‫מים אחרונים ברכות נג‬

‫בס"ד‬

‫מים אחרונים‬
‫משנה מסכת עירובין פרק א‬
‫ארבעה דברים פטרו במחנה מביאין עצים מכל מקום ופטורים מרחיצת ידים ומדמאי ומלערב‬
‫תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יז עמוד ב‬
‫ופטורין מרחיצת ידים‪ .‬אמר אביי‪ :‬לא שנו אלא מים ראשונים אבל מים אחרונים חובה‪ .‬אמר רב חייא בר אשי‪ :‬מפני מה‬
‫אמרו מים אחרונים חובה מפני שמלח סדומית יש‪ ,‬שמסמא את העינים‪ .‬אמר אביי‪ :‬ומשתכחא כקורטא בכורא אמר ליה‬
‫רב אחא בריה דרבא לרב אשי‪ :‬כייל מילחא מאי? אמר ליה‪] :‬הא[ לא מיבעיא‬
‫רש"י מסכת עירובין דף יז עמוד ב‬
‫שמלח סדומית יש כו' ‪ -‬ואמור רבנן )ברכות מ‪ :(.‬אחר כל אכילתך אכול מלח‪ ,‬ומשום מלח שטבל בו אצבעו תיקנו מים‬
‫אחרונים‪.‬‬
‫תוספות מסכת עירובין דף יז עמוד ב‬
‫מים אחרונים חובה ‪ -‬עכשיו לא נהגו במים אחרונים דאין מלח סדומית מצוי בינינו אי נמי לפי שאין אנו רגילים לטבל‬
‫אצבעותינו במלח אחר אכילה‪.‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת חולין דף קה עמוד א‬
‫אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיין‪ :‬מים ראשונים ‪ -‬מצוה‪ ,‬ואחרונים ‪ -‬חובה‪ .‬מיתיבי‪ :‬מים ראשונים ואחרונים ‪-‬‬
‫חובה‪ ,‬אמצעיים ‪ -‬רשות! מצוה לגבי רשות ‪ -‬חובה קרי לה‪ .‬גופא‪ :‬מים ראשונים ואחרונים ‪ -‬חובה‪ ,‬אמצעיים ‪ -‬רשות‪,‬‬
‫ראשונים ‪ -‬נוטלין בין בכלי בין על גבי קרקע‪ ,‬אחרונים ‪ -‬אין נוטלין אלא בכלי‪ ,‬ואמרי לה‪ :‬אין נוטלין על גבי קרקע‪ ,‬מאי בינייהו?‬
‫איכא בינייהו ‪ -‬קינסא‪ ,‬מים ראשונים ‪ -‬נוטלין בין בחמין בין בצונן‪ ,‬אחרונים ‪ -‬אין נוטלין אלא בצונן‪ ,‬מפני שחמין מפעפעין את‬
‫הידים ואין מעבירין את הזוהמא‪ .‬מים ראשונים נוטלין בין בחמין בין בצונן‪ .‬אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי ינאי‪ :‬לא שנו אלא‬
‫שאין היד סולדת בהן‪ ,‬אבל היד סולדת בהן ‪ -‬אין נוטלין בהן; ואיכא דמתני לה אסיפא‪ ,‬אחרונים אין נוטלין אלא בצונן‪ ,‬אבל‬
‫בחמין ‪ -‬לא‪ ,‬אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי ינאי‪ :‬לא שנו אלא שהיד סולדת בהן‪ ,‬אבל אין היד סולדת בהן ‪ -‬נוטלין‪ ,‬מכלל‬
‫דראשונים ‪ -‬אף על פי שהיד סולדת בהן מותר‪ .‬אמצעיים רשות‪ ,‬אמר רב נחמן‪ :‬לא שנו אלא בין תבשיל לתבשיל‪ ,‬אבל בין‬
‫תבשיל לגבינה ‪ -‬חובה‪ .‬אמר רב יהודה בריה דרבי חייא‪ :‬מפני מה אמרו מים אחרונים חובה ‪ -‬שמלח סדומית יש‪,‬‬
‫שמסמא את העינים‪ .‬אמר אביי‪ :‬ומשתכח כי קורטא בכורא‪ .‬אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי‪ :‬כל מלחא מאי?‬
‫אמר ליה‪ :‬לא מבעיא‪ .‬אמר אביי‪ :‬מריש הוה אמינא האי דלא משו מיא בתראי על ארעא ‪ -‬משום זוהמא‪ ,‬אמר לי מר‪:‬‬
‫משום דשריא רוח רעה עלייהו‪.‬‬
‫תוספות מסכת חולין דף קה עמוד א‬
‫מים ראשונים מצוה ואחרונים חובה כו' ‪ -‬בברכות בסוף פרק אלו דברים )דף נג‪ :‬ושם( דריש תרווייהו מקרא‬
‫מוהתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים ואסמכתא בעלמא הוא דהא טעמא דמים אחרונים הוי‬
‫משום מלח סדומית כדאמר בסמוך ואנו לפי שאין מלח סדומית מצוי בינינו לא נהגו במים אחרונים והכי נמי כי דריש התם‬
‫כי קדוש זה שמן שהיו סכין את ידיהן להעביר את הזוהמא הוי אסמכתא דלא מצינו בשום מקום שיהא שמן לא חובה ולא‬
‫מצוה והא דאמר התם כשם שהמזוהם פסול לעבודה כך ידים מזוהמות פסולין לברכה היינו להם שהיה הדבר עליהם‬
‫חובה ליטול אחר סעודה לפיכך נחשבות כמזוהמות וצריך להקדים וליטול קודם ברכה וא"ת למאי נפקא מינה הא‬
‫דראשונים מצוה ואחרונים חובה מה לי מצוה מה לי חובה הא תרווייהו חובה כדקתני בברייתא ולא רשות ואומר רבינו תם‬
‫דנפקא מינה לענין מלחמת הרשות דתנן בפ"ק דעירובין )דף יז‪ (.‬דפטורין מרחיצת ידים וקאמר רב חייא בגמ' לא שנו אלא‬
‫מים ראשונים אבל אחרונים לא דאמר רב יהודה בריה דרב חייא מפני מה אמרו מים אחרונים חובה מפני שמלח סדומית כו'‬
‫ובהלכות גדולות פירש דראשונים שהם מצוה משום סרך תרומה טעונין ברכה אבל אחרונים שהם לצורך אדם משום‬
‫מלח סדומית אין טעונין ברכה ומכאן כתב רבינו יהודה בפרק במה מדליקין בתוספ' שאין לברך על קריאת שמע שלפני‬
‫מטתו אשר קדשנו במצותיו וצונו לקרות שמע ואם תאמר אמצעיים כגון בין גבינה לבשר שהן לצורך מצוה יהיו טעונין‬
‫ברכה וי"ל דאין זה כי אם הכשר אכילה כמו ניקור חלב ומליחת בשר‪.‬‬
‫תוספות מסכת חולין דף קה עמוד ב‬
‫לא שנו אלא בין תבשיל לתבשיל ‪ -‬אומר רבינו שמואל דמיירי בשניהם של בשר או שניהם של גבינה אבל בין תבשיל‬
‫של בשר לגבינה שלפניו חובה אבל לגבינה של אחריו לא קאמר דאפילו בנטילת ידים אסור לאכול עד סעודה אחרת‬
‫כדאמר לעיל אכל בשר אסור לאכול גבינה ואין נראה לר"ת דבין תבשיל לגבינה משמע תבשיל תחלה כדאמר לעיל כמה‬
‫ישהה בין בשר לגבינה ולא כלום ופריך והא אמר רב חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה אלא כמה ישהה בין גבינה לבשר כו'‬
‫ועוד בין תבשיל לתבשיל בשניהם של בשר או של גבינה למה יש לו ליטול כלל ומפרש ר"ת דבין תבשיל לתבשיל היינו‬
‫בין תבשיל דבשר לתבשיל של גבינה דכיון דאין הבשר והגבינה בעין וליכא אלא טעם לא החמירו שיהא חובה ליטול ידיו‬
‫בינתיים ואינו אלא רשות אבל בין תבשיל דבשר לגבינה שהגבינה בעין חובה ויתכן פירוש זה אף לדברי האוסרין לאכול‬
‫גבינה אחר בשר באותה סעודה אפי' בנטילה וקינוח‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫‪www.swdaf.com‬‬

‫מים אחרונים ברכות נג‬

‫בס"ד‬
‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נג עמוד ב‬
‫רבי זוהמאי אומר‪ :‬כשם שמזוהם פסול לעבודה ‪ -‬כך ידים מזוהמות פסולות לברכה‪ .‬אמר רב נחמן בר יצחק‪ :‬אנא לא‬
‫זילאי ולא זיואי ולא זוהמאי ידענא‪ ,‬אלא מתניתא ידענא; דאמר רב יהודה אמר רב‪ ,‬ואמרי לה במתניתא תנא‪+ :‬ויקרא כ'‪+‬‬
‫והתקדשתם ‪ -‬אלו מים ראשונים‪ ,‬והייתם קדשים ‪ -‬אלו מים אחרונים‪ ,‬כי קדוש ‪ -‬זה שמן‪ ,‬אני ה' אלהיכם ‪ -‬זו ברכה‪.‬‬
‫תוספות מסכת ברכות דף נג עמוד ב‬

‫והייתם קדושים אלו מים אחרונים ‪ -‬דוקא להם שהיו רגילין ליטול ידיהם אחר הסעודה מפני מלח סדומית אבל אנו‬
‫שאין מלח סדומית מצוי בינינו ואין אנו רגילין ליטול אחר הסעודה אין הנטילה מעכבת עלינו לברך ומיהו אנשים מעונגים‬
‫הרגילין ליטול ידיהן אחר הסעודה ודאי להם מעכבת הנטילה לברך ברכת המזון וצריכים ליטול את ידיהם קודם בהמ"ז‪.‬‬
‫ספר הלכות גדולות סימן א ‪ -‬הלכות ברכות פרק שישי עמוד עה‬
‫א"ר אידי בר אבין אמר ר' יצחק בר אשיין )חולין קה‪ (.‬מים ראשונים מצוה וטעונין ברכה‪ ,‬אחרונים חובה ואין טעונין ברכה‪.‬‬
‫סדר רב עמרם גאון )הרפנס( סדר פסח‬
‫אבל מים אחרונים של אחר הסעודה לא יברך‪ ,‬ואם ברך‪ ,‬מוציא שם שמים לבטלה‪ .‬דקא אמרינן מים ראשונים מצוה‬
‫וטעונין ברכה‪ .‬ואחרונים חובה ואין טעונין ברכה‪ ,‬מפני שחובה הוא שלא יסתכן‪ ,‬ולאו חובת מצוה הן‪ .‬דקא אמרינן מפני‬
‫מה אמרו מים אחרונים חובה‪ ,‬מלח סדומית יש ומסמא את העינים‪ .‬וכמה‪ ,‬אמר אביי משתכחא כקורטא בי כורא‪ .‬לפיכך נוטל‬
‫ידיו ואין צריך לברך‪ ,‬כמו שכתבנו למעלה‪ ,‬בין של שחרית ובין של סעודה‪.‬‬
‫תשובות רב נטרונאי גאון ‪ -‬ברודי )אופק( או"ח סימן נד‬
‫רב נטרונאי‪ .‬וששאלתם מים אחרונים צריכין מסובין כולן ליטול ידיהם ואחר כך מברך ברכת המזון‪ ,‬או שיטול ידיו‬
‫המזומן לברכה‪ ,‬ולאחר שיעמד)נ(ו יטול כל אחד ואחד בביתו‪ ,‬מפני הטורח‪.‬‬
‫כך למדנו‪ :‬שמנהג לסלק שולחן וליטול ידיהם כולן ולברך‪ ,‬דקא אמרינן )ברכות מו ע"ב( אמר ליה ריש גלותא לרב ששת אף‬
‫על גב דאתו רבנן‪ ,‬בצרכי סעודה פרסאי פק}י{עין טפי וכו'‪ ,‬וקאמרינן עלה‪ :‬אמר רב חייא בר אשי אמר רב כל הנוטל ידיו תחלה‬
‫באחרונה הוא מזומן לברכה‪ ,‬ומדקאמר תחלה אלמא כולהון מתבעי להון ליטול ידיהם‪ .‬מיהא אי ניחא להון לברך ואחר כך‬
‫ליטול ידיהם הרשות בידן‪ ,‬ואימתי‪ ,‬בזמן שלא אכלו דבר )שאינו( מזוהם‪ ,‬אבל אכלו דבר מזוהם‪ ,‬קיימא לן )שם נג סע"ב(‬
‫ידים מזוהמות פסולות לברכה‪.‬‬
‫ואלו הן דברים מזוהמין שפסול אדם לברך עד שיטול‪ ,‬אמרו חכמים‪ :‬כל שהיה קרב על גבי המזבח לקרבן אינו פוסל‪ ,‬וכל‬
‫בהמה ועוף שאין קרבין לגבי }ה{מזבח‪ ,‬וחיה ודגים כולם‪ ,‬פסולין עד שיטול ידיו‪ .‬וכשהן פסולין לברך‪ ,‬אין פסולין אלא‬
‫כשמברכין על כוס של ברכה‪ ,‬אבל אם אין מברכין על הכוס אין פסולין‪} ,‬ו{אף כשמברכין על היין נמי אין פסול אלא אותו‬
‫)למ( שמזומן לברכה בלבד‪ ,‬שצריך ליטול בידו כוס‪ .‬והא דאמר רב יהודה אמר רב )שם( במתניתא תאנא והתקדשתם‬
‫והייתם קדושים‪ ,‬והא דאמר רב חייא בר אשי אמר רב )שם מב ע"א( שלש תכיפות הן‪ :‬תכף לנטילת ידים ברכה‪ ,‬אלמא‬
‫תחלה נטילת ידים ואחר כך ברכה ‪ -‬כולן למברך‪ ,‬ועיקר כשמברך על הכוס‪ ,‬מאי טעמא‪ ,‬דלא קאמרינן "אדם‬
‫מזוהם)ות("אלא "ידים מזוהמות"‪ ,‬מפני שצריך ליטול כוס בידו‪.‬‬
‫)תשובות הגאונים ‪ -‬מוסאפיה )ליק( סי' מז‪ ,‬תשובות הגאונים החדשות ‪ -‬עמנואל )אופק( סי' קה(‬

‫רמב"ם הלכות ברכות פרק ו‬
‫הלכה ב‬
‫כל הנוטל ידיו בין לאכילה בין לקריאת שמע בין ב לתפלה מברך תחלה אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים‪ ,‬שזו מצות‬
‫חכמים שנצטוינו מן התורה לשמוע מהן שנאמר על פי התורה אשר יורוך‪ ,‬ומים אחרונים אין ג מברכין עליהן שאינם אלא‬
‫מפני הסכנה‪ ,‬ולפיכך חייב אדם להזהר בהן ביותר‪/+ .‬השגת הראב"ד‪ /‬ומים אחרונים אין מברכין עליהן כו' עד ביותר‪ .‬כתב הראב"ד ז"ל ‪/‬א"א‪ /‬אני‬
‫שמעתי בשימושי הגאונים הקדמונים שכתבו על המים האחרונים ברכה על רחיצת ידים וחיי ראשי דברים נכונים הם שהרי חכמים דרשו את שתיהן מפסוק אחד‬
‫והתקדשתם והייתם קדושים וכן אמרו ידים שהן מזוהמות פסולות לברכה ובאמת ובברור אם אכל דבר שיש בו זוהמא צריך לברך על רחיצתן ואם אכל דברים‬
‫יבשים אין טעון ברכה שאינן אלא משום רפואה וכן חברתי בחיבורי ועיקר עכ"ל‪+.‬‬

‫הלכה ג‬
‫נטילת ידים בין תבשיל לתבשיל רשות רצה נוטל רצה אינו נוטל‪ ,‬ופירות של חולין אינן צריכין נטילת ידים בין בתחלה בין‬
‫בסוף‪ ,‬וכל הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח‪ ,‬כל פת שהמלח בו צריך נטילת ידים באחרונה שמא יש בו מלח סדומית‬
‫או מלח שטבעו כמלח סדומית ויעביר ידיו על עיניו ויסמא‪ ,‬מפני זה חייבין ליטול ידים בסוף כל סעודה מפני המלח‪,‬‬
‫ובמחנה פטורים מנטילת ידים בתחלה מפני שהן טרודים במלחמה‪ ,‬וחייבין באחרונה מפני הסכנה‪/+ .‬השגת הראב"ד‪ /‬כל פת‬
‫עד מפני הסכנה‪ .‬כתב הראב"ד ז"ל ‪/‬א"א‪ /‬עשה זה כנגד מה שאמר בגמרא כייל מיכל מאי ואמר ליה לא כ"ש וחיי ראשי קלקל עלינו את הלשון עכ"ל‪+.‬‬

‫הגהות מיימוניות הלכות ברכות פרק ו הלכה ב‬
‫]ג[ וכן פירש ראבי"ה ודלא כר"י בן מלכי צדק וכן פסקו התוספות אף על גב דילפינן להו בסוף אלו דברים מקרא דוהייתם‬
‫קדושים אינו אלא אסמכתא בעלמא דומיא דשמן דילפינן נמי מהתם ואפ"ה הרגיל בשמן דוקא שמן מעכב כדאיתא פרק כיצד‬
‫מברכין ואומר ר"י הא דאמרינן הכא ידים מזוהמות פסולות לברכה היינו דוקא בימיהם שהיו רגילים במלח סדומית‬
‫שמסמא את העינים כדאיתא בסוף פרק קמא דעירובין ופרק כל הצלמים אבל אנו אין אנו צריכין מים אחרונים מי שאין ידיו‬
‫מזוהמות שיהא צריך ליטול קודם ברכת המזון‪ .‬מיהו אדם איסטניס ורגיל ליטול אחר סעודתו צריך ליטול קודם ברכת‬
‫המזון כדאמרינן פרק כיצד מברכין אנן דרגילינן במשחא משחא מעכב לן אבל בלאו כה"ג אין צריך ליטול אף על גב דילפינן‬
‫מקרא דומיא דשמן כדפירש' ע"כ‪:‬‬
‫‪www.swdaf.com‬‬
‫‪2‬‬

‫מים אחרונים ברכות נג‬

‫בס"ד‬

‫שו"ת מן השמים סימן נז‬
‫ועוד נסתפקנו במים אחרונים‪ ,‬כי יש מהחכמים האומרים כי בינינו ‪/‬בימינו‪ /‬אין נקיות ידים שאין לנו שמן ערב ואין לחוש‬
‫למים אחרונים‪+ ,‬בכת"י פאריז‪ :‬אחרים אומרים שמים אחרונים משום מלח סדומית ועכשיו שאינו נמצא ואין אדם אוכל אחר אכילתו מלח כדאמרי‬
‫רבנן ]ברכות מ‪ [.‬אין צורך נט"י באחרונה ]ע"ז שאלתי[ אם יש ממש בדבריהם אם לאו‪ +‬ועל זה שאלתי אם יש ממש בדבריהם ואם לאו‪.‬‬
‫והשיבו‪ :‬מי זה אמר ותהי ה' לא צוה‪/+ ,‬רחא"פ‪ /‬איכה ג' ל"ז‪ +‬מים ראשונים ואחרונים דבר שבקדושה‪+ ,‬ע' ברכות נ"ג סע"ב ת"ר‬
‫שמן מעכב את הברכה כו' תנא והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים כי קדוש אני ה' אלהיכם זו ברכה‪ +‬וכל דבר‬
‫שבקדושה המקיל בו מקילין לו ימיו ושנותיו‪ ,‬כך השיבו באמת‪+ .‬יעוין בחרדים מ"ע מדברי קבלה ומדברי סופרים התלוים בידים סי' ד'‬
‫שכתב מים אחרונים חובה ודבר שבקדושה הם והמקיל בהם מקילין לו ימיו ושנותיו כך השיבו מן השמים ע"י שאלת חלום מגיסו של הרב המרדכי‬
‫ובזהר נמי מחמיר מאד עכ"ל ]וראה בפתיחתי לספר זה פרק ה הערה ב דאחליף ליה ר"י ]ר' יצחק[ מקורביל עם ר"י ]ר' יעקב[ ממרוייש‪ ,‬ער' יצחק‬
‫מקורבל הוא שהיה גיסו של המרדכי[‪+.‬‬

‫רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף מ עמוד ב‬
‫ולענין לברך על מים אחרונים היה נראה שהמברך ברכת המזון כיון שיש בדבר מצוה שיש לו לברך אבל כבר נהגו‬
‫העולם שלא לברך רבני צרפת ז"ל נותנין טעם בדבר מפני שבימיהם שהיה מנהגם להביא שמן ערב אחר הנטילה להעביר‬
‫הזוהמא מהידים היו מברכין אבל עכשיו כיון שאין אנו עושין המצוה כתקנה שאין לנו שמן ערב נהגו העם שאפי' המברך‬
‫ברכת המזון אינו מברך על מים אחרונים ורב עמרם גאון ז"ל כתב שאין מברכין עליהם לא בלשון נטילה ולא בלשון‬
‫רחיצה ולא בלשון שטיפה ונתן סימן לדבר בשמתא נר"ש‪:‬‬
‫מפני מה אמרו מים אחרונים חובה וכו'‪ .‬י"א שלא הצריכו מים אחרונים אלא כשאוכל דבר הראוי ליקרב על גבי‬
‫המזבח ואין זה כלום שטעם מים אחרונים הוא מפני שידיו מזוהמות וכשאוכל דגים ואווזים ידיו מזוהמות ונמצא שצריך‬
‫ליטול ידיו להעביר הזוהמא ואף על פי שפסולין ליקרב על גבי המזבח‪:‬‬
‫רא"ש מסכת ברכות פרק ח‬
‫סימן ו‬
‫ו אמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים כי קדוש‬
‫זה שמן הטוב אני ה' מקדשכם זו ברכה ותימה דהכא משמע דמים אחרונים מצוה משום קדושה ובפרק כל הבשר )דף קה ב(‬
‫משמע שהן חובה מפני הסכנה משום מלח סדומית שמסמא את העינים ויש לומר משום קדושה אמרו שהן מצוה ומשום‬
‫סכנת מלח סדומית הוסיפו לעשותה חובה אבל רב האי משם גאון פירש דהא דאמרינן הכא שהם מצוה משום קדושה‬
‫היינו למברך לפי שמזכיר את השם צריך ליטול ידיו קודם שיברך אבל נטילת האחרים אינן משום קדושה אלא מפני‬
‫הסכנה בלבד ואם רצו אין נוטלין קודם ברכה מה שלא נהגו האידנא במים אחרונים אותם שאינם מברכין אינם צריכין‬
‫לפי שאין מלח סדומית מצוי אצלנו והמברך נמי כיון שאין אנו עושין כמו שהפסוק אומר כי קדוש זה שמן הטוב גם‬
‫בנטילה נמי לא נהגו וגם לא איקרו ידים מזוהמות כיון שאין אנו רגילין ליטול ואין אנו מקפידים והכי נמי בפרק כיצד‬
‫מברכין )דף מב א( אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא הוו אמרי כגון אנן דרגילין במשחא משחא מעכב לן אלמא אותם שלא‬
‫היו רגילין לא היו חוששין בו ולא היה מעכב עליהן אף על גב דנפקא לן הכא מקרא אסמכתא בעלמא הוא ומיהו אם יש אדם‬
‫שהוא איסטניס ורגיל ליטול ידיו לאחר סעודה לדידיה הוו ידים מזוהמות וצריך ליטול קודם שיברך ויש מן הראשונים‬
‫שאמרו שמברך על המים אחרונים על רחיצת ידים אבל רב עמרם כתב שאין מברכין עליהם לא בלשון נטילה ולא בלשון‬
‫רחיצה ולא בלשון שטיפה ונתן סימן לדבר )משמעתא דנר"ש( ‪+‬בשמתא נרש‪ ,‬כצ"ל‪:+‬‬
‫חידושי הריטב"א מסכת חולין דף קה עמוד א‬
‫אמר רב אידי בר אבין אמר ר' יצחק בר אשיאן מים ראשונים מצוה‪ .‬פי' מצוה מדרבנן כדפרשינן לקמן משום סרך אוכלי‬
‫תרומה‪ .‬אחרונים חובה‪ .‬פי' חובה מדרבנן משום שמירת גופו משום מלח סדומית‪ ,‬והא דאמרינן בברכות בפרק אלו דברים‬
‫)נ"ג ב'( והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים אלמא מים אחרונים מצוה משום קדושה‪ ,‬תירץ‬
‫הראב"ד ז"ל דהתם למברך וכשאכל דבר מזוהם שחייב ליטול ידיו משום והייתם קדושים ובעי לברוכי על הנטילה‬
‫כדאמרינן התם כשם שכהן מזוהם פסול לעבודה כך ידים מזוהמות פסול לברכה‪ ,‬ולפיכך הנוטל ידיו לברכה ואכל דבר‬
‫מזוהם צריך לברך על רחיצת ידים‪ ,‬אבל אינו אומר על נטילת ידים שהרי אינם אלא לנקיות ואין צריך כלי ולא כח גברא‪,‬‬
‫ושאר בני הסעודה שאין נוטלין ידיהם אלא משום מלח סדומית או משום נקיות בלבד שאכלו דבר מזוהם אין צריכים‬
‫לברך על הרחיצה‪ ,‬ודבר מזוהם פירשו בו שהוא כל דבר לח שמסתבך בידים אבל דבר יבש אינו קרוי מזוהם‪ ,‬וכן נראה‬
‫מדאמרינן כשם שכהן מזוהם פסול לעבודה כך ידים מזוהמות פסול לברכה‪ ,‬דכהן מזוהם היינו דאית ליה זיעה או ריח הפה‬
‫כדאיתא בכתובות )ע"ה א' עי"ש( ומינה נמי דידים מזוהמות ענין לכלוך הוא‪ ,‬וכן פירש הרב רבינו יונה ז"ל‪ ,‬ואחרים פירשו‬
‫שכל דבר שאינו נקרב לגבי מזבח קרי מזוהם וכדאמרינן בעלמא בהמה שקרבה לגבי מזבח פסקה זוהמתה )עי' ע"ז כ"ב ב'(‪.‬‬
‫ודעת מורי ז"ל שאפילו באוכל דבר מזוהם ואפילו המברך עצמו כיון שאינו צריך ליטול ידיו אלא משום נקיות בלבד אין‬
‫לו לברך כלל‪ ,‬שאינו נראה שיש הפרש בדבר שזה נוטל ומברך וזה נוטל ואינו מברך‪ ,‬וכן הוא עושה מעשה‪ ,‬וכן כתב‬
‫הרב ז"ל בס' בעל התוספות ז"ל שאין מברכין לא על נטילת ידים ולא על שטיפת ידים ולא על רחיצת ידים כדעת מקצת‬
‫חכמים ז"ל‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫‪www.swdaf.com‬‬

‫מים אחרונים ברכות נג‬

‫בס"ד‬
‫שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת‪ ,‬סעודה‪ ,‬וברכת המזון סימן קעג‬

‫דין מים אמצעיים‪ ,‬ובו ג' סעיפים‪.‬‬
‫סעיף א‬
‫מים אמצעים‪) ,‬א( רשות; וה"מ בין תבשיל לתבשיל‪ ,‬אבל בין תבשיל לגבינה‪,‬‬
‫סעיף ב‬
‫בין בשר לדגים‪ ,‬חובה ליטול משום א דקשה )ג( לדבר ]א[ אחר‪ ,‬וחמירא סכנתא מאיסורא )ד( )ועיין י"ד סי' קט"ז(‪.‬‬
‫סעיף ג‬
‫כל הדברים הנוהגים באחרונים )ה( נוהגים באמצעים‪) ,‬ו( בין להקל * בין להחמיר‪ ,‬חוץ ב מהיסח הדעת )ז( שפוסל‬
‫באמצעים מפני שעדיין רוצה לאכול וידיו צריכים שימור; ג וחוץ מניגוב הידים‪) ,‬ח( שאמצעים צריכים ניגוב כראשונים‪.‬‬
‫חובה )ב( )עיין בי"ד סי' פ"ט(‪.‬‬

‫הגה‪ :‬ויש שאמרו שאמצעים צריכים )ט( ד דווקא מים‪ ,‬מה שאין כן באחרונים‪ ,‬כדלקמן סי' קפ"א )ב"י בשם אורחות חיים(‪.‬‬

‫שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת‪ ,‬סעודה‪ ,‬וברכת המזון סימן קפא‬

‫דין מים אחרונים‪ ,‬ובו י' סעיפים‪.‬‬
‫סעיף א‬
‫)א( >א< מים אחרונים‪) ,‬ב( חובה‪.‬‬
‫סעיף ב‬
‫מים אחרונים אין נוטלים על גבי קרקע * )ג( א אלא ]ב[ בכלי‪) ,‬ד( מפני רוח רעה ששורה עליהם; )ה( ואם אין לו כלי‪ ,‬נוטל ע"ג‬
‫ב עצים דקים )ו( וכיוצא בהן‪.‬‬
‫סעיף ג‬
‫אין נוטלין )ז( בחמין ג שהיד )ח( נכוית בהם‪ ,‬מפני )ט( שמפעפעין )פי' מבעבעין מלשון שחין אבעבועות( את הידים‪ ,‬ואין מעבירין את‬
‫הזוהמא‪.‬‬
‫סעיף ד‬
‫א"צ ליטול אלא * )י( ד עד פרק שני של אצבעות‪.‬‬
‫סעיף ה‬
‫צריך שישפיל ראשי אצבעותיו למטה‪ ,‬כדי )יא( שתרד הזוהמא‪.‬‬
‫סעיף ו‬
‫אם המסובין רבים‪ ,‬עד חמשה )יב( מתחילין מן המברך; ואם הם יותר‪> ,‬ב< מתחילין * )יג( מן הקטן ונוטלין דרך ישיבתן‪) ,‬יד(‬
‫ואין מכבדין זה את זה ליטול עד שמגיעין ה ]ג[ >ג< לחמשה האחרונים‪ ,‬וכיון שלא נשארו אלא חמשה שלא נטלו‪) ,‬טו( >ד<‬
‫מתחילין )טז( מן המברך‪.‬‬
‫סעיף ז‬
‫)יז( אין מברכין שום ברכה על מים האחרונים‪.‬‬
‫סעיף ח‬
‫י"א שמים אחרונים )יח( אינם צריכים נגוב; )יט( ולהרמב"ם ו מנגב ואח"כ מברך‪.‬‬
‫סעיף ט‬
‫מים אחרונים )כ( נוטלים ז בכל )כא( מיני משקים‪.‬‬
‫סעיף י‬
‫ח יש )כב( שאין נוהגים ליטול מים אחרונים; ואפי' לנוהגים כן‪ ,‬אדם שהוא אסטניס ורגיל ליטול ידיו אחר הסעודה‬
‫לדידיה ט הוו ידים מזוהמות )כג( י וצריך ליטול ידיו )כד( קודם ברכת המזון‪.‬‬
‫ביאור הגר"א אורח חיים סימן קפא‬
‫יש כו'‪ .‬משום דמלח סדומית אינו מצוי בינינו תוס' ספ"ק דערובין וספ"ח דברכות וע' רא"ש שם ואף על גב דדריש התם מקרא‬
‫אסמכתא הוא כמש"ש על שמן ושם מ"ב א' כגון אנן כו' וע"כ מש"ש שמן מעכב את הברכה היינו לרגילין וה"ה מש"ש כשם‬
‫שמזוהם כו' ועתוס' דחולין שם ד"ה מים כו' וז"ש ואפי' כו' לדידיה הוי כו' וכ"כ הרא"ש ספ"ח דברכות והטור ובכה"ג אמרינן‬
‫והייתם כו' אבל כל זה ליתא ומ"ש תוס' בספ"ק דערובין י"ז ב' ד"ה מים כו' עכשיו דבריהן דחויין מעיקרן דשם קאי על מתני'‬
‫דארבעה דברים פטרו במחנה כו' ומרחיצת ידים כו' ואמר אביי שם דממים אחרונים לא נפטרו במחנה משום דחובה משום‬
‫מלח סדומית כדמפ' ר"ח בר אשי שם ואי ליכא טעמא דמלח סדומית אז פטורין במחנ' ממי' אחרונים כמו ממ"ר אבל בלא‬
‫מחנה חייבים במ"א כמו במ"ר וכן תי' הרא"ש בסברא הנ"ל בספ"ח דברכות סוגיא דחולין ק"ה וכ"כ רי"ן וכ"ה בר"מ‬
‫ח"ג רמ"ו וכן עיקר‪:‬‬
‫מגן אברהם סימן קפא‬
‫י וצריך ליטול ‪ -‬משמע בטור דוקא המברך ומיהו המקובלים כתבו דכל אדם יזהר במים אחרונים וכ"כ היש"ש שנהג‬
‫לשטוף הכוס ורחץ ידיו במים וע' מה שכתבתי ס"א בשם רי"ו‪:‬‬
‫ברכי יוסף אורח חיים סימן קפא‬
‫ז‪ .‬ואפי' לנוהגים כן וכו'‪ .‬כתב מר זקנינו הרב החסיד מהר"א אזולאי זלה"ה בהגהותיו כ"י כפי הקבלה צריך ליזהר בהם‬
‫מאד ואין להקל בהם והמקל במים אחרונים מקלין לו ימיו ושנותיו‪ ,‬כך השיבו מן השמים ע"י שאלת חלום מגיסו של הרב‬
‫המרדכיו‪.‬‬
‫‪www.swdaf.com‬‬
‫‪4‬‬

‫מים אחרונים ברכות נג‬

‫בס"ד‬

‫משנה ברורה סימן קפא‬
‫)א( מים אחרונים וכו' ‪ -‬הטעם ]א[ משום שהידים מזוהמות הן מן האכילה ופסולות לברכה וסמכו חז"ל אקרא‬
‫דוהתקדשתם והייתם קדושים והתקדשתם אלו מים ראשונים )שיקדשו ידיהם קודם האכילה לטהרם מטומאה כמו שנתבאר‬
‫לעיל בסימן קנ"ח( והייתם קדושים אלו מים אחרונים ]ב[ ואפילו למי שאינו מברך בעצמו אלא שומע לצאת מפי המברך‬
‫ויותר מזה אפילו כשאין ידיו מזוהמות כלל מן האכילה ג"כ חייבו חז"ל בנטילת מים אחרונים והוא מפני חשש מלח‬
‫סדומית דבכל סעודה הלא נמצא מלח ]ג[ ויש לחוש שמא מעורב בהן מעט ממלח סדומית שמסמא העינים למי שנוגע בם‬
‫ואח"כ יגע בעיניו ואף עכשיו שאין מצוי מלח סדומית בינינו יש לחוש למלח אחר שטבעה כמותה ועיין בסעיף י'‪:‬‬
‫)כב( שאין נוהגים וכו' ‪ -‬מפני שאין מלח סדומית מצוי בינינו ומשום ידים מזוהמות אין חוששין הואיל ועכשיו אין‬
‫מקפידין לרחצן מלכלוך המאכל אין זה קרוי זוהמא לנו‪ .‬ודעת הגר"א בביאורו דצריך ליטול גם האידנא ]דטעם מלח‬
‫סדומית וידים מזוהמות גם עתה שייך וכמ"ש בס"א[ וכ"כ המ"א בשם המקובלים דכל אדם יזהר במים אחרונים וכן‬
‫החמיר המהרש"ל בים של שלמה וכ"כ הברכי יוסף ע"ש שהחמיר הרבה בזה‪:‬‬
‫)כג( וצריך ליטול ידיו וכו' ‪ -‬ר"ל דזה מדינא צריך ליטול ידיו במים אחרונים לכו"ע וכתבו האחרונים שאפילו רוצה ]לב[‬
‫לברך על היין או פירות באמצע הסעודה צריך לקנחם מקודם כיון שידיו מלוכלכות והוא איסטניס‪:‬‬
‫)כד( קודם בהמ"ז ‪ -‬וצריך ליזהר שלא להפסיק בין הנטילה לבהמ"ז ]לג[ אפילו בד"ת‪:‬‬
‫ביאור הלכה סימן קפא ד"ה * עד פרק‬
‫* עד פרק שני וכו' ‪ -‬עיין בביאור הגר"א דמוכח מניה ]לפי מה שביארו בדמשק אליעזר[ דדין זה תלוי בפלוגתא הנ"ל‬
‫בסימן קס"א ס"ד דלדעת הדעה הראשונה שם יהיה הדין בנטילת מים אחרונים עד סוף קשרי האצבעות עם פיסת היד‪.‬‬
‫וטוב לנהוג כן לכתחלה לצאת ידי הכל כשיש לו מים‪:‬‬

‫‪5‬‬

‫‪www.swdaf.com‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful