You are on page 1of 5

‫ה‬

‫ימים הם ימי מצו־‬
‫קה כלכלית‪ .‬אם‬
‫לא הצלחתם לדאוג‬
‫לעצמכם מבעוד‬
‫מועד למשרה בכירה‬
‫בהיי־טק‪ ,‬או לחלופין‪ ,‬נולדתם לחשבון‬
‫הבנק הנכון‪ ,‬גם אתם כנראה בבעיה‪.‬‬
‫מירוץ החיים הקפיטליסטי סחף אותנו‪,‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬למבוך אינסופי של עבודה‬
‫ותלות פיזית ונפשית בכסף‪ ,‬ומצד שני‬
‫לדחף בלתי נשלט לשרוף את כספנו‬
‫על גאדג'טים‪ ,‬בגדים‪ ,‬בילויים ושאר‬
‫מותרות‪ ,‬בלי יכולת אמיתית לעצור‪.‬‬
‫הבזבזנות האקסטרווגנטית של רבים‬
‫מאיתנו כבר פלשה מזמן לרשתות החב־‬
‫רתיות‪ .‬בפייסבוק תמצאו עשרות קבוצות‬

‫שהמכנה המשותף שלהן הוא שופינג‪.‬‬
‫נשים וגברים שמחליפים רשומות על‬
‫בגדים וגאדג'טים שרכשו אונליין‪ ,‬ומש־‬
‫פחות שתוהות מי מעוניין לרכוש את‬
‫חרדון הפלסטיק הוורוד שפרגנו לעצמן‬
‫באיזו מכירה פומבית אונליין‪ .‬ההתנ־‬
‫הלות הכספית הפזרנית של רובנו כבר‬
‫הפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו ולמשהו‬
‫שאף אחד לא הרגיש צורך להתבייש‬
‫בו‪ .‬להפך‪.‬‬
‫אלא שעכשיו‪ ,‬שנתיים אחרי המחאה‬
‫החברתית‪ ,‬עולה מן הרשת קול חדש‪:‬‬
‫הקול החסכוני‪ ,‬שקורא לנו להפסיק לבזבז‬
‫כסף בלי הכרה ולפקוח עיניים אל מול‬
‫המחירים המופקעים והאופן הציני שבו‬
‫מנצלים אותנו כצרכנים‪ .‬הקול הזה‬

‫ח‬
‫סל‬
‫קניות‬
‫חגית גינזבורג צילום רמי זרנגר‬

‫שופינג הוא הבילוי הנפוץ ביותר בעולם המודרני‪ ,‬אבל‬
‫יש גם אנשים שחושבים שכדאי לוותר על זה לטובת‬
‫יחסים תקינים עם מנהל הבנק‪ .‬בתקופה האחרונה‬
‫האנשים האלה פותחים בלוגים וקבוצות פייסבוק‪,‬‬
‫ומטיפים שם ל"צרכנות נבונה"‪ .‬מי קונה את זה?‬

‫– ‪– 48‬‬

‫עידו כהן‪.‬‬
‫"פתרונות‬
‫יצירתיים‬
‫לחיסכון בעיר‬
‫הגדולה"‬

‫לא בהכרח שפוי יותר‪ ,‬אך בהחלט‬
‫מציע פרספקטיבה חדשה על העולם‪:‬‬
‫עמודי פייסבוק שמרביצים באוהדיהם‬
‫את תורת הצרכנות הנבונה והמפוכחת;‬
‫בלוגים שעוסקים בפילוסופיות קיצוניות‬
‫שמעודדות חיים בצמצום‪ ,‬וכולי‪ .‬הנתון‬
‫המדהים מכולם‪ :‬זה עובד‪ .‬יותר ויותר‬
‫גולשים מגלים עניין בנושא ושותים את‬
‫הידע החדש בצמא‪ .‬לפחות זה בחינם‪.‬‬
‫שרון קפלן ‪ ,32 ,‬חוקרת צרכנות ו�ב‬
‫עלת חברת ייצוא שמתגוררת עם מש־‬
‫פחתה באזור‪ ,‬פתחה את העמוד "האשה‬
‫שהפסיקה לקנות" (‪ 904‬לייקים עד כה)‬
‫מתוך רצון לייצר כאן תנועה צרכנית‬
‫מודעת‪ .‬אפשר למצוא אצלה קישורים‬
‫למסיבות החלפות בגדים‪ ,‬תרעומת על‬
‫מחירים מופקעים‪ ,‬כתבות רלוונטיות‬
‫מאתרים ותהיות כלליות‪" .‬מכירות את‬
‫כל האתרים האלה שבהם המשלוח הוא‬
‫לפי משקל?"‪ ,‬היא כתבה‪ ,‬למשל‪ ,‬באחד‬
‫הפוסטים בעמוד‪" .‬אתמול ראיתי שיש‬
‫כאלה שמחפשות 'עוד משהו להזמין‬
‫כי ממילא שילמנו על המשקל'‪ .‬אם‬
‫את לא צריכה את זה ואפילו לא ידעת‬
‫שיש לך מה לעשות עם זה‪ ,‬בשביל‬
‫מה להוציא עוד כסף ולקנות? אז מה‬
‫אם המשלוח עולה אותו דבר עם ובלי‬
‫המוצר הזה?"‪.‬‬

‫לא מתפתה למבצעים‬

‫"גם אני הייתי כזאת פעם"‪ ,‬מתוודה‬
‫קפלן‪" .‬אני לא יכולה לומר שהייתי‬
‫שופהוליקית‪ ,‬אבל בואי נאמר שפע־‬
‫מיים בשנה הייתי עושה בבית ניקוי‬
‫ארונות‪ ,‬ותורמת המון דברים שלא היה‬
‫בהם שימוש – כלי בית‪ ,‬בגדים‪ ,‬צע־‬
‫צועים‪ ,‬נעליים‪ .‬הבלוג שהקמתי לפני‬
‫כמה שנים‪' ,‬נעלולה'‪ ,‬היה סוג של מקום‬
‫לפנטז בו על דברים שאי אפשר לקנות‪,‬‬
‫בגדים ונעליים מאוד אקסטרווגנטיים‪.‬‬
‫הסתובבתי בכל מיני קהילות אונליין‬
‫של קניות ורכישות‪ ,‬עד שבאיזשהו שלב‬
‫התעוררה בי תחושת רוויה קשה‪ .‬כל‬
‫הקניות האלה עמדו בסתירה מוחלטת‬
‫לחנק הכלכלי‪ .‬גדלתי בבית שבו אסור‬
‫היה להודות שקשה לך בחיים‪ ,‬כי אם זה‬
‫המצב‪ ,‬כנראה עשית משהו לא בסדר;‬
‫ואז גיליתי שכולם מרגישים ככה ושזה‬
‫בסדר להודות שאתם בקושי גומרים את‬
‫החודש"‪.‬‬
‫קפלן חוותה סוג של הארה והפסיקה‬
‫לקנות בלי מחשבה מוקדמת‪" .‬תמיד היי־‬
‫תי משווה מחירים וחשבתי שזה מספיק‪,‬‬
‫אבל אז הבנתי שזה פשוט לא"‪ ,‬היא אומ־‬
‫רת‪" ,‬צריך להסתכל על התמונה הגדולה‪,‬‬
‫לראות את ההשלכות של כל קנייה שלנו‬
‫ולקנות לא רק ממקום של צורך‪ .‬צריך‬
‫לקנות את מה שאנחנו מאמינים בו‪ .‬לא‬
‫להיות צאן לטבח שיושב בבית קפה בתוך‬
‫קניון ומשלם ‪ 50‬שקל על ארוחת בוקר‬

‫של ביצה ושתי פרוסות לחם‪ ,‬ואז‪ ,‬בגלל‬
‫שהוא כבר נמצא בקניון‪ ,‬עושה שופינג‬
‫וקונה דברים שהוא לא צריך"‪.‬‬
‫מה‪ ,‬בעצם‪ ,‬השתנה אצלך בבית?‬
‫"קודם כל‪ ,‬אני הרבה פחות יוצאת‬
‫והולכת לקניונים‪ .‬אני קונה רק כשנגמר‪.‬‬
‫אין סטוקים בבית‪ .‬אני לא מתפתה למב־‬
‫צעים אם אני לא צריכה‪ .‬אני משתדלת‬
‫גם לעשות הרבה שימוש חוזר בדברים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אם חולצה מתבלה אני בודקת‬
‫אם אפשר לעשות איתה עוד משהו‪ ,‬כמו‬
‫למשל כרית‪ .‬אני גם הרבה יותר מבשלת‬
‫בבית‪ .‬אפילו אם לוקח לי עוד כמה דקות‬
‫להכין סיר אורז‪ ,‬זה עדיף על האורז המוכן‬
‫והמעובד שגם עולה הרבה יותר"‪.‬‬
‫בעמוד שלה קפלן עוסקת לא מעט‬
‫בצרכנות מודעת‪ ,‬מושג שכבר נעשה‬
‫מוכר מאוד מעבר לים‪ ,‬ועם הזמן הולך‬
‫ומחלחל גם אל תוך החברה הישרא־‬
‫לית‪ :‬קנייה מחושבת‪ ,‬לא אימפולסיבית‪,‬‬
‫שנעשית מתוך צורך ולא מתוך רצון‪.‬‬
‫"אני מדברת שם על הבנת ההשלכות‬
‫של הקנייה שלנו‪ ,‬בכל הפרמטרים"‪,‬‬
‫היא מסבירה‪" .‬המון אנשים מעדיפים‬
‫לקנות מזון מעובד כי זה יותר נוח‪ ,‬בלי‬
‫לחשוב על ההשלכות הבריאותיות‪ ,‬או‬
‫לקנות מיצרנים מחו"ל‪ ,‬בלי להבין שזה‬
‫פוגע מאוד בכלכלה המקומית"‪.‬‬
‫הקונספט שקפלן מציגה כאן אינו‬
‫חדש‪ .‬הוא נולד מעבר לים עוד ב־‪,2008‬‬
‫בעת המשבר הכלכלי העולמי‪ .‬גולשים‬
‫ברחבי העולם הבינו שהם שקועים עמוק‬
‫בבוץ ורצו להרגיש שהם לא לבד‪ ,‬וכך‪,‬‬

‫עידו כהן‪ ,‬מתוך הבלוג‬

‫"המתכלב"‬

‫"התכלבות היא פעולה‬
‫שבה אדם מחליט לחסוך‬
‫בכל האמצעים‪ ,‬וזאת‬
‫בכדי שיוכל להמשיך‬
‫לפעול‪ .‬אל תתבלבלו ‪-‬‬
‫המתכלב הוא לא קמצן‪.‬‬
‫הוא עושה את מה שהוא‬
‫צריך לעשות כדי לשרוד‬
‫וכדי שיהיה לו כסף‪ ,‬על‬
‫מנת שיוכל להמשיך‬
‫הלאה‪ ...‬אני עובד‪ ,‬משלם‬
‫מיסים‪ ,‬חי 'כמו שצריך'‬
‫ו'לפי הספר'‪ ,‬ולמרות‬
‫זאת לא מצליח לסגור‬
‫את החודש"‬
‫– ‪– 50‬‬

‫שרון קפלן‪ ,‬מתוך‬
‫עמוד הפייסבוק‬

‫"האשה‬
‫שהפסיקה‬
‫לקנות"‬
‫"אם חולצה מתבלה‪ ,‬אני בודקת אם‬
‫אפשר לעשות ממנה עוד משהו‪ ,‬כמו‬
‫למשל כרית‪ .‬אני גם מבשלת בבית‪.‬‬
‫אפילו אם לוקח לי עוד כמה דקות‬
‫להכין אורז‪ ,‬זה עדיף על האורז‬
‫המעובד‪ ,‬שגם עולה הרבה יותר"‬
‫עידו כהן ושרון‬
‫קפלן‪" .‬לא להיות‬
‫צאן לטבח שיושב‬
‫בבית קפה בתוך‬
‫קניון ומשלם ‪50‬‬
‫שקל על ארוחת‬
‫בוקר"‬

‫לצד נסיקתן של הרשתות החברתיות‪,‬‬
‫השיח על הנושא הלך ונעשה לגיטימי‬
‫יותר‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬בעוד שחיפוש של המושג‬
‫‪ Money Saving‬מוביל לרשימה‬
‫ארוכה של עמודי פייסבוק באנגלית‪,‬‬
‫בעלי עשרות ומאות אלפי לייקים‪ ,‬כמו‬
‫‪ Money Saving Queen‬ו־‪Money‬‬
‫‪ ,Saving Mom‬בעברית העמודים הללו‬
‫עדיין מועטים ומספרם מצומצם‪ .‬בעמוד‬
‫"השקל" ניתן למצוא דמיון רב לעמוד‬
‫שמנהלת קפלן‪ :‬פוסטים אינפורמטיביים‬
‫ומאירי עיניים בענייני שכר‪ ,‬הלוואות‬
‫והתרחשויות אקטואליות‪.‬‬
‫בעמודים אחרים מוצגות זוויות‬
‫קיצוניות יותר של החיים בצמצום‪.‬‬
‫"הסולידית"‪ ,‬בלוג חדש יחסית שצבר‬
‫פופולריות במהרה‪ ,‬מדבר על צמד‬
‫מילים שמעטים מעזים להשתמש בו‬
‫בישראל של ‪ :2014‬עצמאות כלכלית‪.‬‬
‫בעלת הבלוג‪ ,‬שזהותה לא ידועה‪,‬‬
‫מסבירה שאימצה אורח חיים בשם‬
‫"‪"Early Retirement Extreme‬‬
‫שהגה הפיזיקאי הדני־אמריקאי ד"ר‬
‫ג'ייקוב לונד פיסקר ‪ -‬שיטה הדוגלת‬
‫בחיסכון של ‪ 75%‬מהמשכורת לטובת‬
‫פרישה מוקדמת לגמלאות‪ ,‬לצד השקעה‬
‫בנכסים פסיביים ומניבים‪.‬‬
‫"האתר שואף לסייע לאנשים לחלץ‬
‫את עצמם ממלכודות כמו חובות‪ ,‬לחץ‬
‫נפשי‪ ,‬קריירה‪ ,‬ביורוקרטיה‪ ,‬רעש והת־‬
‫ערבות חיצונית"‪ ,‬היא כותבת‪" .‬וכל זה‬
‫תוך לקיחת אחריות אישית והפניית‬
‫עורף כלפי תחושות האומללות‪ ,‬הקורב־‬
‫נות והאשמת האחר שאפיינו את המחאה‬
‫החברתית של קיץ ‪ ."2011‬הבלוג מתחזק‬
‫גם עמוד פעיל בפייסבוק‪.‬‬
‫– ‪– 51‬‬

‫לא קמצן ‪ -‬חסכן‬

‫"המתכלב" הוא בלוג סמי־ריאליסטי‬
‫שכשמו כן הוא – מטיף ל"התכלבות"‬
‫כאורח חיים‪ ,‬גם במחיר התנהגות מעט‬
‫משפילה או לא מאוד מוסרית‪ .‬עידו‬
‫כהן‪ ,‬בן ‪ ,28‬תסריטאי‪ ,‬קופירייטר ומנהל‬
‫מחלקת דיגיטל‪ ,‬הקים אותו עוד בימיו‬
‫כסטודנט‪ ,‬ולאחרונה הוסיף לו גם עמוד‬
‫פייסבוק‪" .‬עבדתי באגודת הסטודנטים‬
‫של אוניברסיטת תל־אביב במהלך התואר‬
‫הראשון‪ ,‬והאגודה הייתה נורא פעילה‬
‫במחאה החברתית"‪ ,‬הוא מספר‪" .‬דיברו‬
‫על יוקר המחיה כל הזמן‪ ,‬ובתור סטודנט‬
‫היה לי מאוד קשה לסגור את החודש‪ .‬יום‬
‫אחד הייתי ממש רעב‪ ,‬קלטתי שלא אכל־‬
‫תי שום דבר כל היום וכל מה שהיה לי זה‬
‫עשרה שקלים‪ ,‬אז קניתי פלאפל‪ .‬בסוף‬
‫היום הבנתי שזה כל מה שהוצאתי כל‬
‫היום‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬התכלבתי‪ .‬זה מושג‬
‫שהכרתי מהטיול למזרח אחרי הצבא‪:‬‬
‫כשאין לך המון כסף‪ ,‬אתה מתכלב‪.‬‬
‫"אחר כך זיהיתי את האבסורד שיש בין‬
‫להיות סטודנט ששוכר דירה במרכז תל־‬
‫אביב ורוצה ליהנות מהחיים בעיר הגדו־‬
‫לה‪ ,‬אבל בקושי יש לו כסף לאוכל וצריך‬
‫להיאבק על ההישרדות שלו ולהתכלב‪,‬‬
‫ולכן החלטתי להקים את הבלוג הזה‪.‬‬
‫בכל פוסט תמצאי סוג של ביקורת כלפי‬
‫אנשים כמוני וכמוך‪ ,‬שמוכנים להתכלב‬
‫רק כדי להגשים את חלום המטרופולין‪.‬‬
‫לגור במקום הכי יקר ובמקביל להתלונן‬
‫על זה שיקר"‪.‬‬
‫"להתכלב" הוא מושג ישראלי ותיק‬
‫שמשמעותו‪ ,‬במילים פשוטות‪ ,‬היא להס־‬
‫תפק במעט מאוד או להתפשר על תנאים‬
‫נחותים בשל חוסר אמצעים כלכליים‪.‬‬
‫"המתכלב" של כהן הוא למעשה דמות‬
‫של איש צעיר בתל־אביב‪ ,‬שיעשה הכל‬
‫כדי לשרוד את העלויות הגבוהות של‬
‫המחיה בה – כן‪ ,‬גם אם זה אומר לשנו־‬
‫רר אוכל‪ ,‬לפקוד רק אירועים חינמיים‬
‫ואפילו לישון בסוכה כדי להרוויח שכר‬
‫דירה של שבוע‪.‬‬
‫הבלוג מחולק לפרקים שכל אחד מהם‬
‫מתאר סיטואציה שהמתכלב נקלע אליה‪,‬‬
‫וכיצד הוא מתגבר עליה בלי לבזבז כסף‪.‬‬
‫בפוסט האחרון‪ ,‬למשל‪ ,‬המתכלב מתאר‬
‫כיצד החליט לפנק את עצמו בארוחה‬
‫במסעדה‪ ,‬אבל אז הוא ראה קבצן‪ ,‬התחרט‪,‬‬
‫שתל שערה במנה וכך התחמק מתש־‬
‫לום בעבורה‪ .‬המתכלב גם מציע טיפים‬
‫שמחולקים לפי נושאים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫לחיסכון באוכל המתכלב מציע לבקש‬
‫מחברים שהולכים למילואים לקנות לכם‬
‫דברים בשק"ם; לחיסכון בדייטינג מומלץ‬
‫להחמיא ככל הניתן לאדם שמולכם‪ ,‬גם‬
‫אם אינו מוצא חן בעיניכם‪ ,‬כדי שיציע‬
‫לשלם את החשבון; לחיסכון במוצרי‬
‫היגיינה ‪ -‬להשתמש בסודה לשתייה‬
‫במקום בדיאודורנט‪ .‬וכן הלאה‪.‬‬

‫שיח לגיטימי‬

‫כמו לכל תופעת רשת‪ ,‬גם לעמודי‬
‫החסכנות החדשים יש הסבר פסיכולו־‬
‫גי־צרכני מעניין‪" :‬פעם אם היית חוסך‬
‫כסף‪ ,‬היו אומרים עליך שאתה או עני או‬
‫קמצן"‪ ,‬מסבירה טליה מירון־שץ‪ ,‬פרופ־‬
‫סור לפסיכולוגיה ומומחית להתנהגות‬
‫צרכנית בקריה האקדמית אונו‪" .‬היום‬
‫כל נושא החיסכון זכה למיתוג מחדש‪:‬‬
‫אדם שחוסך הוא למעשה צרכן נבון‪,‬‬
‫וזה רחוק מאוד מלהיות קמצן או עני‪.‬‬
‫צרכנות נבונה היא בעיני מושג מבריק‪:‬‬
‫זה לא אומר שאין לך כסף‪ ,‬זה פשוט אומר‬

‫עידו כהן‪ ,‬מתוך הבלוג‬

‫"המתכלב"‬

‫"גיליתי שקפה ושתייה חמה‪ ,‬שאפשר‬
‫לשתות במשרד‪ ,‬דוחים רעב‪ ,‬וככה‬
‫אתה לא קונה אוכל בעבודה וחוסך‬
‫לעצמך ארוחה אחת‪ .‬אם בא לך‬
‫לשתות‪ ,‬אתה לא חייב לשבת בבר‬
‫ולשלם מלא כסף‪ ,‬אתה יכול ללכת‬
‫לחברים ולשתות אצלם"‬
‫שאתה רואה את התמונה כולה"‪.‬‬
‫פרופ' מירון־שץ מוצאת קשר ישיר בין‬
‫המחאה החברתית של קיץ ‪ 2011‬לעובדה‬
‫ש־ב־‪ 2014‬להיות צרכנים חסכנים זה ל�ה‬
‫יות צרכנים חכמים‪" .‬המחאה החברתית‬
‫לא נתפסה כמחאה של עוני"‪ ,‬היא אומרת‪.‬‬
‫"היא הגיעה ממקום של צדק חברתי‪ ,‬כי‬
‫לכולם קשה לחיות כאן‪ .‬בגלל זה אנחנו‬
‫גם רואים היום רשתות שזיהו את המיתוג‬
‫הזה ועושות בו שימוש חכם‪ ,‬כמו למשל‬
‫למכור לנו קפה בחמישה שקלים‪ .‬זה לא‬
‫גורם להרגשה שמדובר במשהו זול ונחות‪.‬‬
‫להפך‪ ,‬שמדובר במשהו שהוא גם יוקרתי‬
‫וגם נבון‪ .‬זה ניכר גם ברשתות החברתיות‪,‬‬
‫– ‪– 52‬‬

‫צילום שאטרסטוק‬

‫"אני פשוט מנסה למצוא כל מיני‬
‫פתרונות יצירתיים לחיסכון בעיר הגדו־‬
‫לה"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬למשל‪ ,‬יש מקומות‬
‫שבהם אפשר לקנות פלאפל אפילו‬
‫בחמישה שקלים‪ .‬זו אחלה מנה שהיא‬
‫משביעה ואפשר פשוט לחיות על פלאפל‪.‬‬
‫גיליתי גם שקפה ושתייה חמה‪ ,‬שאפשר‬
‫לשתות במשרד‪ ,‬דוחים רעב‪ ,‬וככה אתה‬
‫לא קונה אוכל בעבודה וחוסך לעצמך‬
‫ארוחה אחת‪ .‬אם בא לך לשתות‪ ,‬אתה לא‬
‫חייב לשבת בבר ולשלם מלא כסף‪ ,‬אתה‬
‫יכול ללכת לחברים ולשתות אצלם"‪.‬‬
‫איך מגיבים לזה בפייסבוק?‬
‫"הרבה מאוד אנשים מזדהים עם‬
‫המצוקה הקיומית שאני מתאר בבלוג‪,‬‬
‫ואני גם מקבל לא מעט הודעות ששו־‬
‫אלות אם זה אמיתי ואם זה באמת קרה‬
‫לי‪ .‬המתכלב הוא דמות פיקטיבית עם‬
‫סיפורים מעט מוקצנים‪ ,‬אבל כולם קרו לי‬
‫באופן כזה או אחר במציאות‪ .‬חשוב לציין‬
‫שההתכלבות לא נובעת מקמצנות אלא‬
‫מתוך צורך הישרדותי‪ .‬המתכלב יעשה‬
‫הכל כדי לשרוד בתוך המערכת הדפו־‬
‫קה‪ .‬הנושא של המערכת‪ ,‬שנמצאת מעל‬
‫הראש שלו ומנסה לדפוק אותו באיזושהי‬
‫צורה‪ ,‬תמיד מאוד דומיננטי בפוסטים‪,‬‬
‫ואז המתכלב מוצא פתרון איך להערים‬
‫על המערכת ולדפוק אותה בחזרה"‪.‬‬
‫המתכלב‪ ,‬אם לומר את האמת‪ ,‬גם‬
‫נשמע קצת פרזיט‪.‬‬
‫"הוא לא פרזיט‪ ,‬הוא שורד‪ .‬הוא לא‬
‫עושה את מה שהוא רוצה כי הוא רוצה‪,‬‬
‫אלא כי המציאות כפתה עליו חיים יקרים‬
‫והוא חייב לשרוד‪ .‬זה משהו נורא מוקצן‪,‬‬
‫אבל זה הסיפור של כולנו‪ .‬לכולנו קשה‬
‫ויקר לחיות פה והצריכה שלנו בשנים‬
‫האחרונות הפכה להיות כל כך לא הגיו־‬
‫נית‪ ,‬עם הרצון לחיות במרכז ובמקביל‬
‫להתלונן על כמה שהכל יקר‪ .‬זה הכי‬
‫תל־אביבי‪ ,‬המקום הזה של מה אומרים‬
‫עלי‪ ,‬איפה אני גר‪ ,‬מה אני לובש ומה‬
‫אני עושה‪ .‬מה שאני מנסה לומר בבלוג‬
‫הוא שהכל עניין של איך אתה מסתכל‬
‫על הדברים‪ .‬אתה יכול לקחת ג'ינס קרוע‬
‫וישן‪ ,‬לספר שקנית אותו בשינקין ואנשים‬
‫יגידו שזה וינטג' מגניב"‪.‬‬

‫שבהן אנחנו מתאגדים ומדברים‪ .‬פתאום‬
‫אפשר לראות גם אנשים אמידים מאוד‬
‫שלוקחים חלק בשוק קח־תן ובמסיבות‬
‫החלפות בגדים‪ .‬עד כדי כך השיח הזה‬
‫נעשה לגיטימי"‪.‬‬
‫אלא שהתופעה לא בהכרח אומרת‬
‫שכולנו נעשינו צרכנים נבונים‪ .‬האפ־‬
‫שרות לרכוש היום הכל אונליין באופן‬
‫זמין ונוח גורמת לרבים להעמיק אפילו‬
‫עוד יותר את הרגלי הצריכה המשובשים‬
‫שלהם‪ .‬הרשת מלאה בבלוגים ובעמודי‬
‫פייסבוק‪ ,‬שבהם גולשים מציגים את‬
‫הרכישות האחרונות או מפנטזים בקול‬
‫רם על פריטים שברצונם לרכוש‪ .‬מרינה‬
‫בת ־ה־‪ ,27‬כותבת הבלוג "יש יופי בכ�ו‬
‫לנו"‪ ,‬מגדירה את עצמה כ"שופהוליקית‬
‫נבונה"‪ .‬היא קונה הרבה‪ ,‬אבל משתדלת‬
‫למצוא עסקאות משתלמות‪ .‬והיא ממש‬
‫לא רואה את עצמה מפסיקה לגמרי‬
‫לקנות‪" .‬אני כן מנסה לשקול‪ ,‬לתכנן‬
‫ולבצע כל רכישה במודע ובמחיר הכי‬
‫אטרקטיבי לכל פריט"‪ ,‬היא אומרת‪" .‬לכן‪,‬‬
‫רוב הרכישות שלי יהיו אונליין‪ ,‬בדיוטי‬
‫פרי או באמצעות חברות שמביאות לי‬
‫מחו"ל‪ .‬אני נוטה להסכים עם היבט של‬
‫צרכנות נבונה‪ ,‬אבל אני בהחלט לא רואה‬
‫את עצמי נמנעת מקניות"‪.‬‬
‫את לא מרגישה שאת מבזבזת את‬
‫הכסף שלך על שטויות‪ ,‬כמו שטוענים‬
‫בעמודי החסכנות?‬
‫"שופינג זה לא הדבר העיקרי שבו‬
‫החיים שלי ממוקדים‪ .‬אני אוהבת לקנות‬
‫בגדים ואיפור‪ ,‬אבל בשבילי איפור הוא‬
‫תחביב שאני גם מצלמת‪ ,‬כותבת עליו‬
‫ומעלה לבלוג שלי‪ .‬אני חושבת שצריך‬
‫להיות איזון בריא בנושא‪ ,‬כמו בכל דבר‬
‫בחיים‪ .‬ברגע שמעמיסים‪ ,‬המגירות עו־‬
‫לות על גדותיהן ולא עומדים בהוצאות‬
‫ זה רק יכול לפגוע"‪.‬‬‫"זה קצת אוטופי לצפות שכולנו נהיה‬
‫צרכנים נבונים כל הזמן"‪ ,‬מוסיפה פרופ'‬
‫מירון־שץ‪" .‬אבל יש כאן עכשיו תהליך‬
‫של התעוררות‪ .‬לאט־לאט אנשים מת־‬
‫חילים לשים לב לעמלות שהם משלמים‪,‬‬
‫לאותיות הקטנות בחשבונות‪ .‬גם הרגול־‬
‫ציה מתערבת בזה‪ ,‬כמו שקרה למשל עם‬
‫החברות הסלולריות‪ .‬מצד שני‪ ,‬הרבה אנ־‬
‫שים חוזרים על הטעות שעושים‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫בדיאטות‪ :‬אם ויתרת על העוגה בבוקר‪,‬‬
‫אתה חושב‪ ,‬בטעות‪ ,‬שמותר לך לאכול‬
‫לאפה בצהריים‪ .‬זה קורה גם בצרכנות‪:‬‬
‫אם קניתי קפה בחמישה שקלים‪ ,‬אז לא‬
‫יקרה שום דבר אם אלך וארכוש עכשיו‬
‫מגפיים באלף שקל‪ .‬זו טעות"‪.‬‬
‫"בסופו של דבר‪ ,‬מילת המפתח היא‬
‫מודעות"‪ ,‬מסכמת קפלן‪" .‬זה אפילו‬
‫לא ברמת החיסכון‪ ,‬אלא ברמת ראיית‬
‫התמונה הגדולה ומיפוי הצרכים שלך‪.‬‬
‫ברגע שמפתחים מודעות‪ ,‬באופן אוטומטי‬
‫מתחילים לקנות פחות"‪\.‬‬