‫סדר פסח‬

‫דש‬
ֵ ‫ק‬
ַ
‫סבְר ִי מָר ָנ ָן וְרַבָנ ָן וְר ַבותַי וחברי‬
ַ
‫בָרוך ְ אתָה יי אֱלֹהֵינו מֶלֶך ְ הָעולָם‬
.‫בור ֵא פְר ִי הַגָפֶן‬
‫עם‬
ָ ‫חר בָנו מִכ ָל‬
ַ ָ‫שר ב‬
ֶ ֲ‫ א‬,‫בָרוך ְ אתָה יי אֱלֹהֵינו מֶלֶך ְ הָעולָם‬
‫ וַתִתֶן לָנו יי אֱלֹהֵינו‬.‫שנו בְמִצ ְותָיו‬
ָ ‫ד‬
ְ ‫ק‬
ִ ְ ‫וְרומְמָנו מִכ ָל לָשון ו‬
‫חג‬
ַ ‫ אֶת יום‬,‫ששון‬
ָ ְ‫חג ִים וזְמַנ ִים ל‬
ַ ,‫חה‬
ָ ְ‫שמ‬
ִ ְ‫דים ל‬
ִ ‫ע‬
ֲ ‫בְאהֲבָה מו‬
.‫ זֵכ ֶר לִיצ ִיאת מִצְר ָים‬,‫דש‬
ֶ ֹ‫קר ָא ק‬
ְ ִ‫חרותֵנו מ‬
ֵ ‫ זְמַן‬,‫הַמַצות הַז ֶה‬
ָ‫שך‬
ֶ ‫ד‬
ְ ‫ק‬
ָ ‫די‬
ֵ ‫ע‬
ֲ ‫ ומו‬,‫שתָ מִכ ָל הָע ַמִים‬
ְ ‫ד‬
ַ ‫ק‬
ִ ‫חרְתָ ו ְאותָנו‬
ַ ָ‫כ ִי בָנו ב‬
‫שרָאֵל‬
ְ ‫דש י‬
ֵ ‫ק‬
ַ ְ‫ מ‬,‫ בָרוך ְ אתָה יי‬.‫חלְתָנו‬
ַ ְ ‫ הִנ‬,‫בְאהֲבָה ובְר ָצון‬
.‫וְהַזְמַנ ִים‬
Attention my friends,
Blessed are You, L-rd, our G-d, King of the universe, who creates the fruit of the
vine.
Blessed are You, G-d, our G-d, King of the universe, who has chosen us from
among all people, and raised us above all tongues, and made us holy through His
commandments. And You, G-d, our G-d, have given us in love (On Shabbat add:
[Shabbaths for rest and]) festivals for happiness, feasts and festive seasons for
rejoicing (On Shabbat add: [this Shabbat-day and]) the day of this Feast of
Matzot and this Festival of holy convocation, the Season of our Freedom (On
Shabbat add: [in love]), a holy convocation, commemorating the departure from
Egypt. For You have chosen us and sanctified us from all the nations, and You
have given us as a heritage Your holy (On Shabbat add: [Shabbat and]) Festivals
(On Shabbat add: [in love and favor]), in happiness and joy. Blessed are You, Gd, who sanctifies (On Shabbat add: [the Shabbat and]) Israel and the festive
seasons.
1

The Maharal of Prague says that there is deep symbolism
involved when one washes his hands for the purpose of a
Mitzvah. Hands represent the beginning of the human body,
for when one stretches out his hands to reach forward or
above, it is the hands that are at the front or at the top of the
body. The Maharal explains that that the way one begins an
action greatly influences the direction and tone of all that
."‫דים‬
ַ ָ‫י‬
follows from that point, and therefore, even a seemingly
insignificant sin, but one involving the "bodily leader," is
particularly wrong, for a misguided beginning will lead to
an incomplete and incorrect conclusion. On Pesach, the
Maharal continues, we should be extremely careful in our
observance of this idea, for Pesach is the annual point of
beginning for everything that exists, in all times.

‫חץ‬
ַ ְ ‫ור‬
‫טיל ַת‬
ִ ְ ‫על נ‬
ַ " ‫דיים וְאֵין מְבָרְכ ִין‬
ַ ַ ‫טל ִין אֶת הַי‬
ְ ‫נו‬
(Wash hands without reciting the
blessing.)

‫כַרְפַס‬
.‫ ומְבָרְכ ִין‬,‫טובְל ִין כַרְפ ַס פ ָחות מִכְז ַית בְמֵי מֶל ַח‬
.‫דמָה‬
ָ ֲ‫ בור ֵא פְר ִי הָא‬,‫בָרוך ְ אתָה יי אֱלֹהֵינו מֶל ֶך ְ הָעול ָם‬
Karpas (Parsley)
READER:
Spring is here. The world is alive and new; the bonds of winter cold are
broken. Nature is reborn and the earth feels free and young again. The
trees are budding; behind the buds lie flowers. The surprise of the world is
about to burst open.
In Mitzrayim, our ancestors awoke from their sleep in chains to the life of
freedom; in the long wandering out of bondage, our people were reborn
into a new life.
BORUCH ATTO ADONOI ELOHENU MELECH HO'OLOM BORE
P'RI HO'ADOMO
(Take the parsley, symbol of spring and hope, and dip it into the salt water,
symbol of the bitterness and tears of our people, and eat it.)

2

An
interesting
remembrance of
dipping twice is to
recall our coming
and going from
Egypt. Recall the
first Jew to Egypt,
Yosef, was sold by
his brothers. They
masked the sale to
their father by
dipping his coat in
blood to appear
that he was killed.
It’s fitting then
that we left Egypt
with a second
dipping:
the
hyssop branch into
blood to spread on
our
doorways
before the final
plague to the
firstborn.
Good
thing, nowadays,
we just use salt
water...

‫יחץ‬
.‫חצ ִי הַג ָדול לָאֲפ ִיקומָן‬
ֵ ַ‫שתַים ומַצְפ ְין אֶת ה‬
ְ ִ ‫עית ל‬
ִ ָ ‫על הַבַית יבְצ ַע אֶת הַמַצ ָה הָאֶמְצ‬
ַ ַ‫ב‬
YACHATZ
(From the three Matzos, the host takes the middle piece, breaks it in two, and wraps one
of the halves in a napkin. This special Matzah is called the Afikomen and will serve as
the final dessert of the supper. It is customary to hide the Afikomen so that the children
may search and find it at the conclusion of the meal, and receive token gifts for its return.
The host holds up the remaining Matzos, and says:)
HOST:
HO LACH-MO AN-YO, DEE A-CHO-LOO AV-HO-SO-NO B'AR-O D'MEETZ-RAYEEM.
ALL: This is the bread of affliction, the simple bread which our ancestors ate in the land
of Egypt. Let all who are hungry come and eat with us. Let all who are enslaved become
free. Let all who are oppressed become liberated.

‫מגיד‬
Raise the tray with the matzot and say: This is the
bread of affliction that our fathers ate in the land
of Egypt. Whoever is hungry, let him come and
eat; whoever is in need, let him come and conduct
the Seder of Passover. This year we are here; next
year in the land of Israel. This year we are slaves;
next year we will be free.
The tray with the matzot is moved aside, and the
second cup is POURED. (Do not drink it yet).
Now the child asks "Mah Nishtana?"
What makes this night different from all other
nights?
On all nights we need not dip even once, on this
night we do so twice!
On all nights we eat chametz or matzah, and on
this night only matzah. On all nights we eat any
kind of vegetables, and on this night maror! On all
nights we eat sitting upright or reclining, and on
this night we all recline!

3

‫את‬
ֶ ‫ה‬
ַ ‫בי‬
ִ ְ‫מג‬
ַ ‫מצות‬
ַ ‫ה‬
ַ ‫את‬
ֶ ‫לה‬
ֶ ַ‫מג‬
ְ
:‫בקול רָם‬
ְ ‫מר‬
ֵ ‫ערָה ו ְאו‬
ָ ‫ק‬
ְ ‫ה‬
ַ
‫עא‬
ָ ְ ‫די אֲכ ָלו אבְהָתָנ ָא בְאר‬
ִ ‫ענ ְי ָא‬
ַ ‫חמָא‬
ְ ַ‫הָא ל‬
ְ‫דצְר ִיך‬
ִ ‫ כ ָל‬,‫דכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל‬
ִ ‫ כ ָל‬.‫דמִצְר ָים‬
ְ
‫שנ ָה הַבָאה‬
ָ ְ‫ ל‬,‫שתָא הָכ ָא‬
ַ ָ‫ ה‬.‫סח‬
ַ ְ‫יֵיתֵי וְיפ‬
‫שנ ָה‬
ָ ְ‫ ל‬,‫עבְֵדי‬
ַ ‫שתָא‬
ַ ָ‫ ה‬.‫שרָאֵל‬
ְ ‫די‬
ְ ‫עא‬
ָ ְ ‫בְאר‬
.‫הַבָאה בְנ ֵי חור ִין‬
,‫חן‬
ָ ‫ל‬
ְ ‫ש‬
ֻ ‫ה‬
ַ ‫על‬
ַ ‫מ‬
ֵ ‫ערָה‬
ָ ‫ק‬
ְ ‫ה‬
ָ ‫סיר‬
ִ ‫מ‬
ֵ
‫חד‬
ָ ‫א‬
ֶ ‫בן או‬
ֵ ‫ה‬
ַ ‫כאן‬
ַ ְ ‫שנ ִי ו‬
ֵ ‫מוז ְגין כוס‬
:‫אל‬
ֵ ‫בים שו‬
ִ ‫ס‬
ֻ ‫מ‬
ְ ‫ה‬
ַ ‫מן‬
ִ
?‫שתַנ ָה הַלַיְלָה הַזֶה מִכ ָל הַלֵילות‬
ְ ִ ‫מַה נ‬
,‫חמֵץ ומַצ ָה‬
ָ ‫שבְכ ָל הַלֵילות אנו אוכְלִין‬
ֶ
.‫ כולו מַצ ָה‬- ‫הַלַיְלָה הַז ֶה‬
- ,‫שאר יְר ָקות‬
ְ ‫שבְכ ָל הַלֵילות אנו אוכְלִין‬
ֶ
‫שבְכ ָל הַלֵילות אֵין אֶנו‬
ֶ .‫הַלַיְלָה הַז ֶה מָרור‬
‫ הַלַיְלָה הַז ֶה‬- ,‫חת‬
ָ ֶ‫עם א‬
ַ ַ‫מַטְבִילִין אֲפִילו פ‬
.‫עמִים‬
ָ ְ‫שתֵי פ‬
ְ
‫שבִין ובֵין‬
ְ ‫שבְכ ָל הַלֵילות אנו אוכְלִין בֵין יו‬
ֶ

The tray is restored to its place with the matzah
partly uncovered. Now the story begins…
We were slaves to Pharaoh in Egypt, and the L-rd, our
G-d, took us out from there with a strong hand and with
an outstretched arm. If the Holy One, blessed be He, had
not taken our fathers out of Egypt, then we, our children
and our children's children would have remained
enslaved to Pharaoh in Egypt. Even if all of us were
wise, all of us understanding, all of us knowing the
Torah, we would still be obligated to discuss the exodus
from Egypt; and everyone who discusses the exodus
from Egypt at length is praiseworthy.
It happened that Rabbi Eliezer, Rabbi Yehoshua, Rabbi
Elazar ben Azaryah, Rabbi Akiva and Rabbi Tarphon
were reclining [at a seder] in B'nei Berak. They were
discussing the exodus from Egypt all that night, until
their students came and told them: "Our Masters! The
time has come for reciting the morning Shema!"

.‫חן‬
ָ ‫ל‬
ְ ‫ש‬
ֻ ‫ה‬
ַ ‫על‬
ַ ‫ערָה‬
ָ ‫ק‬
ְ ‫ה‬
ַ ‫את‬
ֶ ‫ח‬
ַ ‫מנ ִי‬
ֵ
‫עת‬
ַ ‫ש‬
ְ ‫ב‬
ִ ‫מגלות‬
ְ ‫הי ֶינ ָה‬
ְ ‫ת‬
ִ ‫מצות‬
ַ ‫ה‬
ַ
.‫דה‬
ָ ָ‫הג‬
ַ ‫ה‬
ַ ‫מירַת‬
ִ ‫א‬
ֲ
‫ ו ַיוצ ִיאֵנו יי‬,‫עבִָדים הָיינו לְפַרְעֹה בְמִצְר ָים‬
ֲ
.‫ע נ ְטוי ָה‬
ַ ‫קה ובִז ְרו‬
ָ ָ ‫חז‬
ֲ ‫שם בְי ָד‬
ָ ִ‫אֱלֹהֵינו מ‬
‫קדוש‬
ָ ַ‫וְאִלו לֹא הוצ ִיא ה‬
‫ הֲר ֵי אנו‬,‫בָרוך ְ הוא אֶת אֲבותֵינו מִמִצְר ָים‬
‫דים הָיינו‬
ִ ָ‫שע ְב‬
ֻ ְ‫ובָנֵינו ובְנ ֵי בָנֵינו מ‬
,‫חכָמִים‬
ֲ ‫ וַאֲפִילו כֻלָנו‬.‫לְפַרְעֹה בְמִצְר ָים‬
‫עים‬
ִ ‫ד‬
ְ ‫ כֻלָנו יו‬,‫קנ ִים‬
ֵ ְ ‫ כֻלָנו ז‬,‫כֻלָנו נ ְבונ ִים‬
‫ספֵר בִיצ ִיאת‬
ַ ְ‫עלֵינו ל‬
ָ ‫ מִצ ְו ָה‬,‫אֶת הַתור ָה‬
‫ספֵר בִיצ ִיאת‬
ַ ְ‫ וְכ ָל הַמַרְבֶה ל‬.‫מִצְר ַים‬
.‫שבָח‬
ֻ ְ‫מִצְר ַים הֲר ֵי ז ֶה מ‬
‫ע וְרַבִי‬
ַ ‫ש‬
ֻ ‫עז ֶר וְרַבִי י ְהו‬
ֶ ‫שה בְרַבִי אֱלִי‬
ֶ ‫ע‬
ֲ ַ‫מ‬
‫קיבָא וְרַבִי‬
ִ ‫ע‬
ֲ ‫עזַר ְי ָה וְרַבְי‬
ֲ ‫עז ָר בֶן‬
ָ ְ‫אֶל‬
‫ וְהָיו‬,‫סבִין בִבְנ ֵי בְר ַק‬
ֻ ְ‫שהָיו מ‬
ֶ ‫טר ְפון‬
ַ
‫ספְר ִים בִיצ ִיאת מִצְרַים כ ָל אותו הַלַיְלָה‬
ַ ְ‫מ‬

Blessed is the Omnipresent One, blessed be He! Blessed is‫שנָתַן‬
ֶ
ְ ‫ בָרוך‬.‫ בָרוך ְ הוא‬,‫הַמָקום‬
He who gave the Torah to His people Israel, blessed be
‫ כ ְנֶג ֶד‬.‫ בָרוך ְ הוא‬,‫שרָאֵל‬
ְ ‫עמו י‬
ַ ְ‫ל‬
He! The Torah speaks of four children: One is wise, one is
wicked, one is simple and one does not know how to ask. . ‫דבְר ָה תור ָה‬
ִ

ְ ‫בָרוך‬
‫תור ָה‬

‫בנ ִים‬
ָ ‫עה‬
ָ ‫ב‬
ָ ְ‫אר‬

‫ וְאֶחָד‬,‫ וְאֶחָד רָשָע‬,‫אֶחָד חָכָם‬
.‫ וְאֶחָד שֶאֵינו יודֵעַ לִשְאול‬,‫תָם‬

The wise one, what does he say? "What are the
testimonies, the statutes and the laws which the L-rd, our
G-d, has commanded you?" You, in turn, shall instruct him
in the laws of Passover, [up to] `one is not to eat any
‫עדות‬
ֵ ָ‫ה‬
dessert after the Passover-lamb.'

‫מר? מַה‬
ֵ ‫מה הוא או‬
ָ
‫כם‬
ָ ‫ח‬
ָ
‫שר צ ִו ָה יי אֱלֹהֵינו‬
ֶ ֲ‫טים א‬
ִ ָ‫שפ‬
ְ ִ‫קים וְהַמ‬
ִ ‫ח‬
ֻ ַ‫וְה‬
The wicked one, what does he say? "What is this service to
:‫סח‬
ַ ֶ‫אֶתְכ ֶם? וְאף אתָה אֱמָר לו כְהִלְכות הַפ‬
you?!" He says `to you,' but not to him! By thus excluding
.‫סח אֲפִיקומָן‬
ַ ֶ‫חר הַפ‬
ַ ‫טיר ִין א‬
ִ ְ‫אֵין מַפ‬
himself from the community he has denied that which is
fundamental. You, therefore, blunt his teeth and say to
him: "It is because of this that the L-rd did for me when I‫דה‬
ָ ֹ‫עב‬
ֲ ָ‫ה‬
left Egypt"; `for me' - but not for him! If he had been there,
‫שהוצ ִיא‬
ֶ
he would not have been redeemed!"

‫מר? מָה‬
ֵ ‫מה הוא או‬
ָ
‫שע‬
ָ ָ‫ר‬
‫ ולְפִי‬.‫ וְלֹא לו‬- ‫הַזֹאת לָכ ֶם? לָכ ֶם‬
‫ וְאף אתָה‬. ‫קר‬
ָ ‫ע‬
ִ ְ‫עצ ְמו מִן הַכְלָל כָפַר ב‬
ַ ‫אֶת‬
The simpleton, what does he say? "What is this?" Thus‫שה‬
ָ ‫ע‬
ָ ‫עבור ז ֶה‬
ֲ ַ‫ ב‬:‫שנ ָיו וֶאֱמֹר לו‬
ִ ‫קהֵה אֶת‬
ְ ַ‫ה‬
you shall say to him: "With a strong hand the L-rd took us
‫ אִילו‬.‫ וְלֹא לו‬- ‫ לִי‬.‫יי לִי בְצ ֵאתִי מִמִצְר ָים‬
out of Egypt, from the house of slaves."
.‫ לֹא הָי ָה נִג ְאל‬,‫שם‬
ָ ‫הָי ָה‬
As for the one who does not know how to ask, you must
initiate him, as it is said: "You shall tell your child on thatָ‫מר? מַה זֹאת? וְאמַרְת‬
ֵ ‫או‬
day, `It is because of this that the L-rd did for me when I
‫ מִבֵית‬,‫הוצ ִיאנו יי מִמִצְר ָים‬
left Egypt.'"

4

‫מה הוא‬
ָ ‫תם‬
ָ
‫ בְחֹז ֶק י ָד‬:‫אֵלָיו‬
.‫דים‬
ִ ָ‫עב‬
ֲ

,‫ אתְ פְתַח לו‬- ‫שאול‬
ְ ‫ל‬
ִ ‫ע‬
ַ ‫ד‬
ֵ ‫אינו יו‬
ֵ ‫ש‬
ֶ ְ‫ו‬

In the beginning our fathers served idols (unlike shamans—
who are earth honoring folk); but now the Omnipresent One
has brought us close to His service, as it is said: "Joshua said
to all the people: Thus said the Lrd, the G-d of Israel, `Your
fathers used to live on the other side of the river - Terach, the
father of Abraham and the father of Nachor, and they served
other gods.
"And I took your father Abraham from beyond the river, and
I led him throughout the whole land of Canaan. I increased
his seed and gave him Isaac, and to Isaac I gave Jacob and
Esau. To Esau I gave Mount Seir to possess it, and Jacob and
his sons went down to Egypt."
Blessed is He who keeps His promise to Israel, blessed be
He! For the Holy One, blessed be He, calculated the end [of
the bondage], in order to do as He had said to our father
Abraham at the "Covenant between the Portions," as it is
said: "And He said to Abraham, `You shall know that your
seed will be strangers in a land that is not theirs, and they
will enslave them and make them suffer, for four hundred
years. But I shall also judge the nation whom they shall
serve, and after that they will come out with great wealth.'"
According to the instructions of Rabbi Isaac Luria, the
wine cup is now raised and the Matzot are covered.
This is what has stood by our fathers and us! For not just one
alone has risen against us to destroy us, but in every
generation they rise against us to destroy us; and the Holy
One, blessed be He, saves us from their hand!
Put down the wine cup and uncover the Matzah.

,‫דה זָר ָה הָיו אֲבותֵינו‬
ָ ‫עבו‬
ֲ ‫די‬
ֵ ְ‫מִתְחִלָה עוב‬
:‫שנֶאֱמַר‬
ֶ ,‫דתו‬
ָ ֹ‫עב‬
ֲ ַ‫קרְבָנו הַמָקום ל‬
ֵ ‫שיו‬
ָ ְ ‫עכ‬
ַ ְ‫ו‬
‫ כֹה אמַר יי‬,‫עם‬
ָ ָ‫ע אֶל כ ָל ה‬
ַ ‫ש‬
ֻ ‫וַיֹאמֶר י ְהו‬
‫שבו‬
ְ ָ ‫עבֶר הַנָהָר י‬
ֵ ְ‫ ב‬: ‫שרָאֵל‬
ְ ‫אֱלֹהֵי י‬
‫ תֶר ַח אֲבִי אבְרָהָם וַאֲבִי‬,‫אֲבותֵיכ ֶם מֵעולָם‬
‫קח אֶת‬
ַ ֶ‫ וָא‬.‫חר ִים‬
ֵ ֲ‫עבְדו אֱלֹהִים א‬
ַ ַ ‫ ו ַי‬,‫נ ָחור‬
ְ‫עבֶר הַנָהָר ו ָאולֵך‬
ֵ ֵ‫אֲבִיכ ֶם אֶת אבְרָהָם מ‬
‫ וָארְבֶה אֶת זַר ְעו‬,‫ען‬
ַ ָ ‫אותו בְכ ָל אֶר ֶץ כ ְנ‬
‫עקֹב‬
ֲ ַ ‫חק אֶת י‬
ָ ְ ‫ וָאֶתֵן לְיצ‬,‫חק‬
ָ ְ ‫וָאֶתֵן לו אֶת יצ‬
‫עיר‬
ִ ‫ש‬
ֵ
‫שו אֶת הַר‬
ָ ‫ע‬
ֵ ְ‫ וָאֶתֵן ל‬.‫שיו‬
ָ ‫ע‬
ֵ ‫וְאֶת‬
.‫עקֹב ובָנ ָיו יָר ְדו מִצְר ָים‬
ֲ ַ ‫ וְי‬,‫שת אֹתו‬
ֶ ֶ ‫לָר‬
.‫ בָרוך ְ הוא‬,‫שרָאֵל‬
ְ ‫חתו לְי‬
ָ ‫ט‬
ָ ְ‫בָרוך ְ שומֵר הַב‬
,‫קץ‬
ֵ ַ‫שב אֶת ה‬
ַ ‫ח‬
ִ
‫קדוש בָרוך ְ הוא‬
ָ ַ‫שה‬
ֶ
‫שאמַר לְאבְרָהָם אבִינו‬
ֶ
‫עשות כ ְמו‬
ֲ ַ‫ל‬
‫ וַיֹאמֶר‬:‫שנֶאֱמַר‬
ֶ ,‫הַבְתָר ִים‬
‫בֵין‬
‫בִבְר ִית‬
‫עך ָ בְאֶר ֶץ‬
ֲ ְ ‫דע כ ִי ג ֵר יהְי ֶה זַר‬
ַ ֵ‫ יָדֹע ת‬,‫לְְאבְר ָם‬
‫ענו אֹתָם ארְבַע מֵאות‬
ִ ְ ‫עבָדום ו‬
ֲ ַ ‫ ו‬,‫לֹא לָהֶם‬
‫דן אנֹכ ִי‬
ָ ‫עבֹדו‬
ֲ ַ ‫שר י‬
ֶ ֲ‫ ו ְגם אֶת הַגוי א‬.‫שנה‬
.‫חר ֵי כ ֵן יֵצ ְאו בִרְכ ֻש ג ָדול‬
ֲ ‫וְא‬
‫סה א ֶת הַמַצות ומַגְב ִיה ַ א ֶת‬
ֶ ַ ‫מְכ‬
.‫ה ַכוס‬

‫שלֹא‬
ֶ ?‫דה לַאֲבותֵינו וְל ָנו‬
ָ ְ‫עמ‬
ָ ‫ש‬
ֶ
‫וְהִיא‬

Go forth and learn what Laban the Aramean wanted to do to
ָ ‫עמַד‬
ָ ‫חד בִלְבָד‬
ָ ֶ‫א‬
our father Jacob. Pharaoh had issued a decree against the ‫ אֶל ָא‬,‫על ֵינו לְכ ַלותֵנו‬
ֲ ‫ע‬
ַ ‫עומְהָ ִאֲר‬
‫ָדור לָבָן‬
‫קש‬
ֵ ‫דורַה בִו‬
‫לְמַד מ‬
male children only, but Laban wanted to uproot everyone - ‫עשות‬
‫ל ֵינו‬
ַָ‫דיםמִי ל‬
‫שֵאבְכוָל‬
ֶ‫צ‬
as it is said: "The Aramean wished to destroy my father; and ‫על‬
ַ ‫שפַרְעֹה לֹא גָז ַר אֶלָא‬
ֶ .‫עקֹב אבִינו‬
ֲ ַ ‫לְי‬
he went down to Egypt and sojourned there, few in number; ,‫עקור אֶת הַכֹל‬
ֲ ַ‫קש ל‬
ֵ ִ‫הַזְכָר ִים וְלָבָן ב‬
and he became there a nation - great and mighty and
‫ וַיֵר ֶד מִצְר ַיְמָה ו ַיָג ָר‬,‫ אֲרַמִי אֹבֵד אבִי‬:‫שנֶאֱמַר‬
ֶ
numerous."

‫עצום‬
ָ ,‫שם לְגוי ג ָדול‬
ָ ‫ וַיְהִי‬,‫עט‬
ָ ְ‫שם בִמְתֵי מ‬
ָ

"And he went down to Egypt" forced by Divine decree.
.‫דבור‬
ִ ַ‫על פִי ה‬
ַ ‫ אנוס‬- ‫ וַיֵר ֶד מִצְר ַיְמָה‬.‫וָר ָב‬
"And he sojourned there" - this teaches that our father Jacob
did not go down to Egypt to settle, but only to live there
ֲ ַ ‫שלֹא יָר ַד י‬
ֶ ‫ מְלַמֵד‬- ‫שם‬
ָ ‫ו ַיָג ָר‬
temporarily. Thus it is said, "They said to Pharaoh, We have ‫עקֹב אב ִינו‬
come to sojourn in the land, for there is no pasture for your :‫שנֶאֱמַר‬
ֶ ,‫שם‬
ָ ‫ע בְמִצְר ַים אֶלָא לָגור‬
ַ ‫ק‬
ֵ ַ‫שת‬
ְ ִ‫לְה‬
servants' flocks because the hunger is severe in the land of ‫ כ ִי אֵין‬,‫ ל ָגור ב ָאר ֶץ ב ָאנו‬,‫וַיֹאמְרו אֶל פַרְעֹה‬
Canaan; and now, please, let your servants dwell in the land
‫עב‬
ָ ָ ‫ כ ִי כָבֵד הָר‬, ָ‫דיך‬
ֶ ָ‫עב‬
ֲ ַ‫שר ל‬
ֶ ֲ‫עה לַצֹאן א‬
ֶ ְ ‫מִר‬
of Goshen."
"Few in number" as it is said: "Your fathers went down to Egypt
with seventy persons, and now, the L-rd, your G-d, has made you
as numerous as the stars of heaven."

‫דיך ָ בְאֶר ֶץ‬
ֶ ָ‫עב‬
ֲ ‫שבו נ ָא‬
ְ ֵ ‫ ו ְע ַתָה י‬.‫ען‬
ַ ָ ‫בְאֶר ֶץ כ ְנ‬
.‫שן‬
ֶ ‫ֹג‬
‫עים נֶפֶש‬
ִ ְ‫שב‬
ִ ְ‫ ב‬:‫שנֶאֱמַר‬
ֶ ‫ כְמָה‬- ‫עט‬
ָ ְ‫בִמְתֵי מ‬
ָ ‫שמְך‬
ָ
‫ ו ְע ַתָה‬, ‫יָר ְדו אֲבותֶיך ָ מִצְר ַָיְמָה‬
.‫שמַים לָרֹב‬
ָ ַ‫אֱלֹהֶיך ָ כ ְכוכְבֵי ה‬

"And he became there a nation" this teaches that Israel was
‫יי‬
distinctive there.

5

‫שרָאֵל מְצ ֻי ָנ ִים‬
ְ ‫שהָיו י‬
ֶ ‫ מְלַמֵד‬- ‫שם לְגוי‬
ָ ‫וַיְהִי‬
.‫שם‬
ָ

"Great, mighty," as it is said: "And the children of Israel‫שרָאֵל פ ָרו‬
ְ ‫ ובְנ ֵי י‬:‫שנֶאֱמַר‬
ֶ ‫ כ ְמו‬- ‫עצום‬
ָ ,‫ג ָדול‬
were fruitful and increased abundantly, and multiplied and
ְ ‫עצ ְמו בִמְאֹד‬
ַ ַ ‫שר ְצו וַיר ְבו וַי‬
ְ ‫וַי‬
became very, very mighty, and the land became filled with‫ וַתִמָל ֵא‬,‫מאֹד‬
.‫הָאר ֶץ אֹתָם‬
them."
"And numerous," as it is said: "I passed over you and saw
ֶ ‫ש‬
ָ ַ‫ רְבָבָה כְצֶמַח ה‬:‫שנֶאֱמַר‬
ֶ ‫ כְמָה‬- ‫וָר ָב‬
you wallowing in your bloods, and I said to you `By your‫דה‬
ָ ‫ע‬
ֲ ‫די‬
ִ ‫ע‬
ֲ ַ‫דל ִי וַתָבֹאִי ב‬
ְ ְ ‫ וַתִרְבִי וַתִג‬, ָ‫נְתַתִיך‬
blood you shall live,' and I said to you `By your blood you,‫דיים‬
shall live!' I caused you to thrive like the plants of the field,.‫ער ְי ָה‬
ֶ ְ ‫ערֹם ו‬
ֵ ְ‫ וְאת‬,‫ח‬
ַ ‫מ‬
ֵ ִ ‫ער ֵך ְ צ‬
ָ ‫ש‬
ְ ‫דים נָכֹנו ו‬
ַ ‫ש‬
ָ
and you increased and grew and became very beautiful your
ָ ְ‫סת ב‬
ֶ ‫ס‬
ֶ ‫מתְבו‬
ִ ְ ‫על ַיך ְ וָאֶרְאֵך‬
ָ ‫עבֹר‬
ֱ ֶ‫וָא‬
bosom fashioned and your hair grown long, but you were, ְ‫דמָיך‬
‫חיי‬
ֲ ְ ‫דמַיך‬
ָ ְ‫ וָאֹמַר ל ָך ב‬,‫חיי‬
ֲ ְ ‫דמַיך‬
ָ ְ‫וָאֹמַר ל ָך ב‬
naked and bare."
"The Egyptians treated us badly and they made us suffer, and
‫על ֵינו‬
ָ
they put hard work upon us."

‫ וַיתְנו‬,‫עננונו‬
ַ ְ ‫ו ַיָר ֵעו אֹתָנו הַמִצְר ִים וַי‬
.‫שה‬
ָ ‫ק‬
ָ ‫דה‬
ָ ‫ב‬
ֹ ‫ע‬
ֲ

"The Egyptians treated us badly," as it is said: Come, let us
act cunningly with [the people] lest they multiply and, if
‫ הָבָה‬:‫שנֶאֱמַר‬
ֶ ‫ כ ְמו‬- ‫וירעו אֹתָנו הַמִצְר ִים‬
there should be a war against us, they will join our enemies,
‫קר ֶאנ ָה‬
ְ ִ‫ וְהָי ָה כ ִי ת‬,‫חכְמָה לו פֶן ירְבֶה‬
ַ ְ‫נִת‬
fight against us and leave the land."

‫חם‬
ַ ְ ‫על שנְאֵינו ו ְנִל‬
ַ ‫סף ג ַם הוא‬
ַ ‫חמָה ו ְנו‬
ָ ְ ‫מל‬
ִ
.‫על ָה מִן הָאר ֶץ‬
ָ ְ ‫ ו‬,‫בָנו‬

"And they made us suffer," as it is said: "They set
taskmasters over [the people of Israel] to make them suffer
with their burdens, and they built storage cities for Pharaoh,
Pitom and Ramses."
‫שר ֵי‬
ָ

‫על ָיו‬
ָ ‫שימו‬
ִ ָ ‫ ו ַי‬:‫שנֶאֱמַר‬
ֶ ‫ כְמָה‬- ‫ענונו‬
ַ ְ ‫וַי‬
‫ער ֵי‬
ָ
‫ וַיבֶן‬.‫סבְלֹתָם‬
ִ ְ‫ענֹתו ב‬
ַ
‫ען‬
ַ ַ‫סים לְמ‬
ִ ‫מ‬
ִ

"And they put hard work upon us," as it is said: "The:‫שנֶאֱמַר‬
ֶ ‫ כ ְמו‬- ‫שה‬
ָ ‫ק‬
ָ ‫דה‬
ָ ֹ‫עב‬
ֲ ‫עלֵינו‬
ָ ‫וַיתְנו‬
Egyptians made the children of Israel work with rigor. And
. ְ‫שרָאֵל בְפָרֶך‬
ְ ‫עבִדו מִצְר ַים אֶת בְנ ֵי י‬
ֲ ַ ‫וַי‬
they made their lives bitter with hard work, with mortar and
with bricks and all manner of service in the field, all their
work which they made them work with rigor." And we cried ‫שמַע יי אֶת‬
ְ ִ ‫ ו ַי‬,‫עק אֶל יי אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינו‬
ַ ְ ‫ו ַנִצ‬
out to the L-rd, the G-d of our fathers, and the L-rd heard our‫עמָל ֵנו וְאֶת‬
ֲ
‫ענ ְיֵנו וְאֶת‬
ָ
‫ ו ַיַר ְא אֶת‬,‫קֹלֵנו‬
voice and saw our suffering, our labor and our oppression.

.‫חצ ֵנו‬
ֲ ַ‫ל‬

"And we cried out to the L-rd, the G-d of our fathers," as it is
said: "During that long period, the king of Egypt died; and:‫שנֶאֱמַר‬
ֶ ‫ כְמָה‬- ‫עק אֶל יי אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינו‬
ַ ְ ‫ו ַנִצ‬
the children of Israel groaned because of the servitude, and
, ‫וַיְהִי בַיָמִים הָרַבִים הָהֵם ו ַיָמָת מֶלֶך ְ מִצְר ַים‬
they cried out. And their cry for help from their servitude
,‫עקו‬
ָ ְ ‫דה ו ַיִז‬
ָ ‫עבו‬
ֲ ָ‫שרָאֵל מִן ה‬
ְ ‫וַיֵאנ ְחו בְנ ֵי י‬
rose up to G-d."

.‫דה‬
ָ ֹ‫עב‬
ֲ ָ‫עתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן ה‬
ָ ְ ‫שו‬
ַ ‫על‬
ַ ַ‫וַת‬

6

"And the L-rd heard our
voice" as it said: "And G-d
heard their groaning, and Gd remembered His covenant
with Abraham, Isaac and
Jacob." "And he saw our
suffering," this refers to the
separation of husband and
wife, as it is said: "G-d saw
the children of Israel and Gd took note." "Our labor,"
this refers to the "children,"
as it is said: "Every boy that
is born, you shall throw into

‫ כְמָה‬- ‫שמַע יי אֶת קֹלֵנו‬
ְ ִ ‫ו ַי‬
‫שמַע אֱלקים אֶת‬
ְ ִ ‫ ו ַי‬:‫שנֶאֱמַר‬
ֶ
‫ ו ַיִזְכור אֱלקים אֶת‬,‫קתָם‬
ָ ֲ‫נַא‬
‫חק‬
ָ ְ ‫ אֶת יצ‬,‫בְר ִיתו אֶת אבְרָהָם‬
‫ זו‬- ‫ענ ְי ֵנו‬
ָ ‫ ו ַיַר ְא אֶת‬.‫עקב‬
ֲ ַ ‫ואֶת י‬
‫ כְמָה‬,‫אֶר ֶץ‬
ְ ‫דר ֶך‬
ֶ
‫פְר ִישות‬
‫קים אֶת ב ְני‬
ִ ‫ וַיַר ְא אֱל‬:‫שנֶאֱמַר‬
ֶ
‫ וְאֶת‬. ‫קים‬
ִ ‫דע אֱל‬
ַ ֵ ‫שרָאֵל ו ַי‬
ְ ‫י‬
‫ כְמָה‬.‫הַב ָנ ִים‬
‫ אֵלו‬‫עמָל ֵנו‬
ֲ
‫ כ ָל הַב ֵן הַי ִלוד הַיְאֹר ָה‬:‫שנֶאֱמַר‬
ֶ
.‫חיון‬
ַ ְ‫של ִיכ ֻהו וְכ ָל הַב ַת ת‬
ְ ַ‫ת‬

"And our oppression," this refers to the pressure, as it is said:
"I have seen the oppression with which the Egyptians
oppress them."

‫ וְג ַם‬:‫שנֶאֱמַר‬
ֶ ‫ כְמָה‬,‫חק‬
ַ ‫ד‬
ְ ַ‫ ז ֶו ה‬- ‫חצ ֵנו‬
ֶ ַ‫וְאֶת ל‬
.‫חצ ִים אתָם‬
ֲ ‫שר מִצְר ַים ל‬
ֶ ֲ‫חץ א‬
ַ ַ‫רָאִיתִי אֶת הַל‬

"The L-rd took as out of Egypt with a strong hand and an
outstretched arm, and with a great manifestation, and with
signs and wonders."

,‫ע נ ְטוי ָה‬
ַ ‫קה ובִז ְר‬
ָ ָ ‫חז‬
ֲ ‫ו ַיוצִאֵנו יי מִמִצְר ַים בְי ָד‬
.‫ ובְאתות ובְמפְתִים‬,‫ובְמר ָא ג ָדל‬

"The L-rd took us out of Egypt," not through an angel, not
through a seraph and not through a messenger. The Holy
One, blessed be He, did it in His glory by Himself!

‫ ו ְלא‬, ְ‫די מַלְאך‬
ֵ ְ ‫על י‬
ַ ‫ לא‬- ‫ו ַיוצִאֵנו יי מִמִצְר ַים‬
‫ אֶלָא‬,‫ח‬
ַ ‫שלִי‬
ָ
‫די‬
ֵ ְ ‫על י‬
ַ ‫ ו ְלא‬,‫שר ָף‬
ָ
‫די‬
ֵ ְ ‫על י‬
ַ
:‫שנֶאֱמַר‬
ֶ ,‫עצ ְמו‬
ַ ְ‫קדוש בָרוך ְ הוא בִכ ְבודו וב‬
ָ ַ‫ה‬
‫ וְהִכ ֵיתִי‬,‫עבַרְתִי בְאֶר ֶץ מִצְר ַים בַלַיְלָה הַז ֶה‬
ָ ְ‫ו‬
,‫עד בְהֵמָה‬
ַ ְ ‫דם ו‬
ָ ‫כ ָל בְכור בְאֶר ֶץ מִצְר ַים מֵא‬
.‫ אֲנ ִי יי‬.‫טים‬
ִ ָ‫שפ‬
ְ ‫שה‬
ֶ ‫ע‬
ֱ ֶ‫ובְכ ָל אֱלֹהֵי מִצְר ַים א‬

Thus it is said: "In that night I will pass through the land of
Egypt, and I will smite every first-born in the land of Egypt,
from man to beast, and I will carry out judgments against all
the gods of Egypt, I the L-rd."
"I will pass through the land of Egypt," I and not an angel;
"And I will smite every first-born in the land of Egypt," I
and not a seraph;
"And I will carry out judgments against all the gods of
Egypt," I and not a messenger;

‫ אֲנ ִי ו ְלא‬- ‫עבַרְתִי בְאֶר ֶץ מִצְר ַים בַלַיְלָה הַז ֶה‬
ָ ְ‫ו‬
ְ ‫מַלְאך‬
‫ אֲנ ִי ו ְלא‬- ‫וְהִכ ֵיתִי כ ָל בְכור בְאֶר ֶץ מִצְר ַים‬
‫שר ָף‬
ָ
‫ אֲנ ִי‬- ‫טים‬
ִ ָ‫שפ‬
ְ ‫שה‬
ֶ ‫ע‬
ֱ ֶ‫ובְכ ָל אֱלֹהֵי מִצְר ַים א‬
.‫ח‬
ַ ‫שלִי‬
ָ ַ‫ולא ה‬

"I- the L-rd," it is I, and none other!

7

These are the Ten Plagues which the Holy One,
blessed be He, brought upon the Egyptians, namely as
follows:
When saying the ten plagues, spill from the cup
itself ten times. The wine remaining in the cup will
have become `wine that causes joy,' thus is not to be
spilled, but other wine is added to it to refill the cup

1.Blood.
2.Frogs.
3.Lice.
4.Wild Beasts.
5.Pestilence.
6.Boils.
7.Hail.
8.Locust.
9.Darkness.
10.Slaying of the Firstborn.

8

‫שר מַכות‬
ֶ ‫ע‬
ֶ ‫אֵלו‬
ְ‫קדוש בָרוך‬
ָ ַ‫שהֵבִיא ה‬
ֶ
‫על הַמִצְר ִים‬
ַ ‫הוא‬
:‫ וְאֵלו הֵן‬, ‫בְמִצְר ַים‬
‫דם‬
ָ .1
‫ע‬
ַ ‫ד‬
ֵ ְ ‫צְפֵר‬.2
‫כ ִנ ִים‬.3
‫ערוב‬
ָ .4
‫דבֶר‬
ֶ .5
‫חין‬
ִ ‫ש‬
ְ .6
‫בָרד‬.7
‫ארְבֶה‬.8
ְ ‫שך‬
ֶ ‫ח‬. 9
‫מַכ ַת בְכורות‬.10

How many levels of favors has the Omnipresent One
bestowed upon us:
If He had brought us out from Egypt, and had not
carried out judgments against them Dayenu, it would
have sufficed us!
If He had carried out judgments against them, and not
against their idols Dayenu, it would have sufficed us!
If He had destroyed their idols, and had not smitten
their first-born Dayenu, it would have sufficed us!
If He had smitten their first-born, and had not given us
their wealth Dayenu, it would have sufficed us!
If He had given us their wealth, and had not split the
sea for us Dayenu, it would have sufficed us!
If He had split the sea for us, and had not taken us
through it on dry land Dayenu, it would have sufficed
us!
If He had taken us through the sea on dry land, and
had not drowned our oppressors in it Dayenu, it would
have sufficed us!
If He had drowned our oppressors in it, and had not
supplied our needs in the desert for forty years
Dayenu, it would have sufficed us!
If He had supplied our needs in the desert for forty
years, and had not fed us the manna Dayenu, it would
have sufficed us!
If He had fed us the manna, and had not given us the
Shabbat Dayenu, it would have sufficed us!
If He had given us the Shabbat, and had not brought us
before Mount Sinai Dayenu, it would have sufficed us!
If He had brought us before Mount Sinai, and had not
given us the Torah Dayenu, it would have sufficed us!
If He had given us the Torah, and had not brought us
into the land of Israel Dayenu, it would have sufficed
us!
If He had brought us into the land of Israel, and had
not built for us the Beit Habechirah (Chosen House;
the Beit Hamikdash) Dayenu, it would have sufficed
us!
Thus how much more so should we be grateful to the
Omnipresent One for the doubled and redoubled
goodness that He has bestowed upon us; for He has
brought us out of Egypt, and carried out judgments
against them, and against their idols, and smote their
first-born, and gave us their wealth, and split the sea
for us, and took us through it on dry land, and drowned
our oppressors in it, and supplied our needs in the
desert for forty years, and fed us the manna, and gave
us the Shabbat, and brought us before Mount Sinai,
and gave us the Torah, and brought us into the land of
Israel and built for us the Beit Habechirah to atone for
all our sins.

!‫לינו‬
ֵ ‫ע‬
ָ ‫מקום‬
ָ ‫ל‬
ַ ‫עלות טובות‬
ֲ ‫מ‬
ַ ‫מה‬
ָ ‫כ‬
ַ

‫שה בָהֶם‬
ָ ‫ע‬
ָ ‫אִלו הוצ ִיאנו מִמִצְר ַים ו ְלא‬
.‫דיֵינו‬
ַ ,‫טים‬
ִ ָ ‫שפ‬
ְ
‫שה‬
ָ ‫ע‬
ָ ‫ ו לא‬,‫טים‬
ִ ָ ‫שפ‬
ְ
‫שה בָהֶם‬
ָ ‫ע‬
ָ ‫אִלו‬
.‫דיֵינו‬
ַ ,‫ב ֵאלֹהֵיהֶם‬
‫ ו ְלא הָר ַג אֶת‬,‫שה ב ֵאלֹהֵיהֶם‬
ָ ‫ע‬
ָ
‫אִלו‬
.‫דיֵינו‬
ַ ,‫ב ְכור ֵיהֶם‬
‫אִלו הָר ַג אֶת ב ְכור ֵיהֶם ו ְלא נָתַן ל ָנו אֶת‬
.‫דיֵינו‬
ַ ,‫מָמונ ָם‬
‫קר ַע ל ָנו אֶת‬
ָ ‫אִלו נָתַן ל ָנו אֶת מָמונ ָם ו ְלא‬
.‫דיֵינו‬
ַ
,‫הַי ָם‬
‫עב ֵיר ָנו‬
ֱ ֶ‫קר ַע ל ָנו אֶת הַי ָם וְלֹא ה‬
ָ ‫אִלו‬
.‫דיֵינו‬
ַ ,‫חרָב ָה‬
ָ ֶ ‫ב ְתוכו ב‬
‫קע‬
ַ ‫ש‬
ְ ‫חרָב ָה ו ְלא‬
ָ ֶ ‫עב ֵיר ָנו ב ְתוכו ב‬
ֱ ֶ‫אִלו ה‬
.‫דיֵינו‬
ַ ‫צֶַָר ֵנו ב ְתוכו‬
‫ספ ֵק צָרְכ ֵנו‬
ִ ‫קע צֶַָר ֵנו ב ְתוכו ו ְלא‬
ַ ‫ש‬
ִ ‫אִלו‬
.‫דיֵינו‬
ַ ‫שנ ָה‬
ָ ‫עים‬
ִ ָ ‫דב ָר ארְב‬
ְ ִ‫במ‬
‫שנ ָה‬
ָ ‫עים‬
ִ ָ ‫דב ָר ארְב‬
ְ ִ‫ספ ֵק צָרְכ ֵנו במ‬
ִ ‫אִלו‬
.‫דיֵינו‬
ַ ‫ולא הֶאֱכ ִיל ָנו אֶת הַמָן‬
‫אִלו הֶאֱכ ִיל ָנו אֶת הַמָן ו ְלא נָתַן ל ָנו אֶת‬
.‫דיֵינו‬
ַ ,‫שב ָת‬
ַ ַ‫ה‬
‫קרְב ָנו לִפְנ ֵי‬
ֵ ‫ ו ְלא‬,‫שב ָת‬
ַ ַ‫אִלו נָתַן ל ָנו אֶת ה‬
.‫דיֵינו‬
ַ ,‫סינ ַי‬
ִ ‫הַר‬
‫ ו ְלא נַָתַן ל ָנו‬,‫סינ ַי‬
ִ ‫קרְב ָנו לִפְנ ֵי הַר‬
ֵ ‫אִלו‬
.‫דיֵינו‬
ַ .‫אֶת הַתור ָה‬
‫סנו‬
ָ ‫אִלו נַָתַן ל ָנו אֶת הַתור ָה ו ְלא הִכ ְנ ִי‬
.‫דיֵינו‬
ַ ,‫שרָאֵל‬
ְ ‫לְאֶר ֶץ י‬
‫שרָאֵל ו ְלא ב ָנ ָה לָנו‬
ְ ‫סנו לְאֶר ֶץ י‬
ָ ‫אִלו הִכ ְנ ִי‬
.‫דיֵינו‬
ַ ‫חיר ָה‬
ִ ְ ‫אֶת ב ֵית הַב‬
‫ טובָה כ ְפולָה ומְכֻפֶלֶת‬, ‫ כַמָה וכַמָה‬,‫חת‬
ַ ‫על א‬
ַ
‫שה בָהֶם‬
ָ ‫ע‬
ָ ְ ‫ ו‬, ‫שהוצ ִיאנו מִמִצְר ַים‬
ֶ :‫עלֵינו‬
ָ ‫לַמָקום‬
,‫ וְהָר ַג אֶת בְכור ֵיהֶם‬,‫שה בֵאלֹהֵיהֶם‬
ָ ‫ע‬
ָ ְ ‫ ו‬,‫טים‬
ִ ָ‫שפ‬
ְ
,‫קר ַע לָנו אֶת הַי ָם‬
ָ ְ ‫ ו‬,‫ו ְנָתַן לָנו אֶת מָמונ ָם‬
, ‫קע צֶַָר ֵנו בְתוכו‬
ַ ‫ש‬
ִ ְ ‫ ו‬,‫חרָבָה‬
ָ ֶ‫עבִיר ֶנו בִתוכו ב‬
ֱ ֶ‫וְה‬
‫ וְהֶאֱכ ִילָנו‬,‫שנ ָה‬
ָ ‫עים‬
ִ ָ‫דבָר ארְב‬
ְ ִ‫ספֵק צָרְכ ֵנו במ‬
ִ ְ‫ו‬
‫קרְבָנו לִפְנ ֵי הַר‬
ֵ ְ ‫ ו‬,‫שבָת‬
ַ ַ‫ ו ְנָתַן לָנו אֶת ה‬,‫אֶת הַמָן‬
‫סנו לְאֶר ֶץ‬
ָ ‫ וְהִכ ְנ ִי‬,‫ ו ְנַָתַן לָנו אֶת הַתור ָה‬,‫סינ ַי‬
ִ
‫על‬
ַ ‫חיר ָה לְכַפֵר‬
ִ ְ‫ ובָנ ָה לָנו אֶת בֵית הַב‬,‫שרָאֵל‬
ְ ‫י‬
9

ָ ‫של‬
ְ ‫אמַר‬
Rabban Gamliel used to say: Whoever does not discuss the‫שה‬
following three things on Passover has not fulfilled his duty,‫ וְאֵלו‬,‫חוב ָתו‬
namely: Passover, Matzah, and Maror.

‫שלֹא‬
ֶ ‫כ ָל‬:‫רַבָן גַמְלִיאֵל הָי ָה אומֵר‬
‫די‬
ֵ ְ ‫ לא יָצ ָא י‬,‫סח‬
ַ ֶ‫דבָר ִים אֵלו בַפ‬
ְ
:‫הֵן‬
.‫ ומָרור‬,‫ מַצ ָה‬,‫סח‬
ַ ֶ‫פ‬

Passover - the Passover-lamb that our fathers ate during the
time of the Beit Hamikdash - for what reason did they do so?
Because the Omnipresent passed over our fathers' houses in‫שב ֵית‬
ֶ
‫שהָיו אֲבותֵינו אוכְלִים בִזְמַן‬
ֶ
‫סח‬
ַ ֶ‫פ‬
Egypt, as it is said: "You shall say, It is a Passover-offering
ַ ?‫על שום מָה‬
ַ ,‫קי ָם‬
ַ ‫דש הָי ָה‬
ָ ‫ק‬
ְ ִ‫הַמ‬
to the L-rd, because He passed over the houses of the‫על שום‬
ַ ‫קדוש בָרוך ְ הוא‬
ָ ַ‫סח ה‬
ַ ֶָ‫שפ‬
ֶ
children of Israel in Egypt when He struck the Egyptians‫על בָתֵי אֲבותֵינו‬
with a plague, and He saved our houses. And the people‫סח הוא‬
ַ ֶ‫ וַאֲמַרְתֶם זֶבַח פ‬:‫שנֶאֱמַר‬
ֶ , ‫בְמִצְר ַים‬
bowed and prostrated themselves."

‫שרָאֵל בְמִצְר ַים‬
ְ ‫על בָתֵי בְני י‬
ַ ‫סח‬
ַ ֶָ‫שר פ‬
ֶ ֲ‫ א‬,‫לַיי‬

This Matzah that we eat for what reason? Because the dough
‫ וְאֶת בָתֵינו הִצ ִיל? ו ַיִקֹד‬, ‫בְנָג ְפו אֶת מִצְר ַים‬
of our fathers did not have time to become leavened before
ְ ִ ‫ו ַי‬
‫עם‬
ָ ָ‫ה‬
the King of the kings of kings, the Holy One, blessed be He, .‫שתַחוו‬
revealed Himself to them and redeemed them. Thus it is
said: "They baked Matzah-cakes from the dough that they‫על שום‬
ַ ?‫על שום מה‬
ַ ,‫מַצ ָה זו שאנו אוכְלִים‬
had brought out of Egypt, because it was not leavened; for
‫עד‬
ַ ‫חמִיץ‬
ֲ ַ‫של אֲבותֵינו לְה‬
ֶ ‫קם‬
ָ ֵ ‫ספִיק בְצ‬
ְ ִ‫שלֹא ה‬
ֶ
they had been driven out of Egypt and could not delay, and
‫קדוש‬
ָ ַ‫ ה‬,‫עלֵיהֶם מֶלֶך ְ מַלְכ ֵי הַמְלָכ ִים‬
ֲ ‫שנִגְלָה‬
ֶ
they had also not prepared any [other] provisions."

ֶ ,‫ וג ְאלָם‬,‫בָרוך ְ הוא‬
This maror that we eat for what reason? Because the‫ וַיֹאפו אֶת הַבָצ ֵק‬:‫שנֶאֱמַר‬
ֻ ‫שר הוצ ִיאו מִמִצְר ַים‬
ֶ ֲ‫א‬
Egyptians embittered our fathers' lives in Egypt, as it is said:‫ כ ִי לֹא‬,‫עגֹת מַצות‬
"They made their lives bitter with hard service, with mortar,‫ה‬
ַ ֵ‫ כ ִי ֹגר ְשו מִמִצְר ַים וְלֹא יָכ ְלו לְהִתְמַהְמ‬,‫חמֵץ‬
ָ
and with bricks, and with all manner of service in the field;
.‫עשו לָהֶם‬
ָ ‫וְג ַם צֵָדה לא‬
all their service which they made them serve with rigor."
‫על‬
ַ ?‫על שום מה‬
ַ ,‫שאנו אוכְלִים‬
ֶ ‫מָרור ז ֶה‬
‫חיֵי אֲבותֵינו‬
ַ
‫שום שֶמֵר ְרו הַמִצְר ִים אֶת‬
‫דה‬
ָ ֹ‫עב‬
ֲ ַ‫חיֵיהם ב‬
ַ ‫ וַיְמָר ֲרו אֶת‬:‫שנֶאֱמַר‬
ֶ , ‫בְמִצְר ַים‬
‫דה‬
ֶ ‫ש‬
ָ ַ‫דה ב‬
ָ ֹ‫עב‬
ֲ ‫ בְחֹמֶר ובִלְבֵנ ִים ובְכ ָל‬,‫שה‬
ָ ‫ק‬
ָ
. ְ‫עבְדו בָהֶם בְפָרֶך‬
ָ ‫שר‬
ֶ ֲ‫דתָם א‬
ָ ֹ‫עב‬
ֲ ‫אֶת כ ָל‬

In every generation a person is obligated to ‫עצ ְמו‬
ַ ‫דם לִר ְאות אֶת‬
ָ ‫א‬
regard herself as if she had come out of :‫שנֶאֱמַר‬
ֶ , ‫מִמִצְר ָים‬
Egypt, as it is said: "You shall tell your child on that

‫חי ָב‬
ַ ‫בְכ ָל דור ו ָדור‬
‫כְאִלו הוא יֶצ ֶא‬
ֵ ‫ההוא‬
ַ ‫ביום‬
ַ ָ ‫בנְך‬
ִ ‫ל‬
ְ ‫ת‬
ָ ‫ד‬
ְ ַ‫הג‬
ִ ְ‫ו‬
day, it is because of this that the Lrd did for me when I ,‫לאמר‬
left Egypt." The Holy One, blessed be He, redeemed not ‫תי‬
ִ ‫בצֵא‬
ְ
‫לי‬
ִ
‫שה יי‬
ָ ‫ע‬
ָ
‫עבור ז ֶה‬
ֲ ‫ב‬
ַ
only our fathers from Egypt, but He redeemed also us
ָ ‫ל‬
ְ ‫ב‬
ִ ‫תינו‬
ֵ ‫אבו‬
ֲ ‫את‬
ֶ ‫ לא‬. ‫מצְרַים‬
ִ ‫מ‬
ִ
with them, as it is said: "It was us that He brought out ‫בד‬
from there, so that He might bring us to give us the land ‫לא אף‬
ָ ‫א‬
ֶ ,‫ברוך ְ הוא‬
ָ ‫קדוש‬
ָ ‫ה‬
ַ ‫גָאל‬
that He swore to our fathers."
:‫מר‬
ַ ‫א‬
ֱ ֶ ‫שנ‬
ֶ ,‫הם‬
ֶ ‫מ‬
ָ ‫ע‬
ִ
‫גָאל‬
‫תנו‬
ָ ‫או‬
‫ביא‬
ִ ‫ה‬
ָ ‫ען‬
ַ ‫מ‬
ַ ‫ל‬
ְ , ‫שם‬
ָ ‫מ‬
ִ ‫תנו הוצִיא‬
ָ ‫ו ְאו‬
‫שר‬
ֶ ‫א‬
ֲ ‫הארֶץ‬
ָ ‫את‬
ֶ ‫לנו‬
ָ ‫תת‬
ֶ ‫ל‬
ָ ,‫תנו‬
ָ ֹ‫א‬
10
‫תנו‬
ֵ ‫אב‬
ֲ ‫ל‬
ַ ‫בע‬
ַ ‫ש‬
ָ ִ‫נ‬

Cover the Matzah and raise the cup. The cup is to be
held in the hand until the completion of the blessing,
"Who Has Redeemed Us..."
Thus it is our duty to thank, to laud, to praise, to glorify, to
exalt, to adore, to bless, to elevate and to honor the One
who did all these miracles for our fathers and for us. He
took us from slavery to freedom, from sorrow to joy, and
from mourning to festivity, and from deep darkness to
great light and from bondage to redemption. Let us
therefore recite before Him Halleluyah, Praise G-d!
Halleluyah - Praise G-d! Offer praise, you servants of the
L-rd; praise the Name of the L-rd. May the L-rd's Name be
blessed from now and to all eternity. From the rising of the
sun to its setting, the L-rd's Name is praised. The L-rd is
high above all nations, His glory is over the heavens. Who
is like the L-rd, our G-d, who dwells on high yet looks
down so low upon heaven and earth! He raises the poor
from the dust, He lifts the needy from the dunghill, to seat
them with nobles, with the nobles of His people. He
restores the barren woman to the house, into a joyful
mother of children. Halleluyah - praise G-d.
When Israel went out of Egypt, the House of Jacob from a
people of a foreign language, Judah became His holy one,
Israel His dominion. The sea saw and fled, the Jordan
turned backward. The mountains skipped like rams, the
hills like young sheep. What is with you, O sea, that you
flee; Jordan, that you turn backward? Mountains, why do
you skip like rams; hills, like a pool of water, the flintstone into a spring of water.
Blessed are You, G-d, our G-d, King of the universe, who
has redeemed us and redeemed our fathers from Egypt,
and enabled us to attain this night to eat matzah and maror.
So too, G-d, our G-d and G-d of our fathers, enable us to
attain other holidays and festivals that will come to us in
peace with happiness in the rebuilding of Your city, and
with rejoicing in Your service [in the Bet Hamikdash].
Then we shall eat of the sacrifices and of the Passoverofferings whose blood shall be sprinkled on the wall of
Your altar for acceptance; and we shall thank You with a
new song for our redemption and for the deliverance of our
souls. Blessed are You, G-d, who redeemed Israel.
SECOND CUP! DRINK!!!
Recite the following blessing, and drink the cup in the
reclining position: Blessed are You, L-rd, our G-d,

King of the universe, who creates the fruit of the
vine.

11

.‫מַגְב ִיה ִים א ֶת הכוס עַד הַל ְלויָה‬
,‫ לְהַל ֵל‬,‫חיָבִים לְהודות‬
ַ
‫חנו‬
ְ ַ ‫לְפִיכ ָך ְ אֲנ‬
,‫ך‬
ְ ֵ ‫ לְבָר‬,‫דר‬
ֵ ַ‫ לְה‬,‫ ל ְרומֵם‬,‫ לְפָאֵר‬,‫ח‬
ַ ֵ‫שב‬
ַ ְ‫ל‬
‫שה לַאֲבותֵינו וְל ָנו‬
ָ ‫ע‬
ָ ‫ש‬
ֶ ‫קל ֵס לְמִי‬
ַ ְ ‫על ֵה ול‬
ַ ְ‫ל‬
‫עבְדות‬
ַ ֵ‫ הוצ ִיאנו מ‬:‫סים הָאֵלו‬
ִ ִ ‫אֶת כ ָל הַנ‬
,‫ ומֵאֵבֶל ל ְיום טוב‬,‫חה‬
ָ ְ‫שמ‬
ִ ְ ‫חרות מִי ָגון ל‬
ֵ ְ‫ל‬
.‫עבוד לִגְאֻל ָה‬
ְ ‫ש‬
ִ ִ‫ ומ‬,‫ומֵאֲפֵל ָה ל ְאור ג ָדול‬
.‫ הַל ְלויָה‬:‫שה‬
ָ ‫ד‬
ָ ‫ח‬
ֲ ‫שיר ָה‬
ִ ‫וְנֹאמַר לְפָנ ָיו‬
.‫שם יי‬
ֵ ‫ הַל ְלו אֶת‬,‫די יי‬
ֵ ְ‫עב‬
ַ ‫הַל ְלויָה הַל ְלו‬
‫ מִמִזְר ַח‬.‫עד עול ָם‬
ַ ְִ ‫שם יי מְבֹר ָך ְ מֵע ַתָה ו‬
ֵ ‫יְהִי‬
‫על כ ָל‬
ַ ‫ ר ָם‬.‫שם יי‬
ֵ ‫עד מְבואו מְהֻל ָל‬
ַ ‫שמֶש‬
ֶ
‫ מִי כ ַיי אֱלֹהֵינו‬.‫שמַים כ ְבודו‬
ָ ַ‫על ה‬
ַ ,‫גוים יי‬
‫שמַים‬
ָ ַ‫שפ ִיל ִי לִר ְאות ב‬
ְ ַ‫ הַמ‬,‫שבֶת‬
ָ ָ ‫הַמַגְבִיהִי ל‬
‫שפֹת יָר ִים‬
ְ ‫ מֵא‬,‫דל‬
ָ ‫עפ ָר‬
ָ ֵ‫קימִי מ‬
ִ ְ‫ובָאר ֶץ? מ‬
‫דיבֵי‬
ִ ְ ‫עם נ‬
ִ ,‫דיבִים‬
ִ ְ ‫עם נ‬
ִ
‫שיבִי‬
ִ ‫ ל ְהו‬,‫אֶבְיון‬
‫ אֵם הַבָנ ִים‬,‫קר ֶת הַבַית‬
ֶ ‫ע‬
ֲ
‫שיבִי‬
ִ ‫ מו‬.‫עמו‬
ַ
.‫ הַל ְלויָה‬.‫חה‬
ָ ְ‫שמ‬
ִ
‫עם‬
ַ ֵ‫עקֹב מ‬
ֲ ַ ‫ בֵית י‬, ‫שרָאֵל מִמִמִר ַָים‬
ְ ‫בְצ ֵאת י‬
‫שרָאֵל‬
ְ ‫ י‬,‫דשו‬
ְ ‫ק‬
ָ ְ‫ל‬
‫דה‬
ָ ‫יְהו‬
‫ הָיְתָה‬,‫עז‬
ֵ ֹ‫ל‬
‫דן יסֹב‬
ֵ ְ ‫ הַיַר‬,‫ הַי ָם ר ָאה ו ַיַָנֹס‬.‫שלותָיו‬
ְ ְ‫מַמ‬
- ‫ גְב ַָעות‬,‫קדו כְאֵיל ִים‬
ְ ָ ‫ הֶהָר ִים ר‬.‫ל ְאחור‬
- ‫דן‬
ֵ ְ ‫ הַיַר‬,‫ מַה ל ְך ָ הַי ָם כ ִי תָנוס‬.‫כִבְנ ֵי צֹאן‬
,‫קדו כְאֵיל ִים‬
ְ ְ ‫ תִר‬- ‫ הֶהָר ִים‬,‫תִסֹב לְאחור‬
,‫ מִלְפ ְנ ֵי אדון חול ִי אר ֶץ‬.‫ כִבְנ ֵי צֹאן‬- ‫גְבַָעות‬
‫ הַהֹפְכ ִי הַצור אֲג ַם‬.‫עקֹב‬
ֲ ַ ‫מִלְפְנ ֵי אֱלוהַ י‬
‫ מַגְב ִיה ִים‬.‫עי ְנו מָים‬
ְ ַ‫ לְמ‬- ‫ חַלָמִיש‬,‫מָים‬
.‫שרָא ֵל‬
ְ ‫א ֶת הַכוס עַד גָאל י‬
‫שר‬
ֶ ֲ‫ א‬,‫בָרוך ְ אתה יי אֱלֹהֵינו מֶל ֶך ְ העול ָם‬
‫ענו‬
ָ ‫ וְהִג ִי‬, ‫ג ְאל ָנו וְג ָאל אֶת אֲבותֵינו מִמִצְר ַים‬
‫ כ ֵן יי‬.‫לַלַיְל ָה הַז ֶה לֶאֱכ ָל בו מַצ ָה ומָרור‬
‫דים‬
ִ ‫ע‬
ֲ ‫ענו ל ְמו‬
ֵ ‫אֱלֹהֵינו ו ֵאלֹהֵי אֲבותֵינו יַג ִי‬
,‫שלום‬
ָ ְ ‫קר ָאתֵנו ל‬
ְ ִ ‫חר ִים הַבָאִים ל‬
ֵ ֲ‫וְלִרְגָל ִים א‬
. ָ‫דתֶך‬
ָ ‫עבו‬
ֲ ַ‫שים ב‬
ִ ‫ש‬
ָ ְ ‫עיר ֶך ָ ו‬
ִ ‫חים בְבִנ ְיַן‬
ִ ֵ‫שמ‬
ְ
‫שר‬
ֶ ֲ‫חים א‬
ִ ‫ס‬
ָ ְ‫חים ומִן הַפ‬
ִ ָ‫שם מִן הַזְב‬
ָ ‫וְנֹאכ ַל‬
‫דה‬
ֶ ‫ ו ְנו‬,‫חך ָ לְר ָצון‬
ֲ ַ‫קיר מִזְב‬
ִ ‫על‬
ַ ‫דמָם‬
ָ ‫ע‬
ַ ‫יַג ִי‬
‫על פְדות‬
ַ ‫על גְאֻלָתֵנו ו‬
ַ ‫דש‬
ָ ‫ח‬
ָ ‫שיר‬
ִ ָ ‫ל ְך‬
.‫שרָאֵל‬
ְ ‫ בָרוך ְ אתָה יי ג ָאל י‬.‫שנו‬
ֵ ְ ‫נַפ‬

‫חץ‬
ַ ַ‫ר‬
‫שנו‬
ָ ‫ד‬
ְ ‫ק‬
ִ ‫שר‬
ֶ ֲ‫ א‬,‫ בָרוך ְ אתָה יי אֱלֹהֵינו מֶל ֶך ְ הָעול ָם‬:‫מבָרְכ ִים‬
ְ ‫דים ו‬
ַ ָ ‫נוטְל ִים א ֶת ה ַי‬
.‫דים‬
ַ ָ ‫טיל ַת י‬
ִ ְ ‫על נ‬
ַ ‫בְמִצ ְותָיו וְצ ִו ָנו‬
All wash hands, and say: Bless you, Lord our God, ruler of the universe, Who made us
holy with your commandments, and bade us wash our hands.
Baruch ata adonay eloheinu melech ha'olam asher kidshanu bemitzvotav ve-tzivanu al
netilat yadayim.

‫מוצ ִיא‬
‫ ויאחז שלשתן בידו ויברך‬,‫ הפרוסה בין שתי השלמות‬,‫שהניחן‬
ֶ ‫דר‬
ֶ ‫ס‬
ֵ ְ‫קח הַמַצות ב‬
ַ ‫י‬
‫ אחר כך יבצע‬.‫עלהעלויה ו"על אכילת מַצ ָה" בכונה על הפרוסה‬
ַ ‫"המוציא" בכונה‬
‫ ויאכל בהסבה שני‬,‫כזית מן העליונה השלמה וכזית שני מן הפרוסה ויטבלם במלח‬
.‫חם מִן הָאר ֶץ‬
ֶ ֶ‫הזיתים בָרוך ְ אתָה יי אֱלֹהֵינו מֶל ֶך ְ הָעול ָם הַמוצ ִיא ל‬
Take the Matzot in the order that they are lying on the tray - the broken piece between the
two whole Matzot; hold them in your hand and recite the following blessing: Blessed are
You, L-rd, our G-d, King of the universe, who brings forth bread from the earth

‫מַצ ָה‬
‫על‬
ַ ‫שנו בְמִצ ְותָיו וְצ ִוָנו‬
ָ ‫ד‬
ְ ‫ק‬
ִ ‫שר‬
ֶ ֲ‫ א‬,‫מל ֶך ְ הָעול ָם‬
ֶ ‫בָרוך ְ אתָה יי אֱלֹהֵינו‬
.‫אֲכ ִיל ַת מַצ ָה‬
Now that we know the story, let us go back and answer the four questions we were asked
concerning the meaning of Passover. On all other nights we eat both leavened and
unleavened bread; why on this night do we eat only unleavened bread?
Behold the Matzoh, symbol of the bread of slavery, the bread of poverty which our
ancestors ate when they were slaves in Egypt. As they fled the land of their enslavement,
they carried the raw dough of Egypt on their backs, having had no time to bake it or even
to put in the yeast or leavening that would make it rise to become bread. And so it was
baked flat by the sun.
Let the Matzoh, the bread of our people's time of affliction and poverty, remind us of
many of our people and others who are poor and hungry. Would that they could eat as we
eat. Would that all who are in need could partake with us of this Pesach Feast.
Let us resolve to strive for the day when all will share in the joys of freedom; when
12

poverty will be no more, and when all people will equally enjoy the fruits of freedom and
justice. Let these be our goals as Jews.

‫מָרור‬
ְ‫ מְבָרֵך‬,‫סת‬
ֶ ‫חרו‬
ֲ ַ‫ער ה‬
ֵ ַ ‫ חוז ֵר ומְנ‬,‫סת‬
ֶ ‫חרו‬
ֲ ַ‫טבִלו ב‬
ְ ַ‫קח ַ כְז ַית מָרור ומ‬
ֵ ‫סבִים לו‬
ֻ ְ‫חד מֵהַמ‬
ָ ֶ‫כ ָל א‬
.‫סבָה‬
ָ ַ‫ו ְאוכ ֵל בְל ִי ה‬

‫תיו‬
ָ ‫מצְו‬
ִ ‫ב‬
ְ ‫שנו‬
ָ ‫ד‬
ְ ‫ק‬
ִ ‫שר‬
ֶ ‫א‬
ֲ ,‫לם‬
ָ ‫העו‬
ָ ְ ‫לך‬
ֶ ‫מ‬
ֶ ‫הינו‬
ֵ ֹ‫אל‬
ֱ ‫תה יי‬
ָ ‫ברוך ְ א‬
ָ
.‫מרור‬
ָ ‫לת‬
ַ ‫כי‬
ִ ‫א‬
ֲ ‫על‬
ַ ‫ו ְצִו ָנו‬
On all other nights we can eat all kinds of herbs; why on this night do we eat only bitter
herbs? Moror is the bitter herb. It reminds us of the bitterness that our ancestors tasted in
the time of their bondage. For the Torah says, "And they made their lives miserable with
hard labor in the making of bricks and mortar." We therefore dip the bitter herbs into the
Charoset, the symbol of bricks and mortar, to remember their hardships. As we recall the
suffering of Egypt so do we relive the oppression of every generation. The taste of
Charoset, like the taste of freedom, sweetens bitterness and suffering. May the bitter herb
we are about to eat make us sense the pain and cruelty and thus value the pleasure of
love. (All present take horseradish, dip it into the Charoset, and eat it.)
On all other nights we usually don't dip food; why on this night do we twice dip our
food?
Since we have already dipped and tasted the parsley and we now dip the bitter herb into
the Charoset, we may ask we we dip twice? The first time we dipped parsley into salt,
tasting the bitterness of tears and trying to erase that bitterness with the symbol of hope
and spring. The second time we dip, we wipe out the bitterness of our slavery with the
sweetness of hard work for good purpose as free people, and not as slaves. Therefore, the
reason we dip twice is that it is not enough to hope for freedom, but we must work for
freedom. (All present eat sandwich of Matzoh, Charoset, Bitter Herb)

ְ‫כורֵך‬
‫ אוכְל ִים‬,‫חד‬
ַ ַ ‫עם כְז ַית מָרור ו ְכורְכ ִם י‬
ִ ‫שית‬
ִ ‫של ִי‬
ְ ַ‫קח ַ כְז ַית מִן הַמַצ ָה ה‬
ֵ ‫סבִים לו‬
ֻ ְ‫חד מֵהַמ‬
ָ ֶ‫כ ָל א‬
.‫ לִפ ָנ ֵי אֲכ ָלו אומֵר‬.‫סבָה ובְל ִי בְרָכ ָה‬
ָ ַ‫בְה‬
‫ הָי ָה‬:‫קיָים‬
ַ ‫דש הָי ָה‬
ָ ‫ק‬
ְ ִ‫שה הִלֵל בִזְמַן שבֵית הַמ‬
ָ ‫ע‬
ָ ‫ כ ֵן‬.‫דש כְהִל ֵל‬
ָ ‫ק‬
ְ ִ‫זֵכ ֶר לְמ‬
.‫על מַצות ומְרֹר ִים יֹאכְל ֻהו‬
ַ :‫שנֶאֱמַר‬
ֶ ‫קיֵים מַה‬
ַ ְ ‫ ל‬,‫חד‬
ַ ַ ‫כור ֵך ְ מַצ ָה ומָרור ו ְאוכ ֵל בְי‬

13

Take the third Matza, and also some Chazeret - which is to be dipped into Kharoset.
Combine the two like a sandwich, and say the following: Thus did Hilel do at the time of
the Bet HaMikdash: He would combine Passover - lamb, Matza and Maror and eat them
together, as it said: "They shall eat it with Matza and bitter herbs." Eat. Now. What are
you waiting for?

ְ‫חן עורֵך‬
ָ ְ ‫של‬
ֻ
‫ ו לא יאכל יותר‬.‫אוכְל ִים ו ְשותים הסעדה הערוכה ונוהגים לאכל תחלה ביצים מבשלות‬
.‫ ש לא תהיה עליו אכילת אפיקומן אכילה גסה‬,‫מדי‬
Now eat and drink to your heart's delight. It is permitted to drink wine between the
second and third cups. So…eh, get drunk. Because you’re free.

‫צ ָפון‬
‫אחר גמר הסעדה לוקח כל אחד מהמסבים כזית מהמַצ ָה שהיתה צפונה לאפיקומן‬
.‫ וצריך לאכלה קדם חצות הלילה‬.‫ואוכל ממנה כזית בהסבה‬
After the meal, take the Afikoman and divide it among all the members of the household,
by giving everyone a bit.

14

‫בָרֵךְ‬

‫‪The third cup is poured now, and recite‬‬
‫‪Blessing after the Meal over it.‬‬

‫‪A Song of Ascents. When the L-rd will return‬‬
‫מזון‪.‬‬
‫ה ָ‬
‫כת ַ‬
‫ברְ ַ‬
‫כין ִ‬
‫ברְ ִ‬
‫מ ָ‬
‫שי ו ְ‬
‫לי ִ‬
‫מוזְגִין כוס ש ִ‬
‫‪the exiles of Zion, we will have been like‬‬
‫בָרוך ְ אתָה יי אֱלֹהֵינו מֶל ֶך ְ הָעול ָם הַז ָן אֶת הָעול ָם כ ֻלו ‪dreamers. Then our mouth will be filled with‬‬
‫שר ‪laughter, and our tongue with joyous song. Then‬‬
‫חם לְכ ָל בָ ָ‬
‫חמִים הוא נותֵן ל ֶ ֶ‬
‫סד ובְר ַ ֲ‬
‫ח ֶ‬
‫חן בְ ֶ‬
‫בְטובו בְ ֵ‬
‫‪will they say among the nations, "The L-rd has‬‬
‫סר ל ָנו‪,‬‬
‫ח ַ‬
‫סדו‪ .‬ובְטובו הַג ָדול תָמִיד לא ָ‬
‫ח ְ‬
‫כ ִי ל ְעול ָם ַ‬
‫שמו הַג ָדול‪done great things for these." The L-rd has done ,‬‬
‫עבור ְ‬
‫עד‪ .‬בַ ֲ‬
‫סר ל ָנו מָזון ל ְעולָם ו ָ ֶ‬
‫ח ַ‬
‫וְאל י ֶ ְ‬
‫‪great things for us, we were joyful. L-rd, return‬‬
‫טיב לַכֹל‪ ,‬ומֵכ ִין מָזון‬
‫כ ִי הוא אֵל ז ָן ומְפַר ְנ ֵס לַכֹל ומֵ ִ‬
‫שר בָר ָא‪ .‬בָרוך ְ אתָה יי הַז ָן אֶת הַכל‪our exiles as streams in the Negev. Those who .‬‬
‫לְכ ָל בְר ִיותָיו אֲ ֶ‬
‫‪sow in tears will reap with joyous song. He goes‬‬
‫‪along weeping, carrying the bag of seed; he will‬‬
‫חלְתָ לַאֲבותֵינו אֶר ֶץ‬
‫שהִנ ְ ַ‬
‫על ֶ‬
‫דה ל ְך ָ יי אֱלֹהֵינו ַ‬
‫נו ֶ‬
‫שהוצ ֵאתָנו יי אֱלֹהֵינו מֵאֶר ֶץ ‪surely come [back] with joyous song, carrying‬‬
‫על ֶ‬
‫חבָה ו ְ ַ‬
‫דה טובָה ור ְ ָ‬
‫חמְ ָ‬
‫ֶ‬
‫‪his sheaves.‬‬
‫חתַמְתָ‬
‫ש ָ‬
‫על בְר ִיתְך ָ ֶ‬
‫דים‪ ,‬ו ְ ַ‬
‫עבָ ִ‬
‫דיתָנו מִבֵית ֲ‬
‫מִצְר ַים‪ ,‬ופ ְ ִ‬
‫קיךָ‬
‫ח ֶ‬
‫על ֻ‬
‫דתָנו‪ ,‬ו ְ ַ‬
‫שלִמַ ְ‬
‫על תורָתְך ָ ֶ‬
‫שר ֵנו‪ ,‬ו ְ ַ‬
‫בְבְ ָ‬
‫‪Recite the blessing for the wine, and drink in‬‬
‫על‬
‫שחונ ַנְתָנו‪ ,‬ו ְ ַ‬
‫סד ֶ‬
‫ח ֶ‬
‫חן ו ָ ֶ‬
‫חיִִים ֵ‬
‫על ַ‬
‫דע ְתָנו‪ ,‬ו ְ ַ‬
‫שהו ַ‬
‫ֶ‬
‫‪reclining‬‬
‫שאתָה ז ָן ומְפַר ְנ ֵס אותָנו תָמִיד‪ ,‬בְכ ָל יום ‪position.‬‬
‫אֲכ ִיל ַת מָזון ָ‬
‫עה‪:‬‬
‫ש ָ‬
‫עת ובְכ ָל ָ‬
‫ובְכ ָל ֵ‬
‫‪Blessed are You, L-rd, our G-d, King of the‬‬
‫‪universe, who creates the fruit of the vine.‬‬
‫דים ל ָך ְ ומְבָרְכ ִים אותָך ְ‪,‬‬
‫חנו מו ִ‬
‫על הַכל יי אֱלֹהֵינו אֲנ ַ ְ‬
‫וְ ַ‬
‫עד‪ :‬כַכ ָתוב‪,‬‬
‫חי תָמִיד ל ְעול ָם ו ָ ֶ‬
‫שמְך ָ בְפ ִי כ ָל ַ‬
‫יתְבָר ַך ְ ִ‬
‫על הָאר ֶץ‬
‫שבַע ְתָ ובֵרַכְתָ אֶת יי אֱלֹקֶיך ָ ַ‬
‫וְאכַלְתָ ו ְ ָ‬
‫על‬
‫על הָאר ֶץ ו ְ ַ‬
‫שר נָתַן ל ָך ְ‪ .‬בָרוך ְ אתָה יי ַ‬
‫הַטובָה אֲ ֶ‬
‫הַמָזון‪:‬‬

‫‪The fourth cup is poured and the door is opened.‬‬

‫חסור ל ִירֵאיו‪ .‬כְפ ִיר ִים‬
‫שיו‪ ,‬כ ִי אֵין מַ ְ‬
‫קד ָ‬
‫יר ְאו אֶת יי ְ‬
‫סרו כ ָל טוב‪ .‬הודו ל ַיי כ ִי‬
‫ח ְ‬
‫שי יי לא י ַ ְ‬
‫עבו‪ ,‬וְדֹר ְ ֵ‬
‫ר ָשו וְר ָ ֵ‬
‫חי‬
‫ע לְכ ָל ַ‬
‫שבִי ַ‬
‫דך ָ‪ ,‬ומַ ְ‬
‫ח אֶת י ָ ֶ‬
‫סדו‪ .‬פותֵ ַ‬
‫ח ְ‬
‫טוב כ ִי ל ְעול ָם ַ‬
‫טחו‪.‬‬
‫טח בַיי‪ ,‬וְהָי ָה יי מִבְ ַ‬
‫שר יבְ ַ‬
‫ר ָצון‪ .‬בָרוך ְ הַגֶבֶר אֲ ֶ‬
‫עז ָב‪ ,‬וְזַר ְעו‬
‫דיק נ ֶ ֱ‬
‫קנְתִי‪ ,‬וְלֹא רָאִיתִי צ ַ ִ‬
‫ער הָייתִי ג ַם ז ָ ַ‬
‫נַ ַ‬
‫עמו‬
‫עמו יתֵן‪ ,‬יי יְבָר ֵך ְ אֶת ַ‬
‫חם‪.‬יי' עֹז ל ְ ַ‬
‫קש לָ ֶ‬
‫מְבַ ֶ‬
‫שלום‪.‬‬
‫בַ ָ‬

‫‪May slavery give way to freedom.‬‬
‫‪May hate give way to love.‬‬
‫‪May ignorance give way to‬‬
‫‪wisdom.‬‬
‫‪May despair give way to hope.‬‬
‫‪Next year, at this time, may‬‬
‫!‪everyone, everywhere, be free‬‬

‫שהוא כ ְנֶג ֶד‬
‫שי ֶ‬
‫של ִי ִ‬
‫קי ֵם מִצ ְו ַת כוס ְ‬
‫הִנ ְנ ִי מוכ ָן ומְז ֻמן ל ְ ַ‬
‫שרָאֵל‬
‫קדוש בָרוך ְ הוא ל ְי ְ‬
‫שאמָר הַ ָ‬
‫עה‪ֶ ,‬‬
‫בְשור ַת הַיְשו ָ‬
‫טים ג ְדול ִים‪.‬‬
‫שפ ָ ִ‬
‫ע נ ְטויָה ובִ ְ‬
‫וְג ָאלְבִי אֶתְכ ֶם בִז ְרו ַ‬

‫בְפִי יְשָרִים תִתְהַלָל‪ ,‬ובְדִבְרֵי צַדִיקִים תִתְבַָרַךְ‪ ,‬ובִלְשון חֲסִידִים תִתְרומָם‪ ,‬ובְקֶרֶב קְדושִים‬
‫בָרוך ְ אתָה יי אֱלֹהֵינו מֶלֶך ְ הָעולָם בור ֵא פְר ִי הַגָפתִֶן‪.‬תְקַדָש‪.‬‬
‫שאמַר‬
‫עה‪ֶ ,‬‬
‫שהוא כ ְנִג ֶד בְשור ַת הַיְשו ָ‬
‫עי ֶ‬
‫קי ֵם מִצ ְוו ַת כוס רְבִי ִ‬
‫הִנ ְנ ִי מוכ ָן ומְזֻמַן ל ְ ַ‬
‫ך‬
‫עם וְהָייתִי לָכ ֶם לֵאֱלקִים ‪ .‬בָרו ְ‬
‫קח ְתִי אֶתְכ ֶם ל ִי ל ְ ָ‬
‫שרָאֵל וְל ַ ַ‬
‫קדוש בָרוך ְ הוא ל ְי ְ‬
‫הַ ָ‬
‫שמאל (‬
‫סיבַת ְ‬
‫אתָה יי אֱלקֵינו מֶל ֶך ְ הָעול ָם בור ֵא פְר ִי הַגָפ ֶן‪ ).‬ו ְשותֶה בְהַ ִ‬
‫דה‬
‫חמְ ָ‬
‫על אֶר ֶץ ֶ‬
‫דה ו ְ ַ‬
‫ש ֶ‬
‫על תְנוב ַת הַ ָ‬
‫על פְר ִי הַגֶפ ֶן ‪ַ ,‬‬
‫על הַגֶפ ֶן ו ְ ַ‬
‫ב ָרוךְאתָה יי אֱלֹהֵינו מֶל ֶך ְ העול ָם‪ַ ,‬‬
‫על‬
‫קינו ַ‬
‫חם נ ָא ד' אֱלֹ ֵ‬
‫ע מִטוב ָה ר ַ ֶ‬
‫שבֹ ַ‬
‫חלְתָ לַאֲבותֵינו לֶאֱכֹל מִפִר ְיָה וְל ִ ְ‬
‫שרָצ ִיתָ וְהִנ ְ ַ‬
‫חב ָה ֶ‬
‫טוב ָה ור ְ ָ‬
‫של ַים‬
‫על הֵיכָל ֶך ָ וב ְנ ֵה יְרו ָ‬
‫חך ָ ו ְ ַ‬
‫על מִזְב ְ ֶ‬
‫דך ָ ו ְ ַ‬
‫מש ְכ ַן כ ְבו ֶ‬
‫על צ ִיון ִ‬
‫עיר ֶך ָ ו ְ ַ‬
‫של ַים ִ‬
‫על יְרו ָ‬
‫שרָאֵל ע ַמֶך ָ ו ְ ַ‬
‫י ְ‬
‫שב ַע מִטוב ָה ונְבָרֶכְךָ‬
‫מפִר ְיָה ו ְנ ִ ְ‬
‫חנו בְב ִנ ְי ָנ ָה וְנֹאכ ַל ִ‬
‫שמְ ֵ‬
‫על ֵנו ל ְתוכ ָה ו ְ ַ‬
‫דש בִמְהֵר ָה ב ְיָמֵינו וְהַ ֲ‬
‫עיר הַקֹ ֶ‬
‫ִ‬
‫חג הַמַצות הַז ֶה‬
‫חנו ב ְיום ַ‬
‫שמְ ֵ‬
‫שב ָת הַז ֶה( ו ְ ַ‬
‫חל ִיצ ֵנו ב ְיום הַ ַ‬
‫טהֳר ָה )בשבת‪ :‬ורְצ ֵה וְהַ ֲ‬
‫שה וב ְ ָ‬
‫ד ָ‬
‫ק ֻ‬
‫על ֶיהָ ב ִ ְ‬
‫ָ‬
‫‪15‬‬

‫נרצה‬
‫חֲסַל סִדור פֶסַח כְהִלְכָתו‪ ,‬כְכָל מִשְפָטו וְחֻקָתו‪.‬‬
‫כַאֲשֶר זָכִינו לְסַדֵר אותו כֵן נִזְכֶה לַעֲשותו‪ .‬זָךְ‬
‫שוכֵן מְעונָה‪ ,‬קומֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה‪.‬‬
‫בְקָרוב נַהֵל נִטְעֵי כַנָה פְדויִם לְצִיון בְרִנָה‪ .‬לְשָנָה‬
‫הַבָאה בִירושַלָיִם הבנויה!‬
‫ע‬
‫ד ַ‬
‫חד מִי יו ֵ‬
‫א ָ‬
‫ֶ‬

‫שמַים ובָאר ֶץ‪.‬‬
‫שבַ ָ‬
‫חד אֱלקֵינו ֶ‬
‫ע‪ :‬אֶ ָ‬
‫ד ַ‬
‫חד אֲנ ִי יו ֵ‬
‫ע? אֶ ָ‬
‫ד ַ‬
‫חד מִי יו ֵ‬
‫א ָ‬
‫ֶ‬
‫שמַים ובָאר ֶץ‪.‬‬
‫שבַ ָ‬
‫חד אֱלקינו ֶ‬
‫שנ ֵי לֻחות הַבְר ִית‪ .‬אֶ ָ‬
‫ע‪ְ :‬‬
‫ד ַ‬
‫שנ ַים אֲנ ִי יו ֵ‬
‫ע? ְ‬
‫ד ַ‬
‫שנ ַים מִי יו ֵ‬
‫ְ‬
‫חד אֱלקינו‬
‫שנ ֵי לֻחות הַבְר ִית‪ ,‬אֶ ָ‬
‫שה אבות‪ְ ,‬‬
‫של ָ‬
‫ע‪ְ :‬‬
‫ד ַ‬
‫שה אֲנ ִי יו ֵ‬
‫של ָ‬
‫ע? ְ‬
‫ד ַ‬
‫שה מִי יו ֵ‬
‫של ָ‬
‫ְ‬
‫שמַים ובָאר ֶץ‬
‫שבַ ָ‬
‫ֶ‬
‫חד‬
‫שנ ֵי לֻחות הַבְר ִית‪ ,‬אֶ ָ‬
‫שה אבות‪ְ ,‬‬
‫של ָ‬
‫ע‪ :‬ארְבַע אִמָהות‪ְ ,‬‬
‫ד ַ‬
‫ע? ארְבַע אֲנ ִי יו ֵ‬
‫ד ַ‬
‫בע מִי יו ֵ‬
‫ארְ ַ‬
‫שמַים ובָאר ֶץ‬
‫שבַ ָ‬
‫אֱלקינו ֶ‬
‫שה אבות‪,‬‬
‫של ָ‬
‫שי תור ָה‪ ,‬ארְבַע אִמָהות‪ְ ,‬‬
‫שה חומְ ֵ‬
‫חמִ ָ‬
‫ע‪ֲ :‬‬
‫ד ַ‬
‫שה אֲנ ִי יו ֵ‬
‫ע? ח ֲמִ ָ‬
‫ד ַ‬
‫שה מִי יו ֵ‬
‫מ ָ‬
‫ח ִ‬
‫ֲ‬
‫שמַים ובָאר ֶץ‬
‫שבַ ָ‬
‫חד אֱלקינו ֶ‬
‫שנ ֵי לֻחות הַבְר ִית‪ ,‬אֶ ָ‬
‫ְ‬
‫שי תור ָה‪ ,‬ארְבַע‬
‫שה חומְ ֵ‬
‫חמִ ָ‬
‫שנ ָה‪ֲ ,‬‬
‫דר ֵי מִ ְ‬
‫ס ְ‬
‫שה ִ‬
‫ש ָ‬
‫ע‪ִ :‬‬
‫ד ַ‬
‫שה אֲנ ִי יו ֵ‬
‫ש ִָ‬
‫ע? ִ‬
‫ד ַ‬
‫שה מִי יו ֵ‬
‫ש ִ‬
‫ִ‬
‫שמַים ובָאר ֶץ‬
‫שבַ ָ‬
‫חד אֱלקֵינו ֶ‬
‫שנ ֵי לֻחות הַבְר ִית‪ ,‬אֶ ָ‬
‫שה אבות‪ְ ,‬‬
‫של ָ‬
‫אִמָהות‪ְ ,‬‬
‫שי‬
‫שה חומְ ֵ‬
‫חמִ ָ‬
‫שנ ָה‪ֲ ,‬‬
‫דר ֵי מִ ְ‬
‫ס ְ‬
‫שה ִ‬
‫ש ָ‬
‫שבָתָא‪ִ ,‬‬
‫עה יְמֵי ַ‬
‫שבְ ָ‬
‫ע‪ִ :‬‬
‫ד ַ‬
‫עה אֲנ ִי יו ֵ‬
‫שבְ ָ‬
‫ע? ִ‬
‫ד ַ‬
‫עה מִי יו ֵ‬
‫ב ָ‬
‫ש ְ‬
‫ִ‬
‫שמַים ובָאר ֶץ‬
‫שבַ ָ‬
‫חד אֱלקינו ֶ‬
‫שנ ֵי לֻחות הַבְר ִית‪ ,‬אֶ ָ‬
‫שה אבות‪ְ ,‬‬
‫של ָ‬
‫תור ָה‪ ,‬ארְבַע אִמָהות‪ְ ,‬‬
‫דר ֵי‬
‫ס ְ‬
‫שה ִ‬
‫ש ָ‬
‫שבָתָא‪ִ ,‬‬
‫עה יְמֵי ַ‬
‫שבְ ָ‬
‫שמונ ָה יְמֵי מִילָה‪ִ ,‬‬
‫ע‪ְ :‬‬
‫ד ַ‬
‫שמונ ָה אֲנ ִי יו ֵ‬
‫ע? ְ‬
‫ד ַ‬
‫שמונ ָה מִי יו ֵ‬
‫ְ‬
‫חד‬
‫שנ ֵי לֻחות הַבְר ִית‪ ,‬אֶ ָ‬
‫שה אבות‪ְ ,‬‬
‫של ָ‬
‫שי תור ָה‪ ,‬ארְבַע אִמָהות‪ְ ,‬‬
‫שה חומְ ֵ‬
‫חמִ ָ‬
‫שנ ָה‪ֲ ,‬‬
‫מִ ְ‬
‫שמַים ובָאר ֶץ‬
‫שבַ ָ‬
‫אֱלקינו ֶ‬
‫עה יְמֵי‬
‫שבְ ָ‬
‫שמונ ָה יְמֵי מִילָה‪ִ ,‬‬
‫דה‪ְ ,‬‬
‫חי לֵ ָ‬
‫עה יַר ְ ֵ‬
‫ש ָ‬
‫ע‪ :‬תִ ְ‬
‫ד ַ‬
‫עה אֲנ ִי יו ֵ‬
‫ש ָ‬
‫ע? תִ ְ‬
‫ד ַ‬
‫עה מִי יו ֵ‬
‫ש ָ‬
‫ת ְ‬
‫ִ‬
‫שנ ֵי‬
‫שה אבות‪ְ ,‬‬
‫של ָ‬
‫שי תור ָה‪ ,‬ארְבַע אִמָהות‪ְ ,‬‬
‫שה חומְ ֵ‬
‫חמִ ָ‬
‫שנ ָה‪ֲ ,‬‬
‫דר ֵי מִ ְ‬
‫ס ְ‬
‫שה ִ‬
‫ש ָ‬
‫שבָתָא‪ִ ,‬‬
‫ַ‬
‫שמַים ובָאר ֶץ‬
‫שבַ ָ‬
‫חד אֱלקינו ֶ‬
‫לֻחות הַבְר ִית‪ ,‬אֶ ָ‬
‫שמונ ָה יְמֵי מִילָה‪,‬‬
‫דה‪ְ ,‬‬
‫חי לֵ ָ‬
‫עה יַר ְ ֵ‬
‫ש ָ‬
‫דבְר ַי ָא‪ ,‬תִ ְ‬
‫שר ָה ִ‬
‫ע ָ‬
‫ע‪ֲ :‬‬
‫ד ַ‬
‫שר ָה אֲנ ִי יו ֵ‬
‫ע ֶָ‬
‫ע? ֲ‬
‫ד ַ‬
‫שרָה מִי יו ֵ‬
‫ע ָ‬
‫ֲ‬
‫שה‬
‫של ָ‬
‫שי תור ָה‪ ,‬ארְבַע אִמָהות‪ְ ,‬‬
‫שה חומְ ֵ‬
‫חמִ ָ‬
‫שנ ָה‪ֲ ,‬‬
‫דר ֵי מִ ְ‬
‫ס ְ‬
‫שה ִ‬
‫ש ָ‬
‫שבָתָא‪ִ ,‬‬
‫עה יְמֵי ַ‬
‫שבְ ָ‬
‫ִ‬
‫שמַים ובָאר ֶץ‬
‫שבַ ָ‬
‫חד אֱלקינו ֶ‬
‫שנ ֵי לֻחות הַבְר ִית‪ ,‬אֶ ָ‬
‫אבות‪ְ ,‬‬
‫עה‬
‫ש ָ‬
‫דבְר ַי ָא‪ ,‬תִ ְ‬
‫שר ָה ִ‬
‫ע ָ‬
‫שר כוכְבַי ָא‪ֲ ,‬‬
‫ע ָ‬
‫חד ַָ‬
‫ע‪ :‬א ַ‬
‫ד ַ‬
‫שר אֲנ ִי יו ֵ‬
‫ע ָ‬
‫חד ָ‬
‫ע? א ַ‬
‫ד ַ‬
‫שר מִי יו ֵ‬
‫ע ָ‬
‫חד ָ‬
‫א ַ‬
‫שי‬
‫שה חומְ ֵ‬
‫חמִ ָ‬
‫שנ ָה‪ֲ ,‬‬
‫דר ֵי מִ ְ‬
‫ס ְ‬
‫שה ִ‬
‫ש ָ‬
‫שבָתָא‪ִ ,‬‬
‫עה יְמֵי ַ‬
‫שבְ ָ‬
‫שמונ ָה יְמֵי מִילָה‪ִ ,‬‬
‫דה‪ְ ,‬‬
‫חי לֵ ָ‬
‫יַר ְ ֵ‬
‫שמַים ובָאר ֶץ‬
‫שבַ ָ‬
‫חד אֱלקינו ֶ‬
‫שנ ֵי לֻחות הַבְר ִית‪ ,‬אֶ ָ‬
‫שה אבות‪ְ ,‬‬
‫של ָ‬
‫תור ָה‪ ,‬ארְבַע אִמָהות‪ְ ,‬‬
‫שר כוכְבַי ָא‪,‬‬
‫ע ָ‬
‫חד ַָ‬
‫טי ָא‪ ,‬א ַ‬
‫שבְ ַ‬
‫שר ִ‬
‫ע ָ‬
‫שנ ֵים ֶָ‬
‫ע‪ְ :‬‬
‫ד ַ‬
‫שר אֲנ ִי יו ֵ‬
‫ע ָ‬
‫שר מִי יודע? שנים ָ‬
‫ע ָ‬
‫שנ ֵים ָ‬
‫ְ‬
‫דר ֵי‬
‫ס ְ‬
‫שה ִ‬
‫ש ָ‬
‫שבָתָא‪ִ ,‬‬
‫עה יְמֵי ַ‬
‫שבְ ָ‬
‫שמונ ָה יְמֵי מִילָה‪ִ ,‬‬
‫דה‪ְ ,‬‬
‫חי לֵ ָ‬
‫עה יַר ְ ֵ‬
‫ש ָ‬
‫דבְר ַי ָא‪ ,‬תִ ְ‬
‫שר ָה ִ‬
‫ע ָ‬
‫ֲ‬
‫חד‬
‫שנ ֵי לֻחות הַבְר ִית‪ ,‬אֶ ָ‬
‫שה אבות‪ְ ,‬‬
‫של ָ‬
‫שי תור ָה‪ ,‬ארְבַע אִמָהות‪ְ ,‬‬
‫שה חומְ ֵ‬
‫חמִ ָ‬
‫שנ ָה‪ֲ ,‬‬
‫מִ ְ‬
‫שמַים ובָאר ֶץ‬
‫שבַ ָ‬
‫אֱלקינו ֶ‬
‫ע?‬
‫ד ַ‬
‫שר מִי יו ֵ‬
‫ע ָ‬
‫שה ָ‬
‫של ָ‬
‫ְ‬
‫‪16‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful