‫כאשר מחממים אטומים‪ ,‬יונים או מולקולות לטמפרטורות‬

‫גבוהות או כאשר מעבירים זרם חשמלי דרך אטומים או‬

‫מולקולות גז‪ ,‬הם פולטים אור בתדירויות מסוימות ומתקבל‬
‫ספקטרום פליטה)‪ (Emission Spectrum‬לא רציף‪ ,‬האופייני עבור כל‬
‫אחד מהם‪).‬נקרא גם ‪(line spectrum‬‬
Comparison of line spectra and a
continuous spectrum
The atomic or line, spectrum of helium
‫ספקטרום הפליטה של אטומי מימן‪:‬‬
 ‫‪Janne Rydberg‬‬
‫‪1854-1919‬‬

‫• ‪ Rydberg‬רשם משוואה אמפירית המתארת את כל הקווים‬

‫המתקבלים בספקטרום המימן‪.‬‬
 ‫משוואת רידברג‪:‬‬
‫‪⎛ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‬
‫⎟ ‪ν = RH * ⎜ 2 − 2‬‬
‫⎜‬ ‫⎟‬
‫⎠ ‪⎝ n1 n2‬‬

‫‪ - n1, n2‬מספרים שלמים חיוביים כאשר ‪n2 > n1‬‬

‫‪ -RH‬קבוע רידברג שערכו הניסיוני הוא ‪.107,678 cm-1‬‬

‫משוואת רידברג אומרת שמס' הגל של כל קו המופיע בספקטרום‬

‫הנו ההפרש בין שני מספרים‪ ,‬כאשר כל אחד מהם פרופורציונאלי‬
‫הפוך לריבוע של מספר שלם חיובי‪.‬‬
 ‫אם נחשב את מס' הגל ) ‪ ( ν‬של הקוים בספקטרום‬
‫כאשר ‪:n1 = 1, n2 = 2, 3, 4‬‬

‫רואים כי מתקבלים מספרי גל המתאימים לסריית ‪:Lyman‬‬

‫∞‪n1 = 1, n2 = 2, 3, 4….‬‬

‫אנו מצפים שכאשר ∞ = ‪ n2‬אנו נקבל את מס' הגל המתאים לקו‬

‫הפליטה הספקטרלי העליון בסריית ‪.Lyman‬‬

‫כנ"ל לגבי סריית ‪.n1= 2, n2 = 3, 4, 5...∞ Balmer‬‬

‫כנ"ל לגבי סריית ‪.n1 = 3, n2 = 4, 5, 6...∞ Paschen‬‬

Energy Level diagram- H atoms
 Niels Henrik David Bohr
1885-1962

Nobel Prize in Physics 1922

"for his services in the investigation of the structure of atoms and of
the radiation emanating from them"
 ‫•בור השתמש בהיפותזה הקוונטית של ‪.Planck‬‬
‫•למעשה מדובר על תערובת של הפיסיקה הקלאסית והמודרנית‬
‫ההנחות של בור עבור אטום המימן‪:‬‬

‫‪ .1‬האלקטרון נע במסלול מעגלי סביב הגרעין )לפי הפיסיקה‬

‫הקלאסית(‬
‫‪ .2‬לאלקטרון יש סט קבוע מסוים של מסלולים אפשריים‬
‫)מצבים סטציונריים(‪ .‬כל זמן שהאלקטרון חג במסלול‬
‫מסוים האנרגיה שלו קבועה ושום אנרגיה לא נפלטת ממנו‬
‫)למרות הסתירה לפיסיקה הקלאסית(‪.‬‬
‫התכונה הייחודית הנ"ל של האלקטרון לחוג רק במסלולים‬
‫מסוימים נקראת תנע זוויתי )‪ .(mevr‬הערכים האפשריים‬
‫של התנע הזוויתית הם‪.nh / 2π :‬‬

‫⎞ ‪⎛ h‬‬
‫⎜‪mevr = n‬‬ ‫⎟‬
‫⎠ ‪⎝ 2π‬‬
 ‫‪ .3‬האלקטרון יכול לעבור ממסלול מותר אחד למסלול מותר‬
‫אחר‪ .‬במעברים מסוג זה מעורבות חבילות אנרגיה ספציפיות‬
‫) קוונטות ( או שנפלטות או שנבלעות‪.‬‬
‫• ‪ Bohr‬קיבל שערכי האנרגיה האפשריים עבור אלקטרון באטום‬
‫המימן הם‪:‬‬
‫‪− RH‬‬
‫= ‪En‬‬ ‫‪2‬‬
‫∞‪n = 1, 2, 3….‬‬
‫‪n‬‬
‫* המספרים השלמים )‪ (n‬נקראים מספרים קוונטיים‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫= ‪RH‬‬ ‫‪me‬‬‫‪e‬‬
‫=‬ ‫‪2‬‬‫‪.‬‬‫‪179‬‬ ‫×‬ ‫‪10‬‬ ‫‪−18‬‬
‫‪J‬‬
‫‪2‬‬

‫‪8ε 0 h‬‬
‫‪2‬‬
Energy Level Diagram
‫•כמו כן ע"פ התיאוריה של ‪ Bohr‬הרדיוסים שהאלקטרון‬
‫‪2‬‬
‫חג בהם באטום המימן הם‪:‬‬
‫=‪r‬‬ ‫‪n a‬‬ ‫‪0‬‬ ‫∞‪n = 1, 2, 3….‬‬
‫‪a0 = 0.53 Å Bohr radius‬‬
‫•ע"פ המודל של ‪ Bohr‬האלקטרון במימן נימצא בדרך כלל במסלול‬
‫הקרוב ביותר לגרעין )‪ .(n = 1‬זהו הערך בנמוך ביותר באנרגיה‬
‫הנקרא מצב היסוד ‪.ground state‬‬
‫כאשר אלקטרון מקבל חבילה של אנרגיה‪ ,‬הוא עובר לאנרגיה‬
‫גבוהה יותר )∞…‪ (n =2, 3‬והאטום נימצא במצב מעורר‬
‫‪.excited state‬‬

‫•כאשר אלקטרון עובר מרמת אנרגיה גבוהה יותר לנמוכה יותר‬

‫או הפוך‪ ,‬הוא פולט או בולע חבילת אנרגיה ספציפית השווה‬
‫להפרש האנרגיות של שתי הרמות‪.‬‬

‫‪− RH‬‬ ‫‪− RH‬‬ ‫‪⎛ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‬

‫= ‪∆E = E f − Ei‬‬ ‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫‪R‬‬ ‫⎜‬ ‫‪−‬‬ ‫⎟‬
‫‪n 2f‬‬ ‫‪n i2‬‬
‫‪H‬‬ ‫⎟ ‪⎜ n2 n2‬‬
‫‪⎝ i‬‬ ‫⎠ ‪f‬‬

‫‪-nf‬הרמה הסופית )שהאלקטרון מאכלס(‬

‫‪-ni‬הרמה ההתחלתית )שהאלקטרון מאכלס(‬
‫האנרגיה של הפוטון הנבלע או ניפלט מחושבת ע"פ משוואת‬
‫פלנק‪:‬‬
‫‪∆E‬‬ ‫=‬ ‫‪hν‬‬
 ‫אנרגית יוניזציה‬

‫ע"פ המודל של ‪:Bohr‬‬

‫אנרגית יוניזציה ) ‪ – ( I.E‬האנרגיה הדרושה להוציא אלקטרון‬
‫מאטום‪.‬‬
‫כלומר האנרגיה הדרושה להעביר אלקטרון מ‪ n = 1 -‬ל‪.n = ∞ -‬‬

‫‪− RH‬‬ ‫‪− RH‬‬ ‫‪⎛ 1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫⎞‬

‫= ‪∆ IE = E f − E i‬‬ ‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫‪R‬‬ ‫⎜‬ ‫‪−‬‬ ‫⎟‬
‫‪n 2f‬‬ ‫‪n i2‬‬
‫‪H‬‬ ‫⎟ ‪⎜ n2 n2‬‬
‫‪⎝ i‬‬ ‫⎠ ‪f‬‬

‫‪∞ - nf‬‬
‫‪1-ni‬‬
 ‫‪Bohr Model for Hydrogen-like Species‬‬
‫ניתן לחשב בעזרת המודל של ‪ Bohr‬אנרגיות יוניזציה‪ ,‬וספקטרום‬
‫קווי של יסודות אחרים בעלי אלקטרון אחד כמו‪.He+, Li2+, Be3+ :‬‬

‫עבור יסודות השונים ממימן‪ ,‬המטען הגרעיני )‪(atomic number‬‬

‫מופיע בביטוי של האנרגיה‪.‬‬

‫‪− Z RH‬‬ ‫‪2‬‬

‫= ‪En‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪n‬‬

‫‪ -Z‬מס' אטומי‬
‫‪RH = 2.179 x 10-18 J‬‬
‫∞‪n = 1, 2, 3….‬‬