‫הוקלד ע"י ליאורה גירז'מן ורון גרשינסקי‬

‫הוכחת משפט ‪) 1.1‬הרצאה ‪:(7‬‬
‫)‪( 1‬‬

‫)‪f ∈ L1 ( R) ∩ C ( R‬‬

‫אזי‪:‬‬
‫∞‬

‫= ‪g ( x − t ) dt‬‬

‫∫‬

‫∞‪−‬‬

‫)‪C (R‬‬

‫∫‬

‫≤ ) ‪h( x‬‬

‫∞‪−‬‬
‫∞‬

‫∫‬

‫∞‪−‬‬

‫) ‪L1 ( R‬‬

‫∞‬

‫‪f (t ) g ( x − t ) dt ≤ f‬‬

‫= ‪g ( s ) (−1)ds‬‬
‫‪g‬‬

‫כיוון ש‬

‫)‪C ( R‬‬

‫)‪C (R‬‬

‫‪= [ x − t = s] = f‬‬

‫‪g ( s ) (−1)ds = f‬‬

‫∞‬

‫∫‬

‫∞‪−‬‬

‫⋅‬

‫)‪C ( R‬‬

‫‪= f‬‬

‫מכאן נובע‪ ,‬שהאינטגרל )‪ (1.1‬מתכנס בהחלט )ובנוסף‪,‬ז"א שהינו מתכנס‬
‫נקודתית( עבור ש ‪ ∀x ∈ R‬ומתקיים‬

‫∞<‬

‫)‪(1.4‬‬
‫)‪( 2‬‬

‫נראה כי‬

‫) ‪h( x‬‬

‫) ‪L1 ( R‬‬

‫‪⋅ g‬‬

‫)‪C (R‬‬

‫‪sup h( x) ≤ f‬‬
‫‪x∈R‬‬

‫רציפה ‪ . ∀x ∈ R‬יהי‬

‫‪ ε > 0‬ונבחר ‪N ( ε ) ? 1‬‬

‫כך שיתקיים‪:‬‬

‫)‪(1.5‬‬
‫)פה‬

‫)‪N = N(ε‬‬

‫כיוון שהפונקציה‬

‫)‪− ( N −1‬‬
‫∞ ‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ε‬‬
‫≤ ‪max  ∫ g ( ξ ) dξ , ∫ g ( ξ ) dξ ‬‬
‫∞‪−‬‬
‫‪ N −1‬‬
‫) ‪ 8 f C ( R‬‬

‫ואנו מניחים כמובן כי‬

‫)⋅( ‪g‬‬

‫רציפה‪ ,‬אז על‬

‫‪≠0‬‬

‫)‪C ( R‬‬

‫‪f‬‬

‫‪ ,‬אז ‪( h( x ) ≡ 0, ∀x ∈ R‬‬

‫]‪[ −( N + 1), N + 1‬‬

‫שווה )לפי משפט קנטור( ולכן לפי ה ‪ε > 0‬‬
‫שלכל ערכי ‪ s1 , s2‬מהחתך ]‪ [ −( N + 1), N + 1‬מתקיים‪:‬‬
‫הנתון נמצא‬

‫היא רציפה במידה‬

‫)‪δ ∈ (0,1 / 2‬‬

‫כך‬

.

s2 − s1 ≤ δ

‫ אם‬,

N ⋅ g ( s2 ) − g ( s1 ) ≤

‫( והצבת‬1.5) ‫כך שמתקיים‬

N = N(ε)
:‫ אזי‬.

h( x) − h( x0 ) =

f (t ) g ( x − t )dt −

−∞

=

(1.6)

‫ נבחר‬. R ‫נקודת חוד מ‬

x − x0 ≤ δ

‫ותהי‬

x0

‫תהי‬

x0 ∈ [ − N , N ]

f (t ) g ( x0 − t )dt =

−∞

f (t ) [ g ( x − t ) − g ( x0 − t ) ] dt ≤

−∞

f (t ) g ( x − t ) − g ( x0 − t ) dt =

−∞

 x0 − t := s ⇒ −t = s − x0 ⇒ 
g ( x − t ) − g ( x0 − t ) dt = 


 x − t = s + x − x0

= f

ε
4 f C (R)

C (R)

−∞

∞

f C ( R )  ∫ g ( s + ( x − x0 )) − g ( s ) (−1)ds  =
 −∞

f

C (R)

g ( s + ( x − x0 )) − g ( s ) ds ≤

−∞
−N

f

C (R)

−∞

g ( s + ( x − x0 )) − g ( s ) ds + ∫ g ( s + ( x − x0 )) − g ( s ) ds
N

N

+ ∫ g ( s + ( x − x0 )) − g ( s) ds =
−N

= f

C (R)

{ I1 + I 2 + I3 }

(1.7)

‫נעריך את גודל ‪I k , k = 1..3‬‬

‫ב )‪ .(1.7‬האינטגרלים‬

‫‪I1 , I 2‬‬

‫מוערכים בצורה‬

‫דומה‪ .‬למשל‪:‬‬
‫∞‬

‫∞‬

‫∞‬

‫‪N‬‬

‫‪N‬‬

‫‪N‬‬

‫= ‪I 2 = ∫ g ( s + ( x − x0 )) − g ( s ) ds ≤ ∫ g ( s + ( x − x0 )) ds + ∫ g ( s ) ds‬‬
‫≤ ‪g ( s ) ds‬‬

‫∞‬

‫∞‬

‫‪N −1‬‬

‫‪N‬‬

‫∫‬

‫‪g (t ) dt + ∫ g ( s ) ds ≤ 2‬‬

‫∞‬

‫∫‬

‫= ] ‪= [ s + x − x0 = t‬‬

‫) ‪N − ( x − x0‬‬

‫‪ε‬‬
‫⇒‬
‫)‪4 f C (R‬‬
‫‪ε ε ε‬‬
‫= ‪+‬‬
‫)‪(1.8‬‬
‫‪4 4 2‬‬

‫≤ ) ‪( I1 + I 2‬‬
‫)‪C (R‬‬

‫כעת נעריך את ‪ . I 3‬בעזרת )‪ )1.6‬נקבל‪:‬‬
‫‪N‬‬

‫≤ ‪g ( s + ( x − x0 )) − g ( s ) ds‬‬

‫∫‬

‫= ‪I3‬‬

‫‪−N‬‬

‫‪ s2 := s + ( x − x0 ) s2 − s = x − x0 ≤ δ ‬‬
‫‪ε‬‬
‫⇒‬
‫≤‬
‫‪2‬‬
‫‪N‬‬
‫≤‬
‫‪‬‬
‫‪ s := s‬‬
‫‪4‬‬
‫‪f‬‬
‫)‪⇒ see(1.6‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫)‪C (R‬‬
‫‪ε‬‬
‫‪ε‬‬
‫≤‬
‫≤ ‪⇒ f C ( R ) I3‬‬
‫)‪(1.9‬‬
‫)‪2 f C ( R‬‬
‫‪2‬‬
‫מ)‪ (1.8‬ו)‪ (1.9‬נובע‪ ,‬שעבור הנקודה הנתונה‬

‫‪h( x) − h( x0 ) ≤ ε‬‬

‫לכל‬

‫‪x‬‬

‫כך ש‬

‫‪ x0‬ו ‪> 0‬‬

‫‪⇐ x − x0 ≤ δ‬‬

‫‪ , ε‬מצאנו‬
‫הפונקציה‬

‫ב ‪ . x ∈ R‬נראה כעת ש ) ‪ . h( x) ∈ L1 ( R‬יהיו ‪ m ≥ 1‬ו ‪n ≥ 1‬‬

‫‪δ >0‬‬
‫) ‪ h( x‬רציפה‬

‫כך ש‬

‫ערכים כלשהם‪,‬‬

‫≤‬
‫‪f‬‬

h( x ) ≤

n

f (t ) g ( x − t ) dt =

−∞
n

=

f (t ) g ( x − t ) dt +

−n

f (t ) g ( x − t ) dt

t ≥n

f (t ) g ( x − t ) dt + ϕ n ( x), x ∈ R (1.10)

−n

:‫כאשר‬

ϕn ( x) =

f (t ) g ( x − t ) dt (1.11)

t ≥n

(1.10)‫מ‬

m
n

∫− m h( x) dx ≤−∫m −∫n f (t ) g ( x − t ) dt dx + −∫m ϕn ( x)dx (1.12)
m

m

:‫דרוש מאתנו‬
:‫לבדוק שמתקיים‬

(a)

n
 n m

f
(
t
)
g
(
x

t
)
dt
=
f
(
t
)
g
(
x

t
)
dx
 ∫∫
dt (1.13)
∫− m −∫n
 − n − m

m

‫להראות ש‬
m

m

−m

−m

(b)

lim ∫ ϕ n ( x)dx = ∫ lim ϕn ( x)dx (1.14)
n →∞

F ( x , t ) = f (t ) g ( x − t )

‫הפונקציה‬

n →∞

x ∈ [−m, m], t ∈ [−n, n]

‫עבור‬

(a)

:‫ ובנוסף‬,‫מוגדרת‬

‫)‪ ( a.1‬אינטגרבילית לפי‬

‫‪ x‬ב ]‪[− m, m‬‬

‫עבור כל קבוע ]‪ , t ∈ [ − n, n‬כיוון ש‬

‫) ‪f , g ∈ L1 ( R ) ∩ C ( R‬‬
‫)‪ ( a.2‬אינטגרבילית לפי‬

‫‪ t‬ב ] ‪[ − n, n‬‬

‫עבור כל קבוע ]‪ , x ∈ [ − m, m‬כיוון ש‬

‫) ‪f , g ∈ L1 ( R ) ∩ C ( R‬‬
‫)‪< ∞, ∀x ∈ [− m, m], ∀t ∈ [−n, n] (a.3‬‬

‫)‪C(R‬‬

‫‪⋅ g‬‬

‫‪F ( x, t ) ≤ f‬‬

‫)‪C (R‬‬

‫כלומר לפי משפט ארצלה )הרצאה ‪ ,1‬משפט ‪ ,(4.1‬מתקיים השוויון‪:‬‬

‫‪n‬‬
‫‪ n m‬‬
‫‪‬‬
‫‪F‬‬
‫(‬
‫‪x‬‬
‫‪,‬‬
‫‪t‬‬
‫)‬
‫‪dt‬‬
‫=‬
‫‪F‬‬
‫(‬
‫‪x‬‬
‫‪,‬‬
‫‪t‬‬
‫)‬
‫‪dx‬‬
‫∫‪ ∫‬‬
‫)‪dt ⇒ (1.13‬‬
‫‪∫− m −∫n‬‬
‫‪ − n − m‬‬
‫‪‬‬
‫‪m‬‬

‫)‪(b‬‬

‫נשים לב‪ ,‬שמתקיימת הטענה‪:‬‬

‫)‪(b.1‬‬

‫כל הפונקציות‬

‫)‪ϕn ( x‬‬

‫)ראה )‪:( (1.11‬‬

‫‪f (t ) g ( x − t ) dt , x ∈ R‬‬

‫∫‬

‫= )‪ϕn ( x‬‬

‫‪t ≥n‬‬

‫אינטגרביליות לפי המובן של רימן ב ]‪) [− m, m‬כיוון ש )‪ϕn ( x‬‬
‫זאת כמו במקרה של ) ‪ h( x‬בקטע סופי ]‪([ − m, m‬‬

‫)‪ (b.2‬הסדרה ‪{ ϕn ( x)} n=1‬‬
‫∞‬

‫עבור‬

‫∞→‪n‬‬

‫בעלת הפונקציה‬

‫רציפות )מראים‬

‫‪ϕ ( x) ≡ 0‬‬

‫כגבול‪,‬‬

‫] ‪; x ∈ [ − m, m‬‬
‫∞→ ‪n‬‬

‫‪f (t ) dt → 0‬‬

‫∫‬

‫‪t ≥n‬‬

‫)‪ (b.3‬הפונקציה‬
‫)טריוויאלי(‬

‫)‪C (R‬‬

‫‪f (t ) g ( x − t ) dt ≤ g‬‬

‫∫‬

‫≤ )‪0 ≤ ϕn ( x‬‬

‫‪t ≥n‬‬

‫‪ ϕ ( x) ≡ 0‬אינטגרבילית לפי המובן של רימן ב ]‪[− m, m‬‬

x ∈ [ − m, m ] , F ( x )

:‫ כך ש‬,

‫( קיימת פונקציה אינטגרבילית לפי רימן‬b.4)

0 ≤ ϕ n ( x) ≤ F ( x), x ∈ [−m, m], n ≥ 1
:‫הביטוי האחרון יהיה אחרון אם ניקח‬

F ( x) = g

ϕn ( x) ≤ g

C ( R)

C ( R)

f

L1 ( R )

f (t ) dt ≤ g

t ≥n

, x ∈ [ − m, m]

C ( R)

f

L1 ( R )

:‫ואכן‬

(3.4 ‫ משפט‬,1 ‫ מתקיימים כל התנאים של משפט ארצלה )הרצאה‬,‫אם כך‬
:‫ולכן‬
m

lim ∫ ϕ n ( x)dx =
n →∞

−m

m

m

∫ lim ϕ ( x)dx = ∫ 0dx

−m

n →∞

n

(1.15)

−m

:‫( נקבל‬1.15) ‫( ו‬1.13) (1.12)‫מ‬
m
 m  n


  ∫ f (t ) g ( x − t )dt dx + ∫ ϕ n ( x )dx  =
∫− m h( x) dx ≤ mlim
→∞ ∫
− m − n

−m

n
m
m

= lim ∫  ∫ f (t ) g ( x − t ) dx dt + lim ∫ ϕ n ( x )dx =
m →∞
n →∞
−n −m
−m

1 44
2 4 43
m

=0

n

= lim ∫
n →∞

−n

m

f (t )  ∫ g ( x − t )dx dt
−m

‫ לפי הגדרת האינטגרל הלא מסוים‬,‫כעת‬

‫‪m‬‬
‫‪‬‬
‫≤ ‪f (t )  ∫ g ( x − t )dx dt‬‬
‫‪− m‬‬
‫‪‬‬
‫∞‪‬‬
‫‪‬‬
‫= ] ‪f (t )  ∫ g ( x − t )dx dt = [ x − t := s‬‬
‫∞‪ −‬‬
‫‪‬‬
‫∞‬
‫∞‬
‫∞‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪f (t )  ∫ g ( s )ds dt = ∫ f (t ) dt ⋅ ∫ g ( s ) ds‬‬
‫∞‪−‬‬
‫∞‪−‬‬
‫∞‪ −‬‬
‫‪‬‬

‫∞‬

‫∫‬

‫=‬

‫∞‪−‬‬
‫∞‬

‫∫‬

‫≤‬

‫∞‪−‬‬
‫∞‬

‫∫‬

‫=‬

‫∞‪−‬‬
‫‪m‬‬

‫‪, ∀m ≥ 1‬‬

‫) ‪L1 ( R‬‬

‫‪g‬‬

‫‪h( x) dx ≤ f‬‬

‫) ‪L1 ( R‬‬

‫‪−m‬‬

‫‪m‬‬
‫) ‪L1 ( R‬‬

‫‪g‬‬

‫) ‪L1 ( R‬‬

‫‪h( x) dx ≤ f‬‬

‫‪−m‬‬

‫מכאן מסיקים ש )‪( ⋅) ∈ L1 ( R‬‬
‫)‪( 3‬‬

‫∫‬

‫∫‬

‫⇒‬

‫‪h( x) dx = lim‬‬

‫∞→ ‪m‬‬

‫∞‬

‫∫‬

‫⇒‬

‫∞‪−‬‬

‫‪ . h‬מש"ל‪.‬‬

‫בהמשך נוכיח את הנוסחא )‪.(1.3‬‬

‫בהתמרות הבאות אנחנו נעשה שינוי סדר האינטגרציה ונעבור לגבול תחת‬
‫האינטגרל‪ .‬פעולות אלה ניתן לבסס על משפטי ארצלה באותו אופן שנעשה‬
‫לעיל‪ ,‬ב)(‪ .2‬ולכן את ההוכחה נשאיר לקורא בתור תרגיל‪.‬‬

‫= ‪dx‬‬

‫‪iσ x‬‬

‫∞‬

‫‪∫ h ( x )e‬‬

‫∞‪−‬‬

‫כעת נעבור לפס אינטגרציה ] ‪[− N , N‬‬

‫‪1‬‬
‫= ) ‪h$(σ‬‬
‫‪2π‬‬

‫כדי לבסס את שינוי אינטגרציה‪.‬‬




iσ x
∫− N e −∞∫ f (t )h( x − t )dt dx =

 N iσ x

1
= lim
∫ f (t ) −∫N e h( x − t )dx  dt =
N →∞
2π −∞

N


1
iσ x
=
e h( x − t )dx  dt =
∫ f (t )  Nlim
→∞ ∫
2π −∞
−N


 ∞ iσ x

1
=
∫ f (t ) −∞∫ e h( x − t )dx  dt =
2π −∞




1
iσ ( x −t )
iσ x
=
∫ f (t )e −∞∫ e h( x − t )d ( x − t )  dt =
2π −∞




1
iσ t
iσ s
= x − t := s =
∫ f (t )e −∞∫ e h(s)ds  dt =
2π −∞

 1 ∞



1
iσ t
iσ s
=
f (t )e dt  2π 
e h( s ) ds  =


2
π
2
π
−∞
−∞




= 2π µf (σ ) ⋅ gµ (σ )

1
= lim
N →∞

N

.‫מש"ל‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful