‫הכנה למבחן בפיזיקה‬

‫תאריך המבחן‪21/12/2005 :‬‬
‫•שבירת אור – הגדרת מונחי בסיס‬
‫להלן המונחים הבסיסיים שילוו את נושא שבירת האור‪.‬‬
‫‪o‬אנך – ישר המאונך לקו הגבול בין שני תווכים‪.‬‬
‫‪o‬קרן פוגעת – הקרן היוצאת ממקור אור ומתקדמת‪.‬‬
‫‪o‬קרן מוחזרת – הקרן החוזרת מפגיעה בקו הגבול בין שני תווכים‪.‬‬
‫‪o‬קרן נשברת – הקרן שממשיכה לאחר פגיעה בקו הגבול בין שני תווכים‪.‬‬
‫‪o‬זווית פגיעה – הזווית בין הקרן הפוגעת לאנך‪.‬‬
‫‪o‬זווית החזרה – הזווית בין הקרן המוחזרת לאנך‪.‬‬
‫‪o‬זווית שבירה – הזווית בין הקרן הנשברת לאנך‪.‬‬

‫•שבירת אור – חוקי בסיס‬
‫כמה חוקי בסיס המלווים את כל נושא שבירת האור‪ ,‬שיש לדעת‪.‬‬
‫•הקרן הנשברת תופיע תמיד בצד הנגדי‬
‫לקרן הפוגעת על האנך‪ .‬לא ייתכן מצב בו‬
‫הקרן הנשברת תופיע באותו הצד על האנך‬
‫ממנו מגיעה קרן הפוגעת‪.‬‬

‫•חלק מהקרן הפוגעת מוחזרת באותה זווית‬
‫הפגיעה‪ .‬זוהי הקרן הנשברת‪.‬‬

‫•כאשר זווית הפגיעה הינה ‪ 0‬אין שבירה‪.‬‬

‫•מהלך האור הוא הפיך – אם‬

‫גורר ‪, β‬‬

‫גורר‬

‫‪.‬‬

‫•שבירת אור – חוק סנל‬
‫ע"פ חוק סנל‪ ,‬סינוס כפול מקדם השבירה של‬
‫החומר הראשון שווה לסינוס כפול מקדם השבירה‬
‫של החומר השני‪.‬‬

‫‪n1 × sinα = n2 × sinβ‬‬

‫במסגרת נושא השבירה וחוק סנל‪ ,‬קיימות מספר תופעות המתייחסות לנושא‪:‬‬
‫•זווית גבול‪ :‬הזווית המקסימלית ביותר שיכולה‬
‫להתקיים בתווך הצפוף יותר‪ .‬בת זוגה (מהצד‬
‫השני של קו הגבול) שווה ‪. 90‬‬
‫כאשר ננסה לשגר קרן אור מהתווך הצפוף יותר‬
‫אל הצפוף פחות בזווית הגדולה מזווית הגבול‬
‫נקבל תופעה הנקראת החזרה גמורה‪.‬‬
‫•החזרה גמורה‪ :‬תופעה המאפיינת שליחת קרן בזווית הגדולה‬
‫יותר מזווית הגבול דרך החומר הצפוף יותר‪ .‬בתופעה זו‪ ,‬כל‬
‫הקרן שנשלחה מוחזרת בתור הקרן המוחזרת‪ ,‬ולא מתקיימת‬
‫שבירה‪.‬‬
‫התנאים להחזרה גמורה‪:‬‬
‫‪ )1‬הקרן באה מהחומר הצפוף יותר לצפוף פחות‪.‬‬
‫‪ )2‬זווית הפגיעה גדולה מזווית הגבול‪.‬‬
‫חישובים הקשורים לנושא‪:‬‬
‫•חישוב ע"פ משולש ‪ – CVN‬ניתן לחשב את מהירות‬
‫האור בחומר ע"י שימוש במקדם השבירה או חישוב‬
‫מקדם השבירה ע"י שימוש במהירות האור בחומר ע"י‬
‫הצבה בתרגיל חילוק ע"פ המשולש הזה‪.‬‬

‫מהירות‬
‫האור‬
‫בוואקום‬

‫‪C‬‬
‫‪N‬‬

‫‪V‬‬

‫מקדם‬
‫השבירה‬

‫•חישוב מקדמי השבירה – ניתן לחשב את מקדמי השבירה‬
‫ע"י שימוש בזוויות הפגיעה והשבירה הנתונות והצבתן‬
‫בנוסחה הבאה‪ .‬שימו לב‪α > β :‬‬
‫•חישוב זווית הגבול – ניתן לחשב את זווית הגבול‬
‫ע"י חילוק מקדם השבירה הקטן בגדול‪.‬‬
‫להלן מספר מקדמי שבירה של חומרים נפוצים‪:‬‬
‫חומר‬
‫אוויר (=ריק)‬
‫מים‬
‫זכוכית‬
‫שמן‬
‫יהלום‬

‫מקדם שבירה‬
‫‪1.0‬‬
‫‪1.33‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪2.42‬‬

‫‪sinθα‬‬
‫‪sinθβ‬‬
‫‪n1‬‬
‫‪n2‬‬

‫‪= sinθC‬‬

‫מהירות‬
‫האור‬
‫בחומר‬

‫‪= n2‬‬

‫•נספח‪ :‬מראות מישוריות‬
‫מהלך האור כקו ישר וחסימתו‬
‫כאשר נקרין ממקור אור נקודתי אור‪ ,‬אשר אזור מסוים מקרניו יחסמו ע"י עצם כלשהו‪ ,‬יווצר איזור של‬
‫צל מלא ואיזור של אור‪.‬‬
‫שיטה לסימון איזורי החושך והאור ממקור אור נקודתי‪:‬‬
‫א) נסמן את מקור האור הנקודתי בתור נקודה ואת הגוף החוסם בתור קו דו‪-‬ממדי‪.‬‬
‫ב) נסמן איזור מסוים (נניח‪ ,‬קיר) הנמצא אחרי הגוף החוסם בתור קו דו‪-‬ממדי‪.‬‬
‫ג) נמתח שני קווים ממקור האור‪ ,‬אשר כל קו ישיק לקצה אחד של הגוף החוסם (משמע‪ ,‬יגע בנקודת‬
‫קצה של הגוף)‪.‬‬
‫ד) נמשיך את הקווים עד לאיזור המסומן לאחר הגוף החוסם‪ .‬האיזור הנמצא בין שתי נקודות החיתוך‬
‫עם הקו הוא איזור הצל המלא‪ ,‬והאיזור שמתחיל בנקודות הוא איזור האור המלא‪.‬‬
‫אור‬

‫צל מלא‬

‫אור‬
‫שיטה לסימון איזורי החושך והאור ממקור אור נרחב‪:‬‬
‫א) נסמן את מקור האור הנקודתי בתור נקודה ואת הגוף החוסם בתור קו דו‪-‬ממדי‪.‬‬
‫ב) נסמן איזור מסוים (נניח‪ ,‬קיר) הנמצא אחרי הגוף החוסם בתור קו דו‪-‬ממדי‪.‬‬
‫ג) נמתח שני קווים ממקור האור‪ ,‬אשר כל קו ישיק לקצה אחד של הגוף החוסם (משמע‪ ,‬יגע בנקודת‬
‫קצה של הגוף)‪.‬‬
‫ד) נמשיך את הקווים עד לאיזור המסומן לאחר הגוף החוסם‪ .‬האיזור הנמצא בין שתי נקודות החיתוך‬
‫עם הקו הוא איזור הצל המלא‪ ,‬והאיזור שמתחיל בנקודות הוא איזור האור המלא‪.‬‬
‫אור‬

‫צל חלקי‬

‫צל מלא‬

‫צל חלקי‬

‫אור‬

‫היווצרות דמויות במראה מישורית‬
‫כאשר נתבונן במראה מישורית נראה תמונה "רחוקה" יותר מכפי שהיא באמת‪ .‬זאת מכיוון שהאור עובר‬
‫את כל המרחק מעצם מסוים (או מהגוף שלנו) וחוזר את כל אותו המרחק בחזרה עד לעינינו‪ .‬כיוון‬
‫שהמרחק גדול יותר‪ ,‬העצם יראה רחוק יותר‪.‬‬
‫הגדרת דמות‪ :‬נקודת מפגש של המשך הקרניים המוחזרות‪.‬‬
‫שיטה לסימון המיקום של דמות מדומה במראה מישורית‪:‬‬
‫א) נסמן את מקום הדמות כנקודה ואת המראה המישורית כקו דו‪-‬ממדי‪.‬‬
‫ב) נמתח אנך מהדמות אל המראה‪ ,‬ונמשיך את האנך למרחק השווה למרחק בין העצם למראה (אורך‬
‫האנך הכולל יהיה פי ‪ 2‬מהמרחק בין העצם למראה)‪.‬‬
‫ג) בקצה השני של האנך תהיה הדמות המדומה‪ .‬כדי להדגיש את החזרה נשרטט מנקודת הדמות‬
‫המדומה קרן ישרה עד העין האנושית‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful