‫הרב יהודה דוד בלייך‬

‫ר"מ וראש כולל להוראה‬

‫שבירת המפרקת במליקת קדשים ובנחירת חולין‬
‫בחולין דף כח‪ .‬בסוגיא דאין שחיטה לעוף מן התורה מקשה הש"ס‬
‫ת"ש מלק בסכין מטמא בגדים אבית הבליעה ואי אמרת אין שחיטה לעוף מן‬
‫התורה נהי נמי דכי תבר ליה שדרה ומפרקת הויא ליה טרפה תהני לה סכין‬
‫לטהרה מידי נבלה וע"ש ברש"י שפירש דהא טרפה ששחטה אינה מטמאה‬
‫ועוף נחירתו זו היא שחיטתו וכו' וטרפה מיהא הויא דמודה רבי יצחק שיש‬
‫טרפה לעוף‪ ,‬וכן התוס' דף כ‪ .‬דה"מ לא אמרן אלא למ"ד אין שחיטה לעוף מן‬
‫התורה פירשו שע"י שבירת השדרה והמפרקת חשיב טרפה והקשו אמ"ד אין‬
‫שחיטה לעוף מן התורה מהא דמנחות דף מה‪ .‬גבי נבלה וטרפה לא יאכלו‬
‫הכהנים דאצטריך סד"א הואיל ואשתרי מליקה גבייהו אשתרי נמי נבלה‬
‫ותירצו לאו דוקא דנבלה לא הוי אלא כלומר טרפה וקרא נקט נבלה אגב‬
‫טרפה‪ ,‬הרי מבואר שע"י שבירת השדרה והמפרקת ע"י מעשה מליקה נעשה‬
‫טרפה ולמ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה מהני מליקה רק כדי להוציא מידי‬
‫נבלה וכן נחירת הסימנים למ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה מהני רק להוציא‬
‫מידי נבלה אבל מ"מ טרפה הויא וכן מורה פשטות לשון הגמרא שם דף כח‪.‬‬
‫אמנם עיין תוס' דף כח‪ .‬דה"מ רבי היא דתניא שהקשו וז"ל הקשה‬
‫רבינו אפרים דהכא ס"ל לרבי דיש שחיטה לעוף מן התורה ובפרק מי שאמר‬
‫הריני נזיר ושמע חבירו ואמר אני קאמר גבי פלוגתא דרבי ורבנן דכ"ע כדי‬
‫לחנכו במצות וא"כ לרבי הא קא אכיל כהן מליקה דה"נ פריך התם לעיל‬
‫מיניה ולמ"ד כדי לחנכו במצות קאכיל כהן מליקה ומשני קסבר אין שחיטה‬
‫לעוף מן התורה ולרבי ליכא לשנויי הכי עכ"ל ועיין במהר"ם שהקשה על‬
‫סוגית הש"ס בנזיר מאי משני התם קסבר אין שחיטה לעוף מן התורה הא מ"מ‬
‫מכי תבר ליה שדרה ומפרקת טריפה הויא דאפ' למ"ד אין שחיטה לעוף מן‬
‫התורה מ"מ מודה הוא שיש טריפה בעוף ואין כשר בו כי אם נחירה בסימנים‬
‫אבל כי תבר ליה שדרה ומפרקת מ"מ הויא לה טריפה ואף שנחירה מהני‬
‫להוציא מידי נבלה מ"מ עדיין הוי אסור משום טריפה ולרבי ליכא למימר‬
‫בית יצחק לה • תשס"ג‬

‫‪2‬‬

‫בדין שבירת המפרקת במליקת קדשים ובנחירת חולין‬

‫דאיירי כגון שהחזיר הסימנים לאחורי העוף דבכה"ג נבלה היא לרבי דבעי‬
‫שחיטה בתלוש כמש"כ התוס' שם ולכן מוכח דאי ס"ל לרבי אין שחיטה‬
‫לעוף מן התורה כמש"כ התוס' ע"כ שלפי האמת למ"ד אין שחיטה לעוף מן‬
‫התורה כ"כ אין טריפה בעוף במליקה וכיון דמולק מן העורף כחותך הסימנים‬
‫הכל בבת אחת כולה חדא נחירה מקרי ע"ש במהר"ם וכן הוכיח מדברי התוס'‬
‫שם בנזיר דף כט‪ .‬דה"מ קסבר רבי יוסי בר' חנינא שכתבו שלמ"ד אין שחיטה‬
‫לעוף מן התורה דמכי מלקו והוציא הדם תו לא צריך ומשמע שאין בו אפילו‬
‫משום איסור טריפה‪ ,‬והא דקאמרה הגמרא בחולין נהי נמי דכי תבר שדרה‬
‫ומפרקת הויא לה טרפה כתב לפרש בדרך אפילו את"ל קאמר ע"ש‪ ,‬וצ"ע‬
‫בשיטת התוס' שהרי כיון שכבר נעשה טרפה ע"י שבירת המפרקת איך באמת‬
‫מהני אח"כ נחירת הסימנים להוציאו מידי טרפה‪.‬‬
‫הנה יש להקדים שרש"י דף כז‪ :‬דה"מ אין שחיטה לעוף מן התורה‬
‫ובדף כח‪ .‬דה"מ תהני לה סכין ו דה"מ לטהרה מידי נבלה כתב שנחירה היא‬
‫בסימנים דוקא‪ ,‬וכן משמע מדברי רש"י חולין דף יז‪ .‬דה"מ והנוחר ובבא קמא‬
‫דף עח‪ :‬דה"מ הנוחר ומדברי רש"י חולין דף פה‪ :‬דה"מ נוחרו אלא ששם‬
‫פירש חונקו אבל עכ"פ חניקה ג"כ בסימנים הוי וכ"כ התוס' חולין דף כ‪.‬‬
‫דה"מ לא אמרן‪ ,‬ועיין ברש"ש דף כז‪ :‬שתמה על התוי"ט חולין פרק ה' משנה‬
‫ג' דה"מ ונתנבלה בידו שכתב דנוחר לא מתעבדא מילתא כלל בסימנים‪ ,‬וגם‬
‫מסוגיות הש"ס דף כח‪ .‬משמע דבעי נחירה בסימנים דוקא ולא מהני להמית‬
‫באופן אחר שהרי פריך דכי תבר ליה שדרה ומפרקת וכו' תהני לה סכין‬
‫לטהרה מידי נבלה‪ ,‬ואי נאמר דלא בעינן נחירה בסימנים דוקא אמאי פריך‬
‫תהני לה סכין לטהרה מידי נבלה הרי שבירת השדרה והמפרקת יש בה ג"כ‬
‫כדי להמית וא"כ אי אין שחיטה לעוף מן התורה אף בלא חתיכת הסכין ג"כ‬
‫תצא מידי נבלה אלא ע"כ שאף אי אין שחיטה לעוף מן התורה מ"מ נחירה‬
‫בעי ונחירה היא בסימנים דוקא ולא סגי בשבירת השדרה והמפרקת‪.‬‬
‫והנה יש לחקור בזה שחידשה תורה דין מליקה בעוף של קדשים אם‬
‫המובן הוא שחידשה תורה מתיר חדש של מליקה שמהני בקדשים כמו‬

‫הרב יהודה דוד בלייך‬

‫‪3‬‬

‫ששחיטה מהני בחולין או אם המובן הוא שמליקה ושחיטה חדא מילתא הן‬
‫אלא שבחולין בעינן שחיטת הסימנים ואילו במליקה בעינן נמי שבירת‬
‫המפרקת ואף שאין בה פסול דרסה וכדומה אבל מ"מ עיקרו מדין שחיטה‬
‫הוא‪.‬‬
‫והנראה בזה הוא שמליקה ושחיטה חדא מילתא הן אלא דבחולין‬
‫בעינן שחיטת הסימנים ובקדשים בעינן מליקת הסימנים וזה שבעינן גם‬
‫שבירת המפרקת הוא מפני שהמפרקת היא ג"כ בכלל הסימנים של שחיטה‬
‫אלא שכשאמרה תורה שבהמה ניתרת ע"י שחיטת ב' סימנים ועוף ניתר ע"י‬
‫שחיטת סימן אחד הוציאה המפרקת מכלל הסימנים המתירים כמו שמצינו‬
‫בענין הגרמה שאין מובנו שמה שהוא למעלה ולמטה ממקום הכשר שחיטה‬
‫אינו בכלל הסימן אלא אדרבה ודאי בכלל הסימן הוא אלא שאין שחיטה‬
‫מתרת אלא במקום מסוים של הסימן דאלת"ה למה נחשבת הגרמה פסול‬
‫בשחיטה שע"י נעשה נבלה ולא כטרפה בעלמא אלא ע"כ שכל הסימן‪ ,‬אף‬
‫חלק הסימן שאינו בכלל הכשר שחיטה‪ ,‬בכלל הסימן הוא אלא שבאה ההלכה‬
‫לומר ששחיטה בחלק העליון ובחלק התחתון של הסימן הוי בכלל הגרמה‬
‫ואף ששחט הסימן מ"מ שחיטה פסולה הוי‪ ,‬וכ"כ המפרקת בכלל הסימנים‬
‫היא אלא דלא מהני בה שחיטה כמו שלא מהני שחיטה למעלה או למטה‬
‫ממקום הכשר שחיטה של הקנה והושט‪.‬‬
‫ולכן שפיר מצינו למימר שמליקה בקדשים אינה מתיר חדש אלא‬
‫דכמו שאמרה תורה שדרסה אינה פוסלת במליקת עוף של קדשים ואדרבה‬
‫מצותה בכך כ"כ מה שאמרה תורה שבעינן שבירת המפרקת היא מחמת זה‬
‫שהמפרקת מכלל סימני השחיטה היא‪.‬‬
‫ונראה להביא ראיה לזה מסוגית הש"ס דחולין דף כח‪ .‬בהא דרב‬
‫אדא בר אהבה שס"ל אחד בעוף הוא ושט ולא קנה ופריך הגמ' ת"ש כיצד‬
‫מולקין חטאת העוף חותך שדרה ומפרקת בלא רוב בשר עד שמגיע לושט או‬
‫לקנה הגיע לושט או לקנה חותך סימן אחד ורוב בשר עמו ובעולה שנים או‬
‫רוב שנים ועל זה מסיק הש"ס דלמא שאני התם דאיכא שדרה ומפרקת‪ ,‬ועיין‬

‫‪4‬‬

‫בדין שבירת המפרקת במליקת קדשים ובנחירת חולין‬

‫בבית הלוי ח"ב סימן ט"ז שכתב להוכיח שגם לרב אדא בר אהבה דס"ל‬
‫דשחיטת הקנה לא מהני כלל בעוף ואם שחט הושט אין צריך שוב לשחוט‬
‫הקנה מ"מ מודה הוא שגם הקנה בתורת שחיטה הוא אף בעוף וכשחותך את‬
‫הקנה חשיב כעוסק במעשה השחיטה ולא הוי כמי שחותך ביד או ברגל של‬
‫הבהמה אלא הכל בכלל שחיטה הוא ולכן אם שחט שני הסימנים ובדרך‬
‫שחיטתו נשחט הקנה מקודם ואח"כ נשחט הושט שחיטתו כשרה ולא אמרינן‬
‫ששחיטת הקנה בעוף לא נחשבת מכלל השחיטה ונמצא שבכה"ג כבר נטרפה‬
‫קודם השחיטה ע"י פסיקת הגרגרת והוכיח כן מהא דקאמרה הגמ' שאף לרב‬
‫אדא בר אהבה מהני במליקה חתיכת הקנה עם שבירת המפרקת ואי אין הקנה‬
‫בכלל תורת שחיטה הרי נמצא שהוי כמו שמלק רק המפרקת ורוב בשר והניח‬
‫הסימנים שלמים שמליקתו פסולה אלא ע"כ שהקנה הוא ג"כ בכלל תורת‬
‫שחיטה ולכן במליקה סגי בלא שחיטת הושט מאחר דאיכא גם שבירת‬
‫השדרה והמפרקת בהדי חתיכת הקנה ע"ש‪.‬‬
‫אלא שעדיין יש להקשות שהרי לרב אדא בר אהבה הא דבעינן ושט‬
‫ולא קנה הוא מפני שחיות הבהמה תלויה בו כמו שפירש רש"י ומליקת הקנה‬
‫מהני בחטאת העוף משום דאיכא גם שדרה ומפרקת ולכן אזיל ליה חיותא‬
‫בכל דהו דהיינו בקנה כמו שפירש רש"י אבל מ"מ הרי לרב אדא בר אהבה‬
‫ודאי לא סגי בשחיטת הקנה עם תחיבת סכין לתוך הלב וכדומה אף שבכה"ג‬
‫ודאי ג"כ אזיל ליה חיותא בכל שהוא והטעם פשוט הוא דבעינן אזיל חיותא‬
‫ע"י שחיטה דוקא ואילו שחיטת הקנה לא מהני דבזה לא אזיל חיותא וזה‬
‫שאזיל חיותא בצירוף תחיבת סכין בלב אינו כלום שקריעת הלב אינה בכלל‬
‫הכשר שחיטה‪ ,‬וא"כ קשה איך מהני צירוף שבירת השדרה והמפרקת עם‬
‫מליקת הקנה שהרי אף שע"י שבירת השדרה והמפרקת אזיל חיותא מ"מ אין‬
‫זה ממעשה השחיטה ואם דינא הוא שנוסף לשבירת המפרקת בעינן חתיכת‬
‫סימן גם בעוף של קדשים הרי אותו הסימן דבעינן הוא סימן של שחיטה ולרב‬
‫אדא בר אהבה הסימן של שחיטה הוא הושט ולא הקנה‪ ,‬וע"כ צ"ל שכמו‬
‫ששחיטת הקנה הוא ממעשה השחיטה אף לרב אדא בר אהבה כ"כ שבירת‬
‫המפרקת היא בכלל מעשה השחיטה ולכן כיון דאיכא חתיכת שדרה ומפרקת‬

‫הרב יהודה דוד בלייך‬

‫‪5‬‬

‫שהיא ג"כ מכלל מעשה השחיטה סגי בזה דאזיל ליה חיותיה במליקת הקנה‪,‬‬
‫עכ"פ מוכח ששבירת המפרקת בדין קדשים אינה דין חדש בקדשים שבעי‬
‫שבירת המפרקת אלא שבקדשים שבירת המפרקת היא במקום חתיכת הסימן‬
‫והיינו מפני שהמפרקת ג"כ נחשבת כסימן של שחיטה‪.‬‬
‫אלא שעדיין יש להקשות איך מהני מליקה כששובר המפרקת קודם‬
‫חתיכת הסימנים‪ ,‬הרי מיד כששבר המפרקת נעשה טרפה ואיך יוכשר אח"כ‬
‫ע"י חתיכת הסימן‪ ,‬ועיין ברש"י שם דף כ‪ :‬דה"מ וכי שהקשה כן בכתבו וז"ל‬
‫וטרפה ליכא למימר שזה דרך הכשרה‪ ,‬ובאמת צריך לומר כן בנוגע לכל‬
‫מעשה שחיטה כמש"כ רש"י שם וז"ל וכן בכל השוחטין משנקב הוושט יש‬
‫כאן מעשה טרפה וכי גמר שחיטתו מיתכשרא אם לא שהה שיעור שהייה‪,‬‬
‫ועיין ברשב"א שם דף מב‪ .‬שכתב וז"ל אבל חיות מיהא אית בה משום הכי‬
‫הויא מליקת סימנים מליקה וטרפות ליכא למימר שזה דרך השחיטה וכו'‬
‫דמליקה נמי כשהוא חותך מפרקת ובשר מתעסק בהכשר מליקה הוא ושבירת‬
‫מפרקת ובשר במליקה כחתיכת סימנים בשחיטה עכ"ל‪.‬‬
‫ואין להקשות לפי הנ"ל ששבירת המפרקת ג"כ נחשבת ממעשה‬
‫השחיטה אלא שהיא כמו הגרמה שנחשבת כשחיטה פסולה א"כ בעוף של‬
‫חולין כשמתחיל עם שבירת המפרקת וגומר ע"י שחיטת הסימנים תהוי נבלה‬
‫ולא טרפה‪ ,‬זה ליתא שזה שכתבו רש"י והרשב"א ששחיטה ומליקה אין בהן‬
‫משום מעשה טרפות טרם שנגמר הכשר שחיטה או הכשר מליקה זהו מטעם‬
‫ש"זה דרך הכשרה" כמש"כ רש"י או מפני ש"זה דרך השחיטה" כמש"כ‬
‫הרשב"א אבל זה שאמר רחמנא שחוט הוא דוקא מן הצואר אבל כל שמתחיל‬
‫מן העורף אין זה דרך שחיטה ולכן שפיר הוי טרפה ולא נבלה‪.‬‬
‫אבל כל זה בנוגע למעשה שחיטה שהוא מן הצואר אמנם למ"ד אין‬
‫שחיטה לעוף מן התורה לא נתנה תורה שום הלכה לענין שחיטה אלא דין‬
‫נחירה לבד שצריך להמית את העוף ע"י חתיכת סימנים באיזה אופן שהוא‬
‫ולכן ס"ל להתוס' שמאחר שהמפרקת היא ג"כ בכלל סימני השחיטה לכן כל‬

‫‪6‬‬

‫בדין שבירת המפרקת במליקת קדשים ובנחירת חולין‬

‫שנעשה בו ממעשה נחירה יצא אף מידי טרפה שמאחר שלא נאמר בנחירה‬
‫שהיא מן הצואר דוקא ולא מן העורף הרי דרך נחירה בכך‪.‬‬
‫ונראה שזה שכתבנו שהמפרקת ג"כ בכלל סימני השחיטה הוא‬
‫מוכח ג"כ מדעת הראבי"ה המובאת במרדכי אות תר"ב בפירוש דברי רש"י‬
‫חולין דף כז‪ .‬דה"מ דלא לשוייה גיסטרא שפירש רש"י שלא יחתוך כל‬
‫המפרקת לשתים והראבי"ה פירש בדברי רש"י שס"ל דבכה"ג אסור‪ ,‬ובזה‬
‫דבריו לכאורה תמוהים הם דאחר שכבר גמר הכשר שחיטה מה איכפת לן אם‬
‫חתך גם את המפרקת לשתים‪ ,‬ועיין מש"כ הט"ז בזה בסי' כד ס"ק ב‪ .‬אמנם‬
‫נראה לפרש בדעת הראבי"ה שס"ל שזהו מפסולי השחיטה ושבאמת ישנן לא‬
‫חמש הלכות שחיטה אלא שש הלכות שחיטה אלא שחמש מהן הן הלכה‬
‫למשה מסיני‪ ,‬ובכללן דרסה שמרבינן מפשטא דקרא כמו שפירש רש"י שם דף‬
‫כז‪ ,.‬ואילו ההלכה דשלא לשוייה גיסטרא באה מלימוד מיוחד‪ .‬ואם כנים אנו‬
‫בזה שהאי דינא דלא לשוייה גיסטרא הוא מפסולי השחיטה כמו החמש‬
‫הלכות שחיטה ע"כ הוא משום שהמפרקת הוא בכלל סימני השחיטה אלא‬
‫שבאה הדרשה ללמד שחתיכת המפרקת לשתים בכלל נבלה היא כמו שבאמת‬
‫הדין הוא לענין הגרמה שהיא שחיטת הסימן שלא במקום שחיטה והוי מעשה‬
‫נבלה ואף אם נעשה ההגרמה אחר הכשר שחיטה הוי כמו שהייה במיעוט‬
‫בתרא אלא ששבירת המפרקת הוי נבלה אף אחר שחיטת כל הסימנים ואף אם‬
‫הגרמה במיעוט בתרא אינה נבלה שזהו הגזה"כ שלא לשוייה גיסטרא‬
‫שהפסוק בא לאסור שלא יגמור מעשה השחיטה ע"י שבירת המפרקת‪.‬‬
‫ובזה יש מקום לישב עכ"פ בדוחק דברי התוספתא שהביא המרדכי‬
‫שבתוספתא תניא היה שוחט וחתך את הראש בבת אחת אם נתכוין לכך‬
‫שחיטתו פסולה ואי לאו שחיטתו כשרה‪ ,‬הרי שלפי התוספתא האי דינא‬
‫דשלא לשוייה גיסטרא הוא פסול בשחיטה אבל מ"מ שחיטתו פסולה רק אם‬
‫נתכוין לכך‪ ,‬ותימה הוא שאם האיסור הוא שלא להמית את הבהמה אלא ע"י‬
‫שחיטה וכל שהומתה שלא ע"י שחיטה נבלה היא כמו שפירש הט"ז בדעת‬
‫הראבי"ה מה לי אם נתכוין לכן או לא נתכוין לכך‪ ,‬אמנם לפי הנ"ל יש לפרש‬

‫הרב יהודה דוד בלייך‬

‫‪7‬‬

‫שהתוספתא ס"ל ששחיטה יש בה עכ"פ מצוה קיומית מקרא דוזבחת כמו‬
‫שס"ל להרמב"ם בספר המצות מצוה קמ"ו ובהל' שחיטה פ"א הל' א' ולזה‬
‫ס"ל להתוספתא שכל שנגמר מעשה השחיטה שוב לא איכפת לן במה שעושה‬
‫מעשה שאינו ממעשה השחיטה אבל כשמתכוין לעשות גיסטרא הוי כמו‬
‫שמתכוין שלא לקיים מצות התורה והוי כמו כונה להיפך וא"כ נשאר עכ"פ‬
‫באיסור אינו זבוח‪ ,‬ובתוספתא באמת נקט לשון שחיטתו פסולה ולא נקט‬
‫לשון שחיטתו נבלה ולפי הנ"ל יש לפרש שהתוספתא ס"ל שבאמת אינה נבלה‬
‫אלא פסולה מצד איסור אינו זבוח‪ ,‬וכל זה שייך רק אם המפרקת שייכת היא‬
‫למעשה שחיטה לכן כשגומרה בכונה שלא כפי מצות התורה שייך בה איסור‬
‫אינו זבוח אבל אי אין לה שייכות כלל למעשה שחיטה לא שייך לומר שכונתו‬
‫לעשות גיסטרא הוי כונה להיפך בקיום מצות וזבחת‪.‬‬
‫והרוחנו בזה גם לבאר דעת רש"י במה שחולק על התוס' וס"ל‬
‫שנחירה לא מהני להוציא מידי איסור טרפה שבא ע"י שבירת המפרקת והיינו‬
‫שיש לפרש שרש"י ס"ל דשלא לשוייה גיסטרא איסור הוא כמו שפירש‬
‫הראבי"ה בדבריו וס"ל שלמ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה לא נאמרו בו שום‬
‫פסולי שחיטה וגם לא נאמר בו איסור שלא לשוייה גיסטרא וס"ל שזה‬
‫שהמפרקת היא כמו אחד מהסימנים שבהם נאמר דין שחיטה אף שהוי כאחד‬
‫מהסימנים הן לענין קדשים והן לענין חולין מ"מ טעם הדבר שונה מזה לזה‪,‬‬
‫והיינו שכל שיש בו משום שחיטה תורת סימן עליו ולכן זה שבקדשים‬
‫המפרקת תורת סימן עליה נובע הוא מחיוב מליקה שדינו כשחיטה בקדשים‬
‫ומליקת שדרה ומפרקת היא כמו שחיטת הסימנים‪ ,‬אבל בחולין יש לפרש‬
‫שרש"י ס"ל שזה שהמפרקת נחשבת כסימן אינו משום חיוב שחיטה שבה‬
‫שהרי אין בה תורת שחיטה כלל אלא אדרבה זה שנחשבת כסימן הוא מטעם‬
‫ההלכה שלא לשוייה גיסטרא שהוא איסור באופן השחיטה ובאיסור זה‬
‫נתחדש שהמפרקת דינה כאחד מסימני השחיטה‪ ,‬ולכן למ"ד אין שחיטה לעוף‬
‫מן התורה נמצא שלא נאמר בעוף שום הלכה מהלכות שחיטה והרי נמצא‬
‫שלא חידשה תורה שהמפרקת בכלל שחיטה היא שנאמר בה איסור שבירה‬
‫כמו שנאמר איסור הגרמה בנוגע לסימני שחיטה ומאחר שבעוף לא נאמרה‬

‫‪8‬‬

‫בדין שבירת המפרקת במליקת קדשים ובנחירת חולין‬

‫שום הלכה בנוגע למפרקת אינה בכלל הסימנים אף לענין נחירה ולכן אם‬
‫שבר המפרקת של עוף מצד העורף קודם שחתך את הסימנים כבר נעשה‬
‫טרפה קודם שהתחיל מעשה הנחירה ולכן אין בהנחירה בכדי להוציא מידי‬
‫טרפה שלא באה מחמת נחירה‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful