You are on page 1of 4

‫זמני שמיני עצרת ושמחת תורה תש''ע‬

‫אנטווערפען ירושלים בני ברק לאנדאן ניו יארק‬


‫‪6.44‬‬ ‫‪6.05‬‬ ‫‪4.53‬‬ ‫‪4.38‬‬ ‫‪18.44‬‬ ‫הדה"נ‬
‫‪7.11‬‬ ‫‪7.05‬‬ ‫‪5.51‬‬ ‫‪5.50‬‬ ‫‪19.48‬‬ ‫מוצש"ק‬
‫‪7.33‬‬ ‫‪7.28‬‬ ‫‪6.27‬‬ ‫‪6.30‬‬ ‫‪20.10‬‬ ‫ר "ת‬
‫זמני החג בקלויז‪ :‬מנחה ע"ש ויו"ט והקפות‪ – 19.15 :‬אוה"ח הק'‪08.45 :‬‬ ‫הגליון השבועי של‬
‫שחרית שמיני עצרת‪ - 09.15 :‬יזכור‪ – 10.45 :‬מנחה שמ"ע‪18.40 :‬‬
‫ערבית ליל שמח"ת והקפות‪ – 19.50 :‬שחרית שמח"ת‪08.00 :‬‬
‫מנחה שמח"ת ונעילת החג‪ – 18.40 :‬ערבית מוציו"ט‪19.50 :‬‬
‫קלויז 'תפארת ישראל ' טשארטקוב‬
‫בנשיאות כ''ק האדמורי''ם לבית רוז'ין שליט''א‬
‫שבת קודש ‪ -‬שמיני עצרת‪ ,‬ויום ראשון – שמחת תורה‪ ,‬כ"ב ‪ -‬כ"ג תשרי תש"ע‬ ‫‪ itÇ _xÜ|âááàÜA FJ „ gxÄA CFBEFEALHADC‬אנטווערפען‬

‫‪R‬‬ ‫‪ Q‬תפארת האיתנים‬ ‫מילין זעירין‬


‫מסופר על אחד הצדיקים‪ ,‬שבליל שמחת‪-‬תורה כשהכל המתינו‬
‫אמרות צדיקים ושיחותיהם הק' מלוקטים מספה"ק לפי סדר המועדים‬ ‫בכליון עינים שהרבי יתחיל לרקוד עם התורה‪ ,‬בהקפה הראשונה‪,‬‬
‫נפרדים מראיית פני המלך‪ ,‬עתה העת האחרונה למחילה‬ ‫קרא הרבי ואמר "איני מוכן עדיין"‪ .‬הוא ביקש לקרוא אליו את‬
‫לכן אמר ה' "עכבו עמי עוד יום אחד" ‪ -‬זהו יום השמיני‪,‬‬ ‫אחד החסידים שהיה סוכן‪-‬סחורות‪ ,‬וכשהגיע ביקשו לספר על‬
‫שהוא יום היחוד כלל ישראל עם קב"ה‪ ,‬ולא יתפרדו‬ ‫הנני אומר המשל שכ"ק אבא מארי זלה"ה הקדושת‬ ‫שיטת עבודתו של סוכן‪-‬סחורות‪.‬אמר החסיד‪ :‬כל שיטת עבודתו‬
‫לעולם‪ ,‬וזה מה שנאמר "עכבו עמי עוד יום אחד" לעשות‬ ‫יו"ט היה רגיל לומר תמיד בזה היום הושענא רבה‪,‬‬ ‫של סוכן‪-‬הסחורות היא באמצעות האשראי‪ .‬הוא לוקח בהקפה‬
‫מקרא קודש באחדות גמור‪ ,‬מטעם שקשה עלי פרידתכם‬ ‫]משל[ למלך שבא העירה‪ ,‬מכריזין הכרוזים שהמלכות‬ ‫סחורה מהעיר הגדולה‪ ,‬ומחלקה גם‪-‬כן בהקפה לסוחרים‬
‫‪ -‬שלא תהיו מופרדים מחמת שנפסקה מצות ד' מינים‪.‬‬ ‫יבוא העירה‪ ,‬וכל מי שצריך איזה דבר יכול לילך עתה‬ ‫הקטנים‪ .‬וכאשר הם משלמים לו עבור הסחורה שלקחו בפעם‬
‫)הגה"צ רבי יוסף צבי דושינסקי גאב"ד ירושלים זצ"ל‬ ‫ולבקש‪ ,‬ומי שחטא נגד המלך יכול לילך עכשיו‬ ‫הקודמת‪ ,‬הוא נותן להם בהקפה סחורה חדשה‪ ,‬ואז הוא שמלם‬
‫תורת מהרי"ץ‪ ,‬לשמחת תורה(‪,‬‬ ‫ולהתחנן אליו שימחול לו‪ ,‬ויכולין להבין דכל בר שכל‬ ‫לסוחרים הגדולים בעיר הגדולה‪ ,‬ללא הקפה – סיים החסיד –‬
‫‪C‬‬ ‫אין מסחר‪.‬‬
‫מקדים לרוץ לקראת המלך עוד טרם בואו לעיירה‪ ,‬ומי‬ ‫נענה אותו צדיק ואמר‪ :‬אם כן‪ ,‬זהו עניין ה'הקפות'‪ .‬אחרי‬
‫שמחת התורה‪ ,‬הכרת הטובה על שמלמדת ומתקנת אותנו‬ ‫שאינו מבין זאת‪ ,‬אבל כשהמלך היא כבר בעיר‬
‫מאוד צריכין לשמוח בשמחת תורה ולכבדה‪ ,‬שהרי אמרו‬ ‫ש'משלמים במזומן' בעבודה של חודש אלול‪ ,‬ימי הסליחות‪ ,‬שני‬
‫והכרוזים הולכין‪ ,‬הוא רץ ונופל לפני רגליו‪ ,‬אבל מי שאין‬ ‫ימי ראש‪-‬השנה‪ ,‬עשרת ימי תשובה‪ ,‬יום‪-‬כיפור‪ ,‬ארבעת הימים‬
‫הלומד מחברו אות אחת צריך לנהוג בו כבוד‪ ,‬ומה נעשה‬ ‫בו גם זה השכל‪ ,‬אבל כשבא לבסוף "מ האלט שוין ביים‬ ‫שנקנים בעמל רב בין יום‪-‬כיפור לסוכות‪ ,‬סוכות‪ ,‬שמחת בית‪-‬‬
‫אל התורה עצמה אשר מלמדת אותנו תמיד איך לעבוד‬ ‫גיזעגענען" ]אוחזים כבר בפרידה[‪ ,‬מי אינו נופל לו בדעתו‬ ‫השואבה‪ ,‬מגיע שמיני עצרת ושמחת תורה בהם אפשר ללכת‬
‫את הש"י‪ ,‬ומה הכבוד אל התורה‪ ,‬והגית בה יומם ולילה‪.‬‬ ‫לילך עכ"פ אז להתחנן לפניו‪ ,‬שהוא היום האחרון‪ ,‬ואם‬ ‫ל'הקפות' ‪ -‬לקחת ב'הקפה'‪!!! ...‬‬
‫)שפת אמת‪ ,‬שמח"ת‪ ,‬תרס"ד‪ ,‬עי' בתרס"ה(‬
‫לא עכשיו אמתי‪.‬‬ ‫כוונה עמוקה טמונה במעשה זה‪ ,‬וייתכן שזהו ביאורה‪.‬‬
‫‪C‬‬ ‫)דברי יואל‪ ,‬סאטמער‪ ,‬הושע"ר תשכ"ה(‬ ‫הן לא מכבר אמרנו בתפילות הימים הנוראים "כי לא יצדק לפניך‬
‫שמחת תורה כולל את כל הרגלים‬ ‫‪C‬‬ ‫כל חי"‪ ,‬אי אפשר לבשר ודם לעמוד למשפט לפני השי"ת‪ ,‬היצר‬
‫‪ ...‬זה החג הקדוש‪ ,‬הוא כולל את כל הרגלים‪ ,‬כמאמר‬ ‫קשה עלי‪ ,‬פרידתכם‪ ,‬הפירוד שביניכם‬ ‫הרע מושכו לצד אחד‪ ,‬היצר הטוב מנסה לשמרו שלא ינטה ולא‬
‫ביום השמיני מקרא קודש וגו'‪ ,‬עצרת הוא וגו'‬ ‫יסור מדרך המלך‪ ,‬כל חייו של האדם מלאים בעליות ומורדות‪,‬‬
‫הזוה"ק "חג דכל חגים מתחגין ביה"‪ ,‬ונראה בדרך רמז‪,‬‬ ‫)ויקרא כ"ג‪,‬‬
‫עירבוב של טוב ורע‪ ,‬פעם צדיק גמור הוא‪ ,‬ולפעמים חלילה‬
‫דחג הפסח נקרא זמן חירותינו‪ ,‬ושבועות זמן מתן‬ ‫ל"ו(‪ .‬ובפרש"י עצרתי אתכם אצלי כמלך שזימן בניו‬ ‫ההיפך‪ ,...‬וכפי שמבאר זאת הרה"ק בעל התניא בספרו – זהו‬
‫תורתינו‪ ,‬וסוכות זמן שמחתינו‪ ,‬נוטריקון שמח"ת הוא‪,‬‬ ‫לסעודה וכו'‪ ,‬עכבו עמי עוד יום אחד‪ ,‬קשה עלי‬ ‫מידת בינונים ‪! ...‬‬
‫ח'רותינו מ'תן ת'ורתינו ש'מחתינו‪ ,‬להראות שזה החג‬ ‫פרידתכם‪ .‬וי"ל בדרך משל‪ ,‬מנוהג שבעולם דאב‬ ‫הכח שלנו להמשיך‪ ,‬לא להתייאש‪ ,‬ולא ליפול חלילה‪ ,‬הוא רק‬
‫שמחת תורה הוא הכולל כל הרגלים‪ ,‬ע"כ נקרא בשם‬ ‫המדריך את בניו שיהיו נוחין זה לזה‪ ,‬באהבה ואחדות‪,‬‬ ‫"ההקפה"‪ ,‬כי יודעים אנו נכוחה‪ ,‬שהשי"ת אינו חפץ להעניש את‬
‫שמח"ת ]תורה[‪ ,‬לרמז על כל הנ"ל‪.‬‬ ‫הנה כשיארע לפעמים פירוד ח"ו בין הבנים יש לו לאב‬ ‫הנופל‪ ,‬אלא אדרבא ימתין לו ויקווה לתשובתו‪ ,‬לראותו חוזר‬
‫)אמרי נועם‪ ,‬לשמח"ת‪ ,‬ד"ה הנה(‬ ‫צער גדול מזה‪ ,‬וכשרוצה להחזיר האהבה ביניהם‪ ,‬העצה‬ ‫ומתעלה ומתקרב אליו ביתר שאת ועוז‪.‬‬
‫‪C‬‬ ‫שיקראם לסעודה גדולה‪ ,‬ואח"כ ידבר בפניהם מענין‬ ‫אחר כל העבודה הנשגבה של חודש הרחמים והסליחות וירח‬
‫הקפות‪ ,‬השי''ת מבקש שנתנהג כראוי ויוכל להשפיע כל הטובות‬ ‫האיתנים‪ ,‬באים אנו ומבקשים השפעות טובות‪ ,‬בגשם וברוח‪,‬‬
‫הפירוד והמחלוקת‪ ,‬כאשר ייסר איש את בנו‪ ,‬כי אז יש‬ ‫מתפללים אנו "תפילת גשם" ‪ -‬בשמיני עצרת‪ ,‬מחלים אנו פני‬
‫ענין ההקפות‪ ,‬שבכל ימי הסוכות מסבבים אנו את הספר‬ ‫באב כח להכניס בלב הבנים אחדות גמורה‪ ,‬והכל‬ ‫אדון‪ ,‬שברוב טובו וחסדו ישפיע עלינו כל טוב‪ ,‬והברכה תשרה‬
‫תורה עד שמיני עצרת‪ ,‬ובשמיני עצרת מסבבים את‬ ‫באמצעות האהבה שנולדה ע"י הסעודה‪ ,‬עד שעל כל‬ ‫באסמינו ובכל משלח ידינו‪.‬‬
‫הספר תורה אותנו‪ ,‬כי עיקר החותם הוא בשמיני עצרת‬ ‫פשעים תכסה אהבה‪ ,‬וענין זה הוא ביותר אצל הקב"ה‬ ‫אך מיד עומדים אנו לערוך "הקפות" – רומזים אנו בזה‪ ,‬אף שאכן‬
‫כידוע‪ ,‬ועד שמיני עצרת אנו מסבבים את הס"ת‬ ‫האומר לישראל עכבו עמי עוד יום אחד‪ ,‬אח"ד דייקא‪,‬‬ ‫לפי מצבינו הרוחני כעת – אחר העבודה הנעלה של הימים‬
‫ומבקשים כל הטובות מאת השי"ת‪ ,‬דהיינו הס"ת‪,‬‬ ‫כלומר יהא עיקר העיכוב לשם השרשת האחדות‬ ‫הנוראים‪ ,‬וימי הסוכות‪ ,‬ראויים אנו לכל ההשפעות הטובות‪ ,‬עם‬
‫והסיבוב הוא בבחינת תפלת עני המסבב על הפתחים‪,‬‬ ‫כל זה מבקשים אנו מהקב"ה‪ ,‬השנה הבעל"ט טומנת בחובה‬
‫בלבכם‪ ,‬כי קשה עלי‪ ,‬פרידתכם‪ ,‬קשה עלי מאוד‬ ‫קשיים רבים‪ ,‬נסיונות כבדים מנשוא‪ ,‬יהיו ירידות ונפילות‪.‬‬
‫ובשמיני עצרת כבר נעשה החותם לטובה‪ ,‬ומעתה כביכול‬ ‫הפירוד שיש ביניכם‪ ,‬וד"ל‪.‬‬
‫מסבב אותנו כעני הסובב על הפתחים‪ ,‬לבקש מאתנו שנהי'‬ ‫ולכך‪ ,‬גם אם לא נהיה ראויים אז‪ ,‬תן לנו "בהקפה"‪ ,‬אנו נשתדל‬
‫)אהבת שלום‪ ,‬קאסוב‪ ,‬לשמיני עצרת(‬ ‫להחזיר הכל‪ ,‬אחרי הירידה לשאוף ולעלות ולהתקרב‪ ,‬אך‬
‫טובים מעתה והלאה‪ ,‬בכדי שנוכל לקבל כל הטובות‪ ,‬והוא‬ ‫‪C‬‬ ‫"בעבורו אל תמנע מים"‪ ,‬תשפיע עלינו ברוב טובך בקרדיט‪!...‬‬
‫יקבל מאתנו כל הנחת רוח‪ ,‬וד"ל‪.‬‬ ‫עצרו את האחדות אף ללא הד' מינים‬ ‫כל זה נכון וראוי‪ ,‬רק כשהאדם בליבו פנימה‪ ,‬אכן שואף ורוצה‬
‫)הרה"ק ר' יחזקאל מקאזמיר זי"ע‪,‬‬ ‫ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם וגו' עצרת היא‬ ‫להתעלות‪ ,‬רק מה יעשה הבן‪ ,‬שלפרקים נופל ויורד‪ ,‬אך הרצון‬
‫דברי ישראל‪ ,‬ליקוטים בסוף הספר(‬ ‫)ויקרא כ"ג‪ ,‬ל"ו(‪ .‬וברש"י ‪ -‬עצרתי אתכם אצלי וכו'‪ ,‬בבקשה‬ ‫ושאיפת הלב היא להשתפר ולהתקרב אל הקב"ה‪.‬‬
‫‪C‬‬ ‫מכם עכבו עמי עוד יום אחד‪ ,‬קשה עלי פרידתכם‪.‬‬ ‫באם חלילה הלב אטום‪ ,‬דרך אנשים מלומדה גורמת לו שאף לא‬
‫אם מחזיקים זאת בחוזקה הרי זה קל מאוד‬
‫נראה לבאר לשון "פרידתכם" על דרך מליצה‪ ,‬על פי‬ ‫ישאף‪ ,‬ואף לא ירצה‪ ,‬והלא השי"ת הבוחן לבות וכליות יודע את‬
‫שמעתי מאדוני אבי ז"ל‪ ,‬שפעם חינכו ספר תורה חדשה‬ ‫מחשבות לב האדם‪ ,‬היאך יבקש "הקפות" ???‬
‫בבית מדרשו של כ"ק אדמו"ר הזקן מטשארטקוב זי"ע‪,‬‬ ‫מה שידוע שהארבעה מינים מרמזים על ד' כתות של‬
‫הרה"ק הדברי בינה מביאלא זי"ע נהג לומר במוצאי שמחת‬
‫ואע"פ שהרבי היה כבר זקן וחלש לקח הספר תורה בידו‬ ‫בני אדם‪ ,‬כמובא במדרש‪ ,‬יוצא שכל ד' ימי סוכות בני‬ ‫תורה "רבונו של עולם משיב הרוח ומוריד הגשם – אחר כל‬
‫לרקוד בשמחה של מצוה‪ .‬באמצע הרקידה ניגש אליו‬ ‫ישראל מאוחדים על ידי ד' מינים‪ ,‬אבל ביום השמיני‬ ‫העבודה הנעלה של חודש אלול‪ ,‬ימי הסליחות‪ ,‬ר"ה‪ ,‬עשי"ת‬
‫אחד מהחסידים והציע לקחת הספר ממנו בחששו שכבד‬ ‫שכבר נפסקה מצות ארבעה מינים יצא ששוב יהיה ח"ו‬ ‫יוכ"פ‪ ,‬ערב חג הסוכות‪ ,‬וסוכות‪ ,‬חוה"מ ושמיני עצרת ושמחת‬
‫הספר להרבי‪ ,‬אולם הרבי סרב לתת לו התורה ואמר‬ ‫פירוד בין בני ישראל‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬הננו מבקשים ממך‪ ,‬משיב הרוח – קח בעבורך את כל‬
‫לכן אמר ה' "עכבו עמי עוד יום אחד" ‪ -‬זהו יום השמיני‪,‬‬ ‫הרוחניות של עבודה זו‪ ,‬שנעשתה בעבורך‪ ,‬ומוריד הגשם –‬
‫אליו‪ :‬א פלא‪ ,‬דוכט זיך אז ס'איז שווער‪ ,‬נאר אז מען‬ ‫ותשפיע לע עמך ישראל‪ ,‬גשמיות פרנסה ברווח וכל טוב סלה‪.‬‬
‫האלט עס גאר פעסט‪ ,‬איז זי גאר לייכט ]זה נדמה שזה‬ ‫שהוא יום היחוד כלל ישראל עם קב"ה‪ ,‬ולא יתפרדו‬
‫משיב הרוח ומוריד הגשם‪ ,‬לברכה‪ ,‬לשובע‪ ,‬ולחיים !!!‬
‫קשה‪ ,‬אך אם מחזיקים זאת בחוזקה הרי זה קל מאוד[‪ .‬וכוונתו‪,‬‬ ‫לעולם‪ ,‬וזה מה שנאמר "עכבו עמי עוד יום אחד"‬
‫)המשך בעמוד ג'(‬ ‫לעשות מקרא קודש באחדות גמור‪ ,‬מטעם שקשה עלי‬ ‫א לעכטיגן און א פריילעכ'ן יו"ט‬

‫עצרת תהיה לכם‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬


‫הבה"ח אלטר ישראל אלימלך ע"ה‬ ‫הרה"ח עוסק בצ"צ באמונה בעירנו אנטווערפען‬
‫ביו"ט אחרון ‪ -‬שמחת תורה‬ ‫אמי מרת חיה ראכל ע"ה‬
‫בן יבלחט"א ר' מאיר אריה הי"ו‬
‫ר' משה ז"ל פיקסלער‬
‫תתקיים אי"ה סעודת‬ ‫בת הרה"ח ר' יצחק צבי ז"ל‬ ‫ב"ר ישראל דוב הי"ד‬
‫נעילת החג‬ ‫נלב"ע כ"ו תשרי תשס"א‬ ‫נלב"ע כ"ח תשרי תשד"מ‬ ‫נלב"ע יום א' דחג הסוכות‬
‫מנחה בשעה ‪18.40‬‬ ‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫ט"ו תשרי תשנ"ט‬
‫ויה"ר שימלא ה' כל‬ ‫נדבת אביו‬ ‫נדבת בנה‬ ‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬
‫משאלות לבנו לטובה ולברכה‬ ‫הרה"ח ר' מאיר אריה לייבוביץ הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' מרדכי איסר אקרמן הי"ו‬ ‫נדבת נכדו הרה"ח ר' חיים פיקסלער הי"ו – ב"ב‬
‫‪à‬‬
‫‪R àé÷éãöã àìåìéä Q‬‬
‫‪'à / 'éåì úùåã÷' ò"éæ áåùèéãøàáî ÷çöé éåì éáø ÷"äøä‬‬
‫כ"ה תשרי תק"ע ‪ -‬מאתיים שנה להסתלקותו‬
‫לו מערים רבות‪ ,‬והוא התקבל לרב העיר ריצוואל‪ ,‬במקום הרבי ר' שמעלקא זי"ע שעבר‬
‫‪z‬‬
‫כ"ק זקני מבוהוש זי"ע נהג לחזור ולומר פעמים רבות בשם זקנו מרן הס"ק מרוז'ין זי"ע‪,‬‬
‫אז לכהן בעיר שינאלי כרב‪ .‬ומשם כעבור שנה עבר רבינו לכהן כאבד"ק זעליכוב‪.‬‬ ‫שרק בהזכרת השם "בארדיטשוב" כבר מעוררים רחמים וחסדים על עם ישראל‪.‬‬
‫לא זמן רב כיהן רבינו שם כרב‪ ,‬פרנסתו היתה דחוקה ביותר‪ ,‬ושמו ההולך לפניו הגיע‬ ‫לרגל מאתיים שנה להסתלקותו של סנגורן של ישראל הרה"ק רבי לוי יצחק‬
‫לאזניהם של קהילת פינסק המעטירה‪ ,‬שהיתה עיר ואם בישראל בימים ההם‪ ,‬וערים‬ ‫מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬נאריך קמעה בפרשת תולדות חייו הקדושים‪.‬‬
‫וכפרים רבים היה תחת גלילותיה‪ ,‬ורבינו עקר מושבו לפינסק לכהן שם כרב העיר‬ ‫רבינו זי"ע‪ ,‬נולד בשנת ת"ק‪ ,‬בעיירה האסקאב שבגאלציה‪ ,‬לאביו הג"ר מאיר זצ"ל רב‬
‫והגלילות‪.‬‬ ‫העיר‪ ,‬ולאמו הרבנית שרה סאשע שהייתה מפורסמת בזמנה ברוב חכמתה וצדקתה‪.‬‬
‫מן הראוי לעצור כאן‪ ,‬ולהקדיש שורות ספורות‪ ,‬להפריך סיפור הנפוץ בפי העם‪ ,‬על‬ ‫מגזע היחס חוצבה משפחתו‪ ,‬בן אחר בן היה לגדולי ישראל ורבנים שבמשך ‪ 26‬דורות‬
‫גירושו כביכול של רבינו מפינסק‪ ,‬בחרמות ובביזוים‪:‬‬ ‫לא הוסר כתר תורה ממנה‪ ,‬ואמו היתה‬
‫"מקור" הסיפור‪ ,‬הינו ספר בן למעלה ממאה שנה "בית‬ ‫ממשפחת המהרש"א‪ ,‬והגאון רבי משה‬
‫רבי" שיו"ל בבארדיטשוב בשנת תר"ס‪ ,‬ע"י הסופר ר'‬ ‫מרגלית‪ ,‬אב בית דין בטארניגראד‪.‬‬
‫חיים מאיר הילמן שהיה מחסידי ליובאוויטש‪ ,‬אשר‬ ‫האהל על הציון‬ ‫בשעה שנולד רבינו‪ ,‬נתמלא מרן אור שבעת‬
‫חלק נכבד מספרו מוקדש ל"מענה" לקונטרסי‬ ‫הק' בבארדיטשוב‬ ‫הימים הבעש"ט הק' זי"ע בשמחה גדולה מאד‬
‫הפאשקוויל שהפיצו המשכילים נגד החסידות ונקראו‬ ‫ואמר ל"חבריא קדישא"‪ :‬ברגע זה ירדה מן‬
‫"זמיר עריצים וחרבות צורים" שנדפסו באלעקסניץ‬ ‫השמים נשמה גדולה‪ ,‬שעתידה להמליץ טוב‬
‫תקל"ב ]מן הראוי לחדד ולהוסיף‪ :‬אף שאכן את‬ ‫על ישראל‪ .‬הבעש"ט הוסיף לספר‪ :‬בעד רדת‬
‫החרמות וכדו' כנגד החסידים‪ ,‬עשו המתנגדים ‪ -‬הגר"א‬ ‫נשמה זו‪ ,‬עמד הס"מ וטען לפני השי"ת‬
‫מוילנא זצוק"ל ותלמידיו‪ .‬אך את הקונטרסים שנפוצו‬ ‫כשתרד נשמה זו לעולם‪ ,‬ייתם כוחי ולא תהיה‬
‫אז בארץ‪ ,‬מלאים בניבול פה ובדברי כפירה‪ ,‬לא הדפיסו‬
‫המתנגדים‪ ,‬אלא להבדיל המשכילים צוררי היהדות‪,‬‬ ‫לי שליטה בעולם‪ ,‬כי היא תחזיר את כל העולם‬
‫שמצאו בקעה להתגדר בה‪ ,‬ולהגדיל את הלהבה‬ ‫למוטב‪ .‬נחמהו השי"ת נשמה זו תהיה ל"רב"‬
‫שהוצתה לשם שמים‪ ,‬ולהפוך אותה ל"זמיר עריצים"‪,‬‬ ‫ותהיה טרודה בצרכי ציבור‪ .‬צדיקים אחרים‬
‫שמות המחברים ידועים‪ ,‬וראשיהם דרו בוילנא – וכמובן‬ ‫אמרו‪ ,‬שנשמתו של רבינו חצובה היתה‬
‫שלא היה להם כל קשר עם המתנגדים‪ .‬מן החובה‬ ‫מנשמתו של התנא הקדוש רבי עקיבא‪.‬‬
‫להדגיש זאת‪ ,‬יען ה"משכיל" ד‪ .‬אליאך‪ ,‬שהוציא לאור‬ ‫כבחור צעיר הלך שמו לפניו וכונה בפי כל‬
‫לפני שנים ספורות ספר על הגר"א זצוק"ל‪ ,‬ובו הקדיש‬ ‫"העילוי מירופלב" – שם בישיבת האב"ד‬
‫כרך שלם נגד החסידות‪ ,‬וכנגד מלאכי עליון קרבניטיה‪ ,‬לא מביא את מקורותיו‪ ,‬יען כולם‬ ‫הסתופף ולמד‪ .‬כמו"כ למד עם אביו‪ ,‬וכבר בגיל צעיר אחר שמילא כרסו בש"ס‬
‫הם מאותם חוברות וקונטרסים שהוציאו המשכילים‪ ,‬ועליהם בונה הוא את מאמריו‬
‫הארסיים‪ ,‬ובזה גילה את צפונות לבו‪ ,‬שכוונתו ככוונתם הם אז בימים ההם[‪.‬‬
‫ובפוסקים‪ ,‬הכניסו אביו בסוד לימוד תורת הנסתר‪.‬‬
‫אנו נאריך להביא את כל אשר מביא ר' חיים מאיר הילמן‪ ,‬היות ודבריו אלו מלבד שהם‬ ‫בהגיעו לפרקו הקים את ביתו עם הרבנית‪ ,‬בתו של הנגיד המפורסם רבי ישראל פרץ‬
‫"המקור" לגירושו כביכול של הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע מפינסק‪ ,‬הם אף "המקור"‬ ‫מלעברטוב אשר בפולין‪ ,‬ורבינו הגיע לדור שנים מספר סמוך לחותנו‪ .‬לעברטוב הייתה‬
‫שהמגיד הגדול ממעזריטש זי"ע אמר ש"יד החסידים תהיה על העליונה בכל מחלוקת‬ ‫נודעת אז לעיר של חכמים וגדולי תורה‪ .‬כשבא ר' לוי יצחק אחרי חתונתו לגור שם‪ ,‬מצא‬
‫כנגד המתנגדים"‪ ,‬אף שלדברים אלו אין פירכא‪ ,‬אך היות וחלק מהסיפור מופרך מעיקרו‪,‬‬ ‫שם את הגאונים‪ :‬רבי יששכר בער שלימים נעשה לאבד"ק זלאטשוב‪ ,‬רבי אריה ליבוש‬
‫כפי שיחזה הקורא להלן‪ ,‬יתכן שכל הסיפור כולו דמיון הוא‪:‬‬ ‫פרץ – אחיו של חותנו‪ ,‬והאחים הגדולים רבי מאיר תאומים ורבי יוסף תאומים בעל‬
‫וז"ל הספר "בית רבי"‪" :‬היו כל תלמידי הבעש"ט והרב המגיד בצרה גדולה וממש לא‬ ‫"פרי מגדים"‪ .‬בבית מדרש אחד ישבו קבוצה נבחרת זו‪ ,‬ורבי יוסף תאומים ה"פרי‬
‫יכלו לישב בבתיהם ונתועדו להרב המגיד נ"ע לטכס עצה‪ .‬והנה מתלמידי הרב המגיד‬ ‫מגדים" היה החברותא של רבינו‪.‬‬
‫נ"ע הי' גם הגאון הקדוש ר' לוי יצחק נ"י מברדיטשוב‪ ,‬ואז הי' אבד"ק פינסק והי' שם עליו‬ ‫אף ששמו הלך לפניו כגאון מופלא‪ ,‬לא אבה רבינו לשמש בכתרה של תורה‪ ,‬ולא נטל‬
‫מחלוקת גדולה מאנשי עירו על שנתקרב להרב המגיד נ"ע‪ .‬ובאשר התפשטה השמועה‬ ‫לעצמו אף שררה ומשרה‪ ,‬הוא אף הקים בית תמחוי לעניים בלעברטוב‪ ,‬והיה משמש‬
‫מאסיפת שקלאוו התגברה עליו המחלוקת ביתר שאת‪ .‬ונסע גם הוא מביתו להרב המגיד‪.‬‬ ‫את העניים שהגיעו לאכול שם‪ ,‬ומציע להם את מיטותיהם בכל ערב‪.‬‬
‫ועד שלא שב לעירו קבלו אנשי העיר פנסק רב אחר במקומו את הרב אביגדור‪ .‬הרב‬ ‫אך על אף כל הגדולה הרוחנית של רבינו‪ ,‬חש הוא שנשמתו הכמהה משתוקקת לעוד‪,‬‬
‫החדש חשש שהרה"ק ר' לוי יצחק יבא ויתבע חזקתו ע"כ עשה רדיפות לבני ביתו של‬ ‫ועדיין לא באה כלל על סיפוקה‪ ,‬הוא החל לחפש לדרוש ולחקור‪ ,‬וביקש למצוא את‬
‫הרה"ק למען יעקרו דירתם משם טרם שיבא הרה"ק‪ .‬ויהי כי הציקו להם מאד שלחו בני‬ ‫החסר לו‪.‬‬
‫ביתו מכתב להרה"ק להודיעו מזה‪ ,‬הרה"ק סיפר הדבר לחבריו‪ ,‬והסכימו כולם שבש"ק‬ ‫לא הרחק מלעברטוב‪ ,‬בעיר ריציוואל התגורר רב העיירה גאון וקדוש היה הרבי ר'‬
‫בעת הסעודות )שהיו אז כל התלמידים אצל הרב המגיד נ"ע( יקרא הר"ר לוי יצחק את‬ ‫שמעלקא הורביץ‪ ,‬שלימים נהיה כאבד"ק ניקלשבורג‪ .‬הרבי ר' שמעלקא היה אחד‬
‫המכתב בפני הרב המגיד וכן עשה‪ .‬אך הרב המגיד לא השיב מאומה‪ .‬ע"כ במוצש"ק‬ ‫מתלמידיו היותר מפורסמים של המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע‪ .‬השפעתו על כל‬
‫נתועדו התלמידים ביחד לטכס עצה בעצמם ולא מצאו שום עצה רק להפך החרמות‬ ‫הגלילות היתה רבה ועצומה‪ ,‬ורבים נסחפו באמצעותו למעזריטש‪ ,‬אל המגיד‪.‬‬
‫שמחרימים אותם שלא כדת על המחרימים בעצמם כי כן הדין‪ ,‬וביחוד על הרב החדש‬ ‫לאזניו של רבינו היושב בלעברטוב גונבה השמועה על רבה של ריציוואל‪ ,‬ונפשו אוותה‬
‫דפינסק‪ ,‬שמבזה את הרה"ק וב"ב שמגיע לו זה ע"פ ד"ת כו'‪ .‬והם היו שם ט' תלמידים‬ ‫להיפגש עמו‪ .‬הוא הציע את הדבר לפני חותנו רבי ישראל‪ ,‬אך הלה שהיה מתנגד חריף‪,‬‬
‫ורבינו הי' עשירי‪ .‬והוא לא הי' עמהם בעת שנתעודו‪ .‬והיו מסופקים אם ירצה רבינו‬ ‫הודיע לו מפורשות‪ ,‬שחלילה לו מלהעלות על דעתו כדבר הזה‪ .‬רבינו נחלה בגופו מרוב‬
‫להשתתף עמהם מחמת שהרב המגיד לא השיב מאומה להר"ר לוי יצחק בקראו‬ ‫צער‪ ,‬יען חש והרגיש שאצל הרבי ר' שמעלקא תמצא נשמתו את מזונה וסיפוקה הראוי‪,‬‬
‫המכתב‪ .‬והם ידעו ברבינו שחזק הוא בדעתו כו'‪ .‬ע"כ המציא אחד מהתלמידים שישאלו‬ ‫ובמשך ימים לא היה מסוגל להכניס מזון לפיו‪ .‬כשראה חותנו שנחלה הוא מכך‪ ,‬וחשש‬
‫מרבינו מה צריך לעשות להם ע"פ ד"ת וכשישיב כך וכך אז יאמרו לו קריינא דאגרתא‬ ‫שלא יגיע חלילה לשערי מות‪ ,‬נתן את רשותו והסכמתו לנסיעה‪.‬‬
‫איהו להוי פרוונקא‪ .‬וכן עשו והמצאה זאת הצליחה להם שנשתתף רבינו עמהם ועשו‬ ‫מיד כשהגיע רבינו אל הרבי ר' שמעלקא‪ ,‬ראה עליו שנשמה עילאית וגבוהה שוכנת‬
‫מה שעשו‪ .‬אח"כ שכבו התלמידים לישן וגם רבינו שכב אך לא הי' ישן כי הבין שהרב‬ ‫בקרבו‪ ,‬והבהיר לו שאין לו מה ללמוד אצלו‪ ,‬אלא עליו לנסוע היישר אל מקור הקדושה‬
‫המגיד הרגיש בזה ושבודאי יהי' איזה חדשות‪ .‬בתוך כך שמע רבינו קול הקאווילעס‬ ‫למעזריטש‪ ,‬שם במקום השראת השכינה‪ ,‬יעלה ויתעלה מעלות רמות ונשגבות‪.‬‬
‫]=הקביים[ של הרב המגיד דופקים )כי הרב המגיד בסוף ימיו חלה את רגליו( ועשה רבינו‬ ‫רבינו לא היסס כלל‪ ,‬ויחד עם הרבי ר' שמעלקא נסע מעזריטשה‪ .‬שם גילה רבינו את‬
‫את עצמו כאלו ישן‪ .‬הרב המגיד נכנס ונר בידו ויבט בפני כל אחד ואחד מהתלמידים‪.‬‬ ‫שורש נשמתו‪ ,‬את עבודת ה' העילאית שאליה כה השתוקק וייחל‪ ,‬רבינו דבק ברבו‬
‫אח"כ בא לרבינו אדמו"ר הזקן מהרש"ז מלאדי ויבט בפניו ג"כ ויאמר כמתפלא‪ .‬היהודי‬ ‫המגיד הגדול זי"ע בעוז‪ ,‬וכ"ק מרן אדמוה"ז מטשארטקוב זי"ע שח פעם‪ ,‬שרבינו רשם‬
‫הקטן הזה כו' יהי' רב בכל מדינות רייסין כו'‪ .‬ולקולו הקיצו התלמידים וגם רבינו עשה‬ ‫בפנקס מיוחד כל שיחת חולין ששמע מהמגיד‪ ,‬ודייק בהם סודות ורמזים נשגבים‪.‬‬
‫את עצמו כאלו הקיץ משנתו‪ .‬ויאמר להם הרב המגיד "בניי מה עשיתם בלילה זו?"‪,‬‬ ‫בעודו יושב במעזריטש‪ ,‬חלו תמורות בהאסקאב‪ ,‬עסקיו של חותנו רבי ישראל פרץ‬
‫והשיבו התלמידים הנה כשל כח הסבל ע"כ כזאת וכזאת עשינו‪ .‬ויאמר להם הרב המגיד‬ ‫נקלעו למשבר‪ ,‬וכדי להצילם לווה סכום עתק מהפריץ המקומי‪ ,‬אך העסקים המשיכו‬
‫תדעו שבזה הפסדתם הראש שלכם )שנגזר שיסתלק הרב המגיד נ"ע( אך זאת הרווחתם‬ ‫להדרדר‪ ,‬וכיון שלא היה לו להחזיר את החוב עם הריבית הגבוהה שעליה התחייב‪ ,‬רצה‬
‫שבכל עת שיהי' מחלוקת בין החסידים והמנגדים יהי' יד החסידים על העליונה"‪ ,‬עכ"ל‬ ‫הפריץ להשליכו לבור הכלא עד שתצא נשמתו ח"ו‪ .‬התו ל רבי ישראל – הרבנית של‬
‫ר' חיים מאיר ליהמן בספרו "בית רבי"‪ ,‬המחבר אף יודע להוסיף בהערה‪ ,‬שרבינו‬ ‫רבינו‪ ,‬הלכה אל הפריץ‪ ,‬ובתחנונים ביקשה על נפש אביה‪ ,‬באמרה לו "הרי באם תשליך‬
‫מבארדיטשוב נתקבל לרבנות בפינסק בשנת תקל"א‪ ,‬על מקום הגאון בעל "תורת‬ ‫את אבי לבור‪ ,‬לא יהיה לך את הכסף‪ .‬אני מוכנה לערוב לך בכתב על החוב‪ ,‬ותוך שנתיים‬
‫יקותיאל" ‪ -‬רבי רפאל מהמבורג‪.‬‬ ‫אשלם זאת‪ ,‬ובאם לאו‪ ,‬את נפשי תטול‪ ,‬ובאבי אל תיגע"‪ .‬הפריץ הסכים‪ ,‬והרבנית‬
‫הסיפור מופרך מעיקרו‪ ,‬מכמה וכמה טעמים ]אך תחילה נציין‪ ,‬שהראשון שהחל להפריך‬ ‫חתמה לו על השטר‪.‬‬
‫סיפור זה היה הרב חיים ליברמן – אף הוא חסיד ליובאוויטש‪ ,‬בספרו "אהל רחל" ניו יארק תש"ם‪ ,‬אך‬ ‫את הדבר הזה עשתה בסוד כי לא רצתה שאביה ידע על כך‪ ,‬ורק אחר כך כשרבינו חזר‬
‫"חבל" שהוא לא ציין מי הטעה את העולם והביא לראשונה את הסיפור הדמיוני‪ ,‬ייתכן שהוא לא‬
‫רצה שיפקפקו ב"סיפורים" אחרים שמביא בספר "בית רבי"[‪.‬‬ ‫לביתו‪ ,‬הודיעה זאת לבעלה‪ .‬נקל להבין את גודל צערו אחרי שנודע לו הדבר הזה‪ .‬אבל‬
‫תחילה לעובדות‪ :‬המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע נסתלק בי"ט כסלו שנת תקל"ג‪.‬‬ ‫הנעשה אין להשיב‪ .‬לפיכך סבב רבינו מעיר לעיר לקבץ נדבות לכסות את חובות חותנו‪,‬‬
‫האסיפה בשקלוב ]שאחריה "כביכול" גורש רבינו מפינסק[ התקיימה בשנת תקל"ב‪ .‬הרה"ק‬ ‫ובכל מקום בואו השתוממו הכל על עבודתו ה' הנלהבה שעמל בה‪ .‬ואכן‪ ,‬במלואות‬
‫מבארדיטשוב כלל לא כיהן כרב בפינסק בחיי המגיד ממעזריטש‪ ,‬הוא נהיה שם רב‬ ‫שנתיים‪ ,‬הצליח רבינו לסלק את כל החוב‪ ,‬והשיבו לפריץ‪.‬‬
‫בשלהי שנת תקל"ו‪.‬‬ ‫אך מעתה לא היה מי שיתמוך בו‪ ,‬חותנו עני מרוד היה‪ ,‬והוריו של רבינו כעסו עליו עד‬
‫מאוד שהצטרף לחסידות‪ ,‬בלית ברירה הסכים רבינו להענות להצעות הרבנות שהציעו‬
‫)המשך בעמוד ד'(‬

‫‪á‬‬
‫‪ Q‬דברים ערבים ‪R‬‬ ‫‪ Q‬ישמע חכם ‪R‬‬
‫פניני הלכה ומנהג בעניני דיומא‬ ‫דרך חיים ולקחי מוסר מפרשת השבוע‬ ‫כשנצטווה‬
‫טלטול ספר תורה – לחדר אחר בבית הכנסת‬ ‫וחיי עולם נטע "בתוכינו" ‪!!! ...‬‬
‫בשמחת תורה נהגו בתפוצות ישראל‪ ,‬לעשות בתים הרבה בכל מבואות בית‬ ‫לא הרי שמחת תורה כהרי שמחת בית השואבה‪ .‬על שמחת בית השואבה כותב הרמב"ם‬
‫הכנסת והחצר‪ ,‬כדי שהכל יוכלו לעלות לתורה‪ ,‬ולכאורה בהשקפה ראשונה‪,‬‬ ‫)הלכות לולב פ"ח הי"ד(‪ :‬מצוה להרבות בשמחה זו‪ .‬ולא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי‬
‫אין היתר לטלטל את הספר תורה‪ ,‬היות ועושים זאת למען נוחיות הציבור‪,‬‬ ‫שירצה‪ ,‬אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והמהדרין והחסידים והזקנים ואנשי‬
‫ולא בגלל שיש בחדר ההוא חובת קריאה‪ .‬היריעה קצרה‪ ,‬אך נביא שלושה‬ ‫מעשה הם שהיו מרקדין ומספקין ומנגנין ומשמחין במקדש בימי חג הסוכות‪ ,‬אבל כל העם‪,‬‬
‫טעמים להתיר זאת‪:‬‬ ‫האנשים והנשים‪ ,‬כולן באין לראות ולשמוע‪.‬‬
‫דין איסור טלטול ספר תורה מובא בשו"ע או"ח )סימן קל"ה סעיף י"ד(‪ ,‬וז"ל‪" :‬בני‬ ‫לא כל אחד יכול להשתתף באופן פעיל בשמחת בית השואבה‪ .‬דבר זה מוגבל לתלמידי‬
‫אדם החבושים בבית האסורים אין מביאין אצלם ס"ת אפי' בר"ה וביו"כ"‪.‬‬ ‫החכמים‪ ,‬לחסידים‪ ,‬לזקנים ולאנשי מעשה – לסלתה ושמנה של עם ישראל‪ .‬שאר העם‬
‫והרמ"א שם מוסיף‪" :‬והיינו דווקא בשעת הקריאה לבד‪ ,‬אבל אם מכינים לו‬ ‫משתתף בכך שהוא בא "לראות ולשמוע"‪ :‬יש ערך ותועלת לעצם ההתבוננות בשמחה‬
‫ס"ת יום או יומיים קודם ‪ -‬מותר )אור זרוע הגהות אשרי פ"ק דברכות(‪ ,‬ואם הוא אדם‬ ‫מיוחדת זו‪.‬‬
‫חשוב ‪ -‬בכל ענין שרי"‪.‬‬
‫המקור לאיסור הוא מדברי המרדכי בספ"ק דר"ה הלומד דין זה מן הירושלמי‬ ‫בשמחת תורה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬משתתפים ושמחים הכול ‪ -‬מפני שלכל אחד ואחד מישראל‬
‫)מס' יומא פרק ז' ה"א(‪ .‬במשנה שם תנן‪" :‬חזן הכנסת נוטל ס"ת ונותנו לראש‬ ‫יש חלק בתורה‪.‬‬
‫הכנסת‪ ,‬וראש הכנסת נותנו לסגן‪ ,‬והסגן נותנו לכהן הגדול ‪ "...‬ובירושלמי שם‪:‬‬ ‫המדרש )ויקרא רבה ט'‪ ,‬ג'( מספר‪ :‬שרבי ינאי היה מהלך בדרך‪ .‬ופגש בו אדם אחד שהיה לבוש‬
‫"בכל אתר את אמר הולכין אחר התורה והכא את אמר מוליכין את התורה‬ ‫כאדם עשיר ביותר וטעה בו רבי ינאי וחשבו לתלמיד חכם‪ .‬אמר לו‪ :‬ישים נא רבי אל לבו‬
‫אצלן? ‪ -‬אלא ע"י שהן בני אדם גדולים‪ ,‬התורה מתעלה בהן )שהכהן הגדול והסגן הם‬ ‫להתארח בביתי‪ .‬אמר לו האורח‪ :‬אעשה מה שיהנה אותך‪ .‬הכניסו לתוך ביתו‪ .‬בדקו במקרא‬
‫בני אדם גדולים וחשובים ולכן כבוד הוא לתורה‪ ,‬שתבוא על ידם(‪ .‬והא תמן מייבלין אורייתא גבי‬ ‫ולא מצאו; בדקו במשנה ולא מצאו; בתלמוד ‪ -‬ולא מצאו; בהגדה ‪ -‬ולא מצאו‪ .‬כיבדו רבי‬
‫ריש גלותא? )והלא מביאים ספר תורה לריש גלותא אע"פ שלפעמים אינם חשובים כל‪-‬כך בתורה‬ ‫ינאי בברכת המזון‪ .‬השיבו האורח בהשתמטות‪ :‬יברך ינאי בביתו ]=שאפילו ברכת המזון לא‬
‫ובמצוות?( ‪ -‬א"ר יוסה בי רבי בון‪ :‬תמן ע"י שזרעו של דוד משוקע שם‪ ,‬אינון‬ ‫ידע[‪ .‬אמר לו רבי ינאי‪ :‬התוכל לחזור אחר מה שאומר לך? אמר לו‪ :‬הן‪ .‬אמר לו‪ :‬אמור‪ :‬אכל‬
‫עבדין כמנהג אבותיהם"‪) .‬הואיל וריש גלותא הוא מזרעו של דוד‪ ,‬עושין להן כמנהג אבותיהם‪,‬‬ ‫הכלב פתו של ינאי‪ .‬תפסו האורח לרבי ינאי‪ ,‬אמר לו‪ :‬מה‪ ,‬ירושתי אצלך ואתה מונה אותי‬
‫כמלכי בית דוד(‪.‬‬ ‫בדבריך?! שאלו רבי ינאי‪ :‬ומהי ירושתך זו שאתה אומר שהיא אצלי? אמר לו‪ :‬שהתינוקות‬
‫הפרי חדש )שם( מעיר על כך‪ ,‬וז"ל‪" :‬ואיני רואה מכאן ראיה כלל‪ ,‬אלא היכא‬ ‫קורין 'תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב' ‪' -‬קהלת ינאי' לא נאמר כאן‪ ,‬אלא 'קהלת‬
‫דאפשר שילכו אחר התורה‪ ,‬אבל היכא דלא אפשר והם חבושים בבית‬ ‫יעקב'‪ ,‬שהתורה ירושה היא לכל ישראל‪ .‬משנתפייסו זה לזה אמר לו רבי ינאי‪ :‬במה זכית‬
‫האסורים ‪ -‬אפשר דניחא ליה לס"ת לילך אצלם‪ ,‬כדי שיצאו חיוב היום‬ ‫לאכול על שולחני? אמר לו‪ :‬מימיי לא שמעתי מילה רעה על מישהו והחזרתיה לבעליה‬
‫מקריאת ס"ת‪ .‬ולעניין דינא צ"ע"‪ .‬וכן הקשה בבאור הלכה )שם ד"ה "אין מביאין"(‪,‬‬ ‫]כלומר‪ :‬לא הלכתי רכיל[‪ ,‬ומימיי לא ראיתי שניים המתקוטטים זה עם זה ולא עשיתי שלום‬
‫ומוכיח שם שהאור‪-‬זרוע שהתיר לטלטל ס"ת לחולה‪ ,‬שאנוס הוא‪ ,‬חולק על‬ ‫ביניהם‪ .‬אמר לו רבי ינאי‪ :‬דרך ארץ במידה כזו יש בידך ‪ -‬ואני קראתיך כלב?!‬
‫המרדכי ומתיר גם בשביל החבושים‪ ,‬דמאי שנא‪.‬‬ ‫אורחו של רבי יניי גילה לו דבר מה שמעולם לא שם לב אליו‪ :‬התורה היא מורשה לכל‬
‫ומסיק שם לדינא‪ ,‬דגם המרדכי אלא כשאין שם בבית האסורים עשרה ‪ ,‬דמן‬ ‫ישראל ‪ -‬ואפילו למי שלא למד דבר הימנה!!‬
‫הדין לא חל עליהם חובת קריאה‪ ,‬ויש צורך לאסוף להשלים לעשרה ‪ -‬בזה‬ ‫עוד אורח נוסף היה לו לרבי ינאי‪ ,‬שגילה לו אף הוא פשט בפסוק שהיה מוכר לו היטב‪ .‬כך‬
‫אסר‪ .‬אבל כשיש שם עשרה‪ ,‬כיוון שחלה עליהם חובת קריאה והם אינם‬ ‫איתא במדרש תנחומא )מצורע סי' ה; וכן במדרש תהילים קפיטל נ"ב(‪' :‬מי האיש החפץ חיים אוהב‬
‫יכולים לצאת משם וללכת אחר ספר התורה ‪ -‬גם המרדכי יודה שצריך להביא‬ ‫ימים לראות טוב' )תהילים ל"ד‪ ,‬י"ג(‪ ...‬אמרו רבותינו‪ :‬מעשה ברוכל אחד שהיה מסבב בעיירות‬
‫להם ס"ת לקרות בו‪ .‬ואחרי שכתב שם דגם האליהו רבה ס"ל דהמרדכי מיירי‬ ‫והיה מכריז ואומר‪ :‬מי מבקש סם חיים‪ .‬שמעה בתו של רבי ינאי‪ ,‬אמרה לאביה‪ :‬רוכל אחד‬
‫כשלא היו שם עשרה‪ ,‬מסיק שם ‪ -‬כנלע"ד לדינא‪.‬‬ ‫מסבב ואומר‪ :‬מי מבקש סם של חיים‪ .‬אמר לה‪ :‬לכי וקראי לו‪ .‬הלכה וקראה לו אצל רבי‬
‫וכבר קדמו להבאור הלכה בהרחבה הגר"ש פיינברג אבד"ק מיכילשיק ודומ"ץ‬ ‫ינאי‪ .‬אמר לו‪ :‬איזהו סם של חיים שאתה מוכר? אמר לו אותו הרוכל‪ :‬וכי אין אתה יודע מה‬
‫וילנא זצ"ל בספרו אפיקי מגינים על או"ח )שם(‪ ,‬ושם רצה להוכיח דבר זה‪,‬‬ ‫הסם הזה?! אמר לו‪ :‬אפילו כן‪ ,‬הודיעני‪ .‬אמר לו‪ :‬הבא לי ספר תהילים‪ .‬הביאו לו וגיללו‪,‬‬
‫ממה שמבואר בכמה מקומות בש"ס שהיו מביאים ס"ת ממקום למקום‪ ,‬והיינו‬ ‫והוא מראה לו מה שאמר דוד 'מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע' וגו'‪ .‬מה עשה רבי‬
‫כמו שכתב רש"י בסוטה )דף ל"ט ע"ב‪ ,‬ד"ה "להפשיט"(‪ ... " :‬שהיה דרכם להביא ס"ת‬ ‫ינאי‪ ,‬נתן לו ששה סלעים‪ .‬אמרו לו תלמידיו‪ :‬רבי‪ ,‬לא היית יודע הפסוק הזה?! אמר להם‪:‬‬
‫מבית אחר שמשתמר בו לבית הכנסת" )ע"ע בסוכה דף ט"ז ע"ב‪ ,‬ובערובין פ"ו ע"ב(‪.‬‬ ‫הן‪ ,‬אלא שבא זה וביררו בידי‪.‬‬
‫ולדעת המרדכי ע"ה צ"ל הואיל והבית שספר התורה היה מונח בו היה צר‬ ‫כל ימיו קרא רבי ינאי את המקרא הזה‪ ,‬ואף על פי כן לא נתברר לו‪ ,‬עד שבא אותו רוכל‬
‫מהכיל את כל המתפללים הרי הם כאנוסים‪ ,‬ולכן מותר היה להם להביאו‬ ‫וביררו בידו‪ .‬הרוכל העמיד את רבי ינאי על פשט שהוא לא עמד עליו מעצמו!‬
‫אליהם‪ .‬בהמשך דבריו דוחה הוא את הראיות הנ"ל‪ ,‬דדילמא מבית לבית‪-‬כנסת‬ ‫האורח‪ ,‬והרוכל‪ ,‬לאו גברא רבה היו‪ ,‬ואף על פי כן רבי ינאי גדול הדור‪ ,‬נזקק להם‪ ,‬הם חידשו‬
‫שאני‪ ,‬ובכל אופן לדינא מסיק כדברי הבאור הלכה הנ"ל‪.‬‬ ‫לו הלכה וחידוש שלא ידע זאת תחילה‪.‬‬
‫ובשו"ת הר‪-‬צבי להגרצ"פ פרנק זצ"ל )חאו"ח סי' ע"א( ראיתי שמביא בשם הגאון‬ ‫וכאורח הראשון נאמר אף אנו‪' :‬מורשה קהלת ישראל' אין כתיב כאן‪ ,‬אלא "קהלת יעקב"‬
‫רבי מאיר אריק זצ"ל‪ ,‬שכתב על דברי האליהו רבה הנ"ל דלא משמע כן מן‬ ‫]וידוע ההבדל בין "ישראל" – הרומז לחלק הנכבד בעם‪ ,‬ל"יעקב" – הרומז אף על הנמוכים[‪ .‬יען לכל‬
‫הירושלמי‪ ,‬והיינו דשם היו הרבה עשרות שחלה עליהם חובת הקריאה‪ ,‬וכעין‬ ‫אדם בישראל יש חלק בתורה‪ .‬כל יהודי‪ ,‬גם מי שמעולם לא זכה לטעום את טעם התורה‬
‫זה מקשים שם ‪" -‬ובכל אתר את אמר הולכין אחר התורה"‪ .‬ויישב שם עפ"י‬ ‫עדיין‪ ,‬אף לו יש חלק בה‪ ,‬וכשרק יתחיל ללמוד‪ ,‬להצטרף לשיעור תורה‪ ,‬יראה שאף הוא‬
‫דברי הגבורות ארי דיומא )דף ס"ח ע"ב( דקריאת פרשת כהן גדול ביוה"כ לא‬ ‫זוכה לגלות בתורה דברים שאיש לפניו לא הבחין בהם ‪ -‬שהתורה ירושה היא לכל ישראל‪.‬‬
‫רמיא על כל יחיד אלא על כהן גדול בלבד‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫ולכך נגיל ונשיש בזאת התורה‪ ,‬כי היא לנו עוז ואורה – לכל אחד ואחד‪.‬‬

‫‪ Q‬תפארת האיתנים ‪R‬‬


‫אמרות צדיקים ושיחותיהם הק' – המשך מעמוד א'‬
‫פרשת בראשית‪ .‬כי האדם בעת השמחה ביום זה‪ ,‬הריהו מתיישב בדעתו וחושב‪ ,‬וכי‬ ‫שאמנם כל התחלות קשות‪ ,‬אבל אחר שמקבלים על עצמו לקיים את כל דברי התורה‪ ,‬אין‬
‫קיימתי התורה כולה כראוי‪ ,‬ושמרתי עצמי מהלא תעשה כראוי‪ .‬ויכול לבוא לידי עצבות‬ ‫זה קשה‪.‬‬
‫ח"ו‪ ,‬על כן מתחילין בראשית‪ ,‬כלומר הא לך התורה מחדש וקיימה מעתה כראוי‪ ,‬ומזה‬ ‫)הרה"ג ר' יוסף הלפרן ז"ל ממנשסטר‪ ,‬מעדני יוסף‪ ,‬ערך תורה(‬
‫באה השמחה לשמחת התורה‪.‬‬ ‫‪C‬‬
‫מי שאינו מסתכל על כבודו בשמחת תורה‪ ,‬שכרו רב‬
‫)ברכת משה‪ ,‬פאשקאן‪ ,‬עמ' ע"ו(‬
‫‪C‬‬
‫שמעתי בשם כ"ק מרן אדומו"ר זי"ע בעל "ישמח ישראל"‪ ,‬שראה באיש אחד ששמח‬
‫להרבות בלימוד התורה בימים אלו‬ ‫עצמו מאד מאד בשמחת תורה‪ ,‬ועשה מעשים משונים לכבוד התורה מחמת שמחה‪ ,‬עד‬
‫לטהר עצמו ברגל‪ ,‬כדי‬ ‫אמר רבי יצחק )ר"ה ט"ז‪ (:‬חייב אדם‬ ‫ולפי שהמועדים ימי דינא‪.‬‬ ‫שכמעט היה נראה שיצא מדעתו‪ ,‬שעשה מעשים שהמה בזיון לאדם שעושה את מעשיו‬
‫שיכנס בטהרה ליום הדין‪ ,‬כמו ראש השנה ויום הכיפורים‪ .‬ואחר שהוא מבואר שהימים‬ ‫ביישוב הדעת‪ ,‬ואמר אדומו"ר זי"ע‪ ,‬דמיכל בת שאול מחמת שביזתה לדוד המלך ע"ה‪ ,‬על‬
‫טובים הם יומי דדינא‪ ,‬אין ראוי שיתעצל אדם מלבקש על נפשו בתפילה ובתחנונים‪ ,‬כפי‬ ‫שביזה עצמו לכבוד התורה‪ ,‬היה עונשה דלא היה לה ולד עד יום מותה‪ ,‬וכיון דמידה טובה‬
‫משפט היום‪ ,‬כמו שאין ראוי להתעצל בימים נוראים‪.‬‬ ‫מרובה‪ ,‬ממילא מי שמבזה עצמו לכבוד התורה‪ ,‬ראוי שיהיה לו ישועה שיזכה לבן זכר‪,‬‬
‫ונתקיימו דברי אדומו"ר זי"ע‪ ,‬שבאותה שנה נפקד האיש בבן זכר‪.‬‬
‫ואמרינן בירושלמי‪ :‬האי בר נש דדמיך בריש שתא ודיינין יתיה וכו'‪ .‬ולאו דווקא שישן‪,‬‬ ‫)אמונת משה‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬שמח"ת‪ ,‬אות נ"ז(‬
‫אלא כל שהוא יושב בטל‪ ,‬אע"פ שהוא ער‪ ,‬ישן קרי ליה‪ ,‬הואיל ואינו עושה מעשה טוב‬ ‫‪C‬‬
‫ביום הדין‪.‬‬ ‫כתר שם טוב – בשמחת הריקודים‬
‫והוא הדין לשאר ימים טובים‪ ,‬שהם כולי יומי דדינא‪ ,‬כמבואר לעיל )ד"ה חדש(‪ ,‬ואין טוב‬ ‫פעם אמר רבנו הזקן ]רבי שניאור זלמן מליאדי זי"ע[ דרוש חסידות‪ ,‬ובין הדברים אמר‪ ,‬שכתר‬
‫לאדם כי אם לאכול ולשתות‪ ,‬ויראה את נפשו בטוב‪ ,‬ואין טוב אלא תורה‪ ,‬כי לה משפט‬ ‫מלכות נמשך בראש‪ -‬השנה‪ ,‬כתר כהונה ‪ -‬ביום‪-‬הכיפורים‪ ,‬וכתר תורה ‪ -‬בשמחת‪-‬תורה‪.‬‬
‫הבכורה‪ ,‬וכפליים לתושיה בענין הלימוד וההתלמדות ביום טוב יותר משאר הימים‪ ,‬לפי‬ ‫שאלוהו בניו‪ :‬מדוע אינו מונה גם את כתר שם‪-‬טוב? השיב הרבי‪" :‬כתר‪-‬שם‪-‬טוב נמשך‬
‫שהם ימי מקראי קודש‪ ,‬וימי מנוחה פנויים מכל מלאכה‪ ,‬אשר זה סבה גדולה וחזקה ללמוד‬ ‫על‪-‬ידי הריקודים של שמחת‪-‬תורה"‪.‬‬
‫)ספר השיחות תרצ"ו עמ' ‪(308‬‬
‫בכוונה שלימה יותר מימי המעשה‪ ,‬כמו שהארכתי קצת בזה בריש חיבורי הקטן אשר‬ ‫‪C‬‬
‫קראתיו ברית אברהם ‪] ...‬וכו'[‪.‬‬ ‫טעם התחלת קריאת פרשת בראשית בשמח''ת‬
‫)של"ה הק'‪ ,‬ריש מסכת סוכה(‬ ‫בשמחת תורה לקרות‬ ‫]הרה''ק ר' נחום בערניו מסאדיגורא[ זצ"ל‪ :‬טעם שמתחילין‬ ‫ממו"ח‬
‫‪â‬‬
‫‪ Q‬הילולא דצדיקיא‬
‫‪R‬‬
‫הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע – המשך מעמוד ב'‬ ‫‪N‬‬ ‫‪ w‬חסידים מספרים‬
‫הראיות‪ :‬בספר "ערכי הכינויים" שיצא לאור בדיהרנפורט בשנת תקס"ו‪ ,‬מובא בראש‬ ‫‪ïäëä .á‬‬
‫הספר אגרת שכתב רבינו בשנת תקל"ה‪ ,‬והוא חותם עליה לוי יצחק חו"פ ק"ק זעליכאוו‪.‬‬
‫ברשימותיה של העיר פינסק מובא‪ ,‬שהכתרתו של "הגאון האמיתי רבי לוי יצחק מלפנים‬ ‫"תפילת גשם" ‪ /‬מעשה שהיה‬
‫אבד"ק זעליכאוו לרב דמתא"‪ ,‬התקיימה ביום ד' אלול תקל"ו‪.‬‬ ‫תושבי הרובע היהודי שבעיר טבריה‪ ,‬היו מופתעים במידת‪-‬מה מהפמליה שהופיעה‬
‫אולי נאמר‪ ,‬שאף אם סיפור הגירוש לא אירע בחיי המגיד הגדול‪ ,‬אחרי האסיפה‬ ‫פתאום בעיר‪ ,‬בין יום‪-‬הכיפורים לחג‪-‬הסוכות‪ .‬ימיו של היישוב היהודי המתחדש‬
‫הראשונה בשקאלאוו בשנת תקל"ב‪ ,‬אך אולי הסיפור אירע אחרי האסיפה השניה‬ ‫בטבריה לא היו מרובים‪ .‬רק כעשרים וחמש שנים קודם לכן שבו כמה עשרות‬
‫"והחלטת הח'" בשנת תקמ"א ?‬
‫אף זה אינו‪ ,‬כי בהסכמה לספר "הלכה פסוקה" שיצא לאור בוילנא בשנת תקמ"ז‪ ,‬מובאת‬ ‫משפחות יהודיות‪ ,‬כולן ספרדיות‪ ,‬בעידודו של המושל המוסלמי דהר אל‪-‬עמר‪ ,‬והקימו‬
‫הסכמה מרבינו הנושאת את התאריך תקמ"ה‪ ,‬ורבינו חותם עליה חונה פה ק"ק פינסק‪.‬‬ ‫מחדש את היישוב היהודי בעיר‪-‬קודש זו‪ .‬היהודים התגוררו בכמה חצרות סמוכות‪ ,‬וכך‬
‫אם כן הוא לא גורש לא בשנת תקל"ב )עדיין לא ישב בה!(‪ .‬ובכלל לא גורש‪ ,‬כי בהסכמה‬ ‫יצרו רובע שכולו יהודי‪.‬‬
‫של רבי אליעזר ב"ר צבי הירש‪ ,‬משנת תקמ"ה )אחרי החרם החמור של שנת תקמ"א‪,‬‬ ‫קבוצת היהודים החדשה שבאה לטבריה‪ ,‬הייתה של חסידים אשכנזים‪ ,‬שעלו זה עתה‬
‫שרבי אליעזר צבי עצמו מראשי החותמים עליו ‪ (...‬לספר "הלכה פסוקה" הנ"ל‪ ,‬הוא‬ ‫לארץ‪ .‬הבדלי העדות לא מנעו מיהודי טבריה לנהוג בבני הקבוצה האורחת הכנסת‪-‬‬
‫כותב‪" :‬אנהרנא לעיינין מכתב יד פתוחי חותם של הרב הגאון החסיד מוה"ר לוי יצחק‬
‫אב"ד פינסק" והוא היה מהחותמים על חרם תקמ"א )!(‪ ,‬ובשנה זו נתקבל רבינו לרב‬ ‫אורחים חמה ולבבית‪ ,‬כיד המסורת הטובה עליהם‪.‬‬
‫בברדיטשוב‪.‬‬ ‫עד מהרה נוכחו היהודים המקומיים כי האורחים הם אנשי‪-‬מעלה‪ .‬בראשם ניצב הצדיק‬
‫נאזור עוז ונאמר‪ ,‬שאף אם היו לרבינו רדיפות בפינסק‪ ,‬לא היו אלו מהמתנגדים‪ ,‬אלא‬ ‫רבי נחמן מהורדנקה‪ .‬גדולתו של רבי נחמן ניכרה גם בחזותו המרשימה‪ ,‬ועם בואו זכה‬
‫מהמשכילים‪ ,‬כי שנה אחרי הח' של שנת תקמ"א‪ ,‬פארה של יהדות ליטא הגאון רבי‬ ‫מיד ליחס של כבוד והערצה‪ .‬תושבי המקום סייעו לאורחיהם לשכור משכניהם‬
‫אלכסנדר זיסקינד מהורודנא בספרו "יסוד ושורש העבודה" שנדפס בנאוידוואהר‬ ‫המוסלמים דירות סמוכות לרובע היהודי‪ ,‬וכך נתרחבו תחומי הרובע‪.‬‬
‫תקמ"ב‪ ,‬מביא את הסכמתו של רבי לוי יצחק אב"ד ור"מ פינסק והגלילות‪.‬‬
‫באותה שנה‪ ,‬בהגיע תפילת המוסף של שמחת‪-‬תורה‪ ,‬נתכבד רבי נחמן לגשת אל‬
‫תמצית הדברים‪ ,‬לא מיניה ולא מקצתיה‪ ,‬רבינו לא גורש מפינסק‪ ,‬סביר להניח שהיות‬
‫וכל ה"מקור" על החרם כביכול שהחסידים השיבו למתנגדים‪ ,‬הוא מ"בית רבי"‪ ,‬אף זה‬ ‫התיבה בתפילת הגשם‪ ,‬שהייתה שמורה למכובד שבחבורה‪ .‬ואמנם‪ ,‬תפילתו של רבי‬
‫לא היה ולא נברא‪ ,‬התשובה החסידית היחידה להתנגדות הייתה – הפצת החסידות !!!‬ ‫נחמן הרקיעה שחקים‪ .‬בקול גדול קרא את "זכור אב נמשך אחריך כמים"‪ ,‬והציבור‬
‫כאמור‪ ,‬בשנת תקמ"ה נתעלה רבינו לכהן פאר כאבד"ק בארדיטשוב‪ ,‬עיר מלאה‬ ‫כולו נסחף אחריו‪ .‬אולם כשהגיע למילים "בעבורו אל תמנע מים"‪ ,‬פרץ רבי נחמן בבכי‬
‫בחכמים וסופרים‪ ,‬יראים ושלימים‪ ,‬וצוקי ארץ ישבו בה‪ ,‬היה זה אחר שהמגיד של העיר‬ ‫רם‪ ,‬שהלך ונתעצם‪ .‬בהזכירו את הבקשות "לברכה ולא לקללה"‪" ,‬לחיים ולא למוות"‪,‬‬
‫הרה"ק רבי ליבער הגדול זי"ע‪ ,‬והאב"ד של העיר הגאון רבי יוסף חריף זצוק"ל‪ ,‬נסתלקו‪,‬‬ ‫"לשובע ולא לרזון" ‪ -‬זעק בסערת‪-‬נפש עזה‪ .‬ויהי הדבר לפלא בעיני כול‪.‬‬
‫ורבינו נקרא למלא את מקום שניהם‪.‬‬
‫שם בבארדיטשוב‪ ,‬החלו תלמידים רבים לנהור לחצרו של רבינו‪ ,‬ובמשך כ"ה שנים‬ ‫מרחשוון וכסלו עברו‪-‬חלפו‪ ,‬ועדיין לא היה זכר לטיפה אחת של גשם‪ .‬הבצורת החלה‬
‫הנהיג רבינו בבארדיטשוב‪ ,‬וכבן המתחטא לפני אביו‪ ,‬היה מתרפק בתחנונים בתפילותיו‬ ‫להדאיג את התושבים‪ .‬אולם אז התרגשה על הקהילה צרה גדולה מהבצורת‪.‬‬
‫ובעבודתו הק'‪ ,‬והיה הוא למליץ יושר בעבור ישראל‪ ,‬בלמדו כל העת דברי סנגוריא וזכות‬ ‫התרחבותה ומהתבססותה של הקהילה היהודית לא נשאו חן בעיני תושבי טבריה‬
‫עליהם‪.‬‬ ‫המוסלמים‪ .‬לא‪-‬אחת ניסו להוציא את דיבתם רעה באוזני המושל‪ .‬אולם המושל‪ ,‬שהיה‬
‫לאחר הסתלקותו בכ"ה תשרי שנת ה'תק"ע אמרו צדיקי הדור‪ ,‬כי מי שיש לו עיניים‬ ‫מתון וסבלן‪ ,‬לא אבה לקבל את דברי הדיבה והוסיף לרחוש יחס חם לבני הקהילה‬
‫פקוחות רואה כי כבה אור העולם‪ ,‬אור שלא יאיר שוב עד ביאת המשיח‪.‬‬
‫מרוב הערצה לרבם‪ ,‬קהילת בארדיטשוב לא מינתה עוד רב כממלא מקומו וכל גדולי‬ ‫היהודית‪.‬‬
‫התורה שבאו אחריו כונו בתואר דיין ומורה הוראה‪.‬‬ ‫עתה סיפקה הבצורת נשק לשונאי‪-‬ישראל‪ .‬כמה מיועצי המושל דאגו לטפטף באוזניו‪,‬‬
‫רבינו בדביקותו ורגשותיו העזים‪ ,‬חיבר ניגונים וזמירות רבים‪ ,‬ביניהם התפילה הידועה‬ ‫כי היהודים הם האשמים בבצורת הקשה‪ .‬בעיקר הירבו להשמיץ את התושבים‬
‫הנאמרת בכל מוצאי שב"ק‪ ,‬ופיוטים אחרים המלאים געגוע עז לבורא העולמים‪ ,‬ולימוד‬ ‫האשכנזים שזה מקרוב באו‪" .‬התנהגותם של אלה מוזרה ביותר‪ ,‬ובמעשיהם כישפו‬
‫זכות על ישראל‪ ,‬נביא אחד מהם‪ :‬רבונו של עולם לאמיר מאכען א בייט‪ ,‬א בייט לאמיר‬ ‫את השמים"‪ ,‬אמרו‪ .‬כראיה ציינו את העובדה שכבר שנים רבות לא הייתה בצורת‬
‫מאכען! איך וועל דיר געבן חטאים עוונות ופשעים‪ ,‬אוי וויי טאטע! טאמער וועסטו‬
‫פרעגן וואס די וויל איך דערפאר? זאג איך דיר! די וועסט מיר געבן‪ ,‬מחילה וסליחה‬ ‫כזאת‪ ,‬והנה‪ ,‬אך הגיעו אלה והרי התוצאה‪...‬‬
‫וכפרה‪ ,‬אוי וויי טאטע! טאמער וועסטו מיינען גלייך אויף גלייך‪ ,‬ניין‪ ,‬זאג איך דיר! די‬ ‫הפעם נתקבלו הדברים באוזני המושל‪ .‬אף שלא קיבלם כאמת מוחלטת‪ ,‬החליט בכל‪-‬‬
‫וועסט מיר נאך צוגעבן‪ ,‬בני חיי ומזוני‪ ,‬אוי וויי טאטע! טאמער וועסטו פרעגן וואס בני‬
‫הייסט? זאג איך דיר! בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות‪ ,‬אוי וויי טאטע! טאמער‬ ‫זאת להטיל על היהודים את האחריות לבצורת הקשה‪ .‬אחת מהשתיים‪ ,‬אמר בליבו‪ :‬אם‬
‫וועסטו פרעגן וואס חיי הייסט? זאג איך דיר‪ ,‬חי חי יודוך וישבחוך‪ ,‬אוי וויי טאטע!‬ ‫אשמים הם‪ ,‬יישאו בעונש; ואם נקיים הם מעוון‪ ,‬אדרבה‪ ,‬יישאו תפילה לאלוקיהם אשר‬
‫טאמער וועסטו פרעגן וואס מזוני הייסט? זאג איך דיר! ואכלת ושבעת וברכת את ד'‬ ‫יחוש להצלתם‪.‬‬
‫אלוקיך‪ ,‬אוי וויי טאטע! די מצריים שרייען‪ ,‬אז זייער גאט איז א גאט‪ ,‬ניין‪ ,‬זאג איך דיר!‬
‫די פרסיים שרייען‪ ,‬אז זייער גאט איז א גאט‪ ,‬ניין‪ ,‬זאג איך דיר! די מינים ואפיקורסים‬ ‫אמר ועשה‪ .‬הוא שלח לקרוא לראש הקהילה הספרדית‪ ,‬יהודי ושמו אבו‪-‬יוסוף‪ ,‬ובקול‬
‫שרייען‪ ,‬ס'איז חס ושלום נישט דא קיין גאט‪ ,‬יא‪ ,‬זאג איך דיר! אבער איך לוי יצחק בן‬ ‫מאיים תבע ממנו להפסיק את הבצורת ולהוריד גשם על‪-‬פני האדמה‪ .‬לא הועילו כל‬
‫שרה סאשע שרייט‪ :‬יתגדל ויתקדש שמי‪-‬ה רבא‪.‬‬ ‫ההסברים והתחינות‪ .‬המושל קצב שלושה ימים להבאת הגשם‪ .‬ולא‪ ,‬כך אמר‪ ,‬יסולקו‬
‫)המשך יבוא אי"ה(‬
‫בשלב ראשון מהעיר כל המתיישבים האשכנזים החדשים‪ ,‬ובשלב השני יישקל סילוקם‬
‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬אמן‬ ‫המוחלט של כל היהודים מטבריה!‬
‫‪R‬‬ ‫‪ Q‬תפארת אבות‬ ‫הדברים הגיעו לאוזני רבי נחמן מהורדנקה‪ ,‬שמיהר להרגיע את הקהילה המקומית‬
‫זכותם יגן עלינו ועל כל ישראל‪ ,‬אמן‬ ‫ולנסוך בה תקווה ואמונה‪ .‬עוד באותו יום כינס את תלמידיו והודיע להם‪ ,‬כי למחרת‬
‫עם שחר יעלו להתפלל על קברו של רבי עקיבא‪.‬‬
‫שבת קודש – שמיני עצרת ]שמ"ע ושמח"ת בא"י[ – כ"ב תשרי‪ :‬ת'קמ"ג – הג"ר יעקב משה דוד‬ ‫ואכן‪ ,‬כחוני המעגל בשעתו‪ ,‬חג רבי נחמן עוגה על הארץ וסידר את תלמידיו בתוכה‬
‫טעבלי הכהן שייאר אבד"ק מיינץ‪ .‬תקפ"ט – הרה"ק ר' אהרן הורביץ מסטראשלי 'עבודת הלוי'‪.‬‬
‫תר"ט – הרה"ק ר' שרגא פייביל מגריצא‪ .‬תרל"ג – הג"ר שלמה אבד"ק סקאלא "בית שלמה"‬ ‫כשהוא במרכז‪ .‬הם פתחו בתפילות לפי הסדר שהורה להם‪ .‬כל אותה שעה היכה בהם‬
‫"ישרש יעקב"‪ .‬תשכ"ז – "הסנדלר הנסתר" רבי משה חיים רביקוב‪ .‬תשס"ג – הרה"ק ר' יוסף‬ ‫שרב כבד‪ ,‬והשמים נראו צחים מכל פיסת ענן‪.‬‬
‫לייפער מנדבורנה )פ"ת(‪.‬‬ ‫שעות ארוכות עמדו רבי נחמן ותלמידיו על עומדם והעתירו בתפילה‪ ,‬אולם כל סימן‬
‫יום ראשון – שמח"ת ]אסרו חג בא"י[ – כ"ג תשרי‪ :‬ד'תשע"ה – רבינו חנוך מקורדובה‪ .‬תקס"ג –‬ ‫מבשר טובה לא נראה באופק‪ .‬כשהחלה השמש לערוב‪ ,‬הפסיק רבי נחמן את סדר‬
‫הרה"ק ר' מנחם מנדל מלינסק‪ .‬תשל"ב – הג"ר דוד יונגרייז ראב"ד ירושלים "אור דוד"‪.‬‬
‫התפילה הכללית‪ .‬בקול רווי תחנונים שפך את תחינתו לפני קונו‪" :‬ריבונו‪-‬של‪-‬עולם‪,‬‬
‫יום שני – אסרו חג – כ"ד תשרי‪ :‬תקמ"ב – הרה"ק ר' יעקב יוסף הכהן מפולנאה "תולדות יעקב‬
‫יוסף" "כתונת פסים" ועוד‪ .‬תרל"ה – הג"ר אליהו גטמכר אבד"ק גריידיץ‪ .‬תרמ"ד – הג"ר הג"ר‬ ‫רחם על בניך ופתח לנו שערי שמים‪ .‬הודע לכול כי יש לך אהובים בעולמך"‪ .‬כשסיים‬
‫אברהם יהודה לייב שווארץ אבד"ק מאד "קול אריה"‪ .‬תשנ"ו – הרה"ק ר' חיים זאנוויל‬ ‫לומר מילים אלה‪ ,‬פנה לאחוריו ובפסיעות זריזות החל לצעוד במורד ההר‪.‬‬
‫אברומוביץ מריבניץ‪.‬‬ ‫התלמידים‪ ,‬שהיו שקועים במחשבותיהם‪ ,‬לא הבחינו בשינויים שחלו בשיפולי הרקיע‪.‬‬
‫יום שלישי – כ"ה תשרי‪ :‬תקנ"ב – הג"ר בנימין אבד"ק זאלאוויץ "תורי זהב" ועוד‪ .‬תקנ"ה – הג"ר‬ ‫אט‪-‬אט החלו עננים מתקשרים ורוחות החלו מנשבות בחוזקה‪ .‬כשהגיעו לתחתית ההר‪,‬‬
‫יו"ט ליפמן הלפרן "קדושת יו"ט – מלאכת יו"ט"‪ .‬תק"ע – הרה"ק ר' לוי יצחק מבארדיטשוב‬
‫"קדושת לוי"‪ .‬תקצ"ה – הג"ר צבי הירש חריף הלר אבד"ק זאמושטט "טיב גיטין"‪ .‬תקצ"ח –‬ ‫כבר היו השמים מכוסים עננים אפורים‪.‬‬
‫הג"ר שמואל הלוי לנדא ]בן הנודע ביהודה[ "שיבת ציון"‪ .‬ת"ר – מרנא רבינו משה סופר אבד"ק‬ ‫בהגיעם לעיר המתין להם קהל רב‪ ,‬ובראשם המושל המוסלמי‪ .‬חיש‪-‬מהר עברה‬
‫פרעשבורג "חתם סופר"‪ .‬תשנ"ח – הרה"ק ר' דוד מתתי' מביאלא "להבת דוד"‪.‬‬ ‫השמועה‪ ,‬כי רבי נחמן ותלמידיו‪ ,‬אותם תושבים אשכנזים שהואשמו בגרימת הבצורת‪,‬‬
‫יום רביעי – כ"ו תשרי‪ :‬תקע"ז – הרה"ק ר' אהרן מזיטומיר‪ .‬תקפ"ז – הרה"ק ר' אשר ]הראשון[‬ ‫הם שחוללו את הנס‪ ,‬והכול יצאו לקבל את פניהם‪.‬‬
‫מסטולין‪.‬‬
‫כשנכנסו רבי נחמן ותלמידיו אל תוך העיר‪ ,‬כבר נפתחו ארובות השמים והגשם ניתך‬
‫יום חמישי ‪ -‬כ"ז תשרי‪ :‬ד' תתקמ"ט – רבינו יצחק ב"ר שמואל – ריב"ש מבעלי התוס'‪ .‬ה' ש"ג ‪-‬‬
‫הג"ר אברהם אבד"ק פראג‪ .‬תק"ב – הג"ר אלעזר רוקח אבד"ק אמסטרדם "מעשה רוקח"‪.‬‬ ‫ארצה‪ .‬תחילה ירדו טיפות מעטות‪ ,‬אך עד מהרה ירד גשם סוחף‪ .‬ברגשי הכנעה ירד‬
‫תש"מ – הג"ר שרגא שאול שניצלר אב"ד טשאבא‪.‬‬ ‫המושל מעל סוסו והשתחווה אפיים לפני רבי נחמן‪ .‬הוא אף הפציר בו לעלות על סוסו‬
‫יום שישי ‪ -‬כ"ח תשרי‪ :‬שצ"ד ‪ -‬הג"ר אפרים זלמן "תבואות שור"‪ .‬תשס"ג – הרה"ק ר' אברהם‬ ‫ולרכוב עליו עד ביתו‪ .‬שנים רבות הוסיף דבר המעשה הזה לקדש את שם ה' בקרב כל‬
‫אייגר מלובלין‪.‬‬ ‫יושבי הסביבה‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות © להערות והנצחות ולקבלת הגליון או רשות העתקה‪ruzien@gmail.com - 00.32.486.738.104 :‬‬
‫‪ã‬‬