קידושין י\י» לבע׳^‬ ‫ולא צכ‪1‬ע ‪1‬כל&נהתז}ז<שי‪ »5‬ומיסו עלייין יש ל!מרדמשכחת לה כשכא‬ ‫על אמות אשתו והגליל מתעי־ןאלכ מתה אשתו» זבא עליי אמר מיתת‬ ‫אשתו והוליד בן' ויזויכן כ«־‪ •'.‬הדבר פשוט למדנר דהוי‬ ‫ממזר אין קדושין תיפסץ לתא בהא תליא כמ״ש התיל • ואחר‬ ‫תו לא יתכן‬ ‫לס״ל לרבי יוסי הגלילי לאין ממזרמתייט כריתזת‬ ‫לנייר כחחזר שהוא חאחות אשה י• ושפיר דייק מאשת‪ .‬ואליכא ללי כעי גמרא מלל ‪7‬לא תפסיקילישין‬ ‫בחייט כריתות • והנה רבי ייסי הגלילי למה־ראקרא לאין קילושין‬ ‫יזיפסין כחייציכריתות ן ל כ ל ל ל ברט יהושע דאין ממזר אלא‬ ‫ל ל כשתעין היזימט לתתזר ־ ממייכי‬ ‫מחייבי מיתית בית זין לאי‬ ‫אי‬ ‫כריתות י‪/‬ש‪1‬ם לחוקי‪ .‬אמ^ ין‪»5‬ןו‪#‬אס‪.‬היס‪3-‬עולמו'היכא מ‪:‬הח‪$‬‬ ‫{ה^מוכיגל^ולחקאגטרימיכע‪-‬תל^בירפתכאצרסצרה •־ לקלל‬ ‫י^יסגלילי־לא^אפפרלצמצס^מוכחמחכוי לצרתצרה‪.‬י אבל נ ל יבמין לא‬ ‫אלה מצי אשית‬ ‫לאפי' אי סבירא לן* למאמר קני קכין גמולפלש‬ ‫למיסרא עלי׳ פ‪4‬יטא אז‪-‬גטאס להט אשכחן כינמית לישלג‪ • .‬ז‪0‬תמ‪.‬לאשת! אתיו‪-‬ג‪1‬לו|‪'-.‬אינהזקיקהלו זכמ־צווחובקזשיא־זו הל‪3‬ה‬ ‫צוואזת ‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫לייעכממיה‪-‬לאמרימיש^סיצל )לף‪-‬יז> אחיםמן־האכ‬ ‫^אפשיר‬ ‫לענין‪-‬יכזםלילפיבךאחוה אתיה מבגיייעקביאמר התס‬ ‫למגפנה הואילאלכהוה לי׳ למפתכ שנים עפריכניעכלך אםינלוכתיכ‬ ‫אחיםלמ לאענויי '‪..‬אחיו שלא‬ ‫היה בעילחו כתו שזכרנו ילוחקלאוקעיקראצשוגג או כאונס כח׳יש‬ ‫.‬ ‫י‬ ‫‪ .‬‬ ‫על‬ .‬־ ותירצו לה‪:‬א בעי אליכא לרבי‬ ‫יהושע דלל איין ממזל‪.

נלריסלקאמרירכיא^זיריפר‬ ‫ומזקמיבן״צלעצלכהמאמרל*יקשפיר ׳־ ד^צשלתיאמאתרצישואין‬ ‫עושה משום הכי מיפר לטון דע׳שהכישזאיןבאופ} שאיכה צריכה‬ ‫מפירה לחופה יתכן לזמל למיפר לה אף לארוסה ‪..‬אימיירימהניתקדללרי^‬ ‫השתא'ארוסה‬ ‫ב‪:‬לאכעכאיץ* סלקא‪ ".‬לאוקמיהיכטת^ ‪ /‬ה י ל ל ' ג ס כן זכלעכלכה‬ ‫מאמר ‪ -‬זלעיצף לא קלה איתה כליאה ולהכיקר^לה שימרת יכם‬ ‫ולידכינוסה •י לכןבראהל^ למת‪5‬יתיןמלריסעל‪'3‬רחךכלאטאס‬ ‫איירי כמו שכתויצמהרלל י לאי כביאה קשה לרכי יהזשעזרכי'‬ ‫צקיכא? אחליאיגוי<יפל •י‪ -‬׳והלכךלריךנתי ש פיר־ לרכיאלעזר‬ ‫ל^יחרמאתריאינו ‪.‬ולהיזתשברישפ׳הכאעליבתתופליגירצזשאזאל צי'ב‪5‬‬ ‫שבא על יבמת! בטאה גרידא כלא חוסה דלרצ קונה'לכל דכריוהייכו‬ ‫ציורשוזיליסמאלהילספל נ־רה ־ זלשתיאלאינוקוצהאלאללברי'‬ ‫•‬ ‫הכתוביש נפרשה ז ? י י .‬־• זלפימסשכתכפנ‬ ‫ללכיש למאמר יןונה קצין גמור אף שיהיה הכאעלזיתייב׳ מיתה‬ ‫כדיןא׳׳א "יצא הפירוש יותר מרחח ויתפרש אף לרצי יוצק * להנה‬ ‫הטעסלסבירא ליה ליכייהוניזןלארוסה עדפאהואמפטשנסקליס‬ ‫הנה מבואר למחתת י הסירא‬ ‫על ילו וקילושין לילי׳ כנ׳׳ל • י‬ ‫עדיףארוסהרקלענין השקאה • ליש לומר‬ ‫דיןילושידיליהלא‬ ‫אמנסלענין‬ ‫טון לאין קילושי ליליה אינה'שואה על יל( •‬ ‫התלת נלייס קאמר בהליא במשנה לנלריס למאמת שהיבמה אינה‬ ‫קידושי עצמה רק אשההקנו לו תן השמים הלין נותן םתיפל נדריה‬ ‫שאתר שסרטאליעזרזמה כאשה שאנה לעצמו חיפ־ אשה שהיןנו‬ ‫לזמן השמים לא כלשכ! ולא נש*ר אסכןלזמרלאחסת עליפא‬ ‫כעכל צה תאמי^לש‬ ‫לקמכפזהלכסקליןעלילה ‪-‬״ "ולפי זה‬ ‫לאיכאצאי סקילה כמו כאלוסה » י ־' ועזליתירא שןחרתיבסללא‬ ‫כעי מסירת לת־יפה* ולאי שאף לרכי יהונתן שומרת יבם עליעא •‬ ‫והלכך מזכחהלסשפיראי אתראצשלתא מאחר נישואין‬ ‫ןהייכו ללא כעי מסירה לאיפה שפיר קאמדרט אליעזר למיפל‬ ‫סיכם כעצמו לאף על גב לכארזסה בעלמא לאמצימיפר בעצמו‬ ‫זהיינ! ^מ‪6‬ום לשימרח יכם כעבל מאמר ולאי עליפא מאריסה‬ ‫אף לרכי יםיכחן משזם לחייכ עליה סקילה גם כן כמו ארוסה »‬ ‫ועזלשזמרא יכסעליפאללאבעימסירס‪ .‬לאינז קינה לשלשה לברים אלז רק כחיפה לבל כלאיין צגמ'‬ ‫עכדמאמלמיכעיא י ואלא לע&ין מסירה לחיאה והיינו לע‪-‬ין שי‪1‬ם‬ ‫כאעלי׳אחרסתאמרזמספקא לי׳ אי כעי'מסירה ־לחיפה והיי.‬כחילה מאולסה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫כלאיתא כסנהדרין יי!‬ ‫ש ם ח ו ט פ ו ת ל׳׳ה אלא לעני} מסירה לאופה!כוי וי״ל לעביד כה‬ ‫מאמרוכא *^ליהצתכמהרש״לז״ל ) מ ׳ מ א כ ‪ 1‬ת מ א ‪.‬השת^ארוסהכ‪$‬ל&)*\‪ •-‬׳.‬יי׳ י*הלכך‪.‬מאריסהלהסעס׳ י.‬ליתאנעכלכה מאחל‪ .׳לארצה‬ ‫לסשיכ לשומרת י יכ&עליפא ‪ .‬קזנט אלא' לדחות בצרה כלכל היאך מיפי*‬ ‫ימפ!ס לעלכרחךלא יתוק& ככיאה־ ' • ־ ‪ b W‬העיקר‪.3‬קיאס^ו־^פה ‪^ r .‬קושיא‬ ‫שנתאבטועליימיהדללזמהרלא״אינירואפשוספיקפזק כלליסיגיא‬ ‫ד‪£‬תעתימהי'רא וצלילא דהנההוקשהל^ם‪ .‬יכס•עליף מ א ה ס י ל ' ב ^ * א ן ‪ 1 ^ -‬ל ר כ י‬ ‫יאשים י ־ י י ויאצןאסכןלומר־דשימרת ׳יבסמייפל לההיבס״נלרי*‬ ‫לכדז כתו נ‪1£‬אה'אף על גב דאאסה ע־ל א‪.‬״‬ ‫•צמ! כן אפשר לומר גירושת‪1‬סומאה^‪ </‬ע ו ^ מ י ^ ה כ ^ ^ לו‬ ‫‪.‬כמשנה.‬בעלמא לא מצי‬ ‫מיפר משוס לשומרת יכם עליפא מטעסז" ללא יויח‪$‬ל‪ £‬ימפה דרכי‬ ‫אלעזלסזצרכרכייאשיה׳ * ואל^א^^דת^מ^איךוסיןעשה‬ ‫והיינן לגעימקיוהלמ&ס&עאי זפו^^לןייףןגאיוצ^^גלמא־ י .‬״־ י ״להבה. ז ליפטר צרתה ולהיציאה‪0‬גע בלא חלזגת י‬ ‫אכל לא ליורשה זלסמא ולמיר כלליה כמ״ש רש״י שפ ולפיכך אקשיליצ‬ ‫אביי לתאי הלכתא ר״ל ש יתר שע״כ ככא עליימיירי אי מסס^ןא ליה‬ ‫ליורשה וליטתא ןכויהשחא ארוסה בעלמא וכו׳ר״ל כח\ דע״ס לשמואל‬ ‫קאכעילס׳׳ללכיאהגרזעהאיכה ק״זצהלצל לכליפשיטאכמי־דאף‬ ‫המאמר שעשה ק)רם כיאה לא מהצ* לעכין ליורשה יכו׳השתא ארוס?‬ ‫בעלמא תני רכי חייא וכוי והייכ) אף כבא עלי* אחר אירוסין כציאה‬ ‫גרזעה‪ .‬והיאג^פהמספק^‬ ‫^ ‪$‬לי‪Vrt *&t$iS‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫!‬ ‫'צדתסייקואזיל‪ . ן<ןא^ ‪ f‬על ידו‬ ‫כמצ‪6‬‬ ‫ולאלאלימא ליהשזמרתיכסללא• מיחקראלחיפה‪.‬לחיפה אלאא״א מאחר‬ ‫איריסין עושהוהיינז לכעימקירס לחופה ‪-‬אמאימיפרדנהידחייבין‬ ‫סקילפ כעכלכהמאמרלא עליףתפחסה * לאחר לקידושי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ינמה‬ .לף צ( וללידיה שימרת יכם נאסרת בזנות לכ״ע זלא‬ ‫‪k‬‬ ‫ש&‬ ‫צריכאלאוקתי׳כר״עזכ׳יפהתזאיג׳׳ככסוטהכספ״כ ‪:‬‬ ‫יעיב בגמ׳א״ל אפיי למאי הלצת׳אילימ׳ליזרלזכו׳י השתא ארזק‬ ‫‪+‬‬ ‫וכו׳‪-‬יש ללקלק הזה ליילהקשזיבפשיטזתכמאי לכעי לנהיי‪5‬אמרי‬ ‫אי אירוסין עישה אי טשואץעזשהללמה יעשה נישואין זציעליף‬ ‫מאלוס־ן לעלמא ‪ -‬ועול\ש ללקלק אחאי לא קאמר למי לינפקי? תכיי^‬ ‫איכשןאיןעושהללהויהיאעליבאנק ולאצסקולהולמ״ש רש״ינאמת‬ ‫)עזל למאי למזיוי ההיס׳למייירי כבא‬ ‫בנלליםיכמ) שזכרנו למעלה‬ ‫עלי׳היבס אתר המאמר מאי קשיא לי׳ השתא ארזאה כעלתא' וצז׳ עכל‬ ‫מיצעיא •י )‪1‬צראה ליישבדכא^ת אשוםהכי ל א ‪.‬לאמר‬ ‫‪k‬‬ ‫יבמות‬ ‫* ‪ V‬ופלהעלי©‬ ‫העושה מאמרי ביבמתו פרחא ממנה‬ ‫.‬‬ ‫‪£‬זציבו ־ לדין דשזמרת‪.‬דעחן* דיפרכמוננ^אה‬ ‫בעלמא איצו מיפרעכל כה מאמר לא כל שכן‪ .‬‬ ‫!אינה קושיא השתאיאליסה וכי' להא סילקא דעת׳ דמקשןידאפי׳ זיקא‬ ‫אלימאמארזסה זנמו&פירש הלין והיינילעניןצרריסלווקאומכל‬ ‫מקים אייתי שפיר ר״ש דאי חאמר אירוסין עושה ו‪6‬רחס הזיקה‪^ .. לשזמרתיכם‬ ‫עדיפאהוא משוםלל‪.‬‬ ‫זצתכ‬ ‫אשכן הזהכאחסה מיישולמה אילי יוכל להפר עכ״ל‬ ‫על יהתהרש״אז״ל ודבריו נסזר^סחצדעצתסלאס ניתאילענין‬ ‫היכאמייתי מיניה ראיה לשאר‬ ‫צלריסד‪:‬ןקא־‪1‬ימאמאחרמאייופין‬ ‫אית לן לתימר השתא אליסה וכוי אכל‪:‬ראה וכזי י •‬ ‫דכריס‬ ‫זהארפריךולר״אה״פ כשלמא דנישואין עושה וכוי • ומיהו יש‬ ‫להקשות וכזי עלאלאדהכא לכ״ה למאזרמללכנן הכ}‪1‬לר^ת‬ ‫הזיקה ללא יועיל כלום אחרי׳הביאה עכ״ל׳ ודלריז אינם נכוחים ג״צ י•‬ ‫ה‪:‬ה מה ששי׳ הא דמקשיהלס ולר״א הייני להכריח יאאמר נישואין‬ ‫דככדריינדףעד( לכתל"לחוקי לה כעבד בהימיאמר‬ ‫עושהל־תא ״‬ ‫מקשי נחי זלר*א כ»ו שתקשה כאן ואניני לא אסיק הש״ס איכעיא‬ ‫ו^אימקשהאםכן ללמא מתצישיןבנא עליי תיירי ולפי‬ ‫דרכה *‬ ‫דברי ה^הרש'׳א היה להש״ס לקטע האי קושיא לריאבתרקישיא‬ ‫זהפשזטלבעירבה אחר שע־קי הקישיא אינה רק ליפשיט האיכעיא‬ ‫גם מה שכתב דמאמר ללה תפקי הזיק? )אין‬ ‫ליבה ״‬ ‫הטאזישתתריז מזלגלתכלזס ליתא כלל דמשנס שלימה היא כריש‬ ‫זו כמצופה‬ ‫פרק רבי גמליאל )לף נ( עצל בה מאחר זבעל הרי‬ ‫והוא לכזליעלתא ובגמרא פריך עשה מאחר זכ״על הרי"זו‬ ‫מל‬ ‫כתצותהפשיטאותשני ^לקאלעתך אמיבא ציון‪ .‬‬ ‫צהמאמר‬ ‫מצי אטי לאקשזיי אהא גופיידס׳יל נישואין עישה זכי עליפא מאירזסין‬ ‫לעלתא ״ משום דאפשר לבצא עליה אחר התאחר תספיקא לייוכמ׳יש‬ ‫התיספ׳! •י‪ .‬‬ ‫לתלאזיא דאייתי'מתציתין לנלךי׳ לא איירי כלל‬ ‫זתלע דאל״צמאי מקשה י ולל״א וכזי' אי איירי י ככיאה‬ ‫כביאה ‪.! לענין‬ ‫שאםכא להוציאה יוציאה צגטיוסגי לה כמ״ש' לש‪/‬פא) דאפי לג)או‪1‬‬ ‫קזנה מיהת‪-‬צטאה לדכרי' ״?כימני* כפרש ה והייני' לפותרה כגט ג ״ כ‬ ‫צכ״ל השתא לא עכל כס ׳'מאמל וכוי!ביון' ללכ״ע כיאה קובהלענץ‬ ‫(האףכזילתהמאמל י• זהשחאביחאנמיללאקאתללצפקאנמלייאי‬ ‫בישןאין עישה לחייכ הבא עלי׳בחצק שאחר שכבא עלי׳היבם מיירי לא י‬ ‫יציייר די? סקילה דאינו חייטם סקילה כ״א על נערה ‪.‬ ‫^משזסמאיאמר לטיאשיהשוזרתיצם עייפא^משוס־ללאחיתסרא‬ ‫מקירס לאיפה זזה‪ .‬לא‪1‬ןיפר־רקבשנתפזת‪ .‬אטילתאי&לכחא אלימאזכו'‪.‪*!-‬קת אירוסין ונישואין אימא לאומצוה יןא עביד קא״משתע לן ‪-‬י‬ ‫מכוארימזהלכיאה אחוימאמל תויעיל לטליעלמא • י ועוד בפרק‬ ‫הבא על יכאתי • )לף כת( גביאמןשלא שטית* "שומראיכס דמוקי‬ ‫להללהככיאצלי'ועכיד' בה מאתר קודם הביאה‪. כסוסה‬ ‫)דףכ‪-‬ל( פליגירכייהזצתןורטייאשיהאי שזמרתיכס שיתהאזלא‬ ‫וקא מייתי החס כרייחא וזה לשו‪ !:‬תחיה איש ך פרטלאריסה יכול שאני‬ ‫‪w‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ל‬ ‫יכי‬ ‫מו‪5‬יאאףש]חרתיבםתלמ‪1‬ללותראישאישלכרירכייאש<ה' ׳‬ ‫יונתן אומר אחא אישך'פרט לשומרת יינם אוציא ׳שומרת יבם י ולא‬ ‫אוציא אריסה תלמוד לזמר אשר קשטכ‪-‬יגומר פרס •לאןיפה וקאמב‬ ‫עלייצצמלא למר אלימאליז ארוסה לקילזשיעצמן".‫נצח ישראל‬ ‫מסכת‬ ‫ע ל י כ ת * )?ףינה( מוקילכרייתאלקחני אמןשל^שטיתיאר‪1‬סה‬ ‫וכחקכת סוטה‬ ‫זשזמרתיכם כציש לס״ל מאמר קוכהי״קכין גמזר •‬ ‫מזקמיבן להאיכרייתא כר״עלס״ל ‪ f>b‬קילושין שותסין כחייבי לאזץ‬ ‫למש״ה שומרת יכם שזפת מפני שהיא נאנןרה על יכמה כזנות ‪ -‬ולפי‬ ‫להא למוקחינן פאי ברייתא‬ ‫»השכהכ»ר״עע*כלאס״לככ״ש *‬ ‫ככ״ש היינז אליכא לרכ כלאיחא שם כהליא ולרכ לא צרכינין לאזקאי‬ ‫הךכרייתאכר״עמשזםלרכ שוכר אין קילוסי ן תזפקין ציבמהלשזק'‬ ‫לגיע בהאשה רבה.‬וכבית שמאי‬ ‫לאתרמאמר •קוכסקטןגמור' ^ י זהלבךפרססממכה כמאמר‬ ‫ויקסיכמץ ייתלהעלי׳ זיקת אלזסיןיזתילא מקט כביאה גריעת'‬ ‫אלאכמסילה לחוצה • י י וללצריהמ‪5‬רש^'^איל‪1‬חקיה לאוקתיה‬ ‫בכיחישימאיהוהליה‪ .

‬ח״טלא״קאץלז עיין עליו‪..‬לשהיאדאמרתחמרקומ קכיןגמזר זהלכךמשוי‬ ‫דאית׳ כמשנה דקוף •רקהחולץ)לן»מ( איזהמשזרריעקיכאאזמ׳גל‬ ‫חותה א ־!סה גמורה ו׳יזלריחממנ? זיקת יכמץ ושוב לא נקניק בטאה‬ ‫שאר בשר שהלא בלא יבוא י שיזעק התימני אזמר כל שתייכיןעלמ‬ ‫גרזעהרק‪»0‬סירה לחופה כאשהכעלמא • וללז איכאכפקזמ׳כין‬ ‫כרת מרי שמים והלכהכדכריז• רטיהזשע אזמיכל שחייכיןעלי‪). r o w‬דמה גפי‬ ‫ימוה‪51‬פיכןמקי‪:‬־‪1‬שי לעלחא וליו לגאמןהלין זכו' וכמו שכתבו‬ ‫ההוצןשות׳ •‪ .‬משזם דחליבא דךביסבר הא‬ ‫ערירי‪-‬זאיצטרילחכלעויריס יהיו זאיצטרך למכתב ערירייימזתו • לאי‬ ‫מלתאליש תזכה לפסולת ע״צ הךניייהא לא ויתרצה דכיזן דע״כ‬ ‫כתכ רחמנא עריריייהיז ס״א עד חטאיי)פי'אותן הבנים שהיו לו »גל‬ ‫מוק״יקלהכבאעלי היכצזככית חמייאחאי קרי ליה ^ שזמרה יכם‪.‬הא דקאמרבסרכהיהזא שישלו ילקונעוץ'׳ ‪p<\ -‬‬ ‫אשת אביו לימם היא דלא‪-‬חשוס דילפיכץ חגנייעקכ מה להלן כפיים‬ ‫לי׳שב דבתקי מיניי ל \• נץהא דרייק רב ששת בפי הבא‪.:‬כ^א לרב ןללכהאשה רכה דאין קידוטן תזשסין ביבמה‬ ‫׳תופסין כחייבי לאוין וכוי ־ וי״ל ללאסטר השי־ס כברייתא להפם אלא‬ ‫לשוק ללון^^פתל‪-‬יי'‪:‬אכל^מןאל ד^נליג עלי׳‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אמר עולא הלכה כרכי יהזדה זכו׳ עד ואיתא‬ ‫דףיש ע־א גמרא‬ ‫היכאלליכאאכללישקל כחלה תתקיים חצזת ״‬ ‫»כזם • ‪ -‬היכא לאיכא אב ששקיל נחלה לא תקיים חצות יכום ־ ‪ -‬יש‬ ‫צלקלק הלא הוא לרך הלס ככל חקוסלשקיל וטרי כלכלי התכאי׳יאח״ז‬ ‫פיסק ההלכה • ומלוע כאן חלקלק כלכרי ר׳ יהולה אחר שכבר נפסקה‬ ‫ההלכה כדבריי • )יש ליישנ דה‪:‬ה לכאניה קושיות ה ל ק זאיעא וכוי‬ ‫מקשי שפיר אימא היכאראיכא אכלא ליכס •‬ ‫ל ר ושפטתם צלק וגוימכאן אחירייהזלה גר גנפגייר‬ ‫רף מו ע א‬ ‫כלל הרי ‪ w‬ג ר יכו׳ מעשה כאי וכזיעל מ לך‪»1‬גדים •‬ ‫הומלס ש י ג מה׳ כיאות אסירות פסק לגר שנסגייר טכו ילבין עצמו‬ ‫ואפי' כפט שכיס אינו גר • וקשה רהכא משמע חמה לאחר לז יש‬ ‫לך עלים לאס היילו עליפ הזה גר והיינו כפכי שנים ־ ועיין כתיל‬ ‫י‬ ‫לה‪-‬‬ .‬־ יהשתא ניחא דלר׳ יהולה גופיה לא‬ ‫כמה שנסתפק הלן כמרים ששדאם איתאלאץ היכס‬ ‫ואללס‬ ‫מצי להקשות אימא היכאלאיכאאכוכז׳לכיזן דלל להשיק לללי‬ ‫‪.‫נצח ישראל‬ ‫יבמות‬ ‫פ!‬ ‫לא קימ למוכרת לאף כלאיכא‪ -‬אפ מסג ־ממת ‪ .‬ל ל‬ ‫כברייתא לל׳ מיתות דלר׳יהזלהיש חמזרמחייט לאוץ ס״ל ע״כ דללי‬ ‫עןשהדלשמןאלאירוסץ עושה)לרב כישזאץ עושה ‪:‬‬ ‫כזה ממזר ממיתות ל ל דווקא‪. :‬ודוחק לומר דמשכחת שבא על עתה כשוגג והזלילממזר‬ ‫ינסאהד^ ‪^-‬לאףגיכםא'א‪.‬ופרלילהוהמצי‬ ‫תם לאריסה ‪:‬‬ ‫למכתכ וכן אן לו כלא מיד כלאמרי'כקידושין אן כטף כמן מאןכלעס‪-‬‬ ‫ע־ם‪ .‬זיש^ לדקדק דחאי שנא פד יכסדהכי כחיווי אחר‬ ‫הוכתהזו ללעזלס אחיכא לך לבלחיכא אב מיירי זכגקש<לקה על פלאן‬ ‫למפ?עיכקידושץ חיניידהייכ!שתי־דשאיההדשחעיצןלי׳לר׳יהישע‬ ‫שכאיסו׳כרת !העיקר אצלינ! )ביזמת דף יג (זכןכתכהרמלסצמש כ׳‬ ‫קוןושץ•תייפסץי^כחייכי לא‪1‬ין)לקמן לףחע ( דא״ל דשאכי קידושי‬ ‫לריש פרקץ לאלי הן הליקין • תייביכריתותשלקזועשזתשזל‪-‬נפטת‬ ‫דאחרעא‪.‬‬ ‫אי אמרינן מאחר ללש אירוסין עישה או׳^ישואין עזגה א״א א־ירוקין‬ ‫מיתת לד•‪ -‬והנהלשחעוןהחיייכיזגסלרט יהושעגלכ לא‪.‬שלהיזת שמאמר עזשה אירושין אץ לדחזתז לנשוא?כי למכילתץ אית׳מי שיש לו אח מ*ת זוקק אשת אתיוליכונו • וקאמ׳בגמ •‬ ‫מ״ח־לאתויי ממזר ־‪ .‬עזשה‬ ‫קייכי כריחזת לרבנן או חייכי לאוין ללי ‪-‬יכהיילא יי‪.‬־יתכן‬ ‫עושה מ.כח‪ .‬סתם וס׳׳ל למספק!‬ ‫כמתכיתץ לפליג עליי * יתו גפי עשרהיזפסץ)י‪4‬עג (גבי האדאמ'‬ ‫לן_'אי קעושץתזפ^ןבי^!^ן'א?לאוקשה• ‪.‬אשה^שסקמ^יןהשעיסד‪0-‬ן‪:‬‬ ‫סלשמהרלא כלק דקדישץ בשמעתא למיהת הבעל מהרת‬ ‫אשה שהקנה לעצמו דאשה שהקנה לעצליואץלאתריסרשות כה משים‬ ‫ו ז ע שהתזס׳כתב בלק דמכילמץ)דף~( גני הא דאמר ללי משכחת‬ ‫לאין קידושץתזפסק בחשת אישללעלאכן באשה שהקנו לו מן‬ ‫ראי עכר ונטיב • וז״ל הא ל י ס״ל כי״ע בפי ל' מיתות לאמ׳איןקילישץ‬ ‫השמים •‪.‬ת ל מ למהא הוה‬ ‫והיכסלכרחצימיפרהאיךיןאחרר׳יהושיעלאחדחיהז מיפר• ולפי‬ ‫לזקאחמזרוקשתאאםאיתאללרייהודהלאהזה חחזר מחייבי לאדן‬ ‫מיש לעיקר כעיא דמה היא אליבא דרג לחידק חיניייש חזללפסולזת‪• -‬‬ ‫ל ה ללא הוי ממזר מחייט כריחז׳ כי ין לע׳׳כ כרייהזשע לריש מלא יקח•‬ ‫אפשרללק״מדלאבפקאלןהידי אי־מדןקדחאחרלשמזאל איתסיך‬ ‫חלבד שלפא־״י‪.‬שס ע״כ ל ל לר' י?ידה אז מחזר מחייט לאדן אז לכל‬ ‫עזשה דאכתי מכפקינן לרכ • אכלזק דיחק דאץ הברא דנאח׳דיב‬ ‫הפחותמחייט כריתות כמ״ש התז' שם ל ה לכתופ מיהן מסזג^דקדושץ‬ ‫ושחזחל כיליגא‪:‬הא גופא אי מאמר ללש איריסין עזשה או נישזאין‬ ‫סזכרני מופת להאמש כפיי ר ל י מבואר מזה לאתר שה ל ס ‪ .‬בגמרא כעי רנה מאמי לבייש יכו יש ללקלק מאי‪-‬נחקת מיט'‬ ‫וכתכו החוקי דאץ ל‪ 1‬רגכייבזם לא צריך לרמי למחזר פיטר את אשת‬ ‫כהך נעיא כיון דליה הלכתא כלש והכי דייקו כמיהתו כריש‬ ‫ורק דלענץ שיהא ממזר *וקק את‬ ‫אכיוכיץדלכל מיליהויאככז •‬ ‫פ״קדביצהגיי‪.‬ליש‪.‬‬ ‫ההטת ימותו בטרם שיחות הוא(• אכל מחטא ואילך לא כתכרחמנא‬ ‫כסכה עעליא היא יתסיק דלעילםיזר״רצההסיא זשפיר יש למידק‬ ‫ערירים יליותו • ואי כהב רחמנא ערירים ימותו הא׳ מחטאי' ואילך‬ ‫דחיכאחזשהלשסילתזהאדקרי להשזמר׳ז ייכסהייכימשיס דמיירי‬ ‫פיהבנ־ס סיהי' לו מתטאייזאילך י אכל חעיקרא לא צריכא‪-‬וילוע מה‬ ‫דעבלכהחתמר‪1.‬לאחדיס רשואו‬ ‫כלאיכאאכגזהגמצותיכזסגאל‪-‬נלאמצינו ממזר זזקקא&מאחין‬ ‫בה • ומההשיכ לי רכי יהושע לכחן*ש» יצמץ מס אתה משיכ על‬ ‫ליכיס־‪ .‬ח‪:‬פה לפסילזת • ־ והברייתא דאמן שלא שקדתי ופו‬ ‫שגחחרדהיכא לאיכא אי לשקיל נחלה לא ליבם דא״כ ממזר לכהכ‬ ‫מ^קעאשפירכלשאמנסא״א מחמר ללש נישיאץעושהעיכ לא‬ ‫רחמנא חוקק אשת אחיו ליבום היכא משכחת ליישאחר שהיכום־ הזא‬ ‫מתוקכ כלשולחזמתרצתההיאזליכאלמידקחיטיכלום ‪:‬‬ ‫באחים חן האכדזקא ־' הנה אביהם עכרעיכעל איסוריכרתאנ‬ ‫ואתר רכ אחי כי אהיה כגון שעבד נהמאמרזכו' כנדרים‬ ‫עט‬ ‫מיתית ל ד והוא ל ב כרת לאין לך חיתזת ביד שאין כןכרתכמ״שילג‬ ‫קח^רהלסע״זודמ יהישעחייו לך ל מ בחד יכם־ אכל‬ ‫ב ל אחרי ־ ״זלתזהלאהיההקממזרלשחעקכתימטאולר' *הושע‬ ‫ככיייחץ לא דמי איכא חילי לכי תהי אהיה אסיר על<בכיא׳או כגיטא‬ ‫וע״כלאיצויירכדליבא אבלא״כמחהאכ כ»רםתיתח'כניו ואיינו כן‬ ‫זמיפר^ליז״לדאציאיתליי אחא כהאי יכם מצי יפיק לה חיכיה‬ ‫מצל תנאי כרת וערירי־ימזה חובת דאף כדאיכא אב לםקיל כילה נוהג‬ ‫כהר הכי שמקדשה'אי עיי גט הלכך ליי! כה ממשא בהאי מאמר כילה‬ ‫חצות יכום־ אפס שלחייל יש ‪-‬ממזר תחייכי כייתזת לבל יש ללחות‬ ‫הי)י ־‪.‬־ ‪..‬יהנהאיכימיללא׳‬ ‫רייהזלהסברלחחזרהאשת אישהיסיןמזר• מאחותו לא הוימר‪• %‬‬ ‫יפר‪^-‬א^רט^הושיעהייני^ותפותל^מדי״ל דתספקאכפי ל ל י‬ ‫והקשו התיס‪/‬האיךייהכןזה ה א ל י חוקי הפסיק לא יגלה ככף אכת‬ ‫כעגלש‪%‬ומ*< מת‪ /‬מצי מיער אי אין קידזשץ היפהץ כיבמה מיפר‬ ‫באכיסת אביו שהוא כלאו־ וסמיך לי׳ לא יבזא מחיר י ותירצו לאשח אב‬ ‫גשזתפז׳^עם האב כדין ארוסה ־ ואי קידושין קופסץ• ביבמה לפיכך‬ ‫הכתיבה כץ לא יקידללא יגלה היי חיותי לחלרשי' זלומר לממזר הו?‬ ‫אץ כיבס שום רשית כת האכ לחזד מצימיפר • ואזלם אס יער נאמר‬ ‫ליוקא מאשת איש ‪ -‬תה כחשך אחר ג ר ל ר ל י לקחן)דן ת»(זר' יהושע‬ ‫על היכס למנפלכעצמז כדץ כמאה קשה־ וללזקשה למה לא דייק‬ ‫לכהכרחחכא לא יגלהלאיקחללופי׳רלילחלאיגלה לחזר &חעינן‬ ‫הש״סדלשחואל״מאמרללשארוהץעישהכלל• ד^כישזאין‪.‬דמגרש‪ :‬אותה‪:‬האחר ומותרת ליכס משח״כ כקידישי אתיז‬ ‫מיליכריחחן • רקלמ״ל יש מחזר תחייכי לאוץ אץ התחלה כלל‬ ‫לאסרה לעילם לאס הי^יכם כהן או שקידשה• א׳ מקרוכיהיכם כמו‬ ‫להוכחזיאת־וכן למ״ד רחמזר צא כיה רק ממיתזילללהמחניב חיתו׳לל‬ ‫אבת חיו כנז וכיוצא כהס גס כ^אין לה תקנה י להיות כיתרת ליגטוללו‬ ‫לא נפטר מידי כרת בחלקיה י ץגסדמלקיח כאיסורמיתות כיל ליכא‬ ‫שפירקאמרלע לא אם אמרת באשה שקנה הזאלעצמו שאין לאחרים‬ ‫ללאז שכיהן לאזהרת מיתת ל ל אין לוקק ״עליז זללן מוכה שפיר לאף‬ ‫רשות כה י‪ :‬תאןור כ־ישס שהק^^ון‪ .‬מיפי כלל אי מיצי האב חיפר להכלחודי׳אולאועיי״ש‬ ‫ממזר מחייט מיתות ל ד לווקא אם איהא לכאמר להיכא לאיכא אכ לא‬ ‫שהראה מניס לכאן זלכאן י ומח״ש מוכחדע״כהאכ מיפר בלמודי׳‬ ‫זחיהזלעולא לפסק הלנהא כלי חקשי‬ ‫לעס לאמצעו מחזר זוקק •‬ ‫וכמאן דליבא ארזק לחיא לכהחקנס רשזת לאב ראללה לשמזאל היכי‬ ‫שפיר דכיזן לללילן קיימיל להלכה כשתעזן התימני ליש ממזר מחייבי‬ ‫דכהי כמי דמיפי כשזתפו׳דלמא קידושין‬ ‫מצי מיפר כיבס א' ללי‬ ‫כריתזת כמז שהזכיקו התיס ל פ החילן)ין תט(חכמה משכיזת׳ והלכך‬ ‫סזפסץ ביבמה לשוק והלכך עם לא מצי מיסד כלל וגם האפ‬ ‫לא חצי תיפר‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.-‬השמים שיש גם‪.‬על י^מתז)ל‪ 1‬נח(‬ ‫אף כאן כשרים ‪ -‬ותו גרסינן בפי הבא על יכתתז)דן ‪( M‬כתי׳ערירים‬ ‫ישחזפתלס״זלזח מנרייתאדתני אמן שלא שטיחי ארמה זשזמרת‬ ‫יהיו וכחיב ערירים ימותו קח כיצליש לז נכים קוברים אין לו כמי הולך‬ ‫יבבזקבעיהלס נדהויהךהזכחא‪ .‬ץלמילף‪/.

‬וזה לזחק קצת‬ ‫תיסילהרצייהושעאוחרישימגיהס ?־צייהילהזכז‬ ‫‪«'yico*p‬‬ ‫על ואיןיראה לאיךכן עזאי היה אזחר ׳לקיים מלתי‬ ‫ד ל י זהאקשיש מכי'טובאי‪-‬לא הכנתי חאי‪-‬קשיא להזדכבריש' לפרש‬ ‫דצשיטת למגילת סתרים אמר ל י כלאמר בביצה)דף כז(אחרלייסי‬ ‫כן שאזל אמר רבי חשים קהלא קלישא לביחשלים ר' שחעון בן חכסיא‬ ‫ופציריואמרו הלכה כלמ‪ •H‬וקאימתחה הלם אמרו והא איכהז קשישא‬ ‫מכייהוםזבא)פי׳רש‪1‬יקסלאקלישאקשישאטובאמלשבןמגסיא‪(.‬שהרי‬ ‫זכיין שכן א׳בז חן הדאזי‬ ‫התורה באת להפחילז שלא ילןילמלחמה' •‬ ‫שידבר הפתוכ בשים לשון שיהא כמשמע שסיכם יקתאשהושאזיתחזק‬ ‫לילך למלחמה כשידע כשימות לא ימחה שמו מישראל י והיה להכתוכ‬ ‫לומרפןימותסתסשאע״פפמןהייואשחוזקוקה יש כתה דרכיס‬ ‫וטץשכןאפשר להשתילו כאיש נכ־י‬ ‫שאפשר שלא תתיכס אשתי׳‬ ‫שיקח אשתו ע ל ר כקיצור • וסנה ללו כל עיקר ילפותאילמיכה מתות‬ ‫הואתמהלמסיקלמקישלגיחשץ• ואולם'גירושין גופיי לנגתירין‬ ‫לא ילפינן ליה רק חרנתיכ ויצאה והיפה לאיש אחר כ ל ש ר ל י ש.‬מיתת‬ ‫הלסלאשטקייילפזתאלאשתאחכץימןהאכבץחןכאס‬ ‫לעלה לא צריך קרא מלאמררחחנא שאין ^ כניס חותרת כא יש לה‬ ‫אשירה כיש לה כניס•'ואחרשס אחל^דרשא לדלתא חילי ואידי חן‬ ‫זפריךוללמאאץלהככיסאסודהלעלחאזשריאליכס‬ ‫כניסאסירה•‬ ‫האב חלא ליש לה כניס כחיי הבעל ופלא לאין לה נכים בסיי הבעל •י‬ ‫הא יש לה זכו׳ • איכ חץ לה בכיס מציה וכז׳זאחאי לא מקשי כאן כמי‬ ‫ודחי לייאץ לה בכייבחיי הבעל מדרבהוכיכפקא והוא מנלה היא למסיק‬ ‫?איקזשיחראסוראלעלמא•‪ .‬כסמוך חיהלד‬ ‫איברא‬ ‫שמקשה בשמזךגבייש להכניס לאתר כמייש להכניס לאחר‪ .‬ופי׳לאחר שגירשההיכים כמו י שפי'‬ ‫ר ל י • 'יללללסכרת המקשה דכאןלבעילחימרדיכמה בחיי כעלה‬ ‫‪.‬ק״ללדיבשניס‬ ‫זלל לקאמך‪ .‬היינו שנים ־ ־אססשישללהלקע״ז חמהלאחר בריש‬ ‫סנהלרין שם לעדיפו׳עגלה צריכה חמשה לר׳ יהולה"‪ :‬משום לר‪-‬שקןל‬ ‫אעיגלהפס ל כ ל א שייך הטעם לאחרי רכים • ובאמת שדלי תיקן‬ ‫זהישכתב לל ־׳ ואץללשקול ונןתס וקנים ל ד משמע• ולפיכך י׳׳ל‬ ‫דהתס דווקא צריך ל ד שקול תשזסלכתיכ‪-‬זקניך לכן הוא משמע לש!ן‬ ‫זקנים משא״כ גבי גר לכקימשפט ואץ חשתעויהלשון חשסט ללשכבר‬ ‫»ש משפט לחלבמי כפר ורק חסכרא מלמינןלי׳לגזילזת ואבלות והייכ!‬ ‫י‬ ‫־•‬ ‫ןזיהיישניס כעיקר הלץ‪.‬זהניחהקזשיא זו כ ל ע • ול״כ לישב‬ ‫כאן• )תזפריךזאימאאיליואיליבאשתאחחןהאכ־חלאבישלהככי׳‬ ‫קושיפו • להכהבלק‪7‬ז‪1‬ל!שץ)דףיד(׳מהדר הלס אילפ‪1‬י»אדמכי׳‬ ‫כחיי הבעל זחלאכאיןלה כביס בחיי הבעל רק לאתרמיתתהכעל ״‬ ‫'ילפינן למיתת הבעל מחרת לעלמא• ןחקשיהלס כשלחא גירושין‬ ‫•ומשני ישלהכצים אחר מיתת הינעללאיצריך־קראמ^־אמר‪-‬רחמליישאץ‬ ‫כחיכדצאהוהיתהלאישאחראלא חיתהמלל •־ זשקיל וטרי התם ע ר‬ ‫לה כנים חזתלת וכז׳על וללמא אין לה מים אסזלא ל^למא וכזי • ל ב‬ ‫לאמו ליליף מלכתיכ כפרשת ש׳יפטים מי האיש אשר אירס אשה זגו'‬ ‫אץלהככיםמצזהזטיזמסיקכתיכקלא־אחדיכא ערזת אחי!'גלה •‬ ‫פן ימות כמלחמה זאיש אחר יקחנה זרכשישא בריס לרב אילי לחי‬ ‫והנה המקשה כאן לפזם סירת! דהשהא לאיכתי לא ילע ממ^קכירערופ‬ ‫התס הן ילעזתאלללמא מאן אחר יכם זאמררכ אשי כ׳ תשומת כדכר‬ ‫אקיוגלהדכקמוך • ולדעתו א״כ לכי סיכאלילפינן למ־סר בחיי‬ ‫קלאליכםלאאקריאקר• ועול מלכתיכ ושנא? האיש האהרץ וכתב‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫בעלה‬ .‬חזתרת לבכיללראץ גירושין מת־רץ ולש מיפה*" זהלכךשוכלא‬ ‫יתכן שיקשה כאן האי קושיא לודלמאלאהר מיתת הבעל בריא ליכס‬ ‫ואנךרא לעלחא• כאיי כעל? שריאלעלמא׳כזילמניץילוהא גופי׳‬ ‫עדיץדמיתת הבעל מהרה* לעלייפא מ^מיכאהשתא לגיחשץ‬ ‫כעלמא איכס חתירץ ולה מיתה ואין הפרשי <עכץ היתר לעלמא נ ץ‬ ‫בחיי בעלה בין לאחי חיתת כעלה * יללעולםיליבס מותרת ואסורה‬ ‫לעלמא‪-‬דק למסקבאדילפק ז*נלה דיבמ׳בחיי כעלה אסזרה‪-‬והלכך‬ ‫־וכזה‬ ‫גירושיןזלאי •רמתירץ חלכתיב‪.‬ ‫חותוחאמוכץמןהכש‪1‬אץכיןמזצזחי־כג^זזצת^זמוא‪1‬חכי‪1‬והיתהל‪1‬‬ ‫אחותמזנזתווהריזוערזהעליזשצאימ^ללתציתאוימזללתחזןעלל־‬ ‫כשיטתרימאיראמרו־• יכת&ילין״לאפשרשהזקכיס כתנזלעתם‬ ‫והכה לכאורהישללקלקעל׳לצריו הלא צלב ל*זלילתן)לףכגןלריש‬ ‫על הבחורים ואחרולכריפלוכיצוטץאחרלכריפלזכישהיולפכיו *‬ ‫מהאי קרא כץ שאמרו'לאביך קיים־• כץ שאחת'לאביך הזצא וכז׳זהייכז‬ ‫וכן יש לפרש כאן שבן עזאי אמר שלכרי פלוני בזטץ ‪£‬חר מה שמצאתי‬ ‫שהיה איזה איסזרבכשזאץ של אבא•'זצ״לרזה לוקא לליכר יהירה‬ ‫במגילת סתרים • י ואפשרילזחרלא״כקשה אמאי־שתיק הלקולא‬ ‫ללריש התם הכי להמעיט אחותזימשפחה זצכרית^ואי^טריךיקרא לשאר‬ ‫מערש לי׳ כאן כתו דמפרשלי׳כטצה • זזה לוחק • גס מה שהקשו התז׳‬ ‫איסור כשואין ־ השאיכלרכלןידלדידה! אחותו מזניח ־זאחזתו מאיסור‬ ‫על גרסא זו דרבי יהילה ע״כ כ ל ע ס״ל כיון'ללל ללא 'יגל? קאי‬ ‫כשואיןלמיץלהלליותחייהואיתעטלןחקראדמזלרתכית‪-‬במזשכת׳‬ ‫אאניסתאבמ• הנה התזלעצחס תירצו בכיזצא כקושיא זו בקדושין‬ ‫י כזה ג״כ בספר מגיכי שלמה כשלהי לקלזשין)עיי״ש כרכריו('• והשתא‬ ‫)לף עז( לפי מה לבעי הלס לזמר לל יהזלה ל ל לחחד חא״א דזיןא‬ ‫לסברת החקשההלל איך יצוייר האי קרא גופיילכתיכ בת אביך או בת‬ ‫הויחתזר וכתבושם לשפיר מצורכי יהורה סכר לאץ ממזר אלא‬ ‫אמך• להיכאמשכחתלה אחותו תאמו ולא מא‪:-‬מ כיון לאין שים‬ ‫מחייכי מיתזת כ״ל אףעלגבלחוקילאיגלהכאניסתאכיו‪-‬זהישפא‬ ‫לכרמתירבעזלסלאגירזשץלאמיתה• נע״כצהקי לצייר כשלאע״י‬ ‫יש לקיים הגירסא הישכס י ‪:‬‬ ‫אישוחזהייני ע״יאונסאז פהזיאוילי בשואץשלאיסזר לאי עבר‬ ‫רמז ליבמה תן התןרה מניין וכז׳אלא רמז לילמ׳‬ ‫דףנר?ג'בגשרא‬ ‫^כסיב אלמנה או גחשה • א״כבל עקרו של לחוב לא יתפרש ‪ p‬באיקז'‬ ‫שאסורה‪.‬אלא‬ ‫. וזכה‬ ‫לסבר'רבשישאלאמ'דלמ'תאןאז־י‪:‬ס־זאףרכאשילפ‪:‬מ*שהריטלא‬ ‫דמודה ל כ ל מ אפשר לומר לאחר הוי יכם י• לילי מקקנאדכמידכאן‬ ‫ל י ל י ף מקרא ליבמה באיי בעלה והיינו לאתר י שגירשה היבם אסירה‬ ‫ליכם חרכתיכנרת • לא כלבד דלת ילע־כן אלללמיתת־הבעל מתרת•‬ ‫אלא אף גירושין גופייה! לתקשינן לגבייסוימיתת הבעל אמינא ל כ‬ ‫מלללמתיריןלחהאלבחייויצחהזהיההלאישאחרלאמוכח מילילכי‬ ‫היכא ללחיכין ילפותא ליאיש אחר יקחנה לגכי פ שופטים למאן אתר‬ ‫רייהולהייס״לכליהונתןיכלל• שפירק״ל דצפנישנים הוהגךבדיעכל‬ ‫ורק לכתחילה צריך גימדרבנן י א!י׳'ללאףלכתחילה‪-.‬בחיייבעלה חניץ •זכוייעד ילאו הכא‬ ‫לללצמוללתכיתיא^מזללתחזזללעתהרתלס^נ״ל •‬ ‫מכללעשהעשה־הקשההמרש״אאמאילאמקשינמיהלסכאן‪ :‬כמו‬ ‫כללייקיכןאץכאןשוםקושיא•‪-‬כי'הכה ‪.‬מדבריו ב ל כ מה׳‪.‬ל‪6‬ישאחר ולה מיתה‬ ‫‪ .‬י}שה כאמתיאיגור גיכ‬ ‫אפס‬ ‫לאץ גילזשץ‪-‬זמיתה מתימן• קשיא לפי ׳סברתו הזאת איך‬ ‫יפרש מקרח מלא לצתיכעתת אחותך בת''אביראיוגתאחך מזללת‬ ‫בית או חוללת הזן לא תגלה • זכתיכ כמי ערות חשת אהד לא תגלה •‬ ‫וביאר הכתיכי׳כתכ הומלס בלב עלא״צמיל אתת אחותו מאביו ואחת‬ ‫‪1‬‬ ‫.‬כסהל^קושיתהמהר׳לא ‪:‬‬ ‫שלפיהבחהשזכרחיוהומךלסכרת המ‪.‬י ־‬ ‫אבל ללילי׳ ע״כ ליכיהם לין ודומה לזה הקשז התזל על ר׳אבזהז שס‬ ‫מה?יא ברייתא לקתכי בה ואס' היימזחחה לוטם דן אפי׳כיחיד • יעיד‬ ‫להרמלס גזפיימשמע ‪.‬ ‫להשתא ליכמה *חיי כעלה־ מותרה‪.‬לאאקריאחר• 'וסמיך אועזדחדכתיכ‪-‬ז^ל תירץ הוא דאף על גכ‬ ‫לבעלמא יבס אקרי אחר הנא בהאי קרא יבס לא אקרי אחר ־‪ .‬סנהדרין • י לשכיסשדכו‬ ‫דיניהם די! מלת רק חידכרי סופרים אין ליניהסדץ • ו ג כ י גר משמע‬ ‫דלללאףמןהתירהלאהוהגרשכתב כהגייר‪-‬ממ לבין עצתו ואפילו‬ ‫כפלשניסאינזגרזטנזלטןעצחוזדאיללאהזהגרמלאוריילאפי׳ •‬ ‫ואפשר ליישכ לסטעס ללל לרכייהולה לכפני זנים הזה ג ר לאו משו׳‬ ‫דסילדםניםשמוליניהסליףרק משוס דלל ללי ל ד נוטה כריש‬ ‫הנהדרץ)לף ג ( ואתר שס׳פלוגתא דר׳ יזנק יל יאשהו דלרבי יונתן‬ ‫כתיב תריאלריס בפרשה • זרקמשזסלאץלרשקול תיסיפיןלועזד‬ ‫איולרייאשיהולאלליסיכתזט׳ כפרשה ופירליאקאלאץלל שקול •‬ ‫שאין עושק הלדזזגות משוס שכאמראחרירביםלהטזתואםיתחלקו‬ ‫לחצאץ אץ פאן רטס־‪-‬וחסיק שהטעפ דרבי יזכתןהואמשוס דלל ל ל י‬ ‫עוטה זללזי״ל להייןז דווקא באופן ששייך חשא ומתן כדין ואו אפשר‬ ‫שיחחלפז כלעזתיהם ייתחלקו • ואולם כאופן שלא יצטרכו אל משא‬ ‫ומהןא״צ לר' יוכתןרק ל והלכך אפשר שגבי גר שצריך לטבול כפני ל ל‬ ‫גירושץ מתירין אףיחיתה מיהרת •־ ובהא קיימא חסקכא' לגמרא ־‪-‬‬ ‫והקשה הריטלא בחידושיו בקדושין אהא לפריק רב אשי ליבם לא אקרי‬ ‫אחריממהלככתוכות גביחכאי כתיבה ס״ללרבאשיגיפי' ליבם‬ ‫אקריאחר• יתייבש סי״אדרב אשי לא דקהכאכמאידאמך דיכם‬ ‫‪ .‫לבפני שהים איבו גר משוס לקיימא לן שכוס שלבו אץ למיהסלין• ולה‬ ‫לגר משפט כתיכט׳ ׳ זזה ליתא ללפי דבריו היינו צריטילוחרללרט‬ ‫יהזרהדם״להכאדבפטשכיסהזהגרע״כדלדידי׳ב׳שלציליכיהסלץ•‬ ‫זא״כקשה לרבי אכוהו לאחר בריש ל ק דסכהדרין)דף‪(1‬ד»יםשדנו‬ ‫ללה אץ דיניהם דין •י זאיך הואלהטוןדר׳יהידס ל א ל ל כ ן ‪ .

‬זגל ושה • רק משיםאלמנה וזונה •־ ושוב אץ‬ ‫כעלה דאקורה ליבי^ע׳׳כ שיאמוגיןב־להטעכמשוס לעשה דזהיהל׳׳ת • איסזוגחשהחל על אוקיר וזנה ללאהיילאא^זך צולל לא איסור‬ ‫וסשתאאתי שפירנתי דאפשרלומו‪-‬לפיסס״דדהשהאלגזךושקןמיהה מ ו ס י ף לא איסור כ ה אתת • י ו ל א יצוייר בככ?קה לחופה ו ל א נבעלה להא'‬ ‫מחמר ילפיצן • י גס לחה‪ .‬מי נזיל‪£‬נו מוכן כלל לימשכחה אלמנה וגרןשהע*ייצום • ‪ . מ .‬ו ת ו ס פ ׳ ו ה ו א כ ״ ל י ל ח י י ב י י עשה אינםיפיסלין‬ ‫פ'תצא זכןמשמענמי מיחשלמי הלל זדלא כלש החילשא כקדושיןשפ‬ ‫כטאיזסדמהיתיתי כיון דכי תהי׳אפשר לאוקמי כמסתבר טפי יהזא‬ ‫לאינו מיותר־• והנה לכאורה יש ללקלק לאף כלאוהאייתזראישללמיזל‬ ‫על מיתת הכעל‪-‬למתות‪-‬והוא ממה לאמר כקלושין)רף ע״ז( לא יאמר• י חייכי לאזץ עיי׳׳ש כרלי״זתיספ' * והנה בקלושין )דף לח( תלקלק‬ ‫הלקמללדקדזשך תזפקיןכחייט־לאוץ יאמאילא ילפיקמיבמה‬ ‫גרושה בכלג ותיתימכהן הליוט כק״ו‪-‬אלא כשם שהלהקה גרושה מזוני‬ ‫ויזללה בכהן הריוט •• כך אלמנה חלוקה• מגרושה כלל!‪.‬ג מ ש ה ל כ ה * ת ר ‪ #‬מ ש כ ת ת לה‪:‬‬ ‫כעלה אלשויאלאחו מיתת בעלהלה להכי ילפינן לישלהלכנלם לאמו‬ ‫מיתת כעלה לאקזוהמלשוא קוא אין לה מיס• ואולס אאר שסותר ‪.‬כעשהיועםזה‪ . 5‬ל כ פ ^ | מ ש י ן ‪ ^ 1‬ץ ל ( .‬כ למל למיתת ככע‪ :‬מההתזאת זע.‬זהשתא י 'האי ביההיין‬ ‫^‪.‬שבת‪ :‬הומלס אף בנכנסה לחיפהגרילא‬ ‫כלתימתמ־יןואלהיצןייר שפיר אחותו בה תמו גלי אישזתדה״נז‪-‬ע׳יי‬ ‫יכזס •דהשתא ללאיךיצזיירכזהיכוס כיזןדהזא ע׳׳כ"כמקזס בן או הויאזינה• מיהי אין ליחרדלפוס סברא לסשתא לאין מיתה מהרת •י‬ ‫כת שנשא אשהוהזליד כןאוכת ומתזעשדהאשהז ^וכתייכמהיוכזכ אמינא אדרבא דאיצןזראלמנהחלאאיקורגהשה •חשוס דהוי איסור‬ ‫מ ז ק י ף ד מ ע י ק ר א ש ר י א ג ר ו ש ה ל ל ע והן ל ק ק ה י ׳ אסזרי־הויא אלמנה׳‬ ‫הולידה כן אז כת־ דמה כע לפזם'קכרא דכשתא _ אהינא יש להכניס‬ ‫תיגו דתקזרא ללע אקווה נמי ללג דזהיליתא לא״כ לא הויא אקזרא‬ ‫לאחר מ י ת ת ‪ .‬משמגג‪.‬הי'תש‪.‬ה א י ר ו ס י ן ו ה י ה אלמנה ל א י ת ק ש להדדי' • ־ ו א ע ״ ג ן נ כ ע ל ה לפסול<<ן‬ ‫ה<החפשתי‪1‬כ?»שלמי‪1‬אץאזמו'ואי^גכלי'מהנוכר‪.‬מןהאיחסק אסורה‪•:‬והחכם הללאמר׳שכן^יןץשו • ללה להא אף כנמלסאלמןה.דא למיכלכתרומה •י איהו׳סףאיםןרא‬ ‫לכתיככבעזילת פסולים ל א •ווקמינין עי׳ככח״כי לאומן‬ ‫>כ ג •הייא וינה הואיל ושם זנית פוסל כישראל חל אאיסזו־מלללזוה‪-‬־ה‬ ‫*מונח שמיתה מתות • ‪ t>V‬משכחת לעזלסדלג תייג עלאלמנה‬ ‫כי‬ ‫*לושה שתי* י דמלכ אםהית־ז אלמנה תתלה • איךיכשאת לאתר‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫.‬ ‫מהירין א'ףי‪$‬־תה»תרת • איצטרךקרמ‪.‬יהלחלבלגלאזו‪$‬הזה*ל‪.‬הייתה אסורה ללע אף כי‪' .‬ ‫‪t‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫.‬י '‪.‬ל נ ‪ $‬י י ר ‪ .‬כקפת‬ ‫?למיל'‪ '.‬ופי׳ול* כיזןישלא‪.‬לז'לישלה‬ ‫כניסלאתומי׳זתבעלהלשריאליכסזכסנוההמקשהלבקמוך ״* זזה שלא כ מ ג ל ה נתחללה שכל שנשאה כחןקת כע‪1‬לההיא_.‬תללהמיגודאיהיקףאיס.‬‬ ‫למעלה ה א כלמ‪1‬ומ'נזללאמו־'^‪3‬מנהלכ^)ש‪(6‬־ שנאמר וכי!‬ ‫ק ש ? אלרכ^טלףגלזש'הדכסןהלי!ט‪.‬לן חיזכיעשהלאפשו‬ ‫תהייןלכהן ‪-‬‬ ‫משלשה‬ ‫בפ^מה איסורי כיאה לאין סיקור חל על איקור אס לא כאקל‬ ‫אבל חייכי‬ ‫לאזקמי כהו קרא הזהמוקמינן ג^תייכי עשה •י‬ ‫דרכים שזכרנו • ‪.‬ע ל התיק ה ל ל ^ י י ן ‪.אנ‪1‬ורה' "לקהןגדול דקדוק•'‬ ‫אלמנה ללג לא ילעי^ג' היתרא‪ .‬והנה^(איתא‬ ‫שכהככפי״חמה׳לכאואיסור עשה השוה ככלהזיא^מיזונה‪ *.‬ואולם כהא לאלמנה גרושה מנה וכו׳לחייכ עלכל‬ ‫לאזין הזה אתינא ללא תפקו כהו קלזשין לילסינן מיבמה‬ ‫אחתמוקי״להכקלושץ )שס>למשכחת כאיקרמוסיף כזה האופן • והלכך ל פ ז ם מאי לק״ל לאשה יאחר מיתת כ ע ל ל ל כ ן ל י ־ ע ל מ א כעשה•‬ ‫אלמנהאקורהלכגזשריאלכקהליוט ‪ -‬הויאגרושהמיגו לאהוסף הנה בהאי עשה יש־נמי לאזקעי׳כי תהיק זחייכי לאזזץ ־כאמו נאמת‬ ‫*קורא לכהן הדיוט • איתוקףגעי לכי׳ג • ועלייןשריא למיכל כתרןמ •‬ ‫ללאתפסי' כהו ק י ד ו ש י ן י י ‪ .‬אמיצאלר לאין‪^.‬לען הדיוט‬ ‫לאיקורזיקהליכמרמיא על?•‪ /‬זהלכך לא היה איקיך מזקיף • אלא‬ ‫דאסאיתאלאלמנה‪.m ^ ^ s p ^ M t‬‬ ‫האחרון וכתב ‪ j f i‬ק פ ר י כ ו י ת ו ת ‪ .‬דאתי ?גשה‬ ‫׳ודתי ל״ה שיש צה כרת• ילל! אסאיתא למודה בישלה כביס‪:‬לאחר מיתת דלתייכלג משום אלמ?ה‪.£‬‬ ‫אלמנה ללב כיןמהא־חסין כיןמן־הנש|גז^דלולףתתמו והוא קושייהלק‬ ‫היא המלה ככל איקזר מוסיף כדמשמעמרלי נלל אלןץ‪).‬לל(אף ג!ף ת־ךן‪.‬האיו‪?1‬יז הא לכ?ע‪£‬ויא‪ -‬אלמה מן ה א י ו ו ס ץ לכהא נילה‪-‬למיתה ^!כגללהימן הכשזאץיכמזתמךכתן לגרושההיא ע׳^ אףחן משואץל‬ ‫זילפינץאלחנהמגרושה • ולפ״והן״הןלבריהגמואלכאן״הןקלכרי‬ ‫מתות •״זעלייןאני אזמרדככ»§ין מיסה אינה מתות זה תווף פיוושו‬ ‫זהזא לחוקמאול!חלכל שבגמלתז‪1‬קדח‪4‬לכן* ילפזקא לאלמנה לכ״ג ירושלמי ד*ולאיצטרך להתיר מיתת ?כעל למדגרושה אקזרה אף מן‬ ‫^מיתי־יהבע^משןסלאיכא ^ר‪-‬לכיגיכלאו לכיע‪.? 5‬איקיר•‬ ‫כ י ה י כ א ‪ .‪.‬ל ו ל י ‪ .‬ב ע ל ה נ מ י מ ו ת ר ת ל י ב ם‬ ‫‪ m‬ניט ע״א גמוא ואימא לנ דומיא דגרושה • שמעהי מחכם אחד‪ .‬למעלה־י והחכם להזיא זיבה' הייני כאיסור‪ .אע״פי שנמצאת‬ ‫כהילהעלל ולתלמהא‪ :‬טעתא הזיא נמי זונה כנשואיןגרידאכשאר‬ ‫מזכרתל׳כממהשכתכו •התזקפייכאן שסכוה המקשה לומורשףא‬ ‫איסירייזהשתאאי איקא ‪.‬אלא‬ ‫למזקחיא' ה^ ישלפוש באופן מסוסיאשוכלוך הזהתי‪1‬שב נמי מה‬ ‫שיש להקשזח«עלתוקלכאן שהקשו כלה זאימ׳לנאי׳הלמקייש אלמנה 'לדעת הראלל שם וכן לעת רלי ותוסלכפ׳אלמנה ללג • )לן ליס(‬ ‫^ווש׳־׳לאל^גימ^מש^ויאלאלמצזתירצו ללקזמר׳מהשי'^• נעזל ללא היי זונה ר ק מאיסוולאי ולא מעשה •\מאי איכא לאימר • לכל‬ ‫לייקינץ״שפיולק״מ׳ להנהי־‪1‬אלא״ורנןלאיזזזצה־ רהמתייצילאונמ‬ ‫* ש י ^ ל י ל פ ^ מ ג ר ו ש ה ל ^ י ( ‪ o ^ j w i p w p .‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ .‬כאיקוו( וקאמר רחמנא כי ה ה י ץ לשון היויה ש׳ימ‬ ‫דתפסובהזקילושיןכחיילילאוין י.‬כילא‪1‬יןלת?ס‪1‬כ?ן‪ .‬מןהאירוסין' שויאללגללקרא למיתתהכעל‬ ‫מתרח ‪ fi£‬שפיר^דעיק^מלאסךור^אאלמנהללגש‪-‬מלללע י ‪£‬אי אית לך למימו דמפכח^הכגחשה ‪.<' * פ ר י ך ז א י מ א '‬ ‫» ^ ‪ .‬לכ״ע ד ‪ 1 6‬לאלמנה ללג אסורה אף‬ ‫יון‪.‬זמ׳מקיש מיתה ל ג י ר ו ש י ן מה גיהשין אתר ר אכהו ולא נפלןאמילי כקאי עשה טוןדאינו חייב כשכילה כלים•.‬לדרישה &יכה אקורהרקמןלכשזאץ‬ ‫«יי כעלה הוא משים לאיןכראה לימר רשריא לאחר מיתת כעלה ובחיי‬ ‫לילפינן מ ת ל ״ מ ‪ ..‬מז האירוסיןדלאיהזיא וזנה‬ ‫אף־שקרשהכאיקזד!לעולם ‪.‬לכ״ג כלאו רק כעשה כתולעלמאדאףלמהדללדאץ מיתה מהרת‬ ‫•ירישלמו שאחרשאית׳נירישלמידיגמות שמקשה אהא דאמו עלז' אינו כלאז רין כעשה כלאמר' בקדושין • וז״ל וללת‪ £‬ללג כלי(ו‬ ‫ללע כעשה • זכהחיגננא נמיאפשרש‪. לכלאו הכי איכ' עשה באלמנה וגרושה והיא עשה לכתולה מעמיו)'‬ ‫אחות הכין הנה הא לאמי תקיש מיתה לגירושין זכזיהזא תלמזל ערוך לפזס תה ללל לאלמנה וגרושה הוא דוקא מן הנשואין • זגס אין לומר‬ ‫בילימ בקלזשץ)דף‪.ופריך ואימא כי תהיץכת״כי עשה‬ ‫ומשני האי חייכי‬ ‫'זפהאצואלהפסו קידושין אכל כחייבי לאזין לאי‬ ‫עשהחאי ניהו אי שהיהס חצויות שחיק שטאוה וחי אחת‬ ‫‪:‬יך׳־ ׳‪ f‬׳‪^-‬׳ו‪^^^^^-‬ו^קיקנרנת י‪1‬חת נמקןלחיתניהקו חיקור‬ ‫מצוית שת* לשיםמעס אחלכעינןאי כעולה צלגמיכתיכ כ י‬ ‫טלל^למחן לחית ליה או איקור סזסיףכלאמר כפ׳ל׳חחין־ולפ י \ מ ל ‪6‬‬ ‫זללז לזילי ללא משכחת‪.‬פי׳ריש׳׳י שאס לשוק דאע״גדהוא כלאו אין קידושין הזפסין כה • ומפיק לה מלכהיכ‬ ‫היתהאלמנהוג\ושה חייב על כל אחת ואחה והאלנקטתנאלאפלזגי כי תהיין לאיש שתי נקים האתת אהזכה והאחת שמאה ^ זכי יש אהובה‬ ‫אלמצהלפחה‪-‬ולא איצטרךלפלזגיהללה מזינה‪-‬משוס לחללה למחולק' ושנואה לפני המקום• אלא אהזכה אהזכהבנשזאיה • ׳ושנואה שנואה‬ ‫צנשיאיה )פי'*נשאה‪ .‬ו א ל מ נ ה מ ה י ן ר ד ה ו י א ב ע ו ל ה • ל א מ ש כ ת ה ל ע ו ל ם •‬ ‫ב ע ל ה א ק ו ר ה ד ל א ^ מ ק ת ב ר ל ו מ ר שהיה בא ס כ ת י כ לסווות‪'.‫יבמות‬ ‫מסכת‬ ‫« ש * ‪.‬עליה אחיה אכיל‬ ‫• ^והרי־ולא ב א ר ק ל ל מ ד ע ל י ו י ה ת ה ס ג ל ש מ ת י ר • והזאדמצילמהתכ יךי‪.השתאא^אהךלוכחהשזכיעו • החינחלהרתלס'והנמשכים אחרמ׳‬ ‫שאף ההוכ^׳הכגאו העהקמושלס'יעגשלאנמ‪3‬אגן'‪.‬לכהויאזונה ל כ ל שצכעלה לפקוללה פסלהכלאמדבסתלמכס ללג •‪. י ^ ה ד א מ י ^‬ ‫הנעלמתרתמכחההקש שזכרנו למעלסוכתכ‪ 1‬קצת המפר שיסדההקש צכעלהלפקזל לה י קייכיכטהות‪.‬לאין־ שיין‪/‬לומר ‪:‬הוה אלמנה‬ ‫ועקבותיו ^אנולעו • לתה עני.‬י לאו ק ק א ולאי כעשה • ואולס מיתתי‬ ‫הכעלאףאםאיתאדי(ינז מ ת י ו ‪ /‬ל א ה ו י ו ץ ' כ ע ש ה במדשזבונז •‬ ‫^ מ > ז ‪ 4‬ש ל ה ‪ 0‬״ » א ץ ^ ו ^ ש ה מ מ ו ^‬ ‫.‬ת^יתהרתלמללא‬ ‫שריא •ולפיכן?צעלמלה איצטרךהתיי׳לעיתת הבעל משוס למלאיצטוך׳‬ ‫י^פינךימתמר לאלמנה ׳וגדושהאינה.‬דףל׳'כ(לה‬ ‫לכאן ״‪.‬ו^תי־‪-‬ן^ו־קוייא^אמר ‪.‬ח^ןשיןלא ומשני _כיתהיה אמר רחמנא הנך‬ ‫ד א י ת ‪$‬הזיה ופי׳זאפיי׳הכיייפקלה למ ל ה י י כ י י ל א ז ץ כמי פסלה י ו מ ז ה‬ ‫ושנאהקי‪/‬שהאחחן‪-‬זשלחה להזד אוכיימוה לחוד וכן‪.‬מ ג^ושה לכה!ג!גרושה לכהןגרול‬ ‫• • כ ה ן כ י קהיק לאיש זר כיון אםצעלס צפקול לה פקלה. צריכזר״א למיתת הכעל מהרהלענין אסזרא ללג ושריא ללק הלמט * הויא בחשה מיעלאיתיקףאיקורא‬ ‫ללתללאלחנה‪.‬׳•‬ ‫ל ל הומלס בלי״טימה׳אייכ כהן שנשאאשהכקיכןזלהילכהונלאנלפי‬ ‫השגרא‪1‬אחמכי»דלמא לאחו מיתת בעלה"מצ‪1‬הו‪0‬׳ה׳׳ה‪. ^ : ^ : ^ ) ' u j .

‬זסשתא חלללהלס דלאכיי‬ ‫ולעזלסספקהוא•‪.‬לאחיו חן לא דסכסדרץ ריאליעזי כןהזרקנוסוהזא נזנרינמי כסתם׳ כמדע •‬ ‫האם• והשתאעיכימכגללכקעסתאאףלאפיו‪.‬רבי יעקבדק״ל דצא‬ ‫זאחזתז אצל אבייוזאתו מה הם ראזיס לככק אף אחיו זכו׳‪! .‬י"ל י לחה לסבר כלא הא לש גזפי׳מקמע כסצהלוץ)שם(דס־ל כלא דאת׳םתם׳‬ ‫שכתכהרמלםכלכ מל כחלות דתי‪(&-‬נהעם אשת והגלילה כן אץ‬ ‫האמנילשהיאואמרכתרהט &כרכלא־ ‪£‬לדילי ליכא לחיפרך‬ ‫תזלץ כז כמלאי שהוא בקו דכשם שדצתה‪-‬לנם מכך מתה עס אחר לכ בלל דתה להני שכן בלאו והיינו לאו דזונה־‪.‬שהוא להא לא לפנוי הכא על הפנוייוכו׳ הזא לא בן שמוע חכירז של ר׳יהוד'‬ ‫מןאיכזחסמא לאחת מאמו והזא שהול‪7‬המכעל הראשון • דהא כמן זכר פלזגתיירכל הכא על יבמתו)דףסב(איילרכייהדהיאמר זזנס יזו‬ ‫שאמו כאשר לשאה אטנ היתיגרושהנמצאהו חלל•נימתר לסמילמתיס איילטתיכוילא אומיפסי הכאעל הפניי יכו' *‪.‬יצ‪ 7‬צולין י הנה דכרי רפ׳^כזה אינם מוכנים כלל‬ ‫וגי‬ ‫‪.‬ברייתא דוכתכהןכי תחל ש ם ‪ .‬הלכךט)ן שבא‬ ‫תשובה הנזכרת ‪-‬יאין כתבללי אליטילליהא' תצאי‬ ‫עלי כסןכעשה סלל וככה חלל ומות!"מז^א‪<.‬לרכזת אחיך הגדול • זהייכודכקיט אחיו‬ ‫דכתיכנותרוכז׳• ולמידליתןבקר שניוהייינל‪ .‬לפי מה איצטרך פעמא דטתזקלפטת ממלקות • ולא איצטרך!הניתר וגומירק‬ ‫שזכמז דמיתהמתית לא שמעיק אלאמיתזרא דקרא אז כי יחות וגו׳ • ללמד אין שירכץ קדשים כי׳׳ט ואיירי רכתיכ עדכקרכתיב מתנו ׳<‬ ‫<י‪.‬לל עמזני זלא עמזטפדכוי‬ ‫‪<.‬הקט! מממוהלךלו עלז רישא דיכזל אפי׳פנויה לאי לאלעזר כן שחוע גופייאמרס• ללא‬ ‫הדקלוק.‬ההל<ש^הג^פ׳א^ר‪.‬עניינאיטאו דקדוק א'מה שדקדקו התפרשייככריילאחת‪ .‬‬ ‫בן ״‪CJf‬‬ ‫. כעל הברייתא סכר כלא כאןעדעולס‪-‬זהשת חשכלשכשא מצרי שציממזר׳חר עשירידבט מות׳‬ ‫כפכזיהכאעלססנ‪1‬י')זעיץשם'כתו'בלההא תני לש( והשתא ניחא לנאבקסל׳שהזא תצרי גיו&דאח! חוללכלכא כקהל ־ ולא עוד אלא‬ ‫זפריך אי כלא מאי אי־יא זכז׳טזן דלא שמעינן מאן דללכעזלה שלא שמספוי פ׳תצא מוכח דר׳יהוד׳קיל כלש דטרושלחי ולא ל ל דעשירו‬ ‫גדרכההיהכעולהרקלאולשותרווייהולל פנוי הבאעלהפטיה דגט ממזר הוא עד עזלם דאמר התם עמוני)לא עמונית‪ .‬והיא מתלמידי כתראי‬ ‫לככייאהרןכתיכ כשיים ולא פסולים ללא הוזהרו על טומאה• אם לא לרבי עקיבא כדאית׳ כפ׳הל^)דףסכ(מזא קת‪ 0‬רבי חללעזרהמצר‬ ‫שיציייר כהיפוךיהילכו שהי׳ הכעל הראשון כהן והולידה חחכו כן ואלכ במשכיות זכרייתזת כלש רש״י־כקמזך)‪7‬ףעכ(»הפתא להוי כתי האי‬ ‫גרשהונשאת לישראל ‪1‬הולילה כןלאויהכקאיני־ מטמ^‪ .‬ללמד אין סורפץקדשיסט־‪-‬׳׳‬ ‫וצריךלפי הנחה הזאתלהי‪1‬תןנאמודאףתייביעשה פזקלים כטאתן • ‪.‫נצח‬ ‫מסכת‬ ‫ישראל‬ ‫יבמות‬ ‫כי היכא ללא מוקמים כחייבי כריתות י וע״כבתי׳יבי עשה מזקמינןלי׳ למה *נין הא דנזכר כפי כיצד צולץ להיזכר כאן דאין כזהשיהפלוג ־&‬ ‫לילל בקר שני בא ־‪'.‬זה)כדףפד( ולפי הנראה כל חד מני סברנתי לאיק• • זאולם הנוחה‬ ‫והיא שנויי׳ נהירת כהניס פ׳ אמור י חיל לאביו זלאמו לפרש כזה שכונת הש״ססוא אל ?מבר בשמורה) דף ל(לאית'‪5‬התליגל‬ ‫לכנו ללכתו ולאלדוזלאחזתי הבתולה וגו׳ לין יטחא ־ ויאמרלאכמ ‪1‬כו'‬ ‫ללי‪1‬ר׳'יעקככטעתאדהמ‪1‬תרבטהוראינזל‪1‬קה •דלר' יהידה‪.‬ככיאר‬ ‫מתרתדכהליאכתוכרחמנאכנויכתוכיהיכא.‬דלי וימ‬ ‫עשאה זיכה א״ש ‪:‬‬ ‫ממזר שלא נאמ׳כז עד עזלס עשה בז נשים כאנשים עמיני שכא׳כז עד‬ ‫י ל ‪ «'y V‬רלי לה כקר שני דמצי לתכתכ עד ותרווייהז כפרין עולם אינו דין שיעשה נשיס כא‪9‬שיס‪.‬זלרייעקב בללה חינו לזלדלאז‬ ‫• א ץ לוקק עלת•י ומקשי שס הלס זר׳ יעקב האי והנודר‬ ‫ככטדן הרי הזא מסמא להם אביו ואחז שהואחייכ כככזקאימ רץ *?‪V‬‬ ‫*טמאלהס• איכהייתיאזמךכנוובתוהנסליםלל אטזואחו מה ממנו עד נקר מאי עטד כיי זמשני לכדתני כיפזקיה לא תותירו מבעו‬ ‫סם כר קיימים וכזי י‪) .‬גמיאע׳רייותכן אי לאו לאמר וייהזד׳הכהזיהכאן כלידה וכו׳עד‬ ‫לזנות יכול אפי׳ חיללה השבת יכו' יכול אפילו פנויה וכוי ומדקדק הלס‬ ‫מצרי שני כתה יטהר יש להקשות מאי קושיא הא י״ל דלי לל‬ ‫חתורה•‬ ‫חללה שנת בסקילה היאיאחירכא הא מני רישמעון דאמישריפ'‬ ‫כלש דאילטרנשלחי פיהאונז' דלל ללש דחחזר לאחריידזרז׳חוללכא‬ ‫ותו מקשי הלס יכול אעי׳ פנמיהא לזניה כתיב זחשני כרלא דאת׳ פנד כקהל דלא יליף לש דעשירי עשירי מעח זכי דמה כתם עד עולם אף‬ ‫הכאעיל הס<זי‪:‬עשאהזוכה משמע ר׳שמעו.!מבת חבירז הנה אס איתידמיתה‬ ‫•היא אלא לא עלל יש להקשות הא כסכהדריץ )דף‪.‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ .‬תתיס ועזל‪.‬אנשים והולידה כ׳כטם דאז הבן ימלט לומר דאיכאחכאלסילצרט אלעזריבהא דפמי*זאיהז הזא‬ ‫לפליגעם רבי אלעזר כןהורקניס זאעאי כתכ‪ -‬רש* דליכא׳‬ ‫הקטן שהזא כק אינז מטמא לאתי! הגדזל מאח ו דזה ליתא דככר י׳ל‬ ‫יסיל להאיסתמידלכפר׳׳א דלקחן)דףכא(דאת'פנזי הנא על השכל‬ ‫הכאדסברכר״אי‬ ‫קשהלר״שגזפי׳דאליביקיץמען הכאדאיהוהואדסיל‬ ‫עשאה זוכה וככר נמצא דתזקיהש״ה ססמא ללכ כלא בסנהדרין ׳וביותר‬ ‫)לף כ( מזקי כת?פא חכה יכהן מ תתל ^מת כריא דס״ל פסי הכא על‬ ‫למצרי ואלימי‪ .‬כקכזתיהן‪#‬ותרזת מיד זללבריו השיבו‬ ‫התמיה עשאה זונה וסכריי‪^.לא נימאאחיזכץ מן‬ ‫יותר קצת ‪:‬‬ ‫אבת‬ ‫האב וכץחן האם • זלזלי זא? דמיתה מתרת אחיו מאתו כלא‬ ‫דף עז עיכ רש״י כלה ורבנן זכזיעד לליכא מיד ביאת לנוי' זוכה‬ ‫היכאתשכחת ליי • ראי כעכר זנסיב.‬יאמר לאחת!לאמיתו מה תיל לכנו ולבתז • איכ‬ ‫עד כקרוהמתרמממזגותיש^ןללעדיכקריחה ת״ל עד נקר יבא‬ ‫הייתיאומראחיו ואחזתי מאמו לל כנו וכתומה הם ראויס לירש אף ‪-‬הכתוכליתןבקרשכילשריפכו • זללזאחרכאן למ״דכאהכתו׳והייכי‬ ‫איזיז זכי' • ידקדקו המפרשים דעריץ מנץ דחטמא לאחיו הקטן׳מתמ ליהודה ולדידי' אין תיכרת לזחלדילפינן אץ שזרה־ן קדשי׳כייט מניד‬ ‫שחא דזזקא לאחיו שהזא גדול הזא דמטמא משים דתייכ אז בכבודו כקר• אכלי״לדיליףמהיכי לילפי שאר אמוראי כפסח־ס)שם( איידי‬ ‫כדרשז רז״ל זאת אחיך‪ .‬ישכ זה גס ק וזה דלב^זרה אף כלאו יתורא דאז וגזישתעינן למיתה זעיץנזה עוד בחידושי דתמורה שם תמצא סיר׳הגחראלכאן‪.‬ואיתכז הוכחנו^בתי׳דזשיבו לב לאףחבישה ככית לאחר לש הט קאתיר לדידי לא לל כלא בן יעקכ • דלמא ק״ל ולא כי‬ ‫האסורץ אינו מועיל כזה זלא משכחת כן ממזר שטרמןהיבום• רק‬ ‫דאמרמשזםללסעחי^זיללס״לפנויהבאעלהפנוי' עשאהזלנהאץ‬ ‫כא שה שהלך כעלה למדינת הים זשחעה שחח כעלה !עמדה וכשאת כאןתשזבהלדידכזדלאס״לקלאכן יעקב הלכה אט א ומר • יאפשר‬ ‫זה‪1‬ליד'כןזאלכ כא כעלה דהולדממז' והוא ודאי כנו ועיייש כחידושיכו• לומרדהא דאמ׳התם הא מכי לש לאתוקילי׳כלש י ‪ 1‬א כ ה א דאת׳אפי׳'‬ ‫וזה הצמר לא יתכן כאן וע״כ צריך לאוקמי כנישזאיןיכמו שאמרמ ‪ :‬תללה השכת ולא בהא דיכיל חפייפכוי׳וכלג כתט התישיכפסחיס )דף‬ ‫שסעיכ תזילה)רכדאמרכריאלעזרוהז׳עד זהשתא ניתאדפריך צג( אהאדמוקו הלסברייתא לאלו עזשץ אח לשני כרט חסי ־ והקשו‬ ‫איכלאחאיאריאונז׳ואיאליכא דנפשי׳קאתר תאי המזיהא מהך ברייתא מזכח דשימטין זז‪-‬־רקין על ט ‪r‬א שרן זלי לל אץ‬ ‫»ריך וכוי • יש להקשות אכתי אף לקכרת התז' כי פריך הלס אי כלא שוחטץ וכויותירצו דלא מזקי כר׳יזקי ‪ p‬כהא דנשיס כראשץ חובה •‬ ‫חאיאריא משזם כעילה וכוי!דידק הלס לשנויי ככמה גוזנא־ואמאי לא אפס ללש התו׳ כסנהדרץ אהא דאמר הא מכי לש לל אל ג דלש לא‬ ‫תשני דרכ אמ׳דליבאדלש דלש זלא כקדא שיטה קיימוולל לנבעלת דריש לו דשזפטיס הכא דריש משמע לדעתם לכרייתא כולה מלקחיכן‬ ‫שלא כדרכה הזיא כעולה ותולק״ח חפנויהכא על ה‪5‬נויה די״לללש‬ ‫להכר׳שמעץקשהזקללשיקשהעלפכתהשנעגנ דליכאתנאדלל‬ ‫לא לל בהא כלא ־ וייל דבסנהלרץןדףכ^חשחע לר״שהכר פלא‬ ‫כלא כפנוי הכא על הפנזי׳ כלל ול‪:1‬‬ ‫כהא דפבוי הבא על הפנויה דתוקי התם‪ .‬א‬ ‫*יכהחתרתקחיהכחלתאקמייתא זהזלרמחזר והזאנמיסלל• אע״ג מוקי הגמרא ברייתא דובה כהן כי תחל לזיזת דהאי תנא ת״ל כלא בהא‬ ‫דכגמרא משחעלילפיכןחלאיצטרךאלמכיללג לעיתת הכעל אהיקתא ?פנוי הבא על הפנוי׳ עשאה זונה דאתו סתם יכילאפייפנ ייוהא לזכות‬ ‫מכרת ומיתת כ״ל זאזקמה אעשה • הבה היחשלסיתזלק כזה על הגמר׳‬ ‫כתיכזתשניכלאדאמו פנוי הבא וכזי• ואץ לומר דהאי ' » ‪f‬‬ ‫שלנו ולא לל הך סנרא לאפייזתא זכו׳ לאמר ביןס דחאלמכה ללג'לא לברייחא לא הזא הא אמר ההם הא מני ר' שמעון היא ־' ועוד דקתני‬ ‫מ‪1‬כחמידילסיתרמיתתהכעלזרקדאצטוץי להיכא דהויהלג יכם בסיפא לא אזמר את אט' בשייפה ואת חמייכסקילן מכלל דרישא לאו‬ ‫וללז לית לן אפקותא למיתת הנעל כשיום איסור כל כלזק דלית לן קרא לא היא‪-‬דא״ללהתי לאידפכזי הבא עלהפנוי׳לאז היינו ו^אילא ‪7‬הת'•‬ ‫להיתרא ואיל שגירשה א׳ וצשאת לשבי זהמהכן שהולידה חשכי‪ .‬כלל•‬ ‫י והשתא ניתא מה שתירצנז‪:‬‬ ‫)כדף פג(זח"רבאהכת‪1‬כליתןעשהוכ!'כא ללמד שאין ליקיךעללחי‬ ‫ונהא ‪.הנ*ל •‬ ‫קהורקנוסהיארטשללעכלאיתא ריש פרק אלז לכריס׳ • ואין‬ ‫יחלוקעלחלאקשמועלהוא ץתלמידי בתראידלע• וע״כ לא‬ ‫ןי^יהו אץלומרללעולםלווקאלאתיוהגחלפפמאזהכאמשכת*‬ ‫לה עיי זנות שזנתה עם שני‪.‬איכו‬ ‫זיתח^לככז ולבתו • מהלל לאטיולאחוחה אם בכו ובתזסאץ הייה לוקה חשדם דהוי לאי הניתק לעשה •‪ .

‬הספק תדרכנן תה לי איסור‬ ‫לאו תו איסור‬ ‫כרתזצ״ע‪:‬‬ ‫סליקאמסכתיבמות בעזרהאל‬ .‬ ‫התורה ואינם אסורי׳רק מלרבכן וא״כ מאי מקלכאן מכלי הא דאזריית'‬ ‫והא לאוריילג‪/‬ה לי איסור כלת ומה לי איקור לאו־ זתילז ללכרי הרמלש‬ ‫שפיריש לומר רישא דאיקזר כרה חששו עלספיקז וסיפא לאיסור לאו‬ ‫לא חששו על ספיקו זע״כ פזבר רבא דאין להלק בין איסיר כרה לאיסיר‬ ‫לאההלכתא כוותי׳ דבי‪.:‬ט?!להשתא איגלאי‬ ‫לנתינים דזל גזר עליהם שלא יבואו כקהל ו ל כ ה ת ז ל כ ^ ך • ואפילו‬ ‫מילללאיילזטת היא נימא הא ללא אייחי‪.‬סימט'קזד‪ 0‬ךיתשוידתיילוני'‬ ‫לדעת רכאלפס כ ל חערלוהרמ״כן שס ולח כסמוך דנחיביסאסזרים‬ ‫היא אלא משנינן לה לקטנה עד ך׳ י ואמרינן כפישכא על יכמתז לשרה‬ ‫לבוא כקהל מדאורייתא כלאי דלא תתחתן • הנה לפידעח הזאת יהי' אתנו איילונית הייתה • ולפ״ו וראי שלא הכיאה כ' שערות והיתה קט.‬ע ל ל כתכ מהרל‪ <£‬מלגדאכתיאיללאקשזי תרישירא״כ נמצא‬ ‫‪.‬זה‬ ‫עלייזנחצא שהתנה עמהלבר‪.‬יבא והבן מותו לצא בקהל למ זזר ולאי היא ללא יכא הא‬ ‫גט דאי כגט נתצא תחזיר גרושתו משנשאת ואףלרייוסי כן כיפר אשור־‬ ‫ממזרספתיכ^יזרקגבימצרילאניחאלי׳לצייוכן תשוסלכיץ ללא‬ ‫לכןללדע״כצריךלדייקתקיפאלפית״ש הריטיבא‪ ":‬וכןדעת כל‬ ‫עשכחתלי וסע״יתתזותחשיכדאיכת״שהתיסיוהזהדאי להיתנןא •‬ ‫הפוסקים לכל הדיט' ממכריי כמשנה משאת הוא איפי‪/‬כנכנסה לחזפה‬ ‫‪.‬לפליג ל*כתתניתין מזקי כגתר׳ללא קאי רק אגר‬ ‫כרשות שהוא ‪.‬׳ שהפסיקות שעל‬ ‫זדונן כרת אסיולספיקן מן התורה והספיקות שזלנן לאו מותרי ש מ.‬שאץ־טלה לקיימו‪. כישר מותרת להחזיר‬ ‫כמקזמועזתדת‪:‬‬ ‫גמרא ש^לזאת לאליעזר ממזרת לאחרעשרה דורות‬ ‫דףעחעיכ‬ ‫מא^אמרלהומייתןלי דיר שלישי זאטהמז אלמא‬ ‫קסכר חחזר לא חיי וטיוהאנן תנן חמיריז אסירין ואיסורן איסזיעזלס•‬ ‫אמר ר׳זירח וכוי ‪-‬חקשין טפי הוי ליי להלסלאקשיי חחקראחלא לא‬ ‫יט‪/‬מתזר כקהל לגם‪.‬מייתינשאת שלא‬ ‫ג ל י חסקץ ואע'ג‪ .?‬ ‫הבן שיוליד מעאזני ונתינה אסיר לבא בקהל מחמה‪ .‬משלכגט עמונידהוה דאילאיסזרא• א?סלפ< ל ש קתיססזת‬ ‫ולא נבעלה דזה ל כ מקרי נישואין ולכ הלייבטוו ל ע כסי׳י״ז • וללו‬ ‫ל ג ט מצח לא טתא ליה' לצייר כן משוס דשתזקץ לא שטפי הקושיא‬ ‫גםארישא יש לתקדמיירי כגט ואלה לרייוקי כ.‬א(יעתזטולאעמ)טתמזאכיזלאמזאטתדברילי דהשתא נאתל‬ ‫מפנילבת ן ' ולאי לא היתיב ‪ r‬עזנשין שלמולה דאין עו«שין עד וישנה(‬ ‫ג׳׳כהיכאח&כחתלהודור״עשירידכתיככעמוט זתיאטלרכי• יהודה‬ ‫ובתך'ככת('ליופי־ תדועלאלרשינן ג״ככת ך'ככת ז׳ לחטא והייני‬ ‫לאחר כפיי' יוחסץ לקהל גרים אקרי קהל לעמוני ראשון היאך ישא‬ ‫כחטאשעלי׳כלד שלמטה י ולפי מה דאיתא כאן לא קשה תידי והוא‬ ‫וכמו שלקלק כמצרי ראשון ־ לאס ישא שפחה ונכרית ליכא לאוקמי דכה י׳׳כ שנת ולא הביאה שתי ש ערות אפיינראו בה סימני איילונית הרי‬ ‫לאיכ מולאו עמוני הוא חלל שפחה זככריתכמזה‪ .-‬ד?הא‪:‬לק מקא דממזר לא חיי דעל‬ ‫מוחהפעה כשלא זח ממזרי׳זכשרייהיו • מיהז מתניחין שפירקשיא ליה‬ ‫לודיי׳לדפייריכנכנשהלחופת־ואללסלר׳ יוסיכןטפראץהפרש כין‬ ‫ארוסה לנככסה לחופה ולא נבעלהזכשתיהז מיתי להחזיר דטעמו‬ ‫דטומאה כתיב כה וכויזהיימ ביאה ככז׳ כגת' )בלק דף יא(לכן מיכרח‬ ‫להקשותמסיפא ושס מוכח דמיירי כלא גט מדקתני אילפשנתן לה‬ ‫אחרון גט וכוי ווה ישוב נכון על קושיויהתוק׳‪:‬‬ ‫גמרא אמררכנחמןרישאדאיסור^כרתוטיעדאח' רכא‬ ‫י דף קיט‬ ‫מכלי תא דאורייתא יהא דאורייתא • מכאן תפיסה על ל ש‬ ‫הכסף משנה בלט מהיטומאת מת והגיה שס בדנרי הרחלס לחלק שין‬ ‫הספיקות שעל זדונן כרת יבץהספיקזת שעל זדונן־לא‪.‬ ‫^צרית שכיחלכל הפסולים לכאסןהל מותרץ לכא זה כזה ׳כלאמרינן‬ ‫דף פח ע״ב תזיכלה אי הכי סיפא ןכג׳הא ללא ‪. הפרש אכלה כין שנח שבע‬ ‫הלקכאןגתצדירק^־חילייד^י לא כתי׳קרא זהיינז דחי! לאי להיקרא ׳לשנת ך׳ • וצריךע״כלדוזש‪-‬כת ך׳ ככת שכעליופימישא״כ גטאברהם•‬ ‫הלא כפיל מיתות א מ ו ק דלנכר״ע ל ל דיש ממזר מחייט לאזין י ״‬ ‫אף אס נאזת שאכרהס טומטום הי׳ כדאיתא|שם כגמרא ע ל ז ׳ שסיר‬ ‫והשתא אסייאילא כתכותמצא לורעשירי כעמזניממילא ידעינן‬ ‫איכא לתילרש כן עיככן חחשלעזפשיס תפני שנן עיהייזדאי כן עונשין‬ ‫לאסווץ לבא כקהל מכח ממזרת‪ -.‬הרישא דתתטיתץ תשזים דאיכאלתיתרדכגט‬ ‫כממזרת • ‪1‬יש לזמר־ לאכתי איצסריילהיכא שנשא ממזרת והזליל ממנה‬ ‫איירי‪ .‬נתי‪?5‬י אף שלא עד ך• שכה ומל ואילך הוכרה לאיילונית והיחס גדולה • ולכן אץ ללחש‬ ‫לעמוני אין זרעו פסול דלא הולךאחר פסזלן כילש זכדאמיכלס כסמזן ‪-‬גבי שרה כת ך' כבתז׳לחטאטזןדכלא״הכתךילכלאהית׳בת^ונשין‬ ‫וגסלל‪:‬דמיירידאיעכרינסיכגיורתאיגת ישראל כמו שמלקדק‬ ‫למנןא־אף־כלכ‪-‬שלמט׳מסט שקטניהיתיואי.‬נן לאותו הכולל'אס כא על כתישראלעוכל ככ׳לאוץ־ משז׳עמוט ומשו׳‬ ‫וכוימ״מ ניחא לי׳להקשזת א ל פ א ז^דסיפא משמע דאייויכלא גט‬ ‫ממזר ולוקה שתיםתשןס שתי שתותלמ״ש הומלס כספר מטן המצות‬ ‫כלמסיק מדקחני לא פסלה מן־הכהזנה עלל• ודבריו לחוקים דאדרכק‬ ‫שרש וזה לוחק״ןצה •י מיהו ללש ההוס׳כאן לה תצרי שני ניחא ללר' אס יקשה מרישא תו לא צריך להגיע לקושיא שנייוללייק מדקתני אע״פ‬ ‫יהודה תשכחח לה כשנשא שתוקית ללי ס״ל כקהל ולאי הוא ללא יבא‬ ‫שנתןלההאחרקגטוכז' דאייויכלא גט • דע״כ •ודאי^ איירי בלא‬ ‫הא כקהל ספי‪ .‬ר הוא • והלכך להדתבים‬ ‫לספק לאן מותך תן התור' ע״כ דלה כספק כרת‬ ‫ללזקושיו׳רכא ג״כ נכונה! דחחר ששניהם‬ ‫תן התורה אס חששו רבנן לאיסור‬ ‫‪ .‬יטהר יכו׳ עד דאי לא כתב כספר אור יקרות ע״ז ת״ש גבי שרהלכתיכ ג״כ ייהיי חיי שרה מאה שכה‬ ‫קרא יש לסקשויאפי׳אי כתכ קרא דאי נמי קלמהא דאמ׳בסתזך)דף עז‬ ‫ועשרים שנה זשבע שנה זלרש־נן •בת ק׳ ככת די לעונשין )יפי׳הילת‬ ‫»‪?.‬דוו עשירי לא י‪3‬א לו‪.‬כראמו ב ל פ זו קשנה עד כת ךישנה • ואס הגיפה לך׳ שנה ונראו בה סי תכי איילונית‬ ‫האותרזבשישאכתיכהליכאלאזקמילאי להרמלסזהנמשטס אחריו‬ ‫הרי זו גלולה • ודעת שמזאלבסתזך דאפייאס הגיעה ללשנתזהיכרה‬ ‫איסיי נחיניםלכא בקהל לאו דאורייתא אלא מדרבנן כמ״ש כפ׳ ח ל‬ ‫שהיאאיילנזתוכזזדאישלאתטאעזןכ׳ שערות אעלכ מכאן ז ל ה נ ‪0‬‬ ‫א׳׳כ ןלכ כעל המאור כפי הערל וכן דעת ר ל י שכחכ כסתזך)דף עח(‬ ‫לןזקא נידונית לגדולה ולא למפרע ־ ולא אחרי‪ .‬וע״כלא משכתתלה רק דנשא‬ ‫שככר הוכר לקריס.‬אבל אם התנה עליה‬ ‫שנגאל באלה איל שיגאול כשש • ל ל כאלה וחלל יליף שכיר שכיר •‬ ‫שיתן לי פל‪1‬ט מציח זכזיהרי תנאו קייס שאפשר טלה לקיימו״ותתן לפלז'‬ ‫אמאיקאמר ומה מי שאינז נגאל כאלה נילףשכירשכיר ‪ -‬זרק שלחה‬ ‫תתון רכ על שיתן ל‪ 1‬חצירו עכ״לולס"! לאיהכן גיכ שיהנה עליה לכר‬ ‫זלע‬ ‫?ל^תםדשאניהכא דאתו קרא יגאלט לזהזלא לאחר•‬ ‫הנתשך יותר מזמ! אשריתכן שתיכתלאותה האשהבחייס זלילזולת זה‪:‬‬ ‫זכאתזך נכתזכ קצת ישיכ כזה ‪ :‬י‬ ‫איתמר כת י״כ ולא הניאה כ׳שערות יכו׳ כמלרש ל תזללזת‬ ‫דן( פ‬ ‫גמרא איר יוחנן אי לאו דאתר רכי יהודי הכתוב תלא׳‬ ‫שםעיב‬ ‫כפסיק ויהי חיי אברהס תאה שנה ושבעים שנה וחמש •שנה‬ ‫כלידה)לצוממצריןאלומינקכזתיהן אסורות( לא מצא‬ ‫ולורש המלרש ע״ז בן תאה ככן ע׳לעוכשין ובן עינכי סילעונשץ והקשה‬ ‫ילין ורגליו כטח התדרש • ‪ -‬תצרישני בתאי‪.‬־ וכבר נתעורר המהרלא‬ ‫כקושיא זאת ותירוצז כזה לחזק כמבזאר לכל תעיץ ־ זבאמת דאין כאן‬ ‫קושיא דמקרא לא קשיא מי‪1‬י דהנריצוייר דורעשירי של מתזז* אףלפום ־‬ ‫מה מאחר דכל ממזר אינו תי כלל דהלכה רוזחת כישראל דהתגרש על‬ ‫תנאי אס נתקיים התנאי מגורשת ומזכח בלפ המגרש דאף כעוד שלא‬ ‫גתקייס התנאי מוקרת להנשא * דאתר התם בפלוגתא דר׳אליעז׳ורכנן‬ ‫כהתגרשאתאשתזעלתנתשלאתנשאלפלוניללל^מגורשת לאחר‬ ‫פשירתז של לא גכנקו לזקנים להשיב על דבריו השיב ר׳ עקיכא הרי‬ ‫שכשאת לאחר והיו לה בכיס ממנו ותת והלכה ונשאת לפלזני לא‪:‬מצא‬ ‫הגט כשל יכטה ממזיי׳הא למדת שאץ זה כריתות פי יש׳־י שלא אתרה‬ ‫התורה שיהא גט המרכה ממזרי׳ ׳ יאמר שם כגמרא דהא ל ל ע אית‬ ‫ל׳ קירכא לא׳׳כ כל תנאי דעלת׳לא תנשא זכי׳ולדעת הומלסבלת מ ל‬ ‫ג ירזשץ מותרת להנשאבעוד שלא נתקיים התנאי אתי׳מלרכנן־ זהשתא‬ ‫משכחת להבהמגרשא<אשתיעלמנתשלאשעשה כך וכך• ועמדה‬ ‫ונשאת לאחר זתיולה מתנו כניס וכני מיס עד חר עשירי זאלזכטלה‬ ‫התנאי שנמצא הגט כטל למפרע זכטה מן השני מתזרי׳דבהא אמיקדא‬ ‫לאף דור עשיר* אסור לכא כקהל‪.‫מסכת‬ ‫נצח ישראל‬ ‫יבמות‬ ‫יא‬ ‫ל י ו א י ל ל ל ל י יליף עשירי עשירי מאי קאתר ותה תתזרשלא‬ ‫לאתר דממזרץ אסירץ איס^ר עולםדחיסזועזילכ)לאי לא יצזיידדע״כ‬ ‫גאמר כועד עולם הא ילפ־גן עשירי עשירי לאף מחזר אסזר על‬ ‫היה התנאי תלזי כמה שישביד האשהליןייסאו לכטללאלכ לא הוי‬ ‫עולם ‪1‬כלג דייק הש״ס כפ״ק דקלזשץ )דף יד( דרכי לא ילי^שכיר‬ ‫תנאי כלל כת״שהרתכ׳יס כעי זיתתיאישות־ וז״להתנהעלהאשה‬ ‫שכירלשטאוא©[לאיגאלכאלהי ראומרכאלההואנגאלואינזנגאל‬ ‫שתבעל לאחי׳אז לכנה וטי־ תנאו כשל שאץ בילה שיענה אהרייזיבזאן‬ ‫כשש• שיכול והלא לץ הוא ומה מי שאינן נגאל באלה נגאל כשש‪.

‬ה עלים נהרגץ גס היא אינה נהדגא דבעינןעדות שאחה‬ ‫יכזללהזימה• נמצא אנו למילין להיגא דאיכאממון ומלקות דין‬ ‫היא שילון בקלה לפי שאף גס העליס אס־הוזמו יכולים לומר שעל‬ ‫הקל שבהן לבד בתנו להעיד• מלבלשאס נניח שתלקזת חתור והתרו‬ ‫כי לוודאי טליני׳במלקותמכח ההתראה • והשתא כשלמאאיאמרינן‬ ‫ממונא לקולא שפיר תקשה התולוכי איתגוךי איתגזר לאייל לאףהעלי׳‬ ‫אם הזזתו אינס נידוני׳ רק בממזןליכולין לומר לידינו'מתון כאנז ללתה‬ ‫התרו כז משא״כ אס נאמר לממון חמור תז לא ק״מ לנאמר לנירונץ‬ ‫במלקות לפי שגם העלים אס יוזמזיכזלין לומר לחייב! מלקזח כאנו‬ ‫אלה‪ .‬קרב הלל לתק ‪.‬חמור •‬ ‫והשתא במקום דידעו העדים דין זה דכלתיכא זכזימשלםממונא •‬ ‫וקזשיא הלל כמקזמה עזתדת • ואפשר לדחות הקושי' זלזמר דע״כ אין‬ ‫הטעם דממינא משלם משזס דאיהו חמזר דא״כ היכא דאין לו ממון‬ ‫לשלס שאז נאמר ג״כ ללא לקי לפי שלא נתחייב לז רק ממק זיהיילחוכע‬ ‫חזכעליהכהאודאידמלקזתחתור מיניי• זאזלסלצללזלהנהצריך‬ ‫להטן מאמר עזלא דאמר כל היכא דאיכא ממק זתלקות זכזיהוא מפני‬ ‫שלא לדזנז בשתיהן משזםדכתיכ ככדי רשעתו• משוס רשעה אחת‬ ‫אחהתגזייבזכו׳‪ -‬זאמר שבחרה התירה כמקזסההזא כמתון ולא‬ ‫במלקות והדין כן כ ל ת ־ ‪1‬ע״ז לא כעי סש״ס מלללעולא‪ -‬אמנ•‬ ‫י‬ ‫ג ה ב )‬ ‫ה ה י ס‬ ‫כע‬ ‫ישראל‬ ‫כתובות‬ ‫שואל מלל לעולא שפן הלין כלמ כדאיתא כחיספוח ל״ה‪.‬הלבד המשזחף בץ שניהם הזא המוליד‬ ‫החומראההזא ׳ זאחרשהלכרההזח משתזף בץ שלשתם אגו נזתני'‬ ‫סתומראכדכרצלישילכ^ואולםאסמיח שאנויזלעיםבכדור דש‬ ‫.‬לחת סנה‬ .‬הקשה מהרלא אליבא לאמת לרבי יוחנן‬ ‫דאיירלכ׳גלמא לקי ולא משלם ממ״נ אי ממון חמור וכי איהגורי‬ ‫איקגויטז‪-‬לתא ‪ -‬ואיקלזכיאיתגזרכחוכל ואונס• ושוי נלפסישוכ‬ ‫לקושיא!^ כשם הרב הנ״ללספרשכל־טזכתהח דאמרבסנכדרין)דף‬ ‫מא(דעידי נערה המאורסה שהוזמו איןנהרגץ והיינו כאשסחטרה׳זלא‬ ‫ואמרהתם נמי‬ ‫התרה כה דיכזלץ לזמר לאוסרה על בעלה באנו •‬ ‫מתוך ש א ץ‪.‬שהיא חבירה'א״נ לא ידעז לחבר א״צ התראה והא לפרץ־ החס‬ ‫אלא אשה חכירה דמקטלא ללי כר יהודה היכי משכחת לן׳למ לשנויי‬ ‫כגון שידעו שהיא חכירה• זילעז לחבר ל צ התראה • הכה ללש התו׳ •‬ ‫לאזקתי כגון שלא ידע! שהיא פטרה• ודאי איני דזמה כלל להעכץ‬ ‫שאנחנו בז ואפי׳למה שכתבו ליכזלץ לזמר שלא ילעו לחבר אץ צריך‬ ‫השראה• זא״כאףכאןאפשרלזמרדיכזליס‪ .‬סס תמצית לכרי‪.‬קושיא הלל •י" ואץ זה כי‬ ‫אס חילזל כעלמא ולא מתרץ כלום • ללפי אברת) קשה מחוכל גם כן‬ ‫לאס ממון חמור איך ילון כממון הלא יוכלו העלים לומילחייבז מלקזת‬ ‫אלא לא מיכעיא להפ׳יסקי' דבדיכי מתנות לא כעינןעדזת שאתה יוכל‬ ‫להזימה דאזלח הסכרא שעיקר התירוץ נשען עלי׳ אלא אפיילהפזסקים‬ ‫לאף כתמה כעינן עלות שאתה יוכל להזימהלא קשיא מידי לאין הנדץ‬ ‫לומה לראי כלל לבשלמא גכי נערה ומאזרסל איכא יעווייהו‬ ‫והיינו שנאסרה על בעלה וחייבת מיתה • ^!כזס שפיר יכזליס העלים‬ ‫משא"כ‪#‬׳כיח‪1‬בל דבפירזש־רבחה‬ ‫לזמ^ילאזסרהעל בעלהכאנו•‬ ‫התזרהלתשלומין ואז ודאי פטור ממלקות דצא מחייב תרתי דנפקא‬ ‫מכדי רשעתזכידלעיל • ואיךיכוליס לזמר לחיינו מלקת כאנז כיון‬ ‫וןי(ץ כאןתלקזת • והלכך בעלמא נמידא״א לתייבימלקות וממזן‬ ‫ולאי דלפו^ריהטא מה שנאמר דממזן חמזרליש לדונו כממון ולא‬ ‫זכשיחאמת זה אף העדים אין יכזליס לומר לחייט מלקו'‬ ‫כמלקות*‬ ‫באנז מון דאין כאן מלקות • ׳ ודוחק לזמר שהעדים יאמרו שלא ידעו‬ ‫הדין דאין כאןרק ממוןדא״כ אףבחיכל כקטר! יאמרו כן‪-‬וכר מןליןהרי‬ ‫' " י ז לסנהדרין)ח> ט(ד"ל עדי הבעל זתימ׳אמאי נהר^ון‬ ‫האמצי אמרי לחייבאתהבעל מתוןקאתיגא כיון שלא התרו כסןכלאמ׳‬ ‫לקמן ג ט עלי נערה המאורסה • וי׳׳ל לטין שיולעיס לבאץ להי־וג‬ ‫את האשה יולעיס שיהרגו אותן אס יוזמו ללא וה בלא זה • אכל התם‬ ‫לא ילעז‪.‬לומר שלא ידעו דממזכא‬ ‫משלם מילקי לא לקי ועלזקשה דמאי מקשה לעזלא דככר אפשר לזמר‬ ‫דהא דעזלא מיירי כדי ודעי העדים הא לממזנא משלס וט׳זכמ״ש־הת!'‬ ‫למצי לשנוי ג ט אשה חטרה‪-‬והלכך אמר עולא דמעיקר כדין כל היכא‬ ‫לאיכאממונאוכויממונא משלס • )היינו מטעם ן לממון‪ .‬מנ*ל לעילא‬ ‫)אזמרדעזלאלתל זה מחזבלכחכירז וכייהיכאלהחס לאיכא ממין‬ ‫‪ .‬לי׳ כממון החמורוע״ז מקשה מה'לחוכל‬ ‫בחבית שבן חייב כה׳ לברים הרצון כזה לאף אמנם נורה שהתורה‬ ‫החמירה על החזכלכחבירוללונז במתון אין ללמולמתנו שלין הוא‬ ‫באמח שימצא חומר בחובל מכזזלהו מהעביחח שג״כ חייב בהילכריס י•‬ ‫ואין ללמוד הכלל הן הפרטרחיוכל • לאס נעזוב הלימול לחוכל איל‬ ‫*‬ ‫גס כן למסברא בכיית ממזנא משלס תטעם וכי א^תגורי איתגור‬ ‫יען דשתי אלו והס ממין ומלקות לא ילמו כאחד ככל המקומות ל לפי‬ ‫שהמלקות מספרם קציב שהם ל״ט זלא ישונה עניינם כשום מקום שהם‬ ‫נמצאים• ‪-‬זאמנסממץהזאמתחלףלפיענין החיוב כפפיתויותר‬ ‫שהיאכפיאשויושחעליזמאשרחטא• ואם כן אף אס נמצא באיזה‬ ‫מקיס שנידון כממון אין ללמוד ממנו על כל המקומות דיי׳ל ששםהממון‬ ‫קמורכירבהיאזלא בכ״משהזא ממנן מ‪1‬עט כערכו • )לפיכך גם‬ ‫מחובל אץ ללמוד דנידון כממון דשחכי קובל שחייכ כממון כ ל דבלים‬ ‫והוא ממון רב וחמור יותר ממלקות ארבעי' לכן התמירה התורה עליו‬ ‫משלכ בחקיס פלא נמצ׳קזמרא בממון אפשר שנידון כמלקוח• שאפשר‬ ‫שיסייהממזן לבר מועט והוא ודאי יותר קל • ואמר זלת ממוכי לקולא‬ ‫הרצון כזה שי״ל דטעס של עולא דנידון בממון לא מתני שהוא חמור מן‬ ‫המלקות רק דתתיל הממון הוא קל מןהתלקות ואף כממון הרכ הסברא‬ ‫ניתנה שהוא קל מן המלקות שהוא בגופו • ו ע ל ז הדין נותן דכממון‬ ‫ליינינן ליי בלמ מטעם שהתורה חסה על ממונאשל התזבע זיליף‬ ‫סבר׳זו מחיכלהחכירי דכי היכי להתס ליינינן לי׳ בקל מטעם דחיישינן‬ ‫לממון של נחבל ולה בלמ ושוב אין להשיב<לז מה לחזכל שכן חייכ בה'‬ ‫זמקשהתה^חזכלכחכירושכןיהושרמכללו אצל ל ל‬ ‫לכריסכנ״ל•‬ ‫לל למלל להטעס משוס להתורה חסה על ממוצא ‪ -‬של נחבל רק משוס‬ ‫רהותר מכללו • הוקל אצל החובל ל פ שלא ילקה' על הלאו ואינו‬ ‫משלםרק ממזן • משא״כ כמקום שלאהיהר הלאו שלו מכללו לאין‬ ‫סברא לומר שיפטר ממלקות כדי לקןס על ממונא שלתוכע• ומשני‬ ‫אלא גמ? מעדיס זזממין דעס שגם שם הממון משתנה כץ רכ למענג‬ ‫לפי ענץ העדות אשר הוזמו עליי והמלקות שיים תמיד י ו ע ל ז טוונין‬ ‫המיל כממון ולא כמלקות •׳ וילכמטעסדמימון תי)ור המיד ולה־‬ ‫בכל חכתי׳ • *מלחי לי׳ מה לעלייזוממץ שכן א׳׳צ התראה רצה לומר‬ ‫שמחמת שהחמירו על עלים זזממין שלא יצטרכו י התראהאשר על יכן'‬ ‫כהחייב מזה שילונו בממון תפני ‪-‬שא״א ללון במלקות שאץ עונש הגוף‬ ‫כלא התראה כלאיתא בגמרא כדף שאלזלאתרי עדיסיזזממין ממונא‬ ‫משלמי מילקי זכו' משוס ללאו בני התראה כינהו זכפירש רלישסמה‬ ‫שאי׳כ כשארהמקזמזח אפשר שימצא לפעמייסשהממזן מתר קל ממלקז'‬ ‫זיותרישחזמראאס־נידונזבמלקזת• ‪) -‬אי ממינא לקולא ל ל ראם‬ ‫נאמר שהממון תמיל יותר קל מן המלקות אף כשהוא הריבה ואס כ ן‬ ‫כעלים זוממין הי׳ ראוי שנהרה בהם כרי שירזנז כמלקות כיון' לאפשר‬ ‫לההרוחכהסכמבוארבגמראשסזמהשלא מתרינן להוהוא חזמרא‬ ‫זנלכהטעסידדייטבןלהז בממק הוא הקל‬ ‫לאתיאליליקולא•‬ ‫שהקיל כהס התורה מפני שתסה על ממוט שלחזבעולהכלמלמה‬ ‫לעלים זותתין שכן לא עשי תעשה זהלין נזהן שנקיל כעזנשס זיתיפרש‬ ‫כנ״ל במה שאמר תה לתצד השוה שכהן שכן יש כהס צד חתזר ‪2‬אף שכן‬ ‫לומלץ במה הצל בלמ לתמיל איכא או צר חמור א‪ 1‬צל קל בלא מהם•‬ ‫אין קושיא מצד חמזר שבכאן לאינז ערך ואינז לזמההצלהחמזר‬ ‫שככאן לזזלתז מן המקזמז'• ‪-‬לכל היא המלה של כנין אב שאנו‬ ‫נזתניס חזמרא כאיזה לכר מחמת שמצאנו אזתז כלכר זזלהז • והפרכא‬ ‫מלכל‬ ‫נהזגהכז שכאשר אנו מוצאי'חזמיא אחרת במלמר•‬ ‫החזמרא שעלי׳ לנין הכלתי נהזגה כלמרשאזאנז אזמךיס שאפשר‬ ‫שהחזמרא ההיא היא גזרמתהחזמראהזאת השני'• ז‪6‬ס לא כדע‬ ‫הסכה איך וכיצד תהיה החזמרא הזאת האחת גורמת החזמרא השניה‬ ‫אעלכ אני אומרים כן • ואולם כאשר מצאנו שני לברים ימצא‬ ‫כאימהסחומר כזולת החומר שנמצא כשני* זחומרא משותפות‬ ‫בשניהם• ולברמשזחףבין שלשתם שהם שני המלמדים זהלמל‬ ‫שאז אנו לנץ ליהן חזמרא המשזתפזש בלמד׳ מפני שרחזק לזמר‬ ‫שתהיה החזמרא שבלא מהמלמלים סיבה להחזמרא המשזתפזת אחר‬ ‫שהחזמרזת תתחלפי׳ • ולחזק מחלילו תולדה׳ שזה• לשחיהך י‬ ‫ומתר קרוב לזמר שאותו ‪.‬ ‫מילקי לא לקימלל לעולא זכו׳ תיספו׳ כלה ואי ממונא לקולא * ואם‬ ‫תאתר איחגירי איתגיו שנידץ הקלה יי״ל לחם רחמנא על ממוכא של‬ ‫נחבל • הקשה בספר פרי הילולים כשם הרכ התופלג מיהאלמרדכי‬ ‫מזאלק‪1‬וידללזלאיתכןהרישאדסיגיאז<כמה*זרו.‫מסכת‬ ‫נצח‬ ‫אלמאכלהיכאלאילאמוצ׳‬ ‫פרקאלוגינרוחדף ל צ < א ג מ ו א‬ ‫ומנקות ממיכא משלם‬ ‫י .‬ ‫‪.הללמ‪1‬ל תן חובל‬ ‫בחבירווהלסמלתה' זאומדמה למיכל שכן חייב־כל דברים ״ ודין‬ ‫סזא שידון כחמורה מאחר שנמצאהו חומרא אחרת ג״כ משא״כ כשאר‬ ‫לגס כזה קשה וכי‬ ‫תקומות שי״ל סכידון כממון הקל ולא כמלקות •‬ ‫איתגיריאייזגי׳־לידין צקל ובכאן א ין תתזס לת״רוץ התוספית הנ״ל‬ ‫יאלרנה כ״יהץ־ הוא ויזהר הסברא מחייבת שידיןטזתון החמ!ר זנחס על‬ ‫ממ ונו ש ל כה כע • זכיוצת כזה‪ .‬ותלקזת זאמזר רחמנא ללשלס ממ»א ולא מלקות ונוראי כלי להחמיר‬ ‫עליודכיאישגזריאיהגיר ה׳׳הישכן הלין ככ׳׳ת ^איתא 'תרוזיימ‬ ‫שמחתרינן עליי זדיינץ‪.‬‬ ‫‪.

‬‬ ‫־‬ ‫כממזןאקרהרןב‬ ‫זאזלס לשמואל ה ג ם שסובר לאין הנלכים‬ ‫ע ל ז יש ק נ ס לאיילוניש ל ר ב נ ן מ פ נ י ש ל ל ע ת ז א ף‬ ‫איילזניהזדאיההיאקטנהעל‬ ‫איילזנית א י ן להם‬ ‫ע ל ז מ ן שתביא‬ ‫ך׳שנהכנ״ל • מ ב ז א ר מ ז ה ד ה א ל א מ ר י נ ן‬ ‫קנס הוא ל ל מ ל א מ ר קטנה‬ ‫א י ן לה ק‪:‬ס זאיילזכית‬ ‫מקטנותה יצאה ל ב ג ר • אכל לרבנן יש לה קנס ב י ן ל ר ב וכין לשמואל י‬ ‫ללרבאףלאמר‬ ‫כ ג ל ו ל ה מ י י ב ז א י ל ך ב ג ל ז ה סוכר‬ ‫לאייליניחטלזכית‬ ‫דהולכי׳כממון אחר הרזכ • ולשמואל ל א מ ו א י ן הזלכייכממזן אחר הרזכ‬ ‫סללהיא‬ ‫קטנהלמפרעכלל‬ ‫תיילזניתאין לה ק נ ס‬ ‫^ ״ כ כ ל ‪.‬ו ש מ ז א ל א מ ו ק ט ן ה « כאותה ש ע ה .תש‪:‬ם‬ ‫זכפתוי לשסאיש‪1‬ת‬ ‫ז ל מ א י ד ל ד כ ה י ד ו ש י ו לאוקתיה‬ ‫שלא לשם אישזת י״ל ד ל ל כ ע ן ל א‬ ‫התרו בו‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ע ״ א ת י ס פ ת דיבור המתחיל א י ן לי ו כ ן‬ ‫כ ת כ ה ו מ ל ס ז״ל כ ל א מ ה נ ע ר ה כתולה דקטנה י ש‬ ‫״‬ ‫מטעם הלל‬ ‫קיאלאטי‬ ‫לה קנס והיינו כד‪?3‬ן לר״מ • ‪ .‬מ ש ל ם זכו׳ •‬ ‫ללא ה ת ר ו כ מ ״ ש ה ה ו ל •‪ .‬ממי״ח ואילךפהוא מוחזק לסריס(*העזלה תז׳ ל ע ל כ ת י״כ שנה היה‬ ‫איצטיך‬ ‫‪:‬‬ ‫ק ט נ ה לכל ה פ מ ‪ /‬ל כ ל ה ל י ע ו ח * ו מ כ ת י׳׳כ שנה ו ל מ ע ל ה א ס כביאה ב'‬ ‫קרא‬ ‫כפתה‬ ‫ק ר א שיכולה‬ ‫&עי־זתהזהגלולה‪-‬ואס לאו הוה קטנה ע ל ךישנה יאםהכיאה כ׳שערו'‬ ‫מקשה‬ ‫הוה גלולה מ כ א ן ואילך •‪ .‬למפזהה כפתה לשם' אישות‬ ‫הלבמבןי״בשנסע*־ק י״ח^יאאליבאדלא‬ ‫שס^מללזטסימטסריסואח״כהטא‬ ‫שלהואלד‬ ‫ד כ ק י ד ש ץ ) ד ף מז(‬ ‫ללאאיית.‬חייבמין ואין חוששץ לאיילזכיתלזיל כ ה ר‬ ‫זהלכך לאז איילוכית •מחזקינן לה והוי קטנה‬ ‫רזבא •‬ ‫שתי ש ע ו ו ת א ף ל ר ב כ נ י ל ‪• .‬בגל‪1‬ל‬ ‫דחיןא לאקזמתיידכפתה שלא לשום אישית מ י י ר י ק ר א י־דאילזאסנזק?‬ ‫אלא‪.‬ז א ל ז כהכ ג י כ דאיילזכית א ץ לה קנס‬ ‫הלכך עסק‬ ‫מכת י״כשנה ואילך שיצאה מכלל‬ ‫דעת ה ר מ ל ם ע ל נכון‬ ‫דמקטטת׳יצאהלבגר"‬ ‫כממון‬ ‫גדולה ל מ פ ר ע •‬ ‫אחר‬ ‫לה ק נ ס ת מ י ד והיינו פחותה תי״כ פנה • ו כ ר כ נ ו‬ ‫כ ל ת כחדא ו פ ל י ג ע ל ה כחדא פייסיבר כ ל ח ד ק ט נ ה‬ ‫א י ן להקכסולכןאיילונית ל כ א י ן ל ה ק נ ס משום‬ ‫ל א י י ל ז נ י ת ז ד א י א ץ לה ק נ ס‬ ‫את ושקול דאין הולכין‬ ‫איילזטתהזה‬ ‫קטנה פ ס ק ד א י ן לה ק נ ס‬ ‫ג מ ר א הא ק ט נ ה כ ע ל מ א איה לה קנס זכז׳האי ס כ ר לה‬ ‫זלס״זלאיצוייר קכס‬ ‫ך׳ג״כ דהיינו אתרי׳׳ב שנה מצי א מ ר לה‬ ‫איילזטת‬ ‫ואילו היא‪.‬ל ק ו ש י א זו‬ ‫אכל א ח ר הכקזר ה ט י ב כגת׳ותוס׳ניאה‬ ‫כ ל ל דהנה האיילינית הנזכרת שאי! להם קנס מ י י ד י ע״כ תכתי׳׳כשנה‬ ‫ה ז ז ‪ :‬׳ להנההרמכ״ס כ ל א מה׳אישו׳כתב שכל הכיעל אשה לשוס זנות‬ ‫ו ע ד ך׳שנהשלא הביאה • ל ש ע ר ו ת דכפחותמי״כ הרי היא קטנה ח מ ש‬ ‫וכתכהראכ״דע״זז׳יל‬ ‫<מאיאיריאא»לזטהדבקיטודינה ‪-‬‬ ‫לפי שבעל קדישה עלכ‬ ‫ולא לשוס אישות ליקה‬ ‫כדיןקטנהאץהפרשגסקימני‬ ‫א י ו קדישה אלא מ ו פ ק ר ת זכזישאס כדבריו מפותה האיךעלי' היא לוקה •‬ ‫איילונית איכס ציכריס כקטנה ואין זמנה להבאת כ' שערות ל כ • ו ג ס‬ ‫משמעדמאזנס‬ ‫ל מ ע ל ה מ ן ׳ ה י א בוגרות מ י ד ואין לה קנס ל כ *‬ ‫ר ל י כ א ן כ ל ה א ע לה ק נ ס •‬ ‫יכל זה מ ב ו א י ו ל ב‬ ‫לא קשיא ליה מ ש ו ס ל ז ל א י כ י י ן שע״י א ז נ ק נ כ ע ל ה לא הויאקלשס ז ל כ‬ ‫ואמרינן כ פ ׳ ה ע ר ל ) ד ן פי‪ (.‬זאתהקושיא‬ ‫לשערות רב אמרנעשהסריס‬ ‫•כן וא׳׳כ המשנה ל ה מ פ ת ה נ ו ת ן שלשהלכרים ת י י ר י ג׳׳כ‬ ‫ל מ פ ר ע ‪ .‬חינז רשאי לקיימה‬ ‫מ כ ל ל ל כ ע ל מ א לחי ׳ •י‬ ‫ל ל ל ק י א לכלאים‬ ‫ו כ ל ג ה ק ש ו ה ת ז ס ׳ כ ר י ש יכתות‬ ‫מראיצטרך ק ר א‬ ‫בציצית כילף‬ ‫קלשיםכיזםטיכ‬ ‫ש מ ע מיניה‬ ‫איצטרךקראדלא‬ ‫תימאדלחימשזס‬ ‫זאי״ל‬ ‫דמהכא‬ ‫ל כ ע ל מ א לחי‬ ‫ל י כ א ל מ י ל ף משזס‬ ‫ד י נ ו תהיה י ג ו מ ר אאשהשאינהראויה‬ ‫כגזןאלמנת‬ ‫לכהןגדול‬ ‫אפילואיאיתא~י‬ ‫ל״תשאיכזשזהבכל‬ ‫בציצית לא‬ ‫לאיכאלאזקמי‬ ‫•דיחהל״ת‬ ‫ככל כבר‬ ‫כלאמר‬ ‫כיכמזתשס‬ ‫עקר‬ ‫ל ל ת השזה ב כ ל‬ ‫מזקכז ד ג ב י‬ ‫י‬ ‫תצזרע‬ ‫מיהז ז ק נ ן •‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מיעיטא‬ ‫האינז שזה בבל‬ ‫י• ‪ -‬ג ר י ק ה ל כ ה ן הדיוט‬ ‫מיהו ד ח י ואולם•‬ ‫ילפ«ץ‬ ‫ותירצו להתס‬ ‫חז.‬איזה היא‬ ‫דכלשכאזנסלאהזיזוכהללע הנה‬ ‫איילוניתכל שהיאכאךיולא הניאה‬ ‫מ־יהיאכאיילןטתלכל‬ ‫הרשב׳יא כתשובה ׳סי׳אלףרל״א‬ ‫כ ש ע ר ו ת א פ י י ה ט ח ל לאחר מ כ א ן‬ ‫דכלי׳)פי׳זמן׳זאילן‬ ‫!לעילאיחמוכגמ׳אכל‬ ‫א ל א ולאי משהזצרכה״לפיתזיאינה ק ל י ש ה ע כ ״ ד •‬ ‫תשוכת‬ ‫הזיגדולהלכלדכרי׳(‬ ‫‪.‬‬ ‫כפיתוי לשם‬ ‫דאמר לעיל ) ד ף ל ב (‬ ‫זאץחילוקכץ‬ ‫ממזכא‪ .‬פ ס ק הלכה א י ך שהכלל‬ ‫‪f‬והלכה• כ ר ב באיסורי‬ ‫והנק־באזכצחלכ‬ ‫יי‬ ‫זהלכךאוקי‬ ‫כגמראהאלאמר‬ ‫הבןךיוככל‬ ‫•‬ ‫והלכה‬ ‫לזכתאפסקינן‬ ‫כשחזאל כ ל י ט ׳‬ ‫מונח‬ ‫•‬ ‫כרכלאיילזניתמכת‬ ‫ל כ‬ ‫דאינה‬ ‫שם•‬ ‫״‪-‬‬ ‫זרבא‬ ‫זללז‬ ‫ש ל א ‪ :‬לשם‬ ‫סוכר כ ע י ל א‬ ‫לקיבמ״שהתוסל)כדףלג( זמשמע‬ ‫כגחר׳דאף‬ ‫לתמזן‪.‬‬ ‫דפליגיאלמ‬ ‫ה ח ק ז מ ח • מיהי מ ה שאמר שכן יש כהן צדקל מקשה שפיר ‪:‬‬ ‫פסק‬ ‫אזי ומקודם‬ ‫אייתי ראיה דלאו‬ ‫הרחלס‬ ‫ישלהקשזההא‬ ‫׳‬ ‫נשכרגטחפזחה‬ ‫קנק לאו חיטא‬ ‫משלם‬ ‫אטהאחאיצריך‬ ‫א ף ר ב א מודה כ ק כ ר א‬ ‫ודווקא ג כ י א נ ו ק ה ה ו א ד י א מ ר‬ ‫וכבר ה ע י ר‬ ‫נ ש כ ר הוא מ ק ר י •‬ ‫כאומרו שלאו‬ ‫התהר&״א כדקדוק זה א ל א שלחה אוחו• כקנה פירושו‬ ‫יש לה קנס ע ד שתהי׳כת עשרים ־ וכל גדולי הקלמוני׳והאחרזני׳נלאו‬ ‫דווקא לאכיי מקשה ׳‪1‬א אן>לר‪3‬א קשה ולא הינח ל ה מ ע י י ן כישוב ז ה י •‬ ‫ז ל ־ נ ש ד כ ר י ה ר מ ל ס ה ח ה כ נ י ס ו א ץ כהם סתירה‪.‫מסכת‬ ‫ישראל‬ ‫נצח‬ ‫כתובות‬ ‫יב‬ ‫לתתסבהשהחזמרא המשזתפזת נ ת ח י י ל ת ן ה ח ו » ו ז ת ה מ ת ח ל פ י ' & כ ל א *‬ ‫י י כ ע ל כ ת ן־יהיא כ ג ל ו ל ה כח״ש ג ״ כ ה ר י ל ש כ ל ז ת סייהח״ח • ו ל ע נ י י ן‬ ‫ן א נ ל פ שהם מתחלפות כ כ ר קרה מ ה ם א ע ל כ תזללה׳שזה כשניהם ־ כ י‬ ‫איהזלכיסכחחזןאחגהרזב‬ ‫כפיי״ו ימהימכירה ו כ ל‬ ‫ע ס היות שהוא רחוק נמציאזת א י נ ז נ מ נ ע ולאי שנסתר הבנין אכ ההוא‬ ‫הפוסקים כשמואל ׳ ד א י ן הזלכייאחר הרוכ •‬ ‫נותניןיהחזמר‬ ‫)אין אפו‬ ‫כ ל כ ר השלישי • ו כ ן כאשר ל נ ץ‬ ‫המשותף‬ ‫כאיילוביה א ף לרבכן‬ ‫קולא מקולא • ו ל ל ‪ 1‬שפיר הקשה הש״ס בכאן מצל חמור ל פ י שבכאן‬ ‫עסהיותשהחומרזחתתחלפיהוהוא‬ ‫שהיא ג ל ו ל ה‬ ‫ה ל כ ר י ס לחזכל ו ה ת ר א ה ל ע ל י ס‬ ‫זותמק ע ל ז אנז ר ז א י ס שלין מ ת ו ן נ מ ש ך מ פ ל אימן הילכרי' מ פ נ י שהוא‬ ‫רב‬ ‫זמן‬ ‫מפגי‬ ‫התראה‬ ‫שא^א‬ ‫הריב•‬ ‫כמלקות ז א ץ י ללמזד מזה כ ש א ר‬ ‫ד ף ל י ו ?גיא‬ ‫דלאחר ך׳שהוכרה‬ ‫הרמלסדקטנהיש‬ ‫•‬ ‫וכאיילונית‬ ‫ב ן שעיירש״י י‬ ‫דףליט‬ ‫והיינו כ ל מ לקטנה אין לה ח?ס כלאזקי בגמ׳הכא הכי והוא פ ל א י‬ ‫זככרהשיגזהראללזכתכז״ללא‬ ‫זזללאיהיכחוטא‬ ‫•‬ ‫כיץלקא‬ ‫ז ה ט ע ז ת שאיילוניתלרהח ח כ ח י ס‬ ‫ו נ ז ה נתיישבה‬ ‫וכרבנן‪•.‬‬ ‫ח»י‪:‬ו‬ ‫•‬ ‫כרכי מאיר‬ ‫זלא כ ר ב נ ן‬ ‫הסוכרים‬ ‫ליש ק נ ס‬ ‫א מ נ ם ל ע נ ץ ‪ .ל‪:‬פששרי‬ ‫לו כאיסור‬ ‫לכעלמאאץעשה‬ ‫איצסרך ר ק‬ ‫למעטישריסת‬ ‫•‬ ‫לאפילז‬ ‫)לףה׳(‬ ‫והשתא‬ ‫•‬ ‫השיהבכל‬ ‫ילפזתא‬ ‫לכלאים‬ ‫ד ל ת האינז‬ ‫דעשה‬ ‫איצטרך‬ ‫י‬ ‫שוה‬ ‫דיחה מותז‬ ‫ללהויגלוח‬ ‫מצורע‬ .. ל א ה כ י א ה ל ־‬ ‫שגתקדשת‬ ‫הוה'גלולה• זלשמוז!‬ ‫&עחתמכאז^ילןהוהגזזלהלל»ג)למפרעלרכ‬ ‫הוהקטכה י ו ל ע שהתוספ׳כחכו כריש אלז נ ע ח ת ‪)-‬לף כ ט ( ז׳׳ל ו ל ת‬ ‫(‬ ‫ל מ א ן ל א מ ו לפסל כזתייס משים ע ב ל ושפחה‬ ‫להםקנסנימאחייחיואי׳ללאזשפחהאת‬ ‫שננ(»ע‪.‬‬ ‫זאמרינן‬ ‫שמקשה שס‪-‬יש להקשויכאן ל כ לחהיתתייכ קכסלרבנןבאיינוניה והיא‬ ‫?התשזכהכזה‬ ‫למשלם קנס ובאמת׳‬ ‫הלקות ע ל י ׳‬ ‫(‬ ‫החלקות‬ ‫הני׳ל‬ ‫דאיצטרך‬ ‫מ ש ל ם 'ומלקח ל א‬ ‫שם ל א ט י ל ״ ל‬ ‫* ‪.‬‬ ‫שדווקא לאכיי שייכא הקושיא‬ ‫י‪. ע י ר ל י *וכהי״כןלפחות‬ ‫מי׳׳כזלאי ה י א ק ט נ ה ד ז מ ן ה כ א ת שערות לתינוקות מי״כ!אילך־נעשה‬ ‫ליכאמלקות‬ ‫‪.‬דאקראקאי‬ ‫כדאילבמהרי״ק ה ל ל •‬ ‫הלכךמחייכממזן •‬ ‫ם ר י ס ל מ פ ר ע וכויואע״פשחזר ו ה ט א אינוכלזסדלא א מ ו י נ ן כ י ק ל ה ש ל‬ ‫כמפתה‬ ‫אייתי איגלי תלתא ל מ פ ר ע י ל ק ט ן הוה אלא כ ס ר י ס מ ח ז ק ע ן ליייחשטנן‬ ‫דכלהיכאדאיכאקמוןומלקות‬ ‫דסליס‬ ‫מיירילפיגירסל‬ ‫ר \ מ ש כ ת ז ס ל ש ס ולפי ל ע ת מהרי״ק כשרש קכ״ט יהיה ג ס ל ע ת ד ל י‬ ‫אישות‬ ‫להכתעיכשיןתי״כו<|ילךשהיההיראוי׳לכטאוהא‬ ‫נקלה מ א ו ד‬ ‫מ ס י ק ב ג מ ר א ל ק ר א ‪.-‬ו כ ן א כ נ ן ל ל ז כ ה ס י מ ט ס ר י ס .‬קל מ ן‬ ‫משלם הלכך‬ ‫כפתה‬ ‫שלא‬ ‫ואס‬ ‫כתמון‬ ‫איכא חלקוה‪ -‬כ ל ל‬ ‫ל ש כמלקות הייהר ח ק ו ר לליע׳חחח‬ ‫בגמרא‬ ‫‪:‬‬ ‫הוקפיל״ה זכיתי ע ש ה ו כ ו י ע ל ל נ הכי פ ר י ך נ י ת י‬ ‫עשהזכייזלת‬ ‫מ י ל י ה ו א ט ע מ א אלא ל ו ב ל א מ ו ל ג ל ו ל ה היא ל מ פ ר ע • הא ה ז א ד א מ ו‬ ‫כלאמובפ'‬ ‫דאחר‬ ‫לחמזכא‬ ‫ממון‬ ‫עיא‬ ‫מפתה‪.‬והנה קישיישל ה ת ו ל ד כ א ן היא‬ ‫ה ו ה ו ש ת ו א ל ^ מ ל ק ט ן ה י ה נ א ז ת ה השעה ללא תחזקינן‪.‬‬ ‫^ ־ ‪ .‬‬ ‫איך‬ ‫ואדרכה‬ ‫יכולה‬ ‫כקידושין‬ ‫לעככ‪:‬תחר‬ ‫י וכל זה מבואר מ ח ו ס ל דקידושץ‬ ‫כאן‬ ‫תיירי‬ ‫קושייכלל‬ ‫שנהקלשהלו‬ ‫ג ר ס ת י׳׳מ‬ ‫ומשני‬ ‫יכולה ל ע כ כ‬ ‫אישות‬ ‫אישות‬ ‫לעכבאע״פי‬ ‫הלס‬ ‫לרכאאין‬ ‫ח ץ כאן‬ ‫דוודאי‬ ‫לככילף‬ ‫שאניהכא ל ג ל י ק ר א‬ ‫מהכא ב ע ל מ א ל א י ן ע ש ה לוחה ל ה זחשכי ל ל א‬ ‫ח ש י כ ע ש ה זמ״מ זכז׳יש ללקלק לפי תיקההזיהזה ל ל ק ר א לעשה לוחה‬ ‫לתלמייתיהש״סיבריש‬ ‫למדאיצטרך ק ר א‬ ‫יכהו ה מכלאים בציצית‬ ‫אמאילאיליףמהכא‬ ‫ה כ א לבאשה שאינה ר א ל ל ו‬ ‫‪.1‬בהו ח מ א י יש‬ ‫! ש ק י ל י לשמואל ד א מ ר א י ן‬ ‫הזלכייכממזן‬ ‫א ח ר ה ר ז ב ז א פ י י ל ו כ ז כ ז ' • ומחלוקות ל ו ב ושמואל א ס‬ ‫הזלטיבממזן‬ ‫ג ט המזכר שור‬ ‫איוהחכזחזקה‬ ‫היא ב ל ש ז ר ש נ ג ח‬ ‫לשם‬ ‫לפי‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫דממונא‬ ‫קושיא'כלל‬ ‫והלכןאייב‬ ‫לעולת‬ ‫עלז‬ ‫לחטרזזנתצא נגחן־ ג ס בלהמזכרפילןיללרב ה!לכי׳בממ)ןאחרסחכ‬ ‫ה נ ה כ ל י ג מ ת ההיספת‬ ‫מיקרי ח ו ט א‬ ‫וחזקה ולשתזאל אין ה ז ל כ ץ אחר ר ו ב וחזקה •‬ ‫•‬ ‫שזכר‬ ‫לשם אישות ל ל י כ א‬ ‫לא‬ ‫מ ב ת י ׳ ׳ כ ע ד ך׳כלל •‬ ‫דאילזהיא‬ ‫נ י מ א אייתי ראית‬ ‫איילונית הוה ג ד ו ל ה‬ ‫ללאיאיילונית א ת זשקילי‬ ‫ל ו ב מ כ ת י״כ שנה •‬ ‫זע״כ‬ ‫כשכר‬ ‫דף‬ ‫ט‬ ‫ה ר י ב ו ח ב א ל נ ש י לאואיילי?ית נינהי‬ ‫הזלכייכממיןאחר‬ ‫חאשה כ ת י א ל ק ט ן ו ק ט נ ה ‪ .

‬על קושיתס לכאן‬ ‫ל ל שםיל׳ל דלא קשה כלל דהתס הוא דאית לי׳ מעות קזכזת אפי׳ ללל‬ ‫ולא כ עי יחוד • וכאן תירצו בשם סרשלא תירוץ אחר ׳ כי כן דרכם‬ ‫של כעלי ההיספית לתרץ על קושיא אחה תירוצים הרכהזשזניס‬ ‫כמקומות שזכו ת •זהזא לכר נולע לכלהעזסקיס בגלת ולכהרלל‬ ‫‪. :‬‬ ‫פרק גערה שנחםתחה דף שא גמיאע״פ שא יכו משלם קלס ע״פ‬ ‫עצמו י הרמ״בס כפ׳ למהלכות‬ ‫שנזעזת כתכ לאף צעו משלם ללפ עצמו • והראלל חלק כזה‪-‬זכת׳ע״ז‬ ‫הכסף משנה כשם ׳הנגיד רטנו יהזשע מכני בניו של הרמלס שיש‬ ‫לדקדק מהמשנה לשבועות עצמו שדנריהרמ׳׳כס כניס הס לפי שאלו‬ ‫לא יתחייכצערע״סעצמז היז חכמים אזחריס ללש אע״פ שאינו‬ ‫משלם צער וקנס ע״פ עצמז זכו׳ • יא״ל אלו הי׳מתחייב לשלם צער ע״ס‬ ‫עצמו היו אותריימשלס בזשת ופגם וצער ע׳׳פעצמז זכי' •ולפי דעתי‬ ‫אץ מכאן הכרע כלל לא מרישא ולא מסיפא לאנן אליבידלש קיימינן‬ ‫ולדידייהקשז החכמייכן • זלש לית לייצער כלל לא במפזתה ולא באונס‬ ‫דכהדיא תניאלעיל)כדףלס(לש‪:‬ן יהודה א‪1‬מר‪.‬‬ ‫כציציתלכדרכאוכדמיקילה הלס בנזיר)דף נס( למאן‪ .‬איסזרי־ כהונה כדאיתא כנזיו)שס(דאעג דילפינן‬ ‫י! זקני די‪-‬י שה דזההלת ועשה שאינו שזה בכל הייני דוקאככמו לאו‬ ‫ועשהלגליח דאינונזהגכנשיס חשלככלחז ועשה דאיסווי כיאה‪.‬זישליישבלמ׳׳מרבנןלפליגי עלהללשואליכייהולל ללל‬ ‫לכעי משיכה ללריפויאלומעלה בו מעל לטון לנטלוממנז ממזן‬ ‫גמירטאולאזלהקאנקסזהתוסיהקושיאללשעלל• והזא מפליא‬ ‫לטון‬ ‫לכל מעיין ‪ -‬לעקם כוונת ההולכמה שלא כוונו מעולם ‪-‬‬ ‫להקזשיא אינה נהיגה ל ל ד ללש כלל רק^לרככן כלכל איך יזכירו התו'‬ ‫ההיפזך וכללה לרבנן גס כן לא קשה מילי לכי היכא לליכא לאקשוי‬ ‫לסי ה ל ל • ־ על קרא לזכחשללש למזקי לי׳ כלא עמל כלץ‪-‬לכללה‬ ‫ילעכאלפטזר מקרבן שטעה משים לאי היה מילה היהמיפטר •‬ ‫משוס דאיכא למימר לנקטו לאסמכתא כעלמא כמ״פ התיספז' כלכור‬ ‫שאלז • צן יש לומר כקרא ממעלה לרכון.מית)דףהנל<ן ע'‪.‬‬ ‫לכלאים כציציס ושפיר ילפינן מהכא עשה מחילת ומ וקי לקרא דכלאי׳‪.‬א‪1‬נס שגירש י‬ ‫אס כהן הזא לוקה זאינז מחזיר כמכות)שם( ותי לאזלו תהיה לאשה‬ ‫ל א לאף כהן מחזיר לאתי עשה ולחי לל״ת ועשה ״‬ ‫שעלייןקשהממסשכתכז התיספית כעירזטן)דףק(‬ ‫אלא‬ ‫•לאין עשה הבאה עיי פשיעה לזחה לא תעשה •‬ ‫וללז גבי אונס שגירש הזינמי עשה כזה עשה לפשיעה‪-‬שע״י פשיעה‬ ‫מה שגירש אותה באה העשה והשתאיאף כלא רכויה ממילא לא‬ ‫לחי דמזקנו לא ילפינן דהתס העשה אינה כפשיעה ‪ •.‬‬ ‫עמדה כלץ דקנקה לעצמה משוס דכל זמן דלא עמל״כדץ לא זכה כהן‬ ‫האכ עדיין מפנידעדיץ לא הוי ממוןלאי כעיהוס מודה ומיפשרכמז‬ ‫שפיר׳׳שי במשנה ובשור א״הע סייקע״ו • הכה לכאורה יקשה מזה‬ ‫למ״ד כפ׳מוזכה מודה כקנס ואלכ באו עדים פטור•‪.‬ואס כן כאן‬ ‫בבגדה על שלא עמדיכדץ ועמלה בדץאלכ אמאי קנסה לעצמה כיון‬ ‫דאילאעליסאלכאףאיהוהמזלהלא היהמיפטו ואישתכח דהוה‬ ‫ממון אף קודם שעמדה כדין וזכה כהן האכ • והחשיכה כזה ד ל ד‬ ‫מודה בקנסואחו כך באו עדיסדחייג אמר שם דאליכא דרבנןלא קאתינ׳‬ ‫פיידרנלן סוברין דמודה בקנס ואחר כך כאו עדים חייכ •‪.‬‬ ‫ד.‬כגוושה לכסן הליוטהאלא‬ ‫צויך וא דאין עשה ליחה לה ועשהלא! דגרזשה ועשה דקדושים יהיו‬ ‫דאינא ג ט ‪.‬רב«‬ ‫דאמךידאסמת האכעד שלא עמדה כדין או אס נגוס ע ד שלא‪.‬‬ ‫כדאתאכנזיו)דףמא(‪-‬דזהא*נודאי‪.‬שיא עלי׳שזיא בעילה וכדאמושם‬ ‫)דף נט( אנוסת עצמז!תפזתה? עצמז לא ישא י זבבבעלה שלא‬ ‫כדרכה לא יתוקסדי״כ י ש ה ל ל א ז ל ש ד ל ל ) ש ם ( דאף בעולה שלא‬ ‫כדוכה הוי כעולה ל ע ט ן ל ג ואולם לפי מה שבתכפיאני כחייושי‬ ‫דיטיוה דעשה זל׳׳ת י גרושה מקרי אינו שיה בכל והעשה דוחה אותן ־‬ ‫וכן משמע כתוסילמטת)דף ט?( ודלא כתול ליכחזת‪-‬שפיו יש לאוקמי‬ ‫קרא כגרזשה ללה • מיהו הא לא מתיקם רק לר״ע ל ל ל בערס‬ ‫שנתארסהינהגרשהישלהקנסכלאיתא לקמן וקרא לאשר לא אורשה‬ ‫מוקילג״ש־ אכל לרבי יוסי הגלילי דל׳לדאשרלא אורשה לזקא‬ ‫׳‬ ‫ל א לאוקמיכגרישה •‬ ‫לימרלאףלליהגל ליקוחי לגרישה ללהזמשכחת לה‬ ‫ואסשר‬ ‫כגץ־שגירש האונס אז המוציא שס רע ל־‪.להוא אסמכתא גם לפי‬ ‫האמת ועיקר קושחתו שהקשה המרלא יש להפליא טוהר לכך חיר‪5‬ו‬ ‫ההול ממש כל הזהב)כדף מת בלה תשומת יל‪ (.הונה ש ‪ >ff‬האשה עוש‪ :‬א־כווכמוהכהן נא דחיללאז זעשס כלש‬ ‫קתז'זהגי.‬כי קא אמיכא‬ ‫אליבא דלש ל א והלכך לל דגם רבנן דה‪.‬וסברא זו אמרהרכהמנזכא אליבא ד ל ע מודאי הלכה‬ ‫כרמן• וכאמתשלרכקדהאימהניתץנמיכיחא לפי שבכאן אם היין‬ ‫מודה שאנס או פיח? פטור גס כן מן הקנס • "אף שנאו עדיה אחר כך‬ ‫שבר־ חייב עצמו כבשת ופגסדהו‪.‫מסכת‬ ‫נצח‬ ‫מצוועיכתער ודק לממילא ילפינן נעי לעשה חחה לה שאינו שוה בכל‪.1‬ממ‪1‬נא • יי אפ^שלפי סכרא הלל‬ ‫קשה ללש לכאן לאמר לעיל)כדף מא( שאף בושה ופגם אינו מ שלם‬ ‫כשלמאכמתהאבעלשלאעמלס כלץ או יעל שלא‬ ‫ע״פעצמו•‬ ‫גבתה לקנסה לעצמה שפיר לסבי ללא הוה ממון להורישו •לבכיו לפי‬ ‫הלל הלל• אמנם כלא הספיקה לעמול כחן על שבגרה־ לקנסס‬ ‫לעצמה לרכנן כלאמרי כמתני' ולש לכל הצחות סוכר כרמן כהא‬ ‫לקכקה לעצמה‪.‬י‪3‬אלמנה לכ״גמסכרתהתיס' בלכ‬ ‫דלמלתקאיעשהדקד‪1‬שי‪6‬יהיז חאלמנהללג נמיא״א לאוקתי‬ ‫לשזםדאף כלאו עשה דקדזשיס^הייאיכאנמי עשהדכתזלה לעמיו‬ ‫יקח אשה)בעמ‪1‬תדףכ(דכיון‪.‬י"ל‪.‬‬ ‫כהקלמתו לספת יס של שלמה ‪:‬‬ ‫ר ל י ל ה אס מאןיימאן לרכות יתומה לקנס • לקשה‬ ‫דף מ י ל כ‬ ‫המהרלא כיון לקנס יתזמה לעצמה אין מרטנץ‬ ‫יתומה מפותה לקנס •הלא מחלה ־־ והשיכ שזה‬ ‫הרגיש ר ל י וישוכו והוא אמח אף על גכ לכתי׳ באונס ונתן נמסזתה‬ ‫ואזנק מהללי גמוינן אשו כזונתז כזה כשגם לא יוקם הרכוי כזה‬ ‫במשתה‬ .‬ליליף עשה‬ ‫־דזחהל״ת מראשו‪:‬‬ ‫ואולם לסברת התז׳לרישיכמותדעשה ולס דאיסור כיאהדכהזנה‬ ‫לל‬ ‫מקרי שזה ככל והשתא לאאינסרך קראלגחשה ־‬ ‫דאיצשרן לאלמנה ל ל ג ואליבא ••דלמ ד ל ל כיכמות)דף נש( לבעולה‬ ‫שלא כדרלמזהרת ללג*ץ‪5‬ס משלסנמיאטאה שלא כדרכה כדמשמע‬ ‫שם • וריש ולא ל ל ל התם לשלא כדרכה הויא כמי כעולה לא צריךלהז‬ ‫קרא לכלאים כציציה וכעכץ שכתבתי ללי הגלילי‪.‬משוס לשאףאינס‬ ‫אינו משלם את הצער מפני שסזפה להצטער תחתכעלה ‪:‬‬ ‫כתוספות לה לש פושרתיחא ללי תיפוקליה זכוי‪-‬כקכ‬ ‫שם‬ ‫מהרש״א לל אבל לרככן לא ק׳׳מעיץעללכריווהנהלא שת‬ ‫לכזלדבריההיספותדשילהילשכועזתהבקדון שכתבו על‬ ‫סזגיאזוכלהאנסהיתימאללי למאי דלא מחייטנן כהזהכ אלא‬ ‫זי״לזט'‬ ‫כיחנדכלילכהכאטץדפרעי׳ת) לאמיפסרכהזדאה •‬ ‫כהתיחץ שתי' בכאן זללזהפשש מבואר • דכבר שייך בכאן יחוד‬ ‫כלי רקשקשהאמאי •ופטר כהזדאה כיון שככר הזדהלז אקנס‬ ‫ויחד לו כלאהזי כתז פרעזן דתו לא מיפשר כהודאה כמי׳ש התוספית‬ ‫שסוקזשיאזאתנהזגהדחקא^יבאדלש דפזשר ולאלרכנן דללש‬ ‫דפזטוודאי דכלא יחול כלי מייוידלאהזיכפרעץ ]אסכן‪ :‬בללה‬ ‫וזה כוור זמהרלא׳ השיאדבוי התוספות דכאן לדעת‬ ‫פטוו •‬ ‫אחות ללא צ ו ע ג ס ־דטייו סיתרין את דכרי התוספות דשלסי‬ ‫שס‬ ‫שכיעזת הפקלזן‪:‬‬ ‫בתיסיר״ה אמר ליי ממינא הוי יכו׳ על אמאי איקשי כי׳עשוץ‬ ‫ותותץשנץ הוהל^ לחזור מלכריו־ אלא ולאי מרבותיו‬ ‫ישראל‬ ‫כתובות‬ ‫קכל[כן •זל״כשאי׳צללזחק הזהלזמולמוכיתיוקבלכןוהא ללאהלו‬ ‫כיימשוס שאףאביצטח לסכו ל ש ללא הוי חמינא להורישו לבכיו עליון‬ ‫לא כהיישכה דעת לפכמשנה כפי אשר אבאר • רהכה שיעה‪ .‬לאליכהיה ליי לאפלוגי במתני׳ עלהלרכנן כמאי‬ ‫לאמרי ללא הספיקה וכויעלשנגיה לעסה לעצמה ללימר לש לקנסה‬ ‫לאני' * לאין כזה טעם ללש שיאפו לקנסה לעצמה אחר שלא שייך‬ ‫אליבא ללש האי שעמא לאי כעי מורה זמיפטר ללרבכן שאעלכ יתחיי׳‬ ‫כשיבואו עלים אחר כך שהרי לאידיב עצמו כלום ללש ־ וע״כ סטי‬ ‫ר״ט ככגי־ה גס כן אס לא הספיקה לגבות על סכגרה לקמה לעצמה‬ ‫גסכןכמוכמתהאכוכהאלאצמךלמייפלוגכמת^•״ שככר יפליג‬ ‫גס כיש ספרים נמצא ‪5‬פ>חש לחולק ר״ש ככגרה כמו‬ ‫כמת האכ‬ ‫כמתהאכ• 'וע״כישלר״* שעם אחד כוללי שני עדינים דהיינו‬ ‫מתהאכוכגדה י הלכךאףאיהזההלרכיירכהואמרללאהוהממק‬ ‫להורישו לבכיו הוה קשה מבגרה לכך לא הרר בייעל כמסקנא יליף לה‬ ‫מלכתיכ ונתן לא זכתה בו התורה אלאמשעתנתינה והוא טעם מספיק‬ ‫‪:‬‬ ‫לשני החלוקות שהם מת האכ ובגרה וכל זה מכואר‪:‬‬ ‫כלה מאי לאווכויאלא לריש לקיש ללא מחייב קרק‬ ‫ע ' ב ‪flDW‬‬ ‫שנועה אלא כשנטלו‪ -‬כתכמהולא' לל יש מקשים‬ ‫להא ללש קיימיטן הכא ולל מזלה אליכי' למעות קונות וסגי טחול‬ ‫כלי־ ‪.‬׳וצריך לומר‬ ‫לפוס האי תימצא דתו׳דכאןללר׳ יוסי הגלילי כאמת לא צריך קרא‪. אבל אמרלאגככתי ובאו‬ ‫עדיסשגנכ‪-‬יחזויאמוטכחתיוכאזעדיסששכחחייכ־שפטו עצמו‬ ‫מן הקת• ‪.‬כא ל ל כרבנן לסתם דפט‪1‬ר|•‬ ‫אלא שקשה ממה דמסיק שס רב המנוכא אליכא דהל^כתא דמסהבך לומר‬ ‫דמזד׳כקנס ואחיכזכז׳פטזו כאזמר גנכהי זאח׳׳כ באו עדיםשגנבשהרי‬ ‫חייב עצמו בקת הלכך פטור מן הכפל • .

‬חל‬ ‫האכנים ומצאן קלותיאמר ע ל י י ן לא נ כ נ ס ת י ל א ו ן‬ ‫‪.‬להיייכז רויןא לאחי שנא עלי'כ<אה ואשיכה לאסיר‬ ‫ל א י צ ו י י ר ל כ שהיא יכולה ל ע כ כ • כ מ פ ת ה כ ל י שישלסקנס ל א ל כ לקיימה •י הינהאף כזהלא‪-‬יצויילקיחסצללכיזןרכברלקחהכהיתר ואי‬ ‫ולאי יכוילהלעככ כ ל י שלא יהא חוטא ‪ -‬כשכללכקטניס ונעריה ‪ .5‬צנס גם עתה אף שיצא‬ ‫ה א ח • ‪.‬כת‪1‬לאותץהלעפרסאו׳הנ׳יל ש ה ן ג כ ן ה ו ת מ ל י מ פ ל י‬ ‫שכיס לפני הייכלשיוצאציןכל • ממ"נאםי\‪1‬מימכיךתהעכרנגל‬ ‫ש ה ן כ צ א ז ן א ״ י ‪ .‬ופירש! שם ללא יקת‬ ‫ש ע י ק ר ה ר מ י בא ל נ י ן היא ובין אכי׳יכוליןילעכנ ל י ל שיש קנס כעיכנכ קידושיןמשמעועיי׳כרילכא שסי לממ״נ אם נאמר דאיסוייכלג‪ -‬כאלמל‬ ‫ל י ר ה ו ז ה ר צ ז כ ^ ע י כ ו כ ל י ר ה ל א י נ ז י י ר כ ו ו ל ח י ת י מ ה א ו כ ו ג ר ה ו א ו ל ס י לשהוא יכסלא הוי כלאו־ רקלאיןמ ליין יכום כלל סני^הויא כאשת את‬ ‫והתנא כקנ^נלשוכו לרכות'‬ ‫ג כיערה אוי קטנה כ י ד האכ לקדשה ב ע ״ כ‬ ‫‪6‬יש־לס כני‪-‬׳ולאינוייןילהחפיי־סתקלושץכלללללעאיןקלושיןתוליסץ‬ ‫י ס ן מ ה לקנס ו ה ״ ס כ כ נ ג ר ת ר ק ח ל א מ צ י י ה ו צ ח י ט .‫מסכת נצח ישראל‬ ‫יג‬ ‫‪.לל הש״ס ללחות ויל&ל לאלמליללגדלכלג כלאו ללע כעל‬ ‫י כ ו ל י ס ל ע כ כ משום' לאונס ו ע פ ל ה מ י ה ד ר י ג מ י ל י כ ל ל כ פ ס מ ה ר ל א •־ לאיכא לאיוקיחי ללכיע כלאוינמי ולעמל עליו כשני לאוין דלל כי‪1‬ן‬ ‫ן א ״ כ ח א י מ ק ש ה ש ס ב ג ח ר א כ ש ל מ א מפתיס ד כ ת י כ ו ג ו מ ר אלא א ו נ ס <אפ־קיצן מיתת הכיעל ממיתה !כרת לא ילין לן כהרקע*ס מקרא‬ ‫מ ל ל סלא ע י ק ר ה ר י כ ו י ה ז א כ ד י ' פ ' כ ל מ ז ד א י כ ס מ מ כ ‪ 1‬כ א < ' ו כ ע י ק ר ' לזשלחה לפי׳רש׳׳י אז מודבק כאשה״ז לפי׳התוהפניהנה הר^כא ככר‬ ‫‪|1‬ושיית ‪ .‬כ ל ל * ז ה ד י ו ד ע י ל כ מ ס שכאבו ח^מי‪.‬ומכואר ל ל ו ש&כולך‪.‬יימא ע ל י ו לפילש׳׳י לכסתיך)לף יח( ניחא למפרש אהא לשריך חכנל לעבד עברי‬ ‫ככית• אי ש‪-‬־אלשאף ב ל ג יש דין ביס א ל שכאשרה ל ל ג מ ח מ ת ש ה י א ‪ .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫מסכת קדושין‪.‬ו ל ע י ל כ ל י כחייבי כויאוא• ואסנאמר לאיסור כ ל ג יכ& כאלמנה הוא כלא! ללו‬ ‫ל מ ה ר ל י א ק ל ל שלא יציויירקנס כמפותה י ת ו מ ה ! כ י ג ו א ח פ ט שחחלס׳ ‪$‬ר'יך עיכ לומר' ‪ .‬שכהילןמןיצתיון שכייה הוא כדאוקמי״הלס לילן' דמלאןרייתא כמי לא תוי׳לעשה דיב‪0‬ש‬ ‫א ל ל ח ם ה ז א ־ י ז ר ד ו כ ן ) נ י ר ל י כ א ל ה * ! ס ע י ב פ ס ו ק ןייירד ל ג < ‪ 6‬־ אינה כתובה הצל ל׳ית לאלממ והלכך לא לחיילייוהא לחולצת היי‪ 1:‬משן'‬ ‫רכ^יביבמתז כלחוקיהלא דלן מעיקרא י ולפי זה לחי ליה‬ ‫!))•‪:‬׳שאמוו־סו^ ע א ‪ /‬ג ב ל ה מ כ ל האוצויוו יי אץןסכמנאו‬ ‫הגיול •‬ ‫‪.‬צשגרלאמוקרא לאסל' לסתזירהא כללותהס<יאגרושסללעבןלכשני‬ ‫יכול לקלשה כ ע ״ כ ואהרישככיסה א י ן כ א ן ק נ ס ז כ כ נ ג ר א א ו יהוחהליצא'‬ ‫לאיןייןלא חוקחיינן קריהילדאיכאלחייררשלרשיכן כלאתלכפיכל שעה‬ ‫ק״כסוע׳׳יכלדיעת‪. 0‬א ח ו ו ל ע ת ה ת ‪ ' 1‬ר ה ד ל א ש י י ך ד י ן • י כ י ס צ ל ל שפיר היא פעתי להקל^פעחיס ל?חחיר כענת שכארני כיובל • ומיהן‬ ‫נכ ג‬ ‫י ב ם כאלחנה י ג ר י היא כאש־! אח שיש לה כ נ י ס ^‪.‬ישראל •י כ י ו ן ‪ £‬ש ק ל ‪ :‬ז ח צ א ן כ כ י ל ו ת א ח ר כ י נ ר נ כ נ א ת י ל ‪ -‬ל י כ מ פ ו ר ש אמש' ע&הלאו כלאילכיירישלמי לק לביצה לאחר התם לא־ןעשה‬ ‫בתכחזימ״א י ש מ ן ה מ פ ו ש י ׳ ש ש ת י ז ל מ צ ז א א נ פ ן ו א כ ה י ל ק ו כ ה ל כ ו דנסייהדס לנתהל״ת רייט להוי ע‪54‬שא?נל ?‪:‬תוכה כצידה״וכתכהל&‬ ‫כלצלאלה ללפיילעהןאתהאדאמריכן ביכמית אלחנ‪ :‬לנלג‬ ‫ה^אאלהשכלוהטכע• ‪!.‬המשקולות הוצא הגצינה * הנה לולי שהיובל מפקיע היי ראוי לליית כמכר שש שכיס‬ ‫ב מ ה ל י ק צ ס פ ר כבולות ס׳ שכל ע ן ד ש ה כ ן כ ד יותר קרוב ל מ ר כ ז ה א ר ן והי* אזי יותר שזה משיעול הגכיבה ןאיכז כמכר כלל • ואי כשיעור‬ ‫מ ‪ t‬שוקל וככל ייתר מ מ ה ‪ :‬ה י ה שיקל אלו כייהכובל ההוא י ח ו ק מ מ ר כ ^ ג כיבה ייתר אף גלמי שווי! כעכןלת ששה פני‪. 4 3‬מ ע ל ו א ‪ .‬כחכר וגש‪:‬ה יההניא בג ככיזז זכייכיקשנחכר פעס איות שיב אי?י בחכר‬ ‫» מ נ ׳היא עליו כלא! ו ל ל ו צ י י ו ל‪1‬ער ד ל ׳ א י ד ק י י ל ל לעשה לוחה ל ת‬ ‫ונו׳אחר אכיי כאןכגכיכהכאלסאכאןכשכי כני אלס ופירש"כאיהיא׳‬ ‫ו א ת ר י ‪ :‬ן כ י כ ת ! ת ) ד ף כ ( ד ל ג כאלמצהכמקוסיביסחותרככיאהראשזנה‪.‬ה מ ס ך ל א ה נ ״ ל ככר‪.‬ז ע י י ר ג ב ק ש נ ה ז כ ו כ נ ן ‪1‬אה פיילשייי' ותזיכזה ופול* ‪ .‬מככל»*י‪.‬יש׳ ליישב ו ל ו * ‪ .‬וכזה יוכן ה ע כ י ן ה ל ל והנא ש^י׳שנאל האבנים כיד! ומצייר כהן כי‪1‬בל יהי'חוזר ונמכר ולא מש.‬י ו א מ י ף נ ן ל כ צפייצ‬ ‫נפלי היובל שהיובל מ‪1‬ציא‪ 1‬יאלדוכו׳עדאבל מ?רזה‪1‬‬ ‫ל ג י ט ^ ל נ צ ל ה ‪ 1‬א מ צ א ) ן .‬׳‬ ‫חולצות ולא חתינאת לאוחםזם גזילסביאה ראשונה• אט! כיאיו‪:‬‬ ‫ה ו ב א כ א כ ן י ע ז י ו א כ פ ר ש ת ‪ 4‬י ש ב כ פ ס ו ק ^ ־ י ל •יהודה ‪. vbb‬לישלא!קאיקראככי\ג שהוא יכסלהניכלאזוששגר שיין בז‬ ‫‪ W T W‬י שהוא היה ה ע י ק ר ישזצ ל פ י י ס ה‬ ‫רקעלהארצי״זהאלנשהם‬ ‫קיחהלקלושין •‪':‬‬ ‫שינולע ל ק ל מ י כ .‬‬ .‬סיתנתהשאהולך‬ ‫מדירויפ העולס״לצפזגי היוא ע ‪ 1‬ל ה ת י ן י ד ובהיפוך ‪.‬ספוי הקלמוצים •זיפןכתכאר כ ל כ ר י‬ ‫אמרוהר‪-‬ני‪|1‬יונתי‪5‬חוןי\<שקלאלא^יכש&‬ ‫לזלהמלןייע״הוהזא‬ ‫דףטוע־א' }להאאץהכתן׳תדכראלאבמכר!הזכילשתי׳זשלששנס‬ ‫מ ל י נ ה צפ»נ*ת ב & ת ‪ 6‬מ ל כ י שראכה ‪ .‬‬ ‫‪0‬א חכ חל)ק‪1‬ת א ! ‪ . א " * * ת כ ו א ר כ י ק ן ל ע ו ל ‪ . 5‬ש כ כ ל ה ו א ר ח ו ק מ ן לד לעכיל איס!ר'א אאאי לקי‪-‬־סיי^יש להקשית הא אמרכןכסמי^לייח(‬ ‫אלף והוא ‪0‬זה חמש ח^ח • כמכר וחיזרוכתכרי גניכו‬ ‫א*י ככמו ל ע פרס'א)תי־*‪.‬א כ י ׳‬ ‫‪.‬ד ' ציחזאא איכא לעכל כמה סהוא יוצא כיובל ׳ להא למי שוייייכעכל היא‬ ‫הסגולה הפרטיו׳ שכחצא לבצל צלכל משאיכ המדינית אשר הנה‪/‬ו^צצת להי השנים אשר ראוי שיתצור לעמד• והלכך כעכל שמכרוהו לל שלש‬ ‫נץ‪3‬כללאח‪.*ס‬ ‫עולףעל^הגכיכה ולאהי׳כחכרכלל * י גסכמשלשייזכירכאףהוא‬ ‫ז י ׳ ׳ ל ־ ל כ הוי למכתצ‬ ‫אלתכה ל כ ל ג אסזרתאפי׳ליכס‬ ‫האי קרא דאלחכה יגרושה כ ל י כ ח י ן • ותירזצםיחוק מ א ו ד דחאיזה צ ד כמצרי זי שקיס ושלש ש‪:‬י‪ 6‬לקני היוכל שהיובל שיציל! לאס כלא צ״ל‬ ‫&קיי‪.‬דתלנרא הוא דאמרינן כעשה כיון‬ ‫ולא שיייןיגכי'לילה לומר רמאלהכימו ש ת י ק ה ר ח ל ן .‬‬ ‫אינו נעכר' ‪1‬נשכה אפילו כגכיכות' ?רנה וכשני ככי אלס כמכי ונשכה •‬ ‫ו ל ק כ נ י א ס שניה א ס ו ר לאתר שכנר״קייס ע ש ס ד י כ ז ס ‪ -‬יהיה ל פ י מה‬ ‫ו״כפ‬ ‫‪.‬דףלט(לעילכל״האין'לי ושסכאמר ‪ -‬ש ד ע ה ר ל י '‬ ‫לוקה מש״ום׳לאיקחייכעללוקה אשיםילאימלל ‪ •.‬קולךמצפון ל ר ה־יצציט‬ ‫ק ע ז ל ס ל ל ו ו ת ! והוא י ו ל ד כליל י ואל ח ת מ ה כחס שאמרו כ ג מ ל ש י ן כ ל אמש מאות והזא^וה אלף אינו למצר כגיל י לא איחר אםה־'גכיכ»‬ ‫סליק נ ל ^ ז א ת ר ! ת מ י ד העולה אצבל לאיי שאקהכזוכה רק כ ה ל ת ד ^ ח כנגד ממכרו כאצלואם לאו איני נמכר כללי וכי‪.‬ןא״חלדלמא &וו‪. י ו ע ‪ 1‬ל ל ל ל מ י י ד י '‬ ‫לאפק־יהוחלאו זכרת מד‪5‬י‪5‬טרך‪1‬מכהללגצריךלאזקחי'כאיהו'הי!קר‬ ‫שאמרה כ ש ע ת כיאה כסיירוש שאינה מזחלת א ת הקנס ל א ז מאייכ כקנס"‬ ‫קלמלאווהייכועשה •זיייל־ך מ‪1‬כחלאלחילא‪*7‬דן לקראלאמישזקם‬ ‫צצלג־שהייאיבם• וה‪-‬ינולפי מיי^קייליהלהלמודאלילןלעשהליהה‬ ‫וכאבו ה ח ו ל סיצרא כ ס נ ה ל י י ן נ ל ף ע ג ( ‪:‬‬ ‫ד ף ק י ב ע י א ר כ י א נ י צ א הוה חסקל מתקצא תוסיפירשיו שהיישוקל ל״ת אףישאינת כחזכה כיסל עסהלא! ככלאיס בציצית ־ מיהז כתלמודא‬ ‫דירושלמ\אל־‪-‬אללללאיןעשהלוחה לתאא״ככעשהכהוכה כי‪.‬ההגכיכהככגלשין עלהיןכלבלבל ואז הוחרא ס!אלו כמס‬ ‫יהי׳חקזס א י ס י י כהעה ציתןליכתכ כפ׳ י כ ל י ן לוקא זלא כצר&ת כהיצה‬ ‫גפ‬ ‫שהיובלחיציאי•‪ .‬צה לא נ מ ל ט‬ ‫ל נ א ז י לאלתצה ל ל ג ל א מ ו ר א הייכז ‪3‬שהוא יכם'״‬ ‫וכלדייקען‬ ‫כשש לחשחעחה שנגאל <שש הוא קולא כמוחלט ‪».‬כתובות‬ ‫ג מ פ ! ת ס ע כ ־ ז י א י צ ט ר י ד כמפתה כ י היכא ל נ י ל ף א ו נ ס מיני ‪-‬׳• זה!‪frit‬‬ ‫לס״דהשתיאלמכהללג לאסיו.‬כשאול ו א י ן העכין ק חצדהצלל •־ ו ק מ ‪ 5 .חת ליי טיכוהא רק כזמן שיזדמן‬ ‫שאתקרב אל ה ד ‪ ) & 0‬י ג י ע ל ל י יהי׳‬ ‫ה כ בל והי׳סלמן צילו שכל ע ו ד‬ ‫‪6‬למי הגניבה הוא ממש שוה כגלשורהעברלפש ש‪:‬יס• שלילי ייכל‬ ‫האצן ח ת ל א כ ב ד כילו ־•‬ ‫הי׳ כמכר לששה יעתה יצא כמכל זשיכ לא יהייכחנר כמוהר לעי שייצוך‬ ‫להתכר לשש שכיס מה שייתר ש!ה ממותר הגניגה• זעכ״פ חלקי הי יזין‬ ‫לענל ביציאתי כיויכל הס י‪1‬חר מהלקי הי־ירנחה ל! • ואי ללא שאינן‬ ‫כתוגלת‬ ‫טסכת‬ ‫סליקא'‬ ‫צמכלאםלא שלמי" שוויו חמש מצימגס כצל שיעור הגניכה • מהמה‬ ‫שינצא' כיובל הוא ק‪1‬לא לחי שלחי שיויו לש& שכיס הוא כש ־עור גניבה!‬ ‫שאז לפי שייצא כיובל איכו צמנר כלל י כגר זה ה<א חיחרח למי שדתי‬ ‫ד ף יינ ע ״ ל ה י ה פ ז י ל ה ו ת ד א מ ר ר ח ח נ א אלחצה ללג‪.קראליכס'היינוכמי כגיאסישצי׳׳ ואשכיי‬ ‫ה ! ר ף ליבתו ואינו ג כ ו ן ד א מ צ ס ל כ ר י ריש״יילכאן כ » ! ש ל ע י ק ר הרכוי‬ ‫החלוקנ^קשה־הא דכתיכגציי כ״ג•אלמ&לא יקחדמשמע ככללוכתי‬ ‫ה א ב א ל ס ו ו ו ת ד כ י ן ה י א ) ב י ן א ב י ׳ ‪ .‬‬ ‫<‬ ‫‪.‬ללליוכןהיטבע׳יפיא׳יפתכמיהמחקי‪.‬לרככן וכיןללא מאי‬ ‫ככל עצמה שהיא עחוקה‪.‬שלוליהיוכלהיישנהיוהלןלאהיינמנרכלל •‬ ‫כ ש ג ם כאמר ד א ^ ב ה ל ל ג לאיצזייר כ י א ב ־ ע י י יכום ע ל ו ש י י ן כתי‬ ‫למיכתנ־ה ג ב י ד־כ• כהונה משא״כ צרוש׳ דא־ןלהס שייכות כלל ע ם פ ׳ לשין־היינל מוציאו משמעשלילי המכל הייצויך עוד לעייל ייהר שלא‬ ‫יביס• י ת ל ע לכירושלמי כמקים ה‪1‬ה דחי לההיאהיכחהלאלמכה ד ל ג‬ ‫תחןלחיהגכיבה • ולכלהייעיתקשהמאיקאחר לחכריהו כייר‬ ‫דקא כסיכ ה ל ס כה ז י ס ‪ :‬ר שזכרו התז׳ דאחר ה ה ס ת פ ת ו כיכמין• ול׳׳כ אימא ליקכקלהז ללא יצא כי׳בל • יכמציכזה קשה כהאראמר בסמיך‬ ‫צישצ ע ל ככון תלת לא לילן מי׳יללא‪-‬מזקיליהביכם* ל ה נ ה ל פ י ס מ ה שיכיל ומה ימי שאינונגאלכאלה נגאל כשש זה שכגאל כאלה לל שיגאל‬ ‫ה‪. ס כ י ך ז ע מיי ש‪&3‬י י‪. •־ ‪ .‬הלל כ א ה כ ח ‪ 1‬ב ל ר כ ו א כ א ו נ ס ל כ י .‬י כ ז ל י ס ל ע כ כ ל א י ת פ ר ש ז כ ז ־ ל ^ לרך־קידןשיןכדאמריכןבל י׳ יוסקין)ח׳ עח(כלג כאלמנה קידש‬ ‫*ת״שפר^והתוס׳‪}. ה י א ! נ י ן ' א צ י ה ‪1‬אללס.‬יו על היוכל הוא שיה לגני׳והו שלוצי היובל'היימיי מכירתי לשש ש.

‬ו ת שמוכיישנה •י‬ ‫י ה ל שנההראשיכי׳איכםמןהקשנזך‬ ‫<ותאיפוככותעלאוע'&‬ ‫ש א ף א ס ע כ ר בזמנם באיקזר‬ ‫הוא א ׳‬ ‫‪ . ה ר‬ ‫כהזב שאין‬ ‫לקי״לשאיןשורפין‬ ‫אותו כלילהאלקלשיס טחאים י ל פ י ל ע ת ם ח ה י ע ש י‬ ‫כמשנה שליחה‬ ‫לפ׳אל‪ 1‬עזכרין)לף מ ו ( לתכן נ י צ ל ח פ ר י ש י ן חלה בטומאה כי״ט ל א‬ ‫אומו‪1‬כי'ר׳יהושעא‪1‬תללא‬ ‫אל א‬ ‫אפרישתה‬ ‫ז ה ה ו א ח ל ו ן ש מ ו ז ה ר י ן ע ל מ ככל יראה‬ ‫ומכיהתהעלהערכ חכוארלכערב‬ ‫לשורפה!עייןפירליששםכא‪:‬‬ ‫א׳׳אשלאתחמיץ‬ ‫כלכריןלאילשהוהו‬ ‫וז״להרתי׳כםכסייהחשנהצן‬ ‫שתשלןףלמןצאיייטןלכצלגמה׳י׳׳ט‬ ‫גחםטיצמישוסלאץ‬ ‫עשהליחה ל ת‬ ‫ולשורפהלערכ‬ ‫כתילא&ןמרוכו׳על‬ ‫שחלהשנטחאה‬ ‫זמחחיהיןעל‬ ‫א ז ה ה ׳ י תה ל ב ל ת‪5‬אתי ראיתי בירושלמי‬ ‫אשר״ש‪ $‬נ א ת ר ל א ף ט מ א אינו נשרוף‬ ‫ר י ש פ ר ק כ ח ל חלליקין‬ ‫כלילה ל א ח ר התם אמשנה‬ ‫התזייחאותה'‬ ‫פשחן שריפה‬ ‫צלילה ומש •\ אתי׳ כ ד ב י ישחעאל‬ ‫ובאחאשישלתיאוה ע ל ל י ר ו ש ל מ י כ ז ה ד ה ו א נ ג ד‬ ‫כ א ן מקומית ‪ 6‬ל ז * ת ^ ה ז א ת ו א י ך‬ ‫איןשןיפין‬ ‫הערכושורפין‬ ‫ל א י ן חלליקין כשמן שריפה ל ל ת ע ת ה א י ן חדליקין‬ ‫בלילהפלשסאין‪.!אין הנשייקזחבות‬ ‫ל ל י ו פ ר ל י שם ד ט ע ס לנשים חעככיןחלתקיע מג‪4‬סלפטירות ל ג מ ר י‬ ‫חמצויעפה ש ה ז ל ג כ י יתקעו אילכיל ת י ס י ף ו ק פ י ר ל י כע"ירובין)לףצ‪0‬‬ ‫הנה לכרי ע ת ה לסי' התייבשס ל י והיא כיון רכהכייאינם יכולים לקיים‬ ‫כ ע ש ה לא הוי ניתוק!התז נ ש ס ל י דחו ל כ פ י ׳ ר ל י כ ח צ ש כ ה נ ל כ י‬ ‫‪.‬ ‫'ה&‬ ‫שט‬ ‫כא״ל ןי״ח למ׳׳מ א י ל נ פ ק ו ת א כשיתי׳לאשה לקיים מצות עשה‬ ‫אס כ ן ג כ י א י ן‬ ‫וכיו' א ך הקשה ה ל ו יוסף מא״י ע ל היי זה‬ ‫מ ד ל י ק י ן צשחן ש ר י פ ה כייוס ם י כ משוס דיים ט ו כ ע‪£‬ה ו ל ״ ת י ש ו י פ ת‬ ‫קדשים אינה ?!אעשהאשה‬ ‫וכייתזכללהדלוקכשחן‬ ‫צזההעץלםימלזאז‬ ‫קדישיםכלילה‬ ‫שוסניחל'‬ ‫דאיכה‪.‬לעשה‬ ‫דוהה ל ת • ל ת ג ר י ל א י ל ת י ש י ש כה כ ר ת חי דחי ה צ י קושיא הלא לוי‬ ‫פ ח ז ת ‪ -‬מ צ ן ע ש ל י י ס ו ע נ ר ע ל לייתשהוכהכלת א מ ו ע ו צ ר‬ ‫שהזא‬ ‫כאיסזר לאו זלא כאיסור כ ל ה כמ׳ישיהרח״כן‬ ‫פיישלהץ‬ ‫רק‪.‬הרמ׳׳כם‬ ‫לטמא‬ ‫ע ד י י ן קשהבמה שפאק ד & י ׳ חייבי׳ כעשה ל ש ר י ל נותר שהרי פוסק‬ ‫הרמ״כם ל י ח ח ל סנהדרין ל א ו ש א י ן כ ו ' מ ע ש ה א י ן לוקין ע ל י ו והשתא‬ ‫א ף ב ל א ה ב ר א לכיהק לעשה נשיים‬ ‫גיפפטורו׳ממליןיויעללאורנזהר‬ ‫מנ^סלהוי לאו שאין כ ו ח ע ש ה ז ע ־ ק ו סברתם כזה היא‬ ‫לעיעהרמאן‬ ‫י ח נ ע אוחכו׳ מלומר שהאמת כ ן שהכשי׳לוקייעל לאו זה אע״פישהנשי'‬ ‫איח להם הקנה כקיום‬ ‫לקיי׳ילגשיספטזרוה‬ ‫העשה ?*ילי להוי אכלאי׳גציציחללצ• מ ה‬ ‫חצי״ציתאסלכשה‬ ‫גבייהוהעשהיוהאנשים‬ ‫מיהגיל־להםדאם‬ ‫איןלוקין‬ ‫כלאייכציליי&־לזקיןללייחה‬ ‫אלאאךשמצוויןעללך‬ ‫וע‪1‬ל‬ ‫איחילקנשים׳ פ ט ו ו ו י ל מ ע ש ה • לשר‪-‬יפוייכ^רלא‬ ‫לקיימההעשהכ*כסשאיני‬ ‫שייךגכייהוניתז?לאשהכיוןלאפייהמצי‬ ‫מצווי ע ל י ׳ וצלולה חזו כ ע י ה ל ס לזחל' ב ו י ש ‪ -‬ת מ ו ל < ל ף י ל (‬ ‫דלאודלא‬ ‫יוכל לשלחה כל ימיו הוי ניתוק לעשה גך בה[‪1‬אע*פי שאין יציל לקיים‬ ‫העשה חשיםדהייינ־תוי! ' ל ‪ 4‬כ י ישראל"ורקדהשלמ ' ק ש ע י ה י ס שאני‬ ‫כ ה צ י ל ר כ י הכהוב כ ק מצות י ת י ר פ י ר ט ד ל י ( י ל שאציכהניט ל & ע מ א‬ ‫‪.‬אחריינאכינהוורכיכהוקראייקלזשהיכתיכאמור‬ ‫‪ .‫מסכת‬ ‫וכיפהרמכים‬ ‫נצח ישראל‬ ‫‪3‬לגמלגביבהוי^לה‪1‬לא^אל* י גמלאכי?‬ ‫כ‬ ‫ותו לק״מ מ פ ל מיה שזכרנו ד ה נ ן תצאי‬ ‫נ‬ ‫קדושין‬ ‫‪5:‬הןעלל*קכס!^‬ ‫ל נ ' ש י ' ע ‪ 3 £‬ו ל * ת א ו & ו י וזאתא*ן ה נ ש י ם ח י י כ ת‬ ‫דלעילצמילאלללאכלבצן‬ ‫מ נ י ן ה ע ס י ן צ ך מ ז י ע ל ה מ צ ו א כאישין שהצשיב* פ&זמ׳ לא ל מ ז כ ל ל ע צ‬ ‫ו ל א כל^יא • א פ ס שתיס׳כתכז שםדאין כלאה פ ר ל י כזה.‬ל‪1‬מר‬ ‫שצכרייהייפטורן‬ ‫ממלקוח ונשים חי״יכין והצה לא ד א ז שהתי׳אקשים משמן שריקה להוא‬ ‫קלשי׳ טחאיםחה ע נ י ן לאו הניתק לעשה כ?לפיס‪.‬קושיי עולם‪.‬מחחרו־.מה‬ ‫שכראיה מ ד ע ת ו ששריפה טימא וניהר ג ם שניהם כשי& חייבת ב ה ן . ש צ ן‬ ‫נחכיןהתציתכתככעשין‬ ‫) צ י ( חצות שריפוי קלשיס׳עחאים‬ ‫)וכלא(‬ ‫‪ 6‬ר י פ א ניזתר^לא זכר מאותה שהנשים פ ק ו ר ן א משליפ!׳ נ‪'1‬הל ע ם שהיא‬ ‫ג ע ‪ 0‬מ ז פ א ב ‪ 3‬ש ו ש י׳׳ל זיל ו ב ע ת‬ ‫ז נ ל י ל כ קמצו ת אשל‬ ‫לא יתחייב‬ ‫לשריפ!'נזהר‬ ‫והיינואשום‬ ‫ד כ פ ס א י י ס ) ל ף .‬י' ל י הא קשיא ל י‬ ‫שהזכירו‬ ‫ל ל כ ר י הרח״כס.‬‬ ‫‪.‬־ ויה ד ע ת ה ו ל י כ ם ש פ ס י ‪.‬‬ ‫יהיו הינשיט־חיימו ומה שיש תתרצי׳ ע ל ‪ .‬‬ ‫ע כ ר ו נשים מצות עפהןשהזיז״ג איכא כל ה ו ש י ף ו צ ח נ ו כ ע י ר ז כ י ן ) ש ם (‬ ‫רללענשיםאיכעזלקייס‬ ‫תצית ע ש ה ש ה ז ל ג‬ ‫רשאותלקייס זולתי‬ ‫חפילץוסתזכ׳והקיעילבהפילין צריךגון־נקי ו ס ח י נ ה ה ו י עכולה כקלשי'‬ ‫ותקיעה אסור מ ד ר ב נ ן כ י ״ ט ולא ע י ל‬ ‫לחיכתלכלאי‬ ‫מקייתוחצית‬ ‫ע ש ה שהזמן ג ר מ א ע כ ל ז חצזה חלאחריכן כפי ה ח ו ב ל ) ל ף פ ו ( א ח ד ר צ י‬ ‫־ י ז ^ מ ע י ק ר א אתינא מ א ן לאמר הלכה כ ל יהירה ע ב י ד נ א י ו מ ^ ט כ א‬ ‫לובנןי‬ ‫וכיון ל ש ח ע נ א הא ד א ק ר ל״ח ג ד ו ל מצוזה ועושה ח < ש א י ב ו‬ ‫חצווהועושהמ״ל צ י ן ה ל כ י כ ל י ע ב י ד נ י י ו ח א ט כ א ל ר כ ק י ו ת ד א ח ׳ ג ל ו ל‬ ‫‪1‬כ‪ 1‬חשחע לאינו מצזוה הוי מציה ל ג ב י י •‬ ‫י‬ ‫וגדולה חזז הזנית‬ ‫מזה כפרק כתרא ד ל ה לנשים מברכות ע ל מצות ע ש ה‬ ‫הלן‬ ‫שמימךגרחא‬ ‫ו כ א כ ש ס ח ר א מ ר ג ד ו ל מצווה ו ע י ש ה ח מ י שאינז״מצווה ועושה אלתא חי‬ ‫שאינו ח נ ץ ה ועושה נ ה י יש ל ו שכר הלכך הוי בכלל מצוה ו ח כ ר נ ז ^ ולי(‬ ‫תיחא הואיל ולא כצטיו האיך י א מ ר ו וציוונו כיוןשהאצשלנצטוז ו א ף ה[‬ ‫נוטלזחשכר שפיר שייך ל ו ח ל ו צ י י ו ט י ו ע ם היות ד כ ח ה ו ב ז ־ ת א ל ל דלא‬ ‫שייך לגבייהו וציזונו ואזן חברבות ‪ -‬מיהו דלא ע ב ד ו י׳צזה זה לא נמצא‬ ‫מ י שיאחר נ ן ח ל נ ד ו ל י סוכר ל ע ב ר י כבל היסיף •ככר דחי ל י דעהו‬ ‫בזה ו ל ל ז א י ן שפקדככשיסכחי היה הלאו ל ‪ 0‬ת ר ניתוקלעשס׳איכרא‬ ‫צ ד דייקיצן ש צ י ר א י ן כ א ן שוצ קושיא לא ע ל התו׳ולא ע ל הרח״ככיכמל‬ ‫‪6‬פפק‬ ‫לפשיס חייבות בעשה לשליפת כותר׳ ז א ד ו ל ד ע ס ! כזה חןכרחח‬ ‫מ‪1‬כרי‬ .‬ודעחיפאףכפחזתמבןלשעכרעללאושילצו‬ ‫כ ר ת י שאייכ ע ל י ו כ ל ת כ מ י כלמעלה מ ל • ' זהאריןכזה כ ל ו ח שלן' י‬ ‫ןאחתאסהייאוחרי^הדבר הזהחסכרא ולאי שיש לחלוק ע ל ׳רפאבל הס‬ ‫שצסצאא ל ן כפירוש כירמיללוי דככורי׳י׳‬ ‫)לאולאאחווזהחסכראלפי‬ ‫פ ר ק הארוחה וז״ל ש ם ר כ אכין ש מ ע ל ה מן"הכא < ל ל ד מ א ל ל א ה‬ ‫צצרא>לכתיכ<חישכ'זתינזכהםשצעיסשכה)גימר^ צ א מהןעשרים‬ ‫מ ת ככרת‬ ‫ש נ ה שא־יןעינשץ ו ם ר ת י ן י ע ל י ה ם נמצאת א י מ ר מ ת לני‬ ‫ע ל ל • כ י א ז ר ה ל כ ר ד כ ס י פ א ד ק ר א כ ה י ב ו & ס כ ג כ י ‪ * .‬כביאי ה י ל ת כפרשת‬ ‫לעלי׳כהרבהגוזצי‬ ‫‪1‬למהלי׳להש״סלדח‪1‬קילאוקמי‪.‬חייכה'בעשהדי"ס ד ה ז י ו מ ן ג ר ח א‬ ‫שריפהבי^זולהלכומי•‬ ‫כינמזת‬ ‫הלא‬ ‫הרגהכיןקשה‬ ‫שורפין‬ ‫) ל ף ע ב ( ' תשמע דאין‬ ‫ו ל פ פ ר ח ״ כ ם כ ל י ט א ה ׳ פסולי מ ו ז ק ד ש ץ‬ ‫ג ש ו ף כלולה‬ ‫)דףכד( ל ה‬ ‫ולנ!התז׳כשבח‬ ‫דאין‬ ‫נקר שצי‬ ‫והשהאח‪£‬י קושיא הלא א ף אם א י ת א ד א ס ה אינה חייכת כעשהליייט‬ ‫ע ל ד א י ך תוכל להלללק כשחן שריפה ב י י ט כי‪1‬ן ד א ף העשה דשריפת‬ ‫כלילה ונשים בטורות כה‬ ‫קדשליוהיאמצזהשזחןגרחאלאיןשירפין‬ ‫)מאיזיה^ד יוכלו ל ל ח י ת ל ת ל י ״ ט ולא י ד ע ת י יזכה מצאו‬ ‫שולפ׳ןקלשיםטתאים^״ט‬ ‫זכיחה ע נ י ן נ .ד'א״כ לאאתייא‬ ‫שהצשיםלצזזליוית כה כ ח ז ש ר מ ז ע ל שאריאצות ע ש ץ‬ ‫לאכלכצן־ולאכל״א *‬ ‫‪5‬גשה לשליפת* נופל‬ ‫זלכןפילשודלקכא‪7‬ס^צ'מכ‪.‬טמאים ו ע י י ן < * כ ו ת‬ ‫)דףיל('כפלוגתא‬ ‫ש צ ג ע כ ק ו ד ש ו ע ו ד ש ע ל ז ע ל ‪ .‬אלסכהכיסכי<ן‬ ‫לחיתיר׳ קחפתייהו החמיר עליהם ט פ י י• מ י ש ר א ל ז ל י צ ק ו אפיי אלאו‬ ‫'הניתוק לעשה א ע ״ ג לישראל ל א ן ל ק י ע ס ^ ו ל פ י ז נ ז צ י א ו לנשים לא לקו‬ ‫אלאו מ ו ת ר כ י ו ן לה!י ניתוק ל ג נ י ג נ ר י ואחיי ‪5‬ע'ש התו׳ שם בשם ל״י‬ ‫ל כ ה נ י ' צ י ו ן לאסל הכש‪1‬כ גלושה לגבייה! אינו ניהוק משוס לאינו יכול‬ ‫לקייסהעשה • •‬ ‫היינוליקאגכיכהןשאייגזיכוללקייס‬ ‫העכהכלל‬ ‫מ^איכ שריפי! קדשיידאללפי שהאשהיאיצה מצווה נ ע ש ה ‪ )1‬יכילה היא‬ ‫לקיים אותה •‬ ‫ד א ע ־ ג ד א נ ן קיימיכןהשהא אליבא ד ו ׳ יהולה לללירי׳‬ ‫הוא דאץלוקין ע ל לאי מ ו ת ר משוס ציתיק לעשה לזקא משוס ל ל ל לאו‬ ‫שאין כ י מ ע ש ה ליקין ע ל י י והנה‬ ‫כשילהילההנן־אץ‬ ‫התינוקת ח ל ה ק י ע י ל י י ק ה י ל ס ת י נ ו ק י ת ה י א ד א י ן‬ ‫מעככיןאית‬ ‫מעככיןהא נשים‬ ‫מ ע כ כ י ן מ נ י ר ' יהודה היא לאכיא בכי ישראל סומצין. ל ת ג ר י ל א א ל י ה‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ .‬ל ל א למתייבחת א ע ״ פ י שאאיור‬ ‫ל א ‪ .‬שזצרנ< לכלא״ה‬ ‫א י כ א תצאי ללא ל ל ל א‬ ‫י ל א כ ל א ז ל א כרבנן‬ ‫ן מ ל ך‬ ‫לא י ת כ ן ליתר ליצשיס א י ן שייכי* בעשיה‬ ‫^‬ ‫חאיאיתלךליניאידעשיה'‬ ‫תות׳כליהמעקה ^ןנזיעדאלא‬ ‫שישי ע מ ה ל א ו א ף הלאו אלים *‬ ‫מסיגיאגלזזידלקןליכמותלמקשהקתס‬ ‫לומה לזה יש להכליא ג?'‬ ‫ה ל ס • ט ע ח א ד כ ת ב רחחצא‬ ‫עלייהא לאו ה כ י ל א אשותאשה מיכחה ו כ ו י ע ד איחל דאמריכן‪ .‬‬ ‫ודע‬ ‫‪:‬‬ ‫כ ד י ן ז ה •־‬ ‫‪:‬‬ ‫כמקןםלליכאכרת‬ ‫חהולרצכיאשככזיתולקעלהרמייןוילת‬ ‫‪.‬ש ע כ ו אחר ל ש נ ה ‪ • :‬ו י מ י אייו‬ ‫ע ד י י ן ' • מ כ ל ת י ‪ 6‬לשנים שהזא חצי ו מ ת ו י ד י ע ו ל שלשים שכה ה ו י ב י ן‬ ‫נ ׳ ש צ ה ו ל פ ה י פ ה ח ר א ה •.תכר‬ ‫שהנשים פטורות כהן' והשתא א ן א ס גאו׳ לזמר לשולפין קדשי׳ &מאי י‬ ‫ע ל שישלם כ ל ל מ י הגניבות זכויוהיימ כ ר צ נ ן • ולפימ״ש מ ן כ א דעי׳כ‬ ‫ללילה לפיכך נשים חייכה כה נ ו ת ר לוראי א י ן ש ו ל פ י ! אוהו כלילה ל ה ‪$‬‬ ‫דרבצן׳גלא ד ל א ‪ .‬א ת < ע ש ה ל י ב ו ם ו ל ח י ל״ת‬ ‫לקיימה כ ש י ג י ע ל ל ש כ י ס ל כ ל ג אחרי כן כאלמנה לכה״ג ל ע ש ? ל י א ה‬ ‫לתיצביאהראשינה‬ ‫וע״כ״כאיחר‬ ‫ואסוולקייחהככיאהשני׳כלאית׳כלקליכמ!ח •‬ ‫ר א א ר ל ע ל ה ל א ו צ י ת א כ ר א ליותר מ כ ן ך ׳ היא א ל י ם ) ל א‬ ‫לקיינןלי׳מפניעשהאף‬ ‫ש ל ה הרכהגאזן‪. פ ל { א ת ר והנותר א מ נ ו ע ד צ ו ק ר כ א הכתוצ ל י ק י מ ש ה‬ ‫אחר ל״תלותל שאין לוקין ע ל י ז‬ ‫והוההעשההזאת‬ ‫ח י י ב ת ב א ז ה ר ת ו ע ו ר א י א י ת א לנשים פטורות‬ ‫כמזלאולבשים‬ ‫מ ע ש ה לשריפו' נ ו ח ר‬ ‫י ה י ' ליקין ע ל לאו לנותר דלאםייך לכייהי ניתק לעקה הואיל ופוטרות‬ ‫א ע ש ה ו?חצא דקמיר הלאו בנשים י ו ת ר מכאנשי׳ ו י ‪ £‬מ י שהוסיף צ־אור‬ ‫צזה יאמר כ י ו ן ד ק י י ח א ל ך כ ש י ם חייכי' במזיוזהמלועא ד ג כ ל א נ ע י ק ו י‬ ‫ונשילאנעיחיילהלעכייןמלקויתלאשייך‪.‬ש‪1‬רפיןקרשן‪8‬‬ ‫מצימיקא‬ ‫משנהשליתס ואין‬ ‫שיהי מ‪1‬צלהלל יותף י‬ ‫ז.‬קרא‬ ‫^ א מ!ק< ל י ׳ ל פ ח ו ת מ כ ן ע ש ר י ס ל א ף ל ל ג כ י ' ל י כ א ר ק .‬ ‫הקישי׳ ואי ק‪1.

‬ל א י ת כ ה ה‪.‬‬ ‫שוהככלוהעשהאעזשוה ‪.‬ושם‬ ‫ש א מ ו ב ס ל י א ל ש כ ן י ס ו ד ה א ו ת ו ח&‪01‬‬ ‫נישואין‬ ‫ואזלס תה שתילצו׳החוספו'‬ ‫לדןכתיידעלפלו׳‬ ‫ל ג כ ו ע ל לא ת פ ס י ק י ד ו ש י ן ה ל י ן ק ו ש י י ת ע ו‬ ‫י׳סי ב.‬צרהה כ מ י ה ה י ו ל ל‬ ‫ה מ פ ת ה כותן‪.‬‬ ‫כ ק ו ם א כ ו ל מיצי^זכשי' מ א י ל ו ה ן ב כ ל ת א כ ל ח מ ן‬ ‫מצזתעשהפי‪:‬זמ‪4‬גרמאנשיספטזרז^אנוור'מנאחימר‬ ‫עפהשבאה‪. א י ן .‬ש ת י ה ם מ צ ו מ ת ו כ ל ‪.‬ל א ן ן י ן ל א א ת י תיל ע ש ה ו ע ק ו ת ר א ל א ו נ י •י ו ע י ל ג י ס א א ח ת ה ב י א ה‬ ‫ולידהכי׳מש!<שאנימיחרדה!ס‪'-‬לאוהשוסככלי‬ ‫יר‬ ‫האיצהקזהככל‬ ‫"אייי‬ ‫א י ו ו ה י א ה א ה ו ב ה ל פ נ י ס מ ק י ם ו א י ז ה ה י א ה ש נ ו א ה ל ע נ י ה מ ק ו ס •י ל א ס‬ ‫ועקרהלא‪.‬‬ ‫אלאולמיחוחע׳׳גלהוינ‪:‬תק‬ ‫נצח‬ ‫הס^אטעאאדלזקין‬ ‫התםדהוא‬ ‫ישראל‬ ‫‪.מכתלזת לומהמחש'ל^שהלעצל‬ ‫י‬ ‫ח«פו‬ ‫ק ל ט‬ ‫•‬ ‫(‬ ‫יוסי‬ ‫ואינו איחת לרייזסיכ ן כ י פ ר ל ח ו ק י ט ז ״ א ה במחזיר׳‬ ‫‪$‬רהה כמותה ‪-‬‬ ‫ג‪-‬רישתז ו ל י ת לי״לאו כ ס ו ט י ל ל א י ן ק י ל ז ש י ן ת ו פ ס י ן ב א י ט ל א ו י ן א י ן‬ ‫ע נ ף א ׳ ה ש י ב » נ ל אשק א ח ת ש ט ע ל ה ע ל איש א חל‬ ‫חילופין תופסים‬ ‫‪6‬צעל א ו ת ה ו ה ב ט י ח ה ש י ש א נ ה • . פ י פ ר איכא ל א ו ק מ ז ׳ נ ח י י כ י ע ש ה ל מ ע ל ג ם‬ ‫"ללשהלאשיישל^קמיבכפקסוטהולוככן‬ ‫‪:‬‬ .יא{ פ ל י ג י רכנן זר׳ייסי כ ן כ י פ ר ו ל ל לרבנן התס ד א י כ א‬ ‫)לףלה(‬ ‫חייבות כ א כ י ל ת מ צ ה [ ו י ל ע ו '‬ ‫יהטעםישלבאמ‬ ‫עשהלסזטהיאסוו^יכיןלכעל־‬ ‫מצתןמההיא‬ ‫מסעייאללין־ •‬ ‫יי‬ ‫לאו ב ס ‪ :‬ט ה ללא יוכל כ ע ל ה‬ ‫כמתזיר‬ ‫מתכיתאמסעייאלר׳‬ ‫ג ר ו ש ת י מ ש נ י ס ת מנקי לה ר ב נ ן בסזטה•‬ ‫ו ר ק לריייסי כ ן כ י פ ר‬ ‫מתניתאתסעייאלו׳לעזו'‬ ‫לאתאכל‬ ‫ל מ ו ק י ל ה ב מ ח ז י ר ג ד י ש ת ו מ ש צ י ס י כ פ ש ו ט ז • ו א מ ר ה ש י ה ה ת ם לליל‪ .‬ ‫דלשנריקולהולאהיינזסתסי״לשהכזלרכאןלהואלש‬ ‫כןיייחאי.‬י ^ ( ל ה כ ש ר י פ ת‬ ‫נ י ל ף י כ מ ה מ צ י נ י מ י צ ת ת ד ל א ת פ ס י בהי‬ ‫ל י כ א ל א ו כ ח י מ פ י ת הין ל ח ש ת ׳ ‪ .‬דףד(‪:‬דמהלר‬ ‫דויש‬ ‫לעשהוקאחו‪. -‬‬ ‫ל ף סח ע ״ א ־‬ ‫ועיי'פיילליעל‬ ‫א י כ א א י ס ז ל ל נ ש י א ש ל _ נ ש י ס ־*'‬ ‫לינמזת‪-‬לכונת ה ר מ ל ס כ ל ש‬ ‫‪ -‬מ ה כבו ניאותי‬ ‫ל ל ג א ע ז נושאכ' נשים היינו‬ ‫'סגיוסאותסכוכמ׳ בתמויהויהי׳‬ ‫מ ל ר כ נ ן י ו כ מ ״ ש ל כ ה ר א ל ל ש ם ‪ -‬ז מ י ק ז כ ל א ו ה כ י א י ן מ מ ש כ ק ו ש י א וו*‬ ‫כיוןלהלהו‬ ‫כ י ן ב צ י ב ו ר והעשה• _ איצז סוס כ כ ל‬ ‫ש ע כ ר ^ ע ל ע ש ה ו נ ש א ב׳ נ & י ס ו ה ר י לי ב ' נ ש י ש ל א ס ל ה מ א ן מ י פ ס‬ ‫לאינהבציבמ־סלכךנאא‪1‬זי‪.‬עשה‬ ‫ככל י‬ ‫נחילושי‬ ‫‪. ר י‬ ‫מלריק‬ ‫קל^ה‬ ‫ה ל ל ל מ ס י ז מ א ב פ ת ה ל ש ס א י ש ז ת מ ״ ר י ולא* ל א ש ת י היא ש כ נ ר‬ ‫ב נ י א ס ו צ ר י כ ה מ מ נ ו ג טכ י היכי ד ‪ :‬ע • חהרי׳יקלאוקמי חחניתין‬ ‫ל מ י י ד י שנתיציאניהיזהיא ר ק שהייאינו ר‪1‬נה‪-‬גאופן שהל׳מחיליבטעות*‬ ‫יצכיהאיג‪-‬נ‪/‬‬ ‫בעי׳נמיגט‪-‬כלחשמ׳חולישכתכבפרקיןללאתיישיכן‬ ‫ש מ א ‪ .‫מסכת‬ ‫אלכויה‪£‬״<ש‬ ‫תמורה‪<. י תהייןאליכידלע בכעללה ל ל ג‬ ‫בטעזת״לפשייטא שיש ל ה ע מ י ד המשפה ב פ ת ה ל ש ם אישות לקרא מ י י ר י‬ ‫ו א ע ״ צ ל ל א מ ס ת כ ד מ י כ ת י ט הה י ן ל כ ה ן ל ע ״ כ שכקיילקרא להזא ל ח ו ק‬ ‫יסיכמפתה‬ ‫כ י ו ן ד ב ל י ן הוא ד ת ן ל ה‬ ‫הפי ע ל ל‬‫וללז*‬ ‫‪-s‬‬ ‫!חזקי ח נ פ ש י י ז א מ א י ל א מ ו ק י ‪5‬י' ה ל ס ‪0‬וטה י ל ל כ ל ייסי כ ן כ י כ ר‬ ‫וביוחר‬ ‫קש^בייזתרמהלאמרשם‪:‬גמלא)לןלט(‪1‬מקשהאמהלאי)י‬ ‫חפתזנוהןלכשיוציאיאשתו‬ ‫ט‪1‬חאה ה ז י ‪ : -‬כ ה כ ע ר י ו ת ה י י נ ו ל י י ק ח ס י ט ה ו י ר א י • ל כ ת י כ‬ ‫היאכתתי׳ ל ל ואיןכיפללשון‬ ‫ה ו צ א ה ע ל ה י ש א י נ ‪ 0‬א ש ח ו ־ ן ע ר י ק ה ל ס אי־•*' ל כ ש ל א י כ נ ׳ ס ‪ -‬ן ל פ י ד .‬תכח'לתעללהירש. ה י א וזה מ י כ ר ח מ ל ש ז ל ע‬ ‫ד ף נ ח‬ ‫ל ל י ל ה‬ ‫זמותל‬ ‫לשאומ'‬ ‫כסוטה‬ ‫ובכש׳בתלכל ש לנזעמי־לאמילע־ל‬ ‫כ י ת ה י ן ל ל ה ן ‪ -‬ו ע ז ד תירצו לב‪5‬ועללא הפסל כ ה ק י ד י ש י ן ‪ -‬ל ה א ל ק י ד ו ש י ן‬ ‫כ כ נ א ה י ש מ י שהזקשהיצו • ק ל ^ ל ע ל נ א ז ר זהאליכא‬ ‫צ ס י ט ‪ /‬י ל פ י י מ ל כ ת י י כ ח א ז י ר י ג ר י ש ת ו הויה וזה ל ב ע ל ולא ל י י ן ע ל •‬ ‫.‬ז פ ג ס מ ־ ע ר '‬ ‫ח&חא ג ו פ ה פלוגתידאחזראי קיא כפיהאשה ל ב ה ) ד ףצ כ (‬ ‫‪ £‬ף נ י ת ו ח י ח א י פ ל י ך כריש פ ר ק < ע ר ה ) ל ף חכ(תאי ק ל ל תכינ^זכו'‬ ‫ה ת ם ל מ ס פ ק א ל ן כ י כ מ ה ל&וק א י ‪ .‬ככל ולא‬ ‫ו א י כ ע ו ל ה ל כ ל ג מ י כ ת י ב כ י תהין לכהן * א מ א י לא מ ז ק י ק ר א כ ק י י כ י‬ ‫תייכזה ב ע ש ה ל ש ל י פ ת‬ ‫‪.1‬ל א י י ל ת ס ו ט ה ס פ ק ל כ ת י ב ט י ח א ה ל י ל ה כ ל ש ־ ן ע ^ ה •‬ ‫משחעמלנריו‬ ‫כריש‬ ‫דכ‪-‬ספק ה י ס ה ל י כ א ר ק ע ש ה א פ י י כ ר כ נ ן י כ ן ל ת ״ ש ה ת ! ל‬ ‫י כ מ ו ס ) ל ף ג ( ז ה א ד צ ה י נ ל א ו כ ט ן י ז א ה ד ס י ט ה ק י א ד י ו ק א מ‪1‬ותאה‬ ‫לגכי״כעל‬ ‫•‬ ‫אנלכסוחאה‬ ‫ד ג נ י ב י ע ל ל י נ א ל א ו א ח א י לא מ ו ק י‬ ‫ל ה כ ח י י ב י ע ש ה ל ס ו ט ה א פ י ׳ ל ר נ נ ן •־ ‪6‬י כ ס פ ק ס ו ט ה ל ל ע ת ה ר ״ א ש א י‬ ‫שתענו‬ ‫שכי־^צהלחייש׳׳• ו כ ן מ ש מ ע מתויהכתלכו' ) ש ם ( ב ל ס מ פ ת ה ל א ס פ ת ה‬ ‫ל ש ם אישות לצריכה מ ת ג ! ג ט ־וע״צ צ ר י ך ל ו מ ר ל א ף א י‬ ‫‪:‬‬ ‫קש׳ למ״ש כ י ל םב ל פ קחא ל י כ ת י ה •להא ל א ח ר י י ר ס ל ט ה‬ ‫נטזמאת הבועל לדעת התזם!‬ ‫ודע‬ ‫• ש כ כ ר הי|ש! ס ח ו ס כ כ י ו * א כ ז ה ב פ י פ א ו ל ן ) ל ף מ ס (‬ ‫תוקמיכן קרא‬ ‫התם הכל מ י ל י ם ) ל ל‬ ‫אהא ל א מ ו‬ ‫אפיי ל ע ( להבא ע ל הגדה ו ע ל ה ? ו ע ה '‬ ‫נ פ ת ה לשםאישזת ל א ניחא ל ה ל ס ל א ‪ :‬ק ת י ב ג ו נ א ל נ ת ר צ ה אפייוהיא ר ק‬ ‫ל א י ן ה י ל ל ממזר‪-‬והקש‪ 3‬ה ת ו ׳ ל ל פ י י ז כ י ע ר י ך ב ל פ ה א ו ת ר ו ל ע כ י ה ה י י ן‬ ‫ל ס ח פ ת ־ א י נ ו רוצה* י ק א ע י י א ם א י ל ל א ב י י א ז היא אינו רוצה וכזה א ז ל א‬ ‫' ב ח א י ח ו ק מ י לייזלזקיילייבתקלרהזטתו ותירצו ל ל א ב ע י ל א ז ק ח י י ב ש י ט ה‬ ‫ה ר א י ה ש ה נ י א מ ה ל י ק ד י ״ ל להא ל א מ ר ׳ ל א ב י ה פשייט׳ ת ל י ת ב מ ע ת ה י״ל‬ ‫מ ש י ם לשנואה מ ‪ $‬מ ע שהיתישניאה בתחילת <ש!אי׳׳זהקשו ע ו ד דלוקמי׳‬ ‫‪:‬‬ ‫ז ל נ מ ל ‪ -‬י ת י ר צ ו דחי כ ת י בכ י חהייןלכועל כ ל א ח ר ה ח ם מ י כ ת י כ‬ ‫ר ז י י ר י י ת פ ת ה ש ‪ -‬ז י א ן א ב י א .‬נ ח ר צ ה ה א ‪ :‬נ ל ז מ ן שלידי ש מ ע כ ל כ ן וכוי מ ש מ ע ל א ס‬ ‫ב ה ט ו מ א ה כלש‪ . ׳ ן מ א ח ך ש א י ן ה א י ש ר ו צ ס י ל י ש א א ו ת ה‬ ‫כ ח ח ז י ר ג ר ז ש ת ו ל כ כ ל א מ ר כהחולץ)לףמל(‪1‬איןא"כ‬ ‫י‪$‬ייירצךהכהכי‪1‬ןלקלנשי׳‬ ‫א ו כ ע ה מ ת ל י כ ו ש ^ ו ^ ם י ש א י ן כ ד כ מ ה כ ל ו ם ״והכדיח כ ן מ מ ס ל מ ק י ק‬ ‫•‬ ‫כאןלבפחה לשם אישות‪.‬והשתא • ל ל ס ל י ל ן ל ק י י ל ל‬ ‫לנשים סייבזת כ א כ י ל ת חצה כ פ ס ת י ׳ ) ל ף ‪ .‬זכי׳ והא ה כ י נ י ן כ ל‬ ‫א פ ש ר ל כ א מ ה ל ל א י ן ק ל י ב י ן תי‪.-‬ולפיו מ א י א י י ר י כ ל ג א י ס ו ו‬ ‫ל ב ע ו ל ה ה א כלא‪1‬‬ ‫ךתשזיסאי איסור לנשיאתב׳נשיס ל א יתפירשיעס זה עניןאהזכה־ ושנוא׳‬ ‫סאלוהשכ<טעמיםי‪^-‬סע‪-‬פישכי'‬ ‫ללעתי‬ ‫איסזוכעזלה•‬ ‫ל‪-‬עשהשהציכור ו ה ש ו ת פ י ן א י ן‬ ‫הין&ה נ ס פ ר ר א ש‬ ‫ח מ ״ ש ה ר מ ל ס כ ל י ן מלא• ל ש ל ג ‪ -‬א י כ ו כ ז ש א ל נ ש י י כ א ל ש נ א ׳‬ ‫אשהאקתולא‪1‬שתים‬ ‫ופתבו ה ח פ ו ש י ם‬ ‫ה א ל א מ ר שאני מ י מ ו לקוי לאו־ השוה ככל פיוושו‬ ‫שזה בכ‪!$‬היינו‬ ‫אסףכוה‬ ‫וכוי מ פ נ י ש י ש ב ה ע ש ה‬ ‫^ י ש י ן ת ת ו ו ה א ע ׳ ׳ פ י ש ה ף מ ז ו ה ו י ן פ ל א יתירוע ל ל‬ ‫ל נ ה ג כיין ב י ח י ל‬ ‫נ מ ' הבי ח י י ב י ע ס ה מ א י פיהו א י ‪ .‬ק ד י ש י ן תופסין ב ה א י ל א ז י כ ך פ ס י ק‬ ‫ו מ ש נ י לאביה איגס‪-‬־ך ץ ו כ ו ׳ ל ^ כ י ה נ מ י פ ש י ט א מ ל ק א י ה י ב מ א ת ה‬ ‫וכוי •‬ ‫הלסלהלכיללזלאכרירא‬ ‫ו א י נ א מיו•‬ ‫לןילאין קידושין‪ .1‬ין!עול ש א י ן ‪ -‬ל א ו ש ב ה ש ו ה ‪" .‬ל י ׳‬ ‫תאכל‬ ‫ת מ ן י ל ו‬ ‫ל א ו כשיטהיהלכךי״ל לרבנן להכא ל ל כ י כ נ ן ל ה ה ס י ל ל יישיכן כ י פ ר‬ ‫‪ .מי‬ ‫חייכי לאוין‬ ‫‪.א ל כ ר ^ ב ׳‬ ‫עי־א‬ ‫ג מ י ל ו מ ר שתשלם ק נ ס צ מ פ ז ת ס ־ כ ת ש ז כ ת מ ה ל י ק שרש‬ ‫נמיעשהשכאה.)‪-‬לף.‬‬ ‫א^כעיל׳לכהןגלולמיכאייבוכ*׳־‬ ‫וכתב ה ו מ י כ ס כ ל א מה׳תיוווהז״ל ולמה לוקין‬ ‫שכהניתויקלעשט‬ ‫קדושין‬ ‫ל י ש נ ן י ו ח א י י ז ה ו א פ ש ו ט ולא נ י ת ן ל י כ ת ז כ י ד ק מ פ נ י ש ל א י ת י ה ש כ ו ש י ה ל ל‬ ‫א ר י ‪ .‬יה כ ה י י כ ׳ ל א מ י ן‬ ‫י ש ל א ו ק מ י כ ח י י ב י ע ס ה ל י ש ו ט ? ד ל י ת בהו ל א ו •‬ ‫נזהר להד‬ ‫ללרילי׳‬ ‫זללזחשהתאי לקבעי‬ ‫»הכר‪1‬ר‪1‬כזה‬ ‫ה ת ם רייהולא החח ז י ו ג ח ש ת ו מ ש נ י ס ה צרתה מאי ו ק א מ ר ה ת ם ׳!יכילו‬ ‫רווחא‬ ‫ש מ ע א א בס־״ל ז ת מ ו ו נ כ ר ת ו ה ק ש י ו ת כ ז ה מ ת ו ׳ ן ^ מ ל ם ‪1‬‬ ‫נ ן כ י פ י ל א ת י כ ע י א ל ן ל א מ ר ט ו מ א ה ב מ ח ז י ר ג ר ו ש ה ‪ :‬ה.‬מחתניתן‬ ‫ללאכייהוה‬ ‫רצס.‬‬ ‫א ל מ א לפסיק• ל י י י ל ה ל ס ד נ ש י ם‬ ‫אע״ג‪-‬ל^זימצזהשהזחןגומא‬ ‫]פי׳אסנשים‬ ‫אתוחזיכהלןעיךאאמורשזתמתניתא‬ ‫הראשין לקהת אתר א ש ר קוטמאה ל כ כ י כ‬ ‫לאישאיכירושלמיפרקהאשה‬ ‫י‬ ‫מס‪1-‬ייאלרין‬ ‫מתניתא‬ ‫ז ע י ר א ח ז ו ת ומצה וכזי‬ ‫מזנטחאהונטחאהידפתיכ‬ ‫ע״פימם‬ ‫כ י פ כ פ ר ש ה י ׳ ה ל א ה ז י לאו• ה א מ נ ס ל ב ל ק‬ ‫ליכמיה.‬אלא ב ש ל ח י כ נ ס ‪ :‬ו א ס א י ת א ל ה ו י ח ת י ל ס כ ט ע ו ת כ ש א מ ר‬ ‫לאסירה ל י ב ם ‪ -‬ו ל ו אינו לרכיהודיגיפי' כעלהאיכעיא ל ל כ פ י ה א ש ה‬ ‫ס נ ק א^פהילא‬ ‫לכלח ה ואינו‬ ‫׳לעינן‪ .1‬השוה‬ ‫ולכהסמ״גכלאיויןסיישמיהלאס‪:‬הלאושזה‬ ‫ג י ר ש ו ל א י ז ה מהן* ש י ר צ ה א ז י ה ש נ י י מ י ת ר ה ע ל י ו‬ ‫בכלוסעשה‬ ‫‪1‬‬ ‫א<נהש‪1‬ס‪5‬כל'לאה‪1‬ינישזק_ י ] ל ל ‪ 1‬מ ו כ ח < כ ל ע ש ה ל ש ו י פ ת < נ ת ר‬ ‫א כ ל קשהולאמיהש״ס ל & ר ב נ ן ל א מ ל כ ח ״ ח י י ב י ע ש ה ל א ו ק מ י כהו ק ר ׳‬ ‫הוי ניהוין‬ ‫לאי שסיהם חצריזתשתיהישטחרזאי איחנריזת ח ע ס איכעינןל‪.‬ ‫תופסי!‬ ‫•‬ ‫ה נ ה מ ה ש ת י ר צ ו ה ה י ס י ד ח י כ ת י ב כ י ח ה ־ י ן ל ב ו ע ל י ג ם יכל מ ה ש ^ ש נ ו‬ ‫»ישתי‬ ‫ש ה ש י כ ש ס כ ל ל ה‪/‬ה ל כ ת ם ל ש ה ו א ל ש כ ן • י י א א י ־‬ ‫היא ד ו ק א‬ ‫יחירזלכסוטה לבעל ליכא לאוקמי׳לשניאה ח ש ח ע שהיא שנ‪:‬א׳כתתינח‬ ‫נמזיס‬ ‫שנזיכיזשנה ילא כ כ ל י י ת א ‪ -‬ו ת י י ז כ ו י י ת ? ז א .‬הוד‬ ‫מ ך זאתיהגירסא •‬ ‫* ל לסו לתמורה והרי לאו‬ ‫ו ש נ י ' לא‪!. ל ל‬ ‫ל ש נ ן י ה ׳ ל ה א<ער מ ש י ם ל ש כ ן י ו ח א י • ו מ ד ע ש ב ח ‪ 1‬ל י ן ) ל ' ק י ג ( א ז ת א‬ ‫כ ע י ב צ ח י ת ^ הזאש ג״כ‪.‬‬ ‫נ ל פ ו ק ‪ -‬פ ן י ג י ע לקצה ב נ י ! מ נ י נ ו ל ל ו ו ש ע ״ ז ס י ל י מילין•‬ ‫משזםד‪. י א י ל ה י ‪ .‬ה ז פ ס י ן ב ח י י ב י ל א ו י ן • א ף‬ ‫וסל א ל ס פ א ל מ ה נ י ת י ן ל י & ע ת ה נ י ת ן ש ל ש ה ל כ ו י ס מ ס י י ס כ ה ל י א ל א י ן‬ ‫כלאו ה ו כ ת ה ר ט תהיין •והלבן א א ר ש פ י ר ללר׳ יוסי‪.‬ע ? ק‬ ‫׳ ו ג ס ב ס ו ט ה ל נ ו ע ל ל י כ א ל א ו ק מ י ' למיי כי־>יכ כ י ת ה י י ! ל כ ו ע ל ׳‬ ‫כ ס ת י ר ת ש^כוש כ ז ה • ו ה א ת י • כ י ט ע ו ה נ׳‪£‬ל ב ס פ ר י ם ׳ כ מ ק ו ם ה ז ה • .‬ ‫נ ו ה ג ת כנש־י׳ ל א ל ל ה ק ש ה ה א ל א ח ר י ה ן •שם ל ל א ו ל כ ו פ ר‬ ‫לעשהלל^ןאמאיהאהלאןקוא‬ ‫הוי נ י ת ו ק‬ ‫גותר• ‪.‬וכין לבועל ז ד ר י ^ ל ה נ ס י ט ה פ ' ‪.‬ימיסתאכלחצות‪.‬ספין כהי‪-‬כי ל א ו י ן כ י ק י ש י י ן ל כ א ן ל א ף‬ ‫היאמצות‬ ‫קידושין ־ללד־ליה‬ ‫אי^שהזאככל‬ ‫עליוסחץשכעת‪.)&ס(דאין‬ ‫מד?א‬ ‫קידושין ת ז ס ס י ן כיכחה לשוק י‬ ‫!לדידי יש'שפיר ללחול‬ ‫מ א ח ר שאינ! כ ו נ ס היי חחילה‬ ‫מ י כ מ י כ ל חייבי לאויןלועול ק ש י ל ח ו ק י .‬צשס‬ ‫.‬הכתוב מ ל כ ו לפי ג ר ק ת התזס׳זללי‪'0‬כספרים‬ ‫קושיותהלסכאן‬ ‫ש ב י ל י נ ו ל א נ מ צ א ק כ ו ל י ( ן א ס ^ י ת א ל כ מ ק ז ס שיהינועל מ ט ע ה א ו פ ה‬ ‫לנעילחילףכחהתציכ‪-‬ו‬ ‫לאוכלוסהןואיןלומרשאתרשכל‬ ‫עיקר‬ ‫? א י מ א אין •קלושיןתיפס׳ן בחייבי לאזין הז^תחחת‪-‬‬ ‫מ י כ מ ס לשוק‬ ‫ל א י ן ק י ל י ש י ן ה י פ ס י ן יכה ו ה א‬ ‫ו מ ב ט י ח לישאנהלאינןאיו־עיל וזחילה ו מ ח י י ב כ ק נ ס וכושי‪ .

* )במחזיר גלישתו משניסת ליצאילאיקמייהא כאבי‬ ‫ה־תוס' לשנואה משמע &הית‪ 0‬צתחילת ‪ .! לפצוע•‬ ‫לפא וכרית שפגהיזגרופתו אפלשניסתלאחי־ויצתישצישאת לזל ועליין‬ ‫לשית יכם עלי׳^וממזרתלצןישר^ ״וכת^יפלאללממזל\יוללעש'לכ אלפס‬ ‫והרמ״צ&והתוס׳כפיהערל איצא כתי כת ישראל לנתין וכת נתין לישלאל‬ ‫הנה כאיסוריכהונס ליכאלאוקמי׳למיכתיכתהייןלכהןכלמקשז'‬ ‫הפיסיכסח!ך י ומסעם זה לא יתכן נ^י לאוקמי׳ צבת ישראל לעמוני‬ ‫ומואבי או לממזר וצתין למי כאיכ כי הטין לעתוצי ומואבי» אז כי‬ ‫מהיין לל)תזר וצתץועו׳האהוצה מה היא לאי גיולת הא שחיי נשיםמעם‬ ‫אחל כעיצ.‬הךמלם לא יכר כלל מאיסור סוטה קלכעל הן לבועל לא‬ ‫ללאו ולא לעשה • שהוי צפ״א מהי אישות שחנה הלאיזיןוהעשין‬ ‫‪6‬כא׳יכ לא וצל כלל מאיסורי סוטה לא עס הלא‪1‬זין ולא עס העשין‬ ‫ולא עזל שגס בסייפול היתלייצ‪ .‬כמה &פפק לצרת סוטה פטורה חן החליצה‬ ‫ותן היבוס לס*ל ע״כ לכאולוה ספק איכא עשיה ולא לאו ל‪'1‬נ ת*קשי‬ ‫סוגיא רליש סוטה לאמר הא‪ 0‬לחולצת ולא תתייבחת וכמו שהקשש‬ ‫הראלללילעתלכאלפס' ילפ״וקשהעל הרמ׳׳נםלחס לא חשיב‬ ‫‪:‬‬ ‫‪. חיינתוו״ל •‬ ‫ן ל ת היה מורא ימז זה שצי כמינים הבאי) כא ןאיןנ־למליס \ ועול‬ ‫הקשובלהוצילזףמתייתוכו׳וזיל^״תאלרבאאיתלן לנזילף ‪0‬מ!ר‪$‬‬ ‫לחיוב לכל היכא לאיכא לאקש!י לקולא ז!ח‪1‬חרא לחוחרה חקשינן י‬ ‫והאילוצים שהירצו כאלו הקושיות הח‪:‬לחזק־ס * וכיאה לתיןאל)‬ ‫הקושיות גם שנילם בחלא שחיא • ‪7‬ע שבספרי סוגיות הזלתיל איא'‬ ‫להא לאחר בלמ שני כאובים קבאייכיז׳איןמלמלק • הטעם בזה‬ ‫למלאיאילוהיתהכיונתהיזייהללחוד חזההיתהלי בחיחקכלכל‬ ‫ואףהשציהיתהלחול חזההאייילילי הטעסיהזסאלרכהייתלהסברא‬ ‫להיפיךשיותר טיצללתול ממה מנינן כשני מקוחוהחתהש‪:‬לת!לח»^‬ ‫מצינו במקום אהל ונפקא חזה ללמ״ד שני כזזכי׳הכאין כאח* מלמדים‬ ‫והא דכאזכ רחמנא תיווייהו משוס למלתא דאתיא צתה חצינו טרפ‬ ‫ןכתצ קרא שאז מטין ללמוד יוכר חב׳טזוכיס חללחוד חכהי.‬וכיוצאכיזהיןשס מסוטה שזלמו למעלהוכןקשהעלהרמלם‬ ‫שיאףהואלעאו כ ל א מה׳ יכום להכאעל יבמתו יקזרהזא או אחל מן'‬ ‫האחי׳ובאעל צרתהלעזכדבעשסואחצסלחהשתירצוהשו׳לאי^אוקמי'‬ ‫כתחזרסוטתזלפי'לשנואה'מ^מע שהיההשנואה כתחילה נשיאיה ל צ‬ ‫ל א לאוקמי במייכם' ב' נשים'תלית אחללכיון ראףהיאהיתה‬ ‫וקליקס לוימורס שייכם צרתה ואי כעי מ י י ^ ‪-‬איותה וכי ןילאיכאלל‬ ‫ייקהכפנושה למיא)נלרי'לףע‪ 0‬לא הוי שנואה צתןילת נשיאיה‬ ‫י‬ ‫דהאינמי מיןויי כנשואה ואע״ג לאחר ר״עפסלליכא זיקה‬ ‫לריייעבאחת תזקמינ| להיכתייכי עשהדכגגולה לכ״ג •יתיהוס!גי^הכא‬ ‫דמהדר^למילףקלושי׳סופסים כחייבי לאזין הוא לר יהישע דיקא לסיל‬ ‫ללאתליאתפיסת קידושיןכתה להלל ממזיוכמו שכתבוהתזיכסתזן*‬ ‫ואולם למיל להא כהאאליאכצר ילפ־נןיכהיזילז דאין ממזר תחייכי‬ ‫לאייןילה דיולושי) תופקד] כהןוכמיש ההול ג״כ והנה ו ׳ יהישע פיל‬ ‫צכדלייט)&‪Cb‬יש ויקה)אע'ג לס״לסתסדבשניסלאמציהיכס מיפי‬ ‫לה הייני ‪ bifcfc‬לאין בלירל‪.‬אבל את״ה הזיא וקזקתו וע״תש ה ל ן ‪:‬‬ ‫!ירע‪*.‬מצות בראשית כספר הייר לא זכר ח!ס‬ ‫כלום• ג<‪£‬בס?ר' חצין התלות שחיבר לא וכר כלוס מסיטה לא ללאו ולא‬ ‫לעשה‪-‬וגס הראכ׳׳יר לא ה‪£‬יגילז וגס הרמיכן לא השיג כלים• זנראה‬ ‫^ובריייראיהורסוגזהלבועלאינז מראורייתא רק מלרכנן • רק‬ ‫לאיסור סוטה לצעל אפשרי שסובר לצין סוטה ולאי יטןסיטה ספק‬ ‫היאצכלל לאיזכלכעלההראשוןוהן‪£‬לא‪.1‬וכמי^הריאשכסיפק‬ ‫ליבמות בשס הראלל •י י והלכןלא חשייכלי׳כלללהיי לאו שבכללות‬ ‫לציצי שלא יוצל כעלה'לכתיבת חזי^ציוש ת ‪ i‬משנשא׳כלל איכורסוטס •‬ ‫ואין ליקי) על לא< ‪ M‬כמיש הרב המגיד לרעח ארמלס ככרק א׳ מה׳‬ ‫א*& • ואין ראוי להיות צאשכ צתנץהחצות כמ״ש הרת־כס כעצת! כספל‬ ‫‪ b i t‬לפיכך לא מכאו כריש הלכוא‪fe.‬מי ל א כתמזית לישראל‬ ‫׳כתו שהוכחתי למעלה • והרי הצן המלל לו מן החס זית הוא חחזר ללו‬ ‫הלן אחל פיסולי כללעיל ייאמר הכתיכ לא י‪1‬צל לכצר ל מ לחחזר נמי‬ ‫גוה ככ‪1‬רי‪.‬םצי ולמילוףמינייאילך • לכאן ייל לאיגטרךהיווייהו לאי לא פתכלק‬ ‫אלא והייצו איימורא או מז!זה היא לילפי׳מת׳׳ה)לצךאיצטי־ןתיווייהייכי‬ ‫היכי לניליף ידנייהן־יעי׳ז הקשה ו ילזף מתית ר״ל שעלייןקגה שנילזף‬ ‫י מת״תוהיינו דתתויא ליכא לתיליף ‪. א׳ זלצ‬ ‫לכריצס• ובזה צתפיש שקנא )טויא להכא על נכ‪1‬ן לאיזרהלס מצות‬ ‫עשהשלאהז״גצשיםסייכהמלל •ומהלרילי׳תלמזלא ליליףמחזלא‬ ‫והכוונה כזהשאע״פ דהזהמילא ןחזוזה שצי כתוכייהבאי׳כאהל ‪0‬למדי'‬ ‫מהם דטעמיחאי לאין מלמלי' משוס לא׳׳צ ל״ל תריו־יהי בחרא תנייס!‬ ‫‪.‬אע"פשהכןחחזר‬ ‫וכירונרחיתזהכחלושילמס ינת!ה • זשםזכיתילכשלכאורההזא‬ ‫תמוה שהרי כגל־ חקמייכהליא השנאה כנשואי'באייכי לאיוין וידוע‬ ‫להלכהלאיןחמזל׳‪1‬אחחייציכריח‪1‬ת‪.י כהיכ*'‬ ‫ע״כ כי היכי ללא נילוף מנייהויועיז תפני משוילהוס ת״ה ופריה ‪1‬רכי&‬ ‫‪.‬לבלימיהו לתוס׳שםשכאצז‬ ‫שיש •'גרוס רצינא אמו‪/‬כלאו והיינו כלאו ללא יכנה לק״מ־אכל לפייר&י'‬ ‫קשה•‪. btfcn‬לקיו ח)ואןחזוו& שכיבתובי*‬ ‫הכאים דאייוהאלאיזרתיאיצטרךהרוזייהוכיהיכ‪:‬דלאנילף מתיה*‬ ‫להא חריכי תיתי לאדיכה לקולא ילהומרא לקוארא סקשיכן• יהלנךאף‬ ‫כלא שני כהזני׳לחיוב ממילא הזה ילפינןלחיוכ<והשת׳לכתי׳ש. • ועו׳תקשי לר׳ יהודה לס״ל קהל|גרים אקיי קהל וכבת‬ ‫י‪£‬ר‪ 1‬לפצוע לפא וכלותשפכה ליפא לאוקחיילבלמיניי ליהאי לאינם‬ ‫מוליריםןקואאמלוילהלוצניסזכיכמה' לשוקלאיתוקם ריהשתא‬ ‫קיימיכןלאיןקירישיןתזפסיןכיצחהלשוק• יכעיהש״סלומרילה״ה‬ ‫לכל חייכי לאווי.‬אשה וכהא ליכא לשנויי לקולא וילחויחלאלחיוחרא‬ ‫מקשינן לאדרכההאדלאתפסיכהוקייו&יןקופח‪1‬חלא כלאמללעיל‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫וכחישהתיס׳הטעסכזכ ־‬ ‫קשה למי׳^הגהיתאלפ^כס״ה האולן)ד׳תכג( לחאפקא‬ ‫ועול‬ ‫לי׳לחי שבא על עלזה וסוליל ממ.‬סאר עריות‬ ‫לאי! ‪ Wt‬לאחות‪ .‬אולם להגהת אלפסי איןזה תוכלח טזןדאפשר לאוקמי ‪hp‬‬ ‫!‬ ‫‪.‬ת שלא חנה‬ ‫אניןהל״ציות שורש‬ ‫הפנ^אתר‪-‬שהרתכ״ם״פהקבפש״ומה'‬ ‫יק‪-‬הלאוייןשל‪1‬קין עליהם •‬ ‫דיש חילוק‬ ‫יכ‪1‬סד‪5‬לת סוסה פטורה מן הפליצ^יכזסילק^ל‬ ‫הר"א‪6‬ספ'ק‬ ‫צין סלטה ולאילסימס ספק 'כמו שהכריח‬ ‫ליכמזחללעת ר‪ 5‬אלפסי‪ .‬כין לכה״ג ביןלכ׳יהל^ובתישלאללעמוצי ומואכי‪-‬וכת ישר. .‬נישואין למהאי סעתא כתבו‬ ‫‪ 6‬פ < ללא חוקתינן כמחזיר‪•frtoip‬י־ וצכתינהלישראלליכא לאוקמייא^‬ ‫ללעח הלמ״כם נפ׳א מהיא ישית ורש״י סרק ^גיל)דיעח( הצה ללצאס‬ ‫צלעיקראיסר נתיפיסאילו ‪1‬אדרבנן • ואפי' ללעתלבאלפהןור״ת‬ ‫והומ׳׳בן בפיהעלל דנאיניס אסולים מן התורה הנה הס אחרו דאי?.‬סוטה אפק כין העשין ‪t‬‬ ‫‪ 1 ^ *]1‬ל כ גמלא מ‪5‬וין עשה שלא הזיג לנשים סייכת מניל ילין‬ ‫מחוראזלילףמלת ‪1‬־חש‪:‬י‪ .ל אם כנו כשר הבא אחרי!‬ ‫‪»5‬הככזי לצחלה*הא תוכחמכאןלאןיכ׳הממזל הזה בכורללא מתוקנ^‬ ‫ןק בתחזלת לישר^ והיא השנואה שרבר נ ה הכהןי והנה מחזל* לישר‪1‬‬ ‫שצשא **מזרת והוליד בןהוא ממזל לל‪ 5‬כלךאתי פ‪p‬זלז כלאמר בהערל‬ ‫)לף עא( ואעפיצ אחי הכתוב שכן השנואה ה^ הבכיר ‪t‬‬ ‫לומר ללרעת התיל משכחת לן חייבי לאויין וולת ממזרת י‬ ‫לא^ר‬ ‫לישראל וכהא ללק ליבחות)יף ‪0‬החולזליכחת‪ 1‬ואזר וצא י‬ ‫עלי׳לר״ל אן איחן האחי' ה‪:‬א עלי׳זלל׳יוחנן דאלהתם לקאי עלי׳בלאו‬ ‫ללא ינצה * אמנם הלח״נס מה שלא חשב הלאז זה ככלל הלא‪11‬יןללב•‬ ‫לטעתייאזיל שכן כתב כלאיחסייכוסשלאו ללא יבנה האשור בגחיאינ!‬ ‫לאו יוד יזליילרק מלרנכןיקלא אסמכתאכעלחא)וע"ש כמ"ח>וא׳לם‬ ‫ההילםוכלי׳צהרלכן לליצתי׳ לאו ללא יכנה היא חלאורייתא כלש‬ ‫הלמשס־והצה לקללכם אפשל לומר לח‪ ?:‬יצא לו תה שפסק ל ל ת ל‬ ‫<חלת לחתזר שעא צכול נוטל פי שכיס וראייה) מלנתייאת צןהשטאה‬ ‫יכיר • ואוקמיק כש‪:‬ואהצנשנאץהכהו‪5‬מלכר‪.‬‬ ‫בלאו דלא יבנה כלל‪:‬‬ ‫א ל א שעריין יש לדקדק ייאידקא ‪:‬ר הני חייכי עשה מאי כיה! אי‬ ‫שתיהןמצריות וכוי י אתאי לא מוקילהכמייכםשתינש־סהכאי׳‬ ‫מבית אילאמרי׳כפרק קתא ליבמות• הנא על יבמתו ‪1‬ה(ל ס!א א! א׳ חן‬ ‫האחי׳ ונא על צרתה רכיכא אמר כעשה)פילשי כית א׳ הוא כונה ואין‬ ‫קדושין‬ ‫כונה ביגתים"זלאוהבא»כ'ללעשסהוא עשה‪ .1‬ברכו(כתיישוב עלזהשס »‬ ‫ולפי ל ש כאןלא קשה ג״כ תישא הנז׳ • רמה לועי[ ררלכם שאע״פי‬ ‫שתוקמינן קרא כחייכי ליווין גלכ ל א לא‪1‬־‪.6‬י‬ ‫‪:‬‬ .א‬ ‫בהו לא‪ 1‬דלא אתחתן *• והנה ת?הנ‪1‬לל מ^ הנתינה הוא כבן החולד חין‬ ‫השפחה ועכ״וס כלאחר השיס נסמוך לסיכאדאייפאלאיללא תתמתן‬ ‫ולדה כמותה)‪ p‬מ ) י ל מששאהועכיום לא»ננז ה!א לכל לגר כלאתל‬ ‫צפ״ק דיבתוא)דף ככ( מי שיש לו כןמ״ת פוטר' יכו* ויכנו הוא לכל דבר‬ ‫תוןמי'שיש לו בןח&עחה ועכ*ום י ואמליצןעלה לכל לכל למאי הלכאא‬ ‫ליורש! ולינ‪<1‬א לו והלכך כן הנ־לל מן' הנתי‪/‬־פ ולאי ללא הוה ככיר ?עו'‬ ‫לשתי צשי׳מעםאחד כעינן כלאחיי כסמוך ולא יתוקםרקצממזלת‬ ‫לישלל )דאיקאקצתלישגאלגחראדאמר ח‪1‬קילהכאייכילאוויןועזד'‬ ‫לאיכאלמידקשחעיניןמהאיקראדקידושי־ןהופסיןכמחזר^ואיצפאר‬ ‫מייני לא*ויןדאפ&י צהו קילוחיןמנ״ל •לאיל לילפי׳ מתח*ל דאדילפינן‬ ‫מממזרנילוף תיכחהלשזק כדמקשיסש׳ס לעיל גגי ‪. .‫מסכת‬ ‫דאשנם‬ ‫נצח ישראל‬ ‫צל לייקינין שפיל באילת ההוס׳וכהלאוחיהם האדאמלי‬ ‫כפיהאומידצי תהייןמוקמיצןלייצאייכי לאווין)כל דייקינן‬ ‫גכלאייצי לאו‪1‬יןלא משכחת לאוקמי קרא דכי תליייןבשוסשייכי לאוויך‬ ‫שנשאת לכתישלאלולא זולת זה להגה תייבילאווין‬ ‫מלכדכעמזרת‬ ‫שבאיסורי כיאה תשעי ואלו הן אלמנה לצה״ג• • גרושה א! זוצהאז‬ ‫»ללה‪.‬משום להוה ל ת ופרי<‬ ‫זל&י' שיני כתוכייהצאי׳כא' וכו׳הקשו התיל ל ה נשי.

‬ ‫פליכןא טה‪0‬ת קדושין‬ ‫מסכת גיטין‬ ‫דף לה ‪.‬קאי עללזלכריז‬ ‫כלתי גבר• אכל יהי' נגנל‪-‬זהויח אמרי יכיל רבים עשרה • זהטעס בזה‬ ‫כביאותדכיון דילפינן ל ש למהו׳ זרעי חולין חמילא ילכיכן נמי‬ ‫כתככעלקרכ.‬עשרה שהוא רעה רייצחק •‬ ‫על הלאלל במה שחשכ זה לטעות אסנאחל דככהןהליזט ליצא שתימ׳י‬ ‫<לא לעת ל נ עצתזללל לרבי היה אף שלשה • ולע שבקצת ספרים‬ ‫‪.‬לתמררכיחמןלרכייהיה'‬ ‫הראלללאה^ז כזה משמע שהכי לל‪-‬זהשתיכהןהדייוטשקילש וכעל‬ ‫שלשה יליף לה לקמן)לף חה( ממה ללרשלכן ג ט זבה ימים שניירביס‬ ‫ע‪-‬קלאחאייכ שתיי‪-‬דאףכלגאחר רכא דאינו לוקהשתי&עד שיבעזל‬ ‫שלש* וישנלהלרזש הזה‪ .‬מז‪1‬זה לכתובי׳‬ ‫י״ל לאיצסרן חלוןייהז כי היכא ללא כילו ‪ f‬מ ל ת ^ זאע'ג־להוהלק)לא‬ ‫א פ ^ ל א ללתול תתכן משוסדהוה ת״ת זפרי׳ורכיישכי בתוכיי• והדעת‬ ‫מכרי^עלנתודיוהר מהס מחה שצלחוירלחיוב מכתוכ אי • ‪ .<‬ ‫כתופיסלהייצז ל ה זפרי*זרט'ילפ<נןלאיזנ דק׳לא לאזעליא לאזמלא‬ ‫ישראל‬ ‫הגביה‪.‬שעל ה'ק!לושיןלא יצוייר כהן הת־א׳זלאי‬ ‫כלה מוללייכמלה כל‪] 0‬ר' כחחיא אותר לא בא הכתב לכע!ל וכויעיכ •‬ ‫כיא&‪-‬החלאה ספק לבשעהשקילש אפשר שלאיכעול)יפסולמכלום»‬ ‫איש כאתיהיס עשרה או אינו אלא תאה • אלאמאתייס־ אלא אלף אלא‬ ‫ה‪:‬ה האראת סעק כמקום שהלאו ח^ורש בתורה קימ״ל לשמי' התראה»‬ ‫ריכזיא וכשאת אוחו־ ימיכשנייס פתסח[ •רבי אונא אומר כשס'ל‬ ‫מלאכ ככהן כדחט שלאו שבי ללאיייתלל איצז מפורש כתולה ולק כ ל ש‬ ‫יהולס ימים שנים • יכול ימים הרכה אס סרזכייהס והלא ככר כאמר‬ ‫ילפיצ־ליה‪ .‬עזלכת!נתה‬ ‫י‬ ‫טו‬ ‫קיחשין‬ ‫וכרינאסרהככל מזיןשכסכרש‪/‬רצונו‬ ‫שנאיסלהאהתגצה עזל ‪:‬‬ ‫ש & ל כ תוס׳לה אבל אה גיסה אין־מדיליןיאזתהי ואיתוידיההו‬ ‫שלא האצל כבר זה זתאכל‪ .‬‬ ‫גקלזשייהזא ׳מ^לאיח^לצלאמרצגפראחסטעסלאיקחמשוס לא‬ ‫ר^יםשישה • יכול רכים עשרה אמר יחים אחר רכים מהיתיס<זיעים‬ ‫יחלל והתראת קעקבלאו כזה שאלנו מפירש אצל כסןהדיןט אנז לוקה^‬ ‫*חים שנים אף רכיסמיעט רכים שלשה ע״כ• הכה התולנלקדסוכה‬ ‫לק אתת על ה^עיל׳כמז שהדןנפלאייכ? לאזזיןלדעא הלאלד ואי קשי׳‬ ‫)לף ה( הביאי ג״כ הת״כ הזה חלכל שלא הכיאי לכרי לסוכא בשם ל י‬ ‫על הרחיכלהאקשי׳שכתכשס־ ד כ ל ג כגרושה ל כ אינו חייצ אלא אחת‬ ‫שללכרילע הכיונהואסאההמכש‬ ‫ופיר&זש.‬זכדעתהלאללהזארעתרש׳ייג״צשכןכת^כשחעתין‬ ‫צפמןאמר שלשהר׳יצתק ‪.‬שימגוכןרכיסלא יחזור • 'והתם‬ ‫כיאתזמיילילליכאחלזל‬ ‫מתכילי־בכהן הדיוט חלול‪ .‬חל עלי־הנלר‬ ‫אף שהוא וכר שא־א לקייתי כלש התות׳ • יבזה יוכןלש ר ל י במשנה‬ ‫כלה יגיכה ז׳׳ל ואס נתקבלה תתילה הרי כ־^סרה ככל חזון הלכך לא‬ ‫הדרי גניה משמע שהנלראינז חל רק על שתגבה• והלכךזלאישלא‬ ‫הלא רייהודה נופיילא ל ל כן ללא לריש הבי גבי ובה רק משום למקיש‬ ‫התס ליחיס • אכל בעלחא עדיין נשארהספק אס רניכהכיינה על‬ ‫מיע!ט רכיס שהוא שלשה אז על עשרה כ״ז־מספק־כן נזכה י•'אפס שי״ל‬ ‫שעלפ לענין‪:‬לא יהיילנלר הפיה היה אפילי ככלי לפכי שלשהילעלפ‬ ‫‪.‬לכשלאגתר‬ ‫פליגי־ אמוראי רכה)רפנתמן כמלהיילרייהייה ככמה הוה רכי' רב‬ ‫ז ר ע ע ל ל ‪ .‬שגובה כתזכתי‪ .תפשתמרו‪:‬ס •‬ ‫דנוה י״ל לתמצ'שתיס‪1‬מעתה צלקי דברי המגיד משנה שכהכ כפ׳ הנזכ׳‬ ‫המועט איןמזניאיןאיתו חידןשכמועט הוא בכללהתרול‪-‬אכלאסכ‪rS‬ת‬ ‫שנראה ללעהו לכהיגצעזל^ייכשתי׳נין אלמלה בין גרוש או זזנה וקלל‬ ‫לתפ‪1‬שהחר!כהאומויםלוהכאראי'זטול • ‪.‫מםכת‬ ‫נצה‬ ‫דלעזלס־אימא ל ן‬ ‫‪6‬ני כתובים הצאי׳כא׳ ואיןמלמליס וצווחו כזה •‬ ‫ליותר כראה לחילוף ממזרא לחזמרא •־ זהאלהזה עם‪.‬נציא סתס ל״כ • גסשכרזכ ס‪3‬ריס לא גריס לקמןלנ כר יצחק רקילנ‬ ‫ההלאיספק שאיןל׳קיןעליז אא״כ היה לאז שכושתפולש כתוריעלל^ואף‬ ‫&ת^ והנכון לישב כעל ר ל י הוא לפי הס ‪ .‬חיובה וכוי ליהזלה כן נתירא א‪1‬חר שתי חלזת אחה כלה ואחת שאינו‬ ‫ג״כ כשכ^יל שאעלי‪6.6‬ר׳יה'ולה כין כלר שהולר כרניס וכיןכלר שלא הזור‬ ‫כגמרא ל ג כאלמנה ליקה שתי‪ 6‬הוא סבל חקא ל ג ולא היא ללא‬ ‫ברבים׳ •לקאמלרייהוזא כלנלר‪..‬והיינו לילירוס שלאתאכל‬ ‫תיל אס'נהנית‬ ‫כלמייכייפיריתאםצהנייתמכהוכתהלהשהאעזכרת‬ ‫משזס שהיא לבר שלא להתקיים כמה שכתבי האיספ׳למעלה ילא תמי‬ ‫מקשינן‪1‬זהלצר חלזל •‬ ‫הי הפרהויש ליישב ‪:‬‬ ‫הירמיכםיצליו‬ ‫כתכ‬ ‫לזקהישתיס‬ ‫לול עח עיא גמ׳כהן גלזל כאלמנה‬ ‫ש& ע״ב גמרארבצחמיןאתראצייניסת‪ :‬כיסתזלאי מיפרלהבעל‬ ‫מלכיאזתאםזרזתיכלכהן שנשא אחת מהשלשצשים‬ ‫דמלרינןלהצרכים • כתכרלירמלוינן להברביי׳בקני‬ ‫)ר״זנו זיזנה גרושז חללה(זכעל לוקהיזכתב הרלבלז׳׳ל ע״‪ 1‬וכעל ליקה‬ ‫עשרה•׳ ישיללקדק האי‪/‬הנא לאית לייכרר שהידר כרכייאיןלו הפיה חני‬ ‫הזרע‬ ‫איןהשצל מ]דהכזהשסרילחלזכה.‬המלקז׳‪.‪4‬כזעת‪ •1‬ונמצא כשמתרין כעת‬ ‫‪ .‬זל? כןכתיראבאללמזל‬ ‫נשקילש יכעל‪-‬מלכל צכהןהידיוישלעזליאיצזיחיי^א אחיאךלא חטעתי׳ ‪.‬י והוא נקרא לב‬ ‫הדוחקשאףהואהיה‬ ‫לחלקי דהא כהאתליא זאפשללזחרעלצר‬ ‫המספר כחו כל האספריס אשר אחריו • והלכך אי לאו לחקזינ! רכים‬ ‫כזונתז לתה שזכיתי שכיין שכהן הליזט נלמל בלש לפיכן איני לוקה‬ ‫ליחים ל א רביכ עשרה וללז יש ללקלק • אחאי פסיקא לי׳לרל כקח!‬ ‫מטעם דכ‪:‬י הפלאת ספק אלא שלכ היה לפרש דכויו י‪.‬‬ ‫והלא ע״כ היא עצמו יזלהיבזה־־שהרי כלהמלשכזעות צאבהרמלס‬ ‫גריס‪..ב שיזלריכץלה כפני עשרה שבוודאי אץ לי‬ ‫הפרה־וזהישזנככוןלדעתרליזיל‬ ‫‪:‬‬ .‬הזיו כתורת כמיס למצורע• ח״ליחיסשני'‬ ‫וכל זמן שלא ?על לא חייכעילהקילושיןאפייאחת‪-‬ולרכא קייתיל לג^י‬ ‫יכול יאים קרנה אמר ריעקיכא כל ששמעו חריכה ישמע! ח‪1‬עט תפשת‬ ‫אכייזהל‪:‬ךכ‪:‬לגדלאי שצי חפיר״^ור׳שפיך אתריילאיי׳ על הקידושין‬ ‫‪. אהיץלעי שעשרה ה!א ס!ף המספר ־‪ .‬אומר עשרס והשתא אמאי פירש ר שיי‬ ‫לי\הלכהןהדו‪3‬ז כגרושה זונה וחללהדחייכ שתיס‪01-‬נט'יזס»ףיל‪5‬פליא בחלתיילרכ צחמן הכא למלריכן לה כפלי‪.‬מ צ ל ג והלכך בלקשלא יחייב על הקידושין ג״כ דטעס חיופ‬ ‫לכיס • האלאלכראל^יתיםחועתיס‪-‬ונחההסהויאומרשכים‪•.‬הת״& לב בר יצחקולא ל נ סהס• ווה אינו מספיק לישב בעל רש״*‬ ‫שמישנשכינעלאחר^שיעשיכך וכךשאעיפישלאעשו&אחריייהמ‬ ‫יען שלעת ר ל י לסתםילצהןא לכ כר יצחק כדחשמע'מוכרי! כלס‬ ‫נשצע לשקר אינו לזקה זכתב ע״ז ז׳׳ל ולח׳ איצו לוקה שהרי אפשר לאותן‬ ‫כל הגט)דף לא( שפי׳ החס ללנבריצתקהייחתכי׳ לבינשיאה‬ ‫שנשצע‬ ‫אחרי׳שישחעי חתנוזתהקייס.‬גתרא ואזכרה כל פיחת שבעולם ההיללאגרסז תיכתכל‬ ‫חהנישתיכהיאדנרשלא להתקיים ועוכרת מיד וחיהרת‬ ‫כלהצא ככל • אחנס הרחילס בעי החש?ייה כתכ שהיא כילרה ככל מיני‬ ‫סירזהוכןנ־־אה שהיא דעה ד ל י שהעתיק דברי הגל • נזררהאז״ת‬ ‫נ ל חיני פירית״יעעש דנייהסי״ל חפני שאפלשהעמול על עצחה לקיי'‬ ‫הנדר בכליגגכות כהונתה שני פעמים• זתסשהקש‪1‬הת‪1‬לדאז הותר‬ ‫הנדר מיל יש להשיכ שחלירקאות׳ ומתניןעיה שלא יחול הנדר כהעד‬ ‫עת שתגבה כתיכתה״ןהיחוסיס׳ וכיון לכשעח הנדר אפשר שתתקיים‬ ‫הניר והוא שלא הגי ה כתובתה • • אתי‪ .‬אכל לדבר מצו? ייפירין •‬ ‫כרבי׳בפכיעשרה!היינואפיילשיטתרכ כתמןדאמרללהוירכיס •‬ ‫•לבשלחא לעגין שאיןלוהפרהחתחיריכי.‬חשנ‪1‬ן המרובה לא יהי'‬ ‫כזסדכרי‬ ‫משים לא יקללככלהזלקרא אכלהו‪ .‬ממנהג העולם שתופשיןהת מלכ הכלה וכזי ׳־ אף כאןהופסין חשבון‬ ‫שכתצ שם ז״ל וןזנראה אלי בזה הואשאין כהדיוט כלליסשוס ‪5‬א יחלל‬ ‫החזעטשיש ליסזף • ‪'. .‬כיון‬ ‫לתומראלכז' )לפיצך‬ ‫לאיצט'רךתרווייהיכיהיכיללאנילו'ףמתורא'‬ ‫מתיכ כחיוב שצי כתוכי׳• יהיינזחזרא זתזזזה שאע״פ שאף כפטור ש. הדיוט חכהן גלול ליוליל‬ ‫ר׳ יהזלא דאית לי׳הכי לקתן)ל׳תה( ג ני' המוציא אה אשתי משהכיר לא‬ ‫הוא!הטעהו מה שר^'‬ ‫כלש זינה זזנאיהלכך כ׳ הללי ניגהו וטעות‬ ‫יח זיר‪-‬לתפליג הה‪.‬מצד הספק שתא ה»ה רכיס גיאיןלו הפרה י וילין רכ נימזן שפיר חזיה‬ ‫חיישינןלנדרשהזלרכפני‬ ‫שאחרשחצינושאף שלשהמקרילכיס •‬ ‫שלשה ללחא הוי נלד כרבים • ולללכיגכיזנכ ללהק־&א לימים‬ ‫לימת ל כ מצל הספק הייה זכה אף כשלשה יחיס • י״לללבלאהיית‬ ‫מביאה קרכן עלהויבההואת לשמא מכיאקק!לין לעורה גס לא היינו‬ ‫ש‪1‬רפיןהרומהיק‪7‬שי'ה״געה כין במה הזיבה הזאה • חיניגכ־כדר‬ ‫אין נפקיתא לאי בנדר <לבר מצי׳כלא״ה מפירין לי אפיימדו על לעת‬ ‫כלאמרכסמוךןאמר ההסלחלל־ר‬ ‫רביס לאמיר חנלרברכיס‬ ‫!השהא שפיר פירלי לחלר־כין לה‬ ‫רשות •‪.‬זרינחמיאכאללמזל תורך י־חקראזתשלא כא‬ ‫לכיילפי‪:‬ןלש'לח לליהזי זרעו חזליןאכל למלקי משמלאו ללא ייחלללא‬ ‫למהזםאלא לפרשיוהנה מכוחלשליהןלהאמז סימןעל כל״אמהסכוות‬ ‫אשכחןלה בגחרא להל לש ואבן ־ לא עבלינן לה אכל ככהן גליל איכא‬ ‫הללו‪-‬וכראה ל ב שלדעתו אסיבאני להפזש י‪.‬לאלתר בפניני יקשה דלפזס‬ ‫סצראלהשחאלאוששת אף אס איכה עומדת כאיסור כל ימיה‪ :‬בלא‬ ‫־תאכל לאלתר בפנינו כאי מצי לאלורה • י‪ . חשי כנדרבגי'חספק כלל‬ ‫דחלרינן להככלר‬ ‫חשאיככאן שבאיןלהלירהשחעולכתיכההעד‬ ‫שיש לז העותחסיקיזתר ט.‬‬ ‫לרבים ואמר ל י גני נדר כיונתי על שלשה הואיל!ליגינן כן גני זכה‬ ‫י‬ ‫.

‬וביכו ע ״ כ ח ו ל ף לכלי! כקיצור»‬ ‫אףששזנכתכהגמביםעצמוכפ‪/‬א‪.‬‬ ‫ג ר ו ש ה י כ ז ׳ ע ל וזההכהןכלזאן שהוא ע מ ה פ ס י ל י ל ע כ ז ד ה * ואס ג י ר ש ה‬ ‫ולשק ס פ ר א ל ה ת ל ז כ ז ת ן‬ ‫לכיש א ף הוטה ס פ ק חייב‬ ‫ו ע ו ד קשה מזה הירושלמי ל ל ע ת‬ ‫ה ר מ י ב ס בפ׳׳א ח ל ל ב ד א י ן לוקק ע ל לאו‬ ‫ו נ ד ר שלא י ש א אשה כ ע ב י ר ה כ מ ו שיתכאר כ ל ז לבכורות חוזר לכשר‪1‬י«‬ ‫שהזאכיהגמכהגזההריהואח״זליןעלל‬ ‫(‬ ‫ו פ ל ש ה ל א ש ב ל ק ליבמות •י‬ ‫למחזיר סיטתו *‬ ‫ה ר כ ה מ ג י ד שס ש ט ע מ ו ש א ל פ י ל י ל פ י נ ן מאתר אשר‬ ‫•י‪.‫מסכת‬ ‫תןסיד״ה ח נ ן הנושא נ ש י פ כ ע כ י ר ה‬ ‫עום‬ ‫נצח ישראל‬ ‫להחזירסוטתוכי‪1‬ןשיש.‬מלגירזשיןללזקיןעללאז‬ ‫לאגיכגרראנקטיחליצה‬ ‫הואיל כ כ י מ כ ג מ ׳ נ ק ט ס ל י ל ע ם ג ר ו ש ה כ מ ו כ פ י ב א י ס ר ק ל ז ש ה & ת צ ס‬ ‫כהשגיתיולספלמנין‬ ‫מלכרי‬ ‫המצ ת שהימ״כססוכר שלא למחזיר סזטתז• הזי לאן שבכללות ־ ולפ׳׳ל‬ ‫‪ .‬י ו ל ד‬ ‫ו ד ע שהכסף משנה ב ל ג י ר ו ש י ן שם מביא ב ש ס י ״ ^ ל י ש כ‬ ‫סזטתז* י‬ ‫ד כ ב ר ש מ ע י נ ן ל ל י כ ל א ר כ ע מיתןת‬ ‫סתירת ל ב י י סרמ״כם ע ה שכסכ ש ‪ 0‬ללוקין ע ל לאו ז ה וכה' א י כ כ ת כ‬ ‫) ל ף ‪ .‬חיוב מלקוח‬ ‫זנכתכאר‬ ‫א מ ר נ מ י ללזקה‬ ‫נ ח כ מ ‪ :‬ה ל ל י א פ ס ס ע ד י י ן ק ש ה א ח ר ש ה ט ב ע מחייב ה!ויות‪.‬וכיוצא מ ה בהרכה מקזמות שנקט חלוצה א ג ב ג ח ש ה‬ ‫הרמ״בס מה מקשי הירושלמי ל ל ל קרא במחזיר גרושתי ־ הא איצ‪#‬רך‬ ‫וכחזזר‬ ‫לארלוקיןעל‬ ‫ל ל ה ג ג ר י ש ה וחלוצה‬ ‫פ ז פ י י ס הוא‬ ‫זהעיי״םבלמשסירש־‬ ‫פרלכםהייכו מ ט ת מרלוא זכןבתכהומינן‬ ‫ללוקיןלקאמר‬ ‫ל ל ה ר מ ש מ ע דלפאזרה לחליצה ל א ו‬ ‫כ‪.‬כריתות וגומ׳לא יוכל כעלה לסוב לקק־לה‬ ‫פו גמ'וליחוש ל ל מ א של ה ו א לתזי ליהככ)&ת*אינהז נ ת ג א י ת לתו‬ ‫דף‬ ‫זתוכןלבריושמ״ש־הרלכםיכלגיחשין‬ ‫ש ל ב הי׳לו ללאזת שאין ל ו‬ ‫סליקא‬ ‫מ ע י ק ל א הקשה בלשון ולאי כאלמרואינה! כמי‬ ‫שםכת‬ ‫גןטץ‬ ‫א י ש להו בבואה‪-‬זעל בבזאה לבבואה כקשה כלשון דלתא * וקצת א נ ש י ם‬ ‫מסכת סוטה‬ ‫ל ק שמעתתא כפסזק הלין‪-‬ויע״כ צריך שיהי׳הלייכןיהוח ולאי א י נ ז סול*‬ ‫ר ן * י כ ע י א ג מ ר א ותצפנהו שלשה ירחים ללא ח « מצרי' אלא משעה‬ ‫‪ttp‬‬ ‫שיש למאמר הוה הול)אילי כפשוטו ׳ וזה לא י ת כ ן שאין זה א ג ד ה‬ ‫ו נ ר א ה לפרשו ע*׳! חה שכתב ר ל י זיל בפי ע ר כ י פ ס ח י ס ל ק א מ ר התם י‬ ‫לאהלרה והיא מ ע כ ר א ביי ג י י ו ח י מעיקרא »‬ ‫לא יישן א ל ם כצל לקל ילא בצל פ י ת ל ) י פ י ר ל י מ פ נ י שהשלים נזרחיס‬ ‫ולא יכלה ע ו ד הצפינו •‬ ‫ת מ י ד מןהאור ‪ h‬הצל זאיפםנמצאיילא פצל א י ז ה ל ‪ :‬ר ( י י ז ס י ו כ ן ל .‬סייכו‬ ‫ן מ ג ר ש ל א פצינילאוקמי כ ל י ׳‬ ‫לר׳יהזלה כ ה ן שנשא גרזשס אז ז‪1‬לתה אשש מאיסורי כהזנה לא‬ ‫ג ט •י‬ ‫והלכךהאיזלאיללאכליאתיא‬ ‫לאיןלוקין •‬ ‫לוקא שיגרשה ו א ל כ ה ח ז י ר ה ל ה א ל א מ ר י נ ן ל ר כ ו ת‬ ‫כעיא‬ ‫‪:‬‬ ‫אםהיתהלאישאחר‬ ‫ז‬ ‫ולששלא‬ ‫בשדים‬ ‫שאין כאן כ״א לאו א ח ל שלא להחזיר ג ר ו ש ת ו א ס ה י פ ה לאישאחר או‬ ‫מזכןכלל*‬ ‫הוטמיאה•‬ ‫נלעמההםכהסמחייכתיהבכזאהלככואסלכל ג ש ם י ו מ ל כ ד‬ ‫איכא לאחרי תשוס טומאה אין מ ש ן » ז ז כ ס ל א עיי״ש ולפי לברי ה ל ח‬ ‫הצל.‬אילו היא ד א ו ר י י ת י ו כ ל ש ב ע ל המאור ז ה ר ל כ ן ב ל כ ע ר ל יי'‬ ‫ל ד י י נ ו הצהמשני׳דבכורו׳י‬ ‫ל ע נ י ן מלקוח ־ לאס לא כ ת כ ק ר א ר ק לאו בסוטה י•‬ ‫לאו לסוטה ואי הוי ל ן שוס מ י ע ז ט א צס. :‬ג ( ל א י פ ל י ' ש א י ן ק י ל ‪ 0‬י ן ח ז פ ס י ן כחייבי לאזויןלסבר כ י ״ ע * והלכך‬ ‫ללוקה‪.‬הצללי ככל‬ ‫י‬ ‫גשם־׳ואס נחשוכ שהשל הוא גשצ)יש לו צל ל מ ן ‪ .ים י זצן החוש מכחיש זה ׳ וכאחת נ א מ ר שהכיןנה כשנמצאים ש נ י‬ ‫מיניי׳‬ ‫כ&ס יש אותריס קשה כ ח ן מ ס י ח למכין‪ .‬‬ ‫אע״גיתלוצימלרבכןכלמשמעכפ׳ל׳אחץןכפליול‬ ‫י״טלדעחסועודי״ל‬ ‫הברטצורהזכולילהחז''‬ ‫‪.טה ל ה‬ ‫ע ״ כ ל א מ צ י נ ו ל א ו ק מ י י כ ל ד נ ל ר שהזדר‬ ‫ללאלאיןלזקץעל‬ ‫כ ר כ י י א י ן ל ז הפרהילפי שלא חצילז תנא דאיילייהכי זזלת ל י ה ז ל ה ד ל ק מ ן‬ ‫לאו למחזיר ג ר ו ש ת י כיון למהחי קרא נפיק"ולא אסור ו ק משוס תחזיר‬ ‫)כדףמה(בעניןהמוציא‪. מ ק ל‬ ‫הקשהוללתאשלהוא•‬ ‫והשיב לו דאית לי׳בכואה•‬ ‫הרצין בזהשאחל‬ ‫שהש־ צטיחן ת מ י ד בחק‪1‬ס צל ׳ זכאשר נ ר א ה לו נל ולאי שאינז צחקזם‬ ‫יצנייר צל א ף ת ן השד יהוא שהשד‬ ‫ע ז ת ל כתכלית 'איוה צל וצל השר‬ ‫נפקאל.‬א׳זאשסז ח ש ו פ נ ד ר י והא ד ת נ י נ ו ל ר ועוכל‪ . י‬ ‫א ו נ ז יזשיך לגמרי‪-‬אחנם הוא כיעלל מ א י ר ה ל נ י ש בז אילה מ ן מאיר אי•‬ ‫השני צללים ההוויסמן הדקל א ן הכותל ששם נמצא ה ש ל ל א שימצא ר ק‬ ‫כ ח ק ו ם ש ה ס צ כ פ ל י ס ז ש ס הצל האמיתי • ז א ' צ הצללי&התתהויוים מ ן‬ ‫ץ‬ ‫השד נופלים ע ל שצי צלל׳י הלקל יאינ&נינלי׳צלל כ י א י ן הפלש ביניהם•‬ ‫דמ^^־א‬ ‫• ת י ל ל ה א ה להלן‬ ‫ק י א ללא יופל ו ג ו ח ן קיפוק‬ ‫ליהדכלא׳‬ ‫מעברה‬ ‫חהכיוןרליבלשדחסכא‬ ‫ואפשדל־ישכשציהלקלוקי׳כאחלחההזאלאית׳בחכילתא‬ ‫שהיו קשגיהס הולכי׳!בילק*' ת מ י ד ע ל משכניתה הודיס וכאשר נ ש מ ע‬ ‫אשה צועקת מ ח נ ל י לידתה באו ו ה ג י ד ו לאביהם והלכו‬ ‫וליאור השליכהו •‬ ‫ותפשו הולל‬ ‫ו ל ל ז ב ל ל ה ל מ מ ט י ינוקא התם וכוי כפיל‬ ‫‪ 0‬פ י ר קשה א י ך הצפינו‪ :‬אות‪ :‬גיירחיס י י א פ ס שיש ללחות ה ם ע ס הזה‬ ‫אלא מקיש‬ ‫חש ד ל ג מ ר י כ ל ל וכל ז ? ח ־ ן א ר ל י ו ד ע י ' בחכמת הצללים ה י ס ב ‪:‬‬ ‫כיל‪*1‬לחיפוי־ךדאחאי‬ ‫•‪1‬עודישמדקלקי'‪:‬מה‬ ‫להצפינו וכוי והיא‬ ‫מ צ ח מה ל א מ ר לעיל ו ת ה ו ותלד והא מ ע כ ר א‬ ‫צכו־אה לבבואה לית להי מפניי ש^ינס נחצאי׳אסלא במקום‬ ‫לפאסזרלו‬ ‫לחחטוינוקא אמאי‬ ‫הובא כילקוט פ׳ בא להי׳ופן שילעער^צרייס מסי נולל תינוק כישראל‬ ‫הנה‬ ‫איצטרן‬ ‫יכייבטרסשידעמהך‬ ‫חלהא ירחי מ ע י ק ר א יתהכאצפקא לן •‬ ‫ה כ א ‪ :‬׳ ל יאירו שבי ג י פ י ס ע ל ע מ י ד א' זיתהיז מהס שני צללים כל צל א׳‬ ‫)זה! התלי‬ ‫? ב ר א דמחילא יכלה לנצפינו א ף כיותר משלשה חרשים‬ ‫שצתבללילה‪1‬תצפ<הויג'ירחיסיכלה‬ ‫לא *תצאלה» שני צללים מ ן ל ד ב ל י ׳ י ^ א י ל ׳ ם‬ ‫ן א < ש ל שיכפלו השני צללים ש י ע ו ל קטןיו‪ &6‬יכי'ח‪:£‬ך לגמרי'»‬ ‫חזו חצריים ייאתילד ינוקא מחטי ינוקא התם וכוי מקשי׳‬ ‫כמו שנרפה‬ ‫מ ה ד ר לתת ט ע ס א ך הצפינו או‪0‬ו ג ׳ ירחים •‬ ‫מ ת פ ש ט ח ת כ ל י ה הצל שי־גומד בז ילהלאהייעיו השיב בכיתה לכצואילית‬ ‫להן?רצזןבזהשלי‪1‬זלם‬ ‫אמאיתצפזנוהו!היזיל *‬ ‫ציוןדחפא‬ ‫מהמקשן ש־יקשהתמאי‬ ‫אזשךצלחות ו א י נ ו ש ל ‪ -‬ו ל ז נקשה איכהו * ז י אית להז צבואה‪-‬ילל שצבר‬ ‫אלאהיכאדהוה‬ ‫לידתה להירתה מ ה הזרתקשלא‬ ‫הלתא ירחי מ ע י ק ר א‬ ‫כ צ ע ר א ף לייהס שלא‬ ‫כ צ ע ר מכאן לנשים צלקיניזת פלא היו בעיתקאשלחוה•‬ ‫‪.‬‬ ‫ולפיכך‬ ‫הכר אפשר שהצפינה אותו אחר שלא היה לה צ ע ר לידה ולא שייך ט ע ם‬ ‫המכילתא‬ .‬מ א י ר א ׳ י מ ר י ע לא יהי'‬ ‫והשישללקלק‬ ‫משוס ג ק ו ש פ <‬ ‫טומאה ר ק בגירשה ‪.‬קילסנאיכא‬ ‫עללכוכני‬ ‫כיו^ה‬ ‫ל א ו לגרושה וצ״צ‬ ‫מ ה ז ל ר אלעזר ה ל ל ‪:‬‬ ‫איכהוינמיאיתןלהוכנואלתאיןהגיע‬ ‫להס הידיעה זו ז כ י כ א » ר שראה כ ן בחוש •‬ ‫לקכואהזלתה‬ ‫ככהן אמאי ל א‬ ‫ד מ מ ״ נ לעולם אינו י חייב משום‬ ‫ל ו ל צ שצי צללים ח ן ש * מ א י ר י ס ו ה ו א ל ב ר כ ג ל החוש ו ה ט כ ע * מ ל ב ל‬ ‫כמהשהקשה‬ ‫•י‬ ‫ו פ ר י ך מ ש ו ס ז י נ ה א י ן משוס טומאה לא • ומשני א ף משוס ט ז מ א פ •‬ ‫פ ת צ י א ז ת .‬‬ ‫למחוירסוטתו•‬ ‫ו ת ש מ ע ג ״ כ מ ן ה ס פ ר א שהניא ג ״ צ שזה הדין הוא ליןתזר׳־ואיןלדקלק‬ ‫מ ״ מ ג י ף הלאו לא נ א מ ר‬ ‫זכתכ‬ ‫הוטמאהלאו‬ ‫רק למחזיר גרושתו‬ ‫•‬ ‫ע ל מ ה ש פ י ר ל י כמשנה דהכורות הנושא נ^ייכעכירה גרושה אז חלוצה‬ ‫והחכמים ל ר ש ו ב ו שצי לברים מ נ י ע ת תזרח הגרושה ו מ נ י ע ת לבא ע ל‬ ‫עליוללעת‬ ‫יויןסיןסכהלדעס‬ ‫האשהאחראסרחוטחאההוילאו‬ ‫שבכללות ואיןלוקין ‪-‬‬ ‫ד ל י י חליצה דאירייתא כ ל מ ש ח ע מ ל כ ר י ז כריש פ &ו ה ן הלוקין ו כ ן ל ע ת‬ ‫‪. מ י צלל־ע ל ג ש ס א׳ היא שקר ג מ ו ר כמו שנתבאר בחכמת‬ ‫י‬ ‫כפרההצאעליכמתז‬ ‫) ד ף נ!( א ת ר רצא אשת כ ה ן שנאנסה מ ג ל ה לוקה עליימשום זונה‬ ‫ולמין א ד ס ל צ ל ל י ס י ק ש ה כ י ו ת ר‬ ‫מ א י ר י ס שאזי יש להם ג ש ס ה ע ו ת ל בינם צל לכל צד‬ ‫ו כ ה ׳ א י כ מ י י ר י ב ש ל א ג ו ש ה י ו ל צ ן א ^ ח ה ע כ י ל • ולא‬ ‫י ד ע ת י ת ה יעצה ב י ז ה שידובר בז ס ז ג י ת ה ל ס‬ ‫שנעלרמהםהככואהדנבואס״כימלבלשיקשסלנו תלועתחצא‬ ‫הסגולהההז׳כשדימשישלהםרקצלא׳‬ ‫י‬ ‫ו כ ן א י ל פ שלא הית? לאיש אחר אסהזטמאה‬ ‫תחתיו ו ג ר ש ה ל א י ו כ ל לשוכ לקחתה והשתא כיאא׳לאץ ו ה ל א ז שבכללות‬ ‫בכואה‪-‬צכיאה אית ליץ־בכזאהלבבוא׳ ליחלהו ע״כ הפאמ׳הזה‬ ‫ה ז א ק צ מ ל ה כ י ן ע ל מאול׳דאשי^מהזח כבבואה לבבואה‬ ‫סוטהשנסתרה‬ ‫ארישא קאי ופתב להספר‪ .עדיסומשנילעכוועלתכצ׳ל‪$‬ודן‬ ‫היה ל מ ה מציילמיפלך‬ ‫ממחכיתין להכא••׳ יש ללקלק ל פ י לברי סתוס׳לתה‬ ‫גיטין‬ ‫להזכיר כ ה יזה‬ ‫כאמת‬ ‫המקשיב לקילי‬ ‫שחי^שצזהיחבירי‬ ‫ואימי‬ ‫׳‬ ‫התורכי ה ר מ י‬ ‫אלמקשהימ‪/‬תניתין לבכורות • ט פ י הזהילי׳לאקשויי׳ ממתני* ד?כא וליה‬ ‫ה מ ו פ ל ג ה ח ר י ף ב ס ו י פ ו ת של אמת צכוד מהזר״ר א ל ע ז ר מ ס ט י ר י א ה ת ן‬ ‫דויקיממתכי׳דפכורויידממסמ׳דהכא מ צ י ע ן ל מ י מ י ד מ ד ר י נ ן‬ ‫ה ר ב סמכזפ לק*ק זאמשט ל ל מאוד י פ ל א כ ע י נ י לכריהלרושלמי כזהץ‬ ‫קשה כ ״ ע‬ ‫נפקא לןימקלאדאקו אשר‬ ‫לשלי׳אקשה‬ ‫כדמשניכסמוךזקישיותהניתא ל מ י ד ו מ י ל א '‬ ‫לי׳כרכיס־‬ ‫אמתכיתין ד ה ‪ :‬א ד א י פ א למי מ ר ל ב א מ ת מתניתין דהכא אתיא‬ ‫לתה קשיא ליה הא א י ס ו ר מ ח ז י ר סוסתו‬ ‫הוסמאס לכתיב במחזיר גרושתו •‬ ‫כהאי‬ ‫כלאיתא ב י ב מ ו ת ) ל ף י א ( ' ‪ :‬ו ה ‪ 1‬ז מ‬ ‫נ כ כ ע ל ה ולאי אכל כנכעלה מספק ליפא לאו בדמשמע שס!בריש סוטה•‬ ‫ה נ א ד ל ל כדר שהזדר ב ר כ י ם איןלז הפרה • ואולס אתתניתין דבכולנ*‬ ‫להנה האי דה‪8‬זשא נשים כ ע ב י ר ה ד פ ק ו ל מ ס מ ע מ ד ב ר י‬ ‫וכ״קסר״אש כ י ל ק ליבמי' לאחר אשר הזטמאס לא קאי כלל אסיטה ס פ ק‬ ‫דהיינז דזזקא כנושא נשים קתסזלזת‬ ‫אב^הוטה ס פ ק נ פ ק א ל ן ת נ ט מ א ה ו נ ט מ א ה לכתיב כסיטה והיא לפיכך‬ ‫לכהונת• וזיל שם ו נ א מ ר ולא יחלל ז ר ע ו כ ת י י ז י ע י תתחלל והוא א י נ ו‬ ‫והשתא צ י צ ט ו י ך לא יוכל‬ ‫א״אלוי*־ כ ן‬ ‫בפי׳המשכיזתלג לס‬ ‫תדחלם‬ ‫בעשה‬ ‫ע‬ ‫ו למיקס ע ל י בלאו ב ג י ש ה ע י י ספק לודאי‬ ‫מתחלל •יאבל הוא פסול כל ז מ ן ש ע ו מ ד ע ס זאת האשה כ מ ן כ ה ן שנשא‬ ‫לגרשה כ י ו ן דאסירה ע ל י ו בעשה • ‪.

‬מלקות • וזה‬ ‫ל״ואתהאו‪1‬ס!ת 'מלרכנןמגזר! עליחזל שלפנויי‪/‬זאףאריסהלא‬ ‫נקרח הירא מעג»רה שטל!* מפני שלא דחה כגוף הספרי רק כילקיט‬ ‫ה‪5‬יר‪ 1‬על שחיכנשלחזפה וכברכה ע ל ל * והנהילזעדאיתיבסנהדדין‬ ‫ובקצת הילקוטים היא חסי מלת שגה וכתב כקזה שהוא נן ארבעים‬ ‫אכל‬ ‫ליתידלפציילולגזר עליי • ושפיר איצטרךקרא למעט •‬ ‫כלכל » זכןהי׳בילקלט שלפני כעל ספר זית רענן אכל היא טעית ט‬ ‫אחר שאסרו חכמים הארוסות אזי באמתאסכאעלייבכיתאכי׳ שאינו‬ ‫בספרי נמצא בהליא ארכעי׳שכה אשר משםלנקת הילקוט הלל־ונלח״מ‬ ‫מכוקייחעזןקריצןלייחשזםלעכרעל לאו ללא תסור • וכזה אין‬ ‫איןפירישו נכון שבספרי עצמ! איתי כשסר׳ ייכיהגלילילאףסיוא‬ ‫תקים לקושיית הראלל ז‬ ‫מחייט עשה חוזריבזה הלשין איש הירא וגוחר ריעקיכא אזחר זה חייט‬ ‫שזה תפיסה על הראלל •י אכלעליץהשהעלהרמלם‬ ‫ובאמת‬ ‫לאווין רבי יוסי הגלילי אזמר אפי׳ חייכי עשה ויהי׳ איכרי חסי סוהר‬ ‫ככמו שהקשה הראלר כאן מסיגיא לפר הבא על יכמחז‬ ‫עצמו * וכפיוופ־הדכו על ככנן צריך אני למ״ש הכמיתסבע שכתכן‬ ‫)דף נח( ראמרשס אחרגכע^יהאמלתא אמר לןלכששת ואנהירנהו‬ ‫כלכרי׳אלו שימי חיי האלם נקלקיס לליחלקיס י אשר ככל חלק האחר‬ ‫זתכאתוגאאחןשלאשטיסי‬ ‫לעי־^יממתכיח־ן'ישתיפהלפשולזת ־‬ ‫זזה סלון‬ ‫תגכרעלהאלסחלה אחת חן הדימרות שבא לס כיזתר •‬ ‫אר‪1‬סהיכש‪1‬אהוש‪1‬חרתיכםה טרתיאלארקני להכשהיח אחסה‬ ‫משעה שמלל האיסעל ש־היינןךישנהתתגבר כ‪ 1‬קמרה האלומהיוחך‬ ‫ולח יש חיפה לפסולות * ואמר שם וחסכרא להא חתרצס היא זהא‬ ‫ועל שיהייכן מיתתגבר « המרה ירוקה * זממי על לשנה יתגבר כז‬ ‫כי אתא רצ חניכא חרחחא אייתא חתכיתא כירי' * מכלערי אישך‬ ‫המרה הלכנה• זי‪/‬ליער כלות יחי חייו החרה שחורה ]יעיין נזה כספר‬ ‫חי שקלחה שכיכת כעל לשכיבת כןעל » אמר דחי כר חחא חשכחת‬ ‫שבילי'אחונה[ לאתרו עוד שלכל מרה ומיה ט‪:‬ע אחה ?כיי הנלהי‬ ‫להשכאעלי׳ אריס בכית אכיה * ילפי לברי היחלס יןשה אין‬ ‫נמצא כשחר המרות • אשר בוה כמשני הפעילות התקריות אשר כארס‬ ‫החשכה מתירצת לאמרה ש'יחסה שותת •י י הלא לא משכחתלסאם‬ ‫כמבוארכיויכי׳נספיייהטכע־ ׳ ואחרי ששנע המרההליכהקרולח‬ ‫יא ^ עליה הארוז בבית אניס ואז כליי‪ 0*.וקה מעין ה‪1‬א מיקרי וכן‬ ‫יולעשכלהמעייכי׳בקושיא הללהמה ראוכןחחהי‪-‬על‬ ‫והוי‬ ‫כלתיינ׳לאןןין לתוחנוקס מעון מיקרי ואינס תשקיםלפיכןלא‬ ‫הדאלל מפני שאין חקזם־התחלס לקושיות! כלל שהגלדריש‬ ‫איוסההקשהעלקיא לתחפאישךליל למעט איזסהפיןלכלא״ה הוצרךהרמלם להביא הפסוק רכי תשטה על חייבי לאווין שאחר שכיאר‬ ‫תלין לענ^קהמעין כלל כת׳כסכם חייכי לאזין זנזה נכין הכל נ ל ד ‪:‬‬ ‫ממועט חלכתיימכלעליאישךלשקלמהשכיכת. אתאשתזשנא' ונקה האיש מעון וגל‬ ‫בזמן שהאיש מנוקה חעץ וכזי לפיכך אם היתה אשהז אק‪1‬רהעליז‬ ‫מחייבילאוץאיכהשיסהעלל הרחיכסוכתכסראלדזילא״א האי רלא‬ ‫כהלכתאי׳שמעתא רריש ארוסה ושומרת יכם ע ל ל •י כרנתוכזה‬ ‫המים‬ ‫שלדברי הרחלסשאחראף־ככא עלאווסתזככיתחמיואין‬ ‫כויזיןא‪:‬סה‪-‬האיוחוקימ לס עיכ ?גון שכאעלי׳ארוס וכויאחר שאיכה‬ ‫שותה מגני שכעלה אינו חניקה מעין״ זחה שכתב הואב״ל להוא ללא‬ ‫כזלכתא לל שכוונתי כעבור שאמרו נגימיכשילהי לשוטה)לףמז( ל ר‬ ‫ונקה האיש חעין כזמן שהאיש חנוקה מעץזכויוכית עין ללא אין עון‬ ‫דפנ י׳לא ואזמר וכויהרי לאף על עון לפנוי' שהו*מלכרי סופרים לדעת‬ ‫כיאלרכלשכהשגת בלקחה אישותאיןהמיסכזדקיסאת אשתו‬ ‫וע״ו א ‪-‬זר ש־ברייתא ההיא כלש לאף על עוןלעכנייאין החים בודקים‬ ‫‪4‬‬ ‫‪.‬שמשמע נסמוך שיש איסור‬ ‫לתכזלקזדםהנדיקס לאמרי נטיעה חקטעת רגליצין לקצבים •‬ ‫וחילצו לולא׳ ניבא איסור משנשחטה עזמדת לחזקת היחד י מיהו‬ ‫אס נמצאת טריפה‪-‬לאחר שאכל נענש כשוגג •ללא כאי׳ס ע ל ל התיספ׳‬ ‫משמע רכאוכס לא נענש כלל אלא משנס לאחריכן כי״שפי׳הכאעל‬ ‫ינמתוליכמהכקניתניןנאעליס בשוגגאובאונס דבעיוים רצת*‬ ‫התורה לביאה גריעה קונה ביבמה י י ׳יחשתע שם כגמרא לדאקא‬ ‫כיבמיכקט לקני בביאה גר!ע־‪ .‬חשכתה כי׳‬ ‫מנוקס חעזן ‪ 16‬דקדס שכינת כועל • התשובה לא‪$‬טויך למעט תקרא‬ ‫את אשתו הוא רלאכהלכתא ‪:‬‬ ‫לכי השטה אשזז לנכר יש דרך לצייר חליקס אחת שיהא הנעל חניקה‬ ‫שישעור לדקדק על הומלס מדוע שנה טעמו חלשיןהספרי‬ ‫ודע‬ ‫מעין • וגסקלמקשכי‪-‬תנעל • לחאילחסקיבןכלכדינמזת‬ ‫כמ״ש לפיכך אס הימה אשתו אסורה עליו מתייכי לאוין ‪ :‬וכי'‬ ‫)לף ן ( לאלמנה חן האיריס־ן שנפלה לפני יכם שהוא כ ל ג שת< ה־‪1.‬הץארנעיסשנהעללי יה!א לכי מפליא לכל‬ ‫דעדיין לא נאסרה האדוקה * ‪ .‬‬ ‫ארוסת‬ ‫ט ו‬ ‫ס ו ט ה‬ ‫היעת ליגור למקרי אינו מנזקה מעין לאונס רחמנא פלזרי׳ י וכן‬ ‫משמע׳מלכדי התוספות‪:‬לגלביצה)לףבה(דש׳גגלזקאחקויעון‬ ‫ולא אונס שבתנו'שס‪ -‬אהאלאמר לצריך הפשט !ניתוק לקצבים חתמת‬ ‫לוך און ‪ -‬והקשי התוספזת שם ממי‪ .ס לעשה ליכוס ריחה ליה לאלמנה לא יקת • ותלרמן‬ ‫לרט לאלמנה לכלגוכן כ ת כ ו & ה ט ע ם כחשנה דריש אחסה *‬ ‫הזח לאינהמיבחתחשזם גוירה כיאה ראשינהאטוכיאהשכיה •‬ ‫ולסרחלס לל קרא למעט פייט לאווין זכאמת שיוסר יש להקשות על‬ ‫לא‬ ‫והכה אס הכלג יכם אלמנת אחיו ובא עלי׳ ואלכקינאלה •‬ ‫הסזוי הלל ועל ר ל י לל קרא דכי תשטה אשתו למעט אלחצה ל כ ל ג‬ ‫למשקה א‪:‬תה חשזם לקלחה שכיכת טעל לנועל • וגס הא חניקה‬ ‫ללאששיא • האכללהירעינןדלאשתיאדלאיצוייראסלאשהכעל‬ ‫מעון ל‪8‬י שה!תר לי כיננסיואוצטרי׳שפיר קרא לכי תשטיאשתי לחעוטי‬ ‫אינו! מנוקה חעון או שקרס שכיכה בועל לכעל לאי כא עליי כעלה‬ ‫הן לאע־עכ אינה שותה מפני שאינה ראוי להתקיייצו שאסיר לבוא על>'‬ ‫קולם לבועל המתינו מנוקה מעון * ואיכאעליההכזעלקודסהוי‬ ‫עיל כמבואר כגחר׳ שס ואולם כרחלס לא הנצרך לחעט חייכי לאווין‬ ‫קדמה שהיכס נועל״יי וכעזוב עתה הלרופ הזה ואשוב אל קושיות‬ ‫מקל דכי חשעהוגז׳שאחר שנאקוה&מנהמן האירוסין ליניםחללכפן‬ ‫‪t‬‬ ‫הראלדהלל‬ ‫זהכהיגשעכר על ל״ס ויכםאוקה לאו מ.כעלוממילא אימעט‬ ‫ך ף שר גט׳ הירא זוך לכי • <פפוי פישופטיס איתא כזה הלשון איש‬ ‫אמסה ל ב \ זע״ז חתרן רביןןא לאיצטריך קרח לתחת אישךלמעט‬ ‫הירא זין׳ לנכ ילךוישזב לגיחויויחסי הגלילי אומר‪ .‬‬ ‫למאי על יראת כעבירות מ ו ^ ג י כ שאץ המקלח יוצא חירי פשזטו‬ ‫קשהלאוקתי' כגקשכאעליקבאזנס לכזהזודאי שלא יעלה על לב‬ ‫?‬ ‫ש נ‬ ‫‪1‬‬ ‫ס ק ו‬ ‫והוא‬ .‬איש‬ ‫אפייאס נא עלייהארזת בנית אכיה ומדאורייתא לא פעל עון כזה‬ ‫הירא וגומי זכשהיא‪.‬ולא באשל לבעלה לביאה גריעהאינה‬ ‫וכ״פהרמב״סבלי חה אישותללאויסה‬ ‫משוהאותהלנשואה ׳‬ ‫אסירה ננעל‪ :‬חל״ס עד שיביא אזהה לביתי ויהיקלעחהויפרישנסלז‬ ‫וית ל ז‪ :‬כקרא חופה י זהוא הנקרא כישיאין בלח י יהבא על אריסחו‬ ‫לשם טשז&ין אחר שקלשה קנאה לכל לכר עני ליוללז מכריח רב ששה‬ ‫&פיר ליש חיפה לפסולות לאי אין חופה לפסילות א״א לצייר החלוקה‬ ‫לקני לה כשהיא אוושה וחשקה לס כשהיא נשואה* למשזס כיאה גרועה‬ ‫לאונס לא נעשתעליץ נשואה י זאזלסנתהשהקשהיעלהרמ״נס ‪-‬‬ ‫וה!א הא ן חנקי לה רמי בר חמא כשבא עלייהאחס בנית חתיידללעהי׳‬ ‫אי‪:‬ז מנוקה מעון איר קשה צלום * דינדתי יש לאוקחי כגין שנא עליי‬ ‫כ־אינס ‪t‬‬ ‫נשוב לתרןהקושיא ה&נית והוא מה לאיצטריך קרא לקייב*‬ ‫ועתה‬ ‫לא‪1‬וין אעם שזחי אע״ג לכללה איחעס ללא‪.‬אהנס עדיין‪.‬אינה שותהימשו' לנעלה‬ ‫כי היא נאצלה מיסיד המיג* זמחנקמגיעכאלכהפחלירכות הלבב‬ ‫חיני חנוקה מעין ובכאן לא ינהוג תירון הלל • ונדי לי‪:‬שכ קושיא‬ ‫)ועיי! כזה כספי חעשהטיכי׳( ולפי מיש מכזאר שחמי שכה ואילך‬ ‫י ל ל * לעשהאזםפלה הקשי ביבמות שס!״ל י•׳ ולח ־ומקמי כגון‬ ‫אשראזיתתחלת התרההלכנה להתגברהולידנאדםחצר טבעה‬ ‫‪ 0‬נ א עלי׳ב^גג לכי האי ג־וניפשיצ חניקהחעיןוכו׳ילל לכיקלכשעת‬ ‫הפחד כיותר • וזהי אשר! הירא וגומר זה שהוא כן״׳י^ה זקוא פי׳אחת‬ ‫השקאה יזדע שנא עלייכאיסייאפיישוגג לא חשוב חנוקה חעון ע ל ל‬ ‫י • !אל יקשה לן הלא יייזס׳ הגלילי דורש י*ייא לגומר על הירא‬ ‫כ‬ ‫והנה אף אס נא‪1‬ת לסברא ז! ליתר לאף שינג איני מנוקה חעין מקרי־‬ ‫מעטרות שכילו כמ״שלמעלה־כברכהכ כספי ‪-‬־‪ c-‬חשנה לאף חיר‬ ‫ויש לתת טעם לזה חה שהחוטא כשוגג צריך כפרה ‪ .‬‬ ‫כתכ לל כל איש שבאטאה אס!רה מיחיו אחר ־שהגלייאיןסמים‬ ‫המאררים כזוקייאתאשתו ואפי׳כא עלאמשתזנכית חמיושאסיר‬ ‫מלכרי סיפריסאץ המיס בודקי.‬רה‬ ‫ובספרי למרי חייכי לאוין מלכ‪$‬כ כי תשטה אשתו כחשה הרא‪1‬יק לו‬ ‫מחייב כיב.‫בצח‬ ‫מסכת‬ ‫י ש ר א כ י‬ ‫המכילתאהלל י‪ -‬זהלראקושיאלל‪1‬כתי׳לללתתנ*עס ללא מצו‬ ‫מצריי יכו'וויז תיקן רש׳׳י להא מהכא גפקא לן •ר״ל להא להית? לידתה‬ ‫וקשיאוהא‬ ‫שלאכצערלאילעינןרק' מכיךזה לכתיב וההר ותלד י‬ ‫הזה מעכרא מעיקרא וצ״ל כלל לקקמולילתה להיותה־ והא דמעכלא‬ ‫כי׳ מעיקרא לא ידענו רקתכח זה וקפיא לןאיך הצפינה אותי ‪ j‬׳‬ ‫ילתיסושפיראיצטריך לטעסלמעכריכיימעיקרא אףללאילעינן‬ ‫עדיין הא רממטו יכיקא וכזה־מיושב הדקלוק הלל *‬ ‫ד ף כ ר ע י כ גמרא חשכחתלי׳ כגון שבאעלי׳אוזס‬ ‫*ען‬ ‫בבית אביה • כרמלס ל כ מהי קוטס‪.‬זז״ל רש״י ככתוכזת)דף ז ע״ינ( ואסר‬ ‫לואין־ ינקפרזיתרענןאומר&פירושזהואשהןאמ'‪.

־ן ־ ש‪:‬ל עוד שלא עכרה החמה חי׳מכיו של רקיע כי א&חעט‬ ‫הזמנים ושנותס כלל כלל לפוש כווך לרוש ‪:‬‬ ‫שלא ראוי לחשוב ליום ודאי רסכה אחת ידמיין שיה יש כשחי הנשפים‬ ‫ש ס דף יט ע״ב גלכלמיליררכנן אלא! ללא הסיראסתצינהו •‬ ‫וזהחלכוח חדכרי׳הלן זחהשישלדקלקע׳׳ז‬ ‫אי.‫מסכת‬ ‫נצח ישראל‬ ‫והזא כמשמעו ג״כ שאי^יוכל לעמול בקשרי המלחמה ולראות‬ ‫פר• שלופה עליו אלא שאיכא מיד שאס עשה עכירהנקראג״פ‬ ‫ירא)צריו לשזכ עלי׳ ‪:‬‬ ‫ברכות‬ ‫‪ HV‬עים ולילהוהלאכהגיסמכנליל׳יהולהלטעאי׳לאמרכפמה‬ ‫תלליקין לה כלי מהלך חצי חיל קולס לה זכןבסמיןכחכ‬ ‫להלו״ימיהלךחצימיללסכיציה׳ והאי׳ לי הלא נסרק כמהמלליקין‬ ‫)ד^ לל( ו׳כ‪-‬תמיסהואללל ללה כלי מהלך חצי חיל לפני לה •‬ ‫ואזלפ ללי איתא הת& כהליא ללה הוא קורס לס או תוי חילהלחיל‬ ‫סליק מסבת םוטת‬ ‫לרליוסףאזחלתאוכעי חיל לרכה ו ל ע ‪:‬‬ ‫גמרא ולול כפלגא ללילה הייה קםמא׳ראא הוה קם‬ ‫שם רף נ‬ ‫זכויעל מעולם לא‪.‬הרל׳כס »‬ ‫כלל ‪-‬‬ ‫היה משתדל להיות עוסק כתולה חשל ומן ששה שעות תן הלילה‬ ‫השחר הנזכר ב ל ס כהל חןום אינזסכ)‪1‬נהעל הככב העזלקכטרם י‬ ‫כיי להחלים הדינים האשים היוצאים מן הששה הספיחפ העליונות‬ ‫עלות השחש־כי^ תפושים הביאם התי״ט י אכל סכזכה על הארת פני‬ ‫כמרככה טמאה * והנה אילבעירזכין כלה ל ל ו י הריצה לרבע את‬ ‫מורח שכן חזרה לשון עתוד י וראיה כרולה לזה מהירושלמי רריש‬ ‫העיר וכוי הולך אל ירום זסידזש הלי שם שבתקזפת תמוז השחש‬ ‫כרכות דאתר תחם חאילת השחר ועל שיאיר החזרת אדם מהלך ד׳‬ ‫הולך)משלים׳ כיזם אחל ל רוחיח העזלס ולכן אזיהי!סתי״ח שעית‬ ‫מילין • חפיאיר המזרח»עד שהצן החמה תדס‪..‬שחשתשקע‪-‬החמה זעד כלי הילוך גיחילין‬ ‫והלילה א! י״ת שעות נמצא שקלם שתי‪ .תאמר הזה.ה השיעזר היא ע ד הרגע שהשחש כ!לו‬ ‫אוהט משך העכיןללכר כתה שהרב מתמיה אזתניוהואזיל סכר שיש‬ ‫ע!לה • ‪.‬מהלךלמיליןזכז׳ומנין‬ ‫אחהילפיכין‪.‬והלילה כלאחדץיבשעה‬ ‫ו׳יוסף אחר רב יהווה ג׳ח&זיגןיל וכה‬ ‫כמהשיעזרכיןמשחשזת *‬ ‫והאריך כתקופת חחיז ואזיהיוסי״ח שעזתזהל»לה»שה'שעופ י והקצר‬ ‫אחר רכ יהודה ל תלקי חיל • * זפ^קזהת)' והרמלן כלייסףששיעוד י‬ ‫כתקופחיטנע‪-‬יאוי היום ששהשעןוז והלילה י*מ ‪ • Ptor‬וע״סי‬ ‫ביןהשחשיזתהזאכליחהלךג׳וניעימיל •׳אפס שהתי׳זהרץ הקשו‬ ‫שלשה השנויים נאמרו שלשת הפסוקים הלל * ואולם נגד הלילה‬ ‫שם חפמי שהיה סמא דאמר התם שחשקיעת המתה ועד צאת הצככים‬ ‫הכינוני ההוהמי״כ שעה אמר חציה לילה אקוסלהזרזת כלל כלי‬ ‫אלס תהלך ד׳חילין • ותירצו בשם ל ת דשני שקיעית יש זשקיע^ רהכא‬ ‫להיוסו עיסק כתולה ששה מן השעות גס שלאלהזקף כשינה ייתר‬ ‫שחחנה תתחיל כין ^תשות היא ס!ף שקיעה וכתב חללי אשכצזי ג ל‬ ‫ונגל הלילה ״הארוך‪-‬אמו קלחןעיגי אשמזרות‬ ‫על ז׳ישעזתכלל‬ ‫קין‪1‬שהחודש שגס הרמ״כס יסביר בזה כרית ץ והרין הז&יף קצת‬ ‫שלפי שלא היה ישן יזתו חןשפה&עוס זקםאסק אמרששהשעמז׳‬ ‫כיאזר כזה יגחכז״ל י ‪ .‬והארוךזהקצר י‬ ‫ספקכילזחןהלילהספז‪1‬כ‪:‬׳וחטילין אזתילחיחר שכייתים‪ -‬וכזי עד‬ ‫י‬ ‫הכינוני הוא כתקופה ניסן ומלת היום‪..‬זהסהגינזני‪.‬הקלזשה גמצא התנצלות רב לדבר*‬ ‫שע‪ .‬עכר עלי׳חצית לילה כשיכה‪ -‬יש‬ ‫ללקלק לפי ז& למה ‪5‬דיך לותר למעלה רבי‬ ‫ו׳שמעיןכןגמליאלאימרעלעלותהשחר*‬ ‫דף ב<ג"א כ מ ש ג ח‬ ‫צתןסכרלייכליהושיעוכו׳מלוע לא היון ג ‪ y‬מעילם לא ^כר עליז‬ ‫כפירוש המשנה זיל עמיל‬ ‫פתכהרת׳׳כס‬ ‫ה»ת לילה כשיכה ויש להשיכ שהאמת פלכי א»*ניא כעל הא״חי־אה‬ ‫השחר הוא האזר הציצןכפאת מזרח קולסעלות השמש ככלי‪.‬אשמורות שהם שני חלקים‬ ‫ה!איום ילאי ואחר הזמן הזה מליליליך לרכיעיחיל מספקינן‬ ‫והסל‬ ‫טן הלילה יכמאן לאמו ג'משמורות הוה הלילה כלל י‬ ‫בלילה •מפני שמשם ואילך איר האמה הנשאר הוא מעט מפני שככר‬ ‫אשמורות נעיךאיחה הלילה • ונגד‪.קימן קע*ל‬ ‫אמר‬ .‬שעה)תומש‬ ‫יפרש עניןהאשתורזתג״כעל לרך הוה • אלא שעדיין אין השידק־‬ ‫‪.‬י•‬ ‫היא • • יותז גרסיניןכלכדשבת תייר ביןהשמשוס ספק כולו מן היזם‬ ‫ואולם^השנזי נמצא על שלשה פנים‪.‬ען היזתוחםילל שצות איים מצל עצחויככזלע לכן כלילה‬ ‫ועד הגן לשעה זג׳ חוחשי שעה י ומדזע א׳׳כ כתכ הרחיבם כאן שהוא‬ ‫׳לעתצאתהליניםהקשיס לשזטכאין• היהנשמרישלא יוסיף כשינה‬ ‫קורס עלות השמש שעה וחזחש שעהיזכבר הרגיש בזה ההי״ט כפרק ‪)V‬‬ ‫על ששה שעזת לעזחת ששת הספירות העליונות מן המרכבה הקרושה‬ ‫עיכרין ובלחם תח‪1‬ד!ת ריש ברכות • אכל לא נחצא נדברת ישוב לזה‬ ‫הנקראות עלמא לחיי ככודעלהמקוהליס סן יישן המות • זכחוכן‬ ‫דהנה מבואר שענ^ן עלות‬ ‫ולנ לישצלכרי‪ . הפרש כיכיהש •‬ ‫כנרון הלא! ללא תסור נפלה מחלוקת גלולה כין‬ ‫עיי' כחממידשכת י והנה הרמי׳כסכליוילמה׳הפלה באב שתרגע‬ ‫היח״כס!הרחיבן ז״ל והרחלן הרגה להשיב על‬ ‫שלחחהחהחלת לעליה על הארן ועד שהעלה כולה הוא ככרי עשיר‬ ‫לעתהרמ״בס׳ ואחר שלדעתי‪.‬א שעה יחומש יכמה שהניח הדלכם‬ ‫כמאמלההוא שבתככל מה שהחכמים צח לעשותה י זק‪:‬אאמרו‬ ‫שה<הטתי! עזוישיכאחל ללכרי הרלכס שככזן ‪t‬‬ ‫יתעלרעפ״י התירה אשר י‪1‬חך!על המשפט חשו יאמר! לך העשה •‬ ‫מסכת ברכות‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫ואתר לא הס!ר מן הקצוה הואת ןטיזלכ עוד. :‬וכתב הליט כלחסחמידות ריש ברהית שעני] קהחאה הנזכר‬ ‫הרח״כם להחליטס חהשגותהרחלן גס נמצאצזכלה על התאחה‬ ‫בש״סהכימב־ על עלות השלזש כילי • ועתה נתבארו דברי כולכם‬ ‫לברי! י עייכ אמרתי להציג הכה המחלוקת ההיא יאשר נראהלכו‬ ‫כיאור יפה שהנה הזח! אשרהיאייסוראי קידם לנןהחחה שהיא‬ ‫ואעתיק לנרי הומלן כאשר כתב על לכרי הרחלםכהפר מנין החצית‬ ‫עלית כל השחש הוא כשיעור מהלך גיחילין יוכיעי • !הוא זמן ששה‬ ‫אשר לזנשר^א׳ כקצרה כפי המוכיח לכינהינ ז • ומתיך דבריו‬‫חומשי שעה ועשירית שעה לפי חשכין שצי חוחשי שעה לחיל שזכר‬ ‫חלעז לנוי הומלס ג ״ ל י • ‪1‬ז"ל הרלכן שס י והנה ככאן הביא‬ ‫ה ר ‪ : 7‬ס כפרק אלו עיכרין י י.‬שעה עיכ והכה רכריו אלה לא ימלטו מתמיה גלולה שהוא עצמו כתכ‬ ‫ווובן כשליחת שאתר שאחר שקלם כצשףפשיטא שלא עכרו עליו‬ ‫צפי אלו עיכויןששיעור מהלך מיל הזא שני חומשי שעה*)הנה כריש‬ ‫האשמורותזאצות לילה כשיכה • לכן כאחרשלאושעיא מרש השלשה‬ ‫ל ח י שהיה סחא)דף צל(עלה כ ל ס ‪-‬למולח קייס שמהלך אלםכינזניי‬ ‫הכתזכיס עלככיןוהזא עייפי מה שנתכו חכמי האשת שחר החלך‬ ‫מעלות השחר ועל הנןהוא לחילין‪-‬ויעלה ל ל ז הזמן שמן עלות השאר‬ ‫עליו ה»לי& י‪.‬הי‪1‬סששתשעיתזכתקזפ‪1‬ת‬ ‫ובתקופתטצתמהלכתרזח‬ ‫םמשיאיר המזרח ועל שחנןהחמהאלםמהלךד׳ מילין דכתיכזכמו‬ ‫ניסן מהלכת שתי־רוחוח העולם ובליבה"אמיד משלמת בסבובה לד׳‬ ‫השחר עלה ויאיצו וגיחר וכתיכ השמש יצא על הארז!לוס כא גיערה‬ ‫רותוחהעזלס עיי״ש וכתוכ כפייתהלרכראשית שלעת אז״להיתה‬ ‫ןחן הדים לצוער ד׳ מילין ׳ הרי למפרש ענין עלות השחר לכלוע על‬ ‫שהארץ שטוחיית והרקיע שהוא הג^גלמתזח כאהל • והלוך השמש‬ ‫האות פני חזרח י זכן כריש אחר להם החחוכה אמר התם הרואה אוחו‬ ‫כסכזכהרזחותכלל • הפל נתבאר לכזח!השצכל מקום ומקום לא‬ ‫ה*יו פני חזרח על שכאכרזף וכבר צזנר בלח שמעלות השחר יחחא‬ ‫יעמדו מדות הלילות זהיחיס על קצב אחר ככל ומן ‪ -‬מזמני הש‪:‬ה‪ .‬הלילה הקצר'שכילה אנירק‬ ‫עברההקתההרכה מעיכיושל רקיע ולא כשארלהלעביררק שיעיר‬ ‫ששה שעות היה כהכרח שיקדם לנשף רצוני' בתתלת הלילה צדי שלא‬ ‫קטן* ולפי שכזחניס שוון עלות השחר ועל הנן ‪! -‬שמןהשקיעה‬ ‫יפח<תתפשהש־‪1‬ות לעסיקבת׳רהכלל" • ועלהםנה ?ויאפשר‬ ‫ועד לה החח? עיברת כעזביז של רקיע כפיירלי כפרק חי שהיה‬ ‫שאמו ויאזשעיא מעילם ‪ 6 i‬עבר עלי חצזתל׳נה צשינההוצזן כזה‬ ‫טמא • יתבאר כמעט עיין שכחו שבזמן שאחר השקיעה לא‬ ‫שתצית לילתץןס תחיל ככל זמן ואמנםשאר הקלימותי\< כפי עופי‬ ‫חקדקינןליוסזיאיכיאםבנריהליך גיתילין ורביעיולא אחיזה‬ ‫חחחתחיעט האור ל ה זהואהטעס צ‪1‬חן שמן עלות השחר ועד‬ ‫?.‬אחנסהרלכסביזן כאן על היגע שהשמש מתחיל לעלזת «‬ ‫נכלל לאו ללא תס!ר כל מס שהיאמלכרי החכמים כין שהן מצית‬ ‫שכן כיאה מלשיכז שכח‪:‬ש־־יזאהאור הכוצןכפאחמזרח קולם עלית‬ ‫כגון מקיא מגילה וכזיא‪ :‬שהן מןהקקנ־ח זהסייגין בין שיש‬ ‫ישאד‬ ‫השפש • ואתר שגיף לשמש שיהא כעליתו עשירית שעה‬ ‫‪3‬ה קוסעשהזכז׳כלמה שיאמר ‪ pfp‬החלמזל או יצזה עלינו אצו‬ ‫לילתייוסטיס עלית קצת השמש ששת חומשי‬ ‫הזמןהנתשכ‬ ‫זזאתכיעתרמזה‬ ‫מוזהרים לההנהגכלבריהם מלאו ללא תסור•‬ ‫זעיייבחלזשי^ללמי‬ ‫שעה יי‪!.

‬ולהפריש כץ מה שהוא דבר‪ .‬וכעניןזקיןתתרא שמיאן הרמלן‬ ‫שורסיןאזתו עדהכוקרדאלכלפוסיסכרא דהשתא ־ לאקןילווקמען‬ ‫ממלא על מצות לרבנן פסעת הרמלס ‪ -‬תלע המעיין שרברי סרמלם‬ ‫קרא דהנזתר ממנו עד כנקר שאץ ל ל יכו' ליתן כיקר שני לשריקתו אכל‬ ‫מזכרחיס^דבריהגמיא • זהיא ממה דגלסיק כסנהדרין דף ל ז ל ל‬ ‫הזי מזקמינןדלנהוקי לאן אתי לזמרשאין לוקין חלאי דנוהו דאי לאו על‬ ‫הגמרא שם יועץ זהשיידע לעכי השכים כדהכן הן העידז שמעכוין‬ ‫טקר תניכא יהירא לא הר דכינין ליה כלאו הניתק לעשה לפוטויממלקו'‬ ‫השמ כל אלר מפני שהיו אומרים על הפזרים דאי להאי גיסא וכוי‬ ‫אכל הוי דניכין ליה בלאי! שקיימו עשה דלוקין עליו דלכ העפה דשריל‬ ‫‪:‬‬ ‫נהכארחזספאם הורו הלד שלא נעכר השנה אחרהפיריס זבא זקן אחד‬ ‫ומיה שמעכךין •‬ ‫שקליכמיהה על המראתו הזאת ‪-‬‬ ‫וגמרא‬ ‫‪9‬‬ ‫‪IB‬‬ ‫טהר‬ .‬מהבצע א״כ כגזירה הואלנה‬ ‫הדיעותהאלווהנהמכיאירלכלאיילאוקואלעדטקריתיראלא הוי‬ ‫אמנס כדור וצלול שלא‬ ‫»וטכה^לעזזפאסור<תורהעלמהשהן‬ ‫ילעיכן לאין שורפין קדשים ט״ט גס לאין שירכין נותר שלפסח ט״ט‬ ‫רק'שדעתו שהתורה צזתה להיחכמיס שבכל מר‬ ‫כן דעתהרמלם‬ ‫ואיתא כפסידס לילה ובכמה לוכלברייתיזה לשיני לא תיהידו ממנו עד‬ ‫ולזר שיעשו סייגים אל התורה זמשפטהעזבל עללכריהסיהיהכפי‬ ‫קקרוהכותרמחנווגומרבא הצתוכליהןכשה אתרלאתעשה לזתר‬ ‫והס‪ .‬חעעםהלל ־‪ .‬וכוי‬ ‫להוראה עדיין שלכן אינו כעשה זקן מחוק כמבואר במשנה שם ובחירש‬ ‫וראגילפי הרעת כזולהחמיר מאד כלס שכולן הזרה הס אץ ביניהם‬ ‫רלי־ואלתשיכנישלכחאי דייל! כגמרא שם רוקןחחראצריך שיאמר‬ ‫הפרש • ורכזתינז כעלי‪ .‬שכבר נזכר‬ ‫לדעת הרככימהשאמרזככלמקזם להקל כלס היא כמחילהיכתנאי‬ ‫נעדיוה שאמרו לעקביא חזור כך ונעשךאלד כישר׳‪:1‬‬ ‫מאתם פהס התמ בגזירות וסייגים שעשזלתורה וכן כחצות שלהס שנלך ‪-‬‬ ‫ד ף ט ע ׳ א גמרא יהני תנאי כהני תכאי^שס תוכח את הפסח יכו׳‬ ‫כהסלקזלאכדילתלק‪.‬״אפס שזש הפרש בק העוכר על דברי החכמים מעשה וכל לאו שאין גו מעשה אץליקןן עליו והכה י״ל רלא להכא סבר‬ ‫כלי זלהרזתה דמילתתאמינא דחיכחכזכחיסדלאסכיראליהדלאי‬ ‫כעביר מלתי יצחישאינו יכול לעמוד על תאזסו • זכץ העזנר כחרד‬ ‫יבמעל להיזתז כזפל בלכדי הקבתיס ‪.‬רתלס ק׳י״ט מהלל‬ ‫זהזא שאחד פהגזדזת יהסייגין חין להס כזנה על קיימם חצד עצתם ‪-‬‬ ‫פקולימזקדשים וקכתוכ כספי החינוך להראז^ויש מןהמפרשיישהרגיש'‬ ‫זולתי שעקר‪-‬קכזכהכסם לחזק הדת ולתקן עקרי החצות התוריותככל‬ ‫בזהזישלישכ דהנהכפסחיסשםלקדקהללאהאלתצן לאץשורפין‬ ‫אשרןראה להחכמים שככל דוו זדור לתקן תקנות מה שיש נהס חןהיזשר‬ ‫קדשים כי״ט מלל ותפיק לס מדאמרקרא לא תיתירזממנו עד‪ .‬הקילג‪-‬כעונש העוכר‬ ‫אשר יזחסמפימתקכי התקנות ההם ‪-‬‬ ‫שאץלזקיןעלח ר׳יעקכ אחר לא תןסשס‪.‬הקילו העונש ואימרק ככלזי או חכות מרדות כאשר‬ ‫נתכאו בגמלא־ ‪1‬עלהעוכרחתמתבפירההואשאמרהרמלכשסא למחשב בקדשים שהוא לוקה וכוי עד סבירא ליה כרט יהודה דאחרלאז‬ ‫שאין מ מעשה לזקיןעליו יהשתא לרבי חרי דודאי נחי אתר שלא מוקי‬ ‫בלאידלאיזסור חן ההורה זהזא ראו* שילקהעליו לולי שניה• לאזהרת‬ ‫לא יחשב לדרבי ינאי דלא שיקיניןדרשא דחזינין דאיכא מאן לדרש הכי‬ ‫תיתהלל שבאשר יעמול כהוראות! נעשה וקן ממרא‪!.‬שחין כו חעשה לוקיןעליו דאתר התס ולא האי לא יהשכ סאי עביל כיה‬ ‫מכעיא ליה לכלרכי ינאי וכזי רכימרי מתני הט אתר רבי ינאי מניין‬ ‫מחחתתאותז‪.‬חלשה מאי ללא‬ ‫הרחלם כפיי המשניות פרק אלז הנחנקץ יכמור' נכוכיס חלק ג'‬ ‫אשכחן חאןלסבירא ליה הכי והלכך ע״כללא לאו שאץ ט מעשה לוקין‬ ‫וללזלא נתקנו'הגדריס'והסייגים אס לא כחקזס הצורן לתיקון הרת‬ ‫עליו וכיון דהא דאיןלוקיןעללאו דנוהו ליכא מאן דפליג ביה צריך‬ ‫יהתצית ההוריות • לכן לא גזרו בהם כחקוסשאיכס הכרתיים אל‬ ‫לומר ללא כרכי יהודה ל ל דחטעסניתק לעשה פטריקליה ותז גרסיכן‬ ‫דת והקלו בהם בהרבה תקומות גס לא גזרייעלספיקס כמו שגזרי על‬ ‫נמנות דט״י אמר רט מתנן כל לא תעשה שקדמה עשה לזקק עליו פי׳‬ ‫סתיקי הייה ־ ודתו אזתן‪-‬לכ מפני כמד הבריות כמו שאומר‪.‬זפ‪.‬סברא זז זכרה‬ ‫לאוקמיה נחי לאכיתיה ולא לאיקמיה דלא כרישה‪.1‬קיגדריהם • שעל העובר‪ .‬כיקר‬ ‫והיקעסלה‪.‬לברי התנחיס יקום כאיסור מ^ התורה • חה‬ ‫גזירת הכתויהוא דהא אפיינליל׳שהוא חול אסל לשורפו ייל כיון דאקור‬ ‫הועילו אס כן הסכמים כתקנתם כמה שהוסיפו ענדמציתדזמזה לשל‬ ‫לשורפו כבוקר ראשון ילפינן שפיר דאין שריפתיקדשיס בייט והא דתסיר‬ ‫הזרה' ־ כי גם מצזתם יצטרכז עוד לגזירות וסייגיה אחרים יכן ילך‬ ‫לשורפו בליל מוצאי ייט איןתימ׳שכןמוצאי י״ט בשלמיישאיןכאכליןלאזר‬ ‫ללא הכליה • ‪.‬דכמו שהגזירה הראשונה היא למנוע ‪.‬‬ ‫עדכיהנהללעתזהמשתמשכמהזבראזשמטלטל התחטמקמה לצל‬ ‫תוהו כדין זקן ממרא • אץ זז תשובה שאפשר שלא לא היה חומתה‬ ‫זכו' עזכרעלעישהזלאתעשהתןהתזרה וראוי ללקות ארבעים אלא‬ ‫מופלחבלד גםאפ‪6‬ר שלא היה אזיק ארבעים שנה ולא היה ראוי‬ ‫שפטרו הרב שם כספר שופטים מפני שניתן לאזהרת מיתת לד‪ .‬רכהיכ לא תקזר ודקא קשיא לכז לאורייתא‬ ‫קאי וכן הוא כתמזרה דן־ה׳ גכי כל מילהא לאחר רחמנא לא העביד וכזי‬ ‫היא ובנן אחליהו ליקויימלעמו על דכרילהיכא דאיכא ככ!ד היריזת‬ ‫דאמר שס דכאוני היינו טעחא דמחזיר ואינו לוקה מכת יתורא לכל יחיו‬ ‫עכ ל י והזא ממש כדעת הומלס והפלא תן הרמלןאשר קרא להאזמר‬ ‫לייקינן רעשה קאי אחר הלאו זכתכו שםההיספת לה כל ימיו לזה הכלל‬ ‫ככה מתעקש יהדי ללי אזמל ‪ p‬כפ־רוש • ואתה הנץ שכדברי רלי‬ ‫כלהיט דיש הכקהדהעשהקאי אתר הלאו גס ק אץ זק לאי שקידמו‬ ‫תתיהותיי‬ ‫זעס דכריכו הלל נסיר! כל טעכזת הרח ל ן זכי המז ככרת! כל‬ ‫עשה ואין לוקין עליו ־• זהשתאאיצטק־ קרא דמזעד צאתך ללא דאץ‬ ‫לומרשיהא־כעשהזזןן‬ ‫הגלולות‪ .‬הוא אלא משוס להוי לאו שאיןבן‬ ‫עללס‪.‬זמה שהשיב הרמלן חמה שאמרו בכרכום‬ ‫זהאישאשריעשה בזדון וראה הרכ כל זה כדעתו ובתבזמפזושוכז'‬ ‫ולא דכי‬ ‫שכידואתלאבןחנוךב&טלשפקפק בנטילת ידים ‪.‬כ‪£‬ןכגמר'‬ ‫ר ל י לאתי לאשמועינן להא דחמריכן לאן הניתק לעשה אין לוקין'עליז‬ ‫גדול כבוד הכריז׳שדזחה לת מן התזר׳וקרא אותו מןהתור׳ככחיכה הצווי‬ ‫היינו דוקא כעשה שאין אתה יכול לקיימה אלא אחר עטרת הלאו אבל‬ ‫*לא כתחינת העונש והוא‪-‬־אזממ כל מלי לרכנן אלא! ללא תסור זכז׳ ל ל‬ ‫י עשה שאתה יכול לקיימו קזלס עגירזת הלאז אין זה ניתק הלאז אפילו‬ ‫םהו־כנן מחלו הלאו כמקום כטל הכריות • י יכן כתכ ו ל י ן״ל כלה‬ ‫אתה חקייחה אחר הלאו ליקק עליו והקשה הלכן חאונס דליקה ואינו‬ ‫כלמיליזהכיקאמרלהזלכר‪5‬י־‪.‬ולגויוה זו עול גזיוה‬ ‫חות •בלילה אין כן לעת תיל וכחלושי דקדזשיןאותיכהטאזר בחלוקי‬ ‫וכן)לא תכלית * זאחרשזמ'דכר‪.‬־* כמזשכתכהךתלם שס ‪ -‬ואנחנו קהל עדת ישראל‬ ‫מניתיממנו עד בקר שאיןלל עד בקו ותה ל ל עלכקר ליתןלו בקר שני‬ ‫ואם‬ ‫נזהרנו לבלתי נחרה לכייסס מן התזרה • מלאי ללא תסיר‬ ‫לשרילובתכו התוישם‪-‬ז״ל ואייה אייאסזר לשורפו בליל חיצאי י״ט הא עיכ‬ ‫<אמישגם העוכר על‪.‬ןא מלס ניפה מפני ככול הכרחת‬ ‫מחזיר זמסיק שאני התם לאחר קרא כל יתיז כל ימיו כעמוד זהחזיר‬ ‫וקרי ליה לא תעשה משוס‪ .‫נצח‬ ‫מסכת‬ ‫ישראל‬ ‫יז‬ ‫ברכות‬ ‫ערזכהבלקדלה למ״דעדהפזריסהזא מדרמן בלכד 'והואינעכוד‬ ‫אמל שנצטיוינז לשמוע כקול ל ד וכו׳על לפי ענץ מן העניינים שיראה‬ ‫לסם שיהא *יושר)תיקון הלתוכז׳ עדננתתייבעידלפיזאת השיטה שככר השחילו ללרוש בה' פסח ואהי לילי הקלה כלאיתא כגמרא שס •‬ ‫הרי שנעשה זקןיןמוא על‬ ‫אמכם מן התירה מעכרין כל אדר •‬ ‫לזמר שנעשט^קןגעז^אלעל הגזירות !התקנית לפי שכל העוכר על‬ ‫דכרירבנן ובלבד שיהא מעניין שיש על זדונו כרת כדכרי הומלס וזה‬ ‫לאו ללא הס*ר אס הורה בזדון נעשה זקן ממרא זחייכמיתה שנאמר‬ ‫ראי׳ שאי! עליי תשזכז •‪ .‬העוכר למוכרת לומר שאין שורפץ נותר־ של פסח כלילה הגס שלדעת ומלם‬ ‫מלעכיר על לכרי תזךה ־ כמו כן תהיה הגזירה השניה יען שהגזירה והלא ש‪1‬כו<י משמע לממילא ילפינן כל הקרשים משלמים שאץ שורפין‬ ‫הראשונה כברשבהלהיותאיכןורמ? התורה י‪* .‬התלמיד אמר! כהפךמזה שהרי הכ דנים‪.‬׳וזה לכרמבזאר^בטזל ־• שאמנם עניין הס‪:48‬‬ ‫ג תלה איןכשרפיןעד היו׳עלל התו׳כיאוידכףיהיכמישמציני כשלמים‬ ‫הואלהגדילהחיהורשמןהתזרהולשמזרמעכירתו • ז א ם ג ס י ^ ג ד אץ נותר שלהם נשרף בלילה לכ י״ל כנותר של פסת וכן כתבו התוקפות‬ ‫"שבלהיות מן התורה היהבלאהיה • גם היה ראוי שנגזור גזירה‬ ‫להליאכשכת דף כד משמע מרעיהם שלילי הלימוד דעדבקראץ‬ ‫לגזירה ככל מקום‪ • .‬בטל‪.‬‬ ‫כלילה כמו שנתנו התז׳כשבת)דיכד(!כמו שפסק י‪.‬‬ ‫מחתת הברת עצמו שאלכ לחה לא הרגו לעקכיא ־ ואלו לדנרי יש‬ ‫כל דברי סופרים להקלזכז' והביא שם ראי‪1‬ת היכהמורנת על זאת‬ ‫לוחות ראי'זו כי כאמרגסכןשלאהיהעקביא ראוי להיות זקן חמרא‬ ‫המנה לקיח‪1‬ת מדכרי הסלמה* • זכתבעירכסזף ז״ל ואילי תתעקש‬ ‫מחמת מונעים הלל ‪ -‬שזה לא יתכן לומר על עקטא‪.‬תורה יכץחהשהזא‬ ‫ל א אוחו וכוי מיעד צאתך אתה‪-‬שזרף עיין פירי רלי יש‬ ‫מדמץה׳־אלפשככל אנז מצזזי׳מןהתז־י־ילאהיוסמיקו׳שבדכריה'ראיין׳‬ ‫להתיר אותן אלת מפני התנאי הזה שעשו בתחילתן • ואין ׳‪ 11‬דברייהגזנים להקשות כיון לכל דבר הוה כיתרלתהלי קרא דלאו בר פריפה הוא עד‬ ‫מקר כיון דבלאו הכי לא יזכללשורפי כלילה דאין שורפין'קדשים ט״ט‬ ‫)לאשל עקר ע ל ל הרמלן‪-‬זאני תמה מאד שאסזאת ההי׳לעתהרמלם‬ ‫כדאיתא בלב ושכת דף ל ד ובפסחים ד ף ל ג ועול דאין שירכין קרשים‬ ‫כפיא‪:‬ריחסה אליו הרמלן כיותר היהלזלהרמלןלהפלאעליו'‪.

‬לאמוראי גם׳ כן ליתייהזלפוםמ? ל ל ל למצות‪-‬שריפה שייך קולס‬ ‫והיינו שיקריבוהו מבעול יום שאס לא יקריבוהו תכעור יום שוכ לא יוכל‬ ‫הבעלת הלאז מביצה לף ייב מסקינץ למתזך שהזתרה הבערה לצזרך‬ ‫להקריבוכלילה וא״כ ישארעל הבקר וכמו שבירושלמי מתרץ כאמת כן•‬ ‫הותירה כתי שלא לצורך וכתבז התיספת זהרלש להיינו חקא שיהמ צורך‬ ‫ולפיכן אחר דקרא לתיק וחוקי אכפשיהבי״ל שחל להיות בשבת • ולא‬ ‫קצתזכתבזעזל לאפילז צורך איזה מצזה השייך על אותו ייםמקלי‬ ‫־ידעתי מי הביאם לזה ־ י •לבפשיטותיש לומר י ל ל ל ל ע כתיבי להט‬ ‫צורךקצתזכןמוכחברישפסחיםל״ה לשרי^תמ־ןבי״טהויצזרךקצח‬ ‫לא תותירו ממנו עד בוקר לומר שאף על פי ש‪:‬עשה נותר מחצות לילה‬ ‫לשרי ט״ט וכן כתבו התוספ׳&ס זהשתא לפיזה ליכא למילף אץ שורפץ‬ ‫שאינו"עיבר על לאז זה רק מבקר ואילך‪:‬‬ ‫קדשייט״ט ממילה שלא טמנה ללא שרי טייס לשאט שייפה שהוא צורך‬ ‫זי׳׳ל דמצי לחיחר דהכי קאמר לא תעשו דפר שיכא לידי בותר‬ ‫באיך‬ ‫מ‪5‬והשלאות‪.‬לבקרלקרא היינו‬ ‫בוקר שני ‪:‬‬ ‫כיתר אפשר לקיימו קולם העברות הלאו למחצית לילה ואילך כשריפה‪.‬שבתקריטן ט׳׳ט אק ניקו וכימא ליהדהאי קרא ט׳׳ד שחל להיות בשבת‬ ‫לא קשה מה התוספת כתבז בשבת להך ילפזת׳ לא קחי רק למאן לאמר‬ ‫הוא דכתלכ אמר ליה שבקי׳ דקאי קרא דמיק ומוקי אנפשיה פירש ו ל י‬ ‫נדרים ונלטת אץ קריטן ביום טזב ללחאן לאמר קריכץ לא מזכרח‬ ‫חלקשי קרא אהלדי‪-‬עיכ מתוקי׳ הכי הרי לדעתהגמרא שלנו לא נכאה‬ ‫מ*י והשתא יש לזמר ללא סכירא ליה כמ׳׳לקריטן ואילך ילפיתא‬ ‫האיסברא כלל לומרהכי קאמ׳לא תעש׳ לבר שיכא לידי לינה עד הבוק׳‬ ‫‪.‬‬ ‫הוא לפ!ם סברא דהשתא ועל הלא! אץ עובר אלא תטקר ואילך למן‬ ‫שהכחתי לתעלה להכי אמר קרא זהנזתרממנזעל בוקר כאש תשרפו‬ ‫דהשתאישהזכתהכקראדהעשהקאיאתרהלאי דאז אין לוקק עליו‬ ‫שם ת ו פ ל להרביאליעזר כןעזריה ־ וא״ה היכי מצי למימר‬ ‫כמ״ש למעלת כשם סתוסל‪1‬לפי‪.‬לומר‪. ממנזעד כוקר דידאי‬ ‫בפשיטזילאתוחירזממכועדתצות ואפשר לומר לכאורה לבאמתהכי‬ ‫איצטילזמר שאינו עוכררקמכוקרזאילךאכל הזקשהלהסמכתמשמעו'‬ ‫אמר קרא לא תעשה לכו שיהיה נותר עד מקר זהיינז נמי כקו ש ט‬ ‫הכתוב שאמר ולא הותירגוגו' משמעדעד כזקר מצי מיהא לאכלווכמז‬ ‫'ומטעם דאין שזרפיןקדשיס־ט׳יטמיהולפימהדאמר בפסחי' לףקכ‬ ‫שנראה מטארמדכריהסזעיז תירצו לאפשר לפיץוהכתוכלהכיקאמו‬ ‫דילכ סטרא ליה רבי אליעזר בןעזריאדעל כיקר לאמד קרא צכיינותר‬ ‫היא בוקר ראשון ליהה כלל למה שזכרתי ואפשר שזה הזא שהקש! התוספ׳ לא תעשה דכר שיבא לידי ננתר על הכוקר ואז אתה עוכר על הלאו *‬ ‫ואע״פ שממילא כעשה ג״כ נותר עד בוקר שני לא איכפת לן כזה כיון‬ ‫שס •לה לא תותירו יז״ל זאף על גב למהכא ילפינין דאין שורפין קרשי׳‬ ‫שככר עכר על הלאו בנקר ראשון ועקר ההקפד שלא יעשה זברשיכוא‬ ‫ט׳׳ט ולכאורה אין כדבריהם מיככיס כלל לתאי מהטתר על מקי נעקא‬ ‫כותר על הבוקר הראשון שאז י?גכור על הלאו‪:‬‬ ‫כדמשעע לשין הלס זכפירש ר ל י שסיוכבר נתקשה כזה המרלמ ולא‬ ‫.‫מסכת‬ ‫נצח‬ ‫ישראל‬ ‫ברכות‬ ‫מצא מענה ולפי מיה שנחכחי אפשר להתז'‪-‬מקשיי ילר׳א׳ליכא‬ ‫ילפיתא מבוקר שני כלל‪ .1‬שאץ שורפין קדשי' בלילההלאמטעם זה ממילא‬ ‫ללמאאיצטרך דלאנימא הואיל מחצות הזה נותר ועל הלאז לא עבר על‬ ‫יהיה נזתר עד כוקר ששה עשר דאין שורפין קדשים.‬ד'עא( מוקי לקרא דלא ילין מן הבשר אשר תזבח כערבטזס‬ ‫ליתא גבייאיסזרא מיהן איכא זלע שהתוספת כשמעתי׳ הקשו ללא כן‬ ‫הראשון לבוקר בחגיגת י״ד והאי בוקר בוקרשט כלאיתאשס)היא‬ ‫עזריא‪ .‬וי״ל למצי למיתר להיסי קאמר לא תעשו לבר שיבא לידי נותר‬ ‫שירפין קלשים ט״ט מלוכתא אחריתיולא תעל בוקר דאיכא מ״ל דנלמל י על הבוקר וטי • י־ יש לדקדק הלא בפסחים ) ל ן נס( קאמי השיק‬ ‫אהא לחקשי התם אהא לכתיב לא ילין לבוקר זבת הג הפסח לכזקר הוא‬ ‫מעזל ישבת כשבחז ולא עזלת חול בי״ט זהמ כעול׳תזל למיא ואיכא מאן‬ ‫ללא ילין הא כל קלילה כולה ילין והכתיב עולת שבת בשבחו וגומר •־‬ ‫ליליף ממילה שלא בזחנה לא ליחה י״ט זאיה מאן לאת׳ י״ט עשה ולא‬ ‫תעשה זהשת׳להנך אמזראי למהליה ללא קרא רמזעל צאתך כיזןלכלאו י )יעיין פס פי׳ רש״י( זחשני התסירכי אטה! הכי כי״ד שתל להיות כשכת‬ ‫עסקיניןדחלני שבתקריכיןבייט !מקשירטאכא ע״זמשום דחלט‬ ‫הכי אין שזרפץ קלשיס בייט יש לזמר ללחאןלמפיק מעולת שבת כשבתו‬ ‫‪ .1‬י!סלאסש‪1‬רפהאחר חצותנתצאשלא יעכזרעל הלאו‬ ‫לכאורה ניאה מדבריהם דנר׳׳א ל ע דאמר‬ ‫עד הנוקר‬ ‫וגס מכח מהלהזיי״ט עשה זלא תעשה לא ממעטינןכלל שריפי קלשיה‬ ‫לפסח אינו נאכל רק עד קצות לכ ילל דמתצות ואילך‪:‬׳נובר על הלאו‬ ‫לליכא טהיאיסזך׳צללכתתזך שהזתר לצורך הזהר נמי שלא לצורך זזה הזי‬ ‫ללא תותירו ממנו כיון לאהכי תזהיר קרא שלאיעשז דלי והיינו ׳שלא‬ ‫צורך היום זשרי ועזל יש כזה ישזכ אחר ואיןלהאריך‪:‬‬ ‫יניחוהו על חצות • וללז קשה למה כא היכתוכ ללחדינ? כזה ז<)מה'לא‬ ‫יש ללקלק לרבי אלעזר בן עזריה דלעיל ללא לריש האי קרא‬ ‫םיהו‬ ‫אמרלא תותירו ממנו־על חצות ולגיל&אם לא בא הכתוב רק לומר שאס‬ ‫לכבאהשתש ללרשלא דלדידיה מפיק למחצוה הוה נותר‬ ‫לאייתכלזהז קודם י!צ‪1‬תיבא ממילא לילי כיתר על טקר מפני ששוכ ל א‬ ‫מ ל ש להזה הזה‪-‬ותשתא מנ״ל ללא לבא הכתיב ליחןכזקר שני ל‪x‬יפת‪J‬‬ ‫לא לאכלז זלאלשרפ‪.‬לאחר מחצות הוי נותר הא כתיב לא תיתירו וכזי על כוקרמשתע‬ ‫נאכלתלשמימים ולילה אחת־•־ זאלה לא פשחע מעילם שעבר על‬ ‫לכל הלילה חיתר לאכלי ותירצו להכי קאמר לא תעשה לבר שיגרם לז‬ ‫הלא] הכף אתר שקיעת התמה שליזם שני רק עד בקר כפשט הכתזכ‬ ‫נופר על הבוקר שאס לא יאכל! קולס חצות שזב אינו יוכל לאכלי ולא‬ ‫וכן כתכ הרמלס כלי חהל׳קרק פסח ‪ -‬לל לא ילין מן הכשר זגזתר‬ ‫לשורפו לטוס אהה שורף יע״כ יהיה כותר על הבוקר הכהלפילבריהס׳‬ ‫מפי השמועה למדו שזו אזהרה לחנית כשר חגיגת י״ל ליזם ששה עשר‬ ‫משמע לסבירא לתו לללא בןעזריא עיכ׳על ולל הלאז ותכף אחר חצות‬ ‫שנאמרלכקרעדכקרשליזסהשניעללזכןכתבהסל׳ג בלאזין סימן‬ ‫להצזוי קאי שיאכלו קזלס חצות זהשתא לכאורה ללמדע״כלא‬ ‫ש ל ט שאין עזכר על חגיגת י״ד עד מקרי של ייס שני‪ •.‬ספשטי׳ דקרא דכסיבלא חזחיח ממנן על ב)קו והוי עשה שקדמו‬ ‫בפסאיס )דף פז{ וכודאי ללא ל ע אין לומר דלכ אמר קרא ליי\‬ ‫ללאו ולהפי איצטרך על בוקר זבעניןשאתרנו למעלה ודוחק לוחך דלא‬ ‫כזתר על בוקר שני לכהלי׳אחרינןכשלהי כפהתי')ד'קכ( ללא ל ע ל ל‬ ‫כןעזריא ס כ י ר א כ ר ט יעקב למשוס להזי לאו שאץ ט מעשה‬ ‫לכליסיללכת^־^ בקרראשון וכמז שדקדק כןמפו״פ&מי־והוא ל כ‬ ‫אץלוקץעליז זתז לא צריך לניתוק גס למהשכתכו התוספות פסחים‬ ‫לףלט<לכבלאזהניח‪1‬ק לעשה שלעתז לקיים העשה תיטף אפילו־ לפי שהיטן דללא ל ע ע״כ עיכרעל הלאו מחציה ואילך ־ ־ואץ ז ה‬ ‫סברא צללדמנ״ל לומידמחצזתעזכר זלא מבקר ואילך כפשט הכתיב *‬ ‫איסזראליכאקשהלהשחאאיצט׳חראדלהיייניתוקל שה אףאםאיתא‬ ‫אע״פי שמחצות אסיר באכילה מידי דהזה אחגיגת ארבעהעשרדבפד׳‬ ‫ללאו שאץ כן מעשה אץ ל‪1‬קץ עליו ללא ז שאץ בז מ עשה נהי למלקות‬ ‫&ו דבריס‪).‬וגס איין לומר ללדידיה ילפינן מבוקר )אשק‬ ‫מללא כתיב לאהוהיח על חצית וכוי כיון לאץ‪.‬ ‫סליק מסכת ברמת‬ ‫מסכת שבת‬ ‫‪ j ^ ^ D 3‬מילי להוי אמעביר חפ־ן נלהר וכן׳ כי מנח‬ ‫י‪ 1‬י ל‬ ‫להבהזךד'אמותפטור• ישמלקלקץמה‬ ‫למשמע כאן דדוקא בפחות מד׳ אמזת »טזר הא ד׳ אמזת בשיק חייב •‬ ‫וכעירוגץ משמע דדזקא כמעביר יותר מליומות חייב הא כשזה פטור‬ ‫א‬ ‫שכן איתא התם)די מח( אמך שמואל תחלזקת ינז׳אבל לטלטל ד׳ אחזת‬ ‫אין תו לא יכתדיחה שראיתי דקדוק זה בספר אהד • ול״נ לישב דקדוק זס‬ ‫ע״פידאחר בעירובץ)דיכא( וז׳׳ל שס אמר ר׳אחאבר יעקב המעכירד'‬ ‫אמות ברייה אינו חייב על שיעטרהן!אלכסונן • זכתבו שס התו׳כש?‬ ‫לת‬ .בייט כדתי׳‬ ‫בזקי‪.‬זה לא ידעינץ דאין שורפץ קלשי' ט״ט‬ ‫רבי'אליעזר יעל חצותיזהכתיב לא הזתירזממנזעד‬ ‫לתהכי הוא דנפקא״לה ואף אץ שירכין נותר של פסח כלילה אכתי לא‬ ‫הד ידעיקליה כלל זאיןלדקדק להנךאמיראי למסקא בשבת וכפסתז׳אין כקד ־‪ .‬ובודאי אף‬ ‫קאי אניתזק כיון לאף על הלאז עזבר אחר חצזת תכף זאץ כאן הקלתה‬ ‫שכן י״ל כפסתללא ל ע • זכאחת שכןכראה מדכרי הסמ״ג ל כ שהרי‬ ‫לעשה כלל מיהו עלהתזסל עצמם יש לדקדק תה שכתובו להט קאחר‬ ‫כעשץ סי׳ מ' כתב דהלכה כר׳׳א ל ע לפסח אינו נאכל אלא עד מצויל •‬ ‫לא תעשה לכר וכויללכ כינות הכתיב מהיזאת דקאמר שלכ יהיו נזהר‬ ‫אכל‬ ‫ועלז בלאיי! סי׳ שלח לא כתכ שלא להותיר הפסח על קצות •‬ ‫עלהכוקרהלאאף ככקרשהואי״ט אינו יכול לשורפו לאין שורפץ‬ ‫כתב ז״ל שלא להותיר מפסח שנאמר ולא תותירי ממנו עד בוקר משמע‬ ‫קלשיס ט״ט ואז הוי נותר על הבקר שני ועוד שעדיין יש לדקדק מה בא‬ ‫חלכריזשאינזעזבררקמנזקרזאילךכפשטהכתזב • זאולם התיל‬ ‫הכתיב ללמדנו כמה לאמרלאתעשה דבר וטפי הויניחא להויאמר‬ ‫לכאןלאהוקשהלהסמכתיתזרשלזלאתותיר.

‬מווכע שוההצלעות •י‬ ‫תוקפת ל ק לא ח‪0‬לה שלא כזחנס • והי״ראסף פירת לא‬ ‫שס‬ ‫הרתלם‬ ‫שלא לכויןוצדקדק להעמיל‪-‬הצלעו׳על ז״וייזת כצבת • כת״ש ל כ‬ ‫גריםדאתיאבק״ודהחכלאק ו נחי אהייזכז׳וקשסיללי‬ ‫והליטכפי מי שהוציאוהו משנהתיפבא כדרךזז״להרחלםשסזאחרו‬ ‫דבלק דכיצה תשמע דלל לדכא י״‪-‬ט עשק ול׳׳ת וכו׳ולי מפרש זכז׳‪-‬הנה‬ ‫כטכלא‪.‬והכה שריתתקדשיס ט״ט דליכא למיתר כהו מתוךדיכעיק‬ ‫י‬ ‫ללי אחר אץ לוקין על לאו ללא תותירו משןם דהוי ניתוק לעשה ולרבי‬ ‫צורך המס קצת כמ״שהתז׳ בביצה)שים( ועיין פס באשלי וכמו כן מילה‬ ‫יעןכאןןלזקין עליו מש!ם להוי לאו שאין בו מעשה • ״‪ .‬ס ל ^ י י של פזי יאי זה היא זה עמוד השחר‪ .-‬ולמד זקיממהדאמח כגתרא אינן חמכעל‬ ‫כדאמריכן גבי גוזז פסולי החיקדשין דלוקה אע״גדלא לעינן איסור‬ ‫‪.‬יש לחוק חי קרא לוהנוחריכויליתךתחזםלכוקרו של‬ ‫לחיסרון דעתינוא!א לטבע זה החשכזןעלל • ומבואר שידינינפשוה‪.‬לעו׳ כדקדוק לפי שלא ימצא‬ ‫שפירליתן תחום וכז מיתורלעל בקר בלבד •אפס לפישכתבתי כחדישי‬ ‫לו גדר• ולפי זהילא'יסכן שיהיה במציאות אלכסון מלזקלק של לעל יי'‬ ‫להחורהוהכחתי שםדלאו חןהסתיכו׳פריךרקמיהזראדעדכקר עייש‬ ‫טלפי טבע זה הקשכון־יוקקהגדר או כפחות• מעט א ו כיוי»ר מעש י*‬ ‫אחי שפירולפירש התויצ״ע ‪:‬‬ ‫מפני‬ ‫וסוז ק ^א ‪5‬כון'ה‪6‬כסק כשיעמיד עלי! ‪.‬מוןנעת‪.‬דאיכא אינשי דקייחא־כהאי שעתא וכתבו התו‪-‬לא לא‬ ‫יש מעט ייתר׳על תרי חומשי וכן נתכאר בתכמתהמלית י• וצ״ל דהלק‬ ‫ל^זלסז״לתימאלכ לימא רבותא שפעמי'יש אדס קיראלאחר שיעלה‬ ‫לקחו החשמן הזה דהרי חומשי כקירוב ולא כדקדוק • ׳ואחנכ החשבון‬ ‫עמוד השחר שני פעמים ל ל דהכי קאחרלעולם לילא הוי"לענין שאר‬ ‫סמדזקד׳היא כא שר נרכע אורך צל^החווכע וצלע רוחב סמתצע יהיה‬ ‫מצות דכעי כהו יום כחי תפילין וציצית אכלגציקיש לא" ע ל ל הנה‬ ‫שטח תשבורת שכי המתכעיס ביחד שויס לשטח תשבוית התמבע ההיה‬ ‫חבוארשללשאליכאדלעסוילילהעדסנץ • ותלהתסבברכותא*ור‬ ‫מהאלכהין• וכבר ביאר זה הלש ב ל ג לכלאים במרובע שוה הצלע)ת•‬ ‫אמי לק״ש כזתיקץ תניא נחי הכי ותיקין היו גוחרץ אותתעס הק כדי‬ ‫ונתבאר אצל קכחיהחדז‪.‬‬ ‫כקר‪-‬״עיהו לחישהתו׳כהחורהשסאהא לאחרשס ור׳יעקכהאי והנותר‬ ‫אץכןומכיזעלחשכיןדאמתא ותריחוחשילתייכלמעבירכריההמשה וגומר חאי ע ט ד • וז״ל וא״ת והא איצשרך להורות דין שריפה וי״ל למן‬ ‫אמות ‪ 1‬ל חומשץ׳מפנ* שלפי האמת אלכסון שלל׳ על ד׳ הוא יותר חזה‬ ‫כק‪-‬׳לטתפדך דלמאי ס^כתא כתבה הכא אי לאו לאנתוקי אתי •‬ ‫השיעור • ‪1‬כחז כן א״א להוציא שעור אלכסון של ד׳ על ד׳ כדקדו׳כדרך‬ ‫והשתא הדרה קושיא שזכרנולחעלה לדוכתא כשגם שללע ישלאוקמי‬ ‫•ס^כק חכמי המלות לפי־שמיסללכ העולהחככילת בצלעותיוהוא ל כ‬ ‫יתורא דעדכקרליתן תקום לבקרו של בקר כלל אכל עדיין קשה מן‬ ‫חספר כלתי גדור ומטבע זה קחקלשלא ימצא לי גדר כשגס שלא יגיע‬ ‫הסמיכזתדאיןעכץלדרשאללזתן תחים וכי׳ לאף כלא סחיטה ילכימ‬ ‫אלם מעולש לידיעת ז‪1‬כס!ן מרובע שוהה'‪.‬לפי שלא במלאכהלעשותמרונע כדיוק • ולפיכך ‪ f‬י‬ ‫ללש התזל כסיף חוליןכשס רילא דכמקוס דאיכא איסור מפוס לאין‬ ‫שהכוונה‬ ‫לט שיראהכחרזבע כפי יכולת האדם• כמו הליחות המרזבעו׳‬ ‫עשה דוחה לית ועשה אס עכר על סעש׳ול״ת אין לוקץ עליו משוסדאץ‬ ‫בהע‪3‬רכוע כפי היכולת עלל • וזהמכוארגיכלחכמיהמדזתולפי כאן רק עשה כלבד להלת נדחה מהעשה שכנגדה ־׳ חז אין צורך לדחוק‬ ‫שהחיזכשל מעטר הוא דוקא על׳‪1‬כסוןשל ד׳על די• והוא נמנע להתצא‬ ‫כלל דחע ג לאיל לרל י״ט עשה ולח עיכז ל א אי עכר ומל מילה תלת‬ ‫‪1‬החחכ‬ ‫כשווי כי אס־גפחות או יותר לכן לא יצזיירהפט ר כי אס לפחית‬ ‫כזמנה ט״ט או גורף כותר לא לנקי עלה מיהו השתא דילין מלכדזולא‬ ‫שהמעט׳תייכ‬ ‫כע‪1‬ר<(פסשיקשס־מממשצ!סקהרמלסכליכ מה׳שכת ־‪.‬מיסו האייל‬ ‫‪:‬‬ ‫[.r.‬עד ליתן ב‪1‬קר שני לשריפתו והשתא לאטי טק דללע‬ ‫סכר כ ל ל הכערה ללא! יצאה)שכת ל ע ( זהשללענין הקטרת חלכי חול‬ ‫ילפינןשפיראץשירפין קלשי׳בי׳׳ט תקרא לעזלת שכת וגות׳ולא צריך ת!‬ ‫דליכא רק לאו דהכערה כדאחר כיכמות)ד׳לג^אין חילוק כק שכת לייט‬ ‫דבתרוויה! הוא בלאובלבל וכי היכא דאין חלט חול קריכץ נשכת ל ה‬ ‫דאין קריטן כי״ט ואין לחלק כין לאו דאיסור שכת ללאו‬ ‫עצי גמלמ«יאיכא ל!מרשכןקנקכלא^זר כלקלמכות)לףל( ועיין‬ ‫דאיסוריוס טוככדאחרברישיכמות )דףו( אהא דבעילמילף בעלמא‬ ‫שס כחול ס הא לאיקשיייואפשרלימיללע לריש מהכא כללרי׳כמטלת׳ י דאין עשה דוחה ל ח תדלא דחיה עשה דבנץ התקלפל״ת דשכת בלאו‬ ‫‪ p‬בא וו צ שם ואכלו את הכשר וכי׳ שומע אני כל הלילה ל ל לא תיתירז‬ ‫דמחמר‪-‬זלת שאני לאווידשכה דחחירי והא תנא כעלחקאי ולא קפריך‬ ‫ממני על כאי יג» אקל׳אני זהנית׳כאש תשרפו על כק׳ לל לא כא הכתו׳‬ ‫ואעיג דשלהוה ע ל ולה ל נ י״ללאטי דללדי״ט עשהולת והא דלא‬ ‫־ ‪ K‬ליה חח‪.‬יש כרט)דף ט( תניא ר שמעון קיותאי א נמר משים ל ע‬ ‫'עקיבא‬ ‫שלכצריךלומר ל א ט י ל ל ל ן נ קריטןט״ט ואזאפי׳ אם א^אדי״מ‬ ‫ע*ה ולת ל א לשריפה קדשימ לוקץי״ט וכמו שכתבו התייבסמיך לדכא‬ ‫עשה‬ .‬חכאהשחש פ׳׳ב‬ ‫בעל זרות נצבות זככרזכר זה הרמלם והתי״ט ככלאי׳ ועיריביי כחשכה י‬ ‫)ועיין כזה בחדושי לפסקים( והשתא לאטי דאיהו הוא דמפיק מקרא‬ ‫דלא הגינה וכוי' וכתב עוד היחלס‪.‬ה ככל המרובעים אףככלתישויסכצצעזתיו־‬ ‫שיסחזך גאולה‪ .‬ויש לישב מהא‬ ‫‪ .‬ ‫ב ע‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫.‬ופנייך‬ ‫שלא<‪1‬מנ׳ דאינו נכלל ככלל אוכל נפש ודאי דלוקיןעליוכמו גחז פסולי‬ ‫הש ס!ר׳יעקכ האי והנות׳חתנ! על בקר למאי אתא ופי׳כיון דלדידיילאז‬ ‫המזקדשין אלז מצאתי דרך הנזכר כזה בספר זרע כרוך אך לא טאר‬ ‫שאיןבותעשהיכלא״ה איןלוקיןעליול״ל ומותר לנתוקילעשההא‬ ‫דבייו כלל ‪:‬‬ ‫בללה לא לקי עלה)ועייןשס כתיל( ותשני מכעייליה כרתנןהעצמות‬ ‫להוכזיולאעולתעדדסכרלזנאיןקריכץט״טיולתי‬ ‫ש‪0‬חום‪£‬ח‬ ‫זהגידין!כ‪1‬׳‪1‬אמאי ליתי עשה ולדחי לה אתר חזקי׳אמיקרא ולא הותירו‬ ‫דבריהם העקר חסר תן הספר ולולי דבריהם י״ל דאכיי‬ ‫!כי׳ כדאיתא כאן‪.‬כמשנה דע^מניןז״ל אבל שטח‬ ‫דעול' שכת והוא אליבא דר ש דלל ציצית איני נוהג כצשיס־כמ״ש כסמוך‬ ‫ה מ ח יהא מדתו ומי לא יודע הצלעאלא כקרוב וכזי על כי לא יגיע׳‬ ‫זגם י‪1‬יכ׳ ל ל ע כלש התוס׳ואטי גס לש אליבא דר״ע כילהזסיל דעד‬ ‫לעולם לידיעת חשבון שאינלכחר בדקדוק אלא בקרוב ־ זאיןזה‬ ‫הק האלילה ושפיי‪.‬ללמד הוצאמ אלכסונס חן הצלעותיז‬ ‫כלאודמועל כמוקדשיילה הבא • וכמו שכתבו סתו׳בפ״קדביצה ול׳יב(‬ ‫והוא יותר כפי הנחותיו מתרי ח ומשי הנזכר כלס שלא אמרוהי רק לקרכי‬ ‫אהאדאמרהתסהשוחטעולתנדכה ט״ט לוקההאמנילשסיאדלא‬ ‫ולא לדקדקוכז'בשם התילולע‬ ‫אמרו מתוך שהזהמ הגעל ׳'לצורך הותרה נחי ־שלא לצורך‬ ‫^^^!לאעוליחוללללאטיסעכלעדדטשכל•‬ ‫ו ^ כ ר ע י כ‬ ‫דאי לאו להותר\נדריס ונדבות כהדיא לכתיכ אשר יאכל וגומר‬ ‫קשרים וטיעדא״כ עולת חול ט״ט אסי' יש להקשות‬ ‫והיינו נחי לונ רמתוךשהזתר׳זט׳ורק אסרינןלהו מקריללכס לא דלוקץ‬ ‫מ מ ה דבריש המ‪1‬רה)לףל( קאתר הלס אפלוגהא דר׳ יה‪1‬לה ור׳ יעקכ‬ ‫עלייה! ‪ .‬‬ ‫מילה שלא כזמנסזדאימקי כיון דאהדראקרא הדרא לאיסורא־קמא‬ ‫עללאמות וג[ מגנפין^ ‪.‬שיעכורקזאלכסון ולמה יהיה חייב לאמו׳ג׳חומשק אחרישלפי האמת‬ ‫גזיזה רק מדכתי׳תזבתולא גיזה דנראידלא הוי רק לאו הכאימכללמעל‬ ‫שכתב‬ ‫המדוקדק אלכסון שלל׳ על ד׳עודףעלה׳ אמותג'יזומשין כמו‬ ‫ואין ליקק עליו אלא‪ .‬לתפלה זנחצא מתפלל טו׳משתע נחי לנלללאטי כריע‬ ‫רצוכי שיהיה שיעור חרכ! חשתנה חרחכו • ובלכד שיהיה המרובע הה!א‬ ‫דלאהוי‪-‬יוסעדהכץ‪1‬כ״כ כספר חנחת כהן‪-‬כחלק‪ ..‬ליי מם‪.‬ל מ טון דרכיי קרא לאיקורא הדר לחלתיה דהוי‬ ‫הרמלס בעצמו ככלאים זעירוכין‪ .‫מסכת‬ ‫נצח‬ ‫ישראל‬ ‫•פעמים שאלם קורא קיש שני פעמים כלילסאחת אחת קודם שיעל?‬ ‫ל ת דלעזליפ אינו חייב במעכיו כי אס עד שיעבור כשיעוראלכסק של‬ ‫עח‪1‬דהשחרואחהאחרשיעלהעמיד השחר ויוצא *לי חוכתז אחת של‬ ‫ד'וכל מקום שאומר מ ע ט ר ד׳ אמות הכונהעלאלכסקשלל׳‬ ‫מס ואחח שללילס־והריך־הותגזפ־ קשיאאתרת פעמים וכו׳בלילה אחת‬ ‫והכהכדולע^דעלאלכקוןשלאיזה חרובע ככר אחחכלס שכל‬ ‫^חא לאחרשיעלה עמזד סשחרלילה הוי נהדר הני׳וייצאכסן ידיתזכחי‬ ‫אמתאכרמעאחחאזהריתומיגואיבאלכקיכא • וככר הוכיחו סתיספת‬ ‫י אחת של מס ואחת של לילה אל^ח ימחא הוי!חשכי לא לעילילילה קויוהא‬ ‫כעירוטן)ד׳נז^ ובסוכה דאץהסשלזןיסזהדתרןחוחשיסמקדקדכאחת‬ ‫דקרי‪.‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ w‬עי׳^ד השתר כלבד דמעמיד השחר יאילך היי ימסא‪ .‬כיאור זה משני י׳׳ט עשה ול״ת י״ל כמו שכתט הה וסי לקמן חליכא דרכא דלל»"ס‬ ‫עשה ולית ואלה מפיק מלכת • ולחה שכתכו התולכשס רילא כריש‬ ‫נאכל עדקהתמההשתא דכתי׳עדכקרמתתר ללמלך‬ ‫‪&™tnwt‬‬ ‫א^ל אלא י־גל עמוד השחר• ימיהו^ש לדקדק ילמה לי קרא להכי‬ ‫^‬ ‫פסחים)דף ה( דלמ״ד הבערלללאויצחה אינה אסורה טיט כיון דאץ‬ ‫הא ככי ש ס ק ל למעלי השחי ימאא היהכלאית׳בלכ דמגילה ל ף ל‬ ‫שם מלאכה עלי׳ אין מקום לתירוץ הזה ל ע י ל ׳ אגימדאי לא ל ל כמ״ד‬ ‫‪ > W‬ל י ה חדכתיכויקראאלדים לאורים למאיר יכא •קרא יום‪ :‬הבערה ללאו יצאה מדאיסר הקטרח חלט חול ט״ט • מיהו סכרת הרילא‬ ‫י » ס _אף בלא יתיר עד בקר חלכתיב ואכלו אתהבשי כלילהשמע אני‬ ‫כזה איןלה על מה לסמוך וכח״ש בחידושי דפסחיסע״ש ‪ .

לה כולהז זמשעטנז רי״ל דאיכ׳מאןדיליף‬ ‫עשה דזחהלתממיעוטא דעד כקרזכיזן שכן אץ חלק לענין שתדחה‬ ‫עזה ללאו טןעשה השוה ככל לעלהאינה שזה ככל‪-‬וכיזן דאלה חיינץ‬ ‫לאץ עשה דשריפת ‪8‬זתר דוחה י״ט צריך גלכ לומר להטעס מ שוס ללא‬ ‫כטלה מצות! ויכול לשרפה אחר י״ט כמ״ש ר ל י כסמוך ותזלביכמזה שם‬ ‫ו ל כ ל ה דאין שרילטימא דוחה י״ט ולרכא ורכ אשי ל כ לק״מ לתרוויהו‬ ‫סיל יי״טעשה ולת ירכא הוא דמהדראקרא משום מילה &לא כזחנה •‬ ‫וכמ״ש‪v*f‬ת)׳כסת)'‪1‬א)לס למ״ש לק״מ לגלאי ס״ל לאכיי <מי י׳׳ט עשה ל״ת‬ ‫ומטעם זה כלכל אץשו פת קלשי׳לוחץ י״ט יהיה קלשיס טמאייאו׳כזתר‬ ‫)ועיין בחידושי יכחזת(‪:‬‬ ‫זרק מייתי קרא ג ט נזחל לפימה לקיי״ל כלש לציצית אינז נוהג כנשים‬ ‫גמראדאתמר שיעור לה ככמה מ ס אשררכיה!דה‬ ‫דף^רעיב‬ ‫ואז אין חלזק לענץשתרחההלאו טןשוה בכל לאין שזהככל‪-‬זכיזןראלה‬ ‫אמרשחואלג׳ חלקימילרכייסף אמררכיהודהאמר‬ ‫תזינין לאין הקטר חלבי חול לוחה י״ט והי‪-‬ינז משוס ליכול לקיים העשה‬ ‫אחר י״ט כפי׳רלי נשמעתןלהלאץ שריפתטחא זנזתרלושץ י״ט ואף שמואל שני חלקי מיל וכזי עד אלא תלתא רבעי מיל • כענק כין השמשזת‬ ‫‪.‬‬ ‫ענין שקלעחהחמה זכמ״ש‬ ‫להשחא מיושכנמישישמקשין לאכיי אכתילמ׳׳ד לזנ קריכין‬ ‫זהרל לח בפירזשו להלכזיקידזש החודש להרמלס • אמנם התזלהיןשו‬ ‫ט״ט איך מתרץ ׳[יכיה דלדידי' חלל דאיןשזרסץ קדשים‬ ‫בכאן מלחי שהיה טמא דאיתיהתםתשתשקע החמה ועד צאת הכוכבים‬ ‫בייט הכי נאמרדפליגז חכאי בהא דאין שורפץ קדשייכי׳׳ט דמשחעותא‬ ‫אדם מהלך דימיליןזעד צאת הכזככיס ודאי לאו לילה הוא כדמזכח בלב‬ ‫ללעזעי׳)‪ ft‬לונ קריכץ טיטהואר׳ישמעאלכדאמילקמן‬ ‫ד ל ס להוא‬ ‫למגילה )רףכ(מקראמחמיהדכתיכ ואנחניעהיס במלאכה מעלות‬ ‫)לקיר( והנה בימתכיתץ אמי אין מדליקיןכשמן שריפה ט״ט לישמעאל‬ ‫אומר אין מדליקין כעטקמשמע דלא פלינ אלק ויק לאטפוי׳קא אתי השחר זעד צאת הכוכט׳זכתיכ והיה לנו היום למלאכה וגוי• ותירצו כשם‬ ‫ל ת דשלי שקיעות יש והשקיעה דהכא טיכו מסוף שקיעה שככר שקעה‬ ‫לכל תנא כתרא לטפוי אתי כלש התיס׳ לעיל וכדאיתא כפ׳ המוכר את‬ ‫החמה ונסתרה מנגד עינינו אלא שעומדת עדיין נגד תלונה י‬ ‫הפירזת)ד׳צג( גם יש מקשין עוד כעקר התיישמתרץאטי ללמד מקרא‬ ‫ושיעור ‪ V‬מילין הנזכר כפקתיס הוא מהחלת שקיעה ושקיעה‬ ‫לאין שירפין קדשים טיטהכאגט תרןמהטמאהזכפקחיס 'גט נותר‬ ‫והלן הסכים לדכרי רשיגי‬ ‫דהכי היינו מסוף שקיעה •‬ ‫)ל׳פז( דלא ניחא דאתי עשה דשהלקרשיס זדחי הלאו די״ט לכלאו קרא‬ ‫תם והטצ ראיה ללכרץ מירושלמי דפרק קמא לכרכוה‬ ‫כמי לא לחי׳העשה לפריפת קדשים ללית לי״ט • דאין ללמוד זה מכלאים‬ ‫״‬ ‫‪1‬י‬ ‫לאיתא‬ .‬מסכת‬ ‫נצח‬ ‫דאעיג לאיתליהי״ט עשה זלת איצטרךלמעט שריפת קלשים ט״צ‪1‬‬ ‫הלבדז • זכסכהדריןס׳אחד ליכיממזכז')ל׳לה(־משמעללללאטילוכ‬ ‫אין קריבץ בי״טלאחר‪.‬בכל מקזסילפיכן מכלאים כציצית־לכי דעשיז רציצי׳היא עפה השוה‬ ‫ככל דכזהג־כלילה ומהג כנשים כדאיתא כפלסתכלת •י משא״כ בעשה‬ ‫דשריהת קרסים שאחי שאין שזרפין קדשים כלילה כדאייתא בפרי הערל‬ ‫וכן כתמ החמי־ כאן בדיייה כקד שני זהוה מצות עשה שהזמן גרמה ואיכה‬ ‫נוהגת כנשים זנהיידילפיכן שפיר מכלאי׳כצ־צית דעשה השוה ככל דוהה‬ ‫לל׳׳תימלללגםעשהשאינהישוה בכלדוחסלל״ת וכעכיןזההקשז‬ ‫התוסיכלקדיכמזת )דף'(*לכדאטייסזכד‪-‬כן כלל ולפי מ״שניסא־‬ ‫דכאמת לרכק דאית להו בפ׳קתכלה לציצית נוהג כנשים ודאי דלא צריך‬ ‫י קרא ללמד דאין עשה דשריפת קדשים רוקהלל״ת די״ט ׳ רק לרישתעזן‬ ‫ל ל ל לציצית אינו נוהג כנשי׳ופליג עלרכנןלפיהתכלת־ולפיכך אי לאו‬ ‫קרא ה״א דאף עשה דשיילקדשיס דוחה לל״ה די״ט ואם היא תינה שוה‬ ‫ככל לכמו כן עשה לציצית אייכה שיה בכל זאלה דחי׳ללאז לכלאי׳‪ -‬ואין‬ ‫לחמוה מהלשקל וטרי הלסאליכא ללש לפי שהלכה כלש כהא לאין‬ ‫ציצית נוהגמשיי• והשתיניחאנמי לשפיר יליף אביי ראץשורפץ קלשיס‬ ‫בייט מקלאלזלא עולת חול זגו׳זהזאאליבא ל ל ל נ״ונ אץ קייטן ט״ט‬ ‫לפי דעקר קרא איצטריללש ולש אית ליה כהדיא כלב לביצה)לףייש(‬ ‫דלוכאץיקריכץ כייטוק״ל‪:‬‬ ‫תול ל ה סלץ בציצית זכו׳ על זעוללכלק ליבמות גכי‬ ‫דףכהעיב‬ ‫כלאים בציצית אפייהאןללא לריש סמוכיןכעלמ׳כמשנה‬ ‫תורה לריש י יש לרקלק ללמא לש ל ל נתי כ ל ל כפרק שני נזירים להא‬ ‫לכעלמא אמרי׳דאתיא עשה זלחי׳ללת ילפיקמראשז לנזיר זקאח׳הלכ(‬ ‫התם להאי הנא לא יליף מסמוכץ לכלאי׳עס ציצית לאיצטיהאי סתזכים‬ ‫ללרכא לצמר ופשתים עוטרה טן במינם ‪3‬ץ שלא כתינס וכו ולפיכך יש‬ ‫לומר לגס לש ל ל הכי ‪1‬מלה לא אתיא עשה לציצייולחי' ללתלכלאי׳•‬ ‫ן ל ל ראכתי נילף מראשו לאף עשהלציציתל*‪1‬י׳לל״ת לכלאי' לסי לעשה‬ ‫לציצית אינה שזה ככל ולפיכך אין י ללמול־מראשו לנזירלשם העשהשוה‬ ‫ככל )ועיין בהזלבלק ליבמות ל'& לע״כגס לפיתיק התוספ׳ והוא‬ ‫דסברי לש גזירה משוס כקיח לילה ס׳׳ל ללש לציצית אינו נוהג כנשים‬ ‫אסר שאינו נוהג כלילה להא בהא תליא כדאיתא כסר' התכלת • זכאמת'‬ ‫שכס' התכלת תירצו התוסיעל הףשיא שמקשים כאן בסגנון שכתבתי'‪V‬‬ ‫אפס שהקשו על זה כשם לת ממסקנא דריש ל ק דיבמות דמשמע להא‬ ‫לכעלמאעשהדחייללתא״איללמזד מראשו • ואיני מבץהקושיא כלל‬ ‫להנה עקר חה שמרחה הש״ס ילפותא דראשיו כיכמז* הוא כמו שאומר‬ ‫שם למכזיר לא ילפיכן רמה למיד שכןישכו כשאלה־י ואלו ללש אין זה‬ ‫לחיה כלל דכהדיא שמע*נן ללש כרישלכדכזי׳רדחין שאלה כשירות •‬ ‫ואין להקשות ל כ ללש אחר דליחא לפידכא דמה לנזיר שכן ישנו כשאלה‬ ‫טלף מנזירדכעלמא אתי עשה ודחי׳לל״ת ועשה כמו ככזירדאיכאעשה‬ ‫לקדוש יציה עם הלת ‪.‬נמצא מחלזקת כין הפיסקייהקדמזני׳י• ידעה הרי״ף יהרמלס שלזשיךעח‬ ‫עיג לכלאו הכי לא לחי׳רי״ט עשה ולה כסקא מניילהשתימלקי נמי לקי‬ ‫החמה מיד מתחיל כין השמשות וכרכה דאמר כרוך והכי ולדעתו שיעזר‬ ‫וכעבין שכתכנז • ומיהו לרבנן אע״ג ל ל ל ציצית נוהג כנשים עם היות‬ ‫בין השמנלכלי מהלךאלף זלק אמה שהיא בגביעי מיל‪ .‬החס אכיילאין רציחה לוחהעבולת ציכזרלמה‬ ‫שבת שאין רציחה דזחה אזתה קרבן ציבור לזחה אותה קיו שאין' יציחה‬ ‫ד זחה קרבן ציכ?ר והא דכתיב מעם מזבחי תקחנז למות מזקי התם אטי‬ ‫לקרבן יחיד שאיכז ליחה שבת • ואילזלי דלל לאין לזנקריטן ט׳׳ט גס‬ ‫בקרבן יחיד איכא קיו ראץרציחידוחה אותו והיינומשזסדאיןרציחירוחה‬ ‫י׳׳ט ואלה קרבן יחיל להייגז לזנ לזמין י״ט ק״ו שאץ רציחה דוחה קלכן‬ ‫יסיר? וכמו למסיקהתסרכא׳וגלכ לל דיןרא דעסמזכחימסיק מסכרת‬ ‫הקיז ולה ררציתה דיחה ק״צ ‪ -‬זאולם סברת התוירכסמוךזקיא דאסאיתא‬ ‫די״ט עשה ולת לא ציכינןחו רכזי׳לאיןשזרפיןקדשי׳ט״ט לזלישנאמ׳לוכ'‬ ‫קריכץט׳יט אינה מזכרחת לפי מ״ש התזס׳פשס ל י כשלהי תזלץלאע׳׳פ‬ ‫לאין עשה דזחה ל״ת ןעשה אלה אי עבר ככחצ׳כזה אץ לוקץ^על הלאו‬ ‫זהשלשפיר איצירכויה לאיןשורפיןקרשייכי״ט דאז אפ השורף קדשי׳כי״ט‬ ‫לוקה חשלכ אי מתעטי^שריפ' קדשי׳משזסרי״ט עשה זל״ת המו שאכתו'‬ ‫בסמוי• זללז י״ל ל כ דאכיי ס״לכמ״ד הכער׳ללאז וכעניןיצאה שכתבנו‬ ‫למעלה ולא צרכינןלתירזץ התזספ׳ ולפיסכרת רילא שזכרנז והוא כאס‬ ‫עכרראיכז לוקה •כייןא נמי מהי דלכאורהקשיא אכתילאכעהא‬ ‫דקי״ל כלמ דאין שריפת קלשיס לזתין י״ט הי קלפי׳ טמאים הן קדשים‬ ‫שנתותר ‪ 1‬מנ״ל־ דכשלמהא רלא אתי עשה לשריפת כזתר ודחי ללת די״ט‬ ‫שפיר‪-‬אפשרלמילףמתהדאץ הקטר־חלכיחולדהזאנמיעשהלא דתי‬ ‫ייט שאילג לעשה להקטר חלכייאינה שזה ככל לאינה כבשי׳רלנ עשה‬ ‫לש״יפת קרשים דניתרלל לאינה כנשים והיינו משוס להוי מצות עשה‬ ‫י סהזלג לטזס אתה שזרףזלא כלילה כדאילכת׳הערל ־ משלכ שריפת‬ ‫קלשיס טמאי׳לוראי אץטעם לזמר להך לגשה אינה כנשיילזלאי קלפים י‬ ‫עריסת טמאים הזא כין כיוס בין כלילה כתז שהוכחנו בחידושי לקלזשץ‬ ‫ישראל‬ ‫יבמות‬ ‫כציציתללתי כלאיתא כפרק קמא דילמות יהא יעמל דזהה‬ ‫ל״י‪ .‬וכחושקאמרהלסשם ראי לאתימאהכי הא‬ ‫דקי״ל דאץ עשה דוחה לל״ה ועשה ליליף מהכא דלחי • דלסיהאמת‬ ‫איןכנזיררק ל״תצלכל׳ כלשהרמלס כל יימהל׳נזירזת לנזיר מצורע‬ ‫לסי שאץ ימי חלוט! עולץ לו מן הקניןבטלה העשה דקרוש יהי׳מאליה •‬ ‫והא דקאמר כפר׳ קמא דיבמות דנזיר עשה ול ת ככר ישבתי זה בחידושי‬ ‫ליכמזת •דהיינו לפי מה דסכר רב חסדא כפיכהן גדולדכבזירותמחכה‬ ‫ימי חלזטז עולץ‪.‬והיינן כפשט‬ ‫ללענין לללקיי כשריפתקלשי׳ טמאים לא מצינין למילף מנזהר והקטרה‬ ‫משמעות גמרא דהכא ויהיה שקיעת החחה לדעתסהזא כפשזטז והיינו‬ ‫לעשה להנהו רץ ללא לירחי ללאו לאינה ש!ה ככל ע ל פ אסור לשורפן‬ ‫משעה שמתחיל גוף החמהלהקהר מעינינו מדסתמ! רברילולא פירשו‬ ‫כי*ט משוס לכללה ייט עשה ו ל ח ‪:‬‬ ‫האחרוניםלדעתהרמלם והס הדלי‪(.‫‪.‬לו מן המנץ ולא קיימא הכי מסקכא דפרק כהן גדזל •‬ ‫וכגראה שםממחני'<פסחי')ד׳מז(זמהרמלםוהח‪1‬׳דקיד)שץ שסיזכחן‬ ‫שכןאימא כיץ להא דקי״ל עשה לוחה לתיזילפי׳לה מכלאייכציצית כריש‬ ‫יכמזת הנה לרבנן לפי־ התכלת)לף ל( ללל ציצית נוהגככשיס גם הא‬ ‫לקי״ל עשה לוחהלתהזא לוקא עשה השוה ככל זכמה שכתם התוספת‬ ‫ביבמות )לף ו( זלא עשה האמה שיה ככל • מלבל ללש ל ל ל משים י‬ ‫פטורות מציצי' לאז ילסיקלאן עשה האינה שוה ככל לוחה לל״ת זכלש‬ ‫התוס׳ שפ והשתא לאכיי מלל לרכנן לאין שזרסץ קלשים טמאים ט״ט‬ ‫לעשה לכותר והקטרה ל ץ הוא שאינה לוחה י״ט לעש? כי האי לא לחיה‬ ‫בשום מקזס •ואולכ לאילן־ שנויידגמרא לק״מ למאן ליליף מעל בוקר‬ ‫»"ל דלל לללעאףעשה האינ׳ שוה ככלרוחה ל״ת כלח ימהלילפי׳לה‬ ‫וכמיש התו׳בריש יבמות)ד'ו.

‬לף יאע'ב(‪:‬לפי‪cr.‬ם עלית חרכו‬ ‫הי^לס י ויחע ג׳כישכשעה אתת יעל! טיז מעלוח חהגלגל לפי חשבון‬ ‫ש ס מעלות הגלגל ככ׳ר שעה • זיגיע לעשירית שעהחעלהזחצי‬ ‫ויזגרעזהמן הששה חעלזת אשר בהם יתאחר עלית מרכז הירח‬ ‫יט‬ ‫שבח‬ ‫אש<ןיעיי*מרכדי‪£‬ח‪ 1 .פים כהאיחו׳ ~סזסיתתייכ כהכרח להורותולוחר שכז‪.‬גופינפתי שהיה טחא שהיא‪ .‬וכלה‬ ‫ברגעשגוף היוחחתחיללעלית זע״זאיחררחניבאשאינוכן אפנן‬ ‫שטן השחש!ח חתחיל חרגע שכבר שקע גוף השמש כולי* וההבדל הוא‬ ‫מיש הרחיכםכפ״י חה׳ תפלה דתרגע שתתחיל גוף השמש לעלותעל‬ ‫הארן זעד שיעלה טלו יש שהוח כשיעיד חלק אקל מעשר׳כשעךיאיהיה‬ ‫תכלית כיה כרגע שגוף הלמה מתחיל לעלות ואז הוי לילה י ואדרבה‬ ‫לפייהר״ןקשה שאח״רשלדעהז דכל‪:‬לירושלחיחסכח'עסהגחרא שלכ!‬ ‫בעכילייה וחה שאוחיר ר׳חכיניסיףגלגל חחה לשקוע ה‪-‬יכי על השקיע׳‬ ‫השטת שזכר ריח והיאהמתחלתכבליגיחיליןורביע חתחלח השקיעה‬ ‫ויהיה ללעתזקירח כתקופת! חתתיל לעלות אחר שיעזר מהלך ל׳מילין‬ ‫מתחילת שקיעה יהזא יותר חשעק וזה שקר הןמצד החוש הןמצ־ התכינ*‬ ‫כחו ש^ובאר‪ .נת־‬ ‫הראיה שהביא הלןמהיחשלחי לא כלבד שאינה לאיה לדברי ^יס׳לפי‬ ‫שהיי־ושלחי יתפרש יטזב לדעת הרייץזהרחיבםשמפבי שהיה חשמעית'‬ ‫לברי רבי‪ .‬חתשה חילי׳ והוא ‪ -‬שיעור‬ ‫שעהימחצהזכמ״ש ?הושעצחס בלקלפסיויס‪).‬׳יוהרמ&יעה עד שלקדז מזה ששייעזל‬ ‫המליחה לכשר איט ״תר מזה חשע‪ $‬כנזכר נטזר •\ והשתא לפי'ר*ת‬ ‫דלכלמי‪3‬יהיהיזסעדצאתהכוכט'סרקילעכין שיהיה דם נפסלסיס‬ ‫לילה תעח החלת שקיעה השחשילכ ליל להקדיס שחיטת התמיד כעיפ‬ ‫שתלעיש חשוםהנליה • שע״כגמר‪.‬ומחמת הסטת הנזנריוח יחאחר‬ ‫ןריסתז חשקיעתהשמשי ולפי שהירושלחי זכר כסתם ששיע!ר כיה הוא‬ ‫מ!יעירימה שיאיחר הירח כתקופחז לעלזחיאחר השמש • זככר ימ^או‬ ‫מל. :‬‬ ‫ועיר י‪£‬ראיהלרבריהרי"ף יהרמיכס מקימי שסיהטמא )רףצג(‬ ‫לאחר עילא יתס הן המזליעי'לירושלים טיז מיל הזה וטי עד‬ ‫כשעת‬ ‫עילא לטעמי׳ידאמר איוה ורך רחוקה נל שאינו יכזל לכנס‬ ‫שחיטה הרי שלא תשכ חס רק עד שקיעת הסתה ואלז לפיירטנו תס הוה‬ ‫יוסבכדיהלוךגיחיליןירבעאתיישקיעתהתחה * ובאמתשככרהקשז‬ ‫תתו׳בעצמס קושיא זו זעלו כשימא כפרק חי שהיה טמא * אלא שבפרק‬ ‫איזה* חקוחן?דן כ!( תירצו התוקיעל ?שיא זו זכהכז שס מלאי לענין‬ ‫שיהיילס נפסל הזה לילה מתחילה שק‪:‬עה'אע״ג רלשאר חילי היה יזם‬ ‫עד מהלך גיחיליןירטעי אתר צאת הכזככים • זזת בל‪5‬ד מפסיק מייחד‬ ‫דכחיכ גביילם וגיוא טוס הקריבו • יעיז מצאתי כעניי קושיא גדולה‬ ‫מרישפרקתמיללאמרהתםתחידנשחט כשמונהזמחצהוקרכ כתשע‬ ‫ומחצה כערכי פסתיס נשחט בשכע וחהצהוקוכ כשמזנה זחחצה • חל‬ ‫זחחצה‬ ‫ערב פסח להיות כערכ שכת כ‪1‬חט כששומחצה וקרבבשכע‬ ‫וקאמר כגמרא חנילח אמריייהזשעצןלףאחרקרא יכו מוקשה ובא‬ ‫על פרזקא לרילל זחהיק»ם רבא הטעם חשיסלחצות! רתמיד תשינטז‬ ‫צללי ערב להייינז כשש זחחצה •י א‪5‬ס כשאר ימות חשכה דאיכ‪ £‬כדרים‬ ‫ונדטחלאיא להקריבם אחר כתמיד משוס עליה כשלים וכוי האחרינן‬ ‫לתמיד תלי שעי ןעכליכןליינהיןחחצה כערכי פסחים ראיכא הסח‬ ‫אתיהתמידקלחינןלתמילזעכלינן ליה נוי‪!.‬מרתכ כירח חהמזלזת אפשר שיגיע לחחשה מעלית לרעת‬ ‫קרחוני החזכנייס זכן כתכ הרח״כס שס זללעת האחרונים לא יגיע כי‬ ‫אסלארכעחעלזחוד׳חזחשיחעלהוהזאנ׳ לקי׳כח״שהמפרש לכרי‬ ‫הרתי״כם שס* ולפיכךכאשר נניח הירח כמזל טלה וה‪:‬א עס זה בתכלית‬ ‫מלסכ) חן המזלות וכא״י • יס!ה החלוףאשר חצד נזילות הת־‪ 1‬גל שמונה‬ ‫אשרחצל התדינס נ׳ מעל!ח‬ ‫תוחשיחעלהישלישחעלהיה‪-‬־־לזף‬ ‫והזחש ־־.‬‬ ‫תוכל להיות סוליה לפסח אתר שי‪.‫מסכת‬ ‫בצח ישראיז‬ ‫)לאיתי( התםמיחומוכנכצה בתקופתה התחיל גלגלתמה‪1‬שקמג‬ ‫ואתלת גלג‪ $‬לנכה לעלות והז כין השמשות ‪£‬חר ר' תניבאסוףגלגל‬ ‫מקהלשק!ע'זחתלש גלגללכנהלעלית פייר׳חכינאמשנשלנרייחאל‬ ‫לקחני צחחיצ גלגל חמה לשקוע וכחכ הר״ךחכאןלחלצו שאיין ל ה‬ ‫חתתילעל שעה שסזףגלגל חמהשזקעע״כיזדעשהרשלא הקשהע!‬ ‫פי׳ריהוהניחיהדכרכצ״עזעיייחהשכהכהליכא״חסי רסא י ו.‬זאו‪5‬ס לרעת הר״יףןהרחנ״סיהייהירנשלחי הכ״ל מבואר‬ ‫מאול׳זהוא אסכים עם שיעור רכהיסנוכר כגמרא שננז שה׳א ג' חלקי‬ ‫חיל י ודע שהסיות אשר'מחמתן ישהכה רגע זריחת או שקיעה השמש‬ ‫הרגע זריחת אי שקיעת הירח•בשגס ששניהם כחלק אחדממזלזח ככר‬ ‫וכרס הלח״כם כעיייו חה׳ קידו‪.‬י‪.‬גרילה‬ ‫הרי״ף זהרמיכה^ הנאמרים‬ ‫ללכייקםיוהואשכין השמשות מתח־לתיכף מרגע ששקעו! גזף‬ ‫השמש י והזא סתירה לדברי רית ‪.‬ה י‪.‬‬ ‫ה!חן שטן פקיעת השמש ללה לצלית־״פפססהואשעה אהתוכיון‬ ‫שאפקיהו חז'ומחצה'א‪:‬קמוה‪ 1‬״שגה ומיצה כרעי ולא רצו לנאור לו ןחן‬ ‫אחר • חלא לאין סעסכלל לומרשלארגזלכחו־ ליזחןאחר־זאשר‬ ‫שלא לשחוט התמיללז זחחצהה־הלנ* להעמיד זמני כתיזלת ז'‬ ‫•משים טעתא לנדרים ינלכית • ועול לאכהי לרכא טפיה ד^ית ליה‬ ‫כפ׳מי שהיה טמא לתהליך שמן שקיעת היזמה ועל ציה ה א המילין‬ ‫והנא‬ ‫קשה זאי׳לגיראהותברכא כפ׳ מישהיהטל!א י ה י מתב־תין‬ ‫)חדכריעצמומיהא לאאתיכב • זעיל ללרכייסףיהכאלאי׳רלשיעור‬ ‫כין ה^שות היה רק תךי דלקי יזיל ויה ה לפי דעהו משקי*‪:.‬כ!ככיס יש האי יוא‬ ‫כרגע יציאת הכוככיס מרקיע השמיס זי‪.‬ת כתקופת! יזה המד ׳העד ללברי‬ ‫הירח‬ ‫כאמת זצדק וקירושלחי ראיה ‪.‬הק׳־כתהפסחיה־הקזרסתחלת‬ ‫שקיעה השמש שמאז ואילך כפסל •י זמתחלת שקיעת החמה־עדצאת‬ ‫הב!ככי ‪0‬היא ולצי לילה לענין איסור עשית מלאכה כשבת ס״נ לרכא‬ ‫‪.‬האיחור אשר יכיל להיות והוא ע ס זה כסי חה שהוא‬ ‫באיי וח בואר מדברי הסמיכם שם שהחליףהיותראפשישיודחןהוא בזחן‬ ‫‪4‬הירח כחזל טלהלפי ששס סזא‪ .‬כלה כתחלחעליית הירח וזה יהיה נכדי עשירת שעה ק‪1‬ל‪.‬״?לכךנלעתיר׳תנינא שאמי‪.הכמז כשאר ימ.‬ככלי חהלך‪. יר‬ ‫ו ר ע שנמצא דיעה שלישית כענין כיה יהיא לעת רטכז‬ ‫מחיץ י והזא פירש השני מיני צאת י‪.1‬ת הירישלחי‬ ‫על חכלית ^עזר‪.‬לשעה‬ ‫ממש לפי חשכון תהלך מ'מיל ט״ג שעה וללידה קשיא ‪0‬י‪:.‬מחצה קל ערב פסח‬ ‫להיזתערכשכת דאיכאנמיצלייתז דלאדחישכתמזקמינן לייאריניה‬ ‫בשש ומחצה ע״כ י סכה מכזאר שלילי כצסרכות יצליה אשר יחיסף‬ ‫כערכ פסח שחל ערב שכת היהההחידכעשה כו׳ןמחצה כמו כערכ פסח‬ ‫שכשאר ימות השנה לשוס נדרים !נלכזת־והנה שיעיר הצלייאשר לפסס‬ ‫כנר כתבו‪.‬חיל כקחכ לגקיע זאן כבר ‪.*היז כ‪/‬החלוסיס טתלהימעלזתיכקירוכ וכאשר נצרף אליו‬ ‫החלזף המדאה שהוא חעלה יהי'הששהחעל‪1‬ת • וכשיעזרהזהטה‬ ‫לאוי שיתאתרחרכזכילח לעלות כתקופתזצחר שקיעת חיןזכשחש•‬ ‫וככר זכרנו בשס הרחיכמישמף השמש שזהא בעלזתו על הארץ אחל‬ ‫עעשרהיכשעה׳ויהיה חפני זה חרגעשקיעת חרכז השחש ועל שישקע‬ ‫טלו חצי עשור שעה־ויל)עכתטכה שהירח בזתן שהיא כהקיפתו להיינז‬ ‫־כרוס גלגלו הוא שזה למראית עין עם השמש ויתהייכ לפ״זשיטהגט‬ ‫הירח שוה{' חעלית תחילתו ועד שיעלה חרכזזתצי עשזרשעה ג־כ •‬ ‫‪.‬גמר‬ ‫הקרבת פסח זעלייןיששהות לעז ת מלאכה יותר משעה י ואין‬ ‫לדחוק זלומר דללעת לח שלהיות הי״ב שעית אכר אכנ חושכיןטויכינינו‬ ‫• נחשגי׳מעל!ת ה‪:‬חר זעד צ״ה זכמז שה א דעת תיה • ׳יכיה לפ כך‬ ‫ת‪:‬לך למילין!רכיע מהש‪-‬׳ין תחילתשקיעית החחהללה פתית‬ ‫חעג‪ 1‬משעה לפי שחש‪:‬ו.1‬ש א ר ה‪7‬מעלמ וחצי מנה שיעור מהלך מיל‬ ‫כמבהלמ נסע׳אליע‪1‬כייןשה)אשכימ‪1‬משישעק י זלפישבשעה‬ ‫יתנועע‪ -‬הגלגל טיז *!‪.‬יתין‬ ‫נשחט־לקתני חלערכפסתכעדכ שבת כשקט כשש‬ ‫לתמיל‬ ‫ומחצה ! ל ע •י‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫אלי.ת רשיה לעי שלא יקעיר‪.מהלךח׳ חיל טיבשעוח מגיע לשעה אחת‬ ‫גימיליןזשליש • ולכן הואיל זא״א לא*קיס שח‪-‬טת ההמ׳ל נעיכ ככת‬ ‫שחל נעדכשבתכז'ומח.‬לה יתחייב שיהיה תנועתו כשצי ח חשי שעה‬‫ששה מעלזמזהוא מהלל מיל זיג׳ ע למהלך ואכעהחיל חעלהזחצי‬ ‫ולמהלך גילבעי חיצ־ל ׳מעליה וחצי וכזה השיעור ממש היא אחר עלית‬ ‫משץעת •השמש כשה ר‪.‬חחה‬ ‫ועלתחלתכין השמשות שיעור מהלךכמיליןושלישזז‪ :‬שיעזר‪.‬ם גרנוים לעיניני!זה ככלי‬ ‫מהלך‬ ‫י‬ ‫‪10‬‬ .‬כל הפיקהיס^אי‪5‬ו‪ .‬שטן ממשות מתחיל מסוףשקיעת‪-‬החפה‬ ‫‪!.‬הח^יף אשי נא חצר נזילת המעגל‬ ‫גתכליתגיללז וגם שיעזך חליףהחרח׳ אשר לק־רח א! נאיירךהזא מעלה‬ ‫חה שלא ימצא כשיעור זה טחן שהירח יזילתחול‬ ‫אחתכקירוכ י‬ ‫מלה!הנה שיעור החל!ף אשר חצל נזילת החעגל כתנהרמ״נם שם‬ ‫שכאשר הילח כטלה יהיה שיעזרו שני חזמשי רזחכ קירח מהחזלות •‬ ‫ואזלס תחלוף אשרחצל מרחכ החליצה כתכ שס שהוא כיחשליס תחיל‬ ‫שני שלי שי מלחי הירת ממזלוח איןהפרש כזה כין מקזסהירת כמזלזת•‬ ‫ואולם‪.‬שנין הפמש‪:‬ת מתקיל חיגע שגיףסחמה חתתיל לשקוע‪ .‬שהח!דש והס שלשה סטתהא' י מצל‬ ‫חלזףהחראה א‪£‬ד לירח חתמת קריכתזאל הארןהרכה יותר חןהשמש•‬ ‫אשר לפיכן הוא נראה יזתי־קרובאל תק!ס השקיעה או הזריחה חמה‬ ‫‪0‬ה‪1‬אכאחת • הכי• חצל^מרחכ הירח מןהשמש לצפין ולדמם והיא חה‬ ‫שקר׳אנתזהרמב״ס כשסנזילסהעעגל־הג׳י מצרחרחבהתליניחחשוה‬ ‫היו׳לצל צפוןזהוא אשרקרא הרמ־בסכשסמכת גובההחליכי־זחכואיג״כ‬ ‫והסכלל אשר יפז‪ $‬כין רגעןטחת השמש לזריחת הירא יכול שיתחלף‬ ‫<שיע‪1‬רזת‪5‬לב׳פניס• מצל חקוםהירח כחיזלזקוחצלחרחנו חן השמש‬ ‫ומצלסרפכ המדיני •זח כוא׳גיכ שהיר׳כתקופת‪ :‬יר\מק‪1‬מ‪1‬כתזלן'כךחוק‬ ‫‪ #‬י הגלגלתח^השמשזלוליהסטת שזכרנו היה ראזי שהירח כהקזפתז‬ ‫י ה י ' ע‪1‬לה מי^עעתחיל השחש לשקזע‪.

‬אחנם לעת חכתי ישר‪^-‬׳ל היא יעה אפרש‬ ‫והוא כפיי מ ל י שפ שהחמה הילכת זמקפת ירזחית יכזמניס שיין על)א‬ ‫השחר יערה?.!.‬ליק מחוז אכן דאפשר‬ ‫טאיכאאיזס שיעור מיעט שהוא חןהיוס־ה‪-‬אר לילהאובהפךמה‬ ‫שאיאפשרלעמזדעליי‪-‬והאדאחרלעיל ססללעוחאה ולקלקכנר‬ ‫כתכזהתיס׳נשם לנינו הס ש־יפרש שרי׳סשעה אתת מזעסתמכין‬ ‫השמשית זה זשעה חהת מועטת מיה ולא כסירשיי .‬כ נ ז כ ר פעי מי שהיהטמא •‬ ‫ן‪(5‬מנםהצאתהכוככיה'הצזכר כפרקכ' לחגילהזהוא אמרםעדצאת‬ ‫»כוככיםיממא הוא אינה הכונס על ר ג ע ראית ?מנכים י אבל‬ ‫גכזכה על הרגע אשר הכוכבים מתחילים לירל ולהבקיע עוטישל‬ ‫וקיע ־ וזה עהמיל תינף אתר ששקעה גוף לשמש •י יהס עזברים‬ ‫שקיעתגוףהשחש •‬ ‫לח'‪1‬ץ למשול למסה ככלי חהלךל׳מיליןאתר‬ ‫*אולם נרגע שקיעת השמש הוה ודאי לילה»אז מתח־לייהכזככי©‬ ‫לצאתלעטה ־'• הנהמלכרשאיןמציאתכלללסברתוואתוהואשיהין‬ ‫לכןכטם נוקבים־ עוט הרקיע ויזלליס לתסה • לפי שחטאר לכל‬ ‫מכיןישהטכטס סונים ברקיע יומם כשם שהכ מוטם כלילה אפס‬ ‫שכיום איכס כראיס מפחת הש?עת‪.‬דאחר רכייהזלה כפרק‪ .‬־׳רהתס אכיי משתי׳ךרנ נחמןאחת־סוכה‬ ‫גאמותכת חמשה טפחים אחת כלאי' כאחת כת ששה טסת־ייכתב רשיי‬ ‫לל ןריכ גהמן הלקאחי הכא קטנות וסכא גדזלות|לס הכאזהכא^זוחר'‬ ‫‪ H .‬הזמנים אלז‬ ‫ללילה נמצא שאיןה יס והלילה שזיסכתקופתניסן זתשריאכליהיה‬ ‫הלילה עודף מסתת הזמנים הכם מבואר מזה'שדעתי ששני הוןוניס‬ ‫ההפ נחשנים ליו© והיא עס זה שיה ‪* V‬הלילה יעיייכתמשי לפסחים‬ ‫כיאירככון חאודלהירושלחי הזהאיךיצדק^ה יאילס הרכר׳מרדכי‬ ‫יפה כתכ כלבוש סי׳רליג ורס״ן שמוכס ע״פ התכונה שהי״כשעיתשכיו'‬ ‫הכינזני נחשטםמהנןועל השקיעהזכןנואהדעת הדמ'כס‪:‬עיי׳בלי?‪1‬‬ ‫ב ל ג דפסחיס יבתעדיי מלך לריש פיק דנרטת • ובדיןעשוכתה‬ ‫שכתב שמוכח עייפי הת‪-‬נה שהזמן נחשב ההנן ועל הבקיעה ־ והכה‬ ‫יריע ת״ש כפרק מישהיסטחא חכחי ישראל אומרים גלגל יןנדנ יחזל‬ ‫חוזר יחכחי האומות איחריס מזל קבוע יגלגל ח זר •והזה לעת ח‪:‬חי *‬ ‫האזחות היא לעח התי‪?.‬טמאתדעכממ‬ ‫מהלך אלס ביכוכי־ י כיו׳ככויכי יויו פרסאזת מעליה השחר ועד הכן‬ ‫וכזי ארבע מילין משקיעת החמס ?ערכאת הכזכנים זכי׳ ד׳ מילין ״‬ ‫להיזתשכנר יתכן לומר ‪:0‬גבלת ה^עידי׳ההס לא הגיעו לרמ‬ ‫יהודה מצד הנסיון רקמצדהקכלה י זכןחזכממדכרי הה!'שתירצו‬ ‫כאן רחספקלן אדם בינוני מה היא ועיכ רייהילה עצמו שכחן מציאות‬ ‫לכית נסתפק גם ק ב ו ל •־ ולפיכן כולל לנו ספקנענין המילין‬ ‫הנוכרי' גיכ • וכוח שהמיל מוכרת ככל מקים היא מאלפים אמה ״‬ ‫זעם זה לא ידעכושזעור איתן האמות אס הן כת ה'אז כתו' ׳י‬ ‫והלכך ל ל ז אין להקשות מחזי אנן כאדם בינוני שילך י ארבע מילין‬ ‫משקיעת התמה וכוי אחר שאנחנו לא נלע להתיך קצבה לאותן הל׳‬ ‫מילין אם מאמות כחלות אס מאסזה הסכות ־!אילם ספליח ההפקןהזה‬ ‫שהוא חלק אתל חששה כמיל &כזס‪£‬יא החלוק שכ ן אמה כת סילאתה‬ ‫נחו׳ יניע כארבע מילין לתר^י‪/‬הילתא חיל שכך ל' שתןתי מיל עושים‬ ‫‪0‬ני־שלישי' • ולמאן לאמרפכל עצמו של טןהשתשזתאיכורקתרי‬ ‫תילתא מיל לקיע *ילכד שלמא.‬השמש ׳‬ ‫מבואר מוסלכעת שקיעת סשעש לאי לילה ודאי היא • עול יש להקשות‬ ‫קושיא אתת כוללת ללעתהרי״ףוהרמ׳יכםגיכ ״ והואגיכחריש פיק‬ ‫לפסחי‪)0‬לף ס[לאמר התם לכיע חמץ תשש־ שעות זלמעלה אסזר תנ׳יל‬ ‫ויליף התם אכיי מלכתיכ אן|טום הראשון תשכיתו זגייואך חלק שיהיה‬ ‫»ציו אסי׳ והיינו מז׳שעית זלמעלה• ירכא יליף לה חלכתיילא חשחוס על‬ ‫!סמן לס זכתי לא השח!ט הפסח ועדיין חמץ קייכ‪-‬ואמרכתר הכי תניא‬ ‫כמי הכי ‪6‬ן ביזם הראשון תשכיח! וגומי ‪5‬עי*ט אז אינו אלא מי׳יש תיל‬ ‫לא תשןזזט על חמץ לס זבחי לא תשח‪1‬ט הפסח יעריין חחץ קיים‪]-‬זפ»׳‬ ‫רש'י‪.‬עול יש סתירה לםנראזו יוריש פרק קמא לפסחים‬ ‫) לף ‪ (3‬לקאמר התס אלא מפתה ולחושך קרא לילה למי‪-‬שיך ובא קרא‬ ‫גילה והא קיימא לן לעל צאת הכוכבים יתמא הוא * ואלולסכרא‬ ‫הכ״לולאישיילשלמתשיןובאקראלילק והיינו כעת שקיעת‪ .י‪$1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫נס^כ‬ .‪ 1‬מעלזת‬ ‫‪6‬שחלכלאיתא ופרק ב׳ לגיגילס כמשנה ־ ולפיכך אם כלמוד אסור‬ ‫זאךחלקיהיס מסייד שהיא הזמן‬ ‫קמזכעיפ מ‪#‬ף כיזם הראשון‬ ‫‪5‬מן עלית השחר עד פקיעת גיף השמש קציואסור וחציו מותר ־‪ .‬על השקיעה » אכל אלרבהמוכש ההפך ו.‬אהל אופייכסתי שעות)‪'£‬פי‬ ‫איתר כשלש שעות עדותןקיימת וזיל ואיתזאמאי עלותן קיימת אצו‬ ‫לייקינןכהכךסהלילהאילקאמר שתים בהחלת שתים • והיל קורם‬ ‫? ‪ p‬ל ת ת ק ל ת שעת שכיהקולם הק‪-‬ילמהללאלם כתם עפר פרתה ש?ן‬ ‫ק׳מילין ומעלות השחר יעלה<זה׳‪0‬יליןז‪1‬כעולה‪.‬ ‫נ א ך לש לזמר דמששקא לן איים נ׳יניני מה ה א • •יש להקשות כלא‬ ‫ע ל פ ע ד י ץ א ץ מקיםלההפקישל׳כ״ה ו י ו ‪ • r‬שאחרששיעיל‬ ‫ההלךכלהחסייזע לכיושיעזר^כלך שיק השקיעה ועד הלילה ידוע‬ ‫ג״כ והוא דימיליןיהיההזחן שהן ש^עת השמש יעד היילה ידוע‬ ‫והוא בשנקיש אותו אל חהלךיזיל פלסאוהילייכ שעות לייים כינוכי י ־‬ ‫!כל׳שר יעכזי כשיעזי הזקן של מהלך ל' חיל ן אחד שקיעת כשמש‬ ‫דע שישחסלוקת‬ ‫היא זלאי לילה זה!לס לכןולאי י־‪ 0‬ויש לישבחה •‬ ‫כיכוצי‬ ‫•בין גדילי היפרשיס כשיעור י \ ב שעזת שאנז ח!שניס טוס‬ ‫מאיזה זחן אנו סושכיםאותס אס חעליס השפל י ‪*1‬ל צאתהכוכטפ‬ ‫אז מנץ החמה ועל שקיעתה י מהן‪/‬לכרי הקזס׳מפעעשהייכ שעות‬ ‫נאשכיס מעלות השסרועדצאתהכיכטה >' מן^גריש עיין‬ ‫לפסחים)לף יא(שסקשו אהא לתכן החם‪ .‬רהייכומתחילת שעה שכיעי׳ שהויזמןשחיטת הפסח והכי אחריכן‬ ‫נרישאמרלהםהחמונהצלוחיילאכרחס מכי חשחרי כחלי וגמרינן‬ ‫מינית שחיטה תעיל כתחילת שבע עכ״ל י [ מ ר י ר ט י ש נ ^ א ל רבי‬ ‫אנמר אינו‬ ‫מקיכא אזמר אינו י י ך הרי הזא אומר!בזי ר׳ יוסי‬ ‫צריך הרי מ א אזמר וכו אזאיכו אלא כיי^ט היל אך הלק • מטאך‬ ‫מאוד שאין מחלוקת בעכין זחן אסיר ח״ז כעיפ מלכל חשמעזת‬ ‫לזרשץ • ואלזלדעתהלי״ףוהרמכיסוהדיאככריש כשקוהאגדילה‬ ‫‪3‬עכין זמן אסור חמן ג״כ ‪ 9‬וזה דלכיע הוה יום גמיר מעת על.‬לפעהזמחצ׳עכצה‬ ‫חמאימזה שזוש‪:‬יןי׳הלך סימיליןלייכשעיישחן עלות השחר זע ל ז י ן‬ ‫ותגיע לעינך לת׳מילין שעה ומחצה יתחלת שעה שניה קולס הנץ‬ ‫נכליתצישעס • וכרעה החי׳היא דעת בעל סרימתהרשן ׳ ופשש‬ ‫הירושלמי דריש ל ק דברכית מסייע לזה הדעת ?אתל שסזילאמי‬ ‫ר׳ינקי כר נון אם אח אזחדליתן עיכיו של רקיע לילהנחצאח אומר‬ ‫שאין היזם ודליל־ שדם • וכזכתז שאס כאחר שהזמן שהשמש מהלך‬ ‫כע׳כיזשלרקיע שכיא הזיזן שחן עלזת השחר יעל הק והזמן שתן‬ ‫שקיעת השתש ועל צאת הננכיים שאס ניתןשכי‪. ימן השקיעה ועל לההת׳יה שיהא בעטו שלרקיעץ‬ ‫והנה לפי שיה ולאי שייחם הכירני נישיי‪-‬היז ועד השקיעה וכמ<‬ ‫שהוכיח הריחי < זאןלסללעתח׳ילאכלנלשאיןכוכמהעלשהיומ‬ ‫כרשבחסנן‪1. לאחר תלתאלכעי עילשסזא שיעור‬ ‫יותר מתריתילתא קשה שפיר כמזיאנן לעלפלאישצר לכיספין‬ ‫רקעלכיחילתאמילמצד משיחית המילין לא יותרי^ףע״גללעיל‬ ‫אמר דמן השחשות ‪r‬פק מןהייסויזן הלילי‪ .‬א‪1‬ר השמש הממלא עילם ומלואו •‬ ‫כראיסאזי‬ ‫והראיה עיז שבעת שיורמן לקות השייש יהיו ככוכבים‬ ‫כמו כלילה*‪ .‫מסכת‬ ‫נצח ישראל‬ ‫• ה ל ר ל מ י ^ א ^ ‪ 1‬ף ע פ ג ^ ה ש ח ^ ‪ .‬והכה‬ ‫הנץ‬ ‫העולם כי אס כזמן‬ ‫עכיארשסששש קיגו קהלךכרזח׳־ת‬ ‫והשקיעה ״ ואילסבומןפמןעלופהשחרועלהפזהשחשאינינחצא‬ ‫<רוחות העולם אכל אז היא תחת האופק לרעת התזכנייס י אי נוקב‬ ‫עובי! של רקוע ללעח רשיי כמ! שפייכפ׳כיצד מעכרין • ומבואר חוה‬ ‫‪#‬כתצי הזמן אשר » ‪ p‬השמש ח ל שקיעתו יהיה השמש עימד בראש‬ ‫כל סאלס ומשם ואילך מחסיל לכט! כלפי מערב והצל נוטה למזרח והוא‬ ‫ןחן שחיטת הפשח ׳ זזה יהיה כסכרח אחר חצי פייס ככלי חצי הזמן‬ ‫יגיעהשח»‬ ‫‪6‬מןעלזתהשתר!ערהנן נחח<סבתציהיזסעל ץלא‬ ‫להיות עוחל כראש כל אלם לפי הנחה הזאת י ואולם א‪ 0‬נאמר‬ ‫כלעתרכיכזתסזסיאשהויייס עלבכליהילך ר׳עילץ אחרשקיעת‬ ‫השמש שיה להזחן שמן עלות השחר זער הנן י לק״חשלפ״ורגע‬ ‫!עצות ממם כרגע שהחמה עוחלת כראש כל אלם וזה מכואר‬ ‫זצ״עגבכלזה ‪:‬‬ ‫ג‬ ‫?‬ ‫ד ף ל ח חוסי ל •ה הרי רכעי מיל ק״ה להכא חשחעזכי׳ לחשקיעת‬ ‫קסמה זכז׳ כתב חהרש׳׳א ז״ל לאי לוקא‪' .m‬ןאילאז חןתיא היכ• חציאמר הכא קטנות והכאגלולות הא‬ ‫לאתון כהו »יעוראעללמב]ארחזה שככל מקים שנצרך למל!ל‬ ‫שגת‬ ‫כאמות יחול עלמי הספק גאתה אחה מלוד אם לאשכלך לתומרא ־י‬ ‫ולפיזבהא‪ .‬משקיעת‬ ‫לחמה אלא משהכסיףהתתתין זכז׳!חהרלל הגי׳ל־כא אלאתלתא‬ ‫רבעי חיל • אכל אס כן צריך ליגיה נמי בההחלת הלכזר תלתא‬ ‫לכעייחקזפחריתילתאעכ״למסרשיא י ול־נ שריר וקייס להגי׳‬ ‫גיתאלת הדמר כחייהלחא רבעי כמקיס הרי חילתא • זזת מזכת ממה‬ ‫שהקשוהי‪1.‬מי שפיק‪ .‬׳זיל ןע*קנחזיא‪:‬ן כאזסביניטשילך מתחילת שקיחת‬ ‫‪ t r n i‬ד׳ מילין ‪ .זאש. ‪r‬‬ ‫מחרלכללכריצ זגכלמקוה שנאמר טיס כקראזת.‬וקישיאזייתכן דזקאלת׳׳ד תלתא רבעי י יאתנס‬ ‫לחיל תיי תילתי ככר יש להשיב על קושיא "י‪-‬אופןיותימרווחממה‬ ‫«תיר‪ !3‬הה׳פפי'זהזא ע ל י מה דאתי כר* ‪ r‬פיק לעיחבין)לף ג'‬ ‫זאמתמכזי‬ ‫ע'ב(דא‪.

*-‬מר כנגל מלאכה שכתורה כלכל • לכן כראה לי כישוב הלכר הזי*‬ ‫שזה הנלרש חענין חספר מלאכה אינו לרש כמור כמ!כן לכאורה מפי‬ ‫ולי‪. א כעין סי' כלכל שלא ישכח הענק מהס ־־ ולכן‬ ‫ניימר שסמכו הליט מלאכות על מנין מלאכה זחלאכחו כלכל ולא על‬ ‫ושיעור מנץ מלאכה‬ ‫זולתם שוס כנוי כגן! מלאכתיך!מלאכת •‬ ‫ומלאכת! שכתזרה הס ארבעים • ובתוכן זיכא מקף לעשות מלאכתן‬ ‫והמלאכה היתה ליס רוק ותשכח • והגירסא‪:‬ככונס ללזחסיהככגל‬ ‫מלאכה ומלאכתזשבהזיהזחו לא יי יכזהעיישכססמיא הגלזלה ח<‪5‬‬ ‫משלים למנקליט מלאכות שכתורה.‬בשם היחשלמי יי מ «‬ ‫»כואיי.גר‬ ‫הנה טרופלחי פרק כלל גלול לקאתרכי‪/‬י לליט‬ ‫כל מלאכה שכתורה אמר שם בפיר!ש דל‪ t‬תעשה מלאכה לפיראה הוא‬ ‫שבת‬ ‫מלבד כלל מאמות מל^כה ולמה יגרעו אלז • *כן הי‪ /‬זמלאכמ‬ ‫עכזדהזלאהפחזתלאהיהלזילהלסלסתום מ ר י ו אלא לפרש התלנק‬ ‫הכלול תזה • ולא עול אלא שכירזשלמי גללאיתא כמיא רכל אליים‬ ‫כיזם השביעי ממלאכתו י!\ המכין • 'וחליל זה יש ג " כ כלכול‬ ‫צחשטנז כי ככללן חזשבס״אובפרסןנחצאלזלבץגסכפרטןשכפ‬ ‫לחש!בשתיס • כיכעית^א מכהה' יהסששה • י גםלאחשכבלבא‬ ‫לצנא לעפות מלאכה ד ל כתלכר • )יהיהלפיכך הפמי בפרטות זה‬ ‫החספר הולך וסוער עלינו • ועם זה דעשנמצ׳ חלופי גרסאוח בדרוש‬ ‫הזהדמלאכה זכו׳לכגחר' לכאן‪-‬כי כקצתןאיתא כנגד מלאכה ומלאכתו‬ ‫ומלאכית • זכקצתן נאתר מ ג ל חל *כ ומלאכותי זכיןצהן נאמר כנגד‬ ‫מלאכוימלסכתו־זהנה ק׳׳ק אלי ביתה הפוכה למנוי חלאכה והנגזר ממנו‬ ‫היה ראוי שיאמר כנגימלאנה‪:‬מלאכה! ותלאכתיך!מלאכתיואש נאמר‬ ‫הכנ‪1‬ייסהיסלי‬ ‫שלא רצה להזכיר לאהשםילא הנגזרמימנומן‬ ‫שי‪.‬למחייב‬ ‫אתזלדה כחקנסאב * ‪7‬מרישא שמעינן לה לתנן ס ע ו « מלאכות‬ ‫הרכה מעין מלאכה אתת אינו סייכ אלא אחת ־ ותירצו ל ל א לה״נז‬ ‫ל‪1‬קא לאינו חייב שתים על •‪:‬תי תזללנש חא.‬אבל הזא אסמכתא כלבלכענץ שאמרו ביזחא לממשהענוי©‬ ‫הןכנגדלפעת־ם ענוי מזכר כחזרה י ועכיוהןמלרכנןכמיש‬ ‫מן התורה וזיל‬ ‫הרמ״כם וכלאש מלכר אכילה ובכללה שתי׳ שהיא‬ ‫רל‪-‬ישס)דףעד( אהא לאחר מנין ליום הכיפורים שאס!ר ברתיצ?‬ ‫וסיכה וכזי ת״ל שכתון שבות • ופי׳רשייט היכאדשבתון האתזר‬ ‫כשכת אסמטלכנן כיה שאר מלאכות שלא היו כמשכן הנא נחי שבתין‬ ‫לגבי ענוי להוסיף על עמי‪ .‬וכן חובת‬ ‫ניתשלחי למקיח התה הנין המלאכית ־ לחל עפיק ממנין המלאכזת‬ ‫שכתורה וחל מפיק מגמטרייאדאלההדכרים « ואמרכתרהביריי‬ ‫זלל עכלין נהלת פדקא תלת שנין ושליג־ אעקין חני' לים חלאטתמן‬ ‫דאשנחןמסחךסזכין האללאאשכחיןחסמךעכלינוהומשזס מכה‬ ‫כפטיש עיכ מכואר מזה לאלו הררשית הס אסמכתזת ־ נאזלם ענק‬ ‫אסמכתא י ? ו ע שה.‬גמל הנמצא בענין לה שאין‬ ‫לעמנדעל־ומצדהושן י וניחאג״כלמ״רתלתארכעימיל ־‬ ‫קשה מה הירצז התוילחספקא לן אלס כינזני תה הוא ־ לאבתי‬ ‫אך‬ ‫נסזי אנן באדם אחל שילך משקיעה החחה ל׳ חילין‬ ‫שכלתיל‪1‬אלפיסאחה מאמותלילי׳ • !הזאשוהמתשלזתן אשרכז‬ ‫ולך אלם כיניניל׳מיליןקאחות טנזנית • י וצריך לוחר לעליין‬ ‫מםפקא לן כמהירזת או איחור מהלך האלם ־ כי מגלך אלם טנזני‬ ‫כיום טנזני יו״ר פרסאות כהליכה טנזנית • אבל אין חשחעות לשון‬ ‫הת.‬כי הנה נוציא מן‬ ‫המנץ ועשית מלאכתך דלכרות וששת ימים תעשה חלאכה הואיל‬ ‫וכתיב כמעשה ולא לאי • )עלז אנו תכניסין בתיך התנין לעשות‬ ‫ולעשות בנל‬ ‫ככל מלאכה דכי תשא ולעשות בכל מלאכת מהשבת‬ ‫מנאכת חרש דזיקהל והרנה כיוצא כאלו דכתיככהז עשיה אף שאינו‬ ‫ז‬ ‫(‬ ‫‪1‬‬ ‫שלא מצאו כל אנמי חיל יריהס כישוכה‪.‬הי׳ג‬ ‫לכתיכ כהו מלאכת עכו‪1‬ה משוס דאזכל נפש מיתר ע ל ל ולא סוכת‬ ‫<נו בזה נצל שמלבר שהשעמיס אלו דחגקים.ןן י״כ שעזת‬ ‫גזחן שחן הנץ ועל השקיעה • ויהיה חומש שעה וחצי חופש עהלךל‬ ‫וביעימילחמשיהזא השיעזרכייהר‪ .‫מסכת בצח ישראל‬ ‫&קשל»‪ rt‬ועל ציה ומאמה עכהנמ לעיל‪ .תא)ל‪ . אסל אבל על אב ותיללה‬ ‫לילי׳ קייכישתיס • וללז תוכח שאף אלו היחס לנו הזנחה לאיטמייב‬ ‫שתים על כ‪/‬תוללות מאב אתל עליין ייל לאעלב תייב שתים על האב‬ ‫ותולדה שלו ׳ וכ־שתא פריך שפיר יבול אינו חייב על שיעבזר שתים‬ ‫זלא תקשי ס‪:‬ינא ליל ללפיס סנרא להשת׳ללית לן ילפותא לאינ! חייב‬ ‫אהזללהבמקום אב • נאמר מאלוה עם עשה שני היללות תאבאתל‬ ‫אינו חייב שתים • חשלכ אם עשה האב!תולדה דיליירתייבשתיס זזה‬ ‫מוכתממניכ׳לל״ט לע״כ איןלומ׳לא^נו סייכ עד פיעבןיכל הליט לככר‬ ‫מוכע‬ .‬פריךאחר‬ ‫שאמר ילל כחי־יס ובקציר נזה הל שזן יכילאיהו חייכ עד שיעכירשתים‬ ‫ת״ללאסנערו זהזאמיזש כתכוקשההנס'• מאמת שלפי גרסת‬ ‫זהעיכ איא‬ ‫המכילתא ונפי אשר פירשז אותה התזל גלכזר שלפני‬ ‫שיקשה כאופן אחר אס לא שיקשה שיחייכ על שתים • דהנה התז׳תייצז‬ ‫אחה שהיןשו כשם ריי ממק לבהזורק משמע להאי מפינא אתי לחלק‬ ‫לתקשימני׳למ״ר לתייבאתולדה כמקים' אכ • והכאנעילמימר‬ ‫לאלרכה האי תנינא חתי להירזה לאינו חייב על ש*עכור[על כילם ־‬ ‫ותירצו ראי לאו לא תכערו ל א לחנינא א ל ו ל אתי לה!חת!שאינז חייב‬ ‫על שיעכיר על כייס • אכל השתא רבחיכ לא תכעימללמר^על חלזק‬ ‫מלאכות ע״כתנינא לחלק אתא זללז יקשה תאי מלחה עלילפ!תא‬ ‫לחריש וקציר ואמר ועלייןאני אזחר על חריש?!קצירה קייב שתים!על‬ ‫כ לן אינו פייכ אלא אחת • למיכמנינא ליל אחר‪-‬לתז ליכא למילמי‬ ‫לאתא ללמד שאינו חייב על שיעטר ליט מלאכות להלא ככר יצא תן‬ ‫המכין לליט חרישה וקצירה לחייכ על אתת מהן ׳י זאילש לפי גרסת‬ ‫המכילתא יש לישכ קושיא זו באופן כפין והוא לסיד לאעז חייב|על‬ ‫שיעכיר חסים ותו לא קשיא מירי מ־ןנינא זזה על פי חה שהקשו התזש'‬ ‫לקמן)לףעק(אמאידקאמר הרי אלו לאפודי מר׳ אליעזר‪.‬אכילס זשתי׳קאיעכ״ל • ‪ .'סובלכןוצ'ע ‪:‬‬ ‫דף מט לב גטרא אמרךני יהונחןבר״אאנוררישמעין כןרבי‬ ‫יזסיכןלקזציאכנגל כלחלאכה ומלאכתו‬ ‫»בת»רה'כתכ כעל תחבר חזי י״ס נפי כלל גד!ל שנשאל חבכו שעחל‬ ‫לימ»[חתוך ספי הקונקידנליוס כשרש לאך ומצאם ןותרהרכה • והזא‬ ‫השיכעיפי מה שפיירשיי כאן ל ה שכתזרה זיל!הכי קאמר לא הע«ס‬ ‫י ל חלאכה כמנץכל מלאכה שכתורה ומזה יצאלז שאין להכניס כתוך‬ ‫והכיאסעדלדכריוממה‬ ‫החצין אזתן הכתיטיכהן עונש אז אזהרה•‬ ‫שכתטהתזשיפוי־יוםגכיפורים )דף ‪/(tb‬אהא דאחרדחחשהעכ‪1‬ין‬ ‫ליו״הכ כנגד ל פעמים ענוי השי ככתוכ ־' ומקשי סחשה הזו ואכן‬ ‫ויתאפק׳־ זהקשוהתויהאכקראנמישיתאהוו חריכאחרימות •‬ ‫ושלש כאמור• וקל בפנחס• זתידצז לכל הנפש אשר לאתעזנהלא‬ ‫קחשיכ ללא חשיב אלא צווק ע ל ל • זלצריו לחוקים בזסבם מה שנתלה‬ ‫נךשיילכאןלא יספיק לו רק להוציא מהמניןאזהרסאחת ילאכל‬ ‫אזהרות ־ לבצל אזהרה ואזהרה יש לפרש לאחעשה כתניןכל‬ ‫המלאכות ־ ז ל ש ש א ץ ט ‪ 1‬ס כ ל ל להוציא העונשים • והראיה שהכיא‬ ‫לסתס חשיכ‬ ‫מסזיליומא איני מכיר אותה כלל ואלרכה נהפך הוא‬ ‫הצווים • רק העונש אינו סושכשס • ויילשהסעס יכוה משום‬ ‫לאין שוס עזנש כשאר‪ . .‬מכמיהאומוח י‪ .‬ללא ולהושיע במחלוקת‬ ‫להעזלס לאכסלרה ה‪1‬אל‪1‬חה ללא סכר בלעלחכמי ישראל זלבי‬ ‫יהישע יסבורכדעח‪ .‬י ‪ 4‬י ע ל ל מילין שעקותומששעה־‬ ‫ואולם אם נחשוכ קייבשעה מהגן ‪1‬על השקיעה והו!א חהלך ל כ מילין‬ ‫לפיםיצאזמןהת׳מיליןשמזנהמיליןשקסמהלךהזחניס שלפני הנץ‬ ‫•אחי השקיעה יגיע צל מילין שעה ומחצה • זזה תל'!י כין‪.אכ‪'1‬מלאכ)׳ל״ט מלמלאכה ומלאכתו וטי‬ ‫והן ל א • כשתוציא למלאכתו שכויטלז השמים • זר'שכתוב בהן‬ ‫ועשית ויעש־ יתעשת • וייג שכתוב כהן כל מלאכת עכזדה הרי ל א‬ ‫כשארי מ׳הוציאמהס לעשזתמלאכתז• א‪11‬סמלאכש פיתה ליס‬ ‫נשאלו ל״ט ע ל ל ופרס!שסכלאמלאטתאיפוא הס כתובים י זביאר‬ ‫ס ס הטעישאק לסשיב ג׳פלאכהו שכויכילז ללאו מלאכה^היצ דכמאמר‬ ‫נעשו • והד׳דכתיבכהסעשיכזהסכ׳ועשיעעלאכחיךדהדנלזתול‬ ‫ששת ימים תעשה מלאכה דכי תשא זזיקהלדכפעשסילא לאו‪! .‬‬ ‫דף ע חום' ליה על החרישה והקצירה חייכ שתים ואיה מכ״ל לחמייפ‬ ‫שחיםנייאללאמחייכ אתרזזיהזאלא אחל יש לתמוה‬ ‫הלא התויעצמס כתבו כרכזרשלפני זה כשם ל י לגירסת הברייתא זאת‬ ‫היא כמו‪:‬שנייה כמכיגחאןכאתה שכחכילחאע׳זיקהל‪.‬והלכך אם נכא לעמול על‬ ‫י‬ ‫עניןלהחצדהזתןששן השקיעה זע? לה שהוא מהלךליחילין‬ ‫נסספקעלייןאםהזאזחןשעהוחוחשיי* אופעהזחחצה וההכלל‬ ‫פואחומשזקצי ־• והנסילועמישגראיכסכפר׳אלזעוכריןושיעור‬ ‫מהלל מיל הוא ל חזמשי שעה י ״ והוא כיףו־זכ לפי' חש.שא‪ 6‬נחשזכ סי״כשעה• שביום הכינוני מעלות השחר ‪1‬על צאת‬ ‫הכזככים והוא מהלך מימילין‪ . ושהיה‬ ‫כלאיתא)שם(ולפ<בךלאיהכן לחשזככתזכההעזנש • ונרמןלין‬ ‫תלאכות הםכ.‬ ‫שהקשה צק זה דכר תדש כמז שחשפ מאי י אכל הוא דבר‬ ‫יגענץ‬ ‫שנחחכטו ‪ P‬הקדמונים • וככר כתכ הראיכןיגזזה סיילן‬ ‫בלם ל ח וז׳׳ל שם הא דתנ.‬ענויים זולת קענוים לאכילה.‬כעיין‬ ‫גלגל קכזעזכז׳• ומכוארבפרקמישהיהטתאשלאנחצאסהכרעה‬ ‫לחכמי התלחול על אחל מלליעות י• שאוחר שם רבי תשיכה ללבריהכ‬ ‫ורב אחא השיכ על לכריז• ולפיכך לא יגונה לימר שהתנאים החגנילי'‬ ‫םיעןרלהשגסהס כסתפקזכהא לגלגל קבוע זכו־ • עלולה חזו‬ ‫כתבחהרלאנוישלקדלכ כחחלוקת ‪.

‬‬ ‫ז‬ ‫שבת‬ ‫לקלותו&צ ילאו ‪<£‬ןלומי לנ‪$‬קא מצייןיעצין ה ת ר א ה ^ ל א ק עציה‬ ‫מתמיהה ועל איוגתטאהלאזצוייר^הראה יואיל ליכפקא מניילענןן‬ ‫»לקזת‪6‬צייו 'להי‪1‬רותהח»‪1‬יהכשםהאצ י "'כיזןלהוה לאופניים‬ ‫לאזיהוה‪.‬מלאכית דטןייישחעאלזטןיר׳עקיכא תר״יהז‬ ‫ללדהכעלה לחלק יצאה ־ אםויי&מעאל אחר "נפ״קדשבתאסר‬ ‫שקראוהטהשכתככפנקסושכקימצכיה יביאחנזאתשח^צה י ואם‪.‬כלמסיקבויש‬ ‫וכן פייש י ל י יללז לא ניכל לתרץ ללהט קרי לה אכ לצריך להתחת‬ ‫שבת • והלכך!לאי כשנכעז חופידס לא יתכן לזמר שנסעו‬ ‫החיללהכשמה לאכחי הךולאכה שנין הלט אמי מלאכות שאין חייטן‬ ‫בשבת אס לא שנאחר ללא נפקדו אטצאה שלפי שאחר שחנו ש‪0‬‬ ‫עליי חיחהאחאי הוה אבזחא׳ איכא בינהזטן ת‪1‬ללתה לללכ אית‬ ‫רשית הרכיםמשא״כ נעשהטאתס לחלכרסיןאפשר שטהבשכת‬ ‫לה תולדות וכדאית'כירזשלחי לכלל גלול שראוי היה למנזתעידאיז!‬ ‫אתרשהוא״כרמלית •‬ ‫אכזח רק שלא חנו כי אס אותן אנות שיש להם ת‪1‬לד!ת דאל״כ איך שיין‬ ‫‪L‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪6‬‬ ‫.‬ ‫.‬שלכלאב כהכרחתילדס‬ ‫כדאיחאנפ׳׳ק ללקאבות מכלללאיכאתולדות' •י זכןאיאאכהליא‬ ‫כירושלמי פ' כלל גדול שלכל אצ מהל״ט מלאכות הצזכריב צמשנה יש‬ ‫תוללזת י ישפיל אתי מניצא יאלההד&ריס י אכל השתא לכתיצ‬ ‫‪ w‬אף‬ ‫לא תכעלו ושמעינן מניה לחייכעל אחא‪:‬מוכח ע״צ דאינו‬ ‫פשזלהזאטאוח טפיזצמ׳׳ש‬ ‫עצהאכוהזלדה ל^לי' םתייללצ‬ ‫רשיי כהזורק ‪t‬‬ ‫ע & ‪ .‬להם עלום‬ ‫שטעי‪/‬אז לקצירת עוחרדלישנא דאמרהלס!ח יפיק לייחל ק מלאכות‬ ‫מחמדים אחריהם וככה ראיתי כספר אחד שכחתי! ־ ‪ .‬ ‫.!שוגג ילח״ד חלחרין ממעט אניס וש־גג מהוא ההוא • )אידך‬ ‫מטעם מצות שכיחה שככר אפשר שלא לשכות זכי^ן שכן אין חייכין על‬ ‫הזאההוא לא דריש‪1 -‬הנהלייסיאילכהדיאכזכנץס)דףקח(דדרי׳‬ ‫השכיתהכדאיתא כפרי ארכע מיתות ועיי'מיש רש״ישס • זבמו‬ ‫הזא הי‪.‬מלאכה דצתיכ כקרא היינו כל ליט מלאכזא‬ ‫יאיןלזמרלאף גלאקרא‬ ‫ומהיתיתילאסור קצירתעומיכשכת‬ ‫דחלוקחלאכיתידעיכן דעכיעאיסירלאואיצאאףכחלאכה אאת »‬ ‫לאינהאין‪-‬כעיהש״סלמילף מחריש זקציר חשבות דאינו אלא עשה‬ ‫דחייצחטאזתאכלחדא^ ‪.‬וקציר מ נ ר שהיה‬ ‫לאז כעלתא • ולפ״זי״לדדזקאאתחומיןצלנלהואדלאנצטוזאנל‬ ‫ככלל * ודוחק ל^מרלכאחה אפשר ללמוד לר׳יוסי חלוק חלאטת מחריש‬ ‫אהיצאה נצטו^ וכחשמעזא פי׳ ר ל י ואי משוס שהיו מזליכין עמהם צל‬ ‫וקציר • רק דאיצטרך לי׳אחת מה‪:‬ה ט היכי דבוקים חריש וקציר לחיל‬ ‫אשר להס כבר י״ל שיהיו משיתים משאס על חמוריהם והיו‪ .‬מיתא לי‪-‬לאקלזקק 'לליידחהאיטעמא ליכא ווילקות‬ ‫בחיחר אחר כהחתדכשנת כלאיח׳א לקמן)לףקנד( והוא לעי שהלאו‬ ‫ללא העשהאלאכה לצתיכ כשכח כילל מלאכות שיש בהם מיתות כיד •‬ ‫ופמוכןליכא חלקזתאהך מלאכה דאיסי ועיי׳ שם כהןס׳ד׳׳ה לאו‬ ‫שניחן < ע י ‪:‬‬ ‫‪6‬‬ ‫חיללה יכתיכ התם וכוי על ויילדניחא לי׳טפי לתילן^הזה‬ ‫דן* פו‬ ‫הזהתחדברכחדבר ״ ‪.‬ה‪?1‬‬ ‫היהבר׳חכתכזיהתזלכלכזר זה תשזם ללרשינן כחלרש‪ .‬חוסיד״ה ועלטלן זצו׳עד א״כ היכא כעי למילףמני׳ימעיקר'^‬ ‫)ייל זכו יעד והשתא איתר <ש ללקדק היא גופא קשיא אין בעי‬ ‫למילףמציהמעיקרא ביון דידעינן לרשא דיט עקיבא ירי ישמעאל‬ ‫דאינהו‪-‬קדמי ליכי‪.‬זהשתא כיחאלאיזרנכרייתא לכסחיך‬ ‫קמא • וקשה שאין זה ראיה דאית׳ כריש ל ק איסי בן‬ ‫וינזאובל בניישראלמלבר סין אותו היים שבה היה • דרכאתא‬ ‫יטלה אוחי אבות מלאכית ארבעיס ק.‬הלכים‪.‬יא גבי העלאה י ומוכח איכ ללל לשני כתיבין הכאין כאחל‬ ‫כתחיתין שהיא הי׳לאכה ה־וחר קלה מכל מלאכת שכת שי(ין עליה ר‪.ר אתת ואינו חייב אלא אחת •‬ ‫מוקילהללאכר״ע • דלפי מה שכתב! הח!ס׳ ‪7‬היו!תיןכל‪:‬מרה‪1‬צאה‬ ‫זחסיק דאינו חייב על אחת חכך ל ל כיש חלאכה אחת בחזך הלט‬ ‫זאפשרלישבלעתהתיש׳ • להנקמלבך הוהכוחליתמלנל‬ ‫שאין חיינין עלי׳מיחהוק כרת וחטאת כתז שפי' התו׳ כלה הא קלל ‪ .‬כזה^־חה‬ ‫יהנה חכזארשענזר החולש הזאמחחת שאיןהלכנס‬ ‫וקרש •‬ ‫נראית טוס ל'^קכי‪:‬םלא והלכך ילפינן שפיר מההןגשהזהשקזלו‬ ‫כרית •ואזאסהיויכיימוסריחהיהזהכיום ב‪1‬י*»שהזאלתגמ)ו‬ ‫שבו נראה הורש כמן החולש היזס לנס שהיהגעס לאיתכירת.‬עזרא היה אל ל‬ ‫מעיכר וראיה לרכר לכתיב כאחד למזדש השביעי נאספזזהייגז יום א׳‬ ‫ללה וכאיב וביים השני משמע שהיהר״ה כיימים • לחלנו מלכרייהס‬ ‫טאע״פ שצתעכו החולש שעבר נקרא יום שלשייכלשוןהחקראבשס אחד‬ ‫לחודש זהוא יזם א'ללח הנא שכן חצינו שנקדא יזם א'ללה שהוא יו‪0‬‬ ‫שלשיםשלאלול כשם אחד לחודש השביעי אע״פ שהיהאלנל• אז חעובר‬ ‫ולענין המועלים חזניןןתייס הכ׳שהוא העיקר והוא ל׳׳א אלול * ולפ׳׳ז‬ ‫•יש לזמר דנמז כן הא דכתיב וידבר ה' וגומר במלבר כאחד לחורש השני‬ ‫שהוא יזם ל׳ לניסן והוא יזם ראשון ללח אייר לפי שניסן לעולס‪.‬לפיל?א ללת!‪7‬ש‪.‬ ‫‪k‬‬ ‫וכאמת‬ .‫מסבת‬ ‫נצח ישי־אל‬ ‫» נ מ מסריש‪».‬ ‫ד ף פ ו ע ״ ב גמרא אל סבר אשכח איפקלאתחימיןלאאעקל י יש‬ ‫לייולקמהטפםישכלכר ומלוע נשתנה‪ .‬איןהייזצם מוכן למאי ניחזתא‬ ‫לילפותא להוה הזה יואראילפותא דמלבר למדבר ןאימשזיוהכא כהיכ‬ ‫מלנר והכא כתיב כמדבר יהיה עיקר תירוצם חסר חן הספר גס שהוא‬ ‫‪0‬חק • ולולי דכריה‪ 6‬נראה לישכקישיחםע״פי מה שכתבו התו׳כפיה‬ ‫ל ל ה ) ד ף יס ע״כ( לה מימות עזרא וכתבו שם דבימי‪ .‬זאתייכלע‬ ‫תהיכי לנפקא לי׳ יוסי לא משמע הכי ויש לישב ודוק *‬ ‫דהחומץ דאורייתא • ׳' א*כ רבנן ולפי דעח הירושלמי דחחיס ‪'4‬‬ ‫תיסלהחשוסזירעזנו׳עלזעול‪ .‬‬ ‫לאכל המלאכות אפקל־זככר יש לתת טעםכזהע״פי מה שכתב?‪•jrpr‬‬ ‫שבט ישראל קורם מתן תירה היה להם דיןכצינתעליין על מעמד הל‬ ‫סינייששס כאז להם נפמות־אתחת ממקזרישראל* יזמה שצצטוז על‬ ‫איזה מצותקולם מחן חזרה הוא מחמתחומרא כעלחא •• הלכך להיופ‬ ‫על תיספת שכיעיה!לל‪:‬‬ ‫שסדין אצלינז שבן נח ששבת חייכ מיתה כראית׳כפ׳ארגע מית‪1‬ח‪.‬קשה?‬ ‫שהיו ישראל ‪-‬שרזיין<נו דאז היה רשית ‪ .‬צוך ילפיכןלאפקל.‬מלא‬ ‫ולאיום ל ל ל ת שהוא ל א לניסן זהבהכתמוךאיחילאייל להאישחיא‬ ‫רצזנז בעת־קכלת התורה עברוה עכרו והיה אז לפיכן לת סיון כ' ימי»‬ ‫זהשי׳סריצהללחזדשכלאסיון כאזלמדככסיציהיינובי‪01‬‬ ‫ג׳׳כ‬ ‫הבי דלח שהוא העקר שנן חשנו ממני יןס מחן הורה אס הוא בשביעי‬ ‫אז בששי בו י יאי הזה ילפינן חמרבי‪-‬פמדבר ל א ןכשם לבאחי לחודש‬ ‫והואייוס לידניסן‬ ‫לכתיב גצי אייר לשנה השנית שהוא יוסאידריח‬ ‫כמו כן היס יוס־ ביאתן לחןבר סיני כיוס א' דלח סיזן שהוא ל׳אייר •‬ ‫אצל השה ייליף הזה הזה ולאי ליכא לחיטעי ‪ .‬החלאכה‬ ‫ה»את כאחת מכל המלאכות זזלתה שנאמו שלא נצטוי עליה בחרה י‬ ‫)חלל לדכא ‪$‬א אפר לחכה אפו‪.אפנת כמרה נאמו‪.‬‬ ‫ליעקאחרהש״סכריש פ״קדפכחיס לס״לככערה לי‪.‬זעיכ צריך לזמר כיוןדאשכתין דאדא‬ ‫מנייהזהוהמלאכהיאסירהאייגעלייתטאת כמי ״ולפיכךלאיהכן‬ ‫לאזקחי האי נאריש לקצירת עיןמר לרזהה שכת •־ וכלא״ה אין שברא‬ ‫לאזקחי על קצירא ?עומר!לקולא אחר שאף ר״י מזדה דחוטב לא!קחי‬ ‫לשומרא כמשמעות הכאוב לזלי דהאקומתיידקציראןעזחר הזה בסשטי^‬ ‫ואחרשאפשרלאוקמיעל חל׳קחלאכזסי לסדלחומראוממהדמיירי‬ ‫ציה ודאי דתרוויהוהיוחויי דמוקחינןיליהלחלזקחלאטית » ^ועיז‬ ‫מקשי שאחת שיש לאוקמי לגופי׳!לחומרא * אךייל נלאכאהכתזצ‬ ‫יחסיק‬ ‫ללחד ע^ חלוק המלאכות כולם רק על אזהן השתים בלבל‬ ‫דיליף מלא תנעלו אליל‪ .‬ין‬ ‫מלמדין ולכחילק מלאכות נלחל שפיר מכחריש ‪ .‬ראי'לכריש צכא‬ ‫דףעגע״ב‬ ‫פרסאות הזא מן סתורה לכיע *‪ .‬קצ»ד לחייג ע ל שפים •י ‪-‬וגס אין לומר לתייכ על שפי‬ ‫הולד‪1‬תחאכאחד ג'כאאתדלכ׳ פשו־למחל״ט שלכל־אבישכמה‬ ‫תולדות יי אלאשי״לדחיעעלהאכות!ללהלילי' יי ולעי התזניידאינו‬ ‫<ייצ על שיעכזר שתיייהייהעושה כל מלאכית והיינ ‪ 1‬האטת ותולדותיהן‬ ‫ס״כלטהטאתממש לא&חזת ולחיואר‪ .‬נחן וחאי אולמי הךדרשא דחלוקאלאטת מהל‬ ‫לרשא לרבי עקיכא!יש לישכ דהנה התוספית כתבו כחרק קמא למועד‬ ‫קטן)דף ג ( אפלוגאא לרבי עקיבא ורצי ישמעאל כאוקמתי׳ דחריש‬ ‫וקציר וזיל ש& כליה &הרי ככר דרכי עקיבא סיבי אס איני ענין לשבת‬ ‫תנהו ג ט םביעי׳ןכחשחע!ת &צא להחחיר ולא להקל ילא כעי לא!קמ<‬ ‫כשבת כר׳ישמע׳‪ 1‬להקל דהצי ע^־יפא לייור'ישמע?! עליפאליילאזקחי‬ ‫כשנחלפשטאדקראמייריבייואפי׳להקל חלאוקחיבשביעית דלא‬ ‫מיידי כיי!להאמיר עכיילהצהלפוםמה לסידהשתא דליאלייילפזהא‬ ‫על חל!ק תלאטא ואמינא דאינו חייצ עד שיעטר על בולן • לא כלבד‬ ‫שאיןסכראלאוקמיקלא דכחרישעל קצילתיעוחי דלוחהשבחאחר‬ ‫שלפום סכראלהשאא‪ .‬ס לשכות‬ ‫לאניס .‬ב*ל<‬ ‫ונראה כפיי אחר שפיירלידהיהשניכתובין • יש לדקדק‬ ‫כ»*'ו‬ ‫ואלו היו מצמין כמרה ככלקלאכת שבתלאהיהזהיאעורא רק קולא‬ ‫״ללז ל״ל לרבי יוסי קרא דאחת מהנה • ללמד על מלוק‬ ‫לפישמצדדיןבן נח אשר להם אסירים לשמת נשכת 'מטעס מצית‬ ‫מלאכות ־ הא בקדושין )דף מג( מעיקנלסדההיאדכתיבגט‬ ‫והם מוכיחיםעלפלשבזת מטעם שכיחה אחר שנאסרו‬ ‫שכיתה •‬ ‫שמיטי חקדחחעט חני'שליח ככל הקורה כולה היינו לחיד שני‬ ‫ככלהחלאכזח • זאמנס כאשר נשארה מלאכה אחתהמ‪1‬תותלהם‬ ‫כתוטןהכאיןכאחדמגחלין • ולמ״ר אין חלמדין איצטריל ההוא‬ ‫שזב אין חייכי! על השביתה מדק כן נח לפי שאינם מוכרחי‪.‬לקיצאה י‬ ‫והשתא איתר לתרוזיהו חריש וקציר מיקילהליעלקצירח ע ו מ ר ז ל ע ‪.

‬א ח נ ם ל פ י מ י מ למעלה‬ ‫ותו‬ ‫כ<ם‬ ‫הזס‪1‬לכהת<נהדיאנוישלקדפסחים‬ ‫שתא ל נ ר ח ע צ ר ת א‬ ‫ל א י א ל מ י ל ף מ מ ל כ ו כ מ ד כ ו קשה והכה ה ת פ ר מ י ס ת י ו צ ז ד א ף נ ל א ו‬ ‫רכיוסףיניזמא‬ ‫הזק י ר ע י נ ן מ עיר ל כ ל ח אתי ל מ ד ב ר ס י נ י זקזא מדכתייכ ס ת ת א בפזדש‬ ‫יומאדקאגריס‬ ‫ז כ ו ' ע צ ר ת י‪1‬ס שבו נתנה התורה *‬ ‫ל ע צ ר ת א ע כ ל י לי׳ ע ג ל ה תנתא א מ ר א י לאו האי‬ ‫נמליזסףאיכא‬ ‫והנה כ י מ י ר ׳ א ל י ע ז ר י ה י א ר ׳‬ ‫י‬ ‫השלימי ילא כ ת י ב כאיז׳יויזעיכ לא כ א הכהוילסתוסאלא לסו מ וחרכתיכ‬ ‫א ל י ע ז ר כ ן פ ד ת תלמיד ו ׳ יזחנן ע ד י י ן קדשי ע פ י י הראיה מ כ ב ר‬ ‫ס ת מ א ודאי דכיוס הראשון כפ!לש שיכיל להיות ז ט א ל ס באו * זלפי‬ ‫ה י מ כ י ס כ פ י ה מ ל ח י ה ש ע ד אביי ולבא ע י י י ן ה י ו מ ק ד ש י ן ע ה ‪ /‬ה ו א י ה‬ ‫הךגישדסזסהזהללמור דכרימ‬ ‫ל ב ר י ה ס ז ? קמיא ע ל ה ג מ ר א ל ל י ל‬ ‫אתו למדבר ס י נ י ט ק ד כ ל א י ה מ ו כ ת מ מ ש מ ע ו ׳ הכתזכיולפי מ י ש תיומכ‬ ‫משום‬ ‫זסלהנס ע ק ר הא ל י ל פ י נ ן דאתפימין לא אפקל כ מ ו ה הוא‬ ‫ז ת ו ע י ן ל ר י פ אתו למדכר ס י נ י ו ל ח ו ה א י מתא כמכחהיפ •׳ זא לאו‬ ‫‪t'4‬‬ ‫י ו ס ף ע ד י י ן הי( חקדשין ע ל י‬ ‫ו כ ן כימי ד ר כ‬ ‫היה ע צ ר ת כיוימסןתזרה‬ ‫כהכ‬ ‫הראיה ו א ל ה‬ ‫ת מ י ד מכיאר ש ע ק ר ה מ ג נתיהד כמכיל»!תן‬ ‫הורה ו כ ן מ ז כ ת בירשלמי ד ש ל ה י ל ה א מ ר ל מ ש י ש ן א כשם ר ב‬ ‫כתיב‬ ‫ככלהקרכנות‬ ‫מציץ‬ ‫ח&אזכעצוי‪ .‬ח ח ש י ו ש ל ה פ י י ה ו א ץ‬ ‫אכז פוששין^ליוס ששה בסיזן שהוא י ז ׳ מ ק ן י < ה ‪ 1‬מ פ נ י שלא כ פ י ס י החג‬ ‫ל א י ת ׳ נ ס מ ז ן דא׳מו היזם נ ט ל ע ש י ה ע ט ר ו ת יכו׳וסיה ר י ח נ י ס ן דשנה‬ ‫הזה ע ל י ו ס מ״ה והביא ראיה מריש י ל ק ד ל ה חהא ד א מ ו ר ב ש פ ע * '‬ ‫ז'‬ ‫פעחיסששהזכז׳וכדכריוח‪:‬כח מ נ י י י ה א ל א י ן‬ ‫השנית טו׳א׳זלאחייס דאית להז ל א י ן כ י ן פסח לפסח וכו׳אלא‬ ‫י מ י ם ‪ . א פ ל ד כ ש מ לחזדש באו • ו מ ה ל ב א ד ג א ן ד כ ע י ל מ י ל ן‬ ‫כ ס פ ר י ם והזא א י ן כ י ן ע צ ר ה וכו׳ואין ב י ן ל ה זכו׳ • זתו לקימ ל ו ו א י‬ ‫ללמזדמהזהסזהכי לאפרים‬ ‫נ י ן פ ס ח לפסח ל א י ת כ ן הכלל הוה דד׳ימיס בשנה פ ש ו ט ׳ ז ה ׳ י מ י מ ש נ ה‬ ‫למכילתא‬ ‫יהיזששה־יחיס מ פ נ י‬ ‫לברית א ת ז ל מ ד כ ר ס י י י י ל כ י ע א י צ ט ר ן‬ ‫איןללמזד מ מ ה דלא*אהכת‪1‬כ לסתום• א מ נ ם‬ ‫ל ה י א ר י צ ת מ י א ל ל הא לאחרים •‬ ‫בא ה נ ת ז נ לסתום‬ ‫ג מ ר א איןיכץ עצרת‬ ‫‪D‬‬ ‫כלכל ‪-‬‬ ‫ולדילייאפשר ללמוד מקא ללא‬ ‫מאדר|שבימלא‬ ‫רק‬ ‫ג׳ימיסכלגד •‬ ‫זהואכשני‬ ‫היה ל^מר ביזה הזה‬ ‫נשנהשפסרהתקזשתניסן‬ ‫‪:‬‬ ‫לעצרת ו א י ן ט ן ל ה ל ל ה א ל א ד׳ימיס‪1T‬‬ ‫מ ה ר ל ל י מ ל ו ס ג ו ר ס י ם נ י כ א י ן כ ץ פ ס ת לפסח •‬ ‫וחמס שלא נמצא כ ן ככל הספרים כ ל מ ש נ ז כ י ה ו א ת הברייתא נ ש נ ת‬ ‫ג ו י ה ונסיכה ז כ ע י ו ו כ י ן ליתא ו ק א י ן ט ן ע צ י ח לעצרת ואין כ י ! ו י ה‬ ‫ל ל ה י ו ע י י ! הלא מ ס י ק פ ל ס כ פ י כ ז ע י ר ז כ ק ) ד ף ט ע י כ ( דלאמרים‬ ‫פ ל מ העיטילעילימלא זהזא ל יו׳ואין א י כ חישב בשנה מ ע ז כ ר ת חסמה‬ ‫יתיםמביןסכהלשככשסהה׳ ן •‬ ‫מעוכלת‬ ‫שאם כמנה‬ ‫לאיריס כלל‬ ‫דויששפירדלא‬ ‫כ י ו ס כהזא‬ ‫קתתא‬ ‫*‬ ‫י כ מ ז כ ן ק ש ה כ ש נ ס פ מ ז ט ה שגיזר‬ ‫שטנה לשנס שאחריה ד׳ימיס וזה לא י ת כ ן‬ ‫כשנה פשיטה שאסר‬ ‫מנה‬ ‫מעוברת שאין ג י ן נ י ס ן שאחר א ו ר ב נ י לניסן הכא ר ק ג ׳ י מ י ס כלבד •‬ ‫וזה לפי שאור מני לאחרים ח ע י ב ו חל׳‪ .‬ו נ כ ר ה ח ע ! י ר ו התיסיכענק קושיא ז ו שם‬ ‫יכרי‬ ‫‪:‬‬ ‫לישכ זה ל ע ש נ ע נ י ן ע צ י ה חצאני חחלוקת ט ן ג ד י ל י סמפרשי׳•‬ ‫׳הוא שאם נ א מ ר שהעצרת קל ן ן ק א ט ! ם ל ל ע ! מ ר ! א י ן ח ו ש ש ץ‬ ‫*‬ ‫מעוכות‬ ‫ז׳מלאיסוששהססיייס‬ ‫נתחסר נ י ס ן זאינז אלא‬ ‫דאינואלא ל י מ י ס‬ ‫עלפי‬ ‫כ י ן בפשיטה‬ ‫שהיה א ד ר‬ ‫לימים•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫יהיה א ד ר מלא י ט ה נ ג ד ! ?‬ ‫זכמז כ ן נ ש נ ה‬ ‫להכלל מלעולס לא יזיק מה מיתעכר א ד ר‬ ‫דדי ו ל י מ י ם מ נ י ן‬ ‫‪ #‬מ ה מ נ ת ע כ ר א ד ר מנתחסר נ י ס ן שאחריו •‬ ‫כזה כקדושי דסוכה‬ ‫הרי״כמ מזכרנו למעלה‬ ‫בלתיאמת‬ ‫יועיל‬ ‫זהוא שעצרת ‪ .‬ז כ ן ד ע ת ה י כ ה מ ג ד ו ל י ?מפרשים‬ ‫חורהינו‬ ‫שסגהשטעותאינוזו‬ ‫דנילף מ נ י דכר״ח אתו‬ ‫דאףכלאהזהישללמזדדכריפ‬ ‫י ו ס מ״ת • ו י ק מ א ס החדשים כ ס ד ר ן יהיה יו׳נ׳ ל ס פ י ר ה הוא יום מ ת ן‬ ‫סן‬ ‫תירה • יימ לתת ס ע ד ללבר‪:‬הסממה ל א מ י י כ ן כפי אלו ד כ ו י ם ) ל ף מ ח (‬ ‫ד ה ש ת א ד כ ת י ב ה ז ‪ :‬ניחא ליי ט פ י למילף‬ ‫דכעיכןכמילכסמ״טיזסשנתנה‬ ‫א ת .‫םסכת‬ ‫ישלוחרללובא איבאהזכפה‬ ‫ובאמת‬ ‫נצח ישראל‬ ‫מעליותאואחממיןלא‬ ‫נצטיו וזה ת ע ה ד א ש ר לעיל ו כ א‬ ‫ג ו פ י ׳ ל ל ע כל'ח‪1‬אתו‬ ‫למדכרסיכיכתיכהכאהזהזכתיבסתםהסודשהזסלכס‬ ‫ומבואר‬ ‫•‬ ‫א ס ר דאיכא ג ' ‪ • $‬דהכל ת ו ד י פ ד כ ו ״ ה אתו ל מ ד נ י ס י נ י • ואולם ל פ י מ ה ‪.‬הוא‬ ‫זהנהלהרשיל‬ ‫אסכן‬ ‫פכחלפסחכמז‬ ‫כ ן הזא‬ ‫ז כ י ה ל ס ע צ ר ת אחר שככר‬ ‫ילא‬ ‫מאז י ט ה עצרת בז׳ נ ס י י ן‬ ‫י‬‫למה‬ ‫הזכיר ‪ .‬י מ ו נ ה‬ ‫כשום‬ ‫ה פ ס ח אינו זז מ מ נ ו ו כ פ י הימיס‬ ‫דכשלמא א י ן בין ל ה ל ל ה מ פ י ר א י צ ט ו י ך ליה •‬ ‫יעלהעליהדעת‬ ‫מלאים‬ ‫פשוטה וחמשה‬ ‫ז מ ל ר ס ש ג ר ס י ט ן פסח לפסח ל כ י ש לדקדק‬ ‫כ כ ה יהיו כהכרת הימים‬ ‫פ נ י ם ‪•.‬‬ ‫בהיזן ולפיו‬ ‫כ י ן ע צ ר ת לעצרת ל פ י מהוא נ ת ש ך א ח ר הפסח •‬ ‫בזה מ ה שיהי׳ נ י כ ן חסר ל פ י‬ ‫נממךאחר‬ ‫יזיק לפי‬ ‫‪:‬‬ ‫ל א י ן אלא ד׳ימיסכמכה‬ ‫י מ י ס בשנה מ ע ז כ ר ת בלחי אחת כ י ן‬ ‫עצות‬ ‫ו נ ז ה מ ת י ק הכל ו ע י י ן‬ ‫ל י ק א יום חמ‪8‬יס לספירה א ף בזולת משה‬ ‫כ ש ם מהכלל‬ ‫‪.‬ח ס י ה תקיפת נ י ס ן מ ח ר משין י ו ם מ ע כ ר י נ ן לבאי מתא ‪ -‬ואס ל א ן‬ ‫א כ בשנה פמיטה יהי׳ ל פ ע מ י ם‬ ‫אז כ י ן ל ה ל ל ה יהיה הכלל אמת‬ ‫שהיה ראוי לכא זיהי נ י ס ן סקר כהכרח כמיש ר ל י שס כהדי׳זכן מוכרח‬ ‫לניבן הבא אחריי ר ק ג י י מ י ס כלכל•‬ ‫מעזכרת כ ב ר‬ ‫שאיןאנזחוששין‬ ‫מלא‬ ‫מ ת ו ו ק לעמית בכל שלה משה‬ ‫וששה ח פ י ו י ס יהיו הסי שים כ ס ד ו ן א ת ל מ ל א‬ ‫נאחד ח ס ו אז‬ ‫לא יהיו כ ה ד ר ן * ל ק לשתוו שבכל כשנה לא י ע כ ו ו יזחל מ ז ׳ ת ל א י ס‬ ‫ומו׳‬ . ל מ ד ב ר ס י נ י תגיש ד מ ד כ ו כ מ ד ב ר • והא דלא יליף השתא‬ ‫הזהסזסמתדכו‬ ‫משכחת ל י ׳ כדר׳‬ ‫ללא פ ס ק הא דרי‬ ‫ל ע י ל ם מששה ב פ י ק שהוא יום מסן תורה־ מסכי ש ע ק ר ה ח ג כתיסד ע ל‬ ‫ל מ ד ב ר ס י נ י • והנה לכאורה י ש לימכ‬ ‫ג י ש ד ח ל כ ר נ מ ל כ ו משום‬ ‫מוכה מסיה י מ ס ד א ל ט י מ מצייר השים מכה כלא ו ג ל ‪ -‬ס •‬ ‫כחלכדמשזם‬ ‫הכלמודיםבעצרת‬ ‫איראליעזר‬ ‫ל מ ד ב ר כשדבר לא ד מ י ל כ כחזהזה‬ ‫כי ה ס ו ו ה * ו א מ ר ת ו ה ת ס מ ד נ ד י י ד ד ט נ א הוה י ת י ב ב ת ע נ י ת א‬ ‫טלח‬ ‫‪ .‬ח ס ולהיות דאחריכ אזלייכתר‬ ‫מ י ל ד הלבנה כתיש ר ל י כ ע י ל ו כ י ן יאחר מאלר שנ• נתאחר י ו ' א ח ד ‪ 1‬א ח ר‬ ‫מולד הלכנה חקדים המילל כ ס י ף חודש ניסן לבא נ כ ר י יום א ח ד‬ ‫מחה‬ ‫עצרתלעצוס‬ ‫כשנה‬ ‫״ ז הסיגי ישם וגס א י י ר שאחריי יהיה ח ס ר כ ל ש רמיי שס• ויהיה ל ע י נ ן‬ ‫פש*ו* ו ל‬ ‫תעכרינן‬ ‫לאלי‬ ‫זכתברלישםדאןעלגב‬ ‫דלאחרים א ד ר ת מ י ד‬ ‫י י ס י ל ס היכא ללא צ ר י ן אכל היכא דצריךמוסכ לעכיר לאדר מ ל ע כ ר‬ ‫' & נ כ ־ י ל ל ז יצזייר שיהא כ י ן נ י ס ן שאחר האלו־ שנתעכר ל נ י ס ן ש ע כ ר‬ ‫ה ן ת י ס נשנה פשוטישאחר מ נ ת ע כ ו א ד ר יהיז נ ק ניסן לניסן ו׳חלאיס‬ ‫יי־פפויפ •‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ק‬ ‫זכינולנקשאחרי!ג׳ימיס•‬ ‫לפימכמנחעבראדר‬ ‫י = ן ש א י ד י ו חס• כ ל ל ויהיה נ י נ ו וכין נ י ס ן שאחריו ו׳חסריס והי‬ ‫מל^יס • ‪ .מלכר‬ ‫ולולי ם נ * מ ו דאתחומין לא א י & ן ד כמרה ה י א ך כאז כ ל ת‬ ‫למלכרסיניידאץסנראכלללזמרדאסמיליהלהזהך‬ ‫ע צ ר ת ע ע מ י ס חמשה‬ ‫קרבכות ו ע ו כ ר‬ ‫כלירמה׳מעשה‬ ‫ולא‬ ‫כ ל ה א ח ר ע ל שלש ר ג ל י ם‬ ‫ש!ה‬ ‫כתב ג ׳ כ י כ י ז ן ש ע ב ר ה שכה כלא ר ג ל י ם ע ו כ ר כ ל ת ח ק ר כד‪6‬מרי<ן‬ ‫להזה הזה דלמה • ‪*1‬ין ל ו ח ר ג ״ כ דאחריס ל ל לתחימקלאו לאורייתא‬ ‫בריש ל ה ‪ 1‬א < ל ג ל ה ר מ ״ ג ס לא פ י ל כריש ל כ ע י כ ן כ ס י ל ר ן י ^ ר ט לאי!ר‬ ‫ו ל א כ ל ע ןאי מ מ ! ס הוצאה ייל שהי! תשימי׳על החמורים כמיש למעלה‬ ‫עדיין‬ ‫נ מ ס מפורש אחל א״נ כ מ ו מ כ ת ב ת י ל ל ע א‬ ‫גזירה‬ ‫כמינלג‬ ‫הייאדהנהר׳ מאיר‬ ‫‪1‬‬ ‫לאיקז א ת ו י ׳ א מ ו י נ ן כ פ ככל ח ע ר נ י ן ) ד ף לז(לא'ל החזחין לאזוייתא•‬ ‫ו נ ה א מיןשכ נ מ י מ ה שיש לדקדק מ מ ה דאיתא‬ ‫כחכילתא ‪ '3‬י ת ו ו זיל‬ ‫כיוס הזסכאו יגומ׳לא היה צ ו י ן ל ו מ ר כיוס הזה אלא ב י י ם ההוא‬ ‫אלא‬ ‫ל ו מ ר לף‪.‬‬ ‫כא‬ ‫שבת‬ ‫‪ £‬ס יהיה נ י ' ס י ו ן ש מ א י ו ל מ ת ן חזרה א ו ל א •‬ ‫סלדוקאכשמסנסיון‬ ‫אופנאמרשהעצות‬ ‫־הוי׳יכש‬ ‫שהוא יום מ ה ן ת י ו ה י ל א זולת זח •‬ ‫כ ת ש ‪ 1‬ט ת י ו ^ ׳ ל ו כ ת כ שעקר ה ח ג מ ת י ח ס ל מ ס ‪ .‬שיהיזדכו< ת ז ו ה ע ל ־ ן חדשים וכי׳יהנשקלמאי מדקדק מהיה‬ ‫לזמרטזםסהואסלא‬ ‫א י צ ט ר ן הוה כי היכא‬ ‫שמעי׳כלמוקי ה ל ס שס ‪ 1‬ע ' כ‬ ‫שמעייגייכזכןנראהשהוארעתהרמ״נן‬ ‫עזריה בעל‬ ‫יאולפהרכ מ ה ר ״ ר מ נ ח ם‬ ‫ע ש ר ה מאמרות ל ע ס ו ג י כ מ ע ק ר ה ח ג מתיחס ליוס מ ה ו‬ ‫ס י ר ה שנתכ כ׳מאמר־כחלק ט י * ז י ל ‪ 0‬ג ל ילכו ג י י ס מ ת ן‬ ‫ו כ ו י ע י י י מ ‪ .‬א ת ר הלכה‬ ‫אידי‬ ‫שקבלהס‬ ‫מ ז ה ס‪1‬ס נ א מ ר ל ו ד א י לאו כ ל ס אתו ו א י מ פ ו ם ללא כ א הכאוכ‬ ‫ע ל י כ ם ע ו ל ת ו ר ה מ ע ל ה א נ י ע ל י כ ם כאלו לא חטאתם מ ע ז ל ס ע כ ל י ה‬ ‫גלסלאבאזסשוםדשבת‬ ‫לסנינו‬ ‫לסתוםנאמרדאיןזהסתימהכיזן‬ ‫דכודאי‬ ‫ולפיו‬ ‫י ה י ה מ ו » ח מאוד ‪r??w‬‬ ‫ל ג ר ס א הנכונה כ מ ו שהיא‬ ‫היה• ) ל פ י כ ך .‬‬ ‫נ י ס ן חסר‬ ‫לעצרה אז כ י ן ראש המנה לראש המנה ר ק כ י ן פקח לפסח‬ ‫ואמנם‬ ‫שני‬ ‫‪1‬כן נ י ן ראש כמנה ל ו א מ המנה‬ ‫כ י ן כ מ ע ו כ ר ת והכלל‬ ‫לדעת‬ ‫כשנס‬ ‫שתהישנסעכר א ד ר‬ ‫ואין ט ן משה כקיזן למשה כסיןן ו ק ל ׳ י מ י ס כלכל •‬ ‫סאקר ה מ ע ו כ ו ת‬ ‫זאולסכין‬ ‫לאמתקדלששה כסיזן שאפר נ י ס ן היזסר‬ ‫ו כ מ ו כ ן נ מ נ ה המוטה א ס‬ ‫אן‬ ‫» י נ ג ד זה יה־׳ניסן שאחריי חסר זיפיו‬ ‫כ י ן משה‬ ‫ני‬ ‫" ס י ג י א ל ס נ ה י ר י ן ) ל ף י ג ( ד ק ס י ק ר ב אחא נ ר יעקב רלאחרים‬ ‫טיויוסיהיהאדרמעזבו‬ ‫כסיזן‬ ‫י ג ס ז ו ק ־ ש י א ג ל ז ל ה י ! ע ו ד קשה‬ ‫צם‬ ‫•‬ ‫אזפניסאזכמנהשאחרהמעזכרה‬ ‫כשנה מ ע ו כ ר ת ווה שאף‬ ‫סמכי כמנה ה מ ע ו כ ו ת מלא‬ ‫?‪ 1‬הן זלילייסן הבא אחלי! ז׳חסיריםוחחשה מלאיס‪-‬ואינו־טן ניסןזה‬ ‫‪ .‬כלכל‬ ‫גשכת ואייר‬ ‫בשכת‬ ‫•‬ ‫יתחייב מ י ג י ע‬ ‫מלש‬ ‫ו א מ ק ז ל מ ניסן י‬ ‫ז ל ח ס י ו ן והוא היזם ש י א ו‬ ‫דאמתקדכל'‬ ‫ע צ ר ה חלה א ל א כיויסנף ד ל ק ד ע י ר ז כ י ן ) י ף ט ( ואולם‬ ‫ס ו מ י נ כ כתב‬ ‫סיני‬ ‫פ׳שעקרהחגנתלהניוימיתוכןכראהמדכריו‬ ‫במה שכתב‬ ‫אל.‬פ ס ח י ע ן‬ ‫שעצרת‬ ‫שטןפסח‬ ‫לפקח‬ ‫שכין •י־ ע צ ו ח ל ע צ ר ת ז ל א ‪ .

‬לה|תשא'כ עצרת־ולפיכך אזחר אני ־‬ ‫שלא כלבד שאיין לס סיף על הגרסא טןפסח לפסח אלא שיש׳למחוק כין‪.‬שהושניןא‪1‬ת׳מניסןלפיסןייי*ה כיןניסןלכישן‬ ‫ל׳יחים ובין לה ללה אפשר שיהיה יותר מך'או פחית י אושנסשוכ‬ ‫השכימחשרילח^יי ויהיה ט ן לה לריס ל׳ימיםזכין פסח להסס י ז ל מ ל‬ ‫אז פחז׳זשפיראיצטר למחני פסח‪1.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫לואחגשנת‪1‬סף‬ ‫מ'‪.כיפךש‪$£‬שנההש» סמספך‬ ‫־היואד‬ ‫ימיהן קלכזעויט זשעות־זאמכםחספרימי חלשי פקק •‬ ‫שחושכ ‪.‬רא^הקריכשי\א‬ ‫למעשה כראשית * ולכ השתא מלל הא דראשזן למעשה כראשי' י י‬ ‫‪r‬מי^ז« אאינך עטרות דקאחשיכליק מילי דכזלס מקרא נפקא להעדזק‬ ‫ותמצא^לכדהא׳לראשקלמעלכראשי׳־ויש לישכ דכאמילפום סקקנא‬ ‫לגמרא ל^ועלקטן מוכת לראשון לנשיאייהיה נחי ראשון למ^שה‪.‫נצח ישראד‬ ‫מסכת‬ ‫ומו׳חסיריי־והשנה אפל‪.‬לה ללה כלכל ולא חתר‬ ‫זטה םצכל‪ :‬הצלל צזדק זלאנפסח כחו שטארנז׳וכן חשמעקצח מדכרי‬ ‫ל ל י כעירוכיןשס&כתב״בלהדל ייחא לל זטזןדעיטר שנה ל׳ יזם אי‬ ‫לא עבדונןחרי חסיריןבהלי הרדי הזילהו שיתאנין להיללהחכזאר‬ ‫מדכריז שלאץצלק ה‪-‬נלל מה‪-‬רק בראש השנהיזאמניכפסח לא מעיל הא‬ ‫רעכדינ‪-‬ן תרי חסרין < וכלש לחעלה‬ ‫להקשזידלפי מהשכתכנז חאי חקשההלסכאן לרכנןזלליזסי‬ ‫ואין‬ ‫חחלתא דאחל״ילאיןטןיזהיכר׳^הלס לתרזללית להו דאחרי'‬ ‫הלא כבר יצזייו שלאיהיהטן ניסן לניסן רק ג׳ ימיי והיינו שטה אלר‬ ‫מעזכר או שהיתה השנת שלס‪:‬י'מע!כרת יכלל־זאחר שכשנההשנית סל‬ ‫לח‪-‬כיסןביוא׳נשכתדאשפקלהיה כיוילוניחא לרייזסי־לזה לאוכלו©*‬ ‫לפי שאם יונת אלל מלא או אדר שנימלא יתחייב נהכרח שהיה הניסן‬ ‫שיצאו ממצרי׳ חסר נע<‪:‬ר קלימת הסולדוכללוכאשיסלניסןכלכשכת‬ ‫יארעאייר כו׳כשכת‪-‬וסיון כשכהזעלפקשיא לר׳יוסי‪:‬‬ ‫' ש ם גמ׳איתי הייסכקל עשרה עטרות זכויראשק למעשהכראשי' י‬ ‫מק^ן חתה דאחר כמועד קטן)דף ט(‪.‬‬ ‫צראשיתידמסיק ההסלהיטח להקרבה נשיאייהיו דיחין השלכשהגיען‬ ‫אליומדכתיכ ןביוםעשתיעשריוסמהייסטלי ר צ י ף א ף נ ש י א י י ^ י ‪.‬נחצא תקיעת מישרי‬ ‫נזפלתטייכחשרי ן״א שעוחיולפיכןלרישחעוןילאחריס&זכרנזלחעל׳‬ ‫ולאי שהיתה השנה צריכה להתעבר ‪ -‬מלכד שלרייהזדהי״לשלא היתה‬ ‫מעוברת לפי שלדעתי אין חעכרץ אם לא שתקופת חסרי נופלת כי״ז‬ ‫תשרי כלל זלש לריינסי דלל ואין" חעבוי. יצחק הישראלי‬ ‫כספר יסזלעולינפרק א ממאמר ר׳וגסהזא הסניםעחזכזה ואחריהם‬ ‫נמשכז מן המפרשים ה^חיזניס^שילהפלא עליהםאיךדכרזנגלגמרא‬ ‫עריכה לכאן שמנכחיככרור שלא היהה אז־שנת העמי י כי הכה כ ל ס‬ ‫אמר מדריש ירקא לניסן להאי שתאיבחד כשכהא דאשתקליבר' כשיכת*‬ ‫הרי שחשכו כינה לשנה שלפניה ד׳ימייכלבד כגרר שנה פשזטידאלוהית׳‬ ‫מעוברת היה לז לישזכ ה‪/‬ימים לאס היה השנה מעלברח סמשה ‪ -‬ועול‬ ‫מאי משני הלס לרייושי זיאסירין עכול זלרכנן לחסירין עמל • שאם‬ ‫כיתה השנה מעוכרת ככר יתחייב שהיה צריך לר׳יוסי שיהיו ח׳ ספיכין‬ ‫ולרננןטיחסירקלפישנתוםף יום אחד בעכוז־ חודש העכור שסיאלנל‬ ‫הפחותלטייסזכחז שפי' רש׳׳י כלה ואס כיתה השנה מעוכרתז• וככדי‬ ‫לישב אלו הקושיזיצרקיהחלה שנחקוד על עצס כדיע‪/‬היא נמה סכחכז‬ ‫שהיה או שנח העבוייאכהיאהכרחיח אולא •גרסי׳כפ׳ק|לסנהדרין)ל׳‬ ‫יג(אמרל'יהידהאיןחעכרין אתהשכה‪1:‬אא"כהיחההתקופ'רסירה‬ ‫רובו של הזדשירישמעץ אומר יכזיאחריס אןחרייזכו׳־ייחסי אוחר וכוי•‬ ‫והעילה חתיןהסוגיא הה־אשלרייהולאסהלד רוא.‬למדקדקשס ומשכן‬ ‫לדחו שכת חנ״ל)לל חיניך הנשיאיס>‪1‬ימא חדכתיכ זטייהראשןןוכיו‬ ‫‪3‬ושטעי)יפי'רלי דמשמע ליילראשון הוא יום א' ישכיעי היינושכת(‬ ‫אימא ראשזוראשיןלקרכנזתזשטע• ׳ שביעי לקרכנות )כןאיתא(‬ ‫ב‪-‬קצת‪-‬נזסחאו^משמע ולאפסי־א ליי לגמואדהיוס פהתחיל‬ ‫ל מ ניסן היה כיו׳ א׳ שהוא ראשון‬ ‫*שיא ‪.‬שהזקס המשכן משכי ארריס ‪ v‬כאשר‬ ‫האריךכזה רצינו אברהם הנשיאהטאלכוחהרבר.‬ליויי״ד נישן היה סכת זהיה איה‬ ‫התחלת הקרבת הל&יאיישקוא לח צישןאף הוא ציי׳איומהצא ילפ־נןלה‬ ‫ששייר כאןלחשיכ לי׳לאשין למעשה כראשית •ואזלככחועד קטן ל^כתי‬ ‫לא י ~ ע ממס‪:‬נא לשנים עשר יוכלחניימיכחחכחחה לאיצטרך' קרא‪-‬‬ ‫לין׳י׳׳רכשב׳היה־חססקיליינת• הא גיפייזלשאוחח ואימא ראשון וכו׳י‬ ‫‪ b t f‬חוילה ח חסיריןיכויער צקט « י לר?‪:‬ן שמיני הקשיתהרללאהר‬ ‫שלל לדכנןלאיי׳להאי שתא עברזה עכרייכמו שמסיק הלס לעיל׳‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫שבת‬ ‫^הלאילא^ריךרקלומ^רי^כזל‬ ‫ואייל עכרוה עבלי׳זעיש כמהרלל ־ זכטרםנחרןקושייהזאה כעיר על‬ ‫קזנוייאחת גדול׳מה שיש־להקשות כפיגייזז‪-‬זזה שהנה נחצא דעתגדזלי‬ ‫הקדחזכיס •שהשנה השכית לצאי! כני ישראל מחצרים • היתה מעוכרת‬ ‫!‪.‬הימיםהראוים להקריללברמשב^‬ ‫היו ר‪)$‬פ»ן־)וע»׳רש"י ואש^עיכן דאוהןהיסיס היו חיהו לצופים( *אלא‬ ‫מדכתיביטזםשניסעשריוס‪-‬מתיזםזכויןאימא ל כ איכתריקראילל*‬ ‫והנהלכאזרהישלדקדקדאכתילל חרי קרא דמחל־ קרא מ י ר כ ת י‬ ‫דדחז שכת לאי לימיס הראייס לא איצטיך קרא כלל • ל * מה ד ל ל דלא‬ ‫לחי שכת •דמה להי תד!לאי לא הקריכז שיסקרכןכטרםשנגמרהסנזך<‬ ‫זכיוןשהיתחילז כלתניסן»שןימי הקרכאסייכ יוםלי״כנשיאים• ואם‬ ‫מיון ‪ f i t‬הקרינו כשכת^מצאשהקריכנ‪b‬יאהאחרקניי‪ .‬‬ ‫עצרת לעצרא ותהיסהגרסא הנכונה אין טן‪.‬‬ ‫ומקשה זאימא יחיס.re‬למעשה כראשית י יהיה לכהי״ד שהוא‬ ‫ערב פסלג׳ככשכת• זהלכךאפשרלוחי&אז&נול^לכשכת שהוא‬ ‫ע י כ פסח הקריב הנ‪-‬שיא האחרון עדיין מלל שהבשיאהשטעי הקריה‬ ‫בשנתשלפניו׳כי יש לסלק בזה כדרך שכתט ל ג החי'כיזמא)למז(רהא‬ ‫לעתיבעילתשית כשבתי ?ילפיכין יוכיילאין אלט חיל קריטן ב‪0‬כת<‬ ‫היינו לוקא כליל שבת שעדיין לא ניתן השנת לרחית אצל שים קרבן •‬ ‫משלפיכייסהשכירכיתן השבה לדחות אצל שאר קרמתהיוילה לחלבי‬ ‫סלקריכיןיוולה כאןנמי ישלימלדכשכת הראשוןשפגעכנשיאיילא‬ ‫דחז לייחש םדעלייןלא ניתןהשבה‪-‬לדהית אצל שזסקרכןיחלאכבשבת‬ ‫הש‪:‬י שזןאע‪-‬יפדכנר.•ית! תשלתללח׳תחצל הקרבת פסח שהקרינז אז‬ ‫כמכויא׳כמקרא ל ה לקרכןנשיחיילחי ל י י ‪ -‬ו ל פ ״ ו אפשר עלייןלומו שאף‬ ‫הימים הראוים־לא^ו רצ‪:‬פין נעילז בלהכל הקרבתן\(‪1‬ד‪0‬טיו י רק‬ ‫שזה לא יתכןאכלא שנציח לס<‪:‬ח קיים‪.הראייםכלזחר‪.-‬ואהרשנל יהודה ולש זלמ‪:‬‬ ‫ע״כהיתתהשנהלועזכרתויהיה לפיכךליחיסטןמה לשנהייזי^‬ ‫אתי שפיר דחשנילרכנן חיחסירין ע ס י ללח יספיקו וייסירין־ זאייר‬ ‫חזיש העטי‬ ‫עול מיאחלכעבור‬ ‫דהאי שפא מלוי‬ ‫‪.‬ת נשאר»'כ יזם *לי״ב נשיאי' ‪ -‬זלז נאחר דאף‬ ‫ימיס היאיםלאהיי רציפיןחיזי איכהקריכהנשיאהאחרוןאס ‪p‬‬ ‫מ ו ״ ו שהות יו ס חישל פסח וזה ליתא חדא לכי הוטדאיןקרכןיתיד דוחה‬ ‫שכת לס‪-‬דאינו לופה י״ט ועזר •ההין ייקזי_יכזפסחס טיד כטרס שלא‬ ‫כגמויהחניךי)‪1‬כמ"ש האנן עזראסכרא זז כסזףפרשתפקודי(י‪-‬יהלכך‬ ‫עיכ ת לכתיב עשחי עשר יום להורות שהיי רצופים חזכח מחינדדחו‬ ‫שכת י ואז שעיר אפשר לומרלאיצטלך קראליח־םהראןיס־או לעקר‬ ‫קראקאי ללמד שלסו שכת • אפש לשלומי לחה לאתרינן לאותו היזם‬ ‫שההי^ליהלשיאי היתר א ‪ .‬‬ ‫הלכך‬ .‬י זיאלעללזתקיפתהשרי‬ ‫שאחריהכי״ח תשיי‪-‬ילפי הנחה ה!את תהיה השנה צריכה להתעבר אף‬ ‫לר׳יהילה * ‪ :‬מלכל^ללייסי שאפשר שנח היההמעיכרת • ‪1‬להי‪1‬ת‬ ‫שכלכנן הנזכרים ככאןכעלי‪:‬פל!גל דריייסי יהיזחטרמ כהכרח •‬ ‫והס רייטדה ור״ש^לח)יטינןאחיי‪.‬שאחר.כ מעוכרת דלל יוסי ודאי‬ ‫שלא היתה מעוכרת וגםלרכנןלר׳ יוהיאפשרידלא היהה מעזכרת‪:‬‬ ‫לסיל כליסודייברייוסי בהא • אמכסלפ^מסשמה׳־ז הלם כאן‬ ‫ללרבנןחיחסיריןענורזלר׳ יוסיז׳חס־ריןעבור • !ללזהיתה השנה‬ ‫שחגיסן שיצא! וער ניסן לשכה השנית רק שלביחיס כלבל\ לרבנן‬ ‫דח׳חקיריןעכול •‪ '.‬השנה ועישיןאדר שניי‬ ‫זאזלס אסריאץ תקופת תשרי נופלת ט״י וקורס לו אין מעבר ין ודעת‬ ‫לשמעון ״שאף אם החקיפה תהיה כי") בהשרי מיעכריןירק אכהתקיפה‬ ‫שלתשריתהיהכטיואיןחעכרק י זאחר״ס סוכרים שאף אס הקופס‬ ‫תשרי בט"‪.1‬כ‪ 1‬מעברין אס לא שתהיה התקיפה בי״ד כחסרי שאז אין‬ ‫מעברין)‪1‬הייצז לסי אקזמתי דרטכ'שפ(ילע'ר'יזסי שלעיל׳אקמעכרין•‬ ‫עד ככדי שתהיתקופיתשרי בלב כתשוי^ו אהרזהאעליהדעיח ‪1b‬‬ ‫?חקור אסהיתיהשנצריכילהתעלכשנההשניילצאת׳חחצרייאזל&־הנה‬ ‫ילוע תה לאיתיכמדרש!כמכילח׳שאותו ניסןשיצאו ממצרי'• היגהסמס‬ ‫ותלכנה ‪ -‬יון אחר כיאור זה שנשתוו שנה החמה עסשנח הלננס־עוה‬ ‫י ג ע ראית י\רח'שה‪1‬א ריס טסןללבנ׳והזיר׳״תניסןלחחה רצוני הקזפת‬ ‫?יסן‪-‬והנה שנות כחמה יתרה על שנה הלגנ׳ י״איוס'ורביעי ווס^לזע•‬ ‫ואתרשהיתה תקופת*יסן‪ 1»:‬יצאו כרגע ריס ניסן־ססיהאיכשקופת‬ ‫ניסן שאמרת כשנה השנית ן״ככיקן ששה שעות כל&היןכאשי נלהןע״ו‬ ‫מספר יחי שתי תקןפז' תמחותשרי‪.ס שעתידה‪-‬תןזפת‬ ‫תשרי לפןל כייז בתשרי או׳אחר זה אזי מעכרין‪ .‬הש״ס שם‬ ‫טכןנתכארןבלללהענית‬ ‫קע״סיוס ‪r‬‬ ‫•שכתשעה כאכ נגזרה הגזירה שלאיככסו לארץ • זהזאשכלו כוהמ׳‬ ‫יו‪ $‬לןישוכז חאזר האקופרין הני לנכי חלא הזי אמד אכ>י חמ«בט‪<6‬‬ ‫שתא סלזייסליישנאחר קרא עלי מ!על וגזחיהנה מכיאישכל עזי ? ר כ '‬ ‫שו‪ 6‬הזכחה כאחר דמסחמא היו החדשים כסדרןיויעלז מספר ומיששה‬ ‫חךשיהקיזלקעיח י‪1‬ס זעיי׳שס כגמלןכללי• צא מהכלא יוסזרכיע•‬ ‫מה שנכנסה תקופו ת ניסן כחזן חילש ניסן כלל״‪ ..‬היינו שהיה היףרף שלפכל כיסן‪.‬ס( כדאית א בעירזטן )•דף חז(‬ ‫וכרמיכם בהקדמתו לסדר זרעים ‪ .‬י'דבכיסןדכי‬ ‫מדלית מנייה! שנ<ש‪3‬תי‪.‬זיחשךחזהשכיל השכההזאחפחוהה משנס‬ ‫החמה שהיא שלה יום ירביע • ייגיוס ורכיע • י• זהיההלכ תקיפת‬ ‫ניסן לשנה הסטת בחשכת עד י״ל ניסן‪ . אכ לא שתקופת השרי‬ ‫טפלת נלככו שאין טעס כלל לזמר שהיתההשנה אז מעוכרת •‬ ‫זהשהא שזכינו •לכל יההנה התקשה כאן שט( לחשזכ הימים שכין שנת‬ ‫לשנה לא ספיקא לי׳לחשוכ לימים כליןהש.

‪.‬לחימ‪1‬־ לאשחעיינן‬ ‫עללעתיןלאי שלא היתתאז הזכה• סעי ברח כלל זבוהמיזשכ קושיות‬ ‫ל ל ל גס מי זשב דברי הקלח ינים‪-‬כתהישכתט שאיחה השנ ׳מעוצריהיתה קירא ללא לחי׳ סצ?ת שייפת כת כהן מלאכה לנטיל^נגחה לא‪ 0‬כן‬ ‫למת אטקה״רא ה־לפזתא זאתכלשיןלאתנעריט׳ןד־ן־גוי י ע נ י ה‬ ‫כאופן שאיןעליהס^ושי' יאררכא מזבח כרנרי* מן השיסודו״ק »‬ ‫למיל לחי‪-‬והלכן* אי לאי ללר״יחייכ מישים הנערהג כ ליתי ןצמיסר‬ ‫צן‪ -‬גמ רב־יטדה פשיטא ליס דמעכ^ר ח־יטהקשה בעל מחכר‬ ‫לאתי קרא ללחילשלא לרקוח מלאכה למבשל־ וכן ישלרירקסלבוי‬ ‫ליי^חזת יאיר סי קלב ‪ -‬זז״לזציעלמהנחלק־אמזר*‬ ‫לי׳היהלירלכשלחאלר׳‬ ‫התיס‪£‬׳ לע׳ הארג )לן* ?(שבהט שם‬ ‫ונשתפקו איזו מלאכה היא‪ -‬דעלהאמר איסידאינו חייכ עליה ולא‬ ‫יהילה שפיר נ‪*4‬קזלןללא]ילחלקחיכתיבלאהנערויג!מ׳׳אםאיתא‬ ‫היחליסושה^מבעיר י‪!.‬היה דלכהנך״כרייתות דאילכה! ‪-‬ללח‬ ‫להכערהיללל בישול פתילה יסייצ ללי משיי טש ל ל‪5‬י הכי נלאי בישול‬ ‫טסןהיטנהמשהכש‪:‬תינרייתאלויסע^ח‪_6‬ים ההוולא ׳כר׳יוסיילא‬ ‫איכאלחיחר לחייכ תש!ם‪.‬מלאכות ניח ־חי לא <‬ ‫לכיתהלל ל ל תתיךשהוהרה הכעיהלצ יך היתרה נמי שלא לציין‬ ‫וישלרש׳ת ואיה ן! ממה שאכתיב כסתיך ־יאפשרשזה כזינת ר ל י שפי׳׳‬ ‫ואלטשכת טיט להו־י נהנעיהשלאלצזין ילשהוילאליכע־חליעת‬ ‫ג־גשנ^זלפלל גל!לג‪:‬כע\ ה עי שמבעיר האש שתקת החל של ס^כי‬ ‫ר ל י שסשאפייהבערה שלא לצ רך כלל שרי מדאורייתא כיי׳ט יאף יעיז‬ ‫לבוצתולצילהאופןמכיה־כאלתהיימתניתיןלכ״ע‪ .מג׳סייכ שחז© • אמי כר אכין זי^עא כר אציןלאחרי הרו יהו‬ ‫לספרא לפי ויקרא‬ ‫למה.‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫‪.‬רשצת)רףכט(‬ ‫הגעלה ללאו יצאה ו ל ע י ‪-‬‬ ‫ללאחייכרייזסירקנסיתרעל מנת לכנ!ת כתקסז זלא מחייב חככה‬ ‫דף קג ע י א משלה איר יסי לא חייבו כיחבאלא חשזס וישם • כתכ‬ ‫אםלאכע'חצ‪.‬ת‪:‬כשכת‪:‬כתיכ־‪:‬בשנתכשגג *־ יאלטיתכשתיאזתיית‬ ‫רק‪.לאף כלא לכויה חסירא יש להתי'לאחיז'כטצה)לף*ר(‬ ‫קאמר נחי לא^קי מלי ג׳׳כ ללליליה הזי אכ־י‪ ..‬א אחר ריייסי כליו‬ ‫גם י״לריליףחללק מלאכת מלא תכערו וחריש יקצירללרשי׳ר׳׳שסעל‬ ‫יצאה!הלכך ‪ V‬לאינו קייטן עלה מיהה רקחטאתילזי לאמנע־ר‬ ‫ז ל ע לפיק למיעל י‪6.‬ס ומיהיףיהכערה‬ ‫לג(‪.‬ולא אחת ע ל ל הנה לא הי? ציל ילל־לודאי‬ ‫ליהודהולאי ליתליהיהכער׳ללא! ׳צאי‪ .‬לכתו מתנ‪-‬ת ןלאטת מלאכית‬ ‫נ^לדהנס שמואל לאתר מעכיר לאברשזת' היה הוא־גיפי׳לל ב ל‬ ‫ארכעיםיססד אחתיהצי ר' יהילהימ קוף אף השוכט והמ?קזק משתע‬ ‫כלל גדיל דהכערה ללאו יצאה־וגם רכיטרה מ ^ ע כלב רביצה)דף‬ ‫"ללא פליגאהכךלאיתאכמתציתין‪.‬מא ן יגאה לו ׳סכי־א הזאת‬ ‫יל‪6‬מעלכה‪:‬ערה לכשיל ג־םקאיןתייניןעליהרקילאולחאןלאחר‬ ‫שאותר רלרסכערה כלאו לה דמי‪:‬כה‪-‬כלאו • ‪ .‬ונכליאאמרתלסכפיליאחיןגט ‪1‬ר ששיחשכ[נת ימייכ‬ ‫מיתות־ שפיר מצי למילןחלןגןמלאכחמכקוישוקציר ולאהכערז ללאו‬ ‫שזיס לשמש כח אי אי כשחיטה זכי׳ אי נהנערה י‪.‬ן*י‪#‬יי'ש‪ 0‬בשבי תישי ליה יעל כילן י‬ ‫ייא‪-‬שנזתכיאהלילללהכער׳ללאו יצא‪ :‬היינו ליקא הנערה גיילא‬ ‫ך ף קיר עיאגמיכשתיוצא ל!חרליכריר׳ישחעי‪.‬ישראל‬ ‫מסכת‬ ‫כט‬ ‫עזבת‬ ‫עכתלמלבעלמ׳לחי ט האי גוזבא‪-‬זלהי הלס ממאי למאן לימא ל י *‬ ‫*לצלצריךלו^מ׳תפיריןעטדי^םאייילהאישיתאמל^׳מלי' • וייצא‬ ‫נתןהיא״לאמי הבערה לחלק יצאהזהויכיה לצמא י׳יזסי היא לאמר‬ ‫החשמן עלינכוןלפישאףאס ׳כניחז׳הסיריןכהכרחיפהיה י השנה‬ ‫הכערה ללאויצאהייכריק יחהוי לחי ריייסייוימל לאמר יי יזנןי גבעי'‬ ‫מעוכרת לכ*עחלכל לד׳ יוסי לפי שאז תניע תקיפת השמאל ל ז י‬ ‫'ללאי יציאה הבערה גמלא הבערה ללל כישיליפתילה היא ־־ משמע‬ ‫‪.‬העלכקכת‬ ‫‪ •CU‬כנו( דאיתאהיתק המכנה את הנר מפני שהוא מהירא וני תייכ ר י‬ ‫יךבמ׳חטאוח • ‪1.‬רהא ראיטןיךיב אסל ^מלהכעירהנימשו׳דכלאיס לוס־ חקלקל‬ ‫גל‪1‬ל!)לף עה^ראמר ההם קסי אחת לאפ־קי מו׳יימלהילתייא ר׳יכילפ‬ ‫ואז לאנפקא לן מיזי אי מכעירבלאו אז ככרת כיון ד ע ל פ הזה מהקן‬ ‫מיס־ף אף רשיכט והחלקלק ואיזאי לא אחר נ ! י לאפיקי מדי ייס׳ שהוא‬ ‫מת״מטאר • ‪^ -‬ע״כ‪-‬צרין שנאמר כן ׳וראיה משרק ׳במסימדליקין‬ ‫"מינה לרושהאכ כפני עצמו וללזאסעשה כל"מלאכתשכה‪3.‬מר רהואיל זאיגוחייכ על יזככיי‬ ‫אותשוםכ‪.‬דזר‪.‬למא ר׳ יהודי‪ .‬יהתחיהאיךלאנחץ‬ ‫וגליסלסכראזרתכזאי‪.‬פא.‬יעשה אחת יכיל על שיכחיכ כל לשם וכי ת״ל מאחת‬ ‫על הפתיל׳י‪-‬זעזל‪-‬אשתתסתייסזגיא ערוכה דכוףיפרק ספק אכל)לצכ> יטל אפ‪-‬י׳לא כחבאכא אזת אחת זכי ת״ל אחת הא כ צל אינו תייכ על‬ ‫ווינהגסוא שם אהא דהחזתס גחלים כשנתקייכ חטא ת ר אניעזר‬ ‫שינהוכשכק^ן משם גל־‪.‬ועזרקצתראי׳‬ ‫הרמלסכךהיאבפ״אמלייט • לאף כלאו קרי• י׳הי חיתי לאהיר‬ ‫לזקחריש ל ק רי.‫נצח ‪.ח‪1‬ת)ל?> י(ישם רוצה ישיש להיכיח לעשה ליחהלת‬ ‫הקטרת קלטשבתטיטליינלריםינדבזת יחשיררחיזנאטייטליכא‬ ‫»יש נה כרת מדאיצטיך לא הכערו ללמל לשליפת כה כהן אינו לוחה‬ ‫\‪p‬‬ ‫לעילף לשאני התם ליטללהמתין ולש‪/‬חםןכחזנ זכסיש רש'י ‪.‬־‪. תין אחר ר יכולה יכיייטא ל כ הי»פ*‬ ‫ג‪-*4‬ש^כ«ן‪.‬צככזת ולהבעיר רהיק סכר לה כרייוהי רהנערה י ללאו ‪ -‬שהואלכר׳ימלהככירע‪ -‬ולפ״זאיך כתטההיס׳לפני ‪1‬הלרייהילה‬ ‫•צמוןדלאסכרכרנצןלאחו הנערה לחלק יצאה• מטאר רת״ק א־‪ 1‬ג מפיק• לא תנערו ללאו לאיכ לקלק מכיל כמו לקשה לריש רר׳יהזיס‬ ‫לל*‪15‬כעכהללאו‪»-‬נא?יאלה חייב ססאזת על ההבעריחכואר נהלי"‬ ‫גיכ ליל לדשא דלי‪:‬סי כמו ר׳ שמעון ‪ -‬ויש ל־‪:‬ב ללליהולה כללה‬ ‫שאעשר לימל לאישי״סזכר לעל‪ .‬‬ ‫!‬ .‬נס‬ ‫גם מככה׳עעור וס־״ל תרתי‪.‬ ‫‪:‬‬ ‫.1‬דרי'ונדני׳קריכין‬ ‫כצ‪.‬ת תיל כקריש ובקציר‬ ‫‪ .‬אליבא לילי׳ שכןא׳הא‬ ‫כל‪.גן<מהלל וכז׳יטל אינו חייב אלא אי‪.‬ה«שנמא'ל‪£‬הת»ועגתייכ דחפי הלק י ^ י י י סיפ טווכ׳׳ק׳ץ יחס‬ ‫דהתס לאחר‪ . -‬אולםנלרייזשי אתי גי כ שפיר רז׳חשיריןעביד אעיגללרילי׳‬ ‫קצת־לכהכערהשעסהכשזל ח!לה ר׳מסי לחייכ כרת‪-‬לילל רכויניהלת‬ ‫א״א ע״נלוחרלאייל מעמר‪ .‬‬ ‫.‬כי‪.•op‬ט עקרמה פה^שה מלוע לא הוחלט לבס לבוא חכעיר היא‬ ‫תש‪:‬ות זעליין אכ׳ אוסר על הקרישה ועל הקצירה חייב שתים ־ ועל‬ ‫שאמראיסי‪/‬שאיןחייכ‪5‬ןעצי»תנטעת משני צללים י האילכנרכתכז‬ ‫כולן א־כו חייב אלת אחה• והקשהלש״יעי׳ולעלייין נלמד בדכר שטה‬ ‫התגיכשצ^לף ‪ 0‬לה האקמ"ל‪ 0‬י‪ 8‬פ‪ :/‬ל ה ‪ :‬ילע(להא לאחר לאינו‬ ‫ככלל ?*ל כל המלאכות י• יהשיכרהיה כלל כלא העשה ופרט בעשה‬ ‫קייכאלא אחת הכונק שאחת יש שאיןקייכין עליה סקילה אחנס חייכ‬ ‫אי נחי היה המש יקציר שני כתוטיהכאין כאחד יאיןחלחלי] ‪ -‬והתייס'‬ ‫סט את זהימ •ש ככזלס כלי ‪6‬יצ!ייר ל״ט חטאות ^עונר על כל מלאכית הקשי שכעל הפי' הא* דרש״י ויייל ו הפייהכ' • ומבואר תזה למאי ללא‬ ‫שנת כיתלזלכ ר ל י ) כ ד ? צי( ומטחז החיס' זה ט איות בדורות •‬ ‫ינפנןהל!ק מלאטת מחריש וקציר הוא משיסלה)הש.‬סכי‪1‬וצ אמנם כה בעיה לצ‪!:‬למילסלסייכשתסחשים מנזל‬ ‫טיט פי׳רש״י ליסבר כמיל נ׳יוכ קויטןטיט הלכךכיוןרליכ‬ ‫ומש־םתכעיריכמיבכתבהללכ^כה שגזתיו בהשבת * ל״סתמאלא‬ ‫שיכיל היה להמת ןילש חטןכחול ילהקריכיני״ט ל י כחלכי שית שנשתטו‬ ‫פ ל ע ר י‪1‬סי‪.‬לללהכערה' ללא! יצאה ג ט מוגמר ןעיי' שסכהוס״לה‬ ‫נחשכתכתיךיהלט לימתניתין • ‪ .‬כדאיתאבלל‬ ‫עכגאר ‪.‬אחתנ>תץ ל'ללגליל)לףע"ג( לחשיכ אטתמלאכזתלט‬ ‫כדרכן זנתוהדו הלכןלא איצטריך קרא אלא לייהב עכל יש ללקלק ל ל ע‬ ‫ותני מציכא שאס עשת טלם בכעלס אקר קייב ל״ס הטאית ־" ייאי־לזז‬ ‫איני־ייללראיזלנקי׳ י! ט״ט אכה א״איאצטריןקר״ להתיר‬ ‫לאתר הש • אטה מלאכות אירנעי׳ סיאתתולאפזקומר־יהידה• לא‬ ‫חלכי שכת ט"ט.‬הק‪.‬אכל מולי‪.‬באייה שכבר‬ ‫כרבנן זכלש תתןס׳ילפי לצלילי' לא יקשה כלום חחזלש נ ע כיל חפצי‬ ‫היקשה זה להלשכיא בהשיגה הייטיו יהשיכולית לן‪.‬בע‪-‬ר)זעיי'שסתזללהסיתר( וכלא״ההוה מקלקל‬ ‫היחלם בכי המשנה זיל ותעלת היוס‪4‬י‪1‬ם!‪ 3‬ר!שס‬ ‫ופטז?יאפש'לתת קצת שחךלסכר׳זו ול־‪.יכתזכים• ילפ״ז‬ ‫ואילם לללהניערהללאזיצ‪-‬׳האיןגה תיוכ חטאת כלל לנס־לאו תה‬ ‫ל י דאית ליה בלס שני כת!טן הכאקנאקר מלחדין‪.‬משו בונת הבערהאלכ לאיהיה־חמור מןהכעלהגזפי׳‪-‬יכאתת י כהעלם אקר אינו חי כ י‪1‬א קטא־ז אתת ‪-‬יהאמי״שי^ישס תינה וישם‬ ‫&איןזה ח!כרח<כבר י״ל רחייב אניני כרת אפיילא פייכ אתכעיר ר*ן‬ ‫מא ות חלאטת ויכח־יי שי\עכ'ל־י־ק‪1‬ין על פי'הר.‬־־ י האמ<סממה‪7‬אית'בל.‬שי'הזאתהקשהג־כבעלחחכיקפרטל אירית‬ ‫יו‪5‬ן&‪1‬טרככילןמ!ןמן הפתילה מפני שהיא עושה פתס* הריי שר ייסי‬ ‫לספרי שם • ובאמת שאקזיקישיאנלללאחילככרשחעיליייןתי‬ ‫משום?פתילה א<גרה!אראמר הכערהללאו‬ ‫^צהזככז‬ ‫לאחר הכערהללאי יצאה' י יהיהריייסי מוגיאמכעירומעיילויש©‬ ‫יגאהכלכללגדיל •זאיןלדפי?)לומךלהייכ מלקית קאתר אחר רתני‬ ‫כמקומו יכוה ל׳׳טחלאטת ‪:‬‬ ‫*יצגסת‪10‬כו^סי<ל• השאת כש*שרש'יכשכז)רף ג ( ז ' ל וכל יףןכ י ד ף ק ו ע י א תיס׳ל׳׳ה״הליוכויעללרישפליג בהליא אר׳ 'ייסי‬ ‫ןפמזל מ(נרגס^ן‪.‬ק‬ ‫חבעיו.רככי‪1‬הח?כלל‬ ‫לאו‪.‬הבערה כלאו ועל חככה אפ״היחייכ‬ ‫איכאיראלקלק חלחטת לאחרהש*שבפר׳כללגד!ל)רףע( נא‬ ‫אטאזתכלק ‪ -‬ירלא כלש׳ • זיאמתלא ילעתי מי הכניס׳ אל ו‪.‬נטילת נשמהלשריפתבת כהן‪ .‬אצסשכירושלחיצפרקקחאלשנח‬ ‫עלגכיפדסואמנם א‪:‬לאחזסהחחכר‪.‬ללכלדהכערסללאויצאה*יי״לללכטה‬ ‫למאן לאיליה היעריזללאייצאהא־תליהכן ככל הנעמת י‪.?-‬ואסי)ב סמאתזכשגג זלכ‪0‬ר»*בס'בפי*‬ ‫ורייש לה לרישא יזאריכא* יש להקשזח הלא ל ק לי״ש‬ ‫‪.‬תשרי ‪) .

‬לסשרי סלט שכת בייט אף כוחן שלא יש אסורה זישתזתרתע״יש • ולפי סברת הלזאקסקוסלקושיתהתןי‬ ‫הותרלצזרך יכל זה לשיטת רשיי אבללח׳ססתללאיסיל‬ ‫סאיסברא לפי שלדעתו כבר פירש רשיי במשנה החלוק מטן הכאה לשעירה ־‬ ‫שסם הקש! כטצ׳)ד'יב(על וש״י מהא דאזפה חייט לחול קשה• גיכ קשה ובאמת שאין מקום כלל לסברת הטיז אשר יחש אותה לרשיי ־ • והוא‬ ‫זכתסגהפסיו‬ ‫מהא כפסיזים)דףנט( סיקמייכןקרא דלא ילין‬ ‫שמחמת שאין איסור כשמירתפייוח• מזחילהפ^ן לשמור פילזת •‬ ‫לנקר דמשתעלכקר היא ללא‪ .‬מק!ר סדין הזה‪-‬הנה הרלכא הכריס זה מסוגי׳דהכא לאתימותר‬ ‫הקרכתחלטשכחןני״טאףזו היאמצוסשלא‪1‬תז היו׳וכמ׳ש רש‪/‬ומשמע‬ ‫לאדס שיאסילתבירו שמור פירזישכתחזמךואני אשחזרפירזת שבתחומי‬ ‫בריש פסחי')דף ד(גכי הא דאמרלממדריעחלת דאףלשרזףתמץכי״ס והיה כמי שקכל עלת השנת כטרס שקכל סטרי שמ‪1‬תי לומר לו לעשזת‬ ‫שרוללדלאיתליימתיך • יתזכיתהתם יריע לאחר להבערה אב לן מלאכה • ןהרין השיכ ע״ז כפירושו להליף כפרק זה שאין הנדון‬ ‫מלאכה זאסזר לשרזףתמץכי"טיל׳ל.‬כשבת • אמנם מצת ל ל י לסלה מותולסשןןעל‬ ‫אותן עד י״ט הוה עשה דפשיעה • לודאי כתלכי שכת לא שייךכאי סכרי‬ ‫התחום לשמור פילזתמשאיכ להניא סירות אעיפי שסיציאהמס‪p‬‬ ‫כיזן דסזף סיף המדימין השנה לתמיר טפי והלכך מה ששהו א‪:‬תן לייט‪ .הכערה לצורך וכז׳בדאית׳ בהדיאכרישפססיס)דף‬ ‫אמר שמואל מזתר לאדם שיאמר לכרך פלוני אני כזלך למסר שאס יש‬ ‫ל(ואיקשיאהא קשיא ללילןלקימ״לכלעכהא דדוקתכי״טקריטן‬ ‫בזרגניןהולן • זפריןממתביתיןדתנןאיןמתשיטןעלהתחוםלשכור‬ ‫חלבי שבת ולא בייהכ כדסשתע כב?תי׳)ד׳כס( לשקיל וטרי הלס כחס לו שעלים זלהכיאלזפיהת • אתאנהאאם יש מחיצות מביא והכריח‬ ‫לקשיא בקריז דלא ילין זבח חג הפבח עד כקר וס‪1‬א &יבא ד ל ע כלש‬ ‫הט״ז מדלאמקשיהלס בגזפהדמהניתיןכלא שמואלדתנייישא‬ ‫התו׳)שס( י ל פ הימ״בם כלא מה׳תמידין ומזספין כ ל ע בהא דחלכי אין מתשיטן להביא לז פידות• !כסיפא תני אכל מחשיךהואלשסזר •‬ ‫שבת לוקא!ץיבין כייס • אבל חלבי פכת טזיה^לא •זגסקיסיל מתוך‬ ‫זעיכ דגלאושמואלמתניתין לא קשיא דאיבא למימר רהיהר דשמירת‬ ‫שהותרה הנערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך • <לכ לא צריך לן קרא‬ ‫עירותסזאמשזסדאין איסיר כשמירת פיחתמשאיכ הכאת סירות‬ ‫לתלט שכת קריכין בייט זיש לן לאוקסי קרא לחלט שכת קריטןכיו״הכ‬ ‫כסזשכיייש״י כמשנה רק לשסואל יאחר דבל שישבזצדהיתרבשכת‬ ‫וראיתי כספר מגיכי שלמה'שבתכבחידושי דטצס‬ ‫כריישמעאל •‬ ‫מותרלוחר היהכהכאת פירומ • !אני כעטי גזלה כעיני התמי׳ על‬ ‫שללעתרליהאדאמרינין מתיך שהותר לכורך וכוי היינו דוקא כזמן הדכרייהאלו ולא זטתי להכין אותם כלל • שעקר מה שהקשה ללחה לא‬ ‫שמ‪1‬תר לצורך והיינו כיוס סלאכ סמיך לשקיעת החסה ראינו ראוי‬ ‫מקשה הלס בגופה דסחניתין• זה כבר הקשוצתוספנאן • ‪.‬לאףאם‬ ‫להיות כשבת הא בחול לא דאין חלבי חול קריכין כליל ייט ואמאי לא כעזוכ ענין השמירה עדיין קשה איך מזתי להחשיך כלי שיצא <‪ym‬‬ ‫אסריכן תת ך • !עוד קשה אמאי איצטיך קרא לסשרי הקטרת תלכי‬ ‫חקלתתזםשסזאדבר כאסור בשבת כמז הנאת פירזת י ואולם פ ה‬ ‫ת!ל ט״ט לסאןדלא ל ל כחטלתן)דף כל( ייט עשה ולית לכלאו קרא שתלה זה נ ו ל י כל מעיין ישפזט כצדק שאין זה טנ ת רשיי ואדרבא‬ ‫ירעינין דאתי עשהדהקטלתחלט׳ודתילליחדייט למהא שכתטהת‪1‬׳‬ ‫משמע מלשיי ההפך שהכסרשיי כתכלל אבל מחשיך הזא להיות ק ר ו כ‬ ‫כ'עירוכין)דף ק( ג ט מתן אסת שכתערכ כסתן ל' דלא אסרינין דאתי‬ ‫לצאת לשמ!י פימת זזה הדבר מותך כשבת לשסודפילותת אסהיזכתון‬ ‫עשה דמתן לס זדתי ללית לכל הוסיף מש‪1‬ס דסעשה היתס יכולה התחום עביל ואלז הייתה כינת! כפייהלז לא סיס צ ר י ך לזכורכלל אם‬ ‫להתקיים אף כלא לחיית הלא! !כהיג לא דתי אין לישכולזמר לאף‬ ‫היו כתון׳חחזמו רק היה לז לפרש בפשיטות ׳שהוא מסשיך לשאול מ פ ג י‬ ‫כאן כיוצא כזה טזן דאפשר היה להקטיר החלט כיזתן וצא הקטירו‬ ‫שהואדכרכסותר‪.‬ותירצו‬ ‫לצורך אשיר שלאלצורך והיינו דאמרינין האופהמי״ט לסזל לוקה • דכלאו שמי& היא לאין אמידת עצמו אסירה כלל • רק כאמירה לפטרו‬ ‫וללז יש לומר לקרא א צטריך‪..‫מסכת‬ ‫שבת‬ ‫נצח ישראל‬ ‫אפיי לרעתהתו׳והלאשללעולם!לא הותר אף מדאורייתא הכערה המקילים • ואנחנו נציג הנה ראינחיו וטעכיתיו • זכראהמהיהיז‬ ‫שיהא שלא" לצורך כלל י• אך דוקאהכעיה שהיא קצת לצורך היום • הכטחותי! היש לסתיו עליהם ללחות לנרי המחמירים אס אין• ונחויו‬ ‫ה‪:‬הכתט)שם(דצזרךמצזה שלאותו היום הוי צורך קצת ושרי • !כודאי לבאו‪.סתזך‪)-‬כתכז שם התו׳הטעם דמש!ם‪-‬‬ ‫דזמסלראיה דשאכיה״תס מפנסדאףלעצמי ישטתראסהייהפירזת‬ ‫למצוה לשרפו הוי צורך קצת י זגדזלס מזו כתכו התז' כלק דכתזמת‬ ‫נתתותויהיינזע״י כזרגנין • משא״ככמישקכליגליו ה‪1‬כמחוספח‬ ‫)דף ו( דאף המוציא סמן בייט מ‪1‬תר לשרש‬ ‫בייט משוס טעמא שכת אין לו היתר אסר שקבל עליו • זאלו החלוקות כלנד ישנס כדין‬ ‫דתת!ךה!איל וחציה לשרפו לה סלט חזלכשכתלחניוכליכאלמילף‬ ‫הזה לאיסור או להיתר ולא זולת זה • והנסהס״זכרצ׳חילתזיןהראיה‬ ‫כדאמדן‪ .‬לתסוס בשבת אסזלכסז הכאת פייוח •אסיה טציאהסון לתפוס יש ב&‬ ‫לא הוי פשיעה לאי לא תימא הכי ליל קרא לקמן)דף קלא( דלא אתי י‬ ‫צדהיתרוסוא אס היה כתחומו והיינו שאס היו כזרגנין דמי ס פ י מ מ‬ ‫עשה לתילה שלא כוסניזדחה לית דייט הא הוי כתי עשה דפשיעה זע״כ‬ ‫לסלטסותרלזמרלכרךפלונייאוי‬ ‫כחחזמו עיי הכור^בין הולך •‬ ‫צריך לומר דכתן לשכת וי״ט ק־זשה אחת היא איצטרין קרא היכא שחל‬ ‫ומיחר מסעם זהלהתשין לכל שהוא‬ ‫הולך למתל *‬ ‫שחיכי שלו כשכת שאע״פכ אסור למל) כייט שחל טוסא׳שאתריז זכלש זכאי באמירתו רשאי להחשיך • ובאמת ראוי שכעזזכ הפלפולכסכרת‬ ‫בתלושי לעיר! כין ו קושיי[ ו יש לישכ כלרךהנז לחידושי דריש יכסויעיייש‬ ‫המקשה איך הטן הטעם דמחשיכין לש^ור כלאודשמואל רק ראוי‬ ‫אכל כללה קשהלכלמאילאס׳בפ'י‪1‬וע‪1‬ברין)ל׳תו(ס‪:‬א‪1‬רייל‪ -‬לכקש הטעם לפי קמסקנא והנה הטיז הטא כ׳יאיוח דלפי המסקנא‬ ‫צרטש־‪-‬ת כעשין כייט וכתכישייזילדשכתוי״ט תלא קלושה היא סעס דמחשיטן קוא לאז משוס כורגנין • הא׳ • שאס היה ןחעה סיזשוה‬ ‫דתרוויהושכתאיקרו זני היכא דבייטגזפי׳סותר לכשל לבו טוס ל ס‬ ‫משויכורגכיןלא היהלשמואללומר הדין דסותראדס ומירק לפרשסעמ'‬ ‫למותר לכשל לשבת למחר • והשתא אף כלאו קרא אתתי לא כשרי מהאי דמתניתיןןלומר ל ט •וכמו כן טעםדשמור לי פירו' שבתסזסך דהא נהא‬ ‫טעמאהקטרתחליי שבתט״טטהיכאדטיטגזפי' אזבשנתגיפי׳‬ ‫סליי ־ והראיה השנית • דאס טעס מסשינק זכייוטעס דשמ!י לי הוא‬ ‫נקטטן התלט׳של אותו היזם ל ה דשל שכת נק^רין למסר • ואין טעם‬ ‫משוס כורגנק למה לי? לשחי׳! לאשסועינץ הצךסרתייהך דמותר אדם‬ ‫לומר דייתס משוס כבוד שכת ה!תר • גסאיןלומדדבאתהלחשיי לזמר לכרך פלוני וכזיוהך דמותר אדם לוס ר שמור לי פירזת שכיזסומי •‬ ‫סלטשכתט״טלאאיצטרך קראוכי איצטריך קרא לתיסר חל־גי תזל והכה לפי דכריו קשה הלא חסקכת הלס דאבא שאזל קאי אסיפ והטע׳‬ ‫טיט דמהכא ילפיכן כתמיד נשמט )לףכט(דאיןחלטח‪:‬ל קריטן למיתר לחשוך על התקוילשמיר פירותהוא חשוידסותר לוחר • והכה א י‬ ‫כי״ט במיש תתוישם ל ל כ קרא לא אתי לגזפיייזה לוחק גלול ועיי' שס לאו טעסלטרגנין ולאי שאסור לומר לכרן פל!ני אני הילך• ולש לזמר‬ ‫כסהייש״א ועוד דלכ מלל להש״ס ד ל ע ל ל לוכ אין קריכין ט״ט‬ ‫למכיר! שילך למללכרךפליני • ומלוע ל ב מותר להתשץ־ ? למלט‬ ‫הוכיחו התויכלה לכרך פלוני • לחותר לומר לסבירו שילךלחחר לכרך‬ ‫פלוני • שאליכלאהיהמוחר להחשיך׳• ומזהפקקו התזכסוס‬ ‫דלעזלם איי׳א לך קריטן וקרא אצערך כדאחרן‪:‬‬ ‫ופלאש והטור וכל הפוסקי׳שמולשיאמר ליוכירז שילך עמו למח׳לכרן‬ ‫דף קנא נם׳ אמר רב יס!דה אמר שמואל חיסר לא דם שי א מרל תכיר ו‬ ‫פלזכי אעיג רשתו׳! לאהזכי' כמריז רקשילןכעצמז להוא מסתכ׳יזחר‬ ‫זכו •אחרתי אציגה נא פה השובה אחת שכתבתי כעכין‬ ‫מי שקבל עליו שכת קולס שתש. הזה לקוח סדכרי אמזראההזא כלשון מיט על המשכה • וכאמת שכללה יש כאן ח‪-‬ליש‬ ‫ליןכדכרי שמ!אלמהשלאמזכח סן המשכה • יהזאידאסור שיאמר‬ ‫הרשלא שהכריח כןמן התלמזדיזככיעחל הלןעל ראייתז ולחה א!תה‬ ‫על עצמ! שיעשה איזה עעזלה למחר כמקזסלליכאטעמאדיויגנין‬ ‫וגס הרכ ל מררכי יפה כעל הלבושים חילק על הרמ״א כןין וס ׳ אפס‬ ‫י‬ ‫שהרככעלהטיזהתעולללטעזן על לכרי המתמירי׳‬ ‫ולהגן כעל‬ ‫ראי‬ .׳־.‬זמיה! הא לא קשיא דלמאןקשיא לן ל ל ע לאיה! הוא דמ!קי‬ ‫שעשה מ ל כ א יצא להכריח מסי גיא לכאן שטעסהיתר שמזר לי‬ ‫לקרא לחלבי שבח קריכין בייט וככר שמעינן ל ל ע דליל האי סכרא‬ ‫פירזתשכהחוחךהוא זולת טעם טרגטן י !זהסמסראסררכיהידס‬ ‫דמחוך שה‪1‬חרה.‬ילין הא כל הלילה טלה ילין כעיפ שחל‬ ‫משאיבלהחשיךלהטאעירזתדישאיסזר בהבאתפירו? ‪ •. אם חותר לומר לחבירו שעדיין לא להתיר ממה שיאמ׳לסכירו כלש ההוישס •ואולם הרא־ה שהיה לז לומר‬ ‫מ״ט אכיכי סטןכלנ כי אנה ראה סוגייכזא׳ כי מיס נא כאמימעול׳רק‬ ‫קכלעליו לעשות לו חל^כ׳ולהנ!תסמנ'־עסשאיןזהמעניןהח‪:‬ורעל‪1‬‬ ‫כזמן שאיני כאילא לפרש המשניזלא טמן שמסלשאיזהלין‪-‬וככר נמל‬ ‫הוא פלפול כטף סגתרא דכאןנזולת פוסק סאשר סכחוץ‪:‬‬ ‫כלס הרכ׳מאודאמייא מתדש ליןאחל מהשאתיכמטלסלססייעל‬ ‫ל ח ס י ׳ ר ל ג פסקהרלאכחישקכל עליוהשבתכטיס‬ ‫בש׳׳ע‬ ‫לימןהמשנהמכחא־זהדקדוקשכמשנהויטאשאומרחהניחין כמי‬ ‫שתשכהסיתר לו לומר לישראל תכירו לעשזת לו מלאכה‬ ‫ולהכות חמנה ולש כ־ווציוי שכת ׳ ח• שמאחר להתפלל וכויוככי נמצא דיקא אז חסייעיליילפליני •הכי נקשה בכל מקומית ההסכמה לא אמר‬ ‫כהוראת הזאת סחלוקת כיו הראשזניכ ועקר הלי.

‬טרגכין‪ -‬מקלס עושים גס עתה שבי ימים • אכל כמקום שהיו עזשיס מקלס‬ ‫יזם אחל גס עתה עושים מם איור• ומבואר לא^ הטעם לשני ימים‬ ‫כ*^ןהיתר אמירה לשמור יתירות תחומי להוא סמיר טפ* משום להוא‬ ‫הוא משוס שמא תשכחהכקיאזת כלכל • לאיכיהינכל כני עילם‬ ‫בשכת • ‪ .‬ולא זזלה זה • דע שהרכה מן הסוסקיס הקשז על סיגיח זו במה שאימר‬ ‫אם אשת בהן היא אינה חולצת • אין אנחנז דוחיסספק איסור לאזרייס׳‬ ‫דהייכז יכמה לשזק חשוס אשת כהן • גס שיזהר היה נראה לומישתחליץ‬ ‫ותהיה מזהרת׳ לבעלה הכהן דלא היה אלא ספק לרבנןישהזא‬ ‫חליצה לכהן משצתיר ספק שמן התירה !קושיא זז הקשו התיקפוא‬ ‫זהר״אש כפ ד׳ דיכמזת זהרמיה הכיאז הטור כאכן העזר הלכות ימס‬ ‫וחליצה עד שמפני זה פוקק הרמייה דכספק איסור דאורייתא גס אשת‬ ‫כהן מולצת • יכן ירעה הרמכ״ס כפ״א מהי יכום ‪ -‬זכדי לישכ קושיא‬ ‫זז אפשר‬ ‫‪u‬‬ ‫ב‬ ‫י‬ .‫נצח‬ ‫מסבת‬ ‫^מתתכיתיןה׳׳אללזקאלחכירזאסזרשיאמראכל על עצמו מזהר‬ ‫א חיכה כלים דכבר‬ ‫^‬ ‫‪.‬נהגו אבותיהם כעגין י״טעושץכ׳ ימים כמנהג ריכ העולם • זלפ״ז‬ ‫‪.‬המקומות שהייכהיגיס לעשזתשני״ימים‬ ‫שמ‪1‬רלי פייזחשכתחומך אפייכשבת צ״ש ׳שיכול לומר שחור לי למחר‬ ‫עכ״ל • מכוארל»גתם להיתר אתיגה ^חכיח הוא מטעם‪.‬יתחייככהכרחלעכשיו לענין‪-‬עשיתישני ימים ןויהכאץטעסכלל‬ ‫קבלזזהלאקבל • אכלכאסזקי שבתא שכבר כ^סר עליי הכל כשבת‬ ‫יקזא ממשיך כקדישתזכלילה כל האיסוריםלמשכים' עמי עכ״ל גאילס • מצר החנהג אחר שמעולם לא נהגי כי רוכ העולם מטעס סכנה • ואין‬ ‫מה&כהבעליוהט׳׳ן שזה איני דאדרכאעיזלאשכחא עדיףטפי מפני כי רק גדר חסילות כלכ׳ וכמ״ש הרמ״י כמצישהראי׳שעשה הרמ׳׳י מיזיהכ‬ ‫שאין טח לתקן שככר קכל עליי משא״כ באפיקי שבחא שיש כידי לתקן זכה ונרה • יתתיהת הט״ז עליי לא נהדרה‪-‬וממקים שחשב לדחות רכריו‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫עכשיוזהוא שיבדיל • וחה םכתכ היח״י דבא^קי קרישת שכת כחשכת‬ ‫עמ! כתי‪ :‬הטייז שה‪1‬א דכרכלתו׳מתקייס ־ והביא ראיס מתה דאמר‬ ‫גסמיך אסירלז לאדם שיעשה חפצו קידם שיבדיל‪-‬משמיאיהזריכעלמא‬ ‫איכ ולא קדישתשכתממש־גסממקשעיירש״ישם אהא דאמ׳במערבא‬ ‫?מרהעכדילוכז׳ז״לללזת את המלך להיכרא בעלמא • ‪ . .‬היל‪.‬לפי סברתו מכ״ל היתר מת מלה כיון שהוא דבר האהזינשבת משא״ב‬ ‫סיתת תחזמך‪ .‬דחזזר לשמור כשטז • וכאמה דהיתיר מה וכלה כלא״ה‬ ‫מזכרח ממשב־ שלימה‪-‬דקתכי מחש׳כיןלסקח על עסקי המה וכוי• וע״כ‬ ‫ה^־אף כמקום דליכאסברא^דבורגגין‪.‬יהיינימישמאחרלהכדילכמיי^‪/‬הנסהלכ׳רמ״יכתכשאף‬ ‫והנהכתכעירהרמכ״סשס רבמקזס שאינו נולע כיצל‬ ‫הבקיאות‬ ‫לדעת הרש״כא שמתיר כעיילא אוסר בקסיקי דאין ד!מה‪.‬דאל״ה מאיחריאמת אפילו‬ ‫‪1‬‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫‪1‬‬ ‫שבת‬ ‫ישראל‬ ‫כג‬ ‫‪.‬מעילם ייס אחל ולאי שהם קרוכק אל ירושלים והלכך אף אס ישכחו‬ ‫לימרלחטרז שמזר 'לי סיתת תחומך־ מזכתגזהכהוכחה ברורה‬ ‫הקכיעותאפשרשיגיעולהסשלוחי ירושלים • י זהאינירכברכחכ‬ ‫לכמוכןאסקכל עליגהשכת כטייס שקכל הכירו שאס‪1‬י‪:‬לומרלחטרו‬ ‫הרמכיס שס שאין הלבד תלוי בקריכות המקום ליחשליס־שאסשר‬ ‫»מנבפ!לז'קלאוכל זמן םלא י}ןייר צד היתר למקבל עצמו כמו כתחומין‬ ‫שהיה אז היחםכאזפןשלאהיזהשלזסיס יכולים להגיע אליהם .‬ח ה א דאינו‬ ‫קועילס^דמרגנין רקדזקאבאנתי שילךלמחר ולא כאןמרצו‬ ‫שישמזרהייי‪-‬לה״אדלעגין זה חינו מועיל הטעם דכזרגכין ־ כ‪£‬ז‬ ‫שא׳׳א שאינז מ׳‪:‬יל כאומר לחכירו שילך למחר • זק לאידך גיסא •‬ ‫והוא רה״א באומישישתזר לז היזכ הזא למותר שהות בתוך תחזכ תכירי‬ ‫ולאכאומרשילך לץזרחקלתחוםזעיי׳כתו׳כד״ה לכיך ‪ -‬וכאמתשאף‬ ‫לדעתו קשה ל״ל האילימזרלי פיחת תחומך כיזןרשרי מטעם בורגנין•‬ ‫וחהשכהבדלדעתילקידאיצטרךילאשמעינן הארטחת תהוסך‬ ‫לגלות לכו דכאן לא מיירי ׳היתר מרגנץ ומכיהכילף לעכין היתר‬ ‫דעדיין‬ ‫•‬ ‫מתובלה אף ‪ rp?!q‬דליכאהיתרבורגכין_•איכן מוכן כלל‬ ‫אף‪. ‪ 1‬ח ז ה‬ ‫שיצזייר‪.‬רע*י נזרגכין • זכלזהכעיולא שכתאאמנס באפיקי‬ ‫ראיה ברירה למצר תה שנהגו בלבל עזשןס כיימים מטעם שמא ישכחו‬ ‫שבתא• ‪.‬וזייכין לעשות שני ימים טובים מטעם זה לאק לותרלאוהן שהי! ע‪»1‬ץ‬ ‫‪.‬ח‪:‬־ןלתיחום אלהילך למחר• והלכך מזכח לגס היתר‬ ‫לשמורליפירותתחזחך הוא מטעם מ ר ג ק רזקא • וכן משמע מרכרי • וכן איתיכהליא כריש ביצה שלחו מתסהזהרז כמנהג אבותיכם ד&מא‬ ‫וכויואתי לקלקולי ‪ -‬זכןכתכהרתכ״ם כפיה מהיקילושהתולשוז״ל‬ ‫המישבתכזאהאדאמרשמזאל מותי לארם שיאמר לכרך פלזני אכי‬ ‫כזמן שאין שס ס?הררין וכויהיה מן הרץ שיהיו בכל המקומות עושים‬ ‫ה!^למחר‪.‬ומה שמלקלק ממה לאמר אסזר לו לאדם למשמע ללזקא לעצמי אסור‬ ‫ולא לאחרים עס שעשה הדקדוק הזה לראיה גדולה עד שהיה הנלק‬ ‫מחתתזפשזטכעיכי‪1‬איןמממש'לכברנמצאכש*ס הרכסכיזצא בז‬ ‫דמבואר דמעולס לא נתנוןהש״ס לדייק תיבה לו דד‪1‬קא לו אקוי־דהנה‬ ‫כברכות אמר רכהזנאאס‪:‬ר לו לאלס שיטעם כלום קידם שיתחלל‬ ‫תפי״לתהמיקפין ׳ועור אמר ריכ״לאסיר לו לאדס שיטעיס כלזםקזלס‬ ‫התכחה‪-‬עוד חמירייי קנן אסור לי לאלם שיקדכ תפילתו לתפילת הצמר‪.‬חמירחטעס שכחכהרמיי • זאולס הראיה שהניא סט״ז ממהדאמר‬ ‫אסור לאדפ משמע איסור׳כעלח׳איכא ז״לא שתהא ירזשת שכת כמשבח‬ ‫' ־ א ץ מכיר אותת כלל דודאי חיצטרן לזמר אסיר אחר שאינז אלא‬ ‫חליינ.‬‬ ‫א כ ל‬ ‫ז ג ס‬ ‫ס ש כ י ח ש ה ט‬ ‫איצסין ‪.‬עתלא שבתא‬ ‫לאכזקי דכעיליא הדבר תלד בנדרו וקכזלו עליז השכח וכוכל לימד שזה ‪.‬אשמ‪1‬עיבן הא דשמור לי עירות תתן ך אי לא!\־‪.‬‬ ‫והרכה זולתם היסק שיפרש כדרך שפירש האילולהכאזמהרריש כהי‬ ‫מי יתן יאדע •‬ ‫שהרמ״י הכיא ראיהדבאפיקי שכתאאםזרלימר להכירו‬ ‫ורע‬ ‫שיעשה לו מלאכה מאיתס העושים כייחיס יו״הכ שאסור להס‬ ‫לאבזל בלילה ממסישטשלילהכ חסרים כייסשני ־ לחילדשאכיההס‬ ‫שכמז שמסופקים שמא היזם יו״הככמו כן״סזפקיפשמאנתבשלזה‬ ‫כאיסור • דהתסלאי משים ספיקא ליומא עישיןכיימיסמריש‬ ‫היתרעלכררס • 'אלאמשיס גדר חסידות הוא דהאאכןכקיאין‬ ‫כקכיעאדירחא עכ״ר • זכתכעליז הט׳יז ‪ Yt‬זלבריס תמוהים הס‬ ‫דהא ככל י״ט שני של גליות לא סייכיכןאהך בקיאות משים שמא חשכת‬ ‫אחי נמי שרי זכדדייק הלס כסמוך •‬ ‫הבקיאות כדאיתא בריש ס״ק לביצה • אלאשייהכ מכחשא״א לעמוד‬ ‫למלמא קמייתא ואומר רהיתרדמחשיכין לשמור הוא ע״כ‬ ‫ונהחד‬ ‫מהצימר סמכינןאעקר דין אלא שקצת חסידים מחמירים ועושים‬ ‫מטעסהיתר אמירה כדמפרירש״י והיתר אעירה הוא משו'‬ ‫כיו״הכ כתו כ‪£‬אר ומיס טיטס וכמצא לדידה! היה יייהכ כמי שאי י״ט‬ ‫טרגנין ויהיה א׳יב גס היתר דחחשיכין לשחור משוםמרגכין ־ וכן‬ ‫עכ״ל • משמעמלכרי! שהטעסשאכיעישיןשכי ימיסטוביסהיא‬ ‫הטעם דהתרשתזרלי עירות שיחתוחךדהא כהח הליאכמזשכתיהט"!‬ ‫מהתת שמא תשכח הבקיאות כלכל • זזהליתא כלללהטעסשמא‬ ‫בעצמי!•• לחץ ליגור רממול לי סירות קיל מאומרלחכירולמחראכז‬ ‫תשכח אינו מצריך לעשות שני ימים רק כצרוף התנהג שכהגוימקדס‬ ‫סילךמשזה דליצנה לז לפמיר כתחומי • ‪ -‬איך א״כ מפרש השיס ‪-‬טעם‬ ‫שככר עשי שני מעם ־ ומשום אותו המנהג שהיה להס ככר חייכק גם‬ ‫להקשנ? שהיאחטעם היתר לשמיר לי סירוה תחומך כיון דההשכה היא‬ ‫עייה לקיימו סן תשכח הבקיאות • מש״אכ אותם שלא נהג! מקדם‬ ‫לילךחתלתחום^‪/‬ירקהיהלוזלהש״? לתלזת טעסהיתר החשכה‬ ‫איןהטעסדשמאת*כח הבקיאזחכלכל מצריך איחס לעשזתכייחים‬ ‫מ ע ם אמירה‪.‬עוכסעזס להיתר שמור לי פימת תחומך הוא משוס טעם‬ ‫בזרגכיןזכןהיתרלהחשכהראילאז כירגכיןאסור להמשיךזכן אסזר ‪. ‪1‬לא שיהא חייכ כלזס אמלאכה שעשה כמז כ^כת־זאולס ח״ש‬ ‫יש י שהיא להןכרא טנתז לומר שכזה יש היכר שמסלק מעליז קלזשת‬ ‫פצת וכאמת כליזמן פלא הכליל לא סלק מעליו קלושה שכת מכל זכל•‬ ‫ע ת‬ ‫כשתי ידים ־ משם דרך נוגה הצטדקות! כשמש כצהרים •‬ ‫והיגעה י מכל הטענות והראיות שזכרנו לבין באפיקי שכתא ומן‬ ‫כעיולא שכתא אסיר לומר לחכירו לעשות לו מלאכה‪ -‬וכן‬ ‫אסור לי להנית ממכה‪-‬אמנס באפוקי שכתא אפשר שגס הרשכ״א ‪10‬דה‬ ‫כמ״ש הרמ״י ׳!א שכעיזלא קזלק סר׳׳ן עסקרשכ׳׳א •וכבר בארנו שהה!׳‬ ‫סיכריס כהל״ן זדחית ראית הרשכ״א והוכחה על קיום דברי התז׳והרין ‪-‬‬ ‫רשיי יעמדת זכז' • עד ינזלד לאחר מיתת אכיו‪-‬רכיס‬ ‫ךף ‪ \bp‬עיא‬ ‫שיי‪1‬יס מי הכריח לרש״י לצייר בשנוליהקלאחרמיהס‬ ‫אטז‪-‬לכבר אפשר לצייר ג״כ כשנולד הכן בחיי אביו רק שאנח מת כתוך‬ ‫ל׳ והנה הקושיא הזאת היא כמשא ככד בכתף בעלי העיון • ולי נראה‬ ‫לקיים דברי רש״י ולברר שע״כ יצויירהעכין ל!קא מה הכניס כפיירשיי‬ ‫‪ .‬ועודהטא‬ ‫לאי ידיקא כעצתו אסירשיעשה מלאכה משא׳יכע״יאחריס דמותר‬ ‫י‬ ‫והזא מעני לאמר הש׳׳ס אקזר לו לאלם משמע לעצמו לוקא אסזר‬ ‫הנה מה שכתב שבאפוקישכתא יזהר קל מעיזלא משום דיש בילו לתקן‬ ‫עכשיו־זהחיכוכלזסלכמזקבעיזלאשכתאאףשקכלעלי! ככר השבת‬ ‫עדיין יש כידו לתקן דיוכל להתיר כדרז זהיינז האתרים שעריי! לא קבל!‬ ‫השבת יוכלו להתיר לו כדרי לפידעתעצמזדאףדלדילי׳אסור אחרים‬ ‫מזתייס לעשות לז מלאכה • זע׳־כ צריך לזמר שאין הסברא דסקנס‬ ‫מועלת כלום כיון דעכיס עדיין לא תקן נשאר באיסורו •‪-‬זלפיכך אץ‬ ‫תקזס ""ידעיולא חמיר מאפיקי ־ אכל אדרבא איכא למימיאפןקי‬ ‫‪.‬תיעאמא<אריא הוא אפייסכירו כמייכזל לימרלך לילצרך‬ ‫יום אחל בלבל אכל'תקנת חכמי^היא שיזהרו כמנ ג אבותיהם עכ״ל‬ ‫פלזטלמחרמהאיטעמאלקאמר מלשרישמ!׳‪ 1‬לקחן לומר'לחכירו‬ ‫וכתב עזל שם ללזקא אותן‪.

אחר ח עביר ר״א כ ר <בימ סלכתא גמירי‬ ‫•לה שהיא נאמר כשאם יוכל לבא לילי הכונה כדאית העולם כמז שהיה‬ ‫כלור המרכר •י וכן אמרו ג״כ מקזשש חעכ״יריאמות כר׳׳הר היה • לפי‬ ‫שהיי כמדבר)אז היו יודעין לכוון החחזתגנ״ל• אחכסרכאחא בר‬ ‫יעקב מלבר כבחינת מציאת פעולים התיב ועל זה אומר ראינו חייכ עד‪.‬ע״כוכתכעודלצ זרבינז אזכר‬ ‫טפחים שכתהזזהחחחת גלילת הספר לאמצע• כי הנה נתכאר לחכמי‬ ‫שבד׳אחות תיזכא הזא דליכא אכל איסזרא איכא והוכרע כזה ממה‬ ‫המלית שהקף העגולה יזסף על אלכסזנהככלי גיהעמי׳זעזל‪.‬שישחןהמפרשיס שאוחרכשהזא מעכיר ל א כיישךינגל‬ ‫פניז חייכ שלא אחרו הן ואלכסונן ׳‪1‬א נמעכת־כ^כסק העולם ״ אכל לה קושית התזיכי המקשת פרין שפיר יען שאותו המעט שחחכתעגול‬ ‫כפחת מצלי שליש הקפ! אינ! כדאי שיעמוד כגר תזקפו' העוביעל שפ‬ ‫לתת!תהעולםאפו׳קכלא&כסזנן‪.‬‬ ‫שיעבור הן זאלכסיכןלאז הוא חייג ףקאחשלכ כפחות לפי שאין אננ‬ ‫יזדעין לכוץ הריחות ׳יחייב הוא לניאוחטעס הזהאכל איסורא !לאי‬ ‫איכא אף בפחות סן יכזיןהיוחויזואזיחייבבליאמותכלבל • אס לא‬ ‫כעעכיר פחות מד לזקא שאז איסזרא ל ב ליכא י וע״פ׳ הלנריס האלו‬ ‫כיארהרמלם השלש חדזת • זזה נכזן הכל כלל ‪:‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ח מ כ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ש]ת‬ ‫סליקא מסכת שכת‬ ‫מסכת עירובין‬ ‫מ ן י { חז׳להוהאיכא משהו משמעלהחשכזןמצומל‬ ‫\‪P!T‬‬ ‫ער ופריך כקן ללאמציעיתי כגלל נפיש לה‬ ‫‪r‬‬ ‫ו‬ ‫משכיטפחייוכייילנשאיןמכאןקישיא׳ רסנה ע״כ‪$‬ריך שנפרש מה‬ ‫״יקאזמרכגמילאמציעזתז נגלל להוא דזיןא והוא שהיי הססרנגללחציו‬ ‫עלעמזלזהיחציז על עחנל זה יעל התכונה הזאתסיהחמח כארןג‬ ‫המיל )שלא היו ק!רק מ מעולם כלש התזלשם בלבלה ?לי שיה‪0&.‬ההקף‬ ‫גיפעמיס בכלי תחבהעג‪1‬להייגזדנחליקה־‪1‬כסזןלא'זשכעים חלקים‬ ‫הרמלס שסובר שלא יצזייר חייב מעכיר זנלתיחעכיר חמשה אחזת וגי‬ ‫זנקח עשר חלקים ומסיפם עוד יעל סהקף זאז יהיהההקף־פחזת חעש‬ ‫חזמשין • חלוע לא נזכר כגחרא כפירוש זהיס להם לזמר כלמ מעביר‬ ‫חן האחת י ואם נחלק האלכסון לשכעיס חלקים ונקחעשל חלקיה‬ ‫חמשה אחזת!גיחזמשין למה נזכיר שם מעמר ל אחזת גס אמרם כל‬ ‫!‪:‬וסיפםעל ההקף עזד יהי׳סהקף יזתרמעט תן סאמתיוהנהיללז אם‬ ‫דיאמותכלהרהלכתאגמיראלה‪-‬גס נאמרכגמראמקזששמעכיר‬ ‫ליאמייכלהר היה־היה להם לומימעכירחמשהאמותזלחזמשין־לכןביל תקף הספר היה שישה טפקיס היה הרוחב עליפ לא פחז׳ מן טסת וששה‬ ‫לומר דאמת גס הרמלם סיבר סברת התז׳בלמי קהזציאזהו דלא אמרו י שביעיה‪-‬יעתה נחשוכ אסנסלק הספר ונגלל איתגלחצאין על כל עמול‬ ‫הן)אלכסוכן׳ןא כמעביר שלא ככגד רוחזתהעזלס‪ -‬אכל כמעביר א׳תצי הפפך כחה יהי׳מדת רוחכ ןעגולה האחת שהיא רוחב פצי הספר‬ ‫י ונגיעה לידיעת ז? כזססאוסן ככוון בהחלה לדעת כמות השטח תל‬ ‫לנגר רזחזת העולם תייבבד׳אמות כלבד • זאית׳כסיכיצד מעכריןלר‬ ‫העגולה־הנחלקת והכה היא כחשלנו בהקףיויטפקיס ור‪1‬חכס לטפחי‪0‬‬ ‫י הבא לרכע את העירמרכע כמין הרוחות • זאס איכויולע לכווןהרוח!'‬ ‫נכפל חצי הרותכ עם חצי ההקף ייצא לני‪ .‬שוב לומילספרעזלימתחלתולסופו כגלל א מ ‪ 1‬י ל ז ? א מ ^ כגלל‬ ‫*זזו־ אבל אטור• יהיה כי.‬‬ ‫דאי לא תיחא הכי רק שנפרש שהיה נגלל יותר חלק מןהספר על עממי‬ ‫אתל ממה שהיינגצל על העסזל השני זא!מח לאמצע נגללכינהושהיה‬ ‫י נגללעל‪.‬ועל כזנה זז.‬שביעית‬ ‫‪.‬של העגיל ל טפחים אורך‬ ‫ונמצא שאין לנז דרך כיייעזת התחית על הדקדוק •וכן איתי כירזשלמי‬ ‫לכיצ׳מעברין וז׳׳ל שם אמר שמי׳‪ 1‬כמה יגיעות יגעו בכיאייהראשוכי׳ ברוחב טפח • נחלק השטח הזה צלחלקיסשויםיגיע לחלק איגיטפאי'‬ ‫ברוחב חצי טסח * זכאשרכרצה לעשזת חן השטת הזה עגזל נעשהכיז‬ ‫לכוקהרזחזת ופריך כמלכר חי מכזזן להם את הדוקות ופריק האתן‬ ‫היה מטין להם הרזחזת סי׳שריכועז קל הארון עמד מעצמז»ס לעומת האיפן נחלק השטח לג׳חלקים זכעשה חן ל‪.‬כחיי‬ ‫בעלה מן התזרה)שדעחרלי שצל הספקות אקזריס מן התזרה שכן‬ ‫כתכ בפיח ׳ כ ל י מחסין ולדעת הכסף משנת גםהרמלםמזדה‬ ‫דהפק אילזיר כרת אסור מן התזרה( ולכן גס אחרמיתת'בעלה שכולל׳‬ ‫כהסכקיכמהלשוקהוה הספק הזה ספיקא דאורייתא שיה לא יקרא‬ ‫בשם ספק ספיקא לפי שלא כולדה שט הספקות ביחד ממן אח וכךהדין‬ ‫ככלמקוםככודע• ונשאר לנו עדיץ רק ציורלקדושי קטנה שהם‬ ‫מדרבנן כלכלי ואית׳כלקדיכמזת)דףיג(דכנים הריהם כקימטס•‬ ‫וללז יקשה שאחר שהיה לה בן לקטנה זז ככר סכו קדזשיהלהיזת מן‬ ‫התורה ‪1‬ח?וריכן בכידה)דףככ( דלמ סזכרלכהכיאס סמטיגפכי הבעל‬ ‫שוב איכה יכולה למאן אפיילא כעל • זאיך כצייר א״כ שמ*ה לקטנה זז‬ ‫קדושי דר&ן • וצ״ל שכ‪1‬לד הכןלאחרמיתת אכ וסייתה כטרסמת כעלה‬ ‫קטנה ולא חלזבההקדושץ מן התורה לפי שדעת רש״י כדעת הרמלס‬ ‫כפי אשר כתביבפי' דהא דאמרינן כניס הרי הם כסימנים • הכוכה‬ ‫לידת כניס ולא עמר כניס • וכן כתכ ר ל י בלק ריכמזת)דף יכ ע״כ(‬ ‫לס בנים כסימטס • וז״ל הלכך אין לך יולדת ממאל‪ • !$‬לכן הזכרה‬ ‫רלי‪.‬‬ ‫שבח‬ ‫לפלריםחןהמשוהזלצפץקו»כהצפיני שהואעגלהנגכתעל אזה‬ ‫ומהל הלל מכזאר שלא לעמוד על רוחות כדקדוק• !הנה ליי‬ ‫אסנא‪<1‬ל‪1‬מר שמעביר דיאתזת כגל רוחות העולם חייב‪ .‬שאחחאינ‪1‬ח»כזלאאמרמותרדה‪1‬י רמתאטסיזעודשלכלא הי!‬ ‫האלכסון כקווב‪-‬עלמ אם הי‪1‬כסזןזצזכזרףןכ העגיל שבעה טפתיייהיה‬ ‫החכחיסעושיןסיגכללעלל• זאלז הטעמים הם קלושים מאד• גס‬ ‫ה?קףך״כטפתי׳ • ודכרזה‪-‬זכרס‪1‬מלמנפ״קלעיחכין ח ‪ 6‬נ ה ל י‬ ‫שעל הגמרא גופיה יקשה אחר שאינו חייכ אס לא על חמש אמות ‪'11‬‬ ‫חזחשץמלועיהי׳אסירמדרכנןכיותר מדי כימי יצווהלנו״לעשזת סיג ואבזרי בקרוב לפי שחן הכמכע לעמיל לל הקף העגולה כדקדוק למולי‬ ‫זקגזלה הזאת נמצאת כחכמ'הנדסה)רצוני מדילה(שימצאו מיני חשכומ'‬ ‫גדול כזה ולי היה לאסור מדרבנן כחמשאחותכלבד• !מלכד שיקשה‬ ‫לא ניכל לידעם בדקדוק כש!ס פנים!ל א יהי' זה כעבור חסחן ידיעה‬ ‫מדזע לא חצחנז כשום שיעור משיעורי שבת סיג כחו שאנו מזצאיןכאן־‬ ‫לכן לל לפרש דכרי הומלס כאופן אחר • דהכהיקשהעזדעל דעת רק כעכזר טבע החשבון ההוא • אך זאת נתבאר כמופת שנחשב‪.‬יש בהקכנג׳)‪1‬אע״פ שאינו‬ ‫גדע רותות העולם בדקדוק זחה שאמר כגחרח יקיחכך עקרכ כדרים‬ ‫כןכדקדזקלאיזזתעתה לטנתיכן( והנהבמשלנוחחר שחלקנזיאצי‬ ‫עגלה כצפון • אץזהמספיק לידיעת הרוחות כדקחק כי חזל‪-‬עקרכ‬ ‫השמח &חן העגולה המולה לשני תלקיסוחלקנז *זל כל חלק לג׳&ןי‬ ‫אינז בלחה העולם רק כדתםהישוכ כאשר נפרש כפקחיס כע״ה גס‬ ‫עגלה שהוא קזטכ הצפוני אי» קימן אלתי להלריס כטכור האק ואזלש‬ ‫יגיע‬ ‫י‬ ‫י‬ .‬לצייר שמלל הבן לאחר מיתת כעלה ־ גם אי] להקאות לסכרת‬ ‫התוישכחכו כיכמות שם דאין עכור כנים ־כלא סימנים איך נצייר כאן‬ ‫קדושי קטנה וכיון שנתעברה הרי היא גדולה מיד־ להצההתזקפ‬ ‫ס!כריס דחה שאנ! אזמריזשעמו כנים כסימניס^וא דזקא כעמר כני'‬ ‫של קייחא כמ׳׳ש שם בלה הרי סם כסיחניס • לכן אץ לחוש כאןכיכל‬ ‫זזכצלדממ״נ אס הולד כן קיימת ככר הותרה לשוק חחמת הוצל" ‪1‬אס‬ ‫אץהזלדכןקיימאלאהיהא״^עכורסולד הוסכסימטםוסרי היא‬ ‫עליין קטכה וקדושיה דרכק ואיבה אסורה לשוק דק י׳ספק דרככן והיא‬ ‫‪.‬לכויךפזדתא ואכתללעעלה׳זלפי הןיל^פ^ליה&סגי'‬ ‫פ׳י״כחלשכתכתכ ל ל נמצא ג׳מדות לשכת כיצלהעזקר‬ ‫ברמבים‬ ‫ח ק וכזיעד ד׳אחות סרי זה מותר • היה׳יותר מלאמז ‪ • ' » f‬לזמר סהי׳מניס מע!ט כגלל על העחול למעלהיעלהקעד ןליאימגלז לא‬ ‫נצרך‪.‬שצי עמודיי‪-‬הלאחקשההש״סכהמוךשם־קזףס^ףתףבתרי‬ ‫כעבורזה מותרת לכעלס •‬ ‫י*כי יתיכ ומשכי‪.יהן חמש אמות ושלשה חומשיאמההרי ז ?‬ ‫׳זולת שאותוהמעט שהי׳גלול על העחזל הא'לח‪6‬י<ז^!»זמן הגל רק‬ ‫סייכעלל זכתכ הרכ המגיד עיז זה לשזנז ״ כפ׳מי שהזציאזהו אמררב‬ ‫למעל׳ואיןלנמרלאיןה״כאי׳כהזהלי׳לזמראלאיעריןפזרתאוצ!׳־ אלת‬ ‫אחא בריעקנ החעכיר ר' אמות כרשות רכים אינו חייכ עד שיעכור הן‬ ‫זלאיללאמצעצגצללקאמר הכונהלאחצע מסשכנ״ליאמכס האופן‬ ‫ואלכסזנן זמדכרי ר ל י ורכינז נראה שאין חייכ לעולם עד שיעבור הן‬ ‫הנזכר ‪ £‬ל צ והוא לכריך פזרת׳כקרא כגלל מ‪$‬מו לתחלת‪1‬ו‪$‬ללז‪:‬הצמ‬ ‫ז׳אלכס‪1‬נן‪-‬לפ»‪.‬מלת ששח! ]יוה כתבי התזתי‬ ‫מרבעכמיןהתקזפהכיצדוכ!׳ !מסיק כגמרא דליתינהולהני כללי‬ ‫ג״כבעירובין דף לו( זיסי׳א״כ השנןפ‪ .‬ט* כל זה‬ ‫ן יליעד‪:‬רזחזת על‬ ‫לא ימצא הרבר הזה בפיעל לעולסלפי שבעלך‬ ‫האמתיאךכדורהמדכרהיה אפשר שיצא'הלץ הזה לס!* לפי שהארון‬ ‫היה מכוון להם הרוחות • וכזה ככון הכל למה שא‪ 1‬ןבש"סמעכיר ל׳‬ ‫אמית הזא בבחינת גוף הלין שהוא חייב א‪ 0‬הית ץעברתז נכח חחזת‬ ‫?)עולם • ‪ .‫מסכת‬ ‫נצח ישראל‬ ‫מאפשר שנאמר דהגחראחיירי כאן ל‪ :/‬כספק איסזר׳לרבנן •זיצוייד‬ ‫כשהיה להמת כינתה זי קדושי דרבנן ואיסורה לשוק הוא ג״כ חדרמן‬ ‫זזהתיריזחרוזח‪ -‬זאחנס קדושי דרככן איצס נמצאים כייאטעלשכ*‬ ‫סיפנים נלכד האיקלזשי ןטנה‪-‬זהכיקדישי ח^‪-‬־ז אוהרשיואולםכקדושו‬ ‫חר^ז לא יצוייר משוס דאינ׳לד כיכמזפסירקלשדהלכשזגג על אש‪#‬‬ ‫חרש שהינב כאשם תנזי לפי שיש ספק בקדזשייסרש אם סם קדושין מן‬ ‫התורה אי לא * זהכהלהיזת שהחרשת הזאת י אסירה לכל אדס‪ .‬‬ ‫לטעישלעזלם • הכהחכןארחכלזהכיסגרעלינוה־רךלתצזא אזפן זכ אורך צלע הרכוע הוה כן הוא קצי רוחב העגולה זזה נלחל גס כן מן‬ ‫החצאה התויע״פ חשבוןדכלשיש ברחמ ספי‪ .‬לק אקד רבוע שויה הצלעומ‪.

‬לפרס החשמן כלמ ׳לכן תפסו‬ ‫דהכא ומקשה שם כתר סכי מי איר ייתכן הלכ׳כלי והא את ׳ר׳ץזהקהלל‬ ‫כקי»םמשנהזהכאקתסהתנאכלמימשנידהאי היהסתםזאחר כך חשכץ הקרוב • זאזלס החשבון המדוקדק אשר לאלכסון הרבזע ״‬ ‫״קליקה והייני הא לפליג ר׳יהזדה בחתניתץ סוס מחלוקת אחר סקתס‬ ‫הזא שנמדד מדת ארכו יכעשה ממנורכזעורחבי ינעשה ממנו רבוע‬ ‫שאין הלכה כקתס הזה והקשי מהת דריש ל ק דביצה לחשיב סהסאע׳׳ג יהי׳תשבזרת שטח שני התרוכעיישויס לתש כזרת שטח מרזבע האלכקון •‬ ‫דריהודהפליגעלייבמהניתיןיתמראסלא היתהנכילה מע״ש ‪.‬‬ .‬אליצאאיש ממקמ&<הקש<אחד ואמר‬ ‫בזה לרישא למחטתץ לאו לכרי רכיס ממש היא זאפשרלהוז טפי מרצי‬ ‫ואידילקה »לקזת‪.‬אבל כאן קשה כיון לעלפ איצטרך‬ ‫לפי שהוא אזמר איש אז אש? עונש שמענו אזהרה מנץ אל אל תפנז אל‬ ‫לאשמעינן להלכה כליי ולאכקתם•• לכן נראה לירכאתתאף כסתם‬ ‫האובות • !ללכירושלתיפיארכעמיתות• נמהלכאוך׳ישתימה‬ ‫ואלכ מחלוקת ראוי לפסוק כסתם מדסתס התנא לכרי לק‪ -‬אמנס‬ ‫דהט משמע במדיא לאזהרהדכשאלהלא מאל תפנו דא״כ לא פריןכלזס•‬ ‫כפו שנתקש?{כזה בספר הזרת •חיים• על שהנית ‪.‬גמראאלאמיסאדתבןהיכחהלאתחלזןזלאתתיכםוכויעד‬ ‫הכל כלל •‬ ‫והא אמרת למחיר זר׳יןקי הלכ׳כריחסי מקשין ממה שכתב‬ ‫ךצאלפק צלכל הכלים־ גבי כלים הנטליס כשבת שבריהן נטליסעמהן‬‫גמרא תכאמפכי טועי מדה עיי׳כרלי שכתכ בזה‬ ‫רףנכ עיב‬ ‫דאמר^־יהזדה זכלכדשיהי! עושין מעין מלאכתן• ופקקרכ צמח גאון‬ ‫שניפירושיס• הנה'לפירוש הראשון• אין טעם‬ ‫להלנ־כרייהודי׳חשוס דלק דלי היינו ריתאירכדאיתאבכריתא זרבי‬ ‫כלל ל ל ו אחה דוקא • ולחירש השני קשה מליע‬ ‫האיר וליהודה ה!כה כתי יהווה • זכתי עליו רב אלפס י״ל והאי טעמא‬ ‫לא תקנו כהחלה החכליס של מדידה מניאמה מלכד מקום התפיסה י •‬ ‫לאו דוקא דכי אמרינן ריתאיר זר׳ יהודה הלכהיכלי ל ת היכא לפליגז‬ ‫גסאיןמוכןכללחדועתהיההאחיזהטפח וחצי אצכעלוקא ומנין‬ ‫כהדיא • אצל היכא לדכרי ר׳מאיר בסתם ור׳ יהודה הוא דסליג כסליא‬ ‫השיעזרהזה • כי כחולין! גכי הא רכושט שיעוח למעלה כדי‬ ‫לא אמרינ! רימאיר י ל יהודה הלכה כלי אלא הלכה כסתם דחף על גכ תפיסת יל פירש רלי‪ -‬שהוא ^לי ד׳אצבעות • והנה לי כזה פירוש כפלא‪-‬‬ ‫לפליגיבהדיאיכבריתאכיון דסתסלןתנאכר' מאירהלכתח כוותיה‬ ‫להנה שיעור המיל שהוא תחום שכת עולה ללעת הקלירלאלף ולי מאות‬ ‫ולאחיישיקנפליגתא דברייך עלל ‪-‬ולפ״זמאי פריך הא אמרת רבי‬ ‫וךיה אמה שק יסל כפ׳ שקלים שהמיל שבעהומתצה ריס • והריס‬ ‫מאיי יל חקי הלכה כרייזסי הא כיון דסתס התנא כלמ כלא דלמחנן שלשק קנים • והקנה שש אמות ושליש • והביא דבריו אלו ר ל י צ ל‬ ‫ל א להלכה נסתם־ וכאחת שלקושיא זיאנתנז אץצריכין הא דרכ‬ ‫שני שעירי)דף סז( והקשה עליו ממה דתשמעכש*ס כלת שהחיל‬ ‫אלפס דכהדיא אמרהלס בלק דמצהגכישבת סתם לן התנא כלש •‬ ‫היא אלפיס אמה • ועיי' בתדושי דיימא שישבתי קושיא שהקשה ר ל י‬ ‫והיינו ג״כ דדברי ל ש הס כסתם כחשכה!ליהודה פליג עלי׳בהדי׳ קרי‬ ‫כישוב נכון• י והעולה מדברינו שם שהקליר סוכר כדעת האוחריס‬ ‫ליה סתס‪-‬ואי משו׳דככרייהא פליגו בהרייסנס כלהחולז) ו ף ייב (אתר‬ ‫שהתחום במדד עם האלכסץ • וצא וחשובאלף יהך״ה כרביע שהוא‬ ‫לכל אחתאחריחזמשובא לפי הכלל המוכח כגמרא יעלהב׳ אלפיס‬ ‫אמס כקירוב • זהבה ידוע ל ש התוספות כעירזבץ ובסוכה דאץ‬ ‫‪.‬זנו'‬ ‫זכבר טאר זה הלש כפ׳תמישי לכלאייכעחלשזההצלעזה־ופכחי המד*'‬ ‫ותירצו לכהי ללאקשינקתס גמזרמ״מ חשיככרבים לגמיחיל‪-‬עיי״ש‬ ‫גיארו‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬א מעתה‬ ‫כרכייוהייט כשט‪0‬־‪1‬לא*ופרולסיכך אץ הכרח לפסיק כלק• ואתי בתי‬ ‫אלתפצז אל אליליס ל כ ללא לקי הנה מרה כי על לאו זה ליקין • ע ל ל שפיר הא למקשי הכא הא ת! לל הא אמרח ר׳ מאיר וליוסי ללכה כרכי‬ ‫יוסי הרצון כיה שאתרי שוכרי ר׳ יוסי הם לכרי רכים כתו לכרי ר' מאיר‬ ‫הלמלסזנזה נתחזקה הסיגיאדכאן‪ :‬־‬ ‫פשיטא דהלכהכרכי יוסייכמזכיתיד נ גד יחיד • ‪-‬וכזה מיזשכ‬ ‫ד ף נ ז ‪.‬ללא פסק ליוחנן הנא כסחם להוי רבים היינו תשים לרישא דמתכיהין‬ ‫את^א כיחידאה כדאמי־הלס מכלל ליחליאה פליג עליי זהו המצית‬ ‫רספל על רוחב המקום הנשאר באתן והזאכיטפחים • לרבעי טפח‬ ‫לכריז כקיצור ולא תיקן כלום דמה בכך לרישא דמהניתץיחידאה היא‬ ‫א^כחסו־"שטעס מין רוחכ ההפרלאנחרחמחזמהזעליץיהיה‬ ‫‪.‬‬ ‫ושואל אוב זידעזני אמנם הילהקשז שם אפיר׳רלי לאל יתכן לחזקמי ׳‪1‬‬ ‫אפנו אזהרהלנשאלדא״ככרת נתילאייכרכתיכוהנפש אשר הפניה אל‬ ‫לחקתבר טעמיידרייוקי אין הלכה כסחככדחיה׳ככידה)דף ל עכ(לאמ׳‬ ‫סאזמת וטמיוהנרתי ולק פירשז כהפך דאל תפנו אזהרה לעושה ולא‬ ‫התם דאיכסל רבי לשנות לכרי ל ק כלשון חכמים־ אע׳׳גלככר׳ שנאן‬ ‫ימצא אוהלמלר‪6‬אל משזס דכתיכ כקרא בתריישזאלאזכ זידעוכי • זלכ‬ ‫בקתס‪-‬משוס דמקתכרטעמיידריישמעאלדפליג אלקיכמיכןי״ל‬ ‫הרמלס כסי״א מה׳עלוםלל אסירילשאול בעל אוכ וידעוני שנח׳לא‬ ‫כאן דתסהכר טעמי ׳דלי‪ .‬״ ליל ל ג‪#‬חכר!חכחציטפח כעשה ממנו רכזע יהיה מדהז י״א‬ ‫חליי ‪ A‬שכטפת כיןרוכ והוא מלת תצי י‪1‬כסון וכל אלכסון טפח וששה לעריץ קשה למה פסק ר׳חתנ.‬בזה הסעקר שכן אילכהדי׳בסערי‬ ‫ע״ש‪-‬אךח״א לישבוכלל׳‪ .:‬והלכה כיחיילגכי ר׳יהולה לפליג א ן א י ‪ 1‬מ נ ה •י‪ -‬אמנס‪-‬בהא משתו! ל‬ ‫אתה אחויסם וצו• וקייס שם ז'ל*דע שהעזבר עצ זה קייכ מלהןה וכבר‬ ‫יהתיסזיייוסיאיןהכרתלומרדהלכהכת״קידהוה כרכים ׳כיון שאף‬ ‫התכאלכס!ףלי‪4‬מעיר)נץ)דףיז(עלמה‪ .‬‬ ‫בא!ר\ת דאל הפנו זגזח זאזהרה לקעזשה מלא ימצאכך וגזיזחזכר חכר‪. כי׳יוהי אחר שהתנא סתם לן כרי ת איר‬ ‫והזה עליתי כרבים לגכי רייגסיי זהחרלא כיןש לחיה' זה זכתישםלהטעס‬ ‫חלתי ‪ A‬זה יהיה וזחב קצי הפפרהכגלל על עטזד זלכ יהי׳כל הספר‬ ‫שי‪-‬ס חחכ נ י עגולים טחללטפחים זג׳רכע׳ טפח נמצא עזדףעזכי‪ .‬לת יהיה זס כ‪9‬תס גתנרשאין״אקי־ח מחלוקת דהתס ־ הוה הלכה כאותו‬ ‫לחלופי‪ :‬גרסאות יש הקהס בהחלט • ואולם כסתם ואח״כ מחלוקת אץ הלכה כאוס* *סתם‬ ‫וכאתת שאץיצריך כזה 'לשוס עיון‬ ‫לק כמקום שלאנמצא רטסחזלקיסעל זה הסתם ׳ ־!אולם אם למצא‬ ‫בכאן• ויהגרתאהנכונה קיא אלא מעתה אל תפנו אל אלילים ה״צ ללא‬ ‫רבים חולקים אזאיןהלכה׳כאיהו הסתם ׳לתאי אילמא האי'ח־י‪6‬‬ ‫לקייליהאןפ'ש‪1‬אלאלס)לף־קמט( כתכהמהלך תחת הצירה ותחת‬ ‫להאי רכים וכן אית כהדיא כירושלמי פ׳החילךהא דאאליקהלכיכססס‬ ‫הדיוקנאות *(־סול לקרותו בשבת!צוךהעצתה אפי׳כחולאשור ל?קתכל‬ ‫הוא ״קאיכשאץ רבים סולקי׳כו והלכך בענין שאנחנו מ להא' דאמד‬ ‫כק י‪/‬ש!סשנאמר אל תעי! אל האלילים ־ ועמלתי על כל זה ממה שכתב‬ ‫ריתסי כמפנה כל הנשים יתארהו שויס מ ר׳ ״וסיזרייהודה לחכהא‬ ‫הרמנ^ כספר מכין המצזתכמצז׳לת מצזה ל ד חיל מצוה ל ד הזהיתו‬ ‫ממ‪8‬ה אקר עלום ומה׳תעס־ן כסשוריהללכזההעיזןכחניזתכלזמר‬ ‫מגגפלןביתרלעלתארק־ ותעשה כך והפלוני‪.‬הירעזניס‬ ‫דיו ילעיב‬ ‫ולאי שלח בחנם סתמן אבל היה? כזנתו דלכיו לברי היחיל כרט׳ זאין‬ ‫ל ‪ :‬ללא לקי פי׳ השואל בהן דהעזשה‬ ‫י ׳‬ ‫משגיחץ כברייתא כל עקריכמו שכתבנו למעלה בשם רב ‪ppli‬־‪ -‬ועול‬ ‫אוב וידעוני בסקילהוהנשאלכהן כאזהרה כדאיתיכפ׳ארכעמיחות •‬ ‫ללכריו אתאי חשי׳כלק דביצ׳מתניידחחתטןאת סרלועיןוכוילהתס הא‬ ‫ולע רבפ׳ארבע תיתויפיירלי' אהא לתכן התםזסנשאלכהן באזהרה היימ‪.‬יקטיחלו ויעמדו‬ ‫ליפניןעליתארכך* ותה שילך עלהדרך הזהכיהחתשכה כאלו הדברים‬ ‫ז‪0‬עק‪..‬ובאמת שברלישס משמעכלכריהמהרישא‬ ‫ימצא כן זגז׳ודכרי הרמלס והתו׳‪.‬וסיורי יהודהאנלדבמיחיד‪-‬רק״שהסכאסתיסאוחםכיהיכא דלהוו‬ ‫על צלהקזשיאוכי‪.‬החשכץ של אמתא כרסע אמתא והרי חומשיכאלכסיוכא מד‪1‬קדק*רק'‬ ‫הוא בדרךקירוכ והוא שלא חשו הלס‪ .‫מסכת‬ ‫נצח ישראל‬ ‫עירובין‬ ‫כר‬ ‫בחוילה סתם זאלכ מ חלקת י לכאורה לא ה‪1‬עילו בתירוצם כלום‬ ‫ן‪.‬כלמס שיכא כמלת אל אץ לזקק עלי|אל‪.‬על אזהר׳נמלת אל ולא כאס אוהרהכמלת לא והשיכו‬ ‫‪?.‬ג‪#‬לוהל&»תהואמסשועזלרסאדם לבקש אזהסזהכתוב אשל‬ ‫ר יוסי אותר י והלכך כהי דבהא לאלמנה הוהאלהא" דלק כרכיס‬ ‫הזהורנגמז ‪ c‬העכיןהנאיאמל) אל ספנו אל אליליס ולשון ספרי אס פונה ‪.‬שאלזרעלזןין על ערזכי‬ ‫החולקים עליורכיס• זהאדאחרמכלל דיחידאה פליגעלז׳הכוכה‬ ‫חחוממוש^נראית‪1‬ה‪.‬אהרז‪.‬זה בלע• ‪• a.‬טקדקתס רבי כמשכק דבל ל ק סתם ומה שנמצא ככרץתיתכא לרישא‬ ‫חח‪ 5‬הספרעיל^על מקום הנחתז זיפה הקשה המקשה כחן ללחטצעו‬ ‫יחןלאה לא סמכיכן אכרייתא כלל כדאמרההם ההם כמתנייומחלוקס‬ ‫‪:‬‬ ‫כגלל כפיש!אין על זה קושיא מלבדי חכמי המרות זזה ברוד ולו״ק‬ ‫כברייתא הלכה כסתםמתניתץ־ ואחי־ שסהם רבי לכרי היחיד לסחס‬ ‫גימ׳אלא מעתה ?‪ 1‬תפנואלהאובות'ואל‪.

‬זאיהאיפזא יתחייבו אל‪--1‬השנ‪1‬ייס הרבים לפי חכזנת‬ ‫החכמייהרמלםז״ל אשר דקיק שיתו והבריק חניתויליחת בלב ?מלשיני׳‬ ‫ל ל י שלפידעתז היה ראוי שבכל תקזכיהיההיזכ הארוךי״ח שעה יהיו׳‬ ‫החרשים בהאגדות של דופי'•׳ זהזא ז״לבירר כשמלה לכל רואי השמ‪5‬ז‬ ‫הקצרששה'שעה־׳• להלאכחכארכמזפח ונכלה •בעליל שהאק‬ ‫שיש לאגדות‪.‫מסכת‬ ‫נצח‬ ‫ישראל‬ ‫עיתכץ‬ ‫זבזמןרטנז הקדוש כבר כשלמה חכמת התצומןכי כימיו הין‬ ‫כיאיוזהככל' המחבעייבפליח• ואזלסאנחנז עתהאין צריכץ‬ ‫התוכן הגדול הנקרא בטלמי״וס והוא השלים ההכזבהכמטאר ביהוד‬ ‫לדבריהם כי יספיק לנו לכרי הלש לסי שעטנינו טה הוא תתכע ׳שזה‬ ‫עולם • גס החלוקה הגי שקרית שככר מצאנו שחכמי הלס מפארים‪.השכי‪$‬ו‬ ‫הרצון‪-‬בזה שאין המשוקץ קובעץ מדת התחזס לאלפים ט"! אמה מפני‬ ‫לתתיתכזכה נכזנס מקיימת הנראה כהיש ודבריהימכוררי־סכי יכוני עתי‬ ‫הטועץוהייניטיעיהמדזתשאינםיזדעיילפרםהחשכזן בדקדןק רק‬ ‫זאנחנז הפקחים )כאשר העיד בנז‬ ‫הלקות בדקדוק גלול ‪-‬‬ ‫בקירוב שהוא כחשבזן אמתאוחרי חומשי והיינן דתני חסני טזעי‬ ‫אדון הנביאים( ורבותינו המקזלחיס כנוותעאותיאותתימ הקכילז‬ ‫מדה או אפשר לפרש כפיירלי דמפט הטזעין היימ מפני חי שיצא חון‬ ‫בכל זה ולא דישהסכילז אףגס שבררו להם רעות זרות'מבזאוית הכטיל‬ ‫לתחזס י והשתאייהיה המנץ דט״ז אמה נכזן מאוד ולא חששי להזכיר‬ ‫במושכל ראשון כאשר יזדה הילת בעצ«ז • ומצורף לזה שרוח הקודש‬ ‫הרביע אמה דלא דקי כהיולחומרא ‪:‬‬ ‫הופיע בכית מד‪ .‬‬ ‫הצלעות * ~ יהנה כאשר כחשוב שטח תשטירת הרטעשלאלף תך״ה‬ ‫ומעריצים אה החכמה הזאת כיאמרז כל היודע לחשוב חקיפי׳ו^לחת‬ ‫יעלה לרכזא ושלשה רבוא זששה מאזת זך״ה ׳ זבן שטח השטות מרוכע‬ ‫ואיכו חושב עליז הכתוב אימיאת פועליה׳לא רא.‬א! ׳ייתר‬ ‫ע״ס עמקות חכמת התכונה והגימטרילות ואפרש כל תאמרי התטכפ‬ ‫שס‪1‬חרקגלגלים רצוני הרקיעים מקשיים עכורייס • אזישיאמך שהם‬ ‫שבדברי ילל בכל מקזמזתפזזריהם י ויוצאו הרכהמך המאמרים‬ ‫ספירייה בהירים • ואילס החלוקה הראשונה בטלה׳ כי א<‪ 1‬שהשמש‬ ‫התורים בברור כדוריית האק והגלגליס־הפך דעת ילת כאשר אעיר‬ ‫כוקבסגלגלויוצאלעכרהשט יתתייכשישארהגלגל נקוככפי אשר‬ ‫כקט השמש בתנזעת‪ 1‬ויתחייב שתהא ריח מזרחית וגם מערט׳מפילשה עליה‪ 6‬בהגיע עדיהם י• כאשר אכאר בראיות בחרזת לעיני כל ישראל‬ ‫ונגד השמש הזאת • זלא אידש לבלזי זמן קצת כי אזמר עת לעשות לל‬ ‫מהכקטם אשר כקכ בהם השמש זבהגיע השמש לשם בלילה יאיר לנו‬ ‫הפרו תירתיך‪-‬מלכד שיש מצוה ל כ לעסוק כתכונה כ‪/1:‬־ע תדברי חלל‬ ‫הלילה • הכי כתמר שכאשרתשליםהשמם לעטר כעיט הגלגל שיחזור‬ ‫ואתה המעיץ הוי יודע שדרכי חכמי קדם הי! לדבר כמשלים וחדות לא‬ ‫הגלגל ייתחכר • גס החלוקה השכית זהיא^נאמר שגוף הגלגל בהירי‬ ‫ספיריויפעילהשמשכגלגליכמזשפועל הגיף ביסוד האויר שנדחה כלבד חכמי ישראל ל א גם חכתי האזמזח כיכל דברי אפלטון תשליס‬ ‫יתדות וזה דכדידזע לכל החכמים הנמשכים אחר עיין האמת !הבקי‬ ‫מחניכמטארבטכעיות‪-‬בטלהשלכ לאייכלהגלגל להסתיר א!ר‬ ‫בקסריהקדמזטס • זלאגחקירה כלבד דברו בחדות כי גיס כתכוכ׳ובכל‬ ‫השמש בלילה ייהייא״כ איר השמש כראיאף שהשמש מעברישני לגלגל•‬ ‫החכמותהלאפראה שכתב חכס קדמון אחד בזה הלשון הזסח כספינה‬ ‫בעבור בהיריתז ־‪-‬ומלכד שיקשה על דלי שהניח תנועה לעצס השמש‬ ‫התלזיבאוירההילכתלפטס זלאחירבכדייארבעתאוהשכה )זה כזכר‬ ‫הלא אית׳בפסחים פ׳מי שהיה טמא שנצחי חכמי האזמות לחכמי ישראל‬ ‫ג״כביסזדע‪1‬לם(והיתה כינת! בחידה הזאת להורית שגלגל המזלות‬ ‫כזה שא מרז ל י שגלגל קבוע ומזל חוזר • זבא מת שפ»ט־ה גגלמראה‬ ‫אין לו תניעה נסבזב כי אחר שהולך לפניו ככדי ארבע חאזת ש‪:‬ה חוזר‬ ‫כהרבה מקימות כפרלי • זאס בכין המאמרים על פשוטן יתחדש לנו‬ ‫לאחריו זעל זה המנהג יתנהג בתנועתו תמיד • הרי שהעלית! החכמה‬ ‫מביכה גזץלה כי אחר שכארני שלא יתכן התכינה הלל לא נתלט מאי‬ ‫ההיאזלארצוללברכהיבניאזר‪-‬רקשעשזללכההס הלבוש כלי יובן‬ ‫מ ל חלוקות * אי שנאמר חלילה שחכתי סלס סכל! חטופ התכונהילא‬ ‫בנקלכונתסעד שאפשרשיכזזןמי שאינזחבץ שהםכזנודכר פשזט‬ ‫ידעו כה כלום • או שנאמר שנשתדל! כידיעת אותה החכמה אפס שלא‬ ‫‪:‬תאוד‪!-‬על המנהג הזה נהג‪1‬תכמינו_‪"1‬ל במאמריהם •י ואודיעך עזד‬ ‫כשלמה עדיין כימיהם)כלש הרמ׳׳בס כמ‪-‬נחלקל(והיה להם כעבור‬ ‫דבר י אחד מועיל מאוד והוא שלפעתגבנזדמן שהקשה הבלתי מכין‬ ‫ז ? תכינה אחרת • אושכאתרשלא רצולהתעסקיבה בעבירשלא היקה‬ ‫•זשובה בעיניהם •י הנה החלוקה הראשונה אסזר להעלזת' על הדעת כזנתס האמתית ט אס הפשיט הקשה קזשיא חאת מה שיק ש'ל‪5‬י הבנתו‬ ‫הנה בעל המאמר ההיא לק־‪:‬ת שלא רצה לברר לעתו לכל ארם סשיכ‬ ‫ולש לאתרה• והתלוקה הב׳גס היא לא תציליני מהמכיכה שאנחנו בה•‬ ‫י לבעל הקושיא ההוא ע״פ ה‪:‬נתז אס היהיכזל• ואם לא היה‬ ‫פאנחנז מוצאים מאתרים מורים בתכונה כפשט דברי ר ל י מיוחסים‬ ‫משיב‬ ‫»כזל לקשיכ ע״פ הפשט היה שזתקזלאה״ה‬ ‫להאמורי׳כאשר פירש ל ל י זכרי ר' יוחנן זדכרי רכא כלמי שהיה טמא‬ ‫‪:‬‬ . .‬ש׳ וגס אליהו זיל היה מצוי להם תמיד זאיךלא׳היעילס‬ ‫גמרא ל ר הבא לרכע את העיר וכזי יסימנך עגלה‬ ‫דףנועיא‬ ‫כלזהלהמליטםמהדעזתהללעסהכיסףאשר היו ככסעי" לעמוד‬ ‫בצפון זעקרב בדרזםעטין עגלה זעקרב נפרש בפסחים‬ ‫כחכמה זו כמו שהזבחנז למעלה • זחיןלזלהתנצלזלומו מההיס ל‪1‬‬ ‫אי״ה‪-‬שס ר ל י כלה חמהיוצאח זכזיעד הוף הלכזר‪-‬יכןפ^רלי כפסחי׳‬ ‫לעשזת אקר שראהיכדבריההלחוד אזמריםכן בכתר ־ זמהמח הלחץ‬ ‫)דףצה( על מאתר ליוחנן למהלך אדם בינוני!כוי עיי״ש״הכה הפירוש‬ ‫הזה אשר פי' ר ל י ותכונתו בהלוך השמ^ז הוא קשיהבנה מאוד וישיגוהו שלחצזהז האמת • והדוחק אשר דחקו השכל לא נשא פניסילשוס אדם׳‬ ‫שאץזתהתטלותכלל‪-‬שאףאודהלזסכן נאחרבדבריחז״ל בפירוש‬ ‫כטילימ עצומים • האיהלא ממזרח שמש)עד מכןאז גלזי לכל יושט‬ ‫כגחרזתזבמדרשים• ע ל ז לא‪-‬היהלז להשליט־ המאמר ולכל לפאות‬ ‫תבל שגדלזת היזס וקטנותז לא ישתוה בכל האקלימי' מאקלימי הארץ‬ ‫היה לולותר שיש למאמרים ההם תזציות אי סזדזת‪-‬הלא מלכד מאמרי‬ ‫ט יש מ'ק‪1‬ס שיגיע החם היותר ארוך לי״ז שעות • זכןהלילה היזשר‬ ‫קכזנה נמצאים אגדות הרבה בדברי חז״ל הרחוקים מן הקש ^השכלי‬ ‫ארוכה־ וי‪6‬מקוסשלאיגיערקללזשעותזיש מקוסשלאיגיערק‬ ‫ואנחנז מתאתציםלישבס ולהודיע שיש באגדה ההיא י עניין עמזק‬ ‫לי׳׳ד ולי״ג • ויש מקום שהיום והלילה שזיס תמיד • והוא להשיכניס‬ ‫תחת משוה• אמנם להדרים מצפון המשוה יגדל היום ויקטן וכל עוד מלבד הפשוט הנגלה • ואס באלה לא הונח לכו כילאיעצורכח שכליכו‬ ‫לעמ‪/‬ד נ ג ד הפירזש ע ל ( נדע שלא דבר ריק הוא ואס הזא ריק"תמכו‬ ‫שיתרחק מן המשזה זלצפין יהייהיןיייתר גדול כתקופת קמח ויותר ‪-‬קטן‬ ‫הוא ריק מחמת קוצר המ*ג ועזמק המושג • זעליגו לשבחלאדוןי־כל‬ ‫בתקזפתטבת ‪ .וגז'יחחרי עוד מצזה‬ ‫ושניהחרובעיםביחדעולץתימואוששהרטא!אלףזשני‬ ‫צלע ב׳ •‬ ‫לחשוב תקופות!מולדות שצאמריגזחי־זעזר מהללים ומשבחים קוד‬ ‫מאזתזחתשים•‪.‬אזהל זהזא קטע זכתזלז׳מתניעעייפנימ ואני תמה־ על‬ ‫כלרכס ככל מקום לחשזכקזלכןקצבז התחום כיאלפיסיאמה שהזא‬ ‫חכם מזסלא כמותו איך השיאו דעתז ליחס לרטתיצו דעהיזרה וסזררה‬ ‫עזלה לפי השכין חמתא ותרי חיתשי • אמנם לייצא מחיץ לתחזס התירז‬ ‫כזאת הרחוקה מן האמת כרחוק גבנזנית גלגל היומי מן י׳רכז האק‬ ‫לכנס עד ט״י אמה לסי שבחשבון המדוקדק יהיה התחזס ל אלפי׳ יט״ו‬ ‫ואלמלא כן היינו בז&יס ונכלמיס מכל הלשזנות כי ככל חכמי‬ ‫אמה כלל • זזה אומרו אץ המשיזחין ממצין החדות מפני הטזעין‬ ‫הגזים וככל מלכזתיחבני תלמודיות השפכנה בראש כל חזצ!ת־_.‬בנזכרכהקדתתילפרקחלקזבמ*בחלק א׳לבכן הים‬ ‫‪*:‬ונהגי מם זלילהזולתי לאותןהדריסלחציהעליוןמן הכחר אשר השמש‬ ‫לזלחשזכ^כבאגדזתהתכוניזת• )כמזשפירשו המקובלים ׳זדעתס‬ ‫מקיףעליהס* זאמנם להדרים כחצי השט‪-‬שמז כדורהארציי׳ יהי'י‬ ‫שרטתיני לא כמונואלהגלגלים הנודעיילכעלי התכונה ל א לגלגלים‬ ‫תמיד תזשך ולא אזר שלא יהייאור השמש עליהס מיעזלס • ויחדל מש©‬ ‫אחרים חתר פטמייס • זעם היות שאין זה מספיקכפירוש כל המאמרי!‬ ‫תנזעתהשמש• זזהדברמבזארהכטזלכי כבר נתבאר במזפת בתכונה‬ ‫מספיק במקצתן( זכאמתשאין צורך ל‪:‬ל דוחק" כי אתר העיון תאמתי‬ ‫שהשמש זזרתזת ככל מקומות כדורהאק •אפס שיוקדם לזריחה לבני‬ ‫כדבריהם והעמק בחכמת התכזנה זכשאר חכאית למודיות נרא^ כברור‬ ‫מזרח מלבני מערב וגם זה אץלוענהלפי ו ל י ־ ^ג׳לפי׳רלי אנה‬ ‫שרכוחיצוחז״ל העמיקו' מאליבהכונה זעתדזעל עקרי'ראיות‬ ‫תהיימסלזל הלבנה ולדברי! טגו מעגלותיה לא נדע סכת קררותה בקוף‬ ‫אורשוסכתהארתהכאמצעהחודש• מלמשגזף העטין!ציורי דחוק הגמטרילות ‪ -‬והנה אנכי‪.‬ובחשבון הזה יהיה תשבזרה שטח תרזבע האלכסון *‬ ‫‪.‬ההם מזכיית זסזדזת הבלתי מייכטס‪-‬לא לאחד כעיר‬ ‫כדירית • !יתחייכ ל כ לפי דעתרשיו שהשמש מקיףהחחית שלא ינהג‬ ‫׳ושנים במשפ‪0‬ה‪.‬ויתחייב לפיכך שתהא צלע אחת ב' אלפי׳זט"! אחה זרטעייאמה כקירזב העכור שהזא נצר משושי ההכזניה • והנהראיתי' שהחכם המהולל מאוד‬ ‫בעל יפה תיאר כתכ כבראשית רכה שדעת רכזתיני בעלי תלמוד היתה‬ ‫)דוק ותשכח(• וללז נכין הדבר מאיד דבהחוס שהיא לאלפים אמה‬ ‫שהאק היא שטותית ועגולה ונוגעת בקצוותיה כגלגל •זאזלם הגלגל‬ ‫שהוא אלכסון של אלף תך״ה אמס חשבז חזיל כחשבזן אמתא ותרי חימםא‬ ‫הזא על דמזת‪.‬יוצא למלחתזיהילהלחסכמתנה האמת ותורת‬ ‫חז״ללשכזרקשתיראייתיזזלקציןתטהי טענותיו כי אפרש דבריהם‬ ‫מאידמןהשכלכי לאימלט כפיחשזימא׳תלחלוקות•‪.

‬ד׳לחניסיליתדיבחקז^‬ ‫נאמן לתשיכעל ידם כל המזללית זהתקזפזת שאנחנו אומרים י שמולד‬ ‫הראשון שכזחן הבריאה הי? כליל ביבשבת ס' י שעית בתזך הלילה ל ל‬ ‫חלקים וכןהתקזפה הראשונה היתה בל בשבת בריית ניסן תחנת הלילה•‬ ‫•ןע״פ הכללים שבילינו אנז חזשכים כל התקזפיח ימולרזת• יהנהיככר‬ ‫נתבאר שהאח היא כדיריית ־ ייהנה נמשך מזה שרגע זריחת השת ש־‬ ‫ושקיעתו לא יששזהכאתד ככל המקומות ממקוחזת הארץ •ואזלס לבני‬ ‫החזרח הקדים הזריחה בזמן על כני מערכוכן השקיעה תקדם לבכי‬ ‫מזרת • זשיעור הקדימה כפי רחוקן זה חזה כאזרך • עד שכרגע שלכני‬ ‫קצה‪ .‬מסכים _לרכרי התכונה‬ ‫ככלהנחזתיהס ־‪ .‬ל ל כ י י שמואל‬ ‫יסבור' שנטיית השמש אינה כ״כ‪.‫נצח‬ ‫מסכת‬ ‫•משיב כלל מקנה הכיל)פלומה לזה כתבו התקזבלים שבכל מקו׳‬ ‫שאזמר שתיק •רב סיהלז חיק ע״פ סוד( ודבר זה נמצא הרבה בדברי‬ ‫ען׳׳ל • ושמור זה הכלל מאל זיועילך בלברייהרבה • וזה יצת לי ראשונה‬ ‫ואפרש מחמר ר'יוסי אומר תמה מהלכי זכו׳על מומו ע״פ כללי•‬ ‫התכונה ידןע'להיולעיס כצורת הנלורשהחרץ כלוריית ותלויה על‬ ‫כלימה כמרכז הגלגלים והס הרקיעי׳• והגלגלים גס הם כרוריים‬ ‫ומסבבים את הארץנתכזעתם ומוליכה עמהםכל צנא השמייהכיבתארץ‬ ‫וסנהנמצאוילשמששתי תנועזחהאחתעצתיית • והשנית מקריים •‬ ‫ואולםהעצתייח היא תנזעתהישנתית תה שנק״ה יז׳זרטע יסב•‪ :‬גלגלה‬ ‫אתהארןפעסאחת • וסמקריית היא תנועתה היומית־ מס שבכל‬ ‫יום גלגל היומי מכריח אותו עם גלגלה כתנועה סביב הארז כתוך ך״ל‬ ‫שעה• זאענס הקו הרושם תנועה־ השנתית אינז קו הרושם תנועה‬ ‫היזמיתשהזאקז משזה היום אמכם הוא נוטה מןיהחשיה חציו לצפון‬ ‫וסציזללרוס• והנה השמש בתנועתה המקרויתתזרצח קלב עגולים‬ ‫נוכחים למשי־ה חן הצפון • )קלב עגולים ללרזס החשוק זהנה האופק‬ ‫והיא העגולה סיזלומה שבכרזרהחפרשהכיןחצי הנלורשעלהאדץזבין‬ ‫החצי'שתחת הארץ יהי׳ עלשנימיניס• אופק ישר יאיפק נוטה• אופק‬ ‫ישראל‬ ‫עירובין‬ ‫כה‬ ‫ולהאיר על הארץ כי היזלק התחתון חן הא‪ p‬כולו מכיסה בחי אוקיניס‬ ‫אין בו ישוב לדעה הקלחיכים גם אפשר שיקרא לפי מחשכה היריס‬ ‫למעל׳ בחלק שאנחנו כ‪1‬זלהסנקרא'סכוטוכל‪.‬הרבה ער ‪.‬‬ ‫זתתחלתתגמערטתדרזתיתזמתקרבאלהצפון זחזזראלהמזרח עד‬ ‫שהוא זורח בקרן מזרחית דרומית • זזה אומרו חמכ יוצאת כיוס ארוך‬ ‫זהז פני צפזן זכז׳חתה חצאת ביזם קצר זז פני דרוס תקיפת ניסן ותשרי‬ ‫חמס יוצאה כאמצע המזרק ושוקעת כאמצע המערב• שנאמר הולך‬ ‫אל דרוס סובב אל צפון קזבכ הולך הרזח הולך חל להם ?יום רצונו‬ ‫שבבל יזםהשתש נדחס הנכח כתנעהה על כלפניסכנ״לוקובבאלצפון‪.‬לכן יהיה תלק יותר גדיל מן העגולים הנוכחיים הצפונים‬ ‫עלהארץלכניאזפק נזטה על האזפק מחה שהוא תחת האופק לכן‬ ‫כהיות השמש כצפון יהיה סיום יותר גדול לנניצפיןמןהלילה ז־הפך‬ ‫להיותו כלרזכוזה כולו ממאה למי שיש לו יליע? כתכונה • וע״פ הכללים‬ ‫האלויוכארולכרירייסיכמאמרתמה ייצאתוטיזלהמתשעקר תישוכ‬ ‫כצפון אחר‪ .׳לקיםזע‪#‬ואחר כס!ף‬ ‫'אחךפמואל ליהנהו להני כלליכי מעזלס לא יצאה וכזי‪ .‬ובלילה הזל־ הקשת שתחת האקזתזא כולו כצפון • ?בתקופת טבת •‬ ‫כצרק שאינם מזכרחיס זאינזאלאכחתחזק לעשות סנגורין ללכריו‬ ‫הזלך ביזם קשת הדחתי ויוצאת בקר! מזרחית דרומיתזשזקעת בקק‬ ‫הראשוניםשכספרזמקורחכמה• אפקעלתקצתתמיותיזאשיכ תה‬ ‫מלרבית דרומית זזה טלו' לדרים הנוכח ובלילה הקשה שתחת כאק‬ ‫שאפשר שיסתפק כהם איזה תעיין י• זהיאכחה שתמה על הטור כמה‬ ‫‪.‬‬ ‫מיגהשכלילה היא נתיר בתנועתה מצפון הסכק־ סובב והולך הרוק אלו‬ ‫פנימזרח זמערכ פעמים מקבבן פעמי׳ תהלכהן והוא ל כ תבואר לפי‬ ‫מה שכתככי • והכס להיות שתנועה היזמית היא תנועה מכוונת לעצמה‬ ‫זהות כדי להאיר ע״פהאקנקראיהליך • אמנם תניעה הלילי? אינה‬ ‫מכוונת לעצמה זולתי לדכר אקר והוא שתוכל לחזור חל המזרק לצאת‬ ‫שהוציא מהירדן הזה הראשון ללכני כפר אמצעי אין מורליןלהס אנא‬ ‫לחימתם ‪ -‬כי נראה לז שאף שמזכרת לזמר שדעת התז׳ללאחצעי אין‬ ‫חידדין להם חן סאזיר שבין כ'סחיצ‪01‬ת כדי שיתכן תירוץ סתזקפ׳ אין‬ ‫חזכרחלזחרשאיךחודדין לאמצעי תן סחיצזנות י אלותמצ״ן דבריו‬ ‫בקצזר • זאץ כאן תימה על הטור כלל • דהנה ע״כ נפרש חזחרו עזשה‬ ‫האמצעי את שלשתן להיות אחד שהכונס שע׳יי האמצעי נעשו הכפרים‬ ‫החיצונים ככפר אחר גדול כשיעור המרחק שמן כפר לכפר שכןמשמע‬ ‫מלשק עושה את שלשתן להיות אהד• ולכן מ‪1‬דל!י לכל אחל מבני‬ ‫הכפרייהכפר החיצון להס • ונמשך חזה עוד שהותר לבני הכפרים‬ ‫החיצונים לכא אל כפר או עיר קמ!ך »ן התדר‪ .‬סישוכ הוא כצפזן( זסו‪ $‬נחתך עם‬ ‫החשזסיעס העגולים הנוכחים על זזיוש כלתמצבותליאםעל זיחת‬ ‫רוותזת‪ • .‬בתוך‬ ‫אלפים‬ ‫‪3‬‬ ‫י‪'J3‬‬ .‬שכין כפר לכפר ‪.‬שבמס ארוך‪ .טיתהשתש הגלולה לא יסכימו‬ ‫לכליוללברי החונטים שאמנם לעת התוכניים •האחרועס שהנטיה‬ ‫הגלולה לשמש לא תהיהיוהרתך״ג מעלות .‬‬ ‫ברש״י יש חתקשיס כהבנת דברי רש׳׳י כעמר‪ .‬שהנחתי‬ ‫באיר‬ ‫וצמרו אשרצייר יתחייב שקחעת לעת דהיינו לילה ויזם‬ ‫כתקופויניטןוהשרישאזי המעתלעת זמן ההליך שהחליה תהלכ־ז‬ ‫כארלרזחות העולם כצחציס־ילאישיהאלהליל׳עכ הייסשאהר התקיפה‬ ‫אך יגדל אז יקטן חהמעת לעתישכתקזןה כשיעור השנוי אשר‬ ‫יחזלש כין היזם והלילה ריק ותשכח וסת&יבה כזה ששם חעת לעתאיכו‬ ‫נחשב חתחלת הליל׳לתחלת הליל׳שאלז היה כןגס לפי הנחות התזכנייס‬ ‫לא הין כל המעת לעתדזמיםזה לזה כזמן אחיבכל מצבי השחש במזלות‬ ‫אם כארוכה השקיעה או כקצרה השקיעה• אלתשהחעחלעחינחשכ‬ ‫מחצי הלילה לחצי הלילה שאחדיר• וכזה יתכזכז דברי ר ל י גס כן ילא‬ ‫יהיישנזיכתעתלעתמעילס גסלפידכריז •‬ ‫תז׳ לבזר המתחיל ואין כין תקזפהלתקופה וקשה לריי וכוי עד‬ ‫שם‬ ‫סוף הקושיא • מלבד קושיא זאת שהקשה ר׳׳י נמצא לכאורה‬ ‫כעניץ חשוב תקיפות זחולדזתלכר יותר מתמיה • והוא שכל חשבונית‬ ‫בתקיסזת זמזלדותסלויםבתזלדאחדזכתקיפה אחת הידועלנו חיתי‬ ‫קדם• זשחנז לנו חולד בסלד ותקופה ‪.‬הללכזלואתת ויציב עיפ‬ ‫דעות בעלי תכונה וילת בתה שהוכר שתכלית נטית השמש מן החשוה‬‫הוא שיעור מיה תעלות עד שכעבור זהכהקילחחוזיזרוחכקרן‬ ‫צפונית מזרחית • אינו מקובל להתוכנייםהאחחניכי דעתם תכלית‬ ‫הנטיה אינה רק ך׳׳ג חעליתייוהו שאחרשמואלא ל ז ליתינהו להני כללי‬ ‫דתניח מעולם לא יצאה וכוי וזה כולו מבזאר מה שחק ספק כו • זכיאזר‬ ‫יתר דכרי התכונה הנזכר כלס תחצא כקונטרס אחרון‪.‬אפקשכשיעו׳ .‬תצא‬ ‫מןקק מזרחית צפונית־ כי לעתו שתכלית סנטיה‪-‬־היאן״ג 'מעלית‬ ‫םלכל כדעת בטלמיייס • והאמת פלא נולע בפלמית נטיית השמש‬ ‫הגלולה על התס‪-‬כייש הרכה מן התזכניים הסוברים •שאין להכטיה זו‬ ‫גכזל קצזכ אך פעמים תהיה יותר גלולה מךי׳ג מעלזת ופעמים יותר‬ ‫קטנסככזכרכקפרסאזזיקא זהס אותם הסיפרי שגלגל כמילות הולך‬ ‫כהולך זשזכ־‪.‬הארץ‪-‬זכזה מתוק קושית התזילכגי׳ידוע שעל טכזר‬ ‫יישר הוא להלכים תחת משוה היום • הנה א״כ אןפקם!חחן עם עמלי*‬ ‫החשזס עלונתת נצמת־ ואופקכוטההוא‪-‬כהלריס חן החשוק ולצפון‬ ‫)ואיני אוחר ללרוס מפני שעקר ‪.‬רכריז יחלז לפי מנהג כני צפון‪ :‬אךשרכי‪ .•.‬ייסייסכזר‬ ‫שנטיית השמש הגרזלק היא מיה תעלות והוא‪.‬המזרחתהי׳ השקיעה כאזתה הרגע עצמה תתחיל השמ׳לזהח‬ ‫לככימערככטדעליודעי' מעט כצורת׳ הכדור ולפיזה• כל כנק‬ ‫סשכזנזהינז נשענים על יסוד כזפליזאיך נצדק ככל מקומות מושבותינו‬ ‫לחשוכ חבהלר ולא • וכבר התירו הספק הזה ר' שעליה גאון ושאר‬ ‫הגאונים כאתרס כי כל החשבונות אשר לנו בתקופת ומזללות הוא כפי‬ ‫אשר יחיל להיזשכיס בטבור האק)היא הנקודה האתצעית • ולכן אם‬ ‫עד״ת יצא לנו כחשכזנינז איזה תקופה או תזלר שנאחר פהואבמכסלזני‬ ‫וכשעה פלונית ״ אין הכזנה כפי מהשהזא לנו אחנס כפי מה שהוא‬ ‫לבני יזשכי טבור‪ .‬וע'סהלכריס אפרש המאמר הלל־ רק אקלים עול‬ ‫היןלמה אתת •והוא שיש עול עגיל אתל קחהז התוכניים ככח הראשי־‬ ‫והוא העזכר נכיץ־אשי בני אופק נוטה ז?גזלתנ שחוהךהאופק נוטה על‬ ‫זייזת נצכות מחתן עם המשוס כמזרס זבמערכ על זייית כלתי נצכות •‬ ‫הארץ היום והלילה תמיד שויס על מדה אחת זעל שעות אסדזת •‬ ‫ואותן כקולות קלככי אופק נוטה אמצע המזרק זאחצעהחערככעכור‬ ‫גמרא והא את הוא לאמרה כמחיה לרכה בר הזנא‬ ‫שם ר ף נז עיב‬ ‫כאזתה‬ ‫שכהקופק ניסן כסחת השמש על סמשוה תתחיל לזרוח עליהם‬ ‫חסתברא לאחר יותר חאלפיס • כלא״ס נחי היה‬ ‫הנקודה במזרח ותשקע כנקודת התתיכה השכית כמערכ• ומה שמררום יכול להקשות לאס בני אמצע גובה הקשת רחיקק מאמצע היתר אלפי*‬ ‫אותו העגול הנכס יקרא אצלם דחם• ומה שמצפון צפון• ובמעט אחה • ודאי שכני ראשי הקשת רחוקץ מאמצע גובה הקשת יותר תאלפי'‬ ‫ע*ין יתבחר שלבני צפון קשתי הנונחייסשעל הארץ שהוא תנועת השמש ל א כאלכסון מרובע אשר צלעו האחת לאלפים וצלע־ הכ׳קמ״א • אלא‬ ‫טוס יהיו נוטים תן אז׳פקס לצד דרוס והקשתית שתחת הארץיהיו נוטים‬ ‫דעדיפא תנייחקשי ללפי דעת עצמז כקשה מזתר כאן אן כהרבה‬ ‫מעל איפקס ולצפון • וחזה יתחייב שבתקופת תמוז שהשמש מקבכ‬ ‫יותר מאלפים אמס •‬ ‫כעגזל הקצה הצפוני שהזא עולה בקק מזרחית צפונית לפי דעת רייוקי‬ ‫שם תוילהתנן ליכילמימימלאוכו׳עלובלבל שלאיהאטןיהרלקשת‬ ‫הלל והילך ותתקרב לצד דרוס עד שיגיע בני צפון מדרום עגול‬ ‫יזהר מאלפים• בתשובתחזח־אירקייקנ״סהרבה לתפיככקיגי'‬ ‫הכוכח וחוזר ומתקרב לצפק עד שהזא שוקע כקרן מערבית צפונית •‬ ‫ואת על הקלמזניס ואיני כאתי להשיכ על כל דכריו כי כל מעיין ישפוט‬ ‫‪.

! לזמר שאין מודלץ להם יקאחד מן‬ ‫להשתאלא דיכניסדאתיעשה לילו תהיי לאשה‪1.‬לדהות‬ ‫השבת השתא נמי ללא מלוהו כשבת לירחי י״ט • ואמרינן נחי כל אלו‬ ‫עיכרק)לף מי(מלאזרייתא צרכי שכה‪:‬עשץ ט׳׳ט וכאכ ר ל י ו׳׳ל לשכה‬ ‫וי״ט חלא קלזשה לתרזזיהז שבת איקר! זכי ?יכא למיתר לכשל לבז ביוש‬ ‫מזתר לכשל למחר והכי בחי לא^ לשבה ויום טוכ כתר יומא למי‬ ‫זשרילמילו כי״טיי‬ ‫קשיא לי הא קשיי לי הא דאמרי׳ב‪1‬בתי')ד׳צז(כל הנוגע כ‪ 1‬יקלש‬ ‫ואי‬ ‫יקדש להיות כמוה שאס פסולה תפסל'כחיה'!אס כשירה‬ ‫תאכל בתתזר שבה ופריך אמאיליהי עשידולילתילה •‬ ‫פירש רש״יליחי עשה לזאכלז תזהם זללתי לת ללא תאכל לפסילה י‬ ‫זמשני התם רכא חין עשה ליחה ל״ת •שבמקל ש ורב אשי משני יקדש‬ ‫הוי עפה־ והשתא על לקשיא ליי להלס אעשהדאכילי! קדשים‬ ‫דללחי ל ת כברייתא ליקלש וכוי אחאי לא קשיא ליי אמתניתין דהניתכץ‬ ‫כמתן אתת שנתערבו לכזכחי׳.‬‬ ‫כאן הכובה להתיר להם למדזדמהחללרק חכע־החיצזןזלזה יספיק‬ ‫ד ל ג לכתזכות)לף ח( דתמריכן גבי אזכס ולו תהיה לאשה‬ ‫ומהא‬ ‫לכזמזחראף טשטכיהס יזהר מלא )ינאמת‬ ‫עעסמלאבלכד׳‬ ‫בחשההרא‪1‬יהל!פרטלאשה האיכהראזיהלבא נקהל ^‬ ‫שכעל הספרי הלל הרגיש כדקדוק והרק שהשיא אותי לאופן אתר זעשה‬ ‫ופריך ליתי עשה וללחי לה זסשכי להיכי אמרינן דתתיעשה דלתי ל ת‬ ‫לז ממנו קושיא עלהתו'(וראי'לרכרימןהת!ספתא וז״לכלדדעירזנין‬ ‫היכא ללא לקיימו לתרוזיהו אכל הבא אי אמרה לא "כעינא לי׳ ליכא‬ ‫וקלכפריס מכניס אמצעי טניהם זמרנע כנגק זתודדמהס ולהלן‬ ‫עשה כלל• ללטעמאדאיאחרהלאיעיכאהיהוקלי' לאף זה הזה‬ ‫אלפים אמה ע ל ל ־ ‪ .‫מסכת‬ ‫נצח‬ ‫ישראי‬ ‫לרובין‬ ‫אלפים אתה • הה לפי שאנו חושיין כאלו נמלא לאויר שכין הכפרי׳בכתיס‬ ‫שלככי ראש הקשת האי מוללץ חן ראש השט מחמת שהסכרא מכרעי‪.‬‬ .‬להתת כ ל ג יכניס כיכמית)דף סא(לכחן דאיר־קה תויא אשתז ״משלכ‬ ‫חודרץ לבני כפר האמצעי מןהאויר שכין כסר לכפר ההכרח ל ק לומר‬ ‫אנסהידמשזס הך עשה דרמיא עלה לא הייא אשתז׳זגדילהמזי אחריכן‬ ‫שאף אץ מודלין להס מאחל החיצזנזת• ועתה צדק הטור כהבנתז כלכרי‬ ‫)שם( שזמרת ״כס שנפלה לפני כהן הדייט זנתמכה להיות כיג'אע״פ‬ ‫התולזזה צרורי•‬ ‫שעשה כה מאמר לא יכניס• ולכ הרמלקלהדיא בליז‪:‬מל איכורי‬ ‫־ש‪ 0‬ככלל דכרחתמייעלסתויכמה שכתבו ז*ל שמודלין לבכי ־ביאה שכהן ללמט שאנס אלתנ׳יכתמבה להיות כ ל ג לא יכניס • גס‬ ‫עוד‬ ‫נושכקת ליי ככק הדיוט שאנס אשה ויאלכ נעלזונה אז חללה דליכ׳כמי‬ ‫ראש הקשת האתלשבא‪ 1‬לילך לצד ראש הקשת השני דאחימלי‬ ‫פשיעה זלא דאתי עשה ודחי׳ ללית־' א״נכהן הדחטאיכלג שאנס‬ ‫ומודדין להם מראש הקשת האחרת אפילו יש כין כ׳ ראשי הקשת יותר‬ ‫בהולהינתקדשןי •לאחר ונתאלמנהאוינתלרפה מיתנזדאסירה מפזם‬ ‫מלא ובלבד שלא יהא בין יתר לקשתיזתר מאלפים׳ ילמעלה בדף‬ ‫אלתכה איגרזשה ולכל סישזכי שזכרתי צריך לומר דאשה הראנ׳ילו דיומ׳‬ ‫להעית כלה פקזת תד׳אלפיס • כתני התי׳שכראה להם שאם אין בין‬ ‫קרא היינו שתהא ראויה לז בשעת נשואץיולא שרצויה לו כשעת‬ ‫יתרלקשתיותרמאלפיסשמודדץלהס תמיד מן היתר• הפן דברי‬ ‫האונס אז הפתוי!ראיתי כספ׳חשנה למלך שנגלה אצלנו ‪£‬תדש שכתב‬ ‫התז׳דכאןץ זאץמקזמ לתמיהה! כלל • דזההזאדזקא לדעת רנא‬ ‫כלא מלכעריכתזלילאשה הראוי׳לו לכקרא קאי אשעת אונס א! פיתוי‬ ‫גרי׳דרכהובאזאטישסזכרייאפי׳חתרתאלפייכץיתרלקשת • ^אחת‬ ‫והסברא הזאת עש שהיתיפשזסה בעיכיו אין לה סמך כלל ואף הוא לא‬ ‫שכאשר נאמ׳שאטי השי כ לרבא ע״פ סברתו‪. התז'‬ ‫לישבםבראזזדמליללעדאף רבהכררכהזנא דאמרכקשתאלפי׳ותז‬ ‫לא יידה־לכ ברין הזה רכפריס המשולשים שאף אס יש כין ביהתיצינת‬ ‫וץ־״רמדיאלפיס שאעלכ אמרינןרואץמשאיכבעירקעשזיהכחשת•‬ ‫ואלז אליבא דאכיי לא נצטרך כלללתירץ הראשון רקטותלפשוט יהזא‬ ‫כמו שתירצו ה תויבתירוץ הבי • ‪-‬‬ ‫שס רצה לפרש מאי דאמזר כגתרא)דף נה ע״א(כעיר העשייה‬ ‫עוד‬ ‫כקשת כאס יש יותר מדיאלפים בין ראשי הקשת שחידדיןלהס‬ ‫מן הקשת• הכוכהדוקאלכט אחצע הקשת אבל בני ראשי‬ ‫הקשת מודדין להס מן ראש השני ע ל פ לפי שאין סכרא כעיני! לומר‬ ‫הקשת הכי‬ ‫לראש כני הקשת האחד אס ילט דרך ראש‬ ‫שכמלוד להם מן פתח ביתם דזקא מלכד שאין טענתו‬ ‫ואת מספקת ויש סתירה לרכריזמלבריהתוסיבלה מלי כמו שהזכיר‬ ‫הזאבעצמז״ודחק לישכדכריהחזל ע״פדרכז׳ ישסתירהללכריז‬ ‫מדברי ר ל י שכתב למעלה)דף כה ע״א[ כלה תזמת העיר ת״ל נעשו‬ ‫כבי עירזת והיוצא מזו לילך דרך זז חוצה לה אין עזלה לומדת העיר מן‬ ‫*מכין ע ל ל • אלמא לפי תה ד ל ד השתא דסוחת העיר שנפרצה הזח‬ ‫ממשלק ולמיין עיר העשייה כקשת׳ ו ע ל ז פירש שהיוצא מן זו ללכת‬ ‫לרן תברהה אץ עילה לו מדת העיר מן המניץיקין קושיימןתימת העיר‬ ‫וקבעהאמר ששם ה‪7‬ץהכללהנק*מאאמהבלצדהפךלבריזשא<‬ ‫האי'סברא׳ עי״ש י‬ ‫להקשות ל כ חמה לכשבת')רף קלג( תהלר אקרא ליעלה שלא‬ ‫ואין‬ ‫בזמנה לא לתייי״ט דילל קראהאהךעשה נמיללי פשיעה‬ ‫שלא חל בזמנו כא והיה יכיל להתקיים בלא דחיית הלאו • דאפשר לזמר‬ ‫דאיצטרךלהיכא שתל שמיני שלז כשבה וייס אחד בשבת שאחריו י*ט‬ ‫ל ל א ללא הזי עשה הכאה ע״י פשיעה כיין לסזף סזף היה צריך‪ .‬כאופן נקלה‪-‬זהזא שנאלשהלס השיב‬ ‫להעשה כמי ע״יפשיעסהיאבאהוהואמהשהוהירוגםאפשרלקייס‬ ‫ד ג ט קשת אין לומר מלא לעי שכוכתינזשס למליד לבכי כל הקשת‬ ‫העשה כזזלת לחיית הלאו דאפשו לשרפיאהרי״ט • י לללאיצטרך‬ ‫מאמצע היתר ילזה לא יועיל מה שנאמר מלא דאעלכ לא הותר להם‬ ‫למזח שבעצמות וכהא לתכן כ ל ז לפסחי' )לף פה( ועצס לא השבח בו‬ ‫למלזד מאמצע היתר כמו שלא הותר ככפרים • וצריך ל ל ו שלא יהא‪.‬שתא‬ ‫< !שב כעיר אחת עם כפר החיצון זכשםשתחימי כפרים החיצזניםנכלין‬ ‫לאחרינן לאין העשה זאת כלאי ללחות הלת ולאי לאסזרס עלי! אף‬ ‫בסוף אלפים מןהאויר כן צריך כהכרח שיכלאתחז־ס הכתר האמצעי‬ ‫שכעת החזנק היה כהן סליז׳לעיכ לא חחרייאלא אירס את האלמניונתמכ'‬ ‫שהיא נחשב לחתדיס עם כפרהתיצין י וכיון שזה מזנחקייס שאין‪ .דף פ(דליתי עפהזטיכקושיתהתזיזגאן‬ ‫עי׳כ ניחא לייה תס מטעם דהוי עשה דפשיעה כתירוץ התזלא׳׳כ חיאי‬ ‫מקש! איקלש ליתי עשהוכויהא האי הוי נמן עשה לפשיעה !אפשר‬ ‫להתקיים בלא לחיית הלא! !אף רכא ל״ל לשנויי לחץ עכל דיי‪?:‬‬ ‫‪ .‬לא נצרך כלל לתירזהראשון‬ ‫ייצא לה ראי כלל גס כתיס׳לכתזכזת)לף ל(להכע»לה נראה ללא ס״ל‬ ‫של ת!ס׳ניישלפרשכפשיט!תדהתסלאאמךחלי לפישישיזת׳מאלפיס‬ ‫‪.‬‬ ‫וכמתר *!אלפים לא אמרית מלא ןבתז שתירצו התזיבאמת כתירין השני‬ ‫ולפי הת׳חהשניכחנזהתז׳למעליבדאיכא רק אלפים כין יתר לקשה שאוי‬ ‫אמריכןתלא זמוהרין נכי ראש הקשת האחילילךררך בכי רא& הקשח השני‬ ‫והזא מזכרח ל ב חן התירק הכידלא אמריכן מלא כעיר העשוי' בקשת‬ ‫תחמתשישיזתר מאלפים כץ יהרלקשת‪-‬נאולם בתירוץ הראשוןרצ.‬לת שבמקדש לאף חם איה לדחי הכא לא דקי לפי ל ל י פשיעה הוא‬ ‫בא זעיי׳כתידזפי דזכחי׳ושם אפרש •‬ ‫דף כעיא‪.-‬ובודאי שבן הדין הואכאזהיהיכזללההקייס בלא לחייההלא! • ואין להגשות על סכרה‬ ‫ל כ בכפרים • כי נרמז כגמרא לעיר העשוי כקשת‪ -‬שאל״כ רק‬ ‫התויהזאת מהא לבלי נ לשכת)לף כת(זבלז לפסהי' חהלריכץ אטעמא‬ ‫שבכפרים אין מזלדין להם מן האייר שכיניהם רקלזקא מןהכשר מה לאין עשה לשריפה קדשים לוחה ל״ת ללא תעשה מלאכה די״עואית‬ ‫החיצון •לא היזהתויצריכיןבלההתסליכאוט׳לכלהדיתקיסלפרש־‬ ‫אע״ג‬ ‫למפיק לה הקרא ואיה למפיק לה חטעס רי׳׳ט עשהיזל״ת ־‬ ‫עניין מלא י כי ככר יש לפרשז‪'.‬‬ ‫אחל עצס שיש בז מוח ואחל עצם שהין בו מוח‪-‬ולא להאי כותר לעצם‬ ‫כין ראשי הקשת יותרמלא משא״כ י כאן איכא לחימר מלא לפי שאין‬ ‫שיש כז^ח וח ללחי ע״י פשיעה היתיר ליתי עשה דשריפתז וללחי ליה‪•.‬לתי׳ללת־ ולא הוי‬ ‫החיצינותג״כ• שא״כ היה צריך למדוד להסמןהאזיולכשכלהאזיר‬ ‫עשה לפשיעה כלל לכשעת האונס כק הדיוטהזה׳ מיהו י‪.‬מכזאר מזה שעזשהמשני הכפרים התיציני׳כלר‬ ‫עשה לפשיעישהאזנפעכר על איסיילאז בביאתועל אשהכזאתזסעשה‬ ‫אחד ומרכע אותן כדין עיר שאינה מרובעת ומודל מהם ולהלן מכל צד‬ ‫דזלזתהי׳לאשס היה יכול להתקיים כלא לחיית הלאו כאוכק לעלל ללא‬ ‫אלפים אמה־והנה מבואר ל כ שכאשר נמדוד לאיזה עיר או כפר תחנעיו‬ ‫עבל חנסירא כביאתו וליכא פשיעה כלל • זכח״שהגוי^כ לולו תהי׳‬ ‫חן עיר אחת אחרת שתכונה כאלו הס אחדייעם עיר האחרת שמהלך‬ ‫לאשה מיזהר ללמד ללא אתיהאי עשה זדקי׳ל״ת קשה ל כ ל״ל ־ קרא‬ ‫את כולן וחוצה להן אלפים ‪ -‬ואחר כל הלל נאחר דכיון שאנו כאין‬ ‫כיין דבללה תסנרא לא לחי׳ • ייייל לאף התם משכחת לי׳בלא פשיעק‬ ‫לזמר כהכרח שדעת התנישלכפר אמצעי אץ מולחן להם תן הא!יר‬ ‫והייני כגין שכהן הליזט אנס אלמנה ואלכ נתמנה לה־ותכהן גליל‬ ‫שכין התיצינית • ע״כ צריטן אנת.‬‬ ‫וחבילות כמז שאנו מזמרים בעיל העשוי כקשת ריאין כאלו היא מלאה‬ ‫כן כלל•‬ ‫כתיס ומצירות • שהדין שבני רחשי הקשת גם־בני גזכה הקשתהזלכין‬ ‫חייליה מחן ל ז ל ת וליה׳ עשהזלילתילאולבל תוסיף‬ ‫דףקעיא‬ ‫לכל הקרוב מן היתר אלפייאמה שכל תלל הקשת עם הקשת כתשכ כעיר‬ ‫ןי־׳ל ללא לחי כלל לכלאים בציצית להצא ע׳׳י פשיעה‬ ‫אחת שדינה םהזלכין את כולה וחוצה לין אלפיס‪.

ני• ואמנה‬ ‫כיויארוך יהי׳השיעזריותר וכקצייפחוי־והמיליעלההשח' קוד׳הנץ בכדי‬ ‫לסנהדרין שאותן השעית חן שעות זחניזת• ואולם כלהד)הכיאו סט״ז‬ ‫שע׳ן‪0‬מש כערןאותןהשעזת שהיויההואנחשיצ׳׳יכוהםהשעות הזמניות‬ ‫כל פקת( כתכ שהשעות הנזכרות כאכילת חמץ כעיפ זכאן הם שעזת‬ ‫והנה‬ ‫מיזת • ויש כזה לדקדק‪ .‬כשני הליעזח הלל אס לדעת‬ ‫ץ‬ ‫י‬ . .‬דף קלו( והיינו בלאן‬ ‫להשתלל בזכות הערים המיזמים להמליטס מן המית •ולכן נפרש להאי‬ ‫ללא ת^שה מלאכה כלמשמע כפרק מי שהחשיך אלמא לללאי קרי קרא‬ ‫לאומרכחמשההיאכסיף חמשה • ואץ העדים לפ״ז מיזמים ט אם‬ ‫נמי מלאכה האיזכס שממה שכתטהתויכלכ לביצה ל ף ) ל ג ( כשם‬ ‫מוכחשים •זזה חכואר־ לקלל שהרמלס יסביר כתירוץהראשון של‬ ‫היחשלמיגכיהא לאמר מוגמר ע״ג חרס שריא וכהכז התוספות ל ל‬ ‫תז׳שתירצז כלה כשית)לף י״כ ע"כ(לסא לקתה כי קמתא קאי וטעז כץ‬ ‫זהרלי תפרש לשפיר הזי הנערה יכוייכןמשמעכירזשלמי מקו לאללזקי‬ ‫שש לשכע הוא כחמץ רלכל מס!ר ולא כעלות ללזריזין מסזר • זאילם‬ ‫נר של בטלה ט״ט יייייסי אסר ורכקשרי והטעם מאןראקר קבר הכער׳‬ ‫התנ׳אסשר לקוברי'כלעתתלל להשעות הכ^רזיככאןהם שעות שוות‬ ‫לחלק יצאת והוי חלאכה ואסור זמהן לשרי הכר ללאו יצאתחשמע‬ ‫זלא ‪.‬קריכין אחל־‬ ‫חצות החס •*מדוע העדח כסל הלא אפשר לטעות כץ ששית לשביעי'‬ ‫התמיד ק<־מינן לייתרי שעי • כערב פסח דאיכא פסי! אחריז קדמינין‬ ‫זהזאכתשלנז כץ שלישית לרביעית• וקשה לדעת נרמלס• זההביכה‬ ‫ליה שעה אחת י • זעכרינן ליה בשבע ומחצה• ימבואדמזה‬ ‫כזה כעד דעת הרמלס ‪:‬יכזלה להיות כשני פנים • אושנאמרדמה‬ ‫חחןשתיטתספסתסזאחחחילמן שמונסזחח^ס שהזאגמרהקרכת‬ ‫שמ‪1‬נח קייס אצלנז די!ס התפר קצר היא ששה שעזה כלכד הזא נכנה על‬ ‫התחיל ונמשן עד סלילה שאלולי כן לא צריך להקדים התמיד ׳זאחנס‬ ‫רעת רליכפי מהשפייבעירוטן)דף נז * !בשאי מקומות לכיוס יצר‬ ‫לא יהיה זח.‬קצר זסחות מי׳׳כ שעות זאז שיעור רכיקרנתא נמשך איזה זהןכחיך‬ ‫התוי&ס על קז‪£‬יא אחת אכל קשה איך אסשרלושרשמפני שהנערה‬ ‫השעה החמשית משעזיהזמנחת שכעת ההיא»אז י״ל שטעו טן חמישי'‬ ‫כלאו אין שם מלאכה עלי׳ הרי מחמר אחר בהמת! כשככלאינז אלא‬ ‫לשכיעייכלל • !בכאן לא יועיל! התימנים הלל כעיזר שבכאן כתחייכ‬ ‫לאוכלאיתאברישיבמזתיכפיקמישהחשיך‪) . f c T O 3‬ר ל י לסבכי טוכ זכזיעלזמה היא טזכתז מסכי‪ .‬זמניות כלל זעוד כדבר חזה טלה־‪:‬‬ ‫כלכרירי״בא מיהו כירושלמי שלסניכזלא כחצא כןטחשלתי מלכל‬ ‫הוילה אחל אזמר כשתי שעות ומיעל ומעלות השקר עד הנן‬ ‫שס‬ ‫שכפ׳ המשילין איהא כזה הלשוןמהלהרליקנר שלכשלהט״טחזקיה‬ ‫הימילין‪-‬ויש לדקדק היה להםלהתז׳להקשית קושיא יולכזללת•‬ ‫אתר אקיהמתניתץ כליג עלה ליקוקיה לא תבערו אש בכל מזשבזתיכם‬ ‫מלדלכמעלז׳השחרעלהכץדימיליףיעלהלסיהתשכזןשעהיחומש‬ ‫ט‪1‬ם^ש‪:‬תבש..‬כר מצוה!הזרה אורזט׳עד וטון שעלה‬ ‫פכים צריך לימר שהזמן הכקצכככאן ־עילעמירת הצלהוקעליזס‬ ‫מלמדינו להמתין טציאתז לררךעדהנץ זאז טדאיינצצקןהחיהומן‬ ‫טכוכי כי מלבר כשעה הששית שכע׳׳ס שאזי היום שזה אל הלילה מלתי‬ ‫הליסטיס ולא קידם הצץ שאפשר שיטעה לצאת כלילה‪-:‬‬ ‫כשנת העכזר אשר מזה איכז מלבר כמשנה כמבואר כפיפקים ־ זא״כ‬ ‫ע״א רש״י לה אימא כל תל זכייואם שהה ער השע יכערנז‬ ‫דף ח‬ ‫קשה איך פסק התנא כאחד^אזחר כחמש ואהל אזמר‬ ‫כתשע• זהאלנקטלזזקא חשעלהיינז משוס לער אזתן‬ ‫כשכעשעדזתן כטילה הלא פכר ימצא פניי לקיום עלותן והוא כתקופת‬ ‫סומן יתעכככהכרח שחיטת ?פסח שהא תן משזתטי הפקחיילא יקרי‬ ‫טכת ־ ט ידוע שהיזם אויששהשעזת כלכל זתהייהשעההזמניתאזי‬ ‫לשקוט קולס תשע‪!-‬זה לפי דהמשךש־ויטתפסיזהזא לשעות כדמוכח‬ ‫חצישעהזהנה ר ג ע חצי היזם לא ישונה תמיד הן כהיויהיזס ארזךק‬ ‫מריש תמיד נשחט־דאמרהתס דחמיד )‪ dpi‬ככל יחזה השנה כשמונה‬ ‫כהיותזקצרי!א״כשעההשלישיתמעלהיזס‪5‬היאהשש^תשלסניחצות‬ ‫זמחצהיקיכבתש־^ומחצה ‪ -‬כמיכ פקחנשתטכשכע זמחצהוקרב‬ ‫היזם חמ׳עזמלת כי קרכתא• ואם אחד אתר בחמש שהוא חצי הראשזנה‬ ‫בשמומ־ומחצה • זקאחר עלה כגמרא לזמנו של המיר הוא מהתלת‬ ‫מן השעה השלישית • זאחד אזמרכשכעשהזאשעהרכיעיתשאחר‬ ‫ששלומחצה • רקבכל השנהדאיכא נררייוכלכית דאין‪.‬הרמלם אס לרעיו ל ה •‬ ‫שאיתיבגמרא כדף שאח"! אחר רב אדאבר אהכהשיתיומא‪:‬בי‬ ‫י החמה ומעי הליסטים יש מקשץ הלא כסוטה‬ ‫" י‬ ‫‪V‬‬ ‫קרנתא קאי־פהכזנס כזה שבשעה הששייאץלהכיר עיי הצל לדעתשלא‬ ‫פ׳ היהגזטג אית׳כגמרא זז"ל‪.‬ס׳׳לכר' יוסי להבערה ללאו יצאה פלא כפי אלז קשרים)דףיקייד(‬ ‫כזהסרה הקושיא הגיל וע״פי מנהג תיק הראשק‪-‬אלא שעלהחיחצייא‬ ‫תיייתיר׳ישחעל קראלעזלוז שבת כשנתו ללמדעל חלבי &‪3‬ת שקריכין‬ ‫מ׳׳לקשסמהדאחורכגחראכסו!זך)דףי"כע"א(כעניץהזחהיכדץ‬ ‫טזיהכ‪'. ששיטתו רק עד שקיעת החמה דדסנפסל כשקיעת החחה•‬ ‫השמש חהלך חצי המהלך תמה שהוא מהלך טוס טנוכי־זאכי כתמי שם‬ ‫כראיהא כפ׳איזהי מקומן)דף ל!( שהוא כח» שעה!חתנה קילס הלילה‬ ‫שזאת הדעה אינה מקזיחת חכחהיטעמיכוכנץ אכ שבטל חס ‪-‬שאמרו'‬ ‫לרכאגופיה ל ל דמשקיעת החמה זעד לה אדם מהלך המילין וה!א‬ ‫ב ל ח י שהיה טמא דהודי חכמי ישראל לחכמי האוחזת שגלגל חוזר‬ ‫מ ג י ע לשעה‪ .‬זתקטרה *אימ׳אלא הבערה כדחשחע כלדאחץדאחרזר‬ ‫הלא דנתיבלקמיהטפיאלאשכתחשממהכמזרחובשכעחמהכחערכ״‬ ‫ששימש במאיאיכהקטרההא אמררייזסי הבערה ללאי יצאה מיהא‬ ‫סלאיחצאפניס שאףבזההאיסןלא יהי! חזזמיס‪-‬והוא כעת שהיום‬ ‫האיש לישכ לעדיפא ח יכיה מקשה הלס כריש יכחות ז כ ל ג תירצ!‬ ‫‪.‬ומפצה ועיין כח!'דזכתים של• ויסייללזזחן שחיטת‬ ‫ומזלות קבועי׳ וכזה איןחקוס לקי!ם פיירלי • לפיכךאנחנז חייבים‬ ‫כפסח משמונה זחחצש • עד עשר ומחצה והוא שתי שעות ואולם זמן‬ ‫להודות לדעת התוכניים כפי הנהזתיהס ‪ -‬ילדעתילא יגיע יוס היותר‬ ‫‪16‬זימתהפסח היותר קידם שאפשר הוא חסצות י!ס זלמעלה כדמשחע‬ ‫גדול כגיבולזת המיושבים כי אם לששה עשר שעזת והחס היות׳קטן‬ ‫הכאואאוה! זמן זלחעלה כשי־מן התורה ולפיכך אףאםיציייר‬ ‫לשמנה שעות ל כחכואר כספר צזחח האק זבכפי אשפילא• זק הוא‬ ‫שהדיחו הפקיכהכלית חס שאפשר והיינו כתחילת שעה השביעית יהי'‬ ‫דעתחז"לכפיפיר‪1‬שיככלחקוס׳!כןדעההרחלס‪-‬וללזגםכחקזל‬ ‫האחרון שבהם שוחט כקזף שחונהולאקודס • 'זלמצאשהוא‬ ‫טכת אס אחד אומר כה'ואיור אוחרכשכע הדין שעדזתן בטילה לפי‬ ‫שזהה עד תשע ‪-‬י‬ ‫להאידקאחרבחמשההואכתחלתחחשהועדקאינזהשחשכיקרנתא‬ ‫ש ס ע י ב הוילה לחלק יצאה זכו׳ועזל אזחר רילא ללמ״לללאז‬ ‫לפי חשבון שמונה שעות כיזם קצר )דוה התירוץ דיזמא כי קרנתא קאי‬ ‫יצאה לא הי׳אסור ט״ט כיו! דאין שס מלאכה עליי עיכ יש‬ ‫סזא לרכא ולא לאכיי כלש התוילקחן כלה כשיה(ועזד יש לומר לטון‬ ‫לדקדק דתהאי טעמא כמי נימא דאין הבערה אסיר כיוה״כ כיון דאין‬ ‫לכאן מיידי כעדו׳שהעידו כעסקי דיני נפשות ווה אינו נזהג ל א ‪pfo‬‬ ‫שם חלאכה עלי׳לא הוי ככלל כל מלאכה לאהעש‪3‬לכק\ב ג ט ל ס י‬ ‫יאק לומר דלהנ לא״כ היאך כעי הלס לזחר כריש *כחית דר׳ישחעאל ישראל זכאשר נתשזכ המס האחר קטן כפי חה שהוא כ ל י • הוא כפי‬ ‫החכואר כקפר יסזל עזלם י״ל שעזת היזהר ארןך זלל היזהר קטן• יגס‬ ‫‪.‫נצח‬ ‫מסכת‬ ‫ישראל‬ ‫כו‬ ‫פסחים‬ ‫אםלדעת הרמלם ‪-‬והוא המס‬ ‫‪ .‬השעית• הנזכרות בכאן י אסהס ש‪)1‬ת)רצוניחלקאתד‬ ‫השעות הזחניות חכזאר ללז דהשיעור של דיולחילין הנזכר׳ כגמרא‬ ‫פך״ד כמעת לעת(אז זמניגת )רצוני חלק י״כ חהיים כין ארוך כץ קצר‬ ‫ונאריך השעזת יוה׳גד!לזת(דע ש?רחלם כתב בחשנידהח בודקיןלה • על השיע!ר שחן עלות השחר עד הנץסוא נאחר על יום בינ.תאץט״טלא זאףלהירושלחישהטאוהתיססתאץ‬ ‫שעה‪-‬זהזאחאח'ר'יהזלכפ׳חישהי׳טחא דףצ‪(1‬אפרגםללז תנהיג‬ ‫ראיהלזולאיצרי־ך לפרשכפירשרטכו ירוחם כר של כטלה הזי לכבודו‬ ‫ק‪1‬שיתהתי׳לסי ששעה השני חן היייתתחלת בכלי היחש שעת קילחנ!״‬ ‫לא לבטלה לגמרי לאל״כ הוילמימר הבעיה שלא לצורך זכיון שכן‬ ‫זמדזע הקש! התז׳דזקאללד למילין זי״ל דללד ה׳מיליןהקזשיא חזקה‬ ‫אדרבא מזכח דלא כפיירי׳׳כא ‪:‬‬ ‫אכל לח״ל ד׳חילץכבר היה אפש׳לדחזק זליש׳הקזשי׳‪-‬למי ל ש הרמלם‬ ‫גמרא תכן התם זבז׳אקד אזמר כשתי שעזת זכו׳ עניין‬ ‫דף ייא‬ ‫כמשנהראשונהדכרכוי! ללעמזדהשחר וכז׳ככדישעסזחיחשחן‬ ‫‪.

‬עןד הזמן שמן עלזת השקר זעד הק אחר מעשרה‬ ‫שכג»ףעכיןפיתיזמאכיקתהאקאיהנזכרכגמרא• אשר‬ ‫אפפ‬ ‫זנתיכןללדה׳ מילין שהוא אחרמשהזנהביזסיהיהתהיד‬ ‫טוס•‬ ‫־ סכזנה ב‪ 1‬שכשעה הששית החמה עזמזת כראש כלתלסזהצל‬ ‫כך• וכי־יכי^תי למעלה לדעת התזסידהשעזת הנזכרות בכאן הס‬ ‫אינונוטהלשזס צדרקנזפל תחתיו כמ״שרל^אגי נטך מא‪1‬ל »לא‬ ‫‪.‬קות • או נכא־ןר‬ ‫שכל שעה ששיח השיע עומד כראש כל ארס כפשט הגחר׳וכפי׳רלי•‬ ‫לאחר לקושיתהתוידאלזדייקינין הוא לרבאלוקא לאמר הך קברא‬ ‫כפהוך • ורבא גיפי׳לל כפיתי• שהית טח א לה ן עלות השחר ועד הק אושנאחר שאינו כל שעה ששית אבל חלק מהנה והיא הקרוב אל רגע‬ ‫אדם ההלךה׳הילץ שאמר שם רכא שיתא אלפי פרסי‪.‬ייס'כק‪1‬ף‬ ‫ומקשי התזיעל רכא מדעת עצתז • וזה יזתר קרונאלהפשט‪:‬‬ ‫תפיסה על מחבר מק יעקב שרצס להכריח שדעה ההוילפסוק השעה השכיעי'ש!ה למרחק! מחנו כתחלת השעה הששיה • ול*ה א׳־כ‬ ‫ומזה‬ ‫אתרושכששיה חמהייכי קרנתאקאי ובשבע חחהכתזרח׳ וגס החלוקה‬ ‫כ ל ד הן עלזה השחר יעד הנז ההלך ה׳תילין אע״פ שדיעה‬ ‫השנית לא תוציאנו ממר המכזכה • והוא שאף אם נאתר שאץ הצל‬ ‫הזאת עלתה כתיובתא בפ׳מי שהיה טחח • וראייתו הה שההוקיהקשין‬ ‫כאן מן משכון דהיהילץ ולה״ש אץזה ראי׳דהתז׳חקשייעלרכא מלרכא• עוהיתחהיז כל משךשעה ששית מלכדישתלק מסוףהשעיהששית יהי׳הצל‬ ‫הזסיל״ה שית חמהוכז׳על ‪1‬י״להאלקאמרשיתוכו׳אצל עותד תחתיו ונפרש ענץ שית חמה וכו׳כוולת שפי׳רלי •־ויהי׳ כשיעזר‬ ‫רףיבעיב‬ ‫עדיתלזרתץמסור• ישלדקלק ללו אמאי קיט ההוא הצל עומד תחתיו כחלק תן השעה השכיעייהקרזכאחהתצי היום•‬ ‫התנא אחד אומר כחמש ואחד אומר כשכע עדזיתן כטילה ‪ -‬מלוע לא ויהי' א!תרם שית חמה כי קרנא קאי על החלק ההוא הקרובאלחצי התם‬ ‫ואתרס שבע חמה במערב על החלקישכסוףשכע• הלכדשפי* זה‬ ‫אשהעיכן לאף אס אחד אזחר כשיא זאחד אזמר כשכע עדזתן כטילה‬ ‫רחוק מאוד• כי לא ימלט החלק ההוא להיות רוב השעה אז חציו או‬ ‫להוא רבותא ספי • ילה חם אחד אזהרכה׳ זאחל אזהרכויהדץ נזחן‬ ‫מיעטו ואם יהיה רובו אין יצדק שיקרא המיעוט של כשעה השביעית‬ ‫שיהא עדזחןבטל שאחר שכששהצל עזתד תחתי! ואיבו מטהלאילחזרח‬ ‫כשם שעה שביעית סתם • ואס יהיה מיעוטו איך יקרא מיעוט‬ ‫זכבראכזאומרי' עדזתלזריזץמסור ולא הזה להם‬ ‫לאלהערכ•‬ ‫לטעזת בין שש זמן עמידת הצל תחתיז זכין שבע זהןיכסית הצל למזרח י השעה הששיס כשם שיה כקתם • גם אס יהיה חציו איךיקר׳ שית ושכע‬ ‫כקחס לחציהאחרוןשמןשיתושכע‪-‬עודייולידלמקזשמ׳גדולות־־שא״ס‬ ‫ולה זהואהטעם כאחל אזהר כהיואחד אזהרכז׳דכה׳הצל נוטה לחזרת‬ ‫וכוי עומד תחחיוווהמבזארלפיפשט הגמרא זפיירלילה שית • ולפי יהיה החמץ מוהר כאזהו החלקשמן שש שעדיץ׳ החתהכהזרח • או‬ ‫מיש לתעלה כשם ל ה להשעות הנזכרות ככאן הס שעות שזזת‪ .• *•::z‬יי־‪:‬ת כדעת תיה זלפ״ז כבר יחכן שימצא שתהא השעה השנית‬ ‫ידעתי לפרשו כלל• להיות שידוע שרגע חצות החס •היא כץ פעה‬ ‫שמן היום מתקלת עם קקממש!היינו בזמן שהיזם קצר והוא יכזל שיתי׳‬ ‫באיי כזמן שהיזם כתכלית הקיצזר עשרה שעות כלס לתעלה יהיה ששית לשביעית שכקוף השעה הששית עכר חצי אתת מהיום • ומצל‬ ‫האמת אץ השמש עומדת כראש כל אדם כי אס כאותה הרגע נלכד •‬ ‫הזיזי שמן עלות השחר)עד הק שהיא חלק עשירייאז שעה אתת ממש•‬ ‫זה ׳‪-‬עת השנית שעל היום מתחלתעםהנץ־ !לפיכך יש לדחות קזשית שאז השמש כחצי השמיס • לולי שאפשר לומר שגכ איזה זמן קודיחצית‬ ‫המס מןוש יהיה השמש נראתעומלכראשכלהדסמתמת התקרבותו‬ ‫התו׳ילזמר למיידי כימים קצרים דהכלל אצלינו התנא אק צריך לפרש‬ ‫לדבריו‪ .‬ותרשזת נתונה לפרש לכרי! כהכא במאי עסקינין כנודע • אל חצי השתים ואין כעית הצל נכר לבני אדם • אלא שיתחייב כתו כן‬ ‫'ואתנם אפ נניח שהעלות השחר ועד הקאדם ההלך ה׳היליןויהי׳ הזהן שיכלי השעור שלפני חצות היזם והוא תה שאיןנטית הצל נכר ל ה ככה‬ ‫יסי׳תשיעזראחררגע!חצומ שיהיההשמש עומד כראשכלאדם‪-‬‬ ‫שמן עלותסשחר ועד הכן אחד השהזכה ביזם הנה אף אס נאה׳ למיידי‬ ‫כי יחס אחד‪ :‬ודמיץ שוהיהי׳ לעמידת 'השמש כקרטהזאלחצי‬ ‫כיהייקצריםעריין קשה שאחר שלא יחוקסביויהפחזה מלוד שעה‪-‬ואזלם‬ ‫טוס שהזא יו״ד שעה מגיע להיות הזחןשתן עלזת השחר זעל הנץשעה השמים לאחריו כמו לפניו ‪ -‬חה תבואר • ועתסלאק• ?צדק עכין שיח‬ ‫ורביע ועלפ קשה דהוה תחלת שעה שנית קולס הנץ • זעזד יש לימר יומא <י קרנתא קאי • דע׳׳כ לא נמלט מאי מכי קלי‪.‬דיני נפשות• זהיוםהיזתר אמך הוא י״ד שעות כלכל‬ ‫וביותר קשה הברייתא ערזכהלל הי שהיהטהא)דףצד( לאיתא‬ ‫כ ל ש למעלה והיותר קצר ל ד שעזי‪ • .‬והכמשכייאתריו והוא שהיום‪.‬יקשה לאסור אותו התחלת קח ש ועול דאתר לעיל ללרייהזדס יהכיכן לי׳להאי‬ ‫דאחרכחהשמחחלת חמש עד שעה ששית וכדין היאמתיכ ליהטפי‬ ‫לכאזרה איך פסק ותני חחד א‪1‬חר בחמש ואחד אזמר כז׳עלזהן כטלה‪• .‬הןהעלמ׳וסזהכא קצי החס • ושני החלוקות לא יצדק! • ט לפי החלוקה ראשונה!הוא‬ ‫שכל שעה ששיתהצל אינו נוטה נשיה צד יתחייבכמזכן לזמישכל שעה‬ ‫לרקיע אלפיפרפי סבר לה זכזיעדמן עלזת סשחרועל׳סקהי מילין •‬ ‫שביעית הצל אינו נוטה לשום צד כי מרתק השמש מחצי השל‪.‬נחשב תעלות השחר ועד צאת הכוככי'‬ ‫כמזשחזנה• וכזסיתזרזלכהדקדוק דלמעלהדלאחניאחד אומר שהוא ככלי הלוך ל׳ מילין קולס הנן וכליל׳ מילין אתי השקיעה נחשכ‬ ‫ליזם והיינו כפשט גמרא ערוכה דריש פקחים ראמראלח מעתה וכזי‬ ‫כשש ואחד אזמר בשבע עדותן כטילה אז חחל אזמר כחמש זאחר אוחר‬ ‫קא קילל לעד צאת הכוכבים ימחא זכייה כלבדמגיל!.‬זללז יתכן לזמר דאס א׳אזמר‬ ‫התםט״הללשעגלסכצפזן ועקרב בדרום זכויעד שאץ‬ ‫גהיואקד תומר כז׳דודאי עלותן כטל • יהיה צימייהארוכי' כיותר יהיה‬ ‫החמה נכנסת ללשוכ אלא שעה אחת כיוס תדע שבחמש חמה כמזרח‬ ‫ביהייהקצריס כיותר • אס כימים הארוכים שאז יהי' מצות טוס אחר‬ ‫ובשכע החמה כמערכ חציש•׳׳ וחצי שכע החמה עומדת בר אש כל אדפ •‬ ‫ככלות השעה השביעית • זכל שעה שטעית החמה כי קרנתא קאי כלי‬ ‫הרי כפירוש שאין החחה עומדת כראש צל ארס רק י חצי השעה ששית‬ ‫מרס לאחד הקצוות • ואולם בחמש השמש כמזרח וגבי עדית דלזריזין‬ ‫וככה כחצי תשעה שטעית י ויתחזקו הקושיות שזכרתי) גם קושיתהתו׳‬ ‫מסור אין לטעות כין זמן עמידת סצל תהיתי! ובין זמן נטיתולחערב‬ ‫שהקשודלמה לא נקיים עדותם כתחד אומרכחמשואתיאומרבשבע •‬ ‫יהיינזלכטלהעלזתדמשוסהךסכרא דזריזיןפטריניןהך שמעירים‬ ‫הלאישלומרלהמעשההיתהכפלגא לשית והאי דאמרכחמפ כסוף‬ ‫עליז אמנם לקיים ההזמה לחייב העדזת י״ל ללא סי׳כינץ אהך קברא‬ ‫חמש ‪ -‬ודאתי שנעכתחלת שבע זטעה כלאחד חצישעה( וים‬ ‫לעדות לזריוץ מסיור לתייכס מיההכגלגלה שאפלשלא היו זריזין •‬ ‫המבוכה הילך זקוער עלי ‪-‬‬ ‫והשתא אתי שפיר הא דאמיכסמוךדיהכינין להו כולייטעוה' )וככוחה‬ ‫וכבר יש לי אופן יתיישב כל זה והוא כפי מהשאזמל‪-‬דע שבגמל היו׳‬ ‫חני שראיתי סברא זו כלות אחת שכחתי'(• זלה כיוס הקצר שהוא‬ ‫הבינוני הנזכר בכל תקום נמצא שלפה דעוה • דעתלת‬ ‫ל ד שעה ואז רגע חצות היום אחרי ככלות ה&עההחחשית• וכמו‬ ‫לאין לטעזת בין שש לשבע ל ה כין חמששקואכחו שש לשבע שהיא‪ . !יהייאת׳ מי״כ‬ ‫כשיש עדותן כטלה • משוס דלא פקיקא לי׳שאלו הדינים לאיצוייר! רק‬ ‫ההזמן הזה ככיסןותשרי היא השעה השוה‪-‬כדהשתיכתוידבסתוךד״ה א'‬ ‫לוקא בזמן ן‪-‬היזס י״ב שעות לא פחזת ולא יותר • וזולה זה נמצא‬ ‫שאחד אוהר בשש ואחד אותר נשבע עדותן קייתה והיינו כיום היןצר • אזמריוהדעת השני היא דעת ר״א המיןזלדעתו היוינתשכ מעלו השחר‬ ‫גס אחל אוהרכהיואחד א‪1‬הר כז׳עדנתן קייחת כיוס הארוך • ‪ .‬‬ ‫הלא כלר ימצא אופן יקוייס עדותן • והיינו כימים ארזכייאו קצרים אלא שבחמש חהה כמזרח זכשכע חמה כהערב • אהאי לא נתיכ לקו‬ ‫משעה שכיעיח כלום אחר שאפשר שטעו כץ חמש לתחלת שבע כמו‬ ‫שאז אפשר שיזדמנ! השעותהחמשיתזהשטעיתגס שתיהן לפניחצזת‬ ‫בימים גדולים • זלאקרקצזת כימים קטנים'*ובאמת שאין כאן קושיא שאכז אוהדים שטעו כץ חחש לשש • ולמה יהיו הוזהין היכא ללא‬ ‫ז‬ ‫לפי שהתנא קצכ ?לין כפי שהוא כלי אשך שמה כלבד יסכן שישבו‬ ‫הוזמז על השעה השביעית •‬ ‫כסאות למשפט‪.‫מסכת‬ ‫נצח‬ ‫ישראל‬ ‫פסחים‬ ‫‪ a‬לשבע דאינו הועיל אלאלכשלקעדוס)לא לקיים הזחהיזכמ׳׳ש‬ ‫והנס למייל לתעלות השחרזעדהכןארס ההלך דיהילץ זסוא א׳אעשר׳‬ ‫למעלה זלע •י־‬ ‫כחם יהי' המיל שי‪.‬ואולם ועד שקיעת הקהה ותהיה השעה השוהא׳מי״כ כזמן הזה ביהי׳ כימניס‬ ‫אחד אזמרכחמש זאחדאוהר כשבע סקיקאליידככל גונא העדוי כטל )כבר זכרנו אלו השני דעות כחדושיכז דשכת ־ והדעת השלישית היא‬ ‫לעת ירכינו אברהם אפן עזרא ודעתו היא כעבין הזה בהפך‬ ‫גלל• אפס שלהרתלס דלל דהך שעות דהכא הס שעות זמניות‬ ‫דעת הלא תמץ שכתככפ׳בראשייעל פסוק ולמשול כיז׳ובליל׳ וז״ל יזם‬ ‫כליל וגס ע״כ לל׳כתיחזיהתזידגט עדזתדלזריזין מסור אין לטי׳מת‬ ‫כין שש לשכע כמו שהזכחנז למעלה נשאר הדקדוק הלל כמקותז והוא התורה משעת צחתהשחש עד בואו והלילה מעת צאת הכוכבים וצדקו‬ ‫האומרים ע״פ שלשה עדיס עלל• וקכתככפ׳כאכפקוין ויקסתרעה‬ ‫דטפילללאשהזעינין דאתד אזמרכששזאחד אוהרכשכעדערזתן‬ ‫לילהשישראלהתחילזמתצריסכעתעלותהשחרוע!דנז לילה כדרך‬ ‫בטלס • ואפשר השזס דסא דלא טעו כין הילשכע היינז אפי׳להחתיר‬ ‫הקורס עד‪.‬עת זרוח סשמש‪-‬ע״כ כתיב הוציאך היממצריס לילהימטאו‬ ‫לקייכ־מיתה ?עלות אם הנזנע ע״יכךמשאיכ משום הא ללא טעו כץ‬ ‫י‬ ‫שללעתז‬ .

‬כמושללעהסהיספיתיהיסתחןשמן‬ ‫עיסועללככחלקלייובקלקיי‪-‬זהנ׳שיעורהימן שחן שקיעתהחמיועל‬ ‫לה ככר חשביהו קצח'הפוקק־ם לשעה כקירוכ כנזכר כתרלכ•!עיי׳‬ ‫נספריטל אורזת כחלאכח חבעןר • וכחעס עיון מבואר שיהיה הזמן‬ ‫•חן הנץ ועל ?שקיעה ביוסבינוני י״א שעות בקרוב • והנה הרגע אשר‬ ‫חעחול השמש נכת הרחש והצל כופל תחתיו היא אחנסנחפכת אחר‬ ‫הקף השמש בחלל העולס והיא הרגע אשריגיע השמשאלאחצע‬ ‫הדרים כנזכר כפ׳הילעמץטן ואץ לסזחן שחן השקיעה ועל צ‪-‬ה ענץ‬ ‫עססרגע הזאת‪ .‬לא לולקיים‬ ‫העשה להשבחה לה״כו שריפה • לאייל‪.‬‬ ‫זמשני לעולס״לילה הוא זהא לקרי ליייזם משוס לאיכא איכשת לקיימו‬ ‫כסך שעתא אמר דילל הלכהכרשלי • וכתכו התוקפות להא לאמר^‬ ‫לילה הוא הייני לכל המצית הצריכץ נהיות כיוס • כתכארחזהשרשלי‬ ‫סיכל לעל הנץ היה לילה • ‪ -‬וכן במכילתא לכא זז״ל ואכלי אח הכשר‬ ‫כלילה הזה שומע אני כל הלילה ל ל לא תותירי וגייאקרא אני והנותר‬ ‫כאש‪1‬גיהרעלטקר ליל לא כאי' הכתיכ אלאליתןתחיס לבוקרו של‬ ‫כיקר ואיזיהוא עחול השחר מכאן אאר! חכמייאכילת פקחייעל עמול‬ ‫השתו מבואר מזה דלזליעד הכיק־ היתיאוחרדעמיל השחר הזי לילה‬ ‫והיינו מ שום דלא לסל דבר הזהעחודהשהריזםיכלל ‪ -‬זאזלס כזמן‬ ‫שמן‪.‬לוקה להוי לאו שיש כו‬ ‫מעשה ומזה קשהלפלחסאףשהא לאחר כפ׳מישהיידלאיר״׳ההוי‬ ‫ניתוקלעשהכישקפייילאגרסיק לייכח״ש המרס״א שסעלזכבר‬ ‫הזכיקוהתזספזתכפיכל שעה)דףכט( דלא יראה הוי ניתוק לעשה‬ ‫זלכ התזספזת כעיחי שהיה כפשיטזת דלא יראה הוי ניתוק לעשה זנפי‬ ‫לעתס קשה האיך כתכו כאן למוחלט לזמן כיעורו הייכו כשבע • ולבדי‬ ‫רליכזההואע״פשיטתזשכהככפימישסיה גסהואדלא יראההוי‬ ‫ניתויץ לעשה * אפס שלפי שחס שכתבתי אני כחילושי דפימישהיה‬ ‫וספרחתי דלא יראהלן( הוי ניתוק לעשה זכלמשמע ל כ מפשט דכדי‬ ‫ןומלם‪-‬יוללא ?מיש הו־ככיס!המופלגים ה״המהירר שמואל אכיהכ‬ ‫כש״וה דרכישמזאלולה מסדיר צכי אשכזני כש״זה שלי דללעה׳ליכ׳מאן‬ ‫דאחרדלאיראהלאהי* ניתוקלעשה ולפימ״ששס אדרבא דוחק‬ ‫גדזל הוא לזמר ל‪1‬א יראה הוי ניתוק והשתא יש לקיים דעת ריח ז ע ל פ‬ ‫על התיספוה דקיימז וקבלו דעת ל ת זאלה ל ל דלא יראה הזי ניתוק‬ ‫קשהולע ‪:‬‬ ‫תזספותלהרכאשי עד מכאן מוכית ל י שהמשהה‬ ‫לףכטעיב‬ ‫חמץ כפסח ולעמו לבעת אינו עיכר כאותה שהייה‬ ‫דאי אמרת עזכראכחי אחאיהעל האמיד כשיפלהאיהו הזאשלו‬ ‫וחודהלי‪. לעולה מכפלת זייף‬ ‫ת.‫מסבת‬ ‫נצח‬ ‫שלדעתו הזמן שמעלוח השחר ועל הנץ איכז ככלל יום אכל הוא ככלל‬ ‫הלילה ‪ -‬ואולם הזמן שמן השקיעה ועל צאת הכוככיס עם שאיכז בכלל‬ ‫י י ?!א אינז ככלל כינס ל כ כ ל ש שהלילה מעה לה• ויהיה נאוה בזה‬ ‫עסלעת הגאזניס זהזאישתעה פקיעת השמש ועל צאת הכיכבים‬ ‫»ה»א שיעור הלוך לימילץ סזא כין השמשזת^ככר נזכרה לעת הגאיני׳‬ ‫מאת באריכות כמפר מנחת כהן כחלק מכואסשמש • זלרעתר״א‬ ‫אכן עירא ראיימלק לברכות )לף הי( לאיתאהתס תניא ר׳שחעון כן‬ ‫תחאי אומר פעמים שאלסקזרא קיש שהי פעמים כלילה אחת קילס‬ ‫שיעלהעמולהשחר • ואחתאחר שיעלה עחזלהשתרזיזצאבסןילי‬ ‫קזבתז א׳של^יזםזאחח של לילה• זפריך הא גופיהקשיא‬ ‫אמרח פעמים שאלם קורא ק״ש כלילה זכויאלמא לאחר שעלה עמול‬ ‫השחר לילה הוא • זהלי הכי זאלס זכזיאחת של יום אלמא יתחא הוא ‪.‬כזה בחמץ ככר 'קייס מצלתסשכהה‬ ‫דאע״ג דע״כ ל ל לרייוחנןכר' יהודה לאמר אין כיעיר חמץ י‪1‬א עריפה‬ ‫־להט סת׳לן התנא כפרק כפרא לחמוד") דף ל״ג( ואף שמעינן לי׳ •צרי‬ ‫יוחנן דאמר הלכה כסחס משכה יכמי שהוכיחו התוקפות כפ׳כל שעה‬ ‫)דף ל ז ( א ל ה לא משכח׳לייכטלז דכזמןדעוכר ככל יראילה ייני כ־כח‬ ‫אף רייהודה מ דהדהשנתת! ככל לכו־ח&ח״כ לפייר׳׳ת דס״ל לרייהורה‬ ‫דכיעורחמץ בשריפה הייכזלאחר זמן איסזרז ככר משכחת ציה נטל!‬ ‫והיינ! שביעור החמץ מןהעזלס מולח שריפה שאז שזכ‪.‬ולפיכך כחצי סזחן שחן קכץ ועד השקיעה יגי*‬ ‫השמפלעמיד כראש כל אלם• והוא אחרהישעות וחצי על סיזס^ואןלם‬ ‫‪3‬חמץ אשור מחצי היום ולמעלה כדליף בפ׳קמאמאך חלק־ והוא‬ ‫*חחילתשבע ולמעלה • וללז יחנן שיהיה השמש עומד כראש כל אדם‬ ‫קצישעהלפנירגעהעחידס סאמיתיה<חציש?‪4‬ה אחריוממצומע‬ ‫מכרייתא לעגלה כצפוןשזכךנולחעלס ו״יהיס השמש עומד כראש כל‬ ‫אדם כל שעיששית תה אחרית יומא כי קרכחא קאי • וכל זת לפי דעת‬ ‫רשלידהיזםנחשכמהכןועדצ״ה • ואולם ל ל ד שהיזם נקשכ מעלות‬ ‫השחר זעל ציה זכלאיחא כחשנה ל ל ב דחגילה • שהיה י ג ע עלזידת‬ ‫השמש נכח הראש אחר ככלזת שעה י טיח וחצי שעה לפניה‬ ‫וחצישעה־לאחרי•‪•:‬וככה יהיה מאמר הכרייהא לפימי שהיה טמא‬ ‫•זכרנו למעלה רחצי שש וחצי שכע החחה עזמלת מ־אש כלאוס‪1<:‬כל‬ ‫*האיסשוהלילהפתיטהסחעחתמבוכתילפילרך?פשט • ו ל פ ‪:‬‬ ‫ל ף י י כ ע י ב גמחימתישלא כשעח טעו׳*! אכל כשעתטעורן‬ ‫השכתו ככל לכר • פיירלי כשעת ביעורו בתחילת שש שלא‬ ‫ישראל‬ ‫פסחים‬ ‫מ‬ ‫בשעה ביעורו כשבע‪-‬זהתיספזת פי׳כספךכשסלת לכשעיכיעורז היי<י‬ ‫בשבע בזמן שהוא חסזרתן התורה‪.‬דשלךא״א רואה זכזיזטעמא הוא ללא יראה הוי ניתוק‬ ‫לעש' משמע מדכריס ד״זסאי טעמא להוי ביתוק לעשה זיינין משכל‬ ‫מוי כשמקייס העשה אלכליכא כיי איסורא ל כ נמס שעבר על‬ ‫הלאוכיהיכאדקייחאלןלאו הניתוקאץ־לזקין עליזלנליכאכיי‬ ‫איסירדאללס סאיך יזכל לפדותי כחן ש ל ע ג שעחיילכעריאיסזרא‬ ‫חיהאעביד״זקשסליכיוןדע״כ צחך לזמרדבכללאז הניהוקלעכס‬ ‫איכא א‪:‬סורא אף שמקיים העשה כדאמרינן כיומא דף ל י ל ע אומר‬ ‫אץ עולה כאה אלא על עשה זלא העבה הניתוק לעשהעילשס‬ ‫)דף ל ה ( על תה החשיכה מכפרה על עשה ולא העשה המתוח לעש׳‬ ‫הרי שיש בנא! הניתזק לעשה חיסור חמה לא־סיר עשה דללכ כשק״ם‬ ‫העשהחיייי דאלהאיתבייעץדאי כשלא קיים העש׳הא איכאת״ד‬ ‫במכות לף ט״ו דכל לא תעשה הנישוק לעשה י!ס לא קייסקעשה שכה‬ ‫לוקה וכיון דלוקה ודאי דאיןעולה כאהעליז זכדחיחא בתוספתא‬ ‫הכיאהללי‪). •.‬׳‪ .‬או ביטלזולא כיטלזללוקה‬ ‫בשלמילפירליניחא לענייןכטלזהואדוקאשחכטלהעש׳כילייכיטזל‬ ‫עזלסשלאיכזללסתקייסעו׳כמזשכחכרליבחכות )דףט״ו( ליה‬ ‫הניחא למאן)אם יעשה ענץ ‪.‬על לה הייכילעכיןק״סעלל‬ ‫וללז ככר יסק לזמר שע^ שלעת רשלי שמעלות השחי על הנץ לילה‬ ‫הוא ולל הךלרשא‪-‬לאנקנז עושים צחלאכה וגוח׳לכתתי׳שהכיחגלס‬ ‫ראי׳לתעלזח השחר ימחא הוא‪ .‬גדףלו> חיל על מה עזלה ‪-‬כחס אס על ט־ית!ת‬ ‫ואיתות ללקךיעןפןאמזר אסעל לההריענשן^חירמלייתהא‬ ‫אץ עולה באה אלא על עפה זלת הניתוק נעשה •שאין ליקי.‬סשקיעהיעללסלאנמצא חי שיאמר שהיאלילה־ואדרכהכריש‬ ‫פסחים וכרבות וכפידמגילה אמרהלס בסשיטזתוסח קיייללעללה‬ ‫יממא היא • _ ודע דבפישט למגילה כתר מחכיתץ דאין *וכלין זכויעד‬ ‫'וכולןשעשהעםעלותהשקרכשר • אמרהלסמלסמ אמררכא‬ ‫לאמך קרא ויקרא אלדיס לאור* יום למאיר ובא קרא יוס ופריך אלא‬ ‫מעתה ילחושך קרא לילה (!מחשיך ובא קרא לילה הא קי״חל לעד לה‬ ‫[‪1‬א‪ 1‬ליליהוא ע ל ל הגמרא * וכתבע״ו כעל מחכ׳מנחה כהן כחלק מבזא‬ ‫השמש פילז״ל ונראה חן סיגיא״זז שבלא זה הפס!ק היה פשוט לרבותינו‬ ‫זיל שעד לס הוא יזסגמזר ולא הוצרכו להביא ראיה תן הפסוק אלא‬ ‫‪.‬ליי‬ ‫לר׳יוחנן דאמר כמכות )שם( ‪-‬לאו שאין בז מעשה אין לוקץ עליו והא‬ ‫כמי ה!י לאו שאין כז מעשה • דמהאי טעמא כמי לא אחריכן דמשנחח‬ ‫ליה כמוחיר כשר פסח לשייך כיה כטל!‪.‬למשזס הכי לא משכחת ליי‬ ‫כטלז בחמץ משנס דכלאוהבי אין לזקק על לחו דלא יראה לשמעיק‪ .!«׳‬ .‬־ משיםדכללה לא לקי עלה‬ ‫להד לאו שאין כז מעשו כמו שכתיכעל המאויכפ׳ג׳למכזילכלמשכקמ‬ ‫ביהכמילאזשישטמעשהזכאיחה שכתב ‪v‬מכייס כפ׳א׳מה׳חמץ‬ ‫ומצסזז״ל התחמיץ כפסח או הקוכהחמץ בפסח‪ .‬קאי ־!שפירמשכחחנייקיימוולא־קיימו‪.‬ושלא בשעת כיעורו היינו בששיזחף‬ ‫הפוסקייכחלקו בזסכי יש חי שפילכרלי יש חי שפוסק כלת ••ונראה‬ ‫לילהכריתכלעתרלי חפיגיא ערוכה ללב דמכות )לףטז(‬ ‫לגריס אהא דקכן ההם המטל הס על כטס חשלח וחיכו לוקה זה הכלל‬ ‫כל מצות ל״ת שיש כה קום עשה אין חייכין עלי‪ •/‬אמר רייוחנן חכו י‪/‬יז‬ ‫לנו אלא זאת זעויאחרתפי׳רלידחשצחת כהולללקינליביטזל העשה‬ ‫לאלוכטלהולאחשכחתכטלזאלא כמיתרי ומסיק חעזיאחרת קאי‬ ‫אלא תכלה פאת שלך למשפחת כיילא קיי' העשה אז ביטול העשה והנה‬ ‫לפיילת יש להקשית החחשכחח כמי קיימי ולא קיימו כטל! ולא בטלו‬ ‫כלאו ללא יראה לפ מי שהיה טחא)לףלה( אחריכן ללא לקי עלי׳מ‪£‬ז׳‬ ‫דסזילאוהניתזקילעשהזפי׳רלי )שם( לפי ללעזלסכעחזדזהשנח‬ ‫‪.‬ ‫עליי עלל הלי שכתקזס מלקות לא אמרינ..‬לענץ שנקרא י!ס משיעלה עמוד השחר ושמא היה להסזהבקכלס ‪5‬־‬ ‫}חהשהטא!ראי'ככרכוח •לסיהיים ‪.‬ע ל ז חלסגער להלילס היא שאחר‬ ‫שהוא חקוכל לא יחכן סמחלוקח ט והוא אחרם אס קבלה נקבל •ייסיס‬ ‫ללעתוהיוסנחשבחזריחח השחשעלצ״ה זתהי׳סחשנהלחיןטוכלין'‬ ‫יסואלעתרא״כעולכונמצא ל כ סלקפיסק‬ ‫ללא כרשלי‪•.‬‬ ‫כרשליכלליתוקתם)לףט( אמר אכיי •לקיש כזתיקין תניא כמי הכי‬ ‫זחיקץכי^גומרי ן אותה עס ה‪p‬כרישיסחוךגא‪1‬להלתפילהןנחגא‬ ‫‪0‬‬ ‫מתפלל טוס הרי לקולם הנץ לא מקרי ייס ‪:‬‬ ‫ו ע ל י הלבריס האלה כבא כביאור הענץסאכחכו כו־ מה בחשזכ־היזס‬ ‫הכינוני מ|גנן ועל לס ואותו הזמן כחלק לי״כ קליץסוחלק‬ ‫אחל מחני הוא השעה השזס • ‪.

‬הסיס על קצי היום ולשון מציל‬ ‫שהצל כופל תחתיו כשהחמה כמזרח או כמערכ צל האלם‬ ‫וצל הכהמה נוטה לצדדין • אכל כחצי היום‪.‬מפל‪.‬נתוק לעשה‬ ‫אמאי יאסור ליה קרא ויש ליישכ בלוחק ו ל ע ואף מלכרי‬ ‫הרש״בא כתשובה סייי״ח נראה שלא ל ל האי שברא לתוספות‬ ‫שכתכ שאץמכרכץ אעשה להשבת גזילה וכן כל עשה שמכתק‬ ‫הלאו משוס ‪.‬כספר אזר‬ ‫ההוספה‪ .‬׳הסיס כקצי יום וכפיירילי‬ ‫שוכרתי ומהלך אדם כימני מאן לכר שמי׳‪.‬ואולם משמעות הגמרא‬ ‫הוא שההוספה תהיה כשיעיד מרוצת‪.‬תחתיו•‬ ‫ואולם׳ להנרחבים מן המשוה יותר משיעור הזה אם לצפון יהיה‬ ‫השמש נוטה מככח ראשם באצי היום לצל דרום תמיד ויתח׳ויכ‬ ‫שיפזל צל האדם והבהלה אל צפין ־ ואס לדרים יהיה השמש‬ ‫לדתם י כמבואר‬ ‫כזפל‬ ‫לצפון והצל‬ ‫כוסה כחצי היום‬ ‫כחכמת הצללים וגם החוש מעיד על זה׳ והלכך להיות שמר»‪1‬כ‬ ‫ירושלים מן המשוה ׳ולצפון ל״ג מעלות לדעת הקדמונים‬ ‫כאגרוליאה)רצזט כחכמח מדידת האק( הוכאבאכן עזרא פ׳‬ ‫שלח לך י ויתחייב א״כ שיהיו הצללים כופלים־ כיחשליס כחצי‬ ‫קיום לצפון המציל ולא תחתיז • ואיך א״כ יתפרש המאחר‬ ‫כחהשאחרעל שהקוסרץומציל •‬ ‫הכראה לי כמאור זה המאמר הוא ע״פ יזה‬ ‫ואולם‬ ‫לאיתא כמלרש שעתידה שתהיה ירושלים כארץ‬ ‫ישראל י וארן ישראל ככל* העולם • וחולם‬ ‫גזלל איי משמע כתעכית )דף ט׳׳ז( שהוא מהלך 'שלשים יום‬ ‫לאמר התם ע ר כתה שיאלץ על הגשמים על שיגיע‬ ‫האחרזן שנהם‪ .‬להדרים תחתהמשוה אזכמרקכ ך״גמעלה‬ ‫נ׳דקיס שהוא שיעור תצלית נטיתי השמש מןהמשזה ־ ‪-‬ולהדריס‬ ‫כתוך הקרחכ הזה כלבד אפשרשתדמן שיעכור השמש עלראפם‬ ‫מחש‪-‬כחצי‪.‬האדם זצל הבהמה‪ .‬׳ ובאמת?‪-‬שכ'על‬ ‫הספר הכיל אף היא העתיק לכרי י ל י י ה ל ל אך \'שהעלים‬ ‫כהעתקתו חלות כשיעור מרוצת הסיס מלשון רשיי וכתככמקועג*‬ ‫י‬ ‫כשיעזר הליך על קצי היזם ככדי שיהאכאיתללחשז ‪:‬‬ ‫אזמר‪.‬ ‫פסחים‬ ‫א ט תר עשה ועקר תרילאויכלאמד התם והשתא ל״ל טעמ‪£‬‬ ‫להזי תרי לאזזי הא בלא״ה עיכ לא ‪ no‬נחזק דאי הזי כתוק‬ ‫אפי׳ אסזרא ליכא להעשה מתקיים מיל מעצמו זכיין לקוינין‬ ‫לאסור קרא להתיר ש״מ ללא היי כתמן גס לגראה מלעת‬ ‫התוקפות והוא לתלי כאס יש כדעתו לקיים העשה כשעתעכירזת‬ ‫הלאו לאז ליכא איסזרא קשה‪.‬היום ויהיה אז צל‪ .‬‬ ‫הלאואין זהכיתוק אףאסמקיייהעשה אחרהלאז והנה העשה דהשבתת י‬ ‫חתזודאי שהוא קודם הלאו דקאי עלה מחצות ארבעה עשר ולמעלה‬ ‫ואילםבלאיראה לאעכרעד הלילה ח׳ ימים כתיב כקרא זכראיתא‬ ‫כריש פסחים וכמו שהוכחתי ג״כ בחידושי מי שהיה טמא וגם האמנם‬ ‫שמלשון התוקפות כ׳שהחלזק היא • כ י ן אס בשעה שעבר ע ל‬ ‫הלאיהיה דעתו על קיום העשה וכשאז ליכא איסור כלל וכין‬ ‫כשעה שעבר הלאז לא היה לעתו על קיום היעשה דאז איסירא איכא‬ ‫זזה רחוק מן השכל דמה עכי] למחשבה בזה שקיכל להפקיע מאיסור‬ ‫לאז דאורייתא ותדע ־דכמכות דף ט״ו אמריכן דלאו דולא יטמאו את‬ ‫מקדשי היי ניתוק לעשה דוישלחו חן המחנ׳ והוי דייכיכין לייכשארלאז‬ ‫הכיתנק לעשה לילי להוי לאי שקדמו כשה דלוקץ לרייוחכן ותשמע לפי‬ ‫תה דחסיק שסידלריש לקיש הוי כיתוק לעשה ואינו קייב רק‬ ‫כשתזהירין איה! לצאת ואינו יוצא פ^״שרלי ותוספות שם והשתא‬ ‫תיקשילרלהא לתכןברפ״כדשכועותככככ׳ למקדש וכטמא שם שאס‬ ‫היק לז לצאת כקצרה והלךכאחכה תייכ כרת והשתא אמאי חייב אס בא‬ ‫כארוכה כיץ שהיה דעתו לצאת רק שיצא בארוכה זאפשר לזמר דהא‬ ‫דאמריכץדלאו הטתוק לעשה כעי כפרה אפי׳ אם מקיים העשה‬ ‫איח״כןהייכז'כזמן שאיכי מקיים העשה תיכף אחר שעבר על הלאו לכיזן‬ ‫למיד ש עבר על הלאו העשה כל • ש עתת זמנה היא צריך כפרה במה‬ ‫ששוהה כקיזמה כתו כחצות עשה גרידא שאם ביטל אותה זמן מה‪.‬ושניהם כאחד י ככמ עליסול‬ ‫שזא‪ • .‬תכף וזה דוחק‬ ‫ועוד קשה דבריש תמורה אמריכן דחימר כקדשים הוי כתיק‬ ‫ממלקות אי לאו להוי יתרי לאזי ולא‬ ‫לעשה )הוי *טור‬ ‫.‬גם כן לכחמורה לף ט׳ אמר‬ ‫לאיי‪3‬־ היינו למקליש תריזייהז דאמר התם אי כתכ לא יחליפנו‬ ‫לתול ל א תצא זו יתכנס זו הוא" ללק? אבל מימר לתחוייסו‬ ‫מקליש להי אימא לא קמ״לן והשתא מימר לאמר קרא היינו‬ ‫כלעתו‬ ‫למקליש תרווייהו' ילפ״ז בשעה שעיבר על הלאו‬ ‫קייס העשה לוהיה היא ותמורתו קידש ואלו הזי‪ .‬שמלכל הדקדזק הדרזשי הלל יש לכו‬ ‫ואני‬ ‫קושיא אחת גדולה על פירש רשיי כזה ‪ -‬והזא‬ ‫מה שכתכ שקחצי היזם מפל הצל תחת הסיס׳ •‬ ‫וזה לא יכלקכי אס‪.‬‬ ‫אעיפי שמקיים "אזתה אלכצריך כפרה משא״כ כזמן שמקיים‬ ‫העשה תכף אחרהלאז שאז ליכא איקורא כלל)כן משמע מדברי התו׳‬ ‫דיומא דף ל ו שכתב! ש© אהא שהקש! אחאי לא אמרכמידעזלה‬ ‫‪:‬‬ ‫מכפרת על לאו שאץ בו מעשה שאץ ליקץעלמ גם כן ז־ל שם ונראה‬ ‫לימלכתיכזכרצהלומיםחע שישלו מוי מקנה י במקום אחר רהייכו‬ ‫עשהשכידו לתקךלעשותקוכה זתפילץ וכיוצא כהן ואם עכר יום או‬ ‫יזמיים עזלהמכפרת עליו וכן ל״ת ׳ הניתוק לעשה ןלצלמשמע‬ ‫מדבריהם דבלת הכיתוק לעשה עילה מכפרת מה שעובר ואיכז מקיים‬ ‫העשה תם או יוח ים דומה לעשה גרידא אפס למ״ש ר ל י בסוף חולץ‬ ‫ותי׳כמכותשםדלאו הכיהוקלעשהלאמיפטר ממלקות לילד קיימו‬ ‫ולא קיימו אלא אם מקייםהעשהתיך כדי דבור אקר שעבר על הלאו‬ ‫ואסלאילזקהולפ״זאיסיראע׳׳כאיצאאף כמקום שמקיים העש•‬ ‫הכף אחר שעבר על הלאו הלרא קישייתיכו לרוכתי׳ולע ולכל הפירוםי׳‬ ‫יש להקשות דאיך יתכן לומרדבלאו הניהיק לעשה לפעמים ליכא כהו‬ ‫אפייאיקןר ד ל כ מאי מקשההלס בריש תמזרהדףד׳אמאילאמרהתס‬ ‫לא תותירו ממכז עד מקר זגימר בא הכהוכ ליתן עשה אקר ל״ת לימר‬ ‫שאין ליקץ עליו ר' יעקב אומר לא מן ׳השם היא זה &א משו׳דהוי לאו‬ ‫שאיןכזתעשה זכו׳ופרץ־ וליעקב האיוהכזתר עדכיקרמאיעכיל‬ ‫כיה)פי'רלי כיון דלא צריךלכיחזק דכלא״ה לא לקי משזם דהוי‬ ‫לאו שאץ בו מעשה( ומשכי כדתכי קזקיה וצו‪/‬השתא מאי י קישיא‬ ‫הא לר׳יעקכ אע״ג דכללה לא לקי אלאודמותיר משוםשאץ‬ ‫כז מעשה א ל ה אסור להיתיר ולהכי כתקיה רחמכא־ לעשה‬ ‫למימרא דשריא לגמרי אם דעתו לקיים העשה לפי' התוספות‬ ‫אזאס מקיים העשה תיכף אחר הלאו כמ״ש אני ואפשר לומרכיזן‬ ‫דא״א לשרפו‪.‬עומרת‪-‬באמצע‬ ‫הרקיע כראם כל אדם יצל הסיס כופל תחתיוי • י יש מנעלי‬ ‫הדרוש אשר סרחי למצוא טעם לשיעור היקננה זג ללמה תהיה‬ ‫וככר כדפיס ע״!'‪ .‬להוי חציוה הבאה כעבירה וז׳׳ל וכל מצוה‪/‬הכאה‬ ‫בעבירה כגוןהשכת גזל וכז׳שלא יצוונו לגזול כלי להשיב ע ל ל‬ ‫מלוע ללאו לגזל ניתוק לעשה כלאמר בסיף חולץ ‪:‬‬ ‫גמרא והיה כל מצילות הסיס קזלש לה׳ ־‬ ‫דף נ עיא‬ ‫אמר רייהושע כן ליי עהיל הקניה להוסיף‬ ‫על ירושלים ע ר שהסוס ר ן ‪ .‬דווקא בלאו שאין אתה יכיל לקיים העשה‬ ‫רקאחרשעברתעל הלאו אבל לאו שאתה יכול לקיים העשה קודם‪.‬ומציל • וכתב‬ ‫רש״י להייבו כשיעור מריצת‪ .‬תיכף‪.‬לכהר פרת שהוא מהלך ט״ו יזסוילזע שירושלים‬ ‫יהןא באמצע א׳׳יואקר שמירזשליס ע ד קצהיהאחמן שתלי הוא‬ ‫למרתק מהלך ט״ז יזם • יתחייב חיכ שכמרקק הזה יהיה א׳ץ‬ ‫מן ?ירושלים מכל צ ל • ומן הילוע ג״כ שמהלך יום אחר‬ ‫הוא יו׳׳ל פרסאזת ‪ -‬י יתחייב איכ שכל א״י יהיה שלשה‬ ‫מאות פרקה וכלה כירושלמי אליג לככל לוכתי אחרינן לא״י‬ ‫<»א‬ .‬ליסוד י מוסל'שכוכת' הגמרא בזה הוא‬ ‫ששיעור ההוספה תהיה על ירושלים כשיעור מהלך אדם כימני‬ ‫כחצי יום •וזה הוציאו מלבן לא מגמרא ‪.‬וכפו דפסחים שאץ שירפץ קדשים כיום טיכ‬ ‫א ע י ג שמיקמת אונס אין מקיים העשהתיכף אלה יש מאיסור‬ ‫ולא אמריכן •לפרי• רק במקום שפכטל הלאו ‪.‬דוקא בשיעור הזה‬ ‫יקרות שבא מחדש שני אופנים ״'‪ .‫נצח ישראל‬ ‫מסכת‬ ‫השולה אמדשם ר ף ס״ה לאיכה מכפית במקום מלקות • הרי לאיסירא‬ ‫מיה־? איכא אפי׳כקיזס העשה שהעשה אינו עוקר הלאו רק ממלקות‬ ‫ולא מאיסור • ולה למאן לתני בטלז בחכות )שם( • וביאורו רלעולס‬ ‫פטור כלאו הניתק לעשה על שיבטל העשה •ביטל עולם שאיןזהרק‬ ‫לתלילזה אכל איסור יש כס ע ל פ ואץ טעם לומר למאן לחט בטלו אס‬ ‫קייס ה‪1:‬ש'איסזר'כמי ליכא זעיל לע״כ צריך לזמר להא לחשביבן ללאז‬ ‫ללא יראה לניתוק לעשסהואלוזקאאי סכרי כמיל קיימי ולא קיימו‬ ‫ד ל ד י ל י ה אין קיליק בניתוק לעש‪ 5‬בץ ל״ת שקרמז עשה וכץ ייתוילעשה‬ ‫שאמר הלאו לבכל הכי לא לקי כדאיתא במכו׳שס זעיין פי׳רלי והיקפו׳‬ ‫שם• משאיכ למאן לתמ בטלו !לא בטלו אמרינןבהדיאשםדלא!‬ ‫שקרמו עשה לוקץעליו זפילשי שם דלל דהא דקיימא ל! לאי הניתוק‬ ‫לעשה אץ לוקץ עליו היינו‪ .‬אחר שהזהיר משזם דמשכה שלימה היא‬ ‫כ ל כ דשכת ‪ .‬יכי הפיחו‪ .

‬היה קביעות ידוע לניסן ולאכ‬ ‫יקרה הפסח כיוס כ׳הכלא יתכן אפילו כזמן שהיומקלשץיע״עהראיה‬ ‫אכל פעמים היה חסרים ופ־^מיםמלא־סוחמריכן כמי כפרקקמא‬ ‫כמ״ש הקז׳ שס •‬ ‫דלה עצרת פעתיס חמשה‪ :‬פעמים ששה פעמים' י שבעה‬ ‫כיצד שניהש מלאים חמשה שניהם• חסרים שכעס אחד מלא זכ!׳‬ ‫חל י׳׳ל להיות כשבת שזחט כז חיל פירש ר ל י לכיון‬ ‫שם‬ ‫שפה הרי מיסןהיה לפעמים חקר ואייר לפעמים מלא וככר יתכן‬ ‫דקיימא לן אין טובלץכשכת הילכך אף בקופץ שוחט‬ ‫שיהיה פסח כלי ויהיה שניהם מלאים )יהיה ראש השנה־הז״ל או‬ ‫מיל למקתמא הטכילזהו הבעלים כי״גלשס חגיגות‬ ‫חסידים ויהיה י״ה ג ל ז זכהדיא איתאכלב דעיחטן)דף ט פ״כ(‬ ‫תמשה עשר ע״כ ואולם הרמלס לא נך דעתו בפי' המשנה שכן‬ ‫דכשנה דעבדינץ שנע• חסידים אז שמינה חסידים עכדינין חולש‬ ‫כתב כשקלים לה׳מי׳המפכה הזאתז״לוכן כשיחנל ייס ארבעה‬ ‫אחדחסרכקיץחתרמקקדרין ועזיאיתא בלה)ךףיט(כיאתאעולא‬ ‫עשר כשבת שמא יעלה על הדעת שלא נשחט בשבח חקפק לפי‬ ‫אמר עברזסי לאלול ואתר התם שהטעם היה להפריד להכ משכת‬ ‫‪.‬לא שטעות נפל כדפוס די״ג שתל כשבת מאן דכר שמיי ו ע ל פ‬ ‫»ז‪£‬ה שהוא מערש כמו ד ל י ומה שלתכמטטל סכיניו היינו־^קופץ •‬ ‫ואולם כעקר לכריהראלד ודלי הכה מלכד• שלשץ שוחטבו^יליאוכו‬ ‫ברור ודעת הקו׳לע •‬ ‫כראכ לפרשו על הקופץ־ עול יש הוכחה גלולה לפי׳ הרמלס (בטרם‬ ‫הוספת בלה ולא עולה חול הקשה לייכא'להא‬ ‫דף נט עיא •‬ ‫קרא בשבת כתיב וכזילל דאקיא ב ל ע לאמר כבאר זה כישב מה שיש לכאורה ללקדק על פייהרמלס • והוא קלוע לא‪.‬‬ ‫הפסידמן•‪.‬עיין כחידושיכו לסנהדרין׳ ואמנם כזמן‬ ‫בז כי״ל משזס דוולאי סכלזהז הבקליט ט׳׳כ‬ ‫שהיי מקדשץע׳׳פ הראיה ולאי שלא כת עושץ ח דשי הקיץ המיל‬ ‫לי״יג שכת הנא זי״ל לא מצי לאטכזלי משים ‪.‬בלו‪.‬שהסכץטמא)השחיטה נפסדת ע ל ל זיהיה ללעתזשוחם כן‬ ‫יהיהאז לח בהכרח או ביזם ג׳ או טוס לואס סיה כ ל היה הפסח‬ ‫מיד לקתכי כחל י״ד בשבת קאי כמי אסכין ולא אקיעץ זכן כתכיצפ׳ ייג‬ ‫שלפניו כ ל ואס היה כה׳ היה הפסת כד׳‪.‬מי חייבו עשה זכו‬ ‫אי בעילה ל ל ג מי כהיכ כי תהיין לכהן ולי עקיבא כע״כ‬ ‫שבקיה לקרא דהוי דקיק ומוקי אנפשי? )פי׳ הוא רל דזזדאי‬ ‫לרבנן דהכירא ‪-‬לקו דקידזשין תופסין'ככל חייכי לאייץ ‪/‬ועשה‬ ‫לית לן למימר דכי תהיין קאי אכעולה לכהן גחל דהיי לן‬ ‫למכתב כי ההיץ לכהן כיון דאיכא לאוקמא כשאר ת״בי עשה‬ ‫כחי )אילם לרבי עקיכא דיליף אין קידושין‪ .‫מסכת‬ ‫נצח‬ ‫הוא ל פ ר ס ה ככר העירו התז׳עלקושי׳זוכלג ללה והניחו אותה‬ ‫כצ^ג זלל דדעזח מחולקות יש בזה ועתהנאמרשכזנת דילל קיתה‬ ‫כמאמר הזה דעהיד הקלה להזסיףעל ירושלייעד שיהא ככל אקישראל‬ ‫שהוא גימאזש פרסה זתהיה‪-‬ההיססס לצד דרוס זאז ומפני כן יגיע‬ ‫ירזשלי׳עד מקום שהסוס וכו׳רצוכז לזמר שצל כבהמה יפול תהתיו‪-‬טאור‬ ‫זה הנה כתבתי שמדסכ ירושלי׳מן משוה היוםשלשייישלש מעלה יתכלית‬ ‫הנטיהאשרלשמשמןהמשיהך״גמעל׳נ׳דקיס־והלקהזא חלק אחד‪.-‬מבואר מכל זה‬ ‫מה׳שאר אטת הטומאה•!כתכ עליו הראלד ז׳ייל ח״א אין דרך ‪ -‬המשנה‬ ‫דלאחיישינ! לחדשיהקיץ לעשואס דווקימכסדק וע״כ דלאחיישיכן‬ ‫כן בשקלים ט׳׳ג שזנה)מטביל)אס י״לבשבת אובי״ג שזחםיכו מיל‬ ‫לנד ו כחי וכןכתברלי בפרק קמא דקנהדדץ שם ל ה ולא מסיימו‬ ‫והטעם מפני שאץ יכיל להטכיל כלים כשכת מקליסומטכיל סכיכז טז׳‬ ‫ז ‪ -‬וחי ‪ w‬מקלעי פסח כלו לא אכפה לן דהא דלא עכדיכן‬ ‫שלשה עשר וכל מה שכתב אינו• כלום ע ל ל ־ ׳ולא ידעתי לפרש דבריו‬ ‫פקח כד״ו הוא משוס תשרי!היכא דלא אפשר מוטב דלעבריה וכל זה‬ ‫כלל אס‪.‬‬ ‫בסיף אלו קשריםלימל על תלכי שכת שקריבין‬ ‫ציירהתע‪/‬לאמתל ל ג כשנת לשוחט ?ומיל קרבנות שבת ־ ‪.‬שתגיע לשלשהמאותקרקה יגיעירזשלי׳כהנרחעדהמקוישהקיס‬ ‫מציל יהיינו שצל כל דבר כיפלקתתיו יהלא כמרחק ך״ג מעל׳כ דקים מן‬ ‫המשוה ששם ית^ץ שיהיה הצל כופל החתת כחצ‪.‬דאין‪ :‬טעם כלל׳ לדקות בללו בזמן הראיה דמה שלא‬ ‫מזלמץבלרתקח^אחרשפסקומלקרש ע״פהראיה הוא מפיס א ל ו י‬ ‫שאס יהיה פסח גיוס ב׳יארע ל ה בי!ס ל׳ואם פקח כד׳ראש השנה כוי‬ ‫ואס פשק טילה ביו׳א׳והוא לפי כלל לאיית ל ש הנהוג לבעלי העכור‬ ‫ונזכר ב ל ע ל ח ורווקא לאחר שבטלה הראיה והיו‪-‬נוהגים כקביעת‬ ‫כי״דשחל להמתכשכת •‬ ‫החלשים כמנהג שחמ מהגיס עתה ואנו עושץ קדשי קיץ תמיד‬ ‫גמרא סל י׳׳ד להיות בשבת שוחס‪-‬בו מיל ־ נראה‬ ‫‪1‬ף ע עיא‬ ‫כקדקדקיימ־אחל מלאואחר״קסרוכבר ‪5‬תכ‪ 1‬כעלי העמרסמך‬ ‫דלה למצי^לאשמועיניין כחל י״ג בשבת ששוחט‬ ‫לזה כמכר גקסריהס ‪).‬שאפשר‪.‬לאיךסתס הכקוכ כיון לאיכאלמיטעי דאף‬ ‫תלכי חול קריכץ כיוס טיכזע״ויןשנישכקיהדקראלתיק פי' כיון‬ ‫לקרא דעולות שבת כשבתו מזקמיק למה דתסתכר טפי י והיינו‬ ‫לחלבי שכח קריכין כיוס טיב והשתא מוכח לחלבי חול אין‬ ‫קריטןכיום טוב וקשיא קרא דלאילין !מלל ילעיבץדמייריקרא‬ ‫וכזה מיושב הכל וכיח נכין מאוד־ •‬ ‫כתיססת כלה כאלי חל בשני כשכת זכו׳על אץ‬ ‫דףניחע״ב‬ ‫!ראה לאע״ג דהוי מקדשין עיייגהראיה היו‬ ‫נזהרים שלא יבואו תרי פכי בהרי הדדי ע״כ פליאה‬ ‫כעיני דעה התוספת לא א!כל לה שאף אכ נאות לומר שהיו כזת‪-‬ין‬ ‫בזמן שהיו מקדשץע״פ הראיה ללא אלוראשכי היכידלא לקלעי‬ ‫היי ש‪:‬י בהדי הידי ימשז׳יזס ערכה דלא ליקלע כשבה וגס ר ל י מודה‬ ‫טה שנן כאב בקריקמא לקנהלרין)לף יג(גכיהא לאין מעברין השנה ‪.‬בזמן שהיו מקדשים ע״פ הראיה זה לא בשמע‪-‬‬ ‫מעזלס‪.‬‬ ‫אלכהיתה התקופה חקירה חכי של חולש וכו׳והקשהרלי כלה חג‬ ‫האקיף מיל ולקיריה לאלול ולדחיית חל יומא ואיכיריכ חג וכזי משוס‬ ‫ללאלאקלע תשלי כללו ע ל ל והנה כימי ר׳ יהודא הדחי דהיו מקדשין‬ ‫עיפהראיה ואפילו הכיכתב רלילחזששיןלחלו ואילם להיות לותיס‪.‬תיפסץ כחייבי‬ ‫לאזיץ מלכד אלמנה לכהן גדזל למאן לאיה ליהאי אפילז כל‬ ‫תייבי עשהמלכל בתילה לכהן גדיל למאן דאית ליה תו ליכא‬ ‫למיטעי אף כי כתיב כי תהיץ סתם דיידאי ‪-‬קאי אכהן אי‬ ‫כאלמנה אי בבעולה דזולהס י ל י ף ר כ י עקיבא מקרא דאין‬ ‫קידושין כהס זללו יש לפרש כאן להא דמקשי משוס למלט שכת‬ ‫אנןיניקו וכזילל‪ .‬‬ ‫י‬ ‫׳ישראל‬ ‫כח‬ ‫פסחים‬ ‫איכלריס ונדבות קריכין כיום מגב אז לא) )לעקיבא סבירא לי׳ אין‬ ‫קרבין טוס טיב יאצטריך קרא לחלבי שכה שקריכץביים טוב ורבי‬ ‫ישמעאל קיבירא ליה קריביןביזה טוב והילכך לא איצסרך קרא לחלבי‬ ‫שבת במס טזכ וכי איצטרך קרא לחלבי שכת שקרבין כחס הכפירים‬ ‫זללו האין משכי כקמנך אהא לפריך משים לחלבי שכת קריכין כיוס‬ ‫טזכ אכן כיקו ונימא להאי קרא ט׳׳ד שחל להיזתכשכת כתיב זמשכי‬ ‫שבקי? לקרא ד‪-‬הוא דחיק ומוקיס אנפשיה!פירלי מלקשי קראי‬ ‫אהדדי ע״כ קראי גופייתו מזקמי אנפשייהו הכי והשתא לך׳עקיבא‬ ‫מכת לן האי דזקקא לטפי כראה לזמר לקרא לעילה שבה״כשבתז בא‬ ‫ללמד לחלבי &כת שקריבץביו׳׳הכ כדלריש רבי ישמעאל ללחלבי שבת‬ ‫שקרינין כלזסטזכ לא צריך קרא דמשמעזתא דקרא דלא ילין זבח‬ ‫הג הפסח לבזקר‪-‬לכזקר היא דלאילין וכז׳דחלט חול קריכין טוס‬ ‫טיכ ולש חלבי שית קריטן כיזם טוב‪-‬זמנא לן • דלחיק קרא וחזקי‬ ‫כי״ד שחל להיות בשבת דויק׳זגסמלל לר׳עקיכא דחיןחלכי חול קריכץ‬ ‫טוס טוב דאףעל גב דסבירא ליה ליוכ אין קריבץ ביים טוכ אלה י׳׳ל‬ ‫תלכי חול קריכין כיום טוב דשאכי כדרי׳ונדכזת ליכול להמתין ילשוחטץ‬ ‫בחול)להקריבן מה שאץ כן בחלבי חול שנשחטו כדרכן )‪:‬היחרז‬ ‫'וכמ״ש רליכשבת כס מיהו זה לק רקלפי׳רליכהאדאארדקרא‬ ‫לחיק אבל למה שפירוש הריט״כא ניחא והוא כקידזסץ)כדףלח(גט‬ ‫הא דפייך יאיתא כי חהיין חייכי עשה‪.‬י החס כידוע להוככייס‪.‬הערכ שמשי אלא‬ ‫כקדרןאכל לפעמים מדי‪-‬מלאים ולסעמיה מלחסריס !משנה‬ ‫לתדא מכייהו כקט ולפי דעת התיספית למעלה )דף נת( דפסח‬ ‫שליחה היא על ששה חדשים השלוחים יוצאים !כוי על ניסן וכן׳‬ ‫איכז & כלו בללה לא מצי למיתכי חל י״ג־כשכת לאז הזא‬ ‫ועל אב מפני ה־זעכיס הי* שלא‪.‬‬ ‫ויסיכמעלה־!יהיה ל ל ז מן כירושלים עד תכלית הנטיה תשע מעלית‬ ‫ל ד דקים שהוא חלק ששית מן מעלה • ואולם מדה המעלה האתת הוא‬ ‫ל ז זב׳שלישימיל כנזכר בצירה הארץ שער טיוכל המילין הנזכרים בזה‬ ‫הס מ ל אלפים אמה מיל האתת כנוכר בצורת האק שס • ואולם כל‬ ‫‪.‬פרקה הנזכרת כלס היא מד׳ מיל שכל מיל כיופים אמה כידוע בלס‬ ‫כחצא שמעלה האחת לכסרסאזייהיששיוהפרקהמהפרסאי' הנזכרות‬ ‫כגמר׳• זכאשר נבקש חשביכזת כמצא ששלשה מאזת פרקה שהוא גודל‬ ‫ל י בריחב וכשעמיהזה יהי׳רוחכ עיר ירושליילעתידכלל ע‪1‬לץלתשעה‬ ‫מעל(׳ישת‪1‬ת)דוק זהשכס(וככן כאשרעקיל הקלה להוקיףעל ירישלי'‬ ‫עד‪ .‬מטעם‬ ‫טזם ט‪1‬כ והי לליןרק הא אמריק הת‪ 8‬ד ל ע ורביישמעאלקליגי‬ ‫שידחו‬ ‫‪1‬‬ .

‬‬ ‫לטצה)רףיח( לכלי שכטמא כאכ הטומאה אין טוכלין אותה ט״ט משוס‬ ‫להזיטזמאה לאורייתא ומחזי כמתקן עכא־ אכל כליקכטמא כולל‬ ‫הטומאהאפי׳נטמא^ע״יק טזכלין אזתהט״ט לטזמאסכלי ‪.שהתי‬ ‫לצורך חגיגח ט״ו אחר לכשכת א״א לטזכלו וכפיירלי זללכריו קשה למה‬ ‫הקשו כאן כד״המשלחין למשמע דתשלהץ אחד מן כטהיריסדתדרבה‬ ‫לא כחוש שמא כטמא כולל הטומאיוהכעליסהמקיכז מלטבלו ער השכת׳‬ ‫נשלח אחד מן הטמאים• זתירצז כשם ר״י דקהדרמין שיעשו מלס‬ ‫זעול קשה למה שהוכיחו התויככיצה שם לכלי שנטמא כזללהטומאה אין‬ ‫בראשוןולא יודחו הטמאים • והתירוץ הזה דחזק .‬לא״ללהלימקזלטליסטל‬ ‫שודאי הטכלוהוהכעליסכייכ כדי ‪6‬יהאככון ליידיאיזר שי״ג א״א"‬ ‫לטומאה דרככן צריכה הערכ שחש‪ -.ון לקזפץ שמא‬ ‫שהוא דרך רחוקה לעזלא כדאיתא כשי מי שהיה טמא יי‪ .יןכהאלסטןרקמשו׳טזמא'‬ ‫בעצמםוהכרישטטליזפיותירצו‬ ‫כצינור זהייכז אליכח רעולא • ולא עור שכתב ר ל י ‪ 05‬דכשק׳ מט׳ןמאז‬ ‫פרק כיצד צולין‬ ‫‪l‬‬ ‫י‬ ‫לאמר‬ .‬‬ ‫בשכת וע׳׳כ טכלזהז טלש לצורך טיז • והיינו סיפא לחל י״ל כשנה שוחט‬ ‫מיד הא צריך ל הקדישו וכשבת א״א להקדשו לקימ׳׳ל איןימקרישין לשכת‬ ‫בזמילוכפי׳רליומהאלחלי׳׳ל היא ג״כ קושיה הגמרא והא מלקתני‬ ‫ותא דכריפ פרקין^י״לדהקלישזאזתהכע׳ישכמ׳׳שהתוסיבריש סרק‬ ‫סיפא וכזי וזה מכואר ־‬ ‫משא״כלנמצאכי?ל שתל כשכת אחר שאיכויכול‬ ‫איזהומקותן׳‬ ‫אפס‪ -‬לאפשר להק»ות הקושיא‪ .‬מע׳׳ש לצזרך י״ד שאע״ג‬ ‫סכץ לחזי לפסח קופץכמיחזי לחגיגה דמאיקושיא לשאכי סכץדסצטרך‬ ‫שחל י״ג כשכתעליץייש להם שהיות להקדיש אותו כי״ל שהזא יום שחיטת‬ ‫כיו׳י״ר^זשא״כ קופץ לאפש׳ לקצב כשר כליל ט״ויוכזה אפשר שלא עכלוהו‬ ‫הפסת • והשתא כמי מוכח להא לחל י׳׳ל להיות כשבח שוחט בו מיד‬ ‫כי׳״ג והחתיכו על י״ל ועליין לא כטכל • זע״כצריך‪ .‬מילי)‬ ‫שאמר שאף אס מביאי'^גיגהמע״שעליץאנז חזש.‬ונג!ו ‪:‬‬ ‫קאיאסכץוכפי׳הרמכ״ם ־‬ ‫גמרא לעולם רכנן וכגון שבא כשבת‪ .‫נצה‬ ‫טסכת‬ ‫נוסחים‬ ‫ישראל‬ ‫לאורייתא•)לא משים ט<מאה ל ן ־ ‪.‬בזלל‬ ‫הטומאה הוה לרבכן ולא מחזי כמתקן מנא • זללז אפשל לפרש הסיגיא‬ ‫לכאן כולל הטזמאהלמטטלין ט״ט ולה כשבת וחי לא קשיא קושיה‬ ‫התו'• זנ‪f‬המתז‪p‬ק‪1‬שיאמ' ללאףאם מטאין חגיגהמע״ש אפשר‬ ‫גמרא כמת נמי אפשר לעבד כשכיעי ־ עקשץ מאי‬ ‫ךה)‪'£‬‬ ‫לטטל הקופץ כשכש אלו כטמא מלל הטומאה אלז הס לכריז בקיצזר ‪-‬‬ ‫ששיא הלא אע״פ מ ש ן נ ה דמשלחין עדיפא שהיא תקנה‬ ‫!‬ ‫לתה‬ ‫זאפלא מזה המחבר איך מצא יליוורגליז כסיגיא זו לפי לעתו •‬ ‫המועלת תמילמשא״כ תקנה דכסמאכו כמת שלפעמים‬ ‫לאו‬ ‫זה‬ ‫שכתבלת‪p‬קזשיתהתז׳לחפשר לפרשהסוגיא כולל הטומאה‬ ‫והיינו כגון שחל שכיעי שלפסחכשכש׳• .מאוד‪:‬דהכה' עולא‬ ‫צריך הערב שמש ז ל כ כריש פ׳טכזל יום • איך א כ א.‬‬ ‫הנעלים כשבת־ ‪ .‬ס ר‬ ‫ש ה ג‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫יש לדקדק למה נאמר סכץ שנמצא כי״ל שוחט בו י־מיד והטעם ׳דוד*‬ ‫טכלוהו מי״ג לצורך ייד למה לא נחוש קמאנטמ׳כי״ל והוא מה שלק יוכל‬ ‫להתקן וכןכסיפא דקל י״ד כשכתש)חטכומיל<מתש!ממה שמאסר‬ ‫שצריך הסכין ט״ל לשחיטת הפסח אץ לחוש שמא נטמא וכמו כן כחל י ?‬ ‫כשכת שמצריר הקופץ לטי! דודאי זהירי כיה הכעלייוכדאיתיכס־כדכימ‬ ‫שם ויל כינןללל מזהר זהיוי כהז וכזה אתי שפירמה שהקשינו לאחר שכל‬ ‫עקרושלהסכץוהקופץאיכו אלא לצורך עיש אנו קוששץ שמלו כטמא‬ ‫הסכין&סוק אחרששתסהחגיגה וכלה משכורעצמותלכהא לת־שיין‬ ‫לומר דזהירי‪ .‬לזה ליכא חיל כלל לבהליא• ‪p p‬‬ ‫להטטלומשוסשית ובזה ישמיעיכו תרשי רבותא חדא ד&וחטץכו ט״ג‬ ‫משעם לקתכינן דולאי לא הטטלזהו הנעלים כשבת‪-‬נעמ־ דלא חיישיכן ‪ -‬כמסכתפרהכלהטעוןביחח מימ־מלכרי סוכרים לאתרמאהו מזת‪3‬‬ ‫ככזלס וסמי שהוכיתי כמי התו׳כיישטנזליזם זסטאז כמה ראיות ע״ז‬ ‫לכחללהשכתמספק • ואולס‪5‬פירשרלילק״מללדעתואין רכותאכלל‬ ‫ולפיכך * ״ כ אין לאזקמיסוגיא לכאן כולל הפזמאהוהררא הקישיא‬ ‫האדשוחטיןכוכשבתיקרעקר רבותאשסמטכץעל שלאהטטלזהו‪.‬לליל טיול לאייל לאפשר שהיה בלעת הבעלים לקצב הבשר‬ ‫כז מיד • דס‪1‬ף סוף אינו יכול לשחוט כו מטעם דכעי הקדש • מה שא״א‬ ‫בליל ט׳׳ז ולפיכך כתיאשו מלקטטלו כע״ש י ד ל כ מאי מקשי ק ל ס ל ש‬ ‫'בשכת‪-‬וגם הבעלים לאהיזמזכרחין להקדישז‪ .מר סכין שנמצא‬ ‫גופי׳ מרא דהאי מלתא משמע כפרק כלה?קזלין)ד^לכ(לס״ל דטומא'‬ ‫גייל שותטכז מיל זלא כחוש שמא כטמא כולל הטומאיזלפיכךלא טבליהו‬ ‫דחויה כצבור דאמר רכ יוסף התם קקבר‪-‬עזלא רוכןזט' וכזי איל‬ ‫•הבעלים כייג כי יוצלו עדיין לסכלו כי״ר לצורך פסח • זככר ה׳׳!שו התו׳‬ ‫אכייזכז' אייל דכא וכוי עד ממלל דתרזזיהז ס״ל דטימאה דחויה‬ ‫ל‪6‬אקיישי.‬כתשזטתשנזת ‪1‬עהכ סי׳‬ ‫שם‬ ‫י״ת הקשה כזה ממה שכתיהר״אש כשם הר״י מקור״כיל כפ ערכי‬ ‫פסקים לכשקל ע״פ כשכת מניאים החגיגה מע״ש י ללפ״ז מא? מתק‬ ‫לעזלם רבנן וכגון שבא כשכה למק בכך הא עליין קשה קופץנמי צריכא‬ ‫לי׳לשכור‪-‬ע!«ות החגיגה כמ׳׳ש זהתזרף‪1‬קושיתו כקיצור־ וכעל מקבר‬ ‫קלל ברצותו לישכהקושיא הזאת החזיק כקושיה התו‪ ^.‬אקר פאמ‬ ‫שכדחהמחגיגתזואףנשטעיאיאפשר לעכיללקיגקגיגהדוחישכה׳‬ ‫קוששיןממאטמאהזאואכזחזששץג׳יכ שמא כטמא כאכ הטזמאה• וכי ויש מי שתיק ע‪-‬ז דאס חל שכיעי של פסק כשכת גם פקכה דשלות אינ<‬ ‫מי יגיד לכז לכטמא כולד שכתיר לטוכלו כשכח ״ ועול קשה לרכריז‬ ‫יכולה להיות לפי שאז יארעע״פ כשבת• *אין נוכל‪ .‬כפשיטוה ־מכלתישכצרך להא לאון‬ ‫להקדישו כשכת א ץ ישחט מ • וצריך לזמר שגס כזה אכו אומרים שודאי‬ ‫מטטלץ כלים כשבח‪-‬יהזאדאם איתאלכזמן‪.‬כמה שהקשו כאן‬ ‫דאיך‪-‬אפללאוקמיכשחלי״ל ב^כת לאיך יצלק אזמרו שזנה ומאכיל הלק‬ ‫כשכת טבילה אסירה •והשיכ הזא על הקזשיא הזאת ע״ק מה לאית׳בלכ‪.‬טון ‪-‬שעדיין אפשר לטכלז ג י י ג זימיה גמכיס‬ ‫לי״ל‪.שאז נמצא‬ ‫לאתתכן•‬ ‫כלום• לעלפקשיזאיךהותכ למוצאהקיפץלטכלוכשכי‪.‬שיזלייל כשכת‬ ‫הקדישוהו הבעלים מע״פכדי שיוכלו לשחוט כ‪ 1‬כשכתכמו שאכו אזמרי'‬ ‫מכיאין החגיגה מע״ש מאי משני לעולם רבנן זכגץ שכא כשבח דעדיץ‬ ‫כשכת‬ ‫שיד^הטבלזהו הכעלי' מע״ש אחר שיודעי' שיא״אלטכול אותו‬ ‫נאמר דודאיהטטלוסז הבעלים להאיקופן לקצב הבשר מע ש ככלי‬ ‫(ת״הכהקדש־ וכזה אתי כמי שפיר ללא תני קל י״גלהיזת בשכתשזקט‬ ‫שיסי׳נכון‪ .‬לןמר לאין י סברא‬ ‫קאיאסכיןכפי׳הרמכ״סלאיקאיאקופק וכפירש רש״י •קשה איך‬ ‫לומר שתמתין כחהוך הכשר על הלילה אבל מסתמא מתקן אותו קולס‬ ‫שוקט ט כיייל שחל כשבת הלא צרך הקרש וכשבת איכוייכזל‬ ‫הלילה ככדי שיהא ככץ לסעודת הלילה• וכחוק ע * כ ב < י ״ ל כשנח‬ ‫להקרישו • וכהא אין לומר לוראיהקלשוהוהכעליס מע״ש ללמה היה‬ ‫שמתקןככשר בע״ש לכשכתול^י שלא הותר פטרת עצמות ׳‬ ‫להכעליס להקדיש אותו כיון לאיכו עומל רק לשכירת עצמות שאין צריך‬ ‫וביותר יש להקשות מקכץלקאני^סכין ש‪»:‬צא ט׳׳גישעהומטטלוכוי‬ ‫כלי שרת • למהאי טעמא אמריק בקופץ שכמצא בייל שחל כחול לשוכה‬ ‫ואי מיירי <\ל שחל כשבת־ סכין שכמצאכי׳׳ג למס״ שזכה‬ ‫פסק‬ ‫זמטכיל משום דכעליס אין חזששץ בקופץ שיקי׳ראוי לי״ד לשתיקה‬ ‫ומטכיל י הלא ולאי טכלזהו הבעלים לצורך שחיטת החגיגה בי^ו* כלי‬ ‫יי׳ד־כשכת‬ ‫מתכי שאין עומל רק לשכירת עצמות } וצריך ע״כ לומר לקל‬ ‫שיהיילו הערב העז ש ויהיימוכן על י״ג* וכאמת שלא קשה כל&לכאוו‬ ‫ר מ‬ ‫ה כ ה‬ ‫‪ .‬וככר אשמעינן זה ג״כ בחל י׳׳ךכשכת ששוחט!מיל‬ ‫שהקשה על הלאש ב&ם ד י י לרוכתי' •‬ ‫זאולסאקרהעמןלק״מ להכה‬ ‫בקופץ כשגם שאיין צריכין לועלט״ז•‬ ‫ו ב א מ ת הקושיא' הזאת כפניה שהקשה אופה הוא אין כה ממש כלל‬ ‫יש ללקלק לכאורהאיךאזמר טייל שוחטבומיל• הלא קימ״לכזבחיס‬ ‫שמה שהקשה למ״ל לאס חל ע״פ כשכימכיאים החגיגימע״ש‬ ‫) ד ף צז( לש*טת קלשיס כעי כלי שרת זלס הרמלס כפץ! מה׳ תתירין‬ ‫למה לא נאמר למסתמהטבילו הכעליסלקופץ לצורךמ״ש שהוא ליל ט׳׳)•‬ ‫ל לכתחילה כעי כלי שרת זאין חזלק עליז כזה זצריך ולק לזמר להמזציא‬ ‫' ל^ירך ליל ט*ו אף מבליהקגיגה הכאה מנלש כ״כ יש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫הסכין מקריש אותה בטרם שישחט ו כ ל ג כתכו התוסיבריש פרקין)לף‬ ‫לני לזמר לולאיטכלוהוהכעליסלהאי קיפד לצירך חגיגית חמשה עשר‬ ‫סז(גבימי שסקסו גלי תוחב לו כץ קרניו וכו׳והקשו שסהא כעי כלי שרת‬ ‫מהאי טעמא גופי'וסו!* שכשכה ל׳ח לטכלו מחמת איסור טבילת כלים‬ ‫ותירצזשהקלישזאותהזלפ״זקשהבתלי״ל להחת כשבת איך שוקט בז‪.‬לשלחו ט״ו‪.‬וזה אינו ככון‬ ‫כטמא מלל הטזמאה • זלפיכךהמתיכזהכעליסלטזכלולצירךמ״שעל‬ ‫דאעפ׳׳כ נוח לנו לשלחו כדרך רחוקה אףכשכת •ולעכל אסורא למק‬ ‫הפכת מפני שמותר להם לטוכלו כשבת ־ ר ל כ איך יתכן אומרו חל ייל שהוא תחומין לפי סזגיא זאת כלמשמע כתזילה אהה מדחהז •• ממי‬ ‫להיות כשנת שוקט כו מיל והטעם כזה לזלאי הטבילוה! הכעלי׳מע״ש‬ ‫שנטמאכז כשרץ שכדחה מחגיגה שהיא דאורייתא זזה מכואר ודע.

ןעש»עצגגוויאלהלכם‪-‬כמ״ל למזי'‬ ‫היאוכןפסקרכינוומשמע לציסיכאלפליגו ־‪-‬כסזהא^להלישכת‬ ‫עכ״ל «‪ /‬זכשזכיני לזה גם הלקחק י הראשון׳ לא קשה כלוםרכחן‪.‬כשיעוילוך רחוקהידאפשר לשרינן לי׳לילך חיךלהקי'‬ ‫להיא אישיר לרבנן חשי& תקכתא דרכים • לכעקראצלינו לאומרים‬ ‫לאלם חטא כשביל שיזכה חכירך בחציה לרבים כדאמרנגיטין )לף‬ ‫לא( גכי ל א ששחרר עבלו יעבר עשה ללעולסכהם העבידו כדי‬ ‫להשליחז לעשרה‪.‬כשני‬ ‫ומיצי זה יש לידחופ פיון למילתא ללקלר׳ יהולה דירושלתיבסתחא‬ ‫הוה כלבים נגל רצי יהודה‪ -‬כמהשכחב ‪.‬סנימדהא \לאמויצך‬ ‫לגופצסצאעכלובשניהיינולוקא הזמןשסיזהמחצ^ ^סאאימכולס‬ ‫*י«ליםלעשותהלאשוןכטזחאהיבלחו שאזאיןעזשין‪:‬השנימסעם‬ ‫‪1‬א'&נלחהזגימ׳> משא־כ כזמןשלאהתצעח שכוסו עדאשין ׳‪i‬‬ ‫מיהה הטמאין צראזין לעשות כטומאה ‪ -‬ואשאלזמשפז עציהן ע ו‬ ‫‪6‬נחצאזכעת עשיתפסח שני מחציצריכיןלו שאז יכזלין לעשית' השני •‬ ‫ויאייתומקאתקושיאזאתזעולאחרפ ג והיא מה סועיך השים ללפר‬ ‫*ש־^לייכלכייהיזלה לאין קרבן צימר פליק * ה‪:1‬הלי'לפכזי• כלא‬ ‫לליוהיינזכגין שהיזכתוךמחצההטמאיםש‪:‬וזניסללא"מ»עכלו‬ ‫פסיזראשין • ‪-‬ואזסטחא‪-‬ם אינם יכיליסלעשות כסומאהלפי‬ ‫שאינם מחצסילפיסיחכיס ל א להם לעש־ת כטותאסייגם א״א ללאזתן‬ ‫לפסתשנישאזיטהרז הזכיםייא*סמחצה צריכין ללשזלאעכלז »‬ ‫זאהא יאמל רכ ד‪:‬וסאאין אקלחהס כשרן • ואז יהיו הטמאיס שויס‬ ‫עס״הטהוריםןהללו עזשיןלעצמן וצו^י אלא ע".‬ל‪1‬לס עישין‬ ‫בטומאה הלא מיטב שצשלקאתלמן הטמאיסלדרך רתוקה׳ ויעשו‬ ‫כטהרה •‪.‬הטמאיס •־ תקכמאתהסהזלילשיעשו כראשון *‬ ‫?אתהסמאיסלאמקצמכלל»• שאתי שי»וצ זה המשילס ויהיה מפצה‬ ‫^ריכיןלפיסת שציוסו־לא יעשן אופו צלל אתר למאצהכדוצ ואיש ללסה‬ ‫לאין ציצורנלחי)כלאתר השית לעיל ככלי& לפלגאלא עכלונשכי‬ ‫למ*רחסצהכ‪.‬‬ ‫להפלזגתאלרכזעולאהיאעיככאופץשחל רלכאיירכלובת‪/‬לכילל^‬ ‫ל ל ע משלחין אח} מן הטמאים* ואפר שי<כח י*ל איי^ כשבת יסיילי״ל‬ ‫ציסןכלצשיכת׳< ^זע״זמקשישפירוצשנואנוכנוחואיתשוםתוניגה׳‬ ‫וזהילפי‬ ‫אפפר לעכל כשכיעי שהוא לפי‪.‬הנאה הזאת כ ל כפכת'‬ ‫לרךיכעלהקזשיאשרזצס לא)יקמי‪0‬אלעולא־ב'פללכ‪:‬עי&ל<ספ כשגת‬ ‫זזקא • אני מכריאלמי<ריכחל ייל אייר כשכס» יכאמיזהזא לומין‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫להעמיל לברי‪.‬ולא עכל! בשני * ואין‬ ‫סלזקכיןאסיהיה המחצה ע״י צריף אח־כ אז לא • ומה שהוכיח אמה‬ ‫רלאמשכיצג!ן שזי) כ׳זכיסכי‪.‬חן‪.‬יזכ • ולעש‪3‬על‪ .‬עילא'כאופכ'ים אחחרייזתייץהתוי׳לע ^‬ ‫צריך שנכין עקר קןשית התחכמה שלקשו לאלרכאנשליו‬ ‫אמנ‪0‬‬ ‫אחלחןהעזאי‪ <£‬שאחר שהיכא שלולי' סכי א לן צ *‬ ‫ואין קרכןציכזר' • חליק היו אלו^גרןלעצימן ואלו עזשיץ לעצמן *‬ ‫!?*יג^משיםלתחצה על תחצהכרוכ כלאחר לעיל רכ איור מפצה‬ ‫מלמאצהכ^כהללו עישייןלעצמןו.‬וק׳כרי»‬ ‫שכת ולש הכי לאיםיר תחזמיןהזאחלרככן • שאףעלפישעקר‬ ‫צקשת!התקנה היא מלרכנן למלאורייתא הללזעישין לעצמן והללו‬ ‫עושין לעצמן כמ״ש למעלה * לכמוכןענץהשנתה רלאלציטין‬ ‫היאחדרכצן י* זאולסלפי תהשכתבהרמיכס ׳כה׳שבחלי״כמיל‬ ‫הזה אתוס דאורייתא ניחא לילאי שאין לעקור איסיר לאזיעשה‬ ‫דשנה משים מציהלרכצן כשגם שלוא חציה דינים ^כאמתי^לככי‬ ‫דלפים‬ ‫הא* גזזא למל עיפ נשכת תמה ונכלהו זאפסי התקכזת •‬ ‫קישיאליכאתצא לסכירא ליי כתנא קמאלפלגאלא עכליכילהי‬ ‫בטזמאהזקכילא ליה כליהולה לאין קרבן צימר חלוק • ואמנם על‬ ‫'ציחשלמי‬ ‫‪1‬‬ .‬זרע יצחק‪.ל‪1‬האפתללול כ ש?כל^‬ ‫תלזי כמחלזקתאם נאמר שבת למוי׳היא אז נאמר סותרה זפז׳ וכמדומה‬ ‫שהלכהכמ״ללקויס ע ל ל זלכ הרלצם• כ ל ב מהלכת שצ״ס ז׳יל לחויה‬ ‫היאש׳־‪. שלפי שהוכים‬ ‫אינםיאזיםלעפזתפזחראשין•־ הזצאתצסרפזכשניללהווחחצה*‬ ‫היו שלישיתן ובי&‬ ‫^אק דבריו ככזצי׳ם־צלל דכהליא אחרינן לקחן•‬ ‫ושלמיהן טיחאי מתים ישלישיחןטה^יסיאיהן טמאי מתי‪ -‬אילם עושי'‬ ‫לא את היאשזןזלא ‪ hft‬השנו • ז^סעם לבשצילא עילז לכצטרפו הזנין‬ ‫אקר שיטהר* עסה)‪1‬תאי מחים והזה רו‪ :‬צריכין ללתילאע‪-‬לוליה »‬ ‫והלכךלה אס מחצה כלוב דנצטרפו הזכים‪.‬ליהילה על כל הני חנאי ד ל ל איש‬ ‫צרחה ואין צינור נלחין• והאץ לפיישלא־ כאי רובהציביר בזמנו ומ‪-‬עוט‬ ‫שכאוי־ללעכלומהרהדבטמאיצופלךאחר רוכצעועלים נע!רס‬ ‫כלאיתא כ ל תישהיה‪) .‬היחילחכריע על הטומאה״ כרם‬ ‫פמאןדאמראין הייחילמכריע^ל ק&ומאהמשלקץ שניםעלל‬ ‫אובטזמאס א ו‬ ‫׳משמי*ללל יהידה גופי׳ א י א לי לעכליכן תקנתא‬ ‫ל פ ל ו א ״זקנהיש להקשות כזהשאקו שאף לדעת שמואל משלחין אסל‬ ‫*)הטהוריסייזה מדקאמר אתייכמאן דאאר היחיד ענריעאת הצינור‬ ‫לסלתאה וכוי וכזה קשיא קזשיתסתיס' לכאן דאדוכאנשלק אחד מן‬ ‫הטמאים ויעש!כטקרק י דהשאא תדליכא לתרןכסברת לי‪-‬והיינו‬ ‫*ושיום דהסחאז! יודחו לגמרי כלל כיון דאנןאליכא לר יהירה קייעינן‬ ‫ואליבא לידי׳ אאל מש ל חין וכיירה שתעיצן לליהודללל ציטיעושץ‬ ‫צספשכי‪-‬צלל • יומיהזלקימדלר^הודהייללעהדמנן שיעשיכילם‬ ‫צואשין)לא יוצפו הםתאין לשני * ומה שהקשינו על סצןא זו למעלה‬ ‫דלמהצאחרכןאאר דקימ״ל טומאה דחויה‪-‬כציכורולפיכךיוהרטוכ‬ ‫שיעשו הראשין כטהרה ויודחו הטמאים לשני תשיעשז מלס כסומאה *‬ ‫לאנן אליבא לד׳יהולה קיימים וככר שמעינן לטיול לר׳ יהודה טומאה‬ ‫הותרהכציבורכדאמרלעיצ)דףעז( ‪:‬‬ ‫ח ו ל לה עקר משכניה וכי עד זי״ל דקסכר דלאז תשלומץ‬ ‫•‪tfc‬‬ ‫יש לדקדק‬ ‫דראשוןנינהו ויכולי׳ לטמאו כמת ע״כ *‬ ‫אכאי מה הקנה חצ׳רכ נחמן שיעשו נז?‪1‬ן שקרה שמעי של פסח בשבת‬ ‫שאזא״א דעכיד חגיגתוצסכיעי דאינה דואה שכס ־ וכהא עלה‬ ‫סיוזהרככחחןדמשלחין אותו לדרך רחוקה דאףעלגכדכהא אן‬ ‫לעילא איאשכשלחצו משוס שאז יקרה ע״פ גס כן כשכת זלאיהכן‬ ‫שירחק ט״ו מיל‪ .‬זהיינומשוס זהזאמצזה ללצים כלש הי‪.‬רף צל(משמע מזה שרוכ צייכזר יכולין לעש‪-‬ון‬ ‫פסיפשכי כהזן שלא היו‪.‬כראשון‪-‬זללז לליכודה שפיר <ש לזמר משלת‬ ‫אתלימן הטמאים׳ י ואן שיכא המשולח בלש לא יצןזדף עלהטמאי•‬ ‫לפישלאהיהילזחןיפאנז לאשז|כלל והשהאמאי פסיקא נהש״ס‬ ‫למשלא^ן אחד מהם לקאחר עזלא היינו אאר מן ‪ -‬הטהורים מלקאחר‬ ‫)כסומאנוצשרץ י ללמאיושלתץאתרמהססן הטמאיםקאמר‪i'pi‬‬ ‫כרכי יהןליהדציבורעושין פסק שד)חצז הטמאים לעכיד ‪.‬פטירין‬ ‫׳ י י ' י לא חהדרינן כהי תקלאא • ו ל כ התז׳בהדיא לעיל כסחיך׳ »‬ ‫שהא לאתר רככהכא טמאין אינן עישין לא את הראשון זלא את השני •‬ ‫הדין‬ ‫מפינך תיקי הטעסחשיס לאין קרכן צ־בורחלזקלאז לתן‬ ‫ל< ע!שין לעצמן זכו' • ‪1‬רי‪ .‬מאמת אין קרבן ציבור זכו* שאינו מצל‬ ‫‪:‬‬ ‫ג ת‬ ‫?ל‬ ‫ת‬ ‫כט‬ ‫פסחים‬ ‫צוין־ רקחצל הגנאי והיא' מדרבנן •־ וכמי סכתכללייועיייכאהוישא *‬ ‫ולפיכך כקשז־להם תקנה •י ואולסקזשזתססז־מה^והקשזלנטלחאחל‬ ‫‪ b^r^D-'tb‬איכה צריכה לפנים^זיפ*רשנפשיסזתלהתז׳מקשז&כש*‬ ‫!וי״נא לנשלח אקל חן'הממאיס ויהיו העהזרין עזשץכואשזן * זעה‬ ‫אכפקלן א<*יולפז ה*)אים'לגמרי אמישמצד הדין יודחו‪ :‬־ ואזל*‬ ‫צישםלייסירצז לאלה נראה'לחהלרינךשיעשוכילס כראשון ממה‬ ‫שהיו סטמאיסיצלקייס מכל וכלי י־־ וכזה איין מקזסכלצ למה שהקשינו‬ ‫למעלה על חילן התיז׳למלהרינן יכו' ‪:‬‬ ‫&‪ DE‬דיש ללקלק לפי מה לאמר מירושלמי דפסקי׳יפ׳ מי שהיה יחיד‬ ‫עזשהפסח־שני ואין צימר עיזשין פסח שני •־ ולקלהוספתא‬ ‫דפסחיסיר יהודה אזמ׳ל צייכזרעזשיך פסחשוישכן ןןציכזבשזקיש‬ ‫שעשה פסח שצי הילל כי חרכית‪.‫נצח ישראל‬ ‫מסכת‬ ‫דאמר בלק ליימא טומאה הותרה בציצזל הוא יחיל כמקים רכיי • זצן‬ ‫‪ ftfe‬הרמ״צם נ ל ד מה׳ מאת המקדש׳)א״לזלאי שיותר־ לכשיעשו‬ ‫קצתם‪-‬כסהירהכראשיןףזר^יהטמאיםילשכימשיעסוכסימ׳אה ־ וכן‬ ‫קישסכמילרבדאמר' חט־תאים אחד כשרן' והיינז'שיהיו‪.‬ק‪$‬ם מאפרי^ומנשה יגי' ־ ]והקשה‬ ‫בעל יפה מרי^והיפצן ויחלוק ‪.‬לצ*רשא'אשיעשז'כטהרס‬ ‫אךןשיותר ט*כ שיעשז כזלס כמחאה ־ ו?‪:‬גוןשהלו*ל אייר כשכת‪-‬לאז‬ ‫איין מירוויחין כל‪1‬ס כתה' ־ שמשלחיס אחל מןהטיואיס לפיי^סוןג־סיף‬ ‫יהיוה'סמאי&עישיןפסאשנייכשיסהרוכשכתוהואלחוי' כציכוד 'כחו‪.ו׳ ־ אפסלפישגיאי סלפר‬ ‫עיליהקרנן ציבזר מלוק מהלרוינן׳ בתר ת'קנתאכפ*׳רל<־י ץ והשתא‬ ‫אפגשל<ואח^‪.‬חאצלס‪:‬כתכפש!ת • וכתבע^ז הכאף פשלה ויליכפ׳ כיצל"‬ ‫צזלין׳ איפליג<סכאי אם טומאה לחזיה היא בצימר אויהותרהיופירש׳‬ ‫ר^יילחניהאעיג לאכשררחמציא למייתי כטזמא׳ לאזיהית^גמוי״הזא‬ ‫אלאהיכא ללאמשכשז טה!ר<ן \•.‬רכאלפמכלכלהכלים‬ ‫הלכךימסהלואהכיס״ללעולא ‪:‬‬ ‫ומיהו כירו*לאיסליגאיילא דאדידןלסכ׳דלליהודהמחצהטהירס‬ ‫ומחצה צומאין יעשי טלם בטומאה• ואולם בירושלמי כפיכ־צד‬ ‫צזלין אמר ליל על דעחין דרייהילה ההן מחצה על מחצה מה אה עביר‬ ‫ליירכי צא כשם רכ מטמאי! אחד מהם בשלן• שחנלאמר משלחין אחל‬ ‫‪:‬ההסלדרןלאוקה אתי׳כמאן לאמר‪.ת‬ ‫היא כילי • דלא אמליכן‪.‬לנהדר כהר אקנא לטמא אקר מה& רק דזקא‬ ‫צז»ז אמן הדין הסמאים!הט?זרים חיינץלעשיתלק מחתת שגנאי‬ ‫הלצרלהיזאלחלק ‪-‬י ח־שאיכאס מצלהדין' הטחאים‪.‬אפס‪-‬שישלזמרשאללפכיש מקןס‪.‬‬ ‫הטוחאהצמ שהרל'כא'בתשוכ׳סי׳'אקלט על.‬יך העאאיסאין ‪1‬ההיכחהכלל וטע.

‬ל ה מאן הנא ‪1‬יש לישב כליאק ילע ‪:‬‬ ‫שם אתר רב אשי לא שצו אלא נודע לפני זריקה זכו׳ צפקקו‬ ‫הרמלם כעניןסזהיש?רכזספיקות* זהסקףאש.‬דברן הרמ״בסהלל\ זעולקשהמקשכתכיהרמ״כ©‬ ‫שמפה כביזת נקיה זיין ישן כדאיתא כפריטי לכר‪.ה‬ ‫נ ל ט צ ן צילין • ודע דמסייכ כלא כמהגיך ברגליו זכייואיני יודעלמס‬ ‫השמיטורטנו יאפשר שסמךעל‪.‬אינו בטאה אינ‪0‬־ נורק אפיי אחר מןסדמי׳־גםכתסיןנא דאמיקידסוריק׳נמי מרצההייכו־‬ ‫קידס זריקמשאו דמיס »' ולפי זסצויל כהכרקלפרש מאמר רכ אגד‬ ‫בראייה ‪ .‬התיקפתא־דאיתא שם נזה כלשון אמרו לו קבר היה עתךגכית שכככתס‬ ‫שיהיה שכי‪#‬י‬ ‫כשכת שאז יהיה‪.‬פשמותיובכפסת‪8‬ני‪.‬י •ומטעםזהאיתעט כמי טטליוס לאקור גסלן׳‬ ‫בחלוקה דלפני זריקה כמן מרצה אנוח־ דזקא שיש כו מיני דמים הרכה‬ ‫בביאה לעזרה מלאזרייתא כלאיתא בפרק קמאילכליס ע‪1‬יתנשי‪0‬‬ ‫זלאאפסס• זזה דוחקזלישכא דמוצהיאעומוצי.‬לקמן)שם(‪:‬‬ ‫כול בלס אלא לפני זריקה וכזי ע״כ לפני זריקת‪.‬כה״אמיזשצ‬ ‫ללקלק למהלעיל ג ט שוחט פסחו ואוכל לא בת׳לכ וןבו זה הילל מגז‬ ‫נחי מה שחקשין התזלדנשלח אחד מן הטמאים • !הקשה כקפר זרע‬ ‫•!ק כלה כמו שכתבכאף ועול יש ללקלק בתה שנתב הומינס זיל ונתק‬ ‫יצקקדאיך יסב! זה הלא אחר כשיטהר יהי! כשני סלגאופלגא ״לא‬ ‫ןכריס אמורים כמהלך כרגליו לפי שהמקלן אפשרשלאיגע וטינראק‬ ‫עכרו ונבר כתבתי לתעלה יש!כ בזה ולפי מ״ש נזה לק״מ ל כ ראנתי‬ ‫מדבריו שה א תפרש הבמה לאשנגמריכאן כסי׳וך אעישה פסח ונזיר‬ ‫לל יהידה דאית לייכשיס כראש׳ן ח‪1‬כס ובשני רשות!כא עיכ לא תיירי‬ ‫ולא כפיירלי שמפרש! אתרומה תכין ל‪ 1‬להללבס לפרש כןיגס כפרק‬ ‫אלא ככגון להיו כל הנשים סמכויות טחאות כלל!השתא כשני לאזלו‬ ‫י״ח מה׳אטת הט!מא' כהכ הרמ״נס זיל המזציא מת מ!שככ לרחט של‬ ‫הבשיסהוו טהיריסרזנא ־ לי׳סתמאלללעזלאכרייהילה להלכסי׳ ‪ .‬וח‪1‬לא • נםיש‬ ‫אגבריאיכאתקצ׳זאתזנמצאשאתסמדחהןמתגיגתו ^ ‪!.‬י משעשה פסקו אינווקיק לפסק שני י וכן נזיר אתרו ל‪4‬קבר‬ ‫גמראקקכרעןלאכולסחשלזמיףכו׳זש לקקשותסלארכי‬ ‫‪W‬‬ ‫זכויכץ׳משקטא קרככותיו זכיןעדשלא הניא חטא קרכן טוחאה •‬ ‫יהודה ורבי יזקיתמדהולל לקמן )דף צא( לנשי כראשון‬ ‫קגר‪:‬קתהוםה<ה עמד וכוי ‪ .‬ה לנטמא ככר ‪1‬נ‪:‬לע‬ ‫הלחים »‬ ‫ל!עלשי! יי דריקאאס כטתא אדר זויקהדכזס הואדאתריק‬ ‫יביא שאר קיפציתיו דאיל־ כ&ילע לו שהיה טמא כתךגזירזסז תכן כסוף‬ ‫<זיר)לן>סג‪(-‬מיםגילא ינזדעלזשהיה טמאאס כטןמאהילזעה‬ ‫©תי־ הצל יהייצז לאחר שזרק ג״צ לתגלחת היא לאחר זריקה כמיש‬ ‫התז' צקמוך וזה ללעלאע׳׳ג לתגלחת איכז תעכב לרכצן זריקהמיסא‬ ‫מעככת ורק סיפא לאם ‪ jr‬שלא גילח מיקי ש^ כלא ועיי' שס ‪p!p‬׳‬ ‫(רי‬ ‫גטוא‬ ‫‪ .‬לשיטתן שכתבי כריש תתירהשחטש‪.כיון לשיר כלבד היה ל» לומר‬ ‫צשניעי שלו אפיי אחר שט‪ .‬והגיא‬ ‫משיה שמחק לנשים חייבות בשמחה ״ דטנסהיקאדלא אפשר׳סוק‬ ‫<ןלכמתיז קזתל‪ .זירלע!שה פ‪:‬ח דכפסיו‬ ‫כתב לוקא כטומאת התהום טהור ולא ‪11‬לת זה כלל ילא עיל‬ ‫&ג‪ 0‬כנזיר עצמו כקב נלומס׳נזיוות נזירשגלקוטי אס בטןמהה‬ ‫יל‪1‬עה‬ .‬ושוחט ואוכל פסח ע״טהרי שנעושיפסח כתכ שמוהו לו לשחיט הפסח‬ ‫אחד ייהן כמת ומה תק?ה רוצה שיעשה טמן שחל שלישי אן שביעי שלו‬ ‫לכתחילה י ומלל לסרמיכס לחלק נין נזיר לעושהפסח כחן דכגמרא‬ ‫צשכת דאזו‪1‬ראי לעדיפא דעילא!הלרח'ק!שיתהתן׳לליכתיי!ת הז׳׳׳ל‬ ‫התוכ‪ 1‬ילט‪.‬משמע לקאיאפסח‬ ‫שקולשתממנ!»איןט‪1:‬ליוסנ»סלשם‪.א רמרצה אכל לפני זייקס‬ ‫׳כשביעי דהזא שמיני שלו תשמע דכששי שהוא שכיעי שלו‬ ‫אינו מרצה אצא אפייפולע לפני זריקה נמי מוצה • ‪ .‬הקשה מהראהלחלק טן.‬חסשכהככפ״ומל קרנןפסחע״ג‬ ‫ולאירעתי תה ז! כמיכה אלרנה כ ל קרכן פסח כתכ מילא ‪£‬עישה‬ ‫פקח ולפידבי יו הכלא שבלם קאיאעושקפקחזלאאחרומה • וכן‬ ‫כתב קלמ נעצמו כלל ואם יעלה על הדעתנות' שהוביהרלבס לקאי‬ ‫אתמויה! צריך היה לבאר זה כאל הטיכ ־)‪:‬נין אכ שלכל התמיהות הוא‬ ‫מהשכלהימ״כס כלטימהכזירותז״ל חח שהיה מ!סל לרוחב הלוך‬ ‫אע״פי שאץ תקים לעטר יט׳זאע״פ שהיא נ־ומאה ילןפה •עכר משם‬ ‫‪ vo‬ה‪/‬טהזר עלל• גלוי לכל י׳עיין שזה כגל גמרא עחכה שבכאן‬ ‫שאומריבל^ בטזמא׳הההים־אנל כטומאה יל‪1‬עה שלשתן טחאי׳• ואין‬ ‫בתבאעיפ שהיא ‪0‬ו ״ואה יד!ע'זכ!'זהלמ כתכ עיז שצויךליחו שגיקא‬ ‫אחרת היה ל! להרלכמ י־ רצונו שלא היה גירס שלשתן טמלויס •י‬ ‫‪1‬איךשיט‪.‬והנשאר הספיקות אלא חזקתי ג ג ע ע ל ל ‪ -‬וכקיפכלמז״ל המוצא‬ ‫ט‬ ‫‪1‬‬ ‫ן‬ ‫‪k‬‬ ‫‪4‬‬ ‫(‬ ‫יה!לכבהא‪. י‬ ‫הרת״כס וזה נגד מסקנארגמרא בכאןדקאמיאלא אי אתמו הכי אתמר‬ ‫יש לדקדק לקנה חדקאמר לטמא מה כתי אפשר לעטל‬ ‫אכל‬ ‫אתר ר‪ 3‬אשי לא תימא נודע לאחר זריקה ה.‫מסכת ‪1‬צח ישראל‬ ‫פסחים‬ ‫‪5‬ירוש}מי שמוצו לעיל׳ דאשמע לשמואל דרכי יכולה ללכתק^ה‬ ‫נתעורר ככולן לישבםאמכס לאהונח לכוכישוכוכאושיתכארלפציצוי‬ ‫טהזרין!מחצה טמאין דמשלחין אחד מהם לדרך רקוקה והכה‪-‬עיכלל‬ ‫כפרק ©שי מהלכות נזירות כתכ הותכ״ע ז״ל מיד שגילח תגלחת‬ ‫ל כ דשוחטין וזורקין עלסמאשרןגספולה‪1‬׳תשלומץ ‪-‬י־ לראשון כי‬ ‫עפרה ואקייכ נודע שטמא היה כת^ךימיבזוז * אםבט!מאי\לזעה‬ ‫היכא דלא יקשה אציכא דשמואלכמו שמקשה השיסלעולא ואיכ אס­ כטמאתזתר הכל ‪1‬כו!זאם כטןמאות התהום נטמא׳איכו סותר ולכו ‪01‬‬ ‫קל ע׳ פ כשכתמה תקנה נעשה לל יהודה ואפשר‪1‬דלל לל יהודה לכ• הלכה מפי קמה • ואם על שלא &!רק עליו אקר מןהלחיס נודע שהוא‬ ‫למדאזריילהלל! עושין לעצמן וכוי מ־קמדרבנן תהלריכן אחר סתקכה‪:‬‬ ‫טמא טןכטזמאהידזעס נין כטזמא<התהיס סותר הכל‪-‬נורעל*אקר‬ ‫פנזרקאחד מן הלמייהואיל וטומאה שאינה ידועה הייאינזקמר ע ל ל‬ ‫משים גנאי כ‪1‬׳ והיכא דלא ‪6‬ששר הללו ע‪1‬שין לעצמן וכ!׳.‬אע"פשה^)‪.‬מסאי של פקת כו׳יגם לא<תכן‬ ‫שלא עשה‬ ‫‪ 13‬תחת האכן שישבת עליה כי] משעשה פקחזוטן עד‬ ‫לטומאתו שהנא יוםזישל פסק כשכת שאויהיס יוה אשל פסקכב׳ואתי‬ ‫עושה פקח שכ• < קבר סתהזס סיה־עחךיעעד שלא עשה ?סקו עושה‬ ‫שפיר הא לאתר רב נחמן חאן ציית לי לעקר וכוי‪:‬‬ ‫פקח שני‪.‬קרנן‬ ‫קוכהוע׳יככהאדמתצהי טתאין ומחצה ‪.‬ל יהיזה ולפיכך אם נזלפן שחל שלישי אן‬ ‫ל?שנא דסותר ואינו סמר < ועור קשה ממה שכתכ הרמ״כם כלששי‬ ‫שביעי שלו כשיתכאופן שלאיכיל לקבל לסזאסלפ* העקר שאין הזאה‬ ‫מס׳קרנן פקח ‪(1‬״ל מי שעברכדרך נמצא מת מושכבלרחכה של דרך‬ ‫לוחהשנת אז א״אדעטל כשמיני לכחגיגתו י ‪!.‬ל ו ן אם היה שלם יהוא מהצקה אל הצקה ל ן טמא לגלותה יכוי‪-‬־שאין‬ ‫כיוהי׳ כסא כלש סרלכם כ ל ל פ זק ריאלעזרנראה ל ל ל בל*‬ ‫‪.‬טהורץתטו הנשים ככלל‬ ‫מומאה• ואסעד&לאהכיאזכז׳תטאקונן טומאה ע ל ל התוצקתא‬ ‫הממיין י ואס כן עדיין קשה כטמאכמתלאהתמן קןשיםלסוליכא‬ ‫^כיאהיןו״^גמשכה לכאן כשנוי לשק קצת־ מכוארמוה־שצזיר‪-‬ועושה‬ ‫לחיי לחגיגה דנשים פטורות תןןסחגיגק כראיתא ע י ש מגיגהי ואי‬ ‫סקקליןאקל<‪0‬ס ולא הותרו רק דוקא אקר‪ .‬שה!א יום שני של פקק פקח כקרא מצןה שאינחעזכרת שאפשר לעשות לו כשכי •וקשה גיכ מן‬ ‫‪.שאץ‬ ‫לא יתכן ג*כ שיקרה שיהי' יזם שלישי לנ‪!1‬מאחז־‪.‬סעשק העסק‪.‬אסמשהכיאקרכנזתיו אינו מביא‪.‬לאללס י עצמו שם כלת וזיל מי שעשה פסא כחוקת שהוא • מהגר•ואלכ כול*‬ ‫ליל למימד כאן קסכר עולא כולם תשלומין לראשין סם ־ כלא כזלם‪ .‬‬ ‫דן*פאע*ב‬ ‫טוס דם לאס נזרק אפייאסל חן הדחיס ונטתא סנן‬ ‫כפ׳ גי מינים יכיא שאר קרננותיו * י\ת׳גלו‪:‬ה הלא אץ מדין לומה‬ ‫לי־איה כלל רהתס במשנה מיירי כשנטמא אאי שת אחד מן הדמים‬ ‫לכסא ל!קא אמרינן יביא שאל קרכניתיז • משא׳׳כ כאן מיירי ש‪3‬נ‪1‬מא‬ ‫אהלחן‬ ‫בבר כתיך ימי הנזירות אך שלא כזלעלי עדאארוויקת‬ ‫זחה עכיןלטמאעהה נאחר זויי‪.‬יכ ) ף עא(‪.‪1‬‬ ‫משנה תירץ עיז דהאי לפני זריקה דאמר רכ אשי דלא מרצה היייס שלא‬ ‫התזללעיל ודרשינןבלקדחגיגה )דףד> ר‪0‬מאפט!ר מן הראייה‬ ‫לכתיכובאת שמהיהכאתשמס והואיל !טמא ‪ .‬והלכך ל א לעמל חגיגה‬ ‫לנקיט האי לשכא ג ט חסת ל כ ואלו•.‬ולכן לא יספק הטעםשכת' הלמגאזחח‬ ‫ע פי הראיה הי! כזהרין שלו י‪.‬הנלרככחחן‬ ‫אס היה מטמאות התהום אע״פ שהוא התא לתוזמה סל׳׳ז קטר לפס*‬ ‫שדחה תקצתעולא משום להך לובעדיפא לייכפיירלי ילדידייחסמאין‬ ‫‪.‬שהיה‪.‬טמא כטזמאקהתהום' אמו קייכ בפסח שני ״ ולכרזה הלכה מפי‬ ‫השלוחין רראשוןכתי אפללתרןטעחי׳ רעזלאיידי״ל לאס נטקאצוכמת‬ ‫קכלהעלל• זפיאמהרלכריעצמו < לבאן משמע לילוקא כשפבך‬ ‫יהיה כדקה משמססשהיא כל שכעה כדתק ססלל והשןוקהשבעה־יזאץ‬ ‫ולעיל צתכ לאף בלא עשה‬ ‫עשה פסימ הוא לאינו זקזקלפקק שני •‬ ‫קכלא לומר דעזלא סכר כלםמעזן דנן״ל לקמן)שס( נשים אף כראשון‬ ‫עקימ עזשהחססלאשון לצתקלקי ואסגא להזליענודבטומאקיזזעה‬ ‫רשות י זפליג איר‪.‬־ דס״ל לע!לא לאליכא קיימינן שוחטיןחורקץ‬ ‫כנזרע לפני זריק' אינו זקיק לפסח שני ולה לנזיר שאינו סותר־והכסןי‬ ‫עלסמאשחוהייממ‪6‬י‪0‬דחגיגהי‪6‬לה ‪ -‬דין עולת רא<יה־ כמ".‬מבואר חזה ראן‬ ‫א׳׳א דעטל ואע״ג‪.‬י!סי!רייהודה רודאי לא שכי^עילא ל» ו‪ '1‬יכודס‬ ‫א ן משעשי<פםיזו עזשהפקח סכי‪-‬היה לולכתי} חלוקה בלמעלה נתל‬ ‫וקכירכרישחעין • י ‪ :‬זיש לישב רמיירי עילאגכגזן שסיו^נשים גבי עס‪-‬תה שכתכ שוחט ואוכל פקחי ־ ולויור הלא כטומאת התטם ־‬ ‫המנייית כילן טמאות להשת־ ת! ליתא לתקכתא לכטלאחת מסן אס לא‬ ‫^בלנטומאכ•ילועהאף ‪-‬עשה‪.‬קרה פסח גיאחד מימי כליו י ׳ י והלכן לשאכי עקתלפי שהוא מצוה עוכריד• גם מצד העצם אינו אמת •.‪.‬תקדשין תחזיסובקדא גזז‪$‬א נשנו •י ‪.

‬קכר לתמי‬ ‫ר ^ ק י כראסא כשג> רבנן• אז בדלןרקזקהלכם מק לכ? בגלוי אף‬ ‫&יברשהו׳בגלוייינא קבר התסזסשאיכן בגלוי י• עד כליןעושה פקמ‬ ‫נזיר י׳נין רב יוחנן בשפ רבי וכי ימזס מת עליו מס עליו כגלוי אף כל‬ ‫לבר שהו׳בגליי ייצא קבר התהוישאיכובגלזי־צהורשצטמ<כספה‪.‬אנטמא•‬ ‫שאףשהמתתיטל לר!חנ הדוך‪-‬אלי* כמהלןבוגליו אפשר שיטה מעט‬ ‫מןהלרך‪ •.כתייטלקלק ל׳׳ל לחניככא יחרא.‬הנסבפוכיא‬ ‫מזיר אינו מ ט א ו ‪f‬למקראו׳ אחר בנזיר ואחד כפקא כי לפי מה דלל‬ ‫•יצפינין זה מוס י^כן הקשה מיש חרומהימשא״כ בסוגיא ופסחים י ג‪0‬‬ ‫כפשח־ם מקיים אלא ל ה גמירי יקרא אסמכתא בעלמא •י ‪1‬כ.מ.‬אחד כסיףהעילס מאי ה<י־!תי הא דתניא התיצי׳‬ ‫מת מישכב לרחבה של לרךכת^מהטמא לכויר ‪1‬עישספקח‪.יאתיא‬ ‫כריישחעל ראמר מילה בזמנה כיום שלא כותנה ומי הכא כתי נזהר‬ ‫בזמנו אינו כשרף אלא כיוס ישלא כזמנו כשרף כין כייס ביןבלילה‬ ‫ואילקעל הלס נ׳לכומה לביכחזת )דף עכ( מסיק י ו נ י‬ ‫אלעזרדאץ ללחזח ניתרשלאבזמכז למילה שלאכויזנהילע‬ ‫דמזגילה )דף!*( הקשז התוספות אהא דאתו ההם דאין מלין‬ ‫כיוס לכתיב ומיס השמינייחיל אסכן אמאי חיצטלך‬ ‫אלא‬ ‫דקילושין קרא לאזתז לומרשאשה אינה חייכת‬ ‫פרקקתא‬ ‫למזל תיפוקלי' דמצותעשה שהומןגומא היא ותירצוכז?‬ ‫דקרא‬ .‬טהור מ״ש‬ ‫אלא טוחאח לתהום גתירי«!הנה לפכינו חלוףטןשוגיא זו דצויר לסזגי'‬ ‫לפסחים)וככר היעירנז הת‪'1‬כזה כאן כד״ה לריש לקיש(‪ .‬־ דקחני אם משעשה ‪1^1‬׳ ועקר סעשיההיא‬ ‫הזייקהוכן משמע מהמשנה דכויר כלל י ואמנם טזתאתהתסזם‬ ‫שעלהאגפןהכ' ה!תו׳ אףלכאתלה אףשעלייןצא שתע פספו ‪«1‬יד שלא‬ ‫הכיא יןרכנזתיו• זכמנואר כנ^יח׳לקתני טהור זכל טהור להכא משמע‬ ‫מ״ליבכל העכיגים)וללא כפי'הל«׳הנ'ל(זלאופןהזס קשכי יש^מוצא תן‬ ‫הירושלמי כעיכיצל^וליןאעתיק א!תז הנה‪-‬וזרל לן?יןלק*־‪:.‫מסכת‬ ‫נצח ישראד‬ ‫ה»כו כיחשלמיולפי המקקכא לאןילפינץ זה מזה הלבן לתוומהטמ*‬ ‫המיר לליה לן קרא גט׳יזכיון‪ -‬ללא ילפינין זה מיוה נזיר תעזשס ‪ppp‬‬ ‫**כ לא ילסיכין •הכה קרא לנזיר דיטימ‪/‬קמשמעלןקאנמקזזרת־לז •‬ ‫אכל איכה מחוזרת לו אפי טומאי^לזעהאימ סזתו בלבלשאינהילועה‬ ‫לו‪-‬משאיכבעישהפקח לכלתר מןלרןצרין ל‪1‬קא שלאיהאמכיואפ*‬ ‫אתל כסוף העזלס‪-‬פדאיתיכ^ייהנ׳׳ל •הלכך כ‪0‬זמאתה‪0‬ה‪01‬ילאימ‬ ‫נזיר ועושהפקקשוזים זסמה הלכה‪-‬אמזס טיה‪-‬לאזפן הלזהיא כפיקי'‬ ‫מחר ל<זיר אפייכילוע לכל כלכל שאינו ילזע ל! ־ משא״כ לע־שה פסת‬ ‫כלל׳זהואנלתזל מן המקיא כלל י ! ל פ י הענץ‪-‬כזה נאנח לומר לטיה‬ ‫לאופןהראשץלא מתר רק מולעלאחו זריקהכי בףקכלזימשיי&כ טי*‬ ‫ספיקייהנלמלתמןסמקךיוראימזה אף בכולע לחלזריקילפי שמשמעו'‬ ‫קלמזזלהתייככליעניןכלל־זמנייןלנןלחלק• יע״פהלכרי'?י‪11‬יתכאר‪1‬‬ ‫גל דכרי הימ׳יבם כאל הטיכ‪-‬חקשכת פ ל ו מהי כזירו* נ!לע לי לאחר‬ ‫עלהאופן‬ ‫שנזרק וכל דחשמעלזקאלאחוזריקההואלהולאיח‬ ‫הראשקןכזהצרץשיהאאקרהעשיהלוקא כנזכר כתיספתיאס חשכשה‬ ‫ומכלל• והלכך כתכ כזה והוא הלכה מפי קבלה • הי כן האמת כלל •‬ ‫‪.‬האופנים ־«קנארן דבר* הר»‪/‬ם ־‬ ‫אתר ל א‬ ‫סנהאימר כאן בגמרא טזמאי^ החהזםהיכא כתעא ל‬ ‫אמרקראכייימזת מת עליו זכו עד ‪-‬טותאתהחהים׳ ג^ריוקרא‬ ‫אסחצתא בעלמא־ןכנזי')ד׳סג( אילצזה הלשוןמנלמ אמר ל א אסר‬ ‫קרא וכי‪-‬יתזה תת עליי זכי׳ ל ל אמר כי דיך)פי׳בפספכתיכ אן בדרך‬ ‫לחוקה( מה דרך כגלוי וכזי אלא הא דתנן איזה טנמאחהתהוס כל שאין‬ ‫ל ל ד כי דרך שפיר אלא ל ל ד‬ ‫אקדמטרקכסזף העולם!כויבשלמצ‬ ‫במחוורת לו ני חכירי‪ . חל ששה!עשו להיות‬ ‫נשכח שזרפיןכי •זפשיטאהשחא ייס לא דח־כין כשליפ׳זי ל ש שנת •‬ ‫והכסגלול׳ת!!י״צאכזוהלא!ה‪1:‬כבמעילה׳פ' כא ז״ל לאת^ירוחמכן‬ ‫ע ל בקו והנותר ו ג ז ל בא הכתוב ליחן כקר שני לשליפתו • לישחעאל‬ ‫•אופל איכז צריך שריפה מלאכה היא !כבר נאמר לא תעשי כז מלאכה•‬ ‫אלא ללחלך שאס <‪1‬ל ששה עשר כשבת שזרפץכי״ז ע ל ל יכל רואיו‬ ‫יש!מ יתפלאו מ • שאיךיהכןלימו שעל שאץ שריפת כותר דוחה‬ ‫י״טלא צויךקראלפישבללהי״ט אס ר כעשיה מלאכת והוא כלאו‬ ‫לאווכוחגפחיחתלואיצטרךקרא שאין‬ ‫גרידא ושבתראיבא‬ ‫שייפת קדש דוחס שבח •כשגם נאמר דלל לריישתעאנ כריייסי ד ל ל‬ ‫כשנח)דף ע(הכערה ללאו יצאה זכמו ל ל ר דלס כריש י.! שכתב זאע״פישאפשר שנגע י משמע שגס אפשר‬ ‫שלא נגע ‪-‬י• ומה שנתב מי שעשה פסח בחזקה שהוא טהזר ואלכ צודע‬ ‫לו שהיה טמא בטומאה התהום מיירישנטחאכולאיכאזפן שמגייר׳‬ ‫כתוספתא מת היה תחת האבן שישבת עליה אז בכיס שנכנסת שודאי‬ ‫כטמא שם • • ואינו פועיל אסלת שעשה ־פסחי קודם הזלעה י לכן‬ ‫אמלבןה שהו הלכה מפי קגלקכלליוכמ הזתרז כל הספיקזת שכלבוי‬ ‫ולןעהקזתר הכל‪-‬וכזייכנ^ וסזאיפלאי• זמ־ילתרךכליזה אומר‬ ‫פלסומ״בם פי׳ אקוכקןגיזתהלל זעלקוטבהפירושההזאפוככ‬ ‫וה־לדכלהענ*}• כיהזקשסלימהשתנינכרייתאלנזיר ועושה פסת‬ ‫» ״ ‪ 4‬ןתפמי* להבא בהו ש‪#‬מר בגמרא זבהחזספחא שהבאתי למעלת‬ ‫יתכ<לחשעש‪$‬פסת‪1‬ד‪1‬יןאקז^ד‪6‬ינ<ןק‪1‬קלפקחשגיי ובאחת‪-‬שהחו׳‬ ‫ירגישו' בספי^זה וכדי להתיר אזחו הספק כתכ! בלס טמא וממר‬ ‫ל ־י וויקהאבל שמיטה לא^‪ :‬זלהרלכסלא נואהילחוןידתיבת‬ ‫•שעשה עסתז הנאמר בתזספתימורה על העשייהלגמריככל הלכותיו‬ ‫ולא השחיטה כלכל זזהממאר • ועזל הוקשה לז תפ׳ כתואידנזיר לתכן‬ ‫אס ער *‪:‬אגלח צולע לואתילן טזמאת התהזיסזתו!מיקי לה ר׳ יזתפן‬ ‫ס ל א דאז' תגלחת מעככת־ממי לא לרכנן ד ל ע ע זריקה תעככת‪-‬אס‬ ‫ע‪.ת)דף ו(‬ ‫לר׳ישתעאל כר יוסי ל ל זהשתא אף כשנת ליכא בשריפת קלשי׳רקלאז‬ ‫גרילא!תהיי נחי לא! גרילילא גרע ע ל ז תייט ללא איצטויךמיעיט •‬ ‫!אין צירך להזכיר מה שת־ון כזה נספר זית לענן כיאינ‪ :‬כלים גליי‬ ‫לכל מעיק שם • זלכ לפרש המכילתא הזאת על יכין רהנה סייד לכימא‬ ‫לעשסדשריסתקדשייחההי״ט הייטתשםדקיייל בכלליכתח דעש?‬ ‫לוחה ל״ת!כמו שפייך הלס כס«ך זכנה התזלכהכו בריש יבמיח)דף‬ ‫ו( דלית לן ילפזחא׳דעשה אינו שוהככל דוחה ל״ת שוהככל דמכלאי׳‬ ‫כציציילא ילפיכןמשזם דציכיינזכג בנשים לרבנן כדאתיא פיההכלת זרק‬ ‫ללש לחזל דלל התם דצ‪-‬צי׳אין נוהג כנשים וכיון ד ע ל פ כלאיסכציל‬ ‫שרי ל ל ע ילפיכן מכי' ללה ככל מקו״ לאפילו עשה אינו ש!ה ככל‬ ‫פרק בחה חדליקין‬ ‫לוחי‪ -‬ל״ת שזה בכל והנה חצאכ! בירושלמי ריש‬ ‫לפליך אמת‪:‬י׳דאין מלליקיןבשמןשריפה כי״ט ל ל חעתה איןחדליקץ‬ ‫כשחןשריפה בלילסעלשפשאיןשירפיןקדשיס כלילהוחש.‬וזסאפשוזית רחוקלפישלאלהטזת מןהדעאסלאכדופה‬ ‫)!‪ p‬כת‪ :‬הכסףחשנה ג״כ שם(לפיכך לתרזמיטמא כמ! שכתפסרמיכס‬ ‫מאין זה כשאר קספיקית י‪1‬א חזקת! נגעירגזמ ששאר ססשקיח אפשרו׳‬ ‫שכי הצדליםישייםחשלכ כאן שנוטה לצזאסריזתר זהזאשנגע‬ ‫משליו! נגע)יסכוא זאת לן<רת כפילים סרבס(סלכךמפרש הלמ״כם‬ ‫י‬ ‫לקאי כלא רכרייתא כתהלן ברגליו!ט׳ אמיר ועושה פקפ בלל‬ ‫והנהסימאת התהנס‪-‬על ההופןהראשקלא ניתר רק לויןא כשכזלע אתר‬ ‫ורי‪:‬ןפ‪5‬ממאו בחזסמתא‪ .זיר לא‬ ‫אלררק ט״הגחןוייוכהיזתישססיגיו׳מקזלקז׳ראזיילחפיס&יגיאדנזיר‬ ‫לעקל ששיירה מאוחרת לסוגיא לפסחיםכי כן דרכי הפיסקיסכמלע*‬ ‫ואומר שהירושלמי הלל שמשמע מףנז לטומאת התהויגלמל מןהתקרא‬ ‫כהקלה שלולי כן לא היה לומד ממנו ל י שאין לחדין ל י מן ההלכה •‬ ‫הוא אתל עס הסיגיאדנדר הלל שאף כאן משמע דלא הדרעלייןמן‬ ‫המקראית • מילא אייר וקרא אקמכתא בעלמא כמוכפקהיס י אפס‬ ‫פכתחלה הקשה‪.‬התהז׳‬ ‫מהו שירצה ין״ו מהימיל יכו' * תבזאר הנה שמדבר כספק הכר התהום‬ ‫ולא טלאי ־ ועל אלו‪ .‬לל*זהא*פן הלהיאטומאיהתקזם הנזכרת כברייתא ה!כאה בפקקים•‬ ‫פאן כאת‪1‬ן!כנזיר לבתרא • והוא ת״ר מת שהיה מושכבלמת•‪ :‬הלרןי‬ ‫ו^יוהיא טןמאתהתהיםיספיקית‪-‬רצוני שיש אפשרות ל‪1‬מר‪&.‬מהשכת' נפ‪-‬ייט מה׳כזירי׳מת שמה מוטל לרוחב הווךזעכו נזיר שם‬ ‫*עייפי שהיא טומאה ילועה טהור הוא ל ה ב^תי ודאית על האיפןהשני‬ ‫ב‪5‬זיותכיימ!תימתשהואבמחיזלתל‪1‬לויקאכלללכןלא‬ ‫כינלמול‬ ‫כתכ נזה שהוא הלכה מפי קבלה • זלל שלא היה מרס בברייתא אכל‬ ‫כטומאה יליע פלשתן טמאים י רק טמא *)ובזה הלשןן א י ל כברייתא‬ ‫בפסחים( ומפרש לה אעזשה עש־ובלבל־ ןמהשכתכבששימללפמי‬ ‫שעבר כדרך ותצא מת וכזישותט ואוכל מיירי ל כ כט״ה שעל האופן‬ ‫השני ככלתי וראיתי לכן לא זכר כזה ל כ שהוא סלכהמפי קכלסנלל•‬ ‫וזק משמע חלשו.‬לן קזדס זריקה מתר כנזיר יזקזק לעסתשני כעושה חשק • ואין‬ ‫אמ׳רבאשי כאןאפי^לעקזדםזליק‪0‬מרצ<זכןהקשן תתו׳כאן ומזי >‬ ‫ומתתמאלוהקנשיזת יצא לולהרמיבסלפישטזמאתהתהןםעצ‪-‬שני‬ ‫אזפנים‪-‬האזפןהאקל • היא טומאת סתשזםולאיתהנזכות במשבק‬ ‫לפי כיצד ציליןןיושנק לפיבתרא לגזיר • זה^אכגזן שנכנס הכיתשיש מ‬ ‫מת׳כנ‪«1‬למלאי רק שלא ידע תןהטןמא שוס אלכמ! פשנויכתושפלי‬ ‫י‪.‬מ הלח א ^ש נ לנזיר ושם מיידי נטןמאת התהזסודאיח•‬ ‫כ־ייאהמהציורשמצייר בחשנה כתת המשוקע במערה • זע״ז הטאז‬ ‫אמקיאיתהלל והקשז על זה והעלו כייסקנא גמרא גמירי לה ‪ -‬י ע ל ו‬ ‫<אהזר‪.‬״ן המקראות רקכחה שרצה ל‪1‬חר שהם מורים על טזמחת‬ ‫סהי& ולאית שאיכז כןשטזחאת ההק‪1‬ם וראית כלמרה|חןההלכה אמנם‬ ‫*מקראות מורים על טזמאתסתהוס• ספיקיתשזכמזכאושן הבי ומא‬ ‫ענ‬ ‫<ן‪7‬‬ ‫‪k‬‬ ‫(‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פסחים‬ ‫ל‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫הומ״כס ב ל ל‬ ‫ךף עג •גיא משלה כעצמזת יהגיליןיהנזתרישרפו ט־וקלששה עשר‬ ‫לקיזת כשכת ש לסין כי׳׳ז לפי שאץ לוחין לא אס השכת‬ ‫ולאאחייט * .

‬כשר‬ ‫שאר קלש־ם שנקב לאיני ליקה מטעם כיתוק לעשה י אחר זמי רא־אי‬ ‫כספי תשכנלחלך ש‪:‬תגלהכחקיחי‪.‬איצטריך קרא לאי משוס להוי צ׳׳ת ועשה אס עכל‬ ‫וקיים העשה לא לקי כלש סתיסיכשס ל י כא כסזףחילין לצל היכא‬ ‫העש׳אינו לוקה אכל‬ ‫לאין עשה דואה ל א יעשה היכא דעכו וקיים‬ ‫השתא ודאי רכתינ קרא למעט איעצרלזקהכמהשה־כחתי בתירישי‬ ‫שכחבלףלל •י ייטהיש לישילקליקישלסתייט שזכוצזלחעלה‬ ‫לטון ליש פכים לזמר ללחי שצח אפי׳אס א־תיללא ל י י י‪ .6‬להחחכה(‪1‬כהלססיז אילאו‬ ‫לחעטי׳קראמקרא ולכל ניר דאיךאאצן חל על הנייר צכר־לא דלרני‬ ‫אתנןתל על הפסח ציון דצידי י למכרו יעיין שכן היחקין הל ככשר פסח‬ ‫דאין טעם לחלק כין מיכר אחיי‪ 6‬למיכר אהלשחיסידודאיליכי •'ככל‬ ‫עציןהזי מחיןצעלי דאע״ג‪7‬מקל<כלקללק)דיכ^כיןחחייסלאחו‬ ‫שחיטה הייכולוקא כמחצית כהיכהיאחר שח טה אמריכןלחשילפוגצז?‬ ‫קאזכי להחשא״צ כחלק בעלי ללא שייךלזחר‪ .‬דאן*אס^על צל הלמןק נאמר לעדיף לי׳ טעחא‬ ‫לניתוק למה א״כ צא כתב כאי טעחא ג ט החליןאמירי פקחי‬ ‫ץאמנפ כלרייקיניןשפ>ויש להשיבעלהתמיהשזצרנו שאע״פישזה‬ ‫לויצח קייס לצו לאושאין כי אעלאין לזקקעליז ע ל ו צפקא‬ ‫לןמידיכיואילהוהנמיניתןין לעשה דכי הייכא להאיסעאא דכיתוק‬ ‫לדעת ‪8‬רח*כ&איכ‪ 1‬פיטר לפעמים והייכלכשאי אפשר לו לקייםהעשס‬ ‫לזמת למ״נוגבי אונס שגירש ומאה צרושתונטר&שהחזיר׳אז נטלהאפ‬ ‫עלבאיסומתהכסרסששלחהצלא אהינערה וצפיייג מהי שחיטה י•‬ ‫היל מ&כחתלןגט מותיר אזפן דטעמא לאין נ‪ 1‬מעשה איני פוטר •‬ ‫להצהחצאכולהלמ״גס יכפ־כבלא חה׳ אימ יחצה שהקינ׳ אמץ נפסח‬ ‫לוקה משו‪$‬לאז ללא יראה לך וביאר י«&נס מה־לאעיג‪ :‬דלאו שאיך גז‬ ‫אעשה אין לוקין הכאה יחעשעכחס שיקנה אחמן זטקשצאנזלסנרא‬ ‫זוי‪£‬לנו לדיין ל<‪ 5‬על כצי החצזרל שחלקו ככשר הפסח כאיהה ששנינו‬ ‫המחנה‪.‬משולחן נבזה קח מי‬ ‫וצחיש לתוס׳שס להדיח כלה)מסיים* יעתה ילמזו לנר מידצולכי‬ ‫ה*צא להקוגה אתץ ל פ ל א שאתר‪:‬קק‪ p‬מחצא שהממז של ‪ f‬ה א י עלה‬ ‫ננליואה קויצז כיה לאזישיש נ ו מעש? יואיל יע״י אע^ה הק‪8‬י? ‪h‬‬ ‫לילי ענר^&צא) ו ל נ הקונה כשרגלה א*וך לכקר חפש שאחר‪-‬שקכה‬ ‫אזא! וצרי הוא צדשזחו עצראיכףע׳ל לא הזהירו הוי לאו שיש מאעשה‬ ‫והלכך הקזנהצשר פסא ככל הזלזן הסחוןילנקי)‪:.‬ט לפיכך‬ ‫אשחעיכןתתכיהין ללא לחי לא י״ט ולא שכת ו‬ ‫‪1‬ן* פ ד עיא צחילח חיתירו ממצז על כקר)הכותר ממני על כקדוגו'‬ ‫לומרשאקלזקיןעליי‪.‬־ נקר‬ ‫‪6‬כא'לא תותירו חחנו זגזת׳ואם השאיל מחכז בין כראשון בקכשנו עכל‬ ‫כלת ואינז ליקה על לאו זה שהריניתק לעשה ע ל ל * ישלהקשזימה‬ ‫הלאהרמ׳׳בםפוסק גפ׳י׳־אחה׳סכהלריןללאושיןיןכו מעשהאי|לוק*ן‬ ‫עלי! והשתאלללהרמ׳׳בםהט^םלציתיק ‪.‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫.‬ ‫ה‬ ‫י‪-‬צא‬ ..מן‬ ‫<שם הוא זה ז‪1‬א מש!‪16‬כו׳ י ‪1‬כסנמוין)לףפג>ד»ק השית מהכא ל ל י‬ ‫כ ו ל לאז שאץ נו מעסה ליקין עליו י זהיינומשום לשניק ל י ־ למ*סא‬ ‫ללאו‪.‬‬ ‫עליו וכחי כן אין מאנה אל עליז לענין שיהי׳פלו חחש ‪1‬יעכ!י ה!א לגל‬ ‫י הלאו ופדפזי&יןגט את^ןלאף א& כתןילזיכה נחתגה לא הזוי של ןאיצ*‬ ‫י‬ ‫.‬מלכייהרמ״כס צלה מה* אישות שצאכ לל כהן' שקירש כאלין!‬ ‫ציזקלשיקלשייס כין קדשים קלים אמהחקיןשתדמשחעדזקאכק‬ ‫שקידש‪ -‬כחלק והייני חלק כהטם זצלש הפיסי זהייכז צחי לפי‬ ‫שפיסק כ ל י הגלילי לקלפים קלים ממק כ לי& הן • )הלל!‬ ‫הומלס לפי שפיסק צרכי ייסי' ^ ל י ל י דקדםיס קלי‪ $‬אחין כעלים‬ ‫הן ופוסק ג״כ כרכי לפסח חא‪1‬ן כעלים הזא ‪ :‬מ י ז א י ממריו‬ ‫פ ‪ #‬מהיקיס הנהיגצי מותיר כשרפסח •י־ גס גט־ מותיר כשר קלשיס‬ ‫לאיןצוחעשהיאיכזםעםכולל‬ ‫צקטסעמאלניחוקלפילטעמא‬ ‫ג׳׳כן להיכישקנה אמין לביןר הוי מעשה כעני! שכתבנו'ולפיכך נ‪8‬‬ ‫להוליעניל^עילטעס'לפטזר־מסיםניתזק < י ואילם גני ! ‪f i r j‬‬ ‫אימיריסלפיל־ שלא יתכן לגכייסז ציור לקנה למחין מיה היא כקש‬ ‫•סעמא לפטורא ‪ ofcri‬יה!י לאי שאין כוחעשהימטעם זה יכלכל לא‬ ‫צמצא לעילם שיתהייכ מלקות זאףאם נאותלימרשאףיצוהישליתוק‬ ‫לא כפקא לן מידי ואזלס על הגמי׳אין להקשית איך דייק ל ל י ל ל לאו‬ ‫שאין צי־מעשכ־לוקיןעליימלכקייסטעחאלציתזקלי׳ל ?‪.אלעליו י ולליגיאיצזייר מעשה כלאי לנז^ר כיול לאיןקציסהל‪.‬והניזתר מאיעכוליכייזאזלםהרמיכ^לא יליף שאר קלשייס מפסה‬ ‫לעניןללהזי ניתוק רק לעניןלאייכא' כשאר קלשי׳ שריפה • 'יכין שכן‬ ‫כתתזקה הקושיא ייאו‪.‬כןכקלזשי'ן‬ ‫׳)רף'צכ^ןמקל^יגאלקז^יןיסן״קכיןמןלשי^ליי׳אעה מקזללימזקי לה‬ ‫התסא&י׳צי׳יזסי.‬לעשה כלא אף בלא ניתוק‬ ‫איןילוקיךעליו משו‪ 6‬להוי לא‪1‬ש‪»$‬ן בו מעשה זכדאמל ל יעקצלא.גלילי לאמרקלשי־׳קליס מחזן' כעלייציצהו ל א‬ ‫מחייסאכללאחימיאהלא־זכיהשכןאיכ^פול למכרוילהאצהאהליא‬ ‫כא״ש התזלשס״ככיר כתכי?י‪1‬זס צפ׳קללק)‪6‬צ‪0‬להיינו לזקאבחלק‬ ‫}הכיס אצל בחלק) ‪-‬כעלים מחןצז היא זהתקלש כו מקודשת‬ ‫צראה‪.‫מסכת‬ ‫נצח ישראל‬ ‫לקרא איצטריך למילה שלא צזחצה וכמיל לכ‪:‬הגי'כייצייס בין כלילת‬ ‫והשתא ל ל ז לריישמע׳[ לאמריכן אליבי' בירושלמי ל ל ל מותך שלא‬ ‫צזתנז נשרף בין טו& בין כלילה רק כזמצו אינו אלא טוס הנה נאמר‬ ‫לשליפת קלשי‪.‬‬ ‫ציימעש‪ :‬מיי מפט^ חאיוןיסעמא יכפ'א׳ח‪'0‬י‪1‬ז גבי מנית אימזריןצתכ‬ ‫עעםןללאזשאיןט מעשהעכלל < ואקבדברמגלוםלאיכאיך !ד«ק‬ ‫ה ל ס כשצהלרין־ללל ל ל י לאו שאץ נומעשל‪:‬לוקיןעליז ללמא^י‬ ‫צחיצקטטעחא "לניתזקלאשחעינין לאפייאיהד־כיימעשהמיפטו‬ ‫מסעמא לניתזק^ גםאיךיתכןחאחרר^יעקכ לא&ןהשםהואזהזכז'*‬ ‫לח&ח חזה לטעח׳שאיןממעעהעליףןטפי לענין צפוסרז חמלקזת‪< .‬כזמחדש שכתצ‪-‬בזהז״להנה‬ ‫כחימורקלא צקט טעחא דכיתיק לעשה לפי שלח חציכו כאכילת המזצא‬ ‫ניתוק לעשהואע״ג דרכינווליף לכל הקלשיימתקז־ לעשהתקרא‬ ‫לוהניתריגי׳למייוזיכקמן פסח הא לא קשיא דאכילתאלים מאכילת‬ ‫איסילפיכןאכל ל ח ) .‬לבריליליעקכ אימ׳לאמןהשם‬ ‫הוא ז^׳‪1‬אמשוםלהזילאו שאין צו חעשהוכלומיכתכ הרלבסיללי‬ ‫מ ל הרכן פסח ללזצרין להשתדל שלא ישארמבשרהפסח ער‪.‬‬ ‫וטלאי שהכי איתיכאחת לט׳‪1‬חאלאיןממעשהעליףטפי למסעם‬ ‫‪ M‬היא פטור לעילס * חשלכ מטעם ניתוק תשכחת לפעמים דלייו?‬ ‫שלא לי לקייכ העשה לחאן לתנ־קייחו ־ולא‬ ‫זהיינו בזמן‬ ‫קיימו מכות)לף טז( אז ביטל העשה טליילחאן לתני ביטלו ולא ניטלו‬ ‫)שס(יכחי‪.‬כ»חצ‪1‬צשיםפטזרו׳להיילעשהזחןצרמאזשריפת־‬ ‫יןלשיסשלא כןמכזכשיםחייבזתכמזישהייכזיפוכלים כמילה שלא‬ ‫צומעאילאולמיעטקראואוכסשריפת ‪.‬עמואאר נחלקו לשאין כני החמרה ליתן‪1‬לו אה שלו כפי האשת‬ ‫)לף&ט‪ £#‬כידיישלא^ל מהן יפות ל«מרהי‪.‬ואורו הו! לאו שיש‬ ‫ממעשהזציזצא ב»צ יש לצייר לאי^־שיבז חעשהצאיחרכגןר שאר‬ ‫?ל^פלי«אליצאיריוסי'הגלילילא*ר קלשייקליםלןחץ כעלי׳נינמ‬ ‫ילקללק)דף'יב(ז‪3‬פסא‪$‬ש‪ 0‬מש בידי לחוכו! שאע‪-‬פידר‪.‬שאיןבו מעשה ל א ל ל ל ללוקין עליז < זצצרהיגיש כזה הכסף‬ ‫וגושנה׳זכתכ לתקן (ה וז׳׳ל ואע״ג לקזשטא למלתא ללאז שאיןמ מעשה‬ ‫אין לוקין ׳עליו נקט רכיט טעחא ל ל י לאנזחעינן רגותא לאפי׳אי מזי‪.‬עשהשאיצושוהככל ~זאולם צשחלי״ולהיות‬ ‫דשצת דאו ל א כייןדעשה לשליפה הוי ה&ת׳עשה שוה ככל שככל נעשה‬ ‫הנוהר שלא כזקצז זנוהגבמיםלהכי איצטרך קרא לאלה לא דחי ^ואין‬ ‫להקשו׳אכתי ל״ל קו׳האקיייל דשכת הוי עשהזלתדכי<‪:‬סשכיעי השמת‬ ‫היי עשה י״ל דאלי‪ . ז ׳ ו ח ל ה ל ל א לק״פלתיירי נאיח)ריןלילטעמ*‬ ‫לפטורא חחלקית י‪1‬א חשים להזי לאו שאין כז חעשה • אךהלבר הקשה‬ ‫ליל־לכאצילחארםטעתאלכיתיק לעשה איפוק ליה|להוילא‪ 1‬שאין כו‬ ‫מעשה וצבר הוקשה כל זה לחרן ותיייילש ולאנתהלעתי באיויזזה‬ ‫משים לאםטעס זהלניתיק היא כלל כח! השעם ראיןמחעשהגיתן‬ ‫ליא־זר תירוצי של מון על צל הלואק אך הטעם הזה לכיתזק אינו כזלל‬ ‫& נ ס כלם לאכילת‬ ‫לכיצא לאפ&י לקיים העשה לוקה עליו עכ״ל ‪1‬‬ ‫החזבחילא ילפיכן מאכילת אלם ללכויכיתזק לבריז כזה טפלים מצלי‬ ‫צועסדאם כל הקדשים ילפינן מפסתולא חיישיילשוס פירכא אחאי לא‬ ‫צילף לתימנייאצילתתחזבתלמי תלה ענק ניאיק לעשה בשאר קדשים‬ ‫גילפולחציתוק דגכי פסחיאכל הכיאק היא ממילא כל הילדאשכחיצין‬ ‫לא* לאיכא גכייעשה המכטלו אח׳כ קשכיכןלי' לצאו הציחזק לעשה‬ ‫‪k‬‬ ‫פסחים‬ ‫!בלאיל‪3 .‬‬ ‫שצילזאזליןומהאיטעמאאחר הא‪..‬ס ‪ .‬קישיס כזמנו ה‪1‬א כייס‬ ‫י ל י להליא‬ ‫שנעשה מתר ש‪$‬א‪0‬מטהזא כזולחאזחויוסזכלש‬ ‫ציבתזת)שם>ללז יש להטןרכרי הימכילאאדהנסלישמעאל»רא להאי‬ ‫לוילתיזככרלל דצזתרשלא כזחצז נישרף כין כחם בק כלילה י״לג׳׳כ‬ ‫ל ל ל הנערה ללאו יצאה והשתא שפיל י״לדקרא לא איצטריךללחדינ)‬ ‫לאין שריפא קלשיס לוחה י״ט לחהי איתי ללילמי אי משים דליתי עשה‬ ‫ולירחיל״יתישאביהיאסאיעשההזאיל זשריפתט״ט חיקרישריפיבומכה‬ ‫ונשיםפטזר‪1‬י‪1‬צהזהוי‪.‬ת*רה)דף'ל(לאמו התס אקדים פריזמה לכיכווי׳הוי ניתוין‬‫־לעשהזיליףלה מציתזק דגבי הקדחה״־דמעשיר לתרומ‪-:‬והכי דייק ההם‬ ‫כנלה ?וגי׳דכ^חזק הוי־מחילא כליילפגת^עייימ״ש^שם אהא דתקןשו‪1‬ר>‬ ‫האי‪.‬םלכ דרצא־ן לומר ל!‬ ‫טול חליןיצא׳ וקצה אחלאהס כנר מחלקי חכירת כצל הזחן שסמוך‬ ‫ל ו נ י דסכירא' ליה בפרק האשה׳ )דף צ(‬ ‫לצקר ־ מכה‬ ‫לפסח אמון כעלי הזא יהמקדיש פסח רשאי לחכו' אלי( חחכו ויהמעוי‪.‬‬ ‫אתנן..‬כןקשה ללכריו יפלח חה׳ פסילי המוק־שין גכי ח‪1‬י?ר‪.‬לחקאליכא‬ ‫לרצנןלללל׳ל לפסח מחזןגכזה הו׳וכיון שכן'לא יציייילצצי׳עציןקנל‬ ‫וצחז לאי'לבפסאי‪6)5‬ס(ללא*ר‪5‬סמ ־ לאז אפן־ צעל^ם היא ־ פ‪6‬ם‬ ‫דאיןאאכן יול עליז יכחכילל* סצ‪ :‬להל‪1‬ע‪ 0‬צייןדאין בילו למוכרו ^י|‪.

‬שויסבכלכלאיתאלמיש יכחזי!‪) .‬ס<אלאנישס‪1‬תר מכללו אצל‬ ‫מעוכרמקחשה * ‪ .ש פליג עלייהו וס׳ל לציצית אע! מ י ג כנשים!הזה‬ ‫בוהשסזמשכ^לאיצטיך לכדתני לכי‪/‬תזקיהשאיןשנרפיןקדשי' כי״ט‬ ‫עשה לציצי׳איצהשיס ככל ואפיס לחייללאי לכלאיםוה״א לה״ה כעשה‬ ‫דלהכי נתיכעד כקר ליתן כקר‪.‬שהלל מזהירייאות! או הוא לוקה אלאו בכלאיס • ובריש המוציא תפילין איתא לר יהילה ל ל תפילין ל ע שלא‬ ‫ש־\ת!ק לעזה מה כפיי סיישז ר ל י כמכ ת והלן סיף תזלין • והפי'‬ ‫‪«£‬ון‪4‬רמא*וללידיהנשיסע?כ^ייכוה כציצית מכס ההיקש כלל מיהו‬ ‫הוא שאס אינז תקיים העשסיחזך כלי לכור !של עבירת‬ ‫ס ל ‪ .‬א׳ יפי׳]‪ -‬הניחא ל ל ר כיטל! ולא‪.‬קרא להיני לחל יוס ס ו בשבת ללא לקיים שניהם עיי גזמיאיאלח לחו'‬ ‫יחיי נעמיי והחיי ־‪.הפש‪:‬סה)ש‪:‬ת‬ ‫ע״ז לא־לנ דאחרינן לאו קנית ק לעשה איןל‪1‬קץבשקיי העשה‪0‬לקזת‬ ‫נמעיבית • וכתב בעל יסוד עולם כשם וכי אביהם הנשיא כעל‬ ‫היא לליכא אבל אישירא חיהא א־כא וכמו שהוכחתי בחידושי ל ל כל‬ ‫צ!רתהארן שהשנה י‪.םללאן‪1‬י״ט‪.קיל משאר לאז וכמ״ש סתןס'!מכמות ‪.‬שני לשליפתו כדמיית׳ הלס כאן י‬ ‫לאכילת פסח שני י כנה לריש כללה לק׳ח למילי סנא סעמא למ״ר‬ ‫והשתא ציין לרכא נפקא ליס אין שורפין קדשים כי״ט מזולת קרא לער‬ ‫<שיס כראשון סול)‪:‬שני רשות י ולש שמעינן ליה ל ל ל נשים כראשון‬ ‫בקר עיכ דכר' יהודה ל ל דמטעס ניתוק פטרינן להחזתר ולהמ !כשני רשות כלאית׳כסמיך ושפיר *"ל לל‪-‬חר עצם וכי' בכסא ראשין כתו‬ ‫איצשרך והכיתי על כקד ־ זהנה הצד שניתוק לעזמ‪-‬הזא פטור‬ ‫כפסק שני זאילס ר׳ יהולה ללל נשי כראשזן תיכס וכשני רש‪1‬פ ‪.‬לציצית נ!ה‪ 4‬בכ^כדחוכת מלנרי סתוישכתני בריש יכמ‪1‬ת)לן ל( ל״ס‬ ‫מ׳לללעזלסמאפטויעלשיכטלהעשהכילי׳כיטולעולמית ־ והוא‬ ‫לא חלכז למיל תפילין ל ע שלא• סומן גרמא אין ללחות הסיקש ללת‬ ‫כמכות )לף סו(זיענץ מקיים העשה יש שגי פירושייהפי' האימא שאם‬ ‫שעט‪ !:‬גדילי‪/‬גו׳לעכיןשיהי! הנשים חייכית בצ‪-‬ציה כמו שהן אסור!ת‬ ‫אינו תקיים העזה כו זן‪.‫נצח‬ ‫מסכת‬ ‫ישראל‬ ‫פסחים‬ ‫לא‬ ‫א‪4‬א מידי נעליי ואף ל עקיבא לאחי לא חן השם הוא ‪ ct‬אלא סש!ם ‪ 1‬ף פה ע א גמיצשהוא אומי כפפת שני ועצם לא השבר! כו ‪1‬כ‪• '1‬‬ ‫לס!י לאו שאין כ! חעשה י*ל‪.‬זי‬ ‫'ק״ק למאןלאיתל‪-‬סכש־סנר־!שין חיכה!בשצירשיתהיינו ל יי‪.‬‬ ‫הזאעזקרהלאווכל־זשחעכסיףחילי! גכישלוא הקןלאמר שאי‬ ‫חשתע ולא נחלקו עס רכס נגיף הדין רק דקכרי דגורינן חשוס כסית‬ ‫שלןיףןאםעלכניסדאם כאנוליקחנ לטהרת המצורע איכא עשה‬ ‫לילסלפטורימציציארלככס ר יסולה סיכר כן י וכיון דלילה לא! זמן‬ ‫ו^ת ללמ״ל מטל! זתניילהמקייס העשה למיל קיימו לאיל׳קמם עשה‬ ‫ציצית נשים ג״כ‪.‬כשה סלר ׳עולם‬ ‫כקלושין)דף לל( ליה מעקה • זה.‬׳‬ ‫לאו ועשה האיכס‪ .‬מטל! אלא ל ל ל‬ ‫י״ללס״ל כמ״שבפישנינזיוין (הוכיחו שסלעלום החקיןיןי׳ב‬ ‫קיימזנכו׳ ופיירלי לאהא לאלכלמל! כעמוד והחזר קאי וחשני מידי‬ ‫סכיק? ל לאל״כ לחה אתי עשה דגליח מצורע ולחי לאו להקפההלא‬ ‫קיא טעח׳ ונוי זללזרבא דאמר נחי דרשא לכל ימיו ע״כגת״ל ניטלו‬ ‫ל ל וכיזןשכן ליכא קייסלא! כשריפה כותר לאףזזלת! עליק אילי חיינ •אפשק לקיי׳ שכיהס ע יי עכייוס ולפייו גס כחל ט״ז כשכת אפשר לקיים‬ ‫שניהם ע״יעליםובגזחרתא ־ ןאולםכריששכועיתכתנותהויעצמס‬ ‫י׳לקייעלשיאמל הנ ת'רלאייאזיאכלכ‪1‬איבזלע‪1‬לתי׳אפסלג*'הרי׳׳ף‬ ‫&הז דאתי עשה לגלות!לחי ל ׳ת לתצזיע אע ׳ג לאפשר לקיים שניהם‬ ‫והולכה ז‪:‬ל ח‪:‬מ• ספי־ל לגיס! הניתיללל קייחו זיגרסי ל כ אמר ר׳‬ ‫כעכ <פ אפשר לאוקח׳ קיא כלליכא עג"וס!‪:‬ה"ז יש לישי שפיר‬ ‫י*ת‪:‬ןיזני קייתי ייןאי הניתא אתאי לאחיראע״ג ללא למי ללא! לחסימה‬ ‫לאיצטיך קיא כהל ט"‪1‬בכבתוכלליכא עכייסלקיים שכיהסע״י‬ ‫לקי יכמיש בקידושי דזכ ת כשס כעל סתאוי הנס יכא דפייק הכי ס׳יל‬ ‫גוחרא ־ זהשת^אתישפרכחילכפסחיאשקנא איצסרךקראללא‬ ‫כ ל ד קיימו ישפיר סיי קיים ליה בשריפה ציתי כשנניח ככרת תתוידכל‬ ‫תיהי עשה לאכילת פסח זלדחיילייח לשכירת עצם כיון לאפשר לקיים‬ ‫שעה דקי!ם העשס עוקר הלאו מן האיסור ו ל ע כזה‪:‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫פ‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫שגיהפ‬ .‬לליכא למילף‬ ‫היתריןלל‪-‬יגויםעיי״שיבעירוכיןמקשי השי ס על כל לל׳ ולימים •‬ ‫עשה דוחהלת מלא! לי״ט משום לקוי לאזשהיתר מכללו א ל ג שכחמ‬ ‫הא איכא יוחא לשעה ומי יפיירש״י שבכל שכה יש עולן על לי ימים ל‬ ‫ש‪ 0‬שסכיא זה היא דזקאלמ״ל‪ .‬כס ף חולין ותו' כמכוח‪).‬קיום ל״ת כיון שבזה‬ ‫להיז תלמידי! מקנאים כנפי כסותם‪:‬איכה! ככרי גזירה תש!סלילה ‪.‬שניה ליציאת חציים היתס מעוכרת ועיי'מה‬ ‫שעה מסוגיות ליוחא ילכ כהימשי ללק דיכמות דאע״ג דלילתלקזת‬ ‫כשקיים העשה איסירא אינא אף כשקיים דימה ללאו שאין כו מעשה ‪.‬לל‬ ‫איכא ל ל לה א חיקא כשתקי־ס העשה לא( הוא עוקר סלאז זאיכא‬ ‫‪.י.‬ק י י ס סעשפ׳ והשתא יש לרין‬ ‫לאחלעצסשיש ממוח ואחלעצםשאין גוחוח כפספ‬ ‫לשריפתקלשיםל^חסי׳שאף אס אימאללל י״נועשהול׳ת״ לעשה‬ ‫וישלישכזהלמהסתו׳‬ ‫ראשון)איך הי! יולעי׳ זהנפסחראשין י‬ ‫ול״ת לפריפתקרשים עליפזמעשסול־פלייט» אםסימססנססעשה‬ ‫לשליפת קלש‪-‬יפ היא עשה שזה ככל כפז שכתכ הרלנס כאז שביארנו הקשי כאן כשם הילבא למהיכי תיקי לומר להיתר הלאו רשכירס‬ ‫עצס ככל׳ לקיים העשה לאכילת כשר הלא כמקום שאפשר לקיים‬ ‫כסידזש נ!דקדזשין ושם זכרני ג״כ ממשלחי שמשם למדהרמ״נס י‬ ‫וא‪1‬לם עשה רי״סיהיא עשה כאינה לוס ככללאעה כנשים כע^ש כחול שניהם אין העשה לוחה הל״ת יכאן אפשר לקיים שכיססע״יגזמרתא י‬ ‫‪.‬שכרזי ויש כיש‪ :‬לקרא אהא ע״כ לומר לאן‪ -‬עשה‬ ‫שאין כ! מעשה וכל צאו שאין מ מעשה אין לזקין עליו‪-‬זהכה לפי הפשט י לפפח ראשון לא יחי' ללאו לשכירת עצם לאל! על עשה לפסת שני לא‬ ‫החמאראיכא למידת דרכאני׳ימדה לללמשוס ניתזקפטייכן‬ ‫צריך קרא למהיכי חיתי לומר דאהי' עשה לאיכה שיה ככל ילחי׳לליח י‬ ‫לתזחל ולא משוס לאי שאין בו מעשה וזה לעי לבתמזיה)לף יל{פייך‬ ‫להא לכעלמ׳עשה דיאז ל״ת גחריכן מכלאים בציצית וציצית הוה עשה‬ ‫ה ל ס אברייתא שזנרכ! וזיל הגמרא זר' יעקב האי והכותר עד בקר‬ ‫הש‪:‬ה ככל לרככן רפי התכלת לציצית ניסג ככשיס * הלבן אתי' באא׳׳ע‬ ‫מאי עכיד כיס ל ל כיון ילליליירלללאושאיןכז‪ .‬גכלזהלכן־עשהליאכלו דכפקתראשץ דשזהבכלחלל ללאלחי׳‬ ‫אלא דהוי לאו‬ ‫שאין לןקין עליז י'יעקב אז^ר לא מןהשסהואזה‬ ‫ללאודעצםלאר‪.‬לאף ןזא כיכנן ליכי ל ל כ ל ל .‬ולה!ל‬ ‫הלאו הוא לוקה יז‪ :‬כתכירלי‪ .ה נ«י.‬י ואילס ללש התו׳ כפ׳ כל שעה • לכריאס דלל‬ ‫למשכאת כלאו הניתוק לעשה דאישור ליכא כלל כשתקייםהעשה אלכ דשעי־וכאשר הכמכואוהס מעוכרת יהיה ששהימיס • ויתחייב שבאשר‬ ‫לסעשה עוקרת הלא! ככל וכל י הזי שפיר ל״ת!עשה ‪1‬עיי׳ ל ש בחידושי היה לח ניסן לשנת יציאה מצרים כוי כשבת היס לח ניסן לשכת הכאה‬ ‫כס׳בשכת י וט״יבושסיאיוסאישלפהיזגיכבלמ ••והיא השנה‬ ‫ללכל»־‪-‬גה‪2‬י‪. ןעלהשוה ככל לזחה אמי*‬ ‫ועידשס אחרים אזתרי'‬ ‫ל^וייו היום שיצאזתתציייעייש היה ‪.‬שלתתזההיכהעל התזיכסברא ז! ־ גםלסכיחהתוייש‬ ‫ליישכ דמלג דמכית)דף טו( תיכח ירכא לל‪ ..‬כחלישינ! לשנת • !מן הידוע ששנת יציאת מצריסהיתה שנת כאלפים‬ ‫חת'ה לכייאת העילס י וכאשי נחלק כיחלפיס תח״ח לג״ג תהיי שכס‬ ‫ל'עיג לליהא מלקית גניי איסיי יש גביי • וללז אין כאן כשייפת‬ ‫ויתחייב שכין שנת תמי ח וכין שכת‬ ‫ניחדלאז שיהי'כדאילרחיתלא‪1‬ל *ט כייןלהשריפהאיכהעיקרת הלאו ל לפיס תלת שנה שלישית י •‬ ‫תת״ט יהיו ה'ימיי ד'ימים חחחת שנה פשוטה •יי'אחל מנתח יומא‬ ‫לגתרי יק החלקית‪ • .-‬מעשהאיןלזק־ן‬ ‫כמו למפיק הלס עשה ליחה לאי השוס ככל מראשו כאא״ע כפייה‬ ‫עלי!תולאצרכיניןזהנוהרלמהויצית!ק‪ .‬כתיל ביטלז!לא ביטלו השנית שבו עשו הפקח שנמלב' סיני ותנה לגמירה י& להשיכ על קישית‬ ‫התוישהקשו ראפשי לקיים שניהם עיי גזחרא • שעליפ ככדאיצטוך‬ ‫דאמר ההס אאיכ ש שגירש ללא הזי לאי שקדתז עשה דכתיכ כל יחי! כל‬ ‫‪.‬ ‫יש להקשות אכתי לאייל כסתיך)לף לא( נשים כראשון‬ ‫חול לה ולא תילס שלא כזזנהלאתי׳ כ ל ו יכו' !כיאה ררכא‬ ‫מיכה!בשני רשותללדירי׳ליכאלמילף ללא אתיעשה דואכלז!לאי ל״ת‬ ‫איתלי׳ייסעסהולתוכזיעדנגלמייתילההכא ‪-‬אשריפת‬ ‫לשכירת עצס נפשת ראשון דלוקא עשה לאכילת פקח שני הוא"לאיכא‬ ‫קלשי׳ןוה לותק לומילככדי מייתי הלס מלתי׳דלבא גכי שייפת קדשי'»‬ ‫למיתר ללא דמיילת לשכירת עצ‪ 0‬תשים להעשה היא איצה ש!ה ככל‬ ‫ןכאמת די־ל דאע״ג דלל לרבא ייט עשה‪.‬ולת אלה איצטרך ציי לבלן‬ ‫ואלס הלאו שוה בכל דהשיז אשהלאיש לכל עונשים י ורומה לזה הקשו‬‫ללמלעלשריפת קדשיםדאיכודוחהי״ט • וזהלאי׳כסמיך)דףפג(‬ ‫התויכריש יכחז׳ולה בש״ס שם למה שאינ! פוס ככל קיל ממה שהוא שוס‬ ‫לאיתותיר! חמכנעל כוקר וגזלכא הכתוכ ליתן עשה אחר לתלזמר‬ ‫‪.‬עיייש פי׳סתז׳זעייפירושי‬ ‫ליבמות ואע״ג לי.‬שס( י ואיך‬ ‫*הזלה מ‪1‬מע כלב לשכת' ללל ל ילה לא! ‪/‬חן ציציה דאמ׳ההס צכי הא‬ ‫שיהיה סנה ללל קיימן הנה בקמםגעשה יש לכ‪.‬ופיירל‪-‬ילאחריםכחרתולדלכנהאוליויגיע‬ ‫אוכל נפש.‬פסולות חצ־גיח ‪:‬‬ ‫ול״ת* וכיון שכןיהיה שריפת‪.‬נ״ןנ קריביןנייטמהככר כתכוהתז'‬ ‫כאן דרכא ע״כלל כמ״ד כדוי׳ונדמהיקריבין כי‪/‬ו« אלא שישילהשיכ שעהייתקכן כג׳שכיס לחם ומשני כיון לליכא בכל פנה לא קא חשיב ‪-‬‬ ‫ולחדנ!חז‪:‬דנכלג'שכיס יש לימי יכין שנ?ל‪:‬נה כש.‬דף ה( ‪1‬אף הלל)‬ ‫אין מן עצרת לעצרת ומ׳אלא ל יחיס כלבד ואם היתה השנה‬ ‫לכותרעליף'מכא‪1‬לי*טמש.‬וככלי ליש‪ :‬קיפית התולעלכלר״ע איתא‪ .‬קלשיס עשהול״תלמיל קייס העשה‬ ‫שם ^מיסויאימר‪-‬אחל עצסוכו׳מקשין •לתהלאצרחז וההלין‬ ‫זסצה סרלכסוסרי״ף שסק! כ ל ל ‪ ..

‬‬ ‫אסזרה משום חדש ומיעל כן אני אזמר לא אנלז ישר*‪ 1‬מצה בליל פסמ־‬ ‫שניי היא דעשה דיחה לא תעשה על לעתי׳לרייוכה לאמ׳עשה לוה' ל״ת‬ ‫אע״פי שאינה כתובה בצילה ניחאעלדעתיילליזסילאמר אין עשה‬ ‫לוחה לא תעשה א ל כ כתוב׳גצילה מחה שהיו תגרי ע כ ( סמכליסלהם‪-‬‬ ‫על׳ל הירזשלמי ויהיה לדעת התו' הירושלמי קורא עשה שאינהכחוכה‬ ‫כצלהלעש שלפני הלמר זק פייהלש כלכ לחלהאחר׳ שפי׳שס פ י ל‬ ‫אחר זה א שכי«.‬צ‪ 0‬על‬ ‫וז״לוחימא‬ ‫מה שכתבו התייבלה אכל אתה שובר •‬ ‫לרי״כא אחאי אצטרך להכיועבלתכיוןלכתיכ כפסח שני ועצם לא‬ ‫השירזכולש כראשון ־ והקשההמילאלאי לאוועכלת לאמה‬ ‫זלעינן ולא אתי עשה לזאכלו ילחי׳הלת לשכירת עצם • זאי‪.‬משוס‬ ‫לילר !. -:‬על לעתין ל ל יונה לאמר עשה ליחה‬ ‫לא י‪.‬מ ן‬ ‫אמרר'חסימחכיחץאמרהכןשסט גדי וטלה יאכל מן‬ ‫הראשון •‬ ‫הראשק • והרי הרחיבם נראה כמזכה שטראלמ תלי שפסק אזקויתא‬ ‫דגמרא שלנו ואקזמחא דירושלמי גם שניהם •והלא יתכןוצ״עזכספר‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫אשליעלחילחכלדתמצא ישוב לזה אייה‬ ‫דף צב עיב משנהמישהיהטמאזכזיעלאיכלמסבאמר טמא ולדן‬ ‫‪.י'־לגל?י‪5‬לצולין)לףעח(|פליגי לבנן זרינהןלליבכן‬ ‫פסחים‬ ‫אכילספסחיסמעכבתזללנחןאיכה מעכבת ־ זהצה גס דכא גופים‬ ‫להוא יליףבזכחיילאין עשה• חהל״חשכחקרש • ‪ V p‬אכילת הסתים‬ ‫מעכבא־ בפי סבול יזם)דף י‪ (.‬מן הךאשזן ע ל ל זזה‬ ‫נמשך אחרסוגיאדגמ׳לכאן • והצהבפ״גמהלכות הללסתרהרמ״כס‬ ‫דברי עציזז שכתכ שם זיל יתום ששחטו עליו אפוצומפסיףאכל ממקזס‬ ‫םהזא חצה כלא כיתום קטן אבל בגדול נעשה כממנס עציויו עלי־שצי‬ ‫פסחים והמחנה עצמז על שני פסחים איכז אוכל אלא מן הראשון •‬ ‫מכזארמרכריו להממנסעצמועל שבי פסחים אזכל יץפראשון־יהה‬ ‫נמשך אחר הירושלמי דפרקןהתולקעל‪4.‬מרא&לנזלמאלק כץמלך‬ ‫ומלכהלשאראגשיס• אכלהירזשלמי מפלקכיןיסוםקטןליפזסגדול‪:‬‬ ‫וו׳׳ל הירושלמי שם כ ל א כיסום קטן אכל כיתום גחל געשה כמקנה‬ ‫עצחו על‪1‬שניפסחים זהממנ׳עצמזעלב׳שספיסאיכואוכליאלא‪ .‬שהתחיל כמצוה‬ ‫מותרי׳צנ תלקי הרי להליא שגםלעשילכסוי קורא אולר׳יוסי לירושלמי‪.ה בצילו היינו לזקא שכתי׳אצלוממש• זלא ידעתי ל ל ז‬ ‫איך יתפרש היו^למו ללק לניצה לאמר שם שאס שחס בייט למזטכ‬ ‫ש טיל מעפר שהוסק בי״טיאליחפזרכלקיזיכסה • חכרייחאמרץ‬ ‫שמצזת עשה לוחה ללא תעש‪.‬‬ ‫עשה שאיכה כתיכה בצילה‪ -‬והיאאתרהלכורנאתר'• וצריך ע״כ לזמר‬ ‫לירושלמי קורא עשה שאיכה כתוכי כצידה מה שאיכז כתזכ ביחד מחת‬ ‫כמוכ^אי וציציח הסמוכים ביחד וכפייהאי שפי׳הלש ^ס כן בסזף קלכ•‬ ‫ולפיסחו‪/‬לאלפרשכללה! לרישכיצס • י ואיך שיהיה תלמידאדילן‬ ‫ולאי לא ל ל סך דריייסי לרושלמי דכלק למצה פריךהלמ׳ד׳דידןלליתי‬ ‫עשס לנסיי וללחי לה לכתישה בי״ט‪-‬זלא קאמך כלל סך סברא דרייוסי‬ ‫וכאחת דלרייוקי‬ ‫לירישלמרק משנ׳די״טהזהעשהולאתעשה •‬ ‫דירז‪.‬והיינו שצריך שיגיע לכל אחד מן‬ ‫המנויים כזית בשר ולפיו אם נשחס הפסח על סך הרכה מן אנשים‬ ‫שאין כמות הפסח חספיין כזית לכל אחד ולחי שהפסח פסיל י י דאין‬ ‫לזנו׳שיאצלו ממנו קצתם זהנשאריסידתו לפפת שני שאין הדין הוהנולכ‬ ‫רק כמקום שמנו כתחילה חעט • ואלככיספו עליה' עוד • שאז הדין‬ ‫שהראשונים אוכלים‪:‬השניים נלחיילפסתשני ־ משלב אס נשחט‬ ‫כתחילה על רכים כאסל להלין אצליצו אין כרירה וכמ״שהיח״כם ואץ‬ ‫אחד מהממים יוצא כפסח זה־זללו כאשר כזדחןש‪:‬מני על פסח אחל‬ ‫סך אנשים שאין כשר ספסתמספיק כזיח לנל אחליזכאשר • נצטרף‬ ‫עם הבשר המזח שנעצמזת יגיע כזית לכל אחר כאותה ששמנו כמכין‬ ‫על החזח שכקיליוס • ולפי שלולי שכירת עצם הפסח בפסל ללא יגיע‬ ‫כזית לכל אחד ובשכירהתחקכינן ליה הזה שפיר כעילכא לעקר ללאז‬ ‫מקיים לעשה זזה כמז שכתבי הסי' עצמם כריש תמיד נשחט ג כי הא‬ ‫דאתי עשה לפסחלישבהכרתולסי לעשהלסשלתהשאץכס כרת‬ ‫והקשו בחוללהאלאהוהכעילכא וכויותירצולמיידישיקריכבתסילה‬ ‫שסשז זכטרס ש״קרכ י כפרתו לא מזי לאכילס|על כשמקריב מקיים‬ ‫העשסדאז ראזי לאסל פסחו• זעיייכהמיל נשחט)דף נטע״א(‪1‬כח‪1‬ל‬ ‫ליה אתי עשה לפסח עי״יש ‪:‬‬ ‫דף פט עיא גמרא מתניתין כמלףחלכה • הקשה אמרי המקשיכ‬ ‫לקזליה״ה התורני היככי המופלג החריף כחריפות‬ ‫של אמת כמר מלרר אלעזר ל ץ מפסריא חתן הרכ המנוח אלל לקיק‬ ‫זאמשט • אמהשכתכהרמ׳׳כסכלג׳מה׳לפללהאזמר לעכלו*א‬ ‫ושחזט עלימ את הפסח שחט גלי ישלה איני אוכל ששניהם אלא יצאו‬ ‫לבית השריפה שאין נמנים על שניפשתים ואס היה קלךומלכה ואמר‬ ‫לעכלו ‪5‬א‪1‬שחוטעלינז ישחט גלו וטלה נאכל‪ .תכקראועצסלא השכרןלאלאיציסרך לגזפי׳משזספסת‬ ‫דרות« ולפי מה שכתבנו איןכאן קושיא שאף כלא יתזר ממילא ילעיבן‬ ‫ללח אתי עשה ליאכלו ולחייללח לאחר הלכור • אך קשה לללז האיך‬ ‫יליףמהכא בזבחים לכמקלש אין עשה ליחה ל״ת דלמישאני הבא להוס‬ ‫.‬עשהאע״פשאינהכתיכהכצילהניחא •עללעתי׳לרייזסידאמר‬ ‫אין עשה לוח‪ :‬לא תעשה א ל כ נהיכה בצילה כיון‪ .‬געילנא!.‬ופסח שני לשתי‬ ‫מצית עשק יכחכשסדהעשה לפסח ראשון היא ואכנו את הכשר‬ ‫והעללזסת שני היא על מצויומרזריייאסלוהז ליתא ללש ‪:‬‬ ‫ולכאורה נראה לחק בזה חס שהקשה המרלא לקמן<ברף‪.אכל! יהנס לפיר׳רלי‬ ‫יהיה דזחין לומר ?־ככדי נקש טמא נמתניחיןוהקזשיא לל«ה נאמד היא‬ ‫רק על דרך יחיקה׳זכי־הר קשה לחז׳שאחר שה?שה על טמא זד״ר מסל‬ ‫למה עזכ טחא זהנית ה^שיא כקויז שהייז ולא הירץכי אס אדרך רחוקה‬ ‫כלכד • ובהמת שיש לפריסמשניכפיימחוח בזולת תייללי ותוי‪-‬והזישלל‬ ‫לעזלם‬ .‬ךכרי‪-‬ת"דעצס שיש כז מוח דהלדהאי ל י דירושלמי‬ ‫לא המתנא ללפלוגעל כרייתא ואפש' דקרי כתוכי בצידה מ*ם כפרשה‬ ‫אתתעםהלאו י יללעתלי!סירירישלמי שפיר יתפריהביייתא כדרך‬ ‫.‬ ‫ש־תבנזלמעלהיזקושייהמלשאתיזפלכלזסקזליק‬ ‫•*ן&' תוספות ל ה כשהוא אזמ׳יקשהמאי צריך קיא גם היכא יליף‬ ‫לוחה לת שבמקדש הא בעילנא‬ ‫מסכא כוכחיםלאיןעשה‬ ‫יכו' י ואפשר לישכ קישית התיסילשפיר איצסרןקרא ליש תקוסלצייר‬ ‫שיה»‪'.‬שלמי קשה תי‪.‬זכזה יש מקזם לזמר לאתי עשה דאטלת כשר ודחי'‬ ‫ללת דשכירת עצם דאז ל א לקיים שניהם ע׳׳י גומרא • ואיצטרך קיא‬ ‫דלאאתיעשהדאכילתכשרזדתי' ללח לשבירת עצם י זבזהחסזרץ‬ ‫הלקדזק שהתסלמ כו כדרך דרושי ‪1‬‬ ‫כשהוא אומר ועצם לא י תשכח כפסח שני • זישלדקדקמאי‬ ‫עמ‬ ‫תלמולא להאי קרא שנאמר בעבור שנכתכ ועצם ^לא תשכרו‬ ‫פעס שני בא ללמללאתלעצס וכזי• וים לישכ זה ע״פי מה שציזמ התן׳‬ ‫כשם הירושלמי צלבלקלישין)לףלח(לה מעיקרא לאחכיל • שאץ‬ ‫העשהללפניהלמרלזחהלית לאחרסלכזר • ועלסלרךסזהבעי‬ ‫לילכאן לאחי עשה דואכלו את הכשר ילחי׳ללת לשכירת עצס־יאע״ג‬ ‫שזעש׳דואכלז היא עשה ללפני הלכויומןהראזיישלא ילתה לאז לשבירת‬ ‫וזה מסיק גס דן כשהוא אומרזעצסלא‬ ‫עצם שהוא לאחרהלמר‬ ‫תשבר‪ :‬בז בפסח לככל‪-‬ילמל מפסח ראשון ־ ופסח ראשון ככר נאמר כו‬ ‫שכירת עצם במצריס ‪ -‬לולי שאיכהיתססלת לשבירת עצם גם היא‬ ‫לפני הדכו׳ואן היתס העשה לואכלז ללפני הלבד לזחה אזהה ־ משאיצ‬ ‫עתה לכתיב ועצם לא תשברי כפסח שני סזה ל״ת לאחר הדמר ואינה‬ ‫נדחת מפני העשה ללפ‪:‬י הלמרועיי'כחלושימליכמותאפק ללש‬ ‫הרח״בם כחנין החצות ושם חשכ אכילת פסח ראשזן‪.‬ ‫העשה עשהללפכי הלכור • ועיי' ישוכלזה כסלןשי לזכפיה‬ ‫א ך אמנםכגיףסכרת התו׳לקלזשיןכמסשכתמלאיןעשהללפמ־־‬ ‫הלמר חח' ל״ת לאחר הלכוד אני מתקשה מאיל להנה כירושלמי‬ ‫והזיהמקום אשרלי׳דן מחכו התויזה איתיכזה הלשקכעי רב יןכהקומיה‬ ‫לרכ ירמיהו כשעה שנכנסו ישראל לאח וסצאז קמה לחה מהז שתהא ‪.‬יחזקהשאלופטורץ מהכרתואלו חייכייכהכרתכתכ‬ ‫הומיכס בפייהמשנה הזאת זיל' כשהיה טמא אי לרך רחוקה בכסא‬ ‫ראשזן • ולא עשה •אח השני אינו חץכ כרת לפי שנפטר מפסח ראשון״‬ ‫שנאחר כולשיךכרת ונדחה לפסהשנישלא נאמרכו לשוןכרת• זנשגג!‬ ‫או נאנסבפסחדאשוןולא עשה את השכיחייב כרת וזה עמך_ תחרש‬ ‫בכאן שי‪1‬י פפוריס ה‪1‬ז חייכיייחזה יצא לו מה שפסק בלק!ס חיי ש־ליה‬ ‫טמא או ליךרחוקה בראשון ולא עשה את השני במזיד כי_י‪1‬ר ייכרת‬ ‫אכל אס שגג או נאנס כראשון זלא עשה אסהשכיכמזיליז־‪-‬כנות י‬ ‫הרכה מתק&ים כפירוש הרמ״בס הזה שהוא לכאורה מ«ל גח.א ערוכה‬ ‫לכאן לקאמר כסמוך י אמררכאשימתכיתץ כתי ליקאלקתני שאלו‬ ‫פטזרי׳יכויאמאיאילימאאשגג זנאנס שגג ונאנס מ י כדת נעהיורג‬ ‫נחחןאיילי לחני רישאפט!ריםתניסיפאתייכי׳ • ואל! לפיייירמייכסאין‬ ‫החחלה לליוקא לרכ אשי לודאי שגג זנאנס בני כרה כינ* אס לא יעשו‬ ‫השניוגסרכנחתןלאהיהצריךלומראיידי ‪:‬‬ ‫אטנס אחר העיון אין על הרלכס שוס קזפיאלהיהילייתכעל‬ ‫י מהשאיתר במשנה א״כ לחתנאמ׳טמא אז לרך רחילידאדרך‬ ‫רחוקה לחוד מהדר • דאלו אטתאאי‪5‬טיךלאםחעעןל־*ינעילהע‪:‬ל‬ ‫לא מצי עמד • ואולס|לפי מה שכתמ התז׳נסמון ליה למה נאחר טמא‬ ‫משחידשפיר קשיעל טמא ני׳י כמה נאלראי לאשיזעיידאי כעי לחעכל‬ ‫לא מצי עמל הא כמי לא כריך לכןיקא חאיש לפ.‫מסכת‬ ‫נצח ישראל‬ ‫גומרא ופסח ראשון חליו׳הראשזן בלבפכח ואפשר‬ ‫שכיהםע״י‬ ‫לקיים פניהם עיי גומרא‪-‬אפס לפישטיו אייר חל אז כשבח להישלח‬ ‫ניסןהיהכלכשכת ־ זהיהאיירכשכת מפכישניסן תמידמצאוס״ו‬ ‫•מוגסכןבשבה ‪ .

‬צלע ואיירי וכוי • ואולםלתאי לעריו רב ששת כתר הכי ‪.י לתריויהי‪-‬הלכך לפי מה לאיל מעיקרא לא‬ ‫מחא ליה להש׳׳ס לפרש מחניון• לפטור כיתקאי כאם לא עשו פקח‬ ‫•ניכמזידןכפייסרמ״כס־דאיכצייןלאזקתיהתש^ללאכלנתןור׳‬ ‫תנניאבןעקכיאדלדידהואןחל‪1‬קכלאעש־‪.‬אבל ניחא ליייותר‬ ‫לשיש אלי פטיייס אשגג וכאנס •!אעלכאיצטייך‪ .! ‪1‬בל* • ומהא לייק יכ אשי שפיי אילימא אשגג‬ ‫ונאנס שגג ונאנס כני כרת כינהו •ומונתז דאע״ג דגסרב נסמןאפשר‬ ‫לו לפוש המשנה אליבא דרכי אלה מתניתיןילייק טפי כרכי ששת משום‬ ‫ללרבששתאתייכלע ־ יסשיברכנחשן לאן לדידי' אפשרלאוקמי‬ ‫מתניתין ‪.‬המעהבין אותו ימצא יהא חייכ תלתוד לומר וכליך נא היה‬ ‫ללכולס דעה אתת כענק זס נלל ־ אלא שבאל״ה איןלכרי כ״הז נכונים‬ ‫‪4‬‬ ‫!‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫אכל‬ .‬‬ ‫ולה למצי למר לט חא א יצטרן* ללא מצי עמד אלא אגב ליי נקש‬ ‫לפונו‪ r‬יכי׳להוא תרוצי לש.‬כשעת השחיטה או כשעת אצילהלא‪.‬לשני‬ ‫יי‪-‬ילהמלל ליכ *מיה ליעי שיש תנא חולק על התנא שככייית׳כענין‬ ‫תשל־מין דראשין היא והשתא איצטריך לרךיחזקה‪:‬‬ ‫הדין לימל ליכ.‬צזסלחשרסכי'סנסף תשניא ןלה סעד יסתךכללאףלא נמצא‬ ‫האי קושיי רחהרלא פסק הימ״כםכעילאדכלשאיכמכ^ליככס כשל‬ ‫זכיה כשוסחקו״ וגם י ל י ל א המאה כלק דכריתותיגם כ ל ל‬ ‫עחיסיהוילרךיחוקיולא כיכ יהודה דאחר כל שאימ יכ!ל ליכיס כשעת‬ ‫מיתות)לף סל(‪:‬תמ ר ל י ‪1‬הו'‪.יאכןעקביא לי~זליהנחיתפלומיןכמו שכחכ‬ ‫יהיכהחקיאות תצאכוכדלשית לחל תנא ילאילך תנא לא ידעכא לחאי‬ ‫הלח כליה מלק״ה כשם רכיכו אכרהס נןהימ״כם כאשד אביא דבריו‬ ‫מיקי להו עיין שם דכייו • ילא עוד אלא כעיין שאכחכי כי יהוא קר‪£‬‬ ‫נקת־ר י זע״כ צריך שיאמר דריחנניא כן עקניא סיכד דדיך יחיוקה‪:‬ל‬ ‫דובדיךלא היל חיקי הלס גיפיה בסחיך לייניא אחיינא דקאמר‬ ‫‪°‬אימ יכול ליננס בשעת שחטה כעילא אס כן וולל לוחר דרכי ור'‪:‬הן‬ ‫יכול היה לפנים מן המודיעים ואיכו יכיל ליכנס יופני נחלים‬ ‫חולקים על ריחנטא נלין זה אקר שלא נמצא כן בפירוש יש לני לויור‬ ‫ןקיזנות‪.1‬פשיטית ל ל ע ליל לייגלן הייכו מברך‬ ‫^כ־לה ‪5-‬הקש־י עליו בספר זרע כיוך לחילי היא טעמא לה׳ילכם •‬ ‫השם וללז נשארה תמיהת התייקייחילרב יכולהאליכא ל ל ע לרךרחזקמ‬ ‫ילתילכסאין כאן קיש־א כלל־דהלמלס פיל‪ t‬כמשנ׳למ• שהיה מחא‬ ‫לכתכ רחמנא לחה לי‪:‬‬ ‫להסש ״ש שבי. טמא ודרך רח!קה וכיןשגג אי נאנס הא דכסמא ובדרך‬ ‫שאין אכחנו צריכי׳ לכל הייחקי׳דמה שכתבי ההי* לאין‬ ‫ובאשת‬ ‫יסוקמ אן אםתויר כשני פטור מן הכרת משא״כ שגג או נאנס כראשון‬ ‫ליחר דאינטיך היכא מצזל לכא כס הי ופרדיסא"כ לקח.‬‬ ‫לרב נחמן מברייתא לנאמר טמא • והיצרך רכנחחן לתק‪-‬ללל כ ל ל‬ ‫שוחטין וזןלקין על טמא מת"כשכיעי‪ .׳ מה שהוכיח! ‪ . pf‬אכילה‪:‬כל שאינו יכול ליכנס כתחילתליל טיי מקיי ל י ן יחזקה לרב‬ ‫יהזלהיש כ לא יקשה לי״י כלל קומית התו׳ למה נאמי כלרן רחוקה‬ ‫שא תשז‪ 0‬לאי שוחטין יזורקין אמאי פטוו מכרת כיון ליכיל לטמל *‬ ‫לאיצטיולאע׳ג ליכול לכא ולאכול פטור •‬ ‫אןאס יטמללאיעשה‬ ‫ואכחנוככרכת‪:‬נו ‪^.‬‬ ‫מתיצי מתניתין אתיוויתו‬ ‫^ א אע״פי שאפשי ש־אכל בערכ ול״ר אעיג לחצי עמל עיי שלוח!‪.‬קרא לפ‪:‬טרם חן‬ ‫קכרתוכמ! שפייש.‬אנו אומרים מסתמא כל התנאים ‪12‬יס נלין ההזא •זכאחת שכך ס!^‪1‬‬ ‫ובעקר קושיה ה^רש״א מה שהקשיעל תזינמה שתירצו רלכיהולה‬ ‫סוכר כלנ • לפוף אין* קשה על רכ יהולה מן הברייתא‬ ‫לקחני לחה נאחר לרך רחוקה לפוטרו חןסכית ואלו גרכ יהולה פשיטא‬ ‫ההיאעיכללל‬ ‫לפטור‪ .‫לב‬ ‫מסכת נצח ישראל ‪.‬ ‫וסויד נשיי דסייב כרת לרמיו־גזה יש לפרש הברייתא דקתכי לחה כאמ׳‬ ‫דקתני וכ ׳יאמאי איצטרך האי קרא‪-‬אין כייכחה להקשית על י נ יהודה‬ ‫דרך רחזקה צפוטיו תן הכרת אף לדכ ימדה!איןחקיס לקושיה התז׳ •‬ ‫חיתורא יכלרךלא היה נחו שהביןהמהלשא דהתויעצמם מתיצייקיצה‬ ‫יאי משוס הא לא אדי ‪ r‬דעכ״ס יקשה לרב יהודה אליקא דר׳ חככיא כן‬ ‫פעתיסעל כיסא׳ גז!נא די״ל לחיקי קרא לדילאסריכייכתישסישיכא‬ ‫זכיא דליתלייכיתעל השני אס שגגניאשין למה כאחי ליךיחוקה‬ ‫לכבתשןכהסי׳שלטדמעולםאיןלהקשז'עלי.‬מן הכלת נלאה לי ללקימלהנס הברייתא‬ ‫שו׳תטין זוויקין על שמא שק כמו שהוכיתי התיהפת בליה לא קשיא *‬ ‫וכחשנה ל״ה מי שהיס־והךכייית ׳אתיא ע״פ ללא כי״ע לפי שייע סינר‬ ‫אין שוסטין וזורקין על טמא שרץ כדאמר לעיל ר״ע לטעמי׳ילל אין‬ ‫שוחטין וזוריךן על טמא שרץ •וע״כ צ״ל להן בוי תא אתיא כריאליעזר‬ ‫ףאמיבפ׳אלולכריש)דן סט( שוחסין יזירקיןעלםמאשרץ•!אולם‬ ‫סעזרהולחון‬ ‫ר׳אליעזראמרכהדיא רדדך דאזקה הוי מאסקופת‬ ‫כסמון)ד׳צג( ועולא ורב יה ד׳פליגי אליבא י ל ע דאמ׳דדרןרחוקה הוי‬ ‫מן המודיעים ילחזן * יאפי שהכיייפא דלתה נאמר דרך רחוקה אתיא‬ ‫כדיא והנה לדידי׳ תו לא קשיאכללדשפיי איצטיך דרך רחוקה דאעיג‬ ‫לחצי עייל ולעמד הפסה סטיי מן הניח י מפלה ללע ולפי מה דלל‬ ‫אליבי' רב יהודה לא איצטדך דיךיחוזה כיון דאןאי כעי לא מ‪3‬־ עמל•‬ ‫לק לרכיהזלה יאמר ל ל ע ל ל כרינתןישכי תשלותיןדיאשוןהןא ולהכי‬ ‫איצטריךללאנימאכייןרלאחזיכיאשיזלאחזינמיכשני • *כתיין‬ ‫התויכשםהרלכא־ואעלדקדקאיכתאיקאתרונמ״דהזרצה• הלא‬ ‫אליכא לר״א לא שייך למימר הזיצה לטעמא להורצה הוא משוש למיפס‬ ‫מאךמסעלה רחמנא כראמר לעיל וזה ליתא אי כיחאלררךרסוקה‬ ‫הזהמאסקופיסעזרה• לסכה הא כת״ל הורצה הלס הוא למסיק כן‬ ‫ואינו מגון הכיייתא הלכך אינא למיתי דסלססילכעילא לדרך‬ ‫רסוקה היי כל שאיכ! יכולליננס בשעת שחטה •י והלכך ניסא לסקמא‬ ‫לל׳ס לא‪1‬קתי הך כרייתא כתנא לס׳ל כרי א כשוחטין ומדקין "וכי"*‬ ‫מרך ראוקס ״ אכל רכ יס דס אין מוכיח לוחרלס יל להצי תנא כליע‬ ‫בלרך רחוקהאכל עליפא לי׳ לאוקמי כולה כרבי אליעזי* כיון דלדילי'‬ ‫א א לאוקמיכר״ע כליך רחוקה• לא״כ מאי קאמר לפוטרו ולו׳ הא‬ ‫ודאי סטור וכקזשית התו'‪:‬‬ ‫ו א י קש‪-‬׳ליהאקשיאלידאחרלפלגתיללניהולהזעולאפיאאליכי'‬ ‫ל ל ע כהכרח מאי מתיצי התיילס״ל כי ׳כתן ־׳ לאיןזה תידון‬ ‫כלל י דאכת• לרכ יהול׳אליללריע קשילתה נאמר ירןרס־קה ואייל ליכ‬ ‫יהילהאליבי ללעסבירא^כלכתןלשניתשלזמץלראשוןהויא^הע״כ‬ ‫ליתי' * לכשזעתין קסייק למאן לאיה לי׳שכי תשלומין ייאשין ה‪1‬א‬ ‫משויללל למגיןלאו כיי‪.ש"סמיתזיאיזהפס‪-‬ה‬ ‫גקושיותהתו׳יללחכ.‬פןתשניכא»לביןט׳וא‬ ‫ודיר!כיןשגג ונאנס לכתרמיהו פטור מכרת כלאיתיכסמוך‪ -‬ולא ניחא‬ ‫ליילסלש לא!ק זי תתנתין‪ .‬כר׳ כלבד * ‪.‬ו ל ס שע״ככן יפרש הימ״כם לכרי רכ‬ ‫לעשות הפשח•!ללו אששרלא‪1‬קמי לןתשכהכטזאכשמעישלוולל‬ ‫יהולה כאומרו כלשאיכו יצול ליכנסכשעת אכילה על ההחלה זיין‬ ‫מת כשמעי שלחלאכמיש‬ ‫ל ה‪:‬יה*ןא׳ן שוחטן וזןרקיןעלטמא‬ ‫•תו׳למתניתין סי׳ לשוחטין וז!רקין לעקר הוכחת סת.‬ו מכיךסשכרק משורר לעלוס‪-‬ומ״למגלף‬ ‫^יינו מכלך השם ס״ל לשני רגל נפ‪:‬י עצתו סזא י והנה רי׳ע כיוןרל ל‬ ‫למיגלןהיינו חניך השםכ־אית׳ כלק לכריתות • ללע״כלשני י ג ל‬ ‫כפני עצמוכוא יהדדאקזשיא לדוכההדיך רחוקה רכתנרתתלל״ל ‪:‬‬ ‫בכסףחשנ שכתכ כ ל ה חס׳ק״פ שחצא נזססא ישנה כלק‬ ‫וראיתי‬ ‫דנייתות שהיא כהפך סנזסחא שבספיים שלפנינו ולפי‬ ‫הטסחא אשר מצא יהיה לעסקני חגלן לאו סייגו מביך השס וחכמי׳‬ ‫ה^לסגל»ילכל׳ יהל‪:‬ך אחר שהתנא לברייתא ולאי ליתליה דרכ‬ ‫היכלי מגלן הייני מכיך השם •ילע״ז אתי שפיר ל ל ע עייכ ס"ל‪.‬‬ ‫‪0‬צי‪0‬תנאי דפליגי ע ל ד ‪ -‬ל ל כאשר נחצא קושיאעל איזה אמורא‬ ‫עדבריןזנא • לא מכל לתק ולוחדלסאי תכא כלבד סונרכן ולא שאר‬ ‫ס אי אםלא שנתציכפייוש ש!סת.‬איאלתרן לאיצטרך‬ ‫לאי כעי למעכל לאמצי ע מ ל לסיל כמאן לאמר הורצה יכלכתב‬ ‫ל ל י למהאי טעחא לא מצי אמר לאיצעלך ל״ל לאי כעי וכזי הלכך‬ ‫חל תייוצא והוא לפוטרו מן הכרח ‪.‬ותו ללילי' לאלפרשמפניתין‬ ‫שאטמא אפשר לתרץ• לאיצטיך לאי כעי‬ ‫כענק שפירשנו שאחד‬ ‫לפוטלזמהכיא‬ ‫למעבד לאמצי ע מ ד דק דאגכ דרך דחוקה קאער‬ ‫וכלל• הנה עיכ ל ל להאי תנא הויצס דאליה גם אלד י״ל דאיצטיך‬ ‫לאי כעי למענד לא מצי עמד• ומאן לאמר מוצה ל ל שוחטי! וזורקין‬ ‫אש*א מס בשמעי• י והשסא עיכ מתניתין מיילי בשמועת כששי שלו‬ ‫לאילו בשכ׳עיסמד תעלי׳ הוא כמישהתו׳ י והשתא אטמא לא משני‬ ‫* ‪ #‬י ד ן כלוסלטמא 'מתכששיפשיסא שפטורמכרתוגס פשיסא‬ ‫ללאמציעכירועיכמתניתיןרכיהיא • ותתפר‪1‬כמהשפי'הרמ*כם‬ ‫וזה בריר ‪:‬‬ ‫שם תולה אלא למה נאמ׳ררךרסוקהגשילי״יוכו׳עלואיקהרלכא‬ ‫לסמא ודרך לפ‪1‬קה אילסלךוכד‪1‬סכו כ ל נתן דשט׳‬ ‫חשל!מיןלראשוןהוא• הקשההמסרש*א*זדלוקייןןוהתמת סרשיכא‬ ‫לאכתי בלייתאלקתני להצטרך ל מ לחזקה^פוטיו מן הכרת לא אהי׳‬ ‫פייהולס וכו‪/‬ייל ל ל כ בלאיסהך כרייתידלא כלי ומ'!ה!א לןסין ך‪#‬ר‬ ‫וכייאבל כסך מלתא ליכול ל » ס ‪ .‬פםחיס‬ ‫מה ל מ ה הרמ״בםכתכ במיה מהי קיק פשפ ז״ל מישהי? כינו והין‬ ‫ל־מלש שיוסדר אטמא וילרךרתוקה על שתיהן • אלא שאטמא יש להשיכ‬ ‫ירושלים יוםי ״ר עסעלית השמש ט*» מילהליזהלרןיחזקההלישהוא‬ ‫של! כעיפ לחצי אכיל‬ ‫לאיצטליךללאמציעכיל אפי׳ בשחל שמגני‬ ‫כל שאינו יכול ליכנס‬ ‫מפרש מה שאממ כגמרא איוה לחי רתוקה‬ ‫לי‪ 4‬א<אםיזס‪1‬יס‪:‬יללאתציעיידוכאותסשפסק הרלכסכם׳‬ ‫שחיטה ולא *ל סוף ‪0‬ן הזמן‬ ‫כשעת שחיטה על ההשחלה מן זמן‬ ‫סיפ שטמא חח אפי׳אס יזה ‪1‬יש‪:‬יל כשמעי שלו שפל כעי׳פ אינו יכןל‬ ‫כמושעיירש״יכשמעחין • ‪ ..‬לכטת׳ כשמעי‬ ‫‪k‬‬ ‫רבל‬ ‫ח‬ ‫כמו[שצתזכ הרתלס • אמכם אלרך רתוקה ‪.ס כשעת שחיטה • וסנה כס!ר כרכת הזכח כתיב למכת‬ ‫‪ p£1W‬ש־‪.א סילק על דכיי התנא ססואדאםלא‬ ‫ט‪ .

‬ומה שכתב ה ל מ שמצא ניסתא מסופכח • לא י ל ע ת י א נ ס מצא‬ ‫אותה * ד א י ן ב ג מ ר א שים חלוף מ ס ק א י ק במה ראית׳הסם ה כ י ק א מ ר‬ ‫ל ע ל ר ב נ ן • א מ י י ת ! מ ג ד ף לית כה מ ע ש ה חה! מ ג ד ף מ כ ר ך השם ־‬ ‫כ ת נ ר ל י ש ל א ניאהלזלגיוס כןלפישטתהגמייוגיס ל ק מ נ ן ל ל ע‬ ‫א מ ר ת ח ג ד ף חביא קרכןהיאיל!נאמרה מ כ ר ת כחק!ס קרצן מ* סכרה‬ ‫מגדףרקר׳היינז חברך השם ח ג ד ף ס י י נ ו ע ז כ ד עכ"יםי‪!.‬ג ר ח ? ק ‪ :‬ה כ ג פ ר *‬ ‫כלל‪6‬‬ ‫ודע‬ .‬י ש לזמר ־‪ .‬־תעיקיא‬ ‫בסחזן ז‬ ‫כ ע ק ר מ ה ש פ י ׳ ו ל י זפסת‪.‬ולמסלכנאחלשלי׳‬ ‫כתןחייבכיתכהזידעל‬ ‫הראשון א^ א ס עשה ה ש נ י י ו כ א ח ת ש ל ר ל י יקשה קצת הא ל א ח י כ ־ מ י ך‬ ‫הלכךהזידיבראשיןישגג כשני ל י ׳ י ל נ קייב למאי א י י ל ש ג ג כשני חפי׳‬ ‫ע ש ס הש‪5‬י‬ ‫< מ י לל.‬ע ל ה ל א י ב ד יש להפלא א י ך נ ע ל מ ה ח מ נ ז ס ו ג י א ע ר י כ ה‬ ‫ל ל ה א ש ה ו ד ף צ א ( ש א ל פיה מ ס ק ה י ל כ ס כ ר כ י‬ ‫י ע ת הרמ׳יכס‬ ‫פסחים‬ ‫הניעוח‪0‬א) ישא‬ ‫.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ח י שהיה ראוה ח י ר י ש ל י כ מ י ר‬ ‫גםמיליי^השחש ל ו ח י ל י ן ל ז עושה פסחז שני ע ל ל ‪ -‬ע ל השק הרח״כ&‬ ‫ע״צריי״ס־ולאי‬ ‫הזה יש להקשזת סלא א י ל ב ג י ז י א כ א ן כחסקנא ק י ה מ ר' יהידה אוחי‬ ‫ז ל ל כיט‪!.‬ר ה ר ל כ ס אפשר שיפרש הא לאתר מילה‬ ‫דליכא כ ר ת אכל פסח ל א י כ א כרת־ מ ו ל ה הפי׳שפירש י ל י אכל יפרש‬ ‫ע ״ פ י ל ר כ ז שפסק כ ל א מ ל מילה לאין חיזכ כ ר ס הל ע ל כ אכ שלא מל‬ ‫כמי‬ ‫הואפטורי׳כרפעלשימות‬ ‫) א ף כ ש י ג ל י ל ה ב ן ז ל א ימול ע ד י י ן‬ ‫והיא ע י ל י י ל ל ו י ה י ס א ו מ ר ו תילס ל ל י כ א כ ר ת סי ילי רליכא כ ר ת כלל‬ ‫חס ל פ י ל ע ק ר להילס אינהרזקה שבת א ס לא שסיא נזמנסיואזי כ ע מ ר‬ ‫קשלכ‬ ‫זה א י ן כה תיו? כ ר ת כלל ל ש ו ס א ר ס הבא לחלל שכת כעבזרו •‬ ‫‪.‬ ‫ל ל נ ללא מיקי ב מ ז ע י ו ע ל פסח ש נ י ל ל ל ל ל י ל י ׳ א ל נ ל א י ן פסח שני‬ ‫‪.‪1‬ו׳נתן ח י י ג ל ל ל לשצי תתקן ליאשון ואולס ג ס ע ל‬ ‫א ח י לךיכ‪'1‬ויכנז)פי'יכא ועילא(היא דקא ט ע י כקי־!חי וחשיכא י הדי‬ ‫וא־היתב ע ו ל א ד א ת י למהלךאלסיזןהקעדהשקיעיליז־ד חיליןדל־הי'‬ ‫י ק י ״ ז י ת ע ד השקיעה ל ב ׳ ח י נ ן כחי שפי י ל י ‪ :‬ל ה תיש ו א י ן נ פ ק‬ ‫ה י ח ‪ /‬ם שאס י ח ו ק ט ׳ ו חיליןנקדא ל ו ך דס!קהנגד‪-5‬סקנ&יוכלויצן‬ ‫כחכבפיי‪1‬שהחשני‪1‬הבאלוע‪1‬ציין‬ ‫• ) ד ף ח ה ( ע ל ח ס ‪ ? :‬דנצקכסלקי‬ ‫ע י י כ ס יזיל ו ש י ע ו י ו הוא כדי שילךאדס ב ר ג ל י ! ה ל י ל מ נ ו נ י ת חיל אאר‬ ‫זסוא ש י ע ו י מ ן הזחן שהיא שני חומשי שעה‬ ‫ע ל ל חבואר חזה שחישצ‬ ‫חסלו ליתילין כי״כ שע‪1‬תשחן ה נ ן ע ד השקיעה • •מגיע לפי חשכין ויי‬ ‫מ י ל לשני חומשי ש ע ה ל ו ן ו ת ח צ א ״ ס י י .‬‬ ‫אפס־שהעלישסלהיווייה־צריכיצ^‬ ‫ח‪1‬ק‪1‬ה הפסח זפאמגל) • ל נ א זה*ליחל ע ל זה זלר' נ ת ן צריך לואר ע י צ‬ ‫ל נ פ ק א לי מ כ ל חקח הפסח כלכל ויכייללחוקי׳בזה ־ זיזתר נראה כפיי‬ ‫יש׳׳י לנפק' חבחיעלזכלכל ובאחת לר׳נהן לא לס׳שכה)זהזא ללא נזכר‬ ‫ל נ כחסלזקת לר'יס‪:‬לה ורנכן א כ פסח שצי רוחה טוחאה זלר׳כתן אפ׳‬ ‫והשבהלאיחי׳ימש ס ד ל נ לא! נ ר פלוגתיילי' י ה ו ל ה ( וצריךלזמרלג'‬ ‫שםלכנטרא‬ ‫תחלוקר״כלכר‬ ‫אחרעילאמןהמידיעי׳ליהשליפלוחילהיה‬ ‫! מ י ע ד שוףהסיגיא ע ד תיזבהא דעזלא תיזבהא*‬ ‫כתכהימ״כסכלהתלקרכןפסחזיל‪.‬י פ ס ק הלכה כ ל ע כחלאכסשאפשר לעשיאהתנלש שא נה ייסהשכח•‬ ‫זצליכא לאי א ש מ ע ז מ ן ח י ל ה ל א ההס ס!א למכשירי מילה לא לקי שכיה‬ ‫לליכאכיח •‬ ‫אכלפססלאיכאכיתאיחאליחיוכ־תביש״ימיל׳ליכא‬ ‫זלהית״גם א ח י שללעתי ל ל ע לא‬ ‫כ ר ה ל ב * כמס א ס ימ‪1‬ל למחר •‬ ‫י‪5‬יייר כ ר ש ב פ ס א א ס לא כ ן מ ן שלא עשה השני • א״כ מה היא ההפיש‬ ‫שכין מילה לפשח לכמו‪ :‬רכחיליליכא כ ר ה א ס ימול למחר ל * .‬לשחי הלוסקאזת‬ ‫ע ל פ י ס י ז ר ל ע ש מ ג ל ף ה י י מ חברך השם‬ ‫סכךלאבלכלשלברי‬ ‫*‬ ‫ס ר ל כ ם א י נ ם מי‪-‬ישכיימתה שחשב ה ל ח אלא ש ג ם נ ת ח ז ק ‪ :‬הסשגס ע ל‬ ‫‪ 0‬ר ל נ ם לאחר דסכמים ל ל ל מ ג ד ף לאי מיינו מברך סשםזנרת כ פ פ ת‬ ‫ש נ י ליתא ודאי רהלכת' כייתיהי ל ג מ‬ ‫ל ע ) ת ה ראה‬ ‫א״כהימיכם‬ ‫ל פ ס ז ק כ י כ י ש ת י י כ כ ר ת ע ל השני • א ל א ש י ש ..‬מייכ כ ר ת ד ח ש מ ע הא ע ש ה‬ ‫השניפטיי‬ ‫אילתיי‪.‬כפסח לא״יכא ל ג ב י ׳ צ ר כ ר ס והיינו א ם לא יעשה כשני• ו א ז ל א להוחר‬ ‫לז לחלל שבס כ ע ל המכשירייזגס זה ל ו פ ק • מיס! הא ל ל ת י ק ל ל י ל פ ר ש‬ ‫ז ל ל נ ס ן חיי‪. ז כ ע ל א ד ‪ .‬ס ע ם ^ מ " כ ם ש פ ס ק‬ ‫כר׳משוםלמסיק ד ר כ י & כ ר | ר ח ג ד ף סיינו מ כ ר ך השם ז ח ל ה נ ל ל י ח י י ב‬ ‫כ י ח ע ל השני ליליףיחטא‪ :‬ישא דהכא חתטאז ישא להתם־ ולפי ש ב ל ק‬ ‫ל כ ד י ז י ת פ ל י ג י ל ע וחכמים אי מ ג ד ף היינו מ ל י ן השם אי לאו• י ס כ ל‬ ‫ל < ח ג ל ף לאז סיילו מ כ ר ך השם וחכמים ל ל מ ג ד ף סיינו חברך ה ש ‪$‬‬ ‫?הלכה כחכמים ל ג ב י ל ע • זהנס ככל הספריסנמצאזת הניסחא כ ס פ ך‬ ‫ל ל ע ס ב ר מ ג ל ף היינו ח נ ו ך השם ואכמיס ל ל ח ג ל ף לאו סיינז ח כ ר ך‬ ‫השם י*‪ .‬גס*־כיישחעאל&ססשניחסהשכחעזש׳לבייסס‬ ‫כאוימת‪-‬וללעסס‬ ‫& ס לבלאי כ מ ז ע ל ו י ל פ י מ ן מ כ פ ל פיקות ספסחלפסחשנילזסהשבא•‬ ‫!כאמת שכפי י ל י א י ל ב ס ל י א ל ס פ ר י פ' בהעלותך וזיל כ י ק ר נ ן הלא‬ ‫ה ? ב י ב כ ת ! ע ל ז בא הכתוב וליחל ע ל פסח שני שלוחה שכת• ז ג ס התז׳‬ ‫עצמסהמאיכספריהזהשס‬ ‫־‪..‬ור' יוסי ז ל ש כולה! ל ל‬ ‫לחטאו ישא האיש ה מ א לכתיב צבי פ ס ח קאי א פ ס א ש נ י • לאחר־סתס‬ ‫ל י ה ז ל ס ס כ ר כ ח כ ש ת אפייגשיס אי הציאפיינשני צ ת י כ ה י כ ח ט א ז י ש א‬ ‫האיש ההוא א י ‪ £‬ולא אשה ו פ י ל י ל ה חט ‪ \t‬והכי ח ש ח ע וכזיעל‪-‬והפי‬ ‫לליש בפרק ח י שהיה״טמיא אליבא לדכי א״נ קרבןה לא ה ק י י כ בח!עד‪1‬‬ ‫ג ש ‪ :‬י חטאו ישא ו כ ן איתא שם כהליא לרבי יזקי ל ל כ ר כ י לאיסח כ ר ת‬ ‫בש‪:‬י!הכה ר י י ה י ל נ ל ש לדרשו התם כשחי!‬ ‫חטאזישא •‬ ‫למוקז‬ ‫חטאי ישא אפסח שני זדאי ‪-‬דלא ס־ל כ ל נ ה ן ו ל ח‪:‬ניא דלרידהו חטאו‬ ‫ישא לא קאי אפסח שני * זעיינ ס כ ר כמי ל י ל ש י נ ץ חטאו ישא‬ ‫מ מ ג ל ף ׳ וכזה אזלה תמיהת‬ ‫הראיכלשאףאם‬ ‫לפספ‬ ‫ה י ל כ ל ל ו ו א י להלכה כיייהירה ז י ' יוסי‬ ‫ו ל ש מ ע ו ן ולכי ל ג מ ל נ ו ל ח כ ן ע ק נ י א י‪.‬א ת א ד ק ל א ש מ ע י נ ן‬ ‫ה א ך כ י ל ל י כ נ ת מ ו ש י י ל ה ז י ד י ך יחוק׳‪-‬וללו תירצו שפור לאפשר י ל ל‬ ‫להאי ת נ א ל ב ר י י ת א ב ל כ ת ן זללילי׳כתיכ ט ת א ו ר ר ך רשיקה ללא ציתא‬ ‫כיון‬ ‫ללא חזי בראשון ו מ ׳ ז א י צ ט י ך‬ ‫ל ל מ ו ל ת ז ב ר ר ך ל ר ש א לסוסים‬ ‫ו פ י ל י ם ו ג ז ה ניחא ה ע ל כ ל ל ‪:‬‬ ‫דף‬ ‫ג מ ר א ל ר ח י י כ י כ ר ת ע ל ה י א ש ו ן •י‬ ‫צגעיא‬ ‫השמלכרייכי‬ ‫י‬ ‫וחייבכיתעל‬ ‫ס י מ ל ם פסק כ י צ י ש ק כ ת כ‬ ‫ג ל ה מ ל ק י כ ן פ ס ח מ י ש ש ג ג או נ א נ ס ולא ב ק י י ב בראשון א ס הזיל‬ ‫ולא ס ק י י כ כשני חייב כ י ח ע ל ל » וכהכ ע ל י ו ה ר ל ב ל ל ל ל א שנה זה‬ ‫במשנתו כ ‪ 5‬מ ו ל נ ת ן ו י ח נ נ י א כ ן ע ק כ י ' פ ל י ג י ע ל י ה ע ל ל י צ ו נ ז ל ו מ ר‬ ‫מ ה למסיק ב ל ס כ ס י י ז ך ש ג ג כראש‪:‬ן‪1‬סזיר כשני לרבי חייכ־ללנתןור׳‬ ‫אנכיא נ ן ע י } כ י א פ ט ז ‪ 0‬ז י ‪ 6‬י מ ל ס ל מ ש ת י ר ז מ ה ‪ 0 .‬הלכה כווהיילגכי רינהן ‪1‬ר׳ ס‪:‬ניא ג ן עקביא ל י ד ו ע להלכה‬ ‫ומ׳תייגתא לדכא תחבתא רעולא תיוכתא‪-‬לי״א תהלי היובהא דיייוחגן‬ ‫כר'י‪1‬סיתחכייז!צר'מחמי!‪:‬‬ ‫ש פ‬ ‫ל ל י ל ס ת ש נ ו ת ץ י מ ' ה נ ב ל חייב כ ר ת ע ל ה י א ש י ן אפיי‬ ‫עשה השני י ו ‪ 7‬ע שדעת ה י ל נ ס אינה כן אכל לדעתו‬ ‫פ א פ י ׳ ל י י ד ש נ י י ג ל כ פ נ י עצחז ע ל ז א י נ ו חייב כ ר ת אףאפהזיד כראשון‬ ‫א ם לא שלא ע ש ה הש<י כ ל ע .‫נצח ישראל‬ ‫מסכת‬ ‫אצלעקיקושיתההז׳היא ע ל ת נ א לכוייית׳ ל מ ה ד ר לאשכותי קרא שאם‬ ‫*יס‪.‬השס *'דאיתאז התם תניא אידך אח ה •סזא מ ג ר ף‬ ‫ר א ל ע א‪1‬מר ב ע ז כ ל ע ל ו ם הכתוב מדבר וסכמי אויחרי׳ לא כא הכתזפ‬ ‫א ל א ליתן כ ר ת ל מ ט ־ ך ס ש ס ־! ולפיכךאין ה כ ר ע מ ל ק לכריתות א י ג ו ם‬ ‫הילכתאכחכמי׳דל*אוכחכתיםליא״נ^<‬ ‫ובאמת‬ ‫מלכלשתמיההסרתיבל‬ ‫עמלתבמקומס‪:‬‬ ‫שאין צורך לדחיח כלל כ ע ד ישוב לכרי‬ ‫סימ״כס י‬ ‫ואלומה‬ ‫•דאמרסתסאשה‬ ‫שזחט־ן עליה כראשון ובשני'עזשהיטפ־לסילבייליסודה ר' ‪-‬ייסיאומר‬ ‫אשה צשני שזחטין״עלי׳כפני עצתה ו ל ש כראשון <׳שחעוןא‪1‬מר אשה‬ ‫נ ר א ש י ן עושה טפילה ומי‪-‬ותסית לדכי יה!לה‪. ג כ י פסת‬ ‫ליכא צ ר ת א ס יעשה כשני י יאפשר לימר להצייכא היא משים פ ס ס שני‬ ‫כאם ש מ ל ח ן‬ ‫לה‪-‬ינז‬ ‫פ ס ח ראשון‬ ‫שלא ע ש ה‬ ‫‪. ק י שהנה כ ל ה מ ל ק ״ פ פ ש ק כ י ב י ו ע ל ז‬ ‫כ ת כ ש ם ל א ם קזיד כראשון ילא עשה השני‪.‬בה‪1‬יר בראשוןאףאס ע ש ס השני ה י י מ משוםקוש־ין•‬ ‫ללליליה אין לפרש הא לפסח א י ל כ ר ת להייני כמכשירי סהח שני שחל‬ ‫ב ש נ ת ז כ ל ל ל פ י ש כ ל ח י שהיה)ד׳צג( הוכיחו התו׳בלה י‪1‬א לחה נ א מ ר‬ ‫טמא‬ ‫י ל ר כ י ה י י ה ס ״ ל כ ר י נ ת ן ד ש מ ת ש ל ו ח י ן ל י א ש ו ן ׳ י ע ל הא לאחר‬ ‫כ פ ר ק ה נ ז כ ר ) ל ן צ ס ( ^ פ ס ח שני ליחסהשבת כתכ י ל י שם לילפינןזה‬ ‫מ ל כ ס י כ בשני כ מ ו ע ר ז ל מ י ד ק ר כ ן הילא הקריכ בחוערז בשניירלכךלר׳‬ ‫גחןרמוקילהנריש‬ ‫מישטסלהאיבמזעדז‬ ‫כראשי! ו ע ״ כ ל ל ל פ ס י ן‬ ‫ש נ י ר ו ח ה ש ב ת ל מ ל ל • הלכך ר ב יהגלהלאמרהכא להלכה כ ל ע ו א ל י מ ׳‬ ‫ע נ ל י נ ן האי צריכותא הכא * ו ר א י ש ל א לפרש לפסח א י נ א כ ר ת היינו‬ ‫כשני כ י ו ן ללרכ י ה ו ל ל פסח שני לא לחי שכת כיון ל ל ל ל ש נ י תשלזחין‬ ‫לראשון‬ ‫וכמיעלזתזקי‬ ‫לה ע ל פ ס ק‬ ‫׳לללייייהקזשיישמכיאזהאיספויחקתת‬ ‫ואמנם‬ ‫‪ .‬ליסה כ ל ש‬ ‫ראשוןיזאלהלהומ״כסניחא‬ ‫ל ר ב יהולס סיכר כלנ‪.‬שנגלותה שכה כלמל מצחזעלו‬ ‫ל ג ל י ק ר כ ן ה ׳ ל א ה ק ר י כ כ ח ו ע ל ז לשני ל ח ש ח ע‬ ‫מלכריו‬ ‫ילתאןילא מנקי לפאי כ ח ו ע ל ז בפסח שניי ל ל ילפיסארפסאישצי לזהס‬‫<‪0‬נק כתוספוילפ׳ הוציא! לו ) ל ן נ א ( מ ש מ ע ל ל א צ י א ה ל י ח ד מ ז ל א ז‬ ‫ו ח ! ק ח י נ י ן כ מ ו ע ל ז כפסח שני לא י ל ע י צ י ן ל פ ס ח ש נ י לקי' שכח ל ל כ‬ ‫‪ .‬בכרין‪.‬למכשירי לפסס שני לזמין שכת י‬ ‫כמזיללאולא‬ ‫שאס לא יעשה אותי חייכ כ י ה ווה‬ ‫ליאק קצת» ) ע ז ו ‪ .. י ש כ ז כ מ ח ה רככרייתא‬ ‫שמביא שם ס ל ס כ ת ר הפי פ ל י ג י ר א ל ע זקכחיסוחפתע לחפתיסס״ל‬ ‫ל מ ג ד ף היינו חבר!ך‪.‬‬ ‫ו נ ש א י ה תמי' קיימת ע ל‬ ‫ידתוהלימילחליהוד י ל ש א י ן‬ ‫ד ק א י אפסח לא כא ו י ן ל ל ח י לאיש אין אשהלא•• •‬ ‫יש להקשות י‬ ‫מ ת א ל א מ י כפ׳אלו'ל‪:‬רים)יף סט(גמ הא‬ ‫‪ .‬להסל‪1‬קת גלגר‪-‬וכחו שסזכיחושס מסאי ט ע ע א לע״כ‬ ‫‪.‬דוחה שבתויאק‪.‬חיןלמ‪5‬לי?גי׳»יה!ל לינצס כסוסים ו פ י ר י ס ל ס ז ז א נ ל פ כ ר י ן י ח ׳ ק ה ׳‬ ‫ה א כ ל ל ה ? ל ע ק ר ל י ך י א ו ק ׳ ל כ ת ב ר פ מ נ י ע ״ כ לא ‪ .

‫בצח ישראל‬

‫מסבת‬

‫שרביסנתבלכלזכמסשנאמרבכלמקזפשהיוםבחשבמעלזת‬

‫ולע‬

‫השחר ע ד צאת הכזכביס •‬
‫והלילה כל אחל לי׳׳ב שעות שוות •‬
‫כ ס נחשבי׳ •‬

‫‪V‬‬

‫ממה ד א מ ר ר כ יהודה כל ‪8‬א*נו יכול ליככס כשעת אכינהוהקשו ה ה ו ל‬

‫אסמעלזתהשחרעדצאתהכזכפי׳אומהנןעדהשקיעה•‬

‫כוה א י ך ח פ ש י שיחלוק! במי‪1‬ל!קת כזה דלעולא יהיה רחוקה המודיעים‬

‫הנה ל ל ע פ ה ר מ ל ס כפי מ ה שפי'במשנה בחשבו שתיחותשי ש ע ? למיל‬

‫־מןהירושליסלזלדלין‬

‫ובאותו הזמן‬

‫תירץשני׳‬

‫אמכם לפי‬

‫מחוץ לכפת ה ר ק י ע ו כ מ ע ת ל ע ת‬

‫הוא מקום קרוב מירושלים כלהנן‬

‫ולפי זה לא יתכן לזחר שמן ה נ ן ‪ .‬ע ד‬

‫ו א י ך י ת ק א״כ לומר‪-‬שמוחק המודיע*׳ מ ן בירושלים הוא כ ד י מהלך יוס‬

‫לכשכאותוהזתןהיאמהלכת י‬
‫זלפ״ז יהיה ה ת ע ת ל ע ת‬

‫וביציאתו וזה לא יתכן •‬

‫בנאנס _•‬

‫ג ם ר א י נ ו םכתכ ה ת ו ל ס במשנה&לכרכות‬

‫ידענו לבזק זה החשבון כלל ־ •‬

‫י‬

‫א ם לא שנאמר שתזשב מ ן ע ל ו ת השחר‬

‫ע ל ה ק ז ח ן ה ל ז ך ד׳ מילין כרכי יהודה לכרייר‪.‬א •‬
‫הבינוני י ׳ ב ש ע ז ת מ ע ל ו ת השחר ע ד‬

‫ג ס חישב יזם‪.‬‬

‫צאתהכככיס והוא ז מ ן הלוך‬

‫עשרה פרסאז׳שהזא מ׳ מילין כייכשעזת מ ג י ע ל כ ל ז מ ן הלוךהעשירית‬
‫עשירית מ ן י״כ שעה • וזה ס מ ך‬

‫&ה!אד׳מיליןשעהזתזמש‪.‬שעסהלק‬

‫ל כ ר י ה ר מ ל ם שהבאתי למעלה מכל צד והוא פליאה גדולה כ ר ת ל ם‬

‫ובעל‬

‫‪:‬‬

‫ "מחכרקק יעקכ כתב כזה ל ג ס ע ו ל א סובר דא^ן יכזלין להל‪1‬ך‬‫׳מעלזתהשחר' ע ־ ה ‪ :‬ץ הי׳ מ י ל י ן י ק ש ה ו א ה כ י י ל ה ז מ ן ‪ .‬ל פ י‬

‫אותן לאקלמיומחשכיילילךמעט‬

‫לפני״עלותהשחרזלאחר אתר צאת‬

‫ז‬

‫הכככיםזאזהגלכיןה׳מילין‬

‫מ ן השחר ע ד ה כ ץ ז מ ן ה ש ק י ע ה ע ל צאת‬

‫׳סכככיס־והרמלםסזמיכעולא‪•.‬‬

‫יכל ז ה ל א ש ז ה ל כ ז ד ע ל פ י ס כ ז ר‬

‫ל מ ן ה ק ח ר ע ל הצץ דימילק‪ .‬ע ל פיהאמת כ ר כ י יהודה ואזילפי חש^«‪11‬מ‬
‫סומשישעהלמזל שכתכ ק ר מ ^ ס הפרי אלו ע ו נ ת ן י ג י ע ל ל י ‪ :‬מילין ח׳ •‬
‫זאיךכתבהרמלםככרכזתשמן‬

‫ס‪1‬מג‪1‬י! והוא ש ע ה ז ג ׳ חומשי שעה !י‬

‫ה ש ק ר ע ד ה נ ץ ש ע ה וחומש שעה י־ זכר מ ן ד י ן שהוא נ ג ד ה ג מ ר א שאזמר‬
‫בפייורכנן הוא דקא ט ע ו וכז׳משמע שהצזנה ש ע ל א ט ע ה כמהיפחושכ‬
‫ל מ י ל י ן מןכשחר ע ד הק־ועול‪-‬ישאם י א מ ר שענלא יסכזרשמןהשחרעל‬
‫הרן י(יכ‪ 1‬רק ל מ י ל י ן יתחייכ א״כ ש י ס כ ז ר פ מ ן ה ק עדהשקיעה זמןהלוך‬
‫<*כ מילין תה אי?‪ 1‬דהר״מלס ח ש ? ‪ ,‬מ ן ה ק ע ד ה שקיע קלןיל׳מילק כ ל ל ‪:‬‬
‫ע ו ל כ ל י ^ ו ז ״ ל זזהיסלשלאאמומ‪-‬להא להתס וקלילה שווים‬

‫וכתכ‬

‫כתקופת טסן?יינז דוקא מ ה ס י ^ ל ה ש ק י ע ה ד^עלזת השחר‬
‫ע ד צ^ת ה כ כ מ ס •ולאי איכא יותר והיזם מ ת ר גדול • הכה תיש שתעל!נ(‬
‫השסרעלצאתהכככיסהואחתרהואאמת •‬
‫וקלילה שויםכתקזפת ניסן‬

‫אמכסתהשכתכלהיזל‬

‫היינו מ ן הכן‪ .‬ע ל ה ש ק י ע מ ל א‬

‫יתכןלפי‬

‫התכונה הנזכרת כ ג ח ר א כ פ י מ ה שפירש ר ל י • ‪ .‬והוא ש יהקופתגיסן‬
‫הקמה יוצאת מ א מ צ ע המזרח ו מ ה ל ל כ י ו ס חצי מזרח וצד דחהיכילןוקצי‬
‫מ ע ר ב ויוצאת כחצ• מ ע ר כ ל ר ך ע ו ב י ה ר ק י ע • והולכת בלילה חצי מ ע ר כ‬
‫זנדהצפוןכולי יחצימזדחזסיזרת ונזקכתעזבי״הרקיע ויוצאה ל ה א י ר כ ן‬
‫*‬

‫ד‬

‫י ל י בפרק כ י צ ל מ ע כ ר י ז הנה אס נחשוכ הלוך הינמ• שמן הצן ע ל‬

‫ש‬

‫השידעהשהואכשתירזתזת‬

‫לייכ ש ע ו ת כ י מ כ י ת ז כ ן י ה י ה‬

‫הלילהשהואלככשתירזחזתייכשעזה‬
‫עלות השחל זיהיההמעת ל ע ת‬

‫עלפהלוך‬

‫• והוא ת ן צ א ת ה כ כ כ י ם ע ד‬

‫ח ת ר מ ן כ י ד שעזה‬

‫כ ש י ע ז ר ז מ ן הלזך‬

‫השתש כתוך ע ו ב י ו ל פ ע מ י ם ככניסיזכיציאה זזה שקר מ ז ח ל ט ‪:‬‬
‫ואשוב‬

‫אל הקושיא הראשונה אתאשרהחלתי כה‪1‬י־\אמהשפסק‬
‫הרתלסכעזלא!כתן‬

‫עלהצחיזכתאבתסקכא •‬
‫‪5‬‬

‫ש י ע ו ר לדרך רחוקה ל ו ח י ל ץ ועזלא‬

‫זאותרלאעלהרמלסכלכדתלונתינילא‬

‫־ל י ל י ל כ כ י הנס פ י ׳ כ ל כתרא ד ח ג י ג ה כמשנה ל מ ן הת‪1‬־יעי'ולחוץ‬

‫וחצי שהוא ?יו מ ע י ן •‬

‫'גסהתירזץהפנילא‬

‫יתקילפילרןהרמלם‬

‫ש‪*2‬ילש במשנה ל מ י שהיה ט מ א שיש הפרש כ י ן נאנס להיה כדרך רחוקה‬
‫לש־רךרחוקה‬

‫ייתיימן ל ל שעות כ ש י ע ו י הזמן שהשמש מהלך נ ע ו כ י ה ר ק י ע בכניסתו‬
‫שמןעלותהשחרעלמץהזאשעהותזמששעה‬

‫כפרק כאריא ל ח ג י ג ה מ ן המודיעים‬

‫ירושלים• ל כ ן לא ג ו ר ז ע ל י ה ס ח פ נ י שאין רובהציבוריכולין ל ע מ י ל כה‪.‬‬

‫השקיעה כיזם בימני הוא י״ב ש ע ו ת ל י נ ו נ י ת ־ ש ל כ ג ס מ ן צאת הכככיס‬

‫• ‪..‬והכה לכאורה ל א‬

‫ג ס ע״כ חוליען׳‪.‬‬

‫ולפנים נאמנים ע ל כלי חרס ופירש ר ל י מ פ נ י שמוליעיימקוס קרוב מ ן‬

‫ובתקופות ניס; ותשרי מהלכת שני רוחות כיוס ושני רזתות בלילה וכל זה‬

‫עלעלזתסשיןריתחייכשיהאייכשעות‬

‫דללתהזחיןלאזרייתא • •‬

‫שלא נוכל ל נ פ ק א ס המרחק טי‪ !'-‬מיל או חיה תיל •‬

‫ובהו‪,‬־ הזמן שתן עלזה השחר ע ל הנץ‬

‫שתי רוחות ג״כ כ ת ו מ ן ה נ ץ ע ר השקיעה •‬

‫זאזלס ה ר מ ל ס ויל אפשר‬

‫שלא בחר כשני חנו התירוציידההיחן הראשן; הזח לבררחוקן ח ן ה ש כ ל ‪.‬‬

‫ו מ ן השיךעה עדצאי^הככביס נוקכת ע ו ב י ה ר ק י ע בכניסה וכיציאה •‬
‫פירשרליכפ׳כיצלמעכרץ‬

‫ש ג ס לרכי יכולה'לח יוכל ללכת כלילה ל ח מיל לאק‪-‬יאליכא‬

‫ללעקיימיכן‬

‫הכוניז הלוך השמיש הנמצא כ ג מ ר א ל פ י פ י ר ל י • והוא שהשמש הולך‬

‫•‬

‫‪.‬‬

‫האיידאסתומי אסהס הלרכיס‪1,‬חלוקים כאמת ברחוק המודיעים ו ע ו ל‬

‫הדבר פשוט שהזמןשתהקעל השקיעה בהקנפו' נ י ס ן ותשרי שיללהזמן‬

‫ג ז מ ר ס י ז ב ד׳ רוחות ה ע ו ל ם ‪ .‬־•‬

‫ןלרכייהודהיהיההמרקק כ ש י ע ו י ה ל ו ך‬

‫חצי‪,‬היוס ולל הלילה שהוא וחי אכילה לנחוי אנן‪-‬זתירצו ע ״ ז ביהירוציס ‪-‬‬

‫אלס‪.‬מהלך למילין ח ג י ע ל ל ז ‪ -‬ל מ י ל ל ח ו מ ש י ש ע ‪ : 3‬ו ג ס ל פ י התכונה‬

‫כהבזכזביוס מהלכת בפניםזבלילה‬

‫־‬

‫סזףינס י״ד והיא ב מ ז ד י ע י ' נ ר ג ע חצות היוס י יכיל ש מ ע ט ה ר מ ל ס הוא‬

‫ואלו ייב שעית היזם ע ל איזה ז מ ן‬

‫‪-‬שען השקיעה ע ד הנץ שלמחרת! • כמו שאבאר בסמוך •‬

‫וזתןהיותזכמודיעי׳הזארגעעלותהשחשכייד‬

‫ולאכפירשרש׳יי‬

‫שכפב שכונס ע ז ל א ב א ק ל ז ג ש ע ת שפיטה ע ל ס‪:‬ף ז י י ן סי‪/-‬־ ה שהוא‬

‫ג ס אנז חזשבין כיזם בינוני המס‬

‫ודאי שהיזם שהיא י י ב ש ע ז ת נ ח ש כ ת ן ה נ ן ע ל השקיעה‬

‫פסחים‬

‫לנ‬

‫כמיל‬

‫א ם ל א י עשה הבכי‬

‫מכרהמשלב׳‬

‫פטור‬

‫ו ל ל ז א ס הוא ק ר ו ב לירישליס בחופן שיוכל ליכנס לעשייה‬

‫הפסח זרק משום‬

‫איסור תקותין לא יכול ניכנס מקרי אנ!ס ילא ל ר ך‬

‫• רחיקה״מילי להוה אעכבוהז ג ע ל י ס וקחכיה שאע״פי שאינו צ ו ל ליכנס‬
‫ולפ״ז לרב י ה ו ה \ י ך מןךא ד ר ך‬

‫כלל פ ס ק ה ר מ ל ס ‪ ,‬ל כ ! ה לאנס ‪-‬‬

‫רחוקה מ ה לנאיסזר החנמין ת ע כ ב אותו לבא •‬

‫י י ה נ ה הרח כייס יסבור‬

‫ל פ י כ ך לקא‪-‬לאמר ע ו ל ת ח ן המודיעים לירושלים‬
‫מ ו ס כ ם זלאיצזייר מחלוקת בזה ל נ ה ז י א נ ן •‬

‫ט ״ ז ת י ל ‪.‬הוא דבר‬

‫‪ .‬ואחר ״ ר א י נ ו ל ע ז ל א‬

‫אזמרדדרךרקזקההזהכלשאיכויכולליכנסבשעתשחיטה‬

‫ירכ יהידה‬

‫‪6‬ומר כל שאינו יכזל ליכג׳בשעח אכילה זכבר הנחנו שלא י צ י י ר שיחלזקו‬
‫כרחוק המודיעיינצרייע״כ לזמר דכהא פ ל י ג י ר ע ו ל א ק ו ב ר ל ל ו כוי‪ .‬כ ל‬
‫שאינויצול ליכנש כ ר ג ע תחלת ז מ ן שחיטייוהזמ; ? נ ג כ ל ע ״ ז כמשנ׳שאז‬
‫*הי׳כמודועי!ה‪1‬א מ ס י ״ ל ע ם עלו‪-‬יהשמש־שכאשר יהי׳חז כאופןשלא יכזל‬
‫‪ 1‬כ א ע ל התחלת ז מ ן שחיטה הוה ל ר ך רחוקה• ואילם לרכייהידההזס דיע‬
‫כ ל שאינו י כ ו ל ליכנס כתקלת שעת אכילה שהוא כחחלת הלילה‬

‫׳‬

‫ולדי דיה יהיה ה ז מ ן ה נ ג כ ל במשנה שאז יהיה כמוליעלהוא חצות ‪0‬י‪1‬ס ‪.‬‬
‫ו כ ץ ל מ ר ו כ י ן ל מ ר מ ו ד י ע י ׳ תןילושלים ל ן מיל ה‪:‬ה אלא שעילא חושכ‬
‫המהלך שתן עלזתהשמש‬
‫הלילה ־‬

‫זעלחצזתינלי חושכהמהלך שמחצ‪-‬יהועל‬

‫אלא שיש לדקדק ל ל ! א י ך יהכןלרכי יהודה שיהיה זמן‬
‫כלא מחצות ו ע ד זק‪-‬אכילת פקח שהזא‬

‫היותו ב מ ו ד י ע י ם הוא חצות •‬

‫כ ל & יש מהלך י ו ת ר ת ל ! תיל שעהלךטיי מ י ל י‪1$‬א מחצות ו ע ד שקיעה‬
‫השמש‪,‬׳ ואולם ז מ ן אכילה הוא כצאת הכוככיס דקי״ל עדי צאת הכלבים‬
‫י מ מ א ה ז א י•‬
‫שכזבחיס‬

‫ו כ כ ה הקשו התזספ'כאן לעולא ו ע ל ז כתימיא ‪-‬‬

‫)דף ל)(‬

‫ירק‬

‫תירצו דאאשר לומר רלעכץש־הא דסכפקלהזה‬

‫ל י ל ה משקיעת החמה לבהליא מ מ ע ט לה קרא מיתורא ל ט ו ס הקריבו •‬
‫ו ת י ק זה לא יועיל לסירש ה ר מ ל ם דזדאי ל ע נ י ן אכילת פסח ליכא שום‬
‫‪.‬יתורדהזהלילהמשקיעתהשמש" •‬

‫‪.‬זישלומרשסרמלס ס ו ב ר כ ל ע ה‬

‫הגאוניישמיד ששקעה ג ו ף השמש מתחיל כיה •היא ס פ ק יזם ס פ ק לילה‬
‫ו ל פ י כ ך ל ע כ י ן ש י ה י ה ל ר ך רחוקה ויהיה פ ט ו ר מ כ י ה הוא כל שלא יכול‬
‫לבא‬

‫כשקיעת השמש שאז פ ט ו ר מכרת מספק ‪-‬‬

‫וכאמה שכתב‬

‫הרל״בח כהלכזיקידזש החודש דדעח ה ר מ ל ם שביה מהחיל מ ע ת שקיעת‬
‫ג ז ף השמש זאולס ל ד ע ת מהרר״י אשכנזי שכתב שס ש ג ס הרמב״ם סזבר‬
‫ג ר ת דסזה יום זדאי ע ד ככדי הלוך ג ' חלקי מיל ק‪1‬דס צאת הככביס •‬
‫ישלישככאזפן‬

‫אחרוהזאממהלאיתא ברישעיווכין א מ ר א ב י י א מ ת‬

‫ס ו כ ה זאמת מ ט י כאמת בת סי• אמת כלאים זכו' וכתב רש״י־למהסקא כ ן‬
‫כשעוריהםבכ״מואזליכןלחומרא •‬

‫לאיזו האחות כוזנזהתכמיס‬

‫ו ל ל ז ג ם ככלל דמהלך אדם כינזני שהוא ל ד כ י ס א ו ת יש להסתפק ‪ 6‬ס‬
‫הפרקאזת״נמדדותכאחית כתה׳ אז כאמת כת זי זזה מבואר י‬
‫ל ע ת ה ר מ ל ס ש מ ן ע ל ו ת השקר‬
‫כתבנו ל מ ע ל ה דבריו •‬

‫והנה‬

‫ז ע ד ר ‪ ; ,‬ז » ; ! א ז מ י ש ע ה י ח ז ח ש כאשר‬

‫!לפי ד ע ת ; יהיה כתי ק הזמן שמן השקיעה‬

‫ז ע ד צאתהככביס ששני אלו הזמנים מדה אחת להס כ נ ו ד ע •‬
‫ז כ ר נ ו ל כ ל ש ה ו מ ל ס ב ל אל! ע ! ב ר י ן‬

‫וככר‬

‫‪.‬דשיע‪:‬ד‪ .‬מהלך מ י ל הנא‬

‫ל חומשי ש ע ה ובסמוך נישכ הסתירות ה נ ר א ו ת כ ל ט ץ ־ ה ל מ ל ס בזה'‪• '.‬‬
‫היוםשקהכץעדהשקיעסלכמיל‬

‫•‬

‫זררךרחזקה היא כמהלךהזמן‬

‫ימי !ס והוא מ ן המוליעייילהס וע״כ־שתודיעיימן ירושלים ט״ז מילין •‬
‫‪1‬‬

‫' יילתיץלזאעייעול‬
‫ב‬

‫ה ע ד ה אתת ב ד כ י י ה י מ ל כ •‬

‫והוא ח ה‬

‫שתשמעמדברי! ש מ פ י ש הא ד ק ‪ 6‬ת ד ע ! ל א אחו ד י ך יהוקהכל שאינו‬

‫יכיל ליכנק כשעת שחיטה ע ל התתלת‬

‫ז מ ן שחיפה שסזא ר ג ע החצות‬

‫זאיך שיהיה הנה ל ד ע ת הרתלסיהייהמהלן שמןשקיעת השמש ז כ ד צאת‬
‫הכוכבים הוא ל מ י ל שכן עזלה לש‪5‬נס וחומש לפי השכין מהלך חיל כשני‬
‫חומשישעה •‬

‫ו א ח ר ש ה ר מ ל מ הכיח שמהלך קצי יזם שהוא ט ן ע ל י ת‬

‫י השמש ו ע ד קצות היום הוא ל ו מיל וכמו ק מ׳זצות י ע ד השקיעה יהיס‬
‫א ם כ ן מחצית ז ע ל ציה מ ה ל ו י״ת מ י ל •‬
‫י ן‬

‫‪17‬‬

‫ולפישתנהט'נשהפר‪,‬כאולן‬
‫המילין‬

‫מסכת‬
‫המילק א ס הם מאמות‬

‫נצח‬
‫•‬

‫כ ת ה ' א ז מ א מ ו ת כ ת ז'‬

‫ישראל‬
‫הלמה כמרכז הגלגלים •‬

‫יתחייב שהנחרק‬

‫קכזע‬

‫בחצות ח ס ט׳׳ומיליןבינוט׳רצוני מ א מ ו ת כת ו׳מקרי ל ר מ ס פ ק מ א פ ש ר ‪.‬‬
‫ו ע ל ל ה ס ס מאימות ב ה ה'‬

‫ש מ ה ל ך י ״ ח מ י ל ש מ ן חציה‬

‫מ ה ם א מ ו ת ב ת ז׳ י פ ת ה ה ש ת ו ת‬

‫שהוא התחלת זמן אכילה •‬

‫ולפיכך במרחק‬

‫פסק‬

‫מיושב ל כ מ ה שהקשה ה ל מ ד ל מ ה •‬

‫כאמות כין בת ה׳לז'‬

‫שמיגו‪,‬מ‪.‬זכשרם א ג מ ו ר הביאור‬

‫והזמן שההמה‬

‫ע ל ה א ת ה ו א <וס י ־ ' ו ה ז מ ן ש ת ה ל כ ת ת ח ת ה א ת כ ק ר א ל י ל ה‬

‫זהו כ ל ל ה ז כ ר י ם ו ה פ ר ס י ם ה ס‬

‫להליעי{‬

‫יץלכוותיירקכרבאדפליגעלה‬

‫הזאת ע ל לרך‬

‫להתזכנייסשגוףיהשמש‬

‫ש ם ו א מ ר כ ל ה א מ ו ת כ א ח ו ת כ ת וי ה ס ר ק ש ה ל ל ו ש ו ת ק ו ת ו ה ל ל ו ע צ כ ז ת •‬
‫זכמ׳׳ש ה ו מ ל ס כ פ י ׳ מ ל ש ו כ ן פ ס ק ו כ ל ה פ ז ס ק י ס‬

‫מהלכה‬

‫והעת‬

‫ארוכים מאודאין כאן מקומם‬

‫־‬

‫־‪.‬‬

‫ו ק כ ת הנשף רצוני ה ז מ ן ש מ ן השחר ע ל ה נ ז ו מ ן ה ש ק י ע ׳ ע ד צאת ה כ כ מ ס '‬

‫זזה ל פ י ד ר כ י ה ז ד ה ע ׳ ׳ כ י ס מ ר כ א מ י ד ר י ש ע י ר ו מ ן ל מ ס פ ק י כ ן‬
‫זלציהאמתלא‬

‫‪ .‬ומן ה מ ע ר ב הילכת‬

‫וכמקרחחרתלהאיר‬

‫התההארץ‬

‫ע ל האדן מן המזרח •‬

‫ל ע ש הוא ס ס ב ה ג ל ג ל פ ע ס א א ל ק ב י כ ס א ת ועוד •‬

‫ה ר מ ל ס כ ע ז ל א ד ל ר כל שאינו יכול ליכנס ב ש ע ת שחיט׳ולא כ י כ י‬

‫יהודה‪.‬‬

‫כ ת ז ך ה ג ל ג ל ו ה ג ל ג ל ס ז ב כ ע מ ה ב כ ל מ ס כהכרח תנועה היומית‬

‫כ ל הלילה •‬

‫ט ״ ז מ י ל לא ה ז ה ל ר ר א י ך ש י ה י ז ה א מ ז ה ע ל ס י כ ו ל ל כ א ב צ א ת הככביס‬
‫ובזה‬

‫מ י א קנזנהמאולבערך הגלגל וגזףהשיזש‬

‫כמהלדישרמןהתזרחאלהמערכא‬

‫וכאשרנעשה‬

‫זישאר א ך ט״ז מ י ל •‬

‫פסקים‬

‫כלל הוא‬

‫• י ונחזור אל ה ע נ י ן‬

‫ה א ק‬

‫א ע י ר ע ו ר כ מ ה שיש ל ד ק ד ק כ מ ס ק נ ת‬

‫לפי שנתבאר‬

‫ג ל ו ל מ ג ו ף הארז־הרכה •‬

‫היא כ ע ר ך א' אל ק ל ו ועול‬
‫נ ר א ה לנו ה ת י ל •‬

‫כקפריהגמטריאות‬

‫־'י‬

‫והאתאלהשחש‬

‫ל פ ן כ ה י ו ת ה ש מ ש בחצי ה ג ל ג ל ש ע ל‬

‫ואין ה א ק הקטנה מאול ב ע ר ך השמש ת ע כ כ ת‬

‫והוא מ ה ד ק א מ ר ב ס מ י ך ל י ת א ת ה ז י ת י ו כ ת א ד ר ׳ י ו ח נ ן‬

‫נצוצי ה ר א ו ת ל פ ג ו ם כ ג ו ף ה ח מ ה כ נ ז ל ע ל ח כ מ י ה ר א י ה י‬

‫ואילסתשעה‬

‫א מ ר ל ך ר׳י‪1‬מ‪,‬ק ו מ ׳ ו ר ב ק ה ו א ד ק א ט ע ו כ ק ד ז מ י ^ ו ח ש ו כ א ) ו ע י י ן ס י ר ל י (‬

‫שמתחלת החמה‬

‫ה ג ל ג ל שתתה'לארץ׳‬

‫נכתרתגופ?‬

‫ויש ל ד ק ד ק ל פ י ר ש י ל י ל ק א ר י י ו א י קארי ליה מ ה י מ תיתי שנסבור שהא‬

‫מ ע י נ י נ ו • א מ ‪ :‬ס כ כ ל זהנצזצי א י ר ה א י נ ן נ ס ת ר י ם ע ל י י ן מ ס כ י שהנצזצית‬

‫מ ע ל ז ה ה ש ק ר ו ע ד ה נ ן ה ׳ מ י ל י ן ש ג ם ר י י ו ח נ ן א מ ר כ ן • ‪1‬ע‪1‬ד‬

‫לעינינו‬

‫הגמרא‬

‫לכאן‬

‫שאמרעולא‬
‫ל ל כ‬

‫י‬

‫זעזדדלמהלזלכארמאיזהצדהגיעהשעזתלעזלאשאסד‬

‫וה‪5‬ה כ כ ר נ ת כ ח ר ' כ מ ו פ ת כ ס פ ר‬

‫•‬

‫טעסלמהטעהעולא‬
‫•‬

‫‪-‬‬

‫ודברי‬

‫עזלא‬

‫זהזא ל פ י שזה י ת ד‬

‫•מעייןחתום׳‬

‫ד ר כ י נ ו יתית‬

‫מהרייק‬

‫ו ? ע שלפי ה ד ע ה‬

‫שלא ת מ ו ט ש ת ן ה מ ו ד י ע י ם לירושלים ט׳׳ו‬
‫מ ז ה ש נ ל כ מ ה ל ך חצי ה י ז ם‬

‫שא״כ ש י ע ן ר י ה נ ש פ י ם‬

‫זכמשך‬

‫•‬

‫ש א ת ר עזלא תן עלזת השחר‬

‫ע ל מ ץ‬

‫ה'מילת‬

‫מןעלותהשחרעלמץאלסמהלךיליי^ילין‬

‫ש כ י ו ס ה כ י נ ו נ י נחש‪2‬יס מ ה נ ץ ע ד ה ש ק י ע ה •‬
‫י ת ז ס פ ז ע ל הלילה ויהיה הלילה‬

‫א פ ק ש ה ל ה הקשה‬

‫•‬

‫וכברייתא כאמר‬

‫אמנסשנאמר‬

‫ח ת ר ח ל ד ש ע ה •י‬

‫•‬

‫• ל ד ע ת ם ל י ״ כ ש ע ו ת מ ע ל ו ת ‪ .‬ה ש ח ר ע ד צ א ת ה כ ו כ מ ׳ י ש לו• פ נ י ם מ ה ר א ו ת‬

‫הכוכה כ ז ה כהיות‬

‫כאשר אבאר בקמזך ‪:‬‬

‫ש ז ה כ ל ז ר ת ן ה מ ש כ ה ש מ ה ל ך תצי היום הוא ט״ז מ י ל ץ ו מ ה ל ך כ ל ה י ז ם י ל '‬
‫עלזתהשחרער‬

‫שהוא מ ע ת ל ע ת‬

‫א ״ כ י ו ת ר מי״כ ש ע ו ת ויהייהיזס ה ט כ ע י‬
‫ש׳‪:‬יום?‪-‬זשי‬

‫ואזלס לפי ל ע ת התזככייס זדאי שהיים ה כ י נ ו י‬

‫וענהע״זמיובתא‬

‫ה ל ס ע ״ ז ל י מ א תהוי תיוכתא לרבי יוחנן •‬

‫מילין זאחר ש נ א מ ר שמן‬

‫להחכס‬

‫ש כהיות‪ .‬השמש‬

‫מ ע ל ו ת מתחיל ע מ ו ד השחר להאיר •‬

‫התת האופק‬

‫י״ח‬

‫הראשונה‬

‫ש ז כ ר ת י ה מ י ז ח ס ׳ ל ה כ מ י ה ג מ ר א ל א י ת כ ן ל ו מ ר ב ש י ם פ נ י ם ש ה י ״ ב שע‪1‬ק‬

‫ל כ ט״ז מ י ל וזה מ כ ו א ר ו מ ז כ ר ח מ ן ס מ ש כ ה •‬

‫ואמר‬

‫ג ״ כ שזאת היא השבה ל ע ת ו ר השקד *‬

‫ע ל ז כתיובתא ל מ ה לנו לבקש‬

‫ש א י ן זה ד ר ך ס ש ״ ס מ ע ו ל ם ו ל פ י‬

‫מיללאפחותזלאיזתרכלל•‬
‫הוא‬

‫י כ ו ב ש י ס ו ע ע ל ה א ר י ס היוצאים מ ן ה א ק ונכשלים‬

‫ה ו ה ל ת ת ב פ ש י ט ו ת ה א ל א ו ר מ י י ו ח ק א מ י ה ו ע ז ל א אליבא ד נ פ ש י ה‬

‫ש כ ת י ש ב ו ל כ ר י ר ב י יוחנן •‬

‫במה‬

‫ומגיעה‬

‫כ א ש ר כ ב ר ב י א ר ת י ל ע מ ן זה ה י ט ב כ מ ש נ ה א ׳ ר כ ר מ ת ע י י ׳ ׳ ש ו ש ס נ א מ ר‬

‫אמרה‬

‫הכל‬

‫ל ה ת נ ו ע ע כחצי‬

‫ה נ ץ איכו ל א מ ה ל ך ד׳ מ י ל י ן '‬

‫נחשבתהלן‬

‫ע ד ה ש ק י ע י ש א ז י תלךהש?(‪,‬ש ב ת נ ו ע ת ה ה ח ת י ת ח צ י ה ג ל &‬

‫ו ה ז מ נ י ם ש מ ן ע ל ו ת ה ש ח ד ו ע ו ׳ ה ק ז מ ן ה ש ק י ע ה ע ד ‪ $‬א ת ה מ כ ב י ׳ כללל‬

‫י כ צ ר א״כ מ ה ל ן כ ל היזם מ ע ש ר ה פ ר ס א ו ת שכי מ י ל י ן ו י ק ש ה ע ל ר ' י ו י ז ק‬

‫כ ת ו ך ע ד ת הלילה ש ה ו א הליך ה ש מ ש כחצי ה ג ל ג ל ש ת ח ת ה א י ץ ז מ ן מ י ל‬

‫ה מ ש נ י י ז ת י ה ל ס א מ ר ל ך ר ׳ י ו ח נ ן א נ א ד א מ ר י ממתירצזכז אכי כללתי‬

‫) ד ף צד(‬

‫מן‬

‫מדת‬

‫כלהיז׳לפידרךהלזךהאכשי׳זדרךסאדילקדסמעטקודס עלז׳השחך‬

‫ו ל א ח ל מ ע ט אחר צ א ת ה כ כ מ ׳ ז נ ז ס ג ז ר ת י ש ה מ ה ל ך ה ז א י׳פרסאז׳־זרככן'‬
‫הוא ד ק א ט ע ו ל ל ע ז ל א זרכא ט ע ו בהאי ס ב ר א כי ס ס ס כ ר ו ש ה ל ז ך ע ש ר‬
‫פ ר ס א ו ת נחשוב מ ן ע ל ו ת השחר ע מ ש ע ד צאת הפקכים מ מ ש לכן ג ז ר ו‬
‫ש מ ן עלות השחר ע ל סקי‬

‫מי^ךהיןזילין״ולתי'‬

‫נ ח ש ב י ם ב ה ק ד ם וכהאחר‪.‬‬

‫מ ע ט וע״סיהלכריס האלה‬
‫מילין ו י ג י ע‬

‫כ ע ז ל א וחשכ ה ל ו ך ה י ז ם למייל‬

‫‪,‬שכתב ה ר ת ל ס כפירש המשנה ה ל ל •‬
‫פליג‬

‫כיהעשרה‬

‫פרסאות‬

‫ססקהרמ״כס‬

‫למיל ל י ח מ ש י ש ע ה כמו י‬
‫ז ל ל שרכי‪ .‬י ס ו ל ה ל ב ר י י ת א‬

‫א מ ת נ י ת י ן וסוכר שסלוךסיום‪.‬הוא ל ב חילין ו ה ל ס רצה ל י ש כ ש ר כ י‬
‫י ס מ ר ‪ .‬כ ת נ א ל מ ת כ י ת ץ ת פ מ ש כ ן ה ה ל כ ה ו כ ע ץ זה כ ת ב ה ת י ״ ט ‪.‬‬

‫יוחכ!‬

‫כנןפר מית ש ל י‬

‫ל א ת ה ל ר ך רחוקה והלכה‬

‫ל כ ד י ת א חולק א מ ת נ י ת ץ‬

‫כ ר ״ ע כמשכ׳עי״ש כרכריו כריש ל ק ל ב ר כ ו ת ‪:‬‬

‫ועתה‬

‫אמאלישכמהשכתכהרמלס‬

‫לכרכותשמן‬

‫כמשכהא׳‬

‫ע ל ו ה השחר ע ל ה ק ש ע ה וחומש ש ע ה לאתה ת ש כ ו ן כ י ו ן «‬
‫גס‬

‫מ ל ת היום הכינוני שאנז חושביךלייכ ש ע ו ת מ א י ח ת י ‪ :‬הוא כחשכ א ם‬

‫מעלות‬

‫השחראומהק •‬

‫דעזתהאחתהיא‬
‫לפי‬

‫לעת•‬

‫מס שמראה פשט‬

‫ל ע ש כ ע נ י ן ה ל ז ך תקופת‬
‫בעלי‬

‫ה ש מ ש נמצאו שני‬

‫התלמולכפיאשרנמצא‬

‫לברי ה ג מ ר א כפי‬

‫כגתךארצזני‪.‬‬

‫אשר פירש ר ל י‬

‫לכרי השיק‬
‫היא‬

‫ע ס לברי‬

‫אחליס‬

‫התוכניים הס‬

‫וס^ית‬

‫ד ע ת התזכמים • ל ע ת ההצמול היא כ פ י פירש ר ל י שהשמש מ ה ל ך‬

‫בהקףרזחותהעזלס‬
‫וגמעה‬

‫ה א ר ב ע ה והס מזרק •‬

‫ל ע ת ג ז מ ר ת ה ק ף אלז הד׳ רוחות' •‬

‫ע י ז ה ס ד ר מ ע ל ז ח השחר החמס‬
‫המזרח‬

‫תערכ•‬

‫מאחלת‬

‫אזמריס‬

‫ג ל ג ל חוזר זהחזלזת ק כ ז ע י ס‬

‫׳ שזכרנו נמשד אחר‬
‫לדעת‬

‫ג ל ג ל ח ו ז ר ו כ ו י •• ־‬

‫ב ס פ ר י ם שלנו ל א נ מ צ א כ ן (‬
‫שהנה‬
‫כגמרא‬

‫ד ר ו ס • צפון‬

‫•‬

‫זההליךשכיוס כינזניהזא‬
‫לכקוב כ ע ו ב י ה ר ק י ע ב א מ צ ע‬

‫ו מ ה ל כ ת ד ר ך ה ע ו ב י כ ש י ע ו ר הלוך ל מ י ל י ן וייצאת ע ל ה א י ת והוא‬

‫•‬

‫זחכזאר שהדעה‬

‫ד ע ה •לגלגל ק מ ע זכו׳‪•.‬‬

‫הראשוני‬

‫ו ה ד ע ת ה ש נ י ת נמש!'[‬

‫]ככרנולע־^צתזכזהחכמיה^זמזתלחכמ^‬

‫ישראל כמו שמסיים כגמרא ה ל ל‬

‫ב ל כ א ן‬

‫)זההואלגי׳יהרחלס‬

‫ויללתי הלכרייס ה א ל ו נכין ד ע ת ה מ ן ל ם ‪-‬‬

‫כ ש י ע ו ר ז ו ס ל ך היום ה ב י ו נ י מ פ נ י שלא כ א ת ו פ ת ע ל סותרי פ ס ק‬
‫כ ר ת ש ו ד א י כ ז ד ע להם עייפי ה נ ס י ו ן או ה ק ב ל ה שהיא ל' מילין •‬

‫ו ל ע ז מ ה זה ח ש ב ז מ ן ש מ ק ו מ ש י‬

‫ש ע ה ל ה ל ו ך ת י ל ל פ י ש נ ך הזא החשבון‬

‫ל׳מילמ״ב‬

‫ו ע ד ה ש ק י ע ה וכמנת‬

‫לפיחשמןמהלך‬
‫חכמי‬

‫ה ק‬

‫שעהשמך‬

‫א ו מ ו ת והוא ש ה י י ב ס ע ז ת נ ח ש כ י ס מ ן הכן ע ד ה ש ק י ע ה •‬

‫כןכשיעורהזמן‬

‫וכמו‬

‫שמןיעלוסהשיחרזעדהקכמשךאחרמהשנתכאר‬

‫כ מ ו פ ת ו ה ו א ש ס ה ה ז מ ן י ת נ ז ע ע ה ג ל ג ל כ ת נ ז ע ת ז ה י ו מ י ת י״ח מ ע ל ה •‬
‫צ א ו ח ש ו ב ל פ י ע ל ך מ ה ל ך כ ל ה ג ל ג ל י ש ה ז א ל ס מ ע ל ה כ ל ד שעה‪-‬ש‪3‬יי‪1‬‬
‫מ ע ת ל ע ת ב ע י ן הי״ח שזכרכויתמצא ש ע ה יחזאש ש ע ה ־ ו ה ז ח נ מ ש ך‬
‫אחר‬

‫שם‪.‬תוספת‬

‫כלתוכן‬

‫‪" 7‬עת ה ר מ ל ס ג ״ כ כ ל ש בחורה כנזכי׳תלק ג ׳ י ל י ״ ל א מ נ ם כ פ י מ א ו ר י‬
‫כענין התהלך‬

‫י״כ ש ע ו ת ל כ וזה מ ב ו א ר מ ח ה ש ק ד ם‬
‫י ל ר חכמי ישראלאומריס‬

‫י־‬

‫גלגל קבוע‬

‫זגרסינן‬

‫כסמוך‬

‫ןמזליתחזזריםויזכמי האותות‬

‫ג?‬

‫ל ע ת ח כ ת י האזמו׳הלל ובזה תיזשכ הכל ב ס י ד ‪:‬‬
‫ע ד דעד‬

‫ל ה ע ו ל א ל ט ע מ י ׳ ת י מ א דמכ׳׳ל ל ע ו ל א זכו׳‬

‫צ א ת ה מ כ כ י ׳ י מ ח א ה ז א • והכה י ש ל ת ת ? ו ש י ת התיש'‬
‫הזאיע״פ‬

‫ל ש הט״ז כ ש ס ב ע ל צידה ל ד ר ך ב ס פ ר ו ל כ ר י ח ד פ׳כסעלזהך•‬

‫והוא ד ת י ״ ח ט פ א י ס שזחקות הווין‬
‫עירזכיןפליגו‬
‫חתשה‬

‫ל ד ט פ ח י ם ע צ מ ת •זהיימ מ ה דכריש‬

‫א מ י זרכא דלאכיי‬

‫אמת כלאים‬

‫אמתסיכה‬

‫ואמת‬

‫מ ב ז י ב א מ ת בת‬

‫כ א מ ת כת ששה ־ ו ל ד כ א כל ה א מ ו ת בת‬

‫שהלל! שוחקות והללו ע צ מ ת ז פ י ר ש ר ל י ש ס‬

‫דהזאמשוס‬

‫אלא‬

‫ששה‬

‫דמססקא‪-‬ל‪1‬‬

‫כ כ ל ה א מ ז ת ש ז כ ר נ ו ה ח כ מ י ם א ס ה ס א מ ז ת כ ת ה ' א ז א מ ו ת ב ת ו׳אזלינן‬
‫לחותראזיהיהההכדללרכאכיןשגחקזתלעוצמתשיפורהלל‬

‫‪-‬‬

‫‪.‬ולפיז‬

‫ז מ ן ה נ ן ז מ ה ל כ ת כ פ נ י ם ח ; י ח ח ה מ ז ר ח ו צ ד ה ד ר ו ם ?חצי ה ת ע ר כ ו ח ו ז ר ת‬

‫ישלנזלזמרדאףכהאמותשכהסינמדוד‬

‫ונוקכת ה ר ק י ע ש מ ת ומצאת ח ע כ ר ל ר ק י ע וזמן הנקיבה הזא הזמן שמן‬

‫כ י נ ‪ :‬כ י מ ז ס כ י מ נ י ש ש י ע ו ר ה פ י ס ה ה י א חי א ל פ י ם א ת ה כ נ ז ד ע ש א ף מ י י‬

‫חצי ה מ ז ר ח וצד‬

‫י ו ה נ ה כ מ ו כ ן י ש לני‬

‫השקיעה‬

‫ע ד‬

‫צאתהכככיס‬

‫ה צ פ ו ן וחצי ה ח ע ר כ •‬
‫ולקכתקזפתניסן‬

‫•‬

‫זכלילהחהלכהגכ‬

‫וחוזרת לנקוב לצאת להאיר •‬

‫היזם וסלילהשויס •‬

‫בכיאזר שיעור הזמן שמן עלזת השחר‬
‫על‬

‫כ ת ו ת ע ז מ ז של ר ק י ע כ מ ו ס ה •‬

‫ה י ז ם ה י ד ז ע ג ״ כ מ צ ד הנכןיון‬

‫מ ן ה י ר ז ש ל י ס ש ה ו א ט י י מ י ל י ן ו ה ן באמות‬

‫ולדעה זאת לא נתצאתזפת‬

‫שוחקות א פ ש ר ש ה ס נ מ ד ד ז ח ב א מ ז ת ע צ מ ת ז י מ ה ל ל ז מ ר ח ק התודיעי׳‬

‫ע ד הנץ כתה כי לא יכלו ל ע מ ז ד‬
‫זאזלס יש מ י שתצא ש י ע ז ר ו מ צ ד‬

‫אזמצדהקכלה‬

‫והעריך אותו לפי מ ה ל ך כ ל‬
‫י‬

‫זהדעתהלוהיאדעת‬

‫אחר ד ע ת כטלמיז״ה שהגלגלים‬

‫קסכלזרייסמסגציסאתןאתמכלצד‬

‫להסתפק‬

‫כמרחקהמזדיעיס‬

‫נמדוד אותן •‬

‫ל פ י ה נ ח ת ס ט ״ ז הב׳׳ל ששלשה‬

‫הנסיוןשראה כ מ ה מהלך אדם כזמן ההוא•‬

‫התזכנייס חכמי האזתזת הנמשכים‬

‫זזהמהלכהתתיד •‬

‫נולד ל נ ו ‪ .‬ה ס פ ק י‬

‫כאיזז‬

‫אמה‬

‫ס ל ד פ ר ס א ו ת של מ ה ל ך א ל מ‬

‫־‬

‫ו ה א ת היא ל כ כדוריית •‬

‫לפי מדידזת האמזת הקטנות ל מיל‬

‫•‬

‫אמות שותקות י ע ש ו א ר ב ע ה אמות ע צ מ ת•‬
‫• ע ו ל א ל ח ן ה מ ו ד י ע י ם ל י ח ש ל י ס הוי‬
‫כשמגיע‬

‫ז ל ל ז א ת י ש פ י ר ה א דאל׳ל‬

‫ב ל ו מילין ז א ל ה ‪ .‬הזי ד ר ך‬

‫‪,‬‬

‫רתו‪$‬‬

‫לשם כ ח צ ו ת י ז ם ע ״ פ א ף ע ל פ י ש ע ל י י ן א פ ש ר לו לילך ע ל‬

‫הכככיישהוא‬

‫ג מ ר ז מ ן ש ח י ט ת פ ס ח ל מ י ל י ל פ י ש כ א ו ה ן ה ט ״ ז מ י ל כח&יב‬

‫אזצי ה ס ל מ י ל ו ל פ י כ ך הוי ל ר ך רחוק ו פ ע ו ר מ ק פ ק מ כ ר ה א ס לק יעשה‬
‫פסח‬

‫מסכת‬

‫נצח‪ .‬ישראל‬

‫פסחים‬

‫לד‬

‫‪ ,‬כגמ'&לנזכעיו‪1‬כין)ל׳נה(לכפסיונפטןלאהי‪1‬כפנץלאמלפכילזלא‬
‫פסחראשון• זכזהחיזשכקזשיתהתוקיהנ״ל‪:‬‬
‫מצידיהס אלא לאח‪1‬ריהס ומזה מוכח לשיי לילך בשבת ע ל ייכ מילין‬
‫א&ס שגיףססיכרא הזאת אשר זכר הטיז וכעל צילה לדרך והוא‪.‬‬
‫לפי שהמכה מקצה המחכה שלפנילהיהצויךלחזורעד סיף כל המחכה‬
‫שההבדלשבין שותקות לעצבות• הוא •רביע אמה אין לה על מה‬
‫כ פ ו ל י ) פ ס ( ולא ל ל ה א לאגור רכאיכגפלא שלכי דלגליחדכרכמחן‬
‫לסמוך כלל ואדרבא שבגמרא דעירזבין שזכרנו מוכח ללא כלבריהס‬
‫דקציעי דמו)מותרלילךכלסמקנסאףכזזלת ה י ת ו ^ ב מיל התחום ‪-‬‬
‫שחשחע שלרבא יסיה ההבדל כין אמות לאמות יזתרסחזת חמה שהוא‬
‫והלכך נסי דילפיכין שמדאורייתא חותר לילך כשכתי׳יכמילעדיין לא‬
‫לאכיי ־ ‪ .‬וזה מבואר ממה שאמר רבא כל האמות באמיח כת ששה הן‬
‫ילפיבין&אףאלכסונסמזהו ‪:‬‬
‫אלי( שהללו שזחקות וכוי דלשזן אלא משמע שבא למעט ההבדל ממה י‬
‫ד ף צד ע י א גמרא רני יהודה אזמר עוניו בל רקיע אחד חיי כייס‬
‫שהואלאכיי •־ וכן משמע מברייתא שם דאמר'כל'האחות ישקמו!‬
‫וכוי יש נ ז ה מ ק ו ס עמן • זאקדיס כהחלה *אמר‬
‫חכמים באתו׳ כה ששה וכלכל שלא יהיו מציונות ו ש ל ג אומר כל האחזת‬
‫אחל חחלמזל ירושלמי ואשר יש לדקדקעליו השייך לעכינינו •‬
‫זכו׳ וחוקי התם רשכ״ג כאביי • ולפ״זהיתכן שנאחר שההבלל כץ‬
‫ל ל ב ל ק לברכוירב חניכא חברייא לרבנןכעי • כמה לתת אחר בערכיה‬
‫ולדכא יהיה ההבדל רביע יזה זדאי‬
‫אמה לאמה לאכיי הוא שתות •י‬
‫נראזשלשהכככיס י אע״פיסהחמהנתונהכאמצעהרקיעלילההזא‬
‫ליתאוכמ״ש הרשלא שהאמה שוחקת היא יותר מהאמהעזצכתחצי‬
‫וחור)פי' זאחזר( אף כשהריח כן)פי' כשם שאנו אוגרים כל זמן פכראו‬
‫אצבע וכ״כ כל הפוסקי' האחרונים זחעולס לא נזכר בשוס מקום דעת‬
‫כערבית ג' ג כ כ י ס הוא לילה כך בשהרי׳כל זמן שניאייעליין לילה ה‪1‬א‬
‫הט‪/‬והציל הכ׳׳ל ‪:‬‬
‫זאכחנו קי׳׳ל ל‪#‬עלז'השתר יממא הזא א ל פ שכראיןעדיין כככי׳ הרכה(‬
‫ש ם ת ו ם ‪ 1‬ח דיה רכ יהודה אומר!כוי על ויוכל לכיא עד סחוך‬
‫איר יוכו ק ר׳בזןאס אה אימר ליתן עזכיו של רקיע ללילה נמצאת אומר‬
‫לתחום •יש להקשויעל דברי היהי׳תחה דאיתא בעירוכץ‬
‫שאיןסיזס והלילה שזזיס)פיילמעלזת השחר ע ל הקהשמש מהלךכעיכיו‬
‫)דףכא( דהסתום של שבת ס!א אלפים אילס מרובעות י והעלי התזל‬
‫שלרקיעכמ״ש למעלה זאס טזשיכ ‪.‬חזהו הזמן ללילה יהיה הליל? יזהר‬
‫שס כד׳יה כזה יהיו דהיינו חקא כהולך‪.‬באלכסון תחומי העיר ש א ז ^‬
‫גלול'תן היזם אףכתקופת ניסן ואכן קי׳יל לכתקזפת ניסן התם והלילה‬
‫לילך אלפים ו ל ח אמה כשיעוראלכסין של אלפיס על אלפים ‪• v‬חס‬
‫שזים( כך פיתשזע״פ פשיטו‪-‬והכ׳יש לשאול כזה הלא כתכאר שבתקופת‬
‫כיזצאחןקרןהעיר אנללסילךכגד סעירכיזשריאין לו אלא אלפים‬
‫ניסן התמה מקפת שיתי רוחות ביוס ושתי רוקוה כלילה כפירלי כלכיצד‬
‫אחה כלכל• ו ל כ התוקפת ביומא )דף סז( דיה וכולן!כיפ ה ת ו ל ה‬
‫חעברקכנ׳׳ל‪-‬וא״כ מה הועיל הירושלמי בהנחתו שאין עוביו של רקי׳שייך‬
‫כ ל ל ז מ ה ל י ש ב ת •‪ '.‬זלפיזהלאי־זכן חסשאחרבחשכתינזאיזודרך‬
‫למדת הלילי• הלא קיש להוכיחו להקשז׳בהנ׳ךאסמעלזת השחר עד צאת‬
‫רזוקהמןהלווליעיסזלחוץוכמדתהלכלחת • שאיני כן לפי החמת •‬
‫הכככיפ הוא יזם)אכז ניתכים העובי למלת היוס יהייהיזם יותר גלול מן‬
‫דה‪:‬ה יחי שכא אל סירושליס ביושר הנס היא יהיה נקרא לרך רחזקה אם‬
‫ה*!ילה • שכמו כן מהלכת ט ו ס שת* חן הדוחות כמו כלילה • זמדה הליך‬
‫היארהיק חןסירזשליייזחר חששה עםדמיל אף פסיעיאחת שאזי אף ילך‬
‫העובי נוסף על היום • אתה שכן ידחה כהשקפה ראשונה • א״חנפ אחר‬
‫טוס ל ו מיל כסו שהוא יכול לילך בחצי יזם וכלילה מיל אחת כמו שסוא‬
‫העיין כההלוך הלל כיזם כימני נמצא עוד קושיא אחתמתמהת המה‬
‫רשאי כי״צזעלק לא יוכל לבא לירושלים • ואולם הבא לירושלים מ‪5‬ד‬
‫גדולילאיך יתכןשיהייהיזם דוחה ללילה בטסן^׳י ההנחה הכיל כ פ ר ל י‬
‫הקרן לא יהיה כקרא דרך רחוקה ע ד שיהא נרחק מן כירושלים יוהד‬
‫שמהלכת כיום שתי רזקזת זכלילשתי רוחות • הלא כלילה מהלכת מכקון‬
‫מששה עשר מיל וחית אמה שאל׳׳כ עריץ יכול לבא כלילה ואיךאיצ‬
‫לכיפה זבי‪ 61‬מבפנים ואחר שהוכח שיש עובי לרקיע שהיא כשיעור חלק‬
‫אומר וכמלהה'לכל ח ח ה ל א י ש ה כ ד ל ל ח אמהצכיונגדהקרן לבא‬
‫יו״ד מן המס סנה הסבזבשמןקון יגדל ההלוךש?פכיס כברור • ויינק‬
‫כיושר * י ודוחק לומר שהתוסידכאךסוכייס כאותן האזחריס שלעולם‬
‫^ותטסלו׳‪1‬פיסאמהעסהי‪1‬כקקזאץ חלוק לבא כיושר או בגל הקרן • ‪ ,‬החזנתיסחחזת ע ל איזה אזפןשכרצה יסיסמחבעוה או עגילים • ]תמיד‬
‫יסיסהסקףשמבחיץעודף‬
‫אחר שהתו׳עצמס לחי הסכריהזאת כעירוכץוביומא‬
‫ע ל ס פ ט מ י • וכדי לקרב‬
‫הענץ״‪ 1‬לב ה מ ע י ק כיזתר‬
‫אראס סלכר בציור ויהיה‬
‫סמתבעיסזה דמ‪1‬ת רוחות‬
‫כעירזבץ )שס( זלכןסזבריםילכ שנותטנדפיאותלתחוס • חשאיכ‬
‫העולם • ועוביו של רקיע‬
‫ל ל ע לאנן קיימינן אליכיה כאן להזא ל ל החומץ לאורייתא וחפיק לה‬
‫שמח‪ .‬הפנוי‪.‬שבץ‪.‬מרובע‬
‫מקרא אחריכא בסוטה)שס( לא יהכינן ליה פיאות • ויש קצת קמך‬
‫ספטמי לחיצון • ונאמר‬
‫לסברא זו ממה שפסק סלמכ״ככפ׳הלל לי״כמזליןסוי תחוס לאוריייולא‬
‫שבניסן הממן‪ :‬מ ה ל ל כתם‬
‫זכר|אצלס ענץמרזכעות מ'שמעשא‪1‬כ‪ 6‬צריכיילהייעמתכעזח ירק אצל‬
‫חציתח לה' וכל צל ה‪'1‬‬
‫אלפים אחה שכתכ שהן תדוצכן כהכ שהן מ ר ו ב ע ו ת * ‪ .‬אכל זה ליחק‬
‫זחציי״גזעזכרת בנשף דרך‬
‫ל ה נ ה ל ע י ל י ף תתוחץמקרא דוחדותס להס אלפי• כאחהלעיי הלויס‬
‫העוכי כנקודת ג׳ ויוצאת‬
‫ושס ודאי דכיתניס להספיאותכדאיתא בהליא כעירוכץ)לף כי( ועול‬
‫כנקודת ד׳ ומסבכת כ ל ל י‬
‫דמסיק שס כגמריןאף למעכיריד׳אמות כ ל ה גותכיס לו י‪1‬כסץויליף לה"‬
‫וזס עודף ע ל הליך׳‬
‫זכל צלע זיח סצפוכי וחצי ל א •‬
‫מדכתייכזהכזהיהי׳כל שובתי שבת • זזה זדאילאהייאתמכת׳רקלחוד‬
‫היומי‪ .‬כשיעז׳ זמן הלוך קזלזוז״נוקזייחולטזלאשרכהירזסהחהלך‬
‫גמויכייןדילפי תכיימעכיר וכיוןשקהיה ללעידאףדלל החימץלאוריי׳‬
‫אזי ישאר צלע י״כ לזמס לצלע ל ו זצלעילע ד׳׳ס דומים לצלעי ה״ב ו״ג•‬
‫ל ל דנותניס פיאות לתחום ודברי התיסיצריך עיין‪:‬‬
‫ונתצא הלילה עודפת על היום כשיעזר הזמן שמעלית השחר עד סנן ד׳‬
‫שפסי‬
‫הרמלסכמ?‬
‫הנה הביא אותי סעטןהזה להקשייכזה על‬
‫ועתה‬
‫פעחיס לפי שכל אחד מקזי ס״ז ז׳׳כדומהלעיביז של רקיע וזהחבואר ‪-‬‬
‫שתקום דאורייתא היא י״כ תיל חדוע לא נתן לו האלכסון ל כ‬
‫זאחת שיש לכו לזמר שאנו מתנין עכיזשלרקיע ליו' וסיא הזמן שהחמה‬
‫כתו לחעביר כיון לודאי איןחלוק לעטן פיאות כיידא‪1‬רייה'לדרככן כלל•‬
‫מהלכת קז א?ז מעלות השחר ע ל סנן • זכןהזתןשחהלכתקזב״יוהזא‬
‫פי‪.‬‬
‫ויש לישב שהכה לפי שהרמלס פקק דין זה של תחוס דאורייתא על‬
‫מהשקיע׳עד צאת סכככיייוכןאמיובלמ מעלויסשתר ועד צאת הככבי׳‬
‫הירושלמי'דפ׳ ככל מ ע ו ט ן ל ל הירושלמי שס • כרכיסנאכשם‬
‫ימחא ז‪1‬א ש א ל פ כ לילה גדולימןהיויכשיעויסלוךסעובי כ׳׳פילא נמלטנו‬
‫רב אחא אין לך מחיור שככולס אלא תתוס מ י ס עשר מיל כמח;ה ישו׳‪1‬‬
‫עדיין מן הקושיא • ואס נניח סתמולעגולה • יקשה גיכ על דרך הכ״ל•‬
‫ואולם בגמרא שלנו לא נמצא כלל סברא זו דייכ מיל • ואחר שתתזס‬
‫זזה לפי שהאלכסון העגזלסהתיצונה יןקףעל הי‪1‬כסון העגולס הפנימית‬
‫דאורייתא נלמד ממחנה ישראל נכיןהדכר שיהיה בזולת האלכסון של י״ב‬
‫כשיעור ביעזביוה זיסיילפי זה חצי הקףהעגזל שמכחקטסףעל חצי הקף‬
‫עלי״כ • לפי שכהכ ה ח נ ק כפרש׳ כמדכר • שכל לגל החל מדגלי‬
‫שמבפט׳שיעזר ע ו ט הרקי׳ ג׳פעמייכי ערך ה‪1:‬כק‪1‬ך‪ 1‬חצי הקף העגולה‬
‫התדכר היה ד׳ מילין ע ל ד' מילין • 'זהתשכןעסהלזיסאשרכאמצע‬
‫כערך איאל אחד וחצי ‪) -‬והוא לפי חשכזן הגס הנזכר כגמרא דכל שיש‬
‫היה ל כ ד׳ מילין על ד׳ חילץ ‪ -‬ולפ^( מכואר הא דאמריכין דמחנה‬
‫ברחכו טפחיש כהקפ‪1‬לט(זהק‪1‬שי'נה‪1‬גהעל לרן הכ״ל • וכדי לישב כל‬
‫־ישראל היה י״כ מיל על י״כמיל יהיהעלזההאופן דגלמחנהיהידה‬
‫זה אקדים‪.‬סוגיא אחת מגמידכבא בתר')ד׳כה ע״ב( ז״ל הניא ר״א אומר‬
‫מתזרחהחשכן והלויסודגל אפריס־מן סחערכלמשכן‪.‬זהלויסיסיה‬
‫עולם לאקסדריהזאדומה ורוח צפונית איכה מסוככיוכיון שמגיע כחמה‬
‫לפיכך חןקצה החערבי של דגל אעד״ים עד קצה החזרתי של דגל יהודה‬
‫אצלקקצפוטת מערגי׳מקפת‪-‬וסוזרת אהזרירקיע שנאחר הולך ‪ b‬לדוס‬
‫ייכ מילין • וכמו כן־דגל ראובן מ ד ח ס המשכ| ולגל דן מצפון והיה‬
‫הובכ ׳‪ 1‬צפקוכז׳פירלי שם שכתכ ז״ל לאכסלר׳שאקלז דופןרכיעי׳עלל•‬
‫ל כ חקצה הצפיט של דגל דן עד קצה הדרזתי של דגל ואזבן י׳׳כ חיל •‬
‫זיהיידמות העולם כדתזת הכית זכן איתיככפרצסנה פענח • שהיתרה‬
‫תחים‬
‫הציזיהזהשללגליסמשרש ככחיב • יללז פ ס היות לילפיטן‬
‫ח תחלת בכית מפני שסעזלס הוא על ציות סבי״ה כצד רק־ סתייוהנה י ש‬
‫לאוריית׳י״כ חיל ממחנה ישרי‪ 1‬היינו באורןוכרוחב נלבל ואזלם ה‪1‬ככ!ן‬
‫לומר כזה סדמזת שני פנים • או שנאמ׳ששלשת צלעיז ספניתי׳&זיס זה ׳[‬
‫לאסיה אפי׳ יייכ מילין כי כל הליקרכזת היו פנויים והלכך תחוס שכת‬
‫זה • ז איכ שלכת הרוחות סקיצוכות כלתי שויס זה לזהרק ח ק ה ל ח ס יהי‬
‫הזאי״ב מילין כלבי‪-‬זעול יש לזמר ל ס ר מ ל ם קכרשטע׳סיחשצחי במס‬
‫יותר ‪'.‬‬
‫‪8‬לזטל ממחנה ישר& לכו הוא ת»יפ שכת מ‪ 1‬התזרה הוא מכת מס להט‬
‫‪1‬‬

‫י‬

‬‬ ‫ע ל פ בכדי השיעור התז׳׳דהכה בעיוזטן)לכת(גכי ?א לחקלריןכהיי׳‬ ‫אמרלא שני)פי׳הא למקלריןבהריז( י‪1‬א בהר המתלקט ל ל חתוך ל‪1‬אכל‬ ‫כהר המחלקייזידמתוךתחשמזדלומדידייפהפרלי חתלקסלרתתוךל‬ ‫שקזלם שיגיילהלוךל׳בשפוע מוצא םנגכה ייטפחי׳ואהא לאמ׳למחלקט י׳‬ ‫מהוךחחש מודדו מד‪+‬ייעה פילי שאיןכאןלא קילו'ולא הבלעה לכקרת'‬ ‫חלקה דחיא‪-‬והלכךאחי שידענז שהייהחלאךחקדר הדר׳לפניה׳אפס שלא‬ ‫ידענז שיעזיהקידוייתכןלפיכילחפזס הפחיישבקידזישהיא באקהתהלקט'‬ ‫י׳מתוךד׳שמשפואילךסוא גדר הראוי ל^רזיקידני־ילא כפתז׳תזה העךך‬ ‫דכקח׳תלקה דמייל ולחו כן&יחכן לתפוס קידור יותר מזה הערך־ שןה‬ ‫יהיהבלתי גמלותפשה מיעט תפסת ועיי׳כתז׳ כריש לק דסוכה בענזן‬ ‫תפסק מחכה וכוי־וכאשרנטח שסי׳הקמר שלהחלאךלהשיסהעאוכ של‬ ‫גינת אייל מהזךלליןשזרכתתייב שנתקצרלו סדרךבכדי תלק א!מי״‪3‬יוזה‬ ‫שצאשר יהייהשפזע של*(הר ד׳ אמזת ו*היה העחזד היורד תראש ההר א׳‬ ‫‪.‬‬ ‫שמשסהקהחמ׳ותהלןכלצל‬ ‫שס ויאיצו שאני • כירושלמי ריש כרכות יליףנמי מההיא ללוט לארס‬ ‫ז״שעד נקיי׳ גיבחציהמערכ‬ ‫מהלך ד׳תיליי תעלוה השתר‪-‬ועד הכך * יפריך והא תמשה הוזין‬ ‫והלוך הלילי הצי מערב שהיא‬ ‫ט ג‬ ‫ומפרש המלאך היהמקדרלפגיהס הדרך‪ -‬י וכתכהילמיהאדידעינן‬ ‫לנומגקו׳נ׳עדכקוד׳ללמעל׳‬ ‫למילף מהכא ־הנה למילין • הילכו משום דחכמיישיערו שהיידור פו*ת‬ ‫ו‬ ‫‪ .ותנייהעזני ׳‪ 1‬היזייהייהיוס שזה‬ ‫אל הלילה• ואיןלשאולהלארייהישעסוכרכככאכתר׳שמשהעולםלקיכה‬ ‫הוא רוחה ולכ לדבריי יהייהלילה ייתר גדול מן היום כנ״ל־ מ רייהישע‬ ‫סיכר שאין לרקיע שוס עובי נרגש וכן אזח׳בירנשלמי כלק דברמיתכיא‬ ‫תשופ רייהושע עוביו של רקיע כשט אצבעות • וכעין זל אית׳בבכלי ס׳‬ ‫אץדזרשץ ומיד שיש לרקיע עוני רב י״ל שקיכרכלח בצירת העולס •‬ ‫!עיזה סרה החיהת כעל ספר חק יעקב כחה שתתה על חי שחשב היזם‬ ‫הכי ניני לי״כ שעות מעלויהשחר עד צ״הכ זהוא ז״ל אתר שאין זה נכקרק‬ ‫חהקעד השקיעה יש ליישיכ י״ב פעזת • ?לעי דברי הללמבזאי במזפת‬ ‫זכחיש שכןכלי ספק כהי הנמצא בגהריע״פ פיר׳שתןעלויהשחר על צאח‬ ‫הככבי׳שיה למןלהכ עד עלית השחר למחרתו• וכל זה דברתי לפי פירלי‬ ‫כחאמרי הגחריכעניני תמנה • אחכם לי יש פייאתר זולה פירושו פר‪5‬תי‬ ‫בקי כיצד חעכריןיעוד אפרש על הרכהמיחרותיזדע שחאתייכא כאח רז‬ ‫שיתא אלפי סרקי הזה עלחיזסזחכא לרקיע אלפי פרסי יתפרש כהכרח על‬ ‫‪.‬זעזתד נצכ על'הארןי טפ^'כפיהמ‪1‬נח־יהי'כפי הכלל שזכרנו כחדזשינז‬ ‫דריישכת מרחיהישר שכאקכנל השפיילכטפחייקסר משהי לפי שתשכיר׳‬ ‫מחנילכהוא תלדותממר׳מרוכייו״דהוא מאהועולי׳יחראקלדזמרוכ׳‬ ‫ל ד טפקיישסם ליאמו׳תקע׳׳ו נלפינךהייחרחקהישר לב ^פתייכקידוב‬ ‫נמצא שאחר שהמרתק שנשמע היא ל ד טפחי׳ והמרתק'‪3‬ישרלכ יהיה‬ ‫הזחת ביטפתי׳שהוא חלי‪ $‬איתי״ ב ־ ולפיכך כאשר כפחזת מחמשה מילק י‬ ‫מיקק צוער חסלזס בשמע י חלק אחד מייכ' מס שהפחית׳ הקידוד *שארו‬ ‫ל כ תומשי מיל ועוד מעט־זשובנכה חןהלב חזמשק‪-‬חה •‪:‬מזמש שיהא‬ ‫מהנץועד עלית! על הארד‪-‬והוא כ׳חומשימיל כלל נשארלחומבי׳ זעזל‬ ‫וזכאותו הזמן קדמה התיןופילפסח הרכה‪-‬ולפי ל ש למעלה ללמ דדכרי‬ ‫הרמלס בלש שאיןשיעזרהכשף עזמד על ערך אתר סס לקוחי׳מדכרי‬ ‫קכתי התכונה זכאמת שכן יתחייב ע״פ הנחתס במהות הנשף אמכס לפי‬ ‫לעת הגמלע״פי פירלי במהות הכשףשסוא לדעת׳סזמןשהקמימהלכת‬ ‫מגזכיו של רקיע איןמכוא לומר‬ ‫‪-‬‬ ‫שיש בו חייו ומ׳משו׳דהוה עשה ללפטהרמ׳ניחא אפק‪:‬ככר הוכחתי שס‬ ‫רהךקכר׳לע שה לפני סלבי' לא דחי׳ללאז לאתרהלטר לא ל ל להתלמיל׳‬ ‫לידן־ גאפלליפב דרככןרהכא ל ל דנשיינפסח רשות כיןכראשין)ט.‬זנגדזהנחשזב שיער! כארץ ההיא שהקרור פיחת חלק תחשית• וגס זה לחיק לאיד יתכן‬ ‫שיעור הלון א״ב ל ל אל היום ויהי׳לומה ממש להליך הלילה ו ןהז שאמרי‬ ‫ל^ק^חת הקירור המשוער להס כארץההי׳בזחכס־אלפמתהקידי׳שהיה‬ ‫בלמ מעלויהשחר ער צאת הכככי׳יממא שנןציי׳לקמת כהכרחושעורי כאתההיא כימי לוטיכי מי יגיל לכו כתוך הזחןהרב ההוא יותר מכיאלפיס‬ ‫הנשפים נחשביםאלהיויואז הוא ל‪1‬מ‪ 0‬כ