‫טיוטה‬

‫"שאלו את עצמכם‪,‬‬
‫האם לא הגיע הזמן להתעשת‪ ,‬לצאת מהשיתוק הזה‪,‬‬
‫לתבוע לעצמנו סופסוף את החיים שאנו ראויים לחיותם?"‬
‫דויד גרוסמן‬

‫"ישנם שני סוגים של מאבק‪,‬‬

‫הראשון באמצעות החוק והשני באמצעות הכוח;‬
‫הראשון מתאים לבני אדם והשני ‪ -‬לחיות"‬
‫ניקולו מקיאוולי‬
 ‫‪-1-‬‬

‫תוכן העניינים‬

‫תוכן העניינים‪1..............................................................................................................‬‬

‫פתח דבר ‪ /‬מכתב פתוח לצעיר ולצעירה בישראל ‪5..........................................................................‬‬

‫מבוא ורוח ‪6..............................................................................................................................‬‬

‫תמצית חוק הצעירים ‪9...............................................................................................................‬‬

‫פרק א' ‪ -‬המלצות בנושא דיור ‪9.......................................................................................‬‬

‫פרק ב' ‪ -‬הקצאת משאבים ושקיפות מערכת ההשכלה הגבוהה ‪10 ........................................‬‬

‫שכר לימוד ‪10 ........................................................................................................‬‬

‫קרן הנגישות והקרן לרווחת הסטודנט ‪11 ..................................................................‬‬

‫סטודנטים לתארים מתקדמים ‪12 ............................................................................‬‬

‫קרנות חיסכון ייעודיות ‪12 .......................................................................................‬‬

‫פרק ג' ‪ -‬מדיניות צעירים‪13 .............................................................................................‬‬

‫‪ .1‬סיקור ומחקר בנושא מאבקים ציבוריים בישראל ‪15 ..................................................................‬‬

‫‪ .1.1‬הקדמה ‪15 ..............................................................................................................‬‬

‫‪ .1.2‬מאבקי החינוך בשנת הלימודים תשס"ח ‪16 ................................................................‬‬

‫‪ .1.2.1‬ההכנה למאבק ולכידות הסגל ‪17 ....................................................................‬‬

‫‪ .1.2.2‬עולם הדימויים בשני המאבקים ‪18 .................................................................‬‬

‫‪ .1.2.3‬סיומן של השביתות ‪20 ..................................................................................‬‬

‫‪ .1.3‬מאבק ארגוני הנשים להארכת חופשת הלידה‪20 ..........................................................‬‬

‫‪ .1.4‬מהו לובי?‪22............................................................................................................‬‬
 ‫‪-2-‬‬

‫‪ .1.5‬סיכום דבר‪23 ..........................................................................................................‬‬

‫‪ .2‬עיקרי המחקר בנושא צעירים בישראל ‪25 .................................................................................‬‬

‫הבסיס הדיוני – תל אביב כמקרה מבחן למצב הסטודנטים בישראל ‪25 ................................‬‬

‫‪ .2.1‬תכונות דמוגרפיות של הסטודנטים באוניברסיטאות‪26 ................................................‬‬

‫‪ .2.2‬פרופיל ההוצאות וההכנסות של סטודנט טיפוסי תושב תל אביב‪29 ................................‬‬

‫‪ .2.2.1‬רציונאל‪ ,‬הנחות ונתונים ‪29 ............................................................................‬‬

‫‪ .2.2.2‬מבנה ההוצאות ‪30 ........................................................................................‬‬

‫‪ .2.2.3‬מקורות הכנסה ‪32 ........................................................................................‬‬

‫‪ .2.3‬בעיית הדיור ‪33 .......................................................................................................‬‬

‫‪ .2.4‬פתרונות לבעיית הדיור ‪37 .........................................................................................‬‬

‫‪ .2.5‬הלוואות ‪38 .............................................................................................................‬‬

‫‪ .2.6‬מדיניות תחבורתית ‪39 ...........................................................................................‬‬

‫‪ .2.6.1‬מצב התחבורה בישראל ‪39 .............................................................................‬‬

‫‪ .3‬האקדמיה בישראל וכדאיות ההשקעה בהשכלה גבוהה ‪41 ..........................................................‬‬

‫‪ .3.1‬הידרדרות האקדמיה בישראל ‪41 ...............................................................................‬‬

‫‪ .3.2‬כדאיות ההשקעה באקדמיה ‪43 .................................................................................‬‬

‫‪ .3.3‬מדוע מדינת ישראל לא משקיעה באקדמיה? ‪44 ...........................................................‬‬

‫הסיבה לבעייתיות בהשקעה בתשתיות אנושיות ‪44 .....................................................‬‬

‫‪ .3.4‬מדידת האקדמיה ‪45 ................................................................................................‬‬

‫‪ .3.5‬השפעת שכר הלימוד ‪48 ............................................................................................‬‬

 ‫‪-3-‬‬

‫‪ .3.6‬למה כדאי להרחיב את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל?‪48 .......................................‬‬

‫‪ .3.7‬תוכנית לשיקום האקדמיה בישראל ‪50 .......................................................................‬‬

‫‪ .3.7.1‬עקרונות התוכנית ‪50 .....................................................................................‬‬

‫‪ .3.7.2‬תוכנית לשנים ‪ 2011-2020‬להרחבת מערכת ההשכלה הגבוהה ‪51 ........................‬‬

‫‪ .3.7.3‬המלצות לקידום איכות ההוראה ‪52 ................................................................‬‬

‫‪ .3.7.4‬המלצות לקידום איכות המחקר ‪54 .................................................................‬‬

‫‪ .4‬תכנית תוספת משאבים למערכת ההשכלה הגבוהה ‪55 ...............................................................‬‬

‫‪ .4.1‬הצעה להסדר תוספת משאבים למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ‪55 ...........................‬‬

‫‪ .4.2‬מודל מס לתשלום שכר הלימוד ‪56 .............................................................................‬‬

‫‪ .4.3‬האם יכסה המס את כל עלות התואר?‪58 ....................................................................‬‬

‫‪ .4.3.1‬השוואת תשלום שכ"ל רגיל לתשלום במודל המס עבור תואר תלת שנתי‪58 ......‬‬

‫‪ .4.3.2‬השוואת תשלום שכ"ל רגיל לתשלום במודל המס עבור תואר ארבע שנתי ‪59 ....‬‬

‫‪ .4.3.3‬האם משכורות האקדמאים מגיעות לרמה הנדרשת ע"י המודל? ‪59 .................‬‬

‫‪ .4.4‬תוספת המשאבים השנתית הצפויה מהפעלת המודל החדש‪60.......................................‬‬

‫‪ .4.5‬שימושי תוספת המשאבים מהפעלת המודל החדש ‪61 ...................................................‬‬

‫‪61 .....................‬‬ ‫‪ .4.5.1‬שימושים בעודפי ההכנסות שינבעו מהפעלת המודל החדש‬

‫‪ .4.6‬השתתפות המדינה בתוספת המשאבים ‪62 ..................................................................‬‬

‫‪ .4.6.1‬תוספת המשאבים לתקציב ות"ת בשנים ‪62 ............................... 2011-2015‬‬

‫‪ .4.6.2‬הוצאות המדינה למימון תוספת לתקציב ות"ת‪ ,‬קרן הנגישות ועבור ‪ 3‬תיקונים‬
‫הנכללים בהצעת חוק הצעירים‪63.....................................................................................‬‬

‫‪ .4.7‬יתרונות המודל ‪63 ...................................................................................................‬‬

 ‫‪-4-‬‬

‫‪ .5‬ריכוז ההצעות לפתרון‪64 .........................................................................................................‬‬

‫‪ .5.1‬דיור ‪64 ...................................................................................................................‬‬

‫‪ .5.2‬ארנונה ‪65 ...............................................................................................................‬‬

‫‪ .5.3‬ביטוח לאומי‪66 .......................................................................................................‬‬

‫‪ .5.4‬תחבורה ‪66 .............................................................................................................‬‬

‫‪ .5.5‬שכר המינימום ‪66 ....................................................................................................‬‬

‫‪ .5.6‬קרן חסכון לשכר לימוד ‪67 ........................................................................................‬‬

‫‪ .6.1‬זכויות הסטודנטים בבריטניה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬דנמרק‪ ,‬הולנד וצרפת ‪67 ...................................‬‬

‫‪ .6.1.1‬בריטניה ‪67 ..................................................................................................‬‬

‫‪ .6.1.2‬גרמניה ‪67 ....................................................................................................‬‬

‫‪ .6.1.3‬דנמרק ‪68 .....................................................................................................‬‬

‫‪ .6.1.4‬הולנד ‪68 ......................................................................................................‬‬

‫‪ .6.1.5‬צרפת ‪69 ......................................................................................................‬‬

‫‪ .6‬הצעת חוק הצעירים ‪70 ...............................................................................................‬‬

‫דברי הסבר‪82 ....................................................................................................‬‬

‫ביבליוגרפיה ‪86 ..........................................................................................................................‬‬

‫נספחים ‪90 ................................................................................................................................‬‬

‫סל הוצאות שנתי לסטודנט ‪90 .........................................................................................‬‬

 ‫‪-5-‬‬

‫פתח דבר ‪ /‬מכתב פתוח לצעיר ולצעירה בישראל‬

‫בעשור וחצי האחרונים נערכו במדינת ישראל מספר מאבקי סטודנטים‪ .‬מאבקים אלו‪ ,‬כל‬

‫אחד בזמנו הוא‪ ,‬הצליחו לחדור לתודעה הציבורית‪ ,‬לקבל מקום בשיח התקשורתי ולעורר אמפטיה‬

‫מסוימת‪ .‬אולם‪ ,‬עד היום לא היינו עדים למאבק סטודנטים סוחף‪ ,‬כזה שהצליח להוציא המוני‬

‫סטודנטים וצעירים לרחובות ולעורר הזדהות כלפיו בקרב אוכלוסיות אחרות‪ .‬מאבק שבבסיסו עומדת‬

‫תפיסת עולם כוללת ומגובשת של הסטודנטים לגבי המדינה והחברה בה הם חיים‪.‬‬

‫הסטודנטים והצעירים נמצאים בתקופה ייחודית בחיי האזרח‪ .‬תקופה המשלבת מחד בגרות‪,‬‬

‫רכישת השכלה וגיבוש תודעה אידיאולוגית ומאידך‪ ,‬את העובדה כי מרביתם טרם הקימו תא משפחתי‬

‫ואינם נמצאים תחת מכבש חיי היומיום‪ .‬ממקום זה‪ ,‬אנו מאמינים כי על הסטודנטים עומדת החובה‬

‫לנקוט עמדה גם בנושאים שאינם קשורים באופן ישיר להיותם סטודנטים‪ ,‬ובתחומים שאינם משפיעים‬

‫רק על איכות התואר או מחירו‪ .‬תפקיד הסטודנט בחברה הוא לגלות אחריות לסביבה ולקהילה בה הוא‬

‫חי‪ ,‬אחריות מעבר לזו הנדרשת מאזרח מן השורה ‪ -‬אחריות חברתית עודפת‪.‬‬

‫המסמך המונח לפניכם הינו תוצר ישיר של תפיסת עולם זו‪ ,‬תפיסה שדורשת מאיתנו‬

‫הסטודנטים להתבונן על מדינת ישראל במבט ביקורתי בונה ולא להתייחס לתהליכים המתרחשים בה‬

‫כגזרה משמיים‪ .‬נייר עמדה זה הינו הבסיס להצעת "חוק הצעירים" אשר מאגדת מיני זכויות שקיימות‬

‫לאזרחים צעירים במדינות מתוקנות ונועדו להפוך את ישראל למקום שבו צעירים בעלי יוזמה חשים כי‬

‫יש להם את היכולת לרכוש השכלה ראויה ולהתפתח במובן האישי והמקצועי‪ .‬מקום אליו אנשים‬

‫צעירים חשים שייכות‪ ,‬ורואים עצמם בונים בו עתידם‪.‬‬

‫שחר בוצר‬
‫יו"ר אגודת הסטודנטים‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
 ‫‪-6-‬‬

‫מבוא ורוח‬

‫המסמך המוגש לפניכם‪ ,‬פרי חשיבה ומחקר של חודשים רבים‪ ,‬יחד עם מהלך החקיקה‬

‫שנבקש ליזום בעתיד הקרוב‪ ,‬מבקשים להצית תגובת שרשרת בשני מישורים עבור הציבור במדינת‬

‫ישראל ‪ -‬מישור חוקתי ותודעתי‪ .‬הפעילות במישור החוקתי‪ ,‬נועדה לכונן לראשונה יד מכוונת‬

‫במדיניות הציבורית כלפי צעירים בגילאים ‪ ;18-30‬במישור התודעתי‪ ,‬בכוונתנו לקרוא תיגר על‬

‫הפסיביות של כלל הציבור באשר לאפשרות לשנות את סדר היום במדינה‪.‬‬

‫במשך קרוב לחצי שנה‪ ,‬בוצע מחקר ונאספו נתונים אודות צעירים בישראל‪ .‬הצעיר 'הטיפוסי'‬

‫שנחשף במחקר‪ ,‬מתגורר במרכז המדינה‪ ,‬הרווי באפשרויות תעסוקה‪ ,‬הזדמנויות עסקיות‪ ,‬בתי ספר‬

‫מקצועיים ומוסדות אקדמיים ברמה הגבוהה ביותר‪ .‬אותו צעיר ישראלי נושא על גבו את עיקר הנטל‬

‫בחברה הישראלית ‪ -‬משרת במילואים‪ ,‬משלם מיסים וביטוח לאומי; דגל 'המדינה' מסמל עבורו את‬

‫ההגנה מפני איומים מדיניים וצבאיים מחוץ‪ ,‬ולא את מכלול השירותים והזכויות להן הוא זכאי מעצם‬

‫היותו אזרח התורם לחברה‪ .‬עננת חוסר האמון של הצעירים במוסדות השלטון‪ ,‬לה אנו נחשפים‬

‫בתקשורת חדשות לבקרים‪ ,‬נובעת בעיקר מחוסר יכולתו של הצעיר 'לראות' את דאגת המדינה לאזרח‬

‫החי בה‪ ,‬ובאה לידי ביטוי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בירידה הניכרת בשיעור ההשתתפות של הציבור בבחירות‪,‬‬

‫בתנועות הפוליטיות השונות ובאירועים בעלי אופי 'פוליטי'‪ .‬פסיביות זו מעידה על מגמה מדאיגה אף‬

‫יותר‪ ,‬בה בוחר הציבור בישראל לוותר על האופציה להשפיע על סדר היום במדינה ולדרוש מנבחריו‬

‫במוסדות הציבור להעניק לו את האקלים החברתי שבו היינו רוצים לחיות‪.‬‬

‫השאלה הראשונה שעמדה לנגד עיננו עת התחלנו את המחקר‪ ,‬הייתה סביב האפשרות שלנו‬

‫להשפיע על המציאות בישראל‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬הפרק בנושא מאבקים ציבוריים נועד בעיקר עבורנו ‪-‬‬

‫הפעילים במאבק המתהווה של שנת ‪ .2010‬המחקר‪ ,‬בחן שלושה מאבקים ציבוריים‪ .‬ניתן לומר כי‬

‫אותם מאבקים חברתיים‪ ,‬גם אם לא נחשבו כהצלחה מסחררת בזמנם‪ ,‬נשאו פרי מסוים והשפיעו על‬

‫סדר היום הישראלי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בכוונה תחילה‪ ,‬אין מחקר זה מסתיים בשורה אחרונה הכוללת‬
 ‫‪-7-‬‬

‫בשלב מתקדם יותר של המחקר‪ ,‬עת ניגשנו לבחון את סוגיית השקעת המדינה בצעירים‪,‬‬

‫נוכחנו כי בשונה מאוכלוסיות דוגמת עולים חדשים או אזרחים וותיקים‪ ,‬שזכו להיכלל בתוך מדיניות‬

‫סדורה הנשענת על מצע חוקתי‪ ,‬למדינת ישראל אין היום מדיניות מוכרזת בנושא צעירים‪ .‬המחקר‬

‫מראה‪ ,‬כי יחס המדינה לצעירים מתאפיין במקרה הטוב ‪ -‬בהחלטות אד‪-‬הוק הנוגעות לנושאים‬

‫נקודתיים )דוגמת חוק זכויות הסטודנט או הנחות בארנונה בחלק מהרשויות מוניציפאליות(; ובמקרה‬

‫הרע ‪ -‬לנסיגה של המדינה ממחויבויותיה לאזרחים בנושאי דיור‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות‪ ,‬ספורט‪ ,‬תחבורה‬

‫והשכלה גבוהה‪.‬‬

‫קשה להפריז בחשיבות השקעת המדינה בחינוך ובצעירים‪ .‬השקעה בחינוך היא התשתית‬

‫הטובה והמוכחת ביותר ליצירת כלכלה משגשת וחברה שוויונית וצודקת‪ .‬האקדמיה משפיעה על‬

‫הכלכלה על ידי הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה‪ ,‬הקטנת היקף האבטלה והעלאת רמת השכר‪.‬‬

‫העלאת רמת השכר‪ ,‬מביאה לשיפור ברמת החיים ולהגדלת הביקוש לצריכה הפרטית‪ .‬ההשקעה‬

‫בצעירים‪ ,‬לא בנוער או באזרחים הוותיקים‪ ,‬היא גם המפתח ליצירת צדק חברתי‪ .‬פתיחת אפשרויות‬

‫ויצירת הזדמנויות לרכישת השכלה גבוהה ויצירת הזדמנויות בשוק העבודה באופן שוויוני לכלל‬

‫אוכלוסיית הצעירים‪ ,‬היא המפתח לצמצום פערים בחברה ומוביליות חברתית‪.‬‬

‫הרפורמה המוצעת עוסקת בתחומים החשובים ביותר לחיי הצעיר במדינת ישראל‪ :‬דיור‪,‬‬

‫השכלה גבוהה‪ ,‬תחבורה ועוד‪ ,‬תחומים המהווים את עיקר הנטל הכלכלי של הצעיר במדינה‪ ,‬נטל‬

‫העולה על הכנסותיו ודורש הלוואות או סיוע משפחתי‪ .‬מטרת עיגון סל ההטבות והרגולציות המוצעות‬
 ‫‪-8-‬‬

‫המודל המהפכני לשכר הלימוד המוצע במסמך‪ ,‬יסייע בפתיחת דלתות האקדמיה לכלל‬

‫שכבות האוכלוסייה בישראל מחד‪ .‬מאידך‪ ,‬יגדיל את משאבי המחקר וההוראה במערכת ההשכלה‬

‫הגבוהה‪ .‬הרגולציה שתיצור תחרות בשוק הדיור‪ ,‬הקמת מערך הלוואות וחסכונות ייעודיים ללימודים‪,‬‬

‫וסל הטבות הכולל הנחות בתשלומים 'קבועים' דוגמת תחבורה ציבורית‪ ,‬ארנונה וביטוח לאומי יפנו‬

‫לצעיר למעלה מ‪ 40 -‬שעות בחודש; זמן שיוכל להשקיע בחיי חברה‪ ,‬פיתוח מיומנויות‪ ,‬שפות ודרכי‬

‫חשיבה חדשות‪ .‬דבר זה יתבטא בהשבחת המשאב האנושי‪ ,‬המשאב האמיתי היחידי של מדינת‬

‫ישראל‪.‬‬

‫אין לנו ספק כי השיח שמסמך זה מנסה ליצור בשאלת מדיניות המדינה כלפי צעיריה‪ ,‬ועל‬

‫האופן שבו יש ליצור אוכלוסיית צעירים משכילה‪ ,‬נועזת‪ ,‬מלאת להט וחדוות יצירה ותרומה לחברה‪,‬‬

‫הכרחי עבור המשך קיומה של המדינה‪ ,‬וכינון חברה צודקת יותר בישראל‪ .‬יצירת מערכת הסדרה‬

‫חוקתית שתכלול את כל ההיבטים הנוגעים לחייו של הצעיר בישראל‪ ,‬תוך מחשבה על האופן בו יוכל‬

‫להתפתח ולפתח את החברה‪ ,‬אינה מותרות ‪ -‬אלא חובה בסיסית למדינה דמוקרטית חפצת חיים‪.‬‬

‫שיהיה לכולנו בהצלחה‪,‬‬

‫רן לבנה‬
‫סיו"ר אגודת הסטודנטים‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
 ‫‪-9-‬‬

‫תמצית חוק הצעירים‬

‫פרק א' ‪ -‬המלצות בנושא דיור‬

‫הפרק הראשון של החוק‪ ,‬הדן בנושא הדיור‪ ,‬מתמקד בעידוד שוק השכירות ובבניית דירות‬

‫קטנות‪ .‬ההתמקדות בנושאים אלו נבעה בשל היותה של ההוצאה על דיור בקרב אוכלוסיית‬

‫הסטודנטים בישראל גבוהה בצורה משמעותית מההוצאות האחרות בחיינו‪ .‬הצעת החוק מחייבת את‬

‫ועדות התכנון המאשרות את הפרויקטים למגורים בערים‪ ,‬לדרוש מהקבלנים כי לכל הפחות עשרה‬

‫אחוזים מהדירות הנבנות יהיו דירות להשכרה‪ ,‬בנוסף לעשרה אחוזים שיהיו דירות קטנות שלא עולות‬

‫על ‪ 80‬מטרים מרובעים‪ .‬היה ולא התקיימו תנאים אלו‪ ,‬ייאסר על ועדות התכנון לאשר את הפרויקט‪.‬‬

‫מהלך זה יעבה את היצע הדירות ויגביר את התחרות בשוק השכרת הדירות במדינה‪.‬‬

‫בהמשך לניסיונות 'להחיות' את שוק השכרת הדירות‪ ,‬מוצע להעלות את גובה ההכנסה משכר‬

‫דירה הפטורה ממס‪ .‬צעד זה‪ ,‬יגרום לחברות להשקיע ברכישת דירות להשכרה‪ ,‬דבר שיגדיל את‬

‫ההיצע בשוק הדירות להשכרה ויוביל להורדת מחירים‪.‬‬

‫נוסף על אלו‪ ,‬פרק הדיור מכיל בתוכו הוראה מנחה לחברות הדיור העירוניות‪ ,‬אותן מחזיקות‬

‫מרבית העיריות והמועצות המקומיות בישראל‪ ,‬לרכוש דירות בפרויקטים חדשים ולהשכירן‬

‫לאוכלוסיות מסוימות במחיר מסובסד‪ .‬ראינו לנכון להוסיף תנאי כי במידה והפרויקט נמצא בקרבת‬

‫מוסד להשכלה גבוהה‪ ,‬תינתן עדיפות לסטודנטים בקבלת שכר הדירה המסובסד‪ .‬נקודה זו נובעת‬

‫מההבנה כי מגורים בסביבת האוניברסיטה‪ ,‬הם הקלה משמעותית לסטודנט בשל הנגישות‬

‫הגיאוגרפית למוסד הלימודים‪ ,‬חסכון בהוצאות ניידות‪ ,‬חסכון בזמן ועוד‪.‬‬

‫המהפכה האמיתית לה אנו מייחלים בשוק הנדל"ן בישראל מופיעה בנספח לחוק‪ ,‬בקריאה‬

‫לשנות את סעיף ‪ 31‬בחוק מס ערך מוסף‪ .‬התיקון לחוק שלפיו יקבע כי המע"מ על רכישת דירות‬

‫יבוטל ובמקומו יעלה מס הרכישה על דירות שמחירן גבוה יותר ממיליון ש"ח‪ ,‬יוזיל את מחירן של‬
 ‫‪-10-‬‬

‫פרק ב' ‪ -‬הקצאת משאבים ושקיפות מערכת ההשכלה הגבוהה‬

‫הפרק השני מציג סדר יום חדש למערכת ההשכלה הגבוהה‪ .‬עיגון היחס בין ההשקעה בפרט‬

‫לבין השקעת המדינה במערכת והשינוי בתשלום שכר הלימוד לתואר ראשון‪ ,‬ישנו באופן רדיקלי הן‬

‫את נגישות ההשכלה הגבוהה והן את פוטנציאל המערכת למצוינות בהוראה ובמחקר‪ .‬דגש חשוב‬

‫בפרק זה הוא הצמדת שכר הלימוד לשכר המינימום‪ ,‬דבר שיצור קשר בין הכנסת הסטודנט לבין עלות‬

‫ההשכלה הגבוהה‪.‬‬

‫שכר לימוד‬

‫דרישת התשלום השנתית לתואר ראשון תרד משמעותית ותעמוד על תשלום שנתי וחד פעמי‬

‫בגובה שכר המינימום‪ .‬בתמורה להפחתת שכר הלימוד‪ ,‬יתחייבו הסטודנטים לתשלום מס בגובה של‬

‫‪ 3.9%‬מההכנסה החודשית‪ ,‬לתקופה בת עשר שנים מיום קבלת התואר‪.‬‬

‫בסופו של תהליך‪ ,‬יהיה גובה שכר הלימוד אותו ישלם הסטודנט בהתאם למשכורתו‬

‫החודשית לאחר סיום התואר‪ .‬המס לא יחול על פרסים אקדמיים או מלגות‪ .‬חשוב להדגיש כי סטודנט‬

‫לא יהיה מחויב בבחירה בתשלום המס ויוכל על פי בחירתו לשלם מדי שנה תשלום בגובה ארבע‬

‫פעמים שכר המינימום‪ ,‬תשלום זה יהיה שכר הלימוד השנתי‪.‬‬

‫החלת המודל החדש במלואו תגרום לתוספת משאבים של מיליארד ש"ח בשנה‪ .‬לפי הצעת‬

‫החוק‪ ,‬משאבים אלו יופנו לתשתיות הוראה‪ ,‬קרן לתחזוקת ובניית מעונות סטודנטים וקרן לרווחת‬

‫הסטודנט‪ .‬חלוקת הנטל הנוכחית במימון תקציב ות"ת הינה ‪ 16%‬משכר הלימוד‪ 51% ,‬מהקצבות‬

‫המדינה והיתר מתרומות והכנסות נוספות‪ .‬יחס זה בין השתתפות המדינה להשתתפות הסטודנטים‬
 ‫‪-11-‬‬

‫הסטודנטים מכירים בצורך בתוספת משאבים למערכת ההשכלה הגבוהה ולפיכך מוכנים‬

‫להפעלת המודל החדש אך מתנים זאת בשימור היחס ההיסטורי של שלוש לאחד בין חלק המדינה‬

‫לחלק הסטודנטים בתקציב ות"ת‪ ,‬וזאת בכדי למנוע שימוש בתוספת המשאבים ככלי להקטנת‬

‫הקצבות הממשלה לות"ת‪.‬‬

‫קרן הנגישות והקרן לרווחת הסטודנט‬

‫על פי הצעת החוק‪ ,‬יוקמו שתי קרנות גדולות לטובת השקעה ישירה בהון האנושי במערכת‬

‫ההשכלה הגבוהה‪ :‬קרן הנגישות והקרן לרווחת הסטודנט‪.‬‬

‫קרן הנגישות תשלם למוסד להשכלה גבוהה את יתרת שכר הלימוד של סטודנט שבחר לשלם‬

‫שכר לימוד מופחת במסגרת מודל המס‪ .‬מקורות המימון של קרן זאת יורכבו מהשתתפות הסטודנטים‬

‫דרך תשלום שכר לימוד ומס‪ ,‬תקציב המדינה וסדרות אג"ח של מדינת ישראל שיונפקו לצורך עניין זה‪.‬‬

‫הקרן לרווחת הסטודנט תשמש צינור להזרמת כספים לטובת קרנות התומכות בסטודנטים‬

‫ע"י מלגות והלוואות כדוגמת פר"ח וקרן הסיוע לסטודנטים‪ ,‬קרנות התומכות בסטודנטים מצטיינים‬

‫כדוגמת מלגות רוטנשטרייך לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח וקרנות התומכות בסטודנטים‬

‫מאוכלוסיות מוחלשות כדוגמת מלגות לבציון לדוקטורנטים מצטיינים מהפריפריה‪.‬‬

‫עוד בעיה סטודנטיאלית אותה ביקשנו לפתור באמצעות הצעת חוק זו היא פריסת הלימודים‪.‬‬

‫עקב העומס הרב הנופל על כתפי הסטודנטים במהלך הלימודים בוחרים רבים מהם לגרור את‬

‫לימודיהם על פני סמסטר או מספר סמסטרים נוספים‪ .‬החוק מתיר לחרוג מהזמן הרגיל של התואר‬

‫בשנתיים וכל זאת ללא תשלומי הגרירה המיותרים המוטלים היום על סטודנטים‪ .‬תיקון זה יאפשר‬

‫לסטודנטים רבים לעבוד בזמן הלימודים ועדיין להשלים את התואר בציונים סבירים‪ .‬כמו כן תיקון‬

‫זה ימנע את נשירתם של סטודנטים המתקשים לעמוד בעומס הלימודים הרגיל‪.‬‬

 ‫‪-12-‬‬

‫מכשיר נוסף אליו מתייחסת הצעת החוק הוא הפיקדון אותו מקבל חייל משוחרר או בוגר‬

‫השירות הלאומי‪ .‬כיום‪ ,‬ניתן להשתמש בכספי הפיקדון לצרכי לימודים בלבד‪ ,‬ובמידה ולא עושים‬

‫שימוש בכסף בתקופה של חמש שנים מיום השחרור ניתן לפדות את הפיקדון‪ .‬הצעת החוק קובעת כי‬

‫אדם שסיים תואר ראשון זכאי לפדות את הפיקדון מיד עם סיום התואר‪" .‬כלל חמש השנים" לא‬

‫ישתנה‪ ,‬ובמידה ולא סיים הפרט תואר ראשון ונותרו בפיקדון סכומי כסף‪ ,‬יוכל לפדות את הכספים‬

‫לאחר חמש שנים‪.‬‬

‫הקמת קרן לפיתוח ושיפוץ מעונות סטודנטים‬

‫שתיזום‬ ‫החוק מפנה משאבים משמעותיים עבור "קרן למעונות סטודנטים בישראל"‪,‬‬

‫פרויקטים של בניית מעונות סטודנטים בשיתוף עם החברות הקבלניות הגדולות במשק‪ .‬כמו כן‬

‫החברה תוציא מכרזים לקבלני משנה לתפעול‪ ,‬אחזקת ושיפוץ מעונות‪ .‬החברה תתמקד במוסדות‬

‫להשכלה גבוהה שבהם הוצאות הסטודנטים לשכר דירה הן הגבוהות ביותר ‪.‬‬

‫סטודנטים לתארים מתקדמים‬

‫הצעת החוק מבטיחה לסטודנטים לתארים מתקדמים קבלת הלוואה בתנאים נוחים ובערבות‬

‫מדינה בגובה שכר הלימוד השנתי‪ .‬כך למעשה תגדל הנגישות לתארים מתקדמים ומחקריים‪.‬‬

‫בהמשך לכך החוק משווה את שכר הלימוד בין תואר ראשון‪ ,‬שני ושלישי וקובע בנוסף איסור‬

‫על שכר לימוד דיפרנציאלי בין פקולטות וחוגים‪ ,‬נושא שנגדו נאבקנו במהלך כל אורך השנים ועליו אנו‬

‫מתעקשים גם כעת‪.‬‬

‫קרנות חיסכון ייעודיות‬

‫רפורמה חשובה נוספת מגדירה את הקרן לחסכון לשכר לימוד‪ .‬הורה יוכל‪ ,‬על פי בחירתו‪,‬‬

‫להפריש סכום לקרן שתיקרא על שם אחד מילדיו שתשמש אותו למטרות לימודים‪ .‬הקרן עצמה תהא‬

‫פטורה ממס ויחולו עליה ההטבות החלות על קרנות השתלמות‪ .‬הורה יוכל‪ ,‬תמורת הפרשה של סכום‬
 ‫‪-13-‬‬

‫פרק ג' ‪ -‬מדיניות צעירים‬

‫הפרק השלישי של החוק מעגן סל זכאויות ייעודי לסטודנטים‪ .‬סל זה מהווה תשובה הולמת‬

‫לעומס הרב שהסטודנטים חווים במהלך לימודיהם המונע מהם למצוא עבודה קבועה ומכניסה‪ ,‬זאת‬

‫מתוך תפיסה הגורסת כי מוטב שהסטודנט יקדיש את זמנו ומרצו לטובת לימודים‪ .‬הסל יסייע בידם‬

‫של הסטודנטים לעמוד בעומס הכלכלי המוטל על כתפיהם‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬עקב העלות הגבוהה של מחירי הדלק ואחזקת הרכב‪ ,‬נוטה אוכלוסיית הסטודנטים‬

‫להשתמש לרוב בתחבורה הציבורית‪ .‬החברות המפעילות את התחבורה הציבורית במדינה לא‬

‫מעניקות בימים כתיקונם הנחות כלשהן לסטודנטים בתחבורה הבין עירונית כך שההנחה הקבועה‬

‫בהצעת החוק תעניק מרווח נשימה כלכלי לסטודנטים‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬החוק מתווה למעשה סדר יום חדש בחברה הישראלית‪ .‬סדר יום שיקל על הצעירים‬

‫להתפתח ולהרחיב אופקים‪ ,‬לפתוח את לימודיהם באוניברסיטה מבלי לוותר על אורח חיים מגוון‬

‫המתיר‪ ,‬בין כל העומס והלחץ הכרוכים בחיי הסטודנט‪ ,‬זמן למשפחה‪ ,‬חברים ופנאי‪.‬‬
 ‫‪-14-‬‬

‫אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫נייר עמדה‪:‬‬

‫מצב הצעירים בישראל‬

‫הוכן על ידי‪:‬‬

‫אלי ארקין‪ ,‬גל שניר‪ ,‬נועם פורר ועידית פסט‪.‬‬

‫בהנחייתם של‪:‬‬

‫שחר בוצר ורן לבנה‪.‬‬

‫אוקטובר ‪2009‬‬
 ‫‪-15-‬‬

‫‪ .1‬סיקור ומחקר בנושא מאבקים ציבוריים בישראל‬

‫‪ .1.1‬הקדמה‬

‫בשני העשורים האחרונים‪ ,‬אנו עדים להידרדרות משמעותית באמון האזרח בישראל‬

‫במוסדות השלטון ‪ -‬בבתי המשפט‪ ,‬בשלטון החוק ובנבחרי הציבור‪ .‬עננת חוסר אמון זאת‪ ,‬שבאה לידי‬

‫ביטוי בירידה הניכרת בשיעור ההשתתפות של הציבור בבחירות‪ ,‬בתנועות הפוליטיות השונות‬

‫ובאירועים בעלי אופי 'פוליטי'‪ -‬מעידה על מגמה מדאיגה אף יותר ‪ -‬הציבור בישראל בוחר לוותר על‬

‫האפשרות להשפיע על סדר היום במדינה ולדרוש מנבחריו במוסדות הציבור להעניק לו את האקלים‬

‫החברתי בו היינו רוצים לחיות‪.‬‬

‫אותה מגמה באה לידי ביטוי בין היתר‪ ,‬ביכולתנו לסמן מספר דו‪-‬ספרתי של מאבקים‬

‫ציבוריים בעשור האחרון‪ ,‬שעל אף שסחפו חלקים ניכרים בציבור הישראלי‪ ,‬כשלו ב"מבחן התוצאה"‪.‬‬

‫סדרת ההפגנות נגד "ההתנתקות"‪ ,‬מאבק ניצולי השואה )שרובם עדיין חיים מתחת לקו העוני(‪,‬‬

‫מאבקי הנכים ומאבקי עובדים שונים‪ ,‬הסתיימו במפח נפש ‪ -‬ויצרו תחושה אצל הפרט כי לא משנה‬

‫כמה יתגייס עבור מטרה חברתית‪ -‬לא יוכל הוא להשפיע ולשנות את סדר היום בחברה הישראלית‪.‬‬

‫מאבקים ציבוריים שכן הצליחו‪ ,‬דוגמת השינוי בחוקי העבודה בישראל )באמצעות "עסקת החבילה‬

‫במשק"( או הלחץ הציבורי בנושא החזרת החיילים החטופים‪ ,‬נבלעו בים חוסר האמון בנבחרי הציבור‬

‫ולא העניקו רוח גבית למעורבות הציבור הרחב בסדר היום במדינה‪.‬‬

‫על מנת לסקור את דרכי הפעולה האפשריות לאוכלוסיית הצעירים בישראל‪ .‬נבקש בפרק זה‬

‫לבחון שלושה מאבקים ציבוריים שהתרחשו בחמש השנים האחרונות‪ :‬מאבק ארגון המורים‬

‫ברפורמת 'אופק חדש' ‪ -‬במהלכו הושבתה מערכת החינוך העל‪-‬יסודית למשך ‪ 62‬ימים‪ ,‬שביתת הסגל‬
 ‫‪-16-‬‬

‫ניתן לומר כי המכנה המשותף לשלושת מאבקים אלו הוא נסיגת מדינת הרווחה הישראלית‬

‫ממחויבויותיה לפרט‪ :‬המחויבות להעניק חינוך ציבורי איכותי לתלמידים ושכר ראוי ל'מוחות'‬

‫הישראלים באקדמיה או למחויבות המדינה ליצור אקלים סביר בשוק התעסוקה לנשים בהריון‪ .‬יחד‬

‫עם זאת‪ ,‬שלושת המאבקים נוהלו בדרכי פעולה שונות‪ ,‬מתוך תפיסות שונות ועל סמך הנחות מוצא‬

‫שונות‪ .‬ארגון המורים ביסס את מאבקו ברפורמת אופק חדש על אהדת הציבור בישראל ותוך שרטוט‬

‫דרישותיהם כמאבק לאומי על דמות החינוך הממלכתי בישראל והתססת 'פעילי השטח' )המורים(‪,‬‬

‫הצליח הארגון לסחוף אחריו מדינה שלמה שעקבה בדריכות אחר המאבק‪ .‬ועד הסגל הבכיר‬

‫באוניברסיטאות לא חרג מהסקטוריאליות של מאבקו והסתמך על אורך הרוח של חבריו‪ ,‬זאת מתוך‬

‫אמונה שיכולת המדינה לעמוד בהשבתת האקדמיה נמוכה יותר מכושר הסבל של המרצים להתקיים‬

‫ללא שכר‪ .‬שדולת הנשים‪ ,‬לעומת המרצים והמורים‪ ,‬הבינה כי אינה יכולה 'לשבות' או לשבש את‬

‫הסדר הציבורי ולכן התמקדה בעבודה תקשורתית ופרלמנטארית ובאמצעות בעלי ברית בבית‬

‫הנבחרים‪ ,‬הצליחה לקדם באופן יחסי את החקיקה בנושא הארכת חופשת הלידה‪.‬‬

‫המחקר המובא להלן בוצע באמצעות עיון בקטעי עיתונות ופרוטוקולים‪ ,‬ראיונות עומק עם‬

‫אנשי מפתח במאבקים השונים וסקירת ספרות מקצועית בנושא‪.‬‬

‫‪ .1.2‬מאבקי החינוך בשנת הלימודים תשס"ח‬

‫בחודש אוקטובר ‪ 2007‬נורו יריות הפתיחה לשביתות חסרות תקדים במערכת החינוך‬

‫בישראל‪ .‬שביתת המורים בבתי הספר העל יסודיים‪ ,‬הותירה מאות אלפי תלמידי תיכונים ברחבי‬

‫המדינה בבתיהם למשך יותר מחודשיים‪ ,‬ושביתת הסגל הבכיר במערכת ההשכלה הגבוהה‪ ,‬נמשכה‬

‫סמסטר מלא‪.‬‬
 ‫‪-17-‬‬

‫במאבק המורים‪ ,‬שנמשך ‪ 62‬יום‪ ,‬במהלכם מערכת החינוך העל יסודי הושבתה לחלוטין‪,‬‬

‫השתתפו חברי ארגון המורים העל יסודי‪ ,‬בעוד חברי הסתדרות המורים‪ ,‬המלמדים בבתי הספר‬

‫היסודיים‪ ,‬עבדו כרגיל‪ .‬לשובתים היו מספר דרישות מרכזיות‪ :‬הקטנת מספר התלמידים בכיתות‪,‬‬

‫החזרת שעות למערכת‪ ,‬שינוי תנאי העסקת המורים‪ ,‬העלאת שכר המורים‪ ,‬התייחסות מערכתית‬

‫וכלכלית הולמת לעבודה עם תלמידים ליקויי למידה והסדרת שעות נוספות‪ .‬מאבק הסגל הבכיר‪,‬‬

‫שנמשך ‪ 89‬ימים בתקופה המקבילה בחלקה לשביתת המורים‪ ,‬היווה תמונת מראה למאבק המורים‪,‬‬

‫הן מבחינת מטרותיו והן מבחינת אופן הפעילות של ועד הסגל‪ .‬בעוד שיח המורים היה רחב ונגע‬

‫לתנאי הלימוד בתיכונים‪ ,‬מאבק המרצים נסב סביב אי חתימת הסכם שכר בין ועד הסגל למדינה‪.‬‬

‫לטענתם‪ ,‬הסגל הבכיר באוניברסיטאות סבל משחיקת שכר ורק הסכם שכר חדש יוכל לפצותו על‬

‫שחיקה זו‪.‬‬

‫‪ .1.2.1‬ההכנה למאבק ולכידות הסגל‬

‫עבודת ההכנה לשביתת ארגון המורים העל יסודי נמשכה למעלה משנה‪ .‬במהלך שנת‬

‫הלימודים תשס"ז נמנעו המורים מלעסוק בכל פעילות אשר אינה כוללת את הלימוד הפרונטאלי‬

‫בכיתה‪ ,‬החל מבדיקת בחינות וכלה ביציאה לטיולים‪ .‬בעיצומים שנקטו‪ ,‬ביטאו המורים את התסכול‬

‫ההולך וגובר מהעבודה מול כיתות גדולות מדי ומההפחתה הזוחלת של שעות במערכת‪ ,‬במקביל‬

‫לגידול בדרישות לטיפול מיוחד בתלמידים בעלי קשיים‪ .‬גורם נוסף לתסכול היה חוסר ההכרה‬

‫בעבודתם של המורים מחוץ לכיתה ‪ -‬הכנת השיעור‪ ,‬כתיבת ובדיקת מבחנים‪ ,‬מפגשים עם הורים‪,‬‬

‫ישיבות ועוד‪ .‬במהלך אותה 'שנת עיצומים' הגיעה הסתדרות המורים‪ ,‬המייצגת את המורים בבתי‬

‫הספר היסודיים עם משרד האוצר להסכם שכר חדש‪ .‬הסכם זה הוביל לכך שלשביתה הגדולה יצאו‬

‫למעשה רק ‪ 50%‬מהתלמידים בישראל‪.‬‬

‫בדומה לשביתת המורים‪ ,‬בה לא שבתה כל המערכת‪ ,‬כך היה גם בשביתת המרצים ‪ -‬המורים‬

‫מן החוץ ואנשי הסגל הזוטר המשיכו ללמד והחוקרים המשיכו לחקור‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בעוד שבמהלך‬
 ‫‪-18-‬‬

‫‪ .1.2.2‬עולם הדימויים בשני המאבקים‬

‫ניתן לומר כי ליבו של מאבק המורים ‪ ,‬היה יצירת עולם הדימויים דרכו מצטיירות בעיות‬

‫החינוך והמאבק בציבור‪ .‬לשם כך‪ ,‬נעשה שימוש אינטנסיבי בתקשורת הכתובה‪ ,‬האלקטרונית‬

‫והמשודרת‪ ,‬תוך שטיחת טענות בהופעות יומיומיות בכל מהדורת חדשות‪ .‬יצירת הדימויים שירתה הן‬

‫את ההסברה הפנימית של הארגון כלפי מוריו‪ ,‬הן את ההסברה לציבור הרחב והן את הניסיון להשיג‬

‫את דעת הקהל במאבק מול משרד האוצר‪ .‬מנקודת מבט מסוימת‪ ,‬ניתן לומר אפילו‪ ,‬כי שדה הקרב‬

‫העיקרי בין האוצר למורים לאורך השביתה היה על יצירת דימוייה של מערכת החינוך‪.‬‬

‫ארגון המורים הצליח לשמור על עולם דימויים בעל מסר אחיד וקוהרנטי בגזרות השונות של‬

‫המאבק‪ .‬אם בפניות למורים מטעם מנהיגי המאבק‪ ,‬או במסרים לתקשורת של מטה המאבק‬

‫והגורמים בשטח‪ -‬תמיד הועבר מסר אחיד‪ .‬כך לדוגמא הציג רן ארז במכתב למורים את המציאות‪:‬‬
‫"משרד האוצר מזלזל במורים‪ ,‬הממשלה אחראית לריטואל השביתות‪ ,‬חינוך הוא חוסן לאומי‪ ,‬המורה מושפל‪,‬‬
‫השביתה היא למען קידום מערכת החינוך והתלמידים‪ ,‬משרד החינוך עושה דמורליזציה למורים‪ ,‬אחראיות‬
‫לאומית‪ ,‬אחראיות משותפת‪ ,‬מאבק לאומי" )‪.(1‬‬

‫בעזרת אותם מסרים‪ ,‬הצליח ארגון המורים למצב את מעמד המורה בציבור ויצר עולם‬

‫דימויים בו מטרת השביתה היא לשים את התלמיד במרכז‪ ,‬המאבק הוא עבור יצירת שינוי איכותי של‬

‫המערכת )כאשר פעמים רבות מורים בעצמם מדברים על הבעיה בכוח ההוראה(‪ ,‬המורים הם אנשים‬
 ‫‪-19-‬‬

‫השימוש בדמות המורה בעולם הדימויים היה כפול‪ .‬מצד אחר המורים הוצגו כעבדים‬

‫באמצעות השוואה של תנאי שכרם לאלו של עובדי הניקיון והמלצרות‪ ,‬וזאת כדי להצדיק את דרישתם‬

‫להעלאת התנאים‪ .‬מצד שני הודגשה תחושת השליחות של העובדים במקצוע )המורה היה יכול לעבוד‬

‫במלצרות‪ ,‬אך בכל זאת בחר בהוראה(‪ .‬טיעון זה‪ ,‬המדגיש את תחושת השליחות‪ ,‬הפריך גם את הטענה‬

‫בדבר היותם של המורים כוח אדם לא איכותי‪.‬‬

‫עוד נרטיב שבנו המורים הוא המאבק במשרד האוצר‪ .‬ארגון המורים קיווה לשנות את דימוי‬

‫האוצר כאילו המורים שודדים את קופת המדינה וליצור שיח המתבסס על העולם המושגי של מדינת‬

‫רווחה‪ ,‬בו המדינה צריכה להשקיע בחינוך מתוך תפיסה ארוכת טווח‪ .‬עולם מושגי זה שונה בתכלית‬

‫מהדימוי שמשרד האוצר ביקש להציג‪ ,‬בו המדינה מנסה לגונן על כספה‪.‬‬

‫ניתן לחלק אפוא את עולם הדימויים של המורים לשני חלקים‪ ,‬בניית מעמדם מחדש בעיני‬

‫הציבור ועמדתם מול משרד האוצר‪ .‬בעולם הדימויים הראשון‪ ,‬התמות המרכזיות שניסו ליצור היו של‬

‫מאבק לאומי‪ ,‬חוסן לאומי‪ ,‬מאבק על העתיד ואחריות על העתיד‪ ,‬כאשר הלחץ היה בעיקר על יצירת‬

‫התחושה כי מאבק המורים הוא רלוונטי לעתידו של כל הקולקטיב של מדינת ישראל‪ ,‬הן כיחידים והן‬

‫כקולקטיב‪ .‬עולם הדימויים השני היה בעיקר סביב שינוי תפיסתי בנוגע לתפקידה של המדינה כלפי‬

‫הציבור ובנוגע לצורך להשקיע כסף ציבורי במערכת החינוך‪ .‬בהתאמה למאבק על דעת הציבור‪ ,‬ניסו‬

‫לייצר דימוי של עולם בו משרד האוצר פועל נגד האינטרסים של האזרחים בעוד המורים‪ ,‬כאלו‬

‫שנמצאים עם הילדים של הציבור כל היום‪ ,‬הם אלו הדואגים לאינטרסים של האזרחים באמת‪.‬‬

‫בעוד המורים ביקשו לייצר שיח לאומי סביב מערכת החינוך‪ ,‬המרצים ביקשו לייצר שיח‬

‫סקטוריאלי כלפי סוגיית תנאי ההעסקה שלהם בלבד‪ .‬בעוד שארגון המורים ביקש להשיג את תמיכת‬

‫הציבור באמצעות פעילויות מחאה בלתי פוסקות שלוו בסיקור תקשורתי נרחב‪ ,‬המרצים לא יצרו‬
 ‫‪-20-‬‬

‫‪ .1.2.3‬סיומן של השביתות‬

‫למרות ששביתת המרצים לא לוותה במחאה ציבורית‪ ,‬היא זכתה לסיקור נרחב בתקשורת‬

‫ולבסוף המרצים קיבלו תוספת של ‪ 24%‬לשכרם באופן הדרגתי והשיגו את השארתו של דו"ח שוחט‬

‫מחוץ להסכם הנחתם איתם‪.‬‬

‫לעומת המרצים‪ ,‬ההסכם בין ארגון המורים למשרד החינוך‪ ,‬נחתם תחת איומם של צווי‬

‫מניעה להחזרת המורים לכיתות‪ .‬סביב ההסכם‪ ,‬שכלל העלאה בשכר‪ ,‬החזרת שעות למערכת‪ ,‬והקטנה‬

‫הדרגתית של מס' התלמידים בכיתה‪ ,‬התרחש פולמוס נרחב בשאלה האם צריכים המורים לציית‬

‫לצווי המניעה או לא‪ .‬בקרב רבים מהמורים‪ ,‬התחושות לאחר חתימת ההסכם היו קשות‪ ,‬של כישלון‬

‫ושל ייאוש‪ .‬ברמה הארצית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬נראה כי המורים‪ ,‬שבין השאר נאבקו על מעמדם הציבורי‪,‬‬

‫השיגו הישג גדול‪ ,‬בכך שהציבור מעריך היום יותר את ערכם‪ ,‬חשיבותם ותרומתם לחברה‪.‬‬

‫‪ .1.3‬מאבק ארגוני הנשים להארכת חופשת הלידה‬

‫חצי שנה לפני מאבקי ארגון המורים והמרצים‪ ,‬במאי ‪ ,2007‬מליאת הכנסת אישרה הצעת‬

‫חוק המאריכה את חופשת הלידה מ‪ 12-‬ל‪ 14-‬שבועות‪ .‬את החוק‪ ,‬שהאריך למעשה את חופשת הלידה‬

‫של נשים משלושה חודשים לשלושה וחצי חודשים ואף שיפר את התגמולים בלידות מרובות ילדים )על‬

‫כל ילד נוסף התווספו שלושה שבועות לחופשת הלידה בשכר(‪ ,‬הוביל יו"ר הוועדה לקידום מעמד‬

‫האישה דאז‪ ,‬חבר הכנסת גדעון סער )ליכוד(‪ ,‬ביחד עם חברי הכנסת שלי יחימוביץ )עבודה(‪ ,‬נדיה חילו‬

‫)עבודה( ודב חנין )חד"ש( והתקבל ברוב חסר תקדים של ‪ 95‬תומכים ‪ -‬ללא מתנגדים וללא נמנעים‪.‬‬
 ‫‪-21-‬‬

‫החוק החדש‪ ,‬שהתקבל לאחר שבמשך ‪ 53‬שנים נותרה תקופת חופשת הלידה בשכר בחוק‬

‫הישראלי ללא שינוי‪ ,‬היווה בשורה חשובה לציבור בישראל‪ ,‬לאחר שמחקרים רבים הוכיחו בעבר את‬

‫חשיבות טיפוח הקשר בין האם לתינוק בשבועות הראשונים לחייו‪ .‬החוק‪ ,‬שעלותו נאמדת ב‪ 220 -‬עד‬

‫‪ 400‬מיליון ש"ח בשנה‪ ,‬עבר על אף התנגדות משרד האוצר לחקיקה במשך כל שלביה‪ ,‬בין השאר‬

‫כתוצאה ממאבק עיקש ונחוש‪ .‬אותו מאבק שתרם רבות להצלחה האדירה בהעברת החוק‪ ,‬עד כדי‬

‫כיפוף משרד האוצר באופן משמעותי‪ ,‬שונה בתכלית משני המאבקים שהוזכרו לעיל‪ ,‬זה של המרצים‬

‫וזה של המורים‪ ,‬על אף ששלושתם הינם מאבקים למען נדבכים בשאריות מדינת הרווחה‪ .‬מאבק זה‪,‬‬

‫שהובל על ידי "השדולה למען נשים בישראל"‪ ,‬פעל בעיקר במגרש המחוקק ופחות במגרש הציבורי‪-‬‬

‫תקשורתי‪.‬‬

‫"השדולה למען נשים בישראל" הוא גוף עצמאי ובלתי מפלגתי הפועל למען קידום מעמד‬

‫האישה‪ ,‬באמצעות חקיקה‪ ,‬לובי בכנסת והעלאת מודעות ציבורית‪ ,‬חינוך ומחקר )שדולת הנשים‬

‫בישראל( )‪ .(2‬השדולה נוטלת לעיתים קרובות חלק פעיל בעבודת החקיקה של הכנסת על ועדותיה‬

‫השונות‪ ,‬בכל עניין הנוגע למעמד האישה בישראל‪ ,‬באמצעות ייזום הצעות החוק‪ ,‬קידום הצעות חוק‬

‫ממשלתיות ופרטיות‪ ,‬מתן חוות דעת מקצועית בנושאים שונים‪ ,‬הגשת חוות דעת משפטיות בנושאים‬

‫העומדים לדיון בועדות ציבוריות וכן השתתפות פעילה בישיבות השונות של ועדות הכנסת‪ ,‬בכל עניין‬

‫הנוגע למעמד האישה בישראל )‪.(3‬‬

‫סוגיית חופשת הלידה היא נושא שהשדולה מתעסקת בו שנים רבות‪ ,‬בעיקר בשל היותו סטטי‬

‫לאורך יותר מחמישים שנה ומפגר ביחס למדינות אחרות בעולם‪ .‬ראיית מאבק זה כשייך גם לגברים‪,‬‬

‫לא סקטוריאלי ובעל פוטנציאל תמיכה ציבורית‪ ,‬בנוסף לפרטנר הטוב והחזק שנמצא בכנסת – ח"כ‬

‫גדעון סער‪ ,‬שעמד בראש הוועדה לקידום מעמד האישה‪ ,‬גרם לשדולה לבחור בקידום החוק באמצעות‬

‫לובי‪.‬‬

‫חופשת הלידה עמדה עד לאישור החוק על ‪ 12‬שבועות ושאיפת השדולה הייתה להאריכו ל‪16 -‬‬

‫שבועות‪ .‬בדיון מול ח"כ גדעון סער‪ ,‬הייתה התלבטות האם כדאי להתפשר על ‪ 14‬שבועות‪ ,‬שהיא‬
 ‫‪-22-‬‬

‫‪ .1.4‬מהו לובי? )‪(4‬‬

‫המונח "לובינג" )בעברית‪ :‬שתדלנות( כתחום פעילות נמצא בשימוש כבר למעלה ממאה שנים‪.‬‬

‫פעילות לוביסטית היא חלק בלתי נפרד מכל מערכת פוליטית דמוקרטית המאפשרת ליחידים‬

‫ולקבוצות להביע את עמדותיהם ולהשתתף בתהליך קביעת המדיניות‪ .‬הלוביסט משמש מדריך‬

‫לגופים ולמוסדות שאינם מוצאים את דרכם בסבכי הרגולציה ומייצג אותם‪ .‬נקודת ההנחה שבבסיס‬

‫פעילות הלובינג הינה‪ ,‬כי באמצעות ידע מקצועי‪ ,‬מחקר מעמיק ועבודת שטח מאומצת‪ ,‬ניתן להשפיע‬

‫ולהביא לשינויים‪.‬‬

‫פעילות הלובינג משמעה פעילות לקידום וייזום חקיקה או לבלימתה‪ ,‬פעילות להסדרת‬

‫סביבה עסקית ופעילות ליצירת הזדמנויות עסקיות חדשות גם לעמותות ומלכ"רים‪ .‬הלובינג מתבצע‬

‫על ידי קביעת יעדים ומטרות‪ ,‬מיפוי גורמי הממשל הרלוונטיים‪ ,‬ולבסוף ‪ -‬בניית אסטרטגיית פעילות‪,‬‬

‫תוך שימוש בכלים פרלמנטאריים מגוונים לקידום היעד‪ .‬כך לדוגמא ‪ -‬ניסוח הצעת חוק‪ ,‬העברת נייר‬

‫עמדה‪ ,‬ייזום דיון בוועדות הכנסת והקמת שדולות פרלמנטאריות‪ ,‬מהווים צעדים אופרטיביים‪,‬‬

‫המבוצעים ע"י אנשי מקצוע המכירים מקרוב את מקבלי ההחלטות‪ .‬מדובר באסטרטגיה לא‬

‫"לעומתית"‪ ,‬קידום אג'נדה חברתית על ידי הידברות והבנה‪ ,‬וקביעת מדיניות חדשה תוך התפשרות‬

‫וקבלת חלק מעמדות צד השני‪ .‬בניגוד למאבקים נקודתיים‪ ,‬לובי הוא מהלך ארוך טווח‪ ,‬לא פעולה של‬

‫כמה חודשים אלא השקעה של שנים המתחילה ממיפוי מקבלי ההחלטות וממשיכה בבניית יחסי אמון‬

‫עם מקבלי ההחלטות הללו ויצירת כללי משחק משותפים‪.‬‬

‫עבודת לובי מוצלחת צריכה להתחיל בשליחה של פקסים ואימיילים המסבירים את החוק‬

‫המוצע‪ ,‬הגעה לכנסת ועריכת שיחות עם חברי כנסת במסדרונות‪ ,‬במזנון ובחדרים‪ .‬הלובינג שנעשה‬

‫עבור חוק הארכת חופשות לידה‪ ,‬היה מסובך במיוחד מכיוון שמדובר בהצעת חוק תקציבית המחייבת‬
 ‫‪-23-‬‬

‫ככלי המתמקד בשינוי תפיסה וקידום חקיקה‪ ,‬הלובינג מתעסק בנושא הנמצא בקונצנזוס כמו‬

‫גם בסוגיות שנויות במחלוקת ובאמצעות כניסה לכל דיון המתקיים בכנסת ויצירת קשרים אישיים‪,‬‬

‫מאתר את דרכי הפעולה לניצול הזדמנויות בכדי לנתב כספים מתקציבי משרדי הממשלה‪ .‬לוביסט‬

‫טוב צריך להכין את הקרקע לכל פעולה הרלוונטית לעבודתו‪ .‬הלובי ראוי לשמש ככלי עבור מאבקים‬

‫שמארגניהם חשים כי אין ציבור מאחוריהם‪ ,‬דרך פעולה של מעטים ללא ציבור "שייצא לרחובות"‪.‬‬

‫באמצעות פעילות הלובינג ניתן לעורר את מודעותם של מקבלי ההחלטות אל מכלול‬

‫ההשלכות של הליך כלשהו‪ ,‬ולא רק אל צדם של הממסד והפקידות הבכירה‪ .‬ראייה כוללת זו היא‬

‫שמבטאת יותר מכל את האינטרס הציבורי‪ ,‬זאת בעיקר נוכח הסיטואציה הפוליטית בישראל‪ ,‬שבה‬

‫ממשלות מתחלפות אחת לשנתיים‪-‬שלוש והפקידות מתחזקת והופכת לא פעם לא רק לרשות‬

‫המבצעת‪ ,‬אלא אף לקובעת המדיניות‪.‬‬

‫‪ .1.5‬סיכום דבר‬

‫בפרק זה הצגנו שלושה מאבקים‪ ,‬שניים שהתמקדו בשביתות והתנהלות כוחנית ואחד שנעשה‬

‫באמצעות פעילות פוליטית‪ ,‬יצירת הסכמה ופשרה‪ .‬שלושת המאבקים הביאו להישגים מסוימים כל‬

‫אחד בדרכו‪ ,‬אך כל אחד מהם נוהל באופן שונה‪ .‬בבואנו להסיק מסקנות לגבי ניהול מאבקים עתידיים‬

‫יש לשאול מהם הלקחים הרלוונטיים לקמפיין מסוגו של חוק הצעירים‪ .‬למיטב הכרתנו התובנה‬

‫המרכזית ממאבקים קודמים אלו היא שכל קמפיין עתידי חייב שיתבסס הן על פעילות במגרש‬

‫התקשורתי‪-‬תעמולתי והן על פעילות במגרש החקיקתי‪-‬פוליטי‪ .‬יחד עם זאת הקמפיין ישמור על אופי‬

‫לא כוחני ויתבסס על יצירת הסכמה ושיתוף בין בעלי העניין הקשורים במהלך חקיקתי מורכב מסוג‬

‫זה‪ .‬כמו כן הקמפיין יחתור לחיפוש משותף אחר פתרונות שהם בו זמנית צודקים‪ ,‬מבוססים על‬

‫עובדות ומחקר מעמיק ובעלי היתכנות כלכלית‪.‬‬

 ‫‪-24-‬‬

‫אנו סבורים כי הסטודנטים והצעירים במדינת ישראל צריכים להיאבק בכל דרך אפשרית‬

‫בכדי להשיב עטרה ליושנה בכל הנוגע למדיניות הרווחה בישראל במגוון תחומים‪ ,‬הן במאבקים‬

‫סקטוריאליים והן במאבקים בעלי רוח לאומית ‪ -‬בדומה למורים שנאבקו על חינוך ציבורי איכותי‪,‬‬

‫למרצים שנאבקו לשכר ראוי עבור המוחות הישראלים באקדמיה ולשדולת הנשים שנאבקה למען‬

‫שוק תעסוקה הולם לאמהות‪.‬‬

‫בהמשך‪ ,‬נבקש להציג את מצב הצעירים והסטודנטים הלומדים וחיים בתל‪-‬אביב‬

‫כמיקרוקוסמוס של חיי הצעירים בכלל מדינת ישראל ונפרט בדבר האלטרנטיבה המוצעת על ידינו‪.‬‬

‫הדברים שנכתבו לעיל מדגישים‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬את הצורך בפעילות לובי אינטנסיבית ככלי להגשמת הליך‬

‫החקיקה אותו אנו מבקשים להעביר ובאמצעותו לשנות את המציאות בה חיים הצעירים והסטודנטים‬

‫במדינת ישראל‪.‬‬
 ‫‪-25-‬‬

‫‪ .2‬עיקרי המחקר בנושא צעירים בישראל‬

‫הבסיס הדיוני – תל אביב כמקרה מבחן למצב הסטודנטים בישראל‬

‫בהתאם למחקרים ומגמות אורבניות עולמיים הממחישים את היות המטרופולינים‬

‫המרכזיים במדינות השונות כמקור משיכה כלכלי ותרבותי לצעירים וסטודנטים )‪ ,(5‬עוסק מחקרנו‬

‫בעיקרו בסטודנט החי במטרופולין התל אביבי‪.‬‬

‫ישראל איננה בודדה במגמות אלו‪ ,‬המחקר העדכני בנושא מגמות אורבאניות מצביע על כך‬

‫שמשנות ה ‪ 80‬החלה להתנקז מירב הצמיחה במדינות ה ‪ OECD‬אל עבר המרכז האורבאני הגדול‬

‫ביותר בכל מדינה )‪ .(6‬נתון מעניין נוסף שהתגלה הראה כי רק לעיתים רחוקות ישנה צמיחה גבוהה גם‬

‫במרכזים אורבאניים נוספים והיום אף ברור כי באופן מפתיע המעבר ל"כלכלת ידע" אף מגביר את‬

‫תהליך הקיטוב בין המרכז לפריפריה )‪. (7‬‬

‫קירבה למרכזי הערים חשובה מאוד וקריטית עבור צעירים בשלבים הראשונים של הקריירה‪.‬‬

‫הסיבה לכך נעוצה בהכלתם של מרכזי הערים את שוק העבודה הגדול והמגוון ביותר אשר מאיץ את‬

‫הקידום התעסוקתי של הצעירים המוכשרים והיצירתיים ביותר‪ .‬שוק העבודה הגדול והמגוון של‬

‫מרכז העיר מספק לעובדים סוג של ביטחון תעסוקתי בעידן של הידרדרות קשה בנושא זה בכל העולם‪.‬‬

‫הגיוון והריכוז של חברות שונות מאפשר לחברות ליצור קשרים ושיתופי פעולה שהופכים ליותר ויותר‬

‫חשובים‪ .‬כמו כן הריכוז מאפשר לחברות בחירה מתוך מאגר עובדים גדול יותר ולכן כוח עבודה‬

‫מתאים יותר‪ .‬מאפיינים אלו של שוק העבודה המטרופוליטאני יוצרים "חסמי יציאה" גבוהים לעזיבת‬

‫המרכז למרות חסרונות כמו מחירי נדל"ן גבוהים‪ ,‬מיסוי גבוה‪ ,‬עומסי תנועה‪ ,‬זיהום אוויר ופשע‪.‬‬
 ‫‪-26-‬‬

‫לאור זאת‪ ,‬לא נותר לצעירים ולסטודנטים בישראל אלא להשלים עם העלויות הגבוהות‬

‫הכרוכות במגורים במרכזי הערים‪ .‬לכן‪ ,‬מתמקד המחקר בפתרונות שיאפשרו לחיות‪ ,‬לעבוד וללמוד‬

‫במרכז האורבאני המפותח שבו מתקיימות מירב האינטראקציות הכלכליות והתרבותיות בישראל‪.‬‬

‫בפרקים הבאים‪ ,‬נבקש להמחיש בצורה אמפירית את טענתנו בדבר יוקר המחייה של‬

‫הצעירים והסטודנטים במדינת ישראל בכלל ובתל‪-‬אביב בפרט‪ ,‬באמצעות "הסטודנט הטיפוסי"‪,‬‬

‫הנדרש לספוג הוצאות רבות – החל משכר הלימוד‪ ,‬דרך הוצאות מחיה "רגילות" )טלפון נייד‪ ,‬תחבורה‬

‫ציבורית ועוד( וכלה בדיור‪ .‬הסטודנט הטיפוסי מתקשה‪ ,‬במרבית המקרים‪ ,‬לספוג הוצאות אלו בשל‬

‫ההכנסות הנמוכות ששוק התעסוקה הקיים מניב עבורו ולכן נדרש להשלמת הכנסתו באמצעות‬

‫משפחתו‪ ,‬הלוואות או באמצעות עבודה מאומצת‪ ,‬הפוגעת באיכות הלימודים‪.‬‬

‫‪ .2.1‬תכונות דמוגרפיות של הסטודנטים באוניברסיטאות‬

‫נכון לשנת ‪ 2006‬למדו באוניברסיטאות בישראל כ‪ 122 -‬אלף סטודנטים‪ ,‬מתוכם כ‪ 77 -‬אלף‬

‫לתואר ראשון‪ 35 ,‬אלף לתואר שני ו‪ -‬עשרת אלפים לתואר שלישי )‪ .(8‬נתון זה לא כולל את המכללות‪.‬‬

‫קבוצת הגיל הגדולה ביותר בקרב סטודנטים בארץ הם גילאי ‪ (65%) 22-29‬והגיל החציוני לסטודנט‬

‫הוא ‪ .26.3‬הגיל החציוני לסטודנט לתואר ראשון הוא ‪ 24.3‬והסטודנט החציוני לתואר שני מבוגר ממנו‬

‫בכ‪ 5 -‬שנים‪ ,‬סטודנט לתואר שלישי מבוגר יותר בכ‪ 4 -‬שנים נוספות )גיל חציוני ‪.(8) (33.2‬‬
 ‫‪-27-‬‬

‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב היא האוניברסיטה הגדולה בישראל ובה לומדים כ ‪ 28,000‬סטודנטים‬

‫שכ‪ 80% -‬מהם תושבי מחוזות תל אביב והמרכז )‪ .(9‬על מנת לזהות את הצרכים הכלכליים של‬

‫סטודנטים בתל אביב חושב מבנה ההוצאות וההכנסות של סטודנט טיפוסי לתואר ראשון‪ .‬מחישוב‬

‫זה עולה כי למעלה מ‪ 40% -‬מההוצאות מקורן באחזקת דירה‪.‬‬

‫שכר הדירה בתל אביב הוא הגבוה בישראל‪ .‬מצב זה גורם להתייקרות הלימודים‬

‫באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬להדרת הפריפריה הכלכלית והגיאוגרפית ולפגיעה בתנאי המגורים של‬

‫הסטודנטים דבר הפוגע באיכות חייהם‪ .‬הגורם הראשי לעליית שכר הדירה הוא הפיכתה של תל אביב‬

‫לראש הגשר של ישראל לכלכלה הגלובלית שבו מתרכזות המשרות המשתלמות ביותר וחיי התרבות‬

‫העשירים ביותר‪ .‬עקב חוסר באלטרנטיבות לראש גשר זה‪ ,‬נוהרים צעירי ישראל לתל אביב במספרים‬

‫הולכים וגדלים‪.‬‬

‫רוב הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב לומדים לתואר ראשון והשאר סטודנטים לתארים‬

‫מתקדמים‪ ,‬אך יחסית לאוניברסיטאות אחרות אחוז הסטודנטים לתואר ראשון הוא נמוך )‪57%‬‬
 ‫‪-28-‬‬

‫למרות שהמדינה צריכה לכוון לכך שהפריפריה תגיע ללמוד בתל‪-‬אביב‪ ,‬אוכלוסיית‬
‫הסטודנטים באוניברסיטת תל‪-‬אביב היא הומוגנית ביותר‪ .‬אחוז הערבים נמוך יחסית )‪ 5.9%‬לעומת‬

‫‪ 12.5%‬ו ‪ 11%‬בטכניון ובעברית בהתאמה( )‪ (9‬ובקרב היהודים אחוז ילידי הארץ הוא הגבוה ביותר‬

‫)‪ 50.1%‬לעומת ‪ 40.9%‬ו ‪ 45.7%‬בטכניון ובעברית בהתאמה )‪ 50% .((9‬מהסטודנטים באוניברסיטת תל‬

‫אביב הם תושבי מחוז תל אביב ו‪ 30% -‬תושבי מחוז המרכז‪ .‬בתל אביב עצמה ‪ 70.8%‬מהסטודנטים‬

‫הולכים לאוניברסיטת תל אביב‪ ,‬יותר מכל עיר אחרת )מקום שני‪ :‬סביון‪.(10) (52.2% :‬‬

‫הגרף הבא ממחיש עד כמה בעייתי המצב כיום‪ ,‬בו מרבית הסטודנטים הלומדים‬

‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב הם למעשה תושבי מחוז תל‪-‬אביב והמרכז ומיעוטם הזעום תושבי הפריפריה‪.‬‬

‫מדינה מתוקנת הייתה צריכה לשאוף לכך שהסטודנטים מהפריפריה יעברו למרכז עבור לימודים‬

‫ויחזרו לפריפריה עם המטען האנושי והתרבותי שצברו‪.‬‬

 ‫‪-29-‬‬

‫‪ .2.2‬פרופיל ההוצאות וההכנסות של סטודנט טיפוסי תושב תל אביב‬

‫‪ .2.2.1‬רציונאל‪ ,‬הנחות ונתונים‬

‫בכדי לזהות את הצרכים הכלכליים של סטודנטים בתל אביב עלה הצורך לחשב את מבנה‬

‫ההוצאות וההכנסות של סטודנט טיפוסי לתואר ראשון‪ .‬לצורך החישוב נבחר פרופיל של סטודנט‬

‫ממשפחה בעלת יכולת כלכלית בינונית‪-‬גבוהה‪ ,‬וזאת על מנת להמחיש את הקושי גם עבור הסטודנטים‬

‫הנתמכים ע"י ההורים‪ .‬בחרנו להתייחס לסטודנט ששירת שירות קרבי מלא‪ ,‬על מנת להמחיש שאפילו‬

‫ההטבות המקסימאליות המשולמות לחיילים משוחררים אינן מספקות‪ .‬מעבר לכך הנחת הבסיס‬

‫למחקר זה היא כי הסטודנט הממוצע צבר שנת עבודה אחת לצורך חסכון לפני הלימודים‪ ,‬משתמש‬

‫בתחבורה ציבורית בלבד ומתגורר בדירת ‪ 3‬חדרים עם שותף‪.‬‬

 ‫‪-30-‬‬

‫בחישוב ההוצאות לא מובא בחשבון אובדן ההכנסה הפוטנציאלית עקב הלימודים )‪ 8‬חודשי‬

‫עבודה "מבוזבזים" כל שנה( מכיוון שמטרתנו לבדוק הוצאה "אמיתית"‪ .‬יחד עם זאת יש לזכור‬

‫שלמעשה מדובר בהוצאה גדולה ביותר )‪ 30,800‬לשנה = ‪ 3,850‬נטו לחודש ‪ x‬שמונה חודשים(‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ .2.2.2‬מבנה ההוצאות‬

‫מניתוח מבנה הוצאות הסטודנט כאחוז מכלל ההוצאה השנתית עולה כי ההוצאה הגדולה‬

‫ביותר היא בתחום אחזקת הדירה )‪ .(39.9%‬עיקר ההוצאה בנושא זה היא על שכר דירה )‪(34.6%‬‬

‫והשאר בעיקר על מים וארנונה )‪ (2.3%‬ועל חשמל )‪ .(2.1%‬ההוצאה על ארנונה היא ללא הנחת העירייה‬

‫לסטודנטים‪ .‬הסיבה לכך היא שהנחה זו ניתנת רק לסטודנטים שאינם עובדים‪ .‬כתוצאה מכך דווקא‬

‫סטודנט עני יותר שנאלץ לעבוד בזמן הלימודים‪ ,‬צריך גם לשלם ארנונה מלאה‪.‬‬

‫ההוצאה השנייה בגודלה היא בתחום ההוצאות הקשורות בלימודים )‪ ( 23%‬בהשוואה‬

‫למדינות אירופה מדובר במספר גבוה )‪ .(11‬עיקר ההוצאה בתחום זה היא על שכר לימוד )‪ (13.7%‬ועל‬

‫קורסים חיצוניים )‪ (3.4%‬כמו השלמות באנגלית‪ ,‬קורסי קיץ וכו'‪ .‬ההוצאות נוספות הן על מזון‬

‫)‪ ,(12.7%‬תרבות וספורט )‪ ,(9.7%‬תקשורת )‪ ,(5.4%‬תחבורה ציבורית )‪ (3.4%‬וביגוד )‪.(3.2%‬‬

-31-
 ‫‪-32-‬‬

‫‪ .2.2.3‬מקורות הכנסה‬

‫ניתוח מבנה המקורות מעלה כי מקורות אישיים מהווים כשני‪-‬שלישים מכלל הכנסות‬

‫הסטודנט )‪ 65%‬מכלל ההכנסות(‪ .‬מקורות אלו מתחלקים לשכר מעבודה ארבעה חודשים בשנה )‪36%‬‬

‫מכלל ההכנסות(‪ ,‬חסכונות משנת עבודה לאחר השחרור מהצבא )‪ 17.4%‬מכלל ההכנסות( ופיקדון‬

‫אישי המשמש לתשלום שכר לימוד )‪ .(11.6%‬לצורך כיסוי שאר ההוצאות פונה הסטודנט למקורות‬

‫נוספים‪ .‬עזרה מההורים בכסף או בשווה כסף )‪ 18.1%‬מכלל ההכנסות( והלוואה מהבנק )‪ 16.9%‬מכלל‬

‫ההכנסות( מהווים כשליש )‪ (34.6%‬מהמקורות הדרושים לסטודנט על מנת לכסות את כל ההוצאות‪.‬‬

‫הגדלת ההכנסות של הסטודנט הממוצע משמעותה הקדשת זמן רב יותר לעבודה על חשבון‬

‫הלימודים‪ .‬עבור רוב האנשים המשמעות היא ציונים נמוכים יותר‪ .‬יחד עם זאת חלק מהסטודנטים‬

‫מנוצלים ככוח עבודה זול במקומות עבודה המסוגלים לשלם להם יותר‪ ,‬אך מנצלים את הצורך שלהם‬

‫בעבודה ובצבירת ניסיון‪.‬‬

 ‫‪-33-‬‬

‫שיפור מצב הכנסות הסטודנטים יכול להימצא בדמות שכר מינימום דיפרנציאלי לסטודנטים‬

‫מתחומים שונים‪ ,‬דבר שקיים בעיקר בארצות מערב אירופה‪ .‬כמו כן התאגדות של עבודת הסטודנטים‬

‫במסגרת ארגון עובדים אולי תאפשר שיפור התנאים הסוציאליים הניתנים לסטודנט עובד‪ .‬דוגמה‬

‫לשיפור כזה יכול להיות חיוב של עסק המעסיק סטודנט להשתתף בתשלום שכר הלימוד )והכרה‬

‫בהוצאה זו כהוצאה מוכרת לעסק(‪.‬‬

‫‪ .2.3‬בעיית הדיור‬

‫ההוצאה על שכר דירה היא הגורם העיקרי לעלות הגבוהה של לימודים בתל‪-‬אביב‪ .‬הנפגעים‬

‫הגדולים ביותר ממצב זה הם סטודנטים הבאים מחוץ לאזור גוש דן שאינם יכולים בשל כך לגור‬

‫בדירת ההורים‪ .‬עלות שכר הדירה היא הגורם העיקרי המרחיק מתל‪-‬אביב סטודנטים מהפריפריה‪.‬‬

‫לגבי הסטודנטים שכן מגיעים לעיר‪ ,‬המחירים הגבוהים דוחפים אותם לתנאי דיור נמוכים ולסביבת‬

‫דיור בעייתית ורחוקה מהאוניברסיטה‪ .‬הסטודנטים בתל אביב מוצאים על אחזקת דירה יותר‬

‫מהסטודנטים ב ‪ 12‬מדינות אירופאיות שנסקרו בפרויקט של האיחוד האירופאי )‪.(11‬‬

 ‫‪-34-‬‬

‫מאחר ולפי עבודה של בנק ישראל הגורם השני בהשפעתו על שביעות הרצון מהחיים אחרי‬

‫מצב בריאותי תקין הוא תנאי הדיור )‪ ,(12‬זוהי כיום הבעיה הגדולה ביותר של הסטודנטים‬

‫במטרופולין תל אביב‪.‬‬

‫ההשפעה השולית של תחומי חיים על שביעות הרצון מהחיים של ישראלים )‪(12‬‬

‫)הערה‪ :‬הקטגוריה 'דירה' מתייחסת לאיכות תנאי המגורים(‬

‫שכר הדירה הגבוה הוא תוצאת תהליך ארוך של התייקרות יחסית של הנכסים בתל אביב‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1987‬מחיר ממוצע של דירה בגוש דן היה ‪ 80%‬ממחירה של דירה בתל אביב‪ ,‬כעבור ‪ 20‬שנה‬

‫אותה דירה הייתה שווה רק ‪ 65.6%‬ממחירה של דירה בתל אביב )‪ .(13‬בשנים האחרונות מגמה זו‬

‫החריפה ומחיר ממוצע של דירת ‪ 2.5-3‬חדרים בתל אביב עלה מ ‪ 815‬אלף ‪ ₪‬בשנת ‪ 2002‬ל ‪ 1.02‬מיליון‬

‫‪ ₪‬בשנת ‪ ,2008‬עליה של ‪ 25%‬בתוך ‪ 6‬שנים )‪.(14‬‬

 ‫‪-35-‬‬

‫יש לציין שהמצב הקיים הוא תוצאת תהליך ארוך של עלייה בצפיפות מטרופולין גוש דן‪,‬‬

‫הגורמת להתייקרות מהירה יותר במחירי הנכסים בליבת המטרופולין‪ .‬עלייה זו בצפיפות אינה‬

‫מקרית ואף רשומה כאחת ממטרות התכנון של תוכנית המתאר הארצית של מדינת ישראל‪ .‬בנוסף‬

‫לגידול בצפיפות קיימים גורמים נוספים הדוחפים למעלה את מחירי הדיור בתל אביב‪.‬‬

‫הגורם שעומד להיות המשמעותי ביותר בשנים הקרובות הוא מיצוי עתודת הדירות שהייתה‬

‫קיימת בתל אביב‪ .‬עתודה זו נוצרה כתוצאה מכך שאוכלוסיית תל אביב הגיעה לשיאה ב‪ 1961 -‬ואז‬

‫התכווצה עד ‪ .1983‬מ‪ 1983 -‬החלה אוכלוסיית תל אביב שוב לצמוח ורק בשנת ‪ 2007‬חזרה לגודלה מ‪-‬‬

‫‪ .1961‬מנקודה זו כל גידול נוסף באוכלוסייה יהיה תלוי או בניצול עתודות הקרקע המעטות שנותרו‬

‫או בפרויקטים של "פינוי בינוי"‪ .‬הבעיה בנושא ה"פינוי בינוי" היא שהוא מסתיים כמעט תמיד בבניית‬

‫מגדלי יוקרה‪ .‬בשנים האחרונות נבנו בתל אביב קרוב ל‪ 11,000-‬דירות יוקרה‪ ,‬אך אף לא פרויקט‬

‫מגורים אחד של דיור בר השגה או של דיור עירוני ציבורי )‪. (15‬‬

‫אוכלוסיית תל אביב ‪(15) 1961-2008‬‬

‫כתוצאה מעליית המחירים‪ ,‬פחות אנשים הרוצים לגור בתל אביב יכולים להרשות לעצמם‬

‫רכישת דירה‪ .‬המשמעות היא שיותר אנשים נאלצים לשכור דירות‪ .‬משנת ‪ 1991‬עד היום עלה אחוז‬

‫הגרים בשכירות בתל אביב מ‪ 35.5% -‬ל‪ 45.7 % -‬וזאת בשעה שאחוז השוכרים הכללי במדינה הוא רק‬

‫‪ .25.5%‬מהירות עליית המחירים פוגעת במיוחד בזוגות צעירים שאינם יכולים לגייס את הסכום‬
 ‫‪-36-‬‬

‫התוצאה של מגמה זו היא שבשנת ‪ 2008‬היה שכר הדירה בתל אביב גבוה ב‪ 44% -‬מהממוצע‬

‫הארצי‪ ,‬בכ‪ 24% -‬מאשר בירושלים וגבוה ב‪ 107% -‬משכר הדירה בחיפה )‪ .(16‬תוצאה אחרת היא‬

‫שכיום אחוז בעלי הדירות בתל אביב הוא הנמוך בישראל )‪ ,46.2%‬הממוצע בישראל ‪(17) (69.3%‬‬

‫‪,‬ירידה של ‪ 20%‬מאז ‪.(18) 1991‬‬

‫למרות העלויות הגבוהות‪ ,‬תל אביב ממשיכה להוות אבן שואבת לצעירים מכל הארץ ובמיוחד‬

‫הרווקים שבהם‪ .‬אם ב ‪ 1995‬שיעור הרווקות בתל אביב בגילאי ‪ 25-29‬היה ‪ 28.2%‬לנשים ו ‪47.5%‬‬

‫לגברים‪ ,‬הרי שב‪ 2006 -‬עלה שיעור זה ל‪ 62.6% -‬ו‪ 77.4% -‬בהתאמה‪ .‬מקור עיקרי לעודף השוכרים‬

‫בתל אביב הוא צעירים בגילאי ‪ 25-34‬המהווים ‪ 23.6%‬מתושבי תל אביב לעומת ‪ 15%‬באוכלוסיה‬
 ‫‪-37-‬‬

‫מדוע צעירי ישראל ממשיכים לנהור לתל אביב למרות העלויות הגבוהות הכרוכות בכך?‬

‫התשובה לכך היא שתל אביב היא הקשר של ישראל לכלכלה הגלובלית ובה מתקיימות המשרות‬

‫המשתלמות ביותר וחיי התרבות העשירים ביותר‪" .‬מוקדי החברה הפוסט תעשייתית ועוגני המשק‬

‫הגלובאלי הם ערים גדולות‪ ,‬רובן 'ערי עולם'‪ ,‬שהן ישויות מרחביות ריכוזיות ומקוטבות המהוות עוגן‬

‫המחבר את המשקים הלאומיים לכלכלה הגלובאלית‪) ...‬בהעדר פיתוח של חיפה וירושלים( נותרה רק‬

‫תל‪-‬אביב השולטת בחיי הכלכלה‪ ,‬החברה והתרבות של ישראל‪ ...‬ועושים אותה למוקד מועדף להגירת‬

‫צעירים" )‪.(21‬‬

‫‪ .2.4‬פתרונות לבעיית הדיור‬

‫הגירת הצעירים הרווקים לתל אביב התגבשה בשנים האחרונות לידי כוח פוליטי בבחירות‬

‫המוניציפאליות‪ .‬חיזוק הכוח הפוליטי של מפלגות "צעירות" היה אמור לאפשר הפעלת מדיניות‬

‫שתמנע מתל אביב להפוך ליקרה עד שלא יהיה סטודנט שיוכל לגור בה‪ ,‬אך למרבה הצער‪ ,‬אין הדבר‬

‫כך בפועל‪ .‬תסריט זה הוא לא דמיוני‪ ,‬כבר כרגע נמצא שכר הדירה ברמה גבולית מבחינת סטודנטים‬

‫רבים‪ .‬המחקר הכלכלי בתחום הדיור מראה שאנשים מוכנים לשלם עד כשליש מהכנסתם על דיור‪,‬‬

‫מעבר לנקודה זאת הם יעברו למקום זול יותר‪ .‬לפי החישוב שנערך‪ ,‬סטודנט טיפוסי מוציא כבר היום‬

‫כ ‪ 35%‬מהכנסתו על שכר דירה‪.‬‬

‫לשיטתנו‪ ,‬הצעד הפשוט והזול ביותר למניעת תסריט זה הוא שימוש בהוראות תכנוניות‬

‫שיחייבו יזמים וחברות קבלניות להקצות חלק מסוים מהבניין לדירות להשכרה ולבנות תמהיל מעורב‬

‫של דירות בגדלים שונים ובמחירי שוק שונים‪ .‬דבר זה לא יפגע בקבלנים משום שהם יקבלו בתמורה‬

‫הטבות בהגדלת אחוזי הבנייה‪ .‬צעד הדורש השקעה רבה יותר הוא הקמת חברות עירוניות לדיור‬
 ‫‪-38-‬‬

‫חוק הצעירים כולל‪ ,‬הוראה מנחה לחברות הדיור העירוניות אותן מחזיקות רוב‬

‫העיריות והמועצות המקומיות בישראל‪ ,‬לקנות דירות בפרויקטים חדשים ולהשכיר אותן‬

‫לאוכלוסיות מסוימות‪ ,‬בהם סטודנטים‪ ,‬במחיר מסובסד‪ .‬במידה והפרויקט נמצא בקירבת‬

‫מוסד להשכלה גבוהה‪ ,‬תינתן עדיפות לסטודנטים בקבלת שכר הדירה המסובסד‪.‬‬

‫‪ .2.5‬הלוואות‬

‫הסטודנט הטיפוסי שהוגדר עבור מחקר זה שירת ‪ 3‬שנים בשירות קרבי וזכאי לפיקדון אישי‬

‫של כ ‪ , ₪ 24,000‬חסך כ ‪ ₪ 3,000‬בחודש במשך השנה שלפני הלימודים‪ ,‬עובד במשרה חלקית ‪4‬‬

‫חודשים בשנה בשכר נטו של ‪ 6,200‬ש"ח ומקבל סיוע מההורים בשווי של כ ‪ ₪ 1000‬בחודש‪ .‬למרות כל‬

‫זאת הוא עדיין זקוק להלוואה שנתית של כ ‪ .₪ 11,000‬המשמעות היא שהלוואה של כ‪₪ 30,000 -‬‬

‫עבור השלמת התואר היא אומדן שמרני‪.‬‬

‫אם נניח דחיית החזר הקרן לסוף התואר‪ ,‬קבלת ההלוואה בריבית מועדפת של פריים‪4%) 2+‬‬

‫נכון ל‪ (10.5.09 -‬ותשלום ריבית אחת לשנה‪ ,‬נקבל תשלום ריבית שנתי של ‪ .₪ 458‬מדובר בתנאים‬

‫מועדפים ביותר שסטודנט שאין לו בטחונות כלכליים גדולים לא יקבל בשום בנק‪ .‬למרות שמדובר‬

‫בהוצאה לא גדולה יחסית‪ ,‬כן מדובר בצורך חשוב שלא מקבל מענה בשוק הפרטי‪ .‬הבעיה בתחום זה‬

‫הוא לא תשלומי הריבית שסטודנט יכול לעמוד בהם בקלות‪ ,‬אלא העובדה שלרוב הסטודנטים אין את‬

‫הביטחונות כדי לקבל הלוואה מסוג זה‪.‬‬

‫ממשלת ישראל יכולה לספק ערבות לסטודנטים‪ ,‬דבר שישפר מאוד את תנאי ההלוואה‪.‬‬

‫אפשרות נוספת היא הצעת הלוואה בגובה חצי משכר הדירה לסטודנטים תושבי תל‪-‬אביב‪ .‬דבר זה גם‬

‫חוק הצעירים קובע כי סטודנטים מתארים מתקדמים יוכלו לקבל הלוואה בתנאים‬

‫נוחים ובערבות מדינה בגובה שכר הלימוד השנתי‪ .‬כך תגדל הנגישות לתארים מתקדמים‬

‫ומחקריים יותר שישפרו את הישגי האקדמיה הישראלית‪.‬‬

 ‫‪-39-‬‬

‫‪ .2.6‬מדיניות תחבורתית )‪(22‬‬

‫במדינות שבהן רשת התחבורה אינה מפותחת‪ ,‬השקעה בקווי תחבורה חדשים בין המרכזים‬

‫האורבאניים גורמת להאצה משמעותית בצמיחה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬במדינות שבהן כבר קיימת רשת‬

‫המחברת באופן טוב את מרכזי הערים‪ ,‬השקעה ברשתות תחבורה חדשות לא נמצאה יעילה‪ .‬במדינות‬

‫אלו עדיפה השקעה באיכות הרשתות הקיימות ובהגדלת ההספק של קווי תחבורה עמוסים‪,‬‬

‫כשמדיניות השקעה זו צריכה להיות הדרגתית‪.‬‬

‫הנוסעים ברשתות תחבורה הם בעלי דרישות מרובות כמו‪ :‬זמן נסיעה‪ ,‬אמינות זמן נסיעה‪,‬‬

‫עלות‪ ,‬כיסוי שטח‪ ,‬נוחות‪ ,‬בטיחות וביטחון‪ .‬שיפור בכל אחד מפרמטרים אלו יביא להשפעות כלכליות‬

‫כמו גידול ביעילות עסקים‪ ,‬בהשקעות‪ ,‬בחדשנות‪ ,‬שיפר יעילות שוק העבודה וגידול במסחר‪ .‬ההשפעה‬

‫העיקרית של השקעה בתחבורה היא חיזוקם של האזורים שמראש היו החזקים ביותר‪ .‬חיבור של‬

‫אזורי פריפריה לא אטרקטיביים לאזורי הליבה גורם פעמים רבות להעברת פעילות כלכלית אל הליבה‬

‫על חשבון אזורים אלו ללא תוספת נטו לתוצר הלאומי‪.‬‬

‫‪ .2.6.1‬מצב התחבורה בישראל‬

‫תחבורה ציבורית היא דרך ההגעה העיקרית של סטודנטים לאוניברסיטת תל אביב‪ .‬כמו כן‬

‫כמות הסטודנטים הרבה באוניברסיטת תל‪-‬אביב מהווה נתח משמעותי וחשוב בתפוסת האוטובוסים‬

‫והרכבות שמסלוליהם מגיעים אל הקמפוס‪ .‬סטודנטים רבים מלינים‪ ,‬על חוסר היעילות של התחבורה‬

‫הציבורית בתוך תל‪-‬אביב ועל חוסר הנוחות הנגרם בהגעה לאוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬

‫ממצב זה עולה כי קיים צורך אמיתי בהקמת מערך תחבורה ציבורית חדש וזאת כחלק‬

‫מההבנה כי אוניברסיטת תל‪-‬אביב היא נכס חשוב ביותר לעיר ושכמות התושבים הגדולה המשתמשת‬
 ‫‪-40-‬‬

‫התחבורה הציבורית‪ ,‬מראשית ימיה‪ ,‬יוצרת סימביוזה ושיתוף פעולה בין המרכזים‬

‫העירוניים לבין הישובים הכפריים סביבם‪ ,‬מרקם יחסים שמקבל משנה תוקף ביחסי המרכז‪-‬פריפריה‬

‫בישראל‪ .‬תושב מדינה זרה שיגיע לישראל בוודאי יופתע מהשימוש התדיר במושג "פריפריה" בכל‬

‫הנוגע לכפר במרחק ‪ 50‬ק"מ ממרכז מתל אביב‪ ,‬שהרי נסיעה כזאת נחשבת עבורו לקצרה‪.‬‬

‫במציאות הישראלית‪ ,‬שיצקה לתוכה את הפריפריה יש מאין והמשיכה לטפח ולגדל אותה‬

‫לאורך השנים )‪ ,(23‬יש צורך מהותי ברשת תחבורה ציבורית מקיפה ומסובסדת בערים וביניהן ובין‬

‫המרכז לפריפריה‪ .‬רק באמצעות תחבורה ציבורית יעילה וזולה יוכל סטודנט תושב הפריפריה ליהנות‬

‫ממוסדות ההשכלה הגבוהה הנמצאים במרכזי הערים‪ ,‬בלי הצורך לעבור למרכז העיר על כל‬

‫המשמעויות הכלכליות הקשות הכרוכות בכך‪.‬‬

‫חוק הצעירים קובע כי סטודנטים יקבלו הנחה של ‪ 50%‬בנסיעה בקווי אוטובוסים‬

‫ורכבות עירוניים ובין עירוניים‪.‬‬

 ‫‪-41-‬‬

‫‪ .3‬האקדמיה בישראל וכדאיות ההשקעה בהשכלה גבוהה‬

‫‪ .3.1‬הידרדרות האקדמיה בישראל‬

‫הצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל תלויה באופן מהותי בהון האנושי‪ .‬על כן‪ ,‬לחינוך‬

‫חשיבות עליונה ביכולת של כלכלת ישראל להתפתח ולהתחרות בשווקים העולמים‪ .‬נחוצה השקעה‬

‫במחקר ופיתוח בתחומים טכנולוגים בכלל וטכנולוגיים חדשים בפרט כך שמדינת ישראל תוכל‬

‫להשתלב בעתיד בתעשיות מתקדמות‪ ,‬בהן ביוטכנולוגיה‪ ,‬ננו‪-‬טכנולוגיה‪ ,‬אנרגיה חלופית ועוד‪,‬‬

‫ולהשתמש כראוי ביתרון היחסי שלה ‪ -‬הון אנושי‪ .‬לא יהיה ניתן להמשיך ולהישען על אינטרנט‪,‬‬

‫תוכנה ותקשורת )‪ (ICT‬כמקורות צמיחה יחידים של ההיי‪-‬טק והמשק הישראלי‪ .‬הם ימשיכו להיות‬

‫חשובים‪ ,‬אבל יצמחו לאט יותר בעתיד ולכן יש צורך במנועי צמיחה חדשים נוספים‪ .‬המפתח להפעלת‬

‫מנועי צמיחה אלו הוא השקעה במחקר אקדמי בתחומי הטכנולוגיה החדשים שיוביל להתפתחות‬

‫תעשיות חדשות‪ ,‬כפי שבעבר ההשקעה במחקר ופיתוח לצרכים צבאיים הובילה להתפתחות תעשיית‬

‫ה‪ ICT -‬בישראל‪.‬‬

‫מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נמצאת כיום במצב קשה‪ .‬למרות שמספר הסטודנטים גדל‬

‫בקצב מעורר הערכה )בין ‪ 1991‬ל‪ 2006 -‬הוכפל מספר הסטודנטים(‪ ,‬לא נרשמה תוספת תקציב‬

‫משמעותית שתגבה את תוספת הסטודנטים‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬תקציב ההשכלה הגבוהה מאז שנת ‪2000‬‬

‫קוצץ באופן משמעותי‪ .‬את האשם במשבר בהשכלה הגבוהה ניתן להטיל על התנערות משרד האוצר‬

‫מהחלטות ועדת וינוגרד‪ ,‬שלא מימן את הפער התקציבי שיצרה הורדת שכר הלימוד )‪ (24‬או על‬

‫המוסדות שלא השכילו להתייעל דיים לאורך שנים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מערכת ההשכלה הגבוהה הינה בעלת‬

‫בסיס חיובי מוצק שבא לידי ביטוי בהישגיה המרשימים במחקר ביחס למוסדות אקדמיה בעולם‪.‬‬
 ‫‪-42-‬‬

‫כאשר פרופסור עדה יונת קיבלה את הבשורה בדבר זכייתה בפרס נובל לכימיה‪ ,‬היא צוטטה‬

‫באומרה‪" :‬תקציבים הם בעיה קשה מאוד‪ .‬הקיצוצים לא עוזרים‪ ,‬זה שהמדענים צריכים להקדיש כל‪-‬‬

‫כך הרבה זמן למחשבה על כספים כותש אותם‪ .‬אפשר וצריך לשפר את זה‪ ,‬ובאופן מאוד משמעותי"‬

‫)‪ .(25‬את העבודה עליה זכתה פרופסור יונת בהכרה‪ ,‬עשתה לפני שנים‪ ,‬כאשר סטודנטים יכלו לשבת‬

‫בשקט וללמוד וחוקרים יכלו להסיר מראשם טרדות כספיות ולחקור‪ .‬במציאות של היום‪ ,‬סטודנטים‬

‫המתבקשים ללמוד מתוך חומרי קריאה רבים נאלצים‪ ,‬לעיתים קרובות מחוסר ברירה‪ ,‬להשלים את‬

‫החומר הנלמד מתוך סיכומים או תקצירים ורבים מהם מוותרים על שינון נוסחאות ופתרון תרגילים‪,‬‬

‫פשוט בגלל שהם מחויבים לעבודה רבה לאורך השבוע‪.‬‬

‫הסטודנט של היום נדרש להיות בינוני בשביל לשרוד ‪ -‬ובאווירה שכזאת‪ ,‬מרבית הסטודנטים‪,‬‬

‫בוודאי החלשים מביניהם‪ ,‬מסיימים לימודי תואר תוך התעסקות יומיומית במונחים כמו‬

‫"אוברדראפט"‪" ,‬שכר דירה"‪" ,‬מיסים" ו"תשלומים לביטוח לאומי" ומוותרים על הפריבילגיה‬

‫שניתנת להם להתחכך בגאוני אקדמיה שעוד מסתובבים במסדרונות מערכת ההשכלה הגבוהה‪ ,‬זכר‬

‫לימים בהם המוחות האקדמיים היו עסוקים בשאלות כמו "כיצד לפענח את מבנה הריבוזום"‪.‬‬

‫המדיניות שמדינת ישראל ניהלה בעשור האחרון הייתה מעוגנת באידיאולוגיה ניאו‪-‬ליברלית‪.‬‬

‫מדיניות זו של ממשלות ישראל הציבה לעצמה בראש סדר העדיפויות הרחבה של כלכלת שוק חופשי‬

‫המשוחררת מרוב המגבלות של מחויבות לשמירת מדינת הרווחה‪.‬‬

‫שורש בעיית "בריחת המוחות" בישראל הוא הניהול הכושל של מערכת ההשכלה הגבוהה על‬

‫ידי משרד האוצר )‪ .(26‬ניהול כושל זה גרם לשחיקת שכר אנשי הסגל‪ ,‬להתיישנות המעבדות ומתקני‬

‫המחקר וליצירת כמות קטנה מדי של משרות חדשות מדי שנה‪ .‬גם אם המדענים שעזבו את ישראל היו‬

‫רוצים לחזור‪ ,‬אין משרות שממתינות להם‪ .‬כדי למשוך ולהחזיק במדענים "כוכבים" יש צורך בסביבה‬

‫"אקולוגית" שלמה של עמיתים‪ ,‬מורים‪ ,‬מומחים‪ ,‬מדענים‪ ,‬אוניברסיטאות‪ ,‬מעבדות‪ ,‬חברות‪ ,‬מכוני‬

‫מחקר ומשרדי ממשלה‪ .‬סביבה כזאת נוצרה בישראל במשך עשרות שנים‪ .‬כדי לתקן את הנזק שנגרם‬

‫ידרשו שנים רבות‪ ,‬תקציבים גדולים ורפורמה כוללת‪ 30 .‬מלגות בשנה לא יספיקו‪.‬‬
 ‫‪-43-‬‬

‫אנו סבורים כי באמצעות השבת התקציבים למערכת והגדלתם לצד מחשבה רצינית ומקיפה‬

‫של כלל הגורמים השותפים במערכת ניתן יהיה להחזיר אותה למסלול של התפתחות טובה ובריאה‪,‬‬

‫שתשפיע במישרין על צמצום הפערים החברתיים בכלל מדינת ישראל‪.‬‬

‫‪ .3.2‬כדאיות ההשקעה באקדמיה‬

‫ישנם שני גורמים משמעותיים להאצת הצמיחה בתוצר לנפש‪ :‬מלאי הידע הטכנולוגי הנצבר‬

‫בזכות השקעות במחקר ופיתוח היוצר את היכולת להפיק תועלת מחדשנות טכנולוגית וקיומם של‬

‫מוסדות המעודדים יוזמה עסקית‪ ,‬מתמרצים חדשנות ומגנים על קניין אישי‪.‬‬

‫האקדמיה משפיעה על הכלכלה ע"י הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה‪ ,‬הקטנת היקף‬

‫האבטלה והעלאת רמת השכר‪ .‬השקעה בהון אנושי מביאה להגדלת הפריון לעובד ובכך מובילה לשכר‬

‫גבוה יותר‪ .‬הגדלת היקף התעסוקה והגדלת השכר מביאה לשיפור ברמת החיים של האוכלוסייה‬

‫בגילאי התעסוקה ולהגדלת הביקוש לצריכה פרטית‪.‬‬

‫בניית תשתיות אנושיות נעשית ע"י תהליך אשר בטווח הארוך תורם ליכולת ההתחרות של‬

‫המשק המקומי בשווקים הבינלאומיים ומייצר צמיחה כלכלית‪ .‬הצלחת ההשקעות נמדדת לאורך‬

‫זמן‪ ,‬ביכולת החדשנות וההובלה של המשק המקומי בסקטורים בהם הוא מתמחה‪ ,‬בביסוס תעשיות‬

‫מתקדמות ובעלייה בפריון העבודה‪.‬‬

‫ההשקעה בתשתיות אנושיות יוצרת כוח עבודה מיומן ומשכיל המושך השקעה של חברות‬

‫במדינה המסוגלת לספק להן אותו‪ .‬כמו כן השקעה בתשתיות אנושיות מקדמת יצירת ידע‪ ,‬שיטות‬

‫עבודה חדשות ושיפורים טכנולוגים‪ .‬כל אלו גורמים להגדלת הערך המוסף בענפים קיימים וליצירת‬

‫ענפים חדשים בעלי ערך מוסף גבוה‪.‬‬

 ‫‪-44-‬‬

‫תרומה נוספת של השקעה בתשתיות אנושיות היא יצירת הון תרבותי ואתי המקדם ערכים‬

‫כמו שמירת החוק‪ ,‬קיום חוזים‪ ,‬יצירתיות והגשמה עצמית‪ .‬קיומם של ערכים כגון אלו באוכלוסיה‬

‫משפר את היכולת של מדינה להשיג צמיחה כלכלית ברת קיימא‪.‬‬

‫הגדלת ההון האנושי‪ ,‬המשפיעה על הגדלת הפריון‪ ,‬הינה בעלת השפעה משמעותית גם על‬

‫הצמיחה בטווח הארוך ועל יכולת התחרותיות של הכלכלה הישראלית‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬החינוך מביא‬

‫להאצת החדשנות וההתפתחות הטכנולוגית‪ ,‬מסייע לצמצום הפשיעה ותורם להקטנת התלות‬

‫במערכת הרווחה‪.‬‬

‫כל השפעות אלו גורמות לגידול בגביית מיסים ולירידה בהוצאות רווחה ושיטור‪ .‬דבר זה‬

‫מפנה כספים בתקציב המדינה עבור הקטנת חובות‪ ,‬הורדת מיסים או הגדלת ההשקעה האזרחית‪.‬‬

‫‪ .3.3‬מדוע מדינת ישראל לא משקיעה באקדמיה?‬

‫הסיבה לבעייתיות בהשקעה בתשתיות אנושיות היא שעל מנת להכשיר מדען‪ ,‬מהנדס‪ ,‬רופא‬

‫או מנהל המסוגל לייצר ערך מוסף גבוה דרושות לפחות ‪ 15-20‬שנות לימוד והכשרה‪ .‬לעומת זאת‬

‫הפוליטיקאים האחראים על הקצאת המשאבים לחינוך נשפטים אחת ל‪ 4 -‬שנים במקרה הטוב‪ .‬הזמן‬

‫הארוך שעובר עד שמתקבלים פירות החינוך‪ ,‬לעומת הזמן הקצר שבו נשפטות ממשלות על ביצועיהן‬

‫הופך השקעה זו ללא אטרקטיבית בטווח הקצר‪.‬‬

‫הפיכת האוניברסיטאות בשנים האחרונות ל"תאגידים כלכליים בעלי גוון אקדמי" )‪ 24‬עמ'‬

‫‪ ,(10‬הנדרשים לתפקד בשיא היעילות התפקודית והכלכלית הוא מודל שעומד לנגד עיניהם של אנשי‬

‫משרד האוצר‪ .‬יעילות שמחשבת את ההכנסות וההוצאות בלבד‪ ,‬בוחנת את התנהלות דרך הפריזמה‬

‫הכלכלית הצרה והטווח הקצר ומתייחסת אל האקדמיה כאל מוצר הניתן לכימות‪ .‬לשיטתנו‪,‬‬

‫האקדמיה איננה עוד תאגיד כלכלי בשוק והעיקרון העומד בבסיס קיומה צריך להיות העיקרון‬

‫האקדמי המבוסס על חתירה לאמת והפצתו‪ .‬השמת העיקרון הניהולי‪-‬כלכלי כעיקרון מנחה באקדמיה‬
 ‫‪-45-‬‬

‫‪ .3.4‬מדידת האקדמיה‬

‫ניתן לכמת הצלחה של השקעה בתשתיות אנושיות על פי רמת החדשנות שמדינה מייצרת כפי‬

‫שמשתקף מאינדיקאטורים כמו מספר הפטנטים החדשים‪ ,‬המוצרים החדשים‪ ,‬יצירות אמנות חדשות‪,‬‬

‫כמות הפרסומים המדעיים ומספר חתני פרס נובל במדינה‪ .‬שיטה נוספת למדוד הצלחת ההשקעה‬

‫בתשתיות אנושיות היא מידת השיפור ברמת המשמעת המוסרית של מדינה כפי שמשתקפת מרמות‬

‫פשע אלים‪ ,‬שחיתות שלטונית‪ ,‬שמירה על זכות הקניין‪ ,‬שוחד וקידום מקורבים‪.‬‬

‫שתי השיטות שהצגנו מודדות בהווה את רמת ההצלחה של ההשקעה בתשתיות אנושיות לפני‬

‫‪ 20‬שנה לפחות‪ .‬ברם‪ ,‬כדי לנהל את ההשקעה בתשתיות אנושיות באופן אופטימאלי‪ ,‬קיים צורך למדוד‬

‫מה תהיה רמת ההצלחה של ההשקעה בתשתיות אנושיות שאנו מבצעים בהווה‪ .‬מדידה כזאת‬

‫מתבצעת ע"י מבחני השוואה בינלאומיים‪ .‬שיטה זו לוקה בחסר‪ ,‬שכן היא איננה בודקת נושאים כמו‬

‫יצירתיות‪ ,‬גמישות‪ ,‬שבירת מסגרות‪ ,‬יזמות‪ ,‬יושר‪ ,‬אינטליגנציה רגשית‪ ,‬יכולת שיתוף פעולה‪ ,‬חריצות‬

‫ונושאים אחרים שכולם תלויים במידה מסוימת בביצועי מערכת החינוך‪.‬‬

‫שיטה רביעית למדידת התשואה על השקעה בתשתית האנושית של מדינה‪ ,‬היא סכימת‬

‫הרווחים של הגורמים שמצבם הוטב מהשקעה זו‪ .‬המרוויחים מהשקעה ממשלתית בתשתיות‬

‫אנושיות הם הפרטים‪ ,‬החברות הפרטיות והממשלה עצמה‪ .‬הפרטים מרוויחים מאחר והם מסוגלים‬

‫לבצע תפקידים מורכבים יותר בחברה שיוצרים ערך מוסף גבוה יותר ולכן גם זוכים למשכורות‬

‫גבוהות יותר‪ .‬החברות מרוויחות שכן יש להן גישה להון אנושי איכותי במחיר סביר וכי הן נהנות‬

‫מזרם החידושים שנובע מהשקעות אלו‪ .‬הממשלה מרוויחה שכן גביית המיסים עולה כתוצאה‬

‫מהעלייה בשכר העובדים וברווחי החברות המנצלות את החידושים‪.‬‬

 ‫‪-46-‬‬

‫הגישה הכלכלית למדידת כדאיות ההשקעה באקדמיה היא תרומתה לצמיחה בתוצר לנפש‪,‬‬

‫כשהגורם הקריטי בצמיחת התוצר לנפש הוא הגידול בפריון )‪ .(Productivity‬כ‪ 70% -‬מהגידול בפריון‬

‫בישראל בשנים ‪ 1971-1990‬נבע משני גורמים‪ :‬השקעה במו"פ ועלייה ברמת ההשכלה )‪ . (27‬מכך נובע‬

‫כי הצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל תלויה באופן מהותי בהון אנושי ועל כן‪ ,‬לחינוך חשיבות‬

‫עליונה ביכולת של כלכלת ישראל להתפתח ולהתחרות בשווקים עולמיים‪.‬‬

 ‫‪-47-‬‬

‫עד סוף שנות ה‪ 80 -‬חלק משמעותי מהמחקר והפיתוח בישראל בוצע ע"י מוסדות אקדמיים‪.‬‬

‫בשני העשורים שעברו מאז גדל המחקר והפיתוח המבוצע ע"י המגזר העסקי פי שלושה‪ ,‬בעוד המחקר‬

‫והפיתוח המבוצע ע"י האקדמיה‪ ,‬הממשלה ומלכ"רים נשאר באותה רמה של סוף שנות ה‪) 80 -‬ראה‬

‫איור(‪ .‬אם מדינת ישראל חפצה בכלכלה המותאמת למאה ה‪ , 21 -‬היא לא יכולה להמשיך לתקצב את‬

‫המחקר האקדמי באותה רמה כמו בשנות ה‪ .80 -‬על פי המודל שיצרנו בנייר עמדה זה‪ ,‬יגדל תקציב‬

‫ות"ת בתוך ‪ 5‬שנים בכ ‪ 3‬מיליארד שקלים‪.‬‬

 ‫‪-48-‬‬

‫‪ .3.5‬השפעת שכר הלימוד‬

‫לשכר הלימוד‪ ,‬המשפיע במישרין על הסטודנט שנדרש לעבוד בכדי לממן את ההוצאות‬

‫האקדמיות שלו‪ ,‬יש גם היבטים משמעותיים בכל הנוגע להתנהלות האקדמית במאקרו‪ .‬שכר הלימוד‬

‫הוא השקעה כלכלית של הסטודנט ועל כן‪ ,‬הסטודנט‪ ,‬לעיתים קרובות‪ ,‬רואה בבחירתו את תחום‬

‫הלימוד בחירה כלכלית גרידא‪ .‬מתוך היגיון שכזה‪ ,‬הבחירה ללמוד מקצועות שערך השוק שלהם נמוך‬

‫היא בחירה בלתי רציונאלית ועל כן‪ ,‬ככל ששכר הלימוד יעלה‪ ,‬תחומי לימוד פחות "מכניסים"‪ ,‬בעיקר‬

‫חינוך ומדעי החברה והרוח‪ ,‬ימשכו אליהם פחות ופחות סטודנטים – מעט "משוגעים לדבר" ויותר‬

‫סטודנטים שלא התקבלו לתחומי לימוד אחרים‪.‬‬

‫מצב זה יפגע קשות במרקם החברתי הכולל של המדינה בשל השפעתו המחלחלת של החינוך‬

‫על הדור הבא מחד ועל אופי השיח הציבורי מאידך )‪ 24‬עמ' ‪ .(21‬חמור מכך‪ ,‬צורת חשיבה זו עלולה‬

‫לפגוע במחקר הבסיסי במדעי הטבע‪ ,‬שאינו רווחי בטווח הקצר אולם עליו נשען המחקר השימושי‬

‫המוביל לפיתוחים טכנולוגיים‪.‬‬

‫‪ .3.6‬למה כדאי להרחיב את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל?‬

‫גודל מערכת ההשכלה הגבוהה ביחס למספר הצעירים בעלי השכלה תיכונית הוא‬

‫אינדיקאטור מרכזי לנגישות ההשכלה הגבוהה במדינה‪ .‬כשיכולת הקליטה של המערכת קטנה‬

‫משמעותית ממספר בוגרי התיכונים‪ ,‬נוצר לחץ להעלאת תנאי הקבלה דבר שמונע מרבים השכלה‬

‫אקדמית שחיונית להצלחתם בחיים‪ .‬עיקר התשואה למדינה מהשקעה בחינוך תיכוני נובעת מכך‬

‫שהוא מאפשר השכלה אקדמית‪ .‬במדינות ה ‪ ,OECD‬שיעור התשואה הפנימי )‪ (IRR‬הממוצע עבור‬

‫המדינה על השקעה בחינוך לתואר ראשון הוא ‪ .11%‬לעומת זאת‪ ,‬שיעור התשואה הממוצע למדינה על‬

‫השקעה בחינוך תיכוני הוא רק ‪ .(Education at a Glance 2008, OECD, p192) 6.5%‬מכך נובע‬
 ‫‪-49-‬‬

‫הפסקה הקודמת מתארת באופן מדויק את המתרחש במערכת החינוך בישראל‪ .‬המצב‬

‫הנוכחי הוא שישראל )‪ (87%‬ופינלנד )‪ (Education at a Glance 2008, OECD, p56 ) (95%‬מובילות‬

‫את מדינות ה ‪ OECD‬בשיעור בוגרי תיכון עיוני המכין לאוניברסיטה‪ ,‬אך אחוז בוגרי תואר ראשון‬

‫בישראל הוא רק ‪ 36%‬ואילו בפינלנד הוא ‪ 48%‬ובניו זילנד‪ ,‬אוסטרליה ואיסלנד אחוז הבוגרים גבוה מ‬

‫‪ .(Education at a Glance 2008, OECD, p75) 50%‬המשמעות היא שישראל "מבזבזת" חלק גדול‬

‫מהשקעתה בחינוך התיכוני‪ ,‬מכיוון שרבים מבוגרי התיכונים העיונים ש"הושקעו" בהם ‪ 12‬שנות‬

‫הכנה ללימודים אקדמיים ‪ -‬לא מסיימים תואר ראשון‪.‬‬

‫ברור שסיבה עיקרית למצב זה היא איכות הבוגרים היוצאים מהתיכונים בישראל‪ .‬יחד עם‬

‫זאת‪ ,‬אין ספק שקיים פוטנציאל לא ממומש של בוגרי תיכון המסוגלים וצריכים לסיים תואר ראשון‪,‬‬

‫אך לא עומדים בדרישות הסף האקדמיות או שאין מוסד להשכלה גבוהה ביישוב שלהם )בעיקר‬

‫יישובים ערביים( או שנמנעים מהמוסדות הקיימים להשכלה גבוהה מסיבות תרבותיות )חרדים(‪.‬‬

‫המסקנה ממצב זה היא שניתן‪ ,‬על בסיס מערכת התיכונים הקיימת‪ ,‬להעלות את אחוז בוגרי תואר‬

‫ראשון בישראל על ידי הרחבת מערכת ההשכלה הגבוהה‪ .‬הרחבה זאת ראוי שתתמקד ביישובים‬

‫הערביים הגדולים ובמוסדות ייעודיים לאוכלוסייה החרדית‪.‬‬

‫למרבה הצער‪ ,‬מסקנות פשוטות אלו כנראה נסתרות ממקבלי ההחלטות בישראל ‪ .‬בהשוואה‬

‫בינלאומית קצב הצמיחה של מערכת ההשכלה הגבוהה הוא נמוך‪ .‬קצב הגידול השנתי במספר‬

‫הסטודנטים בישראל בשנים ‪ 2000-2006‬היה ‪ 4.5%‬בלבד לעומת כ ‪ 10%‬באיטליה‪ ,‬טורקיה‪ ,‬צ'כיה‬

‫ואוסטרליה ולמעלה מ ‪ 10%‬באיסלנד ובשווייץ )‪.(Education at a Glance 2008, OECD, p77‬‬

 ‫‪-50-‬‬

‫‪ .3.7‬תוכנית לשיקום האקדמיה בישראל‬

‫‪ .3.7.1‬עקרונות התוכנית‬

‫תוספת משאבים להשכלה הגבוהה בישראל שתופנה לבניית תשתיות המחקר וההוראה‪.‬‬ ‫•‬

‫המקורות לתוספת המשאבים הדרושה יהיו תקציב המדינה‪ ,‬ציבור הסטודנטים והסקטור הפרטי‬

‫שיש להגביר את שיתוף הפעולה בינו לבין האקדמיה‪.‬‬

‫בניית תוכנית השקעות ארוכת טווח בחינוך הגבוה‪ .‬דבר זה יאפשר יציבות מבחינת רמת ההשקעה‬ ‫•‬

‫ואופן ההשקעה‪ .‬שלטון לא יציב והיעדר תכנון לטווח ארוך פוגעים בתשתיות המחקר וההוראה‪.‬‬

‫ההשקעה צריכה להתפזר בין המערכות השונות אשר הסינרגיה ביניהן יוצרת את התשתית‬

‫האנושית‪ .‬יש להתמיד בהשקעה למרות שאת פירות ההשקעות הללו לא ניתן לראות באופן מידי‬

‫ואף קשה לאמוד את הצלחתן‪.‬‬

‫שיתוף פעולה בין משרדים שונים בממשלה וגורמים שונים במשק לצורך יצירת רשת תומכת‬ ‫•‬

‫להשכלה ולמחקר האקדמי‪.‬‬

‫עידוד המצוינות בלימודים ובמחקר של מקצועות שאין להם ביקוש אך בעלי חשיבות גבוהה‬ ‫•‬

‫לאקדמיה כמו‪ :‬מדעי הרוח‪ ,‬הוראה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬מתמטיקה‪ ,‬כימיה ולימודי שפות זרות‪.‬‬

‫הנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיה הערבית והחרדית על ידי בניית מוסדות לימוד ייעודיים‪,‬‬ ‫•‬

‫תוכניות לימוד ייעודיות ומערכת מלגות הממוקדת בהן‪.‬‬

‫קביעת שכר מרצים לפי מערכת תמרוץ סבירה ולא באופן אחיד‪.‬‬ ‫•‬

‫תנאי העסקה הולמים לחוקרים מצטיינים אשר יאפשרו התמקדות במחקר‬ ‫•‬

‫תמיכה בקיום של ניהול איכותי בתוך האוניברסיטאות‪.‬‬ ‫•‬

 ‫‪-51-‬‬

‫קביעת יעד לאומי‪ :‬העלאת שיעור בוגרי תואר ראשון מ ‪ 36%‬כיום ל ‪) 50%‬הממוצע במדינות ה‬ ‫•‬

‫‪ OECD‬בשנת ‪ 2008‬היה ‪ ,37%‬מקור‪.(Education at a Glance 2008 ,OECD :‬‬

‫‪ .3.7.2‬תוכנית לשנים ‪ 2011-2020‬להרחבת מערכת ההשכלה הגבוהה‬

‫הערה‪ :‬רמת הבסיס שאליה מתייחסים כל הסעיפים היא מספר הסטודנטים שלמדו בשנת‬

‫תשס"ח באוניברסיטאות‪ ,‬במכללות הטכנולוגיות‪ ,‬האקדמיות והכלליות ובאוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬לפי‬

‫נתוני אתר המועצה להשכלה גבוהה‪.‬‬

‫עד שנת ‪ 2020‬יוכפל מספר הסטודנטים לתואר ראשון במכללות האקדמיות‪ ,‬הטכנולוגיות‬ ‫•‬

‫והכלליות – גידול שנתי של כ ‪ , 7%‬תוספת כללית של כ ‪ 45,000‬סטודנטים‪ .‬עיקר הגידול יהיה‬

‫במכללות ייעודיות למגזר החרדי והערבי כולל הקמת מכללות בכל היישובים הערביים הגדולים‪.‬‬

‫עד שנת ‪ 2020‬יוכפל מספר הסטודנטים לתואר שני באוניברסיטאות ‪ -‬גידול שנתי של כ ‪, 7%‬‬ ‫•‬

‫תוספת כללית של כ ‪ 35,000‬סטודנטים‪.‬‬

‫עד שנת ‪ 2020‬יוכפל מספר הסטודנטים לתואר שלישי באוניברסיטאות ‪ -‬גידול שנתי של כ ‪, 7%‬‬ ‫•‬

‫תוספת כללית של כ ‪ 10,000‬סטודנטים‪.‬‬

‫מספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות יקובע ברמת שנת תש"ע דבר שיאפשר‬ ‫•‬

‫התמקדות בשיפור המצוינות האקדמית ותנאי ההוראה‪.‬‬

‫צמיחה מסוימת במספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות תתאפשר בתחומים הבאים‬ ‫•‬

‫בלבד‪:‬‬

‫‪ .1‬תוכניות למצטיינים‪.‬‬

‫‪ .2‬תוכניות ייחודיות וחדשניות בתחומי המדעים כגון התוכניות בתחומי הנאנוטכנולוגיה‪ ,‬מדעי‬

‫המוח‪ ,‬ביואינפורמטיקה והנדסה ביו‪-‬רפואית‪.‬‬

‫‪ .3‬תחומים בהם קיים צורך אסטרטגי לצמיחה כגון הנדסה‪ ,‬רפואה וסיעוד‪.‬‬
 ‫‪-52-‬‬

‫מספר הסטודנטים לתואר שני במכללות האקדמיות הכלליות והטכנולוגיות יוקפא ברמת תש"ע‪.‬‬ ‫•‬

‫המכללות יתמקדו בהגדלת מספר הסטודנטים בתחומי לימוד שלהם קיים ביקוש גבוה ואינם‬

‫דורשים תשתית מחקרית משמעותית כגון‪ :‬חשבונאות‪ ,‬מנהל עסקים‪ ,‬כלכלה‪ ,‬משפטים ומדעי‬

‫המחשב‪.‬‬

‫עד שנת ‪ 2020‬יגדל מספר הסטודנטים במוסדות מתוקצבים ובאוניברסיטה הפתוחה ב ‪, 90,000‬‬ ‫•‬

‫גידול של ‪ ,43%‬קצב גידול שנתי של ‪.3.64%‬‬

‫‪ .3.7.3‬המלצות לקידום איכות ההוראה‬

‫)הערה‪ :‬רוב ההמלצות המובאות בפרק זה מבוססות על מסמך "יוזמת הסטודנטים" שפורסם‬

‫בינואר ‪ 2009‬על ידי אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית (‪.‬‬

‫מתן מענק חד שנתי בגובה של עד ‪ 3‬משכורות חודשיות למרצים מצטיינים‪.‬‬ ‫•‬

‫מתן מענק חד שנתי בגובה של עד ‪ 3‬משכורות חודשיות לאנשי סגל אשר תרמו תרומה משמעותית‬ ‫•‬

‫לאיכות ההוראה במוסד הלימוד‪.‬‬

‫יחס מרצה – סטודנט במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל הוא ‪ 1:25‬כשהממוצע במדינות ה‬ ‫•‬

‫‪ OECD‬הוא ‪ .1:15‬מצב זה גורם ליצירת כיתות גדולות במיוחד שבהן לא יכולה להתקיים הוראה‬

‫איכותית‪ .‬שיפור יחס מרצה – סטודנט עד לרמת ה ‪ OECD‬ייקח שנים רבות ולכן אינו פותר את‬

‫הבעיה בטווח המיידי‪ .‬עקב כך אנו מציעים הפעלה מיידית של המגבלות הבאות על גודל הכיתה‬

‫במוסדות מתוקצבים‪:‬‬

‫בקורס חובה לא יעלה מספר הסטודנטים בכיתת לימוד על ‪.200‬‬ ‫•‬

‫בקורס בחירה לא יעלה מספר הסטודנטים בכיתת לימוד על ‪.100‬‬ ‫•‬

‫בכיתת תרגול לא יעלה מספר הסטודנטים על ‪.30‬‬ ‫•‬

 ‫‪-53-‬‬

‫בכיתת סמינר לא יעלה מספר הסטודנטים על ‪.15‬‬ ‫•‬

‫הקמת מרכזי קידום הוראה שיקיימו סקרי איכות ההוראה ‪,‬ייעוץ מקצועי בתחום ההוראה‪,‬‬ ‫•‬

‫הכשרה להוראה של הסגל ‪,‬והכנת דו"חות איכות ההוראה לכל מרצה‪ .‬מרכזי הוראה אלו‪ ,‬בניגוד‬

‫למרכזים שקיימים היום בחלק מהמוסדות‪ ,‬יהיו בלתי תלויים בוועדות הסגל האקדמי‪ ,‬ייהנו‬

‫מעצמאות ניהולית ויכללו נציגי סטודנטים‪.‬‬

‫קיום סקרי איכות הוראה מסודרים ומקיפים לכל קורס‪ ,‬מרצה ומתרגל ופרסום תוצאותיהם‪.‬‬ ‫•‬

‫המרצים ידורגו בסקרים אלו לפי עשירונים ולא רבעונים כמו שמקובל היום בחלק מהמוסדות‪.‬‬

‫קידום ההוראה של מרצים חלשים‪ .‬באוניברסיטאות בארץ קיימת תופעה של מרצים חלשים‬ ‫•‬

‫הממשיכים להעביר קורסים במשך עשרות שנים‪ ,‬למרות שידוע לכל כי תרומתם לסטודנטים היא‬

‫אפסית או אף שלילית‪ .‬תופעה זו חייבת להיפסק בהקדם‪ ,‬יש לדרוש ממרצים אלו לשפר את רמת‬

‫ההוראה שלהם או לפנות את מקומם לטובים מהם‪ .‬ממצב זה נגזרות ההמלצות הבאות‪:‬‬

‫מרצה שיהיה בעשירון התחתון של סקרי ההוראה יחויב לעבור קורס לשיפור ההוראה‬ ‫•‬

‫כתנאי להמשך פעילותו כמרצה‪.‬‬

‫מרצה שיהיה בעשירון התחתון של סקרי ההוראה שנתיים ברציפות יושעה מהוראה‬ ‫•‬

‫למשך שנה אחת שבה יעבור קורסים והשתלמויות לשיפור ההוראה‪.‬‬

‫מרצה שיהיה בעשירון התחתון של סקרי ההוראה שלוש שנים ברציפות יושעה‬ ‫•‬

‫מהוראה לצמיתות‪.‬‬

‫הגדלת נטל ההוראה על איש סגל אקדמי אשר איננו חוקר באופן פעיל )בהתאם להמלצות ועדת‬ ‫•‬

‫שוחט(‪.‬‬

‫הקמת מרכזי לימוד במקצועות ליבה‪ .‬במרכזי הלימוד יוכלו הסטודנטים ללמוד עצמאית או‬ ‫•‬

‫בקבוצות לימוד ובליווי מתרגלים ומרצים חומר במקצועות עמוסים וקשים עם דגש על קורסי‬
 ‫‪-54-‬‬

‫הקמת קרן מלגות למחקר בתחום איכות ההוראה שתממן מחקרים בנושא שיפור איכות‬ ‫•‬

‫ההוראה במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית‪.‬‬

‫הקמת מערך רישום מאוחד לכלל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל‪ .‬מערך זה יגבה סכום חד‬ ‫•‬

‫פעמי עבור הרישום ויאפשר הגשת מועמדות למספר מוסדות במקביל‪.‬‬

‫‪ .3.7.4‬המלצות לקידום איכות המחקר‬

‫מתן מענק חד שנתי בגובה של עד ‪ 3‬משכורות חודשיות לחוקר מצטיין‪.‬‬ ‫•‬

‫מתן מענקי קליטה בגובה של עד ‪ 12‬משכורות חודשיות לחוקרים מצטיינים צעירים )עד גיל ‪(35‬‬ ‫•‬

‫שיחזרו לארץ‪.‬‬

‫תקציבי מחקר – תמרוץ לפי ביצועים ולפי תחום העיסוק בהתאם לצרכי מדינת ישראל‪.‬‬ ‫•‬
 ‫‪-55-‬‬

‫‪ .4‬תכנית תוספת משאבים למערכת ההשכלה הגבוהה‬

‫‪ .4.1‬הצעה להסדר תוספת משאבים למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל‬

‫‪ .1‬שכר הלימוד לתואר ראשון ושני יהיה זהה‪.‬‬

‫‪ .2‬לא יהיה שכר לימוד דיפרנציאלי בתואר ראשון‪ ,‬שני או שלישי‪.‬‬

‫‪ .3‬ההסדר החדש יכלול את האוניברסיטאות‪ ,‬המכללות הטכנולוגיות‪ ,‬המכללות האקדמיות‪,‬‬

‫המכללות הכלליות והמכללות לחינוך‪.‬‬

‫‪ .4‬חלקו של תקציב המדינה בתוספת המשאבים למערכת ההשכלה הגבוהה יהיה ‪ 75%‬וחלק‬

‫הסטודנטים ‪ .25%‬הסדר זה זהה ליחס ההיסטורי של ‪ 1:3‬בין חלק הסטודנטים לחלק‬

‫הממשלה במימון תקציב ות"ת‪ .‬בדו"ח שוחט חלק הסטודנטים בתוספת המשאבים היה ‪.56%‬‬

‫במדינות ה‪ OECD -‬הממשלות מממנות בממוצע ‪ 73.1%‬מתקציב ההשכלה הגבוהה‪ ,‬ממוצע‬

‫‪OECD,‬‬ ‫מדינות אירופה ב‪ .82.5% :OECD -‬השתתפות ממשלת ישראל‪) .48.7% :‬מקור‪:‬‬

‫‪.(Education at a Glance 2008‬‬

‫‪ .5‬בכל תוספת משאבים למערכת ההשכלה הגבוהה בעתיד חלק הסטודנטים במימון ות"ת לא‬

‫יעלה על ‪.25%‬‬

‫‪ .6‬מערך הסיוע כיום ממומן בחלקו משכר הלימוד הקיים ולכן הוא לא רלוונטי לגבי חישובים על‬

‫תוספת משאבים ואין להתייחס אליו בהסדר זה‪.‬‬

‫‪ .7‬כדי למנוע מצב שבו מצד אחד "מוסיפים" לתקציב ההשכלה הגבוהה ומצד שני מקצצים‬

‫בתקציב במקומות אחרים‪ ,‬כל קיצוץ בתקציב ההשכלה הגבוהה "רבתי" יחשב כהפרת ההסכם‪.‬‬
 ‫‪-56-‬‬

‫‪ .8‬בדו"ח ועדת שוחט הוקצו כמעט כל המקורות הנוספים לתשתיות מחקר‪ .‬לדעתנו תשתיות‬

‫ההוראה חשובות באותה המידה כמו תשתיות המחקר ולכן צריכות לקבל לפחות ‪50%‬‬

‫מתוספת המשאבים‪.‬‬

‫‪ .9‬תוכנית ההבראה למערכת הפנסיה התקציבית תידון במו"מ בין המרצים לאוצר ולא תתוקצב‬

‫מכספי תוספת משאבים כל שהיא‪.‬‬

‫‪ .10‬תתאפשר לסטודנטים בכל תואר אקדמי שהוא לחרוג בשנתיים מאורכו הרגיל של התואר ללא‬

‫תשלום נוסף )כלומר יבוטלו תשלומי הגרירה(‪ .‬תשלומי שכר הלימוד יתבססו על הלימודים‬

‫בפועל בלבד )‪.(28‬‬

‫‪ .4.2‬מודל מס לתשלום שכר הלימוד‬

‫‪ .1‬גובה שכר הלימוד השנתי יופחת לגובה משכורת שכר מינימום אחת – ‪ .₪ 3,850‬יתרת השכ"ל‬

‫)‪ (₪ 11,550‬תמומן ע"י קרן שתוקם לצורך מטרה זו‪ .‬אנו קוראים לקרן זו "קרן הנגישות"‪.‬‬

‫‪ .2‬בתמורה להפחתת שכר הלימוד יתחייב הסטודנט לתשלום מס של ‪ 3.9%‬מהכנסתו למשך ‪ 10‬שנים‬

‫לאחר סיום התואר‪ .‬תשלום המס יתחיל מיידית בסיום התואר‪ .‬סטודנט שהפסיק לימודיו יוכל‬

‫לבחור אם לשלם מס מלא או לשלם את כל שכר הלימוד עבור הזמן שלמד‪.‬‬

‫‪ .3‬סטודנט לתואר שני או שלישי וכן סטודנט לתואר ראשון שירצה בכך ישלמו שכר לימוד שיהיה‬

‫שווה ל ‪ 4‬פעמים שכר המינימום ‪.₪ 15,400 -‬‬

‫‪ .4‬מסלול המס יהיה נגיש לכל סטודנט לתואר ראשון ויממן עד ‪ 4‬שנות לימוד אקדמיות‪.‬‬

‫‪ .5‬קרן הנגישות תמומן מהמקורות הבאים‪:‬‬

‫א‪ .‬סדרות אג"ח של מדינת ישראל‪ ,‬שיונפקו במיוחד לצורך מימון שכר הלימוד‪.‬‬

‫ב‪ .‬תקבולי המס‪ ,‬שישמשו להחזר תשלומי הריבית והחוב של האג"ח‪.‬‬

 ‫‪-57-‬‬

‫ג‪ 25% .‬מכל עודפי ההכנסה משכר הלימוד החדש יופנו בשנים ‪ 2011-2015‬לבניית ההון‬

‫הראשוני של קרן הנגישות‪.‬‬

‫ד‪ .‬בשנים ‪ 2011-2015‬תשתתף המדינה בבניית ההון הראשוני של קרן הנגישות‪.‬‬

‫‪ .6‬במקרה שיצטברו עודפים בקרן הנגישות הם יופנו לתקציב ות"ת בלבד‪.‬‬

‫‪ .7‬תנאי תשלום המס‪:‬‬

‫א‪ .‬המס ייגבה על ידי מנגנון הגבייה של הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫ב‪ .‬גובה המס המקסימלי יהיה ‪ ₪ 1000‬לחודש‪.‬‬

‫ג‪ .‬גובה המס המינימאלי יהיה ‪ ₪ 100‬לחודש צמוד למדד המחירים לצרכן‪.‬‬

‫‪ .8‬חיילים משוחררים שיבחרו במסלול מס יוכלו לפדות את כל כספי הפיקדון מיד בסיום התואר‪.‬‬

‫‪ .9‬ניתן יהיה לצאת ממסלול המס עד שנה מסיום הלימודים‪ ,‬ע"י תשלום שכר הלימוד המלא‬

‫בהצמדה למדד‪ .‬אם לא שילם סטודנט את שכר הלימוד ועברה מעל שנה מאז סיום התואר‪ ,‬הוא‬

‫יחויב לשלם את המס עד תום ‪ 10‬השנים‪.‬‬

‫‪ .10‬במקרה שיהיה גרעון בתקציב קרן הנגישות ‪ 50% ,‬מהגרעון ימומן מתקציב המדינה ו ‪ 50%‬ינוכה‬

‫מתקציב ות"ת‪ .‬בצורה זאת הסטודנטים משתתפים בסיכון שגביית המס לא תספיק לכיסוי‬

‫ההלוואה‪.‬‬

‫‪ .11‬על כל ‪ ₪ 1‬שיתווסף לתקציב ות"ת כתוצאה מהפעלת המודל החדש‪ ,‬תוסיף הממשלה ‪. ₪ 3‬‬

‫בצורה זאת ישמר היחס ההיסטורי של חלוקת הנטל במערכת‪.‬‬

‫‪ .12‬עבור סטודנטים לתואר שני ושלישי יבנה מערך הלוואות בריבית מסובסדת‪.‬‬
 ‫‪-58-‬‬

‫‪ .4.3‬האם יכסה המס את כל עלות התואר?‬

‫כדי לבדוק האם תשלום המס יחזיר את שכר הלימוד ששולם ע"י קרן הנגישות‪ ,‬נבנה מודל‬

‫שבו הוונו תשלומי המס החודשיים במשך ‪ 10‬שנות תשלום החוב‪ ,‬עד לחודש ספטמבר של שנת‬

‫הלימודים הראשונה בשיעור היוון שנתי של ‪ .4%‬מהמודל עולה כי במידה והשכר הממוצע ב‪10 -‬‬

‫השנים שאחרי התואר יהיה לפחות ‪ ₪9,716‬ברוטו לבוגרי תואר תלת שנתי ולפחות ‪ ₪ 13,220‬עבור‬

‫בוגרי תואר ארבע שנתי‪ ,‬יוחזרו כל עלויות שכר הלימוד המלא‪.‬‬

‫‪ .4.3.1‬השוואת תשלום שכ"ל רגיל לתשלום במודל המס עבור תואר תלת שנתי‬

‫אחוז משכ"ל חדש ‪ ‬‬ ‫ערך נוכחי של תשלומים ‪  ‬תשלום חודשי ‪ ‬‬ ‫צורת תשלום ‪ ‬‬
‫‪  62%‬‬ ‫‪ 0‬‬ ‫‪  27529‬‬ ‫תשלום מראש של השכ"ל הנוכחי ‪ ‬‬
‫‪  100%‬‬ ‫‪ 0‬‬ ‫‪  44267‬‬ ‫תשלום מראש של השכ"ל החדש ‪ ‬‬
‫מודל המס‪ :‬משכורת חודשית ברוטו‬
‫‪  100%‬‬ ‫‪  379‬‬ ‫‪  44268‬‬
‫של ‪  ₪ 9716‬‬
 ‫‪-59-‬‬

‫‪ .4.3.2‬השוואת תשלום שכ"ל רגיל לתשלום במודל המס עבור תואר ארבע‬

‫שנתי‬

‫ערך נוכחי של תשלומים תשלום חודשי ‪  ‬אחוז משכ"ל חדש ‪ ‬‬ ‫צורת תשלום ‪ ‬‬
‫‪  62%‬‬ ‫‪ 0‬‬ ‫‪  35997‬‬ ‫תשלום מראש של השכ"ל הנוכחי ‪ ‬‬
‫‪  100%‬‬ ‫‪ 0‬‬ ‫‪  57883‬‬ ‫תשלום מראש של השכ"ל החדש ‪ ‬‬
‫מודל המס‪ :‬משכורת חודשית ברוטו של‬
‫‪  100%‬‬ ‫‪  516‬‬ ‫‪  57877‬‬
‫‪  ₪ 13,220‬‬

‫‪ .4.3.3‬האם משכורות האקדמאים מגיעות לרמה הנדרשת ע"י המודל?‬

‫מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי השכר הממוצע לבוגרי אוניברסיטאות שנה‬

‫לאחר סיום התואר היה בשנת ‪ ₪ 12,891) ₪ 8,925 2001‬למהנדסים בלבד()‪ .(32‬השכר הממוצע לבוגרי‬

‫מכללות אקדמיות שנה לאחר סיום התואר היה בשנת ‪ ₪ 11,602) ₪ 9,992 2001‬למהנדסים בלבד(‬

‫)‪ .(32‬כמו כן עולה כי ההכנסה הממוצעת לבעלי ‪ +16‬שנות לימוד הייתה ב ‪ .(33) ₪ 11,024 2007‬שיעור‬

‫התעסוקה בקרב הבוגרים כבר בשנה שלאחר קבלת התואר היה למעלה מ ‪ 86%‬לכל המחזורים בשנים‬

‫‪ , 2001-2003‬כשלאחר השנה הרביעית מקבלת התואר שיעור התעסוקה שואף ל ‪.(34) 90%‬‬
 ‫‪-60-‬‬

‫אם לוקחים בחשבון שהכנסת הבוגרים עולה במשך השנים אז קיימת סבירות גבוהה‬

‫שיוחזרו כל עלויות השכר לימוד‪ .‬כמו כן נתוני השכר נכונים לתחילת שנות ה‪ 2000 -‬כשמאז חוותה‬

‫כלכלת ישראל צמיחה משמעותית ועלייה בשכר הממוצע במשק‪ .‬מכך יש להסיק שמשכורת‬

‫האקדמאים כיום גבוהות משמעותית מהנתונים שברשותנו ולכן יש לצפות שתקבולי המס יספיקו‬

‫לכיסוי תשלומי השכר לימוד ואף יותר מכך‪.‬‬

‫‪ .4.4‬תוספת המשאבים השנתית הצפויה מהפעלת המודל החדש )לאחר הפעלת‬

‫הרפורמה על כל הסטודנטים(‬
 ‫‪-61-‬‬

‫‪ .4.5‬שימושי תוספת המשאבים מהפעלת המודל החדש‬

‫הפעלת השכ"ל החדש באופן מדורג תייצר תוספת הכנסות של מאות מיליוני שקלים לתקציב‬

‫סה"כ‬ ‫תוספת‬ ‫מספרי סטודנטים‬

‫מוסד לימוד וסוג תואר‬
‫תוספת משאבים‬ ‫שכ"ל‬ ‫‪ -‬תשס"ח‬
‫אוניברסיטאות‬
‫‪441,860,886‬‬ ‫‪5,823‬‬ ‫‪75,882‬‬ ‫תואר ראשון‬
‫‪98,614,500‬‬ ‫‪2,900‬‬ ‫‪34,005‬‬ ‫תואר שני‬
‫‪29,870,000‬‬ ‫‪2,900‬‬ ‫‪10,300‬‬ ‫תואר שלישי‬
‫‪570,345,386‬‬ ‫‪120,187‬‬ ‫סה"כ אוניברסיטאות‬
‫מכללות טכנולוגיות‬
‫‪98,565,921‬‬ ‫‪5,823‬‬ ‫‪16,927‬‬ ‫תואר ראשון‬
‫‪785,900‬‬ ‫‪2,900‬‬ ‫‪271‬‬ ‫תואר שני‬
‫‪99,351,821‬‬ ‫‪17,198‬‬ ‫סה"כ מכללות טכנולוגיות‬
‫מכללות אקדמיות וכלליות‬
‫‪156,685,284‬‬ ‫‪5,823‬‬ ‫‪26,908‬‬ ‫תואר ראשון‬
‫‪2,728,900‬‬ ‫‪2,900‬‬ ‫‪941‬‬ ‫תואר שני‬
‫‪159,414,184‬‬ ‫‪27,849‬‬ ‫סה"כ מכללות אקדמיות וכלליות‬
‫אוניברסיטה פתוחה‬
‫‪243,465,453‬‬ ‫‪5,823‬‬ ‫‪41,811‬‬ ‫תואר ראשון‬
‫‪7,592,200‬‬ ‫‪2,900‬‬ ‫‪2,618‬‬ ‫תואר שני‬
‫‪251,057,653‬‬ ‫‪44,429‬‬ ‫סה"כ אוניברסיטה פתוחה‬
‫‪₪ 1,080,169,044‬‬ ‫‪209,663‬‬ ‫סה"כ כללי‬
‫ות"ת‪ .‬מכיוון שכסף זה יגיע מכיסי מהסטודנטים שימושיו יהיו מוגבלים לסעיפים הקשורים ישירות‬

‫בטובת הסטודנט‪ 80% .‬מתוספת המשאבים יופנו לתקציב ות"ת בחלוקה שווה בין תשתיות הוראה‪,‬‬

‫עידוד המצוינות בהוראה‪ ,‬קרן לתחזוקת ובניית מעונות וקרן לרווחת הסטודנט שתשמש מקור מימון‬

‫קבוע למערך קרנות הסיוע לסטודנטים‪ 20% .‬מתוספת המשאבים תופנה בשנים ‪ 2011-2015‬לבניית‬

‫ההון הראשוני של קרן הנגישות‪.‬‬

‫‪ .4.5.1‬שימושים בעודפי ההכנסות שינבעו מהפעלת המודל החדש )במיליוני ‪( ₪‬‬

‫סה"כ‬ ‫קרנות עצמאיות‬ ‫תקציב ות"ת‬ ‫שנה‬

 ‫‪-62-‬‬

‫קרן‬ ‫חברה למעונות‬ ‫קרן לרווחת‬ ‫עידוד המצוינות‬ ‫תשתיות‬

‫הנגישות‬ ‫סטודנטים‬ ‫הסטודנט‬ ‫בהוראה‬ ‫הוראה‬

‫‪200‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪2011‬‬

‫‪400‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪2012‬‬

‫‪600‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪2013‬‬

‫‪800‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪2014‬‬

‫‪1000‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪2015‬‬

‫‪3000‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪600‬‬ ‫סה"כ‬

‫‪ .4.6‬השתתפות המדינה בתוספת המשאבים‬

‫חלוקת הנטל הנוכחית במימון תקציב ות"ת )נכון לשנת תשס"ז( היא ‪ 16%‬מתשלומי שכר‬

‫לימוד ו‪ 51% -‬מתקציב המדינה )‪ .(29‬יחס זה של ‪ 1:3‬בין השתתפות המדינה להשתתפות הסטודנטים‬

‫הינו יחס סביר בהתחשב במכלול הצרכים של מדינת ישראל‪ .‬הסטודנטים מכירים בצורך בתוספת‬

‫משאבים למערכת ההשכלה הגבוהה ולכן מוכנים להפעלת המודל החדש שיביא לתוספת משאבים‬

‫גדולה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אנו סבורים כי אין זה נכון להגדיל את שכר הלימוד לצורך הקטנת הקצבות‬

‫הממשלה לתקציב ות"ת‪.‬‬

‫עקב כך‪ ,‬התנאי של הסטודנטים להפעלת המודל החדש הוא שעבור כל שקל שיתווסף‬

‫לתקציב ות"ת מתשלומי הסטודנטים‪ ,‬תוסיף המדינה שלושה שקלים‪ .‬בנוסף‪ ,‬מחצית מתוספת‬

‫התקצוב מהמדינה תופנה לתשתיות הוראה‪.‬‬

‫‪ .4.6.1‬תוספת המשאבים לתקציב ות"ת בשנים ‪) 2011-2015‬במיליוני ‪( ₪‬‬

‫ביטול‬ ‫תוספת‬ ‫תוספת‬

‫סה"כ‬ ‫תשלומי גרירה‬ ‫מתקציב המדינה‬ ‫מהעלאת שכ"ל‬ ‫שנה‬
‫‪413‬‬ ‫)‪(67‬‬ ‫‪360‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪2011‬‬
‫‪893‬‬ ‫)‪(67‬‬ ‫‪720‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪2012‬‬
 ‫‪-63-‬‬

‫‪1373‬‬ ‫)‪(67‬‬ ‫‪1080‬‬ ‫‪360‬‬ ‫‪2013‬‬

‫‪1853‬‬ ‫)‪(67‬‬ ‫‪1440‬‬ ‫‪480‬‬ ‫‪2014‬‬
‫‪2333‬‬ ‫)‪(67‬‬ ‫‪1800‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪2015‬‬
‫‪6865‬‬ ‫)‪(335‬‬ ‫‪5400‬‬ ‫‪1800‬‬ ‫סה"כ‬

‫‪ .4.6.2‬הוצאות המדינה למימון תוספת לתקציב ות"ת‪ ,‬קרן הנגישות ועבור ‪ 3‬תיקונים הנכללים‬

‫בהצעת חוק הצעירים )במיליוני ‪.( ₪‬‬

‫‪ 50%‬הנחה‬ ‫פטור‬ ‫תקציב ות"ת –‬

‫‪ 50%‬הנחה‬ ‫קרן‬
‫סה"כ‬ ‫בתחבורה‬ ‫מביטוח‬ ‫הוראה‬ ‫תשתיות‬ ‫שנה‬
‫בארנונה‬ ‫הנגישות‬
‫בין עירונית‬ ‫לאומי‬ ‫ומחקר‬
‫‪940‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪360‬‬ ‫‪2011‬‬
‫‪1340‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪720‬‬ ‫‪2012‬‬
‫‪1740‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪1080‬‬ ‫‪2013‬‬
‫‪2140‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪1440‬‬ ‫‪2014‬‬
‫‪2540‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪1800‬‬ ‫‪2015‬‬
‫‪8700‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪5400‬‬ ‫סה"כ‬

‫‪ .4.7‬יתרונות המודל‬

‫לא יהיה כל מכשול פיננסי לרכישת השכלה אקדמית והעומס הפיננסי המוטל על הסטודנט‬

‫יקטן משמעותית‪ ,‬דבר שיאפשר התמקדות בלימודים ולא בעבודה‪ .‬הצמדת שכר הלימוד לשכר‬

‫המינימום‪ ,‬תגרום לקשר בין עלות התואר ליכולתם של צעירים לחסוך את הסכום הדרוש בתקופה‬

‫סבירה ‪ .‬לדוגמה‪ ,‬צעיר תושב הפריפריה הגר בבית הוריו ומשתכר שכר מינימום‪ ,‬יוכל לחסוך את מלוא‬

‫עלות תואר תלת שנתי בשנת עבודה אחת‪.‬‬

‫היבט אחר של שיטת המס הוא‪ ,‬ששיעור תשלום שכר הלימוד עולה ככל שעולה הכנסת‬

‫הסטודנט לאחר סיום התואר‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬בוגר תואר תלת שנתי עם שכר ממוצע של ‪ ₪ 5,000‬ב‪10 -‬‬

‫השנים שאחרי התואר‪ ,‬ישלם כ‪ 64% -‬משכר הלימוד המלא‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בוגר תואר תלת שנתי עם‬
 ‫‪-64-‬‬

‫מחד‪ ,‬המודל מאפשר לסטודנטים לדחות את תשלום השכר לימוד לתקופה שאחרי הלימודים‪,‬‬

‫בה מצבם הכלכלי משופר בהרבה ומאידך מאפשר את הגדלת המשאבים שיופנו למערכת ההשכלה‬

‫הגבוהה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מאחר והמודל משתמש במערכת הביטוח הלאומי לגביית המס‪ ,‬אין צורך להיעזר‬

‫במערכת הבנקאית דבר שמוריד את עלות ההון )במודל שהוצע על ידי דו"ח שוחט קיבלו הבנקים‬

‫‪ ₪ 1,000‬על כל הלוואה של ‪ ₪ 9,000‬לסטודנט(‪.‬‬

‫להערכתנו‪ 40%-50% ,‬מהסטודנטים לתואר ראשון יעדיפו לשלם את שכר הלימוד במזומן‪,‬‬

‫וזאת ממספר סיבות‪ .‬ראשית‪ ,‬סטודנטים רבים לומדים מקצועות שההכנסה הצפויה בהם גבוהה‬

‫מאוד‪ ,‬כדוגמת הנדסת חשמל ומדעי המחשב‪ ,‬ולפיכך ירצו להימנע מתשלום המס‪ .‬שנית‪ ,‬יש להניח‬

‫שסטודנטים ששירתו שירות צבאי או לאומי מלא‪ ,‬יעדיפו להשתמש בפיקדון האישי לצורך תשלום‬

‫שכר הלימוד‪ .‬שלישית‪ ,‬לסטודנטים רבים יש זמינות לחסכונות ולסיוע מההורים‪ .‬רביעית‪ ,‬קיימת‬

‫קבוצת אוכלוסייה שתעדיף לשלם עכשיו מתוך רצון "לא לגרור" את התשלום על פני שנים רבות וכן‬

‫מתוך רתיעה ממיסוי‪.‬‬

‫מבחינתנו מצב זה הוא יתרון מפני שכך רק מי שבאמת סובל מקושי כלכלי ישתמש במודל‬

‫המס ומי שהפרוטה מצויה בכיסו ישלם את שכר הלימוד המלא במזומן‪.‬‬

‫‪ .5‬ריכוז ההצעות לפתרון‬

‫‪ .5.1‬דיור‬

‫ההוצאה על שכר דירה היא אחד הגורמים החשובים לעלות הגבוהה של הלימודים עבור‬

‫סטודנט לתואר ראשון ובעיקר לתואר שני‪ .‬הנפגעים הגדולים ביותר ממצב זה הם סטודנטים הבאים‬
 ‫‪-65-‬‬

‫‪ .1‬הפחתת מיסוי מקרקעין וצמצום מספר המיסים‪ :‬ביטול המע"מ על דירות חדשות יוביל להוזלה‬

‫מיידית במחירים‪ .‬ניתן לממן הפחתת מס זאת על ידי העלאת מס רכישה לדירות מעל ‪ 1‬מיליון‬

‫ש"ח וכן על ידי הגידול במספר העסקאות שינבע מירידת המחירים‪ .‬עלות התקנה לתקציב‬

‫המדינה‪.₪ 0 :‬‬

‫‪ .2‬בפרויקט שבו מעל ‪ 40‬יחידות דיור‪ ,‬לפחות ‪ 10%‬מהדירות יהיו בגודל של ‪ 50-80‬מטר רבוע ברוטו‪.‬‬

‫עלות התקנה לתקציב המדינה‪.₪ 0 :‬‬

‫‪ .3‬בכל פרויקט עם למעלה מ‪ 40 -‬יחידות דיור‪ ,‬לפחות ‪ 10%‬מהדירות יהיו דירות להשכרה‪ ,‬שיהיו‬

‫שמורות‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לסטודנטים מהמוסד להשכלה גבוהה הקרוב‪ .‬עלות התקנה לתקציב‬

‫המדינה‪.₪ 0 :‬‬

‫‪ .4‬הטבת מס כללית עבור השכרת דירות‪ .‬התקנה תגרום לירידה מסוימת בהכנסות מס למדינה‪.‬‬

‫‪ .5‬הוראות לחברות עירוניות לרכוש מקבצי הדירות והשכרתן במחירים סבירים לקבוצות אוכלוסיה‬

‫ממוקדות כמו סטודנטים‪ ,‬חד‪-‬הוריות‪ ,‬נכים‪ .‬עלות התקנה לתקציב המדינה‪:‬ההוצאה תלויה‬

‫במשאבי הרשות המקומית ולא קשורה לתקציב המדינה‪.‬‬

‫‪ .5.2‬ארנונה‬

‫סטודנט מוציא בשנה כ ‪ ₪ 1680‬על תשלומי ארנונה )ארנונה ממוצעת לאחזקת דירה‬

‫בישראל היא ‪ ₪ 279‬לחודש‪ ,‬אם נניח שני שותפים אז ההוצאה החודשית היא כ ‪ .( ₪ 140‬כיום בתל‬
 ‫‪-66-‬‬

‫‪ .5.3‬ביטוח לאומי‬

‫אנו מאמינים כי אין הצדקה שסטודנט שאינו יכול לעבוד עקב לימודיו האקדמיים ישלם‬

‫לביטוח הלאומי ולכן יש לבטל את תשלום זה‪ .‬סבסוד ביטוח לאומי לסטודנט שאינו עובד ייצר חסכון‬

‫שנתי של ‪) ₪ 1320‬סטודנט שאינו עובד משלם ‪ ₪ 110‬לחודש ביטוח לאומי(‪ .‬עלות התקנה לתקציב‬

‫המדינה‪ :‬כ ‪ 200‬מיליון ‪ ₪‬בשנה‪.‬‬

‫‪ .5.4‬תחבורה‬

‫ציבור הסטודנטים משתמש בתחבורה ציבורית באופן אינטנסיבי ולכן הנחה של ‪50%‬‬

‫בתחבורה עירונית ובין עירונית תהווה שיפור משמעותי לחיי הסטודנט‪ .‬רק לגביי תחבורה בין עירונית‬

‫מדובר בחסכון שנתי של לפחות ‪ ₪ 600‬שנה )אם נניח נסיעה אחת בשבוע בעלות של ‪ ₪ 12‬לכל כיוון(‪.‬‬

‫החיסכון בפועל יהיה גדול יותר עקב חסכון גם בנסיעות עירונית‪ .‬עלות התקנה לתקציב המדינה‪ :‬כ‬

‫‪ 140‬מיליון ‪ ₪‬בשנה‪.‬‬

‫‪ .5.5‬שכר המינימום‬

‫צעירים רבים וסטודנטים עובדים בעבודות השכר נמוך‪ .‬כיום אין כל מנגנון לעדכון אוטומטי‬

‫של שכר המינימום דבר שמאפשר את הישחקותו עקב האינפלציה‪ .‬כדי לפתור בעיה זו אנו קוראים‬

‫לאמץ את מסקנות הוועדה לבדיקת שכר המינימום )‪ (30‬ונייר העמדה של בנק ישראל בנושא )‪,(31‬‬

‫התומכים שניהם בהצמדת שכר המינימום לשכר החציוני במשק‪ .‬לא צפויה עלות גבוהה לתקציב‬

‫המדינה מתקנה זו‪ ,‬מאחר והשכר החציוני הוא מדד יציב יותר מהשכר הממוצע‪.‬‬
 ‫‪-67-‬‬

‫‪ .5.6‬קרן חסכון לשכר לימוד‬

‫כיום לא קיים בישראל מנגנון המעודד חסכון עבור השכלה גבוהה‪ .‬חוק הצעירים קובע כי‬

‫הורה יוכל להפריש עד ‪ ₪ 250‬ממשכורתו לקרן על שם אחד מילדיו כדי שתשמש אותו למטרות‬

‫לימודים‪ .‬הקרן עצמה תהיה פטורה ממס ויחולו עליה כל ההטבות החלות על קרנות השתלמות‪ .‬פתרון‬

‫זה יאפשר לציבור רחב להבטיח לילדיו את הנגישות להשכלה גבוהה ע"י הפרשה חודשית של סכום לא‬

‫גבוה‪ .‬הצעה זו תתקן את השקעת החסר של הציבור בחינוך גבוה ע"י מתן הטבת מס לחסכונות‬

‫הניתנים לפדיון עבור שירותי חינוך בלבד‪.‬‬

‫‪ .6.1‬זכויות הסטודנטים בבריטניה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬דנמרק‪ ,‬הולנד וצרפת‪.‬‬

‫‪ .6.1.1‬בריטניה‬

‫סטודנטים שעובדים כשכירים בזמן לימודיהם חייבים לשלם מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי ככל‬ ‫•‬

‫השכירים‪.‬‬

‫סטודנטים שעובדים כשכירים בזמן החופשה יכולים לקבל פטור ממס הכנסה‪ ,‬אך לא מדמי‬ ‫•‬

‫ביטוח לאומי אם הם מרוויחים יותר משכר מסוים‪.‬‬

‫סטודנטים שיש להם ילדים או מבוגר סמוך על שולחנם זכאים לקבל סיוע כספי נוסף‪.‬‬ ‫•‬

‫סטודנט נזקק רשאי בין היתר לקבל החזר עד ‪ 85%‬מההוצאות על מעון יום לילדיו‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ .6.1.2‬גרמניה‬

‫סטודנטים שאינם בעלי אמצעים זכאים לסיוע כלכלי בתקופת לימודיהם ואת חציו הם נדרשים‬ ‫•‬

‫להחזיר לאחר לימודיהם כשהם מגיעים לרמת הכנסה מסוימת‪ .‬סיוע זה ניתן כל עוד הסטודנט‬

‫עומד בקצב הלימודים הרשמי ואינו מחליף את החוג שבו הוא לומד‪.‬‬

‫קופות החולים הציבוריות נדרשות לקבל סטודנטים עד גיל ‪ 30‬ולגבות מהם דמי ביטוח בריאות‬ ‫•‬

‫ודמי טיפול רפואי נמוכים מהרגיל‪.‬‬

 ‫‪-68-‬‬

‫סטודנטים מועסקים אינם נדרשים כמו מועסקים רגילים להפריש משכרם דמי ביטוח אבטלה‪,‬‬ ‫•‬

‫דמי ביטוח בריאות ודמי טיפול רפואי‪ .‬כמו כן הם משלמים ביטוח פנסיה מופחת‪ .‬הקלות אלו‬

‫ניתנות כל עוד הסטודנט אינו עובד יותר מ‪ 20 -‬שעות שבועיות‪.‬‬

‫‪ .6.1.3‬דנמרק‬

‫סטודנטים שגילם מעל ‪ 18‬הנרשמים ללימודים גבוהים יכולים לקבל סיוע למחיה‪.‬‬ ‫•‬

‫הסיוע קטן יותר אם הסטודנט בן פחות מ‪ 20 -‬או אם הוא גר בבית הוריו‪.‬‬ ‫•‬

‫אם הסטודנט מרוויח בשנה מסוימת מעל לסכום מסוים עליו להחזיר חלק מהמענקים‬ ‫•‬

‫וההלוואות שקיבל באותה שנה בריבית של ‪.7%‬‬

‫במקרה של מחלה או לידה ובמקרים חריגים אחרים הסטודנט זכאי לתוספת מענק‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ .6.1.4‬הולנד‬

‫חוק מימון הסטודנטים חל על סטודנטים שגילם מתחת ל‪ 34 -‬שהחלו את הלימודים לפני‬ ‫•‬

‫שהגיעו לגיל ‪.30‬‬

‫המימון יכול להינתן כמענק בסיסי‪ ,‬כמענק נוסף וכהלוואה נושאת ריבית‪.‬‬ ‫•‬

‫ניתן סיוע לסטודנטים לכיסוי הוצאות מחיה ונסיעות‪ ,‬לרכישת ספרים וחומרי עזר ולמימון שכר‬ ‫•‬

‫לימוד‪.‬‬

‫מענקים ניתנים תחילה כהלוואה; אם הסטודנט מסיים את לימודיו בתוך עשר שנים ההלוואה‬ ‫•‬

‫הופכת למענק‪.‬‬

‫גובה המענק הבסיסי נקבע על סמך סוג הלימודים ומקום מגוריו של הסטודנט אם הוא מתגורר‬ ‫•‬

‫בבית הוריו או לא‪ ,‬אולם התנאי הראשוני לקבלת מענק הוא הישגי הסטודנט‪.‬‬

‫המענק הנוסף מבוסס על הכנסת ההורים‪ .‬כיום ‪ 30%‬מהסטודנטים מקבלים מענק נוסף‪.‬‬ ‫•‬
 ‫‪-69-‬‬

‫סטודנטים שיש להם ילדים או בן זוג עשויים להיות זכאים לקצבת הורה יחיד או לקצבה עבור‬ ‫•‬

‫בן הזוג‪.‬‬

‫כל הסטודנטים הזכאים לסיוע כספי זכאים לתעודה המקנה להם נסיעות חינם במערכת‬ ‫•‬

‫התחבורה הציבורית בכל הולנד; הם רשאים לבחור בנסיעות חינם בסוף השבוע ובנסיעות‬

‫בהנחה במהלך השבוע או להפך‪.‬‬

‫ההלוואות לסטודנטים‪ ,‬לכל מטרה‪ ,‬אינן תלויות בהכנסת ההורים‪ .‬הריבית על ההלוואות נמוכה‬ ‫•‬

‫מהריבית הנהוגה במשק‪.‬‬

‫לסטודנטים ניתנות הלוואות למימון שכר הלימוד והם מחזירים אותן לאחר סיום לימודיהם‬ ‫•‬

‫לפי השכר שירוויחו‪ .‬ההחזר מתפרס על פני ‪ 15-25‬שנה‪.‬‬

‫כיום סטודנטים שגילם עד ‪ 30‬במוסדות המקבלים מימון ממשלתי משלמים שכר לימוד שנקבע‬ ‫•‬

‫בחוק‪ .‬בשנת הלימודים ‪ 2005/6‬שכר הלימוד השנתי עמד על ‪ .1,496 €‬סטודנטים שגילם מעל ‪30‬‬

‫משלמים שכר לימוד גבוה יותר‪.‬‬

‫‪ .6.1.5‬צרפת‬

‫סטודנטים צרפתים זכאים למלגה מסיבות סוציאליות אם הם בני פחות מ‪ 26 -‬ומקורות‬ ‫•‬

‫ההכנסה של משפחותיהם מוגבלים‪.‬‬

‫לסטודנטים מעוטי יכולת יש עדיפות בקבלת מעונות סטודנטים זולים‪.‬‬ ‫•‬

‫מי שאינו רוצה לבקש מלגה סוציאלית יכול לקבל הלוואה ללא ריבית של כ‪ 1,500 € -‬לשנה‬ ‫•‬

‫ועליו להחזירה בתוך עשר שנים מסיום לימודי התואר‪.‬‬

‫יש גם מלגות המבוססות על מצוינות‪ ,‬מלגות למחקר‪ ,‬מלגות לנסיעות למטרת לימוד בחו"ל ועוד‪.‬‬ ‫•‬
 ‫‪-70-‬‬

‫‪ .6‬הצעת חוק הצעירים‬

‫הצעת חוק הצעירים‪ ,‬התש"ע ‪2009 -‬‬

‫‪ .1‬הגדרות‬

‫בחוק זה –‬

‫"מוסד להשכלה גבוהה" – אוניברסיטה או מכללה אקדמית כהגדרתה בחוק המועצה להשכלה‬
‫גבוהה‪ ,‬תשי"ח ‪ 1958‬ובלבד שהינו מוגדר כמוסד מתוקצב על ידי המועצה להשכלה גבוהה וכן כלל‬
‫המכללות להוראה המתוקצבות על ידי משרד החינוך לרבות האוניברסיטה הפתוחה;‬

‫"צעיר" – אזרח ישראלי שגילו אינו עולה על ‪;30‬‬

‫"סטודנט" – צעיר הלומד במוסד להשכלה גבוהה לתואר אקדמי ראשון‪ ,‬שני או שלישי ובתנאי שהוא‬
‫בעל תעודת סטודנט בתוקף;‬

‫"המדינה" – מדינת ישראל;‬

‫"הקרן למעונות סטודנטים בישראל" – כהגדרתה בסעיף ‪ 7‬לחוק זה;‬

‫‪ .2‬מטרות החוק‬

‫קידום האוכלוסייה הצעירה והגברת הנגישות של מערכת ההשכלה הגבוהה במדינה‪.‬‬

‫פרק א' ‪ -‬דיור‬

‫‪ .3‬הגדרות‬

‫בפרק זה –‬

‫"מועצה" – כהגדרתה בפקודת העיריות;‬

‫"ועדה מחוזית" ‪ -‬ועדה מבין הוועדות המחוזיות לתכנון ולבניה לפי חוק התכנון והבניה‪ ,‬התשכ"ה–‬
‫‪) 1965‬להלן‪" :‬חוק התכנון והבניה"(;‬
 ‫‪-71-‬‬

‫"ועדה מקומית" – ועדה מבין הוועדות המקומיות לתכנון ולבניה לפי חוק התכנון והבניה;‬

‫"פרויקט" ‪ -‬בניין‪ ,‬קבוצת בניינים‪ ,‬מתחם או שכונה המצויים בתהליך הקמה ומיועדים לכלול יחידות‬
‫דיור למגורים;‬

‫"קבלן" – אדם או חברה המבצע בנייה של פרויקט‪.‬‬

‫‪ .4‬עידוד שוק השכרת הדירות‬

‫א( ועדה מחוזית תאשר פרויקט בן למעלה מארבעים יחידות דיור בתנאי שלפחות עשירית מכלל‬
‫היחידות בפרויקט יהיו יחידות דיור להשכרה‪ .‬אם מספר יחידות הדיור לא ניתן לחלוקה בעשר‪,‬‬
‫החלוקה בעשר תעוגל כלפי מעלה‪ ,‬כך שמעל לעשירית מיחידות הדיור יוקצו להשכרה כאמור;‬

‫ב( בפרויקט שאושר לפי הוראות סעיף קטן )א( יינתנו לקבלן תוספות של אחוזי בניה בפרויקט בהתאם‬
‫לחלקן של יחידות הדיור להשכרה מבין כלל היחידות בפרויקט‪ .‬תוספות בנייה כאמור לא יעלו על סך‬
‫של עשרים אחוזים מאחוזי הבנייה שנקבעו בתוכנית בניין עיר מאושרת הרלבנטית לפרויקט‪.‬‬

‫ג( ביקש אדם או חברה לקנות יחידות דיור להשכרה כאמור בסעיף קטן )א(‪ ,‬תבוצע המכירה יחדיו‬
‫בכמות שלא תפחת משלוש יחידות דיור למכירה‪.‬‬

‫ד( על אף האמור בסעיף ‪ 2‬בחוק מס הכנסה )פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים(‪ ,‬התש"ן –‬
‫‪ ,1990‬גובה ההכנסה הפטורה ממס על רווחים מהשכרת דירה לרוכש דירות כאמור בסעיף קטן )ג(‬
‫תהיה ‪.₪ 10,000‬‬

‫‪ .5‬עידוד בניית דירות קטנות‬

‫ועדה מחוזית תאשר פרויקט בן למעלה מארבעים יחידות דיור ובתנאי שלפחות עשירית מכלל‬
‫היחידות בפרויקט יהיו דירות אשר שטחן לא יעלה על ‪ 80‬מטרים מרובעים ברוטו‪ .‬אם מספר יחידות‬
‫הדיור לא ניתן לחלוקה בעשר‪ ,‬החלוקה בעשר תעוגל כלפי מעלה‪ ,‬כך שמעל לעשירית מיחידות הדיור‬
‫לא יעלו על ‪ 80‬מטרים מרובעים ברוטו ולא יפחתו מ‪ 50 -‬מטרים רבועים ברוטו‪.‬‬
 ‫‪-72-‬‬

‫‪ .6‬שימוש בחברות עירוניות לדיור‬

‫א( קיימת חברה עירונית לדיור בתחום שיפוטה של מועצה‪ ,‬תשמש לצורך רכישת יחידות דיור‬
‫בפרויקטים והשכרתן לאוכלוסיות שיקבעו לפי אישורה של הועדה המקומית ובהתאם לקריטריונים‬
‫הבאים בלבד‪:‬‬

‫סטודנטים;‬ ‫‪(1‬‬

‫אזרחים ותיקים כהגדרתם בחוק אזרחים ותיקים‪ ,‬התש"ן‪ ,1989-‬שהכנסת משק‬ ‫‪(2‬‬
‫ביתם המשותף אינה עולה על השכר הממוצע במשק כפי שפורסם על ידי הלשכה המרכזית‬
‫לסטטיסטיקה;‬

‫עולים חדשים;‬ ‫‪(3‬‬

‫מקרים סוציאליים לפי שיקול מחלקת הרווחה במועצה;‬ ‫‪(4‬‬

‫ב( שכר הדירה בגין יחידות דיור שנרכשו כאמור בסעיף קטן )א( לא יעלה על ‪ 70%‬משכר הדירה‬
‫הממוצע באותו איזור‪.‬‬

‫ג( נוסף לאמור בסעיף קטן )א(‪ ,‬בפרויקט הנמצא במרחק של עד חמישה קילומטרים ממוסד להשכלה‬
‫גבוהה תינתן עדיפות לסטודנטים מבין הקריטריונים המנויים כאמור בסעיף קטן )א(‪.‬‬

‫‪ .7‬הקרן למעונות סטודנטים בישראל‬

‫)א( תוקם קרן למעונות סטודנטים בישראל )להלן בסעיף זה – "הקרן"( אשר תהיה באחריות משרד‬
‫הבינוי והשיכון ותנוהל בידי ועדה בת שבעה חברים שבראשה יעמוד נציג מטעמו של שר הבינוי‬
‫והשיכון ושתכלול גם את נציגי המוסדות להלן‪ :‬משרד האוצר‪ ,‬ות"ת‪ ,‬שני נציגי התאחדות‬
‫הסטודנטים ושני נציגי ציבור‪ .‬הועדה תתכנס לא פחות מפעם אחת בשישה חודשים או יותר בהתאם‬
‫להחלטת העומד בראשה‪.‬‬

‫)ב( הקרן תקום לא יאוחר משנה מיום כניסתו לתוקף של חוק זה;‬

‫)ג( )‪ (1‬הועדה המנויה בסעיף קטן )א( תמנה גופים אשר יפעלו למען מטרות אלו‪:‬‬

‫)א( תפעול‪ ,‬אחזקה ושיפוץ של מעונות סטודנטים;‬

‫)ב( רכישת קרקעות לצורך הקמת מעונות סטודנטים;‬

‫)ג( רכישת נכסי נדל"ן קיימים לצורך הסבתם למעונות סטודנטים‪.‬‬

 ‫‪-73-‬‬

‫)‪ (2‬על כל פעולה המתבצעת על פי סעיף קטן )ג()‪ (1‬יחול סעיף ‪ 2‬לחוק חובת מכרזים‪ ,‬תשנ"ב‪.1992-‬‬

‫פרק ב' ‪ -‬שכר לימוד‬

‫‪ .8‬הגדרות‬

‫בפרק זה ‪-‬‬

‫"ות"ת" – הועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה;‬

‫"קרן הנגישות" – כהגדרתה בסעיף ‪ 16‬לחוק זה;‬

‫"הקרן לרווחת הסטודנט" – כהגדרתה בסעיף ‪ 12‬לחוק זה;‬

‫"הקרן לשיפור איכות ההוראה" – כהגדרתה בסעיף ‪ 17‬לחוק זה;‬

‫"תוספת המשאבים משכר לימוד" ‪ -‬כפי שהיא מחושבת בנוסחה המופיעה בסעיף ‪ 1‬לתוספת הראשונה‬
‫לחוק זה;‬

‫"תוספת המשאבים הכוללת" – סכום השווה לארבע פעמים תוספת המשאבים משכר הלימוד;‬

‫"ריבית פריים" – ריבית בנק ישראל בתוספת של אחוז וחצי )‪;(1.5‬‬

‫"תואר אקדמי" – תואר ראשון‪ ,‬שני או שלישי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה;‬

‫"תשתיות הוראה" – כל תשתית לפיתוח מערך ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה ולרבות תוספת‬
‫תקנים למרצים ומתרגלים‪ ,‬שיפור מערך בקרת איכות ההוראה‪ ,‬תוספת שכר למרצים מצטיינים‪,‬‬
‫הקמת מבני כיתות‪ ,‬אולמות ומעבדות הוראה‪.‬‬

‫‪ .9‬גובה שכר הלימוד לתארים אקדמיים‬

‫)א( בסעיף זה‪ :‬תואר ראשון ‪ -‬כל תואר אקדמי שהוא ובתנאי שלסטודנט אין תואר אקדמי קודם‪.‬‬

‫)ב( גובה שכר הלימוד לשנה אקדמית אחת בתואר ראשון יהיה בגובה שכר המינימום החודשי כפי‬
‫שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש ינואר של אותה שנה‪ .‬גובה שכר הלימוד‬
‫כאמור יהיה זהה בין כלל הפקולטות‪.‬‬

‫)ג( בנוסף לאמור בסעיף קטן )ב( תוסיף קרן הנגישות סכום השווה לשלוש פעמים שכר המינימום‪.‬‬
 ‫‪-74-‬‬

‫)ד( סטודנט ישלם לאחר סיום לימודיו מס קבוע בגובה של ‪ 3.9%‬מגובה הכנסותיו כאמור בסעיף ‪2‬‬
‫לפקודת מס הכנסה לתקופה של עשר שנים שתחל בחודש הראשון הסמוך לסיום התואר האקדמי‪.‬‬
‫המדינה תפנה את הכספים שיתקבלו בגין המס לקרן הנגישות בלבד;‬

‫)ה( תשלום המס כאמור בסעיף קטן )ד( לא יפחת ממאה ש"ח בחודש ולא יעלה על ‪ ₪ 1000‬בחודש‬
‫הצמודים למדד סינטטי שיורכב ממחצית מדד המחירים לצרכן ומחצית השינוי בשכר המינימום‪.‬‬

‫)ו( על מנת להימנע מתשלום המס‪ ,‬רשאי סטודנט שהגיש בקשה למזכירות המוסד להשכלה גבוהה בו‬
‫הוא לומד‪ ,‬ולפני תחילת הלימודים לתואר‪ ,‬לשלם שכר לימוד בגובה של ארבע פעמים שכר המינימום‬
‫כפי שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש ינואר של אותה שנה‪ .‬התשלום יבוצע‬
‫בתשלומים ובתקופות קבועות אותן יקבע המוסד להשכלה גבוהה;‬

‫)ז( עבור כל תואר אקדמי שאינו עונה על הגדרת תואר ראשון כאמור בסעיף קטן )א( גובה שכר הלימוד‬
‫ודרך שילומו יהיו בהתאם להוראות סעיף קטן )ו(‪ .‬גובה שכר הלימוד יהיה בהתאם למספר השעות‬
‫הסמסטריאליות אותן ילמד הסטודנט באותה שנה;‬

‫)ח( בכל נקודת זמן בתקופת לימודיו או בתקופה שלא תאוחר משנה מקבלת התואר‪ ,‬זכאי סטודנט‬
‫להחליף את דרך תשלום שכר הלימוד )להלן‪" :‬רגע ההחלפה"( לדרך הקבועה בסעיף קטן )ו( וכל זאת‬
‫בכפוף לתשלום שכר הלימוד במלואו בצמוד למדד המחירים לצרכן ובניכוי הסכום ששולם עד לרגע‬
‫ההחלפה‪ .‬סטודנט שלא פעל כאמור בסעיף זה‪ ,‬יחויב בהמשך תשלום המס כאמור בסעיף קטן )ד(;‬

‫)ט(‬

‫‪ (1‬בחר אדם להגר מהמדינה לתקופה העולה על שנה במהלך עשר השנים בהן חייב בתשלום המס‪ ,‬עליו‬
‫לשלם את מלוא שכר הלימוד בצמוד למדד המחירים לצרכן ובתוספת של שלושה אחוזי ריבית בניכוי‬
‫הסכום שכבר שולם כמס עד לרגע עזיבתו את המדינה‪ .‬לא פעל בהתאם להוראות סעיף זה יוטל עליו‬
‫קנס בסך ‪;₪ 100,000‬‬

‫‪ (2‬עזב אדם את המדינה לטובת לימודי בתר דוקטורט לא יחולו עליו הוראות סעיף קטן )ט()‪ ,(1‬ולא‬
‫תימנה תקופת שהייתו מחוץ למדינה במניין עשר השנים האמור בסעיף קטן )ד(‪ .‬לא שב למדינה בתום‬
‫תקופת לימודי הבתר דוקטורט‪ ,‬יחולו עליו הוראות סעיף קטן )ט()‪.(1‬‬

‫‪ .10‬פריסת לימודים‬

‫)א( סטודנט לתואר ראשון או שני רשאי להאריך את לימודיו בתקופה של עד שנתיים מעבר לתקופה‬
‫המנויה בתקנון הלימודים שפורסם על ידי הפקולטה בה הוא לומד בשנה הראשונה ללימודיו ללא‬
‫שיחויב תשלומי גרירה;‬

‫)ב( חרג סטודנט מפרק הזמן האמור בסעיף קטן )א(‪ ,‬יחויב בתשלומי גרירה ובלבד שלא יעלו על רבע‬
‫משכר המינימום שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש ינואר של אותה שנה‪.‬‬
 ‫‪-75-‬‬

‫‪ .11‬חלוקת המשאבים‬

‫)א( סך כל התשלומים משכר הלימוד שמגיעים מתשלומי הסטודנטים ומתשלומי קרן הנגישות‪ ,‬לא‬
‫יעלו על שיעור של שליש מכלל חלקו של תקציב המדינה בתקציב ות"ת;‬

‫)ב( )‪ (1‬תוספת המשאבים משכר הלימוד תחולק בחלקים שווים בדרך הבאה בלבד‪:‬‬

‫הקרן לשיפור איכות ההוראה;‬ ‫א‪.‬‬

‫הקרן לרווחת הסטודנט;‬ ‫ב‪.‬‬

‫הקרן למעונות סטודנטים בישראל;‬ ‫ג‪.‬‬

‫קרן הנגישות;‬ ‫ד‪.‬‬

‫)‪ (2‬בנוסף לאמור בסעיף קטן )ב()‪ ,(1‬לאחר חמש שנים מיום הקמתה של קרן הנגישות ימחק סעיף‬
‫קטן ב)()‪)(1‬ד( כך שחלוקת תוספת המשאבים האמורה בסעיף קטן )ב()‪ (1‬תחולק בין הגופים המנויים‬
‫בסעיפים קטנים )ב()‪)(1‬א(‪) ,‬ב()‪)(1‬ב( ו‪)-‬ב()‪)(1‬ג( בלבד;‬

‫)ג( כל תוספת להקצבות המדינה לתקציב ות"ת הנובעת מיישום סעיף קטן )א( תחולק בחלקים שווים‬
‫בין פיתוח תשתיות הוראה ופיתוח תשתיות מחקר‪.‬‬

‫)ד( כל החלטה בדבר הסדר פנסיה תקציבית או צוברת לסגל האקדמי הבכיר‪ ,‬לא תמומן מתוספת‬
‫המשאבים הכוללת‪.‬‬

‫‪ .12‬הקרן לרווחת הסטודנט‬

‫)א( תוקם קרן לרווחת הסטודנט )להלן בסעיף זה – "הקרן"( אשר תהיה באחריות ות"ת ותנוהל בידי‬
‫ועדה בת שבעה חברים שבראשה יעמוד שר החינוך ושתכלול גם את נציגי המוסדות להלן‪ :‬משרד‬
‫האוצר‪ ,‬ות"ת‪ ,‬ארבעה נציגי התאחדות הסטודנטים שיכללו את יושב ראש התאחדות הסטודנטים‬
‫ושלושה יושבי ראש של אגודות סטודנטים‪ .‬הועדה תתכנס לא פחות מפעם אחת בשישה חודשים או‬
‫יותר בהתאם להחלטת שר החינוך‪.‬‬

‫)ב( כספי הקרן יתקבלו מאלו‪:‬‬

‫)‪ (1‬כאמור בסעיף ‪)11‬ב()‪ (1‬לחוק זה;‬

‫)‪ (2‬תרומות ככל שיתקבלו;‬

‫)ג( כספי הקרן יושקעו לפי החלטת הועדה המנויה בסעיף קטן )א( בכל אחד מאלו‪:‬‬
 ‫‪-76-‬‬

‫)‪ (1‬קרנות המופיעות בסעיף ‪ 2‬בתוספת הראשונה;‬

‫)‪ (2‬כל קרן התומכת בהשכלה הגבוהה בישראל ומאושרת בידי אורגן של המועצה להשכלה גבוהה אשר‬
‫תקבל את אישור הועדה המנויה בסעיף קטן )א(;‬

‫‪ .13‬פקדון עקב שירות צבאי או אזרחי‬

‫)א( סטודנט אשר יש ברשותו סכום אשר קיבל כפיקדון לימודים לאחר שירות צבאי או אזרחי זכאי‬
‫לפדות בכל דרך שהיא את מלוא הפיקדון לאחר פרק הזמן המוקדם מבין סיום לימודיו או תקופה של‬
‫חמש שנים‪ ,‬ובלבד שלא בחר בדרך הקבועה בסעיף ‪)9‬ה(‪.‬‬

‫‪ .14‬פטור מתשלום המס‬

‫המס האמור בסעיף ‪)9‬ד( לא ינוכה מכל אחד מאלה‪:‬‬

‫הכנסה מכל מלגה שהיא לה זכאי סטודנט;‬ ‫‪(1‬‬

‫פרסים אקדמים בהם זכה הסטודנט‪.‬‬ ‫‪(2‬‬

‫‪ .15‬תשלום שכר הלימוד לתואר שני ושלישי‬

‫סטודנט לתואר שני או שלישי זכאי לקבל הלוואה בגובה סך כל שכר הלימוד לתואר בריבית‬ ‫א(‬
‫שלא תעלה על ריבית הפריים ובערבות המדינה‪ .‬בחוזה ההלוואה יקבל הסטודנט אפשרות לפרוס את‬
‫התשלומים על פני חמש או עשר שנים;‬

‫לצורך קבלת הלוואה כאמור בסעיף קטן )א( תפרסם המדינה בהקדם מכרז לצורך התקשרות‬ ‫ב(‬
‫עם שני בנקים לפחות אשר יספקו לסטודנטים את ההלוואה כאמור‪.‬‬

‫‪ .16‬קרן הנגישות‬

‫)א( תוקם קרן נגישות אשר תהיה באחריות משרד החשב הכללי במשרד האוצר ותנוהל בידי ועדה בת‬
‫חמישה חברים שבראשה יעמוד שר החינוך ושתכלול את נציגי המוסדות להלן‪ :‬משרד האוצר‪ ,‬ות"ת‪,‬‬
‫ארגון הסגל האקדמי הבכיר‪ ,‬התאחדות הסטודנטים‪ .‬הועדה תתכנס לא פחות מפעם אחת בשנה או‬
‫יותר בהתאם להחלטת שר החינוך‪.‬‬

‫)ב( מימון קרן הנגישות יעשה על ידי הנפקת איגרות חוב של המדינה )להלן‪" :‬איגרות החוב"( בהתאם‬
‫לכמות הנדרשת אשר תיקבע על ידי משרד האוצר ובהתאם לצרכי קרן הנגישות;‬
 ‫‪-77-‬‬

‫)ג( תשלומי הריבית והקרן לבעלי אגרות החוב ישולמו מקרן הנגישות;‬

‫)ד( כלל תשלומי המס שיתקבלו מידי הסטודנטים כאמור בסעיף ‪)9‬ד( לחוק זה יצברו בקרן הנגישות;‬

‫)ה( גרעון בחשבונה של קרן הנגישות יאוזן על ידי המדינה ועל ידי תקציב ות"ת בחלקים שווים‪ .‬ככל‬
‫שיוחלט על ידי הועדה האמורה בסעיף קטן )א( כי קיימים עודפים לחלוקה בחשבונה של קרן‬
‫הנגישות‪ ,‬יופנו העודפים לתקציב ות"ת בלבד ובהתאם להוראות סעיף ‪ 11‬לחוק זה;‬

‫‪ .17‬קרן חסכון לשכר לימוד‬

‫)א( הורה זכאי לפתוח קרן השתלמות להשכלה גבוהה )להלן בסעיף זה – "הקרן"( עבור כל אחד‬
‫מילדיו אשר תיקרא על שמו של מי מהם ושעליה יחולו התנאים להלן‪:‬‬

‫‪ (1‬כל התנאים הקבועים בחוק ביחס לקרנות השתלמות;‬

‫‪ (2‬סכום ההפרשה החודשי לקרן לא יעלה על ‪ ₪ 250‬בצמוד לשינוי במדד המחירים לצרכן לאחר ה‪-‬‬
‫‪;1.1.2010‬‬

‫‪ (3‬ההפרשות לקרן יהיו פטורות מכל מס שהוא;‬

‫‪ (4‬למרות האמור בפקודת מס הכנסה‪ ,‬רווחי ההון שיצברו בקרן יהיו פטורים ממס רווחי הון‪.‬‬

‫‪ (5‬כספי הקרן יפדו בידי האדם שעל שמו היא רשומה בלבד ובתנאי שמלאו לו ‪ 18‬שנים ולצורך‬
‫תשלום אחד מאלה‪:‬‬

‫)א( שכר לימוד למוסד להשכלה גבוהה;‬

‫)ב( שכר לימוד בכל מוסד פרטי שאינו עונה על הגדרת מוסד להשכלה גבוהה כאמור בחוק זה‬
‫ומוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה;‬

‫)ג( קורסי הכנה לבחינות הבגרות;‬

‫)ד( קורסי הכנה לבחינה הפסיכומטרית;‬

‫)ה( מגורים במעונות סטודנטים;‬

‫)ו( מכינות קדם אקדמיות מוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה‪.‬‬

‫)ב( אדם שיפדה את כספי הקרן שלא כאמור בסעיף )א()‪ (5‬יחויב בתשלום המיסים הקבועים בחוק על‬
‫פדיון מוקדם של קרנות השתלמות‪.‬‬
 ‫‪-78-‬‬

‫‪ .18‬הקרן לשיפור איכות ההוראה‬

‫)א( תוקם קרן לשיפור איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל אשר תהיה באחריות ועדת‬
‫החינוך של הכנסת ותנוהל בידי ועדה בת תשעה חברים שבראשה יעמוד יושב ראש ועדת החינוך של‬
‫הכנסת ושתכלול את נציגי המוסדות להלן‪ :‬ארגון הסגל האקדמי הבכיר‪ ,‬ארגון הסגל האקדמי הזוטר‪,‬‬
‫התאחדות סטודנטים‪ ,‬ות"ת‪ ,‬משרד האוצר‪ ,‬ועד ראשי האוניברסיטאות‪ ,‬שני נציגי משרד החינוך;‬

‫)ב( כספי הקרן יתקבלו מאלו‪:‬‬

‫)‪ (1‬כאמור בסעיף ‪)11‬ב()‪ (1‬לחוק זה;‬

‫)‪ (2‬תרומות ככל שיתקבלו;‬

‫)ג( כספי הקרן יושקעו על פי החלטת הועדה המנויה בסעיף קטן )א( בכל אחד מאלו‪:‬‬

‫)‪ (1‬פיתוח תשתיות הוראה;‬

‫)‪ (2‬מתן מענקים למרצים אשר הצטיינו בתחום ההוראה ותרמו לקידום איכות ההוראה‬
‫במוסד להשכלה גבוהה בו הם מלמדים‪ .‬הקריטריונים למתן המענקים יקבעו על פי החלטת‬
‫הועדה המנויה בסעיף קטן )א(;‬

‫)‪ (3‬הקמת מרכזי קידום הוראה שיעסקו בפיתוח ושיפור איכות ההוראה במוסדות להשכלה‬
‫גבוהה בישראל;‬

‫)‪ (4‬קיום סקרי הערכת הוראה לכל קורס הנלמד במוסדות להשכלה גבוהה;‬

‫)‪ (5‬הקמת מרכזי לימוד במקצועות ליבה אוניברסיטאיים שיוגדרו על ידי הועדה המנויה‬
‫בסעיף קטן )א(‪.‬‬

‫)‪ (6‬הענקת מלגות מחקר בתחום קידום ההוראה במוסדות ההשכלה הגבוהה‪.‬‬

‫פרק ג' – זכאויות‬

‫‪ .19‬תשלומי ארנונה‬

‫)א( בסעיף זה‪" :‬דירת שותפים" ‪ -‬דירה המשמשת למגורים עבור לפחות שני שותפים אשר מתחלקים‬
‫בתשלום שכר הדירה ומתגוררים בדירה על פי חוזה שכירות;‬
 ‫‪-79-‬‬

‫)ב( סטודנט זכאי להנחה בתשלומי ארנונה החלים על הדירה המשמשת למגוריו; עלה שטח דירת‬
‫המגורים על ‪ 70‬מטרים מרובעים‪ ,‬תינתן ההנחה רק לגבי ‪ 70‬מטרים מרובעים בלבד;‬

‫)ג( סטודנט המתגורר בדירת שותפים‪ ,‬יחושב חלקו בדירה כמנת החילוק של גודל הדירה במספר‬
‫השותפים בה;‬

‫)ד( ההנחה לפי סעיף קטן )א( תינתן לסטודנט בשיעור של ‪;50%‬‬

‫)ה( ההנחה תינתן רק לסטודנט שסך כל הכנסותיו‪ ,‬מכל מקור שהוא‪ ,‬אינו עולה על השכר הממוצע‬
‫במשק כפי שפורסם בינואר של אותה שנה בה הוגשה הבקשה להנחה כאמור בסעיף קטן )ה(;‬

‫)ו( ההנחה תינתן על פי בקשה בכתב חתומה בידי המבקש‪ ,‬הכוללת את הפרטים והמסמכים שקבעה‬
‫הרשות המקומית לעניין זה‪ ,‬שיגיש המבקש לרשות המקומית שבתחומה נמצאת דירת המגורים שבה‬
‫הוא מתגורר‪ ,‬או על פי הצהרה בכתב של המבקש כי מתקיימים לגביו התנאים המפורטים בפסקה )ד(‪.‬‬

‫‪ .20‬תחבורה ציבורית‬

‫)א( בסעיף זה‪" :‬תחבורה ציבורית" ‪ -‬דמי נסיעה באוטובוסים וברכבות של התחבורה הציבורית;‬

‫)ב( סטודנט זכאי להנחה בשיעור של ‪ 50%‬מדמי הנסיעה בתחבורה הציבורית‪ ,‬הן העירונית והן הבין‪-‬‬
‫עירונית‪ ,‬והיא תינתן על כל סוגי הכרטיסים הקיימים בתחבורה הציבורית‪.‬‬

‫‪ .21‬אגרת טלויזיה‬

‫סטודנט זכאי להנחה בשיעור של ‪ 50%‬בתשלומי מלוא האגרה בעד החזקת מקלט‬
‫טלוויזיה לפי חוק רשות השידור‪ ,‬תשכ"ה–‪ ,1965‬ההנחה תינתן עבור שנת כספים פלונית‬
‫בה היה האזרח סטודנט ביום הראשון של השנה‪.‬‬

‫‪ .22‬ביטוח לאומי‬

‫על אף האמור בתקנה ‪)19‬ב( לתקנות הביטוח הלאומי )הוראות מיוחדות בדבר תשלומי ביטוח(‪,‬‬
‫התשל"א‪ ,1971-‬סטודנט אשר לא הייתה לו הכנסה מעבודה במהלך חודש שלם‪ ,‬קרי מהיום הראשון‬
‫בחודש פלוני ועד ליום האחרון באותו חודש‪ ,‬יהיה פטור מתשלומים לביטוח הלאומי עבור אותו חודש‪.‬‬
 ‫‪-80-‬‬

‫פרק ד' – שונות‬

‫‪ .23‬שקיפות‬

‫)‪ (1‬ביום אישורה של הצעת התקציב השנתי של ות"ת‪ ,‬יפורסם באתר האינטרנט הרשמי של ות"ת ספר‬
‫תקציב מפורט הכולל את פירוט כל השימושים בכספי ות"ת לרבות שכר כל בעלי התפקידים בכל‬
‫המוסדות המתוקצבים על ידי ות"ת;‬

‫)‪ (2‬אחת לשנה ועד ליום השלושים ואחד לחודש מארס בכל שנה תפרסם ות"ת דו"ח בדבר אופן ביצוע‬
‫התקציב והשגת יעדיו‪ ,‬לרבות תשלומי שכר כל בעלי התפקידים בכל המוסדות שתוקצבו על ידי ות"ת‬
‫בשנה שחלפה;‬

‫)‪ (3‬הוראות סעיפים קטנים )‪ (1‬ו‪ (2)-‬יחולו בנוסף לות"ת‪ ,‬על כל מוסד להשכלה גבוהה בנפרד‪.‬‬

‫‪ .24‬גביית המס‬

‫גביית המס כאמור בסעיף ‪ 9‬לחוק זה תבוצע על ידי יחידת הביטוח והגבייה של המוסד לביטוח‬
‫הלאומי‪.‬‬

‫‪ .25‬מימון הזכאויות‬

‫שר האוצר יתקשר בהסכמים עם נותני ההנחות לפי חוק זה למימון ההנחה הניתנת לסטודנטים לפי‬
‫הוראות חוק זה תוך ‪ 120‬ימים מיום אישור חוק זה‪.‬‬

‫‪ .26‬תחולה חלקית‬

‫הוראות סעיפים ‪ ,14 ,13 ,9‬ו‪ 15-‬לחוק זה יחולו על סטודנטים שיחלו את לימודיהם החל משנת‬
‫תשע"א בלבד‪.‬‬

‫‪ .27‬לוחות זמנים‬

‫שר האוצר אחראי על ביצוע הוראות פרק ב' בחוק זה ורשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוען‪.‬‬
‫הוראות פרק ב' בחוק זה יקוימו לא יאוחר משנה מיום אישור חוק זה‪.‬‬
 ‫‪-81-‬‬

‫‪ .28‬זכויות שלא לפי חוק זה‬

‫אין בחוק זה כדי לפגוע בכל זכות או הטבה הניתנות לסטודנט על פי כל דין או הסכם‪.‬‬

‫תוספת ראשונה‬

‫‪ .1‬נוסחה לחישוב תוספת המשאבים משכר הלימוד‪:‬‬

‫‪R = (M - 9,577) * N‬‬

‫כאשר ‪-‬‬

‫‪ - M‬ארבע פעמים שכר המינימום כפי שפורסם בינואר של אותה שנה;‬

‫‪ - N‬מספר הסטודנטים המשלמים שכר לימוד כפי שפורסם ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫בשנתון הסטטיסטי של אותה שנה;‬

‫‪ - R‬תוספת המשאבים משכר לימוד‬

‫‪ .2‬רשימת קרנות‬

‫רשימת הקרנות הזכאיות לקבל כספים מהקרן לרווחת הסטודנט כאמור בסעיף ‪ 12‬לחוק זה‪:‬‬

‫קרן הסיוע לסטודנטים;‬ ‫א‪.‬‬

‫מפעל החונכות פר"ח;‬ ‫ב‪.‬‬
‫מלגות אלון למדענים צעירים;‬ ‫ג‪.‬‬
‫מלגות מעוף לחוקרים מהמגזר הערבי;‬ ‫ד‪.‬‬
‫מלגות גואסטלה לקידום הוראת המדעים והטכנולוגיה;‬ ‫ה‪.‬‬
‫מלגות רוטנשטרייך לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח;‬ ‫ו‪.‬‬
‫תוכנית לבתר‪-‬דוקטורנטים בשילוב אונס"קו;‬ ‫ז‪.‬‬
‫תוכנית מלגות ביכורה לבתר דוקטורנטים ישראלים במוסדות מובילים בחו"ל;‬ ‫ח‪.‬‬
‫מלגות המר לבוגרי מכללות מצטיינים אשר ממשיכים לימודיהם לתואר שני באחת‬ ‫ט‪.‬‬
‫האוניברסיטאות;‬
‫מלגות לב ציון לדוקטורנטים מצטיינים מהפריפריה;‬ ‫י‪.‬‬
 ‫‪-82-‬‬

‫יא‪ .‬תוכנית למלגות הצטיינות בתחום הטכנולוגיות המשולבות;‬

‫הקרן לקידום מדעי הרוח בישראל;‬ ‫יב‪.‬‬
‫תוכנית המלגות לדוקטורנטים מצטיינים בתחומי טכנולוגיה עילית;‬ ‫יג‪.‬‬

‫נספחים‬

‫תיקון לסעיף ‪ 31‬לחוק מס ערך מוסף‬

‫רכישת דירה חדשה למגורים תהיה פטורה מתשלום מע"מ‪ .‬כמו כן יתוקן סעיף ‪) 9‬ג( לחוק מיסוי‬
‫מקרקעין )שבח ורכישה( שלפיו יקבע כי מס הרכישה יעלה על דירות שמחירן גבוה ממיליון ש"ח ככל‬
‫שידרש על מנת לאזן את הפסד שיגרם למדינה עקב התיקון‪.‬‬

‫תיקון לחוק שכר מינימום‬

‫הוספת סעיף לחוק שכר המינימום לפיו שכר המינימום יוצמד לשכר החציוני במשק כפי שיבדק‬
‫ויפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬

‫דברי הסבר‬

‫מתוך דאגה לעתיד ההשכלה הגבוהה ומתוך אמונה כי מדובר במערכת בה כל אזרח במדינה‬

‫זכאי לקחת בה חלק‪ ,‬אנו מבקשים להעמיד את הצעת חוק הצעירים על שולחן הכנסת‪.‬‬

‫ההיסטוריה הוכיחה כי פיתוח והשקעה במערכת ההשכלה הגבוהה הינם כלים לחידושים‬

‫טכנולוגיים ומדעיים וכלי לפיתוח שיטות ורעיונות חדישים שמהם תנבע צמיחה‪ ,‬יעילות וקידמה של‬

‫המשק והכלכלה במדינה‪.‬‬

‫כאזרחים במדינה יש בנו האמונה כי בכל אדם באשר הוא קיים פוטנציאל לגרום לשיפור‬

‫איכות חיינו כאן‪ .‬לדאבוננו‪ ,‬אנו מודעים לכך כי העומס הכלכלי הכרוך בתקופת הלימודים האקדמיים‬

‫במדינת ישראל גורם להדרת רגליהם של רבים משערי הכניסה לאוניברסיטאות‪.‬‬

 ‫‪-83-‬‬

‫עומס כלכלי זה נובע בעיקר מהנושאים הבאים‪:‬‬

‫הוצאות דיור – פרט לעלותו הגבוהה והמאמירה בשנים האחרונות של שכר הדירה‪ ,‬כוללות‬

‫הוצאות אלו גם את התשלום בגין ארנונה‪ ,‬מים‪ ,‬ועד בית ושאר הדברים הכלולים בכך אשר ידועים‬

‫לכולי עלמא‪ .‬עליית מחירי השכירות של הדירות במעונות הסטודנטים באוניברסיטאות פגעה קשות‬

‫בפתרון דיור זה עבור סטודנטים מעוטי יכולת מהפריפריה וכיום‪ ,‬ההבדלים בהוצאות הדיור בין‬

‫שכירת דירה בעיר לבין שכירת דירה במעונות קטן יותר‪.‬‬

‫הוצאות אקדמיות – עלותו הגבוהה של שכר הלימוד המתווסף להוצאה גבוהה עבור למידה‬

‫ועמידה בהצלחה בבחינת המיון הפסיכומטרית‪ ,‬וכן החובה לשלם את שכר הלימוד במהלך שנת‬

‫הלימודים גורמת לצעירים מאוכלוסיות מוחלשות לוותר על שלב הלימודים האקדמיים בחייהם‪.‬‬

‫הוצאות גבוהות אלו מתווספות להוצאות הבסיסיות של סטודנט סביר כמו חומרי לימוד‪ ,‬צילומים‪,‬‬

‫והוצאה התחלתית גבוהה לרכישת מחשב ומוצרי עזר אחרים הנדרשים ללימודים אקדמיים‪.‬‬

‫הוצאות תחבורה וניידות – סטודנטים לרוב אינם מחזיקים ברשותם כלי רכב עקב עלותו‬

‫הגבוהה ולכן משתמשים לעתים תכופות בתחבורה הציבורית‪ .‬מחירה הגבוה של הנסיעה העירונית‬

‫והבינעירונית בתחבורה ציבורית מוסיף על ההוצאות הרבות שצוינו לעיל‪.‬‬

‫עקב הוצאות רבות אלו‪ ,‬אשר ברוב המקרים עולות על כמות ההכנסות של הסטודנט במהלך‬

‫השנה‪ ,‬נלקחות על ידי הסטודנט הלוואות או לחילופין נאלץ הוא לסמוך את ידיו על עזרתם של הוריו‪,‬‬

‫מה שמעמיק את הפער בנגישות להשכלה גבוהה בין משפחות בעלות אמצעים למשפחות מעוטות‬

‫יכולת‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬במקרים רבים בהם בוחר הסטודנט לחיות תחת העומס‪ ,‬נמנעת כתוצאה מכך‬

‫מהסטודנט האפשרות להשקיע את זמנו בפעילות פנאי אשר תפתח אותו תרבותית‪ ,‬תעניק לו הזדמנות‬

‫להתאוורר ולהקדיש זמן למשפחתו ולעצמו‪ ,‬וכן תוביל אותו לשביעות רצון רבה יותר במהלך‬

‫הלימודים‪ ,‬אשר פועל יוצא שלה הוא הצלחה ושיפור הישגים אקדמיים‪.‬‬
 ‫‪-84-‬‬

‫על המדינה להבין כי ציבור הסטודנטים נושא בנטל רב בחברה הישראלית‪ .‬רובו המוחלט‬

‫משרת במילואים מספר רב של ימים במהלך השנה למרות לוח הזמנים העמוס‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬למרות‬

‫שהכנסתו של סטודנט ממוצע בישראל נמוכה משכר מינימום ואף לעתים אין ברשותו מקור הכנסה‬

‫זמין כלל‪ ,‬הוא כמעט ואינו זוכה כלל להקלה כל שהיא בתשלומי מיסים או בתשלומים עבור שירותים‬

‫שוטפים בהם הוא משתמש‪.‬‬

‫עקב ההוצאות הרבות שצוינו לעיל‪ ,‬סטודנטים רבים‪ ,‬ובעיקר מאזורי פריפריה ועיירות‬

‫פיתוח‪ ,‬נרתעים מביצוע המעבר לחיים הסטודנטיאלים עקב החשש מחוסר היכולת לעמוד בנטל‬

‫הכלכלי והפחד מעול כבד שתישא משפחתם בזמן שהם ילמדו באוניברסיטה‪.‬‬

‫מדינת ישראל הכירה בצורך להבטיח בחקיקה הטבות והקלות לאזרחיה הותיקים מתוך‬

‫הבנה כי מדובר באוכלוסיה שעקב צרכיה המיוחדים אינה יכולה לעמוד באופן סביר בהוצאות שוטפות‬

‫אותן עליה לשלם על מנת לנהל את חייהם בכבוד‪ .‬באותו אופן שואף חוק זה להכיר בצעירים‬

‫ובסטודנטים כאוכלוסייה שיש להתייחס לצרכיה הייחודיים‪.‬‬

‫כתגובה לכך‪ ,‬מדינות רבות בעולם קבעו מדיניות מקלה ביחס לאוכלוסיית הסטודנטים‬

‫וחוקקו חוקים בהתאם לכך‪ ,‬אשר כללו בין היתר הורדה של שכר הלימוד או בניית מנגנון לעזרתם של‬

‫הסטודנטים במימון שכר הלימוד‪ ,‬הנחות במתן השירותים השוטפים והקלות מס‪ ,‬וכן תיקונים בחוקי‬

‫התכנון והבנייה המקומיים שיאפשרו לסטודנטים למצוא פתרונות דיור זולים יותר‪.‬‬

‫במדינת ישראל לא קיים פתרון מהותי לבעיות אלו פרט למספר תקנות בחוקי העזר‬

‫העירוניים אשר נותנים פתרונות שאינם יעילים עבור הסטודנטים וכן קיים בישראל מוסד המלגות‬

‫אשר אינו מעניק פתרון המיטיב עם כלל הסטודנטים ולמעשה מדובר במוסד פילנתרופי אשר לא ניתן‬

‫להסתמך עליו באופן קבוע‪.‬‬

 ‫‪-85-‬‬

‫לאור האמור‪ ,‬הצעת החוק מציעה מודל חדש שייתן מענה לבעיות אלו וישפר את נגישות‬

‫מערכת ההשכלה הגבוהה לכלל האוכלוסייה ובעיקר לאוכלוסיות העניות והמודרות ביותר בחברה‬

‫הישראלית‪.‬‬

‫ההצעה מתרכזת בשלושת הגורמים שצוינו לעיל ומכילה הוראות בדבר פתרונות דיור בר‬

‫השגה לסטודנטים אשר יעמדו בקריטריונים מסוימים‪ ,‬כל זאת על ידי הקמת גוף שיוקם על מנת‬

‫לפקח על ביצוע והקצאה של פתרונות דיור אלו‪.‬‬

‫ההצעה מעניקה אפשרות נוספת לתשלום שכר הלימוד האוניברסיטאי בדרך של מס אשר‬

‫ישולם כאחוז מסוים מהמשכורת אותה ירוויח הסטודנט לאחר סיום לימודיו האקדמיים‪.‬‬

‫לסיום מעניקה ההצעה הקלות והטבות לסטודנטים בישראל על מנת לשפר את איכות חייהם‬

‫ונותנת להם ולמדינה את האפשרות להפיק תועלת רבה יותר מהלימודים‪.‬‬

‫ההצעה נובעת מתוך אמונה בשיתוף של הסטודנטים והמדינה במימון תקציב הות"ת ומביעה‬

‫נכונות לעליה בשכר הלימוד בתמורה להגדלת הקצבות המדינה לתקציב ות"ת‪ .‬יחד עם הגדלה זו‬

‫ההצעה מחויבת לחלוקת הנטל ההיסטורית בין המדינה לסטודנטים כך שחלקה של המדינה במימון‬

‫ות"ת יהיה פי ‪ 3‬מחלקם של הסטודנטים‪.‬‬

‫חלוקה זו תהיה הצודקת ביותר לדעתנו משני טעמים עיקריים‪ :‬הראשון‪ ,‬לקיחת אחריות של‬

‫המדינה על מערכת ההשכלה הגבוהה בפיתוחה ובצמיחתה תוך הכרה בזכותו של כל אזרח במדינה‬

‫לממש את יכולתו האקדמית במערכת המקצועית והטובה ביותר‪ .‬השני‪ ,‬חלוקה זו תהיה דומה‬

‫לממוצע החלוקה הקיימת במדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי אליו עומדת ישראל‬

‫להצטרף ותמקם אותה בשורה אחת עם המדינות המפותחות ביותר בעולם‪ ,‬בניגוד למצב כיום‪.‬‬

‫לאור כל אלו‪ ,‬החלטנו להגיש את ההצעה לשולחן הכנסת‪.‬‬

 -86-

‫ביבליוגרפיה‬

.06.12.2007 [‫]מקוון‬ .‫ציבורי‬ ‫חינוך‬ ‫למען‬ ‫המורים‬ ‫מאבק‬ ‫מטה‬ .1

http://www.freelists.org/post/neveh-l/nevehl-Fw,2

.01.01.2007 [‫ ]מקוון‬.‫ מי אנחנו‬- ‫ שדולת הנשים בישראל‬.‫ שדולת הנשים בישראל‬.2

.http://www.iwn.org.il/inner.asp?NewsCatID=13

.20.05.2007 [‫]מקוון‬ .‫המשפטית‬ ‫המחלקה‬ - ‫פעילות‬ ‫תחומי‬ .— .3

.http://www.iwn.org.il/activities.asp?NewsCatID=35

‫ רבעון למנהלים ולמקבלי‬- ‫ מנהיגות אזרחית‬.‫ זכות בסיסית בדמוקרטיה‬- ‫ לובינג‬.‫ דפנה כהן‬.4
.‫ חורף‬,2009 .‫החלטות‬

‫ תל‬.‫ מוקד ברשת גלובאלית וראש ענק במרחב הישראל‬:‫ תל אביב רבתי כעיר עולם‬.‫ ברוך‬,‫ קיפניס‬.5

.2009 ,‫ ההוצאה לאור של משרד הבטחון‬:‫ תל אביב‬.‫אביב – המאה הראשונה‬

6. GLOBALIZATION, SPATIAL ECONOMIC CHANGE AND URBAN POLICY.

Harding, Alan. Madrid, Spain : s.n., 2007. OECD INTERNATIONAL CONFERENCE:

“WHAT POLICIES FOR GLOBALISING CITIES". pp. 44-67.

7. BUILDING SUCCESSFUL CITIES IN THE KNOWLEDGE ECONOMY: THE ROLE

OF SOFT POLICY‘ INSTRUMENTS. Hutton, Will. Madrid, Spain : s.n., 2007. OECD

INTERNATIONAL CONFERENCE: “WHAT POLICIES FOR GLOBALISING

CITIES. pp. 125-159.

 ‫‪-87-‬‬

‫‪ .8‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ .‬תכונות דמוגרפיות של מועמדים ללימודים‪ ,‬סטודנטים ומקבלי‬

‫תארים במוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬תשס"ה‪-‬תשס"ו‪ .2008 .‬לוח ‪.21‬‬

‫‪ .— .9‬תכונות דמוגרפיות של מועמדים ללימודים‪ ,‬סטודנטים ומקבלי תארים במוסדות להשכלה‬

‫גבוהה‪ ,‬תשס"ה‪-‬תשס"ו‪ .2008 .‬לוח ‪.24‬‬

‫‪ .— .10‬תכונות דמוגרפיות של מועמדים ללימודים‪ ,‬סטודנטים ומקבלי תארים במוסדות להשכלה‬

‫גבוהה‪ ,‬תשס"ה‪-‬תשס"ו‪ .2008 .‬לוח ‪.25‬‬

‫‪11. A joint international project co-ordinated by the Higher Education Information‬‬

‫‪System (HIS), Germany. Social and Economic Conditions of Student Life in Europe -‬‬

‫‪Eurostudent III 2005–2008. 2009.‬‬

‫‪ .12‬בנק ישראל מחלקת המחקר‪ .‬אושר העממים‪ :‬שביעות רצונם של ישראלים מחייהם‪ .2004 .‬עמ'‬

‫‪ .16‬דיאגרמה ‪.6‬‬

‫‪ .13‬עיריית תל אביב‪-‬יפו ‪ -‬המרכז למחקר כלכלי וחברתי‪ .‬שנתון סטטיסטי ‪ .2008‬לוח ‪.11.21‬‬

‫‪ .— .14‬שנתון סטטיסטי ‪ .2008‬לוח ‪. 11.20‬‬

‫‪ .15‬עידו אפרתי‪ NRG .‬מעריב‪ .‬אין שום פרויקט של דיור בר השגה בתל אביב‪] .‬מקוון[ ‪.16.09.2008‬‬

‫‪.http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/787/747.html‬‬

‫‪ .16‬עיריית תל אביב‪-‬יפו ‪ -‬המרכז למחקר כלכלי וחברתי‪ .‬מצגת שנתון סטטיסטי ‪ .2008‬עמ' ‪.4‬‬

‫‪ .— .17‬שנתון סטטיסטי ‪ .2008‬לוח ‪. 11.23‬‬

‫‪ .— .18‬שנתון סטטיסטי ‪ .2008‬עמ' ‪ .6‬פרק ‪.11‬‬

‫‪ .— .19‬מצגת שנתון סטטיסטי ‪ .2008‬עמוד ‪.51‬‬

 ‫‪-88-‬‬

‫‪ .— .20‬מצגת שנתון סטטיסטי ‪ .2008‬עמ' ‪.16‬‬

‫‪ .21‬קיפניס ברוך‪ .‬תהליכי הגלובליזציה השפעתם על המרחב‪ ,‬הכלכלה והחברה‪ :‬ישראל חוליה‬

‫בקהילה הגלובאלית ‪ .‬החוג לגיאוגרפיה ולימודי הסביבה אוניברסיטת חיפה‪] .‬מקוון[ ‪.2009‬‬

‫‪.http://public-policy.huji.ac.il/upload/kipnis.doc‬‬

‫‪22. Sir Rod Eddington .The Eddington Transport Study - Understanding the‬‬

‫‪relationship: how transport can contribute to economic success .The Department for‬‬

‫‪] .‬מקוון[ ‪Transport, UK .2006‬‬

‫‪http://www.dft.gov.uk/about/strategy/transportstrategy/eddingtonstudy./‬‬

‫‪ .23‬ניהול מקומי‪ .‬אוניברסיטת תל אביב ‪ -‬יחסי עיר כפר פריפריה מרכז ‪] .‬מקוון[ ‪.23.11.2006‬‬

‫‪. http://www.nihulmekomi.co.il/article.php?id=836‬‬

‫‪ .24‬התאחדות הסטודנטים‪ .‬נייר עמדה ‪ -‬עתיד ההשכלה הגבוהה היבטים אקדמיים‪ ,‬חברתיים‬
‫וכלכליים‪.2007 .‬‬

‫‪ .25‬יהלי מורן זליקוביץ'‪ .‬עוד פרס נובל? "על ישראל להשקיע יותר במחקר"‪] .Ynet .‬מקוון[ ‪.2009‬‬

‫‪.http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3786985,00.html‬‬

‫‪ .26‬דן בן דוד‪ .‬קנרית ושמה 'בריחת מוחות'‪ .‬הארץ‪] .‬מקוון[ ‪.11.03.2008‬‬

‫‪27. ISRAEL’S ECONOMIC GROWTH: AN INTERNATIONAL COMPARISON.‬‬

‫‪HELPMAN, ELHANAN. 2003, Israel Economic Review , Vol. 1, pp. 1-10.‬‬

‫‪ .28‬מדיניות שכר לימוד במוסדות להשכלה גבוהה בישראל‪ .‬גורי זילכה‪ ,2006 .‬מוסד שמואל נאמן‪.‬‬

‫‪ .29‬דברי הסבר לתקציב ההשכלה הגבוהה‪ .‬אתר משרד האוצר‪] .‬מקוון[ לוח ‪10‬א' ולוח ‪10‬ב'‪.‬‬
 ‫‪-89-‬‬

‫‪ .30‬פרופ' צבי אשטיין ואחרים‪ .‬דוח הוועדה הציבורית לבחינת חוק שכר מינימום בישראל‪ .‬ירושלים ‪:‬‬

‫ללא מחבר‪.2000 ,‬‬

‫‪ .31‬ד"ר קרנית פלוג‪ ,‬ד"ר דניאל גוטליב וגב' ניצה קסיר בהנחייתו ובאישורו של ד"ר דוד קליין‪ ,‬נגיד‬

‫בנק ישראל‪ ,‬בנק ישראל ‪ -‬הצעה לשינוי המדיניות בנושא שכר מינימום‪.2000 .‬‬

‫‪ .32‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ .‬תעסוקה והכנסה מעבודה של מקבלי תואר ראשון ‪.2004-2000‬‬
‫‪ .2009‬לוח ‪5‬ב‪.‬‬

‫‪ .— .33‬סקר הכנסות‪ .2009 .‬לוח ‪.26‬‬

‫‪ .— .34‬תעסוקה והכנסה מעבודה של מקבלי תואר ראשון ‪ .2009 .2004-2000‬תרשים ‪.1‬‬

 ‫‪-90-‬‬

‫נספחים‬
‫סל הוצאות שנתי לסטודנט תושב תל‪-‬אביב‪ ,‬חסר רכב‪ ,‬השוכר דירת שלושה חדרים עם שותף‪.‬‬
‫אחוז מהוצאות‬ ‫‪₪‬‬ ‫הוצאות‬
‫‪13.7%‬‬ ‫‪9,500‬‬ ‫שכר לימוד‬
‫‪3.4%‬‬ ‫‪2,400‬‬ ‫קורסים חיצוניים )השלמות( )סמדר קצין ‪" -‬חשב מערכות מידע" (‬
‫‪1.0%‬‬ ‫‪721‬‬ ‫אבטחת ותשלומי רווחה‬
‫‪1.7%‬‬ ‫‪1,185‬‬ ‫עזרי לימוד וצילומים )סמדר קצין ‪" -‬חשב מערכות מידע" (‬
‫‪1.4%‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫מחשב )‪ ₪ 3000‬מופחת על פני ‪ 3‬שנים(‬
‫‪1.7%‬‬ ‫‪1,200‬‬ ‫קפיטריה )סמדר קצין ‪" -‬חשב מערכות מידע" (‬
‫‪23.0%‬‬ ‫‪16,006‬‬ ‫סה"כ הוצאות הקשורות בלימודים‬
‫שכר דירה )‪ 2‬שותפים בדירת ‪ 3.5‬חדרים בשכ"ד של ‪ ,₪ 4010‬שנתון סטטיסטי ‪ 2008‬עיריית‬
‫‪34.6%‬‬ ‫‪24,060‬‬ ‫תל אביב(‬
‫‪2.1%‬‬ ‫‪1,470‬‬ ‫חשמל )‪ ₪ 122‬לחודש‪ ,‬שנתון סטטיסטי ‪ 2008‬עיריית תל אביב(‬
‫‪2.3%‬‬ ‫‪1,571‬‬ ‫מים וארנונה )‪ ₪ 130‬לחודש ‪ ,‬שנתון סטטיסטי ‪ 2008‬עיריית תל אביב(‬
‫‪0.8%‬‬ ‫‪524‬‬ ‫ועד בית ) ‪ ₪ 44‬לחודש ‪ ,‬שנתון סטטיסטי ‪ 2008‬עיריית תל אביב(‬
‫‪0.2%‬‬ ‫‪120‬‬ ‫גז ) ‪ ₪ 10‬לחודש ‪ ,‬שנתון סטטיסטי ‪ 2008‬עיריית תל אביב(‬
‫‪39.9%‬‬ ‫‪27,745‬‬ ‫סה"כ הוצאות אחזקת דירה‬
‫‪1.8%‬‬ ‫‪1,284‬‬ ‫אינטרנט )‪ ₪ 107‬לחודש לפי סטטיסטיקל ‪(2007‬‬
‫‪1.9%‬‬ ‫‪1,290‬‬ ‫כבלים )‪ ₪ 107.5‬לחודש לפי חבילה בסיסית ‪ 3 +‬חבילות ב‪(HOT-‬‬
‫‪1.7%‬‬ ‫‪1,200‬‬ ‫טלפון סלולארי )לפי ‪ 200‬דקות שיחה בחודש בעלות של ‪ 49‬אג' לדקה(‬
‫‪5.4%‬‬ ‫‪3,774‬‬ ‫סה"כ הוצאות תקשורת‬
‫‪7.5%‬‬ ‫‪5,200‬‬ ‫מסעדות‪,‬בתי קפה‪,‬מועדונים‪,‬סרטים )יציאה אחת בשבוע בעלות של ‪(₪ 100‬‬
‫‪2.2%‬‬ ‫‪1,555‬‬ ‫חדר כושר )מנוי שנתי מרכז כושר "עלית"(‬
‫‪9.7%‬‬ ‫‪6,755‬‬ ‫סה"כ הוצאות תרבות וספורט‬
‫‪1.3%‬‬ ‫‪880‬‬ ‫ביטוח לאומי)‪ ₪ 110‬לחודש עבור ‪ 8‬חודשי לימודים(‬
‫‪1.7%‬‬ ‫‪1,152‬‬ ‫תחבורה בין עירונית )נסיעה בין עירונית אחת בשבוע בעלות של ‪ ₪ 12‬לכל כיוון(‬
‫‪1.8%‬‬ ‫‪1,218‬‬ ‫סטודן לשנה‬
‫‪0.7%‬‬ ‫‪504‬‬ ‫ביטוח בריאות משלים )תעריף קופת חולים מאוחדת למבוטח יחיד בגילאי ‪(24-30‬‬
‫‪12.7%‬‬ ‫‪8,858‬‬ ‫מזון )‪ ₪ 738‬לחודש‪ ,‬שנתון סטטיסטי ‪ 2008‬עיריית תל אביב(‬
‫‪3.2%‬‬ ‫‪2,242‬‬ ‫ביגוד )‪ ₪ 186‬לחודש‪ ,‬שנתון סטטיסטי ‪ 2008‬עיריית תל אביב(‬
‫‪0.7%‬‬ ‫‪458‬‬ ‫ריבית על הלוואה‬
‫‪22.0%‬‬ ‫‪15,312‬‬ ‫סה"כ הוצאות שונות‬
‫‪100.0%‬‬ ‫‪69,592‬‬ ‫סה"כ הוצאות‬
‫מקורות הכנסה‬
‫‪35.6%‬‬ ‫‪24,800‬‬ ‫עבודה ‪ ₪ 6200‬נטו לחודש ב ‪ 4‬חודשי עבודה‬
‫‪11.5%‬‬ ‫‪8,020‬‬ ‫תשלום שכ"ל מפיקדון אישי )פיקדון ללוחם ששירת ‪ 3‬שנים הוא ‪ ₪ 24,059‬מחולק ל ‪ 3‬שנים(‬
‫‪16.8%‬‬ ‫‪11,689‬‬ ‫הלוואה‬
‫‪17.2%‬‬ ‫‪12,000‬‬ ‫חסכונות )חסכון של ‪ ₪ 3000‬בחודש במשך שנת עבודה יוצא ‪ 36,000‬ש"ח מחולק ל ‪ 3‬שנים(‬
‫‪18.8%‬‬ ‫‪13,083‬‬ ‫עזרה מההורים ) ‪ ₪ 1090.25‬בחודש(‬

‫‪100.0%‬‬ ‫‪69,592‬‬ ‫סה"כ מקורות‬

 ‫‪-91-‬‬

‫‪ 1‬רוב הנתונים עבור חישוב מבנה ההוצאות ומקורות ההכנסה נאספו ישירות או חושבו מתוך השנתון‬
‫הסטטיסטי לשנת ‪ 2008‬של עיריית ת"א שמסתמך על דוחות הלמ"ס לשנת ‪ .2007‬נתונים נוספים‬
‫נלקחו ישירות מתוך דו"חות הלמ"ס‪ ,‬מתוך חישוב הוצאות סטודנט לשנת ‪ 2007‬שנעשה על ידי סמדר‬
‫קצין מחברת "חשב מערכות מידע" ומאיסוף מידע כללי‪.‬‬