‫התמרות אינטגרליות‬

‫מרצה‪ :‬פרופסור לאוניד שוסטר‬
‫הוקלד ע"י ליאורה גירז'מן ורון גרשינסקי‬

‫הרצאה ‪:9‬התמרת לפלס – תכונות )המשך(‬
‫‪.1‬תמונת )פונקצית( מקור מחזורית‬
‫משפט ‪:1.1‬‬

‫תהי ) ‪f (t‬‬

‫מקור‪ ,‬ובנוסף הינה פונקציה מחזורית עבור‬

‫‪t≥0‬‬

‫בעלת מחזור ‪, T‬‬

‫כלומר‪:‬‬

‫)‪f (t + T ) = f (t ), t ≥ 0 (1.1‬‬
‫אזי את התמונה‬

‫) ‪f (t ) → F ( p‬‬

‫ניתן למצוא לפי הנוסחא‪:‬‬
‫‪T‬‬

‫‪1‬‬
‫= )‪F ( p‬‬
‫)‪⋅ e − pt f (t )dt , Re( p ) > 0 (1.2‬‬
‫∫ ‪− pT‬‬
‫‪1− e‬‬
‫‪0‬‬
‫הערה‪ :‬אם‬

‫) ‪f (t‬‬

‫פונקצית מקור מחזורית‪ ,‬אז המעריך גידול שלה שווה ל ‪.0‬‬

‫אכן‪ ,‬כפונקציה מחזורית רציפה למקוטעין היא חסומה‬

‫) ‪ln f (t‬‬
‫‪= 0 ⇐ f (t ) ≤ M‬‬
‫∞→ ‪t‬‬
‫‪t‬‬

‫‪= lim‬‬

‫⇐ )∞ ‪: ∃M ∈ [1,‬‬

‫‪. s0‬‬

‫הוכחת המשפט‪:‬‬
‫∞‬

‫= ‪f (t )dt + ∫ e− pt f (t )dt‬‬
‫‪T‬‬

‫‪− pt‬‬

‫‪T‬‬

‫‪f (t )dt = ∫ e‬‬
‫‪0‬‬

‫נחליף משתנים באינטגרל השני‪:‬‬

‫‪1‬‬

‫‪− pt‬‬

‫∞‬

‫‪F ( p) = ∫ e‬‬
‫‪0‬‬

T

t = s+t
− pt
= ∫ e f (t )dt + ∫ e− p ( s +T ) f ( s + T )ds =
s ∈ [0, ∞) 0
0
T

f ( s + T ) = f ( s ), s ≥ 0 = ∫ e

− pt

f (t )dt + e

− pT

0

− ps
e
∫0 f (s)ds =
142 43
F ( p)

T

= ∫e

− pt

f (t )dt + e

− pT

0

F ( p ) ⇒ F ( p ) 1 − e

− pT

T

 = ∫ e− pT f (t )dt ⇒ (1.2)
0

:1 ‫תרגיל‬
:‫מצא את תמונת הפונקציה‬

f (t ) =

sin t
sin t

:‫פתרון‬
:‫( נקבל‬1.2) ‫לפי‬

1
F ( p) =
1 − e −2π p

∫e
0

− pt

⇐ T = 2π

,‫הפונקציה מחזורית‬


π − pt

sin t
1
− pt
dt =
e
dt

e
dt
=
−2π p  ∫

sin t
1− e
π
0

1
1
e
−π p
=
1

e

(
)

1 − e −2π p  p
p

−π p

(1− e

 (1− e )
1 1 − e−π p
)  = p 1 − e−2π p = p 1 + e−π p
(
)

−π p

−π p

2

:2 ‫תרגיל‬
2

‫מצא את תמונת הפונקציה‪:‬‬

‫‪f (t ) = sin t‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫הפונקציה הינה מקור‪ ,‬ומחזורית עם מחזור‬

‫‪=π‬‬

‫‪:T‬‬

‫אזי לפי הנוסח הכללית אנו מקבלים‪:‬‬
‫‪π‬‬

‫‪1‬‬
‫‪− pt‬‬
‫=‬
‫‪e‬‬
‫‪sin tdt‬‬
‫‪1 − e− pπ ∫0‬‬
‫כיוון ש‬

‫‪T‬‬

‫‪1‬‬
‫‪− pt‬‬
‫= )‪F ( p‬‬
‫‪e‬‬
‫‪f (t )dt‬‬
‫‪1 − e − pT ∫0‬‬
‫‪T =π‬‬

‫‪f = sin t‬‬

‫] ‪⇐ sin t = sin t , t ∈ [0, π‬‬

‫‪3‬‬

π

J ( p) := ∫ e
0

− pt

π

1
1
π
sin tdt = − ∫ sin tde− pt = − e− pt sin t 0 +
p0
p
1 44 2 4 43
=0

π

π

1
1
1
π
+ ∫ e − pt cos tdt = − 2 ∫ cos tde− pt = − 2 e− pt cos t 0 −
p0
p 0
p
π

1
1 + e− pπ
1
− pt
− 2 ∫ e sin tdt =

J ( p) ⇒
2
2
p 0
p
p

1 
1 + e − pπ
1 + e− pπ
 1 + p 2  J ( p ) = p 2 ⇒ J ( p ) = 1 + p2 ⇒


1
1 + e − pπ 1 + e− pπ
1
F ( p) =

=

1 − e − pπ 1 + p 2
1 − e − pπ 1 + p2
:3 ‫תרגיל‬
:‫של הפונקציה‬

[2, ∞) ‫מצא את התמונה של ההמשכה המחזורית ב‬
,0 ≤ t ≤ 1
t
f (t ) = 
2 − t ,1 ≤ t ≤ 2
:‫פתרון‬
:‫גרף הפונקציה וההמשכה של‬

:‫לפי הנוסחא הכללית נקבל‬
4

⇐ T =2⇐

F ( p) =

1
1 − e − pT

T = 2



⋅ ∫ e − pt f (t )dt = 
,0 ≤ t ≤ 1  =
t
f (t ) = 
0

2 − t ,1 ≤ t ≤ 2 
T

1
2

1  − pt
− pt
=
te
+
2

t
e
dt


∫1 ( )
1 − e −2 p  ∫0

:‫נחשב את האינטגרלים בנפרד‬
1

J1 = ∫ te
0

− pt

1

1

1
1
1
1
dt = − ∫ tde− pt = − te− pt + ∫ e− pt dt =
0
p0
p
p0
1

=−

1 − p 1 − pt
1
1
1
e − 2e
= e− p − 2 e− p + 2 ⇒
p
p
p
p
p
0
J1 = −

2

1 −p 1 −p 1
e − 2e + 2
p
p
p
2

2

1
1
J 2 = ∫ ( 2 − t ) e − pt dt = − ∫ ( 2 − t ) de− pt = − ( 2 − t ) e− pt −
p1
p
1
1
2

2

1 − pt
1 − p 1 − pt
1 − p 1 −2p 1 − p
e
dt
=
e
+
e
=
e + 2e − 2e ⇒
2

p1
p
p
p
p
p
1

J2 =

1 − p 1 −2 p 1 − p
e + 2e − 2e ⇒
p
p
p

5

‫‪ 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2 − p 1 −2 p ‬‬
‫‪J‬‬
‫‪+‬‬
‫‪J‬‬
‫=‬
‫‪−‬‬
‫== ‪e + 2 e ‬‬
‫)‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪−2 p ( 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1− e‬‬
‫‪p‬‬
‫‪p‬‬
‫‪p‬‬
‫‪‬‬

‫= )‪F ( p‬‬

‫‪−p‬‬
‫) ‪1− e‬‬
‫(‬
‫‪1‬‬
‫) ‪1 (1− e‬‬
‫‪= 2‬‬
‫‪= 2‬‬
‫) ‪p ( 1 − e − p ) ( 1 + e− p‬‬
‫) ‪p ( 1 + e− p‬‬
‫‪2‬‬

‫‪−p‬‬

‫‪.2‬משפט על דיפרנציאביליות )פונקצית( המקור‬
‫משפט ‪:2.1‬‬

‫‪ .1‬אם ) ‪ f (t‬גזירה ברציפות ב )∞ ‪(0,‬‬
‫) ‪ f (t‬גם מקור‪ ,‬קיים ) ‪f (+0) = lim f (t‬‬
‫‪0 < t →0‬‬

‫וגם‬

‫) ‪f ′(t‬‬

‫הינה מקור‪ ,‬אזי‬

‫ומתקיים‪:‬‬

‫‪‬‬
‫‪f (+0) ‬‬
‫‪f ′(t ) → pF ( p ) − f (+0) = p  F ( p ) −‬‬
‫)‪, f (t ) → F ( p) (2.1‬‬
‫‪‬‬
‫‪p ‬‬
‫‪‬‬
‫כאן ‪ Re( p ) > σ 0‬כאשר ‪ σ 0‬הינו מעריך הגידול של ) ‪f ′(t‬‬
‫אם‬

‫‪.2‬‬

‫) ‪f (t‬‬

‫‪n‬‬

‫גזירה ברציפות‬

‫מקור‪ ,‬אזי גם הפונקציות‬

‫) ‪(t‬‬

‫)‪n −1‬‬

‫פעמים ב‬

‫)∞ ‪(0,‬‬

‫( ‪f (t ), f ′(t ),..., f‬‬

‫)‪f (+0), f ′(+0),..., f ( n −1) (+0‬‬

‫וגם‬

‫) ‪f ( ) (t‬‬
‫‪n‬‬

‫הינה‬

‫הינן מקור ‪ ,‬קיימים‬

‫ומתקיימת ההתאמה‪:‬‬

‫‪n‬‬
‫)‪f ( ) (t ) → p n F ( p ) − f (+0) pn −1 − f ′(+0) pn − 2 − ... − f (n − 2) (+0) p − f (n −1) (+0‬‬
‫‪n −1‬‬
‫‪‬‬
‫‪f ( k ) (+0) ‬‬
‫∑ ‪= p  F ( p) −‬‬
‫)‪ (2.2‬‬
‫‪k +1‬‬
‫‪p‬‬
‫‪k =0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪n‬‬

‫כאן‬

‫) ‪f (t ) → F ( p‬‬

‫) ‪f ( ) (t‬‬
‫‪n‬‬

‫‪,‬‬

‫‪Re( p ) > σ 0‬‬

‫כאשר‬

‫‪.‬‬

‫בפרט‪ ,‬אם ‪⇐ f ( k ) (+0) = 0, k = 0...n − 1‬‬
‫‪6‬‬

‫‪σ0‬‬

‫הינו מעריך הגידול של‬

‫)‪f ( ) (t ) → p n F ( p ) (2.3‬‬
‫‪n‬‬

‫הוכחה‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫)‪(a‬‬

‫)של המרצה(‬
‫נראה‪ ,‬שקיים‬

‫) ‪f (t‬‬
‫‪ , f (+0) = f lim‬כיוון ש ) ‪f ′(t‬‬
‫‪→0 + 0‬‬

‫פונקציה רציפה‬
‫‪1‬‬

‫עבור )∞ ‪ , t ∈ (0,‬אז עבור כל ]‪ x ∈ (0,1‬קיים האינטגרל ‪∫ f (t )dt‬‬
‫‪x‬‬

‫ומתקיים השוויון‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫)‪f (1) − f ( x) = ∫ f ′(t )dt , 0 < x ≤ 1 (2.3‬‬
‫‪x‬‬

‫תהי נתונה סדרת פונקציות כלשהי ‪{ xn } n=1‬‬
‫∞‬

‫וגם‬

‫∞→ ‪n‬‬

‫‪⇐ .x → 0‬‬
‫‪n‬‬

‫מ)‪(2.3‬‬

‫⇐‬

‫‪7‬‬

‫כך ש‬

‫‪ xn > 0‬עבור ‪∀n ≥ 1‬‬



f (1) − f ( xm ) = ∫ f (t )dt 
1
1
xm

 ⇒ f ( xm ) − f ( xn ) = ∫ f ′(t )dt − ∫ f ′(t )dt =
1
xn
xm
f (1) − f ( xn ) = ∫ f ′(t )dt 

xn

1

=

1

xm

xm

xn

1

xn

∫ f ′(t )dt + ∫ f ′(t )dt = ∫ f ′(t )dt ⇒

f ( xm ) − f ( xn ) =

xm

∫ f ′(t )dt ,

m ≥ n ≥1

xn

‫כך ש‬

∃N ( ε ) ‫ נראה ש‬, ε > 0

f ( xm ) − f ( xn ) ≤ ε ∀n, m ≥ N ( ε )
.‫מש"ל‬

lim f ( x)

x →0+ 0

‫יהי‬

(2.4)

‫ אז לפי קריטריון קושי קיים‬,‫( נכון‬2.4) ‫אם‬
:‫מתקיים‬

f ( xm ) − f ( xn ) ≤

xm

f ′(t ) dt

xn

xn ≤ xm

‫או‬

xn ≥ xm

‫נשאיר את הביטוי כמו שהוא כיוון שלא ידוע אם‬

f ′(t ) ≤ Me st , t ≥ 0 ⇐

8

‫מקור‬

f ′(t ) ‫כיוון ש‬

‫‪M xm s xn s M xn s ( xm − xn ) s‬‬
‫‪e −e = e e‬‬
‫≤ ‪−1‬‬
‫‪S‬‬
‫‪S‬‬

‫‪xm‬‬

‫‪st‬‬
‫‪e‬‬
‫≤ ‪∫ dt‬‬

‫‪f ′(t ) dt ≤ M‬‬

‫‪xm‬‬

‫∫‬

‫‪xn‬‬

‫‪xn‬‬

‫‪M‬‬
‫‪C ( s ) xm − xn ⋅ s = MC ( s ) xm − xn , C ( s ) = const.‬‬
‫‪S‬‬

‫≤ ]]‪≤ [ xn ∈ (0,1‬‬

‫‪ε‬‬
‫∞→ ‪n‬‬
‫כיוון ש ‪ , x → 0‬אז ‪ ∃N 0 (ε ) ∀ε > 0‬כך ש‬
‫‪n‬‬
‫) ‪MC ( s‬‬
‫עבור ) ‪⇐ n, m ≥ N 0 (ε‬‬
‫‪ε‬‬
‫‪=ε‬‬
‫) ‪MC ( s‬‬

‫≤ ‪xm − xn‬‬

‫) ‪f ( xm ) − f ( xn ) ≤ MC ( s ) xm − xn ≤ MC ( s‬‬

‫עבור‬

‫) ‪∃f (+0) ⇐ n, m ≥ N 0 (ε‬‬

‫) ‪(b‬‬

‫בהרצאה ‪ 8‬הראנו‪ ,‬שאם ) ‪ ϕ (t‬מקור אז ‪∫ ϕ ( ξ ) d ξ‬‬

‫‪t‬‬

‫= ) ‪ ψ (t‬גם‬

‫‪0‬‬

‫מקור‪ ,‬עם אותו מעריך הגידול;‬
‫בהרצאה ‪ 1‬הראנו שאם‬

‫) ‪ϕ (t‬‬

‫‪t‬‬

‫מקור‬

‫⇐‬

‫‪∫ ϕ ( ξ ) dξ‬‬

‫מקור‪ .‬אצלנו‬

‫‪0‬‬

‫) ‪f ′(t‬‬

‫‪t‬‬

‫מקור‬

‫⇐ כיוון ש )‪f (t ) = ∫ f ′(ξ )dξ + f (+0‬‬

‫אז האינטגרל‬

‫‪0‬‬

‫הוא מקור‪,‬‬

‫) ‪f (t‬‬

‫)‪f (+0‬‬

‫קיים )ראה ) ‪ ( ( a‬וגם‬

‫מקור כסכום של מקורות‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫‪f (+0) = const‬‬

‫‪ -‬מקור‬

‫⇐‬

‫) ‪(c‬‬

‫כעת נבדוק את הנוסחא )‪ (2.1‬עצמה‪ .‬יהי‬

‫‪>0‬‬

‫‪ , a‬אזי‪:‬‬

‫‪a‬‬

‫{ ∫ ‪dt = f (a )e− pa − f (+0) + p‬‬
‫)‪f (t ) e− pt dt (2.5‬‬

‫‪− pt‬‬

‫‪0 original‬‬

‫‪a‬‬

‫‪f ′(t )e‬‬
‫{∫‬
‫‪0 original‬‬

‫ב)‪ (2.5‬המקורות בעלי אותו מעריך גידול ‪ .σ 0‬יהי ‪ , Re( p ) > σ 0‬אז לפי‬
‫המשפט העיקרי על דיפרנציאביליות התמונה )הרצאה ‪ ,(8‬האינטגרלים‬
‫∞‬

‫‪dt , ∫ f (t )e− pt dt , Re( p ) > σ 0‬‬

‫‪− pt‬‬

‫‪f ′(t )e‬‬

‫‪0‬‬

‫) ‪∃t0 (ε‬‬

‫∫‬

‫מתכנסים בהחלט )ובמידה‬

‫‪0‬‬

‫שווה(‪ .‬אז ב)‪ (2.5‬מצד ימין ושמאל כאשר‬
‫מתכנסים‬

‫⇐ ‪f (a )e − pa = L‬‬

‫∞‬

‫∞→‪a‬‬

‫האינטגרלים הינם‬

‫‪ . ∃ lim‬קל לראות‪ ,‬ש ‪ . L = 0‬אכן אם‬

‫∞→ ‪a‬‬

‫כך ש‪:‬‬

‫‪f (t )e − pt − L < ε‬‬
‫כאשר את‬

‫)‪ε (> 0‬‬

‫אנו בוחרים‬

‫עבור‬

‫) ‪t ≥ t0 (ε‬‬

‫⇐‬
‫∞‬

‫≥ ‪f (t )e− pt − L + L dt‬‬

‫∫‬

‫= ‪dt‬‬

‫‪− pt‬‬

‫∞‬

‫‪f (t )e‬‬

‫) ‪t0 ( ε‬‬

‫‪‬‬
‫∞ ‪L L‬‬
‫≥ ‪− L dt ≥ ε := ‬‬
‫∞ = ‪dt‬‬
‫∫‬
‫) ‪2  2 t0 ( ε‬‬
‫‪‬‬
‫סתירה‪.‬‬

‫‪⇐ L≠0‬‬

‫⇐ ‪⇐ L=0‬‬

‫נשאיף את‬

‫‪10‬‬

‫∫‬

‫>∞‬

‫) ‪t0 ( ε‬‬
‫‪− pt‬‬

‫‪a→0‬‬

‫‪L − f (t )e‬‬

‫∞‬

‫∫‬

‫) ‪t0 ( ε‬‬

‫ב)‪:(2.5‬‬

‫≥‬

‫∞‬

‫⇒ ‪dt = − f (+0) + p ∫ f (t )e− pt dt‬‬

‫‪− pt‬‬

‫‪f ′(t )e‬‬

‫‪0‬‬

‫∞‬

‫∫‬
‫‪0‬‬

‫מש"ל‪.‬‬

‫)‪f ′(t ) → pF ( p ) − f (+0‬‬
‫אם‬

‫‪.2‬‬

‫) ‪f (t‬‬

‫גזירה ברציפות‬

‫מקור‪ ,‬אז לפי ‪ 1‬הפונקציה‬

‫) ‪(t‬‬

‫‪ n‬פעמים ב )∞ ‪(0,‬‬

‫)‪n −1‬‬

‫(‪f‬‬

‫וגם‬

‫) ‪f ( ) (t‬‬
‫‪n‬‬

‫גם מקור )עם אותו מעריך הגידול(‪,‬‬

‫‪n−2‬‬
‫‪n −1‬‬
‫)‪ . ∃f ( ) (+0‬כיוון ש ) ‪ f ( ) (t‬גזירה ברציפות ב )∞ ‪ (0,‬ו ) ‪(t‬‬

‫מקור )כבר הוכח(‪ ,‬אז לפי ‪ 1‬הפונקציה‬
‫מעריך הגידול(‪,‬‬

‫)‪(+0‬‬

‫)‪n− 2‬‬

‫( ‪∃f‬‬

‫הינה‬

‫) ‪(t‬‬

‫)‪n−2‬‬

‫וכך הלאה עד‬

‫(‪f‬‬

‫)‪n −1‬‬

‫(‪f‬‬

‫גם מקור )עם אותו‬

‫) ‪f ( ) (t‬‬
‫‪0‬‬

‫‪ .‬נשאר להוכיח את‬

‫)‪:(2.2‬‬
‫‪n −1‬‬
‫‪‬‬
‫‪f ( k ) (+0) ‬‬
‫∑ ‪(t ) → p  F ( p ) −‬‬
‫)‪(2.2‬‬
‫‪‬‬
‫‪k +1‬‬
‫‪p‬‬
‫‪k =0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪n‬‬

‫)‪(n‬‬

‫‪f‬‬

‫נשתמש בשיטת האינדוקציה המתמטית‪.‬‬
‫‪(1‬‬

‫‪ , n = 1‬לפי ‪1‬‬

‫⇐‬

‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪f ( k ) (+0) ‬‬
‫∑ ‪f ′(t ) → pF ( p ) − f (+0) = p  F ( p ) −‬‬
‫‪p k +1 ‬‬
‫‪k =0‬‬
‫‪‬‬

‫‪(2‬‬

‫תהי )‪ (2.2‬נכונה עבור כל‬

‫‪⇐ m = 0,..., n‬‬

‫‪‬‬
‫‪f ( k ) (+0) ‬‬
‫‪′‬‬
‫‪(t ) ) → p G ( p ) −‬‬
‫)‪ (2.5‬‬
‫‪p‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כאן‬

‫)‪G ( p‬‬

‫‪ -‬תמונת‬

‫) ‪f ( n ) (t‬‬

‫)‪( n‬‬

‫‪(t ) = ( f‬‬

‫)‪( n +1‬‬

‫‪f‬‬

‫‪ ,‬אך הנוסחא עצמה כתובה לפי ‪ .1‬לפי‬

‫הנחת האינדוקציה‪:‬‬

‫‪11‬‬

‫‪n −1‬‬
‫‪‬‬
‫‪f ( k ) (+0) ‬‬
‫∑ ‪(t ) → G ( p ) = p  F ( p ) −‬‬
‫‪p k +1 ‬‬
‫‪k =0‬‬
‫‪‬‬
‫‪n‬‬

‫)‪( n‬‬

‫‪⇐f‬‬

‫נציב ב)‪(2.5‬‬

‫ונקבל‬
‫‪n −1‬‬
‫‪ n‬‬
‫‪f ( k ) (+0)  f ( k ) (+0) ‬‬
‫‪f‬‬
‫∑ ‪(t ) → p  p  F ( p ) −‬‬
‫=‪‬‬
‫‪−‬‬
‫‪k +1‬‬
‫‪p‬‬
‫‪p‬‬
‫‪k =0‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪n −1‬‬
‫‪f ( k ) (+0) f ( k ) (+0) ‬‬
‫‪n +1 ‬‬
‫∑ ‪= p  F ( p) −‬‬
‫‪−‬‬
‫=‪‬‬
‫‪k +1‬‬
‫‪k +1‬‬
‫‪p‬‬
‫‪p‬‬
‫‪k =0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫)‪( n +1‬‬

‫‪n‬‬
‫‪‬‬
‫‪f ( k ) (+0) ‬‬
‫‪ F ( p ) − ∑ p k +1 ‬‬
‫‪k =0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪n +1‬‬

‫‪=p‬‬

‫מש"ל‪.‬‬

‫הערה‪:‬‬
‫צריך לשים לב‪ ,‬שנגזרת של מקור אינה תמיד מקור‪ .‬לדוגמא‬

‫) (‬
‫) ‪sin ( e‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ f (t ) = sin e x‬מקור ) ) ‪f (t‬‬

‫‪x2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪f ′(t ) = 2 x ⋅ e x‬‬

‫רציפה וחסומה( אבל‬

‫אינה מקור‪ ,‬כיוון שמעריך הגידול של‬

‫לאינסוף )תבדקו את זה(‬
‫תרגיל ‪:1‬‬
‫מצא את תמונת הביטוי‪ ,‬אם‬

‫) ‪x (t ) → F ( p‬‬
‫‪12‬‬

‫‪:‬‬

‫) ‪f ′(t‬‬

‫שווה‬

‫) ‪x (4) − 2 x′′′(t ) + 4 x′′(t ) + 3 x′(t ) + 6 x (t ) − 12 = ϕ (t‬‬
‫עם תנאי ההתחלה‪x(0) = 5, x′(0) = 0, x′′(0) = −1, x′′′(0) = 1 :‬‬
‫מניחים ש ) ‪x (4) (t‬‬

‫מקור רציף‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫נשתמש במשפט שהוכחנו ובהתמרה הידועה‪:‬‬

‫‪13‬‬

‫‪1‬‬
‫‪p‬‬

‫→‪1‬‬

x(t ) := F ( p )

x(0) 
x′(t ) → p  F ( p ) −
=
p



x(0)
x′′(t ) → p 2  F ( p) −

p


5
p  F ( p ) −  = pF ( p ) − 5
p

x′(0) 
5 0 
2 
=
p
F
(
p
)

− 2=

p 2 
p
p 

= p 2 F ( p) − 5 p

x(0) x′(0) x′′(0) 
x′′′(t ) → p 3  F ( p ) −
− 2 − 3 =
p
p
p 


5 0
1 
= p 3  F ( p ) − − 2 + 3  = p3 F ( p ) − 5 p2 + 1
p p
p 


x(0) x′(0) x′′(0) x′′′(0) 
x (4) (t ) → p 4  F ( p ) −
− 2 − 3 −
=
4
p
p
p
p



5 0
1
1 
= p 4  F ( p ) − − 2 + 3 − 4  = p4 F ( p ) − 5 p3 + p − 1
p p
p
p 

:(‫אם כך )לפי הגדרת הביטוי‬

1→

−12

1
p
14

x (t ) → F ( p )

6

x′(t ) → pF ( p ) − 5

3

x′′(t ) → pF ( p ) − 5 p 2

4

x′′′(t ) → p 3 F ( p ) − 5 p 2 + 1

−2

x (4) (t ) → p 4 F ( p ) − 5 p3 + p − 1

1

ϕ (t ) → ( p 4 − 2 p3 + 4 p 2 + 3 p + 6 ) F ( p ) − 15 − 20 p + 10 p2 −
−2 − 5 p 3 + p − 1 −

12
p

= ( p 4 − 2 p 3 + 4 p 2 + 3 p + 6 ) F ( p ) − 5 p3 + 10 p2 − 19 p − 18 −

12
p

:2 ‫תרגיל‬

f (t ) = sin 2 t

‫מצא את התמונה של‬
:‫פתרון‬

f (t ) = sin 2 t → F ( p ) ⇒ f ′(t ) → pF ( p ) − f (0) =
 f (0) = sin 2 0 = 0  = pF ( p )

15

f ′(t ) = 2sin t cos t = sin 2t →

1  1
1
2
sin
t


=

p 2 + 1  2  p 2
p2 + 4

  +1
2
pF ( p ) =

2
2

F
(
p
)
=
p2 + 4
p ( p2 + 4)

‫מצד שני‬

,‫זאת אומרת‬
:3 ‫תרגיל‬

f (t ) = t sin ωt

‫מצא את התמונה של‬
:1 ‫פתרון‬

⇐ t sin wt := f (t ) → F ( p )
f ′(t ) = sin ωt + ωt ⋅ cos ωt → pF ( p ) − f (0) = pF ( p )
f ′′(t ) = 2ω cos ωt − tω 2 sin ωt → p 2 F ( p) − {
f ′(0) = p2 F ( p )
=0

⇒ f ′′(t ) + ω 2 f (t ) = 2ω cos ωt → ( p2 + ω 2 ) F ( p )

16

‫תהי‬

‫אבל‬

p
p2 + 1
2ω p
2ω cos ωt →


1 p /ω
p
2
2
2
cos ωt →
=
( p +ω )
ω  p 2
p2 + ω 2
  +1
ω 
cos t →

⇒ ( p 2 + ω 2 ) F ( p) →

(p

2ω p
2

+ ω2 )

2

⇒ F ( p) =

(p

2ω p
2

+ ω2 )

2

.‫ נביא עוד טענה טובה‬,3 ‫בהקשר של תרגיל‬
:2.2 ‫משפט‬
‫והפונקציות‬

∂f (t ,α )
,
∂α

f (t ,α ) → F ( p,α )

‫פרמטר ו‬

α

‫אם‬

α2

∫ f (t ,α )dt

(2.6)

α1

:‫ אזי‬,‫ הינן מקורות‬t ‫כפונקציות של המשתנה‬

∂f (t ,α )
∂F ( p,α )

,
∂α
∂α

α2

α2

α1

α1

∫ f (t ,α )dt → ∫ F ( p,α )dα

17

‫פתרון ‪) 2‬של תרגיל ‪:(3‬‬

‫‪p‬‬
‫∂‬
‫∂‬
‫‪p‬‬
‫⇒‬
‫‪cos‬‬
‫‪ω‬‬
‫‪t‬‬
‫=‬
‫‪−‬‬
‫‪t‬‬
‫‪sin‬‬
‫‪ω‬‬
‫‪t‬‬
‫→‬
‫=‬
‫(‬
‫)‬
‫‪p2 + ω 2‬‬
‫‪∂w‬‬
‫‪∂w p2 + ω2‬‬
‫‪2ω p‬‬

‫‪2‬‬

‫) ‪p2 + ω 2‬‬

‫(‬

‫→ ‪⇒ t sin ωt‬‬

‫→ ‪cos ωt‬‬

‫‪2ω p‬‬

‫‪2‬‬

‫) ‪p2 + ω 2‬‬

‫(‬

‫‪=−‬‬

‫תרגיל ‪:4‬‬
‫מצא את התמונה של‬

‫‪f (t ) = tet‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫תהי‬

‫⇒ ) ‪f (t ) → F ( p ) ⇒ f ′(t ) = et + tet → pF ( p ) − f (0) = pF ( p‬‬
‫‪‬‬
‫‪1 ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪′‬‬
‫→ ‪⇒  et‬‬
‫⇒‬
‫‪f‬‬
‫(‬
‫‪t‬‬
‫)‬
‫=‬
‫‪e‬‬
‫‪+‬‬
‫‪te‬‬
‫→‬
‫⇒ ) ‪= ( p − 1) F ( p‬‬
‫‪‬‬
‫‪p − 1‬‬
‫‪p −1‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫= )‪F ( p‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪( p − 1‬‬
‫תרגיל ‪) 5‬של המרצה(‪:‬‬
‫מצא את התמונות של הפונקציות‬

‫‪t n , n = 1, 2,...‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫תהי‬

‫)‪→ F ( p‬‬

‫)‪= pF ( p‬‬

‫‪t =0‬‬

‫‪ . t n‬אז ‪ L‬לפי משפט דיפרנציאביליות‪:‬‬

‫‪⇐ nt n −1 → pF ( p ) − t n‬‬
‫‪18‬‬

‫באופן דומה‪:‬‬

‫) ‪n! → p n F ( p ) ⇐ ... ⇐ n(n − 1)t n − 2 → p 2 F ( p‬‬
‫!‪n‬‬
‫‪p‬‬

‫→ ‪n! = n!1‬‬

‫‪ .‬מצד שני‪,‬‬

‫לכן אנו מקבלים‪:‬‬

‫!‪n‬‬
‫!‪n‬‬
‫⇒ ‪⇒ F ( p ) = n +1‬‬
‫‪p‬‬
‫‪p‬‬

‫= )‪p n F ( p‬‬

‫!‪n‬‬
‫‪, n = 1, 2,...‬‬
‫‪n +1‬‬
‫‪p‬‬

‫→ ‪tn‬‬

‫‪.3‬משפט על דיפרנציאביליות התמונה‬
‫משפט ‪:3.1‬‬
‫תהי‬

‫) ‪f (t‬‬

‫מקור עם מעריך גידול‬
‫הפונקציה‬

‫‪.1‬‬

‫) ‪tf (t‬‬

‫‪ s0‬ו ) ‪f (t ) → F ( p‬‬

‫‪ .‬אזי‪:‬‬

‫‪ -‬גם המקור עם מעריך הגידול‬

‫‪s0‬‬

‫ומתקיים‬

‫השוויון‪:‬‬

‫‪(−1) ⋅ t ⋅ f (t ) ⇒ F ′( p ), Re( p ) ≥ s0 + δ , δ > 0‬‬

‫)‪(3.1‬‬
‫‪.2‬‬

‫הפונקציה‬

‫‪t n f (t ), n ≥ 2‬‬

‫‪ -‬גם המקור עם מעריך הגידול‬

‫‪s0‬‬

‫ומתקיים השוויון‪:‬‬

‫)‪(3.2‬‬

‫‪(−1) ⋅ t 2 ⋅ f (t ) ⇒ F ( n) ( p), Re( p ) ≥ s0 + δ , δ > 0, n ≥ 2‬‬

‫הוכחה‪:‬‬
‫נבדוק רק את ‪ ,1‬כיוון ש ‪ 2‬נובע ע"י הפעלת ‪1‬‬

‫‪n‬‬

‫פעמים‪ .‬אם כך;‬
‫∞‬

‫)‪(3.3‬‬

‫‪F ( p ) = ∫ f (t )e − pt dt , Re( p ) ≥ s0 + δ , δ > 0‬‬
‫‪0‬‬

‫המשימה שלנו היא לחשב את ) ‪ , F ′( p‬כדי להשתמש בכלל לייבניץ‪:‬‬
‫‪19‬‬

F ′( p) = ∫ f (t )e

− pt

0

= − ∫ tf (t )e
0

− pt

d
d
dt = ∫ ( f (t )e− pt ) dt = ∫ f (t ) e− pt dt =
dp
dp
0
0

dt = tf (t ) − original = ∫ [ (−1)tf (t )] e− pt dt
0

(−1)tf (t ) → F ′( p ) ⇐

.

‫זו התמרת לפלס‬

:‫המשימה שלנו – להצדיק את השימוש בכלל לייבניץ‬

Φ ( y ) = ∫ f (t , y )dt ⇒ Φ′( y ) = ∫ f y' (t , y )dt
0

‫אם‬

0

:(1-4) ‫נבדוק את תנאי משפט לייבניץ‬

f (t , y ) dt

‫קיים אינטגרל רימן‬

y ∈ [d , ∞)

‫לכל‬

.1

0


0

f (t )e − pt dt ≤  f (t ) ≤ M ( δ / 2 ) e(

⇐ s0

≤ f (t ) e− pt ≤ M ( δ / 2 ) e(
≤ M ( δ / 2 ) e(

e

f (t )e − pt ≤ M 1 ( δ ) e

−( δ /2 ) t

‫מקור עם מעריך גדול‬

s0 +δ /2 ) t − (Re p )t

s0 +δ /2 ) t − ( s0 +δ /2 ) t

s0 +δ /2 ) t

e

s0 

:‫אצלנו‬

f (t ) ‫כיוון ש‬

≤ [ Re p ≥ s0 + δ ] ≤

= M ( δ / 2 ) e −( δ /2 ) t ⇒

,t ≥ 0 ≤

≤ ∫ M 1 ( δ ) e −( δ /2) t dt < ∞
0

.‫כדרוש‬
20

‫)∞ ‪∀t ∈ [0, ∞), ∀y ∈ [d ,‬‬

‫‪.2‬‬

‫אצלנו‪:‬‬

‫)∞ ‪y ∈ [d ,‬‬

‫‪f y '(t , y ) dt‬‬
‫אצלנו‬
‫‪ δ‬‬
‫‪ − t‬‬
‫‪ 2‬‬

‫‪.4‬‬

‫∞‬

‫כדרוש‪.‬‬

‫קיים אינטגרל של רימן‪:‬‬

‫∫‬

‫‪0‬‬

‫‪⇐ f p '(t , p ) = −tf (t )e − pt ⇐ f (t , p) = f (t )e − pt‬‬

‫‪≤ t ⋅ M 1 (δ )e‬‬

‫∞ < ‪dt‬‬

‫'‬

‫‪d‬‬
‫‪d‬‬
‫‪f (t )e − pt ) = f (t ) ( e− pt ) = −tf (t )e− pt‬‬
‫(‬
‫‪dp‬‬
‫‪dp‬‬

‫עבור כל‬

‫‪.3‬‬

‫) ‪. ∃f y ( + , y‬‬

‫‪δ‬‬
‫‪−( )t‬‬
‫‪2‬‬

‫‪− pt‬‬

‫‪⇐ f p '(t , p ) = tf (t ) e‬‬

‫∞‬

‫‪f p '(t , p ) dt ≤ M 1 (δ ) ∫ te‬‬
‫‪0‬‬

‫קיימת פונקציה‬

‫∞ < ‪g (t )dt‬‬

‫∞‬

‫∫‬

‫‪0‬‬

‫) ‪g (t‬‬

‫∞‬

‫∫‬

‫‪0‬‬

‫אינטגרבילית לפי רימן‪,‬כך ש‪-‬‬

‫‪f y '(t , y ) ≤ g (t ) ∀t ∈ [0, ∞), y ∈ [d , ∞) and‬‬

‫אצלנו )ראה לעיל(‪:‬‬

‫)∞ ‪:= g (t ) ∈ L1 (0,‬‬

‫‪δ ‬‬
‫‪− t‬‬
‫‪2‬‬

‫‪f p '(t , y ) ≤ M 1 (δ ) + e‬‬

‫אם כך‪,‬כל התנאים של משפט לייבניץ מתקיימים ולכן )‪ (1‬הינו נכון‪.‬‬

‫מסקנה ‪:3.1.1‬‬
‫‪21‬‬

‫אם‬

‫) ‪ f (t‬ו‪f '(t ) -‬‬

‫ובאמת‪,‬‬

‫הינם מקורות‪ ,‬אזי‬

‫)‪pF ( p ) = f (0‬‬

‫‪f '(t ) → ( pF ( p ) − f (0) ) → 0‬‬

‫עבור‬

‫‪. Relim‬‬
‫∞→ ‪p‬‬

‫∞→‪p‬‬

‫‪. Re‬‬

‫תרגיל ‪:1‬‬
‫הוכח כי‬

‫!‪n‬‬
‫‪p n+1‬‬

‫→ ‪tn‬‬

‫הוכחה‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫כיוון ש‪-‬‬
‫‪p‬‬

‫→ ‪ ,1‬לפי משפט ‪) 3.1‬ראה )‪ ((2‬נקבל‪:‬‬

‫!‪(−1) n n‬‬
‫=‬
‫‪p n+1‬‬

‫)‪(n‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ ⇐ (−1) n t n ⋅1 = (−1) n t n →  ‬אחרי צמצום ב‪(−1) n -‬‬
‫‪ p‬‬

‫נקבל‪:‬‬

‫!‪n‬‬
‫‪p n+1‬‬

‫→ ‪tn‬‬

‫תרגיל ‪:2‬‬
‫מצא את התמונה עבור‬

‫‪f (t ) = t cos ωt‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪p‬‬
‫כיוון ש‪-‬‬
‫‪p2 + ω 2‬‬

‫→ ‪⇐ cos ωt‬‬

‫לפי )‪ (1‬ממשפט ‪ 3.1‬נקבל‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪ p  1 ⋅ ( p + ω ) − p (2 p‬‬
‫‪ω 2 − p2‬‬
‫‪⇐ - t cos ωt →  2‬‬
‫=‬
‫‪= 2‬‬
‫‪2 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪p‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ω‬‬
‫‪p‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ω‬‬
‫‪p‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ω‬‬
‫‪‬‬
‫‪p‬‬
‫(‬
‫)‬
‫(‬
‫)‬
‫'‬

‫‪22‬‬

‫‪p2 − ω 2‬‬

‫‪2‬‬

‫) ‪+ ω2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪(p‬‬

‫→ ‪t cos ωt‬‬

‫תרגיל ‪:3‬‬
‫מצא את התמונה עבור‬

‫‪f (t ) = t n e at‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫כיוון ש‪-‬‬
‫‪p‬‬

‫→‪⇐ 1‬‬

‫לפי משפט ההזזה‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪p−a‬‬

‫‪at‬‬
‫→ ‪⇐ e ⋅1‬‬

‫לפי משפט ‪3.1‬‬

‫))‪ ((2‬נקבל‪:‬‬

‫!‪(−1) n n‬‬
‫=‬
‫‪( p − a ) n+1‬‬

‫)‪(n‬‬

‫‪ 1 ‬‬
‫‪⇐ (−1) n t n e at → ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ p−a‬‬
‫!‪n‬‬
‫‪( p − a ) n+1‬‬

‫נצמצם ב‪-‬‬

‫‪n‬‬

‫)‪(−1‬‬

‫→ ‪t n e at‬‬

‫תרגיל ‪:4‬‬
‫מצא את התמונה עבור‬

‫‪f (t ) = te 2 t sin 3t‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫ידוע‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪p2 + 2‬‬

‫→ ‪sin t‬‬

‫⇐ משפט הדמיון‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫‪3 p‬‬
‫⇐ ‪p2 + 9‬‬
‫‪  +1‬‬
‫‪3‬‬

‫→ ‪sin 3t‬‬

‫ז"א‬

‫‪23‬‬

‫‪3‬‬
‫‪⇐ sin 3t → 2‬‬
‫‪p +9‬‬

‫משפט ההזזה‬

‫‪3‬‬
‫‪( p − 2) 2 + 9‬‬

‫‪2t‬‬
‫→ ‪⇐ e sin 3t‬‬

‫משפט ‪:((1)) 3.1‬‬

‫'‬

‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫)‪3 ⋅ 2( p − 2‬‬
‫‪2t‬‬
‫=‬
‫‪⇐ te sin 3t → − ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪ ( p − 2) + 9  ( ( p − 2) + 9‬‬
‫)‪6( p − 2‬‬

‫‪2‬‬

‫)‪+ 9‬‬

‫‪2‬‬

‫)‪( ( p − 2‬‬

‫→ ‪te 2t sin 3t‬‬

‫תרגיל ‪:5‬‬
‫מצא מקור רציף‬

‫‪2‬‬

‫)‪+ 4‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫) ‪f (t‬‬

‫)‪( ( p + 2‬‬

‫‪,‬כך ש‪-‬‬

‫→ ) ‪f (t‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫אם נמצא מקור רציף ) ‪ ,ϕ (t‬כך ש‪-‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫)‪+ 1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪(p‬‬

‫→ ) ‪ϕ (t‬‬

‫אזי לפי משפט הדמיון נקבל‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫) ‪ϕ (2t‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫⇒‬
‫→‬
‫‪2‬‬
‫‪2  p 2  ( p 2 + 4) 2‬‬
‫‪8‬‬
‫‪( p 2 + 4) 2‬‬
‫‪ 4 + 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ולפי משפט ההזזה נקבל‪:‬‬

‫‪24‬‬

‫→ ) ‪ϕ (2t‬‬

e −2 tϕ (2t )
1

2
8
( ( p + 2)2 + 4 )
:‫ ידוע‬.ϕ (t ) →

(

1

p 2 + 1)

2

‫כעת נמצא‬

1

sin
t


p2 + 1
:‫ ⇐ לפי משפט דיפרנציאליות התמונה נקבל‬
cos t → p

p2 + 1
'

 p 
p2 + 1 − p ⋅ 2 p
p2 − 1
t ⋅ cos t → −  2  = −
= 2

2
2
2
 p +1
( p + 1)
( p + 1)

α ( p 2 + 1) + β ( p 2 − 1)
α
p2 −1
α sin t + β t cos t → 2 + β 2
=
2 =
2
2
p +1
( p + 1)
( p + 1)
=

(α + β ) p 2 + (α − β )

(p

2

+ 1)

2

:‫לפי משפט היחידות‬

(p

1
2

+ 1)

2

1
1 α + β = 0
⇐α = ,β = − ⇐ 
2
2 α − β = 1

1
[ sin t − t cos t ] = ϕ (t ) ⇒
2
e −2 t
1
f (t ) =
[ sin 2t − 2t cos 2t ] →
2
16
( p + 2) 2 + 4 
:6 ‫תרגיל‬
25

‫מצא את התמונה עבור‬

‫‪sin t‬‬
‫‪t‬‬

‫= ) ‪f (t‬‬

‫פתרון )של המרצה(‪:‬‬
‫יהי‬

‫‪sin t‬‬
‫)‪→ F ( p‬‬
‫‪t‬‬

‫⇐‬

‫משפט על הדיפרנציאליות של התמונה‬

‫‪sin t‬‬
‫) ‪= sin t → − F '( p‬‬
‫‪t‬‬

‫⋅ ‪ . t‬אבל‬

‫כיוון ש‪lim F ( p ) = 0 -‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫⇒‬
‫‪F‬‬
‫('‬
‫‪p‬‬
‫)‬
‫=‬
‫‪−‬‬
‫‪p2 + 1‬‬
‫‪p2 + 1‬‬

‫לכן‬

‫∞‪Re p →+‬‬

‫‪ds‬‬
‫‪π‬‬
‫‪F‬‬
‫(‬
‫∞‬
‫)‬
‫‪−‬‬
‫‪F‬‬
‫(‬
‫‪p‬‬
‫)‬
‫=‬
‫‪−‬‬
‫‪F‬‬
‫(‬
‫‪p‬‬
‫)‬
‫=‬
‫‪−‬‬
‫=‬
‫‪−‬‬
‫‪+ arctgp‬‬
‫∫‬
‫{‬
‫‪p s2 + 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪=0‬‬
‫∞‬

‫‪π‬‬
‫⇐ ‪-arctgp‬‬
‫‪2‬‬

‫= )‪F ( p‬‬

‫‪.4‬משפט האינטגרציה של מקור‬
‫משפט ‪:4.1‬‬
‫יהי‬

‫) ‪f (t‬‬

‫מקור עם מעריך הגידול‬

‫) ‪f (t ) → F ( p‬‬

‫עבור‬

‫‪s0‬‬

‫ו‪-‬‬

‫‪Re p > s0‬‬

‫‪26‬‬

‫→ ‪sin t‬‬

‫אזי הפונקציה‬
‫היחס‪:‬‬

‫‪t‬‬

‫‪ϕ (t ) = ∫ f (ξ )dξ‬‬
‫‪0‬‬

‫גם כן מקור עם מעריך הגידול‬

‫)‪F ( p‬‬
‫)‪, Re p > s0 (4.1‬‬
‫‪p‬‬

‫‪s0‬‬

‫ומתקיים‬

‫‪t‬‬

‫→ ‪ϕ (t ) = ∫ f (ξ )dξ‬‬
‫‪0‬‬

‫הוכחה‪:‬‬
‫הטענה כי‬

‫‪t‬‬

‫‪ϕ (t ) = ∫ f (ξ )dξ‬‬
‫‪0‬‬

‫מקור עם מעריך הגידול ‪, s0‬אם‬

‫) ‪f (t‬‬

‫מקור עם‬

‫מעריך הגידול ‪ , s0‬כבר טופלה‪ .‬נשאר לבדוק )‪.(4.1‬‬

‫יהי ) ‪ ϕ (t ) → φ ( p‬עבור ‪) Re p > s0‬כיוון ש‪ϕ (t ) -‬‬
‫⇐ לפי משפט דיפרנציאליות המקור ⇐‬

‫בעלת מעריך הגידול ‪( s0‬‬

‫)‪ϕ '(t ) → pφ ( p) − ϕ (0) = ϕ (0) = 0 = pφ ( p‬‬

‫‪,‬אבל‬

‫)‪F ( p‬‬
‫) ‪⇐ pφ ( p ) = F ( p ) ⇐ ϕ '(t ) ≡ f (t ) → F ( p‬‬
‫‪p‬‬
‫⇐‬

‫)‪F ( p‬‬
‫‪, Re p > s0‬‬
‫‪p‬‬

‫תרגיל ‪:1‬‬
‫‪t‬‬

‫מצא את התמונה של הפונקציה ‪∫ sin 2sds‬‬
‫‪0‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫‪27‬‬

‫→ ‪f (ξ )dξ‬‬

‫= )‪φ ( p‬‬
‫‪t‬‬

‫∫‬

‫‪0‬‬

:‫לפי משפט האינטגרציה של המקור‬

t

0

sin 2 sds →

‫משפט הדמיון‬

⇐ sin 2t →

⇐ sin t →

1
p2 + 1

1
1
2
=
2
2 p
p2 + 4
  +1
2

2
1
p

=
p 2 + 4 p p( p 2 + 4)
:‫בדיקה‬
t

cos 2 s
1 − cos 2t
sin
2
sds
=

=

∫0
2 0
2
t



p
 1  1
t
1  1 1
1 
2
sin
2
sds


=




=
2
2
∫0
2p 2 p
2
p
p
+
4


+ 1




2
1 p2 + 4 − p2
2
=
=
2 p ( p2 + 4)
p ( p2 + 4)
:2 ‫תרגיל‬
:‫ כאשר‬,ϕ (t ) ‫מצא את התמונה עבור‬
t

ϕ (t ) = ∫ s 2e − s ds
0

:‫פתרון‬

28

‫!‪2‬‬
‫⇐‬
‫‪( p + 1)3‬‬

‫!‪2‬‬
‫‪p3‬‬

‫→ ‪⇐ t2‬‬

‫⇐‬

‫משפט האינטגרציה של המקור‬

‫משפט ההזזה‬

‫→ ‪⇐ t 2e − t‬‬

‫!‪2‬‬
‫⇐‬
‫‪3‬‬
‫)‪p ( p + 1‬‬

‫→ ‪s 2e − s ds‬‬

‫‪t‬‬

‫∫‬

‫‪0‬‬

‫תרגיל ‪:3‬‬
‫‪t‬‬

‫‪ϕ (t ) = ∫ ( s + 1) cos ω sds‬‬

‫מצא את התמונה עבור‬

‫‪0‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪p‬‬
‫כיוון ש‪-‬‬
‫‪p2 + 1‬‬

‫→ ‪⇐ cos t‬‬

‫משפט הדמיון‬

‫⇐‬

‫‪p‬‬

‫‪1‬‬
‫‪p‬‬
‫= ‪ω‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ω p‬‬
‫‪p2 + ω 2‬‬
‫‪+1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ω‬‬
‫⇐‬

‫→ ‪⇐ cos ωt‬‬

‫משפט על דיפרנציאביליות התמונה‬

‫'‬

‫‪ p ‬‬
‫‪p 2 + ω 2 − 2 p2‬‬
‫‪p2 − ω 2‬‬
‫‪⇐ t cos ωt → −  2‬‬
‫‪=−‬‬
‫‪= 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪p‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ω‬‬
‫‪‬‬
‫‪p‬‬
‫) ‪( p +ω‬‬
‫) ‪( p + ω2‬‬

‫‪p‬‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪p +ω‬‬

‫‪+‬‬

‫‪p2 − ω 2‬‬

‫‪2‬‬

‫) ‪+ ω2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪(p‬‬

‫→ ‪t cos ωt + cos ωt = (t + 1) cos ωt‬‬
‫‪p 2 − ω 2 + p 3 + pω 2‬‬
‫‪2‬‬

‫⇐‬

‫משפט אינטגרביליות התמונה‬

‫⇐‬
‫‪29‬‬

‫) ‪+ ω2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪(p‬‬

‫=‬

1 p 3 + pω 2 + p 2 − ω 2
p 3 + p 2 + pω 2 − ω 2
∫0 (s + 1) cos ω sds → p ( p 2 + ω 2 ) 2 = p ( p 2 + ω 2 ) 2
t

:(‫ )של המרצה‬4 ‫תרגיל‬

sin s
ds
0
s

ϕ (t ) = ∫

t

‫מצא את התמונה עבור‬
:‫פתרון‬


⇐ sin t →

‫משפט דיפרנציאביליות התמונה‬

1
p2 + 1

‫אבל‬

sin t
→ φ ( p)
t

sin t → −φ '( p ) ⇐ t ⋅

‫יהי‬

sin t
→ −φ '( p )
t

. φ '( p ) → −

1
p2 + 1

φ ( p ) = 0 -‫ כיוון ש‬,‫בהמשך‬
⇐ Relim
p →+∞
ds
π
π
φ{(∞) − φ ( p ) = − ∫ 2
= − + arctan p ⇒ φ ( p ) = − arctan p
p s +1
2
2
=0

:‫ לפי משפט אינטגרביליות המקור נקבל‬,‫כעת‬

sin s
1 π
 π arctan p
ds


arctan
p
∫0 s
 = 2 p −
p  2
p
t

30

:5 ‫תרגיל‬
‫ כאשר‬,ϕ (t ) ‫מצא את התמונה עבור‬

cos βξ − cos αξ

0
t

ϕ (t ) = ∫

t

:‫פתרון‬

⇐ sin st →

s

2
2
p +s

‫משפט הדמיון‬

⇐ sin t →

1
p2 + 1

⇐ ‫⇐ משפט אינטגרביליות לפי פרמטר‬

β

α

β

β
cos st
cos α t − cos β t
sds
sin stds = −
=
→∫ 2
=
2
α
t α
t
s +p

1
1 β 2 + p2
2
2 β
= ln( s + p ) α = ln 2
2
2 α + p2

cos β t − cos α t
1 α 2 + p2

→ ln 2
t
2 β + p2
:‫לפי אינטגרביליות המקור‬

cos β t − cos α t
1 α 2 + p2
dt →
ln 2
∫0
t
2 p β + p2
t

31

‫‪.5‬משפט על אינטגרביליות התמונה‬
‫משפט ‪:5.1‬‬
‫אם‬

‫) ‪f (t‬‬
‫‪t‬‬

‫מקור עם מעריך הגידול ‪ , s0‬אזי‬

‫) ‪f (t‬‬

‫גם כן מקור עם אותו מעריך‬

‫הגידול‪.‬יהי‬

‫)‪f (t ) → F ( p ) , Re p > so (5.1‬‬
‫אזי‬
‫∞‬
‫) ‪f (t‬‬
‫)‪→ ∫ F ( s )ds , Re p > s0 (5.2‬‬
‫‪p‬‬
‫‪t‬‬

‫כאשר האינטגרציה ב‪ (5.2)-‬מתבצעת לפי כל מסלול שעבורו מתקיים‬

‫∞→‪p‬‬

‫‪. Re‬‬

‫הוכחה‪:‬‬
‫יהי‬

‫) ‪φ (t‬‬

‫תמונת המקור‬

‫) ‪f (t‬‬
‫) ‪= − f (t‬‬
‫‪t‬‬
‫שני‬

‫) ‪f (t‬‬
‫‪t‬‬

‫⋅ ) ‪← (−t‬‬

‫‪ .‬אזי‬

‫משפט על דיפרנציאליות התמונה ← ) ‪ .φ '( p‬מצד‬

‫) ‪⇐ φ '( p ) = − F ( p ) ⇐ f (t ) → F ( p‬‬
‫‪A‬‬

‫‪φ ( A) − φ ( p ) = − ∫ F ( s )ds‬‬
‫‪p‬‬

‫כיוון ש‪φ ( p ) -‬‬

‫תמונה‪ ,‬אזי‬

‫‪φ ( A) → 0‬‬

‫עבור‬

‫∞ → ‪⇐ Re A‬‬

‫∞‬

‫∞‬

‫‪p‬‬

‫‪p‬‬

‫‪φ ( p ) = ∫ F ( s )ds ⇐ − φ ( p ) = − ∫ F ( s )ds‬‬
‫‪32‬‬

‫מסקנה ‪:5.2‬‬
‫יהי‬

‫) ‪ f (t‬מקור ו‪f (t ) → F ( p ) -‬‬

‫‪.‬‬

‫אם אינטגרל‬

‫) ‪f (t‬‬
‫)‪dt (5.3‬‬
‫‪t‬‬

‫∞‬

‫∫‬

‫‪0‬‬

‫מתכנס‪ ,‬אזי מתקיים השוויון‪:‬‬
‫∞‬
‫) ‪f (t‬‬
‫)‪dt = ∫ F ( p )dp (5.4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪t‬‬

‫∞‬

‫∫‬

‫‪0‬‬

‫כאשר את האינטגרל הימני ניתן לחשב לפי חצי ציר החיובי‪.‬‬
‫תרגיל ‪:1‬‬
‫מצא את התמונה עבור‬

‫‪sin t‬‬
‫‪t‬‬

‫= ) ‪ϕ (t‬‬

‫וחשב את האינטגרל‪:‬‬

‫‪sin t‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪t‬‬

‫∞‬

‫∫‬

‫‪0‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫פונקציה‬

‫‪1‬‬
‫‪p2 + 1‬‬

‫‪sin t‬‬
‫) ‪ ϕ (t‬מקור‪ ,‬כיוון ש‪= 1-‬‬
‫‪t‬‬
‫→ ‪⇐ sin t‬‬

‫‪⇐ lim‬‬
‫‪t →+0‬‬

‫) ‪ϕ (t‬רציפה וחסומה‪ .‬כיוון ש‪-‬‬

‫משפט על אינטגרביליות התמונה‬

‫⇐‬

‫‪∞ dt‬‬
‫‪sin t‬‬
‫‪π‬‬
‫∞‬
‫‪→∫ 2‬‬
‫‪= arctan t 1 = − arctan p‬‬
‫‪p t +1‬‬
‫‪t‬‬
‫‪2‬‬

‫‪33‬‬

‫עבור חישוב של‬

‫‪sin t‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪t‬‬

‫אם כך‪f (t ) = sin t ,‬‬

‫∞‬

‫∫‬

‫‪0‬‬

‫נשתמש במסקנה )‪.(5.2‬‬

‫מקור‪,‬‬

‫‪1‬‬
‫‪p2 + 1‬‬

‫→ ‪f (t ) = sin t‬‬

‫בהמשך‪ ,‬אינטגרל‬
‫‪∞ sin t‬‬
‫) ‪f (t‬‬
‫∫ = ‪dt‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪0‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬

‫∞‬

‫∫‬

‫‪0‬‬

‫מתכנס לפי עקרון דריכלה‪:‬‬

‫‪ .1‬פונקציה ‪α (t ) = sin t‬‬
‫]‪ ( A ≥ a ) , [ a, A‬והאינטגרל שלה חסום בהחלט‪:‬‬

‫אינטגרבילית בכל קטע סופי‬

‫‪α (t )dt = cos A − cos a ≤ 2 < ∞ ∀A ≥ a‬‬
‫‪.2‬‬

‫פונקציה‬

‫‪A‬‬

‫∫‬

‫‪a‬‬

‫‪1‬‬
‫‪β (t ) = → 0‬‬
‫‪t‬‬
‫∞‬
‫‪∞ sin t‬‬
‫‪α‬‬
‫(‬
‫‪t‬‬
‫)‬
‫‪β‬‬
‫(‬
‫‪t‬‬
‫)‬
‫‪dt‬‬
‫=‬
‫‪∫0‬‬
‫‪∫0 t dt‬‬
‫מונוטונית עבור‬

‫∞ → ‪a := 0 ⇐ t‬‬

‫מתכנס לפחות בתנאי‪.‬‬
‫כעת לפי מסקנה ‪ 5.2‬נקבל‬

‫‪dt‬‬
‫‪π‬‬
‫∞‬
‫=‬
‫‪arctan‬‬
‫‪t‬‬
‫=‬
‫‪0‬‬
‫‪t2 +1‬‬
‫‪2‬‬

‫∞‬

‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫=‬
‫‪F‬‬
‫(‬
‫‪p‬‬
‫)‬
‫‪‬‬
‫‪p2 + 1‬‬
‫‪‬‬

‫)‬

‫∫ = ‪F ( s )ds‬‬

‫‪0‬‬

‫תרגיל ‪:2‬‬
‫‪34‬‬

‫∞‬

‫∫(‬

‫‪0‬‬

‫→ ‪f (t ) = sin t‬‬

‫‪‬‬

‫‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪∞ sin t‬‬
‫‪ ∞ f (t ) ‬‬
‫‪dt‬‬
‫=‬
‫= ‪dt‬‬
‫‪ ∫0‬‬
‫‪ ∫0‬‬
‫‪t‬‬
‫‪t‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

e − at − e − bt
ϕ (t ) =
, a>0 , b>0
t

‫מצא את התמונה עבור‬
‫וחשב את האינטגרל‬

0

e − at − e − bt
dt
t
:‫פתרון‬

e − at = e − at ⋅1 = 1 →

1
1
⊕ e p0t f (t ) → F ( p − p0 ) =
p
p+a
:‫ באופן דומה‬, ‫לכן‬

‫ כעת‬e

− bt

1
1
1
b−a
⇒ e − at − e − bt ⇒

=
p+b
p + a p + b ( p + a )( p + b)
:(‫ )על אינטגרביליות התמונה‬5.1 ‫לפי משפט‬

e
‫בה‬

− at

−e

− bt


b−a
e − at − e− bt
b−a


→∫
dt
p (t + a )(t + b )
( p + a )( p + b)
t


1 
t+a
t+a
p+b
 1
=∫ 

dt
=
d
ln
=
ln
=
ln

∫p t + b t + b p
p
p+a
t +a t +b

‫ אזי לפי‬, e

− at

− e − bt = f (t ) →

‫ אזי הינו שווה‬,‫מתכנס‬

0

0

b−a
= F ( p ) -‫ כיוון ש‬,‫משך‬
( p + a )( p + b)

e − at − e − bt
dt
t

F ( p )dt = ln

:‫ שאם אינטגרל‬,‫ נקבל‬5.2 ‫מסקנה‬

p+b
p+a
35

= ln
p =0

b
a

‫‪e − at − e − bt‬‬
‫∫ ‪ .‬כיוון שעבור ‪t > 0‬‬
‫נבדוק התכנסות של ‪dt‬‬
‫‪0‬‬
‫‪t‬‬
‫פונקציה רציפה ו‪ , a > 0, b > 0 -‬אזי האינטגרל מתכנס‪,‬‬
‫∞‬

‫אם‬

‫‪e − at − e − bt‬‬
‫‪t‬‬

‫אינטגרל‪-‬‬

‫פונקציה חסומה ורציפה בסביבת אפס )מימין(‪ .‬נקבל‪:‬‬

‫‪e − at − e − bt‬‬
‫‪−ae − at + be − bt‬‬
‫‪lim‬‬
‫‪= L ' opital = lim‬‬
‫∞<‪=b−a‬‬
‫‪t →+0‬‬
‫‪t →+0‬‬
‫‪t‬‬
‫‪1‬‬
‫וההמשך מובן מאליו‪.‬‬
‫תרגיל ‪:3‬‬
‫חשב את האינטגרל‪:‬‬

‫‪e −α t sin at‬‬
‫‪dt , α > 0 , a > 0‬‬
‫‪t‬‬

‫∞‬

‫∫‬

‫‪0‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫נשתמש במסקנה ‪ .5.2‬נקבל‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪p2 + 1‬‬

‫→ ‪⇐ sin t‬‬

‫משפט הדמיון‬

‫‪1 1‬‬
‫‪a‬‬
‫=‬
‫‪2‬‬
‫‪a p‬‬
‫⇐ ‪p2 + a2‬‬
‫‪+1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪a‬‬

‫‪a‬‬
‫‪ ← e −α t sin at‬משפט ההזזה ←‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪( p +α) + a‬‬
‫אם האינטגרל‬

‫‪sin at‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪t‬‬

‫‪e −α t‬‬

‫∞‬

‫∫‬

‫‪0‬‬

‫קיים‪ ,‬אזי‬

‫∞‬
‫‪sin at‬‬
‫‪a‬‬
‫∫ = ‪dt‬‬
‫‪dp‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪t‬‬
‫‪( p +α ) + a‬‬

‫‪e −α t‬‬

‫‪36‬‬

‫∞‬

‫∫‬

‫‪0‬‬

‫⇐‬

‫→ ‪sin at‬‬

‫ נקבע את קיום האינטגרל לפי עקרון דריכלה‬.‫א‬

A

0

sin t
dt ≤ c < ∞ ⇐
t

lim
A→∞ ∫

A

0

‫מתכנס‬

0

e −α t

sin t
dt
t

‫ אינטגרל‬.1

∞ sin t
sin t
π
dt = ∫
dt = : A → ∞
0
t
t
2

‫כיוון שעבור‬

sin t
dt ⇐
t

‫מתכנס‬

‫מונוטונית‬

A

0

t →∞

‫עבור‬

e −α t → 0

.2

:‫הערה‬

0

∞ sin at
∞ sin s
sin at
π
dt = ∫
dat = ∫
ds =
∀a > 0
0
0
t
at
s
2

‫ חישוב‬.‫ב‬

∫ (
0

d

t
a


adp
dt
1 ∞
=
p
+
α
=
t
=
a
=
a
a∫
2
2
2

2
α t 2 + a2
a α t
p +α ) + a
  +1
a

t
π
α
1
a
π

= arctan
= − arctan
⇒ tan  − ϕ  =
=

α
aα α
a
2
   α
 
a

π
α
a
− arctan
= arctan

α
a
α

0

e −α t

sin at
a
dt = arctan
t
α

37

:4 ‫תרגיל‬
‫חשב את האינטגרל‬

0

cos at − cos bt
dt , a > 0 , b > 0
t
:‫פתרון‬
:5.2 ‫נשתמש במסקנה‬

‫משפט הדמיון‬

⇐ cos t →

p
1
ω = p
⇐ cos ωt →
2
ω p
p2 + ω 2
  +1
ω 
f (t ) = cos at − cos bt →
= (b 2 − a 2 )

(p

p
p

=
2
2
2
2
p +a
p +b

p

2

+a

2

)( p

2

38

+b

2

)

= F ( p)

p
p2 + 1

cos at − cos bt
dt ‫ אינטגרל‬.1
0
t
∞ cos at − cos bt

f (t )dt
(b 2 − a 2 ) pdp
=∫
dt = ∫
= .‫ב‬
2
2
2
2
0
0
t
t
p
+
a
p
+
b
(
)(
)

⇐ ‫∫ מתכנס לפי עקרון דריכלה‬

0

=∫

0



p
p
1 ∞
p2 + a2
− 2
dp = ∫ d ln 2
=
 2
2
2 
2

0
p
+
a
p
+
b
2
p
+
b
) (
)
(
2 ∞

1 p +a
= ln 2
2 p + b2
2

0

1 b2
b
= ln 2 = ln
2 a
a

:5 ‫תרגיל‬
‫ מצא את התמונה עבור‬.

ϕ (t ) = ∫

t

0

f (t ) → F ( p ) -‫מקור ו‬

f (t )
t

‫יהי‬

f ( s)
ds
s

shξ
∫0 ξ dξ
t

.

‫ מצא את התמונה עבור‬,‫בפרט‬
:‫פתרון‬

‫מקור‬

ϕ (t ) = ∫

t

0

39

f ( s)
ds ⇐
s

‫מקור‬

f (t )
-‫כיוון ש‬
t


p

F ( s )ds ←

‫אינטגרביליות התמונה‬

f (t )
t

:‫כעת לפי הכלל של אינטגרביליות המקור נקבל‬

t

0

f (s)
1 ∞
ds → ∫ F ( s )ds
s
p p
,‫בהמשך‬

1 
p − 1 
et − e − t
1 1
1 
→ 

 ⇒ sht =
⇒
1
2
2
p

1
p
+
1



e −t = e−t ⋅1 →
p + 1
et = et ⋅1 →

:‫לפי הנוסחא שהוכחנו נקבל‬

shξ
1 ∞ 1
1 
1 ∞  s −1
∫0 ξ dξ → 2 p ∫p  s − 1 − s + 1  ds = 2 p ∫p d  ln s + 1  =
t

1 s −1
1
p +1
=
ln
=
ln
2 p s +1 p 2 p p −1

40

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful