‫שביל הבשורה‬

‫מכון אבשלום‬
‫נצרת‬

‫דרך נוף יער בית קשת‬

‫דפדוף בתמונות‬
‫ע"י העכבר או‬
‫‪ENTER‬‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫‪10.03.14‬‬

‫מדריך‪ :‬דני גספר‬

‫סיור מס' ‪2‬‬

‫במצטבר ‪ 23‬ק"מ‬

‫נצרת‬

‫דרך נוף יער בית קשת‬

‫מחלף גולני‬

‫שביל‬
‫הבשורה‬

‫נקודת התחלה‬

‫בקעת תרען‬

‫כביש ‪77‬‬
‫א‪.‬ת‪ .‬ציפורית‬

‫נצרת‬

‫גן לאומי‬
‫ציפורי‬

‫דרך נוף יער‬
‫בית קשת‬

‫הושעיה‬

‫כפר כנא‬

‫יער בית קשת‬

‫גן לאומי ציפורי‬

‫משהד‬

‫תוואי סיור מס' ‪1‬‬
‫תוואי סיור מס' ‪2‬‬
‫משהד‬

‫עין מהל‬

‫א‪-‬ריינה‬

‫כפר כנא‬
‫נצרת‬

‫יער‬
‫בית קשת‬

‫דרך נוף יער‬
‫בית קשת‬

‫מפת סימון שבילים מס' ‪3‬‬
‫בהוצאת הוועדה לשבילי ישראל‬
‫החברה להגנת הטבע‬
‫המרכז למיפוי ישראל‬

‫הר הקפיצה‬

‫דרך נוף יער‬
‫בית קשת‬

‫יער בית קשת‬

‫משהד‬

‫גן לאומי ציפורי‬

‫נצרת‬

‫פרופיל הגבהים עפ"י נתוני ספר "שבילים ארוכים בישראל" באדיבות יעקב סער ויגיל הנקין‬

‫נצרת‬

‫אנחנו כאן‬

‫גן לאומי ציפורי‬

‫נצרת‬

‫הסיור הראשון מנצרת הסתיים בנקודה זו ומכאן החל סיורנו השני ב"שביל הבשורה"‬

‫סמל העיר מוטבע‪ ,‬כמקובל במקומותינו‪ ,‬גם על כיסויי בורות הביוב בעיר‬

‫רכפה לבנה‬

‫‪...‬רקפת נחמדת מאוד‪ ,‬ושמש מזהרת נושקת‪ ,‬עוטרת‪ ,‬עוטרת לה כתר ורוד‪...‬‬

‫סימון שביל הבשורה בסמוך לגן לאומי ציפורי‬

‫האתר נמצא על גבעה המתנשאת לגובה של ‪ 289‬מ'‪ .‬סמוך לצפורי נפגשות הדרכים הראשיות בגליל התחתון‪ ,‬שהובילו אליה‬
‫מעכו‪ ,‬מטבריה ומלגיו (מגדו)‪ .‬עינות צפורי‪ ,‬הגדולים במעיינות הסביבה‪ ,‬שימשו מקור מים חשוב עבור חקלאיה‪ .‬מקורות מים‬
‫נוספים כללו בורות שנחצבו בסלע הקירטון‪ ,‬ואמות מים שהוליכו אליה מים ממרחקים‪ .‬צפורי‪ ,‬נהנתה מיתרונות טופוגרפיים‬
‫ברורים‪ ,‬מקירבה לדרכים חשובות‪ ,‬מאדמות פוריות ומשפע מים בסביבתה‪ .‬המשנה מזכירה את צפורי כאחת הערים‬
‫המוקפות חומה מימי יהושע בן נון‪ ,‬וכך נמצאו ערים אלה עם שובם של עולי בבל מהגולה‪ .‬לפי המסורת הם אלה שייסדו את‬
‫צפורי‪ ,‬כמו גם את גוש חלב ואת גמלא‪ .‬בשנת ‪ 63‬לפנה"ס נכבשה הארץ בידי פומפיוס ובשנים ‪ 55-57‬לפנה"ס צפורי היתה‬
‫למרכז הגליל היהודי‪ .‬הפרתים פלשו לארץ בשנת ‪ 40‬לפנה"ס והורדוס‪ ,‬מושל הגליל‪ ,‬נאלץ לברוח לרומא‪ .‬עם שובו של‬
‫הורדוס לארץ‪ ,‬ביסס את שלטונו בכוח הזרוע‪ .‬בחורף ‪ 38-39‬לפנה"ס הוא הגיע משומרון לגליל‪ ,‬וכבש את צפורי בעת סופת‬
‫שלג עזה‪ .‬העיר נפלה לידיו ללא התנגדות‪ .‬ולאחר מכן המשיך במסעו למבצר ארבל‪ .‬בנו‪ ,‬הורדוס אנטיפס‪ ,‬שיקם את צפורי‪,‬‬
‫והפכה לבירת הגליל וכינה אותה "אבטוקרטוריס"‪ ,‬כלומר‪ ,‬העצמאית‪ .‬צפורי לא לקחה חלק פעיל במרד הגדול בשנת ‪ .66‬היא‬
‫שימשה בסיס לכוחות הצבא הרומי וממנה יצא צבא אספסינוס לתקוף את היישובים הסמוכים לה‪ .‬בתחילת המאה ה ‪ 3 -‬עבר‬
‫רבי יהודה הנשיא להתגורר בצפורי‪" :‬גלתה סנהדרין מירושלים ליבנה‪ ...‬מיבנה לאושה‪ ...‬מאושה לשפרעם‪ ,‬משפרעם לבית‬
‫שערים‪ ,‬ומבית שערים לצפורי ומצפורי לטבריה" (בבלי‪ ,‬ראש השנה לא‪ ,‬א‪-‬ב)‪ .‬רבי יהודה הנשיא חי בעיר ‪ 17‬שנים‪ ,‬עד מותו‪.‬‬
‫כאן חתם את המשנה ובימיו פרחה העיר מבחינה כלכלית ותרבותית‪ .‬את רבי יהודה הנשיא הספידו ב ‪ 18 -‬בתי כנסת שהיו‬
‫בעיר‪ .‬בצפורי חיו גם חכמים ידועי שם אחרים‪ ,‬ביניהם ר' חלפתא‪ ,‬ר' יוסי בן חלפתא ור' אלעזר בן עזריהו‪ .‬בשנת ‪ – 351‬מרד‬
‫(פולמוס) גלוס‪ .‬בהתפרצות יהודית אנטי‪-‬רומית‪ ,‬קמו על חיל המצב במקום‪ ,‬הרגו את החיילים ונטלו את נשקם‪ .‬כתוצאה מכך‬
‫החריבו הרומאים את העיר‪ .‬מאוחר יותר שוקמה העיר‪ ,‬והיישוב היהודי הוסיף להתקיים בה‪ .‬בתקופה הביזנטית עדיין היה בה‬
‫יישוב יהודי נכבד ביותר‪ ,‬אך החל מהמאה ה ‪ 5 -‬עלה מספר הנוצרים‪ ,‬והתהליך נמשך עד אחרי הכיבוש המוסלמי‪ ,‬בסוף‬
‫המאה ה ‪ .7 -‬כנראה שמשלב זה החלה צפורי לרדת מגדולתה‪ .‬בתקופה הצלבנית היתה צפורי עיר ומצודה בנסיכות הגליל‪,‬‬
‫שנקראה "לה‪-‬ספורי"‪ ,‬וממנה יצא הצבא הצלבני לקרב קרני חטין בשנת ‪ .1187‬בעיר נבנתה כנסייה גדולת ממדים‪ ,‬שהוקדשה‬
‫לחנה ויהויכין‪ ,‬הורי מרים אמו של ישו הנוצרי‪ .‬במאה ה ‪ 8 -‬הפך הכפר שנותר במקום לאחד ממעוזיו של ט'אהר אל עמר‪,‬‬
‫השליט הבדווי של הגליל‪ .‬הוא ביצר את המקום והקים מחדש את המצודה שבראש הגבעה‪ .‬גם אז באו לידי ביטוי יתרונה‬
‫ואיכותה הטופוגרפיים‪ ,‬כפי שנאמר‪" :‬ולמה נקרא שמה צפורי? שיושבת בראש ההר כצפור" (בבלי‪ ,‬מגילה ו‪ ,‬ע"א)‪.‬‬

‫מפת אתר גן לאומי ציפורי‬

‫נראה כמו קריאת עתונים‪ ...‬אז זהו‪ ,‬שלא‪ .‬מעיינים בברושור על גן לאומי ציפורי‬

‫שתי אמות מים נבנו בתקופה הרומית (מאות ‪ 1‬ו‪ 2 -‬לסה"נ) מהרי נצרת אל העיר‬
‫ציפורי‪ .‬תחילת האמה העיקרית במעיינות שבכפר א‪-‬ריינה‪ ,‬והמשנית תחילתה‬
‫במעיינות שבמורדות הר יונה‪ .‬שפיעת המעיינות הכוללת היתה כ‪ 40 -‬מק"ש ואורכן‬
‫הכולל של האמות כ‪ 13.5 -‬ק"מ‪ .‬האמה הבאה מא‪-‬ריינה חצתה את נחל ציפורי על גבי‬
‫גשר קשתות‪ ,‬עברה במנהרה את הרכס והמשיכה על גבי מסד אבן מוגבה‪ .‬בהגיעה‬
‫לאוכף‪ ,‬מזרחית להר ידעיה‪ ,‬התפצלה לשניים‪ .‬הסעיף הצפוני הוליך מים אל הבריכה‬
‫והסעיף הדרומי הוליך מים אל המאגר התת‪-‬קרקעי המרשים‪ .‬המאגר נחצב בסלע‬
‫קירטון רך תוך ניצול קו שבר גאולוגי ושימש לאגירת מים ולוויסות זרימתם אל העיר‪.‬‬
‫אורכו של המאגר כ‪ 260 -‬מ'‪ ,‬גובהו כ‪ 10 -‬מ' ונפח אגירתו כ‪ 4300 -‬מ"ק‪ .‬המים נכנסו‬
‫אל המאגר מצדו המזרחי דרך בור שיקוע ויצאו מצדו המערבי בצינור עופרת קבוע‬
‫בתחתיתו‪ .‬בקצה הצינור הותקן מגוף באמצעותו ווסתה זרימת מים לצרכי העיר –‬
‫תחילה באמה העוברת במנהרה חצובה בעלת ‪ 6‬פירים‪ ,‬שאורכה כ‪ 240 -‬מ' ובהמשך‬
‫באמה מקורה שנבנתה מאבן על פני השטח‪ .‬אמה זו הזינה מערכת מים עירונית אשר‬
‫קטעים ממנה נחשפו‪ .‬המים שימשו לצרכי ציבור‪ :‬בתי מרחץ‪ ,‬מקוואות‪ ,‬בריכות נוי‬
‫ומזרקות כמקובל בערים רומיות‪ .‬מערכת אמת המים פעלה בתקופות‪ :‬הרומית‪,‬‬
‫הביזנטית‪ ,‬ועד ראשית התקופה הערבית הקדומה (מאות ‪ 7-8‬לסה"נ)‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1975‬החל סקר אמות המים בציפורי על ידי צביקה צוק ‪ ,‬ארכיאולוג רשות‬
‫הטבע והגנים‪ .‬סקר זה נמשך עד שנת ‪ 1985‬והוביל לחפירות במאגר המים העתיק‪.‬‬

‫מפת אמות המים לציפורי העתיקה‬

‫מתחתית המאגר‪ ,‬בעומק של כ‪ 15 -‬מ' מתחת לפני השטח‪ ,‬זרמו המים במנהרת ששת‬
‫הפירים אל קצה המאגר‪ ,‬שהובילה את המים לציפורי העתיקה‪ .‬בעוד פני השטח יורדים‬
‫בשיפוע מתון‪ ,‬קרקעית המנהרה יורדת רק ‪ 0.5‬מ' לאורך ‪ 235‬מ' עד ליציאתה מתוך‬
‫הסלע‪ .‬רוחב המנהרה כ‪ 0.8 -‬מ' וגובהה ‪ 1-3‬מ'‪ .‬שיטת החציבה היתה בעזרת שישה‬
‫פירים אלכסוניים‪ .‬מתחת כל פיר חצבו את המנהרה במפלס אופקי לשני כיוונים‪ ,‬עד‬
‫שנפגשו עם החוצבים מהפיר הסמוך‪.‬‬

‫חתך מנהרת ששת הפירים‬

‫במאגר המים החצוב בסלע‪ ,‬בתעלה בין הפירים‪ ,‬עמדתי משתאה ומתפעל נוכח‬
‫מעשה ידי אדם‪ .‬כמעט וברכתי בָרּוְך אַ תָ ה ה' אֱ ֹלהֵ ינּו מֶ לְֶך הָ עֹולָם‪ ,‬עֹושֶ ה מַ עֲ שֶ ה‬

‫ב ְֵּראשִׁ ית‪ .‬בהרהור נוסף מן הראוי היה לברך גם את מתכנני אמות המים והמאגר‬
‫בברכת שֶ נָתַ ן מֵ חָ כְּמָ תֹו ְּלבָשָ ר ו ָדָ ם‪ .‬ואי אפשר שלא לשאול מי בנה? מי חצב ומי‬
‫חפר ומי טייח‪ .‬מי קדח את הפירים ללא מקדח ומחפר הידראולי? הרומאים‬
‫כרומאים היו האדריכלים‪ ,‬המהנדסים ומפקחי העבודה‪ ,‬בעוד פשוטי העם‪,‬‬
‫העבדים ושבויי מלחמה עם קולר לצווארם נעו בתעלות‪ ,‬חצבו וחפרו תחת נוגש‬
‫רומאי תורן‪ .‬חדוות יצירה לא היתה שם‪ ,‬רק זיעה ופחד‪ 1900 .‬שנה חלפו ויש‬
‫להודות לאנשים הפשוטים שעשו "עבודה שחורה" בפטיש ואזמל ויצרו מפעל‬
‫מים אדיר ומדהים לדורות‪.‬‬

‫אורי איתיאל‬

‫דמומית ארם‪-‬צובא‬

‫קוציץ סורי‬

‫פישתה שעירה‬

‫אמת המאגר יוצאת מתוך המנהרה וממשיכה לכוון העיר ציפורי‪ .‬היא נחשפה לאורך כ‪ 520 -‬מ'‬
‫ואפשר לעקוב אחריה עפ"י העמודים הצבועים תכלת‪ .‬רוחבה כ‪ 30 -‬ס"מ ועומקה כ‪ 40 -‬ס"מ‪ .‬גובה‬
‫הקרקעית כאן ‪ 272.57‬מ' מעל פני הים ואילו בקצה הרחוק ‪ 271.72‬מ' (הפרש של ‪ 85‬ס"מ)‪ .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬לעין המתבונן נראה כי האמה זורמת בעלייה‪.‬‬

‫ציפורי‬

‫מושב ציפורי נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל‪ .‬היישוב שוכן במקום בו שכן היישוב‬
‫העתיק ציפורי ונקרא על שמו‪ .‬המושב נוסד בשנת ‪ ,1949‬על אדמות העיירה הערבית ספּו ִרי ֶה‪ ,‬לאחר שנכבשה‬
‫במלחמת העצמאות‪ .‬מייסדי היישוב‪ ,‬עולים מטורקיה ומבולגריה‪ ,‬עזבוהו ברובם אחרי תקופה קצרה‪ .‬בראשית‬
‫שנות ה‪ 50-‬הגיעו אליו עולים מרומניה שתקעו יתד ונשארו‪ .‬במשך השנים גדל המושב‪ ,‬ובשנת ‪ 2000‬הוחל‬
‫בהקמת שכונת הרחבה קהילתית‪ ,‬בה נקלטו הן בני המושב והן תושבים חדשים‪ .‬כיום מונה המושב כ‪180-‬‬
‫משפחות‪ ,‬מהן ‪ 70‬בעלות משקים חקלאיים ו‪ 110-‬משפחות של תושבים שאינם חקלאים‪.‬‬

‫בית דיוניסוס‬

‫בתי מגורים‬
‫המצודה‬

‫קרדו‬
‫בית חג הנילוס‬
‫בית אורפיאוס‬

‫מבנה מונומנטלי‬
‫דקומנוס‬

‫תיאטרון רומי‬

‫הבית הביזאנטי‬

‫בית הכנסת‬

‫דגם ציפורי העתיקה‬

‫בדרך אל אתר העיר העתיקה‬

‫ַ‬
‫הֹושעְ י ָה נקרא על‪-‬שם רבי הושעיה (או אושעיא) שחי בציפורי הסמוכה בתקופת התלמוד‪ .‬בשנת ‪1980‬‬
‫היישוב‬
‫הוקמה במקום‪ ,‬במסגרת תוכנית המצפים בגליל‪ ,‬היאחזות נח"ל‪ ,‬שאוזרחה לאחר שלוש שנים ומאז היישוב‬
‫נמצא בצמיחה מתמדת‪ .‬אוכלוסיית הושעיה היא בעלת צביון דתי לאומי‪ .‬ביישוב מתגוררות קרוב ל‪400-‬‬
‫משפחות‪ .‬האוכלוסייה מורכבת מישראלים מכל חלקי הארץ‪ ,‬ומעולים חדשים רבים מארצות הברית ואירופה‪.‬‬
‫תעסוקת התושבים היא מגוונת‪ :‬היי‪-‬טק‪ ,‬ביטחון‪ ,‬הוראה ויזמות מקומית‪ .‬ביישוב מתקיימת פעילות תיירותית‬
‫רומת הייב למרגלות הר תרען‪.‬‬
‫הבדואי‬
‫הכפר‬
‫בית–‬
‫ברקע‬
‫מבט אל עבר הושעיה‪.‬‬
‫הושעיה‬
‫הכנסת של‬
‫משוחזר‪.‬‬
‫ובה‪ ,‬בין השאר‪" ,‬כפר קדם" ‪ -‬כפר מִ שנאי‬

‫מערך הרחובות מעיד על תכנון עירוני‪ ,‬המאפיין ערים חשובות באימפריה הרומית‪ .‬במרכז מערך‬
‫הרחובות ישנם שני רחובות עמודים היוצרים יחד מעין צלב (קרדו בציר צפון‪-‬דרום ודקומנוס בציר‬
‫מזרח‪-‬מערב)‪ .‬תוואי הרחובות רוצף באבן גיר קשה ואילו הסטווים (שדרות העמודים) שליוו את‬
‫הרחובות משני צדיהם רוצפו בפסיפס‪.‬‬

‫קנטאור‬

‫בית חג הנילוס‬
‫פסיפס חג הנילוס הוא הגדול והמרשים‬
‫מבין הפסיפסים‪ .‬פסיפס זה משלב‬
‫תיאורים מחג הנילוס‪ ,‬תיאורי ציד‪ ,‬עולם‬
‫הצומח והחי האופייני לנהר‪ .‬כמו כן מוצג‬
‫הנילומטר‪ ,‬המראה את מפלס מי הנהר‪,‬‬
‫ועליו חקוקים ביוונית מספרים המציינים‬
‫את שפע המים‪ .‬התגלו רצפות פסיפס‬
‫שבהן מתוארות שתי אמזונות הרוכבות על‬
‫סוסים וצדות פנתר‪ .‬במקום אחר נראות‬
‫שלוש אמזונות רוקדות ודמות קנטאור‬
‫(הקנטאורים היו במיתולוגיה היוונית גזע‬
‫של יצורים בעלי פלג גוף עליון של אדם‬
‫ופלג גוף תחתון של סוס) הנושא מעל‬
‫ראשו קערה ועליה כתובת ביוונית‪" ,‬אל‬
‫עוזר"‪ ,‬וכן צייד בגודל טבעי המחזיק בידו‬
‫חנית‪ .‬ריבוי הפסיפסים ועושרם‪ ,‬איכותם‬
‫האמנותית ומגוון נושאיהם‪ ,‬מציגים את‬
‫ציפורי כאחת הערים העשירות בארץ‪.‬‬

‫בית דיוניסוס‬
‫וילה גדולה שנבנתה בראש הגבעה‪ .‬שמה של הוילה‬
‫הוא על שם רצפת הפסיפס שנמצאה במקום בטרקלין‬
‫המרכזי של המבנה ומתארת את פולחנו וחייו של אל‬
‫היין דיוניסוס‪ .‬בית זה נבנה בראשית המאה ה‪,3-‬‬
‫ההשערה היא‪ ,‬שהמבנה נחרב כנראה ברעש האדמה‬
‫של שנת ‪ .363‬בחפירות נמצאו חדרי מרתף ששימשו‬
‫כחנויות‪ ,‬חדרי מגורים‪ ,‬חצר פנימית מוקפת עמודים‪,‬‬
‫בית שימוש‪ ,‬חדר אוכל המכונה טרקלין‪ .‬החדרים‬
‫השונים בבית היו מרוצפים בפסיפסים‪ .‬רצפת הפסיפס‬
‫של הטרקלין כוללת באחד המדליונים שעיטרו את‬
‫הסצנות השונות את דמותה של אשה המכונה "המונה ליזה של ציפורי"‪.‬‬

‫המצודה הוקמה בתקופה הצלבנית‪ .‬שער הכניסה וקיר הקומה הראשונה נבנו במאה ה‪ 18 -‬בידי‬
‫דאהר אל עומר‪ .‬בסוף המאה ה‪ 19 -‬שופץ המבנה ושימש כבית ספר לילדי ספ ִֻרייה עד למלחמת‬
‫העצמאות‪ .‬מגג הבניין נשקף נוף מרהיב הממחיש את את דברי חז"ל על ציפורי "שיושבת על ראש‬
‫ההר כציפור"‪.‬‬

‫מבט מהמצודה אל עבר התיאטרון‪ .‬ברקע – היישוב הושעיה‬

‫התיאטרון נבנה על צלע הגבעה תוך ניצול הנתונים הטופוגרפיים של המקום‪ .‬המושבים נחצבו לתוך‬
‫הגבעה‪ .‬בניית התיאטרון מתוארכת לסוף המאה ה‪ 1-‬או תחילת המאה ה‪ .2-‬התיאטרון נחצב בחצי‬
‫גורן שקוטרו ‪ 70‬מטר‪ ,‬והוא הכיל כ‪ 4,500-‬מושבים‪.‬‬

‫נראה כמו קריאת עתונים‪ ...‬מעיינים בברושור על גן לאומי ציפורי‬
‫מבט מהמצודה אל עבר הר עצמון‪ ,‬כפר מנדא ומאגר בית נטופה‬

‫הרובע היהודי בציפורי – התגלו עשרות מקוואות ושמונה עשר בתי כנסת‬

‫בית הכנסת בציפורי‬
‫לפי המקורות היו בציפורי בתי כנסת‬
‫רבים‪ ,‬אך רק אחד מהם נחשף‪ .‬זהו‬
‫בית כנסת שהוקם בראשית המאה ה‪-‬‬
‫‪ 5‬לסה"נ‪ .‬מבנה בית הכנסת הוא מלבני‬
‫(‪ 5X7‬מ') וכיוון התפילה שלו מנוגד‬
‫לירושלים‪ .‬ברצפה פסיפסים מרהיבים‬
‫עם סצנות מתוך המקרא כגון עקדת‬
‫יצחק‪ ,‬הקרבת קורבנות‪ ,‬מנורת שבעת‬
‫הקנים‪ ,‬סל ביכורים ועוד‪ ,‬כאשר במרכז‬
‫הרצפה נמצא גלגל המזלות‪ .‬במנורה‬
‫הגדולה והמוזהבת שלהבות המנורה‬
‫פונות כלפי הנר המערבי‪ ,‬ותואמות את‬
‫פירוש הגמרא‪'" :‬אל מול פני המנורה‬
‫יאירו‪ ,‬מלמד שמצדד פניהם כלפי נר‬
‫מערבי ונר מערבי כלפי שכינה" (מגילה‬
‫כא‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫תמונת אינטרנט‬

‫מדי יום ביומו הקריבו בבית‬
‫המקדש שני קורבנות‪ ,‬ובפסוקים‬
‫הרלוונטיים בתורה כתוב על כך‪:‬‬
‫"את הכבש אחד תעשה בבוקר‪,‬‬
‫ואת הכבש השני תעשה בין‬
‫הערביים"‪ ,‬ואכן‪ ,‬גם ברצפת‬
‫הפסיפס אפשר לראות כבש אחד‬
‫ומתחתיו את הפסוקים מהתורה‪,‬‬
‫ומתחתם את הכבש השני‪.‬‬

‫זהו גלגל המזלות היחיד שנמצא בארץ‪ ,‬שיש בו גם את שם המזל וגם את שם החודש העברי (בכל‬
‫המקומות בארץ שבהם נמצאו גלגלי מזלות‪ ,‬יש בהם רק את שם המזל ולא את שם החודש)‪.‬‬

‫ּתּוגַת הָ אֶ בֶ ן הַ ְּקטַ נָה‬
‫מַּ בִּ יט אֶּ ל ּתוְֹּך בֵּ ית הַּ כְּ נֶּסֶּ ת‪.‬‬
‫יׁשי?‬
‫הָּ ִּראׁשוֹּן? הַּ ֵּשנִּי? הַּ ְּשלִּ ִּ‬
‫ּובְּ ֺּכלָּם ְּפסֵּ יפָּ ס‪.‬‬
‫צּורוֹּת‪.‬‬
‫ְּפ ָּר ִּטים ִּמן הַּ חַּ יִּים‪.‬‬
‫חַּ יֵּי הַּ ּגּוף וְּ גַּ ם חַּ יֵּי הַּ נֶּפֶּ ׁש‪.‬‬
‫ִּפּסוֹּת ְּקטַּ נוֹּת ֶּׁשל אֲ בָּ נִּים ִּצבְּ ע ֹּונִּיוֹּת‪.‬‬
‫כָּ ל ַאחַּ ת לְּ עַּ ְּצמָּ ּה כְּ ִּאלּו כְּ לּום‬
‫אֲ בָּ ל בְּ ִּהצָּ ְּמ ָּדן בְּ יַּחַּ ד ז ֹּו לְּ ז ֹּו‬
‫ִּפ ְּתאוֹּם נוֹּלְּ ָּדה ְּּתמּונָּה‪.‬‬

‫הֲ גַּ ם אֲ נִּי אֶּ בֶּ ן ְּקטַּ נָּה וְּ ִּצבְּ ע ֹּונִּית?‬
‫הֲ גַּ ם אֲ נִּי ֹלא כְּ לּום?‬
‫אֶּ בְּ חַּ ר לִּ ְּהיוֹּת מַּ ֶּשהּו‪ .‬אֲ ִּפלּו‪,‬‬
‫בְּ תוֹּר אֶּ בֶּ ן ְּקטַּ נָּה‪,‬‬
‫וְּ ַאחַּ ר‪-‬כָּ ְך‬
‫אֶּ בְּ חַּ ר לִּ ְּהיוֹּת ּגַּ ם חֵּ לֶּק ִּמ ְּּתמּונָּה‪.‬‬
‫וְּ כָּ ְך יּוָאר יו ִֹּּמי‬
‫בְּ אוֹּר נִּבְּ ָּדל מֵּ אוֹּר‪.‬‬

‫בדרך למשהד‬

‫משהד‬

‫משהד הוכרזה כמועצה מקומית בשנת ‪ 1960‬ומתגוררים בה כ‪-‬‬
‫‪ 8000‬תושבים‪ .‬העיר משהד הוקמה על חורבות העיר‬
‫המקראית גת חפר‪ ,‬אשר על פי המוזכר בספר מלכים ב' י"ד‬
‫הייתה עירו של יונה הנביא‪ .‬גת חפר נחרבה אחרי תקופת בית‬
‫שני‪ .‬במאה ה‪ 18-‬התיישבו במקום ערבים מוסלמים‪ .‬קבר יונה‬
‫הנביא מצוי כיום במתחם מסגד א‪-‬נבי יונַס‪ .‬זאב וילנאי כתב‬
‫ב"מדריך הגליל"‪ ,‬משנת ‪ ,1954‬כי קברו של הנביא יונה באתר‬
‫ידוע מהמאה ה‪ .4-‬בימי הביניים היו יהודים רבים מבקרים בו‬
‫ומשתטחים על קברו‪ .‬הנוסע רבי פתחיה מרגנסבורג ביקר‬
‫במקום בשנת ‪ 1180‬וכתב על שומר הקבר‪" :‬וכשהיהודים באים‬
‫הוא מקבל אותם בסבר פנים יפות‪ ,‬ואומר להם‪ :‬יונה בן אמתי‬
‫יהודי היה‪ .‬לכך ראוי לכם לאכול משלו ‪ -‬ומאכיל הפירות‬
‫ליהודים"‪.‬‬

‫הושעיה‬
‫לביא‬
‫קיבוץ‬

‫קיבוץ‬
‫חנתון‬
‫תל‬
‫עצמון‬
‫הר‬
‫רּומת הֵ‬
‫חיטין‬
‫קרני‬
‫יב‬
‫ציפורית‬
‫א ‪.‬ת ‪.‬‬
‫רימון‬
‫בית‬

‫מאגר‬
‫בית נטופה‬

‫כאוכאב‬
‫חַ נָתון‬
‫אל היג'א‬

‫תעלת‬
‫את‬
‫כפר ָ‬
‫חֻ ג'‬
‫מנדא‬
‫תורען‬
‫יר הֵ‬
‫יב‬
‫רּומת‬
‫המוביל הארצי‬

‫פינת‬
‫המעגל‪...‬‬

‫משהד‬

‫מסגד נבי יונס‪ .‬קבר נבי יונס מזוהה בחצר המסגד‪.‬‬

‫משהד – שביל ישראל ימינה‪ ,‬שביל הבשורה שמאלה‬

‫ברחובות משהד‬

‫במשהד‬
‫בית‬
‫משהד ‪ -‬חצר‬
‫בגינת בית‬
‫אפרסק‬
‫פריחת‬

‫כנסיית החתונה‬

‫המסגד‬

‫מבט אל עבר כפר כנא‬

‫כפר כנא‬
‫נכון לדצמבר ‪ ,2012‬מתגוררים בכפר כנא ‪ 20,042‬תושבים‪ 88.5% .‬מתושבי הכפר‬
‫הם מוסלמים ו‪ 11.5%-‬הם נוצרים‪ .‬חלקם של הנוצרים באוכלוסייה קטן בהתמדה‪.‬‬
‫בכפר כנא אזור תעשייה המעסיק מאות פועלים מהעיירה ומהאזור‪ ,‬ובו מפעלים‬
‫גדולים ויצרנים של מוצרים שונים כמו מפעל לדודי שמש וחשמל‪ ,‬מפעלי בלוקים‬
‫ומפעלי צמיגים‪ .‬כפר ַכנָא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת ‪.1968‬‬
‫היישוב הקדום "קנה" מוזכר כבר בכתבי המארות המצרים‪ .‬בתקופת בית ראשון היה‬
‫במקום יישוב יהודי‪ ,‬וכך גם בתקופת בית שני‪ ,‬כפי שעולה מכתביו של יוספוס‬
‫פלאוויוס‪ ,‬שהתגורר בכפר וביצר אותו כששימש מושל הגליל בזמן המרד הגדול‪ ,‬וכן‬
‫מממצאים ארכאולוגים‪ .‬לאחר חורבן בית המקדש השני‪ ,‬החל בתקופת האמוראים‪,‬‬
‫ולאורך כל תקופת המשנה והתלמוד היה יישוב יהודי במקום‪ ,‬ולפי המסורת קבורים‬
‫במקום רבא ורב הונא‪ .‬ליד היישוב נמצא קברו של רבן שמעון בן גמליאל‪ .‬בתקופה‬
‫הביזנטית החלו מתיישבים במקום גם נוצרים‪ ,‬וביישוב התגלו שרידי כנסייה מהמאה‬
‫ה‪ .6-‬מתחתיה התגלתה רצפת הפסיפס של בית כנסת מהמאה ה‪ .4-‬היישוב מוזכר‬
‫גם בימי הביניים כתחנת דרך בין מצרים לסוריה וכן במאה ה‪ 16-‬כיישוב פורח ועשיר‪.‬‬
‫לפי המפקד הטורקי שנערך ב‪ 1555-‬התגוררו ביישוב ‪ 65‬משפחות יהודיות‪ ,‬חלקן‬
‫יוצאי גירוש ספרד ו‪ 375-‬משפחות נוצריות‪ .‬ככל הנראה במאה ה‪ 17-‬הגיע היישוב‬
‫היהודי במקום לסופו‪ .‬במאה ה‪ 19-‬הוקמה הכנסייה הקתולית על חורבות הכנסייה‬
‫העתיקה מהמאה ה‪ 6-‬וכן הוקמה ביישוב כנסייה יוונית אורתודוקסית‪.‬‬
‫כפר כנא מזוהה מאז ימי הביניים עם קנה הנזכרת בברית החדשה‪ ,‬שבה עשה ישו‬
‫את הנס הראשון שלו‪ .‬בנס המכונה החתונה בקנה‪ ,‬הפך ישו מים ליין‪ .‬בכפר שתי‬
‫כנסיות סמוכות המנציחות את האירוע ‪ -‬כנסיית החתונה הקתולית‪-‬פרנציסקנית‬
‫וכנסייה יוונית‪-‬אורתודוקסית‪ .‬במלחמת העצמאות נלחמו תושבי הכפר בצה"ל‪ ,‬אך‬
‫המקום נכבש ביולי ‪.1948‬‬

‫פירסום נס היין ‪ -‬שישה כדי מים‪ ,‬אותם הופך ישוע באופן פלאי לכדי יין משובח‬

‫השעון בכפר כנא עומד בכניסה למשעול הכנסיות‪ .‬בנוי ככנף הפונה דרומה‪ ,‬עם גנומון (המוט‬
‫המטיל צל) מרכזי‪.‬‬

‫סימון "שביל הבשורה" ברחובה של כפר כנא‬

‫הכנסייה היוונית‪-‬קתולית‬

‫הכנסייה היוונית‪-‬אורתודוכסית‬

‫כנסיית החתונה [הכנסייה הקתולית‪-‬פרנציסקנית]‬

‫תיאור אירוע "החתונה בקנה" מתרחש לאחר טבילת ישו בידי‬
‫יוחנן המטביל‪ ,‬גיוס כמה מתלמידיו של ישו ופגישתו עם נתנאל‬
‫(הידוע כברתולומאוס הקדוש)‪ ,‬בה הוא מבטיח לו כי הוא עתיד‬
‫לחזות בניסים גדולים‪ .‬על פי המתואר בפרק השני של הבשורה‬
‫על‪-‬פי יוחנן מריה‪ ,‬ישו ותלמידיו משתתפים בחתונה רבת‬
‫משתתפים בכפר קנה‪ .‬לאחר שהיין בכדים אוזל‪ ,‬מבקש ישו כי‬
‫יביאו לפניו שישה כדי מים‪ ,‬אותם הוא הופך באופן פלאי לכדי‬
‫יין משובח‪.‬‬

‫צליינים אינדונזיים בכנסיית החתונה‪ .‬אחד משיאי הביקור‪ ,‬טקס נישואין‪ .‬איזו התרוממות‬
‫החתונה‬
‫כנסיית‬
‫ליבו במקום המיוחד הזה למאמין הנוצרי‪.‬‬
‫לבחירת‬
‫רוח לצליין המגיע לארץ הקודש ונישא‬

‫וילה צנועה בכפר כנא‬

‫וילה צנועה בכפר כנא‬

‫ילדים בכפר כנא מלווים אותנו בדרכנו‬

‫מסגד בפאתי הכפר‬

‫ממשיכים ב"שביל הבשורה" אל עבר יער בית קשת‪.‬‬

‫דרדר תכול‬

‫כבר פנה היום‪ .‬אורות מרצדים מתורען האירו את תוואי הדרך אל עבר נקודת סיום הטיול ב"דרך נוף יער בית קשת"‪.‬‬
‫תם סיורנו השני ב"שביל הבשורה"‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫סיכום סיור ‪ /‬דני גספר‬

‫יום הטיול השני ב"שביל הבשורה" התחיל כ‪ 2 -‬ק"מ לפני גן לאומי ציפורי‪ .‬נהנינו היום מאוויר צלול שאיפשר‬
‫לנו ראות נהדרת אל רכס הכרמל לכיוון דרום‪-‬מערב‪ ,‬אל מרום הגליל לכיוון צפון ואף לשורת התלים הגעשיים‬
‫ברמת הגולן לכיוון מזרח‪ .‬הגענו לגן לאומי ציפורי ממזרח כשאנחנו מגיעים למערכת הובלת מים‪ .‬שתי אמות‬
‫הובילו ממזרח מכיוון עינות אמיתי בשולי משהד ועינות ריינה‪ .‬שתי האמות התלכדו יחד לכלל מאגר מים‬
‫חפור בתוך הסלע‪ ,‬מטוייח ומקורה‪ .‬הלכנו במאגר ולמינהרת הפירים‪ ,‬בעיקר בין הפירים ‪ 4‬עד ‪ 6‬והליכה‬
‫עילית‪ ,‬ומלווים את האמה שהגיעה למאגר פתוח‪ .‬הגענו לדקומנוס ולקרדו‪ ,‬שני הרחובות הראשיים של העיר‬
‫הרומית‪-‬ביזנטית שהיו מלווים בחנויות מרוצפות בפסיפסים‪ .‬הגענו גם למבנים שבעליהם היו כנראה בעלי‬
‫אמצעים וכך הזמינו מאמני הפסיפס‪ ,‬פסיפס המתאר את חגיגות הנילוס‪ ,‬מוטיבים מצריים שיובאו מאמנים‬
‫דרומיים ופסיפסים אחרים המתארים סצינות מהמיתולוגיה היוונית‪-‬רומית‪ .‬ברום האתר הגענו לוילה רומית‬
‫מהמאה השלישית‪ .‬על ריצפת הטרקלין תוארו חגיגות אל היין והפריון דיוניסוס‪ .‬באחת המסגרות הופיעה‬
‫בשיא עדינותה ה"מונה ליזה של הגליל"‪ ,‬דמות נשית עדינה המשרתת את "רשות הטבע והגנים" בשווק‬
‫האתר‪ .‬הנקודה הגבוהה של גן לאומי ציפורי היא מצודה שנבנתה ע"י הצלבנים בראשית המאה ה‪,12 -‬‬
‫נהרסה ונבנתה מחדש במאה ה‪ 18 -‬ע"י דאהר אל עומר‪ ,‬השליט הבדואי של הגליל‪ .‬בקומה השנייה נהנינו‬
‫ממוזיאון קטן שבו ממצאים ניידים‪ ,‬אשר שפכו אור נוסף על חיי הקהילות השונות בציפורי וביניהן קהילה‬
‫יהודית גדולה שהיתה בשיאה במאה ה‪ 2-‬וה‪ 3 -‬כאשר המשנה נחתמת ע"י ר' יהודה הנשיא‪ ,‬אשר את ‪17‬‬
‫שנותיו הנועלות סיים בציפורי‪ .‬נכדו – ר' יהודה נשיאה היה אחד מפרנסי הקהילה והוא קבור צמוד ל"שביל‬
‫ישראל" ממערב לגן לאומי ציפורי‪ .‬ראינו את הכנסייה הצלבנית שמנציחה את הסבא והסבתא של ישוע –‬
‫יהויכין ואנה‪ ,‬כיום מוסד לילדים ערבים מנצרת המנוהל ע"י קבוצת נזירות קתוליות‪ .‬סיימנו את האתרים‬
‫בציפורי בביקור בבית הכנסת היחיד שנחשף ונחפר מתוך ‪ 18‬בתי כנסת ביישוב‪ .‬ראינו את הסממנים‬
‫היהודיים‪ ,‬מנורת שבעת הקנים‪ ,‬כרעי אריות‪ ,‬השופר‪ ,‬המחתה וכתובות הקדשה בארמית לצד כתובות יווניות‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫סיכום סיור ‪ /‬דני גספר‬

‫לאחר הביקור בגן הלאומי ממנו עוד צפינו אל רכס תורען‪ ,‬בקעת בית נטופה‪ ,‬הכפר הערבי רומנה‪ ,‬כפר‬
‫מנדא‪ ,‬חינתון‪ ,‬כאוכאב אל היג'א ודיר אל מכסור – כל אלו לכוון צפון‪ ,‬חזרנו לשביל הבשורה כדי ללכת קטע‬
‫חופף יחד עם שביל ישראל מעל להושעיה‪ .‬פגשנו שני צמדים של תיירים‪ ,‬אחד מאנגליה וזוג נוסף מגרמניה‬
‫ועוד גרמני בודד‪ ,‬מה שמוכיח‪ ,‬שהשביל הזה משווק בחו"ל והוא פעיל‪ .‬לצערי השביל עטוף ביותר מדי‬
‫ערימות אשפה בשולי הכפרים הערבים וחבל שכך‪ .‬הגענו אל הכפר משהד‪ ,‬בשוליו תל גת חפר – מקום‬
‫מגוריו של הנביא יונה בן אמיתי‪ .‬בכפר עצמו מקובל לזהות את קברו של נבי יונס בסמוך למסגד העתיק של‬
‫הכפר‪ .‬חצינו את הכפר ממערב למזרח ועברנו אל הכפר השכן כפר כנא‪ .‬כפר כנא הוא יישוב מעורב עם‬
‫קהילה נוצרית הולכת ומתדלדלת וקהילה מוסלמית גדולה‪ .‬הבטנו דרומה אל שולי העיר נצרת עילית‪ ,‬ראינו‬
‫כיצד כפר כנא עם בתי המידות שלה הולכת ומתפשטת דרומה ומזרחה‪ .‬ביקרנו בסמוך לשלוש כנסיות –‬
‫כנסייה יוונית‪-‬רומית‪ ,‬כנסייה יוונית‪ -‬אורתודוכסית והן היו סגורות‪ .‬הכנסייה שפתחה את שעריה בפנינו ובפני‬
‫הצליינים האינדונזים ואחרים‪ ,‬היא כנסיית "נס החתונה"‪ .‬במהלך הנס הראשון‪ ,‬ישוע הפך שישה כדי מים‬
‫שנשאבו מהמקום לשישה כדי יין‪ .‬אחד משיאי הביקור של הצליינים האינדונזים היה טקס נישואין‪ .‬ראינו כמה‬
‫זוגות שנישאו היום הזה בכנסיית "נס החתונה"‪ .‬נסו לתאר לעצמכם איזו התרוממות רוח ספיריטואליסטית‬
‫לצליין המגיע לארץ הקודש ונישא לבחירת ליבו במקום המיוחד הזה למאמין הנוצרי‪ .‬המשכנו את חציית‬
‫הכפר לכוון מזרח‪ ,‬הגענו ליער בית קשת כשאנחנו צופים צפונה אל עבר גוש הרי מירון‪ ,‬רכס תורען והעיר‬
‫צפת‪ .‬לכיוון דרום – הר תבור‪ ,‬על פסגתו כנסיית ההשתנות‪ .‬וכך לאחר ‪ 16‬ק"מ על שביל הבשורה ועוד ‪2‬‬
‫מחוץ לשביל באתר ציפורי‪ ,‬הגענו אל דרך המובילה אל בסיס צה"ל – שמשון‪ .‬במצטבר בשני ימי הטיול‬
‫בשביל הבשורה אנחנו עומדים על ‪ 23‬ק"מ‪ .‬פגשנו היום שלל פרחים‪ ,‬עצים‪ ,‬שיחים ובני שיח במלוא פריחתם‪,‬‬
‫כאשר טיפות הגשם שליוו אותנו בחלק מהסיור לא הפריעו‪.‬‬

‫מדריך‪ :‬דני גספר‬

‫מצגת‪:‬‬
‫אורי איתיאל‬

‫צלמים עמיתים‪:‬‬
‫קולין הופ‬
‫מתי עמלי‬
‫שמוליק זסלבסקי‬

‫מקורות‪:‬‬
‫"שבילים ארוכים בישראל"‬
‫יעקב סער ויגיל הנקין‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful