‫דג המעושר עם חלבון‬

‫הרב צבי שכטר‬
‫לפעמים מתברר שאיזה קאמפעני השתמש ברילי"ס איג'נט )‪(release agent‬‬
‫בלתי‪-‬כשר ועל אותו הבעל"ט שמו פירות כשרים‪ ,‬או ששמו מאכלות אסורות על‬
‫איזה דרא"ם )‪ (drum‬ושמו שמה פוטיט"ו צ'יפס כשרים‪ ,‬ובכה"ג קיי"ל דלא מהני‬
‫ששים‪ ,‬דאותו האיסור חשיב כבעין )ושלא כבתערובת בכלל( מאחר שהוא עומד‬
‫מבחוץ ועל גבי הפרי )או על גבי הפוטיט"ו צ'יפ(‪ ,‬ולא שייך לומר שמתבטל‪,‬‬
‫דבכדי לחול דין ביטול בעינן שתהי' שמה תערובת‪ ,‬וכאן שהאיסור על גבי המאכל‬
‫הכשר מבחוץ ויש בידינו אפשרות להסירו‪ ,‬אין זה בבחינת תערובת‪ ,‬אלא בעין‬
‫ממש‪ .‬אכן כאן לאחר שהכניסו את הפרוטי"ן ענריצ'מנט )‪ (protein enrichment‬הזה‬
‫אל תוך הדג – בהרבה מקומות‪ ,‬אף שברור שאיננו מתפשט בשוה‪] ,‬כי אין כאן לא‬
‫בישול ולא צליי' ולא מליחה שנוכל לומר שנתפשט טעם האיסור בשוה[‪ ,‬מכל‬
‫מקום‪ ,‬אינו נראה לומר שזה חשיב כבעין ממש‪ ,‬שהרי כעת – לאחר שהוכנס הנוזל‬
‫הזה )של הפרוטי"ן ענריצ'מנט( אל תוך הדג בחמישים מקומות‪ ,‬שוב אי אפשר‬
‫להוציאו ממנו‪.‬‬
‫ואפילו יעבור הקאמפענ"י על חוקי הממשלה‪ ,‬ויכניסו מאה אחוז )ולא‬
‫סתם מקצת( של פרוטי"ן מאיזה דג טמא‪ ,‬הרי לא נרגישו בטעימה‪ ,‬שהרי יש תמיד‬
‫מאה כנגדו‪ ,‬כי הפרוטי"ן הוא בערך חלק אחד מעשרה מהנוזל שמכניסים‪ ,‬ואותו‬
‫הנוזל הוא בערך אחד מעשרה מהדג אשר אליו מכניסים אותו‪ ,‬נמצא שתמיד יש‬
‫)בערך( צ"ט שיעורים של היתר נגד חלק האיסור‪ ,‬וממילא אף פעם לא יהי' נרגש‬
‫בטעימה‪.‬‬
‫ואף דלכאו' יש לטעון ולומר‪ ,‬דלדינא קיי"ל דחתיכה נעשית נבילה‬
‫אפילו בשאר איסורים‪ ,‬ואפילו בלח בלח‪ ,‬וכאן שאין ס' במים נגד הפרוטי"ן‬
‫האסור )אם נחוש שמא השתמשו במאה אחוז של פרוטי"ן של איסור(‪ ,‬הי' לנו‬
‫לומר שלא יתבטל לבסוף במאה‪ ,‬כי בתערובת הראשונה )הפרוטי"ן במים( לא הי'‬
‫שמה ששים‪ ,‬אכן נראה דזה אינו‪ ,‬דבגליון מהרש"א הביא מדברי הפוסקים דבספק‬
‫חנ"נ בשאר איסורים אזלינן לקולא‪ ,‬ואין זה רק מטעם ספק דרבנן לקולא ]כלומר‪,‬‬
‫דחנ"נ בשאר איסורים אינו אלא דרבנן‪ ,‬כמו שהכריע הש"ך להלכה[‪ ,‬דנימא‬
‫דבנידון דידן יש לנו לדונו כספק דאורייתא שנתגלגל להיות דרבנן; אלא מטעם‬
‫אחר הוא זה‪ ,‬דמאחר שבמקום הפסד מרובה קיי"ל דלא אמרינן חנ"נ בשאר‬
‫איסורים בלח בלח‪ ,‬מזה שמעינן שמעיקר הדין באמת לא קיימא לן חנ"נ בכה"ג‪,‬‬

‫דג המעושר עם חלבון‬

‫נה‬

‫אלא שהוא רק חומרא‪ ,‬ובמקום ספק מסתברא לומר שכמו שספק דרבנן לקולא‪,‬‬
‫הוא הדין נמי‪ ,‬וק"ו הוא ‪ -‬שספק "חומרא" לקולא‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬דלפי מקצת שיטות בתוס' )חולין צט‪ :‬ד"ה שאני( ציר דגים טמאים‬
‫רק אסור הוא מדרבנן‪ ,‬ובאיסור דרבנן נקט הגר"מ פיינשטיין בתשובה שאין‬
‫אומרים בכלל חנ"נ בלח בלח )שכן הבין בתשובת הרדב"ז שהובאה בפרמ"ג(‪ .‬ואף‬
‫דהפרמ"ג בעצמו לא כן הבין בכונת הרדב"ז‪ ,‬עדיין יש צד נוסף להקל בנידון דידן‪,‬‬
‫דהרמ"א הלא כתב שלא אמרינן חנ"נ בשאר איסורים אלא אם כן נודעה התערובת‪,‬‬
‫ולכאורה גדר ענין זה של נודעה וכו' היינו שהשאלה נוגעת אלינו כבר כעת –‬
‫בשעת התערובת הראשונה – וכאן‪ ,‬בשעה שמערבים הפרוטי"ן אל תוך המים‬
‫לכאורה אין כאן שאלה הנוגעת אלינו בכלל‪ ,‬דאף אחד אינו שותה אותה‬
‫התערובת‪ ,‬ואין קאמפענ"י של שומר מצוות הרוצה לדעת אם מותר להם להכניס‬
‫)=לערב( אותו המשקה )=התערבת הראשונה( אל הדגים הטהורים שלהם‪ .‬ומאחר‬
‫שכן‪ ,‬לא שייך לומר שכבר פסקנו על התערובת הראשונה שהיא אסורה‪ ,‬דאף יהודי‬
‫אחד אינו שואל לנו שאלה עליה‪ ,‬וממילא לא שייך לומר בכה"ג חנ"נ בשאר‬
‫איסורים‪ ,‬כי בשעה שהשאלה מגיעה לפנינו )דהיינו‪ ,‬בשעה שאנחנו קונים את הדג‬
‫המעושר בפרוטי"ן הזה‪ ,‬כלומר‪ ,‬במצב של התערובת השניה(‪ ,‬כבר יש אז מאה‪,‬‬
‫ושפיר מתבטל האיסור )אפילו נניח שיש שמה מאה אחוז של פרוטי"ן של איסור(‪.‬‬
‫ואף שהנוזל הזה עומד במקום מסויים בתוך תאי הדג‪ ,‬אין זה חשיב‬
‫בעין‪ ,‬דדוקא במקרה שאפשר להסירו מעל גבי חתיכת ההיתר נקרא שלא‬
‫בתערובת‪ ,‬או במקרה שניכר האיסור בהסתכלות‪ ,‬או שאפשר להכירו במישוש היד‬
‫)עבהגר"א ליו"ד סימן ק"ד סוף סק"ו(‪ ,‬או שאפשר להכירו ולהסירו בקל )עיין‬
‫רמ"א לסימן צ"ח ס"ד – שבנתערב ֵח ֵלב במרק‪ ,‬ונתבטל בששים‪ ,‬דבר קל הוא‬
‫להכניס את כל הקדירה אל תוך המקרר‪ ,‬והחלב יציף למעלה‪ ,‬ונוכל להסירו‪ ,‬ועל‬
‫אותו החלב אינם יכולים לסמוך על הביטול‪ ,‬דבאפשר להסירו בקלות לא מיקרי‬
‫"בתערובת"‪(.‬‬
‫וכן בתערובת של כלי של איסור בכלים כשרים‪ ,‬ואפשר בקלות להגעיל‬
‫את כולם בלי טירחא גדולה ומבלי הוצאות גדולות‪ ,‬אף בכה"ג יש דיעה בפוסקים‬
‫הנוקטת דאף זה חשיב כבעין‪ ,‬אבל כאן בהכניסו הנוזל הזה )של פרוטי"ן‬
‫ענריצ'מנט( אל תוך הדג‪ ,‬אי אפשר להסירו בקל‪ ,‬והרי זה כתערובת‪ ,‬ושפיר י"ל‬
‫שמאחר שאין טעם האיסור נרגש בדג הטהור‪ ,‬דשפיר מתבטל‪.‬‬

‫נו‬

‫מסורה‬

‫והנה בודאי נתערב איסור אל תוך היתר באופן שהתבטל‪ ,‬רוב הפוסקים‬
‫כתבו שמותר לקנות אותו המאכל‪ ,‬ואין בזה משום אין מבטלין וכו'‪ .‬אכן יש‬
‫חבורה של כמה מגדולי האחרונים שהחמירו בזה )עתשו' תורת חסד להרב‬
‫מלובלין חלק או"ח(‪ ,‬אם אפשר בקל לקנות מאכל אחר שאין בו שום תערובת של‬
‫איסור‪ ,‬ולא יעלה לו כל כך יותר במחיר המאכל‪ ,‬וגם לא יפסיד בנוגע לבריאותו‪.‬‬
‫וכעת שמעתי שרגילים לקנות ענריצ'ט דגים שכאלו בנורסינ"ג הומ"ז‬
‫)‪ ,(nursing homes‬כי החולים והזקנים צריכים חיזוק לבריאותם‪ ,‬ומסתברא שאינו‬
‫נכון להחמיר שמה בדוקא לקנות דגים בלתי‪-‬ענריצ'ט‪ .‬וכן י"ל לגבי בתי‪-‬חולים‪,‬‬
‫שאפילו לאותם האחרונים המחמירים‪ ,‬זהו דוקא בידוע בודאי שהתערב בו איסור‪,‬‬
‫אבל באינו ודאי שהתערב בו איסור‪ ,‬ואפילו כן התערב כבר התבטל‪ ,‬בכה"ג לא‬
‫שייך לומר שמעיקר הדין שבמה שיקנו מאכל זה‪ ,‬שיש בזה משום אין מבטלין‬
‫וכו'‪ ,‬דאין מבטלין וכו' אינו אלא דרבנן‪ ,‬וספק דרבנן לקולא‪.‬‬
‫אכן בתור עצה טובה הי' נ"ל לייעץ שבמלונים וברעסטורונט"ס שתחת‬
‫השגחה‪ ,‬מן הנכון למשגיח לדקדק שרק יקנו דגים בלתי‪-‬ענריצ'ט‪ ,‬שלא יכנסו לכל‬
‫עסק השאלה הנ"ל‪ .‬אבל בנורסינ"ג הומ"ז או בהוספיטל"ז – אין נראה לדקדק‬
‫להחמיר בזה‪ ,‬וכאמור‪.‬‬
‫צבי שכטר‬
‫עש"ק פ' שופטים‪ ,‬תשס"ה‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful