‫אליעזר באומגרטן‬

‫משיח בן יוסף בירושלים‬
‫מה בין תכניו המיסטיים של הספר "קול התור"‬
‫לבין פעילותם של בני ריבלין בירושלים?‬

‫ו"קול התור" נדפס בארצנו‬
‫בין שלל הספרים העוסקים בתורת הקבלה של הגר"א‬
‫(הגאון מווילנה)‪ ,‬מיוחד הוא הספר "קול התור"‪ .‬ספר זה‪,‬‬
‫המיוחס לר' הלל ריבלין‪ ,‬מתלמידי הגר"א‪ ,‬עוסק באופייה‬
‫של הגאולה העתידית‪ .‬שקלוב‪ ,‬עירו של ר' הלל ריבלין‪,‬‬
‫הייתה מהעיירות אשר השפעתו של הגר"א בהן הייתה‬
‫רבה‪ ,‬ור' הלל עצמו‪ ,‬שעלה לארץ ישראל בראשית המאה‬
‫ה–‪ ,19‬היה מנושאי מסורות הגר"א לארץ ישראל‪ .‬מסורות‬
‫אלו עברו מפה אל פה אל צאצאיו‪ ,‬בני משפחת ריבלין‪,‬‬
‫אשר שימשו בתפקידים מרכזיים בתולדות היישוב‪ ,‬ולימים‬
‫אף נדפסו בכמה ספרים‪" .‬קול התור" הוא הספר הבולט‬
‫ביותר ביניהם‪ ,‬שנחשף לציבור בראשית המאה ה–‪.20‬‬
‫הספר נדפס בפעם ראשונה בשנת תשכ"ו על ידי הרב מנחם‬
‫כשר ובמקביל על ידי בני משפחת ריבלין‪ ,‬אך בהקדמתו‬
‫כותב הרב כשר כי ר' שלמה זלמן ריבלין (עליו ראו במאמר‬
‫בחוברת זו) החל להדפיס קונטרסים מהספר כבר בשנת‬
‫תש"ו (‪ .)1946‬מעיון ברבדים הרבים של הרעיונות המופיעים‬
‫בו‪ ,‬כמו גם ברובדי השפה המגוונים בספר הנדפס‪ ,‬עולה כי‬
‫הספר בצורתו הנוכחית הוא ככל הנראה עריכה מאוחרת‬
‫של רעיונות אשר עברו במשפחה לאורך דורות‪.‬‬
‫משיח בן יוסף והגאולה "בדרך הטבע"‬
‫במרכזו של הספר "קול התור" עומדת דמותו של "משיח‬
‫בן יוסף"‪ .‬העיסוק בדמות זו מיוחד לגאון מווילנה‪ ,‬שזיהה‬
‫את דמותו שלו עצמו בדמות זו ובפועלה‪ .‬אמנם דמותו של‬
‫משיח בן יוסף מוזכרת בתלמוד ובעקבותיו במקורות רבים‬
‫נוספים‪ ,‬אך עם זאת דמותו הייתה כמעט תמיד משנית‬
‫לדמותו של משיח בן דוד‪ ,‬ותפקידה הרעיוני בגאולה‬
‫היה תפקיד משני‪ .‬הספר "קול התור" נותן לראשונה את‬
‫הבכורה למשיח בן יוסף‪ ,‬ואילו דמותו של משיח בן דוד‬
‫מתוארת כדמות משנית לה‪.‬‬
‫הרעיונות המופיעים בספר מתבססים על חלוקת‬
‫התפקידים בין המשיחים העתידיים‪ ,‬שמקורה בגאון‬
‫מווילנה‪ ,‬בעקבות מקורות קבליים אחרים המחלקים בין‬
‫שני דגמים של גאולה‪ ,‬המבוטאים כשני ניגודים‪ :‬חסד ודין‪,‬‬
‫שור וחמור‪ ,‬משיח בן דוד ומשיח בן יוסף‪ .‬על פי המתואר‬

‫הגר"א‬

‫בספר‪ ,‬דימויים אלו מסמלים שתי אפשרויות חלופיות‬
‫להבאת הגאולה‪ .‬הגאולה ב"ימין" היא גאולה הבאה על ידי‬
‫משיח בן דוד‪ ,‬והגאולה ב"שמאל" על ידי משיח בן יוסף‪.‬‬
‫הגאולה האידאלית‪ ,‬בעיני הספר‪ ,‬היא דווקא זו אשר תגיע‬
‫על ידי משיח בן יוסף‪ .‬לגאולה זו‪ ,‬המגיעה על ידי משיח בן‬
‫יוסף‪ ,‬נתחדש בספר "קול התור" מושג חדש‪ ,‬שבעקבותיו‬
‫נטמע והפך לסמל של תפיסת הגאולה של תלמידי הגר"א‪:‬‬
‫"גאולה בדרך הטבע"‪ .‬מושג זה של גאולה בדרך הטבע‬
‫השפיע על פעילותם של רבים מתלמידי הגר"א‪ ,‬ובהם‬
‫גם בני משפחת ריבלין בירושלים‪ ,‬ועל הניסיונות השונים‬
‫לקידומה ולפיתוחה של ירושלים‪.‬‬
‫עת־מול ‪207‬‬

‫אליעזר באומגרטן מתגורר בירוחם וכותב את עבודת הדוקטור על קבלה במזרח אירופה ובארץ ישראל במאה ה–‪ 18‬וה–‪.19‬‬

‫‪17‬‬

‫כיצד תתרחש אותה הגאולה של משיח בן יוסף? על פי‬
‫גישה זו‪ ,‬הגאולה תגיע ב"אתערותא דלתתא" (התעוררות‬
‫מלמטה)‪ ,‬כלומר על ידי מעשיהם של בני האדם ולא על ידי‬
‫האל‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬גם זמנה של הגאולה אינו אמור להופיע‬
‫בנקודת זמן מסוימת באופן מפתיע‪ ,‬כמקובל לחשוב‪ ,‬כי אם‬
‫כתוצאה של פעילות אנושית מתמשכת‪ .‬בהתאם לתפיסה‬
‫זו‪ ,‬הבינו תלמידי הגר"א כי הבאת הגאולה היא פעולה‬
‫אקטיבית‪ ,‬וישנה חובה על עם ישראל להביאה במעשים ולא‬
‫רק לצפות לה‪ .‬זאת‪ ,‬לעומת האפשרות של גאולת "משיח בן‬
‫דוד"‪ ,‬שאינה תוצאה של תהליך כלשהו מסוג זה‪.‬‬
‫על פי הרעיונות המבוטאים בספר הייחודי‪ ,‬משיח בן יוסף‬
‫אף אינו דמות פרסונלית בלבד‪ .‬אין אדם מסוים האמור‬
‫להביא את הגאולה בעצמו‪ ,‬כי אם כלל האנשים הפועלים‬
‫להבאת הגאולה בדרך זו מכונים בספר כפועלים מכוחו של‬
‫משיח בן יוסף‪.‬‬
‫עלייה‪ ,‬מלחמה ובנייה‪ :‬מתפיסה משיחית‬
‫לפעילות מקומית‬
‫את הדברים הנאמרים בספר יש לקרוא בהתאם לרעיונות‬
‫אלו‪ ,‬לא רק כחזון עתידי המתייחס אל דמות עתידית זו או‬
‫אחרת‪ ,‬אלא כדברים שמחברי הספר כותבים על עצמם‪:‬‬
‫תלמידי הגר"א‪ ,‬כמו הגאון מווילנה עצמו‪ ,‬ראו את עצמם‬
‫פועלים להבאה של הגאולה כחלק מפועלו של משיח בן‬
‫יוסף‪.‬‬
‫הפעילויות האנושיות המתוארות בספר הן רבות ומגוונות‪,‬‬
‫ונלמדות מההשוואה שעשה הגר"א בין הגאולה העתידה‬
‫ובין בניין בית המקדש השני בימיו של המלך כורש‬
‫עת־מול ‪207‬‬

‫‪18‬‬

‫הפרסי‪ .‬בין הפעילויות המבטאות את הגאולה בולטת‪,‬‬
‫מטבע הדברים‪ ,‬העלייה ההמונית לארץ‪ .‬לפיכך‪ ,‬תפיסה זו‬
‫מפרשת את עלייתם של תלמידי הגר"א כעלייה הנעשית‬
‫כחלק מתהליך הגאולה‪ ,‬בשונה מהעליות המסורתיות‬
‫לארץ‪ ,‬מימי הביניים ועד למאה ה–‪.18‬‬
‫תפקיד נוסף של משיח בן יוסף הוא המלחמה‪ .‬כבר בתלמוד‬
‫מוזכרת מלחמתו של משיח בן יוסף בארמילוס‪ ,‬כמו גם‬
‫מותו הצפוי של משיח בן יוסף במלחמה‪ .‬מקורות מאוחרים‬
‫יותר עוסקים בתפילה על משיח בן יוסף בכדי שלא ימות‪,‬‬
‫תפילה המופיעה גם במקורות קבליים מבית מדרשו של‬
‫האר"י‪ .‬מלחמה זו של משיח בן יוסף מתוארת בספר "קול‬
‫התור" בראש ובראשונה כמלחמה תאולוגית–רוחנית‪,‬‬
‫הנתפסת כחלק מהמאמץ האנושי להבאת הגאולה‪.‬‬
‫על פי התיאור בספר‪ ,‬מלחמתו של משיח בן יוסף היא‬
‫מלחמה מבית ומחוץ‪ :‬המלחמה כלפי חוץ היא כנגד עשו‬
‫וישמעאל‪ ,‬כפי שמקובל לתאר את העולם הנוצרי ואת‬
‫העולם המוסלמי‪ ,‬ואולם קשה ממנה היא המלחמה מבית‪,‬‬
‫כנגד ה"ערב רב"‪ .‬ה"ערב רב" הם האנשים המצויים בתוככי‬
‫עם ישראל‪ ,‬נראים כעם ישראל אך אינם שייכים אליו‪,‬‬
‫מפני שנשמתם אינה שייכת לעם ישראל‪ .‬ה"ערב רב" פועל‬
‫בתוך עם ישראל כגיס חמישי רוחני‪ ,‬המחליש את עם‬
‫ישראל כולו‪.‬‬
‫אם אמנם מכוונים הדברים המופיעים בספר גם לאירועים‬
‫מזמן ההווה‪ ,‬הרי שהמלחמות שעם ישראל עמד בפניהן‬
‫בזמן כתיבת הספר היו מלחמות תאולוגיות בנצרות‬
‫ובאסלאם‪ ,‬אך בראש ובראשונה מלחמה כלפי פנים‪ ,‬בערב‬
‫רב המצוי בקרבו‪ .‬קביעה זו‪ ,‬הטוענת כי הגאולה תבוא רק‬

‫כאשר עם ישראל יצליח להקיא מתוכו דמויות מסוימות‬
‫אשר מכונות "ערב רב"‪ ,‬אינה מובנת מאליה‪ .‬הקאה זו‪,‬‬
‫כך מתברר‪ ,‬מכוונת לקבוצות מסוימות מתוך עם ישראל‬
‫שאינן מוכנות לקבל את האידאולוגיה המופיעה בחיבור–‬
‫אידאולוגיית ה"גאולה בדרך הטבע"‪.‬‬
‫תפיסות אלו של הספר מעוגנות כאמור גם בפעילותה של‬
‫משפחת ריבלין ביישוב היהודי בירושלים ומופיעות במגוון‬
‫ספרי היסטוריה אשר ראו אור בידי המשפחה‪ .‬בספרים‬
‫אלו מתוארת הפעילות ההתיישבותית של המשפחה במאה‬
‫ה–‪ — 19‬בעיקר בבניית השכונות החדשות מחוץ לחומת‬
‫העיר ירושלים — לאור הרעיונות המובאים בספר "קול‬
‫התור"‪ ,‬ומקושרות למושג של "גאולה בדרך הטבע"‪ .‬בין‬
‫פעילויות אלו אפשר למנות גם את בניין בית הכנסת‬
‫החורבה ברובע היהודי‪ ,‬היציאה מן החומות והניסיונות‬
‫להקמתם של יישובים חקלאיים שונים‪.‬‬
‫בין ציונות‪ ,‬גאולה ומשיח בן יוסף‬
‫תפיסה זו של הספר ושל המשפחה מצאה לה לימים‬
‫מתנגדים מימין ומשמאל‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬היו אלו נושאי מסורות‬
‫שונות בשמו של הגר"א‪ ,‬שחלקו על דברי הספר בנוגע לסוג‬
‫הפעילות הנדרשת מצד האדם כדי להביא את הגאולה‪.‬‬
‫המסורות המובאות בספר "קול התור" נראו לדמויות שונות‬
‫מעולם התורה הליטאי כמסורות מפוקפקות‪ .‬אמנם‪ ,‬גם הם‬
‫סברו כי יש צורך בפעילות אקטיבית על מנת להביא את‬
‫הגאולה‪ ,‬אך על פעילות זו יש לשמור בתחום הדתי‪ ,‬דוגמת‬
‫לימוד התורה וקיום המצוות‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬גם השימוש‬
‫במושג "ציונות גר"אית"‪ ,‬שצמח מאוחר יותר כתיאור‬
‫לתפיסות המופיעות ב"קול התור"‪ ,‬נתפס אצלם כמושג‬
‫פסול המהווה פשרה בין הציונות החילונית ובין התפיסה‬
‫של הבאת הגאולה על ידי האדם בדרכים מסורתיות‪.‬‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬היו אלו אנשי הציונות החילונית שראו‬
‫בתיאורים המופיעים בספר "קול התור" ניסיון ל"גנוב‬
‫את הבכורה" למפעל הציוני‪ .‬גם הדיון האקדמי סביב‬
‫נושא זה נסב בעיקר סביב השאלה האם באמת הייתה‬
‫עליית תלמידי הגר"א "עלייה משיחית" לקירוב הגאולה‪,‬‬
‫כפי שהיא מתוארת בספר "קול התור"‪ ,‬או שמא התיאור‬
‫המופיע בספר מאוחר לעלייה‪ ,‬ומתאר אותה בדיעבד ככזו‪,‬‬
‫תוך כדי ניסיון לגנוב את הבכורה למפעל הציוני‪ .‬דיון זה‪,‬‬
‫יש לומר‪ ,‬תקף לא רק לגבי המסורות ב"קול התור" כי אם‬
‫לגבי כלל פעילותם של תלמידי הגר"א שעלו לארץ‪.‬‬
‫במספר מקורות‪ ,‬כאמור‪ ,‬נוצרה זיקה בין פעולות‬
‫התיישבותיות שונות שהתקיימו בארץ ישראל ובין מושגים‬
‫המופיעים בספר "קול התור" בפרט‪ ,‬ובדברי הגר"א‬
‫בכלל‪ .‬ואולם‪ ,‬עיון בספר "קול התור" עצמו מלמד כי‬
‫בספר לא מופיעה במפורש תמיכה בפעילות חקלאיות או‬
‫התיישבותיות כדרך להבאת הגאולה‪ .‬המושג "טבע" אינו‬
‫מתפרש בספר "קול התור" כמתייחס דווקא לעולם הטבע‬

‫"פתחא דקרתא"‬
‫בירושלים‪:‬‬
‫המקום שבו נערכו‬
‫תפילות לבואו‬
‫של משיח בן יוסף‬
‫וקירוב הגאולה‬

‫החקלאי‪ ,‬אלא כניגוד למושג "נס"‪ .‬לפיכך כוונת הספר היא‬
‫לומר כי הגאולה העתידה לא אמורה להופיע בדרך נסית‬
‫אלא בדרך טבעית‪ ,‬וגם העולם הנגאל יוותר עולם שבו חוקי‬
‫הטבע ממשיכים ואינם מתבטלים‪ .‬כנראה שזה הוא גם‬
‫פירושם של דברי הגר"א שעליהם הספר מסתמך‪ ,‬כי דרך‬
‫הגעת הגאולה העתידה לא אמורה להיות נסית כגאולת‬
‫מצרים‪ ,‬אלא טבעית כגאולת כורש בבית שני‪ .‬גם שם לא‬
‫התאפיינה הגאולה בנסים כלשהם‪ ,‬כפי שלא התרחשו בכל‬
‫תקופת הבית השני‪ ,‬על פי המסורת‪.‬‬
‫אלא שנראה שעורכי הספר והמסתמכים עליו פירושו את‬
‫המושג "גאולה בדרך הטבע" כקשור למוטיבים ציוניים‬
‫בולטים‪ ,‬דוגמת הפרחת השממה‪ .‬מוטיבים אלו‪ ,‬שכאמור אינם‬
‫מופיעים במפורש בספר‪ ,‬נעדרים מהכתבים בתקופה כולה‪,‬‬
‫מלבד בכתביו של ר' יהוסף שוורץ‪ ,‬שד"ר ומראשוני חוקרי‬
‫ארץ ישראל בראשית המאה ה–‪ .19‬ואולם‪ ,‬יהוסף שוורץ היה‬
‫יחיד וחריג במובן זה‪ ,‬ופרט אליו אין שימוש בביטוי "גאולה‬
‫בדרך הטבע" בהקשר זה‪ ,‬עד ראשית המאה ה–‪.20‬‬
‫נראה כי אל הפער הזה שבין הספר ובין פירושיו התייחסו‬
‫כמה מאלו שהתנגדו לתכניו של הספר‪ ,‬ובהם הרב משה‬
‫שטרנבוך‪ .‬מלבד הטענות בנוגע למקורותיו של הספר‪,‬‬
‫הוא כותב כי פרשניו של הספר הפליגו מעבר לכוונתו של‬
‫הגר"א‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן לראות בפרשנות זו פרשנות אפשרית‬
‫של דברי "קול התור"‪ ,‬בעיקר בשעה שהיא מופיעה‬
‫במסורותיהן של משפחות שנשאו את מסורות "קול התור"‬
‫מן הגולה‪ ,‬ומכוחה יישבו את הארץ‪.‬‬
‫עת־מול ‪207‬‬

‫‪19‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful