‫הרב חיים נתן נטע אייזענשטיין‬

‫חבר המכון הגבוה לתלמוד ע"ש ברן‬

‫חיוב בדיקה במוכר חמץ בביתו לעכו"ם לכל הפסח‬
‫בימינו הרבה משפחות הולכים לבתי מלון למשך כל הפסח‬
‫ומוכרים כל החמץ שנמצא בביתם ואין להם שום דעת לחזור עד לאחר‬
‫הפסח‪ .‬ושמעתי שיש אומרים שאין צורך לבדיקה בביתם בליל י"ד לפי שהם‬
‫מוכרים החמץ לעכו"ם‪ .‬וכך משמע בדברי המשנה ברורה )תלו‪:‬לב( וז"ל‬
‫ולענין אם מחויב לבדוק בליל י"ד החדרים שבדעתו למכרן למחר לנכרי עם‬
‫החמץ שלהם יש דעות בין האחרונים שדעת המקור חיים והחיי אדם שצריך‬
‫לבדקן מאחר שלעת עתה החדרים לא נמכרו והם ברשות ישראל ואפי' אם‬
‫נמכרו עדיין לא החזיק בהם הנכרי וגם המפתח הוא ברשות בעל הבית עדיין‪.‬‬
‫אמנם בתשובת בנין עולם סי' כ חולק ודעתו דאין צריכין בדיקה דבזה עצמו‬
‫שמוכר למחר לעכו"ם מקיים מצות תשביתו וביעור ולא גרע מחמץ שמוצא‬
‫אחר הבדיקה שמשייר למאכלו למחר ואינו מחויב לבער הכל ואף בזה בעת‬
‫שמקיים בדיקה בביתו הוא משייר לאלו החדרים למכרו למחר לעכו"ם וכן‬
‫בתשובת חת"ס סי' קלא דעתו להקל כשמקיים מצות בדיקה בשאר חדרים ‪. .‬‬
‫‪ .‬ומכל מקום אף דאין למחות ביד המקילין המוכר ביום י"ג שפיר עדיף טפי‪,‬‬
‫ע"כ‪.‬‬
‫מדברי המ"ב יש להציע למכור חמץ בי"ג ואז פקע חיוב הבדיקה‬
‫אפילו לדעת המקור חיים וחיי אדם‪ .‬אבל המעיין בתשובת החת"ס יראה‬
‫שאין נדון דידיה דומה לנדון דידן‪ .‬החת"ס כותב על אחד שבודק כמה‬
‫חדרים לפסח ושואל אם צריך לבדוק גם החדרים שימכור לעכו"ם‪ .‬וע"ז כתב‬
‫החת"ס שאין צריך לבדוק שאם סופו להיות ביד גוי אינו דומה למשכיר ביתו‬
‫לישראל דמשחל י"ד על המשכיר לבדוק‪ .‬אבל החת"ס הוסיף שדין זה דוקא‬
‫בבית שכבר נבדק )וכמ"ש המ"ב כשקיים מצות בדיקה בשאר חדרים( אבל‬
‫אין בזה פטור מבדיקה לגמרי "דמ"מ החיוב על קרקפתא דגברא הוא‪".‬‬
‫ויש להעיר שאע"פ שהמ"ב הביא את שו"ת בנין עולם וחתם סופר‬
‫בחדא מחתא נראה שהם חולקים בגדר מצות בדיקה‪ .‬הבנין עולם כתב‬
‫בית יצחק לה • תשס"ג‬

‫‪2‬‬

‫חיוב המוכר ביתו לכל הפסח לענין בדיקה‬

‫"לענ"ד אינו מוכרח דחכמים לא תיקנו בדיקה כלל בליל י"ד אלא בחמץ‬
‫שיהא נשאר ברשותו‪ ".‬מדברי הבנין עולם‪ ,‬וכן דעת מגן אלף‪ ,‬אם מכר החמץ‬
‫אין עליו חיוב כלל‪ .‬אבל מהח"ס משמע שיש חיוב בדיקה אקרקפתא דגברא‪.‬‬
‫ולכאורה נדון דידן תלוי בפלוגתת האבי העזרי והטור )הובא בשו"ע‬
‫ורמ"א תלו‪:‬ג( בישראל היוצא מבית אינו יהודי תוך ל' יום אם חייב בבדיקה‬
‫בבית האינו יהודי‪ .‬המ"ב הסביר שהטור סובר שאין צריך לבדוק דביעור אינו‬
‫חובת הגוף אלא מי שיש לו חמץ צריך לבדוק ולבער וכיון שהפקיר חמצו‬
‫)שמשאירו בבית עכו"ם( אין עליו שום חיוב‪ .‬והאבי העזרי חולק עליו ונראה‬
‫שסובר כמ"ש החת"ס שבדיקה חובת הגברא ואפי' אם לא יבא לאיסור בל‬
‫יראה מ"מ חייב לבדוק‪ .‬המחבר פסק כאבי העזרי והרמ"א פסק כטור‪.‬‬
‫ואפשר שבנדון דידן אפי' לפי הטור ורמ"א יהיה חייב לבדוק‪ .‬שהרי הב"ח‬
‫כתב בדעת הטור "אמנם ס"ל לרבינו דמאחר שלא הצריכוהו לבדוק אלא‬
‫מפני שאדם רגיל בו כל השנה אבל כאן שנכנס בו הגוי וודאי מתייאש ממנו‬
‫ואין לך הפקר גדול מזה‪ ".‬לדעת הטור יבדוק החמץ אפילו אם כבר ביטלו‬
‫כדי שלא יבוא לאכלו )כמ"ש תוס'‪ ,‬כדלקמן( ובמקום שנכנס העכו"ם ואין‬
‫רשות לישראל ליכנס כלל וכלל אין חיוב לבדוק‪ .‬אבל בנדון דידן שיש חשש‬
‫שיחזור ישראל לביתו ויש לו מפתח ליכנס לשם‪ ,‬לדעת הב"ח אפילו הטור‬
‫יודה שחייב לבדוק‪ .‬נמצא שהחת"ס פסק כהמחבר והאבי העזרי ואפילו‬
‫לדעת הטור אפשר דבכה"ג חייב בבדיקה‪.‬‬
‫אבל עדיין צ"ע בדעת האבי העזרי וחת"ס למה חייב בבדיקה‬
‫במקום שמוכר חמץ לעכו"ם ואיך אומרים שבדיקה חובת הגברא‪ :‬עי' בר"ן‬
‫ריש פסחים שהביא כמה טעמים בראשונים משום מה תקנו בדיקה‪ .‬דעת‬
‫רש"י הוא שלא יעבור על בל יראה‪ ,‬דעת תוס' שלא יבוא לאכלו‪ ,‬ודעת הר"ן‬
‫שמא אינו גומר בלבו לבטל שאין דעות בני אדם שוות‪ .‬כל הטעמים שנזכרו‬
‫אינם שייכים במקום שמוכר כל החמץ לעכו"ם‪ .‬וצ"ע למה חידש האבי‬
‫העזרי וחת"ס דבדיקה חובת הגברא?‬

‫הרב חיים נתן נטע אייזענשטיין‬

‫‪3‬‬

‫ידועה חקירת המנ"ח במצות עשה דתשביתו )מצוה ט( אם אפשר‬
‫לקיים את המצוה בשב ואל תעשה או אם חייב לקיימה דוקא בקום ועשה‪.‬‬
‫ותולה שאלה זו במח' רש"י ותוס' )ד‪ (:‬אם אפשר לקיים תשביתו בביטול‬
‫לבד‪ .‬ונפק"מ אם אחד שאין לו חמץ חייב לקנות חמץ לבער כדי לקיים מצות‬
‫תשביתו‪ ,‬ע"ש עוד‪ .‬לפי הצד שחיוב תשביתו הוא בקום ועשה אפשר לומר‬
‫שכשתיקנו רבנן חיוב בדיקה תיקנו כעין דאורי'‪ ,‬וכמו שחייב לבער החמץ‬
‫בקום ועשה כמו כן חייב לבדוק בקום ועשה ואפילו במקום שלא יבוא לעבור‬
‫על בל יראה ולא יבוא לאכלו‪.‬‬
‫ועי' בחובת הדר )דף ק"כ( שהק' על סברת החת"ס שבדיקה חובת‬
‫הגברא‪ ,‬הלא אם ישראל אחר יבוא לדור בבית ולא עכו"ם‪ ,‬השני חייב‬
‫בבדיקה והראשון פטור וכמ"ש המגן אברהם שם דדין הראשון כמי שאין לו‬
‫בית‪ .‬ולפיכך הציע רב בלויא "דדעת האבי העזרי אינו דבדיקת חמץ הוי‬
‫כמצוה שבגופו לבד‪ ,‬אלא מצוה שבגופו מחמת החמץ שלו וכל שבחמץ שלו‬
‫יתקיים מצות בדיקה באיזה אופן שהוא הן ע"י בעה"ב שדר עמו והן ע"י‬
‫השוכר השני יצא ידי מצות בדיקה שבגופו‪ ".‬ולפמש"כ יש לומר דאע"פ‬
‫שישראל אחר עושה בדיקה בעל הבית מקיים את המצוה שבגופו משום‬
‫שהחמץ שלו‪ .‬ובאמת צ"ע בסברתו איך יש קיום של תשביתו כאילו עושה‬
‫בדיקה בגופו משום שחמצו נבדק ע"י אחר הא הוא אינו עושה כלום‪ .‬ויותר‬
‫נראה‪ ,‬דאע"פ שיש בו מצות בדיקה בקום ועשה ואינו תלוי אם יבוא לעבור‬
‫על בל יראה אפשר לקיים החיוב דרבנן רק אם יש לו בית‪ .‬וכמו מי שאין לו‬
‫חמץ ומחמת אונס א"א לקנות חמץ לא קיים המצוה כמו כן הכא מי שאין לו‬
‫בית מופקע מחיוב דרבנן של בדיקה‪ .‬וזה כוונת המג"א דאם ישראל אחר‬
‫יבוא שם ובליל י"ד השני נמצא בבית‪ ,‬הראשון פטור דהחיוב מדרבנן מוטל‬
‫על השני ודין הראשון כמי שאין לו בית‪.‬‬
‫אחר שכתבי כל זה מצאתי שהמאירי )ב‪ (:‬כ' דבדיקה בכלל עצם‬
‫מצות התורה "תשביתו שאור מבתיכם‪ ".‬וז"ל "והתורה אמרה תשביתו בכל‬
‫דבר שאתה יכול להשביתו‪ .‬ואם כן עיקר הכוונה הוא לבדוק אחריו ולבערו‬

‫‪4‬‬

‫חיוב המוכר ביתו לכל הפסח לענין בדיקה‬

‫אלא שדרך עצה הצריכוהו בטול אחר בדיקה" וכו'‪ ,‬ע"ש‪ .‬סברתנו בהחת"ס‬
‫ובאבי העזרי נמצאת במאירי אלא שהמאירי מרחיב הדין להחשיבו חלק‬
‫ממצות תשביתו ולא רק תקנה דרבנן כעין הדאורי' כמ"ש‪ .‬לפיכך נראה שיש‬
‫לאדם לבדוק ביתו אפילו אם הולך למלון בערב פסח ובמקום שא"א לבדוק‬
‫בליל י"ד )כגון אם הוא עובר דרך בליל י"ד( יבדוק תוך ל' כדין יוצא לדרך‬
‫כדעת החת"ס שהובא במשנה ברורה‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful