‫רב ברוך חיים סיימאן‬

‫ראש ישיבה‬
‫לזכר נשמת ידידי הרב דב‬
‫נח בן מנחם מענדל‬
‫זיגפריד זצ"ל אהוב מאוד‬
‫לכל מכיריו תלמיד חכם‬
‫מופלג וענו אמיתי‪ .‬יהא‬
‫זכרו ברוך‪.‬‬

‫ביאורים בדברי הירושלמי לגבי חופת אלמנה‬
‫איתא בירושלמי )יומא פרק א הל' א( וז"ל ויקדש מאתמול וכפר‬
‫בעדו ובעד ביתו ולא בעד שני בתים רבי גמליאל בר' איניוני בעא קומי רבי‬
‫מנא לא נמצא כקונה קיניין בשבת א"ל משום שבות שהתירו במקדש‪ .‬אמר‬
‫רבי מנא הדא אמרה אילין דכנסין ארמלן צרך לכונסן מבעוד יום שלא יהא‬
‫כקונה קניין בשבת‪ ,‬עכ"ל‪ .‬הסוגיא בירושלמי דנה לגבי הצורך שכהן גדול‬
‫יהיה נשוי כדי לעשות עבודת היום ביום הכפורים‪ .‬שיטת הירושלמי היא‬
‫שכיון שאיתא במשנה בריש יומא )ב‪ (.‬וז"ל שאף אשה אחרת מתקנין לו שמא‬
‫תמות אשתו שנאמר וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו אשתו עכ"ל אם מתה‬
‫אשתו ביום הכפורים הכהן גדול יקדש אשה חדשה ויכניס אותה לחופה ביום‬
‫הכפורים‪ .‬דברי הירושלמי אלו מחולקים על סוגית הבבלי )יומא יג‪-.‬יג‪(:‬‬
‫שמבואר שם שכה"ג מקדש את האשה החדשה לפני יוה"כ בעוד שאשתו‬
‫הראשונה עדיין בחיים שמא תמות אשתו ונותן לאשתו החדשה גט על תנאי‬
‫וממילא לא יהי חסרון של בעד ביתו ולא בעד ב' בתים עי"ש בכל הסוגיא‪.‬‬
‫בהמשך הירושלמי מבואר שמותר לכהן גדול לעשות האירוסין‬
‫ונישואין ביום הכפורים אע"פ שאין קונין קנין בשבת משום דאין שבות‬
‫במקדש‪ .‬ועוד מבואר שם בירושלמי )עפ"י הביאור בפני משה( שבדרך כלל‬
‫אסור לעשות חופה בשבת כיון שע"י החופה הבעל קונה קנין בשבת שהרי‬
‫עכשיו הוא זוכה במציאתה ובמעשה ידיה ובסוף איתא בירושלמי שאלו‬
‫שכונסין אלמנות בע"ש צריכין לכונסן מבעוד יום שלא יהא קונה קנין בשבת‪.‬‬
‫)ועיין נמי בירושלמי כתובות א‪:‬א‪(.‬‬
‫בית יצחק לה • תשס"ג‬

‫‪84‬‬

‫ביאורים בדברי הירושלמי לגבי חופת אלמנה‬

‫ביאור התוס' בדברי הירושלמי‬
‫הנקודה שצריכה ביאור בדברי הירושלמי היא דלמה יש קפידה‬
‫דוקא לגבי אלמנה לכנוס מבעוד יום הרי בפשטות גם בבתולה צריך לכנוס‬
‫מבעוד יום שלא יהא כקונה קנין בשבת‪ .‬התוס' ביומא )יג‪ :‬ד"ה לחדא( כתבו‬
‫ביאור בדברי הירושלמי שיש הבדל בהלכה בין נשואי בתולה לבין נשואי‬
‫אלמנה‪ .‬נשואין של בתולה נעשית ע"י הכנסה לחופה )שאפשר שתוס'‬
‫מתכוונים בהגדרה של חופה למקום מיוחד שנעשית לכבוד החתן והכלה כמו‬
‫שמבואר בבעל העיטור ברכת חתנים חלק השני( או ע"י שיוצאת בהינומא‪.‬‬
‫)ואכן זה דומה לביאור הדרישה יו"ד שמך‪:‬א בדברי המרדכי כתובות אות‬
‫קלב שמה שמכסין ראש הכלה מיקרי חופה‪ (.‬דרכי נשואין אלו רגילין‬
‫לעשותם מבעוד יום וממילא אם היה הנשואין בע"ש כבר נתקיימו הקנינים‬
‫מבעוד יום‪ .‬אמנם התוס' מחדשים בדעת הירושלמי שהכנסה לחופה אינה‬
‫מועלת לנשואין של אלמנה וצריכים דוקא ביאה או יחוד לנשואין‪ .‬דרכי‬
‫נשואין אלו רגילין לעשותם בלילה ולכן מבואר בירושלמי שאם אלמנה‬
‫נישאת בע"ש צריכים ליזהר לעשות הביאה או היחוד מבעוד יום שלא יהא‬
‫כקונה קנין בשבת‪ .‬חידוש זה של תוס' בביאור הירושלמי מובא בשו"ע בב'‬
‫מקומות באו"ח )שלט‪:‬ה( ובאה"ע )סד‪:‬ה(‪.‬‬
‫ראיתי ב' דרכים בביאור החילוק בין בתולה שמועילה חופה‬
‫לנשואין לבין אלמנה שאינה מועילה חופה וצריכה ביאה או יחוד‪ .‬עיין בספר‬
‫בעקבי הצאן למו"ר הגר"צ שכטר שליט"א )לט‪:‬א( שכתב שאם חופה היא‬
‫יריעה הפרוסה ע"ג כלונסות כפי שהביא הרמ"א )נה‪:‬א( ואם זה מועיל מטעם‬
‫צורת הפתח שהיא נכנסת לרשותו כפי שכתב שם העזר מקדש שפיר ניתן‬
‫לבאר חולוק הירושלמי‪ .‬שהרי כתב הרמ"א )סא‪:‬א( שי"א לעשות החופה‬
‫תחת השמים לסימן טוב שיהא זרעם ככוכבי השמים ומנהג זו רק לאשה‬
‫צעירה שהיא בת בנים אבל לא באלמנה זקנה שאינה בת בנים‪ .‬וממילא צורת‬
‫הפתח שחולק רשות לעצמו רק מועיל בחוץ וכפי המנהג בבתולה אבל‬

‫רב ברוך חיים סיימאן‬

‫‪85‬‬

‫באלמנה שכונסה בבית אי אפשר להשתמש בצורת הפתח בבית שהרי לא‬
‫יכולים לחלק רשות בפני עצמו ע"י צורת הפתח בתוך הבית‪.‬‬
‫וראיתי עוד ביאור בחילוק בין בתולה לאלמנה בשו"ת תשובות‬
‫והנהגות להגר"מ שטרנבוך שליט"א )חלק ב סי' תרנו וחלק ד סי' רפז(‪.‬‬
‫מבואר בדבריו שאלמנה אינה מקנה עצמה בחופה לחוד כיון שהיא כבר‬
‫טעמה טעם ביאה‪ .‬ומשום כך אינה מקנה עצמה בחיבה פחותה מזה‪ .‬אמנם‬
‫בתולה שלא טעמה טעם ביאה שפיר מקנה עצמה אפילו בעד חיבת החופה‬
‫לבד‪.‬‬
‫ועיין בשו"ת משאת בנימין )סי' צ( שכתב בביאור החילוק בין‬
‫בתולה לאלמנה וז"ל י"ל דמה שאמרו שחופה לא קני באלמנה היינו חופה‬
‫שנוהגין בבתולות כגון הינומא דמס' כתובות וכגון ההיא דבעל העיטור‬
‫שהביא הרב ב"י בסימן סא שעשויין מסדינים המצויירים וממיני ורדין והדס‬
‫שרבים מצוין שם ואין כאן יחוד ומקום צנוע כלל ולא באה אלא לכבוד‬
‫ולשמחת חתן וכלה וגבי בתולה הוא דקונה האי חופה משום דכל בתולה‬
‫קריבה דעתה לגבי שמחה וכבוד וחיבת חופה הוא עיקר אצל הבתולות אף‬
‫בלא ביאה וכדאמרינן בפרק אע"פ חיבת חופה קונה ולא חיבת ביאה משא"כ‬
‫באלמנה שאין דעתה קרובה אלא לחיבת ביאה והביאה הוא עיקר אצלה ולא‬
‫איכפת לה כ"כ בכבוד ושמחה שהרי מטעם זה נתנו חז"ל זמן לבתולה י"ב‬
‫חודש ולאלמנה רק שלשים יום וכו'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ונראית שהדברי משאת בנימין‬
‫בביאור החילוק בין בתולה לאלמנה הם ג"כ תלויים על דעת האשה וכמו‬
‫שמבואר בשו"ת תשובות והנהגות הנ"ל‪ .‬אמנם‪ ,‬אע"פ שהמשאת בנימין‬
‫מסיק שסגי ביחוד הראוי לביאה לאלמנה ולא ביאה ממש זה עדיין משום‬
‫שדעתה קרובה לביאה ויחוד הראוי לביאה הוא כמו התחלת הביאה‪ .‬ועיין‬
‫נמי בבית מאיר )אה"ע סי' נה( שכתב בדרך זו שתלוי בדעת האשה )עיין בספר‬
‫מנהג ישראל תורה להרה"ג ר' יוסף לעווי שליט"א שהעיר כן( וז"ל אלא ודאי‬
‫מוכח לע"ד דאף באלמנה שייך חופה בלא יחוד ממש והיינו כניסה לביתו ולא‬
‫אתא הירושלמי לאפוקי כ"א חופת מנהג בתולות שהם או בהינומא כמבואר‬

‫‪86‬‬

‫ביאורים בדברי הירושלמי לגבי חופת אלמנה‬

‫בתוס' יומא ובהג"ה או חופת העיטור שהיא אך הכנסת בית של שמחה כמו‬
‫בית שיש בו חידוש שבזה אלמנה כיון דליתא ברוב שמחה כבתולה לא גמרה‬
‫ומקנה זולת בהכניסה לבית שיש בו מקום מוצנע לתשמיש כדכתב העיטור‬
‫בשלון זה אבל אלמנה כיון שכונסה לשם נשואין ויש שם מקום מיוחד והצעת‬
‫המיטה להתיחד שם הרי היא כביתו שיש שם חופה וכו'‪ ,‬עכ"ל‪) .‬ובענין זה‬
‫עיין עוד בספר יעלת חן בית חתנות שאלה ה להרה"ג רק ארי' ליב צינז זצ"ל‬
‫וכן בחזו"א אה"ע סי' סג ס"ק יח מובא בספר שערי נשויאן להרה"ג ר' משה‬
‫פרייס שליט"א‪(.‬‬

‫בשיטת הגר"א בביאור דברי התוס' והירושלמי‬
‫עיין בביאור הגר"א )אה"ע סד‪:‬יא‪ ,‬או"ח שלט‪:‬ה( שכתב לפרש‬
‫דברי התוס' הנ"ל )יומא יג‪ :‬ד"ה ולחדא( שמה שכתבו שצריכים דוקא ביאה‬
‫באלמנה הוא רק לפי ההו"א בתוס' שלא מועיל חופה באלמנה אבל במסקנת‬
‫הדברים גם תוס' מודו שמועיל חופה באלמנה‪.‬‬
‫אמנם בביאור דברי הירושלמי כתב הגר"א שלדינא אין חילוק בין‬
‫נשואי בתולה לנשואי אלמנה )ודלא כהתוס'( ובשניהם מועיל חופה לנשואין‬
‫)ולא צריכים דוקא ביאה באלמנה(‪ .‬והטעם שהירושלמי נקט שנשואי אלמנה‬
‫בע"ש צריכה להיות מבעוד יום הוא שהירושלמי אזיל לפי השיטה ) בריש‬
‫כתובות א‪:‬א( שבעילה ראשונה אסורה בשבת משום חבורה ולכן בבתולה בלי‬
‫הענין של קנין אסורה לבעול בשבת‪ .‬והירושלמי מדבר רק לגבי אסור של‬
‫קנין ולכן נקט אלמנה שבנידון זו אין אסור של חבורה ורק אסור של קנין‬
‫בשבת‪.‬‬
‫עיין בשאלתות )אות קמ( להגר"ח מוולאז'ין זצ"ל )שהודפס בספר‬
‫תוספת מעשה רב( שכתב וז"ל פעם אחת התיר לבועל אלמנה בעילה ראשונה‬
‫בשבת והוא בעצמו הסגיר הדלת ואף שבירושלמי איתא הלין דכנסין ארמלין‬
‫לא יכניסנה אליו מבעוד יום שלא יהי' נראה כקונה קנין בשבת ופירשו כל‬
‫המפרשים שהירושלמי סובר שהאלמנה אין לה חופה אלא ביאה וצ"ל הביאה‬

‫רב ברוך חיים סיימאן‬

‫‪87‬‬

‫קודם הלילה כדי שלא יהא כקונה קנין בשבת אבל בתולה יש לה חופה וצריך‬
‫החופה לבד להיות קודם הלילה אבל הביאה סובר הירושלמי שמותר להיות‬
‫בלילה‪ .‬נמצא שבאלמנה אסור לפי פירושם‪ .‬אבל רבינו אמר שכפירוש‬
‫בירושלמי אינו כן שהרי ג"כ לאלמנה יש לה חופה‪ .‬וכי בשביל שהחופה‬
‫בבית אינה חשיב חופה‪ .‬אלא שהפירוש כך הוא שהירושלמי סובר שהבתולה‬
‫אסור לבעול בתחלה בשבת משום חבורה ולכך אמר דווקא אלמנה הוא‬
‫דהחופה דוקא אסור להיות בשבת אבל הביאה מותרת אבל בתולה אף הביאה‬
‫אסורה להיות בשבת משום חבורה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬

‫חופה שאינה ראויה לביאה‬
‫נחלקו הראשונים אם חופה צריכה להיות ראויה לביאה‪ .‬כתב‬
‫הרמב"ם )הל' אישות י‪:‬ב( וז"ל ומשתכנס לחופה נקראת נשואה אע"פ שלא‬
‫נבעלה והוא שתהיה ראויה לבעילה אבל אם היתה נדה אע"פ שנכנסה לחופה‬
‫ונתיחד עמה לא גמרו הנישאוין והרי היא כארוסה עדיין‪ ,‬עכ"ל‪ .‬אמנם‬
‫הרא"ש )כתובות ה‪:‬ו( כתב דחופת נדה הויא חופה‪ .‬עיין בשער המלך )חופת‬
‫חתנים פרק י( וכן בבית יעקב ריש כתובות שהקשו על שיטת הרמב"ם‬
‫שצריכים חופה הראויה לביאה מדברי הירושלמי הנ"ל‪ .‬לפי הירושלמי כאשר‬
‫מתה אשתו של כה"ג ביו"כ הכה"ג מקדש ומכניס לחופה את אשתו החדשה‬
‫ביו"כ אע"פ שהחופה אינו ראויה לביאה שהרי ביו"כ אסור בתשמיש המטה‪.‬‬
‫וידועים דברי הגרנ"ט שהר"מ מודה שחופה שאינה ראויה לביאה קונה‬
‫ליורשה ולטמא לה ולהפר נדריה ורק אינה מועילה להיתר ביאה‪ .‬ולכן שפיר‬
‫מועיל החופה ביו"כ שתהיה האשה החדשה בגדר של ביתו‪.‬‬
‫וכן ידוע התירוץ של בית יעקב שיש לחלק בין חופת קטנה ונערה‬
‫שהן עדיין ברשות אביהן ומהני מסירת האב לשלוחי הבעל לבין חופת בוגרת‬
‫שאינה ברשות אביה וממילא רק מהני יחוד לחופה ולכן צריך שיחוד יהי ראוי‬
‫לביאה‪ .‬דברי הירושלמי הנ"ל שמחלק בין אלמנה לבתולה אין הכוונה דוקא‬
‫אלמנה אלא ה"ה לבוגרת‪ .‬וממילא כה"ג שאינו נושא בוגרת )כמובואר‬

‫‪88‬‬

‫ביאורים בדברי הירושלמי לגבי חופת אלמנה‬

‫במשנה יבמות נט‪ .‬ור"מ הל' איסורי ביאה יז‪:‬יג( משום דלא הוי בתולה גמורה‬
‫אינו צריך שהחופה יהי' ראויה לביאה שהרי אפילו מסירה מהני‪.‬‬
‫ועיין בספר דגל ראובן להרה"ג ר' ראובן כ"ץ זצ"ל )ח"א סי' כג(‬
‫שכתב שעפ"י דברי הר"ן בריש כתובות )א‪ .‬בדפי הריף ד"ה או שפירסה( יש‬
‫לתרץ קושיא הנ"ל‪ .‬הרן מבאר שהסיבה שחופת נדה לא מהני לפי הר"מ היא‬
‫שהר"מ לשיטתו שסובר שחופה היינו יחוד )כמבואר בדבריו הל' אישות י‪:‬א‪,‬‬
‫ועיין בדרישה אה"ע סי' סא שכתב שצריכים יחוד דוקא בביתו לפי שיטת‬
‫הר"מ וכמו שמבואר בדבריו( וממילא כיון שאסור להתיחד עם אשתו נדה‬
‫לפני ביאה ראשונה אין אפשרות לעשות חופה‪ .‬עפי"ז כתבה הדגל ראובן‬
‫שאע"פ שיש אסור תשמיש ביו"כ אמנם אין אסור יחוד אפילו אם לא בעל‬
‫משום דביו"כ שאסור על כל העולם ובכל הנשים ואימת יו"כ עליו‪ ,‬וממילא‬
‫שפיר יוכל הכה"ג לכנוס את אשתו החדשה ביו"כ‪ .‬עי"ש ועיין שתירץ עוד‬
‫קושיות על הר"מ עפ"י יסוד זה‪.‬‬
‫ועיין נמי בספר עמק יהושע להרה"ג ר' יהושע אייזיק שפירא זצ"ל‬
‫מקוטנא וסלאנים )בסי' ט בשפת העמק אות ג לבנו הרה"ג ר' משה שפירא‬
‫זצ"ל מובא בשער המלך החדש עמ' ריא בהגות גנזי המלך מספר ‪ (140‬שכתב‬
‫שאפשר שהמח' אם צריכים חופה הראויה לביאה היא באמת מח' הבבלי‬
‫והירושלמי‪ .‬לפי הבבלי )יומא יג‪ (.‬שבעינן חופה הראויה לביאה חייבים‬
‫לעשות החופה לפני יו"כ‪ .‬אמנם‪ ,‬לפי הירושלמי שסובר דלא בעינן חופה‬
‫הראויה לביאה יכולים לכונסה ביו"כ‪ .‬אמנם השער המלך בעצמו תירץ‬
‫שאפשר שדברי הר"מ שחופה שאינה ראויה לביאה דינה כארוסה הם רק‬
‫בנדה שאסורה מחמת עצמה משא"כ ביו"כ שהוא איסור מבחוץ )אריה דרביע‬
‫עליה( שפיר הוי כנשואה‪.‬‬
‫עוד בענין זה עיין בשו"ת הרא"ש )כלל נד אות ב( שדן במקרה‬
‫שראובן חלק נכסיו והניח קרקע לבתו לנדוניתה בתנאי שאם תמות קודם‬
‫הנשואין שישאר הקרקע להקדש‪ .‬בהמשך הזמן חלתה הבת חולי מות‪.‬‬
‫קרוביה רצו להפקיע הקרקע מיד הקדש ולכן הם לקחו אותה במטתה ועשו‬

‫רב ברוך חיים סיימאן‬

‫‪89‬‬

‫חופה כדי שהקרקע ישאר אצלה וירשנה בעלה‪ .‬ופסק הרא"ש שהחופה אינו‬
‫חופה שהרי אינה ראויה לביאה )תשובה זו הובא להלכה ברמ"א אה"ע‬
‫סא‪:‬א(‪ .‬ועיין בספר דברי שר על מס' כתובות להרה"ג ר' שריאל רוזנברג‬
‫שליט"א שהקשה על סתירה בדברי הרא"ש שהרי הרא"ש )שהבאנו לעיל‬
‫כתובות ה‪:‬ו( פסק שלא צריכים שהחופה יהיה ראויה לביאה וכאן בתשובה‬
‫פסק שהחופה שאינה ראויה לביאה אינה חופה‪ .‬ותי' הדבר שר שיש לחלק‬
‫בין חופת נדה לחופה של חולה הנוטה למות‪ .‬בחופת נדה סובר הרא"ש‬
‫שהיא מועילה שהרי בעצם היא ראויה לביאה ורק משום איסור נדה אינה‬
‫ראויה ובכי האי גוונא נקרא ראויה לביאה‪ .‬אמנם החולה שאינה ראויה‬
‫לביאה מחמת עצמה במציאות אפילו הרא"ש יודה דלא הוי חופה‪.‬‬
‫עפ"י הדברים הנ"ל )לפי דברי שער המלך והדברי שר( יוצא שיש ג'‬
‫חלוקי דינים לגבי חופה שאינה ראויה לביאה‪ .‬דמקרה של חולה שאינה‬
‫ראויה לביאה כלל מחמת עצמה לכו"ע אין כאן חופה‪ .‬בחופה ביו"כ שהיא‬
‫ראויה מחמת עצמה והאיסור הוא מבחות לכו"ע הוי חופה‪ .‬במקרה של‬
‫איסור נדה שהיא בעצם ראויה לביאה אלא שיש כאן איסור והאיסור מחמת‬
‫עצמה דהיינו איסור נדה בכי האי גוונא נחלקו הר"מ והרא"ש אם החופה חלה‬
‫או לא‪.‬‬

‫בענין איסור קנין בשבת‬
‫עוד ענין שנוגע לדברי הירושלמי הנ"ל הוא לגבי איסור קנין בשבת‪.‬‬
‫איתא בגמ' בכתובות )ז‪ (.‬וז"ל רבי אמי שרא למיבעל בתחלה בשבת אמרי‬
‫ליה רבנן והא לא כתיבא כתובתה אמר להו אתפסוה מטלטלין‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫הראשונים הקשו על סוגיא זו מהאיסור של קנין בשבת‪ .‬הרמב"ן והרא"ה‬
‫כתבו שמפני מצוה התירו וכדברי הגמ' בגיטין )עז‪ :‬ותיזל איהי ותיחוד‬
‫ותיפתא(‪ .‬ועוד תירץ הרא"ה שאפשר שהמעשה היה מבעוד יום לפני שבת‬
‫והשעה היתה דחוקה ולא היה זמן לכתוב כתובה בזמן קצר ולכן נתנו את‬
‫המשכון‪ .‬ועוד כתבו הרשב"א והריטב"א דהכא לא קנו המטלטלין בהקנאה‬
‫גמורה אלא ביחוד בעלמא‪.‬‬

‫‪90‬‬

‫ביאורים בדברי הירושלמי לגבי חופת אלמנה‬

‫יסוד זה שיש איסור מתנה בשבת והותר במקום מצוה מבואר ג"כ‬
‫במרדכי )ביצה אות תרעו( שכתב וז"ל ובה"ג התירו להקנות ביו"ט משום‬
‫מצוה וכן לולב ואתרוג יוצאין בהן כל העם ע"י מתנה ע"מ להחזיר ודכוותיה‬
‫קונין מש"מ ואפילו בשבת‪ ,‬עכ"ל‪ .‬אולם שיטת הר"ן )ביצה ט‪ :‬בדפי הריף(‬
‫היא שמותר להקנות מטלטלין מיד ליד כי בכי האי גוונא אין כאן דרך מקח‬
‫וממכר‪ .‬איברא‪ ,‬שהר"ן בכתובות )ב‪ .‬בדפי הריף( בסוגיא דאתפסוה מטלטלי‬
‫תירץ כדברי הראשונים הנ"ל שמצוה שאני‪ .‬הרי כבר עמד בזה הבית מאיר‬
‫)סי' מה( וכתב שע"כ הר"ן מחלק בין נתינת משכון דהוי דרך מקח וממכר‬
‫לנתינת מתנה מיד ליד שאינה דרך מקח וממכר‪.‬‬
‫הראשונים הנ"ל )הרמב"ן והרא"ה( שכתבו שיש איסור מתה בשבת‬
‫אלא במקום מצוה התירו הקשו מירושלמי הנ"ל שאסור לכנוס אלמנה בשבת‬
‫משום קונה קנין בשבת אע"פ שיש כאן מצוה‪ .‬ותירצו שאפשר שנשואין‬
‫שאני שהוא בפרהסיא ואסור אפילו במקום מצוה‪.‬‬
‫ובענין זה עיין במג"א )שו‪:‬טו( שתמה על המנהג שנותנין מתנה‬
‫לחתן הדורש בשבת‪ .‬וכתב הא"ר שנראה שנתינת מתנה לחתן היא ג"כ צורך‬
‫מצוה להגדיל כבוד התורה ולשמח חתן וכלה‪ .‬ועיין נמי בשו"ת בנין שלמה‬
‫להרה"ג ר' שלמה הכהן זצ"ל מו"ד דווילנא שהעיר שהמח' אם יש איסור‬
‫נתינת מתנה מיד ליד מדובר רק אם יש כוונת קנין מצד המקבל אמנם אם אין‬
‫לו כוונת קנין וכמו במשנה בביצה )יד‪ (:‬לכו"ע שרי‪) .‬ועיין שו"ת יחוה דעת‬
‫ח"ג סי' כא‪(.‬‬
‫ועיין ג"כ בפירוש המשניות להר"מ )פ"ג דסוכה משנה יג הובא‬
‫בספר מנחת אהבה להרה"ג ר' משה לוי זצ"ל ח"א עמ' רכד( שג"כ כתב‬
‫שמותר לתת מתנה ביו"ט‪.‬‬

‫איסור קדושין בשבת‬
‫איתא במשנה בביצה )לו‪ (:‬שאין מקדשין בשבת‪ .‬ועיין שם שנחלקו‬
‫רש"י ותוס' בענין קדושין בשבת‪ .‬שיטת רש"י )ד"ה הא מצוה קעביד( היא‬

‫רב ברוך חיים סיימאן‬

‫‪91‬‬

‫דאפילו אם אין לו אשה ובנים אסור לקדש בשבת‪ .‬וקושית הגמ' הא מצוה‬
‫קעביד לא נאמר לענין הלכה אלא לינין איזה מקום במשנה היה צריך להביא‬
‫הדין של אין מקדשין‪ .‬ר"ת )תוס' שם ד"ה והא מצוה( חולק וסובר שמותר‬
‫לקדש בשבת אם אין לו אשה ובנים שהרי מצוה קעביד‪ .‬ועיין בתוס' שהקשו‬
‫על ר"ת מהירושלמי הנ"ל שלזה נקט הירושלמי שמותר לכה"ג לקדש ביו"כ‬
‫משום דאין שבות במקדש והרי בלא"ה היה מותר משום מצוה קעביד שהרי‬
‫מצוה לישא אשה כשמת אשתו ועוד משום דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו‪.‬‬
‫ותוס' מיישב שיטת ר"ת ואומרים שאה"נ וחד מהני טעמי נקט‪ .‬ובסוף כתבו‬
‫התוס' לפי שיטת ר"ת שהדין בירושלמי שאסור לכנוס אלמנה בשבת יכולים‬
‫לפרש שמיירי שכבר יש לו אשה ובנים‪ .‬ועיין בשו"ת הרמ"א )סי' קכה( במה‬
‫שהתיר בעצמו וסידר חופה וקידושין בשעת בדחק בשבת וסמך על שיטת ר"ת‬
‫הנ"ל‪ .‬וכתב עוד הרמ"א בתשובה הנ"ל וז"ל ועוד אני אומר דיש לחלק ולומר‬
‫דבזמן הזה לכו"ע )רש"י ור"ת( שרי דהא תנן אלו הן משום שבות אין מטפחין‬
‫ולא מרקדין וכו' וכתבו התוס' ריש פרק המביא פירש"י שמא יתקן כלי שיר‬
‫ומיהו לדידן שרי‪ ,‬דדוקא בימיהם שהיו בקיאים לעשות כלי שיר שייך למיגזר‬
‫רבל לדידן אין אנו בקיאים לעשות כלי שיר ולא שייך למגזר עכ"ל‪ .‬וכבר‬
‫פשוט היתר הטפוח והרקוד בשבת בכ"מ ואף מצווים לכותים לנגן בכלי שיר‪,‬‬
‫והכל הוא מטעם דברי התוס' דלא שייך גזירה זו בזמן הזה‪ .‬וה"ה בענין אין‬
‫מקדשין‪ ,‬דאמרינן בגמ' הטעם שמא יכתוב וידוע המנהג פשוט בישראל שאין‬
‫החתן כותב בעצמו הכתובה או שטר אירוסין‪ ,‬והוא מטעם שאין אנו בקיאים‬
‫בכתיבה ואפילו מי שיודע לכתוב אינו כותב שלא לחלק בין בקיאים לשאינן‬
‫בקיאים‪ ,‬ולכן כותבה בכל מקום החזן כמו שקורא בתורה לכל אדם לתקנת‬
‫שאינו בקי‪ .‬ומעתה אין לגזור על המקדש שמא יכתוב שמאחר שאנחנו אינו‬
‫בקיאים ואין מוטל על החתן כתובה זאת ואף אם נאמר דלפי דברי הירושלמי‬
‫דדורש טעם הגזירה משום דהוי כקונה קנין בשבת אין לחלק בין זמן הזה‬
‫לבימיהם‪ ,‬מ"מ נראה דגמ' דידן עיקר נגד הירשולמי וכן פסקו הפוסקים תמיד‬
‫וכו' ע"ש‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬

‫‪92‬‬

‫ביאורים בדברי הירושלמי לגבי חופת אלמנה‬

‫בענין חלות קנין בשבת‬
‫עיין בשו"ת רא"ע )סי' קנט( שדן אם מותר למכור חפץ לפני שבת‬
‫ע"מ שיחול הקנין בשבת‪ .‬בתחלת התשובה הביא ראי' להקל בנידון זה‪.‬‬
‫ראייתו היא מדברי התה"ד )סי' רסט( שכתב שאין פודין הבן בשבת ולא‬
‫אמרינן שיתן לכהן המעות בע"ש ויחול הפדיון בשבת משום שלא יכול לברך‬
‫הברכות שהרי בשעת נתינה חל הפדיון ובשעת בפדיון אין כאן נתינה‪ .‬וכתב‬
‫עוד התה"ד שבכי האי גוונא שיתן המעות בע"ש א"א לעשות סעודה שהרי‬
‫הסעודה צריכה להיות עם מעשה הפדיון כדי לפרסמו‪ .‬ובע"ש א"א לעשות‬
‫הסעודה שהרי עכשיו לא זמן הפדיון ובשבת א"א לעשות הסעודה משום‬
‫שאין כאן מעשה פדיון‪ .‬וכתב רע"א מדכתב התה"ד ראיות אלו ולא כתב‬
‫בפשטות שאין לעשות כן משום החלות בשבת ש"מ דאין איסור החלות קנין‬
‫בשבת‪ .‬אמנם‪ ,‬בסוף התשובה כתב רע"א להחמיר בנידון זה‪ .‬והביא ראי'‬
‫מדברי הירושלמי הנ"ל שהכה"ג מקדש וכונס אשתו החדשה ביו"כ משום‬
‫שאין שבות במקדש הרי יכול לעשות הכל בדרך היתר גמור והיינו דיקדש‬
‫לפני יו"כ על מנת שיחול הקדושין ביו"כ‪ .‬וכתב רע"א מדלא כתב כן‬
‫הירושלמי ש"מ דאפילו חלות קנין לבד אסור בשבת‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬עיין באג"מ )או"ח ח"ג סי' מד( שדן בראיות של רע"א‪.‬‬
‫בנוגע לצד הקולא שהוכיח מדברי התה"ד כתב האג"מ שמפדיון הבן אין‬
‫להביא ראיה שהרי אין חלות בפדיון הבן שהרי אין כאן הפקעת קדושה ורק‬
‫נקרא פדיון בשמא בעלמא‪ .‬ולכן אם נותן דמי הפדיון בע"ש לפני זמן הפדיון‬
‫אין שום איסור בזה ולכן הוצרך התה"ד לתת הטעמים משום הברכות ומשום‬
‫הסעודה‪.‬‬
‫לגבי ראית הרע"א שירושלמי ביומא כתב האג"מ שיש לחלק בין‬
‫קדושין לנשואין‪ .‬קדושין הוי קנין ובקנין יכולים לעשות המעשה עכשיו‬
‫והחלות לאחר זמן אם אין בעיה של כלתה קנינו‪ .‬אמנם נשואין הוא מציאות‬
‫של אשת איש בבית הבעל ולגבי מציאות אי אפשר שיחול לאחר זמן‪.‬‬
‫וממילא כיון שלגבי כה"ג לא סגי שיהיה לו אשה שארוסה לו אלא צריך‬

‫רב ברוך חיים סיימאן‬

‫‪93‬‬

‫שיהיה לו אשה נשואה ממילא מובן שאי אפשר לעשות הנשואין לפני יום‬
‫כפור ע"מ שיחול לאחר זמן ביום כפור‪ .‬ולפי זה אין ראיה מדברי הירושלמי‬
‫לנדון של רע"א‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬שוב העיר האג"מ שאפשר לקיים ראיית רע"א‪ .‬שלפי‬
‫הירושלמי עושים הקדושין והנשואין ביו"כ ועל ידי כך צריכים לדחות ב'‬
‫שבותים‪ .‬וקשה‪ ,‬שהרי יכולים לעשות הקדושין לפני יו"כ ע"מ שיחולו ביו"כ‬
‫והכניסה לחופה יעשה ביו"כ וע"י כך יצטרכו לדחות רק שבות אחד משום‬
‫אין שבות במקדש‪ .‬וכתב האג"מ שאפשר שלא עשו כן משום שיש כאן חלות‬
‫קנין קדושין בשבת וזה ג"כ שבות ונמצא שראיית רע"א במקומה עומדת‬
‫שהרי גם בכי האי גוונא איכא דחיית ב' שבותים‪ .‬אמנם‪ ,‬שוב כתב האג"מ‬
‫שאם יעשה המעשה קדושין תחת החופה ביו"כ )כמו שאנחנו נוהגים בזה"ז‬
‫וכמו שלכאורה הכה"ג עשה ביו"כ( אפשר שאפילו זה נחשוב רק לשבות אחד‬
‫של קנין וממילא לא נרויח כלום ע"י שיעשה הקדושין לפני יו"כ ע"מ שיחולו‬
‫ביו"כ והחופה ביו"כ‪ .‬והראייה לזה הוא שאם נאמר שע"י קדושין לחוד‬
‫לאשה חדשה של כה"ג אין כאן פסול של ב' בתים למה לא יקדש הכה"ג אשה‬
‫לפני יו"כ שיחולו מיד והחופה יעשה ביו"כ וע"י כן יתמעט באיסור‪ .‬אלא‬
‫ע"כ מדלא הצריכו לכה"ג לעשות כן ויכול לעשות הקדושין והנשואין שיו"כ‬
‫ש"מ שגם בכי האי גוונא נחשב רק לאיסור אחד וממילא אין ראיה לנדון של‬
‫חלות קנין בשבת מדברי הירושלמי‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful