You are on page 1of 4

‫תורה • כ"א בתשרי ה'תש"ע • ‪ • 9.10.

09‬הגיליון השבועי לכל יהודי • גיליון מס' ‪1188‬‬


‫ב"ה • ערב שבת־קודש שמחת ־־תורה‬

‫שיחת השבוע‬
‫יוצא לאור על־ידי צעירי־אגודת־חב"ד ‪ -‬המרכז • עורך‪ :‬מנחם ברוד • יו"ר‪ :‬הרב יוסף־יצחק אהרונוב‬

‫ספרים‬
‫ פירוש המקרא‬
‫השמחה היא מתנת שמים‬
‫בשמחת־תורה נפתחות בארות השמחה‪ ,‬וכל הרוצה לשאוב שמחה לכל‬
‫מאת הרב עדין אבן־ישראל )שטיינזלץ(‬ ‫השנה ‪ -‬יבוא וישאב‪ .‬ואין קל מזה‪ :‬פשוט להרים את הרגליים ולרקוד‬
‫בהוצאת ידיעות ספרים‬
‫מתוך ספרות השאלות והתשובות של הראשונים‬ ‫שאינם מושלמים‪ ,‬אבל הטוב דיי בו כדי למלא‬ ‫עמים רבות אנו רואים מעגלי ריקודים‪,‬‬
‫ליקט המחבר ביאורים למקרא ולכמה מספרי‬
‫הנביאים והכתובים‪ .‬יש כאן ביאורים לא־מוּכרים‬
‫ומקצתם כחדשים ממש אף בימינו אלה‪ 172 .‬עמ'‪.‬‬
‫את ליבנו שמחה ואושר‪.‬‬
‫אין זה עניין של אופי טבעי‪ .‬זה בעיקר עניין‬
‫יהודים שמחים וצוהלים‪ ,‬ובצד עומדים‬
‫אנשים בפנים רציניות ואולי קודרות‪.‬‬
‫פ‬
‫טל' ‪7683333‬־‪.03‬‬ ‫של חינוך‪ ,‬השקפת־עולם וגישה לחיים‪ .‬השאלה‬ ‫מפעם לפעם פונה אליהם בחביבות מי מן‬
‫אם אתה יכול להיות אדם שמח‪ ,‬אינה קבועה‬ ‫הרוקדים ומזמינם להשתלב במעגל‪ ,‬והם‬
‫מסרבים‪ .‬אין להם 'מצב־רוח'‪ .‬יש להם דאגות‬
‫ הסידור המפורש‬ ‫מראש‪ .‬היא בידך‪ .‬תרצה – תשמח; לא תרצה‬
‫ובעיות‪ .‬ואולי פשוט אין להם חשק לשמוח‪.‬‬
‫מאת הרב מנחם מענדל טברדוביץ'‬ ‫– תרחק ממך השמחה‪ .‬אתה‪ ,‬בהתנהגותך‬
‫ובגישתך לחיים‪ ,‬קובע אם תהיה אדם שמח או‬ ‫בפיהם טענה הגיונית לכאורה‪" :‬שמחה זה דבר‬
‫בהוצאת חיש‬ ‫לא‪.‬‬ ‫שבא מבפנים; אני לא שמח"‪.‬‬
‫סידור התפילה בנוסח האריז"ל‪ ,‬לימות החול‬ ‫לכאורה‪ ,‬השמחה תלויה בנסיבות אובייקטיביות‬
‫ולשבתות וימים טובים‪ ,‬בתוספת פירוש המילות‬ ‫ובמצבו של האדם‪ .‬מי שטוב לו‪ ,‬הוא ובני‬
‫וביאור תוכן התפילות‪ .‬הספר חשוב במיוחד למי‬
‫שמעוניין להבין את פירוש התפילה‪ 680 .‬עמ'‪ .‬טל'‬
‫נשמח כל השנה‬ ‫משפחתו נתברכו בבריאות טובה‪ ,‬הפרנסה‬
‫‪9600770‬־‪.03‬‬ ‫מצויה בשפע‪ ,‬ואין לו צרות ודאגות – אמור‬
‫שמחה מבוססת בראש ובראשונה על האמונה‪.‬‬ ‫להיות שמח‪ .‬ולהפך‪ ,‬מי שיש לו צרות ודאגות‬
‫אם אתה מאמין שהקב"ה מנהל את העולם‪,‬‬
‫ אור הלבנה‬ ‫אתה גם מאמין שכל מה שהוא עושה – לטובה‬
‫אינו יכול להיות שמח‪ .‬איך ישמח כאשר בעיות‬
‫קשות טורדות את שלוותו? אך בפועל אנו‬
‫מאת אורה רבקה וינגורט‬ ‫הוא עושה‪ .‬אם איחרת לאוטובוס – מיד אתה‬ ‫רואים שהדברים אינם קשורים בהכרח זה בזה‪.‬‬
‫בהוצאת שחנשים‬ ‫אומר לעצמך שכנראה זה לטובתך‪ .‬אם מישהו‬
‫במשפחה חולה‪ ,‬חלילה‪ ,‬אינך מניח לדאגה‬
‫הספר מוגדר 'שיחות נפש לנשים'‪ ,‬על־פי מעיינות‬
‫להפיל את רוחך‪ ,‬אלא מיד אתה מתמלא אמונה‬ ‫גישה לחיים‬
‫הנצח של תורתנו‪ .‬בספר מבחר מאמרים‪ ,‬הערוכים‬
‫לפי חודשי השנה ומקיפים את ההוויה היהודית‬ ‫וביטחון שהחולה יבריא ושהכול ישוב על‬
‫מקומו בשלום‪ .‬האמונה הזאת עצמה מביאה‬ ‫אכן‪ ,‬לעיתים השמחה מתפרצת מאליה‪ .‬לפעמים‬
‫לאורך השנה כולה‪ 344 .‬עמ'‪ .‬טל' ‪5630769‬־‪.02‬‬ ‫יש נסיבות משמחות שגורמות בעצמן שמחה‪,‬‬
‫ברכה ורפואה‪ ,‬כפי שאמרו גדולי החסידות‪:‬‬
‫ואין האדם נדרש לעשות דבר למענה‪ .‬אבל‬
‫ החשיפה‬ ‫"תחשוב טוב – יהיה טוב"‪.‬‬
‫בדרך־כלל השמחה תלויה באדם עצמו‪ .‬ברצונו‬
‫מאת שמואל ארגמן‬ ‫אולם השמחה היא גם מתנת שמים‪ .‬כדי להיות‬ ‫– יהיה שמח‪ ,‬וברצונו יניח לעצמו לשקוע‬
‫בהוצאת דני ספרים‬ ‫שמחים באמת‪ ,‬אנו זקוקים לברכה מהקב"ה‪,‬‬ ‫בדכדוך ובעצב‪ .‬אנו נדרשים להיות שמחים‪,‬‬
‫ספר חדש של הסופר הוותיק‪ ,‬הסוחף את הקורא‬ ‫שיפתח לנו את שערי השמחה‪ .‬וכאן מתחברים‬ ‫היינו לפעול כדי שבאמת נהיה שמחים‪.‬‬
‫לעלילה עכשווית מרגשת‪ ,‬השזורה בעלילה‬ ‫הדברים עם חג שמחת־תורה העומד בפתח –‬
‫זה חג שבו נפתחות בארות השמחה‪ ,‬וכל הרוצה‬ ‫יש אנשים שלא חסר להם דבר‪ ,‬ואין בליבם‬
‫יהודית שתחילתה לפני שישים שנה‪ 447 .‬עמ'‪.‬‬ ‫שמחה‪ .‬ולעומתם‪ ,‬יש מי שהם חסרי־כול‪ ,‬אבל‬
‫טל' ‪6812225‬־‪.08‬‬ ‫לשאוב שמחה לכל השנה – יבוא וישאב‪.‬‬
‫שמחים תמיד‪ .‬אפשר תמיד לחפש את חצי‬
‫היממה הזאת היא מקור השמחה‪ ,‬היא המעיין‬ ‫הכוס הריקה ואפשר לראות את חצי הכוס‬
‫זמני השבוע‬ ‫שממנו נובע שפע השמחה‪ .‬עכשיו אנו יכולים‬
‫לשאוב שמחה וחדווה כאוות־נפשנו‪ ,‬למשך‬
‫המלאה‪ .‬האדם השמח רואה בכל דבר את הצד‬
‫הטוב‪ ,‬וממעיט מערכו של הצד הריק‪ .‬הוא רגיל‬
‫השנה כולה‪ .‬מי ששמח עכשיו שמחה אמיתית‬ ‫למצוא את נקודות האור‪ ,‬ולצמצם את משקלם‬
‫ירושלים תל־אביב חיפה באר־שבע אילת ניו־יורק‬
‫כניסת השבת ‪6:08 4:58 4:56 4:44 4:53 4:38‬‬
‫– ישמח‪ ,‬בעזרת־ה'‪ ,‬כל ימות השנה הבאה‪.‬‬ ‫של הדברים השליליים‪ .‬כך הוא יכול תמיד‬
‫‪7:04 5:56 5:52 5:50 5:51 5:50‬‬ ‫צאת השבת‬ ‫ואין דבר קל מזה‪ :‬פשוט להרים את הרגליים‪,‬‬ ‫להיות שמח – כי תמיד הוא מרגיש שטוב לו‪.‬‬
‫לרקוד‪ ,‬לשמוח עם התורה – וכל המרבה‪ ,‬הרי‬
‫זה משובח‪.‬‬ ‫מי שרוצה‪ ,‬יכול לראות בכל דבר את הצד‬
‫כתובת המערכת‪ :‬ת"ד ‪ 14‬כפר־חב"ד ‪60840‬‬ ‫המלא‪ ,‬את הברכה‪ ,‬את הטוב; להיות שמח‬
‫טל' ‪2770100‬־‪ • 072‬פקס ‪9606169‬־‪03‬‬ ‫היום צריך להניח את כל הדאגות והבעיות‪,‬‬ ‫בחלקו ולהיות מלא תודה לה' על כל הדברים‬
‫‪www.chabad.org.il • chabad@chabad.org.il‬‬
‫ולהתמסר לשמחת־התורה‪ .‬נצא אפוא כולנו‬ ‫הטובים שזכה להם – ילדים‪ ,‬נכדים‪ ,‬בריאות‪,‬‬
‫אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ולכשרות‬ ‫בריקוד שמח ונשאב לנו שפע של שמחה לכל‬ ‫פרנסה בכבוד‪ ,‬נשיאת־חן בעיני הבריות‪ ,‬דירה‬
‫נא לשמור על קדושת הגיליון‬ ‫השנה כולה‪.‬‬ ‫נאה‪ ,‬כלים נאים‪ ,‬ועוד ועוד‪ .‬אכן‪ ,‬יש דברים‬
‫מעובד על–פי שיחותיו של הרבי מליובאוויטש‪ ,‬על–ידי צ‘ לבנוני‬ ‫שולחן שבת |‬

‫שמחת המנהג גדולה ביותר‬


‫נפשו של היהודי‪ ,‬ולכן היא מתבטאת ב'מנהג'‪,‬‬ ‫השואבה' גדולה מהשמחה הכללית בחג־הסוכות‬ ‫שמחה של חג־הסוכות אנו מוצאים‬
‫שכל מהותו של מנהג היא הנהגה שיהודים נהגו‬
‫וחידשו‪ ,‬דבר המעיד שזה בא מצד האדם עצמו‪.‬‬
‫)"ושמחת בחגך"(‪ ,‬ואילו שמחת ההקפות היא‬
‫השמחה הגדולה ביותר‪.‬‬
‫שלוש דרגות‪ :‬יש הציווי "ושמחת בחגך"‬
‫המופיע בתורה‪ ,‬האמור על כל ימי‬
‫ב‬
‫חג־הסוכות‪ .‬אחר־כך יש 'שמחת בית־השואבה'‪,‬‬
‫כל ישראל שווים‬ ‫רבנו הזקן מסביר שהעובדה שההקפות אינן‬ ‫שאינה מפורשת בתורה‪ ,‬אלא חז"ל מצאו לה סמך‬
‫אלא מנהג נובעת מגודל מעלתן‪ .‬דווקא משום‬ ‫במקרא‪ .‬והדרגה השלישית היא שמחת ההקפות‬
‫"ערבים‬
‫עניין זה בא לידי ביטוי במאמר חז"ל ֵ‬ ‫שמעלתן גדולה כל־כך‪ ,‬אין הדבר יכול להיות‬ ‫של שמחת־תורה‪ ,‬שאינה חובה מהתורה או‬
‫עליי דברי סופרים"‪ ,‬או "חביבים עליי דברי‬ ‫חובה מהתורה ואפילו מדרבנן‪ ,‬אלא בבחינת‬ ‫מדרבנן אלא היא מנהג בלבד‪.‬‬
‫סופרים"‪ ,‬יותר מדברים המפורשים בתורה‪.‬‬ ‫מנהג בלבד‪.‬‬
‫העובדה שיהודים מקבלים עליהם גדרים‬ ‫אמנם מנהג ההקפות היה קיים בכל הדורות‪,‬‬
‫וחומרות שאינם כתובים )במפורש( בתורה‬ ‫הקשר העמוק‬ ‫מזמנו של משה רבנו‪ ,‬כפי שאנו אומרים בפיוט‬
‫מבטאת את החביבות‪ ,‬השמחה והעונג שיש‬ ‫"אגיל ואשמח בשמחת־תורה" – "משה שמח‬
‫לעם־ישראל בקיום רצון הבורא‪.‬‬ ‫מצוותיה של התורה חלות על כל אחד ואחד‬ ‫בשמחת־תורה"‪ ,‬שהכוונה בזה‪ ,‬שמשה "שמח‬
‫מישראל‪ ,‬בלי הבדל בין הגדול שבגדולים לבין‬ ‫בשמחת־תורה" באותה דרך שאנחנו שמחים‬
‫ואכן‪ ,‬בשמחת בית־השואבה‪ ,‬שאמנם היא‬ ‫הפחוּת שבפחוּתים‪ .‬כאשר התורה מצווה דבר־‬‫ָּ‬ ‫כיום‪ .‬ובכל־זאת‪ ,‬גם בימי משה רבנו הייתה‬
‫שמחה גדולה ביותר‪ ,‬מצאנו הבדל בין הגדולים‪,‬‬ ‫מה‪ ,‬הדבר מותאם לדרגה הבסיסית הקיימת אצל‬ ‫שמחת ההקפות בגדר מנהג בלבד‪.‬‬
‫שהם עסקו בשמחה‪ ,‬בעוד כל העם "באים‬ ‫כל יהודי ויהודי‪ .‬אי־אפשר לצוות יהודי להתעלות‬
‫לראות ולשמוע"‪ .‬לעומת זה‪ ,‬בשמחת ההקפות‬ ‫לדרגה הדורשת התעלות־נפש מיוחדת‪ .‬לכן ככל‬ ‫גודל המעלה‬
‫משתתפים כל ישראל בשווה‪ ,‬כי היא מבטאת את‬ ‫קטנה‪,‬‬
‫שמדובר בדרגה גבוהה יותר‪ ,‬מידת החיוב ֵ‬
‫הנקודה הפנימית העמוקה ביותר שבה כל יהודי‬ ‫עד שהדרגה הגבוהה ביותר אינה אלא מנהג‪.‬‬ ‫לכאורה הייתה עוצמת השמחה צריכה להיות‬
‫קשור עם הקב"ה ועם התורה‪.‬‬ ‫כפי מידת החובה‪ .‬השמחה שהיא חובה מהתורה‬
‫ההקפות של שמחת־תורה הן ביטוי לקשר‬ ‫הייתה צריכה להיות השמחה הגדולה ביותר‪,‬‬
‫)לקוטי שיחות כרך כו‪ ,‬עמ' ‪.216‬‬ ‫העמוק של יהודי עם הקב"ה ועם התורה‪ ,‬שהוא‬ ‫ואילו שמחת ההקפות‪ ,‬שאינה אלא מנהג‪,‬‬
‫התוועדויות תשד"מ כרך ב‪ ,‬עמ' ‪(1082‬‬ ‫למעלה מציווי והוראה‪ .‬זו שמחה שבאה מעומק‬ ‫הייתה צריכה להיות שמחה קטנה יותר‪ .‬בפועל‬
‫אנו רואים שההפך הוא הנכון – 'שמחת בית־‬

‫שמחת־תורה | מאת הרב אליעזר ברוד‬ ‫מן המעיין‬


‫הצלחה‪ .‬הקב"ה הוא אבינו‪ ,‬ומהי הצלחת האב?‬ ‫שמחת ההתחלה‬
‫אמרת השבוע‬ ‫כשיש לו נחת־רוח מבניו‪.‬‬ ‫העולם סובר כי השמחה בשמחת תורה היא על‬
‫)רבי יחזקאל מקוזמיר(‬ ‫סיום התורה‪ ,‬אבל האמת היא שאנו שמחים על‬
‫סחורה בהקפה‬ ‫שמתחילים את התורה מחדש‪.‬‬
‫נעליים מהוללות‬ ‫לאחר התשלום במזומן בעבודה של חודש אלול‪,‬‬ ‫)חידושי הרי"ם(‬
‫ראש־השנה‪ ,‬עשרת ימי תשובה‪ ,‬יום־הכיפורים‪,‬‬ ‫תמצית של שמחה‬
‫פעם אחת‪ ,‬בשמחת־תורה‪ ,‬אמר הבעש"ט‬ ‫סוכות‪ ,‬שמחת בית־השואבה ושמיני־עצרת‪ ,‬אפשר‬
‫לתלמידיו‪" :‬עכשיו יש מהומה בעולמות‬ ‫לקחת 'סחורה' בהקפה‪ ,‬וללכת ל'הקפות'‪.‬‬ ‫שמיני־עצרת הוא כמו תמצית שעושים בצלחת‬
‫קטנה‪ ,‬ואחר־כך לוקחים מעט ומערבבים במים‪.‬‬
‫העליונים"‪.‬‬ ‫)הרבי הרש"ב מליובאוויטש(‬ ‫כך יום שמיני־עצרת הוא כללות השמחה של כל‬
‫תמהו התלמידים לפשר הדברים‪ ,‬והבעש"ט‬ ‫השנה‪ ,‬וממנו נמשכת השמחה בכל השנה‪.‬‬
‫הסביר‪" :‬המלאכים שתפקידם לנקות את‬
‫לא כבד‬
‫גן־העדן רגילים למצוא שם תפילין‪ ,‬ציציות‪,‬‬ ‫בשמחת־תורה בשעת ההקפות היה רבי משה־‬ ‫)אדמו"ר הזקן(‬

‫שופרות וכדומה‪ .‬הם כבר יודעים שזה מעשה‬ ‫דוד מצ'ורטקוב מחזיק את ספר התורה הכבד‬
‫בזרועותיו ורוקד עמו כל הזמן‪ .‬שאלוֹ חסיד‬ ‫חשיבות הלב‬
‫ידיו של המלאך מיכאל‪ ,‬שאוסף את מצוותיהם‬
‫אחד‪ :‬רבי‪ ,‬שמא הספר כבד?"‪ .‬השיב לו‪ :‬התורה‪,‬‬ ‫בשמחת־תורה מסיימים את התורה במילים‬
‫של ישראל‪ .‬היום נדהמו המלאכים למצוא שם‬ ‫כשמחזיקים בה‪ ,‬אינה כבדה‪.‬‬ ‫"לעיני כל ישראל" ומתחילים ב"בראשית ברא‬
‫ערֵמה ענקית של נעליים קרועות‪ ,‬ולא ידעו מה‬ ‫אלוקים"‪ .‬האות האחרונה שבתורה היא ל‪,‬‬
‫פשר הדבר‪.‬‬ ‫והראשונה ב‪ ,‬ויחד יש כאן 'לב'‪ .‬ללמדנו על‬
‫לרקוד יכולים‬
‫"כשהלכו לברר אצל המלאך מיכאל‪ ,‬אמר‬ ‫חשיבות הלב בעבודת הבורא‪.‬‬
‫הרבי הריי"צ מליובאוויטש אמר פעם בשמחת־‬
‫להם שנעליים אלה שלו הן‪ .‬הוא אסף את כל‬ ‫תורה לאחד מחסידיו‪ :‬ניחא אם נטען כי לעבודה‬ ‫)החוזה מלובלין(‬
‫הנעליים שנקרעו מריקודיהם של היהודים‬ ‫של ראש־השנה ויום־הכיפורים אין לנו שייכות‪,‬‬
‫בשמחת־תורה‪ ,‬ואיתן הוא מתכונן להתהלל‬ ‫אך העבודה של שמחת־תורה היא הריקוד‪ ,‬וזאת‬ ‫הצלחת האב‬
‫לפני הקב"ה ‪ -‬ראה כמה שמחים בניך בשמחת־‬ ‫אנו יכולים‪ִ .‬רקדו‪ ,‬התרוממו! יותר שמח! יותר‬ ‫בהקפות שמחת־תורה אנו אומרים "אנא ה'‬
‫תורה‪ ,‬עד שנעליהם נקרעו מרוב שמחה"‪...‬‬ ‫שמח!‬ ‫הצליחה־נא"‪ .‬אנו מתפללים לקב"ה שתהיה לו‬
‫מעשה שהיה‬
‫כדי למצוא אצלם מזון וחפצים‬ ‫טיכסו עצה‪ .‬הם הסירו את 'עצי־החיים'‬ ‫לפינה נסתרת‪ ,‬ואז פתח את החבילה‪.‬‬
‫מוברחים‪ .‬אבי וחברו חיפשו בבהלה‬
‫מקום שבו יוכלו להסתיר את ספרי־‬
‫התורה‪ .‬הם הצליחו לחפור בור באדמה‬
‫של ספרי־התורה וגללו אותם כמגילה‪.‬‬
‫כל אחד מהם לקח ספר־תורה אחד‪ .‬הם‬
‫שמרו אותם עליהם‪ ,‬בשולי המכנסיים‪,‬‬
‫לתדהמתו ראה מולו שני ספרי תורה‬
‫זהים ויפהפים בגודל כף יד‪ .‬הוא היה‬
‫נרגש מאוד והיה ברור לו כי יעשה הכול‬
‫ספר־תורה‬
‫ולהסתיר שם את שני הספרים‪.‬‬
‫רק למחרת התאפשר להם להגיע אל‬
‫שעליהם גרבו את הגרביים‪.‬כך הצליחו‬
‫לשמור על ספרי־התורה תקופה ארוכה‪.‬‬
‫למלא את צוואת היהודי האלמוני‪.‬‬
‫אך כיצד יוכל לשמור עליהם בתוך‬
‫ששרד‬
‫המקום שבו הסתירו את ספרי־התורה‪.‬‬ ‫יום אחד הבחינו השניים כי הגרמנים‬ ‫מחנה שורץ מרצחים? אבא החליט‬ ‫"הסיפור אמיתי לחלוטין‪ ,‬ואירע‬
‫למרבה הצער מצאו שם ספר־תורה‬ ‫עורכים חיפוש על גופו של כל אסיר‪,‬‬ ‫לשתף חבר קרוב בסוד העניין‪ .‬יחד‬ ‫בשמחת־תורה האחרון בבית־כנסת קטן‬
‫אחד בלבד‪ ,‬וגם בו הייתה חסרה היריעה‬ ‫במרכז הארץ"‪ ,‬מעידה העיתונאית שרית‬
‫האחרונה‪ .‬הספר השני נעלם ואיננו!‬
‫בדמעות נשקו לספר־התורה והמשיכו‬
‫מאת מנחם ברוד‬ ‫לומדים גאולה |‬ ‫אמיחי‪ ,‬המגוללת את הסיפור המופלא‬
‫הזה )באתר 'אש התורה'(‪ ,‬אם־כי ללא‬
‫במאמץ להסתירו‪ .‬ואכן‪ ,‬אבי וחברו‬ ‫שמות גיבוריו ושם בית־הכנסת‪.‬‬
‫עברו את אימי המלחמה ושרדו‪ ,‬וספר־‬
‫התורה עבר את כל הגלגולים ונשאר‬
‫ריקוד שמאחד‬ ‫שמחת־תורה תשס"ה‪ .‬בבית־כנסת‬
‫חסידי במרכז הארץ נערכות ההקפות‪.‬‬
‫ברשותו של אבי‪.‬‬ ‫מחת־תורה קשור קשר מיוחד עם הגאולה‪ ,‬והדבר משתקף בפיוט "שישו‬ ‫מבוגרים וילדים מפזזים ורוקדים‬
‫בתום המלחמה נשא אבי את אימי‬
‫לאישה‪ ,‬ובהיותם במחנה העקורים‬
‫ושמחו בשמחת־תורה"‪ ,‬שבו נאמר‪" :‬אגיל ואשמח בשמחת־תורה‪ ,‬בו יבוא‬
‫צמח בשמחת־תורה"‪ .‬הדבר גם מוצא את ביטויו בכך שכל יהודי חש‬
‫ש‬ ‫בשמחת התורה‪ .‬הגבאי מתחיל להזמין‬
‫את נושאי ספרי־התורה‪ ,‬כנהוג‪ .‬בספר‬
‫ברגן־בלזן נולדתי אני‪ .‬הייתי התינוק‬ ‫התעוררות מיוחדת בשמחת־תורה‪ ,‬ואפילו יהודים שבמשך כל השנה אינם לומדים‬ ‫הראשון הוא מכבד את הרב‪.‬‬
‫ראשון שנולד במחנה לאחר המלחמה‪.‬‬ ‫תורה ואינם עוסקים בקיום המצוות‪ ,‬מגיעים לרקוד ולשמוח עם ספר־התורה‪.‬‬ ‫למרבה ההפתעה‪ ,‬הרב מסמן לגבאי‬
‫בברית המילה שלי זעקו הכול בלב‬ ‫הדמיון לגאולה ברור – גם הגאולה תעורר אף את ה'אובדים' וה'נידחים'‪.‬‬ ‫להעביר את הכיבוד למישהו אחר‪.‬‬
‫שותת‪" :‬בדמייך חיי‪ ...‬בדמייך חיי‪"...‬‬ ‫ואכן‪ ,‬כשם שביום־הכיפורים מתגלה עצם הנשמה של יהודי‪ ,‬דרגת ה'יחידה'‬ ‫"לא הפעם"‪ ,‬הוא סותם ולא מפרש‪.‬‬
‫הוריי היגרו לארצות־הברית‪ ,‬וספר־‬ ‫שבקרבו‪ ,‬גם בשמחת־תורה פורצת ומתגלה נקודה פנימית זו‪ .‬לכן זו עת רצון‬ ‫עד מהרה ספרי־התורה מחולקים‬
‫התורה נשמר בידי אבי כל השנים‪ ,‬עד‬ ‫לבואו של משיח־צדקנו‪ ,‬שהוא דרגת ה'יחידה' הכללית של עם־ישראל כולו‪.‬‬ ‫למכובדים וההקפה הראשונה מתחילה‪.‬‬
‫שהלך לעולמו לפני כמה שנים‪ .‬בצוואתו‬ ‫הציבור מזמר ורוקד‪ ,‬והרב קם ממקומו‬
‫הוריש את ספר־התורה לי‪ ,‬בנו בכורו‬ ‫מהות השמחה‬ ‫ומצטרף לריקוד‪ ,‬אוחז בידו ספר־תורה‬
‫שנולד בברגן בלזן‪ ,‬ולחברו הטוב‪,‬‬ ‫כדי להבין זאת עלינו להתבונן בדרך שבה מתבטאת שמחת־התורה‪ .‬הלוא‬ ‫קטנטן‪ ,‬בגודל כף יד‪.‬‬
‫ששמר עמו על הספר בימי המלחמה‪.‬‬ ‫התורה היא‪ ,‬כשמה‪ ,‬תורה עמוקה ורחבה שאותה יש ללמוד ובה יש להתעמק‪.‬‬ ‫הוא מאמץ את ספר־התורה אל ליבו‬
‫איתרתי את חברו של אבא בבית־‬ ‫התורה עצמה מגדירה את מהותה‪" :‬כי היא חכמתכם ובינתכם"‪ .‬כיצד יש לבטא‬ ‫בחום ורוקד‪ .‬רוקד ושר‪ .‬מקיף עם‬
‫האבות שבו התגורר‪ .‬סיפרתי לו על‬ ‫שמחה בדברי־חכמה? לכאורה יש לשבת וללמוד אותם‪ ,‬להגות בהם‪ ,‬לערוך כינוס‬ ‫הקהל את הבימה שוב ושוב‪ .‬עיניו‬
‫צוואתו של אבי‪ .‬האיש ענה לי בקול‬ ‫שבו תודגש ותובלט גדולתם של דברי־החכמה‪ .‬אולם בשמחת־תורה אין אנו נוהגים‬ ‫מאירות וידיו מחבקות ומלטפות את‬
‫לבטא את השמחה על־ידי הלימוד בתורה‪ .‬להפך‪ ,‬אנו רוקדים עם ספר־התורה‬ ‫ספר־התורה‪.‬‬
‫רועד‪" :‬קח לך את הספר‪ .‬שמור עליו‪.‬‬
‫דווקא כפי שהוא סגור‪ ,‬קשור באבנט ומכוסה בבגד־הקטיפה )או בארגז(‪ ,‬ועצם‬
‫את חלקי כבר מילאתי‪ .‬בבוא הזמן‬ ‫צורתה זאת של השמחה אינה מאפשרת לראות אפילו אות אחת של התורה‪.‬‬ ‫זה אחר זה ניגשים ילדים ומנשקים את‬
‫תעלה עמו לארץ־ישראל‪.‬‬ ‫ספרי־התורה‪ .‬הרב מנמיך את ספר־‬
‫הדבר מוכיח כי השמחה בשמחת־תורה אינה על לימוד התורה או על מידת‬
‫ואכן‪ ,‬עלינו לארץ־ישראל וספר־התורה‬ ‫הידיעה בתורה‪ .‬ל ּו זו הייתה השמחה‪ ,‬היו בה הבדלים עצומים בין תלמידי־חכמים‬ ‫התורה הקטן‪ ,‬והם משתאים‪ .‬נותנים‬
‫איתנו‪ .‬כל השנים הוא נשמר בביתי‪.‬‬ ‫לבין פשוטי־עם‪ .‬הראשונים היו שמחים יותר בתורה‪ ,‬מכיוון שלמדוה ועסקו בה‬ ‫נשיקה וממשיכים לספר־התורה הבא‪.‬‬
‫השנה הרגשתי שספר־התורה הזה‪,‬‬ ‫כל השנה‪ ,‬ואילו האחרונים אולי לא היו שמחים כלל‪ .‬למעשה אנו רואים שהשמחה‬ ‫מבטים מוחלפים‪ ,‬איש מן המתפללים‬
‫שנספג בכל הסבל‪ ,‬התלאות ומסירות־‬ ‫אחידה‪ ,‬והכול‪ ,‬תלמידי־חכמים ועמי־הארץ‪ ,‬יודעי־ספר וסתם 'עמך'‪ ,‬שמחים‬ ‫אינו יודע מניין צץ ספר־התורה הקטן‪.‬‬
‫הנפש של יהודים לאורך השנים‪ ,‬אין‬ ‫בשמחה גדולה בשמחת־תורה‪.‬‬ ‫בין ההקפה השנייה לשלישית מעז אחד‬
‫טוב ממנו להמחיש את נצחיות עם‬ ‫הצעירים ושואל‪" :‬הרב‪ ,‬מהיכן הספר?"‪.‬‬
‫ישראל ואת דבקותו הנצחית בתורה‪,‬‬ ‫עצם מהותו של יהודי‬ ‫הרב מחייך‪ ,‬נושק לספר־התורה ואומר‪:‬‬
‫ולכן הבאתיו עמי לרקוד עמו היום"‪.‬‬ ‫אלא השמחה של שמחת־תורה היא על עצם העובדה שיש לנו תורה‪ ,‬שקיבלנו‬ ‫"לפני ההקפה האחרונה אספר לכם את‬
‫אחד המתפללים ניגש אל הרב וקרא‬ ‫מהקב"ה‪ .‬גם יהודי פשוט שבפשוטים‪ ,‬שאינו יודע אפילו אות אחת בתורה‪ ,‬שמח‬ ‫סיפורו של ספר־התורה המיוחד הזה"‪.‬‬
‫בהתרגשות‪" :‬אני רק נגר פשוט‪ ,‬אבל‬ ‫בשמחת־תורה‪ .‬הוא שמח על עצם היותו יהודי‪ ,‬על הקשר של עם־ישראל עם‬ ‫ההקפה השישית מסתיימת‪ ,‬באולם‬
‫בעזרת ה' אבנה ארון־קודש קטן ומיוחד‬ ‫הקב"ה ועל שהקב"ה נתן לנו את תורתו‪ .‬אולי הוא אינו יודע מהו הקב"ה ומהי‬ ‫מושלך הס והרב פותח בסיפורו‪:‬‬
‫לספר־התורה"‪.‬‬ ‫התורה‪ ,‬אבל הוא יודע שהקב"ה והתורה הם דברים יקרים ונפלאים‪ ,‬שאין כמותם‬ ‫אבי עבר את השואה והיה עד לכל‬
‫עוד אחד מהמתפללים‪ ,‬סופר סת"ם‬ ‫בכל העולם‪ ,‬ולכן הוא שמח‪.‬‬
‫זוועותיה‪ .‬יום אחד‪ ,‬בהיותו במחנה‬
‫במקצועו‪ ,‬פנה אל הרב וביקש רשות‬ ‫לכן רוקדים בשמחת־תורה כשספר־התורה מגולל‪ .‬בכך אנו מבטאים את מהות‬ ‫עבודה‪ ,‬עברה לידו קבוצת יהודים‪,‬‬
‫להשלים את היריעה החסרה ולתקן‬ ‫השמחה בתורה – השמחה בעצם התורה‪ .‬השמחה גם נעשית ברגליים‪ ,‬כי דווקא‬ ‫מלוּוה במשמר נאצי חמוש‪ .‬אחד‬
‫את ספר־התורה‪ ,‬לעילוי נשמת אימו‪,‬‬ ‫הרגליים )שמסמלות את הביצוע מתוך אמונה וקבלת־עול‪ ,‬לעומת הראש שמסמל‬ ‫היהודים יצא פתאום מבין השורות‪,‬‬
‫שהייתה מהיחידות ששרדו מניסוייו של‬ ‫הבנה והשגה( הן המבטאות יותר מכול את הנקודה האמיתית של שמחת־תורה‪.‬‬ ‫התקרב אליו ותחב לתוך ידו חבילה‬
‫הצורר מנגלה ימ"ש‪.‬‬ ‫כוח זה הוא גילוי עצם הנפש‪ ,‬ה'יחידה' שבנפש‪ .‬כוחה של דרגה זו‪ ,‬שהיא‬ ‫עטופה בבד גס‪ .‬הוא לחש לעברו‪" :‬קח‪,‬‬
‫שנה וחצי לאחר פרסום הסיפור מציין‬ ‫חודרת עד העקב שברגל ומקפיצה אותו בריקוד‪ .‬הבנה ורגש הם מוגבלים מטבעם‪,‬‬ ‫קח מהר‪ .‬הם לוקחים אותנו ולא נחזור‪.‬‬
‫באתר אחד הקוראים‪" :‬ממתפללי בית־‬ ‫ויש גבול ליכולת חדירתם‪ .‬יש מי שמבין ומי שאינו מבין; מי שמרגיש ומי שאינו‬ ‫זו דרכנו האחרונה‪ .‬קח ושמור על זה‪.‬‬
‫הכנסת המדובר אני ורציתי להשלים‬ ‫מרגיש; יש מי שמבין ומרגיש יותר ומי שמבין ומרגיש פחות‪ .‬אבל עצם הנשמה‬ ‫הם בני למעלה ממאה שנה‪ .‬זו צוואתי‪.‬‬
‫שווה בכל יהודי‪ ,‬ולכן כשמתגלית דרגה זו‪ ,‬היא חודרת לכל מהותו של כל יהודי‪,‬‬ ‫ר' יהודי‪ ,‬שמור עליהם מכל משמר"‪.‬‬
‫את היריעה‪ .‬ארון־הקודש אכן נבנה‪.‬‬ ‫וגורמת לו לצאת בריקוד של שמחת־תורה‪.‬‬
‫היריעה אכן הושלמה‪ .‬אך ספר־התורה‬ ‫שאגת אחד החיילים‪" :‬שנֶ ל‪ ,‬יו ֶּדע!‬
‫עדיין פסול‪ ,‬למרבה הצער"‪.‬‬ ‫מכיוון ששמחת־תורה הוא יום שבו מתגלה עצם מהותו של יהודי‪ ,‬דרגת‬ ‫שנֶ ל!" ]=מהר‪ ,‬יהודי! מהר![ הפרידה‬
‫ה'יחידה' שבו‪ ,‬זה יום־סגולה לביאת משיח־צדקנו )"בו יבוא צמח"(‪ ,‬שגם הוא‬
‫אך הסיפור המרגש ממחיש את הקשר‬ ‫מעורר כל יהודי ולוקח אותו לריקוד הגדול והשמח מכולם – ריקוד הגאולה‬
‫ביניהם‪ ,‬והחזירה את היהודי האלמוני‬
‫המיוחד של עם־ישראל עם ספר־‬ ‫ב"שמחת־עולם על ראשם"‪.‬‬ ‫לשורות הקבוצה‪.‬‬
‫התורה‪.‬‬ ‫אבא המתין לרגע שבו יוכל לחמוק‬

‫פתג ם ח ס י ד י‬
‫"שמחת תורה היא על התורה שנלמד מכאן ולהבא‪ ,‬שכן על מה שלמדנו בעבר אין‬
‫מקום לשמחה‪ ,‬כי מיהו היכול לומר שכבר למד את התורה כראוי" )רבי מנחם־מנדל מקוצק(‬
‫חיים יהודיים‬
‫היריעות המצמררות של ספר־התורה‬
‫ממונה על נפת פרנקפורט ב'ליל הבדולח'‪ .‬חיים־‬ ‫אשר יעקב מוצ'ניק מציג לפניך כמה ציורי‬
‫כ‬
‫נחום‪ ,‬כבר קפטן‪ ,‬גילה שהקולונל מסתתר בטירה‬
‫נידחת באזור כפרי‪ .‬הם מצאו אותו שם‪ ,‬מסתתר‬
‫כארנבת מבוהלת בארון בעליית הגג‪ .‬חיים־נחום‬
‫נוף פסטורליים וציור פורטרט לא מחמיא‬
‫במיוחד‪ ,‬הם אינם מעוררים בך התרגשות‬
‫מיוחדת‪ .‬אבל כשהוא הופך את התמונה ליבך‬
‫התחיל לחקור אותו‪ ,‬בעוד חייל אירי ענק מצבא‬ ‫מחסיר פעימה – התמונות צוירו על קלף של ספר־‬
‫ארה"ב‪ ,‬שבא עמו‪ ,‬שופך את זעמו על ציורים שנתלו‬ ‫תורה‪ .‬את הציורים האלה גילה אביו‪ ,‬ר' חיים־נחום‬
‫על הקיר‪.‬‬ ‫מוצ'ניק ז"ל‪ ,‬בבית שבו הסתתר צורר נאצי‪.‬‬
‫יעקב מוצ'ניק וגווילי ספר־התורה הממוסגרים‬ ‫חיים־נחום היה אחד משבעת ילדיו של הרב מרדכי־‬
‫הציור לא נקרע‬ ‫לייב מוצ'ניק מצ'רנוביץ‪ .‬בתרפ"ה )‪ ,(1925‬כשעננים‬
‫מגוּונים ולספר את סיפורם‪" .‬היו לאבא הרבה‬ ‫שחורים החלו להופיע בשמי אירופה‪ ,‬החליט הרב‬
‫סיפורים על התקופה ההיא‪ ,‬אבל ספרי־התורה‬ ‫בזווית העין קלט חיים־נחום כי הענק האירי‬ ‫מרדכי־לייב לעזוב את הנוחות היחסית בצ'רנוביץ'‬
‫שחוללו בצורה משפילה כל־כך בידי הנבל הנאצי‪,‬‬ ‫מתאמץ יתר על המידה בקריעת ציור פורטרט‪.‬‬ ‫ולהפליג לאמריקה‪ .‬במקצועו היה שוחט‪ ,‬וכעבור‬
‫היו סמל הרשע ואטימות הלב"‪ ,‬מספר יעקב‪.‬‬ ‫הוא קם לראות במה מדובר‪ .‬זה היה ציור של אוטו‬ ‫שנתיים כבר היה אחד מראשי מערך השחיטה‬
‫"אבא נפטר ביום הזיכרון החמישים וחמישה לליל‬ ‫שמידט ורעייתו ביום נישואיהם‪ .‬הוא מישש את בד‬ ‫והכשרות ב'איסט סייד' של מנהטן‪ .‬תושייתו‬
‫הבדולח‪ ,‬וזו הייתה סגירת מעגל מצמררת"‪.‬‬ ‫הציור והרגיש שאין זה בד רגיל‪ .‬כשהפך את הציור‪,‬‬ ‫ִאפשרה לו לסייע למשפחתו המורחבת לעזוב את‬
‫כמעט התעלף‪ .‬הפורטרט צויר על קלף של ספר־‬ ‫אירופה בזמן‪ ,‬וכשהניף הצורר הנאצי את גרזִ נו‪ ,‬הם‬
‫לאחר פטירת האב החליט בנו יעקב‪ ,‬המתגורר בניו־‬ ‫תורה! בדמעות בעיניו הצליח להבחין כי על הקלף‬
‫ג'רזי‪ ,‬להמשיך את השליחות‪ .‬הוא מבקר בבתי־ספר‪,‬‬ ‫כבר היו באמריקה‪.‬‬
‫המחולל כתובה הפרשה שקרא בבר־המצווה שלו‪.‬‬
‫בבתי־כנסת‪ ,‬במרכזים קהילתיים ובכל אכסניה‬
‫אחרת‪ ,‬ומעביר את הסיפור הבלתי־נתפס‪.‬‬ ‫"על קירות ביתו של שמידט היו עוד כמה ציורי‬
‫נוף‪ ,‬שצוירו על יריעות קלף של ספרי־תורה"‪ ,‬מציין‬ ‫כארנבת מבוהלת‬
‫יעקב‪" .‬לפני כמה שנים תפסנו פתאום‪ ,‬כי אבי‬
‫מצא שם לא רק את פרשת בר־המצווה שלו‪ ,‬אלא‬ ‫כשפרצה מלחמת־העולם השנייה התנדב חיים־‬
‫ביריעות האחרות הופיעו פרשיות בר־המצווה של‬ ‫נחום לצבא האמריקני‪ ,‬והיה בתוך הכוחות שפלשו‬
‫נכדיו"‪.‬‬ ‫י־דיי המפורסם(‪ ,‬במהלך‬
‫)בד ֵ‬
‫לאירופה בנורמנדי ִ‬
‫הצבאי שהכריע את המלחמה והוביל לכניעת‬
‫הנאצים‪ .‬לאחר הניצחון החליט חיים־נחום להאריך‬
‫שליחות לספר‬ ‫את שהייתו באירופה וסופח לגדוד ‪ ,24‬שרדף אחרי‬
‫כשחזר לארה"ב הציג את הגווילים לפני כמה רבנים‬ ‫פושעי מלחמה שהצליחו לחמוק מהעמדתם לדין‪.‬‬
‫נודעים‪ .‬הללו התירו לו למסגר אותם ולשמרם‪,‬‬ ‫אחת המשימות העדינות והחשובות שהוטלו עליו‬
‫והטילו עליו משימה – להציג אותם לפני קהלים‬ ‫הייתה לכידתו של קולונל אוטו שמידט‪ ,‬שהיה‬

‫מאת הרב יוסף גינזבורג‪ ,‬רב אזורי עומר‬ ‫פינת ההלכה |‬


‫הסרת משקפיים עושים‬
‫בבית חולים "אסותא"‬
‫מסופר ש"ויבוא ירושלים‪ ,‬ויעמוד לפני ארון ברית ה'‪,‬‬
‫ויעל עולות ושלמים‪ ,‬ויעש משתה לכל עבדיו" )מלכים־‬ ‫זמן שמחת התורה‬
‫לגמרה‬
‫ּ‬ ‫א ג‪,‬יב־טו(‪ .‬מכאן למדו חז"ל ש"עושין סעודה‬
‫כל סוגי התמחויות רפואת העיניים במרכז רפואי אחד‬ ‫של תורה"‪ .‬וכתב הבית־יוסף שזה עיקרו של המנהג‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬למה איננו חוגגים את 'שמחת תורה' בחג־‬
‫המעטפת הרפואית של בית החולים הפרטי הגדול‬ ‫ואכן‪ ,‬כבר בימי הגאונים נהגו ביום זה לשמוח ולרקד‬ ‫השבועות‪ ,‬זמן מתן תורתנו?‬
‫והותיק בישראל‬ ‫לפני ספר־התורה בשמחה רבה‪ ,‬ולעטרו במיוחד לכבוד‬ ‫תשובה‪ :‬המנהג העתיק של קריאת התורה בציבור‬
‫בהכוונת הרה"ג מאזוז והרה"ג גרוס שליט"א‬ ‫הסיום‪.‬‬ ‫בארץ־ישראל היה לחלק את התורה ל'סדרים' קצרים‬
‫ולמה לא תיקנו להתחיל ולסיים את התורה בזמן‬ ‫ולסיימה בכל שלוש או שלוש שנים וחצי‪ .‬מנהג בבל‬
‫בשיטת ה‪ASA-‬‬ ‫נתינתה‪ ,‬בחג־השבועות?‬
‫כי הלוחות הראשונים )'מעשה אלוקים'( ניתנו 'מתנה'‬
‫)שבימי הרמב"ם כבר התפשט בכל תפוצות ישראל‪,‬‬
‫ולאחר מכן גם בארץ־ישראל עצמה( הוא לחלק את‬
‫ללא חיתוך הקרנית‪.‬‬ ‫מלמעלה‪ ,‬ואילו שמחת־תורה היא על עבודתם ויגיעתם‬
‫של בני־ישראל‪ .‬שמחה זו היא על מתן הלוחות השניים‬
‫התורה לחמישים וארבע פרשיות ולסיימה בכל שנה‪.‬‬
‫לכאורה היה ראוי לסדר את הקריאה כך שתסתיים‬
‫לפרטים‪052-4578445 :‬‬ ‫)'פסל לך'( שניתנו ביום־הכיפורים‪ ,‬והלוחות הללו‬
‫הם בבחינת 'כפליים לתושייה'‪ ,‬ולכן בהם הוא עיקר‬
‫בסוף השנה‪ .‬אולם מכיוון שחז"ל חייבו לסיים את‬
‫התוכחה )שבפרשת תבוא‪ ,‬כדי ש'תכלה שנה וקללותיה'(‬
‫השמחה‪ ,‬הנערכת בשמיני־עצרת‪ ,‬שהוא היום שנועד‬ ‫לפני־ראש השנה‪ ,‬ואילו בחגים קוראים בתורה את‬
‫לקליטה פנימית של כל ענייני מועדי חודש תשרי‪.‬‬ ‫חובת היום‪ ,‬נמצא שאי־אפשר לסיים את התורה כולה‬
‫הסרת משקפיים בלייזר‬
‫מקורות‪ :‬מגילה כט‪,‬ב‪ .‬לא‪,‬ב‪ .‬לב‪,‬א‪ .‬שהש"ר רפ"א‪ .‬מסכת סופרים פט"ז ה"י‪.‬‬ ‫לפני סיום החגים‪.‬‬
‫ספר האורה עמ' ‪ .118‬טושו"ע סו"ס תרסט ונו"כ‪' .‬שערי המועדים' שמע"צ‬
‫ושמח"ת‪ ,‬סי' כב‪.‬‬ ‫על שלמה המלך‪ ,‬לאחר שזכה ל"הנה נתתי לך לב חכם"‪,‬‬
‫‪.+‬‬

‫‪<CDD:C+ ,B/0186.8CB..D5C8:‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪/A‬‬
‫‪6/0B-‬‬
‫‪7CB. 8/132+./‬‬
‫‪0.‬‬
‫‪,458E.D1-2<5.C3B5-D0F1,5E<-5/13550D@=0F5-‬‬ ‫‪95/1:58‬‬
‫‪0@5C:0DE708EF5F<EF8F95/1:58F5<7F955C:‬‬
‫‪F5E@<00D2>01A1>505:13F-‬‬ ‫‪9501-.‬‬
‫‪954D@8‬‬
‫‪1.5530:ED01‬‬
‫>‪9/C1B8 *+73-/836.D:CD13D‬‬ ‫‪05.18175=@-‬‬
‫‪rwrozzzvsyy‬‬
‫‪+3+*6D‬‬
‫‪  5>5-D5:573C:‬‬
‫‪736C/B3‬‬
‫‪  5<E5:573C:‬‬
‫‪F5/105‬‬
‫‪5-<8,/58D<D-91C:0‬‬
‫‪C-1‬‬
‫‪=1@:C-?D1/=D5,:F5-‬‬
‫‪95@1B0D0-045=D-5<1,0‬‬ ‫‪E@<0FD1F‬‬
‫‪torathanefesh@gmail.com‬‬ ‫‪  5>5-D5:573B+,‬‬ ‫‪  5<E5:573B+,‬‬ ‫>‪-149E8>-0F45E5@8‬‬