‫גיאולוגיה וגיאומורפולוגיה‬

‫יוני שטרן‬
‫בית הספר לתיירות‬
‫אוניברסיטת חיפה‬

‫תכנית הקורס‬
‫הכרות עם מדע הגיאולוגיה והגיאומורפולוגיה‬
‫• הבהרת התחום המדעי‪.‬‬
‫• אמונות מול תצפיות‪.‬‬
‫• תולדות התפתחות המדע‪.‬‬
‫• ענפי המחקר הגיאולוגי והגיאומורפולוגי‪.‬‬
‫מדע כדור הארץ‬
‫• שיטות לבדיקת חתך כדור הארץ‪.‬‬
‫• מבנה הקליפה של כדור הארץ‪.‬‬
‫• חום כדור הארץ‪.‬‬
‫• השדה המגנטי‪.‬‬
‫טקטוניקה של כדור הארץ – תיאוריית נדידת היבשות‬
‫• עדויות ותיאוריות לנדידת היבשות‪.‬‬
‫• הרכסים המרכז אוקיאניים‪.‬‬
‫• קצב התזוזות‪.‬‬
‫רעידות אדמה‬
‫• מדידת הרעידות וסולמות עוצמתן‪.‬‬
‫• היסטוריה גיאולוגית של רעידות בעולם ובארץ‪.‬‬

‫תכנית הקורס‬
‫תהליכי קימוט והרמה‬
‫• תנועות קימוט‪.‬‬
‫• תנועות שבירה והרמה‪.‬‬
‫• הדגמת התהליכים באזורנו‪.‬‬
‫הכרות עם המפה הגיאולוגית‬
‫• משמעות הצבעים‪.‬‬
‫• סימנים מוסכמים‪.‬‬
‫• השימוש במפה‪.‬‬
‫המפה הגיאולוגית של ארץ ישראל‬
‫• תהליך היווצרות יחידות הנוף בארץ ישראל‪ ,‬לאורך‬
‫ההיסטוריה הגיאולוגית‪.‬‬
‫סוגי מסלע‬
‫• מגוון סוגי הסלעים‪.‬‬
‫• שיטות זיהוי והגדרה‪.‬‬
‫• משפחות הסלעים העיקריות‪.‬‬

‫תכנית הקורס‬
‫סביבות ההיווצרות של סלעי התהום‬
‫• החומר המרכיב ותהליך ההיווצרות‪.‬‬
‫• סוגי המסלע‪.‬‬
‫• גופי חדירה פלוטוניים‪.‬‬
‫סביבות היווצרות וולקנית‬
‫• החומר המרכיב ותהליך ההיווצרות‪.‬‬
‫• סוגי המסלע‪.‬‬
‫• תופעות וולקניות‪.‬‬
‫סביבה ימית‪ ,‬חופית ואגמית‬
‫• החומר המרכיב ותהליך ההיווצרות‪.‬‬
‫• סוגי מסלע‪.‬‬
‫סביבה יבשתית‬
‫• החומר המרכיב ותהליך ההיווצרות‪.‬‬
‫• סוגי מסלע‪.‬‬
‫• מחשופים בארץ‪.‬‬

‫תכנית הקורס‬
‫סביבת התמרה (מטמורפוזה)‬
‫• החומר המרכיב ותהליך ההיווצרות‪.‬‬
‫• סוגי מסלע‪.‬‬
‫תהליכי בלייה‬
‫• בלייה כימית ותופעות קרסטיות‪.‬‬
‫• בלייה פיזית‪.‬‬
‫קרקעות‬
‫• תהליכים ביצירת הקרקע‪.‬‬
‫• סוגי קרקע שכיחים בישראל ‪ -‬זיהוי ומאפיינים‪.‬‬
‫המים על פני כדור הארץ‬
‫• מחזור המים‪.‬‬
‫• אוקיינוסים‪.‬‬
‫• קרחונים‪.‬‬
‫• מי תהום‪.‬‬
‫• אקוויפרים‪.‬‬
‫• מעיינות‪.‬‬

‫תכנית הקורס‬

‫מינרלים‬
‫• היווצרות מינרלים‪.‬‬
‫• שיטות לזיהוי מינרלים‪.‬‬
‫• מינרלים שכיחים בישראל‪.‬‬
‫המאובנים וחשיבותם‬
‫• תופעת ההתאבנות‪.‬‬
‫• חשיבות המאובנים‪.‬‬
‫• זיהוי מאובנים שונים‪.‬‬
‫סטרטיגרפיה‬
‫• משמעות הסטרטיגרפיה‪.‬‬
‫• חתך עמודי‪.‬‬
‫• יחידות הסלע והזמן‪.‬‬
‫• מישורי אי התאמה‪.‬‬
‫שעונים גיאולוגיים ‪ -‬פחמן ‪ ,14‬איזוטופים‪ ,‬רדיואקטיביות‪ ,‬פליאומגנטיזם‬
‫• גיל העולם‪.‬‬
‫• שיטת האיזוטופים‪.‬‬
‫• רדיואקטיביות‪.‬‬
‫• שיטת פחמן ‪14‬‬

‫ספרות עזר‬
‫• צפונות כדור הארץ ‪ /‬שלמה שובאל‪ ,‬הוצאת‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‪ .‬מהדורה מקוונת‪,‬‬
‫אתר כותר‪.‬‬
‫• גיאולוגיה בפטיש ישראלי ‪ /‬עמנואל מזור‪.‬‬
‫• כדור הארץ והסביבה – ספר לימוד בתיכון‪ .‬מהדורה‬
‫מקוונת‪ ,‬אתר כותר‪.‬‬

‫הכרות עם מדע הגיאולוגיה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גאיה – אלת האדמה‪ ,‬ממנה נבראו השמים‪ ,‬הים‬
‫והאלים האולימפיים‪.‬‬
‫גיאומורפולוגיה – עיצוב הנוף‪.‬‬
‫גיאוכרונולוגיה – קביעת גילאים גיאולוגים‪.‬‬
‫גיאוכימיה – חקר הרכב כימי של סלעים ומינרלים‪.‬‬
‫גיאופיזיקה – חקר פנים כדור הארץ‪.‬‬
‫פלאונטולוגיה – חקר המאובנים‪.‬‬
‫פדולוגיה – חקר הקרקעות‪.‬‬

‫מבנה כדור הארץ‬

‫היווצרות מבנה כדור הארץ‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫היווצרות כדור הארץ לפני כ‪ 4.5-‬מיליארד שנים‪.‬‬
‫אחרי ‪ 30‬מיליון שנים התהווה הירח‪.‬‬
‫גאואיד – אליפטי פחוס‪.‬‬
‫רדיוס‪ 6,356 :‬ק"מ בקטבים ובקו המשווה ‪6,378‬‬
‫ק"מ‪.‬‬
‫‪ 40,075‬ק"מ היקף בקו המשווה‪.‬‬
‫ציר הסיבוב בהטיה של ‪ 23.5‬מעלות‪.‬‬

‫מקורות המידע למבנה כדור הארץ‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫חומרים על פני כדור הארץ‪.‬‬
‫מטאורים ומטאוריטים‪.‬‬
‫התפרצויות וולקניות‪.‬‬
‫חומרים מהירח‪.‬‬
‫קידוחים‪.‬‬
‫בדיקות סיסמיות‪.‬‬
‫בדיקות מגנטיות‪.‬‬
‫בדיקות כבידה‪.‬‬
‫גרדיאנט גיאותרמי‪1000 :‬‬
‫מטר ירידה = ‪ 30‬מעלות‬
‫צלזיוס‪.‬‬

‫אלפרד וגנר ‪1880-1930‬‬
‫‪ – 1915‬פרסום ספרו "מקור‬
‫היבשות והאוקיינוסים"‪.‬‬
‫עדויות והוכחות ליבשת על‬
‫קדומה ולפיצול היבשת לתת‬
‫יבשות המוכרות כיום‪.‬‬
‫ספרו נדחה‪:‬‬
‫בגלל העדר המנגנון‪.‬‬

‫מתיאורית נדידת‬
‫היבשות‬
‫לתפיסה המקובלת‬
‫של טקטוניקת‬
‫הלוחות‪.‬‬

‫עדויות ואגנר‪:‬‬
‫• דמיון עולם החי של מדגסקר עם הודו‪.‬‬
‫• התאמה בין קווי החוף של האוקיאנוס האטלנטי‪.‬‬
‫• התאמה בין רכסי הרים – דרום אפריקה עם ארגנטינה‪ ,‬חוף השנהב עם ברזיל‪.‬‬
‫• התאמה ברצף גיאולוגי של סלעים הכוללים סלעי סחף קרחוניים‪.‬‬
‫• התאמה של סלעי משקע טרופיים‪.‬‬

‫תפרוסת חריצים המופיעים בסלעים‪ ,‬עדות לקיומם של קרחונים‬

‫הקרחון הגולש‪ ,‬נושא בבסיסו סחף של סלעים‬

‫פנתלסה‬

‫פנתלסה‬

‫הודו‬
‫אנטארקטיקה‬

‫לפני כ‪ 225 -‬מליון שנים‬

‫אוקיינוס‬
‫הטתיס‬

‫הודו‬

‫אנטארקטיקה‬

‫‪ 180‬מ"ש‬

‫‪ 225‬מ"ש‬

‫‪ 65‬מ"ש‬

‫‪ 135‬מ"ש‬

‫ממצאיו של הס‬
‫• מלחמת העולם ה‪ 2-‬הביאה לפיתוח‬
‫טכנולוגי – שכלול מכשירי מד ההד‬
‫ומכשירי הסונר‪.‬‬
‫• גילוי הרכס התת אוקייני‪.‬‬
‫• בשנת ‪ 1962‬מפרסם הס את מאמרו‬
‫"תולדות אגני האוקיינוסים"‪.‬‬

The Mid Atlantic Ridge

‫זרמי קונבקציה (זרמי מערבל)‬
‫)‪(convection currents‬‬

‫זרמי קונבקציה‬

‫זרמי קונבקציה‬
http://www.youtube.com/watch?v=p0dWF_3PYh4

‫שלבים בהתבקעות יבשת‬
‫והיווצרות אגן אוקייני‬

‫)‪(Divergent zone‬‬
‫(‪)Mid-Atlantic Ridge‬‬

‫רכס מרכז אוקייני‬

‫אירופה‬

‫אפריקה‬
‫קרום אוקייני‬
‫(בזלת)‬
‫קרום‬
‫יבשתי‬

‫קרום אוקייני‬
‫(בזלת)‬

‫אמריקה הצפונית‬

‫קרום‬
‫יבשתי‬

)subduction zone)

‫בזלת‬

‫גרניט‬

‫קרום יבשתי‬
‫(גרניט)‬

‫)‪)subduction zone‬‬

‫)‪(Divergent zone‬‬

‫סלעי משקע‬

‫קרום אוקייני‬
‫(בזלת)‬

‫אזור‬
‫הפחתה‬

‫אזור‬
‫פתיחה‬

‫רכס מרכז‬
‫אוקייני ‪-‬‬
‫אזור פתיחה‬

‫תעלות‬
‫אוקייניות ‪-‬‬
‫אזור הפחתה‬

‫גבול פתיחה (גבול התפשטות)‬
‫קיים באוקיינוסים וביבשות‪ .‬ראשיתו‬
‫של אזור פתיחה הוא בביקוע יבשות‬
‫ובהיווצרות עמק ביקוע (‪.(Rift valley‬‬
‫בהמשך שברי הלוח המתבקע‬
‫מתרחקים זה מזה ומתחיל להיווצר‬
‫אגן אוקייני שבמרכזו מתפתח רכס‬
‫מרכז אוקייני‪.‬‬

‫גבולות סגירה (גבול התכנסות)‬
‫גבול סגירה אוקיינוס – אוקיינוס‬
‫היווצרות תהום אוקיינית‪ ,‬קשתות‬
‫איים וימת שוליים‪ .‬שכיחות גבוהה של‬
‫התפרצויות געשיות‪ ,‬רעידות אדמה‪,‬‬
‫נחשולי צונאמי‪.‬‬

‫גבול סגירה אוקיינוס – יבשה‬
‫היווצרות תהום אוקיינית‪ ,‬שרשרת‬
‫הרים‪ ,‬התפרצויות געשיות‪,‬‬
‫רעידות אדמה ונחשולי צונאמי‪.‬‬

‫גבול סגירה יבשה – יבשה‬
‫היווצרות חגורת הרים‬
‫(התעבות הקרום היבשתי)‬

‫גבול חילוף (גבול טרנספורם)‬
‫העתקים הקיימים הן באוקיינוס והן‬
‫ביבשה‪ .‬נפוצים לאורך הרכס המרכז‬
‫אוקייני‪ ,‬יוצרים רעידות אדמה‪.‬‬

Passive continental margin )‫שולי יבשה סבילים (פאסיביים‬

(turbidites,
graded
bedding)
(Microfossil Ooze)

sand
Very thick sediments

muds
High-angle Normal Faults
Of Divergent Margin (Initial Rifting)_

Carbonate
and silica
ooze

An active continental margin )‫שולי יבשה פעילים (אקטיביים‬

‫תהום‬
‫מריאנה‬
‫יפן‬

‫איי מריאנה‬

‫פיליפינים‬

‫גואם‬

‫מבט מקרוב‬

‫יפן‬

‫תהום‬
‫מריאנה‬

‫איי מריאנה‬

‫גואם‬
‫‪ 10,911‬מ'‬
‫פיליפינים‬

,(Don Walsh)

‫הצוללת שבה ירדו לתהום היא מסוג בתיסקף )‪ .)Bathyscaphe‬חלקה הגדול של הצוללת בנוי‬
‫ממצוף גדול המחולק לתאים ממולאים בבנזין (קל מהמים) ומשני מכלים המכילים בתוכם‬
‫חלקיקי ברזל‪ .‬שחרור חלקיקי הברזל אל תוך המים יגרום לעלית הצוללת‪ .‬תא תצפית כדורי עם‬
‫חלון שקוף מחובר אל תחתית המצוף‪.‬‬

‫ז'אק פיקארד ודון וולש‪,‬‬
‫בתוך תא התצפית‪ ,‬צוללים‬
‫לתהום מריאנה ומגיעים‬
‫לעומק ‪ 10,911‬מ'‬

‫אזור‬
‫הפחתה‬

‫בזלת‬

‫הלוח האפריקני‬
‫אזור‬
‫פתיחה‬

‫גרניט‬
‫בזלת‬
‫בזלת‬

‫אזור‬
‫פתיחה‬

‫שוליים‬
‫פסיביים‬

‫אזור‬
‫פתיחה‬

‫שוליים‬
‫פסיביים‬

‫‪Afri‬‬

‫גרניט‬
‫‪a‬‬

‫בזלת‬

‫בזלת‬

‫גרניט‬

‫רעידות אדמה – איפה? ולמה?‬

‫‪Wilson cycle‬‬
‫מחזור ווילסון‬

Global plate velocities and boundaries

‫תבנית הרצועות המגנטיות‬
‫באגפי הרכס המרכז אוקייני‬
‫וסימטריה גילית של הבזלות‬
‫משני צידי הרכס‬

‫חתך סכמטי ברכס המרכז‬
‫אוקיאני המראה את תהליך‬
‫התבקעות קרקעית האוקיאנוס‬
‫על ידי חדירת חומר חם מתוך‬
‫האסתנוספרה‪.‬‬
‫שינויים בכיוון השדה המגנטי של כדור הארץ‬

‫קוטביות הפוכה‬

‫קוטביות נורמלית‬

Polarity of the Ocean Crust

‫אנומליות מגנטיות חיוביות ושליליות‬
‫משני צידי הרכס המרכז אוקייני‬

‫אסיה‬

‫אמריקה‬
‫צפונית‬

‫אירופה‬

‫האוקיינוס‬
‫השקט‬

‫אפריקה‬
‫אוקיינוס‬
‫ההודי‬

‫אמריקה‬
‫דרומית‬
‫אוסטרליה‬

‫אמריקה‬
‫צפונית‬
‫אפריקה‬

Seafloor Spreading & Magnetic Striping

1) Mid-ocean ridge topography with magma chamber below,
2) Magma rises and new ocean plate spreads away from ridge.
3) Magnetic stripes form in igneous rocks containing iron as they
move away from ridge.

Plate Movement at Hot Spot

What Is the Driving
Mechanism of Plate
Tectonics?

Most geologists accept some type of •
convective heat system
as the basic cause –
of plate motion –

In one possible
model,
 thermal

convection

cells
 are restricted to the
asthenosphere

What Is the Driving
Mechanism of Plate
Tectonics?

In a second model, the entire mantle is •
involved in thermal convection.
In both models,
 spreading

ridges
mark the rising
limbs of
neighboring
convection cells
 trenches occur
where the
convection cells
descend back into

Arthur Holmes
1928 Mechanism for Plate Movement
Interior of Earth has sluggish convection
(transport of heat from core); hot stuff
rises, cool stuff sinks
New ocean crust injected into ocean floor
(where?)

A diagram from 1928 that Holmes used to explain his
hypothesis (the top is the before picture of the
convection current rifting the continental block and the
bottom is the ocean that is created in between).

Maurice Ewing
1947-1959 Mapping the seafloor

Drummond Matthews

Fred Vine

Very Old
Older
Old
New
Newest

1963 "Magnetic Anomalies Over Ocean Ridges"
Vine-Matthews-Morley Hypothesis
Using Magnetometer
Discovered “Zebra stripes”
Indicating polar reversals
in seafloor and age distances
From mid Ocean Ridge

Mid ocean Ridge

Tuzo Wilson
1963 “A Possible Origin of the Hawaiian Islands”
1965 ”A New Class of Faults and their Bearing on Continental Drift ”
-

Transform faults: opposite sense of movement than expected
There are cracks in the continents similar to those on the ocean floor.
The lithosphere is broken into separate sections called plates.
Plates can carry both continents or parts of the ocean floor.

Transform Fault Boundary

Sea-Floor Spreading: Movement at ridges
Axis of the oceanic ridge is offset by transform (strike-slip) faults
which produce lateral displacement. Ridges and rifts indicate
movement.

‫טקטוניקת הלוחות באזורנו‬

‫* לוח ערב נע שמאלה ביחס לסיני‬
‫* ים סוף הולך ומתרחב‬
‫* אזור הרי הזגרוס‪-‬טאורוס נלחץ‬

Continental Divergent Margins
African Rift Valley

B

A

‫מיקומו של ים‬
‫המלח כחלק‬
‫מהשבר הסורי‬
‫אפריקאי‬

‫עומק הביקוע עד ‪ 13‬ק"מ!‬
‫‪B‬‬

‫‪A‬‬

‫‪B‬‬

‫חתך גיאולוגי לעומק הבקע‬

‫‪A‬‬

‫ים המלח הוא המקום הנמוך‬
‫ביותר בעולם‬
‫גובהו היום ‪ 425‬מטר מתחת לפני הים!‬

‫אופיוליטים‪ :‬פיסות סלע של קרום אוקייני המורמים אל היבשה בסביבת אזורי‬
‫הפחתה‪ .‬בהרי הטרודוס‪ ,‬במרכז קפריסין נחשף חתך של אופיוליט ובו כל יחידות הסלע‬
‫המוכרות מהחתך האוקיני‪ .‬מבט מפורט מלמד שהקרום האוקיני החשוף כאופיוליטים‬
‫בהרי הטרודוס מקביל לקרום אוקייני של ימת שולים ולא של רכס מרכז אוקיני‪.‬‬

‫א‪ .‬החלק התחתון כולל סלעי פרידוטיט העשיר במינרלים אוליבין ופירוקסן‬
‫השייכים למעטפת העליונה ונוצרים בעומק של יותר מ ‪ 10‬ק"מ‪ .‬חלקים‬
‫גדולים של הפרידוטיט בקפריסין עברו החלפה הידרותרמלית והפכו‬
‫לסרפנטין (אסבסט)‪ .‬מקור המים הוא כנראה מי ים שחדרו לאורך העתקים‬
‫באזור הרכס המרכז אוקיני‪.‬‬
‫בקפריסין פעלו במאה הקודמת מחצבות גדולות של סרפנטין (אסבסט)‬
‫ואולם אלו נסגרו בעקבות הזיהוי של הסרפנטין כחומר מסוכן‪ ,‬בגלל המבנה‬
‫המחטני של הגבישים‪.‬‬

‫ג‪ .‬מעל הדייקים מצויה בזלת המופיעה בשלוש צורות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬בזלת כרים )‪ - (pillow laba‬נוצרה בקרקעית האוקיאנוס בעומק ‪ 4‬ק"מ כאשר לבה זרמה‬
‫והתקררה בתנאים "שקטים"‪.‬‬
‫‪ .2‬זכוכת וולקנית שנוצרה כאשר המגמה התקררה מהר מאוד ולעיתים במצב של‬
‫התפוצצויות קטנות של המגמה‬
‫‪ .3‬בזלת פורפירית עשירה בגבישי אוליבין בקוטר של מספר מ"מ‪ .‬האוליבין התגבש במעמקי‬
‫האדמה והגיע לפני השטח ע"י לבה כחלק מהתפרצות וולקנית‪.‬‬

‫המגע בין הדייקים ללבת הכרים‬

‫העתק שמאלי עם פיתול שמאלי‬

‫העתק שמאלי עם פיתול שמאלי‬
‫ים המלח‬

‫העתק ימני עם פיתול שמאלי‬

‫העתק ימני עם פיתול שמאלי‬
‫הר החרמון‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful