‫יהי ש ה' מבור מעתה ועד עול‬

‫ב"ה שנה סז קונטרס ו )תס(‬
‫אב‪-‬אלול ה'תשע"ד תצ"ו‬

‫‪â‬‬

‫‪ö×î³íô‬‬
‫]חדשי ג ישני[‬
‫חרישה וזריעה בשבת ושביעית הג"ר משה פיינשטי זצ"ל ‪ ..........................................‬ה‬
‫קדושת שביעית בפירות נכרי‪ ,‬הכנת פירות שביעית בבלנד"ר הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪ ...........‬ז‬
‫ברכת כתיבת ס"ת‪ ,‬ספירת ז"נ בנסיעה מאר"י לארה"ב הג"ר שלו קרויז זצ"ל ‪ ................‬ח‬
‫איסור השתחוי' על רצפת אבני חו לעזרה הרב אשר זעליג ווייס זצ"ל ‪ .........................‬י‬
‫סוגי' דפוגמות כתובתה הג"ר ישעיהו בייער זצ"ל ‪ ....................................................‬יא‬
‫טע לש"י עולמות הג"ר גדלי' ליפשיט זצ"ל ‪ ........................................................‬קיז‬

‫]תשובות ומאמרי[‬
‫אכילת מליקה לכהני הרב שמרי' שולמא ‪ .............................................................‬טו‬
‫מנהגי בכיסוי ראש הכלה קוד החופה הרב גבריאל ציננער ‪ ......................................‬טז‬
‫שינה בשבת תענוג הרב פינחס אברה מייערס ‪ ........................................................‬יח‬
‫מצות שאינ שייכות לקטני אי אית בהו משו חינו‪,‬‬
‫חינו שנשי חייבות בבני הרב יעקב אמסעל ‪..............................................‬כא‬
‫אזעקה באמצע ברכת כהני הנ"ל‪...........................................................................‬ל‬
‫ברכת המילה אשר קידש ידיד הרב מאיר ב שוש ‪ ...................................................‬לב‬
‫טבילת כלי של אלומיני‪ ,‬אי תורה בגוי הרב נחו אבראהא‪.................................‬לה‬
‫בהשיטות שעניית אמ בברה"ת הוה דאור' הרב יונת בלויא ‪ .......................................‬לט‬
‫ציצית לשמ הרב חזקיה דחבש ‪ ............................................................................‬מג‬
‫טבילה בשבת של תשעת הימי בצונ או א בחמי הרב חיי שלו הלוי סגל ‪ ................‬מה‬
‫השארת אתרי אינטרנט פתוחי ביו שבת‪ ,‬הא מותר ליהנות מזה‬
‫לאחר השבת הרב ריח"מ אבוחצירא ‪ ..........................................................‬סח‬
‫לעשות ריקודי בימי בי המצרי לשמחת חת וכלה‪ ,‬אשה המדלקת נרות בפע ראשונה אי‬
‫תבר שהחיינו‪ ,‬אי נשי מברכות שהחיינו בנרות יו"ט הרב צבי ארי' פריעדמא ‪......‬ע‬
‫איסור השתחוי' על רצפת אבני חו לעזרה הרב משה חיי פירטה ‪ ...............................‬י‬
‫בטע מניעת עמו ומואב מקהל ה' הרב ראוב חיי קליי ‪ ..........................................‬עג‬
‫בדי סירוב בעולי לס"ת הרב אברה דבדה ‪ .............................................................‬פ‬
‫נשיאת כפי ע אקדח מכוסה הרב אלחנ פרינ ‪ ......................................................‬פג‬
‫לא תחנ – לא תת לה ח הרב אברה נפתלי ביי ‪ ................................................‬פה‬
‫גדרי איסור כניסת זרי ובעלי מומי לפני ממחיצת הרב משה שווערד‪........................‬צא‬

‫]דרוש וחדוש[‬
‫עני הקרבנות הרב אברה אבא קליינרמא שליט"א ‪ ...............................................‬קה‬
‫חודש אלול אפשר להתקיי ולעמוד לפני הרב נת בנימי בלויא ‪ ................................‬קז‬
‫ונר אלקי טר יכבה הרב מאיר צבי הכה טשעסער ‪ ..............................................‬קיד‬
‫לאסוקי אליבא דהילכתא צריכי למתינות הרב משה הילמא ‪ ....................................‬קטז‬

‫‪ã‬‬
‫רב גמליאל ורבי יהושע הרב יוס צבי ליבערמא‪ ....................................................‬קיח‬
‫רב גמליאל הזק‪ ,‬חורב הבית‪ ,‬מלחמת המיני‪ ,‬מעלת שמואל הקט י‪.‬א‪ ..................... .‬קכ‬
‫בעני לעבוד ד' על מנת לקבל פרס הרב יצחק זאב גאלאמבעק ‪ ....................................‬קכב‬
‫דברי התעוררות לעי"נ יעקב נפתלי פרנקל‪ ,‬גלעד מיכאל שער‪ ,‬אייל יפרח הי''ד ‬
‫הרב ארי' שפיגל ‪ ...................................................................................‬קכה‬

‫]פתגמי קודש[‬
‫הרעה היא הטובה של"ה ‪ ...................................................................................‬מב‬
‫פי' אשרי רבינו יונה ‪ .........................................................................................‬קטו‬
‫השבת מטהרו מלבי" ‪ ......................................................................................‬מד‬
‫א ל בנה א ל בנה וכו' לבנת הספיר ‪ .........................................................................‬יז‬
‫ידו פרש צר על כל מחמדיה אית האזרחי ‪ .............................................................‬קמא‬
‫אי לגשת אל הקודש תפארת שלמה ‪ ....................................................................‬עט‬
‫אמונה מביא שמחה מהר"ל מפראג ‪ .......................................................................‬קו‬
‫ושנא את הרבנות אור החמה‪ ............................................................................‬קכד‬
‫וכתבנו לחיי למענ אור שמח ‪.............................................................................‬קל‬
‫מאי בי נדיב לסוחר שלה"ק‪..................................................................................‬צ‬
‫אל תירא כי את אני ילקוט ‪ ..............................................................................‬קיט‬
‫אריה שאג מי לא יירא אגרא דכלה ‪.......................................................................‬קיג‬
‫במקו גילה ש תהא רעדה תי"י ‪ .........................................................................‬פד‬
‫כח מצוה אחת אלשי! ‪ ........................................................................................‬עב‬
‫פי' מגנת לב תורה תמימה ‪ ..................................................................................‬סז‬
‫כח יהודי ג בשעת שכיבה ושינה להיות ארי רסיסי לילה ‪ ...........................................‬לד‬

‫]מכתבי למערכת[‬
‫חילוק בי מניעת רווח להפסד בחוה"מ הרב אליעזר יחיאל קונשטט ‪...........................‬קלא‬
‫אי מצוה הבאה בעבירה בשב ואל תעשה הרב טוביה הלוי שולזינגר ‪.............................‬קלא‬
‫בגדר לאו לפני עור הרב ישראל טאפלי ‪ ................................................................‬קלב‬
‫להחזיק נשק בשעת ברכת כהני הרב חזקיה דחבש ‪ ................................................‬קלג‬
‫אי הורו תורה לאיפרא הורמיז? הרב דוד בלו ‪ ......................................................‬קלד‬
‫למה כריעה בברכו הרב דוד כה ‪ .........................................................................‬קלה‬
‫ע"ד תואר קדוש עליו ד‪ .‬ח‪ .............................................................................. .‬קלה‬
‫תיקוני בי"ד ה"ר חיי וויינבערגער ‪ ....................................................................‬קלה‬
‫בעני הפסוק האחרו דפרשת מצורע הרב יצחק גאלאמבעק ‪.......................................‬קלו‬
‫הארות הרב משה חליוה ‪ ...................................................................................‬קלז‬
‫ע"ד "הויעכ"ע קדושה" בישיבה"ק הרב ישראל טאפלי‪ .............................................‬קמ‬
‫האדמו"ר מסטרטי זצ"ל ‪ ..................................................................................‬קמב‬
‫הג"ר ישעיהו בייער זצ"ל " הרב ניס ווייס ‪ ..............................................................‬יא‬
‫הג"ר אפרי גרינבלאט זצ"ל " הרב משה חליוה ‪ .....................................................‬קמב‬

‫÷‪à"ñú ñøèðå‬‬

‫÷‪ä"öøá ì"òáä ïåùç - éøùú ñøèðå‬‬
‫‪ìåìà ùãç úìçú ãò àéöîäì àð ïåäãéîìúå ïðáøî úåøòäå íéøîàî‬‬
‫‪úëøòîä‬‬

‫‪br‬‬
‫‪ö−−ñš ó−−ì öëîêþ ëþí‬‬

‫חבר בבית המדרש להוראה ולדיינות "ידי" )בית שמש(‬
‫ביתר עילית‬

‫בטעם מניעת עמון ומואב מקהל ה'‬
‫הנה כתוב אחד אמר "לא יבא עמוני ומואבי‬
‫בקהל ה' ג
דור עשירי לא יבא לה

‫בקהל ה' עד עול
על דבר אשר לא קדמו‬
‫אתכ
בלח
ובמי
בדר! בצאתכ
ממצרי

‫ואשר שכר עלי! את בלע
ב בעור מפתור‬
‫אר
נהרי
לקלל! ולא אבה ה' אלקי!‬
‫לשמוע אל בלע
ויהפו! ה' אלקי! ל! את‬
‫הקללה לברכה כי אהב! ה' אלקי!" )דברי

‫כג‪:‬ד&ו(‪ .‬וכתוב אחר אמר ששלחו אל סיחו‬
‫מל! חשבו דברי שלו
לאמר "אעברה‬
‫בארצ! בדר! בדר! אל! לא אסור ימי‬
‫ושמאול אכל בכס תשברני ואכלתי ומי

‫בכס תת לי ושתיתי רק אעברה ברגלי‬
‫כאשר עשו לי בני עשו היושבי
בשעיר‬
‫והמואבי
היושבי
בער עד אשר אעבר את‬
‫הירד אל האר" אשר ה' אלקינו נות לנו"‬
‫)דברי
ב‪:‬כז&כט(‪ .‬ולכאורה קשיא דתרי קראי‬
‫הללו סותרי זא"ז דממקרא הראשונה מבואר‬
‫שהעמוני
והמואבי
אסורי
לבא בקהל ה'‬
‫משו
שלא קדמו בנ"י בלח
ובמי
והמקרא‬
‫השניה מבואר שביקשו בני ישראל מסיחו‬
‫מל! חשבו שילכו בארצו ויקנו מעמו אוכל‬
‫ומי
כמו שקנו מבני אדו
ומהמואבי
וא"כ‬
‫משמע שאכ קדמו המואבי
את בני ישראל‬
‫בלח
ובמי
?‬
‫והנה מקרא מלא דיבר הכתוב "ויאמר‬
‫אליו אדו
לא תעבר בי פ בחרב אצא‬
‫לקראת!" )במדבר כ‪:‬יח( וכתיב "וימא אדו

‫נת את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל‬
‫מעליו" )במדבר כ‪:‬כא( וא"כ מצינו שלא נתנו‬
‫בני אדו
רשות לבני ישראל לעבור בגבול

‫והיא! אמרו לסיחו האמורי שאכ ניתנו לה

‫בני אדו
רשות לעבור בארצו? לקושיא זו‬
‫כבר הרגיש רש"י )דברי
ב‪:‬כט( וכתב‬

‫"כאשר עשו לי בני עשו" לא לעני לעבור‬
‫בארצ
אלא לעני שמכרו אוכל ומי
‪.‬‬
‫ונתבאר כוונתו באב עזרא ובשפתי חכמי

‫)ש
( שבא ליישב הקושיא הנ"ל והכי קאמר‬
‫לא אמרו בני ישראל לסיחו שבני אדו
נתנו‬
‫לה
רשות לעבור בארצ
רק אמרו שבני‬
‫אדו
מכרו לה
אוכל ומי
‪ .‬ועל דר! זה כתב‬
‫החזקוני והוסי מסברא דיליה שיש לנו לומר‬
‫שבני עשו מכרו לה
אוכל ומי
שהרי כתוב‬
‫לעיל "ויאמר ה' אלי וגו' אוכל תשברו מאת

‫וגו'" )דברי
ב‪:‬ו(‪ .‬לפי פירוש זה מוכרח‬
‫לכאורה דג
מש"כ "והמואבי
היושבי

‫בער" מדבר על מה שמכרו המואבי
אוכל‬
‫ומי
לבנ"י וא"כ נתחזק הקושי הנ"ל היא!‬
‫אפ"ל שהמואבי
נאסרו בקהל משו
שלא‬
‫קדמו בלח
ובמי
הלא מפורש בקרא דאכ‬
‫מכרו אוכל ומי
לבנ"י? וכעי זה כבר העיר‬
‫האב עזרא )דברי
ב‪:‬כט( דאי נימא דמש"כ‬
‫"כאשר עשו לי בני עשו" מדבר על עני‬
‫מכירת אוכל ומי
נמצא דמש"כ "והמואבי

‫היושבי
בער" מדבר ג"כ על מכירת אוכל‬
‫ומי
והלא הכתוב אומר שהמואבי
אסורי

‫לבא בקהל "על דבר אשר לא קדמו אתכ

‫וגו'" )דברי
כג‪:‬ה(?‬
‫שיטת האבן עזרא והרשב"ם‬
‫אין לדחוק ולומר שמש"כ "והמואבי

‫היושבי
בער" חוזר לעני אעברה‬
‫בארצ! ולא לעני הספקת מזו דז"א שכבר‬
‫כתב רש"י )במדבר כא‪:‬יג( דג
המואבי
לא‬
‫נתנו רשות לבני ישראל לעבור בגבול
וכתב‬
‫ש
דא שדבר זה איננו מפורש בתורה מ"מ‬
‫מפורש הוא בנביאי
שנאמר ביפתח "וג
אל‬
‫מל! מואב שלח ולא אבה" )שופטי
יא‪:‬יז(‪.‬‬

‫‪cr‬‬
‫וג
שדבר זה מרומז בתורה דכתיב "כאשר‬
‫עשו לי בני עשו היושבי
בשעיר והמואבי

‫היושבי
בער" מה אלו לא נתנו
לעבור‬
‫בתו! ארצ
אלא הקיפו
סביב א מואב כ‪.‬‬
‫וקצת צ"ע שיש בזה סתירה בדברי רש"י‬
‫עצמו דכאמור למעלה רש"י פ' שאותה מקרא‬
‫מדבר על עני מכירת אוכל ומי
לבנ"י ובזה‬
‫הוא מפרש דאותה מקרא מדבר על עני‬
‫סירוב
לבקשת משה רבינו שיעברו בנ"י‬
‫בארצ
והסכמת
רק להקי ארצ
‪ .‬ובאמת‬
‫י"ל דהיא הנותנת פירוש הדברי
שהרי באב‬
‫עזרא )דברי
ב‪:‬כט( מפרש כוונת
דרצו‬
‫לסבב את אר" סיחו מל! האמורי כמו‬
‫שסבבו הר שעיר שבאר" אדו
וער באר"‬
‫מואב‪ .‬וכ"כ בפירוש רבינו יוס בכור שור‬
‫)במדבר כא‪:‬כב‪ ,‬דברי
ב‪:‬כט( ‪.‬‬
‫הרשב"ם )דברי
ב‪:‬ד‪ ,‬ב‪:‬כט( מפרש‬
‫דמש"כ "כאשר עשו לי בני עשו היושבי

‫בשעיר" לא מדבר על מה שמכרו בני אדו

‫אוכל ומי
לבנ"י דבאמת לא מכרו לה

‫כלו
‪ .‬אלא מפרש הרשב"
שפסוק זה מדבר‬
‫על בני אדו
שישבו בהר שעיר שדוקא ה

‫נתנו רשות לבנ"י לעבור בגבול
ודלא כשאר‬
‫בני אדו
שלא נתנו רשות לבני ישראל לעבור‬
‫בגבול
וא איימו עליה
ואמרו "לא תעבור‬
‫בי פ בחרב אצא לקראת!" )במדבר כ‪:‬יח(‪.‬‬
‫וכמו כ אצל המואבי
מפרש הרשב"

‫דמש"כ "והמואבי
היושבי
בער" רק אות

‫המואבי
שגרו בער מכרו אוכל ומי
לבני‬
‫ישראל אבל שאר המואבי
עליה
הכתוב‬
‫אומר "על דבר אשר לא קדמו אתכ
בלח

‫ובמי
"‪ .‬נמצא ב' חידושי
בדברי הרשב"
‪:‬‬
‫האחד שמה שהכתוב מדבר בבני עשו‬
‫היושבי
בשעיר והמואבי
היושבי
בער‬
‫הוא דוקא ה
שבאות מקומות ולא מדבר על‬
‫כל הע
‪ .‬והשני שלצדדי קתני דמש"כ‬
‫"כאשר עשו לי בני עשו" מדבר על עני‬
‫לעבור בגבול
ומש"כ "והמואבי
היושבי

‫בער" מדבר על עני מכירת אוכל ומי
‪ .‬וכ"כ‬

‫המאירי )יבמות עז‪ (.‬שרק המואבי
היושבי

‫בער הספיקו אוכל ומי
לבנ"י ולא שאר‬
‫המואבי
‪ .‬וכ"כ בגליו מהר"י מברונא‬
‫)דברי
ב‪:‬כט( שרק המואבי
שהיו בער‬
‫קידמו בלח
ובמי
אבל שאר המואבי

‫נתקשרו ע
עמו שלא לקד
כלל‪ .‬וא

‫לחש! לומר שא
באמת המואבי
שבער‬
‫הספיקו מזו לבנ"י למה נאסרו כל המואבי

‫בקהל ה'? כבר הרגיש לזה המהרי"ק‬
‫בפירושו עה"ת )דברי
ב‪:‬כט( וכתב דאע"פ‬
‫שהמואבי
שישבו בער אכ סיפקו לח
ומי

‫לבנ"י מ"מ נאסרו כל בני מואב כי אי יכולת‬
‫להבחי מאיזו ממנו או מאיזו עיר בא כל‬
‫אחד ואחד‪ .‬ודומה לזה כתב הערול"נ )יבמות‬
‫עו‪ (:‬שכל הע
נדונו אחר רוב
‪.‬‬
‫הרמב"ן )דברי
כג‪:‬ה( מביא פירוש‬
‫האב עזרא וכתב עליו וז"ל ג
זה הבל כי‬
‫ה
אמרו אל מל! אדו
אעברה בארצ!‬
‫"וימא אדו
נת את ישראל עבור בגבולו"‬
‫)במדבר כ‪:‬כא( הנה לא נכנסו כלל בגבול‬
‫אדו
וכ כתוב "ויסעו מהר ההר דר! י
סו‬
‫לסבב את אר" אדו
" )במדבר כא‪:‬ד( כי‬
‫הוצרכו לשוב לאחור דר! י
סו מהר ההר‬
‫שהוא על גבול אר" אדו
ולא באו באר"‬
‫אדו
עצמה כלל ויפתח אמר בביאור "כי‬
‫בעלות
ממצרי
ויל! ישראל במדבר עד י

‫סו ויבא קדשה וישלח ישראל מלאכי
אל‬
‫מל! אדו
לאמר אעברה נא בארצ! ולא שמע‬
‫מל! אדו
וג
אל מל! מואב שלח ולא אבה‬
‫וישב ישראל בקדש ויל! במדבר ויסב את‬
‫אר" אדו
ואת אר" מואב וגו' ויחנו בעבר‬
‫ארנו ולא באו בגבול מואב" )שופטי

‫יא‪:‬טז&יח(‪ .‬הנה זה מפורש שלא באו כלל‬
‫באר" אדו
ולא באר" מואב‪ .‬ואלו באו ש

‫היו מוכרי לה
לח
ומי
כי אי המנהג‬
‫לנות רשות לע
הצבא לעבור בארצו שלא‬
‫ימכר לה
לח
ומי
עכ"ל‪ .‬וקושיא זו חלה‬
‫ג
ע"ד הרשב"
שפ' שרק בני אדו

‫היושבי
בהר שעיר נתנו לה
רשות לעבור‬

‫‪dr‬‬
‫בארצ
ולא שאר האדומיי
דקשה דלא‬
‫מצינו שנכנסו לאר" אדו
כלל וכלל וג
לא‬
‫נכנסו לאר" מואב כלל‪ .‬ועוד פירושי
האלה‬
‫דחוקי
ה
בדעת רש"י שמפרש "כאשר עשו‬
‫לי וכו'" על עני מכירת אוכל ומי
ולא עני‬
‫העברה בארצ
‪.‬‬
‫החילוק בין קדמו למכרו‬
‫ולכאורה הדר! הכי&פשוטה היא לחלק בי‬
‫קדימת לח
ומי
למכירת אוכל‬
‫ומי
וזהו כוונת מה שכתב האב עזרא‬
‫)דברי
ב‪:‬כט( דרבי
אמרו ה
לא קדמו רק‬
‫ישראל קנו מה
‪ .‬ויש להבי דבר זה בכמה‬
‫דרכי
‪ :‬החזקוני )דברי
כג‪:‬ה( והמזרחי‬
‫)דברי
ב‪:‬כז( כתבו שהטענה על המואבי

‫ש"לא קדמו אתכ
בלח
ובמי
" היינו שלא‬
‫עשו כ בחינ
אבל במה שמכרו אוכל ומי

‫לבנ"י בדמי
אי להחזיק לה
טובה‪ .‬וג

‫האברבנאל )דברי
כג‪:‬ה( הזכיר שיטה זו‪.‬‬
‫וכ"מ בגור אריה )דברי
ב‪:‬כז(‪ .‬ועל דר! זה‬
‫מפרש הספורנו )דברי
כג‪:‬ה( שכתב‬
‫ששניה
עמו ומואב לא קדמו אבל מואב‬
‫נת לח
ומי
בכס כאמרו "אוכל בכס‬
‫תשברני וכו' כאשר עשו לי וכו' והמואבי

‫היושבי
בער" משא"כ העמוני
לא עשו אפ'‬
‫זה א! שניה
נאסרו בשוה משו
שמואב‬
‫הוסיפו על חטאת
שג
שכרו את בלע
‪.‬‬
‫אשר לפי דבריו נמצא דמואב לא קדמו אבל‬
‫מכרו בכס ועדיי נאסרו בשוה ע
עמו‬
‫שא לא מכרו משו
שמואב שכרו את‬
‫בלע
‪.‬‬
‫בגליון מהר"י מברונא )דברי
ב‪:‬כט(‬
‫כתב שהמואבי
עצמ
לא קידמו בלח

‫ובמי
אבל כשהשלוחי
מבנ"י נכנסו לאר"‬
‫מואב וקנו מה
לח
ומי
לא מיחו המואבי

‫ביד
וזהו מש"כ "אכל בכס תשברני‬
‫ואכלתי וכו' והמואבי
היושבי
בער"‪.‬‬
‫ומדבריו משמע שהטענה על המואבי
שה

‫לא הספיקו מזו לבנ"י באופ אקטיבי אלא‬

‫באופ פסיבי‪ .‬וג
לפי"ז צ"ל כמו שכתב‬
‫הספורנו שעמו לא מכרו לבנ"י אפ' באופ‬
‫פסיבי ולכ נאסרו בקהל ומואב למרות‬
‫שמכרו לבנ"י באופ פסיבי ולא אקטיבי מ"מ‬
‫נאסרו בקהל משו
ששכרו את בלע
ב‬
‫בעור‪ .‬ועוד מצאתי בפירוש הרע"ב )עמר נקא‬
‫דברי
ב‪:‬כז( שמשלב שתי השיטות וכתב‬
‫שלא קידמו לבנ"י בלח
ובמי
טר

‫שישאלו מה
והו"ל לעשות כ מבלי‬
‫שיצטרכו לקנות מה
בכס מלא ומשמע‬
‫מדבריו שיש ב' תביעות עליה
האחד שלא‬
‫מכרו מבלי שבנ"י שאלו מה
לקנות ולא‬
‫שה
מעצמ
הציעו העני והשני שמה‬
‫שמכרו לבנ"י היה במחיר מלא ולא בהנחות‪.‬‬
‫הרמב"ן )דברי
כג‪:‬ה( העיר על שיטה‬
‫זו שתי קושיות וכתב בזה"ל וזה הבל כי די‬
‫למחנה שימכרו לה
כאשר ירצו לקנות )ר"ל‬
‫שאי זה תביעה עליה
שלא נתנו אוכל ומי

‫חינ
למחנה שלמה אלא די במה שמכרו‬
‫כמות הרבה לה
בכס א"נ אי זה תביעה‬
‫שה
לא מכרו לה
באופ אקטיבי אלא די‬
‫במה שמכרו לה
באופ פסיבי(‪ .‬אכ תיר"‬
‫המהרש"א )סנהדרי קג‪ (:‬דאי כא טענה‬
‫שכ דר! המלכות השכני
ושלו
ביניה
א

‫יבא חיל אחד בגבול חברו קרוב לו נותני לו‬
‫אפסניא וה
לא עשו כ כשבאו ישראל‬
‫בגבול
והיה לה
שלו
עמה
כמש"כ "אל‬
‫תצר את מואב וגו'" ואעפ"כ לא קדמו אות

‫לית לה
אפסניא בחינ
והוצרכו לקנות‬
‫מה
בכס ‪.‬‬
‫בעקידת יצחק )שער צ"ז( כתב בזה"ל‬
‫אמנ
הברור שעיקר אינה כלל שמה שמכרו‬
‫לה
בני עשו והמואבי
לח
ומי
בזמ‬
‫ההוא לא תקרא קדימה בשו
פני
כי אשר‬
‫בלחמו יקד
נודד בשעת דחקו כאשר עשה‬
‫מלכי צדק מל! של
שהוציא לח
ויי‬
‫לאברה
אבינו )בראשית יד‪:‬יח( וחיילותיו‬
‫כאשר ידע כי עייפי
ה
ההיא תקרא קדימה‬
‫באמת‪ .‬והנה מצד הקורבה אשר ביניה

‫‪er‬‬
‫ומהטעמי
אשר זכר הרב ז"ל הרי חובה‬
‫מוטלת על עמו ומואב לשמור הברית והחסד‬
‫אשר קדמ
אברה
לקד
את בניו בלח

‫ובמי
בחינ
או בשכר ובלבד שיהיה מיד‬
‫בדר! בצאת
ממצרי
מבית עבדי
כי אז‬
‫היתה לה
שעת הצור! כי ה
לא היו יודעי

‫שימטיר לה
ה' לח
מ השמי
ושיוציא‬
‫לה
נוזלי
מסלע ‪ .‬וזה מה שדקדק מאד‬
‫באומרו "על דבר אשר לא קדמו אתכ
בלח

‫ובמי
בדר! בצאתכ
ממצרי
" כמו שאמר‬
‫"זכור את אשר עשה ל! עמלק בדר!‬
‫בצאתכ
ממצרי
" )דברי
כה‪:‬יז( כי אלו‬
‫מפני שלא קדמו
בלחמ
הורחקו מה

‫לעול
ועמלק מפני שהוסי על חטאו פשע‬
‫לבא להלח
ב
היתה מלחמה לה' בעלמא‬
‫מדור דור וכ אמר במרי
"זכור את אשר‬
‫עשה ה' אלקי! למרי
בדר! בצאתכ

‫ממצרי
" )דברי
כד‪:‬ט( לפי שהיה סמו!‬
‫לצאת
קוד
שליחות המרגלי
‪ .‬ובספרי )פ'‬
‫תצא( בדר! בשעת טירופכ
בצאתכ

‫ממצרי
בשעת גאולתכ
"ואשר שכר עלי!‬
‫בלע
ב בעור מפתור אר
נהרי
לקלל!‬
‫וגו'"‪ .‬הנה כי באמת מה שהשבירו
בני עשו‬
‫והמואבי
אח"כ אינו כלו
כי לבד ממכריו‬
‫בכס מלא ההוא יקרא איחור לא קדימה‬
‫שהרי זה היה בשנת הארבעי
כשלא הוצרכו‬
‫לה
כמש"כ הכתוב "את
עוברי
בגבול‬
‫אחכי
בני עשו היושבי
בשעיר וייראו מכ

‫ונשמרת
מאד אל תתגרו ב
כי לא את לכ

‫מארצ
עד מדר! כ רגל כי ירושה לעשו‬
‫נתתי את הר שעיר אכל תשברו מאת
בכס‬
‫ואכלת
וג
מי
תכרו מאת
בכס ושתית

‫כי ה' אלקי! ברכ! בכל מעשה יד! ידע לכת!‬
‫את המדבר הגדול הזה זה ארבעי
שנה ה'‬
‫אלי! עמ! לא חסרת דבר ונעבר מאת אחינו‬
‫בני עשו היושבי
בשעיר מדר! הערבה‬
‫מאילת ומעציו גבר ונפ ונעבור דר! מדבר‬
‫מואב וכו'" ראה כי אז לא היתה בשעת‬
‫הצור! לקדמ
ולא צור! לשבור מאת
רק‬
‫כדי שלא יקחו דבר מכל אשר לה
שלא‬

‫כרצונה ולפרס
שפע הצלחת
ועשר
כיד‬
‫אלקיה
הטבה עליה
והנה באמת קרא דוקא‬
‫ששניה
היו שותפי
בחטא הראשו‬
‫מהבלתי קדימה ושכירות בלע
נתיחד אח"כ‬
‫למואב ולזה נתאחר מואב בכתוב לקשו ע

‫מאמר "ואשר שכר עלי!" והוא עני מבואר‬
‫עכ"ל‪ .‬ולפי"ד נמצא דלמרות שמכרו בני‬
‫מואב אוכל ומי
לבנ"י מ"מ אי זה חשיב‬
‫כקדמו מכיו שמכרו זה לה
רק בשנת‬
‫הארבעי
בהיות
במדבר ולא מיד כשיצאו‬
‫ממצרי
‪.‬‬
‫שיטת החזקוני‬
‫החזקוני )דברי
ב‪:‬כט( כתב שצרי! לסרס‬
‫המקראות ולפרש
באופ אחר‬
‫דמש"כ "כאשר עשו לי בני עשו הישבי

‫בשעיר והמואבי
הישבי
בער" אינו מוסב‬
‫על מש"כ לעיל מיניה "אעברה בארצ! וכו'‬
‫אכל בכס תשברני וכו'" אלא מוסב על‬
‫מש"כ לקמ מיניה "ולא אבה סיח מל!‬
‫חשבו העברנו בו כי הקשה ה' אלקי! את‬
‫רוחו ואמ" את לבבו למע תתו ביד! כיו

‫הזה" )דברי
ב‪:‬ל( והכי קאמר שלא אבה‬
‫סיחו מל! חשבו לתת רשות לבני ישראל‬
‫לעבור בגבולו כמו שלא נתנו בני אדו

‫והמואבי
רשות לבני ישראל לעבור בגבול
‪.‬‬
‫נמצא לשיטה זו ג
בני אדו
וג
המואבי

‫לא נתנו לבנ"י רשות לעבור בגבול
וג
לא‬
‫קדמו אות
בלח
ובמי
‪ .‬האמנ
צ"ע דזה‬
‫אינו עולה ע
פשטות המקרא‪.‬‬
‫שיטת הרמב"ן‬
‫כתב הרמב" )דברי
כג‪:‬ה( בזה"ל והנראה‬
‫אלי כי הכתוב הרחיק שני האחי

‫האלה שהיו גמולי חסד מאברה
שהציל‬
‫אביה
ואמ
מ החרב והשבי )בראשית‬
‫יד‪:‬טז( ובזכותו שלח
הש
מתו! ההפכה‬
‫)בראשית יט‪:‬כט( והיו חייבי לעשות טובה‬
‫ע
ישראל וה
עשו עמה
רעה האחד שכר‬
‫עליו בלע
ב בעור וה
המואבי
והאחד לא‬

‫‪fr‬‬
‫קד
אותו בלח
ובמי
כאשר קרבו למולו‬
‫כמו שכתוב "אתה עובר היו
את גבול מואב‬
‫את ער וקרבת מול בני עמו" )דברי

‫ב‪:‬יח&יט( והנה הכתוב הזהיר
"אל תצור

‫ואל תתגר ב
" )דברי
ב‪ :‬יט( וה
לא קדמו‬
‫אות
כלל כי היה הכתוב אומר "כאשר עשו‬
‫לי בני עשו וכו' והמואבי
" אבל לא הזכיר‬
‫עמו שלא קדמו אות
‪ .‬והנה עמו הרשיע‬
‫בזה יותר מכול
כי בני עשו והמואבי

‫כאשר ידעו שהוזהרו ישראל שלא יתגרו בה

‫הוציאו לח
ומי
חו" לגבול
ועמו לא‬
‫אבה לעשות כ וזה טע
"אשר לא קדמו"‬
‫שלא יצאו לקראת
בלח
ובמי
כאשר עשו‬
‫האחרי
ולכ! הקדי
הכתוב "עמוני" והקדי

‫להזכיר פשעו על דבר אשר לא קדמו אתכ

‫ואחרי כ הזכיר "מואבי" וחטאתו‪ .‬ורבותינו‬
‫דרשו )יבמות עו‪ (.‬עמוני ולא עמונית מואבי‬
‫ולא מואבית מפני שהאיש דרכו לקד
ואי‬
‫האשה דרכה לקד
שתוציא מזו חו" לגבול‬
‫האר" וכ הזכירו בירושלמי )ש
פ"ח ה"ג(‬
‫ובמגילת רות רבתי )פ"ד ס"ח( מפני שדר!‬
‫האיש לשכור ואי דר! האשה לשכור עכ"ל‪.‬‬
‫החזקוני )דברי
ב‪:‬כט( בפירושו הראשו‬
‫כתב כדברי הרמב" דמש"כ "על דבר אשר‬
‫לא קדמו" קאי אעמוני
"ואשר שכר" קאי‬
‫אמואבי
‪ .‬וג
הריטב"א )יבמות עו‪ (:‬הביא‬
‫שיטה זו בש
התוס'‪.‬‬
‫ועוד הוכיח הרמב" )ש
( דבעל כרח!‬
‫צ"ל דאי הטענה על המואבי
משו
שלא‬
‫קדמו לבנ"י בלח
ובמי
דא"כ מאי שנא‬
‫המואבי
מהאדומיי
כי ישראל לא באו‬
‫בגבול מואב והמואבי
הוציאו לה
לח

‫ומי
בכס והכתוב יספר שעשו המואבי

‫כאשר עשו בני עשו ולמה ירחיק המואבי‬
‫לעול
בעבור זה ולא יתעב האדומי‪ .‬נמצא‬
‫דהרמב" לא ניח"ל לחלק בי קדמו למכרו‪.‬‬
‫וכ הקשה הבאר שבע )סנהדרי קג‪ (:‬ע"ד‬
‫המזרחי דז"א דא"כ בני אדו
נמי שמכרו ולא‬
‫קדמו הו"ל להתרחק מה ולאו ב' משפחות‬

‫ה אלא ג'? ובבאר בשדה )דברי
ב‪:‬כט(‬
‫תיר" קושיית הבאר שבע דאה"נ מה"ט נאסרו‬
‫בני אדו
עד ג' דורות ורק עמו ומואב‬
‫שהחיטאו בנ"י נאסרו עד עול
‪ .‬וכעי"ז כתב‬
‫רבינו רפאל מיוחס )פרי האדמה איסו"ב פי"ב‬
‫הי"ח( ליישב קושיית באר שבע ע"ד המזרחי‬
‫דלק"מ די"ל דעמו ומואב נתרחקו משו

‫ששניה
חטאו בכפלי
דעמו לא נתנו לח

‫ומי
לבנ"י בחינ
וא לא מכרו לה
ומואב‬
‫לא נתנו לח
ומי
לבנ"י בחינ
א! מכרו‬
‫לה
אבל חטאו בעוד דבר ששכרו בלע
ב‬
‫בעור‪ .‬משא"כ בני אדו
לא חטאו כלפי בני‬
‫ישראל אלא באחת שלא נתנו לה
לח
ומי

‫בחינ
אלא בכס וחטא אחת אינו כ"כ חמור‬
‫שיתרחקו משו"ה מלבא בקהל ה'‪ .‬א"נ שאני‬
‫עמו ומואב שיש עליה
תביעה יתירה דהו"ל‬
‫להכיר טובה לבנ"י על שהציל אברה
את‬
‫לוט אביה
משא"כ בבני אדו
שאי לה

‫סיבה להכיר טובה אינו כ"כ תביעה עליה

‫א
לא קדמו לבנ"י בלח
ובמי
‪ .‬ועוד תיר"‬
‫המהרש"א )סנהדרי קג‪ (:‬דמש"כ הרמב"‬
‫אינה טענה שאפשר ששני
שעשו עבירה‬
‫אחת שיהיה תולד לאחר מה זכותו ולא יענש‬
‫כמו השני שלא היה לו זכות וה"נ זכות היה‬
‫לבני עשו שלא נתרחקו כ"כ כמש"כ "כי‬
‫אחי! הוא"‪.‬‬
‫יש להסביר סיפיה דדברי הרמב"‬
‫בהקד
דיו אחד‪ :‬הנה הקשה הריב"א )מנחת‬
‫יהודה דברי
ב‪:‬כט( בש
רבינו משה מקוצי‬
‫על שיטה זו דהאי! אפ"ל שהמואבי
אכ‬
‫נתנו אוכל לבני ישראל ורק נאסרו לבא בקהל‬
‫משו
ששכרו את בלע
ב בעור הלא בגמ'‬
‫)יבמות עו‪ (:‬דרשו ג
אצל המואבי
מואבי‬
‫ולא מואבית מפני שדרכו של איש לקד
ואי‬
‫דרכה של אשה לקד
ומבואר שג
בבני‬
‫מואב נאסרו בקהל מפני שלא קדמו בלח

‫ובמי
? וכתב הריב"א מה"ט צ"ל דרק‬
‫המואבי
היושבי
בער הספיקו מזו לבנ"י‬
‫אבל שאר בני מואב לא עשו כ )וכדעת‬

‫‪gr‬‬
‫קאי אע
אחד לחוד והוא מדבר על‬
‫המואבי
‪ .‬וכ הקשה ממש"כ בספר נחמיה‬
‫"ביו
ההוא נקרא בספר משה באזני הע

‫ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמני ומואבי‬
‫בקהל האלקי
עד עול
כי לא קדמו את בני‬
‫ישראל בלח
ובמי
וישכר עליו את בלע

‫לקללו ויהפ! אלקינו הקללה לברכה" )נחמיה‬
‫יג‪:‬א&ב( ומזה ג"כ משמע שג
המואבי
לא‬
‫קדמו‪ .‬ועוד הקשה שא
אדו
ומואב אכ‬
‫קדמו בלח
ובמי
למה לא נכתב "לא תתעב‬
‫אדומי על דבר אשר קדמו אתכ
בלח

‫ובמי
" שהיא סיבה גדולה שלא תתעב אות

‫ובמקומו רק כתוב "כי אחי! הוא"‪ .‬ותו א

‫המואבי
אכ קדמו הו"ל להקל עליה

‫ולהתיר
בקהל כמו שהתיר הכתוב‬
‫האדומיי
ולא לאסור המואבי
כמו שאסרו‬
‫העמוני
‪ .‬וכל זה הקשה ג
האברבנאל‬
‫)דברי
כג‪:‬ה(‪.‬‬

‫הרשב"
(‪ .‬ושוב מביא המנחת יהודה שהר"מ‬
‫מקוצי עצמו בספר סמ"ג )ל"א קי"ג קי"ד(‬
‫כתב בש
הר"ר יוס מקרפנטרא"ס )בסמ"ג‬
‫שלפנינו כתוב מקראטרש( דצ"ל דלעול

‫הטע
שנאסרו בני מואב בקהל הוא מפני‬
‫ששכרו בלע
ב בעור ואעפ"כ טע
זה לא‬
‫שיי! בנשי
דכמו שאמרינ דרכו של איש‬
‫לקד
ואי דרכה של אשה לקד
כ אמרינ‬
‫דרכו של איש לשכור ואי דרכה של אשה‬
‫לשכור‪ .‬וכ"כ המהרש"ל בפירושו על הסמ"ג‬
‫שכוונת הסמ"ג לתר" קושיא זו‪ .‬ומפרש‬
‫המהרש"ל דא דבגמ' לא נקט לשו כזה‬
‫דאי דרכה של נשי
לשכור כי א
שאי‬
‫דרכ לקד
מ"מ צ"ל דה"ק כש
שנשי
של‬
‫עמו מותרי לפי שאי דרכ לקד
הכי נמי‬
‫גבי מואביות לפי שאי דרכ לשכור וכ"מ‬
‫בירושלמי‪ .‬וכה"ק הרשב"א )יבמות עו‪(:‬‬
‫ותיר" דחדא מינייהו נקט א ששניה
אמת‪.‬‬
‫ועוד כתב הרשב"א דכיו דעמו ומואב כי‬
‫הדדי נינהו ופסול דידהו כחדא איכתיב‬
‫וטעמא דאמר גבי עמו ליתיה וא
איתא‬
‫דעמוני
נקבותיה אסורות א במואבי
כ‬
‫וצ"ל דכוונת הגמ' להביא ראי' שהמואביות‬
‫מותרות ממה שמצינו שהעמוניות מותרות‬
‫דכחדא נינהו א שטעמ שוני
זמ"ז )וכ"כ‬
‫המאירי יבמות עז‪ .(.‬והריטב"א )יבמות עו‪(:‬‬
‫כתב דלרבוותא נקט שאי דר! נשי
לקד

‫והכי קאמר שאי דר! נשי
לקד
בלח

‫ובמי
וכל שכ שאי דרכ לשכור‪ .‬ולכאורה‬
‫כוונת הרמב" בסו דבריו שהביא דברי‬
‫הירושלמי ג"כ בא לתיר" קושיא זו על דר!‬
‫הסמ"ג‪.‬‬

‫קושיא מלגימה שהרחיקה ב'‬
‫משפחות‬

‫בעקידת יצחק )שער צ"ז( הקשה כמה‬
‫קושיות ע"ד הרמב"‪ :‬היא! אפ"ל‬
‫שהמואבי
אכ קדמו בנ"י בלח
ובמי
הלא‬
‫כתוב "על דבר אשר לא קדמו אתכ
בלח

‫ובמי
" בלשו רבי
ומשמע דקאי אשני‬
‫העמי
העמוני
והמואבי
ורק מש"כ להל‬
‫מיניה "ואשר שכר וכו'" שנכתב בלשו יחיד‬

‫בביאורי מהרא"י )דברי
כב‪:‬כט( הקשה על‬
‫הרמב" קושיא גדולה דהיא!‬
‫אפ"ל דלצדדי קתני דמש"כ "על דבר אשר‬
‫לא קדמו אתכ
בלח
ובמי
" קאי רק אבני‬
‫עמו ומש"כ "ואשר שכר וכו'" קאי רק על‬
‫בני מואב הלא להדיא איתא בש"ס )סנהדרי‬
‫קג‪ (:‬גדולה לגימה שהרחיקה שתי משפחות‬

‫ותו הקשה הרה"ג אהר יפה' זצ"ל‬
‫)הערות על חידושי הריטב"א יבמות עו‪ :‬הע'‬
‫‪ (589‬דבזהר חדש מדרש רות )עח‪ (.‬איתא‬
‫דמואביות מותרות משו
ששני הטעמי

‫הכתובי
באורייתא שמואב נאסר בקהל ה

‫"על דבר אשר לא קדמו אתכ
וכו' ואשר‬
‫שכר וכו'" וטעמי
אלו שייכי
רק בזכרי

‫ולא בנקבות וא"כ נראה בעליל שב' טעמי

‫הללו שייכי
במואבי
ודלא כרמב" שכתב‬
‫שבאמת המואבי
קדמו בלח
ובמי
ורק‬
‫אסורי
בקהל משו
ששכרו את בלע
לחוד‪.‬‬

‫‪hr‬‬
‫דהיינו עמו ומואב כמבואר ש
וא"כ מוכרח‬
‫שבני מואב לא קדמו בלח
ובמי
כמו‬
‫שעשו בני עמו? ג
בעל המל"מ זצ"ל‬
‫)פרשת דרכי
דרוש עשירי( הקשה כ ע"ד‬
‫הרמב" דממה שנקט הגמ' דלגימה הרחיקה‬
‫שתי משפחות משמע שג
המואבי
אסורי

‫בקהל מפני שלא קדמו בלח
ובמי
‪ .‬וקצת‬
‫משמע מדבריו דניח"ל לומר שיש בזה מח'‬
‫בי הבבלי וירושלמי א! עדיי מסיק ש

‫בצ"ע‪ .‬וכ העיר המהרש"א )סנהדרי קג‪(:‬‬
‫ומפני קושיא זו נטה לפירוש שאמרו שנענשו‬
‫מפני שלא נתנו הלח
ומי
לבנ"י חינ
א‬
‫שמכרו לה
)שיטה הנ"ל (‪ .‬ג
בבאר שבע‬
‫)סנהדרי קג‪ (:‬הקשה מלגימה ע"ד הסמ"ג‬
‫)שהוא כשיטת הרמב"(‪ .‬ועוד הקשה כ על‬
‫רש"י הנ"ל דפרש"י עה"פ "כאשר עשו לי בני‬
‫עשו" דקאי אמכירת אוכל ומי
ומשמע‬
‫דפרש"י דבני אדו
ובני מואב אכ מכרו‬

‫אוכל ומי
לבנ"י וא"כ היא! מפרש הש"ס‬
‫דמחמת שלילת הלגימה נתרחקו שתי‬
‫משפחות ובכלל
מואב הלא באמת מכרו‬
‫לח
ומי
לבנ"י )וכאמור הבאר שבע לא‬
‫ניח"ל בדברי המזרחי שחילק בי קדמו‬
‫למכרו(? אלא הכריע הבאר שבע כדעת האב‬
‫עזרא ורבינו בחיי דמש"כ "כאשר עשו לי בני‬
‫עשו וגו' והמואבי
היושבי
בער" מדבר על‬
‫עני העברה בגבול
שנית רשות לבנ"י‬
‫לעבור בגבול
אבל לא דר! מדינת
וכ"כ‬
‫הבאר שבע פעמיי
בספרו צידה לדר! עה"ת‬
‫)דברי
ב‪:‬כט‪ ,‬כג‪:‬ד(‪.‬‬
‫בערוך לנר )יבמות עו‪ (:‬כתב ליישב‬
‫דברי הרמב" מגמ' דלגימות אחת שג
מה‬
‫ששכרו מואב את בלע
היה מפני הלגימה‬
‫וכמו שאמר בלק מל! מואב "עתה ילחכו‬
‫הקהל את כל סביבתינו כלח! השור את ירק‬
‫השדה" )במדבר כב‪:‬ד(‪.‬‬

‫‪h‬‬
‫‡‪˘„˜‰ χ ˙˘‚Ï ÍÈ‬‬
‫·‚˘˙‪ Â‬אל הרנה ואל התפלה ולבו יודע מרת נפשו כי המרה את רוחו והל!‬
‫בדרכי תעתועי בתאוות רעות וירא לנפשו לפתוח פיו‪ .‬כמ"ש אולי‬
‫ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע וגו'‪.‬‬
‫‡‪ ÌÏÂ‬העצה הנכונה לזה עפ"י מ"ש בש הבעש"ט ע"פ מאת כל איש אשר‬
‫ידבנו לבו תקחו את תרומתי‪ .‬היינו שכל אד צרי! לשית עצות בנפשו‬
‫להפו! לעשות מדות טובות מכל אשר ידבנו לבו מהתאוות החיצוניות ומדות‬
‫הרעות אשר הרגיל בה מה יקח דר! לעבודת הבורא ב"ה באותו חשק‬
‫ובאותה התאווה ביתר שאת‪.‬‬
‫‪ ‰Ê·Â‬פרשתי בפ' ציצית ולא תתורו אחרי לבבכ וגו' אשר את זוני‬
‫אחריה למע תזכרו ועשית וגו'‪ .‬פי' שלא יפול לב האד בראותו‬
‫הסתת היצר ח"ו לתאוות רעות ולא יקשה בעיניו למה עשה כ הבורא ב"ה‬
‫להכניס האד בעוה"ז בעבודה קשה כזה‪ .‬כי באמת הוא לטובת האד כי ממנו‬
‫נקח לעבוד הבורא ב"ה באותו חשק ובאותו תאווה‪ .‬וזה ולא תתורו וגו' אשר‬
‫את זוני אחריה‪ .‬כי למע תזכרו ועשית את כל מצותי‪ .‬כי ממנו נלמוד‬
‫לעשות המצות בחשק נמר‪ #‬כנ"ל‪.‬‬
‫]˙‪[‰ÓÏ˘ ˙¯‡Ù‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful