‫גיאולוגיה לקורס מורי דרך ‪ /‬יוני שטרן‬

‫שיעור חמישי‬
‫הידרוספרה ומי תהום‬
‫לוח הזמן הגיאולוגי ועיצוב הנוף בארץ ישראל‬

‫הידרוספרה‬
‫הידרוספרה‪ :‬מעטפת הנוזלים מסביב לכדור הארץ‪.‬‬
‫ההידרוספרה היא אחת מתוך ‪ 4‬קליפות כדוריות העוטפות את כדור‬
‫הארץ‪.‬‬

‫ליתוספרה – מעטפת הסלעים‬
‫אטמוספרה – מעטפת האויר‬
‫ביוספרה – מעטפת החיים‬
‫הידרוספרה – מעטפת המים‬
‫ההידרוספרה באמצעות מגוון תהליכים פיזיקליים‪ ,‬כימיים וביולוגיים‬
‫הקשורים לתכונות המיוחדות של המים היא המחברת את שלוש‬
‫הספרות האחרות זו לזו‪.‬‬

‫מחזור המים בטבע‬

Distribution of Water on Earth

‫התפלגות המים בכדור הארץ‬

‫המאגר‬

‫נפח‬
‫(מליון ק"מ מעוקב)‬

‫נפח יחסי (‪)%‬‬

‫זמן שהייה‬

‫‪1320‬‬

‫‪97.2‬‬

‫‪ 3000‬שנים‬

‫קרחונים‬

‫‪30‬‬

‫‪2.15‬‬

‫‪ 103‬שנים‬

‫מי תהום רדודים‬
‫‪ 0-750‬מ'‬

‫‪4‬‬

‫‪0.31‬‬

‫‪ 102‬שנים‬

‫מי תהום עמוקים‬
‫‪ 750-4000‬מ'‬

‫‪4‬‬

‫‪0.31‬‬

‫‪ 104‬שנים‬

‫אגמים מתוקים‬

‫‪0.12‬‬

‫‪0.009‬‬

‫‪ 10‬שנים‬

‫אגמים מלוחים‬

‫‪0.1‬‬

‫‪0.008‬‬

‫‪ 102‬שנים‬

‫רטיבות מי הקרקע‬

‫‪0.07‬‬

‫‪0.005‬‬

‫‪ 102‬שנים‬

‫נהרות‬

‫‪0.001‬‬

‫‪0.0001‬‬

‫‪ 10‬ימים‬

‫אטמוספרה‬

‫‪0.013‬‬

‫‪0.001‬‬

‫‪ 10‬ימים‬

‫אוקינוסים וימים‬

‫מאגרים ותנועת מים‬
‫מאגרי מים‬
‫אטמוספרה‬
‫אוקינוסים וימות‬
‫אגמים ומאגרים‬

‫תנועות מים‬
‫משקעים‬

‫נגר עלי ונחלים‬

‫נחלים ונהרות‬

‫התאיידות‬

‫‪wetlands‬‬

‫תנועת אדים‬

‫מים ביולוגיים‬

‫חידור‬

‫מי תהום‬

‫חלחול‬

‫קרח‬
‫מים בקרקע‬

‫זרימת מי תהום‬

‫השלבים העיקריים במחזור המים‬
‫‪‬מים מתאדים מגופי מים וצמחיה (‪)Evapotranspiration‬‬
‫‪ ‬אדי המים עולים‪ ,‬מתעבים‪ ,‬יוצרים עננים (‪)condensation‬‬

‫‪ ‬העננים מורידים משקעים מעל היבשת (‪)Precipitation‬‬
‫‪ ‬טיפות הגשם יורדות לקרקע ישירות או דרך תחנת ביניים –‬
‫הצמחייה (‪)Interception‬‬
‫‪‬חלק מן המים מתאדים ישירות מהצמחייה (‪)Transpiration‬‬
‫‪‬חלק מן המים הופכים לזרימה עילית – נגר עילי (‪)Runoff‬‬

‫‪‬חלק מן המים חודרים לקרקע (‪)Infiltration‬‬

‫מים בקרקע (הדילמה של טיפת המים)‬
‫‪ ‬התאיידות‬
‫‪ ‬נגר עלי‬
‫‪ ‬חידור‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫זרימה כנגר תת קרקעי (‪)Subsurface flow‬‬
‫חלחול למי תהום‬

‫התפתחות נגר עלי‪:‬‬
‫קרקע רוויה – נגר עלי ברוויה‬
‫עוצמת הגשם גבוהה מכושר החידור של הקרקע‬

‫נגר עלי ותת קרקעי‬

Interception

‫התאיידות‬
‫‪ Evaporation‬התאיידות – מגופי מים‬
‫‪ Transpiration‬דיות – מצמחיה ובעלי חיים‬
‫‪ - Evapotranspiration‬כלל המים המתאדים‬
‫התאיידות ריאלית – כמות המים המתאדה בפועל‬
‫התאיידות פוטנציאלית – כמות המים אשר יכולה להתאדות‬
‫במידה ואין הגבלה של מים‪.‬‬
‫ההתאיידות הריאלית שווה להתאיידות הפוטנציאלית ממשטחי מים‬
‫או אזורים מיוערים‬

‫‪ .1‬חידור ‪infiltration -‬‬
‫תהליך בו המים עוברים מפני הקרקע לתוכה‬
‫‪ .2‬חילחול – ‪percolation‬‬
‫תהליך של מעבר המים בתוך הקרקע כלפי מטה‪,‬‬
‫לעומק ולצדדים‪.‬‬

‫הכוחות הפועלים על מים‬
‫עם כניסתם לקרקע‪:‬‬
‫‪ .1‬כוח הכובד – מושך‬
‫את המים לעומק תוך‬
‫הדחה של האויר‬
‫המצוי בחללים‬
‫‪ .2‬כוחות קפילריים –‬
‫יוצרים יניקה‪,‬‬
‫המתנגדת לכוח‬
‫הכובד‪ ,‬וגורמת‬
‫לספיחת מים סביב‬
‫הגרגרים בצורת קרום‪.‬‬

‫תווך נקבובי‬

‫א‪ .‬קרקע יבשה – אויר ומים בחללים‬

‫ב‪ .‬בתחילתו של תהליך החידור פועלים‬
‫כוחות היניקה אשר יוצרים קרום מים‬
‫סביב החלקיקים ההולך וגדל עם המשך‬
‫ההרטבה‪ .‬עם העליה בעובי הקרום קטן‬
‫כוח היניקה‪ ,‬וכוח הכובד הופך להיות‬
‫הדומיננטי‪ .‬השינויים בשני הכוחות‬
‫פועלים עד למצב בו נוצר שיוויון בין כושר‬
‫החידור (כוחות היניקה) לבין כושר‬
‫החלחול (כוח הכובד)‪ .‬במצב זה כל המים‬
‫החודרים לקרקע מחלחלים לעומק‪.‬‬
‫ג‪ .‬עם הפסקת הגשם‪ ,‬מתקיימים‪:‬‬
‫עליה נימית‪ ,‬הניקוז הגרוויטטיבי‪,‬‬
‫התייבשות חלקה העליון של הקרקע‪.‬‬

‫אחוז המים החודרים מותנה במספר גורמים‬
‫כמות המשקעים‪ ,‬אופן ירידתם ואופיים (עוצמות‬
‫המשקעים‪ ,‬סוג‪ :‬גשם‪ ,‬שלג או טל)‪.‬‬

‫טיב המצע הסלעי‪ :‬סוג הסלע‪ ,‬סוג הקרקע‪.‬‬
‫טופוגרפיה מקומית‪ :‬בעיקר שיפוע‪.‬‬

‫מידת הסידוק של הסלע‪ ,‬שכבתיות בסלעי משקע‪.‬‬

‫חדירות ‪-Permeability‬‬

‫כושר הסלע להעביר דרכו נוזל‬
‫נקבוביות ‪-Porosity‬‬
‫היחס בין נפח החללים בסלע לבין‬
‫הנפח הכללי של הסלע‪ .‬יחס זה‬
‫מבוטא באחוזים‪.‬‬

‫סלע חדיר‬

‫סלע לא‬
‫חדיר‬

‫סלע נקבובי‬

‫סלע לא‬
‫נקבובי‬

‫אבן חול‬
‫קונגלומרט‬

‫גיר סדוק‬
‫דולומיט‬

‫חרסית‬
‫פצלים‬

‫קירטון‬
‫חוואר‬

‫סלעים חדירים‪ :‬אבן חול נקבובית וגיר סדוק‬

‫סלע חדיר‬
‫ונקבובי‬

‫סלע חדיר‬
‫ולא נקבובי‬

‫מידת הנקבוביות של כמה מן הסלעים הנפוצים‬
‫הסלע‬
‫קרקע‬
‫חרסית‬
‫חול‬
‫חלוקים‬
‫אבן חול‬
‫גיר‬
‫גרניט‬

‫נקבוביות באחוזים‬
‫‪50-60‬‬
‫‪45-55‬‬
‫‪30-40‬‬
‫‪30-40‬‬
‫‪10-20‬‬
‫‪1-10‬‬
‫‪1-2‬‬

‫תכונות הידראוליות אופייניות של קרקעות וסלעים‬
‫סוג הקרקע או הסלע‬
‫חלוקים‬
‫קרקע חולית‬
‫קרקע לס‬
‫קרקע חרסיתית‬
‫אבן חול‬
‫גיר ודולומיט‬
‫חואר‬
‫בזלת סדוקה‬

‫מוליכות הידראולית (מ' לשניה)‬
‫‪10-1-10-2‬‬
‫‪10-5-10-2‬‬
‫‪10-9-10-5‬‬
‫‪10-13-10-9‬‬
‫‪10-10-10-4‬‬
‫‪10-5-10-3‬‬
‫‪10-13-10-9‬‬
‫‪10-13-10-9‬‬

‫נגר עילי‬
‫‪ ‬קצב החידור זהה או גדול מעוצמת הגשם – אין נגר‬
‫‪ ‬עוצמת הגשם גבוהה מקצב החידור הסופי – נגר עילי בהתאם לעוצמת‬
‫הגשם‬
‫‪ ‬עליה במפלס מי תהום גרמה לרוויה של כל הקרקע – נגר עילי = כל‬
‫הגשם‬

‫הגורמים לכמויות שונות של גשם עודף בפני שטח שונים‬
‫בקרקעות‬

‫בסלע‬

‫‪ ‬מידת היובש‬
‫ההתחלתית‬

‫‪ ‬מידת הבליה‬

‫‪ ‬אחוז מינרלי החרסית‬

‫‪ ‬אחוז החלק הסדוק ועומק‬
‫הסדקים‬

‫‪ ‬אחוז הכיסוי הצמחי‬

‫‪ ‬צומח (אם קיים)‬

‫‪ ‬סוג הצומח‬

‫כמות הנגר העילי – ביטוי ליחסי הגומלין בין תכונות‬
‫פני השטח לבין תכונות הגשם‬

‫מי תהום – הגדרות‬
‫• אקווה (אקוויפר‪ ,‬בלטינית‪ :‬נושא מים)‪ :‬שכבת סלע שאוצרת‬
‫(אוגרת) מים‪ .‬זו שכבת סלע נקבובית וחדירה שבתוכה נאגרים‬
‫מי התהום והם יכולים לזרום דרכה‪ .‬דוגמאות לסלעים‪ :‬אבן חול‪,‬‬
‫קונגלומרט‪ ,‬גיר ודולומיט‪.‬‬
‫• אקוויקלוד (חוסם מים)‪ :‬שכבה עוצרת מים‪ ,‬זו שכבה בלתי חדירה‬
‫שמים אינם יכולים לעבור דרכה ועל כן לא ניתן להפיק ממנה‬
‫מים‪ .‬דוגמאות לסלעים‪ :‬חרסית‪ ,‬פצלים‪ ,‬חוואר‪.‬‬
‫• אקוויטרד‪ :‬שכבת סלע שיכולת זרימת המים בתוכה היא בינונית‪.‬‬
‫דוגמאות לסלעים‪ :‬קירטון וסלעי יסוד סדוקים‪.‬‬

‫אזור‬
‫בלתי‬
‫רווי‬

‫אזור רווי‬

‫חרוט שפילה‪ :‬שאיבת המים בבאר גורמת לירידה מקומית במפלס מי התהום‪.‬‬
‫צורת השפילה סביב הבאר דומה לחרוט שקודקודו פונה כלפי מטה‪.‬‬

‫חרוט שפילה‬

‫באר ארטזית‪ :‬באר שהמים עולים בה מאליהם‪ ,‬ללא שאיבה‪ .‬באר כזאת נקדחת אל‬
‫תוך אקווה כלואה‪ ,‬לרוב במרכזו של מבנה קער‪ ,‬מי התהום נמצאים גבוה יותר בשולי‬
‫מבנה הקער מאשר במרכזו‪ .‬המים נובעים לפי חוק כלים שלובים‪.‬‬

‫אקויפר‬
‫כלוא‬

‫צורות נוף ותנועת מים באזור קרסטי‬

‫‪ 640‬מלמ"ק‬

‫‪ 170‬מלמ"ק‬
‫ה‬

‫‪ 40‬מלמ"ק‬

‫‪ 140‬מלמ"ק‬
‫‪ 250‬מלמ"ק‬
‫‪ 100‬מלמ"ק‬

‫‪ 360‬מלמ"ק‬

‫מפת האקוויפרים‬
‫ופוטנציאל המים‬
‫הטבעיים בישראל‬

‫‪ 55‬מלמ"ק‬

‫הנתונים הם הערכות על פי ממוצעים רב‬
‫שנתיים‪ .‬הפקת כמויות המים משתנה‬
‫מתקופה לתקופה‪ ,‬בהתאם לכמות הזמינה‬
‫במאגרים‪.‬‬

‫סה"כ פוטנציאל המים‬
‫המתחדשים בישראל‪:‬‬
‫‪ 1,755‬מלמ"ק‬
‫מתוך גבירצמן‪,‬ח‪ :‬משאבי המים בישראל‬

‫מפת מתקני התפלת‬
‫מי ים בישראל‪2010 ,‬‬
‫חדרה‪ 120 :‬מלמ"ק‬

‫פלמחים‪ 30 :‬מלמ"ק‬
‫אשקלון‪ 110 :‬מלמ"ק‬

‫סה"כ מי ים מותפלים‬
‫‪ 260‬מלמ"ק‬

‫מקורות הספקת המים לפי צרכנים‪( 2008 ,‬מלמ"ק)‬
‫חקלאות‬

‫תעשיה‬

‫צריכה‬
‫עירונית‬

‫גורמי‬
‫חוץ‬

‫סה"כ‬

‫שפירים‬

‫‪491‬‬

‫‪89‬‬

‫‪755‬‬

‫‪100‬‬

‫‪1435‬‬

‫קולחים ושפד"ן‬

‫‪399‬‬

‫מליחים‬

‫‪189‬‬

‫שיטפונות‬

‫‪43‬‬

‫סה"כ‬

‫‪1122‬‬

‫‪32‬‬

‫‪1‬‬

‫‪400‬‬

‫‪3‬‬

‫‪224‬‬
‫‪43‬‬

‫‪121‬‬

‫‪759‬‬

‫‪100‬‬

‫‪2102‬‬

‫א‪ .‬המפעלים באשקלון ובפלמחים סיפקו ‪ 153‬מלמ"ק מי‪-‬ים מותפלים‪ .‬נוסף לכך סופקו ‪ 24‬מלמ"ק‬
‫מהתפלת מליחים‪ ,‬במיוחד באילת ובערבה‪ .‬כל אלה נכללו בשפירים‪.‬‬
‫ב‪ .‬גורמי החוץ הם ממלכת ירדן ( ‪ 45‬מלמ"ק) ושטחי הרשות הפלסטינית‪.‬‬
‫ג‪ .‬שנת ‪ ,2011‬יש להוסיף כ‪ 150 -‬מלמ"ק ממתקן ההתפלה שבחדרה‬

‫מתוך ‪ :‬ועדת החקירה הממלכתית בנושא‬
‫ניהול משק המים בישראל‪ ,‬מרץ ‪2010‬‬

‫שאיבה מעל לפן הביני והיווצרות קונוס מלוח‬

‫פן ביני ימי‪ :‬משטח המגע בין מי התהום לבין מי הים בקרבת חוף הים‪ .‬זהו הגבול באקווה בין‬
‫מי התהום המתוקים של היבשה לבין מי התהום המלוחים של הים‪.‬‬

‫המוביל הארצי‬

‫המוביל הארצי – חתך אורך‬

‫הפקה מהאגנים הראשיים‬
‫‪ 2005 – 1997‬ותחזית ל‪2006 -‬‬
‫‪1000‬‬

‫‪838‬‬

‫‪801‬‬
‫‪667‬‬

‫‪728‬‬

‫‪704‬‬

‫‪720‬‬
‫‪56‬‬

‫‪80‬‬

‫‪650‬‬

‫‪760‬‬
‫‪800‬‬

‫‪112‬‬
‫‪90‬‬

‫‪80‬‬

‫‪189‬‬
‫‪196‬‬
‫‪203‬‬

‫‪225‬‬

‫‪247‬‬

‫‪768‬‬

‫‪647‬‬

‫‪218‬‬

‫‪70‬‬

‫‪900‬‬

‫‪600‬‬
‫‪350‬‬

‫‪200‬‬

‫‪284‬‬

‫‪231‬‬
‫‪277‬‬
‫‪294‬‬

‫‪527‬‬
‫‪366‬‬

‫‪401‬‬

‫צפי ל‪2006 -‬‬

‫‪2005‬‬

‫‪287‬‬

‫‪486‬‬

‫‪414‬‬
‫‪153‬‬
‫‪2002‬‬

‫‪2001‬‬

‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬

‫‪376‬‬
‫‪160‬‬

‫‪700‬‬

‫‪386‬‬

‫‪230‬‬

‫‪200‬‬
‫‪100‬‬

‫‪94‬‬
‫‪0‬‬

‫‪2004‬‬

‫‪2003‬‬

‫אגן החוף‬

‫ירת"ן‬

‫‪2000‬‬

‫‪1999‬‬

‫‪1998‬‬

‫‪1997‬‬

‫כנרת‬

‫(*) ‪ -‬בשנת ‪ 2005‬התווספו לאספקה במערכת הארצית כ‪ 24 -‬מלמ"ק מים מותפלים ממתקן אשקלון‪.‬‬
‫(**) – בשנת ‪ 2006‬יתווספו לאספקה במערכת הארצית ‪ 100‬מלמ"ק מים מותפלים ממתקן אשקלון‬

‫דרך היווצרות מעיינות שכבה‬

‫אקוויפר‬

‫(גיר או דולומיט‬
‫נקבוביים)‬

‫(מעיינות)‬
‫אקוויקלוד‬

‫‪marl, clay or chalk‬‬

‫(חוואר חרסית או קירטון אטימים)‬

‫סוגי מעיינות‬

‫חרסית‬
‫מעיין שכבה‬

‫מעיין קרסטי‬
‫("מעיין פועם")‬

‫חרסית‬

‫מעיין העתק‬

‫מעיין קרסטי‬

‫עין עקב‬

‫גייזר‪ :‬זוהי מזרקה של מי תהום‬
‫חמים‪ ,‬מעורבים באדים‪ ,‬הפורצים אל‬
‫פני השטח בזמנים קצובים‪ .‬מקור‬
‫חומם של המים הוא לרוב בירידת מי‬
‫התהום אל קירבת גוף מגמתי חם‪.‬‬

‫עיצוב הנוף בארץ ישראל‬
‫בהתאמה ללוח הזמנים הגיאולוגי‬

‫מושגים‬
‫זמן יחסי‪ :‬ציון אירועים ותהליכים גיאולוגים האחד ביחס לשני ללא‬
‫קביעת תאריך מדויק‪.‬‬
‫זמן מוחלט‪ :‬קובע את הזמן המדויק (בשנים) שבו נוצרה יחידה‬
‫גיאולוגית או שבו התרחש אירוע גיאולוגי‪.‬‬
‫תארוך יחסי לפי מאובנים‪ :‬כל קבוצת מאובנים התקיימה בתקופת‬
‫זמן קבועה ועל פי הופעתם או היעדרם של מאובנים ניתן לבצע‬
‫תארוך יחסי של סלעי משקע‪.‬‬
‫מאובן מנחה‪ :‬מין של יצור אשר התקיים בפרק זמן יחסית קצר‬
‫במהלך הזמן הגיאולוגי ותפוצתו רחבה (לדוגמא טרילובט הוא‬
‫מאובן מנחה לפליאוזואיקון)‪.‬‬

‫יחידת זמן‪ :‬יחידה כרונולוגית המשמשת לתיארוך רצף סלעים על‬
‫פי הגיל בלבד ואינה מתייחסת למסלע‪.‬‬
‫יחידות הזמן מחולקות מהקדומה ביותר (תחתית הסולם) לצעירה‬
‫ביותר (ראש הסולם)‪ .‬יחידות אלו מחולקות לפרקי זמן שונים‪ :‬עידן‪,‬‬
‫תור‪ ,‬תקופה‪.‬‬
‫יחידת סלע‪ :‬יחידה ליתוסטרטיגרפית המשמשת לתיארוך רצף‬
‫הסלעים על פי המסלע ומיקומו בטור הסלעים‪.‬‬
‫יחידות סלע מחולקות על פי המסלע ושמן ניתן להן לפי המיקום‬
‫הראשון שהן הוגדרו בחתך הגיאולוגי‪ .‬יחידות הסלע מחולקות‬
‫לחבורה‪ ,‬תצורה ולפרט‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬בחבורת המסלע הר הצופים (בעיקר קירטון וחוואר)‬
‫המופיעה גם בהרי אילת נכללות שלוש תצורות שונות‪ :‬תצורת‬
‫סיירים‪ ,‬תצורת ע'רב ותצורת טקיה‪.‬‬

‫שלבי היווצרות הנוף בארץ ישראל (עיקרים)‬
‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬

‫‪.3‬‬

‫‪.4‬‬

‫‪.5‬‬

‫היווצרות הקשת הסורית‪ :‬בסוף תקופת הטורון – תחילת תקופת הסנון החל להתרחש‬
‫קימוט על קרקעית הים שהציף אז את אזורנו‪ .‬קימוט זה שהחריף בתקופת הפליאוקן‬
‫יצר את מערכת הקמטים של הקשת הסורית‪.‬‬
‫נסיגת אוקיינוס הטתיס‪ :‬בתקופת האיאוקן העליון החלה נסיגה של אוקיינוס הטתיס‬
‫שקודם לכן באיאוקן התיכון הציף את כל המזרח התיכון‪ .‬בתקופת האוליגוקן התחתון‬
‫נחשף אזור הנגב לתנאים יבשתיים (הים נסוג) ובתקופת האוליגוקן העליון נחשפו‬
‫לתנאים אלה מרכז הארץ וצפונה‪ ,‬למעט מישור החוף‪.‬‬
‫היווצרות משטח הסחיפה‪ :‬במהלך האוליגוקן התרחשו באזורנו תהליכי בלייה וסחיפה‬
‫יבשתיים שיצרו נוף מתון‪ .‬בסוף האוליגוקן ובתחילת המיוקן השתרע באזורנו משטח‬
‫סחיפה נרחב ושטוח הדומה למישור גידוע (פנפליין) שנוקז מערבה אל הים התיכון‪.‬‬
‫התפתחות שדרת ההר של ישראל‪ :‬התרוממות טקטונית לאורך ארץ ישראל למן‬
‫המיוקן יצרה את שדרת ההר של ישראל‪ .‬בשדרת ההר נכללים מבני ההעתקה בגליל‬
‫ומבנים קמרוניים בשומרון‪ ,‬ביהודה ובנגב‪ .‬קמרון אנטיקלינוריום (קמר ראשי אדיר‬
‫מימדים) רחב שעליו קערים משניים וקמרים משניים קטנים יותר‪ ,‬למשל קמרון הרי‬
‫יהודה‪.‬‬
‫התפתחות בקע ים המלח‪ :‬בתחילת המיוקן נוצר ההעתק של בקע ים המלח והערבה‬
‫ובתחילת הפליוקן התפתח לאורכו שקע טופוגרפי‪ .‬התרוממות שדרת ההר והשתפלות‬
‫בקע ים המלח יצרו הפרשי גבהים של יותר מאלף מטרים‪.‬‬

‫חתך רוחב גיאולוגי ‪ -‬מישור החוף‪ ,‬שפלת יהודה‪ ,‬הרי יהודה‪ ,‬מדבר‬
‫יהודה‪ ,‬ים המלח‪ ,‬הרי מואב‬

‫מפת תבליט סכמתית – גליל תחתון‬

‫הרי הגליל העליון‬
‫בקעת בית הכרם‬
‫רמת ארבל‬
‫רמת פוריה‬

‫רמת סירין‬

‫על פי יהודה זיו‬

‫גליל תחתון מרכזי ‪ -‬חתך טופוגרפי מוכלל‪ ,‬דרום צפון‬
‫צפון‬

‫דרום‬

‫הרי הגליל העליון‬
‫רכס‬
‫שגור‬
‫בקעת‬
‫סכנין‬

‫הר תרען‬

‫הערות‪:‬‬
‫‪ .1‬הפסגה הגבוה בגליל התחתון היא הר כמון ‪ 602‬מ' (ברכס שגור)‬
‫‪ .2‬רכסי הגליל התחתון הם הורסטים והבקעות הן גרבנים (קווי העתק מפרידים בין הרכסים לבקעות)‬
‫‪ .3‬הר תרען יקרא פעמים רכס תרען ‪.‬‬
‫‪ .4‬בקעת תרען נקראת גם בקעת רימון‬

‫בקעתתרע‬
‫ן‬

‫עמק יזרעאל‬

‫בקעת‬
‫בית‬
‫הכרם‬

‫רכס יטבת‬
‫בקעת‬
‫בית‬
‫נטופה‬

‫רכס‬
‫הרי נצרת‬

‫‪1000‬‬
‫‪800‬‬
‫‪600‬‬
‫‪400‬‬
‫‪200‬‬
‫‪0‬‬

‫חלוקת הנגב לאזורי משנה‬

‫נופי שפלת יהודה‬

‫נופי הרי יהודה‬

‫נופי מדבר יהודה‬

‫רכס הרי יהודה‬

‫מדבר יהודה‪ :‬מסלע ויחידות נוף – תיאור סכמתי‬

‫(בעיקר קירטון)‬

‫(בעיקר גיר ודולומיט)‬

‫מדבר יהודה (גבעות קירטון)‬

‫הרי יהודה (גיר ודולומיט)‬
‫מדבר יהודה (גבעות קירטון)‬
‫רמת המדבר (דולומיטן)‬

‫מצוק ההעתקים‬

‫התחתרות לאחור של נחלי מדבר יהודה‬

‫(בעיקר קירטון)‬

‫(בעיקר גיר ודולומיט)‬

‫התחתרות לאחור של נחל‬
‫צאלים במדבר יהודה‬

‫התחתרות לאחור של‬
‫נחל צין (הר הנגב)‬

‫שיטפון באחד מנחלי מדבר יהודה‬

‫שפך נחל ערוגות‬

‫קירטון‬

‫גיר‬

‫דולומיט‬
‫חוואר‬

‫דולומיט‬

‫התחלת הקימוט לפני ‪ 85‬מליון שנים‬

‫קירטון ‪...........‬‬

‫חוואר ‪............‬‬

‫גיר ‪...............‬‬

‫דולומיט ‪........‬‬

‫לפני ‪ 65 - 85‬מליון שנים‬

‫צור ‪.........‬‬
‫קירטון ‪...........‬‬
‫חוואר ‪............‬‬
‫גיר ‪...............‬‬

‫דולומיט ‪........‬‬

‫לפני ‪ 55 – 35‬מליון שנים‬

‫צור ‪.........‬‬
‫קירטון ‪...........‬‬
‫חוואר ‪............‬‬
‫גיר ‪...............‬‬

‫דולומיט ‪........‬‬

‫לפני ‪ 35‬מליון שנים‬

‫לפני ‪ 20‬מליון שנים‬

‫הרי יהודה‬
‫השפלה‬

‫מישור החוף‬

‫הרי יהודה‬

‫הרי יהודה – הסרת השכבות הצעירות בתהליכי ארוזיה‬
‫וחשיפת השכבות הקדומות יותר‬

‫דולומיט‬

‫חוואר‬

‫דולומיט‬

‫גיר‬

‫קירטון‬

‫דרך היווצרות נוף הר הנגב והמכתשים‬

‫תופעת המכתשים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫תופעת נוף ייחודית ומיוחדת‪.‬‬
‫חלון אל עבר עולם גיאולוגי קדום‪.‬‬
‫שכבות הסלע העתיקות‪.‬‬
‫מחקר מאובנים והתפתחות החיים‪.‬‬
‫מחצבים לטובת האדם‪.‬‬

‫המכתש הקטן‬

‫המכתש הקטן‬
‫"חלון גיאולוגי" בעומק של ‪ 200‬מטר עם פתח ניקוז אחד בלבד‬

Dead Sea

Machtesh
Hatira

Machtesh
Hazera
Machtesh
Ramon

10 km

‫ חלונות גיאולוגים בתוך סלעי המשקע הימיים‬- ‫המכתשים‬

Machtesh
Hatira

10

Machtesh
kmRamon

Machtesh
Hazera

‫המכתש הגדול וחולות צבעוניים‬

‫שלבים בהתפתחות המכתשים‬

‫מפעלי אורון‬
‫‪ 1951‬החברה הממשלתית "מחצבי ישראל"‪.‬‬
‫מרבית הפוספט משמש לייצור דשנים זרחתיים לחקלאות הצומח‪.‬‬
‫פוספט נטול פלואור משמש כתוספת מזון להאבסת בעלי חיים‪.‬‬
‫חומצה זרחתית משמשת לתעשיות שונות כגון דטרגנטים‪ ,‬מזון ותרופות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1951‬הוקם מכרה באורון‪ .‬זהו מכרה הפוספטים הראשון בנגב‪ .‬יש בו‬
‫מפעל להעשרת פוספטים ובו מתקן הפרדה ומתקן קלייה‪ .‬מתקן הקלייה נסגר‬
‫עקב שיקולים סביבתיים‪.‬‬
‫מכרה המכתש הקטן‪ ,‬היה פעיל בשנים ‪ ,1992-1967‬והופקו ממנו ‪ 15‬מליון‬
‫טון של פוספט‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1977‬הוקם מכרה פתוח בבקעת צין‪ .‬זהו המכרה הגדול ביותר של‬
‫פוספטים בנגב ויש בו מפעל להעשרת פוספטים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1991‬התאחדה "פוספטים בנגב" עם "רותם דשנים" ועם "קבוצת‬
‫אמפרט" האירופאית‪ ,‬תחת השם רותם אמפרט נגב בע"מ‪ .‬החברה המאוחדת‬
‫הינה חברה בת של כימיקלים לישראל‪.‬‬

‫מפעלי אורון‬

‫מצלעות המכתש‬

‫כרבולת חרירים‬

‫נחל עפרן‬
‫החלון בראש המפל היבש של נחל עפרן‪,‬‬
‫במצלעות המזרחיים‪-‬דרומיים של המכתש הגדול‬

‫מבט מבקעת צין אל נחל עפרן‬

‫נוף המכתש הקטן ממעלי עלי‬
‫(כמובן‪ ,‬אחרי עלייה קשה‪)...‬‬

‫בנחל צפית – נחל החוצה רכס‬

‫מישור ימין – אזור קמ"ג‬
‫מישור חולות גדול (‪ 100‬קמ"ר) שהוא‬
‫קער גיאולוגי‪ ,‬מתנקז על ידי נחל חתירה‬
‫אל עבר הצין‬

‫סדקי ימין‬

‫בנחל חתירה‬

‫עדות ל????‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful