‫הסיעוד הגריאטרי‬

‫מאז ועד היום‬

‫אירית אוחנה‬
‫התנסות קלינית‪ :‬תחום‬
‫גריאטריה‪,‬‬
‫סמסטר א' ‪6.11.08‬‬
 ‫גולנדר וד"ר בריל‬
‫)הזדקנות וזיקנה בישראל‪ ,(2003,‬חולקו עפ"י שלוש‬
‫תקופות זמן עיקריות‬

‫שלהי התקופה העות'מאנית )‪.(1850-1917‬‬ ‫‪‬‬

‫תקופת המנדט הבריטי )‪.(1918-1948‬‬ ‫‪‬‬

‫תקופת מדינת ישראל )‪.(1948-1998‬‬ ‫‪‬‬

‫את מגמות השינוי וההשתנות במהלך השנים‬
‫ניתן למקד בארבע סוגי רצפים‬
‫א‪ .‬השינוי במאפייני אוכלוסיית הקשישים‪ :‬הומוגנית‬ ‫‪‬‬
‫שהפכה עם הזמן להטרוגנית ורב תרבותית‪.‬‬
‫ב‪ .‬השינוי במערך השירותים לקשישים‪ :‬שהחלו מנדבנים‬ ‫‪‬‬
‫פרטיים‪ ,‬המשיכו בפילנתרופיה ממוסדת – מדינת רווחה‬
‫חברתית‪ ,‬ועד כלכלה תחרותית והפרטה בפיתוח שירותים‬
‫לקשישים‪.‬‬
‫ג‪ .‬גורמים המשפיעים על התפתחות השירותים בישראל‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫מהאוניברסלי לפרטיקולרי‪.‬‬
‫ד‪ .‬השלכות העבר ותחזיות לעתיד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התקופה העות'מאנית )‪(1850-1917‬‬
‫בשלהי מלחמת העולם הראשונה )‪ ,(1917‬הסתיים‬ ‫‪‬‬
‫השלטון העות'מאני בישראל‪.‬‬
‫נקודת מפנה בולטת בגידול בעלייה היהודית לישראל‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫התיישבות יהודית‪ ,‬התחלת פיתוח של שירותי חסד‪.‬‬
‫העלייה התאפיינה בעיקר באופי דתי נוצרים כיהודים‬ ‫‪‬‬
‫שבעקבותיה התרכזו רבים מהעולים במקומות קדושים‬
‫שם חיו במצוקה כלכלית קשה‪.‬‬
‫מגמה זו של עליית קשישים לארץ תרמה להזדקנות‬ ‫‪‬‬
‫האוכלוסייה היהודית‪.‬‬
 ‫שירותי הבריאות‬
‫בתחום זה חל מפנה חיובי רק במהלך המחצית השנייה של המאה‬ ‫‪‬‬
‫ה‪ .19-‬עד ‪ 1937‬לא היו שירותי רפואה מודרניים‪ ,‬תנאי המחייה שהיו‬
‫קשים ביותר ובורות התושבים גרמו לתחלואה ולתמותה רבה‪ ,‬ואילו‬
‫הטיפול התבסס על אמצעים עממים למיניהם )אביצור‪.(1976 ,‬‬

‫ההזדקקות לשירותי רפואה מודרניים מחד‪ ,‬והחשש מההשפעה‬ ‫‪‬‬

‫המיסיונרית הנלווית לשימוש במוסדות לרפואה נוצריים מאידך‪ ,‬תרמו‬
‫לפיתוח מואץ של שירותי רפואה יהודיים‪ .‬העזרה הרפואית‬
‫התאפשרה מכספי תרומות וניתנה על בסיס עדתי ודתי‪ .‬זה המקום‬
‫לציין את מונטיפיורי ואת הברון רוטשילד‪ ,‬שהקימו בירושלים מרפאה‬
‫ובית חולים יהודי‪.‬‬
 ‫מוסדות לקשישים‬
‫ראשית התפתחותם והקמתם של המוסדות לקשישים‬ ‫‪‬‬
‫בישראל דומה למגמת ההתפתחות שהתרחשה באירופה‬
‫ובארה"ב‪ .‬גם שם התפתחו המוסדות הראשונים מתוך‬
‫"בתי עניים"‪ ,‬ורק בהמשך נעשתה הפרדה לפי גיל‬
‫ובולטות הצרכים הייחודים של הקשישים‪ .‬גם כאן הוקמו‬
‫המוסדות הראשונים ע"י נדבנים והם נקראו "בית מושב‬
‫זקנים"‪ .‬הם היו סמוכים על שולחן הקהילה היהודית‪,‬‬
‫ובד"כ מוקמו ליד בתי הכנסת ונוהלו ע"י הגבאים‪ .‬מרכז‬
‫ההוויה של המוסדות היה הפעילות הדתית‪.‬‬
‫תקופת המנדט הבריטי )‪(1918-1948‬‬
‫בשלושים שנות המנדט הבריטי השתפר מצב הישוב היהודי‬ ‫‪‬‬
‫בישראל לעין ערוך בהשוואה למצבם תחת השלטון העות'מאני‪.‬‬
‫בן ‪ 1919‬ל ‪ 1947‬עלייתם של ‪ 465‬אלף עולים שינה באופן דרסטי‬ ‫‪‬‬
‫את מאפייני האוכלוסייה ואופייה‪.‬‬
‫העולים היו צעירים יותר‪ ,‬ממוצא אירופאי‪ ,‬חילונים וחדורי‬ ‫‪‬‬
‫אידיאולוגיה חברתית ולאומית‪.‬‬
‫בתקופת המנדט הבריטי הוקמו בישוב היהודי מוסדות חיוניים‬ ‫‪‬‬
‫ביניהם" "הוועד הלאומי" )‪ ,(1920‬ההסתדרות הכללית של‬
‫העובדים)‪ ,(1920‬הסוכנות היהודית)‪ ,(1929‬ועוד‪.‬‬
‫מוסדות אלה היו התשתית הכלכלית‪ ,‬המנהלית‪ ,‬החינוכית‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הביטחונית והבריאותית אשר הנהיגה‪ ,‬הובילה השפיעה ואפשרה‬
‫את המדינה שבדרך‪.‬‬
 ‫שירותי בריאות ורווחה‬
‫בתקופה זו חל שיפור משמעותי בשרותי הבריאות והרווחה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קופות החולים המקומיות אוחדו לקופת חולים של ההסתרות‬ ‫‪‬‬

‫הכללית )‪ ,(1920‬שסיפקה טיפול רפואי אמבולטורי ואשפוזי‬
‫לחבריה‪.‬‬
‫היחידה המדיצינית "הדסה" )‪ ,(1918‬סיפקה שירותי "טיפת חלב"‬ ‫‪‬‬
‫וחינוך לבריאות‪.‬‬
‫"מחלקת הבריאות" של ממשלת המנדט )‪ ,(1920‬התמקדה‬ ‫‪‬‬
‫בתכנון‪,‬פיקוח ובקרה של שירותי בריאות‪ ,‬בהספקת שירותי הדברה‬
‫ותברואה סביבתית‪ ,‬בריאות הציבור והקמת בתי חולים‪.‬‬
‫במקביל נחלצה הקהילה היהודית ארה"ב באמצעות ארגון הג'וינט‬ ‫‪‬‬
‫להצלת הישוב היהודי‪.‬‬
 ‫במציאות החיים התובענית דאז שהעבודה הייתה תובענית‬ ‫‪‬‬
‫וקשה‪ ,‬תנאי המחייה קשים‪ ,‬האקלים חם וזר לעולי אירופה‪,‬‬
‫בהיעדר ערבויות חברתיות ובטחון כלכלי למצבי משבר‬
‫ותלות‪ ,‬עלתה חשיבותו של מצב הבריאות התקין כתנאי‬
‫להתפרנס‪.‬‬
‫ברוח זו נקבע ייעודו של השירות הרפואי‪ :‬לרפא את מחלות‬ ‫‪‬‬
‫העובדים בכדי להשיבם לתעסוקה הולמת‪ .‬ולכן ניתנה‬
‫עדיפות לדור הצעיר‪ ,‬ילדים ויולדות‪.‬‬
‫מה שהוריד מסדרי העדיפות את הטיפול בקשישים‬ ‫‪‬‬
‫ובחולים כרונים‪.‬‬
 ‫ותיקים ונכים‬
‫המונח "ותיקים" באותה תקופה נקבע עפ"י שנות חברות‬ ‫‪‬‬
‫בהסתדרות ולא עפ"י הגיל‪.‬‬
‫"אינוולידיות" הוגדרה כירידה בכושר העבודה‬ ‫‪‬‬
‫וההשתכרות‪ ,‬וכמצב הנובע ממחלה זמנית‪ ,‬או אבדן כושר‬
‫עבודה תמידי‪ .‬למעשה ביטוח סוציאלי המוצע לפועלים‬
‫ולעובדים בלתי תלויים חברי קופת חולים בגילאי ‪.17-55‬‬
‫גם כאן לא הייתה התייחסות למוגבלים מעל גיל ‪55‬‬ ‫‪‬‬
‫שאינם מועסקים‪.‬‬
 ‫קשישים‬
‫לקשישים כקטגוריה חברתית לא הייתה בולטות בתקופת המנדט‬ ‫‪‬‬
‫הבריטי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1943‬נוסדה לראשונה קרן "מדור לדור" שנועדה להבטיח‬ ‫‪‬‬
‫גמלת זיקנה למבוטחיה חברי ההסתדרות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1946‬יזם אברהם הרצפלד את הקמת בית האבות הראשון‬ ‫‪‬‬
‫בחולון שהיה הראשון ברשת "משען"‪.‬‬
‫בתקופה זו לא ניתנה תשומת הלב לפיתוח תשתיות לטיפול‬ ‫‪‬‬
‫בחולים כרונים וקשישים‪.‬‬
‫עם הקמת המדינה והגידול החד בהיקף הקשישים המוגבלים מבין‬ ‫‪‬‬
‫העולים וניצולי השואה‪ ,‬התברר שהשירותים הקיימים לא היו ערוכים‬
‫להתמודד עם הבעיות שהביאה עימה העלייה החדשה‪.‬‬
‫נדרש לספק‪ ,‬כמעט מבראשית‪ ,‬מעניים מידיים והולמים‪ .‬למשימה‬ ‫‪‬‬
‫זאת נרתם גם הפעם הג'וינט‪.‬‬
 ‫הקשישים במדינת ישראל )‪(1948-1998‬‬
‫מדינת ישראל עברה תהליך מואץ של התבגרות‪ .‬מאז הקמתה עלה שיעור‬ ‫‪‬‬
‫הקשישים בה מ ‪ 4%‬ל ‪ 10%‬מכלל האוכלוסייה במדינה‪.‬‬
‫קצב הזדקנות מואץ זה‪ ,‬יחידי בעולם נבע בעיקר מעליות של מבוגרים וקשישים‬ ‫‪‬‬
‫למדינת ישראל‪ ,‬רק כ ‪ 8%‬מהקשישים בישראל הם ילידי הארץ‪.‬‬
‫ייחודה של אוכלוסיית הקשישים בישראל הוא בהטרוגניות של מאפייניה‬ ‫‪‬‬
‫הסוציודמוגרפים‪ ,‬ברקע התרבותי ובניסיון החיים השונה של דור הקשישים‬
‫כפרטים וכקטגוריות‪.‬‬
‫מדינת ישראל עברה דרך ארוכה מאז הקמתה ועד היום בפיתוח השירותים‬ ‫‪‬‬
‫לקשישים‪ .‬ונימנת היום בין מדינות הרווחה המתקדמות בעולם בתחום הטיפול‬
‫בקשישים‪.‬‬
‫כיום שלא כמו בעבר זהו ענף שירות מאתגר מתפתח וריווחי המושך אליו יזמים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫בעלי הון ואנשי מקצוע ומציע מגוון עשיר ומפותח של שירותים ואפשרויות‪ .‬זכויות‬
‫הקשישים לטיפול אישי וביתי בקהילה מעוגנות בחוק ביטוח סיעוד‪ ,‬והעיסוק‬
‫המקצועי והמדעי בזיקנה התפתח בישראל במידה ניכרת עד שקנה לו מקום כבוד‬
‫בארץ ובעולם‪.‬‬
 ‫שירותי בריאות ורוחה‬
‫מצב הבריאות בארץ היה טוב יחסית‪ ,‬ושרותי הרפואה כיסו את‬ ‫‪‬‬
‫מרבית האוכלוסייה שהייתה צעירה ובריאה‪.‬‬
‫עם בו העלייה ההמונית הגיעה גם ריבוי של זקנים וילדים ‪ ,‬חולים‬ ‫‪‬‬
‫ונכים‪ .‬שיעור הקשישים בקרב העולים )‪ (7%‬היה כמעט כפול‬
‫משיעורם בישוב היהודי‪.‬‬
‫תופעה זו הגבירה את המודעות בישראל לצורך למציאת פתרונות‬ ‫‪‬‬
‫דחופים והולמים ל"מקרים סוציאליים קשיים"‪.‬‬
‫לבקשת הממשלה נכנס הג'וינט לתמונה ובאמצעות ארגון מלב"ן‬ ‫‪‬‬
‫)מוסדות לטיפול בעולים נחשלים( הפעיל את מסודותיו ושירותיו‬
‫במשך ‪ 25‬שנה‪ .‬זהו הארגון אשר הרים תרומה ייחודית וחלוצית‬
‫לפיתוח התשתית הארגונית והמקצועית לטיפול בקשישים‪.‬‬
 ‫פיתוח תשתית מוסדית לקשישים‬
‫מלב"ן הוקם כמוסד משותף של הג'וינט‪ ,‬הסוכנות היהודית‬ ‫‪‬‬
‫וממשלת ישראל כדי לטפל "במקרים סוציאלים" של חולים‪,‬‬
‫נכים וזקנים שעלו אחרי ה‪ 15‬במאי ‪ . 1948‬ואכן הוקמו כ ‪15‬‬
‫בתי זקנים‪ ,‬כפרי זקנים ובתי תשושים‪.‬‬
‫תרומתן של מלב"ן בעיצוב מדיניות הטיפול בקשישים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫הספק הגדול ביותר של מיטות מוסדיות לטיפול בקשישים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הפיזור הגיאוגרפי של רשת מוסדות ברחבי הארץ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ארגון מקיף וכולל של מערך המוסדות לפי התמחויות והתאמת‬ ‫‪‬‬
‫השירות לצרכי הפרט‪,‬‬
 ‫עידוד עצמאות של דיירים ע"י תפיסת ניהול פרסונלית‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הכשרה מקצועית של הצוות המטפל ופיתוח כוח אדם‬ ‫‪‬‬
‫ומנהיגות מקצועית‪,‬‬
‫גיבוש מדיניות פיתוח‪ ,‬תכניות חומש ומודלים חדשים לטיפול‬ ‫‪‬‬
‫בקשישים מחוץ למוסד‪,‬‬
‫נטילת יוזמה לתיאום בין מוסדי‪ ,‬לחקר קשישים ולפיתוח‬ ‫‪‬‬
‫מנהיגות גרנטולוגית בישראל‪.‬‬
‫ב ‪ 1976‬הועברו כל מוסדות מלב"ן לבעלות משרד הבריאות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫וכיום הם משרתים את כל מגזרי האוכלוסייה בישראל‪.‬‬
 ‫מוסדות משען‪ :‬ב ‪ 1951‬נפתח בית אבות לחברי ההסתדרות‬ ‫‪‬‬
‫הכללית‪ .‬כיום מונה הרשת עשרה מוסדות‪.‬‬
‫בעוד שמוסדות מלב"ן הוקמו כדי לספק שירותים רפואיים לעולים‬ ‫‪‬‬
‫קשישים ונכים‪ .‬בתי האבות של "משען" נועדו לסייע לקשישים ותיקי‬
‫הארץ‪ ,‬חברי ההסתדרות הכללית‪ ,‬להתמודד עם הבעיות‬
‫החברתיות של הזקנה‪.‬‬
‫מייסדי מלב"ן דגלו בבתי אבות כוללניים‪ ,‬רב מישורים‪ ,‬בעוד‬ ‫‪‬‬
‫שמייסדי "משען" דגלו בהפרדת הדיירים העצמאים‪ ,‬והוצאת החולים‬
‫למוסדות לחולים כרונים‪.‬‬
‫באמצע שנות השמונים התחלפה ההנהלה במשען ואיתה שונתה‬ ‫‪‬‬
‫הגישה למודל כוללני‪ ,‬המכיל רצף של מסגרות דיור בהתאם למצבו‬
‫התפקודי של הדייר‪ .‬בשלב זו הוכנסו למשען מחלקות לסיעודיים‬
‫ולתשושים בתוך מסודות קיימים‪" .‬משען" הייתה בין הארגונים‬
‫הראשונים שפתחה מועדונים חברתיים לגמלאים חברי ההסתדרות‪.‬‬
 ‫המגזר הפרטי‬
‫בעשור הראשון להקמת המדינה נטל המגזר הפרטי חלק שולי‬ ‫‪‬‬
‫בלבד במערך המיסוד‪.‬‬
‫לסיכום ‪ ,‬בעשור הראשון להקמת המדינה בלטה קבוצת העולים‬ ‫‪‬‬
‫הקשישים כקטגוריה מרובת צרכים‪ ,‬הנזקקת לפתרונות מהירים‬
‫וכוללניים‪.‬‬
‫המדינה המתגבשת האצילה סמכויות על ארגונים פילנתרופים‪ ,‬את‬ ‫‪‬‬
‫האחריות לטיפול באוכלוסיית נזקקים ובתוכם קשישים‪ .‬החלת חוק‬
‫ביטוח סיעוד מהווה נקודת מפנה בתפיסה זו‪.‬‬
‫ב‪ 1953‬נתקבל חוק הביטוח הלאומי המאפשר קבלת קצבת זיקנה‬ ‫‪‬‬
‫בהגעה לפרישה‪ ,‬סכום המאפשר אמצעי קיום מינימלי בלבד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1956‬נוסדה האגודה הישראלית לגרונטולוגיה‪ .‬וב ‪ 1957‬יצא‬ ‫‪‬‬
‫לאור לראשונה כתב העת של העובדים הסוציאליים סעד שהוקדש‬
‫כולו לדיון בבעיות זיקנה‪.‬‬
 ‫העשור השני‬
‫תקופת התייצבות והתרחבות‬
‫העשור השני מתבטא במעבר מן הדרמה הקיומית‪ ,‬על כל‬ ‫‪‬‬
‫היבטיה‪ ,‬בעשור הראשון‪ .‬אל היציבות היחסית בתחומי‬
‫הביטחון והכלכלה‪.‬‬
‫התקופה מאופיינת בהפחתת הלחץ וברגיעה‪ ,‬בגידול‬ ‫‪‬‬
‫הדרגתי‪ ,‬בהתרחבות‪ ,‬בהתבססות ובהשתפרות‪.‬‬
‫הזרם המתון יחסית של העליות ממרוקו‪ ,‬מארצות המערב‬ ‫‪‬‬
‫ומברית המועצות‪ ,‬והניסיון שהצטבר מן העליות הקודמות‪,‬‬
‫אפשרו קליטה מסודרת יותר בהשוואה לעולי העשור‬
‫הקודם‪.‬‬
 ‫מצב הבריאות‬
‫שיפור ניכר במצב הבריאות במהלך העשור השני‪ .‬ממדי‬ ‫‪‬‬
‫השחפת כמו גם מחלות מדבקות אחרות צומצמו באופן‬
‫משמעותי‪.‬‬

‫השיפור במצב אפשר למלב"ן לצמצם את פעילויותיו‬ ‫‪‬‬

‫בתחום השחפת ובריאות הנפש‪ ,‬ולהתמקד בפעילות למען‬
‫קשישים ובהכשרת המטפלים בקשישים‪ ,‬כגון פתיחת בית‬
‫ספר לאחיות‪ ,‬וימי עיון לאחיות‪.‬‬
‫התרחבות מערך השירותים לקשישים‬
‫בשנים אלו ניתן לראות סוגיות עיקריות בתחום הזיקנה שהעסיקו‬ ‫‪‬‬
‫את החברה‪:‬‬
‫א‪ .‬הבטחת הכנסה ומענקי זיקנה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ב‪ .‬הצורך בהיערכות מתאימה לטיפול בחולים כרונים בקהילה‬ ‫‪‬‬

‫ולאשפוז קשישים מוגבלים במוסדות לטיפול ממושך‪.‬‬
‫ג‪ .‬הצורך בתיאום השירותים לקשישים‪ ,‬בהרחבתם ובארגונם‬ ‫‪‬‬
‫המרוכז‪.‬‬
‫להבטחת רצף הטיפול ומענה על הצרכים הקים משרד הבריאות‬ ‫‪‬‬
‫באמצעות לשכות הבריאות המחוזיות צוותי מעקב אחר חולים‬
‫כרונים ומוגבלים בתפקוד‪.‬‬
 ‫ב ‪ 1963‬הוקם "השרות למען הזקן" שריכז את כל השירותים למען‬ ‫‪‬‬
‫הקשישים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1969‬הוקמה אשל‪ -‬האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען‬ ‫‪‬‬
‫הקשיש בשיתוף פעולה בין הג'וינט וממשלת ישראל‪.‬‬
‫ב ‪ 1968‬היו ‪ 75‬מעונות לקשישים‪ ,‬הביקורת על רמת השירות הביאה‬ ‫‪‬‬
‫לחקיקת חוק הפיקוח על המעונות‪ .‬המחייב רישוי ועמידה בסטנדרטים‪.‬‬
‫בשנות השישים אנחנו רואים מעבר מאוריינטציה מוסדית לאוריינטציה‬ ‫‪‬‬
‫קהילתית‪ :‬הוקמו מועדוני קשישים‪ ,‬שרותי ייעוץ לקשישים‪ ,‬ארוחות חמות‬
‫וטיפול ביתי‪ .‬כאשר הדגש היה על נורמליזציה חברתית של הקשישים‬
‫ושיפור תנאי חייהם‪.‬‬
 ‫העשור השלישי‪ :‬המפנים הדרמתיים‬
‫ופריצות הדרך בטיפול בקשישים‬
‫‪ 1973‬מלחמת יום הכיפורים‪ :‬סכנה קיומית‪ ,‬אובדן ‪2,500‬‬ ‫‪‬‬
‫חיילים‪ ,‬זעזועים פנימיים ותהליכים חברתיים נלווים‪.‬‬
‫‪ 1977‬מהפך פוליטי‪ :‬השמאל איבד השלטון עוד מימי‬ ‫‪‬‬
‫העליות החלוציות‪ ,‬הימין עלה לשלטון – תחילתו של שלב‬
‫שני בהתפתחות המדינה )גורני‪ ; 1997 ,‬דורון‪,1997 ,‬‬
‫‪.( 1999‬‬
‫‪ 1979‬הסכם שלום עם מצרים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בתחילת שנות השבעים ובסופם עליה של ‪ 330‬אלף‬ ‫‪‬‬

‫עולים‪ ,‬מחציתם מברית המועצות‪.‬‬
‫המפנה הושג כתוצאה משילוב של כמה גורמים‬
‫התגברות מצוקת העוני‪ ,‬פרסום הדוח על אי שוויון חברתי‬ ‫‪‬‬
‫בחלוקת הכנסה‪ ,‬גילויים של פערים חברתיים‪ ,‬וביטויי‬
‫מתח חברתי‪.‬‬
‫בהתאם הונהגו רפורמות חברתיות משמעותיות בתחום‬ ‫‪‬‬
‫הביטוח הסוציאלי ביניהן‪ :‬ביטוח אבטלה )‪ ,(1973‬ביטוח‬
‫נכות כללית )‪ ,(1974‬וכן הרחבת קצבאות הילדים‬
‫וקצבאות הזיקנה‪.‬‬
‫בתחום הגרונטולוגי ניתן לציין פריצת דרך בקביעת‬ ‫‪‬‬
‫מדיניות‪ ,‬פיתוח מערך הטיפול הבריאותי‪ ,‬קידום ההכשרה‬
‫המקצועית‪ ,‬מיסוד ההוראה וחקר ההזדקנות והזיקנה‪.‬‬
 ‫במהלך העשור חלה עלייה חדה בהיקף אוכלוסיית‬ ‫‪‬‬
‫הקשישים במדינה‪.‬‬

‫שיעור הגידול של אוכלוסיית הקשישים היה כפול‬ ‫‪‬‬

‫)‪ ( 65.7%‬מזה של האוכלוסייה הכללית )‪.(29.8%‬‬

‫שיעור הגידול של אוכלוסיית גילאי ‪ 75‬ומעלה הגיע ל‬ ‫‪‬‬

‫‪ ,86%‬שהוא כמעט פי שלושה מקצב הגידול של‬
‫האוכלוסייה הכללית באותו עשור‪.‬‬
‫פריצת הדרך במערך השירותים לקשישים‬
‫מגמת הזדקנות האוכלוסייה‪ ,‬הפכה לבעיה נצפית‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫מוחשית ודוחקת‪ .‬המודעות של אנשי המקצוע למצב‬
‫הקיים זכתה לאוזן קשבת ולשיתוף פעולה בדרגים של‬
‫מקבלי החלטה וקובעי מדיניות‪ .‬בין השאר כלל ‪ :‬ייזום‬
‫תוכניות חדשות‪ ,‬הקצאה מתוגברת של משאבים‬
‫ממלכתיים וציבוריים )‪.( Doron, 1976‬‬
‫אלא שקצב התפתחות השירותים לקשישים היה עדין‬ ‫‪‬‬
‫רחוק מלהדביק את קצב הצרכים המתרבים של הקשישים‬
‫והחולים הכרוניים‪.‬‬
‫אבני הפינה המשמעותיות שהונחו בשנות השבעים‬
‫בתחום פיתוח שירותים לקשישים‬
‫‪ 1969‬ייסודו של אשל‪ ,‬גוף מרכזי בפיתוח שירותים ייחודיים‬ ‫‪‬‬
‫לקשישים‪.‬‬
‫‪ 1974‬ייסודו של מכון ברוקדייל כמרכז למחקר יישומי בגרונטולוגיה‬ ‫‪‬‬
‫חברתית‪.‬‬
‫‪ 1975‬העברת מוסדות מלב"ן לאחריות משרד הבריאות‪ ,‬והסבתם‬ ‫‪‬‬
‫למרכזים גריאטריים‪.‬‬
‫הזרמת כספי ממשלה לפיתרון מצוקת האשפוז‪ :‬תוספת מיטות‬ ‫‪‬‬
‫אשפוז‪ ,‬מחלקות גריאטריות חדשות בסמוך לבתי חולים‪ ,‬מרכזי יום‬
‫ויחידות לטיפול ביתי‪ ,‬הרחבת שירותי הבריאות בקהילה‪ ,‬יחידות‬
‫חדשות של המשך טיפול ומעקב‪ .‬הגדרת תפקידים חדשים‪ :‬יועץ‬
‫גריאטרי‪ ,‬אחות קשר‪.‬‬
 ‫מועדונים לקשישים‬
‫רשת המועדונים לקשישים בקהילה התרחבה במהלך‬ ‫‪‬‬
‫שנות השבעים לפעילות חברתית‪ ,‬תרבותית‪ ,‬תעסוקתית‬
‫ולבידור‪.‬‬

‫בין השנים ‪ 1971‬ל ‪ 1982‬גדל מספר המועדונים כמעט‬ ‫‪‬‬

‫פי ‪ .4‬נכון לסוף ‪ 2005‬פעלו בארץ ‪ 850‬מועדוני קשישים‪,‬‬
‫כאשר אחוז הקשישים המבקרים במועדונים מגיע ל ‪12%‬‬
‫)ברודסקי ועמיתים‪ ,2007 ,‬לוח ‪.( 4.15‬‬
 ‫מרכזי היום‬
‫תולדה מאוחרת יותר הם מרכזי היום והם נועדו בעיקר‬ ‫‪‬‬
‫לקשישים מוגבלים בתפקוד‪ ,‬במטרה להקל על המשפחות‬
‫המטפלות ולאפשר לקשישים פעילות חברתית‬
‫ותעסוקתית מספקת וכן טיפול אישי‪ ,‬ארוחות‪ ,‬שירותי‬
‫בריאות ופיזיותרפיה‪.‬‬
‫מרכזי היום הראשונים נבנו במסגרת שיקום שכונות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫במימון הסוכנות ומכספי מפעל הפיס‪.‬‬
‫עם הפעלת חוק סיעוד בשנת ‪ 1988‬קיבלו מרכזי היום‬ ‫‪‬‬
‫תנופת פיתוח מואצת‪ ,‬שכן הביקור בהם מוכר כחלק‬
‫מגמלת הסיעוד‪ ,‬בסוף ‪ 2005‬פעלו בארץ ‪ 180‬מרכזי יום‪.‬‬
 ‫ההתעניינות הגוברת בסוגיות הזקנה הייתה קשורה גם‬ ‫‪‬‬
‫באקדמיזציה של מקצועות הבריאות והרווחה שהתרחשה‬
‫באותה תקופה‪ .‬בהדרגה התגבש גרעין של אנשי מקצועות‬
‫הבריאות והרווחה שבחר להתעמק בתחום הגרונטולוגיה‬
‫והגריאטריה ולפתח בהן מומחיות מקצועית ומדעית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1975‬ישראל אירחה לראשונה את הכנס הבין לאומי‬ ‫‪‬‬
‫העשירי של האגודה הגרונטולוגית בירושלים‪.‬‬
‫חמישית )‪ (115‬מתוך ‪ 650‬התקצירים שפורסמו בספר‬ ‫‪‬‬
‫התקצירים של הכינוס הוצגו ע"י חוקרים ואנשי מקצוע‬
‫ישראלים‪.‬‬
 ‫אשל‬
‫האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הקשיש בישראל‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הוקמה בשנת ‪ 1969‬כשותפות ארגונית וכספית בין‬ ‫‪‬‬

‫הג'וינט לבין ממשלת ישראל כאשר מצדה השתתפו משרד‬
‫האוצר‪ ,‬הבריאות והסעד‪.‬‬

‫הרעיון היה לתכנן ולפתח שירותים חדשים וחדשניים‬ ‫‪‬‬

‫בתחומים נדרשים‪ ,‬ולשמש גורם חלוץ ומקדם של‬
‫התוכניות בעבור האוכלוסייה המבוגרת בישראל במישורים‬
‫הלאומי‪ ,‬האזורי והקהילתי‪.‬‬
 ‫אשל עובדת על פי תוכניות חומש שבמסגרתן נקבעים‬ ‫‪‬‬
‫עקרונות וכיווני הפעולה לשנים הבאות‪.‬‬
‫בתוכנית החומש הראשונה הוחלט לתגבר את המערך‬ ‫‪‬‬
‫המוסדי והאשפוזי לקשישים‪ ,‬שלא עמד בנטל הצרכים‬
‫המתרבים‪ .‬ההחלטה הייתה להקים ארבעה בתי אבות‬
‫ושלוש מחלקות גריאטריות בבתי חולים כללים‪.‬‬
‫ההתמקדות הייתה בעיקר בפריפריה שאליהם לא הגיעו‬
‫גורמים ציבוריים ופרטיים אחרים‪.‬‬
‫בתכניות החומש הבאות עבר מוקד העשייה לפיתוח‬ ‫‪‬‬
‫שירותים קהילתיים לקשיש‪ ,‬מתוך רצון לאפשר לקשיש‬
‫להמשיך ולגור בביתו כל עוד הוא רוצה ומעוניין בכך‪.‬‬
‫אשל התאימה שירותים גם לצורכיהם המשתנים של קשישי‬ ‫‪‬‬
‫המגזר הערבי‪ .‬ב‪ 1984‬הוקם בטייבה מרכז היום הראשון‪,‬‬
‫מאז הוקמו עוד ‪ 10‬מרכזי יום במגזר הערבי‪ ,‬בדואי ודרוזי‪.‬‬
‫בשנות השמונים הושם דגש על הקמת עמותות מקומיות‬ ‫‪‬‬
‫למען הזקן‪.‬‬
‫תכנית החומש של שנות התשעים התמקדה בהכשרת ‪60‬‬ ‫‪‬‬
‫רופאים בתחום הגריאטריה‪ ,‬מרביתם עולים חדשים מברית‬
‫המועצות ‪.‬‬
‫במהרה הבינו שאיכות השירות ורמתו המקצועית מותנות‬ ‫‪‬‬
‫ברמת המטפלים בקשישים‪.‬‬
‫בנקודה זו נרתמה אשל לפיתוח תוכניות הכשרה‬ ‫‪‬‬
‫והשתלמות לעובדים עם קשישים ולהחדרת לימודי הזיקנה‬
‫למוסדות הכשרה באוניברסיטאות ובבתי הספר לרפואה‪.‬‬
‫ב ‪ 1989‬הוקם בתה"ש מרכז אשל להשתלמויות והדרכה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אשר היווה תנופה משמעותית לפיתוח סגל העובדים‪ .‬מאז‬
‫מקיים המרכז בין ‪ 30‬ל ‪ 40‬קורסים בשנה‪.‬‬
 ‫בשנות התשעים התפרסה פעילות‬
‫אשל בכמה חזיתות‪:‬‬
‫בתחום הדיור – הוקמו כ ‪" 40‬קהילות תומכות" המספקות מענה‬ ‫‪‬‬
‫לצורכיהם של קשישים המעדיפים להמשיך ולהתגורר בביתם‬
‫ובשכונת מגוריהם‪.‬‬
‫סל השירותים המוצע להם הוא מגוון ומתואם והוא כולל שירותי‬ ‫‪‬‬
‫ביטחון אישי‪ ,‬השגחה‪ ,‬פעילות חברתית‪ ,‬תחזוקת בית סיוע‬
‫בסידורים וכן שירותי ייעוץ ומידע‪.‬‬
‫בסוף ‪ 2006‬פעלו בארץ כ ‪ 160‬קהילות תומכות ובהן חברים כ‬ ‫‪‬‬
‫‪ 32,0600‬קשישים‪.‬‬
‫בעשר השנים האחרונות נרשם גידול של ‪ 11.5%‬ברישום הקהילות‬ ‫‪‬‬
‫התומכות )ברודסקי ועמיתים‪ ,2007 ,‬לוח ‪.( 4.27‬‬
‫בקרב האוכלוסייה העצמאית והבריאה הרחיבה אשל את פעילותה‬ ‫‪‬‬
‫באמצעות פיתוח תוכניות חינוך לבריאות והפעלתן‪.‬‬
‫בתחום המידע הופנו משאבים רבים לריכוז המידע הקיים על‬ ‫‪‬‬
‫שירותים לקשישים ולהקמת מאגר מידע ממוחשב ועדכני‪.‬‬
‫בתחום הטכנולוגי הוקם המרכז לפיתוח אביזרי עזר לזקנים‬ ‫‪‬‬
‫מוגבלים‪.‬‬
‫בתחום התקשורת הוקם המרכז האור קולי שעוסק בהפקת סרטים‬ ‫‪‬‬
‫והפצתם‪ ,‬הפעלת זקנים בטלביזיה הקהילתית והוצאה לאור של‬
‫עיתונים קהילתיים ע"י קשישים‪.‬‬
‫מעצם הגדרת ייעודה של אשל ומעקרונות פעולתה‪ ,‬היא‬ ‫‪‬‬
‫הצליחה לשלב את הגמישות ואת החירות הנחוצות‬
‫לבחירת היעדים בעלי הקדימות הגבוהה ביותר לאותה‬
‫תקופת זמן רלוונטית של חמש שנים‪ .‬היקף התקציבים‬
‫ושיתוף הפעולה עם גורמים מרכזיים אפשרו לה להציב‬
‫משימות בסדרי גודל משמעותיים ולהגדיל את סיכויי‬
‫ההצלחה ביישומן‪.‬‬
 ‫מכון ברוקדייל‬
‫נוסד ב‪ 1974‬כשותפות ארגונית וכספית בין הג'וינט לבין‬ ‫‪‬‬
‫משרדי הממשלה במטרה להגביר את המודעות הכללית‬
‫להשלכות של תהליך ההזדקנות‪.‬‬

‫לשמש מנוף לפעילות בנושא‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לגרום ל"גרונטולוגיזציה" של מוסדות החברה באמצעות‬ ‫‪‬‬

‫המחקר‪.‬‬
 ‫מאז היווסדו היה מעורב בפיחות תחזיות לטווח הארוך‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫באיסוף מידע‪ ,‬בריכוזו ובפרסומו‪ ,‬בביצוע סקרים‪ ,‬מפקדים‪,‬‬
‫מחקרי הערכה ופיתוח מדדים להערכה‪ ,‬וכן בשיתוף‬
‫פעולה עם קהילות יהודיות ברחבי העולם באמצעות‬
‫חילופי מידע וארגון כנסים בין לאומיים‪ .‬המכון טיפח‬
‫ומפתח חוקרים צעירים בתחום הזיקנה באמצעות הענקת‬
‫מענקי מחקר ומעודד חילופי מידע ופרסומים מדעיים‪.‬‬
 ‫כבר מראשית דרכו היה מעורב המכון בהכנת סקרים‬ ‫‪‬‬
‫שסיפקו מידע עדכני ושלם אשר אפשר הסקת מסקנות‬
‫ובניית תחזיות‪.‬‬
‫עם השנים הספקת התחזיות התמסדו והפכו לבסיס‬ ‫‪‬‬
‫מקובל לקבלת החלטות בוועדות תכנון ארציות‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תחזיות על הצרכים של הקשישים לטיפול ממושך‬ ‫‪‬‬
‫שאפשרו הבחנה ותכנון דיפרנציאליים לפי קטגוריות של‬
‫גיל הקשישים‪ ,‬מיפוי כוח האדם המקצועי‪ ,‬צורכי הכשרתו‬
‫ועוד )פקטור‪ ,‬גוטמן ושמואלי‪.( 1982 ,‬‬
 ‫סידרת מחקרים ממושכת בשנות השמונים שערכה כעשור בדקה‬ ‫‪‬‬
‫את סוגיית איכות הטיפול במוסדות ופיתוח מתודולוגיה מחקרית‬
‫שתאפשר פיקוח ובקרה יעילים על רמת הטיפול במוסדות‬
‫לקשישים‪.‬‬
‫סדרת מחקרים נוספת בסוף שנות השמונים תרמה לפיתוח‬ ‫‪‬‬
‫אסטרטגיות שונות לתיאום בין שירותים שהיווה עם הפעלת חוק‬
‫ביטוח סיעוד בסיס לתיאום בין ארגונים ומוסדות‪.‬‬
‫בשנות התשעים בעקבות גל העלייה הגדול‪ ,‬ערך המכון סדרת‬ ‫‪‬‬
‫סקרים מקיפה על קליטת העולים הקשישים בחברה הישראלית ועל‬
‫צורכיהם‪ .‬ההמלצות הביאו להרחבה ניכרת של תוכניות פיתוח‬
‫הדיור הציבורי לקשישים‪.‬‬
‫על רקע הצלחת הניסיון שנצבר בקידום ענייני הקשישים‬ ‫‪‬‬
‫הרחיב המכון את פעילותו גם לתוכניות חדשות‪:‬‬
‫‪ 1989‬תוכנית לחקר מדיניות הבריאות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 1990‬תוכנית המחקר על קליטת עלייה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 1993‬חקר מוגבלויות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 1995‬חקר המרכז לילדים ונוער‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בשנות השבעים נעשתה פריצת דרך‪:‬‬
‫נקבעו קווי היסוד המתוכננים למערך שירותים מקיף‬ ‫‪‬‬
‫המותאם לצורכי הקשישים ובסיסו בסביבת החיים‬
‫בקהילה‪.‬‬
‫המדינה הרחיבה בהדרגה את תחומי טיפולה ואחריותה‬ ‫‪‬‬
‫כלפי הקשישים ונטלה תפקיד פעיל ומעורב יותר מבעבר‬
‫במדיניות הטיפול בקשיש‪.‬‬
‫אשל ומכון ברוקדייל פעלו במשולב ובנפרד כ"כלים‬ ‫‪‬‬
‫חברתיים מקצועיים" ושימשו מנוף לקידום רב ערוצי של‬
‫מדיניות טיפול כוללת ומתוכננת‪ ,‬לפיתוח מודלים טיפוליים‪,‬‬
‫שירותים תומכים ותוכניות חדשניות ברחבי הארץ‪ ,‬לטיפוח‬
‫מנהיגות מקצועית ותשתית מחקרית משפיעה ומעורבת‪.‬‬
‫המעבר מאוריינטציה מוסדית לקהילתית של טיפול בקשיש‬ ‫‪‬‬
‫התבצע והתממש בפועל בעיקר הודות ליזמות הרבות‬
‫והמגוונות שפותחו ברמות המקומיות והארגוניות‪.‬‬
‫אולם פתרונות מסוג זה מעצם טבעם יוצאים חסרים‪ ,‬בלתי‬ ‫‪‬‬
‫אחידים וקשים לתאום‪.‬‬
‫מכאן הוחרף הצורך במערך שירותים מקיף ומאורגן‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ואכן שלב ההיערכות המקומית והארגונית הקדים את שלב‬ ‫‪‬‬

‫ההיערכות הממלכתית‪ ,‬שקיבל תנופה בשנות השמונים‬
‫והתשעים של המאה העשרים‪.‬‬
‫העשור הרביעי‪ :‬בין ממלכתיות להפרטה‬
‫בפיתוח השירותים לקשישים‬
‫‪ -1982‬מלחמת לבנון שערכה ‪ 3‬שנים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ – 1987‬פרצה האינתיפאדה – ההתקוממות הפלסטינית‬ ‫‪‬‬

‫בשטחים‪.‬‬

‫‪" – 1984‬מבצע משה" שנמשך שלוש שנים ומטרתו‬ ‫‪‬‬

‫הייתה העלאת אלפים מיהודי אתיופיה לישראל‪.‬‬
‫התפתחות מערך השירותים לקשישים‬
‫בסוף שנות השמונים המשיך שיעור הקשישים באוכלוסייה‬ ‫‪‬‬
‫לעלות מ ‪ 4.8%‬ב‪ 1955‬ל ‪ 9.9%‬בסוף ‪) 2006‬ברודסקי‬
‫ועמיתים‪ ,2007 ,‬לוח ‪.( 1.1‬‬
‫קצב הגידול של הקשישים בני ה ‪ +75‬היה מהיר יותר‬ ‫‪‬‬
‫משל ‪. +65‬‬
‫בשני העשורים ‪ 1990 -1970‬גדלה אוכלוסיית בני ה ‪+65‬‬ ‫‪‬‬
‫פי שניים ואילו בני ה ‪ +75‬גדלו פי שלושה‪.‬‬
 ‫יתרה מזאת האוכלוסייה שגדלה בקצב המהיר ביותר‬ ‫‪‬‬
‫בשנים האחרונות היא אוכלוסיית בני ה ‪. +80‬‬
‫בשנים ‪ 1980-1990‬הגידול השנתי הממוצע באוכלוסייה‬ ‫‪‬‬
‫זו היה ‪ 6.3%‬בהשוואה ל‪ 5.5%‬באוכלוסייה של בני ‪, +75‬‬
‫ו ‪ 2.7%‬באוכלוסייה של בני ‪. +65‬‬
‫המגמה הצפויה ל‪ 2020‬היא‪ 38% :‬מבני ‪ +65‬צפויים‬ ‫‪‬‬
‫להיות בני ‪ 75‬ו ‪ 23%‬צפויים להיות בני ‪) +80‬ברודסקי‬
‫ועמיתים‪ ,2007 ,‬לוח ‪.(1.37‬‬
‫המגזר הפרטי‬ ‫האחריות‬
‫‪ -‬העסקי‬ ‫מערך השירותים‬ ‫הממלכתית על‬
‫הקשישים‬
‫לקשיש‬
 ‫חוק ביטוח סיעוד‬
‫חוק ביטוח סיעוד נחקק ב‪ 1986‬ונכנס לתוקף ב ‪1988‬‬ ‫‪‬‬

‫החוק מופעל בשיתוף עם משרד הבריאות וקופות חולים‬ ‫‪‬‬

‫ומשרד העבודה והרווחה‪.‬‬
‫על פי הגדרת החוק תינתן גמלת סיעוד לגברים בני ‪65‬‬ ‫‪‬‬
‫שנה ומעלה ונשים בנות ‪ 60‬מעלה‪ ,‬גרים בבית ונזקקים‬
‫לעזרתו של אדם לביצוע פעולות יומיומית‪.‬‬
‫כמו כן יינתן הסיוע לנזקקים להשגחה אישית בבית למען‬ ‫‪‬‬
‫בטיחות הנזקקים ובטיחות סביבתם הקרובה‪.‬‬
 ‫הזכאות לגמלה והיקפה נקבעים על ידי המוסד לביטוח‬ ‫‪‬‬
‫לאומי בבדיקה אישית בביתו של מבקש הבקשה‪,‬‬
‫שמטרתה לבחון את מידת התלות והצורך בעזרה‪.‬‬

‫הבדיקה מתבצעת על ידי איש מקצוע שהוסמך לכך –‬ ‫‪‬‬

‫אחות‪ ,‬פיזיותרפיסט או מרפא בעיסוק‪ .‬הבדיקה מקצועית‪,‬‬
‫אובייקטיבית ואחידה; בהתאם לתוצאותיה נקבע אם‬
‫הנבדק זכאי לגמלה ובאיזה היקף‪.‬‬
 ‫מידת התלות‬

‫זמנית‬

‫תלוי במידה רבה רוב הפעולות ורוב‬

‫תלוי לחלוטין בזולת ‪ +‬השגחה‬ ‫שעות היום‪ +‬השגחה‬
‫תלוי במידה רבה‬
‫‪ 18‬שעות = ‪168%‬‬ ‫‪ 9.75‬שעות= ‪91%‬‬
‫‪ 15.5‬שעות = ‪150%‬‬
 ‫אילו שירותים ניתנים לזכאי גמלת סיעוד‬
‫נבדק הנמצא זכאי לקבל גמלת סיעוד יקבל עזרה בביצוע פעולות‬ ‫‪‬‬
‫היום יום ובניהול משק הבית‪.‬‬
‫השירותים ניתנים על ידי מטפל או מטפלת המגיעים לבית הקשיש‬ ‫‪‬‬
‫על מנת לסייע לו‪.‬‬
‫מסגרת הטיפול כוללת סיוע ברחצה‪ ,‬באכילה ובהלבשה‪ ,‬הבאת‬ ‫‪‬‬
‫תרופות וליווי לרופא‪ ,‬וכן עזרה בניהול משק הבית כגון ניקיון סביבת‬
‫הקשיש‪ ,‬כביסה‪ ,‬גיהוץ‪ ,‬בישול וקניות‪.‬‬
‫הביטוח הלאומי משלם ישירות לחברת הסיעוד‪ ,‬וזו מעסיקה את‬ ‫‪‬‬
‫העובד ומשלמת את כל עלויות שכרו‪.‬‬
‫זכאי הגמלה מקבלים את השירות בהיקף שאושר ללא כל תשלום‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫קיימת אפשרות להמיר את שעות הטיפול או חלק מהן‬ ‫‪‬‬
‫בביקור במרכז יום לקשיש‪ ,‬במוצרי ספיגה‪ ,‬בלחצן מצוקה‬
‫ובשירותי מכבסה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬תוכנית השירותים אשר נקבעת לזכאי יכולה לכלול‬ ‫‪‬‬
‫טיפול בבית על ידי מטפל או מטפלת במלוא שעות הטיפול‬
‫המגיעות לזכאי‪ ,‬או שילוב של כמה שירותים מתוך סל‬
‫השירותים שפורט לעיל‪.‬‬
‫במסגרת החוק נקבע‪ :‬שהגמלה תוענק לקשיש בזכות ולא‬ ‫‪‬‬
‫בחסד‪ ,‬שהשירותים יינתנו בעין ולא כגמלה כספית‪,‬‬
‫שהחוק יסייע למשפחה ולא יחליפה‪ ,‬שהחוק יאפשר‬
‫לקשישים להמשיך לחיות בביתם ככל שניתן‪.‬‬
 ‫מספר הנהנים משירותי סיעוד במימון ציבורי עלה מ ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 7,000‬קשישים בלבד טרם התחלת הרפורמה ל ‪-‬‬
‫‪ 123,200‬בסוף ‪ 2006‬שהם מהווים ‪ 15%‬מהקשישים‬
‫בארץ )ברודסקי ועמיתים‪ ,2007 ,‬לוח ‪.(.4.4‬‬
‫אחוז הזכאים עולה עם הגיל ומגיע ל ‪ 49%‬מהקשישים‬ ‫‪‬‬
‫בגיל ‪. +85‬‬
‫אחת ממטרות החוק הייתה להרחיב את התשתית‬ ‫‪‬‬
‫הארגונית והטיפולית ולחזק את מערך הטיפול הקהילתי‬
‫והביתי בכדי להפחית כמה שיותר את היקף הפניות‬
‫לסידור מוסדי‪.‬‬
 ‫מימוש חוק ביטוח סיעוד משקף אפוא מצב של הפרטה חלקית‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫המתבטא בחלוקת עבודה ברורה בין המגזר הציבורי שאחראי על‬
‫הפיקוח והבקרה‪ ,‬לבין המגזר הפרטי האחראי על הספקת‬
‫השירותים‪.‬‬
‫קשיים הנובעים מריבוי סוכנויות‪ ,‬מטפלים ומקבלי שירות‪ ,‬מהקושי‬ ‫‪‬‬
‫לאמוד את המתרחש בתוך כותלי הבתים‪ ,‬וכן מיחסי התלות‬
‫המתפתחים בין מטפל ומטופל‪.‬‬
‫על אף היתרונות הגלומים בחוק זה והשלכותיו החיוביות‪ ,‬לא ניתן‬ ‫‪‬‬
‫להימנע מלבחון את המחיר הכלכלי של התיקון החברתי‪ .‬בגידול‬
‫חסר התקדים בהוצאה הציבורית גרם לגירעון בענף ביטוח סיעוד‬
‫ויצר עומס על פני הקופה הציבורית‪.‬‬
 ‫חוק בריאות ממלכתי והשלכותיו‬
‫על הקשישים‬
‫נחקק ב ‪ 1944‬ונכנס לתוקפו בינואר ‪.1955‬‬ ‫‪‬‬

‫מהותו של החוק היא בהטלת האחריות המוחלטת‬ ‫‪‬‬

‫לבריאות האזרחים על הממשלה‪ ,‬והוא מבוסס על‬
‫שיקולים כלכליים‪ ,‬רפואיים ואתיים )שמואלי‪.( 1993 ,‬‬
‫ההספקה הישירה של שירותי הבריאות הוטלה על‬ ‫‪‬‬
‫הקופות המבטחות‪.‬‬
‫החוק מעניק כיסוי ביטוחי לכל האזרחים‪ ,‬מבטיח זכאות‬ ‫‪‬‬
‫לסל שירותים מוגדר ואחיד המעוגן בחקיקה‪ ,‬ומאפשר‬
‫למבוטחים חופש בחירה בהשתייכות לקופות ובמעבר‬
‫ביניהן‪.‬‬
 ‫החוק חולל תמורות מהותיות בכללי המימון של מערכת הבריאות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫בהקצאת המשאבים ובכללי מתן השירותים‪.‬‬
‫היווה מנוף להפעלתה של רפורמה במערכת הבריאות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הקשישים הם צרכנים בולטים וקבועים יחסית של שירותי בריאות‬ ‫‪‬‬

‫יקרים‪ .‬כדי להפכם ללקוחות אטרקטיביים יותר לקופות המבטחות‪,‬‬
‫נקבע שהן יתוגמלו בעבורם באופן דיפרנציאלי‪.‬‬
‫יותר מכך‪ ,‬בגין הזדקקותם הרבה לשירותי בריאות עלולים‬ ‫‪‬‬
‫הקשישים להיות מושפעים יותר מכל קבוצת גיל אחרת מההשלכות‬
‫השליליות הנלוות לקיצוצים התקציבים‪ ,‬להגבלות בירוקרטיות ועוד‪.‬‬
‫גם בשוק ביטוחי הבריאות המשלימים והפרטים‪ ,‬נמצאים הקשישים‬ ‫‪‬‬
‫בעמדה של חולשה יחסית בהשוואה לגילאים אחרים‪.‬‬
 ‫הדיור המוגן‬
‫בשנות התשעים זכה הדיור המוגן לתנופת גידול חסרת‬ ‫‪‬‬
‫תקדים‪.‬‬
‫בסוף שנת ‪ 2004‬היו בארץ ‪ 165‬תוכניות של דיור מוגן‬ ‫‪‬‬
‫לקשישים ובהן ‪ 21,300‬יחידות דיור‪.‬‬
‫התכניות הראשונות לדיור מוגן בישראל החלו כבר באמצע‬ ‫‪‬‬
‫שנות החמישים‪.‬‬
‫ארגונים וולונטריים הקימו‪ ,‬בעיקר בערים המרכזיות‬ ‫‪‬‬
‫יחידות דיור קטנות שבהן הקשיש ניהל אורח חיים עצמאי‬
‫בהשגחת אם בית ומערכת קריאה בעת מצוקה‪ ,‬ובהן‬
‫התנהלה פעילות חברתית והייתה גם קפיטריה‪.‬‬
‫עד ‪ 1981‬מכלל היצע הדיור המוגן – ‪ 85%‬היה בשליטת‬ ‫‪‬‬
‫הגופים הוולונטריים‪.‬‬
‫בשנות השמונים נכנס המגזר הממשלתי בשיתוף אשל‬ ‫‪‬‬
‫לבניה חדשה של תוכניות לדיור מוגן‪.‬‬
‫בשנות התשעים בעקבות גל העלייה ומצוקת הדיור‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הוחלט להקים אלפי יחידות דיור בעבור עולים בודדים‪.‬‬
‫לקראת סוף שנות התשעים נכנס הסקטור הפרטי‬ ‫‪‬‬
‫לתכניות הדיור המוגן‪ .‬הפרויקט הראשון היה "מגדלי הים‬
‫התיכון" בבת ים שנבנה ע"י חברת כלל‪.‬‬
 ‫המגזר הפרטי העלה את הבנייה לסטנדרטים גבוהים‬ ‫‪‬‬
‫ביותר‪ ,‬הכוללים יחידות דיור מרווחות ומפוארות‪ ,‬שירותי‬
‫מלונאות משובחים‪ ,‬חדרי כושר‪ ,‬בריכות שחיה‪ ,‬מגוון רחב‬
‫של שירותי טיפול‪ ,‬תמיכה ופעילויות תרבות‪.‬‬

‫הדיור המוגן משרת היום את בעלי היכולת הגבוהה מצד‬ ‫‪‬‬

‫אחד‪ ,‬ואת העולים החדשים‪ ,‬הבודדים‪ ,‬חסרי הדיור וחסרי‬
‫האמצעים הזקוקים להגנת הסביבה מצד שני‪.‬‬
 ‫ההתפתחות המדעית‬
‫ב‪ 1990‬הוקם מרכז לחקר ולימוד הזיקנה באוניברסיטת‬ ‫‪‬‬
‫חיפה‪.‬‬
‫‪ 1992‬הוקם מכון הרצג באוניברסיטת ת"א‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 1983‬אושר תחום הגריאטריה כתחום התמחות רפואית‬ ‫‪‬‬

‫ע"י המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל‪.‬‬
‫קורסים בגריאטריה והתנסות קלינית עם קשישים הפכו‬ ‫‪‬‬
‫למרכיבי חובה בכל תוכניות הלימוד וההכשרה המקצועית‪.‬‬
‫ב‪ 1999‬נפתחו לראשונה שתי תוכניות לתואר מוסמך‬ ‫‪‬‬
‫בגרונטולוגיה באוניברסיטאות חיפה ובן גוריון‪.‬‬
 ‫לסיכום‬
‫התפתחות השירותים לקשישים בשנות התשעים שיקפה‬ ‫‪‬‬
‫במידה רבה את מגמות השוני וההשתנות בחברה‬
‫הישראלית בהתאמה לאזרחיה הקשישים‪.‬‬
‫לבעלי היכולת מוצעת היום קשת רחבה של שירותים‬ ‫‪‬‬
‫טובים ואיכותיים‪.‬‬
‫חסרי היכולת נאלצים להסתפק בשירותים ציבוריים שלא‬ ‫‪‬‬
‫תמיד נגישים‪ ,‬זמינים ובאיכות הרצויה‪.‬‬
‫עם זאת ניכר מאמץ הולך וגובר להרחיב את טווח שירותי‬ ‫‪‬‬
‫הבריאות ולהתאימם למגזרים שונים באוכלוסייה‪ ,‬תוך‬
‫שימוש מושכל במאגרי מידע ובתחזיות‪.‬‬
‫בשחר המאה הנוכחית נראה עולם המחר של הזיקנה עולם‬ ‫‪‬‬
‫דינמי‪ ,‬שונה וחסר גבולות‪.‬‬
‫התחזית מצביעה על גידול הולך ומתמשך באוכלוסיית‬ ‫‪‬‬
‫הקשישים‪ ,‬הזדקנותה ושינוי במאפייניה‪.‬‬
‫אוכלוסיית קשישי המחר תהיה משכילה יותר‪ ,‬עשירה יותר‬ ‫‪‬‬
‫וצרכנית קפדנית יותר של מידע ושירותים‪.‬‬
‫הישגי הטכנולוגיה המתקדמת‪ ,‬ומגמת הגלובליזציה‪ ,‬יפתחו‬ ‫‪‬‬
‫בפני הקשיש עולם בלתי נתפס של אפשרויות‪ ,‬דילמות‬
‫ומגבלות‪ ,‬ויעלו שאלות חברתיות ואישיות שאי אפשר יהיה‬
‫להימנע מלהתמודד עמן‪.‬‬