‫מינרלים ‪ /‬סלעים ‪ /‬קרקעות‬

‫קס"מ‬

‫גיאולוגיה לקורס מורי דרך‬
‫יוני שטרן‬

‫מינרלים‬
‫•‬

‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫יסוד‪ :‬חומר המורכב מחלקיקים מסוג אחד בלבד‪ .‬לא ניתן להרכיבו מחומרים‬
‫אחרים‪ ,‬לא ניתן לפרקו או לשנותו לחומר אחר בתהליכים כימיים רגילים‪.‬‬
‫היסודות נבדלים זה מזה במספר הפרוטונים בגרעין‪ ,‬והם המרכיב הבסיסי‬
‫של כל החומרים‪ .‬החלקיק הקטן ביותר המרכיב יסוד הוא האטום המוגדר על‬
‫ידי מספר אטומי‪ .‬המדע מסווג את היסודות בטבלה המחזורית‪.‬‬
‫מינרל‪ :‬חומר טבע‪ ,‬אנאורגני‪ ,‬מוצק‪ ,‬הומוגני‪ ,‬בעל הרכב כימי מוגדר ומערך‬
‫אטומי מסודר (עקיבא פלכסר‪ .)1992 ,‬תרכובות כימיות טבעיות‪ ,‬מיעוטם‬
‫יסודות חופשיים בטבע‪ .‬מרבית המינרלים הם גבישיים ושכיחים בצורות‬
‫גבישיות אופייניות‪.‬‬
‫גביש‪ :‬גוף מוצק מוגבל במישוריים טבעיים שסדרם קבוע‪.‬‬
‫מתוך כ‪ 5000-‬מינרלים מוכרים‪ ,‬רק עשרות בונים סלעים‪.‬‬

‫מינרלים נפוצים בישראל‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫גבס – מרכיב בסלעי משקע ימי‪.‬‬
‫דולומיט – מרכיב בסלעי משקע ימי‪.‬‬
‫(הליט) מלח – מרכיב בסלעי במשקע ימי‪.‬‬
‫קוורץ – מרכיב בסלעי יסוד ובאבן חול‪.‬‬
‫קלציט – מרכיב בסלעי משקע ימי‪.‬‬
‫אורתוקלז (פלדספר)– מרכיב בסלעי יסוד‪.‬‬
‫ביוטית (מיקה) – מרכיב בסלעי יסוד‪.‬‬

‫מיקה‬

‫פלדספר‬
‫(פצלת השדה)‬

‫(נציץ)‬

‫קוורץ‬

‫סלע‪ :‬אוסף טבעי של מינרלים‬
‫המתרחש על פי חוקים טבעיים‪.‬‬

‫פלוטוני ‪ /‬תהום ומחדר‬

‫וולקני ‪ /‬פרץ‬

‫סלעים מגמתיים‬
‫(סלעי יסוד)‬

‫סלעים פלוטונים‬
‫(סלעי מחדר)‬

‫סלעים וולקנים‬
‫(סלעי פרץ)‬

‫(סלעי תהום)‬

‫גרניט‬

‫בזלת‬

0
100
400

‫‪300‬‬

‫ליתוספרה‬

‫טמפ'‬
‫ב‪Cº -‬‬
‫‪60‬‬

‫‪30‬‬
‫‪10‬‬

‫עומק בק"מ ‪5‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪90º‬‬
‫‪300º‬‬

‫אוקיינוס‬

‫‪1300cº‬‬

‫‪ 3‬ק"מ‬
‫‪ 10‬ק"מ‬
‫‪ 0‬אסתנוספרה‬

‫ליתוספרה‬

‫קרום‬

‫‪ 6 – 60‬ק"מ‬

‫‪1400cº‬‬

‫‪ 100 – 150‬ק"מ‬

‫‪ 350 – 400‬ק"מ‬

‫דרך היווצרות סלעי מחדר ‪plutonic Rocks -‬‬

‫תאים מגמתיים‬
‫נוזליים‬

‫‪1300cº‬‬

‫הרי גרניט באילת‬

‫המסיב הערבו ‪ -‬נובי‬

‫המסיב הערבו ‪ -‬נובי‬

‫דייק‬

‫דרך היווצרות סלעי פרץ ‪Volcanic Rocks -‬‬

(Tuff( ‫טוף‬

‫סקוריה‬

‫גוש סקוריה לוהט‬

‫הר הגעש ‪ Mayon‬באיי הפיליפינים‬

‫קילוח לבה‬
(Lavas flow)

‫בזלת‬

‫גרניט‬

‫סלעי יסוד‬
‫סלעי פרץ‬

‫סלעי מחדר‬

‫גרניט‬

‫בזלת‬

‫דיוריט‬

‫ריוליט‬

‫גברו‬

‫אנדזיט‬

‫סוגים של מבנים וגופים מגמתיים‬

‫מיון סלעי היסוד‬
‫• על פי המינרלים‪.‬‬
‫• על פי סביבת היווצרות‪.‬‬

‫הר הוזוב‪ ,‬פומפי והרקולנאום‬
‫התפרצות בתאריך‪24.08.79 :‬‬

‫וזוב ומפרץ נאפולי‬

‫מבט אל הוזוב מתוך חורבות פומפי‬

‫שחזור התפרצות הוזוב‪.‬‬
‫העיר העתיקה פומפי‬
‫בחזית התמונה‪.‬‬

‫וזוב ‪1872‬‬

‫וזוב ‪1944‬‬

‫וזוב ‪1906‬‬

‫הוזוב וסביבתו כיום‬

‫שלבי היווצרות רמת הגולן‬

‫חרמון‬

‫גלעד‬

‫גלעד‬

‫חרמון‬

‫סלעים מותמרים‬

High-temperature/low-pressure
metamorphism

Oceanic sediments

CONTINENTAL
CRUST

Basalt

Low-temperature/
high-pressure
metamorphism

Hightemperature/
highpressure
metamorphism

Hydrothermal metamorphism

Contact metamorphism
Produced mostly by local heat source

Change in metamorphic grade with depth

Metamorphism of a mudstone
Increasing Directed Pressure and increasing Temps

Metamorphic Rocks
‫מגיר‬

‫לשיש‬

‫מחצבת שיש בטורקיה‬

‫המנסרה במכתש רמון‬

Metamorphism

‫מבט לאילת מהר צפחות‬

‫גג רעפים העשוי מלוחות צפחה ‪( Schist -‬צרפת)‬

Rock Cycle

Mantle

‫מינרלים ‪ /‬סלעים ‪ /‬קרקעות‬
‫קס"מ‬

‫גיאולוגיה לקורס מורי דרך‬
‫שיעור מספר ‪.4‬‬
‫יוני שטרן‬

Sedimentary rocks

‫תהליכי בליה )‪ ,(Weathering‬הפועלים על כל סוגי הסלעים‪,‬‬
‫גורמים להתפוררות הסלעים לחלקיקים בגדלים שונים‪.‬‬
‫חלקיקי הסלע המפוררים‪ ,‬מוסרים מפני השטח בתהליכי‬
‫סחיפה )‪ (Erosion‬באמצעות מים‪ ,‬רוח ותנועת קרחונים‪.‬‬

‫תוצרי הבליה‪ ,‬חלקיקי הסלע ‪ ,‬מוסעים‪ )Transportation) ,‬כחלקיקים מוצקים‬
‫וכחומר מומס ממקום אחד למקום אחר‪ ,‬באמצעות כוח הכובד‪ ,‬זרמי מים‪ ,‬משבי‬
‫רוח או תנועת קרחונים‪.‬‬

‫תוצרי הבליה המוסעים‪ ,‬מושקעים ומרובדים (מסתדרים בשכבות) על פני‬
‫היבשה ועל פני קרקעית הים והופכים לסלעי משקע )‪.(Sedimentary rocks‬‬

‫סלעי המשקע נחלקים לשלושה סוגים‪ :‬סלעים קלסטיים‪ ,‬סלעים ביוכימיים‪ ,‬וסלעים כימיים‪.‬‬
‫הסלעים הקלסטיים מקורם בתוצרי בלייה של סלעים קודמים‪ .‬הסלעים הביוכימיים מקורם‬
‫בהצטברות שלדים של יצורים על קרקעית הים‪ .‬הסלעים הכימיים מקורם משקיעה מתמיסה‬
‫באופן כימי‪.‬‬

‫גודל גרגרים‬

‫הרכב‬

‫הערות‬

‫שם הסלע‬

‫כל סוגי הסלעים‬

‫גרגרי סלע וגושי סלע מעוגלים‬

‫קונגלומרט‬

‫סלעים קלסטיים‬
‫(גרגריים)‬

‫< ‪ 2‬מ"מ‬
‫כל סוגי הסלעים‬
‫בעיקר קוורץ )‪)SiO2‬‬
‫ומינרלים נוספים‬

‫גרגרי סלע וגושי סלע מזוותים‬
‫גרגרי הקוורץ מלוכדים ע"י קלציט‬
‫גררי הקוורץ מלוכדים לעיתים ע"י‬
‫תחמוצות ברזל‬

‫ברקציה‬
‫אבן חול קוורצית‬

‫‪ 0.06 -2‬מ"מ‬
‫אחוזים משתנים של קוורץ‬
‫ןקלציט (‪(CaCO3‬‬

‫> ‪ 0.06‬מ"מ‬

‫מינרלי חרסית הבנויים‬
‫בעיקר מצורן (‪(Si‬‬
‫ואלומיניום (‪)AL‬‬

‫כורכר‬
‫(אבן חול גירית)‬

‫החרסית רכה‪ ,‬עיסתית במגע עם מים‪.‬‬
‫הפצלים אינם עיסתיים‪ ,‬מתפצלים‬
‫לשכבות דקות מאוד‬

‫סילט‪ ,‬פצלים‪,‬‬
‫חרסיות‬

‫גודל גרגרים‬

‫סלעים כימיים‬

‫סלעים ביוכימיים‬

‫הרכב‬

‫הערות‬

‫שם הסלע‬

‫קלציט (‪(CaCO3‬‬

‫הסלע קשה‬

‫גיר‬

‫> ‪ 0.06‬מ"מ‬

‫קלציט (‪(CaCO3‬‬

‫הסלע בהיר ורך (שלדי חוריריות)‬

‫קירטון‬

‫> ‪ 0.06‬מ"מ‬

‫קלציט (‪ )CaCO3‬וחרסיות‬

‫סלע רך‪ ,‬עיסתי במגע עם מים‬

‫חוואר‬

‫דולומיט (‪(CaMg (CO3)2‬‬

‫הסלע קשה‬

‫דולומיט‬

‫קוורץ )‪)SiO2‬‬

‫הסלע קשה ביותר (גבישים זעירים)‬

‫צור‬

‫גבס (‪(CaSO4.2H2O‬‬

‫גבישי‬

‫גבס‬

‫הליט (‪(NaCL‬‬

‫גבישי (מלח מאכל)‬

‫מלח‬

(Sedimentary rocks) ‫סלעי משקע‬
‫סלעים קלסטיים‬
(clastic rocks)

‫סלעים ביוכימיים‬
(biochemical rocks)

‫סלעים כימיים‬
(chemical rocks)

(Conglomerate) ‫קונגלומרט‬

(Limestone) ‫גיר‬

)Gypsum) ‫גבס‬

(Breccia) ‫ברקציה‬

(Chalk( ‫קירטון‬

(Halite( ‫הליט‬

(Sandstone( ‫אבן חול‬

(Marl) ‫חוואר‬

(Eolianite( ‫כורכר‬

(Dolomite) ‫דולומיט‬

(Shales) ‫פצלים‬

(Chert ,Flint( ‫צור‬

(Clay) ‫חרסית‬

‫סלעים קלסטיים‪ :‬סלעים המורכבים מחלקיקים או מגושי סלע‪ ,‬שמקורם בתוצרי בליה של סלעים קודמים‪.‬‬

‫ברקציה )‪(Breccia‬‬

‫קונגלומרט )‪(Conglomerate‬‬
‫גושי סלע מעוגלים‬

‫גושי סלע מזוותים‬
‫סלעי משקע קלסטיים‬

‫קונגלומרט בנחל צאלים‬
‫קונגלומרט‪ ,‬מבט מקרוב‬

‫קונגלומרט שחורת‬
‫הרי אילת‬

‫אבן חול (‪(Sandstone‬‬
‫גרגרי קוורץ (‪(SiO2‬‬

‫סלעי משקע קלסטיים‬

‫אבן חול נובית – משקע יבשתי קדום‬
‫‪ 145-97‬מיליון שנים‬
‫אבן חול‪ :‬סלע משקע קלסטי הבנוי מגרגרי חול‬
‫שגודלם מזערי (‪ 1/16‬עד ‪ 2‬מ"מ) ומקורו בהתלכדות‬
‫של משקע חולי‪ .‬דוגמא לכך היא אבן חול קוורצית‬
‫הנחשפת במכתשים‪.‬‬
‫אבן חול נובית‪ :‬כינוי לאבן החול הצבעונית המצויה‬
‫במכתשי הנגב ובהרי אילת‪.‬‬

‫פטרה‪ ,‬מקדש האוצר הנבטי חצוב באבן חול‬

‫שכבות אבן חול במכתש רמון‬
‫המקור לגוני הצבע השונים הוא בתחמוצות‬
‫ברזל המלכדות את גרגרי הקוורץ‬

‫זרם חופי‬

‫חוליות‬

‫מקור החולות בכסוי‬

‫כורכר (‪(Eolianite‬‬

‫סלעי משקע קלסטיים‬

‫מצוק כורכר‬

(Shales) ‫פצלים‬

(Shales) ‫פצלים‬

‫שכבות חרסית במכתש רמון‬
‫(השכבות הירקרקות‪ ,‬אפורות)‬

‫חרסית )‪(Clay‬‬

‫סלעי משקע קלסטיים‬

‫סלעי משקע ימיים – השקעה ביוכימית‬

‫סלעים ביוכימיים‪ :‬סלעים שמקורם בשלדי יצורים ימיים (השלד יכול להיות גירי‪,‬‬
‫צורני או זרחתי)‪ .‬לאחר מותם שלדיהם שוקעים על הקרקעית והופכים לסלע‪.‬‬

‫מערות פרהיסטוריות במצוק הכרמל‪" ,‬מערות האדם הקדמון"‪ .‬המצוק הוא‬
‫שונית הבנויה מסלע גיר‪ .‬המאובן העיקרי הבונה את הסלע הוא הרודיסט‪.‬‬

‫מבט מקרוב על קירות המערה‪ .‬בתמונה נראים חתכי אורך של דפוסי רודיסטים‬
‫בעמדת גידול (החללים נוצרו כתוצאה מהמסה)‬

‫מאובן רודיסט‬

‫נוף טרשים ליד היישוב לבון בגליל העליון‬

‫בסלע נראים חללים שנוצרו‬
‫כתוצאה מהמסת מים‬

‫גיר )‪(Limestone‬‬

‫סלעי משקע ביוכימיים‬

‫גיר‪ :‬סלע משקע פחמתי (קרבונטי) נוקשה‬
‫המורכב מהמינרל קלציט ומקורו בהסתלעות‬
‫של משקע גירי‪ .‬סלע הגיר עשיר במאובנים‬
‫והוא נוצר בקרקעית ים עשירה בבעלי חיים‬
‫של הים הרדוד ובמדף היבשת‪.‬‬

‫הרי יהודה (גיר ודולומיט)‬
‫מדבר יהודה (גבעות קירטון)‬

‫רמת המדבר (דולומיטן)‬
‫מצוק ההעתקים‬

‫גבעות קירטון במדבר יהודה‬

‫קירטון (‪(Chalk‬‬

‫סלעי משקע ביוכימיים‬

‫הקירטון בנוי בין היתר משלדי פורמיניפרה (חוריריות)‪ .‬אלה‬
‫יצורים חד תאיים עם שלד הבנוי מהמינרל קלציט )‪.(CaCO3‬‬
‫צילום במקרוסקופ אלקטרוני סורק‬

‫גבעות קירטון בשפלת יהודה‬

‫מערות הפעמון חצובות בסלע קירטון‬

‫קירטון ושכבת הנארי‬
‫קירטון‪ :‬סלע גירי רך ולבנבן המורכב מן המינרל קלציט‪ .‬סלעי קירטון ביוגניים נוצרים‬
‫בהסתלעות בוצה גירית המצטברת בים ועשירה בשלדים גיריים של יצורים זעירים‬
‫(פורמיניפרים)‪.‬‬
‫נארי‪ :‬קרום גירי לבנבן ונוקשה הנוצר בל פני סלעים נקבוביים‪ ,‬בעיקר קירטון וחוואר‪ ,‬בתנאי‬
‫אקלים צחיח למחצה (החבל הים תיכוני – בעיקר בשפלה)‪ .‬מקורו בשקיעה של גיר בתוך‬
‫הנקבוביות מתוך המים המתאדים מפני הסלע‪.‬‬

‫נחל חווארים ליד שדה בוקר‬

‫חוואר )‪(Marl‬‬

‫סלעי משקע ביוכימיים‬

‫שכבות דולומיט בנחל חלילים ליד ירושלים‪( .‬בשכבות הסלע נראים‬
‫סדקים וחללי המסה גדולים – מערות)‬

‫דולומיט )‪(Dolomite‬‬

‫דולומיט‪ :‬סלע פחמתי (קרבונטי) המורכב מהמינרל‬
‫דולומיט הנוצר בתהליך דולומיטיזציה ממשקע‬
‫גירי‪.‬‬
‫דולומיטיזציה‪ :‬תהליך היווצרותו של דולומיט‬
‫באמצעות החלפה של משקע גירי (שמקורו בשלדי‬
‫יצורים)‪ .‬הדולומיטיזציה מתרחשת בלגונות‬
‫ובמלחות שבהן ריכוז המגנזיום במי הים עולה על‬
‫ריכוז הסידן‪.‬‬

‫שכבות אופקיות של סלע צור (השכבות הכהות)‬

‫צור (‪(Chert ,Flint‬‬

‫סלעי משקע ביוכימיים‬

‫ראשי חץ‬
‫העשויים מסלע‬
‫צור‬
‫צור= עשיר‬
‫במינרל סיליקה‬

‫סלעים כימיים‪ :‬מקורם בהתגבשות ושקיעת מינרלים מתוך תמיסה רוויה‬
‫ברכות האידוי בים המלח‬

‫גבישי הליט (‪ (Halite‬מלח מאכל‬

‫סלעים משקע כימיים‬

‫שכבות גבס במכתש רמון‬

‫גבס )‪)Gypsum‬‬

‫סלעים משקע כימיים‬

‫סלע מלח מורכב מהמינרל הליט‪ .‬הסלע מתאפיין בטעמו‬
‫המלוח ובמסיסותו הרבה‪ .‬סלע מלח נוצר בסביבת‬
‫היווצרות של התאדות יתר במליחות הגבוהה יותר מזו‬
‫היוצרת את סלע הגבס‪ .‬סלעי מלח מתקופת הפליוקן (‪5.3-‬‬
‫‪ 1.6‬מיליון שנים) בונים את הר סדום‪.‬‬

‫ כתמי הבזלת בגליל העליון אלה רמת עלמה ורמת דלתון‬‫‪ -‬רכסי כורכר נמשכים לאורך כל מישור החוף‬

‫רמת‬
‫הגולן‬
‫גליל עליון‬
‫כורכר‬

‫גליל תחתון‬

‫גליל תחתון‬
‫מזרחי‬

‫קונגלומרט (תלכיד סלעים)‬
‫חוואר ומשקעי הלשון‬
‫קירטון (בעיקר)‬
‫גיר ודולומיט‬
‫אבן חול‬
‫סלעי יסוד וסלעים מותמרים‬
‫בזלת‬

‫עפולה‬

‫רמות‬
‫מנשה‬

‫רמת‬
‫הגולן‬

‫רכסי כורכר נמשכים לאורך כל מישור החוף‬

‫כורכר‬
‫קונגלומרט (תלכיד סלעים)‬
‫חוואר ומשקעי הלשון‬
‫קירטון (בעיקר)‬
‫גיר ודולומיט‬
‫אבן חול‬
‫סלעי יסוד וסלעים מותמרים‬
‫בזלת‬

‫גליל‬

‫ אבן חול מופיעה בשלושת המכתשים‪,‬‬‫באזור תמנע ובאזור אילת‬
‫ סלעי יסוד וסלעים מותמרים‪ ,‬מופיעים‬‫באזור הרי אילת ובאזור תמנע‬

‫מכתש קטן מכתש גדול‬

‫מכתש רמון‬

‫כורכר‬
‫קונגלומרט (תלכיד סלעים)‬
‫חוואר ומשקעי הלשון‬
‫קירטון (בעיקר)‬
‫גיר ודולומיט‬
‫אבן חול‬
‫סלעי יסוד וסלעים מותמרים‬
‫בזלת‬
‫תמנע‬

‫אילת‬

‫הנגב‬
‫הצפוני‬

‫כורכר‬
‫קונגלומרט (תלכיד סלעים)‬
‫חוואר ומשקעי הלשון‬
‫קירטון (בעיקר)‬
‫גיר ודולומיט‬
‫אבן חול‬
‫סלעי יסוד וסלעים מותמרים‬
‫בזלת‬

(Sedimentary rocks) ‫סלעי משקע‬
‫סלעים קלסטיים‬
(clastic rocks)

‫סלעים ביוכימיים‬
(biochemical rocks)

‫סלעים כימיים‬
(chemical rocks)

(Conglomerate) ‫קונגלומרט‬

(Limestone) ‫גיר‬

)Gypsum) ‫גבס‬

(Breccia) ‫ברקציה‬

(Chalk( ‫קירטון‬

(Halite( ‫הליט‬

(Sandstone( ‫אבן חול‬

(Marl) ‫חוואר‬

(Eolianite( ‫כורכר‬

(Dolomite) ‫דולומיט‬

(Shales) ‫פצלים‬

(Chert ,Flint( ‫צור‬

(Clay) ‫חרסית‬

‫מגדיר סלעים‬
‫הסלע תוסס בחומצה מלחית מהולה‬
‫כן‬

‫לא (או תסיסה חלשה)‬

‫הסלע נחרץ בציפורן (בדוק במגדלת)‬
‫כן‬

‫הסלע נחרץ בציפורן (בדוק‬
‫במגדלת)‬

‫לא‬

‫לא‬

‫כן‬
‫הסלע כולו יהפוך לעיסת‬
‫בוץ‪ ,‬אם יטפטפו עליו‬
‫מספר גדול של טיפות‬
‫מים (שפשפו עם האצבע)‬
‫כן‬

‫לא‬

‫חָּ וואר‬

‫הסלע בנוי בחלקו‬
‫מגרגרים המחוברים‬
‫ביניהם ע"י חומר‬
‫בהיר (בדקו‬
‫במגדלת)‬

‫הסלע יהפוך לעיסת בוץ‪ ,‬אם‬
‫יטפטפו עליו מספר גדול של‬
‫טיפות מים (שפשפו עם‬
‫האצבע)‬

‫כן‬

‫לא‬

‫כן‬

‫ּכּורּכָּר‬

‫גִיר‬

‫חַּ ְרסִ ית‬

‫הסלע בנוי בחלקו‬
‫מגרגרים המחוברים‬
‫ביניהם ע"י חומר‬
‫בהיר (בדקו‬
‫במגדלת)‬
‫כן‬

‫לא‬

‫ּכּורּכָּר‬

‫ִקירטֹון‬

‫הסלע נחרץ במסמר (בדוק במגדלת)‬
‫כן‬

‫לא‬
‫חלק מפירורי הסלע‬
‫נמשכים למגנט‬

‫הסלע בנוי‬
‫מגרגרים (בדוק‬
‫במגדלת)‬

‫לא‬

‫כן‬
‫הסלע בנוי מגרגרים‬
‫(בדוק במגדלת)‬
‫כן‬

‫לא‬

‫אֶ בֶ ן חֹול‬

‫גֶבֶ ס‬

‫לא‬

‫אֶ בֶ ן חֹול‬
‫חלק מפירורי הסלע‬
‫נמשכים למגנט‬
‫כן‬

‫לא‬

‫בַּ זֶלֶ ת‬

‫ּדֹולֹומִ יט‬

‫כן‬

‫לא‬

‫בַּ זֶלֶ ת‬

‫צֹור‬

‫קרקע‬
‫• שכבה בלתי מלוכדת של חומר מינרלי ואורגני בעומק של‬
‫לפחות ‪ 10‬ס"מ‪ ,‬הנוצרת באופן טבעי על פני השטח של‬
‫כדור הארץ ומשמשת בית גידול לצומח‪.‬‬
‫• שכבת הבלית של סלעי כדור הארץ אשר בתהליכים יוצרי‬
‫קרקע הפכה לגוף אחר‪ ,‬שבתכונותיו מסכם את התנאים‬
‫הסביבתיים שהביאו ליצירתו‪.‬‬
‫• מעטה בלייה המכסה את פני השטח‪ .‬הקרקע מהווה מצע‬
‫וכר מזון שעליו גדלים צמחי היבשה‪ .‬בעיני החקלאי‪,‬‬
‫קרקע היא מצע המסוגל לשאת צמחים מניבי יבולים‪.‬‬

‫תנועת המים בקרקע‬

‫א‪.‬‬
‫חלקיקי‬
‫קרקע‬
‫העטופים‬
‫בשכבת מים‬
‫דקה‬

‫ב‪.‬‬

‫א‪ .‬קרקע יבשה‪ :‬שכבת מים דקה הספוחה‬
‫לחלקיקי הקרקע בכוח התאחיזה‪ .‬אוויר‬
‫בחללים‪.‬‬
‫גשם‬

‫ב‪ .‬מי הגשם מתחילים למלא את החללים‪.‬‬
‫חלק מן המים נספח אל חלקיקי הקרקע‬
‫בכוח התאחיזה וחלק אחר מתנקז בכוח‬
‫הכובד לעומק‪ .‬החידור מתבצע בהתאם‬
‫לתכונות התווך הנקבובי‪.‬‬

‫ניקוז‬
‫בכוח הכובד‬

‫התאדות‬

‫ג‪.‬‬

‫עליה נימית‬

‫ניקוז‬
‫בכוח הכובד‬

‫ג‪ .‬עם הפסקת הגשם‪ :‬המשך ניקוז המים‬
‫בכוח הכובד‪,‬עליה נימית של המים‬
‫(התאדות)‪ ,‬התייבשות חלקה העליון של‬
‫הקרקע‪.‬‬

‫פעילות המיקרואורגניזמים בקרקע‬

‫‪ ‬ערבוב בין אופקי הקרקע‬
‫‪ ‬העלאת חומרים (הן חומרי בלית והן‬
‫מלחים) משכבות קרקע עמוקות אל‬
‫פני השטח‪.‬‬
‫‪ ‬יצירת "צנרת" לחדירת מים לעומק‪.‬‬

Soil Horizons

‫פרופיל הקרקע מתחלק לשלשה‬
‫אופקים דיאגנוסטיים‪:‬‬

‫אופק ‪ – O‬לעיתים מציינים אופק‬
‫שהוא על טוהרת החומר האורגני‪.‬‬
‫אופק ‪ – A‬אופק שטיפה‬
‫אופק ‪ – B‬אופק צבירה‬
‫אופק ‪ – C‬אופק מעבר לסלע אב‬

‫התכונות של האופקים השונים‪,‬‬
‫וכן עוביים (כפי שבאים לידי‬
‫ביטוי במורפולוגיה של הקרקע)‬
‫הם תוצר של הגומלין בין‬
‫התשומות המשתנות לפני השטח‬
‫והתהליכים יוצרי הקרקע‪.‬‬

‫אופק ‪o‬‬
‫אופק ‪O‬‬

‫אופק המכיל בעיקר‬
‫חומרים אורגניים‬

‫אופק ‪A‬‬
‫שטיפת מנרלי‬
‫חרסית‪ ,‬קלציט‬
‫ותחמוצות ברזל‬

‫אופק ‪B‬‬
‫הצטברות חומרים‬
‫שנשטפו מאופק ‪A‬‬

‫אופק ‪C‬‬
‫מעבר בין המצע הסלעי‬
‫שטרם התבלה ובין הקרקע‬
‫המתפתחת מעל‬

‫טרה רוסה‬

‫קרקע טרה‪-‬רוסה‪ :‬קרקע אדמדמה‬
‫בצבעה‪ .‬זוהי קרקע חרסיתית‬
‫המתפתחת על סלעי גיר ודולומיט‬
‫קשים בתנאי אקלים לחים‪ .‬היא‬
‫נטולת גיר בדרך כלל משום שהגיר‬
‫נשטף בתהליך היווצרותה‪.‬‬
‫אופק ‪A‬‬

‫אופק ‪B‬‬
‫אופק ‪C‬‬

‫טרה רוסה‬
‫בכרמל‬
‫סלע אם‬

‫קרקע רנדזינה‬

‫רנדזינה בהרי יהודה‬

‫קרקע רנדזינה‪ :‬קרקע גירית המתפתחת על סלעי קירטון או חוואר נטולי‬
‫נארי‪ .‬סלע הקירטון הרך נבדל מהגיר הקשה בכך שלרוב אין בו סדקים‬
‫פתוחים שיכולים להוביל תמיסות‪ .‬לכן חלחול מי הגשמים דרכו מוגבל‪,‬‬
‫הסידן הפחמתי (קלציט) כמעט שאינו נשטף מסלע האב והקרקע‬
‫המתפתחת גירית מאוד‪.‬‬

‫אורן – רנדזינה‬
‫אלון – טרה רוסה‬

‫קרקעות הלס נוצרות מחלקיקי אבק וחלקיקי שחק סלע‬
‫דקיקים‪ ,‬הנישאים ברוח (איאולי) ושוקעים כשהם באים‬
‫במגע עם לחות‪ .‬מקור החלקיקים הוא בבליה של סלעים‬
‫בהרי הנגב ובצפון סיני‪ .‬חלקיקי אבק אלה שקעו בעיקר‬
‫בצפון‪-‬מערב הנגב ובבקעת באר שבע‪.‬‬

‫חלקיקי אבק‪,‬‬
‫בעיקר קוורץ קלציט‬
‫ודולומיט בגודל‬
‫סילט‬
‫(‪ 0.02 – 0.002‬מ"מ)‬

‫ממוצע כמויות‬
‫האבק השוקע‬
‫בישראל בשנה‪.‬‬
‫(גר' ‪ /‬מ"ר)‬

‫‪30‬‬
‫‪60‬‬

‫חיפה‬

‫תל אביב‬
‫ירושלים‬
‫באר שבע‬

‫‪120‬‬
‫‪150‬‬

‫תפוצת קרקעות הלס בעולם – התאמה לאזורים החקלאיים של העולם‬

‫‪CaCO3‬‬

‫מנרלים‬
‫אחרים‬

‫חומר אורגני‬

‫סוג הקרקע‬

‫‪SiO2‬‬

‫קרקע חולית‬

‫‪90‬‬

‫‪AL2 03 +‬‬
‫‪Fe2 03‬‬
‫‪2‬‬

‫‪0.6‬‬

‫‪0.4‬‬

‫‪6‬‬

‫‪0.4‬‬

‫חמרה‬

‫‪90‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪0.6‬‬

‫טרה ‪ -‬רוסה‬

‫‪57‬‬

‫‪33‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫רנדזינה‬

‫‪22‬‬

‫‪9‬‬

‫‪65‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫קרקע בזלת‬

‫‪60‬‬

‫‪32‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1.8‬‬

‫‪1.2‬‬

‫קרקע לס‬

‫‪61‬‬

‫‪11‬‬

‫‪25‬‬

‫‪2.5‬‬

‫‪0.5‬‬

‫קרקע סחף‬

‫‪58‬‬

‫‪28‬‬

‫‪11‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫הרכב כימי ממוצע של סוגי קרקעות שכיחים בישראל (באחוזי משקל)‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful