‫‪úåãìåú äìà‬‬

‫÷‪äð‬‬

‫‪íéèñé÷ðøôä ãâð çåëéåá è"ùòáä úåôúúùä‬‬

‫‪øãðìøáåà ãåã 'éìãâ áøä‬‬
‫‪"äðåîàå úîà" ïåëî‬‬
‫‪à"ááåú íéìùåøé ÷"äéòô‬‬

‫‪ãâð çåëéåá è"ùòáä úåôúúùä :ø÷ù çéù‬‬
‫‪'íäéãâðúîå ø÷ù éçéùî' øôñä éôì íéèñé÷ðøôä‬‬
‫‪‡Â·Ó‬‬
‫בתולדות הבעש"ט הק' תופסת פרשת מלחמתו נגד הפראנקיסטים מקום מרכזי‪ .‬רבות‬
‫נכתב בענין זה ‪ ,1‬אבל ביותר בולט הפולמוס על השתתפותו של הבעש "ט הק' בויכוח אתם‪.‬‬
‫אין כוונתינו להקיף כאן את כל הפרשה לפרטיה ודקדוקיה‪ ,‬ורק נתייחס לדברים‬
‫שנכתבו לאחרונה בספר 'משיחי השקר ומתנגדיהם' )לר' בנימין שלמה המבורגר‪ ,‬מהדורה‬
‫חדשה‪ ,‬עמ' ‪ .(688‬למרות שאצל יודעי קורות העיתים אין הספר הפולמוסי נחשב לספר‬
‫רציני ומקורי‪ ,‬עקב היותו "אוצר בלום" של זיופים וקביעות בלתי מבוססות‪ ,‬בצירוף "גניבות‬
‫ספרותיות "‪ ,‬כפי שנוכיח בהמשך‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬לתועלת הציבור הרחב והתמים שאינו יודע‬
‫להבחין בין תכלת לקלא אילן‪ ,‬חובה לחשוף את רמת אמינותו של הספר‪.‬‬
‫‪‰¯ˆ˜· ˜ ‡¯Ù ˙˘¯Ù‬‬
‫לפני שנדון בספר האמור ותחבולותיו אקדים פתיחה קצרה על הפרשה‬

‫בכללותה ‪.2‬‬

‫יעקב פראנק ימ "ש נולד בשנת תפ "ו בעיירה קורולובקה‪-‬פודולי'‪ ,‬בהיותו בן ‪ 12‬עבר‬
‫עם משפחתו לבוקארש )אז וואלאביי(‪ .‬משם יצא לקונסטנטינופול ומשם לסאלוניקי‪ ,‬כאן‬
‫נפגש פראנק עם בני כת ה"דונמה "‪ ,‬כלומר כת של שבתאים שקיבלו את האיסלם‪ ,‬ונעשה‬
‫חסידו של מנהיגם ברכי'‪ ,‬שלפני מותו הסמיך את פראנק‪.‬‬
‫בשנת תקט "ו חזר לפולין‪ ,‬ובכל מקום אליו בא התלקטו סביבו שבתאים נסתרים‪,‬‬
‫והוא עודד את רוחם‪ .‬בסוף הגיע ללאנצקרון אשר בפודולי' שם התארח אצל ליב בן שבתי‬
‫מראשי השבתאים‪ ,‬כדרכו בכל מקום אחר גם בלאנצקרון החלו נשפי זימה‪ ,‬לאחר שנערכה‬
‫גביית עדות נאספו רבני הקהילות שבגליל לבוב ביום כ' סיון תקט "ז והכריזו עליהם חרם‪.‬‬
‫אח "כ נעצרו כולם‪ ,‬אך הטורקים תבעו לשחרר את פראנק עקב היותו נתין טורקי‪ ,‬ואכן‬
‫תודה מיוחדת להרב שאול ריינער על עזרתו בכתיבת מאמר זה‪.‬‬
‫‪ .1‬ראה גם היכל הבעשט גליון יח עמ' צו‪.‬‬
‫‪ .2‬על פי ספר "הבעש"ט ובני היכלו " )להרב בצלאל לנדוי(‪ ,‬וספר "הבעש "ט האיש ותורתו " )לר' מאיר‬
‫אידלבוים(‪.‬‬

‫÷‪åð‬‬

‫‪øãðìøáåà ãåã 'éìãâ áøä‬‬

‫‪çë ' è"ùòáä ìëéä‬‬

‫הוא שוחרר‪ ,‬הענין הגיע לבישוף דמבובסקי‪ ,‬שראה בפראנק מכשיר לנגח את היהדות‪,‬‬
‫ולקח אותם תחת חסותו‪ ,‬הבישוף קבע זמן לויכוח אך היהודים לא הגיעו‪ ,‬אז קבע מועד‬
‫אחרון ביום ב' תמוז תקי"ז‪.‬‬
‫הפעם נאלצו להתיייצב לפניו בקאמיניץ‪ ,‬להצדיק את מעשיהם נגד פראנק ואנשיו‬
‫ללאנצקרון ולערוך ויכוח פומבי עם הפראנקיסטים על עיקרי אמונתם‪ .‬תוצאות המשפט‬
‫היו צפויות מראש‪ ,‬פסק הדין גזר על שריפת התלמוד וכו'‪ 19 .‬יום אחר פרסום פסק הדין‪,‬‬
‫באמצע המבצע של שריפת ספרי התלמוד קרה דבר פלא‪ ,‬הבישוף שעמד בראש המערכה‬
‫לשריפת הספרים‪ ,‬התכונן לעשות משתה גדול לכל שריו וכומריו‪ ,‬כשישב לשתות ולשמוח‬
‫עמהם‪ ,‬אז הושלך מכסאו לארץ ונקש ראשו בארץ והגלחים מהרו והביאו מים שלהם‪,‬‬
‫וזרקו עליו ורצו להקימו מן הארץ אולם הוא עמד וטען שהספרים שנשרפו על ידו עומדים‬
‫כמו חיים‪ ,‬ועושים לו היסורים‪.‬‬
‫לאחר שהקימוהו מן הארץ הכה וחבט ראשו בכותל עד זוב דם‪ ,‬בהכריזו לא יעשה‬
‫אדם רע ליהודים‪ ,‬שכל המתחיל להרע עמהם סופו רע ומר‪ .‬הכומרים חשבוהו כמשתגע‬
‫ויסגרוהו בחדרו‪ ,‬אך הוא שיבר הדלת וניתק למוסרות וינס החוצה ברחובות קאמינץ‪ ,‬בכל‬
‫המקום שנעשה שריפת הספרים הקדושים‪ ,‬ועשה קדוש השם גדול‪ .‬סוף דבר במקום ששרף‬
‫הספרים שם נפל שדוד‪ ,‬ונהרג ביום השלישי למעשה השריפה באותו מקום ממש‪.‬‬
‫מותו עשה רושם גדול בעם בין בקרב היהודים ולהבדיל בקרב הגוים כולם ראו אצבע‬
‫אלקים במותו‪ ,‬אבל עצם הויכוח לא הסתיים‪ ,‬הפראנקיסיטים עמדו במרדם ולאחר שטענו‬
‫שהיהודים עשו כישוף כדי להרוג את הבישוף חייבו השלטונות את היהודים להתייצב‬
‫לויכוח גלוי עם הפראנקיסטים לידע עם מי האמת‪ ,‬רבני הקהילות גזרו תעניות על הציבור‪,‬‬
‫לאחר שניצחו הרבנים את הפרנקיסטים הוציאו השופטים את גזר דינו של מנהיגם יעקב‬
‫פראנק להיות נסגר בתוך חדר מוקף חומה שלא יוכל לצאת חוצה כל ימי חייו‪.‬‬
‫ע "כ תיאור הסיפור בקצרה הנוגע לענייננו‪.‬‬
‫‪ÁÂÎÈ· Ë"˘Ú·‰ Ï˘ ˜ÏÁ ˙„‡ ÁÂÎȉ‬‬
‫ועתה נבוא לשאלת השתתפות הבעש"ט הק' בויכוח‪ ,‬ונתחיל בציטוט מתוך דבריו של‬
‫המבורגר בספרו הנ"ל ‪.3‬‬
‫‪...‬בפרק על 'יעקב פראנק' הובא תיאור הויכוח עם הפראנקיסטים שנערך בעיר לבוב‪.‬‬
‫במהדורה הראשונה של ספר זה הערתי בשולי התיאור הזה‪ ,‬כי "קיימים סיפורים‬
‫חסידיים על השתתפות הבעש "ט בויכוח‪ ,‬אך אין לה זכר במקורות מאותם ימים‪,‬‬
‫וחלקם הופרכו על ידי חסידים בעלי חוש היסטורי"‪ .‬הערתי זו נידונה ברותחין בעלון‬
‫‪ .3‬בכלל יש לציין הערה כללית‪ ,‬שלא ברור מדוע בחר המחבר להכניס בו לא פחות מעשרים תמונות של‬
‫הוזה הציונות דר‪ .‬הרצל‪ ,‬ומה הקשר למשיחי שקר‪.‬‬

‫‪úåãìåú äìà‬‬

‫‪íéèñé÷ðøôä ãâð çåëéåá è"ùòáä úåôúúùä‬‬

‫÷‪æð‬‬

‫בתי הכנסת 'עלים לתרופה' ‪" :4‬חוקרים למיניהם ומסכילים לדורותם זה דרכם כסל‬
‫למו לסלף ולשלול עובדה זו‪ ...‬במיוחד 'הגדיל' עשות בעל 'משיחי השקר ומתנגדיהם'‪...‬‬
‫הרי שבספר ה'פדות והפורקן' לרס"ג שהדפיס רבינו היעב "ץ‪ ...‬הקדיש היעב"ץ מאמר‬
‫מיוחד‪ ...‬ומפרט שם שמם של הרבנים שנבחרו להויכוח הנ "ל‪ ,‬ואלו הם ‪ -‬בלשונו‪:‬‬
‫'הרב מדינה דלבוב רבי חיים ראפאפורט‪ ,‬ורבי ישראל מעזיבוש בעל שם'‪.‬‬

‫"משום מה " השמיט המחבר כמה קטעים מתוך ה "עלון " הנ "ל‪ ,‬והנה הדברים בשלמותם‬
‫כפי שהופיעו שם‪:‬‬
‫‪...‬ובאותו ויכוח השתתתף כידוע גם מרן רבינו הבעש "ט הק' יחד עם אחד מגדולי‬
‫מקורביו‪ ,‬הג "ר יצחק דוב בער אב"ד יאזלאוויץ ‪ -‬שפעל בתיאום עם אחיו הק' הג "ר‬
‫מאיר מרגליות אב "ד אוסטראה בעל "מאיר נתיבים"‪ ,‬לא כאן המקום להאריך בפרשה‬
‫זו בכללות‪ ,‬אולם מחובתינו לציין פרט זה‪ ,‬מאחד שחוקרים למיניהם ומסכילים לדורותם‬
‫זה דרכם כסל למו לסלף ולשלול עובדא זו‪ ,‬מטעמים ידועים‪ ,‬במיוחד 'הגדיל' עשות‬
‫בעל 'משיחי השקר ומתנגדיהם' )ב "ב תשמ"ט( אשר בהינף קולמוס החליטו ש "קיימים‬
‫סיפורים חסידיים על השתתפות הבעש "ט בויכוח‪ ,‬אך אין לה זכר במקורות מאותם‬
‫הימים‪ ,‬וחלקם הופרכו ע "י חסידים בעלי חוש היסטורי‪ ,‬למשל‪ - " ...‬ומלבד מה שלאחר‬
‫העיון באותן מקורות שהוא בעצמו מציין להן ומתארם כ"חסידים בעלי חוש היסטורי "‬
‫לא ראינו שמפריכים גירסא זו‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬מאמתים ומאמצים אותה! הרי שבספר‬
‫"הפדות והפורקן " לרס "ג שהדפיס רבינו היעב"ץ באלטונה שנת תקכ "ט )עשר שנים‬
‫לאחר הויכוח הנ "ל!(‪ ,‬ובסופו הקדיש היעב"ץ מאמר מיוחד בשם "מעשה נורא בפאדליע "‬
‫ בו מספר אודות פרשת כת יעקב פראנק ימ"ש על כל פרטותיה )כפי ששמע מעד‬‫נוכח‪ ,‬ר' אברהם משאראגראד‪ ,‬ומסיים שם‪" :‬וניכרים דברי אמת‪ ,‬מה גם בהיות‬
‫מקויימים על ידי מאה עדים נאמנים ובני אדם גדולים‪ ,("...‬ומפרט שם שמותיהם של‬
‫הרבנים שנבחרו להויכוח הנ"ל‪ ,‬ואלו הם ‪ -‬בלשונו‪" .‬הרב מדינה דלבוב רבי חיים‬
‫רפאפורט‪ ,‬ור' ישראל מעזיבוש בעל שם‪ ,‬וראזילר רב )=ר' נתן נטע אשכנזי(‪ ,‬ור' בער‬
‫הרב מיאזלוויטץ"‪ ."...‬ע "כ ציטוט הדברים מ "עלים לתרופה"‪.‬‬

‫‪Ë"˘Ú·‰ ˙ÂÙ˙˙˘‰ Ï˘ ¯ÂÙÈÒ‰ "ͯÙÂÓ" ÏÂÎȷΠ̉·˘ ˙Â¯Â˜Ó ÔÈÈˆÓ ¯‚¯Â·Ó‰ ,ÔηÂ‬‬
‫·‪̉˘ Â˙Ó‰„˙Ï ‰‡¯Â ,Ì˘ ˜„· "‰Ù¯˙Ï ÌÈÏÚ"Ó Ô„˘Á‰Â ı¯Á‰ ¯ÙÂÒ‰ ͇ ,ÁÂÎÈÂÂ‬‬
‫„‪ËÈÓ˘‰ "‰Ù¯˙Ï ÌÈÏÚ"‰ Ï˘ ÂÊ ‰ÙÈ˘Á ,‰Ê‰ ¯ÂÙÈÒ‰ ˙‡ " ÌÈ˙Ó‡Ó ÌȈӇÓ" ‡˜Â‬‬
‫‪.Ì˘ ÌÈÚÈÙÂÓ Ì‰˘ ÈÙÎ ˙¯˜Ӊ ˙‡ ˙"ȉÊÚ· Ëˈ ÔÏ‰Ï .Ô·ÂÓÎ ¯‚¯Â·Ó‰‬‬
‫נשים לב לעוד פרט המובא ב'עלים לתרופה' הנ"ל‪ ,‬והוא שהאיש המספר היה עד‬
‫שנוכח בויכוח‪ ,‬פרט שהמבורגר מתעלם ממנו לגמרי במאמרו‪ ,‬ועל זה ניתן לומר "ישרות‬
‫אין כאן‪ ,‬מגמתיות יש כאן"‪.‬‬
‫‪ .4‬הכוונה לעלון התורני "עלים לתרופה " המופיע מידי שבת בשבתו על ידי חסידי בעלזא באנטווערפן‪.‬‬

‫÷‪çð‬‬

‫‪øãðìøáåà ãåã 'éìãâ áøä‬‬

‫‪çë ' è"ùòáä ìëéä‬‬

‫‪ÁÂÎÈ· Ë" ˘Ú·‰ ˙ÂÙ˙˙˘‰ ÏÚ ‰ÓÈÊ‰Ï ÏÂÎÈ ‰˙‡ ȇ˘ ˙„Ú‬‬
‫מעתה נפנה לטענות המחבר נגד העדות בת הזמן על השתתפות הבעש"ט בוויכוח‪.‬‬
‫ואלו דבריו‪:‬‬
‫‪...‬החוקרים וסופרי החסידות שבאו בעקבות גרץ‪ ,‬הקובעים שהבעש "ט השתתף בויכוח‪,‬‬
‫מסתמכים כולם על האמור ב'הפדות והפרקן' ‪ .5‬מדובר בקובץ של חמשה חיבורים‬
‫קצרים שהדפיס רבי יעקב ישראל עמדין באלטונה בשנת תקכ "ט‪ ,‬שהראשון שבהם‬
‫הוא 'הפדות והפרקן' של רב סעדיה גאון‪ ,‬והאחרון שבהם הוא ')מעשי( ]מעשה[ נורא‬
‫בפאדליע'‪.‬‬
‫ר "י עמדין‪ ,‬כאביו ה'חכם צבי'‪ ,‬היה לוחם גדול בשבתאות וגרורותיה‪ ,‬כמובא לעיל‬
‫בכמה מפרקי ספר זה‪ ,‬ופירסם ספרים אחדים בנושא‪ ,‬בתוכם כלל אינסופר מסמכים‪,‬‬
‫ומכתבים ואגרות הקשורים לתיעוד העניינים‪ .‬באחד מספריו‪ ,‬מסר ר"י עמדין כי על‬
‫מעשה נורא זה שהתרחש בפודוליה קיבל מכתבים רבים ועדויות רבות‪ ,‬אך לא פירסם‬
‫את כולם‪" ,‬כי להעתיק כל האגרות הבאים משם בעסק ביש ככתבם וכלשונם‪ ,‬יצטרכו‬
‫לכמה ניירות‪ ,‬ויכבד הדבר עלינו מאד‪ ...‬בצירוף החקירה שעשיתי הדק היטב‪ ,‬ולחזור‬
‫ולשאול בכתב את אהובינו שבפולין‪ ...‬וכן רבים עוברים עלינו תמיד‪ ,‬אנשי צורה‬
‫ולומדים בני סמכא‪ ,‬וחקרתי ודרשתי אותם בשבע חקירות ובדיקות‪ ,‬על כל דבר ודבר‪.‬‬
‫בספר 'הפדות והפרקן'‪ ,‬שהודפס כאמור בשנת תקכ"ט‪ ,‬עשור אחר ויכוח לבוב‪ ,‬הכתיר‬
‫ר "י עמדין את קורות יעקב פראנק ומעלליו בפודוליה בכותרת‪' :‬מעשי נורא בפאדליע'‪.‬‬
‫שם כתב בין היתר‪" :‬עם היות כבר פרסמתי ב'ספר שמוש' גדול‪ ,‬הנס הגדול והעצום‬
‫שאירע בזמננו לפני איזה שנים במחוז פאדאליע‪ ...‬אכן להיות הספר הגדול הנ"ל אין‬
‫כל אדם זוכה לו‪ ,‬ראינו כי טוב לפרסם הנה ‪ -‬איידי דזוטר דלא לרכס ‪ -‬סיפור המעשה‬
‫כסדרו‪ .‬כפי שספרו באזנינו עתה מקרוב אדם אחד‪ ...‬כדי שיזכו בו כל העם‪ ,‬מקטן עד‬
‫גדול‪ ,‬ידעו את כל מעשה ה' הגדול "‪.‬‬
‫‪ . . .‬רבי יעקב עמדין שימש כעין 'ספרא דדיינא'‪ ,‬הכותב עלי ספר בלשון הקודש מה‬
‫שמשמיעים באוזניו ביידיש‪ .‬זאת הבהיר רי"ע בסיכום עדות ר' אברהם משאראגראד‪:‬‬
‫"עד כאן היא הגדת האיש‪ ,‬האורח הנ "ל המסיח לפי תומו‪ ,‬אשר קרא בפיו הדברים‬
‫בלשון אשכנז באזני‪ ,‬ואני כותב על הספר בלשון הקודש מלה במלה ‪ -‬כאשר יסבול‬
‫העתק לשון לעז ללשון הקודש בחוקי ‪ -‬בלי להוסיף ולא לגרוע‪ ...‬זה האיש לא הגיד‬
‫רק מה שראו עיניו בלבד‪ ,‬ותרגמתיו ככה בלי שום שינוי‪.‬‬
‫‪ . . .‬אף כי התרשם ר"י עמדין שדברי האורח אמינים דיים כדי להעלותם על ספר‪,‬‬
‫וציין שעשה כן מפני ש "ניכרים דברי אמת "‪ ,‬עדיין אין להסיק מכך שהיה בטוח בכל‬
‫פרט ופרט המושמע באוזניו‪ ,‬חשוב היה לו פירסום מעללי הפראנקיסטים‪ ,‬גזירת שריפת‬
‫‪ .5‬אגב‪ ,‬בספר 'על חסידים וחסידות' )עמ' ‪ (216‬כתב‪ ,‬שלגרץ יש עוד ראיות על השתתפות הבעש "ט בויכוח‬
‫)את ספרי גרץ עצמם ב"ה אין לי‪.(...‬‬

‫‪úåãìåú äìà‬‬

‫‪íéèñé÷ðøôä ãâð çåëéåá è"ùòáä úåôúúùä‬‬

‫÷‪èð‬‬

‫הספרים וביטלה עם מות הבישוף‪ ,‬שהם הדברים "היותם מקויימים על פי כמה עדים‬
‫נאמנים ובני אדם גדולים "‪ ,‬היינו‪ ,‬שעיקרו של המעשה נתאשר ממקורות אמינים‪,‬‬
‫ומחמת חשיבות הלקח שיש ללמוד מהטרגדיה הזו‪ ,‬טרח ר "י עמדין לפרסם גירסה‬
‫נוספת של האירועים‪ ,‬בעיקר עבור מי שלא קרא עליהם ב'ספר שימוש' שלו או‬
‫במקורות אחרים‪ .‬זו הסיבה המוצהרת שלמענה הדפיס את גירסתו של האורח‪ ,‬ש "יוודע‬
‫מתוכו שעדיין הכישוף מצוי בעולם‪ ,‬ואצל הכת הארורה הנ"ל בייחוד‪...‬‬

‫בהמשך מאמרו מעלה המבורגר תמיהות חזקות‪ ,‬לכאורה ‪ ,6‬על עדותו של ר' אברהם‬
‫משאראגראד‪ ,‬ומעלה כמה אפשרויות כדי לתרץ אותן‪ .‬לפי טענותיו הרי או שהתחלף לו‬
‫)לר' אברהם משאראגראד( ר' ישראל מעזיבוש ב "ש‪ ,‬שאינו מופיע במקורות‪ ,‬בר' ישראל‬
‫איסר השתדלן ‪ Ê·È'ÊÓÓ‬הנזכר בהם‪ ,‬או שהחליף בין פרטי ויכוח לבוב עם ויכוח אחר‬
‫שהתקיים בקאמיניץ‪ ,‬ששם השתתף הרה"ג ר' זאב במוה"ר אברהם ז"ל אב"ד דק"ק ‪Ê·È'ÊÓ‬‬
‫וכו' וכו' ‪.7‬‬
‫אך יש כמה נקודות שחשוב להתבונן בהם‪:‬‬
‫א‪ .‬ר' אברהם משאראגראד היה ‪ ‰È‡¯ „Ú‬לויכוח‪ ,‬כפי שרבי יעקב עמדין כותב במפורש‬
‫בדבריו שצוטטו לעיל‪ .‬וכאן אנו מגיעים לרמאות נוסח המבורגר‪ ,‬שבצטטו את דברי ר"י‬
‫עמדין השמיט כמה מילים בודדות אך משמעותיות מאד‪ ,‬וז"ל ר"י עמדין‪..." :‬כפי שספרו‬
‫באזנינו עתה מקרוב אדם אחד ˘‪‡ÏÙ ‰ گ‡Ӊ Ï˘ ÌÂ˜Ó Â˙‡· ˜¯Ù Â˙‡· Ì˘ ‰È‰‬‬
‫כדי שיזכו בו כל העם‪ ,‬מקטן עד גדול‪ ,‬ידעו את כל מעשה ה' הגדול‪) " ...‬המילים המודגשות‬
‫הושמטו ע"י המחבר בזדון שהכניס במקומם שלש נקודות‪ ,‬ולא בכדי‪.(...‬‬
‫ב‪ .‬ר' יעקב עמדין היה בקי מאד בפרשה זו על כל פרטיה‪ ,‬וכי לא הבחין בסתירות או‬
‫בתמיהות שיש בסיפורו של ר "א משאראגראד?‬
‫צריך לזכור שמדובר בר "י עמדין שהיה איש האמת והמבקר החריף בדורו‪ ,‬ואיך כתב‬
‫על עדותו "ניכרים דברי אמת"‪ ,‬וגם לא העיר עליהם מאומה‪.‬‬
‫ג‪ .‬כפי שצוטט לעיל קיבל רבי יעקב עמדין מכתבים רבים ועדויות רבות של "אנשי‬
‫צורה ולומדים בני סמכא " שחקר אותם "בשבע חקירות ובדיקות ‪ ,"¯·„Â ¯·„ ÏÎ ÏÚ‬ומכולם‬
‫לא מצא לנכון להביא אלא את דבריו המבולבלים והתמוהים לכאורה‪ ,‬של ר' אברהם‬
‫משאראגראד‪.‬‬
‫אמת שיש כאן תמיהות כפי שהעלו כמה‪ ,‬אך אין בהם כדי לבטל את דבריו הנחרצים‬
‫ביותר של ר "י עמדין על עדותו של ר' אברהם משאראגראד‪.‬‬
‫‪ .6‬שהעתיק מספר ידוע של אחד החוקרים בתחום זה‪ ,‬שאמינותו בענינים כגון אלו מוטלת בספק‪ ,‬פרופ'‬
‫מאיר בלבן‪.‬‬
‫‪ .7‬גם רעיונות אלו אינם שלו‪ ,‬ומופיעים כבר בספר "הבעש"ט ובני היכלו"‪ ,‬מהדו' תשס"ז‪ ,‬עמ' רצ‪.‬‬

‫÷‪ñ‬‬

‫‪øãðìøáåà ãåã 'éìãâ áøä‬‬

‫‪çë ' è"ùòáä ìëéä‬‬

‫האפשרות ההגיונית ביותר היא כפי שכתבו כמה חוקרים מפורסמים‪ ,‬שכנראה כן היתה‬
‫השתתפות מסויימת של הבעש"ט בוויכוח בצורה זו או אחרת ‪ .8‬ופרשה זו אכן רב בה‬
‫הנסתר על הגלוי‪ ,‬והיא נשארה מעורפלת‪ .‬כפי שכתבו החוקרים ‪.ÌÈÈ˙ÈÓ‡‰‬‬
‫ומן הראוי להביא כאן גם מה שכתב היעב"ץ על עדותו של ר"א משאראגראד בשו"ת‬
‫שאילת יעבץ )ח "ב סימן קמז(‪:‬‬
‫‪...‬ולהראותך שלא זזה האהבה ממקומה בשביל כך כמלא נימא‪ ,‬תקבל מידי ע"י מוכ "ז‬
‫דורון קטן הכמות ורב האיכות‪ .‬ה "ה חבור משלשה ספרים ישנים‪ .‬שהבאתי לדפוס‬
‫עתה מקרוב‪ .‬שיש בו צורך לרבים‪ ,‬לחזק ידים רפות יעפי הגלות ואסירי התקוה‪.‬‬
‫ובצוותא חדא הצגתי אצלם ספור מעשה נס נפלא של פאדליע‪ .‬כי היכי דלא לירכס‬
‫אף אם כבר נתפרסם על ידי ת"ל זה כמה שנים‪ .‬בחיבור ספר שמוש שלי באריכות‪.‬‬
‫וזה אינו אלא נוסח קצר‪ .‬ורק המחצה ממה שנזכר שם‪ .‬מ "מ ‪‡Â‰˘ ¯ÂÙÒ‰ ‰Ê ÁÎ ‰ÙÈ‬‬
‫‪ÚȈ‰ Ì‚ ,Ò ‰ گȇ˘ ÌÂ˜Ó Â˙‡· ˜¯Ù Â˙‡· ‰Èȇ¯ „Ú ‡Â‰˘ Ì„‡Ó ,‰ÚÈÓ˘‰ Ù"Ú‬‬
‫‪‡Ï ÔÎ ÏÚ ÈÎ ,˙Ó‡ ȯ·„ ÔȯÎÈ Â ,Ô˙ÂÓÏ˘·Â Ô˙ÈȉΠÌȯ·„ ¯„ÒÎ Â˙ÏÁ˙Ó ÔÈ Ú‰‬‬
‫‪¯¯Âˆ‰ ÛÂ˘È·‰ ˙˙ÈÓ ¯Á‡ Ú¯‡˘ ‰ÓÓ ,¯Â¯È·· Ú„È ÂÈ ÈÚ· ‰‡¯˘ ‰ÓÓ ¯˙ÂÈ „È‚‰‬‬
‫‪ .„Ȃ‰ ‡ÏÂ Ú„È ‡Ï‬אולי נסע משם בעת ההיא ואינו דומה שמיעה מפי שומע וידיעה‬
‫מתוך הכתב ואגרת לראיה והגדת הרואה עצמו‪ .‬וגם שאין כל אדם זוכה לספר שמוש‬
‫הגדול יקר הערך‪ .‬עשיתי זאת לפרסומי ניסא‪ .‬כדי שיזכה בו כל אדם שירצה בדמים‬
‫קלים‪ .‬ויהא לך למנה‪ .‬ולאות חבה ישנה שאינה מעלה חלודה "‪ .‬עכ "ל‪.‬‬

‫הרי לנו הבעת אימון‪ ,‬בצורה הברורה ביותר‪ ,‬של רבי יעקב עמדין‪ ,‬בכל פרט ופרט‬
‫בעדותו של ר"א משאראגראד‪.‬‬
‫‪?Ë"˘Ú·‰ ˙ÂÙ˙˙˘‰ ÏÚ ˙„ډ ‰¯ÂÒÓ‰ ˙‡ ÂϷȘ ‡Ï ÌÈ„ÈÒÁ‰ ̇‰‬‬
‫עתה נחזור לדברי המחבר במהדורה הראשונה‪ ,‬שעליהם הוא לא מוכן להתנצל‪ ,‬ואף‬
‫מתקומם על ההתקפות נגדו‪ ,‬ונראה עד כמה הם תואמים את המציאות‪.‬‬
‫"˜‪ - " ÌÈÈ„ÈÒÁ ÌȯÂÙÈÒ ÌÈÓÈÈ‬כנראה לדעתו רבי יעקב עמדין היה חסיד; מעניין לאיזו‬
‫חצר חסידית הוא השתייך‪ ,‬צאנז או סדיגורא‪ ,‬ואולי ברסלב‪...‬‬
‫ועוד‪ ,‬הלא הוא עצמו מביא בשם כמה חוקרים מהמשכילים ובראשם גרץ‪ ,‬שקבעו‬
‫שהבעש"ט אכן השתתף בויכוח בלבוב‪.‬‬
‫"‡‪ - "ÌÈÓÈ Ì˙Â‡Ó ˙¯˜ӷ ¯ÎÊ ‰Ï Ôȇ Í‬לדעתו כל דברי ר "י עמדין בזה לכלום‬
‫ייחשבו‪ ,‬האיך אפשר להתייחס בצורה כזו לאחד מגדולי הדורות?‬
‫‪ .8‬בספר 'על חסידות וחסידים' עמ' ‪ ,216‬מביא בשם הרב ד"ר אהרן וורטהיים מסורת משפחתית המקובלת‬
‫אצל נכדי הבעש "ט‪ ,‬כי הבעש"ט רק הכין הטענות לוויכוח ובעצמו לא השתתף בו‪ ,‬כי לא רצה להיכנס לאולם‬
‫בית המשפט שהיה בכנסיה‪.‬‬

‫‪úåãìåú äìà‬‬

‫‪íéèñé÷ðøôä ãâð çåëéåá è"ùòáä úåôúúùä‬‬

‫÷‪àñ‬‬

‫"‪,Ò˜¯Ó ‡"¯ ψ‡ Ï˘ÓÏ ‰‡¯ ,ȯÂËÒȉ ˘ÂÁ ÈÏÚ· ÌÈ„ÈÒÁ È„È ÏÚ ÂίÙ‰ ̘ÏÁÂ‬‬
‫‪‡Èȯ‚ÏÈ· ,‡"Á ,‰Ú„ ¯Â„ ,¯Ú‰ÏÚÓ‡˜ ‡"ȯ ;‡ -ËÓ 'ÓÚ ,Ó"˘˙ ,Áˆ ˙‡ˆÂ‰ ,˙„ÈÒÁ‰‬‬
‫˙¯ˆ"‚‪- " ‰Î-‚Î 'ÓÚ ,‰"ˆ¯˙ ·Â˜¯ËÚÈÙ ·"Á ,Ì˘ ; -‰ 'ÓÚ ,‬‬
‫כפי שהוזכר לעיל‪ ,‬דברים אלו הם שקר גס‪ ,‬וההיפך הוא הנכון‪ ,‬כדלהלן‪.‬‬
‫והנה ציטוט דברי ר"א מרקוס בספר "החסידות"‪:‬‬
‫‪...‬והממשלה גזרה על עריכת וכוח בין הרב רבי חיים הכהן רפפורט ובין פרנק‪·¯‰ ,‬‬
‫˘˙‪ ,Ë"˘Ú·‰ ˙‡ ÁÂΠÂ˙‡· Û‬בגלל ידיעתו את השפה הפולנית ומשום שהשכיל‬
‫לגלות את מעללי הכשוף של אותו אשמדאי‪...‬‬

‫וכך כותב רי"א קאמעלהער ב"דור דעה "‪:‬‬
‫אודות ה "וכוח " שהי' להם להרבנים הגאונים נגד הפרנקיסטים אודות "שריפת התלמוד "‬
‫כבר הבאתי ב "דור דעה " ח"א )ע' נ "ד נ"ה ראה שם( שהמתוכחים היו הגאון ר' חיים‬
‫כהן ראפופורט האבד "ק לבוב‪ ,‬ר' דוב בער מרגליות ז"ל האבד"ק יאזלאוויץ‪˜"‰¯‰Â ,‬‬
‫‪ ,Ê·ÈÊÚÓÓ Ï"ˆÊ Ë"˘Ú· È"¯‰ÂÓ‬וכעת ראיתי כי ישנם מפקפקים בזה שבמקורים אחרים‬
‫מובאים מצד הרבנים ר' מנדיל מסטנוב ר' ליב ממעזיבוז‪ ,‬ר' דוב מיאזלוביץ‪ ,‬ר' יוסף‬
‫מקאמיניץ‪ ,‬אבל הלא נאמר במקורים אחרים שהיו שני "וכוחים " אחר בלבוב ואחד‬
‫בקאמניץ פודולסקי‪ Ì‰È ˘ ÌÈÈ˜Ï ¯˘Ù‡ Ôη ,‬כמובן‪.‬‬

‫‪ı" ·Úȉ Ë"˘Ú·‰ ÈÙÏ ˜ ¯Ù ˙Âگ‡ÓÏ ˙È Á¯‰ ‰·ÈÒ‰‬‬
‫מענין לענין באותו ענין‪ ,‬בספר "שבחי הבעש"ט " מסופר על התאמצות הבעש"ט הק'‬
‫בתפילתו לביטול הגזירה‪ ,‬ובין הדברים כותב בזה "ל‪:‬‬
‫עוד שמעתי‪ ...‬שפעם אחת ערב יום הכפור ראה הבעש"ט קטרוג גדול על ישראל‬
‫שתסתלק מהם תורה שבעל פה‪ ,‬והיה מתעצב מאד כל יום ערב יום הכיפור‪ ,‬ולעת‬
‫ערב כשבאו כל העיר לברכם כמנהג‪ ,‬ברך אחד או שתיים‪ ,‬ואמר לא יכולתי לברך יותר‬
‫מחמת צער‪ ,‬ולא בירך אותם‪ ,‬והלך לבית הכנסת ואמר לפניהם דברי כבושים‪ ,‬ונפל‬
‫לארון הקדוש וצעק ואמר‪ :‬ווי כי רוצים ליקח התורה מידינו איך נוכל להתקיים בין‬
‫האומות אפילו חצי יום‪ ,‬ורגז מאד על הרבנים האורחים שבאו אצלו על יום כיפור‪,‬‬
‫ואמר כי בשבילם הוא‪ ,‬שבודים שקר מלבם בלמדם בהקדמות שקרים‪ ,‬ואמר כי עמדו‬
‫למשפט כל התנאים והאמוראים‪.‬‬

‫המבורגר לועג על דברים אלה ותוקף את הספר )שבחי הבעש "ט( בכלל‪ ,‬וכותב‪:‬‬
‫ר "י עמדין הציע לקבוע יום הודאה לה' יתברך כי גבר חסדו עלינו ביום זה להקים‬
‫עמוד התורה‪ ,‬ולשלוח מנות ומתנות לאביונים‪ ,‬ביחוד לעמלי תורה‪ ,‬שזכותם ודאי‬
‫עמדה לנו לעת הזאת‪ .‬בניגוד לדברי ר"י עמדין כי הישועה באה בזכות לומדי התורה‪,‬‬
‫מובא בשם הבעש "ט כי לומדי התורה גרמו דוקא לגזירה‪ ,‬והבעש "ט לבדו הוא שהביא‬

‫÷‪áñ‬‬

‫‪øãðìøáåà ãåã 'éìãâ áøä‬‬

‫‪çë ' è"ùòáä ìëéä‬‬

‫את הישועה‪ ,‬בספר שבחי הבעש "ט‪) ...‬כאן הוא מביא את הדברים המצוטטים לעיל‬
‫מספר שבחי בעש "ט(‪ ,‬לא בהכרח יש כאן מחלוקת ר "י עמדין עם הבעש"ט‪ ,‬כי ספר‬
‫שבחי הבעש "ט בעיני רבים לא נתפס כמקור מהימן דיו‪ ,‬על ספרים ממין זה כבר כתב‬
‫האדמו"ר מסאטמאר‪ ,‬ויואל משה‪ ,‬ברוקלין תשכ "א‪ ,‬עמ' קעה‪ :‬חסרי תבונה מתחשבים‬
‫עם סיפורי מעשיות שרובם ככולם שקרים וכזבים‪ ,‬ומשתנים מפה אל פה בשינויים‬
‫מן הקצה אל הקצה‪ ,‬ואם אלו השקרים נכתבו אחר כך בספר סוברים שהיא ספר‬
‫תורה )ומוסיף להביא מקורות שונים המפקפקים באמינותו של הספר שבחי הבעש"ט(‪.‬‬

‫אך נעלם ממנו )או שהתעלם‪ ,‬כדרכו "בקודש "( שכדברים הללו ואפילו ביתר חריפות‪,‬‬
‫כותב ר' יעקב עמדין עצמו בסוף ספר השימוש‪ ,‬וז "ל‪:‬‬
‫המינות גוברת בעולם והאפיקורסות פושטת בישראל וכו' ‪ȯÂÎÈ˘ ¯Â„‰ È ·¯ ˙‡‚ È ÙÓ‬‬
‫‪ ,ı¯‡‰ ÈÓÚ È Ù· ¯„‚˙‰Ï ˜¯ ,‰Ó˘Ï ‡Ï˘ ‰¯Â˙· ÌȘÒÂÚ‰ ,ÔÓʉ‬להונותם בחריפות‬
‫של הבל והיפוך דברי אלקים חיים‪·ÊΠ˘ÁÎ ˙‡ˆÓ‰·Â Ìȯ˜˘· ÌÁÂÎ ˙‡¯‰Ï ,‬‬
‫ ‪ ,'ÂΠÌȯ˙Ò‬על כן תופשי התורה לא ידעוה‪ ,‬לא הכירו דרכים המה הזילוה‪ ,‬הלמוה‬
‫פצעוה‪ ,‬כי אין עינם כי אם על בצעם‪ ,‬והעושק והמרוצה‪ ,‬בזה כל חפצם וחושק חכמתם‪,‬‬
‫לא ידעו את ה'‪ ,‬כל שכן שלא יוכלו לגדור הפרצה‪.‬‬

‫הרי לנו שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד‪ ,‬למרות המרחק ההשקפתי ביניהם‪ ,‬לכאורה‪.‬‬
‫וענין זה של "תורה לשמה " הוא אחד היסודות של תורת החסידות‪ ,‬כידוע‪.‬‬
‫לאמיתו של דבר לא רק גדולי עולם אלה כאבו את המצב הגרוע של רבני הדור ההוא‪,‬‬
‫הרב מאיר אידלבוים בספרו "הבעש"ט איש ותורתו " )עמ' ‪ (26‬מביא מבעל "קב הישר "‬
‫)דרשן בקהילת וילנא‪ ,‬הספר נדפס בשנת תס "ה( שכתב )בפרק ט( גם כן ברוח הדברים‬
‫הנ"ל‪ ,‬וכן הג "ר יהודה לייב מרגליות בן זמנם של הבעש"ט והמגיד‪ ,‬רב נודע בפולין‪ ,‬גם‬
‫הוא מתאר בספרו "בית מדות " )עמ' ‪ (40‬בצבעים שחורים את המנהיגים והרבנים שלא‬
‫היו ראויים לאיצטלא דידהו‪.‬‬
‫דברי גדולי ישראל אלו עוזרים לנו להבין למה הרעישו גדולי החסידות כל כך על‬
‫הלימוד לשמה‪ ,‬ואכמ"ל ‪.9‬‬
‫‪¯ÙÒ‰ ¯Â·ÈÁ· Âί„ ÂÎÏÂÓ ‰ÓÏ˘ È·¯ ÏÚ‬‬
‫לבסוף נביא עוד דוגמאות על דרכו של המחבר ויחסו לביקורת‪.‬‬
‫הנה דבריו בספרו המלא ארס ולעג‪:‬‬
‫‪...‬אחד מקוראי העלון הזה התלהב מדברים אלה‪ ,‬ציטטם בהרחבה‪ ,‬חיפש 'מומים'‬
‫נוספים בספר 'משיחי השקר ומתנגדיהם'‪ ,‬והוסיף משלו עוד כמה לשונות של התלהמות‪:‬‬
‫‪ .9‬ראה מה שהאריך וציין בזה במאמרו של הרב שלמה אבי "ש ב'היכל הבעש"ט' גליון כ"ז עמ' קה‪ .‬וראה‬
‫גם בגליון זה במהדו "ק של הספר "יסוד העבודה " לאדמו"ר מסלונים זצ "ל‪.‬‬

‫‪úåãìåú äìà‬‬

‫‪íéèñé÷ðøôä ãâð çåëéåá è"ùòáä úåôúúùä‬‬

‫÷‪âñ‬‬

‫"הספר הנ"ל מופרך‪ ...‬דרך קסתו לפגוע באחד מגדולי ישראל‪ ...‬המסיח שקר בספר‬
‫הנ"ל‪ " ...‬ולא נחה דעתו עד שהכריז חד משמעית "משיחי השקר ומתנגדיהם‪ ...‬קורות‬
‫הדורות עם הרבה סילופים!‪) " ...‬רפ "א מייערס‪ ,‬בנין שאול‪ ,‬לרבי שאול הלוי אב "ד האג‪,‬‬
‫ירושלים תשס"ה‪ ,‬עמ' מח הע' ו'(‪.‬‬

‫את "המומים הנוספים " לא טרח המבורגר לפרט )ויש לציין על דרכו המתעתעת בכל‬
‫פולמוסיו‪ ,‬שמחד הוא זועם על ההתקפות נגדו כאלו עלילות שווא בפי החולקים נגדו‪,‬‬
‫אך מאידך גיסא הוא מתחמק מלהביא את ההאשמות נגדו‪ ,‬על מנת שיוכלו הקוראים‬
‫לברר באם נכונות הן או לאו(‪ .‬והנה הדברים כפי שהם מופיעים שם בספר "בנין שאול"‪:‬‬
‫ובאמת הספר הנ"ל )משיחי השקר ומתנגדיהם( מופרך בלא"ה ולו בגלל שדרך קסתו‬
‫בחרות אפו בע' ק "ח‪-‬קל"ג לפגוע באחד מגדולי ישראל החכם הקוה "ט רבי שלמה מלכו‬
‫זצ "ל שנשרף עקה "ש בגזירת הקיסר במנטובה רצ "ב‪ .‬הוא הי' ממקורבי המלכות בדור‬
‫הגירוש ונדד מפורטוגל דרך ערי איטליא לשאלוניקי‪ ,‬בה הדפיס את דרשותיו בשם‬
‫ספר המאור )שאלוניקי רפ"ט(‪ .‬אולם כאשר רוח ה' דיבר בו דרש ברבים באמונת‬
‫השי "ת וחכמת תוה "ק למורת רוח הקיסר ושריו‪ .‬אחד מגדולי חכמי איטליא הגאון‬
‫רבי עזריאל דאיינה זצ "ל אבד "ק סביוניטא העיד בתשובתיו ח "א סי' צ' "הוא קרוב‬
‫למלכות ועם שרים יכין מושבו לפרסם יחוד האלקות ית' ולהעלות תורתינו עד למרבה‪,‬‬
‫ומדבר ברחבה בעדות אמונתינו נגד מלכים ולא יבוש‪ ,‬אף כי לובש מלבושי הגוים‬
‫ומתקשט בתכסיסיהן להיות לו מהלכים בין העומדים ולא יהי' בעיניהם נמאס‪ ,‬אין‬
‫בו עון אשר חטא בזה "‪ .‬ואף שבעל סדר הדורות ח "א ק "כ ע "ב כתב קצת מרורות נגדו‪,‬‬
‫מ "מ לא העמיס עליו הדברים שהביא בשמו המסיח שקר בספר הנ "ל ע' קכ"ו הערה‬
‫י "ז‪ .‬ומי לנו גדול ממרן הב"י שהביא עליו במגיד מישרים פ' וזאת הברכה "תזכה‬
‫לקדשא שמי ברבים כך שלמה בחירי זכה דאתקרי מלכות דאתמשח ממשה רבות‬
‫עילאה וסליק לרעוא על מזבחי "‪ .‬ובעל חרדים פס"ג הביא הלכה בשמו "וכן אמר‬
‫הקדוש רבינו שלמה מלכו ז "ל "‪ ,‬וכן מזכירו התוי"ט בדברי חמודות הל' ציצית סקכ "ה‪.‬‬

‫ובכן‪ ,‬המחבר הרב מייערס מוחה בתוקף על חוצפתו של המבורגר "להכתיר " את הקדוש‬
‫רבי שלמה מולכו זצ "ל – שכל גדולי ישראל חרדו לקראתו – כמשיח שקר ‪ ,10‬אך המבורגר‬
‫מביא רק כמה חצאי משפטים מדבריו‪ ,‬עד שהקורא התמים מתפלא על מה יצא קצפו של‬
‫הרב מייערס‪ ,‬וכך על ידי השמטות זדוניות‪ ,‬מסלף המחבר את כל האשמות נגדו‪.‬‬
‫·„¯‪?¯ÙÂÒ Ì˙Á‰ Ï˘ ÂÎ‬‬
‫ודוגמא אחרונה על זעמו נגד ה "עלון"‪:‬‬
‫בספרו הוא פותח להתגונן על האשמות נגדו‪ ,‬בסגנון זה‪:‬‬
‫‪ .10‬יצויין שבמהדורה החדשה‪ ,‬כבר "הואיל בטובו " להוריד את רבי שלמה מולכו מרשימת משיחי השקר‪.‬‬

‫÷‪ãñ‬‬

‫‪øãðìøáåà ãåã 'éìãâ áøä‬‬

‫‪çë ' è"ùòáä ìëéä‬‬

‫‪...‬בטרם נפנה לגופו של בירור‪ ,‬ראוי לציין שזקננו רשכבה"ג מרן ה'חתם סופר'‪ ,‬הביא‬
‫להלכה את דברי הרמב "ן‪ ,‬ש "כל מה שלא נמצא בש"ס בבלי וירושלמי ומדרשיהם אין‬
‫אדם מחויב להאמינו‪ ,‬והמאמין יאמין"‪ ,‬וזאת כתב החת "ס כדי לדחות דברים שהשמיע‬
‫אחד ומיוחד ממייסדי החסידות‪ ,‬גדול תלמידי הבעש "ט‪ .‬לפי פסיקת ‪  ί„ ‰¯ÂÓ‬החת"ס‪,‬‬
‫אי קבלת סיפור זה או אחר‪ ,‬אפילו אם מופיע בספרי גדולי הגדולים בכל הדורות‬
‫שאחר חז "ל‪ ,‬עדיין לא הופך את המפקפק לראוי לתואר 'משכיל' ו'מסכיל'‪ ,‬ושאר ביטויי‬
‫גנאי ממין זה‪.‬‬

‫אכן מי שמפקפק בהשתתפותו של הבעש"ט בויכוח‪ ,‬אינו הופך בזה למשכיל‪ ,‬אך חבל‬
‫שלא דייק יותר בדברי הכותב בעלון‪ ,‬שלא התייחס אליו אישית‪ ,‬אלא כתב שזו היתה‬
‫דרכם של המשכילים להכחיש ענין זה ‪.11‬‬
‫אגב‪ ,‬מי שספרי המשכילים שגורים על לשונו‪ ,‬ואף מצטט אותם בריש גלי‪ ,‬אינו יכול‬
‫להתלונן אם כותבים עליו ביטוי כגון זה‪ .‬ואם זה בוטה מדי‪ ,‬הרי מחבר ספר פולמוסי‬
‫כ"משיחי שקר ומתנגדיהם " הוא האחרון שיכול להתלונן על סגנון בוטה‪ ,‬שכן כל דרכו‬
‫היא להאשים בצורה בוטה ומכלילה וחמורה‪ ,‬את כל מי שדעותיו אינן עולות בקנה עם‬
‫דעתו והשקפתו בשעת כתיבת ספרו‪.‬‬
‫ועיין בהקדמת הגרי"נ שטערן זצ "ל לספר "חתם סופר " עה "ת במדבר‪ ,‬ותראה מה היתה‬
‫דעתו של החת"ס )שמחבר הספר רואה בו את מורה דרכו‪ (...‬בענין לימוד בספרים כאלו‪.‬‬
‫‪) ÌÈÓÎÁ‬ק"ו לכסילים( ‪...ÌÎȯ·„· ¯‰Ê‰‬‬

‫‪ .11‬מה שמזכיר לנו את המשל שהמבורגר מביא בספרו זה )עמ' ‪ ,(26‬בשם הגר "ח קנייבסקי‪" :‬לבית המרחץ‬
‫של העיירה נכנס הבלן המקומי והכריז‪' :‬על הטיפש לצאת מיד!' התרומם אחד המתרחצים‪ ,‬ומתוך תחושת‬
‫עלבון מופגנת התריז‪' :‬למה דווקא אני? הרי שילמתי ככל האחרים!"‪...‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful