‫בס"ד‬

‫ממעיין השלוח‬
‫מאת רבותינו הקדושים לבית איזביצא – ראדזין‬
‫יו"ל ע"י בית המדרש תפארת מרדכי יוסף דחסידי ראדזין בית וגן ירושלים תובב"א בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א‬

‫שנה ג' מס' ‪ 3‬גליון ‪25‬‬

‫ש"ק פרשת וישלח‪ ,‬תש"ע‬

‫הרה"ק מרן אדמו"ר זללה"ה בעל מי השלוח זי"ע‬
‫פרשת וישלח‬

‫א סדר תולדותם בפ' ויצא‬

‫ח"א‬

‫ראובן‪ ,‬שמעון‪ ,‬לוי‪ ,‬יהודא‪ ,‬דן‪ ,‬נפתלי‪ ,‬גד‪ ,‬ואשר‪,‬‬

‫ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר‬

‫יששכר‪ ,‬זבולון‪ ,‬יוסף ובנימין‪.‬‬

‫)ל"ה כ"א(‪ ,‬היינו כדאיתא במדרש )רות רבה פ"ב סי' ז'(‬

‫ב הסדר בבואו לאביו פ' וישלח‬

‫אשר אחר כל הרפתקאות שעלו על יעקב אבינו ע"ה‪,‬‬

‫ראובן‪ ,‬שמעון‪ ,‬לוי‪ ,‬יהודא‪ ,‬יששכר‪ ,‬זבולון‪ ,‬יוסף‪,‬‬

‫מיתת רחל היתה קשה עליו מכלם‪ ,‬והנה מדרכי‬

‫בנימין‪ ,‬דן‪ ,‬נפתלי‪ ,‬גד‪ ,‬אשר‪.‬‬

‫הצדיקים ובפרט יעקב אביו להחזיק לבו מאד ולא‬

‫ג סדר ביאתם למצרים פ' ויגש‬

‫להרהר אחר מדותיו של הקב"ה שבוודאי הכל היא‬

‫ראובן‪ ,‬שמעון‪ ,‬לוי‪ ,‬יהודא‪ ,‬יששכר‪ ,‬זבולון‪ ,‬גד‪ ,‬אשר‪,‬‬

‫לטובה‪ ,‬וזה שנאמר כאן אחר מיתת רחל ויט אהלו‬

‫יוסף‪ ,‬בנימין‪ ,‬דן‪ ,‬נפתלי‪.‬‬

‫מהלאה למגדל עדר היינו שחזק את לבו שלא‬
‫להרהר אחר מדותיו כי מגדל עדר שניהם לשון‬
‫תקופות הם‪ ,‬ובאמת הי' להש"י עומק גדול במיתת‬
‫רחל כדאיתא בזוה"ק )וישלח קעה‪ (.‬וזה שנאמר ויהי‬
‫בשכון ישראל שכון היינו לשון נייחא שהי' בנייחא‬
‫ולא הרהר אחר מדותיו כלום כי בטח בה' שיש עומק‬
‫בזה למעלה מהשגתו‪ ,‬ואח"כ הראה לו הש"י כי ראוי‬

‫ד סדר שברכם אביהם בפ' ויחי‬
‫ראובן‪ ,‬שמעון‪ ,‬לוי‪ ,‬יהודא‪ ,‬זבולון‪ ,‬יששכר‪ ,‬דן‪ ,‬גד‪,‬‬
‫אשר‪ ,‬נפתלי‪ ,‬יוסף‪ ,‬בנימין‪.‬‬
‫ה הסדר שבפ' ואלה שמות‬
‫ראובן‪ ,‬שמעון‪ ,‬לוי‪ ,‬יהודא‪ ,‬יששכר‪ ,‬זבולון‪ ,‬ובנימין‪,‬‬
‫דן‪ ,‬נפתלי‪ ,‬גד‪ ,‬אשר‪ ,‬ויוסף הי' כו'‪.‬‬

‫לו לבקש מאתו שיגלה לו את העומק כי זאת צריך‬

‫ו בפרשת וארא‬

‫האדם לבקש אף שאסור להרהר אחר מדותיו מ"מ‬

‫ראבון‪ ,‬שמעון‪ ,‬לוי‪,‬‬

‫שיר ֶאה לו העומק מה שחפץ בזה‬
‫ַ‬
‫צריך לבקש מהש"י‬

‫ז אנשים שנקבו לספור את ישראל בפ' במדבר‬

‫כי דרכי הש"י שלא להעלים שום דבר מהמיחלים‬

‫ראובן‪ ,‬שמעון‪ ,‬יהודא‪ ,‬יששכר‪ ,‬זבולון‪ ,‬אפרים‪,‬‬

‫לחסדו וזה הראה לו במעשה דראובן‪ ,‬ואח"ז ויהיו בני‬

‫מנשה‪ ,‬בנימין‪ ,‬דן‪ ,‬אשר‪ ,‬גד‪ ,‬נפתלי‪.‬‬

‫יעקב שנים עשר היינו כי הקב"ה פתח לו סדר מנין‬

‫ח סדר מספרם למשפחותם בפ' במדבר‬

‫השבטים איך הוא כי נמצא בכל פעם סדר אחר למנין‬

‫ראובן‪ ,‬שמעון‪ ,‬גד‪ ,‬יהודא‪ ,‬יששכר‪ ,‬זבולון‪ ,‬אפרים‪,‬‬

‫השבטים פעם בכה ופעם בכה‪ ,‬ובכל סדר יש למוד‬

‫מנשה‪ ,‬בנימין‪ ,‬דן‪ ,‬אשר‪ ,‬נפתלי‪.‬‬

‫בפני עצמו למי שפונה עצמו לד"ת ולכן עתה אחר‬
‫מיתת רחל באו על הסדר הלז‪.‬‬

‫ט סדר הדגלים‬
‫דגל יהודה יששכר זבולון‪ ,‬מזרח‪ ,‬דגל ראובן שמעון‬

‫וזהו סדר השבטים כפי השתנות מניניהם בששה עשר‬

‫גד‪ ,‬דרום‪ .‬דגל אפרים מנשה בנימין‪ ,‬מערב‪ ,‬דגל דן‬

‫מקומות‪.‬‬

‫אשר נפתלי‪ ,‬צפון‪.‬‬

‫י סדר הנשיאים בקרבנותיהם בפ' נשא‬

‫משלח אצלו‪ ,‬אין הכוונה במדרש שיעקב לא עשה‬

‫יהודא‪ ,‬יששכר‪ ,‬זבולון‪ ,‬ראובן‪ ,‬שמעון‪ ,‬גד‪ ,‬אפרים‪,‬‬

‫כראוי‪ ,‬רק ע"פ שמבואר בחלק ראשון )ליקוטי ברכות ז‪(:‬‬

‫מנשה‪ ,‬בנימין‪ ,‬דן‪ ,‬אשר‪ ,‬נפתלי‪.‬‬

‫שגדולה שמושה של תורה יותר מלמודה‪ ,‬כיון‬

‫יא סדר מסע הדגלים בפ' בהעלותך‬

‫שהתשוקה והתפלה להשי"ת הוא בלי גבול והלמוד‬

‫יהודא‪ ,‬יששכר‪ ,‬זבולון ונסעו בני כו'‪ ,‬ראובן שמעון גד‬

‫הוא בגבול ולכן גדולה שמושה של תורה יותר‬

‫ונסעו הקהתים כו'‪ ,‬אפרים מנשה בנימין דן אשר‬

‫מלמודה‪ ,‬ולכן אף שראה יעקב שיסבול ממנו‪ ,‬אך‬

‫נפתלי‪.‬‬

‫ראה צמיחת הטובה בלי גבול שיהיה אח"כ מאלו‬

‫יב סדר בפ' שלח אשר שלח משה‬

‫הדברים‪ ,‬לכן לא היה יכול להתאפק מלשלוח אליו‪.‬‬

‫ראובן שמעון יהודא יששכר אפרים ובנימין זבולון‬
‫מנשה דן אשר נפתלי גד‪.‬‬
‫יג כסדר החלוקה בארץ בפ' פנחס‬
‫ראובן שמעון גד יהודא יששכר זבולון מנשה אפרים‬
‫בנימין דן אשר נפתלי‪.‬‬

‫ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם‬
‫המקום סכות )ל"ג י"ז(‪ .‬להבין למה קרא שם המקום‬
‫על שם המקנה שהוא טפל ולא על שמו שהוא‬
‫העיקר‪ ,‬אכן בית ענינו הוא הגנה לאדם עד שאינו‬

‫יד נשיא אחד למטה ינחלו הארץ בפ' מסעי‬

‫מרגיש מה הוא בחוץ‪ ,‬וסכות הוא הגנה קלושה‪,‬‬

‫יהודא שמעון בנימין דן מנשה אפרים זבולון יששכר‬

‫שבית רומז על קדושת אבות שמגין שלא מדעת‪,‬‬

‫אשר נפתלי‪.‬‬

‫וסוכה אף שהיא ג"כ רומז לקדושת אבות‪ ,‬כי כל‬

‫טו בפ' תבוא‪ ,‬אלה יעמדו לברך‬

‫הגנות ואורות מקיפים הם מקדושת אבות‪ ,‬שרומז‬

‫שמעון ולוי יהודא יששכר יוסף ובנימין‪ ,‬ואלה כו'‪,‬‬

‫לקדושה קבועה‪ ,‬אכן רומז שהאדם ישתדל לדעת‬

‫ראובן גד אשר זבולון דן נפתלי‪.‬‬

‫מפני מה נמצא בו קדושה קבועה הזו‪ ,‬וכדאיתא‬

‫טז הסדר שברכם משה בפ' וזאת הברכה‬
‫ראובן יהודא לוי בנימין יוסף זבולון יששכר גד דן‬
‫נפתלי אשר‪.‬‬
‫הרי ששה עשר פעמים נמנו בהשתנות במקומותם‬
‫ומכל פעם נמצא למוד‪ ,‬וכנגד זה סדרו אנכה"ג ששה‬
‫עשר שבחים באמת ויציב‪ ,‬והמשכיל יבין‪.‬‬

‫)אבות פ"ג מי"ד( חביבין ישראל שנקראו בנים למקום‬
‫חבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום‪ ,‬וידיעה‬
‫הזאת הוא כמו שכתיב )שמות לא‪ ,‬ב'( לדעת כי אני ה'‬
‫מקדשכם‪ ,‬וזה בא לו לאדם ע"י עבודה‪ ,‬ויעקב אבינו‬
‫לא בטח על זכות אבות‪ ,‬רק זה היה לו שלא מדעת‪,‬‬
‫וזהו ויבן לו בית שהיה לו זכות אבות שלא מדעת‪,‬‬
‫אך למקנהו עשה סכות היינו להשתדלותיו ולקניניו‬

‫ח"ב‬

‫שזה נקרא בכל מאדך זה היה עיקר עבודתו לעשות‬

‫וישלח יעקב מלאכים לפניו )ל"ב ד'(‪ .‬איתא‬

‫הגנה מדעת וזה היה העיקר אצלו‪ ,‬לכן קרא שם‬

‫במדרש )רבה וישלח פע"ה( לדרכו היה מהלך ואתה‬

‫המקום סכות‪.‬‬

‫הרה"ק מרן אדמו"ר זללה"ה בעל בית יעקב זי"ע‬
‫פרשת וישלח‬

‫)פרשת יתרו( על פסוק והייתם לי סגלה‪ .‬ועל זה נמצא‬

‫ויעקב נסע סכתה‪ .‬הענין כי אחר שניצול נסע‬

‫תרעומות בכל הבריאה‪ .‬כי כן העמיד הקב“ה את‬

‫לסוכות‪ .‬כי כל מקום שהאדם נכנס לספק אם ינצח‬

‫עולמו‪ .‬כי על זה תרעים‪ .‬ולארץ לא יכופר לדם אשר‬

‫או ינצח‪ .‬וכאשר זוכה האדם בגורל‪ .‬אז נמצא עליו‬

‫שפך בה כי אם בדם שפכו )מסעי ל“ה ל“ג(‪ .‬ועל ענין זה‬

‫קטרוגים רבים‪ .‬כי באמת שורש כל השרשים‪ .‬הוא‬

‫יגלה ההורג נפש בשגגה‪ .‬אשר אין לו מקום קבוע‬

‫אהבת השי“ת לישראל‪ .‬שעלו במחשבה תחלה‪ .‬לא‬

‫בארץ רק דירת עראי‪ .‬לכן יגלה למקום עבודה שהם‬

‫מפני מעשה ישראל‪ .‬כמו שנתבאר בספר מי השלוח‬

‫ערי הלוים‪ .‬וכמו כן אחר יום הכפורים‪ .‬אחר שעלה‬

‫הגורל לה'‪ .‬שזה ירמוז שהשי“ת חפץ בנו אף מבלי‬

‫לסוכות‪ .‬כי גבר עליו הקטרוג‪ .‬הלא אח עשו ליעקב‬

‫פעולתנו כידוע‪ .‬ולכן נצטוינו לעשות חג הסוכות תכף‬

‫)מלאכי א' ב'(‪ .‬והוא זכה‪ .‬לכן ישב אח“כ בסוכות‪ .‬כי‬

‫אחר יום הכפורים‪ .‬שלא יגיע אלינו שום קטרוג‪ .‬כי‬

‫אז בשעה שראו זה עם זה אז נצח יעקב מאד‪.‬‬

‫זה מעורר קטרוגים רבים‪ .‬וזהו הענין שהלך יעקב‬

‫כדאיתא בזה“ק )וישלח קע“א ב'‪ .‬קע“ב א'(‪:‬‬

‫הרה"ק מרן אדמו"ר זלה"ה בעל נאות דשא זי"ע‬
‫פרשת וישלח‬

‫שם מפני אשר קרך בדרך שטמאם‪ ,‬כדאיתא במדרש‬
‫)תנחומא תצא ט( ובעת שישראל לא טהור אזי הוא‬

‫ויגע בכף ירכו‪.‬‬

‫איתא בזוה"ק )ח"א קעא ע"א(‬

‫נופל בדעתו מאוד ובוש לעמוד בתפלה ולעסוק‬

‫דאיתבר תמכין דאורייתא שלא יכלו לעסוק בתורה‪,‬‬

‫בתורה‪.‬‬

‫כי הקול קול יעקב כל זמן שיעסקו בתורה לא יכל‬

‫וזה גיד הנשה כי גיד היא אות ברית ואם בזה אינו‬

‫להם‪ ,‬ובזה התחכם כנגדם‪ .‬ואיתא בזוה"ק )ח"א קע‬

‫מבורר אזי הוא מנשייא‪ ,‬וזה שאמר בזוה"ק‪ ,‬כי נפל‬

‫ע"ב( למה נקרא גיד הנשה דמינשיין ליה‪ ,‬וכנגדו‬

‫הוא מאוד בפני עצמו‪ .‬וזה נקרא רפידים שרפו ידיהם‪,‬‬

‫תשעה באב שישראל לא יאכלו בו‪ .‬פירוש הענין מה‬

‫כדאיתא גבי דוד )ש"ב יז‪ ,‬ב( שאמר אחיתופל ואבוא‬

‫נקרא תמכין דאורייתא אצל האדם בעצמו הוא‬

‫עליו והוא יגע ורפה ידים‪ .‬פירוש‪ ,‬שהי' מתירא מאוד‬

‫התערותא שאדם ממציא בעצמו חשק לתורה‬

‫מן החטא‪ ,‬וזה נקרא תמכין דאורייתא‪ ,‬וכנגדו תשעה‬

‫ולעבודה זה נקרא תמכין דאורייתא שימושה של‬

‫באב כי מפני חטאינו גלינו מארצינו שלא שמרנו‬

‫תורה‪ ,‬אבל כשאדם בעצבות ר"ל אין לו שום חשק‬

‫שמירת ברית כראוי‪ .‬ומזה ילמוד כל אדם שלא יפול‬

‫לתורה ולעבודה‪ ,‬וזה השר של עמלק מתכוין להשיג‬

‫בדעתו רק אדרבה יתחזק בתורה ובתפלה‪ ,‬כי נפילת‬

‫את ישראל בעת שרפו ידם מן התורה‪ ,‬כמו עמלק‬

‫הדעת הוא מסטרא אחרא‪ ,‬כדי שיעריק מקמי‬

‫שבא להלחם עם ישראל ברפידים‪ ,‬ומפני מה רפו ידם‬

‫מאריה‪ ,‬והמבין יבין‪.‬‬

‫הרה"ק מרן אדמו"ר זללה"ה בעל תפארת ירוחם זי"ע‬
‫פרשת וישלח‬
‫וישלח יעקב מלאכים )ל"ב‪ ,‬ד(‪ .‬זהו שאמר הכתוב‬
‫וה' נתן קולו לפני חילו כי רב מאד וכו' )יואל ב‪ ,‬יא(‪ ,‬זה‬
‫ראש השנה שבו תקיעת שופר כו'‪ ,‬ומי יכילנו‪ ,‬זה יום‬
‫הכפורים )מדרש תנחומא סימן ב(‪.‬‬
‫ענין הפתיחה הזו לפרשת וישלח הוא על פי הרעיא‬

‫ואסגי בצלותין ובעותין‪ ,‬ויאמר יעקב אלקי אבי‬
‫אברהם אלקי יצחק וגו'‪ ,‬עיין שם‪.‬‬

‫ויהי לי שור וחמור‬

‫)שם‪ ,‬ו(‪ .‬ובמדרש )שכל טוב פרשה‬

‫לג( משיח בן יוסף ומשיח בן דוד‪ .‬ובסופו כששב‬
‫ליצחק אביו בא למגדל עדר )לה‪ ,‬כא(‪ ,‬דמתמן עתיד‬
‫מלך המשיח להתגלות‪ ,‬כדאיתא בתרגום יונתן )שם(‪.‬‬

‫מהימנא )זוה"ק ח"ג דף ק ע"ב( שמבאר כל פרשת וישלח‬
‫על ראש השנה ויום כפור‪ ,‬וישטום עשו את יעקב‬

‫ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו )שם כו(‪ .‬ובגמרא‬

‫למיזל אבתריה ולקטרגא ליה תדיר‪ ,‬ויעקב אזיל‬

‫)חולין צא ע"א( אמר רבי יהושע בן לוי‪ ,‬מלמד שהעלו‬

‫באינון יומין דבין ראש השנה ליום הכפורים עריק‬

‫אבק מרגלותם עד כסא הכבוד‪ ,‬כתיב הכא האבקו‬

‫לאשתזבא מניה‪ ,‬תב בתיובתא שוי גרמיה בתעניתא‬

‫עמו‪ ,‬וכתיב התם )נחום א‪ ,‬ג( וענן אבק רגליו‪.‬‬

‫עד דאתי ראש השנה ויום כיפור‪ ,‬כדין ידעו ישראל‬

‫יש לפרש על פי חז"ל )ילקוט בשלח רמז רסח( כל זמן‬

‫דעשו בא ועמו ארבע מאות איש‪ ,‬כולהו מקטרגא‬

‫שזרעו של עמלק קיים בעולם לא השם שלם ולא‬

‫זמינין לקטרגא לון‪ ,‬מיד ויירא יעקב מאד ויצר לו‪,‬‬

‫הכסא שלם‪ ,‬שנאמר )שמות יז‪ ,‬טז( כי יד על כס יה‬

‫מלחמה לה'‪ ,‬ועיין ברש"י על התורה )שם(‪ ,‬ובמדרש‬

‫בעבורו‪ ,‬שבטוחים אנו בגאולת ישראל‪ .‬ושם בבא‬

‫תנחומא )פרשת תצא סימן יא(‪ ,‬כשפשט ידו בכסא מחה‬

‫בתרא בעל המאמר הוא גם כן ר' יהושע‪.‬‬

‫אמחה וזהו שאמרו שהעלו אבק כו'‪ ,‬שמלחמה של‬

‫ויצב יעקב מצבה על קבורתה הוא מצבת‬

‫התאבקות זו נגעה עד כסא הכבוד‪.‬‬

‫קבורת רחל עד היום ויסע ישראל ויט אהלה‬
‫ויזרח לו השמש )שם‪ ,‬לב(‪ .‬בגמרא )חולין צא ע"ב(‪,‬‬

‫מהלאה למגדל עדר )לה‪ ,‬כ‪-‬כא(‪ .‬יש לומר על פי‬

‫אמר ר' עקיבא שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי‬

‫מה שתרגם יונתן בן עוזיאל למגדלא דעדר דמתמן‬

‫יהושע באטליז של אימאום שהלכו ליקח בהמה‬

‫עתיד דאתגלי מלכא משיחא בסוף יומיא‪ ,‬ובפסוק‬

‫למשתה בנו של רבן גמליאל‪ ,‬כתיב ויזרח לו השמש‪,‬‬

‫ואתה מגדל עדר )מיכה ד‪ ,‬ח( תרגם יונתן ואת משיחא‬

‫וכי שמש לו לבד זרחה והלא לכל העולם זרחה‪,‬‬

‫דישראל‪ ,‬ובמדרש )בראשית רבה פרשה פב‪ ,‬י( מה ראה‬

‫אר"י שמש הבאה בעבורו זרחה בעבורו‪.‬‬

‫יעקב לקבור את רחל בדרך אפרת‪ ,‬אלא שצפה יעקב‬

‫יש לבאר מה ששאל שאלה זו בעת שהלכו ליקח‬

‫שהגליות עתידות לעבור שם‪ ,‬לפיכך קברה שם‬

‫בהמה למשתה בנו‪ ,‬ועיין בתוספות כריתות )טו ע"א(‬

‫שתהא מבקשת עליהם רחמים‪ ,‬הדא הוא דכתיב‬

‫ד"ה שהלכו‪ ,‬כי כל מעשה אבות סימן לבנים‪ ,‬וביאת‬

‫)ירמיה לא‪ ,‬יד‪-‬טז( קול ברמה נשמע וגו' רחל מבכה על‬

‫השמש היא סימן לגלות‪ ,‬וזריחת השמש סימן‬

‫בניה וגו' ושבו בנים לגבולם‪ ,‬ועיין שם ברש"י על‬

‫לגאולה‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל )בראשית רבה פרשה סח‪ ,‬י(‬

‫התורה )פרשת ויחי מח‪ ,‬ז( על הפסוק ואני בבואי מפדן‪,‬‬

‫אמר לו הקב"ה את סימן לבניך‪ ,‬מה אתה בצאתך‬

‫ולכן אחר קבורת רחל נטע אהלה במגדל עדר ששם‬

‫השקעתי חמה ובחזרתך החזרתי לך גלגל חמה‪ ,‬כך‬

‫יבא מלך המשיח ויגאלנו בב"א‪.‬‬

‫בניך בצאתם )ירמיה טו‪ ,‬ט( אומללה יולדת השבעה‪,‬‬
‫ובחזירתן )מלאכי ג‪ ,‬כ( וזרחה לכם יראי שמי וגו'‪ ,‬ועיין‬

‫כתב הרמב"ן ז"ל‬

‫במדרש רבה וישלח )פרשה עח‪ ,‬ה(‪.‬‬

‫דינה‪ ,‬והקרוב דברי האומר נטלה שמעון וקברה‬

‫והנה אמרו חז"ל אחר החורבן מיום שחרב בית‬

‫בארץ כנען כו'‪ ,‬וקבורתה ידועה עוד היום‬

‫המקדש דין הוא שנגזור על עצמינו שלא לאכול‬

‫בקבלה‪ ,‬והוא בעיר ארבאל עם קבר הארבלי‪,‬‬

‫בשר כו' שלא לישא אשה ולהוליד בנים )בבא בתרא ס‬

‫עיין שם‪ .‬ויש לרמוז במאמרו של נתאי הארבלי‬

‫ע"ב(‪ ,‬ולכן כשראה רבי עקיבא אחר החורבן שהלכו‬

‫הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע ואל תתיאש מן‬

‫ליקח בהמה למשתה בנו‪ ,‬לאכול בשר בשמחת‬

‫הפורענות )אבות פ"א מ"ז(‪ ,‬רמז לדינה שיצתה לראות‬

‫נישואין‪ ,‬אמר דרשה זו שמש הבאה בעבורו זרחה‬

‫בבנות הארץ והגיע אליה הפורענות‪.‬‬

‫)שם לד‪ ,‬יב ד"ה ועל דרך(‬

‫לקבל הגליון באמצעות הדואר‬
‫או להשתתפות בהוצאות‬
‫לזיכוי רבים‪ ,‬יש לפנות‪:‬‬
‫בארה"ק‪:‬‬

‫מוסדות ראדזין בארה"ק‬
‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א‬
‫ת‪.‬ד‪ 16022 .‬בית וגן ירושלים ‪91160‬‬

‫אל הרב גבריאל שמחה זינגר שליט"א‬
‫טל‪052-420-1609.‬‬

‫ברכות מזל טוב‬

‫או בית המדרש תפארת מרדכי יוסף דחסידי‬
‫ראדזין‪ ,‬רח' אבוהב ‪,5‬‬

‫לכבוד ידידנו עוז רודף צדקה וחסד‬
‫נו"נ לרבותינו הקדושים מאיזביצא – ראדזין זי"ע‬

‫עיה"ק ירושלים תובב"א‬

‫העומד לימיננו בכל עת ועידן‬

‫במנשסתר‪:‬‬

‫הרה"ח ר' יצחק מוסטוביץ‬

‫שליט"א‬

‫לרגל שמחת נשואי בנו ישראל יואל‬

‫ני"ו‬

‫השי"ת יעזור שתהי' לבנין עדי עד‪ ,‬ויזכו לראות דורות‬
‫ישרים ומבורכים ורוב נחת דקדושה מכל יו"ח אכי"ר‪.‬‬

‫הנהלת המוסדות בארה"ק‬

‫על‬

‫הרב משה לייב לעמבערגער שליט"א‬
‫טל‪161-792-7040 .‬‬

‫בלונדון‪:‬‬
‫הרב פ‪ .‬דונר שליט"א ‪ -‬טל‪208-359-1211 .‬‬

‫בארה"ב‪:‬‬
‫אל הרב יונתן ווקספרס שליט"א‬
‫טל‪516-507-2133 .‬‬

‫להארות ולהערות יש לפנות אל‪:‬‬
‫ממעיין השלוח ‪ -‬ת‪.‬ד‪ 16022 .‬ירושלים ‪91160‬‬

‫כל הזכויות שמורות ואיסור השגת גבול‬